‫סוג הבחינה‪ :‬בגרות לבתי‪-‬ספר על‪-‬יסודיים‬ ‫מדינת ישראל‬

‫מועד הבחינה‪ :‬קיץ תשס"ט‪2009 ,‬‬ ‫משרד החינוך‬

‫סמל השאלון‪842266 :‬‬

‫מעבדה בביוטכנולוגיה‬
‫שתי יחידות לימוד‬

‫מדבקת נבחן‬ ‫משך הבחינה‪ :‬ארבע שעות וחצי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫מבנה הבחינה‪ :‬בבחינה זו שני חלקים‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫חלק א'‪ :‬ביצוע הניסוי במעבדה – שעתיים‬

‫– ‪ 5‬נקודות‬ ‫הערכת הבוחן‬
‫– ‪ 12‬נקודות‬ ‫דיוק בעבודה‬
‫חלק ב'‪ :‬עיבוד נתונים וחקר – שעתיים וחצי‬
‫– ‪ 30‬נקודות‬ ‫עיבוד נתונים‬
‫שאלת חובה ושאלות בחירה – ‪ 20‬נקודות‬
‫– ‪ 33‬נקודות‬ ‫בעיות מחקר‬
‫‪ 100‬נקודות‬ ‫סה"כ‬
‫חומר עזר מותר לשימוש‪ :‬חוברת הנחיות לשימוש ב‪. Excel-‬‬ ‫‪.3‬‬

‫חלק א' – ביצוע הניסוי במעבדה‬

‫הוראות לנבחן‬
‫שים לב להוראות שלפניך‪:‬‬
‫קרא בעיון את מהלך העבודה לפני ביצוע הניסוי‪ .‬ודא שהבנת היטב את כל ההוראות ושכל‬ ‫א‪.‬‬
‫החומרים והכלים הדרושים לביצוע הניסוי נמצאים ברשותך‪.‬‬
‫אל תפנה את שולחן העבודה שלך כל עוד לא השלמת את עבודתך במעבדה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫אם תמצא לנכון לחזור על הניסוי‪ ,‬בקש רשות לכך מן הבוחן‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫בתום ביצוע הניסוי מסור לבוחן את דפי "מהלך העבודה"‪ .‬הם יוחזרו לך אחרי ההפסקה‪,‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫בחדר המחשב‪.‬‬
‫בזמן ביצוע הניסוי עליך להרכיב משקפי מגן‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר‪ ,‬אך מכוונות לנבחנות ולנבחנים כאחד‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪doc.475388106‬‬
 ‫‪-1-‬‬

‫מהלך העבודה לניסוי ‪ :C‬קביעת ערך ה‪ pI-‬של קזאין‬

‫על‪-‬פי שקיעתו‬

‫מבוא‬
‫בניסוי שתבצע תקבע את ערך ה‪ pH-‬האיזואלקטרי של החלבון קזאין – החלבון העיקרי בחלב‪ .‬את‬
‫הקזאין המומס בנתרן אצטט תוסיף ל‪ 5-‬מבחנות עם ריכוזים שונים של חומצה אצטית‪ .‬הקזאין‬
‫ישקע בחלק מן המבחנות‪ .‬תבדוק את ערך ה‪ pH-‬של התמיסות במבחנות השונות ותקבע את‬
‫ריכוז הקזאין בנוזל העליון בכל אחת מהמבחנות‪ .‬בעזרת גרף שיבטא את הקשר בין ריכוז הקזאין‬
‫בנוזל העליון של התמיסות לבין ערך ה‪ pH-‬של תמיסות הקזאין תקבע את ערך ה‪pH-‬‬
‫האיזואלקטרי שלו‪.‬‬

‫מהלך העבודה‬
‫לנוחיותך‪ ,‬הפעילויות המתוארות בסעיפים ‪ 11-1‬מסוכמות בטבלה שלהלן‪:‬‬

‫סעיפים ‪12-10‬‬ ‫סעיפים ‪9-8‬‬ ‫סעיף ‪7‬‬ ‫סעיף ‪6‬‬ ‫סעיפים ‪5-4‬‬ ‫סעיפים ‪3-1‬‬
‫קריאת ערך‬ ‫המתנה‬ ‫בדיקת‬ ‫לקיחת דגימות‬ ‫המתנה‬ ‫הכנת‬
‫הבליעה‬ ‫להתפתחות‬ ‫ביורט‬ ‫מהנוזל העליון‬ ‫לשקיעת‬ ‫דגימות‬
‫במבחנות‬ ‫הצבע בבדיקת‬ ‫לתכולת‬ ‫של המבחנות‬ ‫החלבון‬ ‫במבחנות‬
‫‪'5-'1‬‬ ‫ביורט‬ ‫מבחנות‬ ‫‪ 5-1‬והעברתן‬ ‫‪5-1‬‬
‫ו‪ -‬א‪-‬ה‪.‬‬ ‫בזמן ההמתנה‬ ‫‪'5-'1‬‬ ‫בהתאמה‬ ‫בזמן ההמתנה‬
‫בדיקת ערך‬ ‫ולתכולת‬ ‫למבחנות‬ ‫הכנת‬
‫ה‪ pH-‬במבחנות‬ ‫מבחנות‬ ‫‪'5-'1‬‬ ‫המבחנות א‪-‬ה‬
‫‪5-1‬‬ ‫א‪-‬ה‬ ‫לעקום כיול‬

‫הכן סדרה של ‪ 5‬מבחנות גדולות וסמן אותן בספרות ‪.5-1‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הכנס לכל אחת מהמבחנות ‪ 5-1‬מים מזוקקים בנפחים שונים וחומצה אצטית בריכוזים‬ ‫‪.2‬‬
‫שונים ובנפחים שונים‪ ,‬על‪-‬פי הערכים הנתונים בטבלה ‪ .1‬ערבב את התכולה של כל אחת‬
‫מהמבחנות‪.‬‬
‫הוסף ‪ 5‬מ"ל קזאין מומס בתמיסת נתרן אצטט לכל אחת מהמבחנות ‪ .5-1‬פקוק כל מבחנה‬ ‫‪.3‬‬
‫וערבב את תכולתה על‪-‬ידי היפוך המבחנה פעמיים‪ .‬החזר כל אחת מהמבחנות למעמד‬
‫המבחנות‪ .‬רשום על דף מהלך העבודה את השעה שבה סיימת סעיף זה‪ .‬עליך להמתין עד‬
‫לשקיעת החלבון במבחנות (כ‪ 20-‬דקות)‪ .‬בזמן זה הקפד לא לטלטל את המבחנות‪.‬‬
‫בזמן ההמתנה‪ ,‬בצע את ההוראות שבסעיפים ‪ 4‬ו‪.5-‬‬

‫‪doc.475388106‬‬
 ‫‪-2-‬‬

‫ערך הבליעה‬ ‫‪pH‬‬ ‫נפח הקזאין‬ ‫נפח‬ ‫נפח‬ ‫נפח‬ ‫נפח‬ ‫מספר‬
‫באורך גל‬ ‫בתמיסת‬ ‫החומצה החומצה החומצה‬ ‫המים‬ ‫המבחנ‬
‫‪ 540‬ננומטר*‬ ‫נתרן אצטט‬ ‫המזוקקים האצטית האצטית האצטית‬ ‫ה‬
‫(מ"ל)‬ ‫בריכוז‬ ‫בריכוז‬ ‫בריכוז‬ ‫(מ"ל)‬
‫‪M1‬‬ ‫‪M0.1‬‬ ‫‪M0.01‬‬
‫(מ"ל)‬ ‫(מ"ל)‬ ‫(מ"ל)‬
‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫* כפי שנמדדה במבחנות ‪ '1‬ו‪ '5-‬שלהלן‪ ,‬שתכולתן נלקחה מהמבחנות ‪.5-1‬‬

‫טבלה ‪1‬‬
‫סמן ‪ 5‬מבחנות נוספות בספרות ‪ .'5-'1‬במבחנות האלה תבדוק את ריכוז החלבון בנוזל‬ ‫‪.4‬‬
‫העליון של מבחנות ‪ 5-1‬לאחר שקיעת החלבון (זכור‪ :‬צפוי שהחלבון לא ישקע בחלק‬
‫מהמבחנות)‪.‬‬
‫סמן ‪ 5‬מבחנות נוספות באותיות א‪-‬ה‪ .‬המבחנות האלה ישמשו להכנת גרף כיול של ריכוזים‬ ‫‪.5‬‬
‫שונים של קזאין עם מגיב ביורט‪ .‬הכנס למבחנות א‪-‬ה תמיסת קזאין ומים מזוקקים‪ ,‬בנפחים‬
‫שונים לפי הערכים שנתונים בטבלה ‪ ,2‬וערבב את תכולתן‪.‬‬

‫ערך הבליעה‬ ‫נפח‬ ‫נפח הקזאין‬ ‫סימון‬

‫באורך גל ‪540‬‬ ‫המים‬ ‫בריכוז התחלתי‬ ‫המבחנה‬
‫ננומטר‬ ‫של ‪ 10‬מ"ג\מ"ל המזוקקים‬
‫(מ"ל)‬ ‫(מ"ל)‬
‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬
‫‪0.75‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫ב‬
‫‪0.5‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫ג‬
‫‪0.25‬‬ ‫‪0.75‬‬ ‫ד‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ה‬
‫טבלה ‪2‬‬
‫בתום כ‪ 20-‬דקות‪ ,‬העבר בעזרת פיפטור ‪ 1‬מ"ל מהנוזל העליון של מבחנה ‪ 1‬למבחנה ‪.'1‬‬ ‫‪.6‬‬
‫באופן דומה העבר ‪ 1‬מ"ל מהנוזל העליון של מבחנה ‪ 2‬למבחנה ‪ .'2‬חזור על הפעולה הזאת‬
‫עם שאר המבחנות‪.‬‬
‫אל תשפוך את הנוזל שנותר במבחנות ‪ .5-1‬בהמשך תידרש לקבוע את ערך ה‪ pH-‬של‬
‫תכולתן‪.‬‬
‫הוסף ‪ 4‬מ"ל מגיב ביורט לכל אחת מהמבחנות ‪ '5-'1‬וכן לכל אחת מהמבחנות המסומנות‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪-‬ה‪ .‬ערבב את התכולה של כל אחת מהמבחנות ורשום את השעה על דף מהלך העבודה‪.‬‬
‫תידרש לקרוא את ערכי הבליעה של תכולת המבחנות ‪ '5-'1‬וכן את ערכי הבליעה של תכולת‬

‫‪doc.475388106‬‬
 ‫‪-3-‬‬
‫המבחנות א‪-‬ה בתום ‪ 30‬דקות‪ .‬בזמן ההמתנה תבדוק את ערך ה‪ pH-‬של תכולת המבחנות‬
‫‪ 5-1‬על‪-‬פי ההוראות שבסעיפים ‪ 8‬ו‪.9-‬‬
‫העבר את התכולה של מבחנה ‪ 1‬לכוסית‪ .‬טבול את אלקטרודת ה‪ pH-‬מטר בתמיסה‪ .‬המתן‬ ‫‪.8‬‬
‫עד להתייצבות הקריאה‪ ,‬קבע את ערך ה‪ pH-‬ורשום אותו בעמודה המתאימה בטבלה ‪.1‬‬
‫שטוף את האלקטרודה במים מזוקקים‪.‬‬
‫חזור על ההוראות שבסעיף ‪ 8‬עם המבחנות ‪.5-2‬‬ ‫‪.9‬‬
‫‪ .10‬בתום ‪ 30‬הדקות‪ ,‬כוון את הספקטרופוטומטר לאורך גל ‪ 540‬ננומטר ואפס אותו עם‬
‫התכולה של המבחנה א‪.‬‬
‫‪ .11‬קרא את הבליעה של תכולת המבחנות ‪ 5-1‬באורך גל ‪ 540‬ננומטר‪ .‬רשום בטבלה ‪ 1‬את‬
‫ערכי הבליעה שהתקבלו‪.‬‬
‫‪ .12‬קרא את הבליעה של תכולת המבחנות ב‪-‬ה באורך גל ‪ 540‬ננומטר‪ .‬רשום בטבלה ‪ 2‬את‬
‫ערכי הבליעה שהתקבלו‪.‬‬

‫חתימת הבוחן‪:‬‬

‫_________________________‬

‫בהצלחה!‬

‫‪doc.475388106‬‬