‫מבוא‬

‫באחד משיעורי ביולוגיה בתקופה האחרונה‪ ,‬למדנו על השפעת צבע האור על תהליך‬
‫הפוטוסינתזה בצמחים‪ .‬לצורך ההבנה‪ ,‬המורה נתנה דוגמא המדברת על השפעת צבע‬
‫החממות על תהליכי הפוטוסינתזה של הצמחיה שבתוכן‪ .‬השאלה שנשאלה הייתה מדוע‬
‫מגדלים צמחים בחממות שקופות ולא צבעוניות‪ .‬נושא זה עניין אותנו מאחר שהרי ישנם‬
‫צבעים שתורמים לפוטוסינתזה אז מדוע דווקא חממות שקופות‪ .‬ובחרנו לבדוק את השאלה‬
‫הבאה‪:‬‬
‫מהי השפעת צבע ועוצמת האור על תהליך הפוטוסינתזה בעלים?‬

‫פוטוסינתזה הוא התהליך בו נבנים חומרים אורגניים מחומרים אנאורגניים בעזרת אנרגית‬
‫האור‪.‬‬

‫כלורופיל‬
‫‪CO2 + H20‬‬ ‫‪C6H12O6 + O2‬‬

‫הפוטוסינתזה מרחשת בצמחים (צמחים בעלי פרחים‪ ,‬טחבים‪ ,‬אצות)‪ ,‬ובקבוצות אחדות של‬
‫חיידקים‪( .‬לא מתקיימת בבעלי חיים‪ ,‬פטריות וברוב המיקרואורגניזמים)‪.‬‬
‫הפוטוסינתזה היא הזנה אוטוטרופית ‪ -‬הצמח מייצר בעצמו את החומרים האורגניים‬
‫הדרושים לקיומו‪ ,‬והוא אינו זקוק למקור אורגני אחר‪ .‬זאת בניגוד להטרוטרופים – בעלי‬
‫החיים – אשר חייבים לקבל חומרים אורגניים מוכנים‪( .‬ניזונים מיצורים אחרים)‪.‬‬
‫לפוטוסינתזה יש שני שלבים‪ ,‬שלב האור ושלב החושך‪.‬‬
‫שלב האור – (מחייב אור)‬
‫מתרחש בכלורופלסט‪ -‬אברון המזכיר צורת שעועית‪ .‬מורכב מקרום כפול שעוטף סטרומה‬
‫(התווך התומך של הרקמות) ומכיל פיגמנט ירוק הנקרא כלורופיל‪ .‬מתרחש בו תהליך‬
‫הפוטוסינטזה‪.‬‬
‫החומר המגיב הוא מים והתוצר סופי – חמצן ובנוסף נוצרת אנרגיית ‪ .ATP‬הוא תוצרי הביניים‬
‫הללו יהיו מגיבים בשלב החושך – כלומר הם יתפרקו‪ .‬כך שהם בלבד לא תוצר במערכת‬
‫השלמה‪.‬‬
‫אנרגית האור הופכת לאנרגיה כימית (‪.)ATP‬‬
‫המים מתפרקים לחמצן המשתחרר ועובר בדיפוזיה דרך הפיוניות לאטמוספירה‪ ,‬ולמימן‬
‫שנקשר לנשא‪( .‬הנשא הזה ישחרר את המימן בשלב הבא‪ ,‬שלב החושך)‪ .‬תוך כדי כך‬
‫משתחררת אנרגיה שמשמשת להרכבת ‪.ATP‬‬
 ‫שלב החושך (שיכול להתקיים באור או בחושך)‬
‫מתרחש בנוזל הכלורופלסט (נקרא סטרומה) המגיבים הם‪ CO2 , ATP :‬והנשא מקודם‬
‫התוצר הסופי הוא גלוקוז‪.‬‬
‫‪ ATP‬יתפרק ל‪ , ADP + P -‬והאנרגיה תאפשר קיבוע של ‪ . CO2‬ה‪ H -‬שנישא על ידי מולקולת‬
‫הנשא יפגוש את ה‪ CO2 -‬ויתקבל גלוקוז‪.‬‬
‫ישנם צמחי ‪ CAM‬שמשתמשים במסלול פוטוסינתזה ייחודי שדורש פחות מים‪.‬‬
‫בצמחים אלו הפיוניות נפתחות בלילה ונכנס פחמן דו חמצני על ידי משיכה של חומצות‬
‫בצמח‪ ,‬התרכובת נאגרת בחלולית וביום שלמחרת היא מתפרקת בצמח ובכך אין צורך‬
‫בפתיחה נוספת של הפיוניות שתגרום לאיבוד מים מאחר שכבר יש פחמן דו חמצני בתוך‬
‫התאים לביצוע פוטוסינתזה‪.‬‬
‫לפוטוסינתזה יש תוצרים עקיפים‪ ,‬תוצרים שנוצרים מהפחמימות שנוצרו בעקבות‬
‫הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪-‬שומנים‬
‫‪-‬חומצות אמינו‬
‫‪-‬חומצות גרעין‬

‫לאור מה שקראנו‪ ,‬ההשערה שלנו היא שצבע אור שקוף(ללא צבע) ועוצמת אור חזקה מאוד‬
‫הם התנאים המיטביים לשם ביצוע פוטוסינתזה יעיל‪ ,‬זאת מאחר שככל שיהיה יותר אור‬
‫הצמח יבצע פוטוסינתזה יותר מהר וצבע האור משפיע על כמות האור שתיקלט‪.‬‬
 ‫מהלך המחקר‬
‫מקום ביצוע המחקר‪ :‬את המחקר ביצענו במעבדת בית הספר במסגרת שיעורי מעבדת‬
‫ביולוגיה‪.‬‬

‫תאריך הביצוע‪ :‬יום ג'‪ 6 ,‬בספטמבר ‪ -2017‬ביצענו את שלושת החזרות יחד באותו היום‪.‬‬

‫שם האורגניזם הנבדק‪ :‬פטרוזיליה מסוג ה‪ Petroselinum‬ממשפחת הסוככיים‬

‫הציוד והחומרים בניסוי‪:‬‬

‫עלי פטרוזיליה‬
‫מבחנות שנסגרות עם פקק שמחובר בעזרת מחט לכלי מדידה דמוי פיפטה‬
‫נוזל נתרן‪-‬ביקרבונט‬
‫טוש לסימון‬
‫נייר צלפון בצבע‪ :‬אדום‪ ,‬סגול‪ ,‬ירוק ‪ ,‬כחול‪ ,‬צהוב ונייר כסף‬
‫כוסות כימיות שמכילות מים ב‪ 40‬מעלות‬
‫מנורות‬
‫המשתנה התלוי יהיה עוצמת הפוטוסינתזה שנמדדת על ידי כמות החמצן שתיפלט מהעלים‬
‫לאחר חצי שעה של ביצוע פוטוסינתזה במבחנות‪ .‬מאחר שהפוטוסינתזה תושפע מסוג צבע‬
‫האור‪ ,‬הוא הגורם הלא תלוי מאחר שאינו משתנה (צבע הצלפון אינו יכול להשתנות) והוא‬
‫תמיד קבוע ולכן צבע האור לא מושפע אלא משפיע על כמות החמצן שנפלטת‪.‬‬
 ‫מהלך הניסוי‪:‬‬
‫‪ .1‬לקחנו עלי פטרוזיליה ומיינו אותם לפי גדלים שווים‪.‬‬
‫‪ .2‬הכנסנו כל חמש עלים למבחנה כך שגודל העלים בכל המבחנות שווה‪ 7 ,‬מבחנות‬
‫סה"כ ושלוש חזרות משמע ‪ 21‬מבחנות ו‪ 105‬עלים‪.‬‬
‫‪ .3‬לאחר מכן המבחנות מולאו בנוזל שנקרא נתרן‪-‬ביקרבונט שנועד לזרז את תהליך‬
‫הפוטוסינתזה‪.‬‬
‫‪ .4‬לאחר מכן סגרנו את המבחנות עם פקקים מיוחדים שמחוברת אליהן סוג של פיפטה‬
‫למדידה עם שנתות שהנוזל יעלה בה ככל שהצמח יעשה יותר פוטוסינתזה (תופיע‬
‫בועה והיא תעלה ככל שהיה יותר פוטוסינתזה)‪.‬‬
‫‪ .5‬סימנו עם טוש את הבועה במבחנות‪.‬‬
‫‪ .6‬עטפנו את המבחנות בנייר צלופן בצבעים שונים וחלק ללא‪ :‬ללא שום נייר‪ ,‬חסום על‬
‫ידי נייר כסף (אין אור)‪ ,‬אדום‪ ,‬כחול‪ ,‬ירוק‪ ,‬סגול‪ ,‬צהוב‪.‬‬
‫‪ .7‬לאחר מכן הכנסנו את המבחנות לכוסות כימיות שהכילו מים בטמפ' של ‪ 40‬מעלות‬
‫לאחר שמצאנו מה היא הטמפ' המיטבית לפוטוסינתזה בניסוי המקדים‪ .‬כל שלוש‬
‫חזרות של אותו צבע לכוס כימית אחת‪.‬‬
‫‪ .8‬הדלקנו מנורות שמאירות ישירות על הכוסות ונתנו לעלים לבצע פוטוסינתזה במשך‬
‫חצי שעה‪.‬‬
‫‪ .9‬לאחר מכן סימנו שוב את הבועה שעלתה או ירדה עם טוש ואז מדדנו את כמות‬
‫העלייה או ירידה בשנתות שמופיעות על הפיפטה‪.‬‬
‫‪ .10‬לקחנו את התוצאות וכתבנו טבלה שמחולקת לפי הצבעים ולפי החזרות ושם כתבנו‬
‫את העלייה או ירידה של הנוזל בשנתות במבחנות בעקבות הפוטוסינתזה ויצרנו‬
‫ממוצע של שלושת התוצאות לכל צבע‪.‬‬
 ‫תוצאות‬
‫סטיית תקן‬ ‫ממוצע השינוי‬ ‫צבע האור‬
‫‪1.15‬‬ ‫‪-0.67‬‬ ‫חושך‬
‫‪2.31‬‬ ‫‪19.33‬‬ ‫שקוף‬
‫‪4.16‬‬ ‫‪8.33‬‬ ‫צהוב‬
‫‪1.53‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫ירוק‬
‫‪2.00‬‬ ‫‪18.00‬‬ ‫כחול‬
‫‪3.79‬‬ ‫‪19.33‬‬ ‫סגול‬
‫‪3.79‬‬ ‫‪18.33‬‬ ‫אדום‬

‫השינוי בכמות החמצן במבחנות‬

‫‪25‬‬
‫העלייה של בועת הנוזל בשנתות‬

‫‪20‬‬

‫‪15‬‬

‫‪10‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬
‫חושך‬ ‫שקוף‬ ‫צהוב‬ ‫ירוק‬ ‫כחול‬ ‫סגול‬ ‫אדום‬
‫‪-5‬‬
‫צבע הצלופן (צבע האור)‬

‫ניתן לראות שהצבעים ה"חזקים" הם הצבע הסגול וללא צבע (שקוף) וכפי שציפינו הצבע‬
‫הירוק לא אפשר פוטוסינתזה יעילה וכאשר לא היה אור לא התבצעה פוטוסינתזה כלל‪.‬‬
‫בצבעים מסוימים סטיית התקן הייתה גדולה יותר בקצת מאשר בצבעים אחרים‪-‬כנראה‬
‫תוצאה של מיקום שונה מהאור בחזרות השונות או טמפ' מים שירדה בקצת במבחנות הללו‪.‬‬
‫להלן טבלת התוצאות של כל החזרות‪:‬‬
‫ממוצע‬
‫סטיית תקן‬ ‫השינוי‬ ‫חזרה ‪3‬‬ ‫חזרה ‪2‬‬ ‫חזרה ‪1‬‬ ‫צבע האור‬
‫‪1.15‬‬ ‫‪-0.67‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫חושך‬
‫‪2.31‬‬ ‫‪19.33‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬ ‫שקוף‬
‫‪4.16‬‬ ‫‪8.33‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫צהוב‬
‫‪1.53‬‬ ‫‪1.67‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ירוק‬
‫‪2.00‬‬ ‫‪18.00‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪18‬‬ ‫כחול‬
‫‪3.79‬‬ ‫‪19.33‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪22‬‬ ‫סגול‬
‫‪3.79‬‬ ‫‪18.33‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪20‬‬ ‫אדום‬