‫כימיה גרעינית‬

‫הגדרות‪:‬‬
‫רדיואקטיביות‪ – radioactivity -‬תופעה בה מעורבים שינויים בגרעין האטום (טבעית או‬
‫מלאכותית)‪.‬‬
‫נוקליד‪ –nuclide -‬סוג של אטום המאופיין על ידי מספר אטומי ‪( Z‬מספר הפרוטונים) ומספר מסה ‪A‬‬
‫(מספר הפרוטונים ‪ +‬מס' הנויטרונים)‪.‬‬
‫רדיונוקליד ‪ – radionuclide‬נוקליד רדיואקטיבי‪.‬‬
‫מספר מסה ‪ muss number‬הינו תמיד מספר שלם והוא מציין את סכום מספר הפרוטונים ומספר‬
‫הנויטרונים בגרעין‪.‬‬
‫מסה נוקלידית ‪ nuclidic mass‬מסה של אטום נוקליד נתון יחסית למסה של אטום פחמן ה‪.12 -‬‬
‫איזוטופים ‪ isotopes‬נוקלידים בעלי אותו מספר אטומי‪ ,‬אך שונים במספר המסה (מספר נויטרונים‬
‫שונה) ‪.‬‬
‫איזוברים ‪ isobars‬נוקלידים בעלי אותו מספר מסה ‪ ,‬אך מספר אטומי שונה‪.‬‬
‫איזוטונים ‪ isotons‬נוקלידים בעלי אותו מספר נויטרונים‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪23‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪15‬‬
‫‪12‬‬ ‫ו‪X -‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪Y , 12‬‬ ‫שלושה חלקיקים ‪Z :‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ו‪X -‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪Y , 14‬‬
‫שלושה חלקיקים ‪6 Z :‬‬
‫‪235‬‬
‫‪94‬‬ ‫ו‪X -‬‬ ‫‪235‬‬
‫‪93‬‬
‫‪235‬‬
‫‪Y , 92‬‬ ‫שלושה חלקיקים ‪Z :‬‬
‫הם‪:‬‬ ‫הם‪:‬‬ ‫הם‪:‬‬
‫א‪ .‬איזוטופים‪.‬‬ ‫א‪ .‬איזוטופים‪.‬‬ ‫א‪ .‬איזוטופים‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזוברים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזוברים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬איזוברים‪.‬‬
‫ג‪ .‬איזוטונים‬ ‫ג‪ .‬איזוטונים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬איזוטונים‪.‬‬

‫שלושת החלקיקים אלה שונים במספר‬ ‫שלושת החלקיקים אלה בעלי אותו‬ ‫שלושת החלקים אלה בעלי אותו מספר‬
‫האטומי‪ ,‬אך שונים במספר המסה‪ ,‬לכן‬ ‫מספר נויטרונים‪ ,‬אך שונים במספר‬ ‫מסה‪ ,‬לכן הם איזוברים (ב')‬
‫הם איזוטופים (א')‬ ‫הפרוטונים‪ ,‬לכן הם איזוטונים‪( .‬ג')‬

‫‪http://www.absorblearning.com/media/item.action?quick=17k‬‬

‫‪1‬‬
 ‫יציבות של גרעיני אטומים‪.‬‬
‫גרעין יציב הינו גרעין אשר לא מתפרק באופן ספונטאני‪ .‬מפני שקיימים סוגים שונים של התפרקויות‪,‬‬
‫נוח להגדיר סוג מוגבל של יציבות על ידי ציון היציבות ביחס לסוג השינוי‪ .‬דוגמא‪ :‬אורניום ‪ 235‬אינו‬
‫מתפרק באופן ספונטאני על ידי פליטת חלקיקי ‪ ,β‬לכן נאמר כי אורניום ‪ 235‬הינו יציב ביחס לפליטת‬
‫‪.β‬‬
‫גרעינים מסוימים המכילים מספרים מוגדרים של פרוטונים ונויטרונים הינם יציבים במיוחד‪.‬‬
‫מספרים אלה נקראים מספרי קסם ‪:magic numbers‬‬
‫עבור הפרוטונים‪ 82 ,50 ,28 ,20 ,8 ,2 :‬ו‪.114 -‬‬
‫עבור נויטרונים‪ ,82 ,50 ,28 , 20 ,8 ,2 :‬ו‪.126 -‬‬
‫מכלל הנוקלידים היצי בים הידועים‪ ,‬לרוב המכריע מספר זוגי של פרוטונים ונויטרונים‪ ,‬לפי הטבלה‪:‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪52‬‬ ‫‪157‬‬ ‫מס' נוקלידים יציבים‬
‫אי זוגי‬ ‫אי זוגי‬ ‫זוגי‬ ‫זוגי‬ ‫מספר פרוטונים‬
‫אי זוגי‬ ‫זוגי‬ ‫אי זוגי‬ ‫זוגי‬ ‫מספר נויטרונים‬
‫‪180‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪73‬‬ ‫ו‪Ta -‬‬ ‫‪7‬‬ ‫החמישה (האי זוגי ואי זוגי) הם ‪N , 105 Li , 63 Li , 12 H :‬‬
‫✓ כל האיזוטופים של היסודות עם מספר אטומי הגדול מ ‪ 83‬הם רדיואקטיביים‪.‬‬
‫✓ כל האיזוטופים של ‪ (Tc‬טכנציום) ו ‪( Pm‬פרומטיום) הם רדיואקטיביים‪.‬‬
‫תרגיל‪:‬‬
‫מבין היומרים הר"מ חלקם רדיואקטיביים וחלקם יציבים‪ .‬סווג את החומרים ליציבים‬
‫ורדיואקטיביים‪:‬‬
‫‪39‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪208‬‬ ‫‪209‬‬ ‫‪87‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪19‬‬ ‫ו‪K .‬‬ ‫‪19‬‬ ‫ה‪K .‬‬ ‫‪84‬‬ ‫ד‪Po .‬‬ ‫‪83‬‬ ‫ג‪Bi .‬‬ ‫‪37‬‬ ‫ב‪Rb .‬‬ ‫‪37‬‬ ‫א‪Rb .‬‬
‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬רדיואקטיבי‪ ,‬לא מכיל מספר קסם‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לו ‪ 50‬נויטרונים‪ ,‬זהו מספר קסם‪ ,‬לכן יציב‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לו ‪ 126‬נויטרונים ‪ ,‬זהו מספר קסם‪ ,‬לכן יציב‪.‬‬
‫ד‪ .‬רדיואקטיבי‪ ,‬לא מכיל מספר קסם (מספר אטומי גדול מ‪. )83 -‬‬
‫ה‪ .‬רדיואקטיבי‪ ,‬לא מכיל מספר קסם‪.‬‬
‫ו‪ .‬יש לו ‪ 20‬פרוטונים‪ ,‬לכן יציב‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫יחידות מסה אטומיות‪.‬‬
‫‪ 12‬שוקל ‪ 1.99268  10-23‬גרם‪ ,‬ולפחמן זה באופן‬
‫הוחלט לבסס את כל המסות על פחמן ‪ .12‬פחמן ‪6 C‬‬

‫שרירותי ניתנה מסה של ‪ 12.0000‬יחידות מסה אטומיות‪ ,‬לכן ‪ )amu( atomic mass unity‬מוגדרת כ‬
‫‪ 1/12‬של מסת אטום פחמן ה‪:12 -‬‬
‫‪1‬‬
‫=‪1 dalton =1amu‬‬ ‫‪ 1.99268  10-23 = 1.66057  10−24 g = 1.66057  10−27 kg‬‬
‫‪12‬‬
‫חלקיקים תת אטומיים‪:‬‬
‫מסה‬ ‫סימון מטען‬ ‫חלקיק‬
‫‪amu‬‬ ‫‪MeV/c2‬‬ ‫ק"ג‬ ‫גרם‬
‫‪0.0005483‬‬ ‫‪0.5108‬‬ ‫‪9.1083  10-31‬‬ ‫‪9.1083  10-28‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אלקטרון‬
‫‪-1‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪1.007276‬‬ ‫‪938.4‬‬ ‫‪1.6726  10-27 1.6726  10-24‬‬ ‫‪+1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫פרוטון‬
‫‪1‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪1.008665‬‬ ‫‪939.7‬‬ ‫‪1.6750  10-27 1.6750  10-24‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נויטרון‬
‫‪0‬‬ ‫‪n‬‬

‫אנרגית קישור גרעינית‬

‫מסה של גרעין האטום תמיד קטנה מסכום המסות של מרכיבי הגרעין‪ ,‬הפרש המסות (‪)mass defect‬‬
‫נקראה גרעון המסה‪ ,‬אנרגיית קישור הגרעינית (‪ – )nuclear bonding energy‬זוהי האנרגיה הדרושה‬
‫לפירוק גרעין האטום למרכיביו‪ ,‬או האנרגיה המשתחררת כאשר גרעינונים אלה מתחברים כדי ליצור‬
‫את הגרעין‪ .‬ככל שהאנרגית הקישור גדולה יותר‪ ,‬כך יהיה הגרעין יציב יותר‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫שאלה‪ .‬מסת איזוטופ של ברזל ‪ 26 Fe‬היא ‪ , 55.93494 amu‬מהי אנרגיית הקישור הגרעינית‪:‬‬
‫פתרון‪ :‬אטום ברזל זה מכיל ‪ 26‬אלקטרונים‪ ,‬לכן המסה שלהם‪, 26×0.000549=0.014274 amu :‬‬
‫לכן מסה של הגרעין שווה ל‪. 55.93494-0.014274 =55.92067 amu :‬‬
‫מסה מחושבת של הגרעין‪26 1.00728+30 1.00867 =56.44938 amu :‬‬
‫הגרעון המסה‪m=55.92067 − 56.44938=-052871 amu :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.66057×10-27 kg ‬‬ ‫‪m‬‬
‫לפי‪×  3×108  , ΔE=Δmc :‬‬
‫‪2‬‬
‫×‪ΔE=0.52871 amu‬‬
‫‪amu‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪s‬‬
‫‪1eV‬‬
‫×‪ΔE=7.9×10-11J‬‬ ‫‪=4.9×108eV=490MeV‬‬
‫‪1.6×10-19J‬‬

‫‪3‬‬
 ‫ניתן להכניס את כל הקבועים‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪8 m‬‬ ‫‪1.66057×10-27 kg‬‬ ‫‪1eV‬‬ ‫‪1MeV‬‬ ‫‪MeV‬‬
‫‪ 2.998×10‬‬ ‫× ‪‬‬ ‫×‬ ‫×‬ ‫‪=931.7‬‬
‫‪‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪-19‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪amu‬‬ ‫‪1.602×10 J 1×10 eV‬‬ ‫‪amu‬‬
‫לכן נוסחה הכללית היא‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.66057×10-27 kg ‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪MeV‬‬
‫×‪ΔE=Δm amu‬‬ ‫‪×  3×108  =Δm ( amu ) ×931.7‬‬
‫‪amu‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪s‬‬ ‫‪amu‬‬
‫‪MeV‬‬
‫‪931.7‬‬
‫‪amu‬‬

‫אם נחשב את אנרגיית קישור של הליום נקבל ‪ ,28.3 MeV‬ההשוואה של שני הערכים אלה אינה‬
‫יעילה משום שקיים הבדל בין מספר הגרעינונים בכל גרעין‪ ,‬לכן נהוג לחשב את אנרגיית קישור‬
‫הגרעינית ליחידת גרעינון‪.‬‬
‫‪28.3MeV‬‬ ‫‪1atom‬‬
‫=)‪E(He‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪=7.075MeV‬‬
‫‪1 atom‬‬ ‫‪4 nucleons‬‬
‫‪490MeV‬‬ ‫‪1atom‬‬
‫=)‪E(Fe‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪=8.750MeV‬‬
‫‪1 atom 56 nucleons‬‬
‫הערה‪ :‬הסימן של האנרגיה נקבע לפי השאלה‪ .‬באופן כללי ניתן לחשב בערך מוחלט ואז להוסיף את‬
‫הסימן‪ .‬פירוק – ערך חיובי (נקלטת אנרגיה)‪ ,‬יצירה ערך שלילי (נפלטת אנרגיה)‬

‫אנרגית הקשר לנוקלאון כפונקציה של מספר אטומי‬

‫‪4‬‬
 ‫תכונות חשובות ‪:‬‬
‫‪ .1‬יש מקסימום שטוח בסביבות ‪ A=50‬כאשר אנרגיית הקשר לנוקלאון היא בערך ‪8.8 MeV‬‬
‫‪ .2‬כאשר ‪ A‬נמוך‪ ,‬אנרגיית הקשר לנוקלאון נמוכה אבל היא גדלה במהירות כאשר ‪ A‬גודל עד בערך‬
‫‪.20‬‬
‫‪ .3‬אין הרבה הבדל באנרגיית הקשר לנוקלאון בין ‪ A=20‬ל‪ , A=140 -‬בממוצע אנרגיית הקשר‬
‫לנוקלאון שווה ל‪8.5 MeV-‬‬
‫‪ .4‬בערכים גבוהים של ‪ ( A‬בערך מעל ‪ )140‬יש ירידה של אנרגיית הקשר לנוקלאון עד ל – ‪.7.8 MeV‬‬

‫הערות‪:‬‬
‫✓ ערכים הגדולים ביותר שייכים לניקל ולברזל‪ ,‬נתונים אלה מסברים את כמות היחסית‬
‫שלהם בכדור הארץ וגם במטאוריטים‪.‬‬
‫✓ גרעיני האטומים הכבדים יותר מברזל אינם יציבים יחסית לאילו מבחינה תרמודינאמית‬
‫והם מתבקעים (‪ -fission‬ביקוע) הם משחררים כמויות אדירות של אנרגיה כדי להפוך‬
‫לגרעינים יציבים יותר‪.‬‬
‫✓ גרעיני אטומים הקלים עשויים לעבור תהליך של היתוך (‪ )fusion‬כאשר שני הגרעינים‬
‫מתחברים ויוצרים גרעין כבד יותר‪.‬‬

‫גודל וצורת הגרעין‪.‬‬

‫כ‪ 99% -‬ממסת האטום מצויה בגרעין‪ ,‬מתורת החשמל‪ ,‬במקרה של כדור טעון הדחייה הקולונית הינה‬
‫מקסימאלית במקרה של מבנה כדורי דחוס‪.‬‬
‫בגרעין פועלים שתי כוחות עיקריים‪:‬‬
‫הדחייה הקולונית שמנסה לעוות את המבנה הכדורי ומטח הפנים שמנסה לשמור את המבנה הכדורי‬
‫המושלם‪.‬‬
‫עבור גרעינים הקלים‪ ,‬הדחייה הקולונית היא קטנה ולכן צפוי מבנה כמעט כדורי‪.‬‬
‫עבור גרעינים כבדים מאוד הדחייה הקולונית חזקה מאוד ולכן היא עשויה להתגבר על מתח הפנים‬
‫והגרעין יתקבע או יתחלק‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫שאלה‪:‬‬
‫‪30‬‬ ‫‪31‬‬
‫(‪ 30.973763‬יחידות‬ ‫‪15‬‬ ‫( בעל מסה ‪ 29.987960‬יחידות אטומיות ) ו‪P -‬‬ ‫‪15‬‬ ‫איזה איזוטופ מבין ‪P‬‬
‫אטומיות ) פולט אנרגיה רבה יותר בהיווצרותו?‬
‫פתרון‪:‬‬
‫יש לחשב את אנרגיית הקישור עבור כל אחד מהאיזוטופים‪:‬‬
‫⎯⎯ ‪1511 H + 15 01 n‬‬
‫‪→ 30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪15 P :‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עבור ‪P‬‬
‫נחשב את השינוי במסה‪:‬‬
‫‪m=m ( 15‬‬
‫‪30‬‬
‫‪P ) -15  11 H + 10n  = 29.987960-15 (1.007825+1.008665) =-0.259639amu‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.66057×10-27 kg ‬‬ ‫‪m‬‬
‫×‪ΔE=0.259639 amu‬‬ ‫לכן אנרגיית הקישור‪×  3×108  = 3.75  10-11J :‬‬
‫‪amu‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪s‬‬

‫⎯⎯ ‪1511 H + 16 01 n‬‬

‫‪→ 15‬‬
‫‪31‬‬
‫עבור ‪P : 1531 P‬‬
‫‪m=m ( 15‬‬
‫‪31‬‬
‫‪P ) - 1511H+10n  = 30.973763- 15 1.007825+16 1.008665 =-0.282252amu‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1.66057×10-27 kg ‬‬ ‫‪m‬‬
‫×‪ΔE=0.282252 amu‬‬ ‫‪×  3×108  = 4.08  10-11J‬‬
‫‪amu‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪s‬‬

‫כלומר‪ 1531 P :‬יציב יותר‪ ,‬כי בהיווצרותו משתחררת אנרגיה רבה יותר‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫רדיואקטיביות טבעית‬
‫כתוצאה מתגובה גרעינית (שינוי בהרכב הגרעין) נפלטת קרינה רדיואקטיבית‪ :‬קרינת ‪ α‬או קרינת ‪β‬‬
‫או קרינת ‪.‬‬
‫השפעת השדה החשמלי על קרינה גרעינית (רתרפורד‪:)1898 ,‬‬

‫‪Lead block‬‬
‫)‪(+‬‬ ‫‪b rays‬‬
‫)‪(negative charge‬‬
‫‪Aligning‬‬
‫‪slot‬‬

‫‪ rays‬‬
‫)‪(no charge‬‬

‫‪a rays‬‬
‫‪Radioactive‬‬ ‫)‪(-‬‬ ‫)‪(positive charge‬‬

‫‪substance‬‬
‫‪Photographic‬‬
‫‪Electrically charged‬‬ ‫‪plate‬‬
‫‪plates‬‬ ‫)‪(detecting screen‬‬

‫קרינת ‪ : α‬קרינה חלקיקית שמטענם חיובי ‪ .‬כל חלקיק מורכב משני פרוטונים ומשני נויטרונים‬
‫‪ -‬גרעין של ‪.)He+2( He‬‬
‫קרינת ‪ :β‬קרינה חלקיקית‪ .‬כל חלקיק הוא אלקטרון‪.‬‬
‫קרינת ‪ :‬קרינת אנרגיה בעלת אורכי גל קצרים‪.‬‬
‫ספונטניים השונים זה מזה בקצב ההתפרקות של‬
‫‪51‬‬
‫• תהליכים רדיואקטיביים הם תהליכים‬
‫האטומים‪.‬סוגי הקרינה השונים‬ ‫חדירות‬
‫חדירות סוגי הקרינה השונים‪ -‬חדירות קרינה רדיואקטיבית ‪ -‬מרחק העצירה של קרינה בחומר‪-‬‬
‫למסת‬
‫נמצאת ביחס הפוך למסת החלקיקים מהם היא‬ ‫ביחס הפוך‬
‫החומר‪,‬‬ ‫בסוגנמצאת‬
‫הקרינה וסוג‬ ‫רדיואקטיבית‬ ‫קרינה‬
‫‪ , range‬תלוי‬ ‫• חדירות‬
‫"טווח" –‬
‫החלקיקים מהם היא מורכבת‪.‬‬
‫מורכבת‪.‬‬
‫‪I‬‬

‫‪x range‬‬

‫‪7‬‬
 ‫תגובות גרעיניות‬
‫תהליך‬ ‫לכידת ‪e‬‬ ‫דעיכת ‪β+‬‬ ‫קרינת ‪‬‬ ‫דעיכת ‪β- /β‬‬ ‫דעיכת ‪α‬‬
‫פוזיטרון‪ -‬אלקטרון חיובי‬ ‫פליטת אלקטרון‬

‫תיאור‬ ‫⎯⎯ ‪e + p‬‬

‫‪→n‬‬ ‫⎯⎯ ‪p‬‬
‫‪→ n + β+‬‬ ‫קרינה‬ ‫⎯⎯ ‪n‬‬
‫‪→p +β‬‬ ‫פולטה של‬
‫אלקטרומגנטית‬ ‫שני פרוטונים‬
‫בתדירות גבוהה‬ ‫ושני‬
‫נויטרונים‬
‫( אדום‪ -‬פרוטונים‪ ,‬כחול‪ -‬נויטרונים)‬
‫דעיכת ‪( α‬גרעין ‪)He+2‬‬
‫כאשר גרעין פולט חלקיק ‪ α ,‬המספר האטומי שלו קטן ב‪ 2 -‬ומספר המסה שלו קטן ב‪.4-‬‬

‫התפרקות חלקיקי ‪ α‬מתרחשת משום שהכוח הגרעיני החזק אינו מסוגל להחזיק את חלקי הגרעין‬
‫הכבד‪ .‬כדי שהתפרקות זאת תתרחש‪ ,‬צריך שמסת הגרעין ההורה תהיה יותר גדולה מסכום המסות‬
‫של הגרעין הבן והמסה של חלקיקי ‪ .α‬ההפרש במסות יתבטא באנרגיה הקינטית שיישא עמו חלקיק‬
‫‪.α‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪226‬‬
‫‪88‬‬ ‫⎯⎯ ‪Ra‬‬
‫‪→ 222‬‬
‫‪86 Rn +‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪He‬‬
‫‪P: 88‬‬ ‫‪86‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪N: 138‬‬ ‫‪136‬‬ ‫‪2‬‬
‫המשוואה האמיתית היא‪:‬‬
‫‪226‬‬
‫‪88‬‬ ‫⎯⎯ ‪Ra‬‬
‫‪→ 222‬‬
‫‪86 Rn‬‬
‫‪-2‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪He+2‬‬
‫אבל מיד אחרי ההתפרקות רניום פולט שני אלקטרונים והליום קולט אותם‪.‬‬
‫‪222‬‬
‫‪86‬‬ ‫⎯⎯ ‪Rn-2‬‬
‫→‬ ‫‪222‬‬
‫‪86‬‬ ‫‪Rn + 2e‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫⎯⎯ ‪He+2 + 2e‬‬
‫‪→ 42 He‬‬
‫‪226‬‬
‫‪88‬‬ ‫⎯⎯ ‪Ra‬‬
‫‪→ 222‬‬
‫‪86 Rn‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫לכן‪ ,‬תגובת "נטו" ‪He :‬‬

‫‪8‬‬
 ‫דעיכת ‪( β‬אלקטרון)‬
‫כאשר גרעין פולט חלקיק ‪ , β‬המספר האטומי שלו עולה ב ‪( 1‬הפיכת נויטרון לפרוטון) ומספר‬
‫המסה נשאר ללא שינוי (לא פרוטון ולא נויטרון אינו נפלט מהגרעין)‪.‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫⎯⎯ ‪n‬‬
‫‪→p+β‬‬ ‫(‬ ‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫⎯⎯ ‪n‬‬
‫‪→ 11p + -10e‬‬ ‫)‬
‫‪A‬‬
‫‪Z‬‬ ‫⎯⎯ ‪X‬‬
‫‪→ Z+1A E + -10 e‬‬
‫מהגרעין נפלט מטען שלילי‪ ,‬ולכן המטען של הגרעין הבן יהיה שונה מזה שעל הגרעין האב‪ .‬בתהליך זה‬
‫נויטרון אחד מתפרק לפרוטון אחד ולאלקטרון אחד ומכיוון שהאלקטרון נפלט החוצה‪ ,‬בגרעין נותר‬
‫פרוטון נוסף ומעלה את המספר האטומי של היסוד‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫‪6‬‬ ‫⎯⎯ ‪C‬‬
‫‪→ 147 N + + β‬‬
‫‪P: 6‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪N: 8‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪e: 6‬‬ ‫‪6‬‬
‫קטיון יקלוט את האלקטרון שנפלט כקרני ‪ β‬מהסביבה ויהפוך לאטום ניטראלי‬

‫קרינת ‪( ‬פוטון)‬
‫הפוטון של קרינת ‪ ‬נפלט כאשר הנוקלאונים מתארגנים במצב אנרגטי נמוך יותר‪ .‬קרינת ‪ α‬וקרינת‬
‫‪ β‬מלוות לעיתים קרובות בקרינת ‪.‬‬

‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬

‫‪p‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪9‬‬
 ‫דעיכת ‪( β+‬פוזיטרון)‬
‫פוזיטרון‪ -‬חלקיק בעל אותה מסה כמו של אלקטרון‪ ,‬אך בעל מטען חיובי‪.‬‬
‫פרוטון אחד הופך לנויטרון בגרעין האב‪ ,‬נפלט פוזיטרון מהגרעין והאלקטרון מאורביטל האטום‬
‫ההורה נפלט כידי ליצור אטום ניטראלי‪.‬‬
‫כאשר גרעין פולט חלקיק ‪( β+‬אנטי‪-‬חלקיק של אלקטרון)‪ ,‬המספר האטומי שלו יורד ב ‪( 1‬הפיכת‬
‫פרוטון לנויטרון) ומספר המסה נשאר ללא שינוי‪.‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪p‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n p‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪p‬‬

‫⎯⎯ ‪p‬‬
‫‪→ n + β+‬‬ ‫(‬ ‫⎯⎯ ‪p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪→ 10n + +10e‬‬ ‫)‬
‫‪A‬‬
‫‪Z‬‬ ‫⎯⎯ ‪X‬‬
‫→‬ ‫‪A‬‬
‫‪Z-1‬‬ ‫‪E+‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪+1‬‬ ‫‪e‬‬
‫לכידת ‪e‬‬
‫כאשר גרעין לוכד אלקטרון‪ ,‬המספר האטומי שלו יורד ב ‪( 1‬הפיכת פרוטון לנויטרון) ומספר המסה‬
‫נשאר ללא שינוי‪.‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪p‬‬ ‫‪p‬‬

‫⎯⎯ ‪e + p‬‬
‫‪→n‬‬ ‫(‬ ‫‪0‬‬
‫‪-1‬‬ ‫⎯⎯ ‪e + 11p‬‬
‫‪→ 10n‬‬ ‫)‬
‫‪A‬‬
‫‪Z‬‬ ‫⎯⎯ ‪X + -10 e‬‬
‫→‬ ‫‪A‬‬
‫‪Z-1‬‬ ‫‪E‬‬

‫‪10‬‬
 ‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬איזה נוקליד מתקבל‬
‫א‪ .‬בדעיכת ‪ α‬של פולוניום ‪.211-‬‬
‫ב‪ .‬בדעיכת ‪ β‬של נתרן‪.24 -‬‬
‫ג‪ .‬כאשר סידן ‪ 41-‬עובר לכידת אלקטרון‪.‬‬
‫ד‪ .‬חמצן‪ 15-‬עובר פליטת פוזיטרון‪.‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬בדעיכת חלקיק ‪ ,α‬נפלטים שני פרוטונים ושני אלקטרוניפ‪ ,‬לכן מספר המסה יורד ב‪ 4 -‬יחידות‬
‫ומספר הפרוטונים ב‪ 2 -‬יחידות‬
‫‪211‬‬
‫‪84‬‬ ‫‪Po‬‬ ‫⎯⎯‬
‫→‬ ‫‪α + E‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 82+125‬‬
‫‪ E82  E82  Pb82‬‬
‫‪207‬‬ ‫‪207‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪82‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪125‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ב‪ .‬בדעיכת ‪ ,β‬נויטרון הופך לפרוטון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה‪ ,‬ומספר הפרוטונים יורד ב‪:1 -‬‬

‫‪24‬‬
‫‪Na‬‬ ‫⎯⎯ ‪n‬‬
‫‪→p +β‬‬
‫→⎯⎯⎯⎯‬ ‫‪β + E‬‬ ‫‪‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 12+12‬‬
‫‪ E12  E12  Mg12‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪24‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ג‪ .‬בלכידת האלקטרון‪ ,‬אלקטרון עם הפרוטון הופך לנויטרון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה ומספר‬
‫הפרוטונים יורד ב‪.1 -‬‬
‫‪41‬‬
‫‪Ca‬‬ ‫⎯⎯ ‪e + p‬‬
‫⎯⎯⎯⎯⎯‬ ‫‪→n‬‬
‫→‬ ‫‪E‬‬ ‫‪‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ 19+22‬‬
‫‪ E19  E19  K19‬‬
‫‪41‬‬ ‫‪41‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪19‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪21‬‬ ‫‪22‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬

‫ד‪ .‬בדעיכת פוזיטרון‪ ,‬פרוטון הופך לנויטרון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה‪ ,‬ומספר הפרוטונים יורד ב‪-‬‬
‫‪:1‬‬

‫⎯⎯ ‪p‬‬
‫‪→n +β‬‬
‫⎯⎯⎯⎯⎯‬ ‫→‬ ‫‪β+ + E ‬‬
‫‪+‬‬
‫‪15‬‬
‫‪O‬‬
‫‪8‬‬
‫‪‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7  E 8+7‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪ E15‬‬
‫‪7  N7‬‬
‫‪15‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8 ‬‬

‫‪‬‬

‫‪11‬‬
 ‫‪ .2‬כתבו את המשוואה הגרעינית המאוזנת לכל אחת הדעיכות הרדיואקטיביות הבאות‪:‬‬
‫א‪ -‬דעיכת ‪ +β‬של בור‪8-‬‬
‫ב‪ -‬דעיכת ‪ β‬של ניקל‪63-‬‬
‫ג‪ -‬דעיכת ‪ α‬של זהב ‪185‬‬
‫ד‪ -‬לכידת אלקטרון על ידי בריליום‪.7-‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫א‪ .‬בדעיכת פוזיטרון‪ ,‬פרוטון הופך לנויטרון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה‪ ,‬ומספר הפרוטונים יורד ב‪-‬‬
‫‪:1‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬ ‫⎯⎯ ‪B‬‬
‫‪→ 48 Be +‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪+1‬‬ ‫‪e‬‬

‫ב‪ .‬בדעיכת אלקטרון‪ ,‬נויטרון הופך לפרוטון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה‪ ,‬ומספר הפרוטונים גודל‬
‫ב ‪:1 -‬‬
‫‪63‬‬
‫‪28‬‬ ‫⎯⎯ ‪Ni‬‬
‫‪→ Cu + e‬‬
‫‪63‬‬
‫‪29‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-1‬‬

‫ג‪ .‬בדעיכת חלקיק ‪ ,α‬נפלטים שני פרוטונים ושני אלקטרוניפ‪ ,‬לכן מספר המסה יורד ב‪ 4 -‬יחידות‬
‫ומספר הפרוטונים ב‪ 2 -‬יחידות‪:‬‬
‫‪185‬‬
‫‪79‬‬ ‫⎯⎯ ‪Au‬‬
‫‪→ 181‬‬
‫‪77 Ir + 2 α‬‬
‫‪4‬‬

‫בלכידת האלקטרון‪ ,‬אלקטרון עם הפרוטון הופך לנויטרון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה ומספר‬ ‫ד‪.‬‬
‫הפרוטונים יורד ב‪.1 -‬‬
‫‪7‬‬
‫‪4‬‬ ‫⎯⎯ ‪Be + -10 e‬‬
‫‪→ 73 Li‬‬

‫ניבוי סוג הדעיכה הגרעינית‪:‬‬

‫היחס בין מספר הנויטרונים ובין מספר הפרוטונים הוא פקטור חשוב ליציבות‪.‬‬ ‫•‬
‫גרעינים קטנים ‪ Z20‬יציבים מכיוון ‪ A2Z‬או ‪.n/p 1‬‬ ‫•‬
‫גרעינים גדולים יותר מכילים מספר נויטרונים גדול יותר בכדי לייצב את הגרעין ‪.A>2Z‬‬ ‫•‬
‫האזור המסומן בגרף מייצג את הנוקלידים היציבים‪ .‬אזור זה נקרא "פס‪-‬היציבות"‬ ‫•‬

‫‪12‬‬
 ‫כימיה כללית ב ' ‪20480‬‬
‫פרק ‪17‬‬

‫הגרעינית‪Click to edit Master‬‬ ‫ת‬

‫‪title styl‬‬
‫ום עם יותר מפרוטון אחד‬
‫ממימן) בעל דחיה חשמלית‬
‫‪Click to edit Master text sty‬‬ ‫ן‪.‬‬
‫החזק בגרעין מונע מהגרעין‬
‫‪Second le‬‬ ‫רק‪.‬‬
‫דם של חלקיקי הנויטרונים‬
‫‪Third le‬‬ ‫יצב הגרעין‪.‬‬
‫חס בין מספר הנויטרונים‬
‫ספר הפרוטונים הוא פקטור‬
‫‪Fourth le‬‬ ‫ליציבות‪.‬‬
‫ם קטנים ‪ Z20‬יציבים‬
‫‪Fifth le‬‬ ‫‪ A2Z‬או ‪.n/p 1‬‬
‫ם גדולים יותר מכילים‬
‫נויטרונים גדול יותר בכדי‬
‫את הגרעין ‪. A>2Z‬‬
‫המסומן בגרף מייצג את‬
‫ידים היציבים‪ .‬אזור זה‬
‫"פס‪-‬היציבות"‬
‫‪18‬‬

‫באזור שמעל פס היציבות יש יותר נויטרונים – עתירי נויטרונים‪ ,‬לכן‪ ,‬הנטייה של נוקלידים אלו‬
‫לעבור דעיכת ‪( ,β‬נויטרון הופך לפרוטון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה‪ ,‬ומספר הפרוטונים גודל ב‪, )1 -‬‬
‫כלומר‪ :‬תהליך המקטין את היחס ‪.n/p‬‬
‫באזור שמתחת לפס היציבות יש יותר פרוטונים– עתירי פרוטונים לכן‪ ,‬הנטיה של נוקלידים אלו‬
‫לעבור דעיכת ‪( β+‬פוזיטרון‪ ,‬פרוטון הופך לנויטרון‪ ,‬לכן מספר המסה לא משתנה‪ ,‬ומספר הפרוטונים‬
‫משתנה‬ ‫המסה' לא‬
‫‪20480‬‬ ‫יורד ב‪ )1 -‬או לכידת אלקטרון (אלקטרון עם הפרוטון הופך לנויטרון‪ ,‬לכן מספר‬
‫כימיה כללית ב‬
‫פרק ‪17‬‬

‫היחס‪Click.n/pto‬‬
‫‪edit‬‬ ‫‪Master‬‬
‫המעלה את‬ ‫‪title‬‬
‫פוטון‪ ,‬תהליך‬ ‫‪ style‬פליטת‬
‫ומספר הפרוטונים יורד ב‪ )1 -‬או‬
‫כלומר‪:‬‬

‫‪Click to edit Master text styles‬‬ ‫•‬

‫‪Second level‬‬ ‫•‬
‫‪Third level‬‬ ‫•‬
‫‪Fourth level‬‬ ‫•‬
‫‪Fifth level‬‬ ‫•‬

‫‪39‬‬

‫‪13‬‬
 ‫סינתזה גרעינית‬
‫סינתזה גרעינית‪ -‬יצירת של יסודות‪ .‬גלגול גרעיני‪ -‬הפיכת של יסוד אחד ליסוד אחר‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫כאשר מפציצים גרעיני חנקן – ‪ 14‬בחלקיקי ‪ α‬מהירים‪ ,‬נוצר חמצן ‪ 17-‬ופרוטון‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫‪7‬‬ ‫⎯⎯ ‪N + 24 α‬‬
‫‪→ 178 O +‬‬ ‫‪p‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬

‫‪14‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪N( 42 α, 11 p) 178 O‬‬ ‫רישום מקודר‪:‬‬
‫‪REAGENTS PRODUCTS‬‬

‫כל היסודות שמעל ‪ Z=94‬הם סינטטיים ומיוצרים בתהליך של הפצצת גרעיני מטרה בחלקיקים‬
‫קטנים יותר‪.‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫השלם את התגובות‪:‬‬
‫‪96‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪Mo +‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫⎯⎯ ‪He‬‬
‫א‪→ 10043Tc + ? .‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬ ‫⎯⎯ ? ‪Li +‬‬
‫ב‪→ 74 Be + 10n .‬‬
‫פתרון שאלה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪Mo +‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪2‬‬ ‫⎯⎯ ‪He‬‬
‫‪→ 10043Tc + X‬‬
‫‪P 42‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪43‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪N 54‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪57‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫לכן ‪ X‬הוא ‪H‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬ ‫⎯⎯ ‪Li + 11 H‬‬
‫‪→ 74 Be + 10 n‬‬
‫‪P‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬ ‫לכן ‪ X‬זה נויטרון‪H :‬‬
‫שאלה‪.‬‬
‫‪141‬‬
‫‪61‬‬ ‫איזה חלקיקים (אם בכלל) נפלטים בתגובה‪Pm( 126 C ; 4n) 14965Tb :‬‬
‫‪141‬‬
‫‪61‬‬ ‫⎯⎯ ‪Pm + 126 C‬‬
‫ננסח את התגובה‪→ 14965Tb + 4 01 n :‬‬
‫משוואה זאת לא מאוזנת משום שסכום המספרים האטומיים אינו זהה משני הצדדים ( ‪ 67‬בצד שמאל‬
‫לעומת ‪ 65‬בצד ימין)‪ .‬מספר המסה שווה בשני הצדדים‪ .‬לכן יש להוסיף בצד ימין חלקיק בעל מסה‬
‫אפס אך מטען חיובי ‪ ,2+‬כלומר שתי יחידות פוזיטרון‪:‬‬
‫‪141‬‬
‫‪61‬‬ ‫⎯⎯ ‪Pm + 126 C‬‬
‫‪→ 14965Tb + 4 01 n + 2 01b‬‬

‫‪14‬‬
 ‫גלאי קרינה מייננת ) מתוך " מבוא לפיסיקה מודרנית"‪ ,‬ירמיה פפר ושלמה ניר )‬
‫אפשר לגלות ולעקוב אחר קרינה מייננת באמצעות היינון שהן גורמות‪.‬‬
‫תא ערפל ‪:cloud chamber‬‬
‫במתקן מצוי אוויר נקי רווי באידי מים או כוהל‪ .‬קרינה מייננת העוברת דרך התא גורמת במהלכה‬
‫ליצירת יונים אשר גורמים להתעבות של טיפות נוזל באוויר רווי‪ .‬מסלולה של הקרינה אפוא נראת‬
‫באמצעות טיפות המים הנוצרים לאורכו‪.‬‬
‫מסלולים של קרני ‪ α‬ישרים ועבים‪ ,‬המסלולים של קרני ‪ β‬דקים יותר ועקלתוניים‪ ,‬המסלול של קרני‬
‫‪ ‬מופיע כתבנית של הרבה מסלולי ‪β‬‬

‫תא בועות ‪bubble chamber‬‬

‫מחממים נוזל תחת לחץ לטמפ' מעל נק' הרתיחה שלו בלחץ רגיל‪ .‬משחררים את הלחץ באופן פתאומי‪,‬‬
‫הנוזל נותר במצב של חימום יתר ולא ירתח כל עוד אין בו מרכזים שעליהם יכולות להיווצר בועות‪.‬‬
‫המעבר של חלקיק אנרגטי דרך הנוזל נראה כמסלול בועת‪ ,‬מאחר וכל יון‪ ,‬הנוצר לאורך המסלול‪,‬‬
‫משמש כמרכז נקודתי לרתיחה‪.‬‬

‫‪15‬‬
 ‫אמולסיה גרעינית‬
‫גילוי בסרט צילום‪ .‬לאחר פיתוח הסרט רואים בבירור במיקרוסקופ את מסלול החלקיק שגרם‬
‫ליצירת יונים לאורך מסלולו‪ :‬אורך מסלול פרוטון בעל אנרגיה של ‪ 10‬מגע‪ -‬אלקטרון‪-‬וולט הוא כחצי‬
‫מילימטר‪.‬‬

‫מונה גייגר ‪Geiger-Muller tube‬‬

‫מונה משמש בעקר לספירת חלקיקי ‪ .β‬מורכבת‬
‫מגליל מתכת שבמרכזו אנודה במתח חיובי גבוהה‬
‫(‪ 500-1000‬וולט) בהשוואה לדופן של הקתודה‪.‬‬
‫השפופרת מכילה תערובת של גז ארגון ואידי כוהל‬
‫בלחץ נמוך‪.‬‬
‫כאשר חלקיק מיונן חודר לתוך השפופרת הוא מיינן‬
‫אטום אחד‪ ,‬או יותר בגז ועקב כך נוצרים יונים‬
‫חיוביים ומשתחררים האלקטרונים‪ .‬יונים חיוביים‬
‫נעים כלפי הקתודה והאלקטרונים כלפי האנודה‪.‬‬ ‫במונה גיגר אי אפשר למדוד את האנרגיה‬
‫במהלך תאוצתם אלקטרונים מייננים אטומי ארגון‬ ‫של חלקיקים אלה‪ ,‬רק את מספרם‪ .‬הוא לא‬
‫נוספים (כמו תגובת השרשרת)‪ .‬האלקטרונים שפוגעים‬ ‫יעיל למדידת קרני ‪ ‬או ניטרונים כי הם רק‬
‫באנודה מתגלים כפעימה של זרם‪.‬‬ ‫חלק מהפוטונים או מהניטרונים יגרמו‬
‫לשרשרת היינון‪.‬‬

‫מונה נצנוצים ‪scintillation counter‬‬

‫מונה זה מבוסס על התכונה של חומרים מסוימים לפלוט אנרגיה‪ ,‬שקלטו מהחלקיק מיונן הפוגע בהם‬
‫כפוטונים של אור הנראה או ‪.UV‬‬
‫הקרינה הנחקרת פוגעת בגביש נתרן יודי ומחוללת פעימות של אור לאורך מסלולה‪ .‬חלק מהאור נכנס‬
‫לשפופרת המכפיל אור‪ .‬הזרם שנוצר נמצא ביחס ישר לאנרגיה של החלקיק המקורי הפוגע‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫שקולת מנה‬
‫‪ Relative biological effect‬או‬
‫‪Quality factor‬‬
‫מידת הנזק שקרינה גורמת לרקמות‬
‫חיות תלויות בסוג הקרינה וסוג‬
‫הקרמה‬
‫‪" -Q‬אפקטיביות הביולוגית היחסית‬
‫‪"RBE‬‬
‫שקולת מנה ( מנה האפקטיבית)‪-‬‬
‫כאשר כוללים בה כוח ההרס‬
‫מדידת קרינה רדיואקטיבית ‪dosimetry -‬‬
‫מנה נבלעת‬ ‫פעילות‬ ‫חדירות‬
‫תלות בעוצמת הקרינה (מספ'‬ ‫תלות חומר‬ ‫מרחק העצירה של‬
‫החלקיקים לי"ח זמן)‪ +‬החומר‬ ‫קרינה בחומר‪-‬‬
‫הספג את הקרינה‬ ‫"טווח" – ‪range‬‬
‫‪Rad= radiation absorbed dose‬‬ ‫תלוי בסוג הקרינה‬
‫וסוג החומר‬
‫האנרגיה הנשארת בדגימה (בפרט‬ ‫היחידה לוקחת בחשבון‬
‫בגוף האדם) כאשר היא נחשפת‬ ‫את החומר רדיואקטיבי‬

‫‪I‬‬
‫הספציפי לכל סוג קרינה בצירוף סוג‬ ‫לקרינה‪.‬‬ ‫עצמו‪ .‬כמה התפרקויות‬
‫הרקמה שעליה פועלת הקרינה‬ ‫ביחידת זמן מתרחשות בו‪.‬‬
‫‪x range‬‬

‫)‪ = rad  Q(RBE‬מנה האפק' (‪)rem‬‬

‫)‪ = Gy  Q(RBE‬מנה האפק' (‪)Sv‬‬
‫אם כמות אנרגיית הקרינה הנבלעת‬ ‫‪ 1‬ראד‪ -‬כמות של קרינה המשאירה‬ ‫‪dis‬‬
‫‪1Ci = 3.7  1010‬‬
‫בחומר נמדדת ביחידות גריי מתקבלת‬ ‫‪ 0.01‬ג'ול של אנרגיה בר"ג של חומר‬ ‫‪sec‬‬
‫המנה האפקטיבית ביחידות ‪Sv‬‬ ‫‪J‬‬ ‫הוגדרה לפי ‪ 1‬גרם של‬
‫‪1rad = 10−2‬‬ ‫סופג קרינה‪:‬‬
‫(סיוורט) ‪.‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫רדיום‪.226 -‬‬
‫אם כמות האנרגית הקרינה נמדדת‬ ‫‪ 1‬גריי‪ -‬מנה נבלעת של ‪ 1 Gy‬שווה‬ ‫בדרך כלל משתמשים‬
‫ביחידות ‪ rad‬מתקבלת המנה‬ ‫ביחידות קטנות כסדרי‬
‫לספיגה ‪ 1 J‬של אנרגיית קרינה‬
‫האפקטיבית ביחידות‬ ‫גודל ‪Ci‬‬
‫מייננת בק"ג אחד של חומר‪:‬‬
‫‪, roentgen (equivalent man( rem‬‬ ‫‪1‬ברקל (‪1 -)Bq‬התפרקות‬
‫‪J‬‬
‫‪1Gy = 1‬‬
‫ז"א‪1Sv = 100rem :‬‬ ‫‪kg‬‬ ‫לשנייה‬
‫הערה‪:‬‬
‫‪J‬‬
‫‪Q(b,  )  1,Q(a)  20‬‬ ‫‪1Gy = 1‬‬ ‫‪= 102 rad‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪ 1‬ראד של חלקיקי ‪ a‬גורם לנזק‬
‫הגדול פי ‪ 10‬עד ‪ 20‬מרד אחד של‬
‫קרינת ‪ b‬או ‪. ‬‬

‫‪17‬‬
 ‫קינטיקה של התפרקות רדיואקטיבית‬
‫) ‪N t = N 0 exp ( −kt‬‬ ‫קצב ההתפרקות הרדיואקטיבית של כל החומרים‬
‫הרדיואקטיביים הינה מסדר ראשון‪:‬‬
‫‪N‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪= kN 0‬‬
‫‪t‬‬
‫כאשר ‪ k‬מציין את קבוע הייחוס – קבוע התפרקות‬
‫]‪[N‬‬

‫רדיואקטיבית‪.‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ -‬פעילות של חומר רדיואקטיבי והוא נמדד ביחידות של‬
‫‪t‬‬
‫קירי‪ (Curie) Ci ,‬כאשר ‪ 3.7  1010 = 1Ci :‬התפרקויות לשנייה‪.‬‬
‫‪ln[N t ] = ln[N 0 ] − kt‬‬ ‫‪ln 2 0.693‬‬
‫= ‪1 2‬‬ ‫=‬ ‫זמן מחצית החיים‪:‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬
‫אחרי זמן מסווים ‪ 1 2‬הכמות ההתחלתית של חומר‪ , N 0 ,‬מגיעה‬
‫למחציתה‪ ,‬גם הכמות הזאת מגיעה למחציתה לאחר אותו פרק‬
‫]‪ln [N‬‬

‫זמן‪ ,‬בסה"כ כמות של החומר קטנה פי ‪ 4‬לאחר ‪. 2t‬‬

‫קצב ההתפרקות‪ R :‬תלוי בכמות החומר‪R = kN 0 :‬‬

‫ניתן לקבל את קבוע ההתפרקות של חומר רדיואקטיבי‪ , k ,‬על ידי‬

‫ספירת התפרקות בפרק זמן מוגדר‪.‬‬

‫דוגמא‪ :‬גרם אחד של רדיום ‪ 226‬מתפרק בקצב של ‪ 1‬קרי ‪ ,‬לכן‪:‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪dis‬‬
‫⎯⎯ ‪R = kN 0‬‬
‫= ‪→k‬‬ ‫‪= 3.7  1010‬‬
‫‪N0‬‬ ‫‪sec gr‬‬
‫נהוג לציין את הקבוע במונחים של מספר התפרקויות לשנייה אחת (ולא במונחים של מסה)‪ ,‬לכן נחשב‬
‫את מספר הגרעינים של רדיום ומספר המולים של רדיום בדוגמה‪:‬‬
‫‪R 3.7  1010‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪k‬‬ ‫=‬ ‫‪= 1.4  10−11‬‬ ‫= ‪ , N 0‬ז"א‪:‬‬ ‫‪ 6.02  1023 = 2.7  1021 atoms‬‬
‫‪N 0 2.7  10‬‬ ‫‪21‬‬
‫‪sec‬‬ ‫‪226‬‬

‫‪18‬‬
 ‫ביקוע גרעיני ‪“ -‬מפגיזים” יסוד בעל גרעין לא יציב (רדיואקטיבי) בנויטרונים‪ .‬הנויטרון מצטרף‬
‫לגרעין ונגרם חוסר יציבות ומתרחש ביקוע של האטום‪ .‬בתהליך הביקוע נפלטים בין ‪ 1-3‬או יותר‬
‫נויטרונים‪ .‬הנויטרונים שנפלטו יכולים לבקע אטומים נוספים וכן הלאה‪ .‬תהליך זה נקרא תגובת‬
‫שרשרת‪ .‬בתהליך תגובת השרשרת משתחררת אנרגיה עצומה שניתן לנצלה לצרכים מסוימים‪ ,‬אנרגיה‬
‫זו קרויה אנרגיה גרעינית‪.‬‬
‫זהו תהליך שמתרחש בעת פיצוץ פצצת אטום‪.‬‬

‫ב‪ 1939 -‬דווחו שני מדענים גרמניים (‪ )Hahn & Strassmann‬על התגלות מדהימה‪ .‬כאשר מפגיזים‬
‫אורניום בנויטרונים‪ ,‬נוצרים לעיתים‪ ,‬גרעינים שהם כמחצית מהגרעין של האטום אורניום המופגז‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪n +‬‬ ‫‪235‬‬
‫‪92‬‬ ‫‪U‬‬ ‫⎯⎯‬
‫‪→ 236‬‬
‫⎯⎯ ‪92 U‬‬
‫)‪→ F1 + F2 + m( 01 n‬‬
‫התגובות הטיפוסיות לביקוע גרעיני‪:‬‬
‫‪ 142‬‬
‫‪54 Xe +‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪38 Sr + 4 0 n‬‬
‫‪ 139‬‬ ‫‪94‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 56 Ba + 36 Kr + 3 0 n‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0n +‬‬
‫‪235‬‬
‫‪92 U‬‬ ‫⎯⎯‬ ‫‪→ 92 U  144‬‬
‫‪236‬‬
‫‪90‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪ 55 Ba + 37 Rb + 2 0 n‬‬
‫‪ 103 Mo + 131Sn + 2 1 n‬‬
‫‪ 42‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬

‫בכל אחת מהתגובות אלו משתחררים יותר נויטרונים מאשר נבלעים‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫‪139‬‬ ‫‪94‬‬
‫וכו' ) לא יציבים כי היחס בין מספר הנויטרונים‬ ‫‪56‬‬ ‫‪Ba,‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪Kr , 103‬‬ ‫‪131‬‬
‫לחלק מהתוצרים ( ‪42 Mo, 50 Sn‬‬

‫למספר הפרוטונים גבוהה ולכן ממשיכים להתפרק תוך כידי פליטת חלקיקים יציבים יותר וקרני ‪‬‬
‫עד שנוצרים חלקיקים יציבים‪ ,‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪103‬‬
‫‪42‬‬ ‫‪Mo‬‬ ‫⎯⎯‬
‫‪→ 10343Tc + -10 β‬‬
‫⎯⎯ ‪Tc‬‬
‫‪103‬‬
‫‪43‬‬ ‫‪→ 103‬‬
‫‪44 Ru + -1 β‬‬
‫‪0‬‬

‫‪103‬‬
‫‪44‬‬ ‫⎯⎯ ‪Ru‬‬
‫‪→ 103‬‬
‫‪45 Rh + -1 β‬‬
‫‪0‬‬

‫בפיצול הגרעיני גרעין אורניום הלא יציב משחרר מספר נוירונים ואם הם נקלטים על ידי אטומי‬
‫אורניום ‪ 235‬אזי הם גורמים ליצירת אורניום ‪ 236‬אשר מתפרק ושוב מתקבלים נויטרונים שגורמים‬
‫לתגובת השרשרת‪ ,‬בה מספר הגרעינים המתבקעים מכפיל את עצמו‪ .‬מכיוון שהמסה של אורניום‬
‫גדולה יותר מסכום המסות של התוצרים אזי ביקוע גרעיני בלתי מרוסן יהיה מלווה בשחרור כמות‬
‫אדירה של אנרגיה‪.‬‬
‫בפצצת האטום שהוטלו על יפן ב‪ 1945 -‬השתמשו בפצצה הראשונה של אורניום ‪ 235‬במסה של ‪ 1‬ק"ג‪.‬‬
‫בתהליך ביקוע משתחררת אנרגיה של ‪ 0.9 MeV‬לנוקלאון או כ‪ 200 MeV -‬לגרעין המקורי של‬
‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪J‬‬
‫‪) 6  1023‬‬ ‫‪ 200MeV  1.6  10−16‬‬ ‫‪ 106‬‬ ‫‪ 2  1013‬‬ ‫אורניום ‪ 235‬או ‪( 2  1013 J‬‬
‫‪mol‬‬ ‫‪eV‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪mol‬‬
‫למול גרעינים‪ .‬מפני שב‪ 1‬ק"ג אורניום יש כ‪ 4 -‬מולים‪ ,‬האנרגיה שמשתחררת בפצצת אטום מגיעה ל‪-‬‬
‫‪ . 8  1013 J‬אנרגיה זו שווה לזו של השתחררות בפיצוץ כ‪( 2  104 -‬עשרים אלף) טון של ‪ TNT‬או‬
‫בשריפת כ‪ 107 -‬ק"ג פחם‪.‬‬

‫‪20‬‬