‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫תרגילים קינטיקה כימית‬

‫שאלה ‪.1‬‬

‫⎯⎯ )‪ SO2Cl2(g‬נתון‪. k(593K)= 2.2×10-5 s-1 :‬‬

‫לתגובה‪→ SO2(g) + Cl 2(g) :‬‬

‫א‪ .‬כמה אחוז מהכמות ה‪ SO2Cl 2 -‬יתפרק בחימום ב‪ 593K -‬תוף שלוש שעות?‬

‫ב‪ .1 .‬דוגמה של ‪ 74.0‬גרם של ‪ SO2Cl 2‬הוכנסה לכלי סגור שנפחו ‪ 1‬ליטר וחוממה ל‪ . 593K -‬חשבו‬
‫את הריכוז של כל מרכיב במערכת כעבור שלוש שעות‪.‬‬
‫‪ . 2‬חשבו את מהירות הממוצעת של העלמות המגיב במשך שלוש שעות הראשונות של התגובה‬
‫בהתאם לנתונים של סעיף הקודם‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪.1‬‬

‫א‪.‬‬
‫‪[SO 2Cl 2 ](t)=[SO 2Cl 2 ]0e -kt‬‬
‫)‪[SO 2Cl 2 ](t‬‬
‫‪=-e -kt‬‬
‫‪[SO 2Cl 2 ]0‬‬
‫‪3h=10800s‬‬
‫‪[SO 2Cl 2 ](t) -2.20×10-5 1s10800s‬‬
‫‪=e‬‬
‫‪[SO 2Cl 2 ]0‬‬
‫)‪[SO 2Cl 2 ](t‬‬
‫‪=0.7885‬‬
‫‪[SO 2Cl 2 ]0‬‬
‫כלומר‪ :‬במשך שלוש שעות של התגובה התפרקו ‪ 21.15%‬מהמגיב‪.‬‬

‫ב‪.‬נתון ‪ [SO2Cl 2 ]0 = 0.548M :‬נערוך טבלה‪:‬‬

‫מרכיב‬ ‫‪SO2Cl 2‬‬ ‫‪SO2‬‬ ‫‪Cl 2‬‬
‫התחלה‬ ‫‪0.548‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫שינוי ‪21.15%‬‬ ‫‪-0.1159‬‬ ‫‪+0.1159‬‬ ‫‪+0.1159‬‬
‫לאחר ‪ 3‬שעות‬ ‫‪0.4321‬‬ ‫‪0.1159‬‬ ‫‪0.1159‬‬
‫כלומר‪ :‬לאחר שלוש שעות ההרכב של המערכת הוא ‪:‬‬
‫‪[ SO2Cl2 ] = 0.4321M‬‬
‫‪[ SO2 ] = [Cl2 ] = 0.1159 M‬‬
‫‪ .2‬מהירות הממוצעת במשך שלוש שעות הראשונות‪:‬‬
‫‪ SO2Cl 2 ‬‬ ‫‪0.1159M‬‬ ‫‪M‬‬
‫= ‪V0<t<3h‬‬ ‫=‬ ‫‪= 0.03863‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪3h‬‬ ‫‪h‬‬

‫‪1‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫⎯⎯ )‪ 2C4 H 6(g‬בעלת ‪. k(298K)=0.0606 M -1s -1‬‬

‫עבור תגובת דימריזציה )‪→ C8 H12(g‬‬

‫בניסוי דימריזציה בכלי קשיח ריכוז ההתחלתי של )‪ C 4 H 6(g‬שווה ל‪.0.0100 M-‬‬

‫א‪ .‬חשב את הריכוז של )‪ C8H12(g‬חצי שעה לאחר תחילת התגובה‪.‬‬

‫חשב את הלחץ בכלי התגובה חצי שעה מתחילת התהליך‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪2‬‬

‫א‪ .‬נציב את נתוני השאלה אל הביטוי עבור התגובה מסדר שני( ‪:) t = 30min = 1800sec‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪=kt+‬‬
‫‪[C4 H 6 ]t‬‬ ‫‪[C4 H 6 ]0‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪=0.0606‬‬ ‫‪×1800 sec +‬‬
‫‪[C4 H 6 ]t=1800sec‬‬ ‫‪M sec‬‬ ‫‪0.010‬‬
‫‪[C4 H 6 ]t=1800sec =4.78×10-3M‬‬

‫כדי לחשב את הריכוז של )‪ C8H12(g‬יש לחשב את השינוי עבור )‪ C 4 H 6(g‬ולחלק אותו ב‪ 2 -‬בגלל היחס‬
‫הסטכימטרי‪:‬‬
‫‪Δ[C4 H6 ]=[C4H6 ]t=0 -[C4H6 ]t=1800sec = 0.0100 - 4.78×10-3 = 5.22×10-3M‬‬
‫לכן‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪[C8 H12 ]t=1800sec = ×([C4 H 6 ]t=0 -[C 4 H 6 ]t=1800sec ) = ×5.22×10-3 = 2.61×10-3M‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪Δ[C4 H 6 ]0®1800sec‬‬

‫ב‪ .‬לחץ הכללי בכלי התגובה אחרי חצי שעה‪:‬‬

‫‪L ×Atm‬‬ ‫‪mol‬‬
‫‪Ptot =RTM tot =0.082‬‬ ‫)‪×298 K ×(4.78×10-3 +2.61×10-3M‬‬ ‫‪= 0.18Atm‬‬
‫‪K × mol‬‬ ‫‪L‬‬

‫‪2‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪.3‬‬

‫⎯⎯ )‪ A(g‬נחקרה בטמפרטורה ‪.400 K‬‬

‫התגובה )‪→ 2B(g) + C(g‬‬
‫בטבלה מובאים תוצאות הניסוי בו נמדד ריכוז מולרי של ‪ A‬במהלך שלוש וחצי שעות‪:‬‬
‫ריכוז של ‪A‬‬ ‫זמן‬
‫מול‪/‬ליטר‬ ‫דקות‬
‫‪0.316‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0.274‬‬ ‫‪39‬‬
‫‪0.238‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪0.190‬‬ ‫‪140‬‬
‫‪0.146‬‬ ‫‪210‬‬

‫א‪ .‬קבעו את סדר התגובה ואת קבוע הקינטי עבורה בטמפרטורה ‪.400 K‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הלחץ הכללי בכלי התגובה בדקה ה‪.250 -‬‬
‫ג‪ .‬תוך כמה זמן ריכוז של גז ‪ B‬עולה ל‪ ,0.316 M -‬מה משמעות זמן זה?‬

‫פתרון שאלה ‪.3‬‬

‫א‪ .‬על מנת לקבוע את סדר התגובה יש להציג את ריכוז המגיב לפי סדרים שהונים‪:‬‬
‫בדיקה של סדר אפס‬ ‫בדיקה של סדר ראשון‬ ‫בדיקה של סדר שני‬
‫‪[A]t = -kt +[A]0‬‬ ‫‪ln[A]t = -kt + ln[A]0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= kt +‬‬
‫‪[A]t‬‬ ‫‪[A]0‬‬

‫‪Y=A+B*X‬‬ ‫‪ln (k) versue t‬‬ ‫‪Y=A+B*X‬‬ ‫‪1/[A] versus t‬‬

‫‪Y=A+B*X‬‬
‫‪[A] versus t‬‬ ‫‪-1.1‬‬
‫‪Parameter Value Error‬‬ ‫‪Parameter Value Error‬‬ ‫‪7.0‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪-------------------------------‬‬ ‫‪Parameter Value Error‬‬
‫‪-1.2‬‬ ‫‪-------------------------------‬‬
‫‪0.30‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪0.30816 0.00557‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪-------------------------------‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪-8.03408E-4‬‬ ‫‪4.6522E-5‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪-1.14882 0.00393‬‬
‫‪0.28‬‬ ‫‪-1.3‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪-0.00367 3.28659E-5‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪2.98171 0.15076‬‬
‫‪------------------------------------‬‬ ‫‪6.0‬‬
‫‪-------------------------------‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪0.01753 0.00126‬‬
‫‪0.26‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪SD‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪-1.4‬‬ ‫‪----------------------------‬‬
‫‪5.5‬‬
‫‪0.24‬‬ ‫‪--------------- ---------------‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪SD‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪-1.5‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪SD‬‬ ‫‪N‬‬
‫‪-0.99501 0.00773 5‬‬ ‫‪---------------------------‬‬
‫)‪ln (k‬‬

‫]‪1/[A‬‬
‫]‪[A‬‬

‫‪5.0‬‬
‫‪0.22‬‬ ‫‪--------------------------------‬‬ ‫‪-0.99988 0.00546 5‬‬ ‫‪---------------------‬‬
‫‪-1.6‬‬
‫‪---------------------------‬‬ ‫‪0.99234 0.20937 5‬‬
‫‪0.20‬‬ ‫‪4.5‬‬
‫‪-1.7‬‬ ‫‪---------------------‬‬
‫‪0.18‬‬ ‫‪4.0‬‬
‫‪-1.8‬‬
‫‪0.16‬‬
‫‪3.5‬‬
‫‪-1.9‬‬
‫‪0.14‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪-2.0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪250‬‬
‫]‪t [min‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪250‬‬
‫]‪t [min‬‬
‫]‪t [min‬‬

‫כלומר‪ :‬התגובה מסדר ראשון‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪. k=0.00367‬‬ ‫קבוע הקינטי שווה למינוס שיפוע הגרף‪:‬‬
‫‪min‬‬

‫ב‪ .‬כידי לחשב את הלחץ הכללי בשלב הראשון נחשב את הריכוז של ‪ A‬בדקה ה‪.250 -‬‬

‫‪3‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫‪ln[A]t = -kt + ln[A]0‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ln[A]t=250min = −0.00367‬‬ ‫‪ 250 min + ln 0.316‬‬
‫‪min‬‬
‫‪[A]t=250min =0.126M‬‬
‫בשלב השני נחשב ריכוז של יתר מרכיבי המערכת בזמן זה‪:‬‬
‫⎯⎯ )‪A (g‬‬
‫)‪→ 2B(g) + C(g‬‬
‫‪c0‬‬ ‫‪0.316‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪-0.19‬‬ ‫‪+0.38‬‬ ‫‪+0.19‬‬
‫‪c t=250min 0.126‬‬ ‫‪0.38‬‬ ‫‪0.19‬‬
‫לחץ הכללי בכלי התגובה‪:‬‬
‫‪mol‬‬ ‫‪L  bar‬‬
‫)‪Ptot =M tot RT=(0.126+0.38+0.19‬‬ ‫‪ 8.314  10-2‬‬ ‫‪ 400 K‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪K  mol‬‬
‫‪Ptot =23.15 bar‬‬
‫ג‪ .‬נחשב את הריכוז של ‪ A‬כאשר ריכוזו של ‪ B‬שווה ל‪:0.316 M -‬‬
‫⎯⎯ )‪A (g‬‬
‫‪→ 2B(g) +‬‬ ‫)‪C(g‬‬
‫‪c0‬‬ ‫‪0.316‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪c‬‬ ‫‪-0.158‬‬ ‫‪+0.316‬‬ ‫‪+0.158‬‬
‫‪c t=250min 0.158‬‬ ‫‪0.316‬‬ ‫‪0.158‬‬
‫בזמן זה ריכוזו של המגיב שווה ל‪ ,0.158 M -‬נחשב את הזמן שדרוש על מנת שריכוזו של ‪ A‬ירד‬
‫לערך זה‪:‬‬
‫‪ln[A]t = -kt + ln[A]0‬‬
‫‪ln ( 0.158) = −0.00367  t + ln 0.316‬‬
‫‪ 0.158 ‬‬ ‫‪ 0.316 ‬‬
‫‪ln ‬‬ ‫‪ ln ‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪ln ( 0.158) − ln ( 0.316‬‬
‫‪= ‬‬
‫‪0.316 ‬‬
‫‪= ‬‬
‫‪0.158 ‬‬ ‫‪ln 2‬‬
‫=‪t‬‬ ‫=‬ ‫‪= 188.9 min‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪-0.00367‬‬ ‫‪0.00367‬‬ ‫‪0.00367‬‬
‫‪−0.00367‬‬
‫‪min‬‬
‫זהו זמן מחצית החיים של פירוק של ‪.A‬‬

‫‪4‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪.4‬‬
‫להלן ניסוח של פירוק של דו‪-‬חנקן פנטא‪-‬חמצני ב‪: 456 K -‬‬
‫‪1‬‬
‫⎯⎯ )‪N 2 O5(g‬‬
‫‪→ 2NO2(g) + O 2(g) k=6.35 10-3sec-1‬‬
‫‪2‬‬
‫בתחילת הניסוי המתרחש ב‪ 456 K -‬בכלי קשיח שנפחו ‪ 18.0‬ליטר נמצא )‪ N 2 O5(g‬בלחץ ‪1.22‬‬
‫אטמוספרות‪.‬‬
‫א‪ .‬תוך כמה זמן מתחילת הניסוי לחץ במערכת עולה ל‪ 1.54 -‬אטמוספרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הלחץ החלקי של כל מרכיב בתערובת ‪ 100‬שניות מתחילת הניסוי‪.‬‬

‫שאלה ‪.5‬‬
‫⎯⎯ )‪ A(g) + B(g) + 2C(g‬בוצעו ארבעה ניסויים (כולם בטמפרטורת‬
‫עבור התגובה )‪→ 2D(g) + E(g‬‬
‫החדר) והתקבלו התוצאות הבאות‪:‬‬
‫מהירות התחלתית‬ ‫]‪Cinitial [M‬‬ ‫]‪Binitial [M‬‬ ‫]‪Ainitial [M‬‬ ‫ניסוי‬
‫‪ M/s 0‬‬
‫‪5.70×10-5‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪5.70×10-5‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪0.10‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪11.4×10-5‬‬ ‫‪0.100‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪0.30‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪7.60×10-5‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪0.050‬‬ ‫‪0.40‬‬ ‫‪4‬‬

‫א‪ .‬חשבו את סדר התגובה ביחס לכל מרכיב ואת הסדר הכולל‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את ערכו של הקבוע ‪ k‬בתנאי החדר‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את המהירות ההתחלתית של התגובה כאשר הריכוזים ההתחלתיים הם‪:‬‬
‫‪? [A]0 = 0.400 M; [B]0 = 0.400 M; [C]0 = 0.800 M‬‬

‫פתרון שאלה ‪.5‬‬

‫א‪ .‬באופן כללי הביטוי למהירות התגובה ‪ , V=k[A]n [B]m [C]l‬על סמך התוצאות נמצא את‬
‫‪ m, l‬ואת ‪. n‬‬
‫נתייחס אל הניסויים הראשון והשני‪ ,‬בהם משתנה הריכוז ההתחלתי של ‪ B‬בלבד‪ .‬ניתן‬ ‫•‬
‫לראות שכאשר מכפילים את ריכוזו פי ‪ 2‬המהירות לא משתנה‪ ,‬לכן ‪. m=0‬‬
‫נתייחס אל הניסויים השני והשלישי‪ ,‬בהם משתנה הריכוז ההתחלתי של ‪( C‬ריכוז של ‪B‬‬ ‫•‬
‫לא משפיע על מהירות התגובה כי קבענו עבורו סדר אפס)‪ .‬ניתן לראות שכאשר מכפילים‬
‫את ריכוזו פי ‪ 2‬המהירות ההתחלתית גודלת פי ‪ ,2‬לכן ‪. l=1‬‬

‫‪5‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫נתייחס אל הניסויים הראשון והרביעי‪ ,‬בהם משתנה הריכוז ההתחלתי של ‪ .A‬ניתן‬ ‫•‬
‫לראות שכאשר מכפילים את ריכוזו פי ‪ 3/4‬גם המהירות ההתחלתית עלתה פי ‪ ,3/4‬לכן‬
‫‪n=1‬‬
‫⎯⎯ ‪ , V = k[A]1[B]0 [C]1‬סדר התגובה‪ -‬סדר שני‪ ,‬סדר ראשון ביחס‬
‫]‪→ V = k[A][C‬‬ ‫כלומר‪:‬‬
‫ל‪ A -‬וסדר ראשון ביחס ל‪.C -‬‬
‫ב‪ .‬יחידות של הקבוע‪:‬‬
‫‪M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪V‬‬ ‫‪[V]=  ‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 1 ‬‬
‫=]‪[k‬‬ ‫⎯⎯⎯⎯‬ ‫‪s‬‬
‫= ‪→ s‬‬ ‫×‬ ‫‪=‬‬
‫]‪[A][C‬‬ ‫‪M×M s M ×M  M×s ‬‬

‫חישוב של הקבוע‪ :‬נבחר תוצאות של אחד הניסויים ונציב‪:‬‬

‫⎯⎯ ‪V=k[A]1[C]1‬‬
‫‪→ 5.70×10-5 =k×0.300×0.050‬‬
‫‪k=3.8×10-3M -1s-1‬‬
‫ג‪ .‬יש להציב את הריכוזים ההתחלתיים ואת ערכו של הקבוע הקינטי‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪V= 3.8×10-3[A]1[C]1 = 3.8×10-3‬‬ ‫‪ 0.400 M ×0.800M‬‬
‫‪M sec‬‬
‫‪V0 = 1.22×10-3 M×s-1‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫⎯⎯ )‪ A(aq‬נחקרה בשתי טמפרטורות שונות‪ .‬התוצאות של ריכוז של ‪A‬‬
‫תגובה )‪→ B(aq) + 2C(g‬‬
‫כפונקציה של הזמן מובאות בטבלה‪:‬‬
‫ניסוי ראשון ב‪T=298K-‬‬ ‫ניסוי ראשון ב‪T=312K -‬‬
‫זמן [שנייה]‬ ‫[‪ , ]A‬מול‪/‬ליטר‬ ‫זמן [שנייה]‬ ‫[‪ , ]A‬מול‪/‬ליטר‬
‫‪0‬‬ ‫‪0.470‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0.0168‬‬
‫‪250‬‬ ‫‪0.405‬‬ ‫‪195‬‬ ‫‪0.0162‬‬
‫‪500‬‬ ‫‪0.356‬‬ ‫‪604‬‬ ‫‪0.0147‬‬
‫‪750‬‬ ‫‪0.319‬‬ ‫‪1246‬‬ ‫‪0.0129‬‬
‫‪1000‬‬ ‫‪0.286‬‬ ‫‪2180‬‬ ‫‪0.0110‬‬

‫א‪ .‬קבעו בצורה גראפית את סדר התגובה וחשבו קבוע קצב עבורה בשתי הטמפרטורות‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את אנרגיית אקטיבציה עבור התגובה ואת המקדם אהרניוס‪.‬‬
‫מבצעים תגובה זו בטמפרטורה ‪ T = 305 K‬כאשר ריכוז ההתחלתי של ‪ A‬שווה ל‪.0.250 M -‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את הריכוזים של ‪ B‬ושל ‪ C‬שלוש דקות מתחילת התגובה‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪6‬‬

‫‪6‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ '‫כימיה כללית ב‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫ ז"א שהתגובה‬,‫ כפונקציה של הזמן‬1/[A] ‫ בבדיקת סדר התגובה העקום הליניארי התקבל עבור‬.‫א‬
.‫היא מסדר שני‬
:‫ כפונקציה של הזמן בשתי הטמפרטורות‬1/[A] ‫עקום של‬

95 Y=A+B*X
Y=A+B*X
T=298K
T=312K 3.6
90 Parameter Value Error
Parameter Value Error 3.4
------------------------------------------------------------
------------------------------------------------------------ A 2.12675 0.00702
85
A 59.25202 0.17983 B 0.00136 1.14592E-5
3.2
B 0.01454 1.55263E-4 ----------------------------------------
80 ------------------------------------------------------------
3.0
[1/A]

75

[1/A]
2.8

70
2.6

65 2.4

60 2.2

55 2.0
0 500 1000 1500 2000 2500 0 200 400 600 800 1000

[sec] [sec]

: ‫לכן‬

1
k(312K) = 0.01454
Msec
1
k(298K) = 0.00136
Msec

.‫ב‬
1 Ea
k(312K) = 0.01454 ⎯⎯ → ln0.01454 =- + lnk A
Msec 312R
1 Ea
k(298K) = 0.00136 ⎯⎯ → ln0.00136 = - + lnk A
Msec 298R
Ea  Ea 
ln0.01454-ln0.00136 = - + lnk A -  - + lnk A 
312R  298R 
0.01454 Ea Ea
ln =- +
0.00136 312R 298R
0.01454 Ea Ea Ea  1 1 
ln = - = -
0.00136 298R 312R R  298 312 

0.01454 Ea  1 1 
ln = -
0.00136 8.314  298 312 

2.37
1.51×10-4

7
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫‪2.37×8.314‬‬ ‫‪J‬‬ ‫‪kJ‬‬

‫=‪Ea‬‬ ‫‪-4‬‬
‫‪=130.5×103‬‬ ‫‪= 130.5‬‬
‫‪1.51×10‬‬ ‫‪mol‬‬ ‫‪mol‬‬
‫את מקדם אהרניוס נמצא על ידי הצבה‪:‬‬
‫‪Ea‬‬
‫‪l n0.01454=-‬‬ ‫‪+lnk A‬‬
‫‪312R‬‬
‫‪130.5×103‬‬
‫‪ln0.01454=-‬‬ ‫‪+lnk A‬‬
‫‪312×8.314‬‬
‫‪1‬‬
‫⎯⎯ ‪lnk A =46.078‬‬
‫‪→ k A =1.207×10 20‬‬
‫‪M  sec‬‬
‫ג‪ .‬נמצא את קבוע קצב בטמפ' ‪305 K‬‬
‫‪130.5×103‬‬
‫‪lnk(T=305K)=-‬‬ ‫‪+46.078‬‬
‫‪305×8.314‬‬
‫‪1‬‬
‫‪k(T=305K)= 4.58×10-3‬‬
‫‪Msec‬‬
‫את הריכוז של ‪ A‬נמצא דרך קשר של הריכוז בזמן עבור התגובה מסדר שני‪:‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪=kt+‬‬ ‫⎯⎯‬
‫→‬ ‫‪=0.00458×180+‬‬
‫]‪[A‬‬ ‫] ‪[A 0‬‬ ‫‪[A]t=180sec‬‬ ‫‪0.250‬‬
‫‪[A]t=180sec =0.207M‬‬
‫לכן לפי היחסים הסטכיומטריים נמצא את הריכוזים של התוצרים (בהנחה וריכוזם בתחילת‬
‫הניסוי שווה לאפס)‪:‬‬
‫‪[B]t =[A0 ]-[A]t = 0.250 - 0.207= 0.0430M‬‬
‫‪[C]t =2 ([A0 ]-[A]t ) = 2[B]t = 0.0854M‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪C2 H4 Br2(aq) + 3I(aq‬‬ ‫⎯⎯‬
‫)‪→ C2 H4(g) + 2Br(aq‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪+ I3(aq‬‬
‫‪-‬‬
‫לפניכם תגובה לקבלת אתילן‪:‬‬
‫‪d C2 H 4 Br2(aq) ‬‬
‫‪- ‬‬ ‫לתגובה נמצא‪=k C 2 H 4 Br2   I -  :‬‬
‫‪dt‬‬
‫ו‪k(T=323K)=6.68×10-3M -1s -1 -‬‬ ‫‪k(T=298K)=4.32×10-3M -1s -1‬‬
‫א‪ .‬השלימו את הטבלה עבור שלושת הניסויים שנערכו בתנאי החדר‪:‬‬

‫‪M‬‬ ‫‪C2H4Br 0‬‬ ‫‪ I- ‬‬ ‫ניסוי‬

‫קצב יצירת )‪ s  C 2 H 4(g‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.00134‬‬ ‫‪0.278‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪0.000668‬‬ ‫‪0.278‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪0.278‬‬ ‫‪0.278‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪8‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫ב‪ .‬חשבו את הקצב ההתחלתי בניסוי השני עבור‪:‬‬

‫‪ )1‬היעלמות של )‪I -(aq‬‬
‫‪-‬‬
‫)‪. Br(aq‬‬ ‫‪ )2‬יצירת של‬
‫ג‪ .‬חשבו את אנרגיית האקטיבציה עבור התגובה‪.‬‬

‫‪d C 2 H 4 Br2(aq) ‬‬

‫‪- ‬‬ ‫בנוכחות זרז (סביבה בסיסית) בתנאי החדר נמצא‪=k :‬‬
‫‪dt‬‬
‫ד‪ .‬כיצד נראה גרף של הקצב (‪ )Rate‬ההתחלתי כתלות בריכוז של )‪( C2 H4 Br2(aq‬יש להציג גרף‬
‫איכותי) עבור תגובה המתרחשת בסביבה בסיסית?‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫התגובה הבאה מתרחשת בסביבה חומצית‪ .‬במהלך התגובה‪ ,‬היון שמקנה לתמיסה את הצבע האדום‬
‫‪ Fe(phen)32+‬מתפרק לקבלת היון ‪ ,Fe(H2O)62+‬והתמיסה נהפכת לחסרת צבע‪.‬‬

‫⎯⎯ ‪Fe(phen)32+ + 3H3O+ + 3H2O‬‬

‫‪→ Fe(H2O)62+ + 3phenH+‬‬

‫מבנה של ‪:phen‬‬

‫התגובה נחקרה בטמפרטורה של ‪ 25.0 °C‬והריכוז של ‪ Fe(phen)32+‬נקבע בעזרת ספקטרוסקופיה‬

‫באור הנראה‪ .‬לפניכם גרף המתאר את ]‪ ln[Fe(phen)32+‬כתלות בזמן בשני ניסויים שבוצעו עם ריכוז‬
‫התחלתי זהה של ‪ ,Fe(phen)32+‬האחד בתמיסה המכילה ‪( 0.50 M H2SO4‬עיגולים) והשני בתמיסה‬
‫המכילה ‪( 0.10 M H2SO4‬ריבועים)‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫א‪ .‬מהו סדר התגובה כלפי ‪ ?Fe(phen)32+‬הסבירו‪.‬‬

‫מהו סדר התגובה כלפי ‪ ? H 3O +‬הסבירו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫אמדו של קבוע הקצב בתנאי החדר? הראו חישובים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪ )1 .‬חשבו את ה‪ pH -‬ההתחלתי עבור ה התמיסה המכילה ‪( 0.50 M H2SO4‬הניחו‬

‫פירוק מלא של חומצת גופרתית)‪.‬‬
‫‪ )2‬האם ערך ה‪ pH -‬במהלך התגובות עלה ירד או לא השתנה? נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫ה‪ .‬ביצעו שוב את אותו הניסוי בטמפרטורה של ‪ ,52.0°C‬בתמיסה המכילה‬
‫‪ .0.50 M H2SO4‬קבוע הקצב שחושב גדול פי ‪ 3.5‬מזה שחושב ב‪ .25.0°C-‬חשבו את‬
‫אנרגיית ההפעלה (אקטיבציה) של התגובה‪ .‬הראו חישובים‪.‬‬

‫שאלה ‪9‬‬
‫נתון מנגנון‪:‬‬
‫⎯⎯⎯ )‪NO(g) + Br2(g‬‬
‫‪Slow‬‬
‫)‪→ NOBr2(g‬‬
‫⎯⎯ )‪NOBr2(g) + NO(g‬‬
‫)‪→ 2NOBr(g‬‬
‫א‪ .‬רשמו את התגובה הכוללת‪.‬‬
‫ב‪ .‬רשמו את הביטוי למהירות התגובה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהו סגר התגובה הכולל?‬

‫‪10‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪10‬‬
‫⎯⎯ ‪CH4 + 2Cl2‬‬
‫התונה תגובה‪→ CH2Cl2 + 2HCl :‬‬
‫לתגובה מוצע מנגנון‪:‬‬
‫⎯⎯‬
‫‪→ 2Cl‬‬
‫⎯‪Cl2 ‬‬
‫⎯‬ ‫‪Fast‬‬
‫⎯⎯ ‪CH 4 + Cl‬‬
‫‪→ CH 3 + HCl‬‬ ‫‪Slow‬‬
‫⎯⎯ ‪CH + Cl 2‬‬
‫‪→ CH 3Cl+ Cl‬‬ ‫‪Fast‬‬
‫⎯⎯ ‪CH 3Cl + Cl‬‬
‫‪→ CH 2Cl 2 + H Fast‬‬
‫⎯⎯ ‪H + Cl‬‬
‫‪→ HCl‬‬ ‫‪Fast‬‬
‫מהו סדר התגובה כלפי כלור וגז מתאן‪.‬‬

‫שאלה ‪11‬‬
‫נתון מנגנון‪:‬‬
‫⎯⎯‬
‫‪k1‬‬
‫⎯‪(1) A + M ‬‬ ‫⎯‬‫‪→ A* + M‬‬ ‫‪Fast‬‬
‫‪k -1‬‬

‫⎯⎯ *‪(2) A‬‬

‫‪k2‬‬
‫‪→ B + C‬‬ ‫‪Slow‬‬
‫‪ -M‬הינו מרכיב שתפקידו לספק אנרגיה לשפעול של ‪.A‬‬
‫א‪ .‬מהי התגובה המתרחשת?‬
‫ב‪ .‬הניחו הנחת מצב העמיד לגבי *‪ A‬והביעו את הביטוי למהירות התגובה באמצאות ‪ k−1 , k1‬ו‪-‬‬
‫‪ k2‬ריכוזם של ‪ A‬ושל ‪.M‬‬
‫נתון‪ :‬כאשר ריכוזו של ‪ M‬גבוהה (התגובה מתרחשת בלחצים גבוהים) התגובה שרשמת בסעיף א'‬
‫היא תגובה מסדר ראשון לגבי ‪ .A‬וכאשר הריכוז של ‪ M‬נמוך (לחצים נמוכים) התגובה שרשמת‬
‫בסעיף א' היא מסדר שני‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבר נתון זה תוך שימוש בביטוי שרשמת בסעיף ב'‪.‬‬

‫פתרון שאלה ‪11‬‬

‫א‪ .‬התגובה שמתרחשת היא הסכום של שתי התגובות של המנגנון‪:‬‬
‫⎯⎯‬
‫‪k1‬‬
‫⎯‪(1) A + M ‬‬ ‫⎯‬‫‪→ A* + M‬‬
‫‪k -1‬‬

‫⎯⎯ *‪(2) A‬‬

‫‪k2‬‬
‫‪→ B + C‬‬
‫‪---------------------‬‬
‫⎯⎯ ‪A‬‬
‫‪→ B + C‬‬
‫ב‪ .‬מצב עמיד לגבי תוצר הביניים ‪:‬‬

‫‪11‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫⎯⎯‬
‫‪k1‬‬
‫⎯‪(1) A + M ‬‬ ‫⎯‬‫‪→ A* + M Fast‬‬
‫‪k -1‬‬

‫⎯⎯ *‪(2) A‬‬

‫‪k2‬‬
‫‪→ B + C‬‬ ‫‪Slow‬‬
‫]*‪d[A‬‬
‫‪=k1[A][M] -k -1[A*][M]- k 2 [A*]=0‬‬
‫‪dt‬‬
‫]*‪k1[A][M] = k -1[A*][M]+k 2 [A‬‬
‫) ‪k1[A][M] = [A*] ( k -1[M]+k 2‬‬
‫]‪k1[A][M‬‬
‫= ]*‪[A‬‬
‫‪k -1[M]+k 2‬‬
‫השלב קובע מהירות הוא השלב האיטי‪ ,‬לכן‪:‬‬
‫]‪k1 [A][M‬‬
‫=]*‪[A‬‬ ‫]‪k 2 k1[A][M‬‬
‫=‪V=k 2 [A*] ⎯⎯⎯⎯⎯→ V‬‬ ‫‪k -1 [M]+k 2‬‬

‫‪k -1[M]+k 2‬‬

‫]‪k 2 k1[A][M] k 2 k1[A][M‬‬

‫=‪V‬‬ ‫»‬ ‫בריכוזים גבוהים של ‪ M‬ניתן להזניח את ‪ k[A] : k2‬‬
‫‪k -1[M]+ k 2‬‬ ‫]‪k -1 [M‬‬

‫]‪k 2 k1[A][M‬‬
‫=‪V‬‬ ‫בריכוזים נמוכים של ‪→ k[A][M] : M‬‬
‫‪k2‬‬

‫‪12‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלות נוספות‪:‬‬
‫שאלה ‪.1‬‬
‫⎯⎯ ‪ , A‬איזה גודל גדל פי ‪ 2‬כאשר מגדילים את הריכוז ההתחלתי‬‫בריאקציה מסדר ראשון ‪→ B + C‬‬
‫של ‪ A‬פי ‪?2‬‬
‫א‪ .‬שום דבר לא גודל‪.‬‬
‫ב‪ .‬המהירות ההתחלתית של הריאקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬זמן מחצית החיים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהירות ההתחלתית וזמן מחצית החיים‪.‬‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫זמן מחצית החיים עבור תגובה מסדר ראשון שווה ל‪ . 2.00 h -‬מהו המשפט הנכון‪:‬‬
‫א‪ .‬תוך שעה ריכוז המגיבים יורד ב‪.25% -‬‬
‫ב‪ .‬תוך שעה ריכוז המגיבים יורד ב‪.50% -‬‬
‫ג‪ .‬תוך שעה אחת ריכוז המגיבים יורד ב‪29.3% -‬‬
‫ד‪ .‬תוך שעה אחת ריכוז המגיבים יורד ב‪.75% -‬‬
‫ה‪ .‬אי אפשר לדעת כי חסר ריכוז ההתחלתי של המגיב‪.‬‬

‫שאלה ‪.3‬‬
‫נתונות שתי תגובות תגובה בין חנקן חמצני לבין מימן גזי בתנאי החדר ‪:‬‬
‫⎯⎯ )‪1) 2NO(g) + 2H 2(g‬‬
‫)‪→ N 2(g) + 2H 2O(l‬‬

‫⎯⎯ )‪2) 2NO(g) + 2D2(g‬‬

‫)‪→ N 2(g) + 2D2O(l‬‬

‫בתגובה ‪ D )2‬מציין איזוטופ של מימן ( ‪ D12‬דיוטריום)‪ .‬בהנחה שאנרגיית האקטיבציה ו‪ -‬מקדמי‬

‫אהרניוס של שתי התגובות שווים‪ ,‬מה מהבאים נכון עבור תגובות אלה המתרחשות בתנאי החדר‪:‬‬
‫א‪ .‬התגובה השנייה איטית יותר‪ ,‬כי אנרגיה הקינטית של )‪ D 2(g‬נמוכה מאלה של )‪. H 2(g‬‬

‫ב‪ .‬התגובה השנייה איטית יותר ‪ ,‬כי ‪ Vrms‬של מולקולות )‪ D 2(g‬נמוכה מאלה של )‪. H 2(g‬‬

‫ג‪ .‬התגובה השנייה מהירה יותר ‪ ,‬כי אחוז גדול יותר של מולקולות )‪ D 2(g‬הם בעלי אנרגיה‬
‫גבוה יותר מאנרגיה המינמימאלית הדרושה להתרחשות התגובה ביחס לאחוז של מולקולות‬
‫של )‪. H 2(g‬‬
‫ד‪ .‬שתי התגובות בעלי מהירות זהה כי לשתי התגובות אנרגיית האקטיבציה שווה ומקדי‬
‫אהרניוס שווה‪.‬‬

‫‪13‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪.4‬‬
‫⎯⎯ )‪ 2N 2O5(g‬נחקרה בתנאי החדר‪.‬‬
‫תגובה )‪→ 4NO2(g) + O2(g‬‬
‫בגרף שלפניך מובאים תוצאות של קצב התגובה ההתחלתי כפונקציה של ריכוז ההתחלתי של המגיב‪:‬‬

‫האם על סמך תוצאות הניסוי ניתן לקבוע את סדר התגובה הנתונה בתנאי החדר?‬
‫א‪ .‬לא‪ ,‬על סמך התוצאות אי אפשר לקבוע את סדר התגובה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כן‪ ,‬התגובה מסדר אפס‪.‬‬
‫ג‪ .‬כן‪ ,‬התגובה מסדר הראשון‪.‬‬
‫ד‪ .‬כן‪ ,‬התגובה מסדר שני‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫⎯⎯ )‪ A(g) + 3B(g‬התקבלו תוצאות קינטיות (בטמפ' ‪.)350 K‬‬
‫עבור תגובה )‪→ 2C(g) + D(g‬‬
‫ניסוי‬ ‫‪[A]0‬‬ ‫‪[B]0‬‬ ‫‪M‬‬
‫‪V0  ‬‬
‫‪mmol/L‬‬ ‫‪mol/L‬‬ ‫‪h‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1.50‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪3.70  10-7‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2.00‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪3.70  10-7‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2.40‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪3.70  10-7‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2.70‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪3.70  10-7‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪4.50‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪3.70  10-7‬‬
‫מה ניתן להסיק מתוצאות הניסויים אלה על התגובה‪:‬‬
‫א‪ .‬התגובה מסדר אפס ביחס ל‪.A-‬‬
‫ב‪ .‬התגובה מסדר ראשון ביחס ל‪.A-‬‬
‫ג‪ .‬התגובה מסדר ראשון ביחס ל‪ A -‬וסדר אפס ביחס ל‪.B -‬‬
‫ד‪ .‬התגובה מסדר אפס ביחס ל‪ A -‬וסדר אפס ביחס ל‪.B -‬‬

‫‪14‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪.6‬‬
‫‪ΔA‬‬
‫⎯⎯ ‪ A + 2B‬בתנאי החדר נתון‪= - k  A  [B] :‬‬
‫עבור התגובה‪→ C + 2D :‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬
‫‪Δt‬‬
‫כאשר ‪  A 0 =0.750 M‬ו‪  B0 =0.450 M -‬המהירות ההתחלתית של התגובה שווה ל‪-‬‬

‫‪ A 0 =0.600 M‬‬ ‫‪ . 4.05  10-3 M min‬מהי המהירות ההתחלתית של התגובה בתנאי החדר כאשר‬

‫ו‪?  B0 =0.600 M -‬‬

‫א‪. 4.05  10-3 M min .‬‬

‫ב‪. 3.46  10-3 M min .‬‬
‫‪. 5.76  10-3 M min‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫ד‪. 1.60  10-2 M min .‬‬

‫שאלה ‪.7‬‬
‫הטבלה הבאה מייצגת נתונים של מספר ניסויים עבור התגובה‪:‬‬
‫⎯⎯ )‪2H 2(g) + 2NO(g‬‬
‫)‪→ 2H 2O(g) + N 2(g‬‬
‫כל הניסויים נערכו באותה טמפרטורה‪.‬‬
‫מהירות‬ ‫ריכוז ההתחלתי (מול‪/‬ליטר)‬
‫התחלתית‬ ‫)‪NO (g‬‬ ‫)‪H 2(g‬‬ ‫מספר ניסוי‬
‫‪‬‬ ‫‪L ‬‬
‫‪ mol  sec ‬‬

‫‪1.80‬‬ ‫‪0.0600‬‬ ‫‪0.0100‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪3.60‬‬ ‫‪0.0600‬‬ ‫‪0.0200‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪5.40‬‬ ‫‪0.0600‬‬ ‫‪0.0300‬‬ ‫‪3‬‬

‫מה מהבאים נכון‪:‬‬

‫א‪ .‬מסדרת הניסויים האלה ניתן למצוא את קבוע קצב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מסדרת הניסויים האלה ניתן למצוא את סדר התגובה הכללי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מסדרת הניסויים האלה ניתן למצוא רק את סדר התגובה עבור מימן גזי‪.‬‬
‫ד‪ .‬א' ו‪ -‬ג' נכונים‬

‫‪15‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪.8‬‬
‫להלן טבלה המציגה את קבועי קצב כפונקציה של טמפרטורה‪:‬‬
‫‪900‬‬ ‫‪850‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪750‬‬ ‫טמפ' (‪)K‬‬
‫‪2.60  10−1‬‬ ‫‪3.00  10-2‬‬ ‫‪2.70  10-3‬‬ ‫‪1.80  10-4‬‬ ‫] ‪k [sec-1‬‬

‫איזו פרמטר (פרמטרים) ניתן לחשב מהתוצאות האלה‪:‬‬

‫א‪ .‬אנרגיית האקטיביציה עבור התגובה‪. Ea ,‬‬
‫ב‪ .‬אנרגיית האקטיביציה עבור התגובה‪ , Ea ,‬ואת שינוי באנתלפית התגובה‪. H o ,‬‬
‫ג‪ .‬אנרגיית האקטיביציה עבור התגובה‪ , Ea ,‬מקדם אהרניוס‪ k A ,‬ואת שינוי באנתלפית‬

‫התגובה‪. H o ,‬‬
‫ד‪ .‬אנרגיית האקטיביציה עבור התגובה‪ , Ea ,‬ואת מקדם אהרניוס‪. k A ,‬‬

‫שאלה ‪9‬‬
‫הפירוק של )‪ N 2O5(g‬ל‪ NO 2(g) -‬ו‪ NO 3(g) -‬היא תגובה מסדר ראשון בעלת זמן מחצית החיים נתון‬

‫( ‪ .)  1/2‬מי מבין הביטויים הבאים מתאר בצורה נכונה את ריכוז של )‪ N 2O5(g‬כפונקציה של הזמן‪:‬‬

‫‪ ln2 ‬‬

‫‪ N 2O5 t =  N 2O5 0 exp  -‬‬ ‫‪t‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪τ‬‬
‫‪ 1/2 ‬‬
‫‪ ln2 ‬‬
‫‪ln  N 2O5 t = -  N 2O5 0 ‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪τ‬‬
‫‪ 1/2 ‬‬
‫‪ln  N2O5 t = - τ1/2 t + ln  N2O5 0‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪ N 2O5 0‬‬

‫= ‪.  N 2 O 5 t‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪τ1/2‬‬
‫שאלה ‪10‬‬
‫נתונה תגובת פרוק של חנקן דו‪-‬חמצני לחמצן ולחנקן חמצני בתנאי החדר‪:‬‬
‫⎯⎯ )‪2NO2(g‬‬
‫)‪→ 2NO(g) + O2(g‬‬ ‫‪k(T=300K) =2.00  10-4 M -1sec-1‬‬

‫מבצעים את התגובה בכלי קשיח סגור בטמפ' קבועה ‪ .300 K‬ריכוז ההתחלתי של )‪ NO 2(g‬בכלי הוא‬
‫‪ .0.500 M‬תוך כמה זמן לחץ בכלי התגובה שווה ל עולה ב‪ 25% -‬ביחס ללחץ בתחילת התהליך?‬
‫א‪ 1250 .‬שניות‪.‬‬
‫ב‪ 1428 .‬שניות‪.‬‬
‫ג‪ 3466 .‬שניות‪.‬‬
‫ד‪ 10000 .‬שניות‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫שאלה ‪11‬‬
‫מה הביטוי הנכון עבור הזמן הדרוש עד שכמות מסויימת של חומר רדיואקטיבי בעל קבוע קצב ‪k‬‬
‫מתפרק בתגובה מסדר ראשון תרד ל‪ 1/6-‬ביחס לריכוז ההתחלתי‬
‫‪k‬‬
‫=‪t‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ln6‬‬
‫‪k‬‬
‫=‪t‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪6ln2‬‬
‫‪ln6‬‬
‫=‪t‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪k‬‬
‫ד‪ .‬אי אפשר לקבוע כי חסרה מסה או ריכוז של החומר‪.‬‬

‫שאלה ‪12‬‬
‫בהסתמך על הנתונים הבאים‪ ,‬מהו סדר הריאקציה ‪?A → B + C‬‬

‫זמן מחצית החיים ‪( t1/2 -‬שניות) )‪[A]0 (M‬‬

‫‪1.0‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪0.20‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪0.050‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪0.01‬‬ ‫‪400‬‬
‫סדר שני‬ ‫א‪.‬‬
‫לא ניתן לדעת‬ ‫ב‪.‬‬
‫סדר ראשון‬ ‫ג‪.‬‬
‫סדר אפס‬ ‫ד‪.‬‬

‫שאלה ‪13‬‬
‫)‪ .C5H12(g) + 8O2(g) → 5CO2(g) + 6H2O(g‬נמצא כי קצב הופעת הגז‬ ‫נתונה הריאקציה‪:‬‬
‫‪ CO2‬הינו ‪ .2.66x10-3 M/s‬מהו קצב היעלמות החמצן?‬
‫‪-2.66x10-3 M/s‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪-‬‬‫‪3‬‬
‫‪4.256 x10 M/s‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪0.532 x10-3 M/s‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪-0.532 x10 M/s‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫פתרונות‬
‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬

‫ב‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ד‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ב‬

‫‪17‬‬
‫האוניברסיטה הפתוחה‬ ‫כימיה כללית ב'‬ ‫דר' פבל ליידרמן‬

‫‪18‬‬