‫טופס מלווה לשאלון מבחן‬

‫פיסיקה ‪ 2‬תעשייה וניהול‬ ‫שם הקורס‪:‬‬

‫ד"ר עאטף שלאבנה‬ ‫שם מרצה‪:‬‬ ‫מספר קורס‪11210 :‬‬
‫‪05.07.2021‬‬ ‫תאריך בחינה‪:‬‬ ‫מחלקה‪ :‬הנדסת תעשיה וניהול‬
‫‪ 3‬שעות‬ ‫משך הבחינה‪:‬‬ ‫‪9:30‬‬ ‫שעת בחינה‪:‬‬

‫א'‬ ‫מועד בחינה‬ ‫סמסטר‪ :‬אביב ‪2020/2021‬‬

‫הוראות לנבחן ולמשגיח‬

‫‪ .1‬יש לענות על הבחינה במחברת הבחינה בלבד‬
‫‪ .2‬המחברות ייבדקו‪.‬‬
‫‪ .3‬טפסי השאלון לא ייבדקו ‪.‬‬
‫‪ .4‬ניתן להשתמש בדפי הנוסחאות המצורפים לבחינה בלבד‪.‬‬
‫‪ .5‬ניתן להשתמש במחשבון (ללא אפשרות תקשורת)‪.‬‬
‫‪ .6‬יש צורך לחלק לסטודנטים פתקי שאלות ‪.‬‬
‫‪ .7‬יש להחזיר את שאלון המבחן בסוף הבחינה ‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לצרף את השאלון למחברת הבחינה בסוף הבחינה ‪.‬‬
‫‪ .9‬יש לענות על כל השאלות‪.‬‬
‫)‪.‬‬ ‫‪ .10‬מספר הנקודות לכל שאלה נתון בסוגריים (‬
‫‪ .11‬היכן שדרושים הסברים תן‪/‬י הסבר‪.‬‬
‫‪ .12‬כל העבודה‪ ,‬כולל טיוטה וחישובי עזר‪ ,‬צריכה להיכתב במחברת הבחינה בלבד ו‪/‬או בשאלון (כמסומן‬
‫בסעיף ‪ )1‬ואין להשתמש בכל נייר אחר‪.‬‬
‫‪ .13‬אין להעביר כל חומר בין הסטודנטים‪.‬‬

‫הערות‬
‫יש לחלק שתי מחברות‪ .‬המחברת הראשונה היא עבור השאלה הראשונה‪ .‬יש‬
‫להחזיר מחברת זו כעבור שעה ורבע לכל היותר משעת תחילת הבחינה‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫‪1‬‬
 ‫שאלה ‪ 30 – 1‬נק'‬
‫גליל ארוך מאוד בעל רדיוס ‪ R‬נושא זרם שכוונו אל תוך הדף‪ .‬ציר הגליל מתלכד עם ציר‬
‫‪ . z‬הזרם חוזר דרך תיל דק המקביל לציר ‪ z‬ועובר דרך הנקודה ) ‪ ( −2 R, 0, 0‬כמתואר‬
‫באיור לשאלה ‪.1‬‬

‫צפיפות הזרם בגליל אינה אחידה‪ ,‬היא תלויה במרחק ‪ r‬ונתונה ע"י‪J ( r ) =  ( R 2 − r 2 ) :‬‬

‫א‪ .‬מהו הזרם הכולל בגליל ? ‪ 7‬נק'‬

‫הצפיפות לא אחידה לרוחב החתך של הגליל‪ ,‬לכן נבחר אלמנט שטח שדרכו עובר הזרם‬
‫ונעשה סכום על כל התרומות עד לרדיוס ‪ , r‬בתוך הגליל‪ ,‬נסמן את הזרם הכולל עד‬
‫רדיוס ‪ r‬כלשהו בתוך הגליל כ ‪ - r : I ( r ) -‬הוא המרחק ממרכז הגליל‪( .‬ראו פתרון‬
‫בהרצאה ‪ 6‬החל משקף ‪)29‬‬
‫‪da = 2 r ' dr ' ; dI = J ( r ' ) da‬‬
‫‪r '= r‬‬ ‫‪r '= r‬‬ ‫‪r '= r‬‬
‫= ) ‪I (r‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪dI‬‬ ‫‪‬‬ ‫= ‪J ( r ') da‬‬ ‫‪  (R‬‬ ‫' ‪− r '2 ) 2 r ' dr‬‬
‫‪2‬‬

‫‪r '= 0‬‬ ‫‪r '= 0‬‬ ‫‪r '= 0‬‬

‫‪ 2r‬‬ ‫‪r ‬‬ ‫‪2  2‬‬

‫‪2‬‬
‫‪r2 ‬‬
‫‪4‬‬
‫‪I ( r ) = 2  R‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪=  r  R − ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 4 ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫הזרם הכולל בגליל יתקבל אם נציב ‪: r = R‬‬
‫‪ 2 R 2   R 4‬‬
‫‪I tot‬‬ ‫= ‪= I ( r = R ) =  R  R − ‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬ ‫‪2‬‬

‫זה גם יהיה הזרם שזורם בתיל בכיוון היוצא מהדף‪.‬‬

‫מי שלא הצליח לפתור את סעיף א'‪ ,‬יוכל להניח כי הזרם הכולל בגליל הוא ‪ I 0‬ולהשתמש בנתון‬
‫זה לפתרון שאר סעיפי השאלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו השדה המגנטי בראשית הצירים ) ‪ ? ( 0, 0, 0‬הדרכה‪ :‬השתמשו בחוק אמפר כדי‬
‫למצוא את השדה המגנטי של הגליל בכל המרחב‪ 7 .‬נק'‬
‫כדי למצוא את השדה המגנטי של הגליל בכל המרחב‪ ,‬נחלק את התחום לשני חלקים‪:‬‬
‫שדה מגנטי של הגליל בתוך הגליל ושדה מגנטי של הגליל מחוץ לגליל‪ .‬כאן לא‬
‫מתייחסים לשדה המגנטי של התיל‪ .‬אחרי שמחשבים את התרומה של הגליל לשדה‬
‫המגנטי‪ ,‬מוסיפים את התרומה של התיל בסופרפוזיציה‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪rR‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r2 ‬‬
‫‪B ( r )  2 r = 0 I ( r ) = 0 r 2  R 2 − ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪r2 ‬‬
‫‪0 r 2  R 2 − ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪r2 ‬‬
‫= ) ‪B (r‬‬ ‫‪= 0  r  R 2 − ‬‬
‫‪2 r‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪rR‬‬
‫‪B ( r )  2 r = 0 I tot‬‬
‫‪R4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪2 = 0  R‬‬
‫‪4‬‬
‫= ) ‪B (r‬‬
‫‪2 r‬‬ ‫‪4r‬‬
‫רואים כי מחוץ לגליל‪ ,‬השדה המגנטי של הגליל מתנהג כמו שדה מגנטי של תיל‪.‬‬
‫השדה המגנטי בנקודה ) ‪ ( 0, 0, 0‬הוא סכום התרומות של שדה מגנטי של התיל ושל‬
‫הגליל באותו נקודה‪ ,‬בהתחשב בכלל יד ימין‪ .‬לפי השדה המגנטי של הגליל‪ ,‬רואים‬
‫שהתרומה של הגליל לשדה בנקודה הנתונה הוא אפס (להציב ‪ r = 0‬בשדה המגנטי‬
‫של הגליל) ונשארת רק התרומה של התיל באותה נקודה‪ .‬הזרם בתיל יוצא אלינו‪ ,‬הזרם‬
‫בו ידוע ומרחק נקודת התצפית הוא ‪. 2R‬‬
‫‪I‬‬
‫‪B ( r )  2 r = 0 I tot  B ( r ) = 0 tot‬‬
‫‪2 r‬‬
‫‪R4‬‬
‫‪0‬‬
‫ˆ‪2 yˆ = 0  R y‬‬
‫‪3‬‬
‫= ) ‪B ( 0, 0, 0 ) = B ( r = 2 R‬‬
‫‪2 2 R‬‬ ‫‪8‬‬

‫ג‪ .‬מהו השדה המגנטי בנקודה ) ‪ 7 . ( 4 R, 0, 0‬נק'‬

‫נקודה זו נמצאת מחוץ לגליל ולכן הצופה בה רואה שדה מגנטי של שני תילים‪ ,‬אחד‬
‫במרחק ‪ 4R‬מנקודת התצפית שזה הגליל ויש בו זרם ‪ I tot‬פנימה‪ ,‬והתיל השני שנמצא‬
‫במרחק ‪ 6R‬ויש בו זרם ‪ I tot‬החוצה‪.‬‬
‫נקרא לשדה המגנטי של הגליל בנקודה זו ‪ B1‬ושל התיל ‪B2‬‬
‫‪R4‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪0‬‬
‫= ‪B1 ( r = 4 R ) = 0 tot‬‬ ‫) ˆ‪2 ( − y‬‬
‫) ‪2 ( 4 R ) 2 ( 4 R‬‬
‫‪R4‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪0‬‬
‫= ‪B2 ( r = 6 R ) = 0 tot‬‬ ‫) ˆ‪2 ( + y‬‬
‫) ‪2 ( 6 R ) 2 ( 6 R‬‬
‫) ‪Btot ( 4 R, 0, 0 ) = B1 ( r = 4 R ) + B2 ( r = 6 R‬‬

‫‪3‬‬
 ‫ד‪ .‬מהו הכוח המגנטי (גודל וכיוון) הפועל על יחידת אורך של הגליל‪ 9 .‬נק'‬

‫‪y‬‬

‫‪x‬‬
‫)‪(−2R,0,0‬‬ ‫‪R‬‬

‫איור לשאלה ‪1‬‬

‫נחשב את הכוח הפועל על התיל ליחידית אורך וזה יהיה אותו כוח שפועל על הגליל ליחידית‬
‫אורך (חוק ניוטון השלישי)‪.‬‬
‫‪dF‬‬ ‫‪II‬‬
‫‪= 0 1 2 ; I1 = I 2 = I tot‬‬
‫) ‪dl 2 ( 4 R‬‬
‫על התיל‪ ,‬הכוח יהיה שמאלה ועל הגליל יהיה ימינה (כוח דחיה)‪ ,‬לכן על הגליל הכוח ליחידת‬
‫) ‪dF 0 ( I tot‬‬
‫‪2‬‬

‫=‬ ‫אורך הוא‪xˆ :‬‬

‫‪dl‬‬ ‫) ‪2 ( 4 R‬‬

‫שאלה ‪ 35 – 2‬נק'‬
‫נתון כדור מבודד שרדיוסו ‪ . R‬הכדור טעון בצפיפות מטען נפחית אחידה ושלילית ‪. ‬‬

‫א‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בתוך הכדור‪ 7 .‬נק'‬

‫נשתמש בחוק גאוס האינטגרלי‪ ,‬נבחר מעטפת כדורית ברדיוס כלשהו ‪ r‬בתוך הכדור‪:‬‬
‫‪E 4 r 2 = 4 kQenc‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Qenc =  r 3 ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪k  r3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪E (r ) = 3 2‬‬ ‫) ˆ‪= k  r ( r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪3‬‬
‫מכיוון שצפיפות המטען היא שלילית אז כיוון השדה בפועל יהיה בכיוון המינוס רדיאלי‪.‬‬
‫זאת אומרת אם נביע את הצפיפות כ ‪(  = −  -‬צפיפות שלילית) אז אפשר לכתוב‬
‫‪4‬‬
‫‪k  r3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪E (r ) = 3 2‬‬ ‫את השדה כ ‪= k   r ( −rˆ ) -‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4‬‬
‫מניחים במרכז הכדור מטען נקודתי חיובי ‪ q‬כמתואר באיור ‪ 1‬לשאלה ‪ .2‬כתוצאה מהכנסת‬
‫המטען הנקודתי השדה החשמלי מחוץ לכדור הטעון מתאפס‪ 7 .‬נק'‬
‫ב‪ .‬חשבו את גודלו של המטען הנקודתי ‪ . q‬רשמו את התשובה באמצעות ‪ ‬ו‪. R -‬‬
‫אם ניקח מעטפת גאוס מחוץ לכדור הטעון‪ ,‬המטען הכולל חייב להיות אפס כדי שהשדה‬
‫יתאפס‪ .‬ולכן גודלו של המטען הנקודתי יהיה שווה לגודלו של כל מטען הכדור‪ ,‬אבל‬
‫בסימן הפוך ( חיובי)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪Qsphere _ tot =  R3 ‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪q = −Qsphere _ tot = −  R3  =  R 3 ‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את הפוטנציאל החשמלי על השפה של הכדור הטעון ) ‪ 7 . ( r = R‬נק'‬

‫הפוטנציאל באינסוף הוא אפס והשדה מחוץ לכדור הטעון הוא אפס ולכן הפוטנציאל‬
‫על השפה של הכדור יהיה שווה לפוטנציאל באינסוף כלומר אפס‪ .‬רצוי להראות את‬
‫האינטגרל הקווי מאינסוף לנקודת התצפית‪.‬‬

‫איור ‪ 1‬לשאלה ‪2‬‬

‫מכניסים את מערכת הכדור והמטען הנקודתי אל בין שני לוחות מבודדים‪ ,‬מקבילים‪ ,‬וטעונים‬
‫אחידות שאורך כל צלע שלהם גדול מאד ביחס למרחק ביניהם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המטען הנקודתי‬
‫סוטה מרחק ‪ d‬ממרכז הכדור ונשאר במצב סטטי זה‪ ,‬כמתואר באיור ‪ 2‬לשאלה ‪.2‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את צפיפות המטען המשטחית על לוחות הקבל‪ 14 .‬נק'‬

‫איור ‪ 2‬לשאלה ‪2‬‬

‫על המטען הנקודתי יש שני כוחות‪ ,‬אחד מהלוחות והשני מהכדור הטעון‪ .‬אם המטען נשאר‬
‫במצב סטטי במצב החדש‪ ,‬אזי שני הכוחות מאפסים אחד את השני‪ .‬אפשר לחשב את הכוח‬

‫‪5‬‬
‫שהכדור מפעיל מהשדה שחישבנו בסעיף א'‪ .‬השדה שהלוחות מייצרים הוא אחיד ותלוי אך‬
‫ורק בצפיפות על הלוחות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫= ) ‪Eshpere ( r = d‬‬ ‫‪k  d‬‬
‫‪3‬‬
‫‪E plates = 4 k‬‬
‫‪qEshpere = qE plates‬‬
‫‪4‬‬
‫= ‪4 k‬‬ ‫‪k  d‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ =  d‬‬
‫‪3‬‬

‫שאלה ‪ 35 – 3‬נק' (‪ 5‬נק' לכל סעיף)‬

‫נתונים שני לוחות העשויים ממוליך אידיאלי‪ ,‬מקבילים אחד לשני‪ ,‬המרחק ביניהם הוא ‪L‬‬
‫‪ .‬טוענים את הלוח השמאלי במטען חיובי‬ ‫(‬ ‫)‬
‫ושטח כל אחד מהם הוא ‪ . A‬נתון כי ‪A  L‬‬
‫‪ +Q0‬והלוח הימני במטען שלילי ‪ . −Q0‬בין הלוחות מצוי חומר מבודד בעל מקדם דיאלקטרי‬
‫יחסי ‪.  r‬‬

‫א‪ .‬חשבו את השדה החשמלי בין הלוחות‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪Q‬‬
‫= ‪ E‬בכיוון החיובי של ציר ‪( .X‬ציר ‪ X‬הוא ימינה)‬ ‫‪= 0‬‬
‫‪ r 0‬‬ ‫‪ r 0 A‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הפרש הפוטנציאל החשמלי בין הלוחות‪.‬‬
‫מתוך הפעלת הקשר בין האינטגרל על השדה והפרש הפוטנציאל‪ ,‬ניתן בקלות לראות‬
‫‪1‬‬ ‫‪Qd‬‬
‫= ‪ = Ed‬‬ ‫כי‪ d = 0 :‬‬
‫‪ r 0‬‬ ‫‪ r 0 A‬‬
‫ברגע מסוים‪ ,‬נקרא לו ‪ , t = 0‬מקרינים על החומר שבין הלוחות והוא הופך להיות מוליך בעל‬
‫התנגדות סגולית ידועה ‪. ‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את המטען שיישאר על כל אחד מהלוחות כעבור זמן רב אחרי ‪. t = 0‬‬

‫‪6‬‬
‫הפרש הפוטנציאל יאפשר לנושאי המטען החופשי לנוע בתוך המוליך‪ .‬המטען על הלוח‬
‫השמאלי יקטן בזמ ן וזה על הלוח הימני יגדל בזמן ולכן הפרש הפוטנציאל יקטן בזמן והזרם‬
‫ידעך‪ .‬בסוף התהליך‪ ,‬המערכת תשאף להפרש פוטנציאל אפס ולכן על שני הלחות יהיה מטען‬
‫אפס‪.‬‬

‫נסמן את המטען על הלוח השמאלי ברגע כלשהו ‪ t‬ב ‪. Q ( t ) -‬‬

‫ד‪ .‬מהו השדה החשמלי בין הלוחות ברגע ‪ ? t‬רשמו את התוצאה באמצעות ) ‪ Q ( t‬ונתוני‬
‫השאלה‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫) ‪Q (t‬‬
‫= ) ‪E (t‬‬ ‫= ) ‪ (t‬‬
‫‪ r 0‬‬ ‫‪ r 0 A‬‬
‫ה‪ .‬מהו הזרם בין לוחות הקבל ברגע ‪ ? t‬רשמו את תשובתכם באמצעות ) ‪ Q ( t‬ונתוני‬
‫השאלה‪.‬‬
‫) ‪−dQ ( t‬‬
‫= ) ‪ I ( t‬הזרם זורם ימינה ולפי משפט הרציפות הוא מינוס השינוי במטען על הלוח‬
‫‪dt‬‬
‫השמאלי‪ .‬מקורו של הזרם הוא במטען שיש על הלוח השמאלי שמתחיל עכשיו לזרום‬
‫ימינה‪ .‬אם הזרם הוא ימינה‪ ,‬אז המטען קטן בזמן‪.‬‬

‫ו‪ .‬כתבו משוואה דיפרנציאלית המתארת את ) ‪. Q ( t‬‬

‫) ‪Q (t‬‬
‫= ) ‪E (t‬‬
‫‪ r 0 A‬‬
‫) ‪−dQ ( t‬‬ ‫‪I ( t ) −dQ ( t ) 1‬‬
‫= ) ‪I (t‬‬ ‫= ) ‪; J (t‬‬ ‫=‬
‫‪dt‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪dt‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪1‬‬
‫) ‪Ohm law : J ( t ) = E ( t‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪−dQ ( t ) 1 1 Q ( t‬‬
‫=‬
‫‪dt‬‬ ‫‪A   r 0 A‬‬
‫) ‪dQ ( t‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪=−‬‬ ‫) ‪Q (t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪ r  0‬‬
‫עם תנאי ההתחלה של המטען ברגע אפס‪ ,‬אפשר גם לפתור את המשוואה ולבטא את‬
‫המטען כפונקציה של הזמן (לא חייבים לכתוב פתרון וביטוי מפורש למטען)‪:‬‬
‫) ‪dQ ( t‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪=−‬‬ ‫‪Q ( t ) ;   r  0‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪ r  0‬‬
‫) ‪dQ ( t‬‬ ‫‪1‬‬
‫) ‪= − Q (t‬‬
‫‪dt‬‬ ‫‪‬‬
‫) ‪dQ ( t‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪= − dt  ln Q ( t ) − ln Q ( 0 ) = − t‬‬
‫) ‪Q (t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪− t‬‬
‫‪Q ( t ) = Q0e‬‬ ‫‪‬‬

‫‪7‬‬
‫ז‪ .‬חשבו את אנרגית החום שהתבזבזה בחומר המוליך שבין הלוחות מרגע ההקרנה ועד‬
‫לרגע ‪. t‬‬
‫האנרגיה שהתבזבזה בנגד היא ההפרש בין האנרגיה האגורה במערכת בזמן אפס‬
‫לבין האנרגיה שיש במערכת ברגע כלשהו ‪. t‬‬

‫))‪1 (Q ( 0‬‬
‫‪2‬‬

‫= )‪U (t = 0‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪C‬‬
‫)) ‪1 (Q (t‬‬
‫‪2‬‬

‫= ) ‪U (t‬‬
‫‪2 C‬‬
‫‪Q0 − ( Q ( t ) ) ‬‬
‫‪1  2‬‬
‫= ) ‪UT = U ( t ) − U ( t = 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪2C‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ r 0 A‬‬
‫=‪C‬‬
‫‪L‬‬

‫‪8‬‬