‫איך מגיב מח של חייזר למולקולה טריפטמינית כמו לסד?

האם גם חייזרים עוברים חוויות פסיכדליות ומה קורה‬

‫להם כשהם עוברים את החוויות האלה?‬

‫דוד אבידן היה חייזר‪ ,‬לפי הודאתו עצמו‪ ,‬ואם להיות כנים‪ ,‬לא ברור למה טרמפיסט גלקטי כמו דוד אבידן בחר‬
‫להתיישב בישראל דווקא‪ ,‬ולמה הוא בחר להעביר דווקא בה את השנה ‪.1968‬‬

‫בישראל לא היה לנו מעולם קיץ אהבה פסיכדלי‪ .‬ב‪ 1967-‬כשבכל העולם חגגו את קיץ האהבה בשבירת קווי‬
‫ההגנה של האגו‪ ,‬כאן בישראל חצו את התעלה וכבשו את ירושלים המזרחית‪ .‬שנה מאוחר יותר ב‪ 1968-‬כשבשאר‬
‫העולם התרחשו מהפכות סטודנטים‪ ,‬בישראל היו עדיין עסוקים בלחגוג את זה שהר הבית בידינו‪.‬‬

‫ובזמן שבארה"ב ובמקומות אחרים בעולם רחשה לה מהפכה פסיכדלית‪ ,‬ישראל השתרכה מאחור‪ .‬היו פה אמנם‬
‫חשישניקים‪ ,‬אבל לא הייתה כאן באמת תרבות פסיכדלית מהסוג שאנחנו מכירים כאן היום‪ .‬כל הסיפור הזה של‬
‫ההיפים‪ ,‬הפיס אנד לאב‪ ,‬שהתרחש בארה"ב‪ .‬לקח לו עוד כמה שנים להגיע לארץ‪.‬‬

‫ובתוך הנוף הצחיח הזה פעל דוד אבידן‪ ,‬אחד המשוררים הנועזים ושוברי המוסכמות שהארץ הזו ידעה‪ .‬אבידן‬
‫היה עתידן הוא היה אוונגארדיסט והוא הכריז על עצמו בכל מקום כחייזר‪ .‬החיבור בינו לבין מולקולת הלסד‬
‫שנרקחה במעבדות סנדוז ב‪ 1943-‬היה רק טבעי‪ .‬זה היה רק טבעי שאבידן‪-‬עתידן שתקשר מתל אביב עם‬
‫גלקסיות חייזריות של השפה קסנוליגוויסטיות‪ ,‬תוך כדי דילוגים מזדמנים למאה ה‪ 30-‬ובחזרה‪ ,‬יהיה גם המשורר‬
‫העברי שירים את הכפפה הפסיכדלית ויעשה עליה טייק משלו‪ .‬ובמעשה הזה אבידן עשה כבוד ללסד‪ ,‬לשירה‬
‫העברית וגם לחייזרים‪.‬‬

‫אבידן קלט בחוש את הקשר שיש בין החוויה הפסיכדלית לשפה‪ ,‬ואת הפן החייזרי החמים שנמצא במולקולה‬
‫השיפונית של החומצה הליסרגית‪ .‬בישראל הוא היה חלוץ וחייזר אבל אם נביט בפרספקטיבה פלנטרית רחבה‬
‫יותר כמובן שהוא פעל בקונטקסט מסוים‪.‬‬

‫לסיקסטיז יש מסורת של כתיבה בהשראת הלסד‪ .‬המשוררים אלן גינסברג וגארי סניידר הושפעו שניהם מחווית‬
‫האסיד וכתבו שירים בהשפעת לסד‪ .‬יש גם דו"חות של מסעות לסד‪ ,‬כמו זה של אלדוס האקסלי פרסם את "דלתות‬
‫התודעה‪ ",‬ואלן וואטס פרסם את "הקוסמולוגיה המשמחת" (‪ )Joyous Cosmology‬אבל אני לא מכיר אף משורר‬
‫בדרגתו של אבידן שהקדיש ספר למחקר האפשרויות השפתיות של הלסד‪ ,‬ואני לא מכיר ספר שישתווה לספרו‬
‫של אבידן באופן שהוא נכנס לרמות המולקולריות של החוויה הפסיכדלית‪ ,‬שחוקר בצורה סיסטמתית כל כך את‬
‫הקשר בין פסיכדלים לשפה‪ ,‬שנמצא עם הכותב ברמה כזו של אינטימיות של הדיקטפון של אבידן שהאותיות שלו‬
‫נוזלות על הדף בעוד אבידן מאבד את צורתו האנושית והופך לחייזר‪.‬‬

‫זה נפלא וזה מדהים‪ ,‬אבל צריך להתייחס גם לצד השני‪ ,‬כי הסיפור של מסעלסד של אבידן הוא סיפור של טריפ‬
‫מפוספס וכמו הרבה טריפים מפוספסים אני חושב שהעניין כאן היה שאלה של סט וסטינג‪ .‬ידוע הרי שהחוויה‬
‫הפסיכדלית מושפעת ומעוצבת על ידי גורמים של סט וסטינג כמו ציפיה וכוונה ואבידן שניגש ללסד כשליט‬
‫הגלקסיה ויש ברזל הגיע למפגש עם האסיד כאילו הוא פוגש יריב מסוכן‪ ,‬מלא בדעות קדומות וחשדנות‪ .‬איש ברזל‬
‫כמו אבידן‪ ,‬אבידן לא יכל להרשות לעצמו להתפרק‪ ,‬לנזול ולמות‪ .‬ואכן הדו"ח של אבידן מעמיד שוב ושוב את‬
‫המערך המילולי במאבק מול המערך הסימומי‪ ,‬ואת אבידן כעל‪-‬אדם ניטשיאני שנלחם למען נצחון המילה‪ .‬ובכל‬
‫זאת כמו שהעיר נדב נוימן המקומות המוצלחים ביותר במסעלסד הם אלה שבהם מתברר שגם איש הברזל לא‬
‫יכול לטיפה החומצתית‪ ,‬המקומות שמתפלק לדוד אבידן ושבהם מתברר שלמרות כל הדיכוטומיות המאולצות‬
‫המערך המילולי והמערך הסימומי יכולים להיות בני ברית שתומכים זה בה בתהליך פירוקה של השפה והפיכתה‬
‫לקוד חדש ומשחרר לתודעה‪.‬‬

‫אבידן לא זכה להשלים את התהליך הזה‪ .‬אם הייתה לחווית הלסד שלו השפעה על כתיבתו המאוחרת קשה לי‬
‫לומר‪ .‬בשנים שחלפו מאז זכינו בשירה העברית לעוד לא מעט משוררים עם איכויות פסיכדליות שהפכו את המערך‬
‫הסימומי לבן ברית של המערך המילולי וגילו שכשני המערכים הללו פועלים יחד כחטיבה אחת הם מסוגלים‬
‫להשיב מלחמה שערה לכל צבאות שמיים‪ .‬דוד אבידן לא הבין את חוויית הלסד ולא נתן לה את הכבוד הראוי לה‪.‬‬
‫הוא היה רק סוג של קולומבוס חייזרי‪ ,‬מגלה ארצות שנחת בארץ החדשה מבלי להבין לעולם את המקום אליו‬
‫הגיע‪ ,‬ותוך ניסיון להלחם ולשעבד את יושביה‪ .‬כמו הרבה מגלי הארצות המורשת של אבידן היא מורשת בעייתית‪.‬‬
‫הוא לא טרח ללמוד את שפתה של הארץ החדשה של הארץ שהתיישב בתוכה‪ ,‬אבל שמור לו מקום חלוצי כמשורר‬
‫חלוצי שששרטט את גבולות המילה בארץ הליסרגיה ויצא משם כשבידו הספר הפסיכדלי העברי הראשון‪.‬‬

‫תודה רבה‪.‬‬