‫חצוצרה בוואדי‪ /‬סמי מיכאל‬

‫כותרת‬
‫הוא שאינו יודע עברית‪ ,‬מביע את עצמו בעזרת החצוצרה‪ .‬הוא מנגן כדי להביע את געגועיו לאהובתו הרחוקה‪.‬‬ ‫החצוצרה של אלכס ‪ -‬כלי לביטוי תחושותיו ורגשותיו‪.‬‬
‫החצוצרה קוראת להודא לעלות אליו לגג‪ .‬היא משמשת לתיאור יחסו אל הודא‪ .‬מרבית הקולות שמשמיעה החצוצרה הם קולות של ערגה‪ ,‬כיסופים‪ ,‬ולא קולות של שמחה‪.‬‬
‫לחצוצרה (מוזיקה‪ ,‬רגש) תפקיד של קישור וגישור בין העולם הערבי לעולם המערבי‪ .‬החצוצרה מקרבת את לב הסבא אליאס ואום‪-‬הודא הערבים אל אלכס‬
‫היהודי‪ .‬מרי מכנה אותו "אבו חצוצרה"‪ .‬צלילי החצוצרה‪ ,‬אף שהם זרים למשפחה‪ ,‬יש בהם כדי להסיח את דעתם מאיומיהם של אבו‪-‬נחלה ובנו זוהיר‪.‬‬
‫חצוצרה‪ -‬סמל גברי‪ ,‬וואדי‪ -‬סמל נשי‪ -‬החיבור ביניהם מתקשר לחיבור בין הודא לאלכס‪ .‬החצוצרה היא סמל מיני‪ .‬כאשר נוסעים אלכס והודא לאילת כדי‬
‫לאחר שקיימו יחסי‪-‬מין‪ ,‬הוא רוצה לתקוע בחצוצרה ולבשר לכולם על הניצחון‪ .‬חצוצרת‬ ‫להתייחד שם בבית‪-‬מלון‪ ,‬מבקש אלכס להשתמש בחצוצרה כדי להביע את תשוקתו העזה להודא‪.‬‬
‫סופה של החצוצרה שהיא נלקחה בידי אמו של אלכס‪ .‬יש בכך אולי רמז לחצוצרת הרחם‪ .‬האם לקחה את החצוצרה בה ניגן אלכס‪ ,‬אך זה השאיר את זרעו בחצוצרת רחמה של‬ ‫הרחם‪-‬‬
‫הודא‪.‬‬
‫החצוצרה‪ -‬רמז מטרים למלחמה ולחיי צבא‪ -‬רמז למותו של אלכס במלחמה‪.‬‬
‫העובדה שבסופו של דבר נותרת החצוצרה מיותמת ממחישה באופן סמלי את הכישלון לבנות גשר יציב לאורך זמן בין העמים – היהודי‬
‫והערבי‪.‬‬

‫רקע‬

‫זמן‬
‫סביבה חברתית‬ ‫בקיץ ‪ ,1982‬לפני‬ ‫מקום‬
‫משפחה ערבית נוצרית‪ ,‬המתגוררת בבנין של עבריין מוסלמי‪,‬‬ ‫מלחמת לבנו ובזמן‬ ‫ארץ ישראל‪"-‬ואדי ניסנאס" ‪ -‬שכונה בחיפה‬
‫משתף פעולה עם השלטונות הישראליים‪( .‬הסגיר את אחיה של אום‪ -‬הודא‬
‫המלחמה‪.‬‬ ‫שכונה זו היא שכונה בחיפה‪ .‬עד למלחמת השחרור השכונה הייתה‬
‫לשלטונות הישראליים שגירשו אותם לירדן)‬ ‫מאוכלסת על ידי ערבים בלבד‪ .‬בעקבות המלחמה חלק מהתושבים‬
‫על הגג התגוררו פועלים פלשתינים מן השטחים‪.‬‬ ‫ברחו מהשכונה ולא חזרו‪ .‬בשנות ה‪ 50-‬היה גל של עלייה לארץ‬
‫לאחר מכן מושכרת הדירה לאלכס – עולה חדש יהודי‪.‬‬ ‫הרומן הוא רומן‬ ‫ומחסור גדול בדירות‪ .‬חלק מהעולים התיישבו בבתים הנטושים‬
‫לאלכס הורים שעלו מרוסיה‪.‬‬ ‫ריאליסטי‪-‬‬ ‫שבוואדי ניסנאס‪ .‬השכונה הפכה להיות שכונה מעורבת (עולים‬
‫הודא עובדת במשרד נסיעות יהודי‪ ,‬וחבריה הם יהודים מן המשרד‪.‬‬ ‫רומן המנסה לחקות‬ ‫וערבים) במצב חברתי‪-‬כלכלי נמוך‪.‬‬
‫במשרד אנו שומעים על יחסי עדות‪ -‬אשכנזים‪ -‬מזרחיים‬ ‫מציאות קיימת‪ -‬זמן‪ ,‬מקום‪,‬‬ ‫בשנות החמישים השכונה הזאת התפרסמה בעיקר בשל ההפגנות‬
‫למשפחתה של הודא בן משפחה שנהרג ע"י צה"ל בלבנון כמחבל‪.‬‬ ‫דמויות‪ ,‬אירועים‪ ,‬שיכולים‬
‫יש להם גם קרובים בכפר‪ ,‬טמרא‪.‬‬ ‫להתקיים במציאות‪.‬‬
‫אנו מקבלים תמונה של החברה הישראלית על רבים ממרכיביה‪.‬‬
‫רומן‪ ,‬כז'אנר ספרותי [סוגה]‪ ,‬הוא יצירה אפית‪/‬סיפורית רחבת היקף‪.‬‬

‫הרומן מאפשר‪ ,‬בשל היקפו‪ ,‬את קיומן של מספר עלילות ומספר רב של דמויות‪,‬‬
‫חלקן מרכזיות וחלקן משניות או אפילו שוליות‪ .‬העלילה המרכזית היא העלילה של‬
‫הודא ואלכס; לצדה קיימת העלילה של מרי ווחיד‪ ,‬ולצידן מתקיימות עלילות נוספות‬
‫של עדינה ובועז וברקע מופיעים בהיג'‪ ,‬זוהיר‪ ,‬שירלי‪ ,‬קובי ודמויות נוספות‪.‬‬
‫‪1‬‬
 ‫מבנה הרומן‬

‫רוב פרקי הרומאן מוקדשים לתיאור יממה אחת בחיי הדמויות‪.‬‬

‫בפתיחת הספר נחשפות הדמויות וכן הבעיה המרכזית שעומדת בבסיס היצירה‪ :‬מערכת היחסים הטעונה בין יהודים וערבים‪ .‬על רקע זה‪ ,‬בולטת דמות הגיבורה המספרת – הודא‪,‬‬
‫הסובלת ממועקה נפשית עקב היותה רווקה בת ‪ , 30‬בתולה‪ ,‬אינטיליגנטית הנקרעת בין שני העולמות‪ :‬העולם הערבי והעולם היהודי‪ .‬הרומאן בנוי מתיאורי האירועים המלווים את‬
‫גיבורי היצירה‪ ,‬היחסים ביניהם ומשמעותם ודיון בשאלות של זהות לאומית ובדילמות המתעוררות מול השאלות האלו‪.‬‬
‫מבנה היצירה משרת את רעיון ההתלבטות בין העולמות ומגיע לשיאו בפרק האחרון‪ ,‬המותיר את סוף הרומאן פתוח‪ ,‬משום שאין לדעת מה תחליט לעשות הודא בתינוק שברחמה –‬
‫האם תפיל את התינוק או תגדלו? מכאן שגם שאלת אפשרות הפתרון למתיחות ביחסים שבין יהודים לערבים – נותרת פתוחה ומעוררת מחשבה‬

‫המספר‬
‫ַ‬

‫ברומן הזה המספרת היא מספרת גיבורה על כל המשתמע מכך‪ :‬הודא מספרת על עצמה ועל המתרחש בנפשה‪ ,‬בחלומותיה ובהזיותיה – הדבר נותן לרומן‬
‫מימד פסיכולוגי; כמו‪-‬כן‪ ,‬הדבר יוצר הזדהות שלנו עם הודא‪ ,‬אך יש לזכור שהודא‪ ,‬כגיבורה מעורבת‪ ,‬היא מספרת‪-‬עדה סובייקטיבית; המספרת את הדברים‬
‫מנקודת מבט אישית‪ .‬נקודת מבט זו היא מיוחדת‪ ,‬כי היא מאפשרת לנו‪ ,‬שאיננו מכירים בדרך כלל‪ ,‬להכיר את סביבתה המורכבת ואת העולם של‬
‫ערבייה נוצרית‪ ,‬ההולכת ומתרחקת מעולמה המסורתי לכיוון העולם הישראלי‪ -‬היא אוהבת את שירת עמיחי ומבלה עם חבריה היהודים‪.‬‬

‫הסגנון‪ ,‬לשון הדיבור ברומן‬

‫הסגנון הוא ריאליסטי‪ -‬כל דמות מדברת בסגנון אופייני לה‪.‬‬

‫סבא מרבה להשתמש בניבים עממיים ערביים ובהומור‪ .‬מרי מדברת בסלנג ובשפת רחוב (בעניינים מיניים) אבל גם בצורה מטפורית‪ ,‬ציורית מלאת הומור כשהיא‬
‫מתארת את עקשנותו של ווחיד‪ ,‬המסרב "לאנוס" אותה‪.‬‬
‫אלכס מדבר עברית של עולה חדש‪ ,‬עם שיבושים וטעויות‪.‬‬
‫הודא‪ -‬מצטטת משירי עמיחי ומדברת עברית יפה ואפילו חגיגית‪( .‬היא מלמדת את אלכס עברית) מכיוון שהיא המספרת – סגנונה הוא השליט בסיפור‪.‬‬
‫השימוש בעמיחי‪ ,‬משרת גם את המסר של הרומן‪ -‬עמיחי הוא משורר שיוצא נגד מלחמות ומדבר על הקיום ועל הרגשות של האדם באשר הוא‪.‬‬
‫חבריה במשרד מדברים עברית מדוברת‪ ,‬רגילה‪.‬‬

‫קונפליקטים‪ ,‬התנגשויות היוצרות מתח דרמטי ברומן‬ ‫יהודים –‬

‫ערבים‪ ,‬מתח‬
‫שמתגבר‬
‫‪2‬‬ ‫במיוחד על‬
‫רקע מלחמת‬
‫לבנון‪.‬‬
 ‫ערבים עירוניים‪-‬‬
‫ערבים כפריים‬
‫ערבים נוצרים‪-‬‬
‫מעמדות שונים בחברה‪,‬‬ ‫עולים חדשים ‪-‬‬
‫קשיי קיום מול עושר‬ ‫ותיקים‬
‫כלכלי שנעשה לא תמיד‬
‫ביושר‪.‬‬
‫דמויות ראשיות‬
‫אלכס‬
‫יהודי‪ ,‬עולה חדש מברית‪-‬המועצות‪ ,‬סטודנט עני העובד לפרנסתו כסבל בנמל חיפה‪ .‬כמו‬
‫הודא‪ ,‬גם הוא תלוש – אינו שייך לחברה הישראלית ‪ ,‬ואינו שייך לחברה הערבית‪ .‬הוא‬
‫מחפש את זהותו החדשה – דבר קשה כאשר אפילו העברית איננה שגורה בפיו‪ .‬העובדה‬
‫שגם הודא חשה חוסר שייכות לחברה בה היא חיה וגם אלכס חש כך‪ ,‬מאפשרת את‬
‫ההתקרבות בין השניים‪ .‬אלכס בודד‪ .‬מבטא את רגשותיו באמצעות הנגינה בחצוצרה‪ .‬הוא‬
‫מודע למראהו החיצוני‪ :‬נמוך ומכוער‪ ,‬מרכיב משקפיים ולכך שהוא דחוי בגלל זרותו‪ .‬יחד‬
‫עם זאת הוא עקשן והחלטי לרכוש השכלה גבוהה‪ ,‬ללמוד עברית ולהשתלב בהצלחה בחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫הוא עוזר שכניו‪ ,‬כשהם נמצאים בבעייה כתוצאה מאיומיו של זוהיר המנסה בכל דרך‬
‫להשיג את מרי‪ .‬אלכס נוהג באומץ‪ ,‬מכה את זוהיר וזוכה בהשתייכות לבית שכניו ובכניסה‬
‫לליבה של הודא‪.‬‬
‫אלכס נאלץ להתמודד עם הוריו הבעייתיים‪ .‬במיוחד עם אימו המרשעת למרות זאת‪ ,‬אלכס‬
‫אינו שומר טינה להוריו על שנשלח לבית‪-‬יתומים בגלל שהוגלו לסיביר‪ ,‬ישב בכלא הרוסי‬
‫בגינם וסבל רבות בחייו‪ .‬הוא לא התכוון כלל לעלות לישראל‪ .‬ועלה בעקבות לחצה של‬
‫האם‪ .‬למרות הכל‪ ,‬הוא דואג להם ומנסה לנהוג בהם בכל הכבוד הראוי להורים‪.‬‬
‫הוא מתגבר על כל הקשיים העומדים בדרכו‪ ,‬עד שאין הוא יכול עוד‪ .‬הוא נשלח להילחם‬
‫בלבנון ושם הוא מוצא את מותו‪ .‬למרות שהוא מתנגד נחרצות למלחמה ודוחה את‬
‫האידיאולוגיה המזויפת של "למות למען הדגל"‪ ,‬הוא נאלץ ליטול חלק במלחמה ממנה לא‬
‫ישוב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ ‬‬
‫ערבים מוסלמים‪-‬‬ ‫מתח בין‬
‫פלשתינים מהשטחים‬ ‫אשכנזים‪-‬‬
‫מזרחיים‬
‫הודא‬
‫הגיבורה הראשית – כבת ‪ ,30‬מנסה להשתלב בחברה היהודית‬
‫(עמיחי‪ ,‬משרד נסיעות ישראלי‪ ,‬סיפור אהבה עם אלכס)‪.‬‬
‫בהתחלה סגורה ועצורה‪ ,‬חיה בפנטזיות ובחלומות‪ ,‬סובלת‬
‫מכאבים פסיכוסומאטיים‪ ,‬חסרת ביטחון‪ ,‬גם בשל הקשר שהיה‬
‫לה עם בהיג'‪ .‬התנהגותה היא כמו של נזירה‪.‬‬
‫הקשר עם אלכס גורם להתפתחותה‪ :‬היא מגלה את נשיותה‪,‬‬
‫מתמלאת בביטחון עצמי ופועלת באומץ מול כל המכשולים‪,‬‬
‫כדי להגשים את בחירתה באהבה בעייתית מבחינתה‪.‬‬
‫כמעט כשכתה כבר להגשים את עצמה‪ ,‬היא נאלצת לעמוד‬
‫בהתלבטות טראגית‪ -‬מה לעשות עם העובר שבבטנה?‬
‫חומת השנאה בין העמים אינה מאפשרת לה להגשים את‬
‫משאלותיה‪.‬‬
‫העובדה‪ ,‬שגם הודא חשה חוסר שייכות לחברה בה היא חיה‬
‫וגם אלכס חש כך‪ ,‬מאפשרת את ההתקרבות בין השניים‪.‬‬
 ‫‪:‬דמויות משניות‪ -‬תפקידיהןן‬
‫להאיר את הדמות הראשית ‪ )2‬להניע‪ ,‬להפעיל את הדמות הראשית‬
‫‪)4‬לעיתים להביע את דעתו של המחבר‬ ‫לשמש רקע חברתי‬

‫סבא אליאס‬ ‫אום הודא‬ ‫מרי‬

‫סבא אליאס מתגורר בביתן של אום‪-‬הודא ושתי‬
‫בנותיה‪ .‬הוא גדל כיתום בכפר ליד הנילוס‪.‬‬
‫משפחתו נספתה במגפה גדולה וכניצול היחידי‪,‬‬
‫היו שראו בו קוסם ‪ -‬אדם בעל סגולות של יכולת‬
‫הצלת חיים‪ .‬עברו מוכתם בקלון גילוי העריות‪.‬‬
‫הוא שכב עם בתו שהרתה ומתה בעת לידת‬
‫בנם‪ .‬כאשר ביקשו אנשי הכפר להרוג את אליאס‬
‫ואת הבן הנולד‪ ,‬נמלטו השניים והגיעו לחיפה‪,‬‬
‫ערב מלחמת השחרור‪.‬‬
‫כעבור מספר שנים השיא אליאס את בנו‬
‫לאום‪-‬הודא ולשניים נולדו שתי הבנות‪ :‬הודא‬
‫ומרי‪ .‬לאחר שבנו נפטר‪ ,‬ממלא הוא את מקומו‬
‫בחיי האם והבנות‪.‬‬
‫סבא אליאס הוא אדם גבוה‪ ,‬חזק‪ ,‬מרשים ובעל‬
‫חוש‪-‬הומור‪ .‬הוא מקרב אליו את אלכס ומברך על‬
‫יוזמת נישואי התערובת בינו לבין נכדתו הודא‪.‬‬
‫הוא מסרב לאבו‪-‬נחלה‪ ,‬המבקש את אישורו‬
‫לשדך את בנו זוהיר לנכדתו מרי‪ .‬בכך מוכיח‬
‫סבא אליאס‪ ,‬שערכים אנושיים‪-‬מוסריים קודמים‬
‫בעיניו לערכים חברתיים‪-‬לאומיים‪.‬‬
‫אימן של הודא ומרי‪ .‬בת עשירים חיפאית‬
‫שאיבדה את רכושה עקב הלשנת בעל‬
‫הבית אבו‪-‬נחלה‪ ,‬שגרם לגירוש אחיה‪ .‬היא‬
‫התחתנה מתוך רצון לממש את רגש‬
‫האמהות שחשה‪ .‬בעלה נפטר סמוך‬
‫לנישואין‪ ,‬והיא נותרה לבדה‪ ,‬מגדלת את‬
‫שתי בנותיה בדירה קטנה בוואדי ניסנס‪.‬‬
‫היא נקרעת בין שני העולמות‪ :‬הערבי‬
‫והיהודי‪ .‬אחיינה חיסאם‪ ,‬איש פת"ח‬
‫שנהרג בשעה שלחם למען הפלשתינים‬
‫בלבנון‪ ,‬הוא מקור לגאווה אצל אום‪-‬הודא‪.‬‬
‫אלכס‪ ,‬חתנה לעתיד עומד לשאת לאישה‬
‫את הודא‪ ,‬הנושאת בבטנה את הנכד‬
‫היהודי‪-‬ערבי שצפוי להיוולד ובצאתו של‬
‫אלכס ללבנון‪ ,‬היא מרגישה את הקושי‬
‫שמציבה בפניה המציאות‬
‫הבלתי‪-‬אפשרית‪ :‬היא מנשקת‪ ,‬מחבקת‬
‫ודואגת למי שנשלח להרוג ילדים‬
‫מבני‪-‬עמה‪ .‬בכך היא מאמצת אל ליבה את‬
‫הזהות הלאומית הכפולה שבמידה רבה‬
‫הופכת החיים בישראל למטורפים‪.‬‬
‫אחותה הצעירה של הודא‪ ,‬בת ‪,28‬‬
‫צעירה בנפשה‪ ,‬תוססת‪ ,‬בעלת‬
‫שמחת‪-‬חיים ומזג סוער‪ ,‬יפה‬
‫וחושנית‪ ,‬חופשייה ואף גסה ובוטה‪.‬‬
‫היא קלת‪-‬דעת‪ ,‬שובבה ומתירנית‪.‬‬
‫אין היא כבולה לתכתיבים של‬
‫חברה‪ ,‬מסורת ולאום‪ .‬למרות זאת‪,‬‬
‫אין היא מצליחה להתמודד עם‬
‫המציאות שנכפתה עליה‪ ,‬ההיריון‬
‫מזוהיר‪ .‬היא נאלצת לוותר על‬
‫ייחודה ועצמיותה ומתפשרת על‬
‫קשר עם ווחיד הנחות ממנה מכול‬
‫הבחינות‪ .‬מכאן‪ ,‬שלמרות היתרון‬
‫שיש לה בפתיחה על אחותה הודא‪,‬‬
‫נאלצת מרי להתפשר עם המציאות‬
‫הנכפית עליה ולוותר על חיים‬
‫איכותיים בהרבה‪ ,‬מתוך שמירה על‬
‫כבוד המשפחה וכבודה שלה‬
‫כאישה בעולם הערבי‪.‬‬

‫‪ ‬אלכס‬

‫‪4‬‬
 ‫דמויות שוליות‬
‫תפקידן לבנות את הסביבה החברתית‬

‫הוריו של אלכס‬ ‫ג'מילה‬ ‫אנשי משרד הנסיעות בו עובדת הודא‪.‬‬ ‫אבו נחלה‬
‫האם החזקה ורשעית‬ ‫השכנה שהיא כמעט בת בית‬ ‫חבריה לעבודה שופעים חיבה והבנה כלפיה‪.‬‬ ‫עבריין עשיר ורמאי‪.‬‬
‫האב – החלש והנגרר‬ ‫במשפחה‪.‬היא רווקה זקנה‪,‬ומשמשת‬ ‫עדינה‪ ,‬פקידה במשרד‪ ,‬אלמנת מלחמה‬ ‫משתף פעולה עם השלטונות (הסגיר‬
‫מעין מראה‪ -‬מה יהיה גורלה של‬ ‫המגדלת את בנה היחיד אל תוך מלחמה‬ ‫את אחיה של אום הודא וגרם‬
‫הודא אם לא תתחתן‪.‬‬ ‫נוספת‪.‬‬ ‫לגירושם מהארץ ולאבדן הרכוש של‬
‫ווחיד (="האחד")‬ ‫בועז‪ ,‬מנהל המשרד‪ ,‬שגם לו בן חייל המסכן‬ ‫המשפחה)‪ .‬מנסה ללחוץ על המשפחה‬
‫ובני משפחתו מהכפר‬ ‫את חייו במלחמה‪ .‬בין השניים יש רומאן‬ ‫להשיא את מרי לבנו זוהיר‪ ,‬ולועג‬
‫מייצג את הכפריים השמרניים וחסרי‬ ‫מחוץ לנישואין‪ ,‬שתורם אף הוא למערכת‬ ‫להם כשאינו מצליח בתוכניתו‪.‬‬
‫ההשכלה שהתעשרו בשל קשריהם‬ ‫הקשרים הסבוכה שבסיפור‪.‬‬
‫עם היהודים‪ .‬הוא פרימיטיבי‪ ,‬טיפש‪,‬‬ ‫שירלי‪ ,‬עובדת נוספת במשרד‪ ,‬מייצגת‬
‫תמים ושמרן‪.‬‬ ‫מתירנות מוחלטת‪ .‬התנהגותה החופשית‬
‫בהי'ג (מחזרה לשעבר של הודא)‪,‬‬ ‫מקבילה להתנהגותה של מרי הסוערת –‬
‫חיסאם‪-‬המחבל שנהרג בקרב ע"י‬ ‫למרות שהשתיים גדלו והתחנכו על ברכי‬
‫צה"ל‬ ‫תרבויות שונות ביותר‪ :‬היהודית והערבית‪.‬‬ ‫אלכס מול הודא‬
‫החוזק והביטחון העצמי שלו‬
‫מול העדינות וחוסר הביטחון‬
‫שלה‪ ,‬התלישות (חוסר‬
‫אנלוגיות (הקבלות) ברומן‬ ‫השייכות) של שניהם מן‬
‫מרי‪ -‬הודא‬
‫הרומן בנוי כך שישנה הקבלה בין הדמויות ומערכות יחסים בחברה הערבית לבין‬ ‫החברה בה הם חיים‬
‫‪.‬דמויות ומערכות יחסים בחברה היהודית‬
‫אבו נחלה הלשין על אחיה של‬ ‫משפחתו של אלכס‬
‫אום הודא‪ ,‬אביו של אלכס‬ ‫לאנלוגיות מספר תפקידים ברומן‪:‬‬ ‫מול משפחתה החמה‬
‫הלשין על נערה יהודייה‬ ‫‪ .1‬האנלוגיות משמשות לאפיון דמויות‪-‬על דרך הדמיון או הניגוד‪.‬‬ ‫והתומכת של הודא‬
‫לשלטונות הרוסיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש להן חשיבות במסר האוניברסלי של הרומן‪,‬‬
‫אמא של אלכס המתנגדת‬
‫כי מתחת לזהויות השונות‪ ,‬לתרבויות השונות ולעמים השונים‬
‫האם השתלטנית של‬ ‫לנישואיו עם הודא‪ ,‬מול אמא‬
‫קיימים בני אדם דומים מתחת למסכה של הזהות הלאומית‬ ‫של הודא וסבא אליאס‬
‫ווחיד מול האם‬
‫השתלטנית של‬ ‫התומכים בהחלטתה של הודא‪.‬‬
‫אלכס‬ ‫אלכס מול בהי'ג‬
‫ומול זוהיר‪.‬‬
‫‪5‬‬
 ‫טוב למות בעד ארצנו? –‬
‫נושא המוות למען הדגל‪.‬‬
‫היחסים בין יהודים לערבים‪.‬‬
‫" כשאדם צעיר מת ולא חשוב איך‪ ,‬הוא לא מת בשביל דגל" (עמ' ‪.)189‬‬ ‫במרכז היצירה עומדת השאלה‪:‬‬
‫בדברים אלו מבטא אלכס את הגישה הרואה מוות במלחמה כדבר‬
‫האם יתכן קשר חיובי משמעותי בין יהודים וערבים במדינת ישראל?‬
‫טיפשי ומיותר‪ .‬היצירה מבקשת לקדם את הרעיון לפיו הרג במלחמות‬
‫הודא הערבייה מתאהבת באלכס היהודי‪ .‬היא נאלצת להתמודד עם הקושי‬
‫הוא עניין שבעקבותיו צומחת ומתעצמת שנאה בין בני‪-‬אדם‪ .‬על בסיס‬
‫שבדבר‪ .‬הודא לאורך היצירה מצניעה את זהותה הערבית ומתנהגת‬
‫זה עוסקת היצירה בשאלות של זהות האדם ומידת חשיבותה‪.‬‬
‫כיהודייה‪ .‬היא יודעת שבמדינת ישראל מוטב לה להיות יהודייה‪ .‬כל עוד היא‬
‫הודא ומרי הן ערביות המתנהגות כיהודיות‪ .‬אלכס הוא יותר רוסי מאשר‬
‫עובדת במשרד נסיעות ישראלי‪ ,‬מתחברת עם חבריה לעבודה הישראליים‬
‫יהודי‪ ,‬למרות נכונותו להילחם בצבא הישראלי‪ .‬אום‪-‬הודא נקרעת בין‬
‫ואוהבת את שירת יהודה עמיחי (המשורר היהודי שהפך להיות הקרוב ללבה‪,‬‬
‫גאוותה לבן‪-‬משפחתה החלל הפלשתיני‪ ,‬לבין דאגתה לאלכס היוצא‬
‫יותר מכל משורר ערבי) ‪ .‬כאשר היא מחליטה לחלוק את חייה עם אהובה‬
‫להילחם בבני‪-‬עמה‪ .‬הסבא אליאס מכבד כל אדם באשר הוא אדם ולא‬
‫היהודי‪ ,‬היא ניצבת מול דילמה חברתית קשה‪ :‬האם לנהוג על‪-‬פי צו הלב‬
‫מתוקף היותו ערבי או יהודי‪ .‬המלחמה מצטיירת בעיניו כרצח ילדים‪:‬‬
‫הקושר אותה לאלכס‪ ,‬או להישאר נאמנה לתרבות הערבית‪-‬הנוצרית – אליה‬
‫"יגידו לו ללכת להרוג ילדים שבאים להרוג ילדים והוא ילך" (עמ' ‪.)192‬‬
‫היא משתייכת‪ .‬היא מתחבטת בשאלות מוסריות הנוגעות לעיסוקיו של אלכס‬
‫הסבא אליאס מבקש לנטרל את העניין הלאומי ולהוכיח שהמלחמה היא‬
‫בצבא – "הרבה גברים ישראלים שלבשו מדים שכאלה הרגו ערבים"‬
‫שיגעון של מנהיגים השולחים את החיילים להיהרג ללא סיבה‪ .‬מכאן‬
‫ובהמשך‪" :‬והמדים האלה כשהם על גופו של אלכס יהיו מטרה רצויה לכל חייל‬
‫שהספר דוחה את רעיון המלחמה למען אידיאולוגיה לאומית‪ .‬גינוי‬
‫ערבי או לוחם פלשתיני" (עמ' ‪ .)201‬בסופו של דבר‪ ,‬בוחרת הודא בביטוי‬
‫המלחמה בא על רקע הצגת הדמויות במלוא אנושיותן‪ ,‬בלי קשר‬
‫הנעלה ביותר של דו‪-‬קיום‪ ,‬אך נאלצת לשלם מחיר יקר באובדן אהובה‬
‫למוצאן הדתי‪-‬לאומי‪.‬‬
‫וכנראה בויתור על פרי בטנה‪ .‬המסקנה העולה מהיצירה היא שטרם הבשילו‬
‫התנאים ליחסים אמיתיים של דו‪-‬קיום‪ .‬כל עוד נמשכת המלחמה בין העמים‪,‬‬
‫לא ניתן לגשר על הפערים הלאומיים ומשום כך לא תיתכן אחווה (קשר‪,‬‬
‫ידידות) בין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫הרעיונות המרכזיים ביצירה‬
‫הגדרת האדם באשר הוא אדם‪.‬‬
‫העמדה הפמיניסטית – מעמד האישה בעולם של גברים‪.‬‬ ‫היצירה עוסקת בהגדרת האדם‪ .‬סבא אליאס אומר‪" :‬את חושבת שבכפר‬
‫הודא יוצאת כנגד חינוכן של הנשים הערביות שדוכאו‪ .‬מנשים אלו נמנעה הזכות לחשוב‬ ‫שבאתי ממנו ידעתי שאני ערבי או יהודי? אמרו לי שאני ערבי ואמרתי מילא‪ .‬אילו‬
‫ולפעול בכוח עצמן ‪" .‬אותנו הבנות גידלו וחינכו לנישואין [‪ ]...‬הכול היה כשר למען המטרה‬ ‫אמרו לי החיפושיות שאני חיפושית גם אז הייתי אומר מילא‪ .‬הגבר של הודא‬
‫הנכספת – בעל מפרנס" (עמ' ‪.)69‬‬ ‫דומה לי‪ .‬אמרו לו שהוא יהודי ולא היתה לו ברירה" (עמ' ‪ .)192‬בדברים אלו‬
‫הודא מבקשת למרוד בגישה ההופכת את האישה להיות תלויה בגבר לו תינשא מתוך‬ ‫מבהיר מחבר היצירה את עמדתו באשר לזהות האדם‪ .‬אין זה משנה אם האדם‬
‫שידוך‪.‬היא באמת מגשימה את העמדה הפמיניסטית‪ .‬היא בוחרת באלכס‪ ,‬בניגוד למקובל‬ ‫הוא יהודי או ערבי‪ .‬מדובר בהבחנה שרירותית‪ .‬הרי אין בכוחו של האדם להחליט‬
‫בחברה בה היא חיה והיא דבקה בהחלטתה להיות אישה עצמאית ומשוחררת‪ .‬היא דואגת‬ ‫אם להיוולד יהודי או ערבי‪ .‬משום כך‪ ,‬אין טעם לתת לשאלת הזהות הלאומית‬
‫לפרנסתה ושולטת בגורל יחסיה עם בן‪-‬זוגה‪ .‬לעומתה‪ ,‬מרי שנראתה תחילה כאישה‬ ‫להאפיל על שאלת הזהות האנושית‪ .‬אדם יכול להיות טוב או רע בלי קשר‬
‫החופשית האידיאלית‪ ,‬מתגלה בסופו של דבר כקורבן המסורתי לשלטון הגברים‪.‬‬ ‫למוצאו‪ .‬לפיכך‪ ,‬בהחלט ייתכנו קשרים של אחווה ואהבה בין בני‪-‬אדם ממוצאים‬
‫נוסף על כך‪ ,‬מוצגות נשים נוספות ביצירה כחזקות ודומיננטיות‪ .‬אמו של ווחיד‪ ,‬השולטת‬ ‫שונים וכל מעשה של הדבקת תוויות (סטריאוטיפים) הוא טיפשי ופסול מיסודו‪.‬‬
‫בבנה ובבעלה‪ .‬אמו של אלכס השולטת בבעלה ובבנה‬
‫מכאן‪ ,‬שהרומאן מציע שתי אלטרנטיבות לפתרון השאלה הפמיניסטית‪ .‬האחת מקדשת‬
‫את זכויות האישה לפעול בחייה כרצונה‪ ,‬והאחרת שומרת על המסורת הישנה והמתסכלת‬
‫של האישה כקורבן לשלטונם של הגברים‪ .‬דווקא הסבא אליאס‪ ,‬שהוא מבני הדור הישן‪,‬‬
‫‪ 6‬מברך על גישתה המשתחררת של הודא ובכך נרמזת העדפת הסופר את הגישה הזאת‪.‬‬