Professional Documents
Culture Documents
של
פסח
נוסח שוויוני מקוצר
על יסוד ההגדה המסורתית
בתוספת הסברים
תוספות ושירים
כוונה לפני הסדר
ּכָל אָ דָ ם צ ִָריך מִ צְ רַ יִם
אמנון ריבק
ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ
יך ׁ ֶש ִּתהְ יֶה ל ֹו
אֵ יז ֹו מִ צְ רַ יִם,
לִהְ י ֹות מ ֹ ׁ ֶשה עַ צְ מ ֹו מִ ּת ֹוכָהּ
ְ ּביָד ֲחזָקָ ה,
א ֹו ַּבח ֲִריקַ ת ׁ ִשנַּיִם.
ֲשכָה ְגּד ֹולָה, ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ
יך אֵ ימָ ה ַוח ׁ ֵ
ְונֶחָ מָ ה ,וְהַ בְ טָ חָ ה ,וְהַ ָ ּצלָה,
ָשׂאת עֵ ינָיו אֶ ל הַ ׁ ָּשמַ יִם. ׁ ֶש ֵיּדַ ע ל ֵ
2
סימני הסדר
(מיוחסים לרש"י או לבעלי התוספות)
ּורחַ ץ
ְ קַ ֵּדׁש
יַחַ ץ. ּכַ ְרּפַ ס
רַ ֲחצָ ה מַ ִּגיד
מַ ּצָ ה. מֹוציא
ִ
ּכֹורְך
ֵ מָ רֹור
עֹורְך.
ֵ ֻׁש ְלחָ ן
ּבָ ֵרְך צָ פּון
ִנ ְרצָ ה. הַ ֵּלל
תוספת הסבר
3
קדש -קידוש לליל החג
ברשות חברי וחברותי נברך /ברשות כל המסובים /סברי מרנן ורבנן
המסובים עונים :לחיים!
ָפן.
ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ
עֹולם ֵ ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
וְרֹומ ָמנּו
עֹולם ֲא ֶׁשר ָּב ַחר ָּבנּו ִמ ָּכל ָעם ְ ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
ֲדים ַאה ָבה מֹוע ִ ֹלהינּו ְּב ֲ
ַּת ֶּתן ָלנּו יְ ָי ֱא ֵ
וֹותיו .ו ִוְק ְּד ָׁשנּו ְּב ִמ ְצ ָ
ִמ ָּכל ָלׁשֹון ִ
רּותנּו
ְל ִׂש ְמ ָחהַ .ח ִּגים ְּוז ַמ ִּנים ְל ָׂשׂשֹוןֶ .את יֹום ַחג ַה ַּמּצֹות ַהּזֶה ְז ַמן ֵח ֵ
וְאֹותנּו ִק ַּד ְׁש ָּת ִמ ָּכל
ָ יציַאת ִמ ְצ ָריִ םִּ .כי ָבנּו ָב ַח ְר ָּת ֵכר ִל ִ ִמ ְק ָרא ק ֶֹדׁש ז ֶ
ַאּתה יְ ָי
ּוב ָׂשׂשֹון ִה ְנ ַח ְל ָּתנּוָּ :ברּוְך ָ ֲדי ָק ְד ֶׁשָך ְּב ִׂש ְמ ָחה ְ ָה ַע ִּמיםּ .ומֹוע ֵ
וְה ְּז ַמ ִּנים.
ְמ ַק ֵּדׁש יִ ְׂש ָר ֵאל ַ
יענּו
וְה ִּג ָ
וְקּיְ ָמנּו ִ
עֹולם ֶׁש ֶה ֱחיָנּו ִ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
ַל ְּז ַמן ַהּזֶה.
שותים כוס ראשונה בהסבה לשמאל.
ההסבה :ההסבה לצד שמאל ,היא זכר למנהגי הסעודה בארץ ישראל בתקופה
בה עוצב לראשונה סדר פסח על ידי חכמי המשנה ,לאחר חורבן הבית השני.
בדומה למנהגי העולם ההלניסטי והרומי נהגו יהודי הארץ האמידים לאכול
את ארוחתם שהם מסבים /שוכבים על מיטות ושמאלם תומכת את פלג גופם
העליון .האוכל הוגש על שולחנות קטנים שהוצבו לפני המיטות .ארוחות אלו,
כללו שתיית יין ,אכילת ירקות ומטבלים כפרפראות וניהול שיחות בעניינים שונים
בין המנות ,מנהגיהן של ארוחות אלו הן הבסיס למבנה הסדר ונהליו .בליל פסח
כל בית יהודי נחשב כארמון ,וכל יהודי נחשב בכן חורין אמיד ומבוסס שאין עליו
מורא .בהסבה לשמאל אנו מסמלים את רוח החירות המפעמת בלב בליל החג ,יהיו
אתגרי השעה אשר יהיו.
סדר בימות קורונה :השנה הזו אנו מוזמנים לראות בנטילת הידיים הראשונה
תזכורת לכוחם המרפא והמגן של המים ולחובה המוטלת על כולנו לשמור על
בריאותנו ולנקוט בצעדי הזהירות הנדרשים
4
מוזגים מים חיים לכוס מרים הנביאה
טֹובים ָע ְמדּו ְליִ ְׂש ָר ֵאל,
ָסים ִ ׁה ַּפ ְרנ ִ
ֹלש
אֹומרְׁ :ש ָ
הּודה ֵ ּר ִּבי יְ ָ
יֹוסי ְב ַ
ַר ִּבי ֵ
ָדם, יּתנּו ַעל י ָ וְׁשֹלׁש ַמ ָּתנֹות טֹובֹות ִנ ְ ּומ ְריָם; ָ
וְַאהרֹן ִ
ֵאּלּו ֵהן :מ ֶֹׁשה ֲ
ּומןְּ .ב ֵאר ִּ -ב ְזכּות ִמ ְריָםַ ,עּמּוד ָענָן ִּ -ב ְזכּות וְענָן ָ
וְאּלּו ֵהןְּ :ב ֵאר ָ
ֵ
ַאהרֹןָ ,מן ִּ -ב ְזכּות מ ֶֹׁשה; ֵמ ָתה ִמ ְריָם ־ ִנ ְס ַּת ֵּלק ַה ְּב ֵאר.
ֲ
תלמוד בבלי תענית ט ע"א
המסובים נוטלים כרפס (כל ירק שאינו מר) ,טובלים במי מלח ומברכים:
ּבֹורא ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה.
עֹולם ֵ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
ואוכלים בהסבה לכבודן של ארץ ישראל ושיבת ציון בדורנו.
יחץ
ראש/ת הסדר מחלק/ת את המצה האמצעית לשני חלקים .החלק הקטן יוצפן
כאפיקומן .החלק הגדול יוחזר אל מקומו לטובת הברכה על המצה.
מפרשי ההגדה ראו בחציית המצה סמל לעוני אבותינו במצרים והמשילו את מעשה
ה"יחץ" לעני החוצה את פת לחמו ,אוכל את חלקה ,ומצפין את החלק הנוסף.
סדר בימות קורונה :בעת הזו ניתן לדרוש את ה"-יחץ" כתזכורת לכך שאנו
עורכים ליל סדר שאינו רגיל ,כאשר רבים אינם מסבים עם בני משפחתם
ומשפחותינו הרחבות חצויות מחמת המצב .שמירתו של החלק המוצפן לאפיקומן
מסמלת את תקוותנו לשוב במהרה לשגרה המשפחתית והקהילתית הברוכה.
5
מגיד
סיפור יציאת מצרים
שבכל הלילות ,אנו אוכלים חמץ ומצה; הלילה הזה ,כולו מצה.
שבכל הלילות ,אנו אוכלים שאר ירקות; הלילה הזה ,כולו מרור.
שבכל הלילות ,אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת; הלילה הזה,
שתי פעמים( .הכוונה בשתי ההטבלות היא לטבילה של הכרפס במי מלח
ולטבילת המרור בחרוסת)
שבכל הלילות ,אנו אוכלים בין יושבין ובין מסובין; הלילה הזה,
כולנו מסובין.
סדר בימי קורונה :המוזמנים ,בדגש על הצעירים שבהם ,מוזמנים להציע קושיות
נוספות על השינויים בליל הסדר של השנה הזו למול הסדרים של השנים עברו,
הן אלו שמסבים להם קושי והן אלו שיש בהם גם יתרונות.
6
עבדים היינו -עתה בני חורין !
חכמי המשנה קבעו כי ההורה ,המספר את סיפור יציאת מצרים לילדו "מתחיל
בגנות ומסיים בשבח" (משנה ,פסחים ,י ,ד) .חכמי התלמוד בבבל נחלקו בשאלה
מה היא הגנות ומה הוא השבח .שמואל קבע כי הגנות היא העבדות במצרים והשבח
הוא היציאה של עם ישראל לחירות .רב הציע שהגנות היא העבודה הזרה שעבדו
אבות אבותינו והשבח – קבלת התורה בסיני (תלמוד בבלי ,פסחים ,קטז ע"א).
בנוסח ההגדה אנו עוקבים אחרי שתי הגישות .ראשית אנו מתחילים עם דעתו של
שמואל ,שהגנות היא גנות העבדות במצרים ,וזאת ע"י הפסקה "עבדים היינו" ,שחלק
מהפרשנים ראו בה מעין תשובה לקושיות.
בסיפור האגדה הבא מודגם העיקרון שהכול ,אפילו החכמים והמלומדים ביותר ,ראוי
שיחזרו ויעסקו בסיפור יציאת מצרים – "וכל המרבה הרי זה משובח" .סיפור זה פותח
רצף של פסקאות בנוסח ההגדה המלא המדגישות את החובה לספר ביציאת מצרים
בליל הפסח ולהנחיל סיפור זה לדורות הצעירים.
7
מדרש ארבעת הבנים
בארבעה מקורות בתורה מצווה ההורה העברי להנחיל לילדו את סיפור יציאת
מצרים ,כהסבר לקיומן של מצוות הפסח ,פדיון הבן ומצוות נוספות .בשלושה מן
המקורות מצווה האב לספר את הסיפור כמענה לשאלת הילד ,ובמקור אחד נדרש
ההורה לכך מיוזמתו ,מבלי שהתורה מזכירה שאלה מקדימה מצד הילד .מכאן,
דרשו החכמים כי התורה מדברת כנגד ארבעה ילדים .שלושה מהם – שואלים
שאלות ומבקשים את תשובת ההורה; והאחד – אינו יודע לשאול וההורה מצווה
ללמדו מיוזמתו.
8
לאחר אזכור הגנות של העבדות במצרים מציינת ההגדה את הפרשנות השנייה למושג הגנות ,פרשנותו
של החכם הבבלי רב .לפי פרשנות זו הגנות היא העבודה הזרה של אבותינו ,והשבח הוא קבלת התורה.
על ידי הזכרת הגנות הזו מדגישה ההגדה כי החירות המלאה מושגת רק בשילובן של החירות הגופנית,
המסומלת ביציאת מצרים ,עם החירות הנפשית-המוסרית ,המסומלת בקבלת התורה.
מתחילה ,עובדי עבודה זרה היו אבותינו; ועכשיו ,קירבנו המקום לעבודתו...
ברוך שומר הבטחתו לישראל עמו ,ברוך הוא ,שהקדוש ברוך הוא חשב את
ֹאמר
הקץ לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים ,שנאמרַ" :וּי ֶ
ַאר ַּבע
וְעּנּו א ָֹתם ְ ֲבדּום ִַרעֲָך ְּב ֶא ֶרץ ֹלא ָל ֶהם ַוע ָ ַאב ָרם ָיד ַֹע ֵּת ַדע ִּכי גֵר יִ ְהיֶה ז ְ
ְל ְ
ֵצאּו ִּב ְר ֻכׁש ּגָדֹול"
ֲרי ֵכן י ְ
ֵמאֹות ָׁשנָה וְ גַם ֶאת ַהּגֹוי ֲא ֶׁשר ַי ֲעבֹדּו ָּדן ָאנ ִֹכי וְַאח ֵ
(בראשית טו ,יג-יד).
זכר לשואה
ולפני כניסתנו לצריף ללינה ,הייתה בידינו היה זה הפסח הראשון שהיה עלי לבלותו
לבדי במחנה ריכוז .בפסח הקודם היינו עדיין שהות מה ויכולנו להסתובב ברחבה שלפני
בגטו טרזינשטאט ,אשר בו עוד יכולנו לערוך הצריפים .ביקשתי מאחד הבחורים שיטייל
איתי קצת ,ובזמן ההליכה הלוך ושוב אמרנו את הסדר בחוג המשפחה .אמנם גם את
בעל פה קטעים מן ההגדה ,עד כמה שהיו הסדר ההוא חגגנו בצורה מיוחדת במינה ,כי
זכורים לנו .ליל סדר מיוחד במינו ,ללא באותם הימים היה הסגר חמור בתוך הגטו
מצות ויין ,ללא סעודת חג שבה מסובין כל ועם רדת החשיכה נאסרה הדלקת אור
בני המשפחה לשולחן אחד ,אלא ליל סדר ואפילו גפרור .בנסיבות אלו נאלצנו לערוך
בהליכה .גופותינו היו מושפלים ומשועבדים, את הסדר מבעוד יום .אבל הייתי עדיין יחד
עם הורי ,ועל שולחננו היו מונחות כמה מצות אולם את רוחנו לא יכלו שוב לשעבד ,ולכן
וגם תה מעורב בריבה בתור תחליף ליין .הסדר יכולנו לומר גם באותם התנאים – עבדים
היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוהינו של מאוטהאוזן היה שונה לגמרי .בתחילה
חשבתי שאת מנת הלחם היומית ,שקיבלנוה משם ,כי למרות הכול הרגשנו את עצמנו
בערב פסח אחרי הצהרים ,אשמור עד לבוקר בני חורין .וזכורני כשאמרנו "לשנה הבאה
בירושלים" הייתה בקשה זו שאמרנוה בכוונה המחרת ,כדי להיזהר לפחות מאכילת חמץ
עמוקה ,בקשה שבקעה מעמקי הלב ,כי מי בעת כניסת החג ,אולם תלמיד חכם אחד
כמונו עוד הרגיש עד כמה חסרה הייתה לנו שהיה אתנו העיר לי שמבחינת ההלכה
ירושלים ,ותקוותנו זו הייתה נחמתנו. מוטב לאכול את הלחם מיד ,כי הלא עצם
הרב סיני אדלר ,מחנה הריכוז מאוטהאוזן 1944 החזקתו אסורה היא בבחינת בל יראה ובל
ימצא .לאחר המפקד שנערך לפנות ערב,
9
המשך המגיד -מדרשי "ארמי אובד אבי"
בליל הסדר .כל מילה ומילה בנוסח זה נדרשה חכמי המשנה ,שעיצבו את ליל הסדר לאחר
ופורשה .ראשית ,באופן עצמאי על ידי עורכי חורבן בית המקדש השני ,קבעו במרכז ההגדה
הסדרים ,ובמרוצת הדורות על ידי נוסחים את הצהרתו של החקלאי העברי בהביאו את
אחידים שהתפתחו בקהילות השונות .הנוסח מנחת הביכורים למקדש (וידוי הביכורים),
המצוי בהגדה שבידינו עוקב בעיקרו אחרי מנהג כמתואר בפרשת "כי תבוא" בחומש דברים.
בבל .בנוסח המקוצר שלפנינו יופיעו הפסוקים במספר מילים מצומצם ,הנפתחות בהכרזה:
של וידוי הביכורים בלבד .המשתתפים בסדר "ארמי אובד אבי" ,הזכיר החקלאי את שעבוד
מוזמנים לדרוש ולפרש אותם ולהוסיף עליהם מצרים ,ההיחלצות ממנו וההגעה אל הארץ
מסיפורי המקרא והאגדות על השעבוד במצרים המובטחת .חכמי המשנה קבעו כי נוסח זה
והיציאה ממנה לחירות. יהיה את הבסיס לסיפור היציאה ממצרים
צא ולמד ,מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו -
שפרעה הרשע ,לא גזר אלא על הזכרים; ולבן ביקש לעקור
את הכול ,שנאמר:
10
מדרש עשר המכות
לאחר שסיימנו לקרוא ולדרוש את פסוקי "ארמי אובד אבי" מביאה ההגדה
מדרש נוסף על הפסוק האחרון המוביל אותנו להזכיר את עשר המכות .המדרש
סופר את המילים בשלושת הביטויים הראשונים ("ביד חזקה"" ,ובזרוע נטויה",
"ובמורא גדול") ומתייחס לעובדה ששתי המילים הנוספות ("אותות" ו"-ומופתים")
הן בלשון רבים (כלומר גם הן עומדות כל אחת כנגד המספר שתיים) .מכאן קובע
המדרש שהפסוק מדבר על עשר המכות.
דבר אחר (מילות פתיחה מקובלות למדרש נוסף על אותו הפסוק) :ביד חזקה,
שתיים; ובזרוע נטויה ,שתיים; ובמורא גדול ,שתיים; ובאותות,
שתיים; ובמופתים ,שתיים (ובסך הכול :עשר)
נוהגים להטיף טיפת יין מהכוס אל הצלחת בעבור כל מכה וכל אחד מסימניו
של רבי יהודה.
שחין דם
ברד צפרדע
ארבה כינים
חושך ערוב
מכת בכורות דבר
11
ּנים:
נֹותן ּבָ ֶהם ִסמָ ִ
רַּבי יְ הּודָ ה הָ יָה ֵ
ִ
נוהגים להטיף יין מן הכוס החוצה בעת אמירת כל אחת מהמכות וכל אחד משלושת
הסימנים של רבי יהודה .חלק מפרשני ההגדה קשרו מנהג זה לרצון לסמל שאין אנו
שמחים במכות שנחתו על המצרים .רעיון דומה בא לידי ביטוי בהלכה שלא לומר את
תפילת ההלל בשלמותה ביום שביעי של פסח ,שבו ,על פי המסורת ,טבעו המצרים
בים .מנהג זה יסודו באגדת התלמוד ,שבשעה שביקשו מלאכי השרת לומר שירה
על טביעת המצרים ,השתיק אותם הקב"ה ואמר" :מעשה ידי טובעים בים – ואתם
אומרים שירה לפני?!?" (תלמוד בבלי ,מסכת מגילה י ע"ב).
מדרשי המכות על הים מהווים תזכורת כי ליל היציאה ממצרים היה תחנה
ראשונה במסע הארוך אל עבר הארץ המובטחת ,וכי כבר כעבור ימים
ספורים בלבד נדרשו בני ישראל להתמודד עם אתגרים נוספים :חציית הים,
המלחמה עם עמלק ,המחסור במים ובמזון .במובן זה ,מדרשי המכות על הים
מובילים אותנו לפיוט "דיינו" ,החותם את ה"מגיד" ופורס את כל היריעה של
סיפור היציאה ממצרים ,המסע אל עבר הארץ והכניסה אליה.
12
כמה מעלות טובות למקום עלינו
דיינו
עשה בהם שפטים ולא הוציאנו ממצרים אילו
דיינו
עשה באלוהיהם ולא
עשה בהם שפטים אילו
דיינו
קרע לנו את הים ולא
נתן לנו את ממונם אילו
דיינו
העבירנו בחרבה ולא קרע לנו את הים אילו
דיינו
שקע צרנו בתוכו ולא
העבירנו בחרבה אילו
סיפק צרכנו במדבר ארבעים שנה דיינו ולא
שקע צרנו בתוכו אילו
דיינו ולא האכילנו את המן סיפק צרכנו במדבר ארבעים שנה אילו
דיינו
נתן לנו את השבת ולא האכילנו את המן אילו
דיינו
קרבנו לפני הר סיני ולא
נתן לנו את השבת אילו
דיינו
נתן לנו את התורה ולא
קרבנו לפני הר סיני אילו
דיינו הכניסנו לארץ ישראל ולא
נתן לנו את התורה אילו
דיינו
בנה לנו את בית הבחירה ולא
הכניסנו לארץ ישראל אילו
13
זיכרון קיבוץ גלויות ושיבת ציון השנייה
ָבת
ָארץ ַהּזֹאת ֶא ֶרץ ז ַ
"וַיְ ִב ֵאנּו ֶאל ַה ָּמקֹום ַהּזֶה וַּיִ ֶּתן ָלנּו ֶאת ָה ֶ
ּוד ָבש".
ָח ָלב ְ
מסדרי ההגדות במרוצת הדורות בחרו שלא לצרף פסוק זה אל המדרש בליל
הסדר .ייתכן והסיבה לכך טמונה ברצון שלהם להתעמק בליל הסדר ברגע
היציאה ממצרים בלבד ולא בהמשך המסע אל הארץ המובטחת ,ואולי קשור
הדבר בכך שההגדה עוצבה בימים בה נתונים היו היהודים תחת שלטון זר.
כיום ,לאחר חזרת עם ישראל לארצו ,ראוי להזכיר את חירותו של עם היהודי
ואת עצמאותו – משאת נפשם של הדורות בשנות הגולה הארוכות.
14
משנת רבן גמליאל -חיובי ליל הסדר
לאחר סיום המגיד וסיפור היציאה ממצרים על דרך המדרש ,מוזכרים עקרי
החיובים הנוהגים בליל הסדר באמצעות דבריו של רבן גמליאל ,נשיא הסנהדרין
ומנהיג היישוב היהודי בארץ ישראל בדור שלאחר החורבן ,שהנהיג את העם מן
העיר יבנה .משנת רבן גמליאל מעידה על כך שגרעינו של סדר ליל פסח בנוסח
ובאופן המוכרים לנו ,גובש על ידי חכמי המשנה לאחר חורבן הבית השני ,כתחליף
לחגיגת קורבן הפסח שבוטלה בשל העדר המקדש .בכך מסמלים הסדר וההגדה
את כוח החיות וההתחדשות של העם היהודי.
רבן גמליאל אומר :כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח ,לא
יצא ידי חובתו .ואלו הם :פסח ,מצה ,ומרור.
15
מכסים את המצות ומגביהים את המרור ואומרים:
בכל דור ודור חייב אדם לראות (נוסח הגדת הרמב"ם :להראות) עצמו
ּד ָּת ְל ִב ְנָך ַּבּיֹום ַההּוא ֵלאמֹר "וְה ַג ְ
כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר ִ
אתי ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם" (שמות יג ,ח) ,שלא את ַּבעֲבּור זֶה ָע ָׂשה יְ ָי ִלי ְּב ֵצ ִ
אבותינו ואמותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא ,אלא אף אותנו
הֹוציא ִמ ָּׁשםְ ,ל ַמ ַען ָה ִביא א ָֹתנּו ָל ֶּתת "וְאֹותנּו ִ
ָ גאל עמהם -שנאמר
ָארץ ֲא ֶׁשר ִנ ְׁש ַּבע ַל ֲאב ֵֹתינּו" (דברים ו ,כג). ָלנּו ֶאת ָה ֶ
ּר
ַאדֹנֵי ָה ֲאד ִֹנים ָה ֵאל ַה ָגּדֹל ַה ִגּבֹ ֹלהים ו ֲֹלהי ָה ֱא ִיכם הּוא ֱא ֵ ֹלה ִֶכּי יְ ָי ֱא ֵ
ׁפּט יָתֹום ׂה ִמ ְש ַׁחד .ע ֶֹש ׂא ָפ ִנים וְֹלא יִ ַקּח שֹ ַש
ׁר ֹלא יִ ָּ ּנֹורא ֲא ֶש
וְה ָ ַ
ֵרים ּם ֶאת ַה ֵגּר ִכּי ג ִ ַא ַה ְב ֶת
ׂמ ָלה .ו ֲ
וְש ְ
וְַאל ָמנָה וְ א ֵֹהב ֵגּר ָל ֶתת לֹו ֶל ֶחם ִ ְ
ּא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם.
יתם ְב ֶ
ֱהיִ ֶ
דברים י
16
פרקי ההלל הראשונים
17
ַה ְללּויָּה ַה ְללּו ַע ְב ֵדי יְ יַָ .ה ְללּו ֶאת ֵׁשם יְ יָ.
עֹולם.
וְעד ָ בֹורְךֵ .מ ַע ָּתה ַ יְ ִהי ֵׁשם יְ ָי ְמ ָ
ִמ ִּמ ְז ַרח ֶׁש ֶמׁש ַעד ְמבֹואֹוְ .מ ֻה ָּלל ֵׁשם יְ יָ.
ָרם ַעל ָּכל ּגֹויִ ם יְ יַָ .על ַה ָּׁש ַמיִ ם ְּכבֹודֹו.
יהי ָל ָׁש ֶבת, ֹלהינּו ַה ַּמ ְג ִּב ִ
ִמי ַּכיְ ָי ֱא ֵ
ָארץ ?ּוב ֶ
ילי ִל ְראֹות ַּב ָּׁש ַמיִ ם ָ ַה ַּמ ְׁש ִּפ ִ
ָרים ֶא ְביֹון, ַאׁשּפֹת י ִ ימי ֵמ ָע ָפר ָּדלֵ .מ ְ ְמ ִק ִ
יבי ַעּמֹו.
יביםִ .עם ְנ ִד ֵ יבי ִעם ְנ ִד ִהֹוׁש ִ
ְל ִ
ֲק ֶרת ַה ַּביִ תֵ .אם ַה ָּב ִנים ְׂש ֵמ ָחהַ .ה ְללּויָּה. יבי ע ֶמֹוׁש ִ
ִ
תהילים קי"ג
לֹועז.
ְּב ֵצאת יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ִּמ ְצ ָריִ םֵּ .בית ַי ֲעקֹב ֵמ ַעם ֵ
לֹותיו.
הּודה ְל ָק ְדׁשֹו יִ ְׂש ָר ֵאל ַמ ְמ ְׁש ָ ָהיְ ָתה יְ ָ
ַר ֵּדן יִ ּסֹב ְלָאחֹור. ַהּיָם ָרָאה ַוָּינֹסַ .הּי ְ
יליםְּ .ג ָבעֹות ִּכ ְבנֵי צֹאן. ֶה ָה ִרים ָר ְקדּו ְכ ֵא ִ
ַר ֵּדן ִּתּסֹב ְלָאחֹור, ַמה ְּלָך ַהּיָם ִּכי ָתנּוסַ ,הּי ְ
יליםְּ ,ג ָבעֹות ִּכ ְבנֵי צֹאן ? ֶה ָה ִרים ִּת ְר ְקדּו ְכ ֵא ִ
לֹוּה ַי ֲעקֹב.
ָארץִ ,מ ִּל ְפנֵי ֱא ַ חּולי ֶ ִמ ִּל ְפנֵי ָאדֹון ִ
ַהה ְֹפ ִכי ַהצּור ֲאגַם ָמיִ םַ ,ח ָּל ִמיׁש ְל ַמ ְעינֹו ָמיִ ם.
תהילים קי"ד
ָפן.
ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ
עֹולם ֵ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
18
רחצה
נוטלים ידיים לפני אכילת המצה והסעודה .ראשית נוטלים הידיים ואז מברכים:
ֹותיו
ּמ ְצ ָ
ּׁשנּו ְב ִ
עֹולם ֲא ֶׁשר ִק ְד ָ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
ָדיִ ם.
ילת י ָ
וְצָוּנּו ַעל ְנ ִט ַ
ִ
מוציא
אוחזים בשלוש המצות ומברכים:
ָארץ.
ּמֹוציא ֶל ֶחם ִמן ָה ֶ
עֹולם ַה ִ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
מצה
אוחזים במצה העליונה והמצה האמצעית הפרוסה ומברכים:
ֹותיו
ּמ ְצ ָ
ּׁשנּו ְב ִ
עֹולם ֲא ֶׁשר ִק ְד ָ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
ילת ַמ ָּצה.
וְצָוּנּו ַעל ֲא ִכ ַ
ִ
בוצעים מהמצות ומחלקים לכל המסובים לפחות כזית – אוכלים בהסבה.
כורך
בוצעים מהמצה התחתונה וכורכים אותה במרור (ואפשר גם בחרוסת) ואומרים:
ֵכר ַל ִּמ ְק ָּדׁש ְּכ ִה ֵּללֵּ .כן ָע ָׂשה ִה ֵּלל ִּב ְז ַמן ֶׁש ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש ָהיָה ַקּיָם.
זֶ
"על
ּא ַמרַ : ַחדְ ,ל ַקּיֵם ַמה ֶׁש ֶנ ֱ וְאֹוכל ְּבי ַ
ּומרֹור ֵ ּכֹורְך ֶּפ ַסחַ ,מ ָּצה ָ ָהיָה ֵ
להּו" (שמות יב ,ח). ֹאכ ֻ
ּומר ִֹרים י ְ ַמּצֹות ְ
מנהג לאכול לפני ארוחת החג ביצים שלוקות כסמל וזיכרון לקורבנות החגיגה,
שהקריבו אבותינו בבית המקדש במקביל לקורבן הפסח.
סדר בימי קורונה :במנהג ה"-כורך" אנו אוכלים יחד את המצה – סמל הגאולה,
עם המרור – סמל השעבוד .גם כשאנו אוכלים את המרור לבדו ,אנו טובלים
אותו בחרוסת המתוקה .שני המעשים מזכירים לנו כי פעמים רבות חרדה ושמחה,
קושי והצלחה כרוכים זה בזה .לפני המעבר לארוחת החג טוב לחשוב ולשוחח
על היבטים חיוביים של עוצמה ,גילויי רצון טוב ,ושיעורים לחיים שמתגלים בעת
המשבר הנוכחי.
19
שולחן
עורך
בתיאבון
20
צפון -האפיקומן
פירושה המילולי של המילה היוונית אפיקומן הוא "הוציאו לפני" .במונח זה כונו
קינוחי הסעודה וגם המנהג בעולם ההלניסטי שבסוף הארוחה נהגו המסובים
לעבור מבית לבית או להתקבץ ברחובות ,למעין מסיבת חוצות .מסכת פסחים
במשנה קובעת כי אין לסיים את סעודת הפסח באפיקומן .משמעות הדבר היא
שיש להיוותר בחבורת הסועדים המקורית וכן שיש לחתום את הערב בטעמו
של קרבן הפסח .עם חורבן בית המקדש נקבע שיש לחתום את סעודת הסדר
בטעמה של מצת האפיקומן .במשפחות בהם נוהגים לאכול קינוחים לאחר
קריאת החלק השני של ההגדה ושירת פיוטי החג ,ניתן לשמור את האפיקומן
ולחלקו לכל המשתתפים ממש עם סיום החגיגה – כדי לסיים את ההתכנסות
בטעמה של המצה.
ִׁשיר ַה ַּמעֲלֹות.
ְּבׁשּוב יְ ָי ֶאת ִׁשיבַ ת ִצּיֹון הָ יִ ינּו ְּכח ְֹל ִמים.
ּולׁשֹונֵנּו ִרּנָה. ָאז יִ ּמָ ֵלא ְׂשחֹוק ִּפינּו ְ
ֹאמרּו בַ ּגֹויִ ם ִה ְג ִּדיל יְ ָי לַ עֲׂשֹות ִעם ֵא ֶּלה, ָאז י ְ
ִה ְג ִּדיל יְ ָי לַ עֲׂשֹות ִעּמָ נּו ,הָ יִ ינּו ְׂש ֵמ ִחים.
יקים ּבַ ֶּנגֶב. יתנּו ּכַ ֲא ִפ ִ
ׁשּובָ ה יְ ָי ֶאת ְׁש ִב ֵ
הַ ּז ְֹר ִעים ְּב ִד ְמעָ ה ְּב ִרּנָה יִ ְקצֹרּו.
ֵלְך ּובָ כֹה נ ֵֹׂשא ֶמ ֶׁשְך הַ ּזָרַע, הָ לֹוְך י ֵ
ּבֹא ָיבֹא ְב ִרּנָה ,נ ֵֹׂשא ֲא ֻלוּמֹתָ יו.
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך הָ עֹולָ ם .הַ ּזָן ֶאת הָ עֹולָ ם ֻּכּלֹוְּ .בטּובֹו ְּב ֵחן ְּב ֶח ֶסד
ּבָ רּוְך ַאּתָ ה יְ ָי ֱא ֵ
ּובטּובֹו הַ ּגָדֹול ּתָ ִמידנֹותן ֶל ֶחם ְלכָ ל ּבָ ָׂשרִּ .כי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹוְ .ֲמים .הּוא ֵ ּוברַח ִ
ְ
ֶחסַ ר לָ נּו מָ זֹון ְלעֹולָ ם ו ֶָעדּ .בַ עֲבּור ְׁשמֹו הַ ּגָדֹולִּ .כי הּוא ֵאל זָן ֹלא חָ סַ ר לָ נּו וְ ַאל י ְ
ַאּתה יְ יָ,
ּומ ִכין מָ זֹון ְלכָ ל ְּב ִרּיֹותָ יו ֲא ֶׁשר ּבָ רָאָּ .ברּוְך ָ ּומ ִטיב לַ ּכֹל ֵּומפַ ְרנֵס לַ ּכֹל ְֵ
ַהּזָן ֶאת ַהּכֹל.
21
ּמֹותינּו ֶא ֶרץ ֶח ְמדָ ה טֹובָ ה ּול ִא ֵ בֹותינּו ְ
ֹלהינּו .עַ ל ֶׁש ִה ְנחַ ְלּתָ לַ ֲא ֵ נֹודה ְּלָך יְ ָי ֱא ֵ
ֶ
ּופ ִדיתָ נּו ִמ ֵּבית עֲבָ ִדים... ֹלהינּו ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצרַיִ םְ . הֹוצאתָ נּו יְ ָי ֱא ֵ ּורחָ בָ ה .וְ עַ ל ֶׁש ְֵ
ּומבָ ְר ִכים אֹותָ ְך .יִ ְתּבָ רְַך ִׁש ְמָך ְּב ִפי ּכָ ל
מֹודים לָ ְך ְ ֹלהינּו ֲאנ ְַחנּו ִ וְ עַ ל הַ ּכֹל יְ ָי ֱא ֵ
ָארץ
ֹלהיָך עַ ל הָ ֶ רַכּתָ ֶאת יְ ָי ֱא ֶ ּוב ְ
חַ י ּתָ ִמיד ְלעֹולָ ם ו ֶָעדּ .כַ ּכָ תּוב .וְ ָאכַ ְלּתָ וְ ָׂשבָ ְעּתָ ֵ
וְעל ַה ָּמזֹון. ָארץ ַַאּתה יְ ָי ַעל ָה ֶ הַ ּטֹבָ ה ֲא ֶׁשר נָתַ ן לָ ְךָּ .ברּוְך ָ
ַאּתה יְ ָי ּבֹונֶה
ָמינּוָּ .ברּוְך ָ
ירָך ִּב ְמ ֵה ָרה ְּבי ֵ
רּוׁש ַליִ ם ִע ְ
ׁלם ִּב ְניַן יְ ָ
וְה ְש ֵ
ַ
רּוׁש ַליִ ם.
ֲמיו יְ ָ
ְּב ַרח ָ
ָארץ.
ֲמן הּוא יִ ְתּבָ רְַך ּבַ ָּׁשמַ יִ ם ּובָ ֶ
ָה ַרח ָ
ֲמן הּוא יְ פַ ְרנֵס אֹותָ נּו וְ ֶאת ּכָ ל ִנזְ ְק ֵקי עַ ּמֹו וְ עֹולָ מֹו ְּבכָ בֹוד. ָה ַרח ָ
ֲמן הּוא יִ ְׁשלַ ח ְּברָכָ ה ְמרֻּבָ ה ְּבבַ יִ ת זֶה וְ עַ ל הַ ֻּׁש ְלחָ ן הַ ּזֶה ֶׁשָאכַ ְלנּו עָ לָ יו. ָה ַרח ָ
חֹותינּו ּבַ ֲא ֶׁשר ֵהם.
ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת ּכָ ל הַ ְּמ ֻס ִּבים ִעּמָ נּו וְ ֶאת ּכָ ל ְּבנֵי ִמ ְׁש ְּפ ֵ ָה ַרח ָ
אׁשית ְצ ִמיחַ ת ְּג ֻאּלָ ֵתנּו. רָאל ֵר ִ ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת ְמ ִדינַת יִ ְׂש ֵ ָה ַרח ָ
ּובכָ ל ֶא ֶרץ וְ ֶא ֶרץ. ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת ְּבנֵי עַ ֵּמנּו ְּבכָ ל מָ קֹום ּומָ קֹום ְ ָה ַרח ָ
רָאל.
ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת חַ ּי ֵָלי ְצבָ א הַ הַ ָּגנָה ְליִ ְׂש ֵ ָה ַרח ָ
ֲמן הּוא י ְַׁש ִּכין ָׁשלֹום ֵּבין זֶרַע יִ ְצחָ ק ְלזֶרַע יִ ְׁשמָ ֵעאל. ָה ַרח ָ
הָ רַחֲמָ ן הּוא יִ ְׁשלַ ח לָ נּו ֶאת ֵא ִלּיָהּו הַ ּנ ִָביא הַ ּזָכּור לַ ּטֹוב וִ יבַ ֵׂשר לָ נּו ְּבׂשֹורֹות
טֹובֹות יְ ׁשּועֹות וְ נֶחָ מֹות.
22
ּמֹותינּו ָׂשרָה,הָ רַחֲמָ ן הּוא יְ בָ ֵרְך אֹותָ נּו וְ ֶאת ּכָ ל ֲא ֶׁשר לָ נּוְּ ,כמֹו ֶׁש ִּנ ְתּבָ ְרכּו ִא ֵ
ַאברָהָ ם יִ ְצחָ ק וְ י ֲַעקֹב ּבַ ּכֹלִ ,מּכֹלּ ,כֹל ֵּכן יְ בָ ֵרְך
בֹותינּוְ ,
ַא ֵ רָחל וְ ֵלָאה ,ו ֲִר ְבקָ הֵ ,
ָאמן.
אֹותָ נּו ֻּכּלָ נּו יַחַ ד ִּב ְברָכָ ה ְׁש ֵלמָ ה ,וְ נֹאמַ ר ֵ
יֹוׁש ֵבי
רָאל וְ עַ ל ּכָ ל ְ
ֲׂשה ָׁשלֹום עָ ֵלינּו וְ עַ ל ּכָ ל יִ ְׂש ֵ
עֹוׂשה ָׁשלֹום ִּב ְמרֹומָ יו הּוא יַע ֶ
ֶ
ָאמן.
ֵּת ֵבל וְ ִא ְמרּו ֵ
יְ ָי עֹז ְלעַ ּמֹו יִ ֵּתן ,יְ ָי יְ בָ ֵרְך ֶאת עַ ּמֹו בַ ָּׁשלֹום.
ָפן.
ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ
עֹולם ֵ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
שותים כוס שלישית בהסבה.
שפוך אהבתך על הגויים שידעוך ֲמ ְתָך ַעל ַהּגֹויִ ם ֲא ֶׁשר ֹלא יְ ָדעּוָך
ְׁשפֹוְך ח ָ
ועל עושי הטוב בעולמך. וְעל ַמ ְמ ָלכֹות ֲא ֶׁשר ְּב ִׁש ְמָך ֹלא ָק ָראּוִּ ,כי
ַ
(נוסח המיוחס להגדה מאיטליה מתקופת הרנסאנס). וְאת ָנוֵהּו ֵה ַׁשּמּו.
ָאכל ֶאת ַי ֲעקֹב ֶ ַ
ָמים יִ ְהיֶה ַהר ֵּבית יְ ָי נָכֹון ְּברֹאׁש ֶה ָה ִרים ִוְנ ָּׂשא הּוא ֲרית ַהּי ִ וְהיָה ְּבַאח ִ ָ
יהםֲנית ֵֹת ֶ יהם ְל ִא ִּתים וַח ִוְכ ְּתתּו ַח ְרב ֵֹת ֶ
ָהרּו ָע ָליו ַע ִּמיםִ ...ִמ ְּג ָבעֹות וְ נ ֲ
ָׁשבּו
ְל ַמ ְז ֵמרֹות ֹלא יִ ְׂשאּו ּגֹוי ֶאל ּגֹוי ֶח ֶרב וְֹלא יִ ְל ְמדּון עֹוד ִמ ְל ָח ָמה .וְ י ְ
ֲריד ִּכי ִפי יְ ָי ְצ ָבאֹות ִּד ֵּבר.
וְאין ַמח ִ וְת ַחת ְּת ֵאנָתֹו ֵ
ַפנֹו ִַאיׁש ַּת ַחת ּג ְ
מיכה ד ,א-ה
אליהו הנביא אליהו התשבי אליהו הגלעדי ,במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד.
23
הלל -השלמת פרקי ההלל
מתוך פרקי תהילים קטו-קיט
מוזגים כוס רביעית ומשלימים את פרקי ההלל.
לאה גולדברג
מּולֹוהי ָע ָלי.
ִ ָאׁשיב ַליְ יָ? ָּכל ַּת ְג
ָמה ִ
ּוב ֵׁשם יְ ָי ֶא ְק ָרא.
ּכֹוס יְ ׁשּועֹות ֶא ָּׂשא ְ
...
24
ְנ ָד ַרי ַליְ ָי ֲא ַׁש ֵּלם נ ְֶּג ָּדה ּנָא ְל ָכל ַעּמו.
רּוׁש ָליִ םַ .ה ְללּויָּה.
תֹוכ ִכי יְ ָ
ְּב ַח ְצרֹות ֵּבית יְ ָי ְּב ֵ
ַה ְללּו ֶאת יְ ָי ָּכל ּגֹויִ םַׁ ,ש ְּבחּוהּו ָּכל ָה ֻא ִּמים.
עֹולםַ .ה ְללּויָּה.
ֶא ֶמת יְ ָי ְל ָ ָבר ָע ֵלינּו ַח ְסּדֹו ו ֱ
ִּכי ג ַ
עֹולם ַח ְסּדֹו.
הֹודּו ַליְ ָי ִּכי טֹוב ִּכי ְל ָ
עֹולם ַח ְסּדֹו.
ֹאמר נָא יִ ְׂש ָר ֵאל ִּכי ְל ָי ַ
עֹולם ַח ְסּדֹו.ַאהרֹן ִּכי ְל ָ
ֹאמרּו נָא ֵּבית ֲ י ְ
עֹולם ַח ְסּדֹו.
ֹאמרּו נָא יִ ְר ֵאי יְ ָי ִּכי ְל ָ
י ְ
אתי יָּה ָ -ענ ִָני ַּב ֶּמ ְר ַחב יָּה. ִמן ַה ֵּמ ַצר ָק ָר ִ
ָאדם.ֲׂשה ִלי ָ יראַ .מה ַיע ֶ יְ ָי ִלי ֹלא ִא ָ
...
יׁשּועה.
ָע ִּזי ִוְז ְמ ָרת יָּה וַיְ ִהי ִלי ִל ָ
יקים .יְ ִמין יְ ָי ע ָֹׂשה ָחיִ ל. ָאה ֵלי ַצ ִּד ִ
וִיׁשּועה ְּב ֳ
ָ קֹול ִרּנָה
רֹומ ָמה .יְ ִמין יְ ָי ע ָֹׂשה ָחיִ ל. יְ ִמין יְ ָי ֵ
...
יׁשּועה.
ַּת ִהי ִלי ִל ָ ית ִני ו ְ
ֲנ ָ
אֹודָך ִּכי ע ִ
ְ
ּבֹונים ָהיְ ָתה ְלרֹאׁש ִּפּנָה. ֶא ֶבן ָמ ֲאסּו ַה ִ
ֵמ ֵאת יְ ָי ָהיְ ָתה זֹאתִ .היא ִנ ְפ ָלאת ְּב ֵעינֵינּו.
ילה ִוְנ ְׂש ְמ ָחה בֹו. ָג ָ
זֶה ַהּיֹום ָע ָׂשה יְ יָ .נ ִ
יעה ּנָא.
הֹוׁש ָ
יעה ּנָאָ .אּנָא יְ ָי ִ הֹוׁש ָ
ָאּנָא יְ ָי ִ
יחה ּנָא...
יחה ּנָאָ .אּנָא יְ ָי ַה ְצ ִל ָ
ָאּנָא יְ ָי ַה ְצ ִל ָ
עֹוׂשי ְרצֹונֶָך.
יקים ֵ ידיָך ַצ ִּד ֲִס ֶ
ֲׂשיָך וַח ִֹלהינּו ַעל ַמע ֶ יְ ַה ְללּוָך יְ ָי ֱא ֵ
וִיׁש ְּבחּו ֶאת ִׁש ְמָך וִיב ְרכּו ַ וְכל ַע ְּמָך ֵּבית יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ִרּנָה יֹודּו ָָ
וְעד
עֹולם ַַּמרִּ .כי ֵמ ָ ָאה ְלז ֵ ּול ִׁש ְמָך ּנ ֶ
ַמ ְל ֵּכנּוִּ .כי ְלָך טֹוב ְלהֹודֹות ְ
ַאּתה יְ ָי ֶמ ֶלְך ְמ ֻה ָּלל ַּב ִּת ְׁש ָּבחֹות.
ַאּתה ֵאלָּ .ברּוְך ָ עֹולם ָ ָ
25
הלל הגדול
הלל הגדול.
תהלים קל"ו
עֹולם ַח ְסּדֹו
ִּכי ְל ָ הֹודּו ַליְ ָי ִּכי טֹוב
עפ"י חלק מנוסחי התלמוד נהגו
לאומרו על כוס יין חמישית ...
יש הנוהגים לשתות כוס חמישית ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו יהם
כֹור ֶ
ְלמַ ֵּכה ִמ ְצרַיִ ם ִּב ְב ֵ
לכבוד הקמת מדינת ישראל ושיבת
ציון בדורנו. ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו רָאל ִמּתֹוכָ ם
ַּיֹוצא יִ ְׂש ֵ
ו ֵ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ּובזְ רֹועַ ְנטּויָה
ְּביָד ֲחזָקָ ה ִ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ְלגֹזֵר יַם סּוף ִל ְגז ִָרים
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו רָאל ְּבתֹוכֹו
ֱביר יִ ְׂש ֵ
וְ ֶהע ִ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו וְ ִנ ֵער ּפַ ְרעֹה וְ ֵחילֹו ְביַם סּוף
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו מֹוליְך עַ ּמֹו ּבַ ִּמ ְדּבָ ר
ְל ִ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ְלמַ ֵּכה ְמלָ ִכים ְּגד ִֹלים
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ירים
ַאּד ִ
ַהרֹג ְמלָ ִכים ִ
ַוּי ֲ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ְל ִסיחֹון ֶמ ֶלְך הָ ֱאמ ִֹרי
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ּולעֹוג ֶמ ֶלְך הַ ּבָ ָׁשן
ְ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ַארצָ ם ְלנַחֲלָ ה
וְ נָתַ ן ְ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו רָאל עַ ְבּדֹו
נַחֲלָ ה ְליִ ְׂש ֵ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו ֶׁש ְּב ִׁש ְפ ֵלנּו זָכַ ר לָ נּו
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו וַּיִ ְפ ְר ֵקנּו ִמּצָ ֵרינּו
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו נֹותן ֶל ֶחם ְלכָ ל ּבָ ָׂשר
ֵ
ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו הֹודּו ְל ֵאל הַ ָּׁשמָ יִ ם
וְה ָּקדֹוׁש
יִ ְׁש ַּת ַּבח ִׁש ְמָך ָל ַעד ַמ ְל ֵּכנּוָ .ה ֵאל ַה ֶּמ ֶלְך ַהּגָדֹול ַ
בֹותינּו
ֵאֹלהי ֲא ֵ ֹלהינּו ו ֵ ָאה יְ ָי ֱא ֵ
ָארץִּ .כי ְלָך נ ֶ
ּוב ֶַּב ָּׁש ַמיִ ם ָ
ֶצח ְּג ֻד ָּלה
ּומ ְמ ָׁש ָלה .נ ַ
ּוׁש ָב ָחהַ .ה ֵּלל ִוְז ְמ ָרה .עֹוז ֶ
ִׁשיר ְ
ּומ ְלכּותְּ :ב ָרכֹות וְת ְפ ֶא ֶרתְ .ק ֻד ָּׁשה ַ
בּורהְּ .ת ִה ָּלה ִ
ְּוג ָ
ַאּתה יְ יֵָ .אל ֶמ ֶלְךעֹולםָּ :ברּוְך ָ וְעד ָ וְהֹודאֹות ֵמ ַע ָּתה ַ
ָ
הֹודאֹותֲ .אדֹון ַה ִּנ ְפ ָלאֹות.ּגָדֹול ַּב ִּת ְׁש ָּבחֹות ֵאל ַה ָ
עֹול ִמים.ירי ִז ְמ ָרהֶ .מ ֶלְך ֵאל ֵחי ָה ָ ּבֹוחר ְּב ִׁש ֵ
ַה ֵ
ָפן.
ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ
עֹולם ֵ
ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ
ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ
ָּברּוְך ָ
26
ברכה אחרונה על שתיית הכוס השלישית והכוס הרביעית:
עֹולם ַעל ַה ֶּג ֶפן וְ ַעל ְּפ ִרי ַה ֶּג ֶפן וְ ַעל ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ ָּברּוְך ָ
ית וְ ִה ְנ ַח ְל ָּת
ּור ָח ָבה ֶׁש ָר ִצ ָטֹובה ְנּובת ַה ָּׂש ֶדה וְ ַעל ֶא ֶרץ ֶח ְמ ָּדה ָ ְּת ַ
ּטּובּהַ ,ר ֵחם יְ ָיּבֹוע ִמ ָּמֹותינּו ֶל ֱאכֹל ִמ ִּפ ְריָּה וְ ִל ְׂש ַ ּול ִא ֵ בֹותינּו ְ ַל ֲא ֵ
ירָך וְ ַעל ִצּיֹון ִמ ְׁש ַּכן רּוׁש ַליִ ם ִע ֶ
ֹלהינּו ַעל יִ ְׂש ָר ֵאל ַע ֶּמָך וְ ַעל יְ ָ ֱא ֵ
ֲלנּו
ָמינּו וְ ַהע ֵ רּוׁש ַליִ ם ִעיר ַהּק ֶֹדׁש ִּב ְמ ֵה ָרה ְּבי ֵ
בֹודָך ,וְ ַה ְׁש ֵלם ִּב ְניַן יְ ָ ְּכ ֶ
ּטּובּה ְּונ ָב ֶר ְכָך
ֹאכל ִמ ִּפ ְריָּה וְ ִנ ְׂש ַּבע ִמ ָ תֹוכּה וְ ַׂש ְּמ ֵחנּו ְּב ִב ְנ ָינָּה וְ נ ַ
ְל ָ
ַאּתה יְ ָיּוב ָט ֳה ָרה .וְ ַׂש ְמ ֵחנּו ְּביֹום ַחג ַה ַּמּצֹות ַהּזֶה ִּכי ָ יה ִּב ְק ֻד ָּׁשה ְָע ֶל ָ
ַאּתה יְ ָיַפנָּהָּ .ברּוְך ָ ָארץ וְ ַעל ְּפ ִרי ג ְנֹודה ְלָך ַעל ָה ֶ ּומ ִטיב ַלּכֹל וְ ֶ טֹוב ֵ
ָארץ וְ ַעל ְּפ ִרי ַה ֶּג ֶפן. ַעל ָה ֶ
פסח -עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ! דרך כל מחילות
השעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות ,נושאת האומה בלבה את
הגעגועים לחופש ומביאה אותם לידי ביטוי עממי אשר לא יפסח על כל נפש
בישראל ,על כל נפש עניה ומרודה ! מאבות אל בנים דרך כל הדורות נמסר דבר
יציאת מצרים כזכרון אישי ,אשר איננו מחוויר ואיננו דהה" .בכל דור ודור חייב
אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים .אין לך שיא של הכרה היסטורית
מרומם מזה ,ואין לך התמזגות של יחיד וכלל ,ברחבי כדור העולם ובעמקי
הדורות ,גדולה כאשר בצו פדגוגי עתיק זה .אנני יודע יצירה ספרותית יותר
מחנכת לתיעוב העבדות ולאהבת החירות כספור השעבוד ויציאת מצרים .ואינני
יודע שום זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד ,שכולו סמל להווה שלנו
ולעתידנו כ"זכר ליציאת מצרים".
ברל כצנלסון ,מהפכה ומסורת1935 ,
27
נרצה -חתימת הסדר
ּה ְל ָכתֹו,
ּסח ְכ ִ ֲסל ִסּדּור ֶפ ַ חַ
וְח ָּקתֹו.
ׁפּטֹו ֻ ּכל ִמ ְש ְָכ ָ
ּר אֹותֹו, ָכינּו ְל ַס ֵדׁר ז ִ
ּא ֶשַכ ֲ
ֵכּן ִנ ְז ֶכּה ַלעֲׂשֹותֹו.
28
עוד יבוא שלום עלינו ועל כולם.
סלאם – עלינו ועל כל העולם.
סלאם – שלום.
ׁלָ יִ םרּוש
ּור ֵאה ְבּטּוב יְ ָ יְ בָ ֶר ְכָך יְ ָי ִמ ִצּּיֹון ְ
יְ בָ ֶר ְכָך יְ ָי ִמ ִצּּיֹון כָּל יְ ֵמי ,יְ ֵמי חַ ּיֶיָך.
ׂרָאל.
ׁלֹום עַ ל יִ ְש ֵ ּור ֵאה בָ ִנים ְלבָ נֶיָךָ ,ש ְ
אני מאמין
ש .טשרנחובסקי
רו ּח ֹו י ׁ ְַשל ְ
ִיך ּכַבְ לֵי-הֶ בֶל,
יְר ֹומְ מֶ נּו ּ ָּבמֳתֵ י-עָ ל:
לֹא ּבָרָ עָ ב יָמו ּת ע ֹובֵד,
ְדּר ֹור ַלנֶּפֶשַ ּ ,פתַ -ל ָּדל.
29
פיוטי הסדר
ֹאמרּו לֹו:ַאדּיר ִּב ְמלּוכָ הּ ,בָ חּור ּכַ ֲהלָ כָ הְּ ,גדּודָ יו י ְִ
ָאה.
ָאהִּ ,כי לֹו י ֶ
ְלָך ְּולָךְ ,לָך ִּכי ְלָךְ ,לָך ַאף ְלָךְ ,לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ הִּ ,כי לֹו נ ֵֶ
ֹאמרּו לֹו:ּדָ גּול ִּב ְמלּוכָ ה ,הָ דּור ּכַ ֲהלָ כָ ה ,ו ִָתיקָ יו י ְ
ָאה.
ָאהִּ ,כי לֹו י ֶ
ְלָך ְּולָךְ ,לָך ִּכי ְלָךְ ,לָך ַאף ְלָךְ ,לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ הִּ ,כי לֹו נ ֵֶ
ֹאמרּו לֹו:
זַּכַ אי ִּב ְמלּוכָ ה ,חָ ִסין ּכַ ֲהלָ כָ ה טַ ְפסָ רָיו י ְ
ָאה.
ָאהִּ ,כי לֹו י ֶ
ְלָך ְּולָךְ ,לָך ִּכי ְלָךְ ,לָך ַאף ְלָךְ ,לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ הִּ ,כי לֹו נ ֵֶ
ֹאמרּו לֹו:
י ִָחיד ִּב ְמלּוכָ הּ ,כַ ִּביר ּכַ ֲהלָ כָ ה ִלּמּודָ יו י ְ
ָאה.
ָאהִּ ,כי לֹו י ֶ
ְלָך ְּולָךְ ,לָך ִּכי ְלָךְ ,לָך ַאף ְלָךְ ,לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ הִּ ,כי לֹו נ ֵֶ
ֹאמרּו לֹו:
ּפֹודה ּכַ ֲהלָ כָ ה ,צַ ִּדיקָ יו י ְ
עָ נָו ִּב ְמלּוכָ הֶ ,
ָאה.
ָאהִּ ,כי לֹו י ֶ
ְלָך ְּולָךְ ,לָך ִּכי ְלָךְ ,לָך ַאף ְלָךְ ,לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ הִּ ,כי לֹו נ ֵֶ
ֹאמרּו לֹו:
קָ דֹוׁש ִּב ְמלּוכָ ה ,רַחּום ּכַ ֲהלָ כָ ה ִׁש ְנַא ָנּיו י ְ
ָאה.
ָאהִּ ,כי לֹו י ֶ
ְלָך ְּולָךְ ,לָך ִּכי ְלָךְ ,לָך ַאף ְלָךְ ,לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ הִּ ,כי לֹו נ ֵֶ
ֹאמרּו לֹו:
ּתֹומְך ּכַ ֲהלָ כָ ה ְּת ִמימָ יו י ְ
ּתַ ִקּיף ִּב ְמלּוכָ הֵ ,
ָאה.
ָאהִּ ,כי לֹו י ֶ
ְלָך ְּולָךְ ,לָך ִּכי ְלָךְ ,לָך ַאף ְלָךְ ,לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ הִּ ,כי לֹו נ ֵֶ
30
אחד מי יודע?
5
חמישה מי יודע?
1
אחד מי יודע?
חמישה אני יודע! אחד אני יודע!
חמישה חומשי תורה ,ארבע אימהות ,שלושה אבות, אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
2
6
שישה מי יודע?
שנים מי יודע?
שנים אני יודע!
שני לוחות הברית,
שישה אני יודע! אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
שישה סדרי משנה ,חמישה חומשי תורה ,ארבע
אימהות ,שלושה אבות ,שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
3
7
שלושה מי יודע?
שלושה אני יודע!
שלושה אבות ,שני לוחות הברית,
שבעה מי יודע? אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
שבעה אני יודע!
שבעה ימי שבתא ,שישה סדרי משנה ,חמישה
חומשי תורה ,ארבע אימהות ,שלושה אבות ,שני
לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
4
ארבע מי יודע?
ארבע אני יודע!
ארבע אימהות ,שלושה אבות ,שני
לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
31
11
אחד עשרה מי יודע?
8
שמונה מי יודע?
אחד עשרה אני יודע! שמונה אני יודע!
אחד עשרה כוכביא ,עשרה דבריא ,תשעה שמונה ימי מילה ,שבעה ימי שבתא ,שישה סדרי
ירחי לידה ,שמונה ימי מילה ,שבעה ימי משנה ,חמישה חומשי תורה ,ארבע אימהות,
שבתא ,שישה סדרי משנה ,חמישה חומשי שלושה אבות ,שני לוחות הברית,
תורה ,ארבע אימהות ,שלושה אבות ,שני אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
9
12
שנים עשרה מי יודע?
תשעה מי יודע?
תשעה אני יודע!
תשעה ירחי לידה ,שמונה ימי מילה ,שבעה ימי
שנים עשרה אני יודע! שבתא ,שישה סדרי משנה ,חמישה חומשי תורה,
שנים עשרה שבטיא ,אחד עשרה כוכביא, ארבע אימהות ,שלושה אבות ,שני לוחות הברית,
עשרה דבריא ,תשעה ירחי לידה ,שמונה אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
ימי מילה ,שבעה ימי שבתא ,שישה
סדרי משנה ,חמישה חומשי תורה ,ארבע
אימהות ,שלושה אבות ,שני לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
10
עשרה מי יודע?
13
עשרה אני יודע!
עשרה דבריא ,תשעה ירחי לידה ,שמונה ימי
מילה ,שבעה ימי שבתא ,שישה סדרי משנה,
שלושה עשרה מי יודע? שלושה עשרה אני חמישה חומשי תורה ,ארבע אימהות ,שלושה
יודע! אבות ,שני לוחות הברית,
שלושה עשרה מדיא ,שנים עשרה שבטיא, אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
אחד עשרה כוכביא ,עשרה דבריא ,תשעה
ירחי לידה ,שמונה ימי מילה ,שבעה ימי
שבתא ,שישה סדרי משנה ,חמישה חומשי
תורה ,ארבע אימהות ,שלושה אבות ,שני
לוחות הברית,
אחד אלוהינו שבשמים ובארץ.
32
שירים עבריים לערב חג
לו ּ יְהִ י
נעמי שמר
מָ ה ק ֹול עֲנ ֹות אֲ נִי ׁש ֹומֵ עַ ע ֹוד י ֵׁש מִ פְ רָ ש ֹ ָלבָן ָּבאֹפֶק
ק ֹול ׁש ֹופָר וְק ֹול ּ ֻת ִּפים מו ּל עָ נָן ׁ ָשחֹר ָּכבֵד
ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש לו ּ יְהִ י. ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י.
לו ּ ִּת ׁ ּ ָשמַ ע ְ ּבת ֹו ְך ּכָל אֵ ּלֶה ו ְִאם ּבַחַ ּל ֹונ ֹות הָ עֶ רֶ ב
גַּם ְּתפִ ּלָה אַ חַ ת מִ ִּפי א ֹור נֵר ֹות הַ חַ ג ר ֹועֵ ד
ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י. ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י.
לו ּ יְהִ י ,לו ּ יְהִ י... לו ּ יְהִ י ,לו ּ יְהִ י
אָ נָא לו ּ יְהִ י
ו ְִאם ִּפתְ אֹם ִיזְרַ ח מֵ אֹפֶל ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י.
אשנו ּ א ֹור ּכ ֹוכָב עַ ל ר ֹ ׁ ֵ
ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י. ִאם הַ ְּמ ַב ֵּש ֹר ע ֹומֵ ד ַּב ֶּדלֶת
אָ ז ּ ֵתן ׁ ַש ְלוָה וְתֵ ן גַּם ּכ ֹוחַ ּ ֵתן מִ ּלָה ט ֹובָה ְ ּבפִ יו
ְלכָל אֵ ּלֶה ׁ ֶשנֹּאהַ ב ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י.
ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י. ִאם נַפְ ׁ ְשךָ לָמו ּת ׁש ֹואֶ לֶת
מִ ְּפ ִריחָ ה ו ּמֵ אָ סִ יף
ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש -לו ּ יְהִ י.
לו ּ יְהִ י ,לו ּ יְהִ י...
לו ּ יְהִ י ,לו ּ יְהִ י...
33
פנה הגשם חַ ג לִי
מתתיהו שלם לאה נאור ומשה וילנסקי
34
מ ֹודֶ ה אֲ נִי הַ ְלוַאי
מאיר אריאל אהוד מנור ובועז שרעבי
ימלא פי
תהלים עא ,אביהו מדינה
35
זֶמֶ ר זֶמֶ ר ל ְָך ּבֶן אָ דָ ם
אברהם בן זאב הראי"ה קוק ואביגיל עוזיאל
36
ׁשו ּרו ּ הַ ִ ּביטו ּ ו ְּראו ּ
זלמן חן
37
התנועה הרפורמית
יהדות ללא מחיצות
www.reform.org.il