‫הגדה‬

‫של‬
‫פסח‬
‫נוסח שוויוני מקוצר‬
‫על יסוד ההגדה המסורתית‬
‫בתוספת הסברים‬
‫תוספות ושירים‬
 ‫כוונה לפני הסדר‬
‫ּכָל אָ דָ ם צ ִָריך מִ צְ רַ יִם‬
‫אמנון ריבק‬

‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ‬
‫יך ׁ ֶש ִּתהְ יֶה ל ֹו‬
‫אֵ יז ֹו מִ צְ רַ יִם‪,‬‬
‫לִהְ י ֹות מ ֹ ׁ ֶשה עַ צְ מ ֹו מִ ּת ֹוכָהּ‬
‫ְ ּביָד ֲחזָקָ ה‪,‬‬
‫א ֹו ַּבח ֲִריקַ ת ׁ ִשנַּיִם‪.‬‬
‫ֲשכָה ְגּד ֹולָה‪,‬‬ ‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ‬
‫יך אֵ ימָ ה ַוח ׁ ֵ‬
‫ְונֶחָ מָ ה‪ ,‬וְהַ בְ טָ חָ ה‪ ,‬וְהַ ָ ּצלָה‪,‬‬
‫ָשׂאת עֵ ינָיו אֶ ל הַ ׁ ָּשמַ יִם‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ֵיּדַ ע ל ֵ‬

‫יך ְּתפִ ָלּה אַ חַ ת‪,‬‬ ‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ‬

‫ׁ ְש ְּתהֵ א ׁ ְשגו ּרָ ה אֶ צְ ל ֹו עַ ל הַ ְּשׂפָתַ יִם‪.‬‬
‫יך ּ ַפעַ ם אַ חַ ת לְהִ תְ ּכ ֹופֵף ‪-‬‬ ‫אָ דָ ם צ ִָר ְ‬
‫יך ָכּתֵ ף‪.‬‬ ‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ‬
‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ‬
‫יך ׁ ֶש ִּתהְ יֶה ל ֹו אֵ יז ֹו מִ צְ רַ יִם‪,‬‬
‫ִל ְגאֹל עַ צְ מ ֹו מִ ּ ֶמנָּה מִ ֵבּית ֲעב ִָדים‪,‬‬
‫ָלצֵאת ַּבחֲצִ י הַ ַּליִל אֶ ל מִ ְד ַבּר הַ ְּפחָ ִדים‪,‬‬
‫ְשר אֶ ל ּת ֹו ְך הַ ּ ַמיִם‪,‬‬ ‫לִצְ עֹד הַ י ׁ ֵ‬
‫ל ְִרא ֹותָ ם נִפְ ּ ָתחִ ים מִ ּ ָפנָיו לַצְ ּדָ ִדים‪.‬‬

‫יך ָכּתֵ ף‪,‬‬‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ‬

‫ָשׂאת עָ לֶיהָ אֶ ת עַ צְ מ ֹות י ֹוסֵ ף‪,‬‬ ‫ל ֵ‬
‫ְ‬
‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָריך לְהִ זְדַ ֵּּקף‪.‬‬
‫יך ׁ ֶש ִּתהְ יֶה ל ֹו‬ ‫ָכּל אָ דָ ם צ ִָר ְ‬
‫אֵ יז ֹו מִ צְ רַ יִם‪.‬‬
‫וִירו ׁ ָּש ַליִם‪,‬‬
‫ְ‬
‫ו ּמַ ּ ָסע אָ ר ֹוך אֶ חָ ד‪,‬‬
‫ִל ְזכֹּר א ֹות ֹו לָעַ ד‬
‫ְ ּבכ ַּפ ֹות הָ רַ ְג ַליִם‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫סימני הסדר‬
‫(מיוחסים לרש"י או לבעלי התוספות)‬

‫ּורחַ ץ‬
‫ְ‬ ‫קַ ֵּדׁש‬
‫יַחַ ץ‪.‬‬ ‫ּכַ ְרּפַ ס‬
‫רַ ֲחצָ ה‬ ‫מַ ִּגיד‬
‫מַ ּצָ ה‪.‬‬ ‫מֹוציא‬
‫ִ‬
‫ּכֹורְך‬
‫ֵ‬ ‫מָ רֹור‬
‫עֹורְך‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫ֻׁש ְלחָ ן‬
‫ּבָ ֵרְך‬ ‫צָ פּון‬
‫ִנ ְרצָ ה‪.‬‬ ‫הַ ֵּלל‬

‫תוספת‬ ‫הסבר‬

‫‪3‬‬
 ‫קדש ‪ -‬קידוש לליל החג‬
‫ברשות חברי וחברותי נברך ‪ /‬ברשות כל המסובים ‪ /‬סברי מרנן ורבנן‬
‫המסובים עונים‪ :‬לחיים!‬

‫ָפן‪.‬‬
‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ‬
‫עֹולם ֵ‬ ‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬ ‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫וְרֹומ ָמנּו‬
‫עֹולם ֲא ֶׁשר ָּב ַחר ָּבנּו ִמ ָּכל ָעם ְ‬ ‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬ ‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫ֲדים‬ ‫ַאה ָבה מֹוע ִ‬ ‫ֹלהינּו ְּב ֲ‬
‫ַּת ֶּתן ָלנּו יְ ָי ֱא ֵ‬
‫וֹותיו‪ .‬ו ִ‬‫וְק ְּד ָׁשנּו ְּב ִמ ְצ ָ‬
‫ִמ ָּכל ָלׁשֹון ִ‬
‫רּותנּו‬
‫ְל ִׂש ְמ ָחה‪ַ .‬ח ִּגים ְּוז ַמ ִּנים ְל ָׂשׂשֹון‪ֶ .‬את יֹום ַחג ַה ַּמּצֹות ַהּזֶה ְז ַמן ֵח ֵ‬
‫וְאֹותנּו ִק ַּד ְׁש ָּת ִמ ָּכל‬
‫ָ‬ ‫יציַאת ִמ ְצ ָריִ ם‪ִּ .‬כי ָבנּו ָב ַח ְר ָּת‬ ‫ֵכר ִל ִ‬ ‫ִמ ְק ָרא ק ֶֹדׁש ז ֶ‬
‫ַאּתה יְ ָי‬
‫ּוב ָׂשׂשֹון ִה ְנ ַח ְל ָּתנּו‪ָּ :‬ברּוְך ָ‬ ‫ֲדי ָק ְד ֶׁשָך ְּב ִׂש ְמ ָחה ְ‬ ‫ָה ַע ִּמים‪ּ .‬ומֹוע ֵ‬
‫וְה ְּז ַמ ִּנים‪.‬‬
‫ְמ ַק ֵּדׁש יִ ְׂש ָר ֵאל ַ‬

‫יענּו‬
‫וְה ִּג ָ‬
‫וְקּיְ ָמנּו ִ‬
‫עֹולם ֶׁש ֶה ֱחיָנּו ִ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫ַל ְּז ַמן ַהּזֶה‪.‬‬
‫שותים כוס ראשונה בהסבה לשמאל‪.‬‬

‫ההסבה‪ :‬ההסבה לצד שמאל‪ ,‬היא זכר למנהגי הסעודה בארץ ישראל בתקופה‬
‫בה עוצב לראשונה סדר פסח על ידי חכמי המשנה‪ ,‬לאחר חורבן הבית השני‪.‬‬
‫בדומה למנהגי העולם ההלניסטי והרומי נהגו יהודי הארץ האמידים לאכול‬
‫את ארוחתם שהם מסבים ‪ /‬שוכבים על מיטות ושמאלם תומכת את פלג גופם‬
‫העליון‪ .‬האוכל הוגש על שולחנות קטנים שהוצבו לפני המיטות‪ .‬ארוחות אלו‪,‬‬
‫כללו שתיית יין‪ ,‬אכילת ירקות ומטבלים כפרפראות וניהול שיחות בעניינים שונים‬
‫בין המנות‪ ,‬מנהגיהן של ארוחות אלו הן הבסיס למבנה הסדר ונהליו‪ .‬בליל פסח‬
‫כל בית יהודי נחשב כארמון‪ ,‬וכל יהודי נחשב בכן חורין אמיד ומבוסס שאין עליו‬
‫מורא‪ .‬בהסבה לשמאל אנו מסמלים את רוח החירות המפעמת בלב בליל החג‪ ,‬יהיו‬
‫אתגרי השעה אשר יהיו‪.‬‬

‫רחץ ‪ -‬נטילת ידיים ראשונה‬

‫ראש‪/‬ת הסדר או המסובים כולם נוטלים ידיים ללא ברכה‬
‫רחיצת הידיים הראשונה היא זכר למנהג ארץ ישראל ליטול ידיים גם לפני אכילת‬
‫ירקות הנטבלים בנוזלים ולא רק אכילת לחם כמנהג בבל‪.‬‬

‫סדר בימות קורונה‪ :‬השנה הזו אנו מוזמנים לראות בנטילת הידיים הראשונה‬
‫תזכורת לכוחם המרפא והמגן של המים ולחובה המוטלת על כולנו לשמור על‬
‫בריאותנו ולנקוט בצעדי הזהירות הנדרשים‬

‫‪4‬‬
 ‫מוזגים מים חיים לכוס מרים הנביאה‬
‫טֹובים ָע ְמדּו ְליִ ְׂש ָר ֵאל‪,‬‬
‫ָסים ִ‬ ‫ׁה ַּפ ְרנ ִ‬
‫ֹלש‬
‫אֹומר‪ְׁ :‬ש ָ‬
‫הּודה ֵ‬ ‫ּר ִּבי יְ ָ‬
‫יֹוסי ְב ַ‬
‫ַר ִּבי ֵ‬
‫ָדם‪,‬‬ ‫יּתנּו ַעל י ָ‬ ‫וְׁשֹלׁש ַמ ָּתנֹות טֹובֹות ִנ ְ‬ ‫ּומ ְריָם; ָ‬
‫וְַאהרֹן ִ‬
‫ֵאּלּו ֵהן‪ :‬מ ֶֹׁשה ֲ‬
‫ּומן‪ְּ .‬ב ֵאר ‪ִּ -‬ב ְזכּות ִמ ְריָם‪ַ ,‬עּמּוד ָענָן ‪ִּ -‬ב ְזכּות‬ ‫וְענָן ָ‬
‫וְאּלּו ֵהן‪ְּ :‬ב ֵאר ָ‬
‫ֵ‬
‫ַאהרֹן‪ָ ,‬מן ‪ִּ -‬ב ְזכּות מ ֶֹׁשה; ֵמ ָתה ִמ ְריָם ־ ִנ ְס ַּת ֵּלק ַה ְּב ֵאר‪.‬‬
‫ֲ‬
‫תלמוד בבלי תענית ט ע"א‬

‫כרפס ‪ -‬הטיבול הראשון‬

‫הגדת האביב‬
‫ָאביב‬
‫ֹלהיָך ִּכי ְּבח ֶֹדׁש ָה ִ‬
‫ית ֶּפ ַסח ַליְ ָי ֱא ֶ‬
‫וְע ִׂש ָ‬
‫ָאביב ָ‬ ‫ָׁשמֹור ֶאת ח ֶֹדׁש ָה ִ‬
‫לה‪ .‬דברים טז‬ ‫ֹלהיָך ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ָליְ ָ‬
‫יאָך יְ ָי ֱא ֶ‬
‫הֹוצ ֲ‬
‫ִ‬

‫נִ ָ ּצנִ ים נִ ְראוּ‪ ,‬נִ ְרא ּו ָ ּב ָא ֶרץ‪,‬‬

‫ּיע‪ֵ ,‬עת ַהזָ ּ ִמיר‪.‬‬ ‫ֵעת ַהזָ ּ ִמיר ִה ִג ַ‬
‫ִ ּכי ִה ֵ ּנה ְס ָתו ָע ַבר‬
‫ְס ָתו ָח ַלף ָה ַלך לוֹ‬
‫ַה ְ ּג ָפנִ ים ְס ָמ ַדר ‪ -‬נָ ְתנוּ‪ ,‬נָ ְתנ ּו ֵר ָ‬
‫יחם‪.‬‬

‫המסובים נוטלים כרפס (כל ירק שאינו מר)‪ ,‬טובלים במי מלח ומברכים‪:‬‬
‫ּבֹורא ְּפ ִרי ָה ֲא ָד ָמה‪.‬‬
‫עֹולם ֵ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫ואוכלים בהסבה לכבודן של ארץ ישראל ושיבת ציון בדורנו‪.‬‬

‫יחץ‬
‫ראש‪/‬ת הסדר מחלק‪/‬ת את המצה האמצעית לשני חלקים‪ .‬החלק הקטן יוצפן‬
‫כאפיקומן‪ .‬החלק הגדול יוחזר אל מקומו לטובת הברכה על המצה‪.‬‬

‫מפרשי ההגדה ראו בחציית המצה סמל לעוני אבותינו במצרים והמשילו את מעשה‬
‫ה"יחץ" לעני החוצה את פת לחמו‪ ,‬אוכל את חלקה‪ ,‬ומצפין את החלק הנוסף‪.‬‬

‫סדר בימות קורונה‪ :‬בעת הזו ניתן לדרוש את ה‪"-‬יחץ" כתזכורת לכך שאנו‬
‫עורכים ליל סדר שאינו רגיל‪ ,‬כאשר רבים אינם מסבים עם בני משפחתם‬
‫ומשפחותינו הרחבות חצויות מחמת המצב‪ .‬שמירתו של החלק המוצפן לאפיקומן‬
‫מסמלת את תקוותנו לשוב במהרה לשגרה המשפחתית והקהילתית הברוכה‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫מגיד‬
‫סיפור יציאת מצרים‬

‫מגביהים את הקערה‪ ,‬מצביעים על המצות ואומרים‪:‬‬

‫ָצאנּו ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם‪:‬‬
‫ִּב ְב ִהילּות י ָ‬
‫ַאר ָעא ְד ִמ ְצ ָריִ ם‪ָּ .‬כל ִד ְכ ִפין‪,‬‬
‫ַאב ָה ָתנָא ְּב ְ‬
‫ָהא ַל ְח ָמא ַע ְניָא‪ִ ,‬די ֲא ָכלּו ְ‬
‫ֵיתי וְיִ ְפ ַסח‪ָ .‬ה ַׁש ָּתא ָה ָכא‪ְ ,‬ל ָׁשנָה ַה ָּבָאה‬‫ֵיתי וְ יֵיכֹול; ָּכל ִד ְצ ִריְך י ֵ‬
‫י ֵ‬
‫חֹורין‪.‬‬
‫שנָה ַה ָּבָאה ְּבנֵי ִ‬ ‫ׁ‬
‫ּא ַע ְב ֵדי‪ְ ,‬ל ָ‬‫ַאר ָעא ְדיִ ְׂש ָר ֵאל; ָה ַׁש ָת‬
‫ְּב ְ‬

‫זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים‪,‬‬

‫כל הרוצה יבוא ויאכל‪ ,‬כל הנצרך יבוא ויפסח‪.‬‬
‫השנה כך‪ ,‬לשנה הבאה הלוואי ולא יצטרכו עמך זה לזה‪.‬‬
‫השנה בני חורין בגוף‪ ,‬לשנה הבאה בני חורין בגוף וגם ברוח‪.‬‬

‫מוזגים את הכוס השנייה‪ ,‬מכסים את המצות‪ ,‬וצעיר‪/‬ת המסובים שואל‪/‬ת את‬

‫הקושיות‪ .‬בהעדר משתתפים צעירים בסדר‪ ,‬אחד המסובים או כולם יחד שואלים‪.‬‬

‫מה נשתנה הלילה הזה‪ ,‬מכל הלילות?‬

‫שבכל הלילות‪ ,‬אנו אוכלים חמץ ומצה; הלילה הזה‪ ,‬כולו מצה‪.‬‬

‫שבכל הלילות‪ ,‬אנו אוכלים שאר ירקות; הלילה הזה‪ ,‬כולו מרור‪.‬‬

‫שבכל הלילות‪ ,‬אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת; הלילה הזה‪,‬‬
‫שתי פעמים‪( .‬הכוונה בשתי ההטבלות היא לטבילה של הכרפס במי מלח‬
‫ולטבילת המרור בחרוסת)‬

‫שבכל הלילות‪ ,‬אנו אוכלים בין יושבין ובין מסובין; הלילה הזה‪,‬‬
‫כולנו מסובין‪.‬‬

‫סדר בימי קורונה‪ :‬המוזמנים‪ ,‬בדגש על הצעירים שבהם‪ ,‬מוזמנים להציע קושיות‬
‫נוספות על השינויים בליל הסדר של השנה הזו למול הסדרים של השנים עברו‪,‬‬
‫הן אלו שמסבים להם קושי והן אלו שיש בהם גם יתרונות‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫עבדים היינו ‪ -‬עתה בני חורין !‬

‫חכמי המשנה קבעו כי ההורה‪ ,‬המספר את סיפור יציאת מצרים לילדו "מתחיל‬
‫בגנות ומסיים בשבח" (משנה‪ ,‬פסחים‪ ,‬י‪ ,‬ד)‪ .‬חכמי התלמוד בבבל נחלקו בשאלה‬
‫מה היא הגנות ומה הוא השבח‪ .‬שמואל קבע כי הגנות היא העבדות במצרים והשבח‬
‫הוא היציאה של עם ישראל לחירות‪ .‬רב הציע שהגנות היא העבודה הזרה שעבדו‬
‫אבות אבותינו והשבח – קבלת התורה בסיני (תלמוד בבלי‪ ,‬פסחים‪ ,‬קטז ע"א)‪.‬‬
‫בנוסח ההגדה אנו עוקבים אחרי שתי הגישות‪ .‬ראשית אנו מתחילים עם דעתו של‬
‫שמואל‪ ,‬שהגנות היא גנות העבדות במצרים‪ ,‬וזאת ע"י הפסקה "עבדים היינו"‪ ,‬שחלק‬
‫מהפרשנים ראו בה מעין תשובה לקושיות‪.‬‬

‫מגלים את המצות והמבוגר‪/‬ת שבמסובים משיב‪/‬ה‪:‬‬

‫עבדים היינו‪ ,‬לפרעה במצרים; ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד‬
‫חזקה ובזרוע נטויה‪ .‬ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את‬
‫אבותינו ממצרים‪ ,‬הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו‬
‫לפרעה במצרים‪ .‬ואפילו כולנו חכמים‪ ,‬כולנו נבונים‪ ,‬כולנו יודעים‬
‫את התורה ‪ -‬מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים; וכל המרבה‬
‫לספר ביציאת מצרים‪ ,‬הרי זה משובח‪.‬‬

‫בסיפור האגדה הבא מודגם העיקרון שהכול‪ ,‬אפילו החכמים והמלומדים ביותר‪ ,‬ראוי‬
‫שיחזרו ויעסקו בסיפור יציאת מצרים – "וכל המרבה הרי זה משובח"‪ .‬סיפור זה פותח‬
‫רצף של פסקאות בנוסח ההגדה המלא המדגישות את החובה לספר ביציאת מצרים‬
‫בליל הפסח ולהנחיל סיפור זה לדורות הצעירים‪.‬‬

‫מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי‬

‫עקיבא ורבי טרפון‪ ,‬שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת‬
‫מצרים כל אותו הלילה‪ ,‬עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם‪:‬‬
‫"רבותינו‪ ,‬הגיע זמן קריאת שמע של שחרית"‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫מדרש ארבעת הבנים‬
‫בארבעה מקורות בתורה מצווה ההורה העברי להנחיל לילדו את סיפור יציאת‬
‫מצרים‪ ,‬כהסבר לקיומן של מצוות הפסח‪ ,‬פדיון הבן ומצוות נוספות‪ .‬בשלושה מן‬
‫המקורות מצווה האב לספר את הסיפור כמענה לשאלת הילד‪ ,‬ובמקור אחד נדרש‬
‫ההורה לכך מיוזמתו‪ ,‬מבלי שהתורה מזכירה שאלה מקדימה מצד הילד‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫דרשו החכמים כי התורה מדברת כנגד ארבעה ילדים‪ .‬שלושה מהם – שואלים‬
‫שאלות ומבקשים את תשובת ההורה; והאחד – אינו יודע לשאול וההורה מצווה‬
‫ללמדו מיוזמתו‪.‬‬

‫ברוך המקום שנתן תורה לישראל עמו‪ ,‬ברוך הוא‪.‬‬

‫כנגד ארבעה בנים ובנות דיברה תורה‬
‫אחת חכמה‪ ,‬ואחד רשע‪,‬‬
‫ואחת תמה ואחד שאינו יודע לשאול‪.‬‬

‫חכמה‪ ,‬מה היא אומרת?‬

‫ֹלהינּו ֶא ְת ֶכם?"‬
‫וְה ִּמ ְׁש ָּפ ִטים ֲא ֶׁשר ִצּוָה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫וְה ֻח ִּקים ַ‬
‫"מה ָה ֵעדֹת ַ‬
‫ָ‬
‫(דברים ו)‬
‫הפסח (עד האחרונה שבהן‪ ,‬כפי שמלמדת‬ ‫אף אתה אמור לה כהלכות‬
‫מסכת פסחים)‪" :‬אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"‪.‬‬

‫רשע‪ ,‬מה הוא אומר?‬

‫כם?" (שמות יב‪ ,‬כו)‪.‬‬
‫"מה ָה ֲעב ָֹדה ַהּזֹאת ָל ֶ‬
‫ָ‬
‫לכם‪ ,‬ולא לו; ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר‪ ,‬אף‬
‫אתי‬
‫"ּבעֲבּור זֶה ָע ָׂשה יְ ָי ִלי ְּב ֵצ ִ‬
‫אתה הקהה את שיניו‪ ,‬ואמור לו‪ַ :‬‬
‫ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם" (שמות יג‪ ,‬ח) ‪ -‬לי‪ ,‬ולא לו; אילו היה שם‪ ,‬לא היה נגאל‪.‬‬

‫תמה‪ ,‬מה היא אומרת?‬

‫"מה ּזֹאת?" (שמות יג‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫ַ‬
‫ֲב ִדים" (שם)‪.‬‬
‫הֹוציָאנּו יְ ָי ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ִמ ֵּבית ע ָ‬
‫"ּבחֹזֶק יָד ִ‬ ‫ואמרת אליה‪ְ :‬‬

‫ושאינו יודע לשאול‪ ,‬את פתח לו‬

‫ַד ָּת ְל ִב ְנָך ַּבּיֹום ַההּוא ֵלאמֹר ַּבעֲבּור זֶה ָע ָׂשה יְ ָי ִלי‬
‫"והּג ְ‬
‫שנאמר‪ִ :‬‬
‫אתי ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם" (שמות יג‪ ,‬ח)‪.‬‬
‫ְּב ֵצ ִ‬

‫‪8‬‬
‫לאחר אזכור הגנות של העבדות במצרים מציינת ההגדה את הפרשנות השנייה למושג הגנות‪ ,‬פרשנותו‬
‫של החכם הבבלי רב‪ .‬לפי פרשנות זו הגנות היא העבודה הזרה של אבותינו‪ ,‬והשבח הוא קבלת התורה‪.‬‬
‫על ידי הזכרת הגנות הזו מדגישה ההגדה כי החירות המלאה מושגת רק בשילובן של החירות הגופנית‪,‬‬
‫המסומלת ביציאת מצרים‪ ,‬עם החירות הנפשית‪-‬המוסרית‪ ,‬המסומלת בקבלת התורה‪.‬‬

‫מתחילה‪ ,‬עובדי עבודה זרה היו אבותינו; ועכשיו‪ ,‬קירבנו המקום לעבודתו‪...‬‬

‫ברוך שומר הבטחתו לישראל עמו‪ ,‬ברוך הוא‪ ,‬שהקדוש ברוך הוא חשב את‬
‫ֹאמר‬
‫הקץ לעשות כמה שאמר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים‪ ,‬שנאמר‪ַ" :‬וּי ֶ‬
‫ַאר ַּבע‬
‫וְעּנּו א ָֹתם ְ‬ ‫ֲבדּום ִ‬‫ַרעֲָך ְּב ֶא ֶרץ ֹלא ָל ֶהם ַוע ָ‬ ‫ַאב ָרם ָיד ַֹע ֵּת ַדע ִּכי גֵר יִ ְהיֶה ז ְ‬
‫ְל ְ‬
‫ֵצאּו ִּב ְר ֻכׁש ּגָדֹול"‬
‫ֲרי ֵכן י ְ‬
‫ֵמאֹות ָׁשנָה וְ גַם ֶאת ַהּגֹוי ֲא ֶׁשר ַי ֲעבֹדּו ָּדן ָאנ ִֹכי וְַאח ֵ‬
‫(בראשית טו‪ ,‬יג‪-‬יד)‪.‬‬

‫מכסים את המצות‪ ,‬מגביהים את הכוס ושרים‪:‬‬

‫והיא שעמדה לאבותינו ולנו‪,‬‬
‫והיא שעמה לאמותינו ולנו‪,‬‬
‫שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו‪ ,‬אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו‬
‫לכלותינו‪ ,‬והקדוש ברוך הוא‪ ,‬מצילנו מידם‪.‬‬

‫זכר לשואה‬
‫ולפני כניסתנו לצריף ללינה‪ ,‬הייתה בידינו‬ ‫היה זה הפסח הראשון שהיה עלי לבלותו‬
‫לבדי במחנה ריכוז‪ .‬בפסח הקודם היינו עדיין שהות מה ויכולנו להסתובב ברחבה שלפני‬
‫בגטו טרזינשטאט‪ ,‬אשר בו עוד יכולנו לערוך הצריפים‪ .‬ביקשתי מאחד הבחורים שיטייל‬
‫איתי קצת‪ ,‬ובזמן ההליכה הלוך ושוב אמרנו‬ ‫את הסדר בחוג המשפחה‪ .‬אמנם גם את‬
‫בעל פה קטעים מן ההגדה‪ ,‬עד כמה שהיו‬ ‫הסדר ההוא חגגנו בצורה מיוחדת במינה‪ ,‬כי‬
‫זכורים לנו‪ .‬ליל סדר מיוחד במינו‪ ,‬ללא‬ ‫באותם הימים היה הסגר חמור בתוך הגטו‬
‫מצות ויין‪ ,‬ללא סעודת חג שבה מסובין כל‬ ‫ועם רדת החשיכה נאסרה הדלקת אור‬
‫בני המשפחה לשולחן אחד‪ ,‬אלא ליל סדר‬ ‫ואפילו גפרור‪ .‬בנסיבות אלו נאלצנו לערוך‬
‫בהליכה‪ .‬גופותינו היו מושפלים ומשועבדים‪,‬‬ ‫את הסדר מבעוד יום‪ .‬אבל הייתי עדיין יחד‬
‫עם הורי‪ ,‬ועל שולחננו היו מונחות כמה מצות אולם את רוחנו לא יכלו שוב לשעבד‪ ,‬ולכן‬
‫וגם תה מעורב בריבה בתור תחליף ליין‪ .‬הסדר יכולנו לומר גם באותם התנאים – עבדים‬
‫היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' אלוהינו‬ ‫של מאוטהאוזן היה שונה לגמרי‪ .‬בתחילה‬
‫חשבתי שאת מנת הלחם היומית‪ ,‬שקיבלנוה משם‪ ,‬כי למרות הכול הרגשנו את עצמנו‬
‫בערב פסח אחרי הצהרים‪ ,‬אשמור עד לבוקר בני חורין‪ .‬וזכורני כשאמרנו "לשנה הבאה‬
‫בירושלים" הייתה בקשה זו שאמרנוה בכוונה‬ ‫המחרת‪ ,‬כדי להיזהר לפחות מאכילת חמץ‬
‫עמוקה‪ ,‬בקשה שבקעה מעמקי הלב‪ ,‬כי מי‬ ‫בעת כניסת החג‪ ,‬אולם תלמיד חכם אחד‬
‫כמונו עוד הרגיש עד כמה חסרה הייתה לנו‬ ‫שהיה אתנו העיר לי שמבחינת ההלכה‬
‫ירושלים‪ ,‬ותקוותנו זו הייתה נחמתנו‪.‬‬ ‫מוטב לאכול את הלחם מיד‪ ,‬כי הלא עצם‬
‫הרב סיני אדלר‪ ,‬מחנה הריכוז מאוטהאוזן ‪1944‬‬ ‫החזקתו אסורה היא בבחינת בל יראה ובל‬
‫ימצא‪ .‬לאחר המפקד שנערך לפנות ערב‪,‬‬

‫‪9‬‬
 ‫המשך המגיד ‪ -‬מדרשי "ארמי אובד אבי"‬
‫בליל הסדר‪ .‬כל מילה ומילה בנוסח זה נדרשה‬ ‫חכמי המשנה‪ ,‬שעיצבו את ליל הסדר לאחר‬
‫ופורשה‪ .‬ראשית‪ ,‬באופן עצמאי על ידי עורכי‬ ‫חורבן בית המקדש השני‪ ,‬קבעו במרכז ההגדה‬
‫הסדרים‪ ,‬ובמרוצת הדורות על ידי נוסחים‬ ‫את הצהרתו של החקלאי העברי בהביאו את‬
‫אחידים שהתפתחו בקהילות השונות‪ .‬הנוסח‬ ‫מנחת הביכורים למקדש (וידוי הביכורים)‪,‬‬
‫המצוי בהגדה שבידינו עוקב בעיקרו אחרי מנהג‬ ‫כמתואר בפרשת "כי תבוא" בחומש דברים‪.‬‬
‫בבל‪ .‬בנוסח המקוצר שלפנינו יופיעו הפסוקים‬ ‫במספר מילים מצומצם‪ ,‬הנפתחות בהכרזה‪:‬‬
‫של וידוי הביכורים בלבד‪ .‬המשתתפים בסדר‬ ‫"ארמי אובד אבי"‪ ,‬הזכיר החקלאי את שעבוד‬
‫מוזמנים לדרוש ולפרש אותם ולהוסיף עליהם‬ ‫מצרים‪ ,‬ההיחלצות ממנו וההגעה אל הארץ‬
‫מסיפורי המקרא והאגדות על השעבוד במצרים‬ ‫המובטחת‪ .‬חכמי המשנה קבעו כי נוסח זה‬
‫והיציאה ממנה לחירות‪.‬‬ ‫יהיה את הבסיס לסיפור היציאה ממצרים‬

‫צא ולמד‪ ,‬מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו ‪-‬‬
‫שפרעה הרשע‪ ,‬לא גזר אלא על הזכרים; ולבן ביקש לעקור‬
‫את הכול‪ ,‬שנאמר‪:‬‬

‫פסוק ראשון מווידוי הביכורים‪:‬‬

‫ֵרד ִמ ְצ ַריְ ָמה ַוָּיגָר ָׁשם ִּב ְמ ֵתי ְמ ָעט וַיְ ִהי ָׁשם ְלגֹוי‬
‫ָאבי ַוּי ֶ‬
‫"א ַר ִּמי א ֵֹבד ִ‬
‫ֲ‬
‫ָרב" (דברים כו‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫ּגָדֹול ָעצּום ו ָ‬

‫פסוק שני מווידוי הביכורים‪:‬‬

‫ׁשה" (דברים כו)‪.‬‬
‫ָק ָ‬ ‫ָרעּו א ָֹתנּו ַה ִּמ ְצ ִרים וַיְ ַעּנּונּו וַּיִ ְּתנּו ָע ֵלינּו ֲעב ָֹדה‬
‫"ַוּי ֵ‬

‫פסוק שלישי מווידוי הביכורים‪:‬‬

‫ַרא ֶאת‬
‫ֹלהי ֲאב ֵֹתינּו וַּיִ ְׁש ַמע יְ ָי ֶאת ק ֵֹלנּו ַוּי ְ‬
‫"ו ִַּנ ְצ ַעק ֶאל יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ֲצנּו" (דברים כו)‪.‬‬ ‫וְאת ַלח ֵ‬
‫ֲמ ֵלנּו ֶ‬
‫וְאת ע ָ‬‫ָע ְניֵנּו ֶ‬

‫תפילה למען חירותם של השבויים‬

‫מִ י ׁ ֶש ּבֵרַ ְך אֲ ב ֹותֵ ינו ּ ו ְִאמּ ֹותֵ ינו ּ‪ ,‬אַ בְ רָ הָ ם ְו ָש ׂרָ ה‪ ,‬יִצְ חָ ק עַ ל ָ ּבנֶיהָ ִ ּכי אֵ ינֶנּו ּ‪ּ :‬כֹה אָ מַ ר ְי ָי מִ נְעִ י ק ֹול ְֵך מִ ּבֶכִ י‬
‫ש ׂכָר לִפְ עֻ ּלָתֵ ְך נְאֻ ם ְי ָי‬
‫ִך מִ ִּדמְ עָ ה ִ ּכי י ֵׁש ָ‬‫וְעֵ ינַי ְ‬ ‫ו ְִרבְ קָ ה‪ַ ,‬י ֲעקֹב‪ ,‬לֵאָ ה וְרָ חֵ ל‪ ,‬וְאֶ ת ל ֹוחֲמֵ ינו ּ יְה ֹושֻ עַ ‪,‬‬
‫ְשבו ּ מֵ אֶ רֶ ץ א ֹויֵב" (ירמיהו לא)‪ .‬הָ בֵא נֶחָ מָ ה ו ּמָ ז ֹור‬ ‫וׁ ָ‬ ‫ָּדוִד וִיהו ּדָ ה‪ְּ ,‬דב ֹורָ ה‪ ,‬יָעֵ ל וִיהו ִּדית‪ ,‬הו ּא ְיבָרֵ ְך אֶ ת‬
‫לְמִ ׁ ְש ְּפח ֹות חַ ְללֵי צַהַ "ל הַ ְּמב ְ ַּק ׁש ֹות לְהָ בִ יא י ִ ַּקירֵ יהֶ ן‬ ‫ׁ ְשבוּיֵי צַ הַ "ל וְחַ ָי ּלָיו הַ נֶּעֱדָ ִרים וְאֶ ת אֶ ז ְְרחֵ י ִי ְש ׂרָ אֵ ל‬
‫ַשבְ יָה ו ּ ַב ּצָרָ ה‪ .‬יְהִ י רָ צ ֹון מִ ּלְפָ נֶיךָ ְי ָי צְ בָא ֹות לְקֶ בֶר ִי ְש ׂרָ אֵ ל‪ ,‬וְקַ יֵּם ִ ּבמְ הֵ רָ ה חֲז ֹון נְבִ יאֲ ך‪" :‬וְכִ ְּתתו ּ‬
‫ָ‬ ‫הַ נְּתוּנִים ּב ׁ ּ ִ‬
‫חַ ְרב ֹותָ ם ל ְִא ִּתים ַו ֲחנִית ֹותֵ יהֶ ם לְמַ זְמֵ ר ֹות לֹא י ִָּשׂא‬ ‫ׁ ֶש ִּתפְ דֶ ה נַפְ ׁ ָשם מִ ׁ ּ ֶשבִ י וְתַ ֲחזִירֵ ם ִ ּבמְ הֵ רָ ה לְאַ ְרצָם‪,‬‬
‫ג ֹוי אֶ ל גּ ֹוי חֶ רֶ ב וְלֹא ִילְמְ דו ּ ע ֹוד מִ לְחָ מָ ה" (ישעיהו ב‪ ,‬ד);‬ ‫ִשמָ ע נְהִ י ְ ּבכִ י‬ ‫וִיקוּיָם ּבָהֶ ם הַ ּכָתו ּב‪" :‬ק ֹול ְ ּברָ מָ ה נ ׁ ְ‬
‫ְונֹאמַ ר‪ :‬אָ מֵ ן‪.‬‬ ‫תַ מְ רו ִּרים רָ חֵ ל מְ ַב ּכָה עַ ל ָ ּבנֶיהָ מֵ אֲ נָה לְהִ נָּחֵ ם‬

‫פסוק רביעי מווידוי הביכורים‪:‬‬

‫ּובמ ָֹרא ָּגדֹל‬
‫ּוב ְזר ַֹע ְנטּויָה ְ‬
‫ָקה ִ‬
‫ַּיֹוצ ֵאנּו יְ ָי ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ְּביָד ֲחז ָ‬
‫"ו ִ‬
‫ּובמ ְֹפ ִתים" (דברים כו)‪.‬‬ ‫ּובאֹתֹות ְ‬ ‫ְ‬

‫‪10‬‬
 ‫מדרש עשר המכות‬
‫לאחר שסיימנו לקרוא ולדרוש את פסוקי "ארמי אובד אבי" מביאה ההגדה‬
‫מדרש נוסף על הפסוק האחרון המוביל אותנו להזכיר את עשר המכות‪ .‬המדרש‬
‫סופר את המילים בשלושת הביטויים הראשונים ("ביד חזקה"‪" ,‬ובזרוע נטויה"‪,‬‬
‫"ובמורא גדול") ומתייחס לעובדה ששתי המילים הנוספות ("אותות" ו‪"-‬ומופתים")‬
‫הן בלשון רבים (כלומר גם הן עומדות כל אחת כנגד המספר שתיים)‪ .‬מכאן קובע‬
‫המדרש שהפסוק מדבר על עשר המכות‪.‬‬

‫דבר אחר (מילות פתיחה מקובלות למדרש נוסף על אותו הפסוק)‪ :‬ביד חזקה‪,‬‬
‫שתיים; ובזרוע נטויה‪ ,‬שתיים; ובמורא גדול‪ ,‬שתיים; ובאותות‪,‬‬
‫שתיים; ובמופתים‪ ,‬שתיים (ובסך הכול‪ :‬עשר)‬

‫אלו עשר מכות‪ ,‬שהביא הקדוש ברוך הוא על המצרים במצרים‪.‬‬

‫ואלו הן‪:‬‬

‫נוהגים להטיף טיפת יין מהכוס אל הצלחת בעבור כל מכה וכל אחד מסימניו‬
‫של רבי יהודה‪.‬‬

‫שחין‬ ‫דם‬
‫ברד‬ ‫צפרדע‬
‫ארבה‬ ‫כינים‬
‫חושך‬ ‫ערוב‬
‫מכת בכורות‬ ‫דבר‬

‫‪11‬‬
 ‫ּנים‪:‬‬
‫נֹותן ּבָ ֶהם ִסמָ ִ‬
‫רַּבי יְ הּודָ ה הָ יָה ֵ‬
‫ִ‬

‫ְּדצַ "ְך עֲדַ "ׁש ְּבַאחַ "ב‬

‫(מפרש הרשב"ץ‪ :‬כך היה דרכו של רבי יהודה לתת סימנים כדי שלא יטעו התלמידים‪).‬‬

‫נוהגים להטיף יין מן הכוס החוצה בעת אמירת כל אחת מהמכות וכל אחד משלושת‬
‫הסימנים של רבי יהודה‪ .‬חלק מפרשני ההגדה קשרו מנהג זה לרצון לסמל שאין אנו‬
‫שמחים במכות שנחתו על המצרים‪ .‬רעיון דומה בא לידי ביטוי בהלכה שלא לומר את‬
‫תפילת ההלל בשלמותה ביום שביעי של פסח‪ ,‬שבו‪ ,‬על פי המסורת‪ ,‬טבעו המצרים‬
‫בים‪ .‬מנהג זה יסודו באגדת התלמוד‪ ,‬שבשעה שביקשו מלאכי השרת לומר שירה‬
‫על טביעת המצרים‪ ,‬השתיק אותם הקב"ה ואמר‪" :‬מעשה ידי טובעים בים – ואתם‬
‫אומרים שירה לפני?!?" (תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מגילה י ע"ב)‪.‬‬

‫מדרשי המכות על הים והפיוט "דיינו"‬

‫לאחר הזכרת עשר המכות שהונחתו על המצרים מובא בנוסח המלא של‬
‫ההגדה מדרש נוסף העוסק במכות בארץ מצרים ובמכות שלקו המצרים‬
‫בים סוף‪ ,‬בעת חצייתו‪ .‬מדרש המכות על הים הוא המקום היחיד בהגדה בו‬
‫מוזכר משה רבנו‪ .‬עורכי ההגדה שביקשו להדגיש כי גאולת מצרים נעשתה‬
‫על ידי הקדוש ברוך הוא הצניעו את חלקו של משה‪ .‬מדרש זה מזכיר בצנעה‬
‫את חלקו של משה בגאולה‪ ,‬ובכך מציג גם את חלקם של בני ישראל עצמם‬
‫ומנהיגיהם ביציאה מעבדות לחירות‪.‬‬

‫מדרשי המכות על הים מהווים תזכורת כי ליל היציאה ממצרים היה תחנה‬
‫ראשונה במסע הארוך אל עבר הארץ המובטחת‪ ,‬וכי כבר כעבור ימים‬
‫ספורים בלבד נדרשו בני ישראל להתמודד עם אתגרים נוספים‪ :‬חציית הים‪,‬‬
‫המלחמה עם עמלק‪ ,‬המחסור במים ובמזון‪ .‬במובן זה‪ ,‬מדרשי המכות על הים‬
‫מובילים אותנו לפיוט "דיינו"‪ ,‬החותם את ה"מגיד" ופורס את כל היריעה של‬
‫סיפור היציאה ממצרים‪ ,‬המסע אל עבר הארץ והכניסה אליה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫כמה מעלות טובות למקום עלינו‬

‫דיינו‬ ‫ ‬
‫עשה בהם שפטים‬ ‫ולא‬ ‫הוציאנו ממצרים ‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫עשה באלוהיהם‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫עשה בהם שפטים‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫קרע לנו את הים‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫נתן לנו את ממונם‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫העבירנו בחרבה‬ ‫ולא‬ ‫קרע לנו את הים ‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫שקע צרנו בתוכו‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫העבירנו בחרבה‬ ‫אילו‬
‫סיפק צרכנו במדבר ארבעים שנה דיינו‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫שקע צרנו בתוכו‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ולא האכילנו את המן‬ ‫סיפק צרכנו במדבר ארבעים שנה‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫נתן לנו את השבת‬ ‫ולא‬ ‫ ‬‫האכילנו את המן‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫קרבנו לפני הר סיני‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫נתן לנו את השבת‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫נתן לנו את התורה‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫קרבנו לפני הר סיני‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫הכניסנו לארץ ישראל‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫נתן לנו את התורה‬ ‫אילו‬
‫דיינו‬ ‫ ‬
‫בנה לנו את בית הבחירה‬ ‫ולא‬ ‫ ‬
‫הכניסנו לארץ ישראל‬ ‫אילו‬

‫על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת למקום עלינו‪.‬‬

‫שהוציאנו ממצרים‪ ,‬ועשה בהם שפטים‪ ,‬ועשה‬
‫באלוהיהם‪ ,‬ונתן לנו את ממונם‪ ,‬וקרע לנו את הים‪,‬‬
‫והעבירנו בתוכו בחרבה‪ ,‬ושקע צרינו בתוכו‪ ,‬וספק צרכנו‬
‫במדבר ארבעים שנה‪ ,‬והאכילנו את המן‪ ,‬ונתן לנו‬
‫את השבת‪ ,‬וקרבנו לפני הר סיני‪ ,‬ונתן לנו את התורה‪,‬‬
‫והכניסנו לארץ ישראל‪ ,‬ובנה לנו את בית הבחירה‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫זיכרון קיבוץ גלויות ושיבת ציון השנייה‬

‫בווידוי הביכורים‪ ,‬המשמש בסיס למדרשי ה"מגיד"‪ ,‬ישנו פסוק נוסף‬

‫שאינו מוזכר בהגדות‪:‬‬

‫ָבת‬
‫ָארץ ַהּזֹאת ֶא ֶרץ ז ַ‬
‫"וַיְ ִב ֵאנּו ֶאל ַה ָּמקֹום ַהּזֶה וַּיִ ֶּתן ָלנּו ֶאת ָה ֶ‬
‫ּוד ָבש"‪.‬‬
‫ָח ָלב ְ‬

‫מסדרי ההגדות במרוצת הדורות בחרו שלא לצרף פסוק זה אל המדרש בליל‬
‫הסדר‪ .‬ייתכן והסיבה לכך טמונה ברצון שלהם להתעמק בליל הסדר ברגע‬
‫היציאה ממצרים בלבד ולא בהמשך המסע אל הארץ המובטחת‪ ,‬ואולי קשור‬
‫הדבר בכך שההגדה עוצבה בימים בה נתונים היו היהודים תחת שלטון זר‪.‬‬
‫כיום‪ ,‬לאחר חזרת עם ישראל לארצו‪ ,‬ראוי להזכיר את חירותו של עם היהודי‬
‫ואת עצמאותו – משאת נפשם של הדורות בשנות הגולה הארוכות‪.‬‬

‫"לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אנייה ושמה‬

‫"מייפלאור"‪ .‬היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה ואמריקה‪ .‬אבל‬
‫תאב אני לדעת‪ ,‬אם יש אנגלי אחד היודע בדיוק אימתי הפליגה אנייה‬
‫זאת; וכמה אמריקאים יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו‬
‫באותה אנייה; ומה היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם‪ .‬והנה לפני יותר‬
‫משלושת אלפים ושלוש מאות שנה‪ ,‬לפני הפלגת ה‪"-‬מייפלאואר"‪ ,‬יצאו‬
‫היהודים ממצרים‪ ,‬וכל יהודי בעולם‪ ,‬ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית‪,‬‬
‫יודע בדיוק באיזה יום יצאו‪ :‬בחמישה עשר בניסן‪ .‬וכולם יודעים בדיוק‬
‫איזה לחם אכלו היהודים‪ :‬מצות‪ .‬ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל‬
‫העולם כולו מצה זו בחמישה עשר בניסן‪ ,‬באמריקה‪ ,‬ברוסיה ובארצות‬
‫אחרות‪ ,‬ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום שיצאו‬
‫לגולה‪ .‬והם מסיימים בשני מאמרים‪" :‬השתא עבדי‪ ,‬לשנה הבאה בני‬
‫חורין‪ .‬השתא הכא‪ ,‬לשנה הבאה בירושלים"‪.‬‬

‫דוד בן גוריון‪ ,‬נאום לפני ועדת החקירה של האו"ם‪1947 ,‬‬

‫‪14‬‬
 ‫משנת רבן גמליאל ‪ -‬חיובי ליל הסדר‬
‫לאחר סיום המגיד וסיפור היציאה ממצרים על דרך המדרש‪ ,‬מוזכרים עקרי‬
‫החיובים הנוהגים בליל הסדר באמצעות דבריו של רבן גמליאל‪ ,‬נשיא הסנהדרין‬
‫ומנהיג היישוב היהודי בארץ ישראל בדור שלאחר החורבן‪ ,‬שהנהיג את העם מן‬
‫העיר יבנה‪ .‬משנת רבן גמליאל מעידה על כך שגרעינו של סדר ליל פסח בנוסח‬
‫ובאופן המוכרים לנו‪ ,‬גובש על ידי חכמי המשנה לאחר חורבן הבית השני‪ ,‬כתחליף‬
‫לחגיגת קורבן הפסח שבוטלה בשל העדר המקדש‪ .‬בכך מסמלים הסדר וההגדה‬
‫את כוח החיות וההתחדשות של העם היהודי‪.‬‬

‫רבן גמליאל אומר‪ :‬כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח‪ ,‬לא‬
‫יצא ידי חובתו‪ .‬ואלו הם‪ :‬פסח‪ ,‬מצה‪ ,‬ומרור‪.‬‬

‫פסח שהיו אבותינו ואמותינו אוכלים בזמן שבית המקדש קיים‪.‬‬

‫על שם מה? על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו במצרים‪,‬‬
‫ֶבח ֶּפ ַסח הּוא ַליְ ָי ֲא ֶׁשר ָּפ ַסח ַעל ָּב ֵּתי ְבנֵי‬ ‫ַא ַמ ְר ֶּתם ז ַ‬‫שנאמר‪" :‬ו ֲ‬
‫וְאת ָּב ֵּתינּו ִה ִּציל וַּיִ ּקֹד ָה ָעם‬
‫ָגּפֹו ֶאת ִמ ְצ ַריִ ם ֶ‬
‫יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ִמ ְצ ַריִ ם ְּבנ ְ‬
‫ֲוּו" (שמות יב‪ ,‬כז)‪.‬‬ ‫וַּיִ ְׁש ַּתח‬

‫סדר בימי קורונה – תפילה בעבור החולים והעוסקים במלאכות הריפוי‪:‬‬

‫מִ י ׁ ֶש ּבֵרַ ְך אֶ ת אֲ ב ֹותֵ ינו ּ ו ְִאמּ ֹותֵ ינו ּ‪ ,‬אַ בְ רָ הָ ם ְו ָש ׂרָ ה‪ ,‬יִצְ חָ ק ו ְִרבְ קָ ה‪ַ ,‬י ֲעקֹב‪ ,‬לֵאָ ה וְרָ חֵ ל‪,‬‬
‫הו ּא ְיבָרֵ ְך אֶ ת ּכָל הַ ח ֹולִים וְהַ ח ֹול ֹות ּבָעֵ ת הַ ז ּ ֹו‪ּ ִ ,‬במְ ִדינַת ִי ְש ׂרָ אֵ ל ו ּבְ רַ ֲחבֵי הָ ע ֹולָם ֻּכ ּל ֹו‪.‬‬
‫הַ ָּקד ֹו ׁש ּבָרו ְּך הו ּא יְחַ זֵּק וִיאַ ּ ֵמץ א ֹותָ ם ְ ּבאֹרֶ ְך רו ּחַ ו ּבְ אֹמֶ ץ לֵב‪ְ ,‬וי ׁ ְַשרֶ ה ֲעלֵיהֶ ם מֵ רו ּח ֹו‬
‫לְרַ ְּפאָ ם ִ ּב ְרפו ּאַ ת הַ גּו ּף ו ּבִ ְרפו ּאַ ת הַ נֶּפ ֶׁש‪ ,‬וִיחַ זֵּק יְדֵ י ּכָל הָ ע ֹוסְ ִקים ִ ּבמְ לֶאכֶת הָ ִר ּפו ּי‬
‫ִיקי‬‫וְהַ ְּתמִ יכָה ו ּבְ יֶתֶ ר צ ְָרכֵי הַ ִ ּצ ּבו ּר‪" .‬אֵ ל נָא ְרפָ א נָא לָהּ " – ׁ ְשכִ ינָה מְ ק ֹור חַ יֵּינו ּ‪ ,‬הַ ֲענ ִ‬
‫ְשיבָתֵ נו ּ ְ ּבבֵיתֵ נו ּ ו ּמִ חוּצָה ל ֹו‪ ,‬עַ ד יִפְ סְ חו ּ‬ ‫ְל ֻכ ּלָנו ּ אֶ ת מִ ַּדת הַ סּ ֹובְ לָנו ּת וְהַ ּ ַסבְ לָנו ּת ְ ּבעֵ ת י ׁ ִ‬
‫עָ לֵינו ּ הַ ּצָרָ ה‪ ,‬הַ ּ ֶפגַע וְהַ ְּמצו ּקָ ה ׁ ֶשל הָ עֵ ת הַ ָּק ׁ ָשה הַ ז ּ ֹו‪ְ .‬ונֹאמַ ר‪ :‬אָ מֵ ן‪.‬‬

‫מגביהים את המצות ואומרים‪:‬‬

‫מצה זו שאנחנו אוכלים‪ .‬על שם מה? על שום שלא הספיק בצקם‬

‫של אבותינו להחמיץ‪ ,‬עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים‬
‫הקדוש ברוך הוא‪ ,‬וגאלם‪ .‬שנאמר‪ַ" :‬וּיֹאפּו ֶאת ַה ָּב ֵצק ֲא ֶׁשר‬
‫הֹוציאּו ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם ֻעגֹת ַמּצֹות ִּכי ֹלא ָח ֵמץ ִּכי ג ְֹרׁשּו ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם וְ ֹלא‬ ‫ִ‬
‫הם" (שמות יב‪ ,‬לט)‪.‬‬ ‫ָכלּו ְל ִה ְת ַמ ְה ֵמ ַּה וְ גַם ֵצ ָדה ֹלא ָעׂשּו ָל ֶ‬
‫יְ‬

‫‪15‬‬
 ‫מכסים את המצות ומגביהים את המרור ואומרים‪:‬‬

‫מרור זה שאנחנו אוכלים‪ .‬על שם מה? על שום שמיררו המצרים‬

‫ֵיהם ַּב ֲעב ָֹדה‬
‫את חיְ ָי אבותינו במצרים‪ ,‬שנאמר‪" :‬וַיְ ָמרֲרּו ֶאת ַחּי ֶ‬
‫ּוב ָכל ֲעב ָֹדה ַּב ָּׂש ֶדה ֵאת ָּכל ֲעב ָֹד ָתם ֲא ֶׁשר ָע ְבדּו‬
‫ּוב ְל ֵב ִנים ְ‬
‫ָק ָׁשה ְּבח ֶֹמר ִ‬
‫פ ֶרך" (שמות א‪ ,‬יד)‪.‬‬‫ָב ֶהם ְּב ָ‬

‫בכל דור ודור חייב אדם לראות (נוסח הגדת הרמב"ם‪ :‬להראות) עצמו‬
‫ּד ָּת ְל ִב ְנָך ַּבּיֹום ַההּוא ֵלאמֹר‬ ‫"וְה ַג ְ‬
‫כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר ִ‬
‫אתי ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם" (שמות יג‪ ,‬ח)‪ ,‬שלא את‬ ‫ַּבעֲבּור זֶה ָע ָׂשה יְ ָי ִלי ְּב ֵצ ִ‬
‫אבותינו ואמותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא‪ ,‬אלא אף אותנו‬
‫הֹוציא ִמ ָּׁשם‪ְ ,‬ל ַמ ַען ָה ִביא א ָֹתנּו ָל ֶּתת‬ ‫"וְאֹותנּו ִ‬
‫ָ‬ ‫גאל עמהם ‪ -‬שנאמר‬
‫ָארץ ֲא ֶׁשר ִנ ְׁש ַּבע ַל ֲאב ֵֹתינּו" (דברים ו‪ ,‬כג)‪.‬‬ ‫ָלנּו ֶאת ָה ֶ‬

‫יתם ְ ּב ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם ‪ -‬על חירות ואחריות‬

‫ִ ּכי גֵ ִרים ֱהיִ ֶ‬
‫בכל דור ודור חייב אדם לראות ולהראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים – גם‬
‫על מנת שנזכור שהחירות שלנו אינה מובנת מאליה‪ ,‬וגם על מנת שנקפיד בחירותו‬
‫ובכבודו של הזולת‪ .‬במקורות רבים בתורה נקבע זיכרון היציאה מבית העבדים לא‬
‫רק כעוגן לזהות הלאומית והדתית שלנו‪ ,‬אלא גם כבסיס למצוות בין אדם לחברו‬
‫בדגש על היחס הראוי והמגן כלפי הזר והגר החיים עמנו ובקרבנו‪ ,‬וכלפי היחידים‬
‫המוחלשים בחברה שלנו‪ .‬בליל הסדר בו אנו חוגגים את חירותנו‪ ,‬כבנים ובנות לעם‬
‫שחדש את ריבונותו‪ ,‬ראוי שנזכיר לעצמנו ולילדינו חובות אלו‪.‬‬

‫שמות כב‬ ‫ּא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪.‬‬

‫יתם ְב ֶ‬
‫ֵרים ֱהיִ ֶ‬
‫וְגֵר ֹלא תֹונֶה וְֹלא ִת ְל ָח ֶצּנּו ִכּי ג ִ‬

‫ּר‬
‫ַאדֹנֵי ָה ֲאד ִֹנים ָה ֵאל ַה ָגּדֹל ַה ִגּבֹ‬ ‫ֹלהים ו ֲ‬‫ֹלהי ָה ֱא ִ‬‫יכם הּוא ֱא ֵ‬ ‫ֹלה ֶ‬‫ִכּי יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ׁפּט יָתֹום‬ ‫ׂה ִמ ְש ַ‬‫ׁחד‪ .‬ע ֶֹש‬ ‫ׂא ָפ ִנים וְֹלא יִ ַקּח שֹ ַ‬‫ש‬
‫ׁר ֹלא יִ ָּ‬ ‫ּנֹורא ֲא ֶש‬
‫וְה ָ‬ ‫ַ‬
‫ֵרים‬ ‫ּם ֶאת ַה ֵגּר ִכּי ג ִ‬ ‫ַא ַה ְב ֶת‬
‫ׂמ ָלה‪ .‬ו ֲ‬
‫וְש ְ‬
‫וְַאל ָמנָה וְ א ֵֹהב ֵגּר ָל ֶתת לֹו ֶל ֶחם ִ‬ ‫ְ‬
‫ּא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪.‬‬
‫יתם ְב ֶ‬
‫ֱהיִ ֶ‬
‫דברים י‬

‫סדר בימי קורונה‪ :‬הזמינו את המסובים להציע מעשים ודרכי התנהגות‬

‫המבטאות את הפנמת הרעיון של "כי גרים הייתם בארץ מצריים" בעת הזו‬
‫ולנוכח האתגרים של משבר הקורונה‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫פרקי ההלל הראשונים‬

‫מגלים את המצות‪ ,‬מגביהים את הכוס ואומרים‪:‬‬

‫לפיכך אנו חייבים להודות להלל לשבח לפאר לרומם‬

‫לגדל להדר לנצח ולברך למי שעשה לנו‪ ,‬לאבותינו‬
‫ולאמותינו את כל הנסים האלו‪ ,‬והוציאנו מעבדות‬
‫לחירות‪ ,‬מיגון לשמחה‪ ,‬מאבל ליום טוב‪ ,‬מאפלה לאור‬
‫גדול ומשעבוד לגאולה; ונאמר לפניו שירה חדשה‪,‬‬
‫הללו יה‪.‬‬

‫הַ לְלוּיָהּ ‪ /‬שמרית אור וקובי אשרת‬

‫ַה ְללוּיָ ּה ָלעוֹ ָלם‪,‬‬

‫ַה ְללוּיָ ּה יָ ׁ ִשיר ּו ֻ ּכ ָ ּלם‬
‫ְ ּב ִמ ָ ּלה ַא ַחת בּ וֹ ְד ָדה‬
‫ַה ֵ ּלב ָמ ֵלא ַ ּב ֲהמוֹ ן ּתוֹ ָדה‬
‫וְ הוֹ ֵלם ַ ּגם הוּא ‪ֵ -‬איזֶ ה עוֹ ָלם נִ ְפ ָלא‪.‬‬

‫ַה ְללוּיָ ּה ִעם ַה ּ ׁ ִשיר‪,‬‬

‫ַה ְללוּיָ ּה ַעל יוֹ ם ׁ ֶש ֵּמ ִאיר‪,‬‬
‫ַה ְללוּיָ ּה ַעל ַמה ׁ ֶש ָהיָ ה‪,‬‬
‫ו ַּמה ׁ ֶשעוֹ ד לֹא ָהיָ ה –‬
‫ַה ְללוּיָ ּה‪.‬‬

‫ַה ְללוּיָ ּה ָלעוֹ ָלם‬

‫ַה ְללוּיָ ּה יָ ׁ ִשיר ּו ֻ ּכ ָ ּלם‬
‫וְ ָה ִענְ ָ ּב ִלים ַה ְ ּגדוֹ ִלים‬
‫ילים‬ ‫יְ ַה ְד ֲהד ּו ַ ּב ֲהמוֹ ן ְצ ִל ִ‬
‫ֹאמרוּ‪ַ ,‬ה ְללוּיָ ּה‪.‬‬ ‫וְ ִא ָּתנ ּו ֵהם י ְ‬

‫ַה ְללוּיָ ּה ִעם ַה ּ ׁ ִשיר‪...‬‬

‫ַה ְללוּיָ ּה ַעל ַהכּ ֹל‬

‫ַה ְלל ּו ַעל ָמ ָחר וְ ֶא ְתמוֹ ל‬
‫ַה ְללוּיָ ּה‪ ,‬ו ְּתנ ּו יָ ד ְ ּביָ ד‬
‫וְ ׁ ִשיר ּו ִמ ֵלב ֶא ָחד –‬
‫ַה ְללוּיָ ּה‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫ַה ְללּויָּה ַה ְללּו ַע ְב ֵדי יְ יָ‪ַ .‬ה ְללּו ֶאת ֵׁשם יְ יָ‪.‬‬
‫עֹולם‪.‬‬
‫וְעד ָ‬ ‫בֹורְך‪ֵ .‬מ ַע ָּתה ַ‬ ‫יְ ִהי ֵׁשם יְ ָי ְמ ָ‬
‫ִמ ִּמ ְז ַרח ֶׁש ֶמׁש ַעד ְמבֹואֹו‪ְ .‬מ ֻה ָּלל ֵׁשם יְ יָ‪.‬‬
‫ָרם ַעל ָּכל ּגֹויִ ם יְ יָ‪ַ .‬על ַה ָּׁש ַמיִ ם ְּכבֹודֹו‪.‬‬
‫יהי ָל ָׁש ֶבת‪,‬‬ ‫ֹלהינּו ַה ַּמ ְג ִּב ִ‬
‫ִמי ַּכיְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָארץ ?‬‫ּוב ֶ‬
‫ילי ִל ְראֹות ַּב ָּׁש ַמיִ ם ָ‬ ‫ַה ַּמ ְׁש ִּפ ִ‬
‫ָרים ֶא ְביֹון‪,‬‬ ‫ַאׁשּפֹת י ִ‬ ‫ימי ֵמ ָע ָפר ָּדל‪ֵ .‬מ ְ‬ ‫ְמ ִק ִ‬
‫יבי ַעּמֹו‪.‬‬
‫יבים‪ִ .‬עם ְנ ִד ֵ‬ ‫יבי ִעם ְנ ִד ִ‬‫הֹוׁש ִ‬
‫ְל ִ‬
‫ֲק ֶרת ַה ַּביִ ת‪ֵ .‬אם ַה ָּב ִנים ְׂש ֵמ ָחה‪ַ .‬ה ְללּויָּה‪.‬‬ ‫יבי ע ֶ‬‫מֹוׁש ִ‬
‫ִ‬
‫תהילים קי"ג‬

‫לֹועז‪.‬‬
‫ְּב ֵצאת יִ ְׂש ָר ֵאל ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם‪ֵּ .‬בית ַי ֲעקֹב ֵמ ַעם ֵ‬
‫לֹותיו‪.‬‬
‫הּודה ְל ָק ְדׁשֹו יִ ְׂש ָר ֵאל ַמ ְמ ְׁש ָ‬ ‫ָהיְ ָתה יְ ָ‬
‫ַר ֵּדן יִ ּסֹב ְלָאחֹור‪.‬‬ ‫ַהּיָם ָרָאה ַוָּינֹס‪ַ .‬הּי ְ‬
‫ילים‪ְּ .‬ג ָבעֹות ִּכ ְבנֵי צֹאן‪.‬‬ ‫ֶה ָה ִרים ָר ְקדּו ְכ ֵא ִ‬
‫ַר ֵּדן ִּתּסֹב ְלָאחֹור‪,‬‬ ‫ַמה ְּלָך ַהּיָם ִּכי ָתנּוס‪ַ ,‬הּי ְ‬
‫ילים‪ְּ ,‬ג ָבעֹות ִּכ ְבנֵי צֹאן ?‬ ‫ֶה ָה ִרים ִּת ְר ְקדּו ְכ ֵא ִ‬
‫לֹוּה ַי ֲעקֹב‪.‬‬
‫ָארץ‪ִ ,‬מ ִּל ְפנֵי ֱא ַ‬ ‫חּולי ֶ‬ ‫ִמ ִּל ְפנֵי ָאדֹון ִ‬
‫ַהה ְֹפ ִכי ַהצּור ֲאגַם ָמיִ ם‪ַ ,‬ח ָּל ִמיׁש ְל ַמ ְעינֹו ָמיִ ם‪.‬‬
‫תהילים קי"ד‬

‫מגביהים את הכוס ומברכים‪:‬‬

‫ָאלנּו וְ גַָאל ֶאת‬

‫עֹולם‪ֲ ,‬א ֶׁשר ְּג ָ‬ ‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬ ‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫יענּו ַל ַּליְ ָלה ַהּזֶה ֶל ֱאכֹל‬‫וְה ִּג ָ‬
‫ּמֹותינּו ִמ ִּמ ְצ ַריִ ם‪ִ ,‬‬
‫וְא ֵ‬ ‫בֹותינּו ִ‬ ‫ֲא ֵ‬
‫ּמֹותינּו‪,‬‬
‫וְא ֵ‬
‫בֹותינּו ִ‬
‫ֵאֹלהי ֲא ֵ‬ ‫ֹלהינּו ו ֵ‬ ‫ּומרּור‪ֵּ .‬כן יְ ָי ֱא ֵ‬ ‫ּבֹו ַמ ָּצה ָ‬
‫אתנּו ְל ָׁשלֹום‪,‬‬‫ָלים ֲא ֵח ִרים ַה ָּב ִאים ִל ְק ָר ֵ‬ ‫וְל ְרג ִ‬
‫ֲדים ִ‬ ‫יענּו ְלמֹוע ִ‬ ‫י ִַּג ֵ‬
‫וְנֹודה ְלָך‬
‫ֲבֹוד ְתָך‪ֶ ,‬‬
‫וְׂש ִשים ַּבע ָ‬ ‫ירָך ָ‬
‫ְׂש ֵמ ִחים ְּב ַה ְׁש ָל ַמת ִּב ְניַן ִע ְ‬
‫ַאּתה יְ יָ‪,‬‬
‫ַפ ֵׁשנּו‪ָּ .‬ברּוְך ָ‬ ‫וְעל ְּפדּות נ ְ‬ ‫ּתנּו ַ‬ ‫ִׁשיר ָח ָדׁש ַעל ְּג ֻא ָל ֵ‬
‫ּגַָאל יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬

‫ָפן‪.‬‬
‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ‬
‫עֹולם ֵ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬

‫שותים כוס שנייה בהסבה לשמאל‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫רחצה‬
‫נוטלים ידיים לפני אכילת המצה והסעודה‪ .‬ראשית נוטלים הידיים ואז מברכים‪:‬‬
‫ֹותיו‬
‫ּמ ְצ ָ‬
‫ּׁשנּו ְב ִ‬
‫עֹולם ֲא ֶׁשר ִק ְד ָ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫ָדיִ ם‪.‬‬
‫ילת י ָ‬
‫וְצָוּנּו ַעל ְנ ִט ַ‬
‫ִ‬
‫מוציא‬
‫אוחזים בשלוש המצות ומברכים‪:‬‬
‫ָארץ‪.‬‬
‫ּמֹוציא ֶל ֶחם ִמן ָה ֶ‬
‫עֹולם ַה ִ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫מצה‬
‫אוחזים במצה העליונה והמצה האמצעית הפרוסה ומברכים‪:‬‬
‫ֹותיו‬
‫ּמ ְצ ָ‬
‫ּׁשנּו ְב ִ‬
‫עֹולם ֲא ֶׁשר ִק ְד ָ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫ילת ַמ ָּצה‪.‬‬
‫וְצָוּנּו ַעל ֲא ִכ ַ‬
‫ִ‬
‫בוצעים מהמצות ומחלקים לכל המסובים לפחות כזית – אוכלים בהסבה‪.‬‬

‫מרור ‪ -‬הטיבול השני‬

‫נוטלים מרור וטובלים במעט חרוסת באופן שנותר טעם מר‪ ,‬ובכך מבצעים את‬
‫הטיבול השני של הסדר‪ .‬מברכים לפני האכילה‪:‬‬
‫ֹותיו‬
‫ּמ ְצ ָ‬
‫ּׁשנּו ְב ִ‬
‫עֹולם ֲא ֶׁשר ִק ְד ָ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫ילת ָמרֹור‪.‬‬
‫וְצָוּנּו ַעל ֲא ִכ ַ‬
‫ִ‬
‫מכיוון שהמרור הוא זכר לעבדות המצרים‪ ,‬נוהגים לאכול ללא הסבה‪.‬‬

‫כורך‬
‫בוצעים מהמצה התחתונה וכורכים אותה במרור (ואפשר גם בחרוסת) ואומרים‪:‬‬
‫ֵכר ַל ִּמ ְק ָּדׁש ְּכ ִה ֵּלל‪ֵּ .‬כן ָע ָׂשה ִה ֵּלל ִּב ְז ַמן ֶׁש ֵּבית ַה ִּמ ְק ָּדׁש ָהיָה ַקּיָם‪.‬‬
‫זֶ‬
‫"על‬
‫ּא ַמר‪ַ :‬‬ ‫ַחד‪ְ ,‬ל ַקּיֵם ַמה ֶׁש ֶנ ֱ‬ ‫וְאֹוכל ְּבי ַ‬
‫ּומרֹור ֵ‬ ‫ּכֹורְך ֶּפ ַסח‪ַ ,‬מ ָּצה ָ‬ ‫ָהיָה ֵ‬
‫להּו" (שמות יב‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫ֹאכ ֻ‬
‫ּומר ִֹרים י ְ‬ ‫ַמּצֹות ְ‬

‫מנהג לאכול לפני ארוחת החג ביצים שלוקות כסמל וזיכרון לקורבנות החגיגה‪,‬‬
‫שהקריבו אבותינו בבית המקדש במקביל לקורבן הפסח‪.‬‬

‫סדר בימי קורונה‪ :‬במנהג ה‪"-‬כורך" אנו אוכלים יחד את המצה – סמל הגאולה‪,‬‬
‫עם המרור – סמל השעבוד‪ .‬גם כשאנו אוכלים את המרור לבדו‪ ,‬אנו טובלים‬
‫אותו בחרוסת המתוקה‪ .‬שני המעשים מזכירים לנו כי פעמים רבות חרדה ושמחה‪,‬‬
‫קושי והצלחה כרוכים זה בזה‪ .‬לפני המעבר לארוחת החג טוב לחשוב ולשוחח‬
‫על היבטים חיוביים של עוצמה‪ ,‬גילויי רצון טוב‪ ,‬ושיעורים לחיים שמתגלים בעת‬
‫המשבר הנוכחי‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫שולחן‬
‫עורך‬
‫בתיאבון‬

‫‪20‬‬
 ‫צפון ‪ -‬האפיקומן‬
‫פירושה המילולי של המילה היוונית אפיקומן הוא "הוציאו לפני"‪ .‬במונח זה כונו‬
‫קינוחי הסעודה וגם המנהג בעולם ההלניסטי שבסוף הארוחה נהגו המסובים‬
‫לעבור מבית לבית או להתקבץ ברחובות‪ ,‬למעין מסיבת חוצות‪ .‬מסכת פסחים‬
‫במשנה קובעת כי אין לסיים את סעודת הפסח באפיקומן‪ .‬משמעות הדבר היא‬
‫שיש להיוותר בחבורת הסועדים המקורית וכן שיש לחתום את הערב בטעמו‬
‫של קרבן הפסח‪ .‬עם חורבן בית המקדש נקבע שיש לחתום את סעודת הסדר‬
‫בטעמה של מצת האפיקומן‪ .‬במשפחות בהם נוהגים לאכול קינוחים לאחר‬
‫קריאת החלק השני של ההגדה ושירת פיוטי החג‪ ,‬ניתן לשמור את האפיקומן‬
‫ולחלקו לכל המשתתפים ממש עם סיום החגיגה – כדי לסיים את ההתכנסות‬
‫בטעמה של המצה‪.‬‬

‫הילדים או המסובים מוציאים את האפיקומן‪ .‬עורך הסדר מחלקו למסובים ואומר‪:‬‬

‫ֶא ָכל ַעל ַהּׂש ַֹבע‪.‬‬
‫ֵכר ְל ָק ְר ַּבן ַה ֶּפ ַסח‪ַ ,‬הּנ ֱ‬
‫זֶ‬

‫ברך ‪ -‬ברכת המזון בקצרה‬

‫מוזגים כוס שלישית ומברכים את ברכת המזון‪.‬‬
‫בסדר של שלושה משתתפים ויותר מקדימים לברכת המזון את הזימון‪ .‬בסדר של‬
‫שניים או של יחיד מתחילים בברכה הראשונה שלאחר הזימון‪.‬‬

‫ִׁשיר ַה ַּמעֲלֹות‪.‬‬
‫ְּבׁשּוב יְ ָי ֶאת ִׁשיבַ ת ִצּיֹון הָ יִ ינּו ְּכח ְֹל ִמים‪.‬‬
‫ּולׁשֹונֵנּו ִרּנָה‪.‬‬ ‫ָאז יִ ּמָ ֵלא ְׂשחֹוק ִּפינּו ְ‬
‫ֹאמרּו בַ ּגֹויִ ם ִה ְג ִּדיל יְ ָי לַ עֲׂשֹות ִעם ֵא ֶּלה‪,‬‬ ‫ָאז י ְ‬
‫ִה ְג ִּדיל יְ ָי לַ עֲׂשֹות ִעּמָ נּו‪ ,‬הָ יִ ינּו ְׂש ֵמ ִחים‪.‬‬
‫יקים ּבַ ֶּנגֶב‪.‬‬ ‫יתנּו ּכַ ֲא ִפ ִ‬
‫ׁשּובָ ה יְ ָי ֶאת ְׁש ִב ֵ‬
‫הַ ּז ְֹר ִעים ְּב ִד ְמעָ ה ְּב ִרּנָה יִ ְקצֹרּו‪.‬‬
‫ֵלְך ּובָ כֹה נ ֵֹׂשא ֶמ ֶׁשְך הַ ּזָרַע‪,‬‬ ‫הָ לֹוְך י ֵ‬
‫ּבֹא ָיבֹא ְב ִרּנָה‪ ,‬נ ֵֹׂשא ֲא ֻלוּמֹתָ יו‪.‬‬

‫ֲברַי וְ חַ ְברֹותַ י ְנבָ ֵרְך‪.‬‬

‫חֵ‬ ‫המזמן‪/‬ת‪:‬‬
‫יְ ִהי ֵׁשם יְ ָי ְמבֹרְָך ֵמעַ ּתָ ה וְ עַ ד עֹולָ ם‪.‬‬ ‫המסובים‪:‬‬
‫ֹלהינּו ֶׁשָאכַ ְלנּו ִמ ֶּׁשּלֹו‪.‬‬‫ֲברַי וְ חַ ְברֹותַ י ְנבָ ֵרְך ֱא ֵ‬ ‫ִּב ְרׁשּות ח ֵ‬ ‫המזמן‪/‬ת‪:‬‬
‫ּובטּובֹו חַ ּיִ ינּו‪.‬‬
‫ֹלהינּו) ֶׁשָאכַ ְלנּו ִמ ֶּׁשּלֹו ְ‬ ‫(א ֵ‬‫ּבָ רּוְך ֱ‬ ‫המסובים‪:‬‬
‫ּובטּובֹו חַ ּיִ ינּו‪.‬‬
‫ֹלהינּו) ֶׁשָאכַ ְלנּו ִמ ֶּׁשּלֹו ְ‬ ‫(א ֵ‬‫ּבָ רּוְך ֱ‬ ‫המזמן‪/‬ת‪:‬‬
‫ּבָ רּוְך הּוא ּובָ רּוְך ְׁשמֹו‪.‬‬ ‫המסובים‪:‬‬

‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך הָ עֹולָ ם‪ .‬הַ ּזָן ֶאת הָ עֹולָ ם ֻּכּלֹו‪ְּ .‬בטּובֹו ְּב ֵחן ְּב ֶח ֶסד‬
‫ּבָ רּוְך ַאּתָ ה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ּובטּובֹו הַ ּגָדֹול ּתָ ִמיד‬‫נֹותן ֶל ֶחם ְלכָ ל ּבָ ָׂשר‪ִּ .‬כי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‪ְ .‬‬‫ֲמים‪ .‬הּוא ֵ‬ ‫ּוברַח ִ‬
‫ְ‬
‫ֶחסַ ר לָ נּו מָ זֹון ְלעֹולָ ם ו ֶָעד‪ּ .‬בַ עֲבּור ְׁשמֹו הַ ּגָדֹול‪ִּ .‬כי הּוא ֵאל זָן‬ ‫ֹלא חָ סַ ר לָ נּו וְ ַאל י ְ‬
‫ַאּתה יְ יָ‪,‬‬
‫ּומ ִכין מָ זֹון ְלכָ ל ְּב ִרּיֹותָ יו ֲא ֶׁשר ּבָ רָא‪ָּ .‬ברּוְך ָ‬ ‫ּומ ִטיב לַ ּכֹל ֵ‬‫ּומפַ ְרנֵס לַ ּכֹל ֵ‬‫ְ‬
‫ַהּזָן ֶאת ַהּכֹל‪.‬‬
‫‪21‬‬
 ‫ּמֹותינּו ֶא ֶרץ ֶח ְמדָ ה טֹובָ ה‬ ‫ּול ִא ֵ‬ ‫בֹותינּו ְ‬
‫ֹלהינּו‪ .‬עַ ל ֶׁש ִה ְנחַ ְלּתָ לַ ֲא ֵ‬ ‫נֹודה ְּלָך יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ֶ‬
‫ּופ ִדיתָ נּו ִמ ֵּבית עֲבָ ִדים‪...‬‬ ‫ֹלהינּו ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצרַיִ ם‪ְ .‬‬ ‫הֹוצאתָ נּו יְ ָי ֱא ֵ‬ ‫ּורחָ בָ ה‪ .‬וְ עַ ל ֶׁש ֵ‬‫ְ‬
‫ּומבָ ְר ִכים אֹותָ ְך‪ .‬יִ ְתּבָ רְַך ִׁש ְמָך ְּב ִפי ּכָ ל‬
‫מֹודים לָ ְך ְ‬ ‫ֹלהינּו ֲאנ ְַחנּו ִ‬ ‫וְ עַ ל הַ ּכֹל יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָארץ‬
‫ֹלהיָך עַ ל הָ ֶ‬ ‫רַכּתָ ֶאת יְ ָי ֱא ֶ‬ ‫ּוב ְ‬
‫חַ י ּתָ ִמיד ְלעֹולָ ם ו ֶָעד‪ּ .‬כַ ּכָ תּוב‪ .‬וְ ָאכַ ְלּתָ וְ ָׂשבָ ְעּתָ ֵ‬
‫וְעל ַה ָּמזֹון‪.‬‬ ‫ָארץ ַ‬‫ַאּתה יְ ָי ַעל ָה ֶ‬ ‫הַ ּטֹבָ ה ֲא ֶׁשר נָתַ ן לָ ְך‪ָּ .‬ברּוְך ָ‬

‫ירָך‪ .‬וְ עַ ל ִצּיֹון ִמ ְׁשּכַ ן‬

‫רּוׁשלַ יִ ם ִע ֶ‬‫רָאל עַ ֶּמָך‪ .‬וְ עַ ל יְ ָ‬ ‫ֹלהינּו עַ ל יִ ְׂש ֵ‬
‫רַחם נָא יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ֶ‬
‫יחנּו‪ .‬וְ הַ ְרוַח לָ נּו יְ ָי‬
‫ָאבינּו‪ְ .‬ר ֵענּו זּונֵנּו ּפַ ְר ְנ ֵסנּו וְ כַ ְל ְּכ ֵלנּו וְ הַ ְרוִ ֵ‬
‫ֹלהינּו‪ִ .‬‬‫בֹודָך‪ֱ .‬א ֵ‬
‫ְּכ ֶ‬
‫ידי מַ ְּתנַת ּבָ ָׂשר‬ ‫ֹלהינּו ֹלא ִל ֵ‬ ‫יכנּו יְ ָי ֱא ֵ‬ ‫רֹותינּו‪ .‬וְ נָא ַאל ּתַ ְצ ִר ֵ‬ ‫ֹלהינּו ְמ ֵהרָה ִמּכָ ל צָ ֵ‬‫ֱא ֵ‬
‫דֹוׁשה וְ הָ ְרחָ בָ ה‪.‬‬‫ידי הַ ְלוָָאתָ ם‪ִּ .‬כי ִאם ְלי ְָדָך הַ ְּמ ֵלָאה‪ .‬הַ ְּפתּוחָ ה‪ .‬הַ ְּק ָ‬ ‫וָדָ ם וְ ֹלא ִל ֵ‬
‫ֶׁשֹּלא נֵבֹוׁש וְ ֹלא ִנּכָ ֵלם ְלעֹולָ ם ו ֶָעד‪.‬‬

‫ֲלה וְ ָיבֹא וְ יִ ּפָ ֵקד וְ יִ ּז ֵָכר זִ ְכרֹונֵנּו וְ זִ ְכרֹון‬‫ּמֹותינּו‪ ,‬יַע ֶ‬

‫בֹותינּו וְ ִא ֵ‬‫ֵאֹלהי ֲא ֵ‬‫ֹלהינּו ו ֵ‬ ‫ֱא ֵ‬
‫רָאל‬‫ּׁשָך וְ זִ ְכרֹון ּכָ ל עַ ְּמָך ֵּבית יִ ְׂש ֵ‬ ‫רּוׁשלַ יִ ם ִעיר קָ ְד ֶ‬
‫ּמֹותינּו וְ זִ ְכרֹון יְ ָ‬
‫בֹותינּו וְ ִא ֵ‬
‫ֲא ֵ‬
‫ּול ָׁשלֹום ְּביֹום חַ ג‬ ‫ּולחַ ּיִ ים ְ‬ ‫ֲמים ְ‬ ‫ּולרַח ִ‬
‫ּול ֶח ֶסד ְ‬‫ְלפָ נֶיָך‪ִ ,‬ל ְפ ֵליטָ ה ְלטֹובָ ה‪ְ ,‬ל ֵחן ְ‬
‫יענּו בֹו‬ ‫הֹוׁש ֵ‬
‫ֹלהינּו ּבֹו ְלטֹובָ ה‪ּ ,‬ופָ ְק ֶדנּו בֹו ִל ְברָכָ ה‪ ,‬וְ ִ‬ ‫זֹוכ ֵרנּו יְ ָי ֱא ֵ‬
‫הַ ּמַ ּצֹות הַ ּזֶה‪ְ .‬‬
‫רַחם עָ ֵלינּו ִּכי ֵא ֵליָך ֵעינֵינּו‪,‬‬ ‫ֲמים‪ ,‬חּוס וְ חָ ּנֵנּו וְ ֵ‬ ‫ּוב ְדבַ ר יְ ׁשּועָ ה וְ רַח ִ‬
‫טֹובים‪ִ .‬‬‫ְלחַ ּיִ ים ִ‬
‫ִּכי ֵאל ֶמ ֶלְך חַ ּנּון וְ רַחּום ָאּתָ ה‪.‬‬

‫ַאּתה יְ ָי ּבֹונֶה‬
‫ָמינּו‪ָּ .‬ברּוְך ָ‬
‫ירָך ִּב ְמ ֵה ָרה ְּבי ֵ‬
‫רּוׁש ַליִ ם ִע ְ‬
‫ׁלם ִּב ְניַן יְ ָ‬
‫וְה ְש ֵ‬
‫ַ‬
‫רּוׁש ַליִ ם‪.‬‬
‫ֲמיו יְ ָ‬
‫ְּב ַרח ָ‬

‫ָארץ‪.‬‬
‫ֲמן הּוא יִ ְתּבָ רְַך ּבַ ָּׁשמַ יִ ם ּובָ ֶ‬
‫ָה ַרח ָ‬
‫ֲמן הּוא יְ פַ ְרנֵס אֹותָ נּו וְ ֶאת ּכָ ל ִנזְ ְק ֵקי עַ ּמֹו וְ עֹולָ מֹו ְּבכָ בֹוד‪.‬‬ ‫ָה ַרח ָ‬
‫ֲמן הּוא יִ ְׁשלַ ח ְּברָכָ ה ְמרֻּבָ ה ְּבבַ יִ ת זֶה וְ עַ ל הַ ֻּׁש ְלחָ ן הַ ּזֶה ֶׁשָאכַ ְלנּו עָ לָ יו‪.‬‬ ‫ָה ַרח ָ‬
‫חֹותינּו ּבַ ֲא ֶׁשר ֵהם‪.‬‬
‫ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת ּכָ ל הַ ְּמ ֻס ִּבים ִעּמָ נּו וְ ֶאת ּכָ ל ְּבנֵי ִמ ְׁש ְּפ ֵ‬ ‫ָה ַרח ָ‬
‫אׁשית ְצ ִמיחַ ת ְּג ֻאּלָ ֵתנּו‪.‬‬ ‫רָאל ֵר ִ‬ ‫ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת ְמ ִדינַת יִ ְׂש ֵ‬ ‫ָה ַרח ָ‬
‫ּובכָ ל ֶא ֶרץ וְ ֶא ֶרץ‪.‬‬ ‫ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת ְּבנֵי עַ ֵּמנּו ְּבכָ ל מָ קֹום ּומָ קֹום ְ‬ ‫ָה ַרח ָ‬
‫רָאל‪.‬‬
‫ֲמן הּוא יְ בָ ֵרְך ֶאת חַ ּי ֵָלי ְצבָ א הַ הַ ָּגנָה ְליִ ְׂש ֵ‬ ‫ָה ַרח ָ‬
‫ֲמן הּוא י ְַׁש ִּכין ָׁשלֹום ֵּבין זֶרַע יִ ְצחָ ק ְלזֶרַע יִ ְׁשמָ ֵעאל‪.‬‬ ‫ָה ַרח ָ‬

‫סדר בימי קורונה‪:‬‬

‫חֹולי עֹולָ מֹו‬
‫רָאל וְ ֶאת ּכָ ל ֵ‬
‫חֹולי עַ ּמֹו יִ ְׂש ֵ‬
‫רַּפא אֹותָ נּו‪ֶ ,‬את ּכָ ל ֵ‬
‫הָ רַחֲמָ ן הּוא יְ ֵ‬
‫ִּב ְרפּוָאה ְׁש ֵלמָ ה‪.‬‬

‫עֹוס ִקים ְּבצָ ְר ֵכי ִצּבּור וְ עַ ל‬

‫יהם ֶׁשל ּכָ ל הָ ְ‬
‫ֲׂשי יְ ֵד ֶ‬
‫הָ רַחֲמָ ן הּוא יִ ְׁשלַ ח ְּברָכָ ה ְּבמַ ע ֵ‬
‫לֹומנּו‪.‬‬
‫ּוׁש ֵ‬ ‫יאּותנּו ְ‬
‫ֲמ ִלים ְלמַ עַ ן ְּב ִר ֵ‬ ‫הָ ע ֵ‬

‫המסובים מוזמנים להציע בקשות נוספות של "הרחמן הוא‪ "...‬המתייחסות למצב‬

‫הנוכחי ואתגריו‬

‫הָ רַחֲמָ ן הּוא יִ ְׁשלַ ח לָ נּו ֶאת ֵא ִלּיָהּו הַ ּנ ִָביא הַ ּזָכּור לַ ּטֹוב וִ יבַ ֵׂשר לָ נּו ְּבׂשֹורֹות‬
‫טֹובֹות יְ ׁשּועֹות וְ נֶחָ מֹות‪.‬‬
‫‪22‬‬
 ‫ּמֹותינּו ָׂשרָה‪,‬‬‫הָ רַחֲמָ ן הּוא יְ בָ ֵרְך אֹותָ נּו וְ ֶאת ּכָ ל ֲא ֶׁשר לָ נּו‪ְּ ,‬כמֹו ֶׁש ִּנ ְתּבָ ְרכּו ִא ֵ‬
‫ַאברָהָ ם יִ ְצחָ ק וְ י ֲַעקֹב ּבַ ּכֹל‪ִ ,‬מּכֹל‪ּ ,‬כֹל ֵּכן יְ בָ ֵרְך‬
‫בֹותינּו‪ְ ,‬‬
‫ַא ֵ‬ ‫רָחל וְ ֵלָאה‪ ,‬ו ֲ‬‫ִר ְבקָ ה‪ֵ ,‬‬
‫ָאמן‪.‬‬
‫אֹותָ נּו ֻּכּלָ נּו יַחַ ד ִּב ְברָכָ ה ְׁש ֵלמָ ה‪ ,‬וְ נֹאמַ ר ֵ‬

‫ילנּו יֹום ֶׁש ֻּכּלֹו טֹוב‪.‬‬

‫הָ רַחֲמָ ן הּוא י ְַנ ִח ֵ‬

‫יֹוׁש ֵבי‬
‫רָאל וְ עַ ל ּכָ ל ְ‬
‫ֲׂשה ָׁשלֹום עָ ֵלינּו וְ עַ ל ּכָ ל יִ ְׂש ֵ‬
‫עֹוׂשה ָׁשלֹום ִּב ְמרֹומָ יו הּוא יַע ֶ‬
‫ֶ‬
‫ָאמן‪.‬‬
‫ֵּת ֵבל וְ ִא ְמרּו ֵ‬

‫יְ ָי עֹז ְלעַ ּמֹו יִ ֵּתן‪ ,‬יְ ָי יְ בָ ֵרְך ֶאת עַ ּמֹו בַ ָּׁשלֹום‪.‬‬

‫ָפן‪.‬‬
‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ‬
‫עֹולם ֵ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬
‫שותים כוס שלישית בהסבה‪.‬‬

‫שפוך חמתך ‪ -‬שפוך אהבתך וכוסו של אליהו‬

‫מוזגים את כוסו של אליהו ופותחים את הדלת‪.‬‬
‫בחלק זה של הסדר חוברים יחד שלושה מנהגים מאוחרים יחסית‪ ,‬הקשורים‬
‫לשאיפה לגאולה‪.‬‬
‫פתיחת הדלת – מקורה במנהג מתקופת הגאונים להשאיר את דלתי הבית פתוחות‬
‫במשך כל הסדר כסמל לליל השימורים והאמונה בגאולה‪ ,‬וכסמל לפתיחת דלתות‬
‫הבית לפני העניים‪.‬‬
‫מזיגת כוסו של אליהו – מנהג זה נזכר לראשונה בספרי האחרונים מהמאה הט"ו‪ .‬יש‬
‫הקושרים אותו לצפייה לגאולה שאליהו הוא מבשרה‪ .‬הגאון מווילנה קשר את מזיגת‬
‫הכוס למחלוקת המופיעה בתלמוד‪ ,‬האם יש להוסיף שתיית כוס חמישית בליל הסדר‪.‬‬
‫אמירת "שפוך חמתך" – מקור מנהג זה באשכנז ומשם חדר בנוסחים שונים לשאר‬
‫עדות ישראל‪ .‬האזכורים הראשונים למנהג מצויים בספרות הראשונים באשכנז‬
‫בראשית ימי הביניים‪.‬‬

‫שפוך אהבתך על הגויים שידעוך‬ ‫ֲמ ְתָך ַעל ַהּגֹויִ ם ֲא ֶׁשר ֹלא יְ ָדעּוָך‬
‫ְׁשפֹוְך ח ָ‬
‫ועל עושי הטוב בעולמך‪.‬‬ ‫וְעל ַמ ְמ ָלכֹות ֲא ֶׁשר ְּב ִׁש ְמָך ֹלא ָק ָראּו‪ִּ ,‬כי‬
‫ַ‬
‫(נוסח המיוחס להגדה מאיטליה מתקופת הרנסאנס)‪.‬‬ ‫וְאת ָנוֵהּו ֵה ַׁשּמּו‪.‬‬
‫ָאכל ֶאת ַי ֲעקֹב ֶ‬ ‫ַ‬

‫ָמים יִ ְהיֶה ַהר ֵּבית יְ ָי נָכֹון ְּברֹאׁש ֶה ָה ִרים ִוְנ ָּׂשא הּוא‬ ‫ֲרית ַהּי ִ‬ ‫וְהיָה ְּבַאח ִ‬ ‫ָ‬
‫יהם‬‫ֲנית ֵֹת ֶ‬ ‫יהם ְל ִא ִּתים וַח ִ‬‫וְכ ְּתתּו ַח ְרב ֵֹת ֶ‬
‫ָהרּו ָע ָליו ַע ִּמים‪ִ ...‬‬‫ִמ ְּג ָבעֹות וְ נ ֲ‬
‫ָׁשבּו‬
‫ְל ַמ ְז ֵמרֹות ֹלא יִ ְׂשאּו ּגֹוי ֶאל ּגֹוי ֶח ֶרב וְֹלא יִ ְל ְמדּון עֹוד ִמ ְל ָח ָמה‪ .‬וְ י ְ‬
‫ֲריד ִּכי ִפי יְ ָי ְצ ָבאֹות ִּד ֵּבר‪.‬‬
‫וְאין ַמח ִ‬ ‫וְת ַחת ְּת ֵאנָתֹו ֵ‬
‫ַפנֹו ַ‬‫ִאיׁש ַּת ַחת ּג ְ‬
‫מיכה ד‪ ,‬א‪-‬ה‬

‫אליהו הנביא אליהו התשבי אליהו הגלעדי‪ ,‬במהרה יבוא אלינו עם משיח בן דוד‪.‬‬

‫‪23‬‬
 ‫הלל ‪ -‬השלמת פרקי ההלל‬
‫מתוך פרקי תהילים קטו‪-‬קיט‬
‫מוזגים כוס רביעית ומשלימים את פרקי ההלל‪.‬‬

‫ל ְַּמדֵ נִי‪ ,‬אֱלֹהַ י‪ָ ,‬בּרֵ ך וְהִ תְ ּ ַפ ֵלּל‬

‫ּשל‪,‬‬ ‫עַ ל ס ֹוד עָ לֶה קָ מֵ ל‪ ,‬עַ ל נֹגַהּ ְּפ ִרי ָב ׁ ֵ‬
‫עַ ל הַ חֵ רו ּת הַ ז ֹּאת‪ :‬ל ְִרא ֹות‪ ,‬לָחו ּׁש‪ִ ,‬ל ְנ ׁש ֹם‪,‬‬
‫ּשל‪.‬‬‫לָדַ עַ ת‪ְ ,‬ליַחֵ ל‪ ,‬לְהִ ָכ ׁ ֵ‬

‫ל ּ ֵַמד אֶ ת ִשׂפְ ת ֹותַ י ְבּרָ כָה ו ׁ ְִשיר הַ ֵלּל‬

‫ְבּהִ תְ חַ דֵ ּׁש זְמַ ְנּךָ עִ ם בֹּקֶ ר וְעִ ם לֵיל‪,‬‬
‫ְלבַל יִהְ יֶה י ֹומִ י הַ י ּ ֹום – ִכּתְ מ ֹול ׁ ִשל ְׁש ֹום‪.‬‬
‫ְלבַל יִהְ יֶה עָ לַי י ֹומִ י הֶ ְר ֵגּל‪.‬‬

‫לאה גולדברג‬

‫ּומ ִגּנָם הּוא‪.‬‬

‫‪ ...‬יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ַטח ַּביְ ָי ‪ֶ -‬ע ְז ָרם ָ‬
‫ּומ ִגּנָם הּוא‪.‬‬
‫ַאהרֹן ִּב ְטחּו ַּביְ ָי ‪ֶ -‬ע ְז ָרם ָ‬
‫ֵּבית ֲ‬
‫ּומ ִגּנָם הּוא‪.‬‬
‫יִ ְר ֵאי יְ ָי ִּב ְטחּו ַּביְ ָי ‪ֶ -‬ע ְז ָרם ָ‬

‫יְ ָי ְז ָכ ָרנּו יְ ָב ֵרְך‪ .‬יְ ָב ֵרְך ֶאת ֵּבית יִ ְׂש ָר ֵאל‪.‬‬

‫ַאהרֹן‪ .‬יְ ָב ֵרְך יִ ְר ֵאי יְ ָי ַה ְּק ַט ִּנים ִעם ַה ְּגד ִֹלים‪.‬‬
‫יְ ָב ֵרְך ֶאת ֵּבית ֲ‬
‫ֵיכם‪.‬‬‫וְעל ְּבנ ֶ‬ ‫יכם ַ‬ ‫ֲל ֶ‬
‫יכם‪ ,‬ע ֵ‬ ‫ֲל ֶ‬ ‫י ֵֹסף יְ ָי ע ֵ‬
‫ָָארץ‪.‬‬
‫ַאּתם ַליְ ָי ע ֵֹׂשה ָׁש ַמיִ ם ו ֶ‬ ‫רּוכים ֶ‬ ‫ְּב ִ‬
‫ָאדם‪.‬‬‫ָתן ִל ְבנֵי ָ‬ ‫ָארץ נ ַ‬ ‫וְה ֶ‬ ‫ַה ָּׁש ַמיִ ם ָׁש ַמיִ ם ַליְ ָי ָ‬
‫דּומה‪.‬‬‫יֹור ֵדי ָ‬ ‫ֹלא ַה ֵּמ ִתים יְ ַה ְללּו יָּה וְֹלא ָּכל ְ‬
‫עֹולם‪ַ .‬ה ְללּויָּה‪.‬‬ ‫וְעד ָ‬ ‫ַחנּו ְנ ָב ֵרְך יָּה ֵמ ַע ָּתה ַ‬ ‫ַאנ ְ‬
‫וֲ‬

‫ַארצֹות ַה ַחּיִ ים‪.‬‬ ‫‪ֶ ...‬א ְת ַה ֵלְך ִל ְפנֵי יְ ָי ְּב ְ‬

‫יתי ְמאֹד‪.‬‬ ‫ֶה ֱא ַמ ְנ ִּתי ִּכי ֲא ַד ֵּבר‪ֲ ,‬א ִני ָע ִנ ִ‬
‫ָאדם ּכֹזֵב‪.‬‬ ‫ָאמ ְר ִּתי ְב ָח ְפ ִזי ־ ָּכל ָה ָ‬ ‫ֲא ִני ַ‬

‫מּולֹוהי ָע ָלי‪.‬‬
‫ִ‬ ‫ָאׁשיב ַליְ יָ? ָּכל ַּת ְג‬
‫ָמה ִ‬
‫ּוב ֵׁשם יְ ָי ֶא ְק ָרא‪.‬‬
‫ּכֹוס יְ ׁשּועֹות ֶא ָּׂשא ְ‬
‫‪...‬‬

‫‪24‬‬
 ‫ְנ ָד ַרי ַליְ ָי ֲא ַׁש ֵּלם נ ְֶּג ָּדה ּנָא ְל ָכל ַעּמו‪.‬‬
‫רּוׁש ָליִ ם‪ַ .‬ה ְללּויָּה‪.‬‬
‫תֹוכ ִכי יְ ָ‬
‫ְּב ַח ְצרֹות ֵּבית יְ ָי ְּב ֵ‬

‫ַה ְללּו ֶאת יְ ָי ָּכל ּגֹויִ ם‪ַׁ ,‬ש ְּבחּוהּו ָּכל ָה ֻא ִּמים‪.‬‬
‫עֹולם‪ַ .‬ה ְללּויָּה‪.‬‬
‫ֶא ֶמת יְ ָי ְל ָ‬ ‫ָבר ָע ֵלינּו ַח ְסּדֹו ו ֱ‬
‫ִּכי ג ַ‬

‫עֹולם ַח ְסּדֹו‪.‬‬
‫הֹודּו ַליְ ָי ִּכי טֹוב ִּכי ְל ָ‬
‫עֹולם ַח ְסּדֹו‪.‬‬
‫ֹאמר נָא יִ ְׂש ָר ֵאל ִּכי ְל ָ‬‫י ַ‬
‫עֹולם ַח ְסּדֹו‪.‬‬‫ַאהרֹן ִּכי ְל ָ‬
‫ֹאמרּו נָא ֵּבית ֲ‬ ‫י ְ‬
‫עֹולם ַח ְסּדֹו‪.‬‬
‫ֹאמרּו נָא יִ ְר ֵאי יְ ָי ִּכי ְל ָ‬
‫י ְ‬

‫אתי יָּה ‪ָ -‬ענ ִָני ַּב ֶּמ ְר ַחב יָּה‪.‬‬ ‫ִמן ַה ֵּמ ַצר ָק ָר ִ‬
‫ָאדם‪.‬‬‫ֲׂשה ִלי ָ‬ ‫ירא‪ַ .‬מה ַיע ֶ‬ ‫יְ ָי ִלי ֹלא ִא ָ‬
‫‪...‬‬
‫יׁשּועה‪.‬‬
‫ָע ִּזי ִוְז ְמ ָרת יָּה וַיְ ִהי ִלי ִל ָ‬
‫יקים‪ .‬יְ ִמין יְ ָי ע ָֹׂשה ָחיִ ל‪.‬‬ ‫ָאה ֵלי ַצ ִּד ִ‬
‫וִיׁשּועה ְּב ֳ‬
‫ָ‬ ‫קֹול ִרּנָה‬
‫רֹומ ָמה‪ .‬יְ ִמין יְ ָי ע ָֹׂשה ָחיִ ל‪.‬‬ ‫יְ ִמין יְ ָי ֵ‬
‫‪...‬‬
‫יׁשּועה‪.‬‬
‫ַּת ִהי ִלי ִל ָ‬ ‫ית ִני ו ְ‬
‫ֲנ ָ‬
‫אֹודָך ִּכי ע ִ‬
‫ְ‬
‫ּבֹונים ָהיְ ָתה ְלרֹאׁש ִּפּנָה‪.‬‬ ‫ֶא ֶבן ָמ ֲאסּו ַה ִ‬
‫ֵמ ֵאת יְ ָי ָהיְ ָתה זֹאת‪ִ .‬היא ִנ ְפ ָלאת ְּב ֵעינֵינּו‪.‬‬
‫ילה ִוְנ ְׂש ְמ ָחה בֹו‪.‬‬ ‫ָג ָ‬
‫זֶה ַהּיֹום ָע ָׂשה יְ יָ‪ .‬נ ִ‬

‫יעה ּנָא‪.‬‬
‫הֹוׁש ָ‬
‫יעה ּנָא‪ָ .‬אּנָא יְ ָי ִ‬ ‫הֹוׁש ָ‬
‫ָאּנָא יְ ָי ִ‬
‫יחה ּנָא‪...‬‬
‫יחה ּנָא‪ָ .‬אּנָא יְ ָי ַה ְצ ִל ָ‬
‫ָאּנָא יְ ָי ַה ְצ ִל ָ‬

‫עֹוׂשי ְרצֹונֶָך‪.‬‬
‫יקים ֵ‬ ‫ידיָך ַצ ִּד ִ‬‫ֲס ֶ‬
‫ֲׂשיָך וַח ִ‬‫ֹלהינּו ַעל ַמע ֶ‬ ‫יְ ַה ְללּוָך יְ ָי ֱא ֵ‬
‫וִיׁש ְּבחּו ֶאת ִׁש ְמָך‬ ‫וִיב ְרכּו ַ‬ ‫וְכל ַע ְּמָך ֵּבית יִ ְׂש ָר ֵאל ְּב ִרּנָה יֹודּו ָ‬‫ָ‬
‫וְעד‬
‫עֹולם ַ‬‫ַּמר‪ִּ .‬כי ֵמ ָ‬ ‫ָאה ְלז ֵ‬ ‫ּול ִׁש ְמָך ּנ ֶ‬
‫ַמ ְל ֵּכנּו‪ִּ .‬כי ְלָך טֹוב ְלהֹודֹות ְ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֶמ ֶלְך ְמ ֻה ָּלל ַּב ִּת ְׁש ָּבחֹות‪.‬‬
‫ַאּתה ֵאל‪ָּ .‬ברּוְך ָ‬ ‫עֹולם ָ‬ ‫ָ‬

‫‪25‬‬
 ‫הלל הגדול‬
‫הלל הגדול‪.‬‬
‫תהלים קל"ו‬
‫עֹולם ַח ְסּדֹו‬
‫ִּכי ְל ָ‬ ‫הֹודּו ַליְ ָי ִּכי טֹוב‬
‫עפ"י חלק מנוסחי התלמוד נהגו‬
‫לאומרו על כוס יין חמישית‬ ‫‪...‬‬
‫יש הנוהגים לשתות כוס חמישית‬ ‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫יהם‬
‫כֹור ֶ‬
‫ְלמַ ֵּכה ִמ ְצרַיִ ם ִּב ְב ֵ‬
‫לכבוד הקמת מדינת ישראל ושיבת‬
‫ציון בדורנו‪.‬‬ ‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫רָאל ִמּתֹוכָ ם‬
‫ַּיֹוצא יִ ְׂש ֵ‬
‫ו ֵ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ּובזְ רֹועַ ְנטּויָה‬
‫ְּביָד ֲחזָקָ ה ִ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ְלגֹזֵר יַם סּוף ִל ְגז ִָרים‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫רָאל ְּבתֹוכֹו‬
‫ֱביר יִ ְׂש ֵ‬
‫וְ ֶהע ִ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫וְ ִנ ֵער ּפַ ְרעֹה וְ ֵחילֹו ְביַם סּוף‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫מֹוליְך עַ ּמֹו ּבַ ִּמ ְדּבָ ר‬
‫ְל ִ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ְלמַ ֵּכה ְמלָ ִכים ְּגד ִֹלים‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ירים‬
‫ַאּד ִ‬
‫ַהרֹג ְמלָ ִכים ִ‬
‫ַוּי ֲ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ְל ִסיחֹון ֶמ ֶלְך הָ ֱאמ ִֹרי‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ּולעֹוג ֶמ ֶלְך הַ ּבָ ָׁשן‬
‫ְ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ַארצָ ם ְלנַחֲלָ ה‬
‫וְ נָתַ ן ְ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫רָאל עַ ְבּדֹו‬
‫נַחֲלָ ה ְליִ ְׂש ֵ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫ֶׁש ְּב ִׁש ְפ ֵלנּו זָכַ ר לָ נּו‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫וַּיִ ְפ ְר ֵקנּו ִמּצָ ֵרינּו‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫נֹותן ֶל ֶחם ְלכָ ל ּבָ ָׂשר‬
‫ֵ‬
‫ִּכי ְלעֹולָ ם חַ ְסּדֹו‬ ‫הֹודּו ְל ֵאל הַ ָּׁשמָ יִ ם‬

‫וְה ָּקדֹוׁש‬
‫יִ ְׁש ַּת ַּבח ִׁש ְמָך ָל ַעד ַמ ְל ֵּכנּו‪ָ .‬ה ֵאל ַה ֶּמ ֶלְך ַהּגָדֹול ַ‬
‫בֹותינּו‬
‫ֵאֹלהי ֲא ֵ‬ ‫ֹלהינּו ו ֵ‬ ‫ָאה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָארץ‪ִּ .‬כי ְלָך נ ֶ‬
‫ּוב ֶ‬‫ַּב ָּׁש ַמיִ ם ָ‬
‫ֶצח ְּג ֻד ָּלה‬
‫ּומ ְמ ָׁש ָלה‪ .‬נ ַ‬
‫ּוׁש ָב ָחה‪ַ .‬ה ֵּלל ִוְז ְמ ָרה‪ .‬עֹוז ֶ‬
‫ִׁשיר ְ‬
‫ּומ ְלכּות‪ְּ :‬ב ָרכֹות‬ ‫וְת ְפ ֶא ֶרת‪ְ .‬ק ֻד ָּׁשה ַ‬
‫בּורה‪ְּ .‬ת ִה ָּלה ִ‬
‫ְּוג ָ‬
‫ַאּתה יְ יָ‪ֵ .‬אל ֶמ ֶלְך‬‫עֹולם‪ָּ :‬ברּוְך ָ‬ ‫וְעד ָ‬ ‫וְהֹודאֹות ֵמ ַע ָּתה ַ‬
‫ָ‬
‫הֹודאֹות‪ֲ .‬אדֹון ַה ִּנ ְפ ָלאֹות‪.‬‬‫ּגָדֹול ַּב ִּת ְׁש ָּבחֹות ֵאל ַה ָ‬
‫עֹול ִמים‪.‬‬‫ירי ִז ְמ ָרה‪ֶ .‬מ ֶלְך ֵאל ֵחי ָה ָ‬ ‫ּבֹוחר ְּב ִׁש ֵ‬
‫ַה ֵ‬

‫ָפן‪.‬‬
‫ּבֹורא ְּפ ִרי ַהּג ֶ‬
‫עֹולם ֵ‬
‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬
‫ָּברּוְך ָ‬

‫שותים כוס רביעית בהסבה‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫ברכה אחרונה על שתיית הכוס השלישית והכוס הרביעית‪:‬‬

‫עֹולם ַעל ַה ֶּג ֶפן וְ ַעל ְּפ ִרי ַה ֶּג ֶפן וְ ַעל‬ ‫ֹלהינּו ֶמ ֶלְך ָה ָ‬ ‫ַאּתה יְ ָי ֱא ֵ‬ ‫ָּברּוְך ָ‬
‫ית וְ ִה ְנ ַח ְל ָּת‬
‫ּור ָח ָבה ֶׁש ָר ִצ ָ‬‫טֹובה ְ‬‫נּובת ַה ָּׂש ֶדה וְ ַעל ֶא ֶרץ ֶח ְמ ָּדה ָ‬ ‫ְּת ַ‬
‫ּטּובּה‪ַ ,‬ר ֵחם יְ ָי‬‫ּבֹוע ִמ ָ‬‫ּמֹותינּו ֶל ֱאכֹל ִמ ִּפ ְריָּה וְ ִל ְׂש ַ‬ ‫ּול ִא ֵ‬ ‫בֹותינּו ְ‬ ‫ַל ֲא ֵ‬
‫ירָך וְ ַעל ִצּיֹון ִמ ְׁש ַּכן‬ ‫רּוׁש ַליִ ם ִע ֶ‬
‫ֹלהינּו ַעל יִ ְׂש ָר ֵאל ַע ֶּמָך וְ ַעל יְ ָ‬ ‫ֱא ֵ‬
‫ֲלנּו‬
‫ָמינּו וְ ַהע ֵ‬ ‫רּוׁש ַליִ ם ִעיר ַהּק ֶֹדׁש ִּב ְמ ֵה ָרה ְּבי ֵ‬
‫בֹודָך‪ ,‬וְ ַה ְׁש ֵלם ִּב ְניַן יְ ָ‬ ‫ְּכ ֶ‬
‫ּטּובּה ְּונ ָב ֶר ְכָך‬
‫ֹאכל ִמ ִּפ ְריָּה וְ ִנ ְׂש ַּבע ִמ ָ‬ ‫תֹוכּה וְ ַׂש ְּמ ֵחנּו ְּב ִב ְנ ָינָּה וְ נ ַ‬
‫ְל ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי‬‫ּוב ָט ֳה ָרה‪ .‬וְ ַׂש ְמ ֵחנּו ְּביֹום ַחג ַה ַּמּצֹות ַהּזֶה ִּכי ָ‬ ‫יה ִּב ְק ֻד ָּׁשה ְ‬‫ָע ֶל ָ‬
‫ַאּתה יְ ָי‬‫ַפנָּה‪ָּ .‬ברּוְך ָ‬ ‫ָארץ וְ ַעל ְּפ ִרי ג ְ‬‫נֹודה ְלָך ַעל ָה ֶ‬ ‫ּומ ִטיב ַלּכֹל וְ ֶ‬ ‫טֹוב ֵ‬
‫ָארץ וְ ַעל ְּפ ִרי ַה ֶּג ֶפן‪.‬‬ ‫ַעל ָה ֶ‬

‫פסח ‪ -‬עם שומר במשך אלפי שנים את יום צאתו מבית עבדים ! דרך כל מחילות‬
‫השעבוד והאונס והאינקוויזיציה והשמד והפרעות‪ ,‬נושאת האומה בלבה את‬
‫הגעגועים לחופש ומביאה אותם לידי ביטוי עממי אשר לא יפסח על כל נפש‬
‫בישראל‪ ,‬על כל נפש עניה ומרודה ! מאבות אל בנים דרך כל הדורות נמסר דבר‬
‫יציאת מצרים כזכרון אישי‪ ,‬אשר איננו מחוויר ואיננו דהה‪" .‬בכל דור ודור חייב‬
‫אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים‪ .‬אין לך שיא של הכרה היסטורית‬
‫מרומם מזה‪ ,‬ואין לך התמזגות של יחיד וכלל‪ ,‬ברחבי כדור העולם ובעמקי‬
‫הדורות‪ ,‬גדולה כאשר בצו פדגוגי עתיק זה‪ .‬אנני יודע יצירה ספרותית יותר‬
‫מחנכת לתיעוב העבדות ולאהבת החירות כספור השעבוד ויציאת מצרים‪ .‬ואינני‬
‫יודע שום זיכרון עתיק שכולו מופנה לקראת העתיד‪ ,‬שכולו סמל להווה שלנו‬
‫ולעתידנו כ"זכר ליציאת מצרים"‪.‬‬
‫ברל כצנלסון‪ ,‬מהפכה ומסורת‪1935 ,‬‬

‫‪27‬‬
 ‫נרצה ‪ -‬חתימת הסדר‬

‫ּה ְל ָכתֹו‪,‬‬
‫ּסח ְכ ִ‬ ‫ֲסל ִסּדּור ֶפ ַ‬ ‫חַ‬
‫וְח ָּקתֹו‪.‬‬
‫ׁפּטֹו ֻ‬ ‫ּכל ִמ ְש ָ‬‫ְכ ָ‬
‫ּר אֹותֹו‪,‬‬ ‫ָכינּו ְל ַס ֵד‬‫ׁר ז ִ‬
‫ּא ֶש‬‫ַכ ֲ‬
‫ֵכּן ִנ ְז ֶכּה ַלעֲׂשֹותֹו‪.‬‬

‫ׁשֹוכן ְמעֹונָה‪,‬‬ ‫זְָך ֵ‬

‫ֲדת ִמי ָמנָה‪.‬‬ ‫קֹומם ְק ַהל ע ַ‬ ‫ֵ‬
‫ַהל ִנ ְט ֵעי ַכ ָנּה‬ ‫ּקרֹוב נ ֵ‬ ‫ְב ָ‬
‫ּר ָנּה‪.‬‬
‫ְפּדּויִ ם ְל ִצּיֹון ְב ִ‬

‫ירּוׁש ַליִ ם ַה ְּבנּויָה‪.‬‬

‫ְל ָׁשנָה ַה ָּבָאה ִּב ָ‬
‫ירּוׁש ַליִ ם ֶׁשל ָׁשלֹום‪.‬‬
‫ְל ָׁשנָה ַה ָּבָאה ִּב ָ‬
‫טֹובה ִעם ָּכל‬ ‫ְל ָׁשנָה ַה ָּבָאה‪ִּ ,‬ב ְב ִריאּות ָ‬
‫ֲב ֵרינּו‪.‬‬
‫חֹותינּו וַח ֵ‬
‫ְּבנֵי ִמ ְׁש ְּפ ֵ‬

‫‪28‬‬
 ‫עוד יבוא שלום עלינו ועל כולם‪.‬‬
‫סלאם – עלינו ועל כל העולם‪.‬‬
‫סלאם – שלום‪.‬‬

‫ׁלָ יִ ם‬‫רּוש‬
‫ּור ֵאה ְבּטּוב יְ ָ‬ ‫יְ בָ ֶר ְכָך יְ ָי ִמ ִצּּיֹון ְ‬
‫יְ בָ ֶר ְכָך יְ ָי ִמ ִצּּיֹון כָּל יְ ֵמי‪ ,‬יְ ֵמי חַ ּיֶיָך‪.‬‬
‫ׂרָאל‪.‬‬
‫ׁלֹום עַ ל יִ ְש ֵ‬ ‫ּור ֵאה בָ ִנים ְלבָ נֶיָך‪ָ ,‬ש‬ ‫ְ‬

‫אני מאמין‬
‫ש‪ .‬טשרנחובסקי‬

‫ַש ׂח ֲִקי‪ַ ,‬ש ׂח ֲִקי עַ ל הַ חֲל ֹומ ֹות‪,‬‬

‫זו ּ אֲ נִי הַ ח ֹולֵם ָש ׂח‪.‬‬
‫ַש ׂח ֲִקי ִ ּכי ָבּאָ דָ ם אַ אֲ מִ ין‪,‬‬
‫ִ ּכי ע ֹודֶ ִנּי מַ אֲ מִ ין ּב ְָך‪.‬‬

‫ִ ּכי ע ֹוד נַפְ ׁ ִשי ְדּר ֹור ׁש ֹואֶ פֶת‪,‬‬

‫לֹא מְ כ ְַר ִּתיהָ לְעֵ גֶל ּ ָפז‪,‬‬
‫ִ ּכי ע ֹוד אַ אֲ מִ ין גַּם ּבָאָ דָ ם‪,‬‬
‫גַּם ְ ּברו ּח ֹו‪ ,‬רו ּחַ עָ ז‪.‬‬

‫רו ּח ֹו י ׁ ְַשל ְ‬
‫ִיך ּכַבְ לֵי‪-‬הֶ בֶל‪,‬‬
‫יְר ֹומְ מֶ נּו ּ ָּבמֳתֵ י‪-‬עָ ל‪:‬‬
‫לֹא ּבָרָ עָ ב יָמו ּת ע ֹובֵד‪,‬‬
‫ְדּר ֹור ַלנֶּפֶש‪ַ ּ ,‬פת‪ַ -‬ל ָּדל‪.‬‬

‫אַ אֲ מִ ינָה גַּם ּבֶעָ תִ יד‪,‬‬

‫אַ ף ִאם י ְִרחַ ק זֶה הַ י ּ ֹום‪,‬‬
‫אַ ְך ּב ֹוא יָב ֹוא ‪ -‬י ּ ְ‬
‫ִש ׂאו ּ ׁ ָשל ֹום‪,‬‬
‫אָ ז ו ּבְ רָ כָה ְלאֹם מִ ְ ּלאֹם‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫פיוטי הסדר‬

‫קָ ֵרב יֹום ֲא ֶׁשר הּוא ֹלא יֹום וְ ֹלא לַ יְ לָ ה‪.‬‬

‫רָם הֹודַ ע ִּכי ְלָך הַ ּיֹום ַאף ְלָך הַ ּלַ יְ לָ ה‬
‫ירָך ּכָ ל הַ ּיֹום וְ כָ ל הַ ּלַ יְ לָ ה‪.‬‬ ‫ׁשֹומ ִרים הַ ְפ ֵקד ְל ִע ְ‬
‫ְ‬
‫ּתָ ִאיר ְּכאֹור יֹום ֶח ְׁשכַ ת לַ יְ לָ ה‪.‬‬
‫מתוך הפיוט "ובכן בחצי הלילה"‬

‫ִ ּכי לוֹ נָ ֶאה‪ּ ִ ,‬כי לוֹ יָ ֶאה‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬‫ַאדּיר ִּב ְמלּוכָ ה‪ּ ,‬בָ חּור ּכַ ֲהלָ כָ ה‪ְּ ,‬גדּודָ יו י ְ‬‫ִ‬
‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬‫ּדָ גּול ִּב ְמלּוכָ ה‪ ,‬הָ דּור ּכַ ֲהלָ כָ ה‪ ,‬ו ִָתיקָ יו י ְ‬
‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬
‫זַּכַ אי ִּב ְמלּוכָ ה‪ ,‬חָ ִסין ּכַ ֲהלָ כָ ה טַ ְפסָ רָיו י ְ‬
‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬
‫י ִָחיד ִּב ְמלּוכָ ה‪ּ ,‬כַ ִּביר ּכַ ֲהלָ כָ ה ִלּמּודָ יו י ְ‬
‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬‫מֹוׁשל ִּב ְמלּוכָ ה‪ ,‬נֹורָא ּכַ ֲהלָ כָ ה ְס ִביבָ יו י ְ‬ ‫ֵ‬

‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬
‫ּפֹודה ּכַ ֲהלָ כָ ה‪ ,‬צַ ִּדיקָ יו י ְ‬
‫עָ נָו ִּב ְמלּוכָ ה‪ֶ ,‬‬
‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬
‫קָ דֹוׁש ִּב ְמלּוכָ ה‪ ,‬רַחּום ּכַ ֲהלָ כָ ה ִׁש ְנַא ָנּיו י ְ‬
‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫ֹאמרּו לֹו‪:‬‬
‫ּתֹומְך ּכַ ֲהלָ כָ ה ְּת ִמימָ יו י ְ‬
‫ּתַ ִקּיף ִּב ְמלּוכָ ה‪ֵ ,‬‬
‫ָאה‪.‬‬
‫ָאה‪ִּ ,‬כי לֹו י ֶ‬
‫ְלָך ְּולָך‪ְ ,‬לָך ִּכי ְלָך‪ְ ,‬לָך ַאף ְלָך‪ְ ,‬לָך יְ ָי הַ ּמַ ְמלָ כָ ה‪ִּ ,‬כי לֹו נ ֵֶ‬

‫‪30‬‬
 ‫אחד מי יודע?‬

‫‪5‬‬
‫חמישה מי יודע?‬
‫‪1‬‬
‫אחד מי יודע?‬
‫חמישה אני יודע!‬ ‫אחד אני יודע!‬
‫חמישה חומשי תורה‪ ,‬ארבע אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪,‬‬ ‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫שני לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫שישה מי יודע?‬
‫שנים מי יודע?‬
‫שנים אני יודע!‬
‫שני לוחות הברית‪,‬‬
‫שישה אני יודע!‬ ‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫שישה סדרי משנה‪ ,‬חמישה חומשי תורה‪ ,‬ארבע‬
‫אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪ ,‬שני לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫שלושה מי יודע?‬
‫שלושה אני יודע!‬
‫שלושה אבות‪ ,‬שני לוחות הברית‪,‬‬
‫שבעה מי יודע?‬ ‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫שבעה אני יודע!‬
‫שבעה ימי שבתא‪ ,‬שישה סדרי משנה‪ ,‬חמישה‬
‫חומשי תורה‪ ,‬ארבע אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪ ,‬שני‬
‫לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ארבע מי יודע?‬
‫ארבע אני יודע!‬
‫ארבע אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪ ,‬שני‬
‫לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫‪11‬‬
‫אחד עשרה מי יודע?‬
‫אחד עשרה אני יודע!‬
‫אחד עשרה כוכביא‪ ,‬עשרה דבריא‪ ,‬תשעה‬
‫ירחי לידה‪ ,‬שמונה ימי מילה‪ ,‬שבעה ימי‬
‫שבתא‪ ,‬שישה סדרי משנה‪ ,‬חמישה חומשי‬
‫תורה‪ ,‬ארבע אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪ ,‬שני‬
‫לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שמונה מי יודע?‬
‫שמונה אני יודע!‬
‫שמונה ימי מילה‪ ,‬שבעה ימי שבתא‪ ,‬שישה סדרי‬
‫משנה‪ ,‬חמישה חומשי תורה‪ ,‬ארבע אימהות‪,‬‬
‫שלושה אבות‪ ,‬שני לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫‪12‬‬
‫שנים עשרה מי יודע?‬
‫תשעה מי יודע?‬
‫תשעה אני יודע!‬
‫תשעה ירחי לידה‪ ,‬שמונה ימי מילה‪ ,‬שבעה ימי‬
‫שנים עשרה אני יודע!‬ ‫שבתא‪ ,‬שישה סדרי משנה‪ ,‬חמישה חומשי תורה‪,‬‬
‫שנים עשרה שבטיא‪ ,‬אחד עשרה כוכביא‪,‬‬ ‫ארבע אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪ ,‬שני לוחות הברית‪,‬‬
‫עשרה דבריא‪ ,‬תשעה ירחי לידה‪ ,‬שמונה‬ ‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫ימי מילה‪ ,‬שבעה ימי שבתא‪ ,‬שישה‬
‫סדרי משנה‪ ,‬חמישה חומשי תורה‪ ,‬ארבע‬
‫אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪ ,‬שני לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫עשרה מי יודע?‬

‫‪13‬‬
‫עשרה אני יודע!‬
‫עשרה דבריא‪ ,‬תשעה ירחי לידה‪ ,‬שמונה ימי‬
‫מילה‪ ,‬שבעה ימי שבתא‪ ,‬שישה סדרי משנה‪,‬‬
‫שלושה עשרה מי יודע? שלושה עשרה אני‬ ‫חמישה חומשי תורה‪ ,‬ארבע אימהות‪ ,‬שלושה‬
‫יודע!‬ ‫אבות‪ ,‬שני לוחות הברית‪,‬‬
‫שלושה עשרה מדיא‪ ,‬שנים עשרה שבטיא‪,‬‬ ‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬
‫אחד עשרה כוכביא‪ ,‬עשרה דבריא‪ ,‬תשעה‬
‫ירחי לידה‪ ,‬שמונה ימי מילה‪ ,‬שבעה ימי‬
‫שבתא‪ ,‬שישה סדרי משנה‪ ,‬חמישה חומשי‬
‫תורה‪ ,‬ארבע אימהות‪ ,‬שלושה אבות‪ ,‬שני‬
‫לוחות הברית‪,‬‬
‫אחד אלוהינו שבשמים ובארץ‪.‬‬

‫‪32‬‬
 ‫שירים עבריים לערב חג‬
‫מָ ה ק ֹול עֲנ ֹות אֲ נִי ׁש ֹומֵ עַ‬
‫ק ֹול ׁש ֹופָר וְק ֹול ּ ֻת ִּפים‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫לו ּ ִּת ׁ ּ ָשמַ ע ְ ּבת ֹו ְך ּכָל אֵ ּלֶה‬
‫גַּם ְּתפִ ּלָה אַ חַ ת מִ ִּפי‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫לו ּ יְהִ י‪ ,‬לו ּ יְהִ י‪...‬‬
‫ו ְִאם ִּפתְ אֹם ִיזְרַ ח מֵ אֹפֶל‬
‫אשנו ּ א ֹור ּכ ֹוכָב‬ ‫עַ ל ר ֹ ׁ ֵ‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫אָ ז ּ ֵתן ׁ ַש ְלוָה וְתֵ ן גַּם ּכ ֹוחַ‬
‫ְלכָל אֵ ּלֶה ׁ ֶשנֹּאהַ ב‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫לו ּ יְהִ י‪ ,‬לו ּ יְהִ י‪...‬‬
‫‪33‬‬
‫לו ּ יְהִ י‬
‫נעמי שמר‬
‫ע ֹוד י ֵׁש מִ פְ רָ ש ֹ ָלבָן ָּבאֹפֶק‬
‫מו ּל עָ נָן ׁ ָשחֹר ָּכבֵד‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫ו ְִאם ּבַחַ ּל ֹונ ֹות הָ עֶ רֶ ב‬
‫א ֹור נֵר ֹות הַ חַ ג ר ֹועֵ ד‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫ ‬
‫לו ּ יְהִ י‪ ,‬לו ּ יְהִ י‬
‫אָ נָא לו ּ יְהִ י‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫ִאם הַ ְּמ ַב ֵּש ֹר ע ֹומֵ ד ַּב ֶּדלֶת‬
‫ּ ֵתן מִ ּלָה ט ֹובָה ְ ּבפִ יו‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫ִאם נַפְ ׁ ְשךָ לָמו ּת ׁש ֹואֶ לֶת‬
‫מִ ְּפ ִריחָ ה ו ּמֵ אָ סִ יף‬
‫ּכָל ׁ ֶש ְנּב ֵַּק ׁש ‪ -‬לו ּ יְהִ י‪.‬‬
‫לו ּ יְהִ י‪ ,‬לו ּ יְהִ י‪...‬‬
 ‫פנה הגשם‬ ‫חַ ג לִי‬
‫מתתיהו שלם‬ ‫לאה נאור ומשה וילנסקי‬

‫ֶשם‪,‬‬ ‫ּ ָפנָה הַ גּ ׁ ֶ‬ ‫אֵ יזֶה חַ ג לִי‪ ,‬אֵ יזֶה חַ ג לִי‬

‫חָ לַף‪ ,‬הָ ל ְַך ל ֹו‪.‬‬
‫ֲענַן רָ ִקיעַ‬
‫ְ‬
‫חָ לַף‪ ,‬הָ לַך ל ֹו‪.‬‬
‫אֵ יזֶה חַ ג לִי‪ ,‬אֵ יזֶה חַ ג‪.‬‬
‫ְּפנֵי אֲ דָ מָ ה‬
‫ְ ּבא ֹור חַ ּ ָמה‬
‫ׁ ִש ּ ֳבלִים ז ְָקפו ּ‬
‫אשיהֶ ן ּב ַָּקמָ ה‪.‬‬‫רָ ׁ ֵ‬
‫ְ ּבנֵי הָ ִרים זֶה אֶ ל זֶה‬
‫ּבָרָ מָ ה י ְׁש ֹורֵ רו ּ‬
‫ׁ ָשל ֹום‪ָ ׁ ,‬של ֹום‪,‬‬
‫הֵ ידָ ד! הֵ ידָ ד!‬
‫אָ בִ יב הַ י ּ ֹום‪.‬‬
‫חַ ג יָחִ יד ו ּמְ יֻּחָ ד לִי‪.‬‬
‫גַּם הַ ׁ ּ ֶשמֶ ש מְ ִאירָ ה‬
‫לִי הַ י ּ ֹום ִּפי ֲע ָש ֹרָ ה‬
‫א ֹור נֵר ֹות‪ּ ִ ,‬ב ְר ּכַת א ֹורֵ חַ‬
‫חַ ג ָש ֹמֵ חַ ‪ ,‬חַ ג ָש ֹמֵ חַ ‪.‬‬
‫הַ ִּש ֹמְ חָ ה ּפֹה עַ ד הַ גַּג‬
‫אֵ יזֶה אֵ יזֶה אֵ יזֶה חַ ג‬
‫אֵ יזֶה חַ ג לִי‪ ,‬אֵ יזֶה חַ ג‪.‬‬
‫הַ ְּפרָ חִ ים‪ ,‬הָ א ֹור‪ ,‬הַ ַי ּיִן‬
‫הַ ִּדמְ עָ ה ִ ּב ְקצֵה הָ עַ יִן‬
‫הַ חֻ ְלצָה הַ ְ ּל ָבנָה‬
‫חַ ג הַ י ּ ֹום ְ ּבכָל ִּפנָּה‬
‫אֵ יזֶה חַ ג לִי אֵ יזֶה חַ ג‪.‬‬

‫אֵ ְ‬ ‫י ֹום ׁ ֶשל חַ ג ְ ּכמ ֹו י ֹום הֻ ּלֶדֶ ת‬

‫יך י ֹו ְדעִ ים ׁ ֶ‬
‫ש ּבָא אַ בִ יב‬ ‫ׁ ִשיר ַּב ּלֵב וְא ֹור ּבַחֶ דֶ ר‪.‬‬
‫דתיה בן דור‬
‫מִ י ׁ ֶש ּבָא ּבָרו ְּך הַ ּבָא‬
‫אֵ ְ‬ ‫חַ ג נִפְ לָא ּת ֹודָ ה רַ ּבָה‬
‫יך י ֹו ְדעִ ים ֶש ּבָא אָ בִ יב?‬
‫אֵ יזֶה חַ ג לִי אֵ יזֶה חַ ג‪.‬‬
‫מִ סְ תַ ְ ּכלִים סָ בִ יב סָ בִ יב‬
‫ו ְִאם ר ֹו ִאים ֶשאֵ ין ע ֹוד ּב ֹוץ‬
‫ַשבִ ילִים‪,‬‬ ‫ּב ְ‬
‫ו ְִאם ר ֹו ִאים ֶשנֶ ֱעלְמו ּ הַ מְ עִ ילִים‪,‬‬

‫ו ְִאם ּ ָפרַ ג ְוגַם חַ ְרצִ ית‪,‬‬

‫לִכְ ב ֹוד הֶ חַ ג ִק ְשטו ּ אַ ְרצִ י‪.‬‬
‫אָ ז י ֹו ְדעִ ים אָ ז י ֹו ְדעִ ים‬
‫ֶש ּבָא אָ בִ יב ֶש ּבָא אָ בִ יב‪,‬‬

‫אָ ז י ֹו ְדעִ ים אָ ז ֶש ּבָא אָ בִ יב‪.‬‬

‫‪34‬‬
 ‫מ ֹודֶ ה אֲ נִי‬
‫מאיר אריאל‬
‫מ ֹודֶ ה אֲ נִי‬
‫לְפָ נֶיךָ וּלְךָ‬
‫עַ ל ּכָל הַ חֶ סֶ ד וְהָ אֱמֶ ת וְהַ ּט ֹובָה וְהָ רָ עָ ה וְהַ ּט ֹובָה‬
‫ֶשעָ ִש ֹיתָ עִ ּ ָמ ִדי וְעִ ם ּבֵיתִ י‬
‫וְעִ ם ְקר ֹובַי ו ִ‬
‫ִידידַ י‬
‫וְעִ ם ְ ּבנֵי עַ ִּמי וְעִ ם אַ ְרצִ י‬
‫וְעִ ם ּכָל הָ ע ֹולָם וְהָ אָ דָ ם‬
‫אֲ ׁ ֶשר ּבָרָ אתָ ‪.‬‬
‫ָּבלָאט‪ ,‬חֶ רֶ ׁש חֶ רֶ ׁש‬
‫אַ ט אַ ט ט ֹופְ פ ֹות‬
‫עֲתִ יד ֹות עֲתִ יד ֹות ל ְִקרָ אתֵ נו ּ‪.‬‬
‫וְאַ ְּת מְ חַ ֶי ּכֶת אֵ לַי מִ ּת ֹו ְך הַ ּ ֵשינָה‪.‬‬
‫יִהְ יֶה לָנו ּ ט ֹוב‪ ,‬ט ֹוב מִ ּט ֹוב‪ ,‬ט ֹוב מְ א ֹוד‪,‬‬
‫זֶה מַ תְ חִ יל ְ ּכבָר ַּב ּבֹקֶ ר ַּבבֹּקֶ ר‪.‬‬
‫אַ ְּת צ ֹוחֶ קֶ ת אֵ לַי‬
‫מִ ּת ֹו ְך מִ ּת ֹו ְך הַ ׁ ֵּשנָה‪.‬‬
‫ימלא פי‬
‫תהלים עא‪ ,‬אביהו מדינה‬
‫י ּ ִָמלֵא פִ י ְּתהִ ּלָתֵ ךָ‬
‫ּכָל הַ י ּ ֹום ִּתפְ אַ ְר ּ ֶתךָ‬
‫אַ ל ּ ַת ׁ ְשלִי ֵכנִי לְעֵ ת ז ְִקנָה‬
‫ִ ּככְ ל ֹות ּכֹחִ י אַ ל ּ ַתעַ ְז ֵבנִי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫הַ ְלוַאי‬
‫אהוד מנור ובועז שרעבי‬
‫הַ ְלוַאי ו ּמֵ עָ נָן ּ ֵתרֵ ד עָ לֵינו ּ קֶ ׁ ֶשת‬
‫הַ ְלוַאי ׁ ֶש ּלָע ֹולָם הַ זֶּה יֵש ּ ַת ָּקנָה‪...‬‬
‫הַ ְלוַאי וְי ֹום יִצְ מַ ח מִ ּת ֹו ְך סו ּפָ ה גּ ֹועֶ ׁ ֶשת‬
‫הַ ְלוַאי וְלֹא ּתֹאבַד לָעַ ד הַ ּ ַמ ּ ָתנָה‬
‫הַ ְלוַאי ׁ ֶשהַ ִּמ ְד ּבָר יַצְ מִ יחַ עֵ ֶש ֹב ֶּד ׁ ֶשא‬
‫הַ ְלוַאי וְע ֹוד נ ׁ ֵֵשב ְ ּבצֵל הַ ְּתאֵ נָה‪.‬‬
‫הַ ְלוַאי ׁ ֶש ּלֹא נִכְ אַ ב ו ְִא ׁיש אָ חִ יו יֹאהַ ב‬
‫הַ ְלוַאי ְוי ּ ִָפתְ חו ּ ׁשו ּב ׁ ַשעֲרֵ י גַּן עֵ דֶ ן‬
‫הַ ְלוַאי ְויִתְ מַ ז ְּגו ּ מִ זְרָ ח ו ּמַ עֲרָ ב‬
‫הַ ְלוַאי‪ ,‬הַ ְלוַאי וּנְחַ ֵּד ׁש יָמֵ ינו ּ ּכָאן ְ ּכקֶ דֶ ם‪.‬‬
‫הַ ְלוַאי וְלֹא ִי ּ ָש ׂא ע ֹוד ג ֹוי אֶ ל ג ֹוי חֶ רֶ ב‬
‫הַ ְלוַאי וְלֹא ִנ ְנט ֹ ׁש אֶ ת ֶּדרֶ ך הַ ִּת ְקוָה‬
‫הַ ְלוַאי וְהָ אָ דָ ם יִהְ יֶה רַ חו ּם עַ ד עֶ רֶ ב‬
‫הַ ְלוַאי ׁ ֶשיֵּש סִ ּכו ּי אֶ חָ ד לָאַ ֲהבָה‪.‬‬
‫הַ ְלוַאי ׁ ֶש ּלֹא נִכְ אַ ב‪...‬‬
 ‫זֶמֶ ר זֶמֶ ר ל ְָך‬ ‫ּבֶן אָ דָ ם‬
‫אברהם בן זאב‬ ‫הראי"ה קוק ואביגיל עוזיאל‬

‫זֶמֶ ר זֶמֶ ר ל ְָך‬ ‫ּבֶן אָ דָ ם‪,‬‬

‫זֶמֶ ר זֶמֶ ר ל ְָך‬ ‫ֲעלֵה לְמַ עְ לָה ֲעלֵה‪,‬‬
‫זֶמֶ ר ל ְָך מְ כ ֹורָ תִ י‪ ,‬מְ כ ֹורָ תִ י‬ ‫ִ ּכי ּכֹחַ עַ ז לְךָ‪,‬‬
‫הַ ּ ַמעְ ָגּל ס ֹובֵב‬
‫זֶמֶ ר ל ְָך ּד ֹובֵב‬ ‫י ֵׁש לְךָ ַּכ ְנפֵי רו ּחַ ‪,‬‬
‫זֶמֶ ר ל ְָך מְ כ ֹורָ תִ י‪ ,‬מְ כ ֹורָ תִ י‬ ‫ְש ִרים אַ ִ ּב ִירים‪,‬‬ ‫ַּכ ְנפֵי נ ׁ ָ‬

‫ִשׂמָ חו ּ‬ ‫הֲרָ רַ י ְִך הֵ ּ ָמה י ְ‬ ‫אַ ל ְּתכַחֵ ׁש ּבָם‬

‫עֵ ת מְ ח ֹול הַ ה ֹורָ ה יִסְ עַ ר‬ ‫ּפֶן ְי ַכח ֲׁשו ּ לְךָ‪,‬‬
‫אֶ לֶף ְּפרָ חִ ים ְלפֶתַ ע יִפְ רָ חו ּ‬
‫ְיכַסּ ו ּ אֶ ת עֵ ין הַ ִּמ ְד ָבּר‬ ‫ְּדר ֹו ׁש א ֹותָ ם ‪-‬‬
‫ְוי ּ ִָמצְ או ּ לְךָ מִ יָּד‪.‬‬
‫ה ֹורָ ה ה ֹורָ ה ל ְָך‬
‫ה ֹורָ ה ה ֹורָ ה ל ְָך‬
‫ה ֹורָ ה ל ְָך מְ כ ֹורָ תִ י‪ ,‬מְ כ ֹורָ תִ י‬
‫הַ ּ ַמעְ ָגּל ס ֹובֵב‬ ‫ִש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‬
‫ה ֹורָ ה ל ְָך ּד ֹובֵב‬ ‫בלהה יפה וידידה אדמון‬
‫ה ֹורָ ה ל ְָך מְ כ ֹורָ תִ י‪ ,‬מְ כ ֹורָ תִ י‬
‫ִש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‪ִ ,‬ש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‪,‬‬
‫הֲרָ רַ י ְִך הֵ ּ ָמה י ְ‬
‫ִשׂמָ חו ּ‪...‬‬ ‫אָ בִ יב הִ גִּיעַ ‪ּ ,‬פֶסַ ח ּבָא!‬
‫ִש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‪ִ ,‬ש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‪,‬‬
‫אָ בִ יב הִ גִּיעַ ‪ּ ,‬פֶסַ ח ּבָא!‬

‫ּ ָתפְ רו ּ‪ָ ּ ,‬תפְ רו ּ‪ָ ּ ,‬תפְ רו ּ לִי ֶּבגֶד עִ ם ִ ּכיסִ ים‪.‬‬

‫מִ ּלְאו ּ‪ ,‬מִ ּלְאו ּ‪ ,‬מִ ּלְאו ּ ִ ּכיסַ י ֶּבאֱג ֹוזִים‪.‬‬

‫ִשֹישֹו ּ ְו ִש ֹמְ חו ּ‬ ‫ִש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‪...‬‬

‫בנימין כספי ומיכאל גלינקא‬
‫ׁ ָשא ֹול אֶ ׁ ְשאַ ל‪ָ ׁ ,‬שא ֹול אֶ ׁ ְשאַ ל אַ ְר ּבַע קֻ ׁ ְשי ֹות‬
‫ּשׂמְ חַ ת חַ ג‬‫ִשׂישׂו ּ ו ְִשׂמְ חו ּ ְב ִ‬ ‫ׁ ָשתֹה אֶ ׁ ְש ּ ֶתה‪ָ ׁ ,‬שתֹה אֶ ׁ ְש ּ ֶתה אַ ְר ּבַע ּכ ֹוס ֹות‪.‬‬
‫מַ חֲאו ּ ַכ ּ ַּפיִם‪.‬‬
‫נַ ְגּנו ּ ו ׁ ְִשירו ּ ְבּק ֹול חָ זָק‬ ‫ִש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‪...‬‬
‫ְתיִם‪.‬‬ ‫ו ּבִ מְ צִ ל ּ ַ‬
‫יָד אֶ ל יָד‪ֻּ ,‬כ ָלּנו ּ ְכּאֶ חָ ד‬ ‫וְכ ֹוס גְּד ֹולָה‪ ,‬וְכ ֹוס גְּד ֹולָה ִא ִּמי ּ ָתבִ יא‬
‫ּפ ֹה ַב ּ ַּס ְך נַ ֲעבֹרָ ה‬ ‫לְאֵ ִליָּהו ּ‪ ,‬לְאֵ ִליָּהו ּ הַ נָּבִ יא‪.‬‬
‫ִשׂרָ אֵ ל‬
‫ׁ ֶשבַח לָאֵ ל ִכּי ְלי ְ‬
‫הָ יְתָ ה ִשׂמְ חָ ה וְא ֹורָ ה‪.‬‬ ‫ִש ׂמְ חָ ה רַ ּבָה‪...‬‬

‫‪36‬‬
 ‫ׁשו ּרו ּ הַ ִ ּביטו ּ ו ְּראו ּ‬
‫זלמן חן‬

‫ׁשו ּרו ּ‪ ,‬הַ ִ ּביטו ּ ו ְּראו ּ‬

‫מַ ה גָּד ֹול הַ י ּ ֹום הַ זֶּה‪ ,‬הַ י ּ ֹום הַ זֶּה!‬
‫אֵ ׁש י ֹוקֶ דֶ ת ּבֶחָ זֶה‬
‫וְהַ ּ ַמחְ רֵ ׁ ָשה‬
‫ׁשו ּב ּפ ֹולַחַ ת ּב ּ ָ‬
‫ַש ׂדֶ ה‪.‬‬
‫וְהַ ּ ַמחְ רֵ ׁ ָשה‪,‬‬
‫ׁשו ּרו ּ הַ ּ ַמחְ רֵ ׁ ָשה‪,‬‬
‫ַש ׂדֶ ה‪.‬‬‫ׁשו ּב ּפ ֹולַחַ ת ּב ּ ָ‬

‫אֵ ת‪ ,‬מַ ּכ ֹו ׁש‪ ,‬טו ִּריָּה ו ְִקל ְׁש ֹון‬

‫הִ תְ ַל ְ ּכדו ּ ִ ּבסְ עָ רָ ה‪,‬‬
‫ְונ ְַדלִיקָ ה ׁשו ּב‪,‬‬
‫ׁשו ּב אֶ ת הָ אֲ דָ מָ ה‪,‬‬
‫ְ ּב ׁ ַשלְהֶ בֶת יְרֻ ָּקה‪.‬‬

‫ּפֹה ְ ּבאֶ רֶ ץ חֶ מְ ַּדת אָ ב ֹות‬

‫מ‪ .‬רוזנפלד‪ ,‬י‪ .‬דושמן ו‪-‬צ‪.‬ארליך‬

‫ּפֹה ְ ּבאֶ רֶ ץ חֶ מְ ַּדת אָ ב ֹות‬

‫ַשמְ נָה ּכָל הַ ִּת ְקו ֹות‪,‬‬ ‫ִּתתְ גּ ׁ ּ ֵ‬
‫ּפֹה נִחְ יֶה וּפֹה ִנ ּצֹר‪,‬‬
‫חַ יֵּי זֹהַ ר חַ יֵּי ְּדר ֹור‪,‬‬
‫ּפֹה ְּתהֵ א הַ ׁ ּ ְשכִ ינָה ׁש ֹורָ ה‪,‬‬
‫ּפֹה ִּתפְ רַ ח גַּם ְש ׂפַ ת הַ ּת ֹורָ ה‪.‬‬

‫נִירו ּ נִיר‪ ,‬נִיר‪ ,‬נִיר‪,‬‬

‫ׁ ִשירו ּ ׁ ִשיר‪ִ ׁ ,‬שיר‪ִ ׁ ,‬שיר‪,‬‬
‫גִּילו ּ גִּיל‪ ,‬גִּיל‪ ,‬גִּיל‪,‬‬
‫ְ ּכבָר הֵ נֵ ּצו ּ ִנ ָ ּצנִים‪.‬‬

‫נִירו ּ נִיר‪ ,‬נִיר‪ ,‬נִיר‪,‬‬

‫ׁ ִשירו ּ ׁ ִשיר‪ִ ׁ ,‬שיר‪ִ ׁ ,‬שיר‪,‬‬
‫גִּילו ּ גִּיל‪ ,‬גִּיל‪ ,‬גִּיל‪,‬‬
‫ע ֹוד יָב ֹואו ּ ז ְֵרע ֹונִים‪.‬‬

‫‪37‬‬
‫התנועה הרפורמית‬
‫יהדות ללא מחיצות‬
‫‪www.reform.org.il‬‬