‫יסודות המחקר הכמותי א' (‪)10769‬‬

‫יחידה ‪ : 3‬עקרונות המדידה‬

‫מרכזת הקורס‪ :‬ד"ר קרין זוהר כהן‬

 ‫יחידה ‪ :3‬עקרונות המדידה‬
‫מדידה‪:‬‬
‫"ייחוס מספרים לאובייקטים או לאירועים בהתאם לחוקים מסוימים" (‪Stevens,‬‬
‫‪.)1951‬‬

‫המדידה מאפשרת לעבור מהרמה התיאורטית לרמה האופרציונלית‪/‬אמפירית‪.‬‬

‫אנו מתמקדים ב‪ :‬סולם המדידה‪ ,‬מהימנות המדידה ותוקף המדידה‪.‬‬

 ‫סולם המדידה‬
‫‪ ‬החוקר מחליט איזה משתנה הוא מודד (צבע עיניים‪ ,‬מגדר‪ ,‬טמפרטורה‪,‬‬
‫אחוזי נשירה מקורס ועוד)‪.‬‬

‫‪ ‬לפני מדידת המשתנה‪ ,‬עליו להגדיר כיצד מודדים אותו – מה הם הערכים‬

‫האפשריים לקבל במדידה‪ ,‬לפי שיקול דעתו ומוסכמות קיימות‪( .‬למשל‬
‫במקרה של צבע עיניים – חום‪ ,‬שחור‪ ,‬כחול‪ ,‬ירוק)‪* .‬מה הם הערכים‬
‫האפשריים בדוגמאות האחרות?‬

‫‪ ‬בכל מקרה בטרם החוקר יתחיל למדוד הוא יגדיר את מערכת המספרים בה‬
‫הוא משתמש‪.‬‬

‫‪ ‬נהוג לסווג את כלל מערכות המספרים השונות ל‪ 4-‬סולמות מדידה‪:‬‬

‫שמי‪ ,‬סדר‪ ,‬רווח‪ ,‬מנה‪.‬‬
 ‫סולם המדידה‬
‫‪ .1‬סולם שמי (נומינאלי) – מסמן את המהויות הנמדדות באופן שיאפשר הבחנה בין זהותן בלבד‪.‬‬
‫אין משמעות לסדר או לרווח‪ .‬דוגמא‪ :‬צבע שיער‪ ,‬סוג דת‪ ,‬לאום‪.‬‬
 ‫סולם המדידה‬
‫סולם שמי (נומינאלי) – מסמן את המהויות הנמדדות באופן שיאפשר הבחנה בין זהותן‬ ‫‪.1‬‬
‫בלבד‪ .‬אין משמעות לסדר או לרווח‪ .‬דוגמא‪ :‬צבע שיער‪ ,‬סוג דת‪ ,‬לאום‪.‬‬
‫סולם סדר (אורדינאלי) ‪ -‬הערכים בסולם זה‪ ,‬מעבר לזהות‪ ,‬מייצגים גם סדר‪/‬היררכיה בין‬ ‫‪.2‬‬
‫הערכים‪ .‬סידור של אנשים‪ /‬אובייקטים‪ /‬אירועים לאורך רצף מסוים‪ .‬יש משמעות לסדר‬
‫של הערכים‪ ,‬אך לא לרווח בינהם‪( .‬ניתן לסדר לפי כמה‪ ,‬אך לא ניתן לומר בכמה יותר‪).‬‬
‫דוגמא‪ :‬מקום בתחרות ריצה‪ ,‬מידת הדתיות של אדם (חילוני‪ ,‬מסורתי‪ ,‬דתי)‪.‬‬
 ‫סולם המדידה‬
‫סולם שמי (נומינאלי) – מסמן את המהויות הנמדדות באופן שיאפשר הבחנה בין זהותן בלבד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אין משמעות לסדר או לרווח‪ .‬דוגמא‪ :‬צבע שיער‪ ,‬סוג דת‪ ,‬לאום‪.‬‬
‫סולם סדר (אורדינאלי) ‪ -‬הערכים בסולם זה‪ ,‬מעבר לזהות‪ ,‬מייצגים גם סדר‪/‬היררכיה בין‬ ‫‪.2‬‬
‫הערכים‪ .‬סידור של אנשים‪ /‬אובייקטים‪ /‬אירועים לאורך רצף מסוים‪ .‬יש משמעות לסדר של‬
‫הערכים‪ ,‬אך לא לרווח בינהם‪( .‬ניתן לסדר לפי כמה‪ ,‬אך לא ניתן לומר בכמה יותר‪ ).‬דוגמא‪:‬‬
‫מקום בתחרות ריצה‪ ,‬מידת הדתיות של אדם (חילוני‪ ,‬מסורתי‪ ,‬דתי)‪.‬‬
‫סולם רווח (אינטרוואלי) ‪ -‬בנוסף לתכונות הזהות והסדר‪ ,‬בסולם זה יש משמעות גם‬ ‫‪.3‬‬
‫למרווחים (הפרשים) בין הערכים‪ ,‬מכיוון וקיימת יחידת מדידה קבועה‪ .‬בסולם זה אין לנו מידע‬
‫לגבי היחסים בין הערכים ונקודת האפס הינה שרירותית‪ .‬לא ניתן לומר פי כמה רק בכמה‪.‬‬
‫דוגמא‪ :‬טמפרטורה במעלות צלזיוס‪ ,‬גובה פני הים‪.‬‬
 ‫סולם המדידה‬
‫סולם שמי (נומינאלי) – מסמן את המהויות הנמדדות באופן שיאפשר הבחנה בין זהותן‬ ‫‪.1‬‬
‫בלבד‪ .‬אין משמעות לסדר או לרווח‪ .‬דוגמא‪ :‬צבע שיער‪ ,‬סוג דת‪ ,‬לאום‪.‬‬
‫סולם סדר (אורדינאלי) ‪ -‬הערכים בסולם זה‪ ,‬מעבר לזהות‪ ,‬מייצגים גם סדר‪/‬היררכיה בין‬ ‫‪.2‬‬
‫הערכים‪ .‬סידור של אנשים‪ /‬אובייקטים‪ /‬אירועים לאורך רצף מסוים‪ .‬יש משמעות לסדר‬
‫של הערכים‪ ,‬אך לא לרווח בינהם‪( .‬ניתן לסדר לפי כמה‪ ,‬אך לא ניתן לומר בכמה יותר‪).‬‬
‫דוגמא‪ :‬מקום בתחרות ריצה‪ ,‬מידת הדתיות של אדם (חילוני‪ ,‬מסורתי‪ ,‬דתי)‪.‬‬
‫סולם רווח (אינטרוואלי) ‪ -‬בנוסף לתכונות הזהות והסדר‪ ,‬בסולם זה יש משמעות גם‬ ‫‪.3‬‬
‫למרווחים (הפרשים) בין הערכים‪ ,‬מכיוון וקיימת יחידת מדידה קבועה‪ .‬בסולם זה אין לנו‬
‫מידע לגבי היחסים בין הערכים ונקודת האפס הינה שרירותית‪ .‬לא ניתן לומר פי כמה רק‬
‫בכמה‪ .‬דוגמא‪ :‬טמפרטורה במעלות צלזיוס‪ ,‬גובה פני הים‪.‬‬
‫סולם מנה (יחס) ‪ -‬בנוסף לתכונות הזהות‪ ,‬הסדר‪ ,‬וההפרש‪ ,‬בסולם זה יש משמעות גם‬ ‫‪.4‬‬
‫ליחסים בין הערכים‪ .‬נקודת האפס איננה שרירותית‪ .‬אפס משמעותו "היעדר המהות‬
‫הנמדדת"‪ .‬הערכים של משתנה שנמדד על סולם מנה שונות זו מזו בזהות‪ ,‬בסדר‪ ,‬יש‬
‫משמעות לרווחים ויש אפס מוחלט‪ :‬א‪ .‬אפס היא הנקודה ממנה מתחילים למדוד‪ ,‬ב‪ .‬אפס‬
‫פירושו 'אין תכונה'‪ ,‬ג‪ .‬האפס איננו שרירותי אלא נקבע באופן מוחלט‪ .‬דוגמא‪ :‬משקל בק"ג‪,‬‬
‫גובה בס"מ‪.‬‬
 ‫תרגול – סולמות מדידה‬
‫המשתנה‬ ‫אופן המדידה‬ ‫סולם?‬

‫כמה חם היום?‬ ‫בכלל לא‪ ,‬בינוני‪ ,‬מאוד‬

‫כמה חם היום?‬ ‫במעלות צלזיוס?‬

‫כמה פעמים אדם מתקלח‬ ‫מספר המקלחות בשבוע‬

‫בממוצע בשבוע?‬

‫איזו קבוצת כדורגל‬ ‫הפועל ת"א‪ ,‬מכבי ת"א‪,‬‬

‫אוהד‪/‬ת?‬ ‫בית"ר ירושלים וכו'‬
 ‫תרגול – סולמות מדידה‬
‫המשתנה‬ ‫אופן המדידה‬ ‫סולם?‬

‫כמה חם היום?‬ ‫בכלל לא‪ ,‬בינוני‪ ,‬מאוד‬ ‫סדר‬

‫כמה חם היום?‬ ‫במעלות צלזיוס‬ ‫רווח‬

‫כמה פעמים אדם מתקלח‬ ‫מספר המקלחות בשבוע‬ ‫מנה‬

‫בשבוע?‬

‫איזו קבוצת כדורגל‬ ‫הפועל ת"א‪ ,‬מכבי ת"א‪,‬‬ ‫שמי‬

‫אוהד‪/‬ת?‬ ‫מכבי חיפה‪ ,‬בית"ר‬
‫ירושלים‬
 ‫מהימנות המדידה‬

‫‪ ‬כל הסטודנטים מתבקשים להוציא את הסלולרי‬

‫‪ ‬למצוא את הטיימר‬
‫‪ ‬לתזמן כמה זמן לוקח לי לכתוב‪" :‬אני מלמדת יסודות המחקר הכמותי"‬
‫(תרשמו על הדף)‬
‫‪ ‬מוכנים?‬

‫‪ ‬מה יצא?‬

‫‪ ‬למה יש תוצאות שונות?‬

‫‪ ‬ועשיו שוב – האם אותה תוצאה כמו קודם?‬
 ‫מהימנות המדידה‬
‫מדידה מהימנה של משתנה – מדידת ערכי המשתנה בדייקנות מושלמת‪ ,‬ללא‬ ‫•‬
‫כל טעויות‪ .‬במקרה זה ערכי המשתנה הנמדדים יהיו זהים לערכיו האמתיים‪.‬‬
‫בכל פעם שאנו מודדים משתנה אנו מקבלים ערך נצפה‪ ,‬אשר‬ ‫•‬

‫מורכב מהמשתנה האמתי וממשתנה הטעות‪.‬‬

‫‪ ‬ישנם שני סוגים של טעויות‪:‬‬

‫‪ .1‬טעות קבועה – הטיה קבועה בכלי המדידה (למשל תוסיף ‪ 2‬שניות‪ ,‬בכל‬
‫מדידה)‪.‬‬
‫‪ .2‬טעות מקרית – טעות שאין לה ערך קבוע (הטעות בכל מדידה תהיה שונה –‬
‫תוספת של ‪ 1‬שנ'‪ ,‬הפחתה של חצי שנ'‪ ,‬תוספת של ‪ 2‬שנ' וכד')‪.‬‬
 ‫מהימנות המדידה‬

‫‪ ‬ממה נובעת טעות מקרית?‬

‫‪ .1‬טעויות שמקורן בזמן המדידה‪ :‬תנאים חיצוניים הקשורים למועד כמו‬
‫רעש‪ ,‬צפיפות‪ ,‬מזג אויר ועוד‪ ,‬מאפייני האדם הקשורים למועד כמו מצב‬
‫רוח‪ ,‬עייפות‪ ,‬מחלה ועוד‪.‬‬
‫‪ .2‬טעויות שמקורן בתוכן המבחן‪ :‬מאפיינים מסוימים של קבוצת‬
‫השאלות שנבחרה למדידת המשתנה ‪ ,‬המשפיעים על המדידה אך אינם‬
‫רלוונטיים למשתנה הנמדד‪.‬‬
‫‪ .3‬טעויות שמקורן בסובייקטיביות המעריך ‪ /‬השופט‪ :‬השפעת הבדלים‬
‫בין מעריכים על הציון הנצפה‪.‬‬

‫‪ ‬דוגמא – בשקופית הבאה‬

 ‫מהימנות המדידה – טעות מקרית הנובעת ממועד‪ ,‬תוכן‪ ,‬שיפוט‬
‫מבחן המודד תכונה ‪ A‬לבביות‪ ,‬פתיחות לאנשים וכד' (מתוך ‪ ,16PF‬עמ' ‪)185‬‬ ‫‪‬‬

‫מדוע שיהיה הבדל בין שני אנשים שענו על המבחן?‬ ‫‪‬‬

‫כי הם באמת נבדלים בתכונה (לא טעות)‬ ‫‪.1‬‬

‫כי אחד עבד ברעש‪ ,‬היה עייף וכד' (טעות הנובעת ממועד)‬ ‫‪.2‬‬

‫כי אחד מהם פשוט לא נשאל על תחומים מסוימים בהם הוא יותר לבבי (טעות‬ ‫‪.3‬‬
‫הנובעת מתוכן המבחן)‬
‫כי אחד הבוחנים לא היה מרוכז וטעה בסיכום הנקודות (טעות הנובעת מהשיפוט)‬ ‫‪.4‬‬
 ‫מהימנות המדידה‬
‫‪ ‬במציאות‪ ,‬בכל מדידה יש מידה של טעות‪.‬‬
‫‪ ‬השאיפה היא להגיע למדידות כמה שיותר מדויקות – שמכילות טעות‬
‫קטנה ככל ניתן‪ ,‬בהן הערכים של המשתנה הנצפה קרובים יותר לערכי‬
‫המשתנה האמתי‪.‬‬
‫‪ ‬את הקרבה בין המשתנה הנצפה למשתנה האמתי נציין באמצעות הקשר‬
‫בניהם‪ .‬ככל שהקשר חזק יותר‪ ,‬המהימנות טובה יותר‪.‬‬
‫‪ ‬הקשר בין המשתנה האמתי למשתנה הנצפה הינו בעצם היחס בין פיזור‬
‫הערכים הטיפוסי במשתנה האמתי (שונות אמתית) לבין פיזור הערכים‬
‫הטיפוסי במשתנה הנצפה (שונות נצפית)‪.‬‬
‫‪ ‬מכאן ההגדרה התיאורטית של מהימנות – היחס בין השונות האמיתית‬
‫לשונות הנצפית‪ .‬נהוג לסמן כ‪.r(tt) -‬‬
 ‫מקדם המהימנות‬
‫מקדם המהימנות של קבוצת מדידות מוגדר כיחס שבין השונות האמתית לשונות‬
‫הנצפית (הנמדדת)‪ .‬יחס זה נוהגים לסמן כ‪-‬‬
‫יחס זה מכונה מקדם המהימנות‪.‬‬

‫מקדם המהימנות עשוי לקבל ערכים בין ‪ 0‬ל‪ .1-‬ככל שערכו גבוה יותר‪ ,‬כך‬ ‫•‬
‫המהימנות גבוהה יותר‪ ,‬והמדידה נקייה יותר מטעויות‪.‬‬
‫ערך של ‪ 1‬משקף שאין טעויות מדידה בכלל‪ ,‬שונות נצפית=שונות אמיתית‪,‬‬ ‫•‬
‫שונות טעות = ‪.0‬‬
‫ערך של ‪ 0‬משקף שאין שונות אמיתית בכלל‪ ,‬כל השונות נובעת מטעויות‬ ‫•‬
‫מדידה‪.‬‬
 ‫מקדם המהימנות‬
‫‪ ‬בעיה ‪ -‬לא ניתן למדוד ישירות את הערכים האמתיים של‬
‫המשתנה‬

‫‪ ‬בהתאם ‪ -‬לא ניתן לדעת מה היא השונות האמתית‬

‫ולא ניתן לחשב ישירות את מקדם המהימנות‪.‬‬

‫‪ ‬הפתרון‪ :‬דרכים עקיפות לחשב מהימנות בפועל‪.‬‬

‫אופרציונליזציה של מהימנות – חישוב מהימנות המדידה בפועל‬
‫בהתאם למקור הטעות פותחו דרכים מעשיות שונות לחשב את מקדם המהימנות‬
‫(גודל הטעות)‪.‬‬

‫מקור הטעות‬ ‫שם הבדיקה‬ ‫אופן החישוב‬

‫זמן‬ ‫יציבות‬ ‫חישוב מתאם בין ציוני מבחן זהה לנבדקים זהים‬
‫בשני מועדים שונים‬

‫תוכן‬ ‫אקוויוולנטיות‬ ‫חישוב מתאם בין ציוני נוסחים דומים לנבדקים‬

‫זהים באותו מועד‬

‫תוכן‬ ‫עקיבות פנימית‬ ‫חישוב מתאמים בין פריטי המבחן השונים‬

‫של קרונבאך‬

‫תוכן‬ ‫עקיבות פנימית ‪SB‬‬ ‫מתאם בין שני חצאי המבחן‬

‫(מבחן חצוי)‬ ‫‪ ‬‬

‫סובייקטיביות של‬ ‫בין שופטים‬ ‫מתאם בין רשימות הציונים של השופטים‬

‫המעריך‬ ‫לאותם נבחנים באותו מבחן‬
 ‫תוקף המדידה‬
‫‪ ‬תוקף הינו המידה בה המדידה מודדת את מה שהיא אמורה למדוד‪.‬‬
‫‪ ‬או במילים אחרות‪ :‬תוקפו של משתנה תצפיתי הוא המידה שבה הוא מודד‬
‫את המשתנה התיאורטי‪ .‬מה היא ההלימה בין המשתנה התצפיתי למשתנה‬
‫התיאורטי‪.‬‬

‫‪ ‬משתנה תיאורטי ‪‬אופרציונליזציה ‪ ‬משתנה תצפיתי‬

‫משתנה‬
‫תיאורטי‬
 ‫תוקף המדידה‬
‫‪ ‬תוקף הינו המידה בה המדידה מודדת את מה שהיא אמורה למדוד‪.‬‬
‫‪ ‬או במילים אחרות‪ :‬תוקפו של משתנה תצפיתי הוא המידה שבה הוא מודד‬
‫את המשתנה התיאורטי‪ .‬מה היא ההלימה בין המשתנה התצפיתי למשתנה‬
‫התיאורטי‪.‬‬

‫‪ ‬משתנה תיאורטי ‪‬אופרציונליזציה ‪ ‬משתנה תצפיתי‬

‫משתנה‬
‫תיאורטי‬
‫תצפיתי‬
 ‫תוקף המדידה‬
‫‪ ‬תוקף הינו המידה בה המדידה מודדת את מה שהיא אמורה למדוד‪.‬‬
‫‪ ‬או במילים אחרות‪ :‬תוקפו של משתנה תצפיתי הוא המידה שבה הוא מודד‬
‫את המשתנה התיאורטי‪ .‬מה היא ההלימה בין המשתנה התצפיתי למשתנה‬
‫התיאורטי‪.‬‬

‫‪ ‬משתנה תיאורטי ‪‬אופרציונליזציה ‪ ‬משתנה תצפיתי‬

‫משתנה‬ ‫משתנה‬
‫תצפיתי‬ ‫תיאורטי‬
 ‫תוקף המדידה‬
‫‪ ‬תוקף הינו המידה בה המדידה מודדת את מה שהיא אמורה למדוד‪.‬‬
‫‪ ‬או במילים אחרות‪ :‬תוקפו של משתנה תצפיתי הוא המידה שבה הוא מודד‬
‫את המשתנה התיאורטי‪ .‬מה היא ההלימה בין המשתנה התצפיתי למשתנה‬
‫התיאורטי‪.‬‬

‫‪ ‬משתנה תיאורטי ‪‬אופרציונליזציה ‪ ‬משתנה תצפיתי‬

‫משתנה‬
‫תיאורטי‬
‫תצפיתי‬
 ‫תוקף – דוגמא‪:‬‬

‫‪ ‬משתנה תיאורטי‪ :‬חרדה‬

‫‪ ‬משתנה תצפיתי‪ :‬שאלון חרדה בדיווח עצמי?‬

‫‪ ‬משתנה תצפיתי‪ :‬דפיקות לב? הזעה?‬
‫‪ ‬משתנה תצפיתי‪ :‬מדד קוגניטיבי הבוחן נגישות (מהירות תגובה) של מחשבות‬
‫חרדתיות?‬

‫‪ ‬איזה מהם משקף בצורה ההולמת ביותר חרדה ורק חרדה?!‬

‫‪ ‬זו שאלת התוקף של המדידה – האם כלי המדידה (המשתנה התצפיתי) הולם‬
‫בצורה טובה את המשתנה התיאורטי?‬
 ‫תוקף המדידה‬
‫‪‬ברמה האופרציונלית יש לתוקף הגדרות שונות‪:‬‬
‫א‪ .‬תוקף ניבוי – עד כמה המדד שלנו מצליח לנבא משתנה אחר (קריטריון)?‬
‫ב‪ .‬תוקף תוכן ‪ -‬באיזו מידה המדד מייצג את עולם התוכן שבו החוקר מעוניין?‬
‫ג‪ .‬תוקף מבנה ‪ -‬שימוש בשיטות שונות שבוחנות האם המשתנה הנמדד אכן‬
‫מייצג נאמנה את המשתנה התיאורטי‪ ,‬בהתאם לתיאוריה בה מעוגן המשתנה‬
‫התיאורטי‪.‬‬
‫השיטות הן‪:‬‬
‫חקר מתאמים‬ ‫‪‬‬
‫הבדלים בין קבוצות‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת תוקף מתכנס‬ ‫‪‬‬
‫בדיקת תוקף מבחין‬ ‫‪‬‬
 ‫הקשר בין מהימנות המדידה לבין תוקף המדידה‬

‫מהימנות היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לתוקף!‬ ‫‪‬‬

‫מכאן – מבחן תקף (שבודק את מה שאמור למדוד) הוא בהכרח גם מהימן‬ ‫‪‬‬
‫(עקבי)‪ .‬מבחן מהימן (עקבי) הוא לא בהכרח תקף (בודק את מה שאמור למדוד)‪.‬‬

‫‪ ‬יש לציין שזה לא תמיד כל‪-‬כך פשוט ותלוי בתיאוריה ובסוג התוקף‪.‬‬
‫(אם התיאוריה לא מנבאת יציבות לאורך זמן‪ ,‬למשל ציות לסמכות מושפע מאוד‬
‫מהמצב‪ ,‬אזי העדר מהימנות במובן של יציבות לא פוגם בתוקף המבנה)‪.‬‬