‫‪‬שיעור ‪ - 8‬טעויות מדידה‪ :‬מהימנות‬

‫‪‬שיעור ‪ - 9‬טעויות מדידה‪ :‬תוקף‬

‫‪‬שיעור ‪- 10‬הליך הדגימה‪ :‬דגימה לא הסתברותית‬
‫‪‬שיעור ‪ – 11‬הליך הדגימה‪ :‬דגימה הסתברותית‬
‫‪‬שיעור ‪ - 12‬כלי המדידה‪ :‬כתיבת שאלונים‬
‫‪‬שיעור ‪ -13‬סיכום וחזרה למבחן‬
 ‫‪‬נעם עלה על המשקל בחדר האמבטיה והופתע לגלות‬
‫שעלה ב‪ 5 -‬ק"ג ושוקל ‪ 80‬ק"ג‪.‬‬
‫‪‬הוא ירד מהמשקל‪ ,‬והבחין שהמחוג הצביע על מספר ‪3‬‬
‫(המשקל לא היה מכויל)‪.‬‬
‫‪‬הוא הזיז את המחוג כך שהצביע על ‪ 0‬ושוב עלה על‬
‫המשקל‬
‫‪‬הפעם גילה שהוא שוקל ‪ 78‬ק"ג‬
‫‪‬שוב ירד ועלה למשקל‪ ,‬המשקל הצביע על ‪ 76‬ק"ג‪..‬‬
‫‪‬זוהי דוגמא לכלי מדידה שאינו מהימן‬
 ‫‪ ‬מהימנות מושלמת‪ -‬מצב בו ערכי המשתנה המתקבלים במדידה זהים‬
‫לערכיו האמיתיים‬
‫‪ ‬כל מדידה או תצפית (נקראות המשתנה הנצפה) מורכבת משני משתנים‪:‬‬
‫‪ -‬משתנה אמיתי‪ :‬הערך האמיתי של המשתנה‬
‫‪ -‬משתנה הטעות‪ :‬הפער בין המשתנה האמיתי למשתנה הנצפה‬

‫)‪X(o) = X(t) + X(e‬‬

‫‪= observed‬‬ ‫‪= true‬‬ ‫‪= error‬‬

 ‫לדוגמא‪:‬‬
‫משקלו האמיתי של אביב הוא ‪ 70‬ק"ג‪ .‬נניח שהמשקל של‬
‫אביב מקולקל והראה שאביב שוקל ‪ 75‬ק"ג‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪75‬‬

 ‫תרגול‪:‬‬
‫חום הגוף האמיתי של מעין הוא ‪ .37°‬נניח שמד‪-‬החום של‬
‫מעין מקולקל והראה שיש לה חום גוף של ‪.38°‬‬
‫מהו משתנה הטעות?‬

‫)‪X(0) - X(t) = X(e‬‬

‫‪38°‬‬ ‫‪37°‬‬ ‫‪1°‬‬

 ‫קיימים שני סוגים של טעויות‪:‬‬
‫‪.1‬טעות קבועה‪ -‬כאשר המדידה שגויה אך הטעות חוזרת על‬
‫עצמה בצורה עקבית‬
‫לדוגמא‪ :‬מאזניים שמעלים את משקל כל החפצים ב‪ 5 -‬ק"ג‬
‫‪.2‬טעות מקרית‪ -‬כאשר המדידה אינה מהימנה משום שלטעות יש‬
‫ערכים משתנים‬
‫לדוגמא‪ :‬מאזניים שמציגים בכל מדידה משקל אחר (פעם‬
‫יכולים לטעות ב‪ 5-‬ק"ג ופעם אחרת יכולים לטעות ב‪ 2-‬ק"ג)‬
‫‪‬המהימנות עוסקת בטעויות המקריות‬
 ‫‪‬דנה שוקלת ‪ 60‬ק"ג‪ -‬המשקל הראה ‪ 50‬ק"ג‬
‫‪‬דניאל שוקל ‪ 60‬ק"ג‪ -‬המשקל הראה ‪ 70‬ק"ג‬
‫‪‬שיר שוקלת ‪ 55‬ק"ג‪ -‬המשקל הראה ‪ 55‬ק"ג‬
‫)‪X(0) - X(t) = X(e‬‬ ‫= ‪50-60‬‬ ‫דנה‬
‫)‪X(0) - X(t) = X(e‬‬ ‫= ‪70-60‬‬ ‫דניאל‬
‫)‪X(0) - X(t) = X(e‬‬ ‫= ‪55-55‬‬ ‫שיר‬
‫‪‬אצל דנה הטעות שלילית‪ ,‬אצל דניאל הטעות חיובית ואצל שיר ערך‬
‫הטעות הוא אפס‪.‬‬
‫‪‬כלומר‪ ,‬הטעות היא לא קבועה ויש לה ערכים שונים‪.‬‬
‫‪‬בטעות מקרית השונות של הטעות שונה מאפס (וחיובית)‬
 ‫השונות האמיתית‬ ‫שונות הטעות‬
‫השונות הנצפית‬

‫‪‬מקדם המהימנות נע בין ‪ 0‬ל‪1 -‬‬

‫‪‬ככל שמקדם המהימנות של כלי מדידה גבוה יותר‪ ,‬כך כלי‬
‫המדידה מהימן יותר ופחות רגיש להשפעה של גורם טעות‬
‫כלשהו‬
‫‪‬במדעי החברה כמעט בלתי אפשרי להגיע למהימנות‬
‫מרבית והשאיפה היא להגיע למהימנות של לפחות ‪0.8‬‬
 ‫ניתן לחלק את גורמי הטעות לשלושה סוגים‪:‬‬
‫העברת המבחן‬ ‫‪ .1‬גורמי טעות שקשורים‬
‫‪ -‬תנאים חיצוניים שהשפיעו (רעש‪ ,‬מזג‪-‬אוויר וכו')‬
‫‪ -‬מאפייני נבדק שקשורים במועד העברת המבחן (עייפות‪ ,‬מצב‪-‬רוח‬
‫וכו')‬
‫(המאבחן לא היה מרוכז‪ ,‬טעה‬ ‫‪ .2‬גורמי טעות שקשורים‬
‫בחישוב וכו')‬
‫המבחן‪ :‬כאשר מאפיינים מסוימים‬ ‫‪ .3‬גורמי טעות שקשורים‬
‫של קבוצת השאלות שנבחרה למדידה משפיעים על הציון‪( .‬לדוגמא‪:‬‬
‫מבחן יצירתיות שבודק אספקט מסוים של יצירתיות שהנבדק פחות‬
‫יכול להפגין את כישוריו בו)‬
‫‪‬לכל אחד מגורמי הטעות יש בדיקת מהימנות מתאימה‬
 ‫ניתן לחלק את גורמי הטעות לשלושה סוגים‪:‬‬
‫העברת המבחן‬ ‫‪ .1‬גורמי טעות שקשורים‬
‫תכונה יהיו‬‫וכו')‬ ‫שלאוויר‬
‫אותה‬ ‫מזג‪-‬‬ ‫שהשפיעו (רעש‪,‬‬
‫שציונים‬ ‫להוביל לכך‬ ‫חיצוניים‬
‫מה יכול‬ ‫‪ -‬תנאים‬
‫המבחן (עייפות‪ ,‬מצב‪-‬רוח‬ ‫שונות?‬ ‫במדידות‬
‫העברת‬ ‫שוניםבמועד‬
‫‪ -‬מאפייני נבדק שקשורים‬
‫וכו')‬
‫(המאבחן לא היה מרוכז‪ ,‬טעה‬ ‫‪ .2‬גורמי טעות שקשורים‬
‫בחישוב וכו')‬
‫המבחן‪ :‬כאשר מאפיינים מסוימים‬ ‫‪ .3‬גורמי טעות שקשורים‬
‫של קבוצת השאלות שנבחרה למדידה משפיעים על הציון‪( .‬לדוגמא‪:‬‬
‫מבחן יצירתיות שבודק אספקט מסוים של יצירתיות שהנבדק פחות‬
‫יכול להפגין את כישוריו בו)‬
‫‪‬לכל אחד מגורמי הטעות יש בדיקת מהימנות מתאימה‬
 ‫מהימנות כיציבות‬ ‫‪.1‬‬
‫מבחן חוזר‬
‫מהימנות כאקוויוולנטיות‬ ‫‪.2‬‬
‫נוסחים מקבילים‬
‫מהימנות כעקיבות פנימית‬ ‫‪.3‬‬
‫מקדם אלפא קרונבך‬
‫מהימנות בין שופטים‬ ‫‪.4‬‬
 ‫שאלון ‪( 16PF‬קטל‪: )1978 ,‬‬
‫‪‬מבחן אישיות שמודד ‪ 16‬תכונות אישיות וכולל ‪ 174‬שאלות‬
‫סגורות (כל שאלה מתייחסת רק לאחת מ‪ 16-‬התכונות)‪.‬‬
‫‪‬הציון בכל תכונה מבוסס על סכום הנקודות שהנבדק צבר בכל‬
‫השאלות שמודדות את אותה התכונה‪.‬‬
‫‪‬לדוגמא‪ -‬תכונה ‪ A‬היא תכונה של "חמימות" ונמדדת ע"י ‪10‬‬
‫שאלות‪ .‬אחת מהשאלות היא‪:‬‬
‫הייתי מעדיף שיהיה לי בית‪:‬‬
‫א‪ .‬בפרבר חברותי‬
‫ב‪ .‬בין זה לזה‬
‫ג‪ .‬בלב היער‬
‫‪ ‬בבדיקת מהימנות זו מעבירים את אותו המבחן בדיוק בשני מועדים‬
‫שונים‪ ,‬לאותה קבוצת נבדקים‪ -‬שיטה זו נקראת מבחן חוזר‬
‫‪ ‬מקדם המהימנות הוא המתאם שבין שתי העברות של אותו המבחן‪.‬‬
‫ככל שהמתאם בין ההעברות גבוה יותר‪ -‬כך המבחן מהימן יותר‬
‫‪ ‬כלומר‪ :‬יציבות המדידות לאורך זמן מלמד שהמדידה אינה רגישה‬
‫לשינויים כמו תנאי מזג האוויר או מצב הרוח של הנבדקים‬
‫‪ ‬לדוגמא‪:‬‬
‫העבירו את שאלון ‪ 16PF‬פעמיים (בהפרש של ארבעה ימים) למדגם‬
‫של ‪ 146‬נבדקים‪.‬‬
‫המתאם בין שתי ההעברות בתכונה ‪ A‬היה ‪0.81‬‬
 ‫מה יכול להיות בעייתי בבדיקת מבחן חוזר?‬
‫ההעברה הראשונה יכולה להשפיע על ההעברה השנייה‪:‬‬
‫יש נבדקים שזוכרים את התשובות שענו בהעברה הראשונה ועונים את‬
‫אותן התשובות גם בהעברה השנייה‪ -‬הדבר גורם למתאם מלאכותי‬
‫גבוה בין שתי ההעברות‬
‫‪‬במהימנות זו מבססים את מקדם המהימנות על מתאם בין שני‬
‫נוסחים מקבילים (אקוויוולנטיים) של אותו המבחן‬
‫‪ ‬הנוסחים מועברים לאותה קבוצת נבדקים באותה נקודת זמן‬
‫‪ ‬ככל שהמתאם בין הנוסחים גבוה יותר‪ -‬כך המבחן מהימן יותר‬

‫לדוגמא‪ :‬לשאלון ‪ 16PF‬יש מספר נוסחים מקבילים‪ -‬כך‪ ,‬בנוסח‬

‫המקביל בתכונה ‪ A‬ישנה שאלה‪:‬‬
‫אילו היו מרוויחים אותו דבר הייתי מעדיף להיות‪:‬‬
‫‪ .3‬עו"ד‬ ‫‪ .2‬לא בטוח‬ ‫‪ .1‬טייס‬
‫המתאם בין שני הנוסחים בתכונה ‪ A‬היה ‪0.82‬‬
‫‪‬למרות שמדובר בשיטה טובה ויעילה לבדיקת מהימנות חוקרים‬
‫בד"כ לא משתמשים בה‪.‬‬

‫‪‬בגלל שקשה לבנות נוסחים מקבילים בעלי תכונות סטטיסטיות‬

‫דומות‬
‫‪‬בשל הקושי לבצע את השיטה הזו פיתחו את שיטת המהימנות‬
‫השלישית שמבוססת על העברה של מבחן אחד‬
‫הגדרת המהימנות כעקיבות פנימית מבוססת על ההנחה הבאה‪:‬‬
‫מבחן הוא מדגם של פריטים שכל אחד מהם וכולם יחד‬
‫מיועדים למדוד את אותו המשתנה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם כל הפריטים מודדים את אותו המשתנה נצפה לראות‬
‫מתאמים גבוהים בניהם‬

‫‪‬ישנם מספר מדדים לעקיבות פנימית‪-‬‬

‫אנחנו נלמד את‬
‫‪‬כדי לחשב את אלפא קרונבך צריך מדגם של ‪ 30‬נבדקים ומעלה‬
‫‪‬מדד אלפא קרונבך נע בין ‪ 0‬ל‪1-‬‬
‫(‪ 0‬מציין כי הפריטים אינם תואמים לחלוטין ו‪ 1-‬מעיד על תאום‬
‫מושלם)‪.‬‬
‫‪‬אלפא נמוכה מ‪ = 0.6 -‬חוסר עקיבות פנימית‬
‫(מהימנות הפריטים נמוכה מדי ולא ניתן להסתמך עליה במחקר)‬
‫‪‬אלפא גדולה מ‪ = 0.8 -‬מהימנות המבחן נחשבת לטובה‬
 ‫‪ ‬העקביות הפנימית שמודד מבחן אלפא של קרונבך היא מדד‬
‫למידת ההומוגניות של הפריטים‬
‫‪‬לכן‪ ,‬יש לבצע את המבחן רק על פריטים שנועדו לבדוק את אותו‬
‫מבחן פסיכומטרי‪:‬‬ ‫עולם תוכן‬
‫אנגלית‪:‬‬
‫‪ 30‬שאלות‬
‫מתמטיקה‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫עברית‪:‬‬
‫‪40‬‬
 ‫יתרונות‪:‬‬
‫‪‬מספיקה העברה חד פעמית של המבחן‬
‫‪‬אין בעיות שנובעות מהשפעת העברת המבחן בפעם‬
‫הראשונה על הפעם השנייה‬
‫חסרון‪:‬‬
‫‪‬בגלל שמעבירים את המבחן רק פעם אחת מדד זה לא‬
‫רגיש לגורמים שקשורים לזמן העברת המבחן (למשל‪ ,‬רעש‬
‫מחוץ לכתה‪ ,‬עייפות הנבדק וכו')‬
 ‫‪ ‬יש מבחנים בהם הציון במבחן נקבע על‪-‬סמך הערכה של שופט‬
‫לדוגמא‪ :‬ראיונות קבלה לתואר שני בפסיכולוגיה‬
‫‪ ‬במבחנים אלו הציון שנותן כל שופט הוא סובייקטיבי ולכן יכולה‬
‫להיות טעות שנובעת מהשיפוט עצמו (יכול להיות שהשופט עייף‪,‬‬
‫שהשופט מעדיף נבדקים מסוימים על‪-‬פני אחרים באופן שמשפיע‬
‫על ציוניו וכו')‪.‬‬
‫‪‬במקרים אלו בודקים את המתאם שבין הערכותיהם השונות של‬
‫השופטים‪ .‬ככל המתאם גבוה יותר‪ :‬תוצאות השיפוט קרובות יותר‪,‬‬
‫וסביר להניח שמרכיב הטעות הנובע מהשופט‬
‫עצמו קטנה יותר‪.‬‬
 ‫חישוב המתאם‬ ‫כיצד בודקים?‬ ‫סוג המהימנות‬
‫בין התוצאות במבחן במועד הראשון‬ ‫מבחן‪-‬מבחן חוזר‬ ‫יציבות‬
‫לתוצאות במבחן במועד החוזר‬
‫בין התוצאות בנוסח א' לתוצאות בנוסח‬ ‫נוסחים מקבילים‬ ‫אקוויוולנטיות‬
‫ב'‬
‫בין כל פריט עם כל שאר הפריטים‬ ‫אלפא קרונבך‬ ‫עקיבות פנימית‬

‫בין תוצאות שופט א' לתוצאות שופט ב'‬ ‫בין שופטים‬ ‫בין שופטים‬