‫השערות ומבחן ‪t‬‬

‫השערות וטעויות‬

‫האם נשים אמיצות יותר מגברים‪?.‬‬ ‫⚫‬

‫האם גברים מרוויחים יותר מנשים?‬ ‫⚫‬
‫האם שיטת הלימוד החדשה עדיפה על השיטה הקיימת‬ ‫⚫‬
‫האם הסרט צעקה ‪ 2‬מפחיד יותר מהסרט צעקה אחת?‬ ‫⚫‬
‫האם האזנה למוסיקה בשעת מבחן משפרת את הציון?‬ ‫⚫‬
‫האם ממוצע שעות צפייה בטלוויזיה של גברים לעומת שעות צפייה בטלוויזיה‬ ‫⚫‬
‫של נשים‪.‬‬
 ‫‪ – H0 H1‬נסוח כללי‬

‫‪ :Ho‬מידת האומץ של נשים וגברים שווה‬

‫‪ :H1‬נשים בממוצע יותר אמיצות מגברים‪.‬‬
‫או בניסוח אחר‬
‫‪ :Ho‬ממוצע אומץ של נשים= ממוצע האומץ של גברים‬
‫‪ :H1‬ממוצע האומץ של נשים ≠ ממוצע אומץ ל גברים‬
‫או בניסוח אחר‬
‫נסמן ‪ µ‬את ממוצע האומץ‪.‬‬
‫‪µ‬נשים = ממוצע האומץ של נשים‪µ ,‬גברים = ממוצע האומץ של גברים‬

‫‪ :Ho‬בממוצע גברים ונשים מרוויחות אותו דבר‬

‫‪ :H1‬גברים בממוצע מרוויחים יותר מנשים‪.‬‬

‫‪ :Ho‬ההישגים בשיטת הלימוד החדשה שווים להישגים בשיטת הלימוד הקיימת‬

‫‪ :H1‬שיטת הלימוד החדשה מביאה להישגים גבוהים יותר משיטת הלימוד הקיימת‪.‬‬
‫האם נשים יותר אמיצות מגברים?‬

‫ניסוח בשפת ההשערות‬

‫‪ :Ho‬מידת האומץ של נשים וגברים שווה‬
‫‪ :H1‬נשים בממוצע יותר אמיצות מגברים‪.‬‬
‫או בניסוח אחר‬
‫‪ :Ho‬ממוצע אומץ של נשים= ממוצע האומץ של גברים‬
‫‪ :H1‬ממוצע האומץ של נשים < ממוצע אומץ ל גברים‬
‫או בניסוח אחר‬
‫נסמן ב ‪) µ -‬מיו( את ממוצע האומץ‪.‬‬
‫‪µ‬נשים = ממוצע האומץ של נשים‪µ ,‬גברים = ממוצע האומץ של גברים‬

‫גברים‬
‫‪Ho: µ‬נשים = ‪µ‬‬
‫גברים‬
‫‪H1: µ‬נשים < ‪µ‬‬
‫האם שיטת הלימוד החדשה טובה יותר מהקיימת?‬

‫‪ :Ho‬ההישגים בשיטת הלימוד החדשה שווים להישגים בשיטת הלימוד הקיימת‬

‫‪ :H1‬שיטת הלימוד החדשה מביאה להישגים גבוהים יותר משיטת הלימוד הקיימת‪.‬‬

‫ניסוח בשפת ההשערות‬

‫‪ :Ho‬הישגים בשיטה החדשה = הישגים בשיטה הקיימת‬
‫‪ :H1‬הישגים בשיטה החדשה < הישגים בשיטה הקיימת‬
‫או בניסוח אחר‬
‫נסמן ב ‪) µ -‬מיו( את ממוצע ההישגים‪.‬‬
‫= ממוצע הישגים בשיטה החדשה‪,‬‬ ‫שיטה חדשה‬
‫‪µ‬‬
‫= ממוצע הישגים בשיטה הקיימת‬ ‫שיטה קיימת‬
‫‪µ‬‬

‫שיטה קיימת‬
‫‪Ho: µ‬שיטה חדשה = ‪µ‬‬
‫שיטה קיימת‬
‫‪H1: µ‬שיטה חדשה < ‪µ‬‬
 ‫החלטות וטעויות‬

‫אמת‬ ‫החלטה שלנו‬ ‫טיב‬

‫נשים=גברים‬ ‫נשים=גברים‬ ‫✔‬
‫נשים=גברים‬ ‫נשים < גברים‬ ‫טעות מסוג ‪ 1‬מובהקות‬
‫נשים < גברים‬ ‫נשים < גברים‬ ‫✔‬
‫נשים < גברים‬ ‫נשים = גברים‬ ‫טעות מסוג ‪ – 2‬עוצמה‬
 ‫במחקר מתעניינים רק בטעות ‪ = I‬מובהקות‬
‫מדוע?‬
‫⚫ ‪ :H0‬העולם ה‪"-‬רגיל"‬
‫⚫ ‪ :H1‬העולם שרוצה להוכיח החוקר‬

‫מובהקות = הסיכוי שטעיתי כאשר החלטתי ‪H1‬‬

‫אנחנו מחליטים ‪ H1‬כאשר התוצאה מובהקת )כלומר שסיכוי שמה שנכון זה ‪ H0‬הוא פחות מ‪-‬‬
‫‪(5%‬‬
‫אנחנו אומרים שהתוצאה מובהקת כאשר המובהקות קטנה מ‪) )0.05=) 5% -‬במקרה זה‬
‫מקבלים את ‪(H1‬‬
‫לחילופין אנחנו אומרים‪" :‬קיבלנו את ‪ H1‬ברמת מובהקות של ‪) α=5%‬אלפא = ‪(5%‬‬

‫לעיתים אנחנו קפדנים עוד יותר ומאפשרים שגיאה מסוג ‪ 1‬בגודל שלא עולה על ‪ .1%‬כלומר נקבל‬
‫את ‪ H1‬רק אם הסיכוי ש‪ H0-‬היא נכונה קטן מ‪ .1%-‬במקרה זה נגיד "קיבלנו את ‪ H1‬ברמת‬
‫מובהקות של ‪" α=1%‬‬
 ‫שאלה מעצבנת‬

‫במחקר נתון קיבלנו את ‪ H1‬ברמת מובהקות של ‪.α=5%‬‬

‫האם גם נקבל את ‪ H1‬ברמת מובהקות של ‪? α=1%‬‬

‫במחקר מסוים דוחים את‪ H0‬ברמת מובהקות ‪ ,0.01‬מה ניתן לטעון מכך?‬
‫‪ .1‬בוודאי נדחה את ‪ H0‬גם ברמת מובהקות ‪0.05‬‬
‫אולי נדחה את ‪ 0H‬גם ברמת מובהקות ‪0.05‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בטוח לא נדחה את ‪ H0‬גם ברמת מובהקות ‪0.05‬‬ ‫‪.3‬‬
‫לא ניתן לדעת על דחיית‪ H0‬ברמת מובהקות ‪0.05‬‬ ‫‪.4‬‬
 ‫תנאים‬

‫⚫ המשתנה התלוי‪ :‬כמותי‪.‬‬

‫זה המשתנה שלו עושים ממוצע‪ .‬המשכורת‪ ,‬שעות צפייה בטלוויזיה‪ ,‬הישגים ספורטיביים‪.‬‬

‫⚫ המשתנה הבלתי תלוי‪ :‬משתנה עם ‪ 2‬קטגוריות )ערכים( שמגדירות‬

‫קבוצות‪.‬‬
‫למשל מגדר‪ :‬יוצר קבוצה של נשים וקבוצה של גברים‪.‬‬
‫למשל תפקיד‪ :‬יוצר קבוצה של פקידים וקבוצה של מנהלים‪.‬‬
‫המשתנה יכול לכלול יותר מ‪ 2-‬קטגוריות אך מבחן ‪ t‬מאפשר להשוות רק ‪.2‬‬

‫⚫ שתי האוכלוסיות מתפלגות נורמלית‪.‬‬

‫במדגמים מספיק גדולים )כל קבוצה מעל ‪ (30‬ניתן להניח התפלגות נורמלית‪.‬‬
‫‪ .2‬בקיצור‬
 ‫דוגמא‪ :‬הערכה עצמית גופנית ועיסוק בספורט‬

‫שאלה המחקר‪:‬‬
‫האם קיים הבדל בין ממוצע הערכה עצמית גופנית אצל העוסקים הרבה בספורט לבין ממוצע הערכה‬
‫עצמית גופנית של האנשים שלא עוסקים בספורט‬
‫המשתנים‪:‬‬
‫הערכה עצמית גופנית‪ :‬הועבר שאלות בין ‪ 12‬שאלות המודד הערכה עצמית גופנית‪ .‬כל שאלה‬ ‫⚪‬
‫מקבלת ערכים בין ‪ 1‬ל‪ .5 -‬כאשר ‪ 1‬מסמן הערכה עצמית נמוכה ו‪ 5-‬הערכה עצמית גבוה‪.‬‬
‫ממוצע השאלות של כל אדם הינה הערכה העצמית הגופנית שלו‪.‬‬
‫עיסוק בספורט‪ :‬מוגדרות ‪ 2‬קטגוריות "לא עוסק בספורט"‪" ,‬עוסק בספורט"‬ ‫⚪‬

‫אנחנו משווים בין הקבוצה "לא עוסק בספורט" לקבוצה "עוסק בספורט"‬ ‫⚪‬

‫השערת המחקר‪ :‬קיים הבדל בין הקבוצות ביחס לממוצע הערכה עצמית גופנית‪.‬‬
 ‫דוגמא )המשך(‪ :‬כתיבה סטטיסטית‬

‫אפשרות א‪.‬‬
‫‪ – μ1‬ממוצע הערכה עצמית של אלו שלא עוסקים בספורט‬
‫‪ – μ2‬ממוצע הערכה עצמית של אלו שעוסקים בספורט סדיר‬
‫‪H0: μ1 = μ2‬‬
‫‪H1: μ1 ≠ μ2‬‬

‫אפשרות ב‪.‬‬
‫ממוצע הערכה עצמית של‬ ‫ממוצע הערכה עצמית גופנית‬
‫=‬ ‫‪H0:‬‬
‫אלו שלא עוסקים הספורט‬ ‫של העוסקים בספורט סדיר‬

‫ממוצע הערכה עצמית של‬ ‫ממוצע הערכה עצמית גופנית‬

‫אלו שלא עוסקים הספורט‬
‫≠‬ ‫של העוסקים בספורט סדיר‬
‫‪H1:‬‬
Group Statistics :1 ‫טבלה‬
Independent Samples Test :2 ‫טבלה‬
 ‫טבלה ‪Group Statistics :1‬‬
‫סטיית התקן של הערכה עצמית גופנית‬
‫בכל אחת משתי קבוצות המדגם‪.‬‬
‫למשל‪ 0.71479 ,‬הינו הממוצע של הערכה‬
‫עצמית בקבוצת האנשים במדגם שלא‬
‫עוסקת בספורט‬

‫גודל כל מדגם‪.‬‬
‫ישנם ‪ 20‬אנשים במדגם שלא עוסקים‬ ‫ממוצע הערכה עצמית גופנית של כל‬
‫בספורט‪ .‬ישנם ‪ 6‬אנשים במדגם‬ ‫מדגם‪.‬‬
‫שעוסקים בספורט כל שבוע‬ ‫למשל‪ 4.4028 ,‬הוא ממוצע הערכה עצמית‬
‫של קבוצת האנשים במדגם העוסקים‬
‫בספורט‪ .‬כלומר ממוצע של ‪ 6‬אנשים‬
 ‫טבלה ‪Independent Samples Test :2‬‬
‫ערך ‪ t‬של המבחן‪.‬‬
‫‪:‬‬ ‫דרגות חופש‬

‫מבחן סטטיסטי פנימי של המחשב הקובע האם‬

‫להשתמש בשורה ראשונה )שונויות אוכלוסיה שוות(‬ ‫המובהקות=טעות מסוג ראשון= ‪α‬‬
‫או שורה שנייה )שונויות אוכלוסיה לא שוות(‪.‬‬ ‫האוצר הקדוש שאנחנו מחפשים‪.‬‬
‫אם ‪ Sig > 0.05‬בוחרים שורה ראשונה‬ ‫‪ Sig<0.05‬אזי מחליטים ‪H1‬‬
‫אם ‪ Sig < 0.05‬בוחרים שורה שניה‬ ‫‪ Sig>0.05‬אזי מחליטים ‪H0‬‬
 ‫טבלה ‪ :2‬הסבר מבחן לווין‬

‫לפני מבחן ה ‪ t‬מתבצע על ידי המחשב מבחן מקדים – מבחן לווין )‪(Levene‬‬

‫המבחן בודק האם קיים שוויון בשונויות של ‪ 2‬הקבוצות )השערת האפס של לוין(‪ ,‬או‬
‫שאין שוויון בשונויות‪ .‬עלינו לבדוק האם לדחות את השערת האפס של לווין או לא‪:‬‬

‫שונות הערכה עצמית של‬ ‫שונות הערכה עצמית גופנית‬

‫=‬ ‫‪H0:‬‬
‫אלו שלא עוסקים הספורט‬ ‫של העוסקים בספורט סדיר‬

‫שונות הערכה עצמית של‬ ‫שונות הערכה עצמית גופנית‬

‫אלו שלא עוסקים הספורט‬
‫≠‬ ‫של העוסקים בספורט סדיר‬
‫‪H1:‬‬
‫אם ‪ Sig‬של ‪ Levene > 0.05‬אזי השונויות שוות‪ ,‬בוחרים שורה ראשונה‬
‫אם ‪ Sig‬של ‪ Levene < 0.05‬אזי השונויות שונות‪ ,‬בוחרים שורה שניה‬
‫‪ .4‬הצגת הממצאים‬
 ‫‪:‬הצגת הממצאים‬

‫⚫ לבדיקת ההשערה שיש הבדל בממוצע הערכה עצמית בין אלו שלא עוסקים‬
‫בספורט לבין אלו שעוסקים בספורט בצורה סדירה‪ ,‬הפעלנו מבחן ‪ t‬לקבוצות‬
‫בלתי תלויות‪.‬‬
‫⚫ הממצאים מוצגים בטבלה הבאה‪:‬‬
‫)‪t(24‬‬ ‫עוסקים בספורט‬ ‫לא עוסקים בספורט‬
‫‪N=30‬‬ ‫‪N=20‬‬
‫‪*2.908-‬‬ ‫‪4.40‬‬ ‫‪3.50‬‬ ‫ממוצע‬
‫‪0.41‬‬ ‫‪0.71‬‬ ‫סטיית תקן‬
‫‪* sig=0 <o.o5‬‬

‫⚫ ממצאי הטבלה מצביעים הבדל מובהק בין ממוצעי הקבוצות )‪.(sig=0<0.05‬‬

‫ממוצע הערכה עצמית בקרב העוסקים בספורט סדיר נמצא גבוה )‪ (4.4‬מממוצע‬
‫הערכה עצמית של אלו שלא עוסקים בספורט )‪(3.5‬‬
‫מאפייני מורים בסביבה לימודית מתוקשבת‬
‫ברכה פלד‪ ,‬נגה מגן נגר – משרד החינוך‬
‫דוגמה טי בלתי תלוי‬
 ‫מבחן טי תלוי– דוגמה )שירה(‬

‫מכינה קדם אדמית במכללה להכשרת מורים כהזדמנות שנייה לקבוצות ⚫‬

‫חלשות הישג‬

‫טל היוש‪ ,‬ברברה פרסקו‬

 ‫עקרון המבחן‬

‫‪ 3‬גורמים המשפיעים על תוצאות המבחן‪:‬‬

‫⚫ ההפרש בין הממוצעים של ‪ 2‬הקבוצות‪.‬‬
‫⚫ סטיות התקן של הקבוצות‪.‬‬
‫⚫ גודל המדגם‪.‬‬

‫ככל ש‪:‬‬
‫סיכוי גדול‬ ‫ההפרש בין הממוצעים במדגם‪...‬יותר גדול‬
‫יותר לקבל‬ ‫סטיות התקן של המדגמים‪........‬יותר קטנות‬
‫את ‪H1‬‬ ‫גודל המדגם‪...........................‬יותר גדול‬
 ‫מדוע סטית תקן גדולה מקשה לזהות הבדלים בין קבוצות‬
‫יש הבדל בין הממוצעים )‪ 3‬לעומת ‪.(4‬‬ ‫נבדק רזה‬
‫הפיזור של הרזים קטן יחסית וכנ"ל הפיזור‬
‫של השמנים ולכן יותר קל להחליט על ‪H1‬‬ ‫נבדק שמן‬
‫ממוצעי הערכה‬
‫עצמית גופנית‬
‫רזים‬
‫שמנים‬

‫יש הבדל בין הממוצעים )‪ 3‬לעומת ‪ .(4‬אבל הפיזור של‬

‫הרזים גדול י וכנ"ל הפיזור של השמנים‪ .‬לכן לא ברור אם‬
‫ההבדל בין הממוצעים נובעים באמת מההבדלים‬
‫באוכלוסיות שמהם בוצע המדגם או שההבדל בין הממוצעים‬
‫הוא מקרי בגלל אקראיות המדגם‪.‬‬
‫התפלגות ‪I.Q‬‬
 ‫‪σ‬‬ ‫‪68.26894921371%‬‬
‫בין סטיות התקן‬ ‫‪2σ‬‬ ‫‪95.44997361036%‬‬
‫‪3σ‬‬ ‫‪99.73002039367%‬‬
‫‪4σ‬‬ ‫‪99.99366575163%‬‬
‫‪5σ‬‬ ‫‪99.99994266969%‬‬
‫‪6σ‬‬ ‫‪99.99999980268%‬‬
‫‪7σ‬‬ ‫‪99.99999999974%‬‬
‫התפלגויות נורמליות‬
‫משפט הגבול המרכזי‬