Professional Documents
Culture Documents
אילמה רבתי
אשר הבר הגאון ההסיד והעניו אור עולם מופת הדור הקדוש המקובל אלקי
מוהר״ר משה קורדואולו זלה״ה זיע׳׳א מצפת תובב״א
מקום אשר עמד אדמת קודש והאיר לעולם באור זך ובהיר כעצם השמים
לטהר ונוגה אור זוהר אשר היי יותר משלש מאות שנה גנוז ולא יצא לאור
עולם עד היום הזה.
וכעת נתגלגל הזכות עיי ילד רות איש תבונה היו ח ד הכהן דאתי ממערנא ואייתי הדין ספרי׳
בידי׳ אשר נדנה רוחו להפיץ חוצה מעיינוח נכבדי מי החבטה הנעלמה אשר היתה נגוזה ונעלמה
באוציוח הספרים נכ״י בה חלקח מחוקק ספון וחטורוח מפה ומפה אל פני הכוונים הסובכים בכנפיהם
על וברים שכסו ,עחיק יופ־ן ברזי החכפוה ,לזנות אח הדנים ולעשוח נחת רוח לאותו צדיק צוקחו
עופדח לעד הרב הקווש המחבר ניע ווננ שפח• ישנים ,וזכות המחבר חלוי נו ולכל •ביי עם קרום
ויפקחו עיני המעיינים בהקדמוחיו האלקיוח להבין בחכמת האמת להתהלך לפני אלקים נאור החיים.
r־tg0E&l CORNER I
5314 13th Avenue
Brooklyn, NY 11219
TEL. (718)972-0777
FAX. (718) 972-0178
בימ״ס ביגלאייזן
th
4409 16 Avenue
(718) 436-1165
הסכמות
הגאונים הגדולים עמודי בית ישראל פארי הדור המפורסמים בכל קצוי ארץ לשם ולתהלה
ולתפארת היושבים על כסא הרמות במדינת עסטרייך ורוסיא.
־
איש יקר הולך מארציש השייס להס״ן נן בא אל• הונ.המופלג מי ס ח ו האי גברא לאשי ממערבא הרנ וו״ך ג׳׳י.
מצה מעייגוש נכבדי עי השכמה הנהן מעהיק שבוון שובב״א איישי נילי' ספרא קלישא ממארי לחין
הנעלמה אשר הישה גנוזה ונעלמה ובידו כשיי קודש לבויס עשיקיס ממקוס עלאין נסורא קלישא לגציב יששיל ס׳ הפרלס
באוצרוח הספרים בכ״י ספר אלימה קדוש וטהור הגאון המקובל אלקי וכפן איש נילי׳ ס׳ אלימה לני' שרשי הקלמיש
מסאלקי הרמ״ק ז״ל ,בה שלקש משוקק טדוט׳׳ק וצ״ל ,בקוראי שמו אליטה, יושר סגימיוש כע״ש נס׳ שה׳׳ג להשיל״א ו״ל
ספון ,ושמורוש מפה ועפה ,אל פני והנה להעיד על גוף יקרש המשבוש וססרי קדישא הלין היא בכיי לא גסיר ולא
הכרובים הסוככיס נכנסיהס על ובריס היא לל»חי אן למושר ,כי מי מור אשגהיר געלמא ,אשייהינ לי׳ מרנגי חברון
שכסה משיק יזמין ברזי השכמה. אשר לא ראה ומי שרש אשר לא שמע שוננ״א ,מספרי אוריישא לאוריש להון הרה״נ
והנני אשל מן הששומיס לקשש הספר עילש שסלוש גאק ישראל וקלוש יאמר מוייס יהולא נאניש ז״ל ,לליש ספקא לממשה
בצאשו לאור ,וכל השפן בברכה יביא לי טהוט״ק זציל אשר אליו נגלו כל ספרא רנא דשראצ איהו הרמ׳ק ז״ל זיע׳׳א,
ברכס זאשאל בישו בכסף מלא. שעצומוש שכמה הנעלמה ,וכל י״ש ואתיהינ לי׳ ע״מ לסלפיסו ,אגא גסשי כשינא
טאהלינ ,ס׳ שצא מממיני שכמשו שאבו כנולמ ומסורס', ציי מילין אילין ליאוש לכל מארי למסימגושא
םאיו ליבוש פלניס. ילא באשי;איסוא בזה אך למורו נליבי לסייעא לי׳ בגופי׳ ונממזני׳ לאגהרא גהור לספרא
ממנו הש״י אשר בצל השכמה וצל ליןלעלמא לני׳ ישזון רזי! קדשין להוו מפמרין
הכסה ישלונט להיוש בגמרו של המופלא .וליש ושיש לנר איגש למיהלר ילמלססי׳ על עשר
סנז״ל למען יוכל הסיק זממו הגווב לססץ ספר יקר ערך כזה מ״ס שבל שגין ,מיומא לישיציית עיבלשא" למען לא ליקס
וגוצר שאינה יאכל פריי ,ושלילה לאשבג״י להשיג גבול של המיפ׳ הגיל ולשלס נארזר מסי״ג רעהי ,ולמאן לשמע ישרי׳ עליי
לו רעה ששש המונה הגלילה אשר משה בישראל ,וליקיס בארור משיג נבול נרכשא ,ושילא וזמשי' למק קלישא יסאנסעוסי!
כוי ידו .לנרי אלה לכנוד שוס׳׳ק ילכנול מעלש הגאון הקלוש המשנר זצוקלס״ס. כל זמן ומיק ,וג״א אקנל אי׳׳ס סס׳ ונששי ד״ק
זיני הירש אוונשטיין. לבונ ייס ג׳ ה׳ סבש שול״ע סכ״ו יוסף חוטאוקין.
בא^עס״ש נעו כ״ק שליגוא ,אשו גס הוא יקנל ספו אשד כאשו הנני גל״ג לקבל הס׳ סקי ס׳ אלימה כשיצא מבה״ו במשיר
יופסאי״ה עפ״י נימוסי המדינה ורשיזן הצעמור דווקא ואז יקנל אשר יושש עלי ילשזק ידי ששימציס .ואמיגא לסעלא
אי״ס גס כ״ק שלימ״א ספר אי ,ונודאי שראוי וגטן לסיוש מבא יישר שילי׳ לאורייתא ,יזכוש המשבר סקי יעמוד לט ולכ״י
נגמר הרנ הגיכשי שיוצא לאור אש מששנשו המונה וכנר קנל בישיעש עולמים ,ובאשי עס״ש ייס ה׳ ש׳ אייר באייר סס״ר
גאיס ש' זלטן פיגסקו. כניד סרנ הגוכשי סדק מכ״ק אצימ״ס לפ״ק ,פס לובלין
גאוס שניאיו ולפן שיפ״ק סג״ל ,וגששיד״ק א׳רי״כ.
נ״ה מה גכנד סייס אשר זכינו לאור גנוז ספר אליטה מהאיש
אלקי נעל הפרדס כ״י שהי׳ גגוז עד סיוס ,ועשה
השעורר הרב רד״ך להביאו לידי דפוס ברשיון סצעגזור ,יהי ד׳ אווט סנזדס וברקש .אס בקרן זייש נזרקש ,מי לא יישימ ששי
בעזרו להוציא הדבר מכש אל הפועל ,ומצוה רבה להיוש בעזרו, יזיס ,לקשש מגס אשש אפיס ,אף כי דנרי ונושיט היקרים
ויען כי כבר השעוררו הרנגיס הגדולים שבכמה עייריש, מסז ומסגיגיס גנשויס ,מי לא יעיו לננו נאמש ,למלא ידו
והמשגדניס במס בעקזעושס למושבישס ע׳׳כ דברי מעמיס, בחושמש ,עיכ מלאשי ידי גס אגי ,ולקבל סחיביו בצאתו'לאורו
ויכולה היא מציה רבס זו ששעמיל לימין צדקס וטוב לסס כל הגגי בעה׳׳ש י״ב ששוי שול״ד סס יוימעפסק ונששי ד ק
סימיס בכל מילי לממיב וגסאגכי אקבל הספר כשיולסס עס״י יקותיאל זלטן לגד*.
רשיון הצעגזור.
ונוי שלא •הי׳ שלושי מצוה גזוקין שלילה ,מצאשי א״ע משיייב כן גס אגכי גמפל לעישי מציה רבה כזו לזכוש אש הרביס
נדבו להודיע ולהזסיו אשו אגו מצויס שלא להשיג גבול להוציא לאיר יקרשכאלס ,וע״כ הגגי נא בעקטש הרבגיס
הרנ ו ד ן ג״י המניא לידי דפוס ,ומשך עשוה שגיס הגדוליס אשר כבר קדמוני לתמוך ולאשר אש יד כמד הרב
לא יודפס מאש נמר ההדפסה נלא רשותו יהשימע שמא עליו מוסו׳׳ר ויו חנזמ ניי סגוכשי ואי״ה עלי לקבל בל״נ ספר
אוי' לינ נהונ שיס״ק תגאנארג. ברכש טוב. אשד כאשר יצא אייה »ביס״ד עסיי רשיון סצעגזוו ,וכ! הנני
הסכמות
נס אדמויו הרב הקרוש שליש״א יקבל אי״ס הס׳ .ק׳ אלימה נם אני אקבל אי״הססר כשיוצא לאור מנהד״ס ברשיון סצענזו ר
מהקדוש אלקי זצוקלהיה אייה בצאתו מנה״ד ונש! מפיש נט אנכי אקמ אייה הס׳ הק׳ הנ״ל כשיצא מגהד״ס ונששי מ׳׳ק
קוימה ,ובודאי כל איש נבוב ילבב לסייע ידי עושי מצוה הזאש וונ בעריש נהרג מאון מוהר׳׳א .וגרי הנושב בפקודה נכוו
הק' יצחק לאנדא. לספק מעין החכמה הזאש על פני שבל .יופ בי נהר נ״ז אאדמי״ר שליפ״א מוהר״ב הנ״ל
למניי שרל״ה פה לובלין
דנוי הנושב בפקודש הקודש אבוהט נהרנ הקדוש.
פה עס״ק חברון שוננ׳׳א נמצא הס׳ הקדוש אלימה ,נישינש הנני ננוזר ואומר שהמעסיק הס׳ סקי אליטה החסיד ו׳ ווו
סרב ר' יאודה גינאש ז*5ל ונשנו הספר הזה להחשיד ו׳ דוד הכהן מפרי מעלליו יאכל לא יאכלו זריס חילו ,היא יאכל
הנהן נ״י שידפיסו ע״כ חלילה לבל יריס איש ידו להדפיסו בלחמו אשר עמל נו ,והנני כמזכיר לכל המדפיסים בכל המדינוש
כלי רשוש מהחסיד ר׳ דוד סכה! הנ״ל המניאי לביש הדפיס ולשנריהס ותנרי שגריהס שלא לעשוש שוס ערמה וערמימוש
מקידס ,וחלילה להשיג גבולו לדפוס נמשנונשו או שלא כמשכונשו ושחנולה נעוצס לפקח ח״י המעשיק בעמל נפש עמל ממלה
בלי רשושי מד נלוש עשרה שניס מעש ההדפסה שידפיס ר*ד לי נשיב עד עשר שניס מעש הדפסה שלו בצי רשושו אין
הנ״ל ,ואס יעבור שוס אדס וידסיס האיסור של על השנריס לשיס אדס רשוש להדפיסו הס׳ הק׳ הזה אלימה ,כי קנה בעמל
והקונים ,ינטוש אני אשר שאריש ישראל לא יעשו עולה, ויגיעה בחזקה מועלש עסיי רש שוה״ק ,העובר על זה עונר
ילסשימעיס ינעס ישנא עליהס נרכש טוב מל דברי חנמיס והיא לא שצלח ,ימי שישמע לדברינו אלה יחול
נאיס שטעק טנשה בלא״א מי׳׳ה טשה זללס״ה. על ראשי הנרכיש הנשיגוש בשורה המדבר לכבוד שורש משה
אמש ולנגיד עס קידש פה קרמא קדישא קריש ארבע הוא
הצעיר אליאו סליפאן מני יצ״י. חברון שוגנ״א.
מנחת זכרון
לשון הרשב״א בת׳ םי׳ תקפ״א מדת התורה שהוא כותבת ומפרסמת עושי מצוד,. זה
ואם התורה עשתה כו׳ צריכים אגו להלוך אתר מרותי׳ של תורה שהן דרכי נועם הנה
בהצלת יוםןן כוי ובפי י״נ דף קל״ג עמדו וכתבו יוםןש בן יועזרהכניס אתת ובנו הכנים שש מכאן
אתה למד שחיו נוהגין לרשום שמות המקודשים לשמים להיות להם זכרון טוב על מצות ולפתות
דלת עושי מצוה עכיל.״ ועל הטוב יןכר שם הגביר המופ' כתרי החםיד המפורסם לשם
מק״ס קרעמניציק יע״א אשר לקח המצוה הגדולה יהודא ליב זלאטאפרסקי
ולתהלה כ״ש מר
והנוראה לו למנה במבוי הוצאות להחזיק אותי על שולחנו׳ באין מחסור כל הצטרכותי ,שאוכל
לנוח דעתי להעתיק הם׳ הק׳ במנוחה ,וישבתי בביתו ימ־ם דבים ,ישלם ד גמולו בעד צדק
מעבדיו וכשרק מפעליו בעלמא דקשוט ,ולבניו חנחםדים והנעימים יזכרם ד׳ לטובה וירום קרנם
בכבוד שלום בגבולם ישאו ברכח באהלם ,ברוחניות וגשמיות כח׳י בכל טוב בכפליים ,עדי
שנעלה ברנה לציק וירושלם בב׳יא.
אלה דברי דוד המביא לבית הדפום והמעתיק והמגי׳ הם׳ הק' אליטה רבתי
הגאון נעל חיית יאיר נתשונתיו לאמר כי לא להאשימם .ני אלינפ אישים אקרא שמעו אלי רודפי צדק מבקשי די.
עיג׳ נשר להם נוי .אף ני אגשים כמוני חלושי השכל וקצרי וישמע אליכם אלקי׳ .הנה נודע מאז הפליא ד׳ חסיד לו .
ריח• אשר נעיגי דברי הספר הקדוש הזה לחומה גבוהה נצורה ואס כקדיש והקריב אליו להגדיל תורה להפליא חיש" בחכמת
דלתיס ובריח• עמוק הוא מי ימצאהו .וחרדתי מאד על המראה. חין עילאי! ומי לנו גדול ממשה בדורו ,איהו הרמ״ק זלה״ה
אעס״נ שקלתי במאזני שכלי אס להעמיס עלי אי אחדל . זיע״א .אשר עיני ישראל נשואות אליו .ראינו צדקתו עומדת לעד.
ואמרתי בלבי איורי אשר משמיא קזני לי לגלגל עיי זנית ימצוה ולבל יש זמ! ועת לכל חסן חפצי שמיס שהגיע השעה שיתגלה
גדולה ונורא׳ כזו .לוסת את הרביס .וידוע עוגש המוגע האור של החיבור הק' אלימה נעולס לסלנות לנות סעיספיס
בר מן הראייס ני׳ נמש״ס מיגע נר נו׳ ולקחתי קסת כסופר בחכמת האמת דני׳ שרשי׳ הקדמות יותר פנימיות .במ״ש
נמתגי • והעתקתי הססיק • יהרבה יגעתי יען הי׳ בהעתק נשי שה״ג להרנ חיד׳׳א ז״ל .וכעת ישמח משה בהגלות נגלות
סגיכתנ בכתיבה ספרדית .מטושטש ולא סדריס .וסקלתי דברי קדשו .והושיע חסד׳ ה׳ על מצב שסל אנשים כמוני .
המסלה העולה בית אל מכל שיבוש ומכשול טעית דמונח .ונסי לנתב אשכנזי׳ לזנות הרבים להעתיק הס׳ מכתב ספרדי׳ .
מה שמצאתי מאמרי׳ מזההספר .בס׳ חסד לאברהם .ונס׳ .ולהגיהו מכמה טעיות ,נסי אשר חנני סחונ! לארס דעת .יע!
שומר אמונים .עליהס סמכתי ובחסד ד׳ שמתי נטחוגי ,כ׳ סכיי סי׳ סתום יחתים באוצר הספרים לא שזפתהו עי! .ונעבור
הציקתגי רוחי לא אוכל אדומה ,ועיני ולבי גשאסי השמימס, זאת קנא קנאתי נננוד תורתנו הקדושה .ולכבוד רבינו משה
ויתחזק דוד נהי ,שיהי׳ עס ידי ,נעת מעבדי ,כרוב חסדו . המחבר זיל זי״ע .ונתתי אל לני להוציאו לאור עולס .ואס בי
לעמוד לימי! דכא ושפל רוח כמוני ,שלא יצא מס׳׳י מכשול מי גבר יובל מלט משא ממקרי השגיאות .ומי אשר יוכל
,
חלילה ,בזטת המחבר הק׳ זלה״ה זיעיא .ואגיד לנצ הישר לכת להתפאר ולאמר האח ני נבונות .וכביר מצאה ידי .לשרש אחר
איהני סו׳ מבקשי אמת ני מכיר אני א״ע ואת שכלי ני נער חרילי הסעות .וקיצי השגיאות .ני זה מחק הטבע האגושית
אנכי מאיש ולא נינת אדפ לי ,וכל נר ני רב יוכל לומר לי ונבר קרס בן לגדולים נאשר הרחיב יהארין הדביר נזה הרב
הקדמה
עסיס רמוניס מניא כמה מאמרים מסי אלימה כשהוא ,וכהנה מ׳ שמן לאיש הלא אתה תולעת זצא איש אין שמת לנן להכניס
ספר״ רכים שמניאיס לשון ס׳ אצימה כמו שהוא נסניס הספר ראשן נין הריס גדולים להגי׳ סה״ק ועמוק כזה הלא דעתן
כאשר עיניכם תחזינה מישרים .נם הרנ הק׳ המתנר זיל קצרה ,אכן להוי יויע שלא הוספתי כלום חליצה רק טעיזת
נעצמו מביא נמעין א' סיס י״א נזה הלשין כוסי׳ נחלק תפלה הנראה לעינים .שנשתנש ע״י העתקות שונות .ולא תקנתי
למשה נע״ס ,זנתמר נ׳ סוסיז מניא נזה״ל כמשל שהמשלתי לפני גדולים וטוניס ממני ,כ״א לפני ננ׳ נילי .נדרן אפשר
נספר סריס נשער עצמות וכלים ואצו ונרי שם ,זנעין כל הדפסתי נשול׳ היריעה והנוחר ינחר . . .
תמר נ׳ סוף ס׳ י״נ מניא נזה״ל וכנר הפלגנו נזה ,נסס״ר עוד אראן קושט אמרי אמת לאמתו לאוזן שומעת,
והכיחנו הענינים נשער עשר ולא תשע כוי ,וכסוף פ׳ י״נ להסיר ונר שפתים מכל איש ואיש אשר ינא אל שער הסה״ק
מת״נ מביא נזה״ל קצת רמוז מזה נס׳ סרד״פ ש' סדר האצילות הזה טרם יפתחנו ,׳שרק וינוע ראש בראותו כתוב נפט ברזל
ובסוף ס׳ י*ד מתמר נ׳ מניא נזה״ל שהמשלנו נס׳ פרדס כו׳ ספר מונח וממון באוצר חמדה גנוזה בנוה חכם נישינת הרב
ונס״א מתמר ד׳ מניא נזה״ל ,ואמשול לן משל נאה כדרן יאודה נינאס נעה״ק חנרון תוננ״א ,באין דורש ואין מנקש
שרמזתי לד נסי פרדס נשער עצמות וכליס פייט וכהנה רמת. לברן עליו ברכת המוציא ליהנות מאורו נאור מגהיר עיג׳
ואחר שהודעתין אמחיח הענק ,אין לן פוצה פה ומצפצף מיו חכמים ,כאשר עיגיכם תחזיגה מישרים ,האותיות ישאליהו ,יכי
כלל ,וידעתי גם ידעתי כי אניש המוסקי' נדא״ח אינם צריטם נביא או נן נביא המוציאו ,מי הניד לו תכוגת ותולדות ה״ס
לכל הצעתי ,כ׳ יודעים ובקיאים בדברי הרמ״ק ובלשונו סקי אשר יאמר עליו נרור ונהיר כשמש בצהרים כי הוא סה״ק
יותר ממני ,אן לפני קצת המון אשר אין קנאת סופרים האלימה אוצר נעלם לא שזפתהו עין חוקר ודורש זה ,יותר
נתוכם רק קנאת איש מרימהו ,ערכתי דברי אלה להסיר מקשות משלש מאות שנה ,ומי הניד אן שעצים לתרופה מספר קדוש
פה ,לצאת ידי שמים זידי הבריות ,ואתחנן ואבקש מכל קורא המה ,אולי משנה הוא ,אולי ערמה ,למען רנות כסף מחירו,
בצוק שיוינני לכיז ,אס ימצא איזה שגיאה נהס׳ יען כי נתתי את כי כן מקצת סוחרי רזכל׳ ומוכרי ספרים חדשים לקרוא נרחונות
נפשי עליו נמרחא רנה להעתיקו ולהג" עד שיד שכלי מגעת, קנו ס׳ ישן נושן טעם זקינים ורוח קזמוניס מצאנוהו בית
ומפני היראה לא תקנת׳ כ״א תינה הנראה לכל שהוא ט״ס , עקד הספרים ,פתה אוצי גם ס׳ הזה קראת ס׳ אלימה ,ומאיש
כ«! הודעתי נאמנה לפני רבים וכן שלמים ,ואברך את ס׳ אשר אחר יצא ,הוריתין פייס אותות לא ימכרו ני אמת נכון הדבר
יעצני ובדרן אמת הנחני אודה לה׳ אשר הפליא זהגדיצ חסדו שכל דירי ססה״ק הזה מפי רנינו משה נאמרו ספרא רנא
עלי .ואבקש על העתיד אל יעזבני ואל ימשני מעתה ועד דישראל איה! הרמ״ק ז״ל .אראן קושט אמרו אמת ,הנאמרים
עולם ,ראה עניי ועמלי ושא לכל חמאתי ,ויזכני לבקשת המשורר, נספר׳ רבותינו הקדושים ,הרה״ק רניגו אליעזר אזקרי ז״ל נס׳
תערין לפני שלחן נגד צורר׳ ,דשנת בשמן ראשי כוי ,ייסי חרדים שלו כתנ נתחלת ס׳ חמשי ,כתינכה׳ אלקיגו בכל כוי
טעם ה׳ עלינו כו׳ והי יוסיף לנו אורן ימיס ושנות סייס כתיב נס׳ אלימה נעין כל כוי מביא כל הסרק מהס' הגיל
וניזכה כולנו לראות ננחמת ציון יירישלם תוננ״א ,הכייד הגוצה ובלשונו הקדוש ונס׳ אלימה הוא ס׳ נ' .נ״ס חסו לאברהם
ממקומו ,המצפה ומחכה ומייחל לרחמי שמים ,למלות להרס׳ להרנ סקי ר׳ אנרהם אזולאי גיע מביא בהקדמתו שכמטט כל
והדומו נקרב ,ותילי׳ וזכותי' דמרן קדישא הרה״ק המחבר נ*מ דבריו שמניא סתם הוא מדנר׳ רבו הרמ״ק גיע ,וכמעט כל
ע
יהא נסעדהון כל ׳»! י דן לכל המסייעים נדבר מצוה רנה המאמרים נס׳ חסד לאברהם נתתלת ספרו הגק׳ עין כל הוא
כזו ,ברן ה' חילס זסועל ידם תרצה זכרה להם לטונה .וכסי דנר׳ הרמ״ק מס׳ אלימה במעין א׳ סגק׳ גיכ עין כל הארן
פרושות השמיס לבקש רתמים נברכה המשולשת ,ותחול עליהם ובעין השני מס׳ חס״ל הנייק עין הקורא מתחיל לשו! ס' אלימה
ברכת כהנים ורחמים וחייס למשמרת שלוי • העמוס בתלאות, מתחלתי נסוד האמינה סדנרים כהוייתן .נסה״ק ראשית חכמה
ומקוה לה׳ כי לאין אונים כמוני היוס עצמה ׳רנה ,מדדן כף סי״ז משער התשונס מניא מורי נס׳ אלימה נוי .נס׳ שומר
רגל ליראי ה׳ ולחושבי שמו . אמונים להרה״ק ר״י אירנס מביא בהתחלתו כמה מאמרים
דוד בלא״א מויס טאיר ד.נד,ן מתושני עה״ק חניון תינניא. מס׳ אלימה מעין כל .ונסי הספר מניא עשרה השגחות
יום ג׳ צסור את הנרכה .שנח נאור הספר אליטח. באריכות כמה דפים מסי האלימה ונס׳ סלח הרמון עם סי׳
תפלה נאה לכל הבא ליכנס אל היכר קדש הקדשים פנימה מהאיש
האלקי המהבר כמ״ש בהקדמתו לס׳ הפרדס.
עד היום הזה שאין אני עז פנים וקשי עיר«1 יושב המרומים ןמשגיה התהתונים אידו! ליכל
לומר לפניך ה׳ אלקי ואלקי אבותי צדיק אני ה״נאצלים י״היד מ׳יוהד איהד מילך ניאדר
ולא הטאתי .אבל חטאתי עויתי ופשעתי אני מאציל כל נאצל ,בורא כל נברא יוצר כל נוצר
וכל מאתים וארבעים ושמונה איברי ,.ושלש עושה כל נעשה .מי יגיע להשיג אהד מאלף
מאות וששים וחמשה עורקי וגידי ונפשי ורוהי אלפי אלפי׳ וריבי רבבות גודל מעלת רום הסתר
ונשמתי והנלוים עמי כמו כצאן בלי רועה תעינו סתרי מעשיך כ״ש גודל יצירווזיך .ומי יהשוב
וקלקלנו את אשר לא נוכל לתקן אם לא בשפע לדעת א׳ מאלה! אלפי אלפים ורבי רבבות סתרי
הרב הבא מלמעל׳ מרום מעלת סדר הצינורות, סודות צפונים בבריאותיך ,כ״ש והיו להשיג
היודע מעוותי תקן את אשר שחתתי ,וזכיני באור קצת pהקצת ,מחלק מן ההלל ,של אלף אלפי
תורתך וחשכיני משגיאות ורוה נדיבה תםמכני, אלפים ורבי רבבות מנאצליך שארק יהידואין
ואלמרה פושעים דרכיך ,ואבינה נועם חי תורתיך שני מתייחד עםהם יהוד גמור ,לכן ה׳ אלקי
ללמור וללמד לשמור ולעשות אמן ואמן סלה . גל עיני ואביטה נפלאות מתודתיך ,ומחול וסלח
יהיו לרצק אמרי פי והגיון לבי לפניך ה׳ צורי והעבד על כל חטאתי ועוונותי ופשעי שהטאתי
וגואלי. ושעויתי ושפשעתי לפניך מיוס היותי על האדמה
להחוויע ולהגלות לפני רביס וכ 1שלמים אפי נתעכב זמן היפוס מהסה״ק זה רבות בשנים ,מסבות מסבב כל ,קפצו בעיית על גיח הרפוס בראדי
וכחוכס נלבד גם הש׳ מ י ל ומצאנו תלאות יבות לי וליעי עמתי מו״ה רוב זאב נ״י הסעארדוב אשי סשתרל בתעצומות להיות בעזיי בתוצאת
הדפוס .עד שמשקין׳ ה' כהשקפה לעוגה להוציא הס׳ תפשי .וכאשר יעילון ויגירון היבנים הגאונים ואושערייך בתשלום הסה״ק גרצות ה׳־
המלה־ד.
1
א אלימה רבתי מעין א עין נל הארץ ובו ו תםריש ע*א*״ב ספד
:״ב גורמים
התפר הא׳ במציאותו ואחדותו שאינו גוף וכיוצא ובו נ׳
כל הנמצאים • ומבלעדיו אין נמצא נאשר יתבאר• pהיא האמונה ועמוד המנודה לידע שיש אלוה אחל יסוד
קיום כל האמונה • ומנלעדיו אין אמונה נלל • מפני שלא שאיני גוף והוא המציא כל נמצא ואין מציאות
תעמוד שוס אמונה בעצמה • אם לח נדי שהוא קייס כל נמצא מבלעדיו • ועתה נפרש העיקרים האלו :
מיה • וע״ל הנסתר אמונה הוא מדת החל׳ והוא אמונתם האמונה היא שבכל עניני התורה צריך יסןך פיין א
של ישראל שהם תוקעין סוד אמונתם בה שהיא שכינת האמונה • וכל מי שלא יאמין אפי׳ בשום
האלהות בתחתונים ומתוך שנינה הם מאמינים במל׳ : אות מאותיות התורה וינחישה הוא מין • ולא בתורה
נמצאת החל׳ היא בת האמונה בהיותה מיוחדת בא׳׳ס שנכתב לבד אלא אפילו בתורה שנע׳׳פ אס יכפור אפילו
ומסיד נ׳ אלו כל אמונה • שהרי א״ם השגחתו נחלק מחלקיה • או נשום ענין מעניניה • אפי׳ נמאמרי
נתחתיניס ע״י מזה זי • וח״ו המכחיש מציאותי הרי הפריד רו״ל ודרשותיהם • אתר שהוחזקו העניניס ההם נתירה
הכל ואין לי אמינה שהרי קיום הספירות ממט• ואין שנע״ש • המכחיש אותו • זולתי אם נחלקו רז״ל נענין מן
להם קיום מבלעדיו • ואס הוא מכחיש מציאותו • הרי סילק הפנינים שיוכל לפסוק הלכה נפלו׳ אס לח נפסקה הלנה •
הנשמה מהגוף וביטל הכל • לכך עיקר האמונה היא בא׳׳ס ולוה בעניניס שאינם הלנה אלא מהמדרשים והעניינים
ואח׳׳כ ממנה ימצא אמינה כספי׳ עז תקיעתו אמונתו התלויס בתורה • ונחלקו במזרש זה אומר בנה וזה אומר
נמל׳ הזנקה זהייט קשר כל הספי׳ בו • ולא הגיע אליט בנה • ויתקרב אל bxהאלם ענין מאותם העניינים כדעת
אמינה בי אלא באמצעות הספ״ הזאת שהיא הגעת א׳ מאותם החולקים ויתפיס בזעת ההוא • לח יקרא מין •
הידיעה ממט אל התחתונים• שאלמלא מזה זו מהיכן ימצא המשנ בזה• נחלקו בגמרא במדרש איוב י״א הי׳ וי״א לא
כל אדם • וימצא אליו יזיעה • וימצא אליו אמונה • הי׳ וי״א מישראל וי״א מאומות העולם • הרי הבחירה ביל
התחתונים נדבקים בה מפני שע׳׳י יגיע אליהם האמונה האלם לתפוס בזעת א׳ מן הזעות האלו בתנאי שלא יעלה
בא״ס והייט להאמין שיש אלוה ׳גיעלט אמונה מן הנביאים בדעתו שיש בו כדי להכריע בין החכמים שלא יאמר זו
והתורה והחכמה הנמצאת הכל מצז החלי והייט שהאמונה זעתי נזה • מפני נו״נ • שאין בט נח להכריע הדעות
תקיעתה בא״ס כזפירשט : מן הפכו*! מזעת הפילוסופים וכיוצא )לט( בענין זה מפני
המבוזה• כל מי שיעבוד וישים העמדה ועשר י י ן ב'
6
שמגיע ענין זה לדברים העמוקים מאל •כגון זעתהרמב״ס
לאיזה נמצא זולת האלוה אין בענולתו שלא ישתנה העולם במציאותו מפני שנתלה במה שפ״ אין
עכוזה אלא אדרבה הוא עובז נרו מפני שמחליפו בזולתו • בין העיה״ז לימות המשיח אלא שעבוד מלניות וכיוצא
וא״ת והרי להקת המקובלים כל מגמת פניהם למלות ענינים תשמעם במקומם • ולכו בדברים האלו סיד נחמז
בקישירס וייחודם ולפי זה יהי׳ העבידה אל החדות ולזה שימות המשיח לחוז • ותחיית המתים לחוד • וענין חלוש
נאחר שבלי ספק מי שיעבוז החזות ח״ו טעות גמורה העולם לחוד• יתבארו• אבל ענ״ז מ׳ שלא ישכיל סודות אלו
ולזה פ״ בספרי כה׳ אלקינו בכל קראיט אליו • יפי׳ אליי לא יקרא כופר • ויתפוס לו דרך מן הדרנים בתנאי שישמור
ולא למלותיו • אמנם הענין הוא שהחזית הם לבושים פיו ולשוט ולא יתריש • שדברי רז״ל עמוקים הרבה מא־
וכסאות לאלוה • וכאשר אט מתפללים ומייחלים המזות נכונים על סוד האמינה :
ע״י מציה או תפלה הכוונה לתקן המדות להכינם שיהיו ונחזור לענינינו שנקרא ענין זה יסוד האמונה משני
כסא אליו ויתקרבו אליי ויתוקט לקבל אורו ושפעו Km שתחילה בכל אמונה היא אמונה וו ועליה מתייחדות
עמדתו שהוא לא יקבל תועלת מן העבודה • רק שכל כל שאר האמונות עם היותם עיקרים גדולים באמונה
ישעו וחפצו להטיב לזולת • וכאשר ימצאו התחתונים בלתי והטעם .שאמונה זו היא מקור טבע שאר כל האמינות
מוכנים לקבל טובתו לא ייטבו ממט בסבת מיעוט הכנתם שכולם תלויות באלוה היותו נמצא ומי שיכפור בוו יכפור
ונמצא טיט בלתי מתפשט בהם ואין הגו־עון בתם מצד בכל השאר כולם ילא נשאר לי שוס חלק בשום אמונת •
עצמו אלא מצל התחתונים• וענ״ז רצוט לתטיבס • והגורס ני יחשב כבהמה שאין לפניה אלא אכילת ושתייה ויגרע
הכנתם לקבל הטובה ההוא יקרא עובז• שאין האלוה נעבד מציאותו מהעונד ננ״ז ׳וזה שיש אלוה אלא שטעה מי היא
מצד התפלה אלא מצד תתקרנית החדות והכנתם לקנל הטונה האלוה ושס לו לאלות נפי אמונתו ודעתו • אמנם המין
הכשפעתממט-והתפלה והתורה והחצוה לקשרתמדות ולהכינם הזה לא יענוד אפי׳ ע״ז• אחר שלא יקדס אליי שיש אלוה
לתקנם לקבל שפעו ושונו• ולכך אלרנה היודע לתקן נחצא במציאות • ולוה אמרט יסוד האמונה• זנמו שהוא קיום
התלות
אלימה ומר א פרק כ פ״ג מעין א עין כל pxn םפר 2
אמנם ממצאים כל השכלתם לידע פעולותיו והכתר משכיל החדות בכוונת המצות והתפלות והתורה וכיוצא עובד
להשיג עצמו והנפעלים ממט כאמצעית כח א״ס השופע נו אמיתי המיישיר העבידה לאמת ולעבודה הנכונה במכוון
וכן שאר הנמצאים • אמנם להשיג אמיתת עצמות המאציל ולא כעובדים העבודה סתם לאלוה שאינם יודעים שאין
ח״ו אץ לחלק ההשגה היו לחלקים שא״כ נתן לו תכלית העבודה מקובלת אלא דווקא על הדרך הזה • ועכ״ז אין
וגמל ולזה הוא שאין לי תכלית יודע את עצמו וכל בעמדה הםתח״ת התכוונת סתם אליו • תתעוב )החויב( ח״ו
השאר השגתם נפעילתיי ואין חי שיכיר אתתת הפעולות אלא שאינה נבחרת כעבודת התיישבת אליו על הדרך הרצו"
ומציאותם כפועל עצמו ואחריו ירדו ההשגות כפי רדת בכוונת אל התחת כדפי׳ :
הנמצאים • וגס הידיעה נחיונ מציאותו יגדל או ימעט• שאנו והטעם שהתפלה והתורה והמצוה התכווטת אל התלות
נדע חיונ מציאותו מהכרח אחד או נ׳ והמלאכים יחייכו יתשיך היחיד הגתור • אתנס הבלתי תכויטת אל
מציאותי ממאה הכרחיות והמתעליס עליהם מאלף התחת יש נהם "חוד ולא כ״כ ולכך ענודה רצו" היא •
והמתעליס עליהם ממאה אלף • ועוד אנו נחיינ מציאותו ועכ״ז החושב שזאת הגשתית היא ענודה תגיע אליו נחת
חכח אלו הפעולות הגשמיות שהם פחותות נערך הנפלאות חח כפשט הענין • איט אלא טועה • ותעשיו רצויס וכוונתו
העליונית • והעליונים יחייכו מציאותו מצד הפלאים אינה רצוי׳ • והחושב שהעמדה תמש אל התדות תחליף
העליונים והנמצאים המשובחים • ולכך יקבע חוזק דבקותם ח״ו וגרוע אל הקודם • אתנס העמדה הרצוי׳ עס הכוונה
באמונתם דבקות נפלא בתשוקה חשובה • והס יתעדנו הנבחרת לקשר המדות ולהכינם שתתיישרנה להאיר א״ס נהם
כהשגה ההיא תכלית עידון • מפני שיפלא חשקם כעין צד שאץ איים תאיר נהם אלא בהכנתם תפני שאין אור א״ס
חיובם האלות • ועד״ז תתעלה תשוקת העבודה אל הגלגלים תאיר אלא בתקוס תשלם • וכ״! שלא ישתלתו לא יאיר נהם
על כ״א ותשוקת המלאכים על הגלגלים וכך תתעלה זו וכיון שהם נקראים למשי המלך הוא הלין והוא הטעם
למעלה מזו • שאט לא נוכל להתדבק מפני מיעוט השנתיט עונש החוטא • ועוט יקרע בגדי המלך בענין שאינם רצויס
ולכך ימעט ידיננתיט בחיוב מציאותו עם היות שנשוה לתלך ללובשם והקורע בגדי המלך חייב כפי תה שקרע או
כולנו באמונה הכוללת שנדע שיש אלוה • וכמו שיהיה לכלך כענין שנפגתו תלתתלכש בהם התלך ולזה צריך
ניניט הנדל כין חכם לחכם בהשכלת ידיעת חיוני ויתעלה שתהיה כוונת העובד וזו היא העבודה לפניי ואל זה כוונו
האח־ על חכירו • כך יהי׳ עילוי נענין זה נין נחי׳ ונחי׳ באתרם אליו ולא למלותיו • וזהו עתיד שהעבודה כולה
מהנמצאים אס היות שישתוו כולם נחיונ ידיעת שיש אלוה ג ,נסתכת עליה ואין לזוז תתנה :
ולכך נאמר שמי שחיינ מציאותו מצד ידיעתו כנמצאים יין Tv״ yשיש אליה • ידיעה זו אינה ידיעת תת
3
התחתונים איט שוה כמי שחיינ מציאותו מצד הנמצאים הוא • תפני שאין השגה לשים נמצא
העליונים • וכך יתעלה מעלה על מעלה הידיעה הזאת כדי במהותו כלל תפני שא״א שיושג • אתנס ידיעה וו היא לידע
שידע הארס המסובבים העליונים ומתוכם יכיר החיוב הזה • שישנו וחויב המציאות • ודע שכתו שאין האדם מכיר
והדי! ניתן כך :והנה מי שיכיר הגלגלים והנמצאים הגשמיים הגשתה שבו אלא הגשתה שופע מ והוא יודע ששפעו הוא
ויכריח מתוכם האליה הנה אפי׳ שיאמין שאין למציאות כחו מהנשמה • כך אין הספי׳ תכירות בא״ס אלא הס אליו
תכלית עכ״ז לא יכיר מהו גודל התכלית לתת עליו תעלת כגוף אל הנשתה • יודעות הס שכחם ושפעם תתט אבל
אין לו תכלית• והמשל בזה תגער שלא'יכיר אלא חשבון אינם מכירות מ אלא פעולותיו• ווו עיקר האמונה שאין מי
העשרה יחשוב שלמעלה מעשרה אין לו תכלית ויחשוב אץ לו שיודע אמיתת מציאותי אלא הוא בעצמו • מפגי שאס
תכלית מעט בערך ומי שידע חשבון המאה יחשוב אין לו תכלית נאמר שאתיתת עצמותו ידועה • יהי׳ לו תכלית • ואפי׳ שיאתר
למעלה ממאה ומי שיודע המספד לרוב הרבה מאד ידע שאין לו שישיג קצת שוס נמצא כממציא יהי׳ לו תכלית לכך צריך
תכלית הרבה מאד • והמשל בזת ממש בחיוב מציאותו שיחיינ שנאמר שאמיתת עצמותו בלתי ידועה אלא אל עצמו
אותו למעלה מהגלגלים• והמשובח חי שיח״בנו למעלה מנעשיס שידיעתו אץ לה תכלית והיא אין לו תכלית • והוא וידיעתו
ונוצרים ונבראיס ונאצלים וכל פרטי הנמצאים • ומתוכם וחכמתו יגל אח־ והוא יודע את עצמו ואץ זולתו שידע
יחייב מציאותו יח״בט חיוב נפלא • אמנם להשיג עצמותו מחט כלל רק פעולתיי • והתכיר פעולותיו על אחיתתס
ומהותו אין מי ש־גיענו כלל מפני שכל הנאצלים ואפי׳ הוא בעצמו שתפעילס והמציאם • ואץ אותו מ־ע ענין
הכתר הנאצל הא׳ עם היותו בלתי מתגלה הוא מושג מצד מחודש אלא מפני המצאתם • אמנם דבק בו הוא ומדעו א׳
התפשטות החכמה הנעלמה שבו • ועם היות שיושג חלקו ויודע בהם בקדימות! ואין כאן מקים הדרוש הוה ויתבאר •
3 ב אלימה מעין א עין כל הארץ ח ד א פ״ג פ׳׳ד פ״י׳ ספר
ולוה כל איזה ייחוד שימצא נספירות צריך לטון נא׳ לא חושנ שיושג כלו תפני שהוא חקנל החלקים תפני שהוא
התייחד כל הצריך יחוד • והנה נכלל אומיה וו הוא אל נעל נחי׳ רמת לא חלקים תתש אלא נדרך עילה ועלול
התקונליס שלא יאתיט שהספירות חלק תנגצחותו הדנקנו החכתה והדעת והנינת תושרשיס נו ועלולים תתני ויושג
ונשתלשל ונפרד תתני • שאס יאחרו כן הרי עשאוהו א׳ תצד השתלשלות העלולים ההם • אתנס א״ס עילת כל
שנפרד לחלקים ומשתלשל תעילה לעלול ח״ו שוה עין פלילי העילות אין מ עילות מתפשטות נו ולא חלקים שהכל א״ס
ותה גס נאיתרס עליית מפירות לא״ס ותתאחדס נו עילה אחת אחדות שלם כדפי׳ נפ״ה ואין מ לא חלקים
שהרי עשאוהו תתתקק תרמי תנתצאיס הנאצלים• ולא יעלת ולא תיקונים נכתר אלא הכל א״ס עילה לכל העלולים •
נדעת שתפני שירחיקו נלשונס הרמי תהספירות ויאתרו ולזה אס נאתר שנדע חלק נדע הכל • והוא תכלית וגנול
אחדותם יצאו תהטעות הזה שהרי אפי׳ שיפליגו נאחדותס ווה נלתי אתת תפני שהוא א״ס ננ״ת והוא תקיף כל
אין אחחתס אחדות • להעריך אחדות א׳׳ס תקינוציס : הדתות תן הנאצל הגדול עד קלה שננריית נאחדות גתורה
והטתניס כניסה וקיכו־ן לספי׳ נא״ס חשכו שהפליגו כאחדות ונו אין השגה לזולתו כלל ועיקר • וידיעתו שאין לה תכלית
והס רנו נפירוד ועשאותו א' תייקק תחלקים או א׳ יודע את עצתו• שהוא וידיעתו א׳• וההשגה נו תצד פעולותיו
תתחלק לרניס : שהם םנימתיו כדפי׳ ונאליתה זיט׳ צרפתי נח׳ וחינרתיו
אמנם האמונה העיקרית שא״ס יודע ננאצליס והס כלולים לפרק הזה:
מ לא תתציאות חידושם אלא ידיעתו אותם הוא אחד • ירצה שהוא א׳ ולא נ׳ ולא ייתר על נ׳ פרק ד׳
ידיעה קדותת נקדתיתו שהוא וידיעתו א׳ ותספירית אלא אחד שאין כיחידו א׳ תן האחדים
תחודשות נתחדשו תתט כחידוש גתור לא שיצאו תתנו תנתצאיס נעולס לא כא׳ נתין שהיא כילל אחדים הרנה ולא
תתציאית אל מציאות נערך עצתיתי ח״ו אלא הס עלולות • כא׳ בגוף שהוא נחלק לתחלקות !לקצוות אלא א׳ שאין יחוד נ׳
אתנס נתחדשו כלס נחידיש הרצון הקדום רצון הרצוטת כתוהו נתציאות עד שתלת א׳ נעצם אינו צודק נו תפני
שהוא מציאות א׳ לחידוש הנתצאות • יתה שפי׳ הקלתיניס היותו א׳ שאין כיחידו ול pהתקונליס ייחסו תלתאח״ד ני״ס
כתודלק נר תנר שאין הא׳ חסר לנר אדרנה תשס יורה א׳׳ח ט׳ ספי׳ • ד׳ תל׳ וכיוצא• ואתרי עליו שהוא לפני אחד
שאינם יוצאים תעצתות אל אצילות שהרי אתה אותר ואין קודם לאחד והיינו לתנינן נס״י ולפני א׳ תה אתה סופר
הא׳ חסר דנר• אתנס היא להודיע שלא נתחדש התאציל שוס רצו נזה להרחיק תתנו אפי׳ תואר הא׳ וכל יחוד הספי׳
חידוש נחידושס אלא נאצלו והוא נתציאיתו עותד ולא תשתנה כאחד תתנו ולזה יקרא נשם א׳ תפני היות! פיעל האחדות
ולא חסר כנר המודלק תנר שאין הא׳ חסר ולא תתחדש נספי׳ נענין שתלת א׳ על צד החיוב יאתר נספי׳ אכל
ולא יוסיף ולא יגרע • אתנס עיקר התשל להשכיל שכולם נא״ס יאתר על צל השלילה • ונאתר הנח הפועל נספי׳
נמצאו תתנו לא כא׳ הנפרד לחלקים אלא תאחיתת תציאותו דהייט המתעלה על כל איט נ' ולא ייתר על נ׳ ותכח
נמצאו הנתצאות תציאות תחודש נרצין תחזשס לא שקדתו אחדותו תייחדס והם א׳ תכחו התייחד • בעני! שהוא תקיר
ויצאו תתקדתית ההוא אל החידוש שא׳׳כ נאתר שהוא חדש אחדות שהוא תייחד הצריכיס יחיד • והייט אתונתיט נאתרט
עצתו וגס לא שיתעלו אלו הנמצאות ויכנסו נעצתותושא׳׳כ אחל שאט קושרים הספ״ נא״ס תפני שלא יצדק נאתת
יתקק ויתרנה תאחד ח״ו אלא הס תתקרמת כפעולתם נהם א׳ אלא ע״י היות א״ס קושרם ותאח־ס והיינו שא״ס
תתציאות אצילותם ודנוקס אל עצם הנאצל תא׳ עד תקום יולע ספירותיו והוא ידיעתו א׳ • וכיון שכן מ פ י ׳ אינם
הידוע נו דהיינו דנקותס מ• ויש נזה ענין תשמעהו נעת׳׳י: מצלו עשר אלא א׳ תאיחדות עתו שהיא תיולע והיא הדעת
גוף הנה הרחקות הגשתות תהאלוה הסכתה אינן פרק ה והוא הילוע • ולכך נהיות הספ" הנאצלות תתקשרות נו
אתיתית תכל חכתיט תוכרחת pהסברא תתאחלות נאחליתו והוא תקור טבע להם אחלות ולא
ותן הכתוניס :אתנס דעת הרתנ״ס נפ׳ ג׳ תתלכות תשונה נספ״ לנל אלא אפי׳ ננפרזיס שנאמר נהם ותשם יפרל
שהאותר שהאלות גוף ובעל י תמונה יקרא תין יתמעס לדעתי והיה לד׳ ראשים נהיותס מתקרניס ונקשרים אל •הנאצלים
שהרי זה תקנל לאלוה תה שאינו אלוה ואין נין זה לבין הנקשרים נתאציל תתאח־יס נאחזות וז״ס נשכתל״ו שעני! הפי
עונד ע״ז הנדל שתעונד ע״ז חושנ שהאלוה הוא אותת תתונה הזהרות! הנהגתו תאחד עשר ספי׳ אל ההיכלות כנודע ופי׳
שאיט האלוה והחליפו וזה ג׳׳כ תחליף שהרי תדתה שהאלוה נפ׳ תרומה .סי׳ י׳'"שענין ועז קרוב לענין א׳ כמכין שתורה
שהוא עונד הוא גוף ונעל תתונה והרי עונל תה שאיט שא״ס נונע אחלות לספי׳ ותהספי׳ טנע נתלות תכחו להיכלות
אלות שהרי האלות איט גוף ולא נעל תתונה • ודעת והס מיוחדים נאחזות אז תצלו נענין שהוא מייחד הנבראים
תראב״ד
אלימה מעץ א עץ בל הארץ תמר א פ״ח ©:ף *
גויתו ידים פטם וכיוצא • משל יתבאר כמקומו• ואין הכוונה תראנ״ד שם שאינו מין אמנם יקרא » ל בלי ספק • והנה
הנה לבד רק להרגיל שכל האדם היאך יצייר האדם שיש הביאו לאלו להאמין אמונה !ו נ׳ עניינים הא׳ פשוטי
שכל משולל מהגוף כדי שיקבע המשכיל בלבו מהו שכל שאינו המקראות עיני ה׳ ואוני ה׳ וכיוצא • נעשה אדם בצלמנו
גוף • אמנם ירגיל האדם עוד לתת מעלה אל השכל הזה כלמותט וכיוצא • וכבר תיקנט עניניס אלו בחש״ק בהקדמה
העליון על כל שהוא האלות על כל שכל שבמציאות ונאמר ואבארהבע׳׳ה• והנה לא נודע להם עניינם ולקחו הכתובים
שהשכל אינו הנפש הקלושה שהרי נפש קדושה אינה שורה כפשטם :הב׳ שלא ציירו שוס נמצא שאינו גוף• ומה שאינו
בילדי נכרים ותשכל ימצא בחכמי אדום כדכתיב ותאבדתי גוף לא יצטייר בשכלם • ועתה רצוני להגליל לעתם תיאך
חכמים מאדום וכיוצא • א׳׳ב הנפש אשר בנו לקת מן השכל יציירו שכל פשוט בלי גוף כדי שילעו להפשיט הגוף מהמלאכים
והרוח דק מן הנפש והנשמה דקה חן הרוח והרי אלו ג׳ ומעלה .והענין שהאדם גוף ודאי ובו נפש-והנפש הבהמית
כוחות בב״א מתעלים אלו על אלו משובחים אלו מאלו והס הואת תתפשט בכל הגוף• ולמעלה מחנו באבר הנכבד דתייט
כח עוף ורגם שוכנים באדם באמצעות תחיות אשר בו החוח ישכון השכל • והשכל היה אינו בידים ורגלים ולא
הפועל באיברים פעולת השכל וכיוצא • ולזה יתעלה כל א׳ כשאר י»!קי הגוף אמנם הוא במוח• וגס כן אין יחס לשכל
על חבירו ונענין העלו׳ תזת יתעלו השכלים יה עצ זה נאזנים וצעינים ובידים מפני שאינו חשחמש אלא במוח •
בדקות עד שיתעלה האלות עלנמצאיו שיעור אין לו תכלית אמנם השכל הזה ישכיל ויבין מה שבכל הגוף ותננינים
ואין לו סוף ולזה קראוהו א״ס שהרי יש לכל הנמצאים ותידיס ופעולתם :והנה האבר ההוא איט מצד צורך השכל
סוף והוא אין לו סוף והטעם לא שמצאתה להם סיף אלא אלא מצד הגיף שישכון השכל על הגוף ע״י האבר הנכבד
שאחר שהם למטה מהשכל שאין לו סוף יש להם סוף וסופם ההוא א״כ המציאות הזה האבר טפל לו זהר׳ השכל הזה יש
יזוע להם • אמנם ממציאם אין לו סוף • ודע והשכל כ׳ מה ששיעורו הרבה ויש ששיעורו מועט ואיט מצז הגוף שהרי
שיעלה בדמיון לא יקרא פשוט מהגוף מפני שהדמיון לא כל בני אדם יש להם מוח • אלא מה שהשכל בעצמו ענין
ידמה אלא גוף • אמנם מה שיעלה ב xל הוא הפשיט • לעצמו• והנה השכל הזה המשכיל הדרושים והעניינים יתרבה
והמשל בזה אם תצייר צורה מהצורות אפי׳ שתזכך אותה ענייט או ימעט לפי מה שיטה האדם ויהי׳ משכיל מפני
כל הזיכוך שזמיונך יכול לדמות הרי הוא גוף ואין ממין שהשכל בכח איט בפועל • ועתה תצייר שהשכל הזה ימצא
המציאות ההוא-אמנס מהמין ההוא מוגשמים גשמים זקים בעצמו בלא שיתוף הגוף ותצייר שיש שכלטלל לא ישוער•
מובחרים מגשמי הרקיעים האלו אשר עלינו ווה דמיין ממש ועוד תצייר שהשכל הזה יהיה לו שכונה באבר זולת המוח
כדכתיב פעלת לחוסים בך וגו׳ כאשר יתבאר בעין אדם ויהיו ב׳ איברים בהם יחד והס ב׳ גלגלים להם שכל גדול
בע״ה • אמנם השכל הוא הכלי החשוב אשר באדם שישכיל רחב .הנה לא ישתמשו ב׳ שכלים אלה בפה ואזנים ולא
הזכרים הפשוטים מפני שתם שכל והיינו מה שהשכל ישכיל ידברו זה לזה אלא ישכילו זה את זה • והנה לפי זה לא
כל דרוש ׳^הפרושים • הנה הדרוש ההוא אינן גשם אפי׳ יצטרט השכלים האלו לפה לזכר אלא לאדם שדבורו כלי
שיה" הדרוש ההוא נשוא בגשם עכ״ז אין מ4שכיל ההוא להוציא רצונו משכלו לחת אל האדם שכמותו • אמנם אלו
גשם • ומיה תתלמד לעלות ולהזדכך שכלך להבין מהו ענין השנים גלגלים שהם כדוריים אין להם פה ולשון אמנם יש
הפשוט ומהו ענין המוגשים• כל הנכנס כמדמה מוגשם וכל להם שכל ואותו » ל ישכיל את חכירו ויתן כח הא׳ בחבית
הענש בשכל פשוט • ועתה דחה כאלו אותו השכל ימצא בשכל והייט אומרו השמים מספרים וכו׳ אין אומר וט׳ •
פשוט מהשכל ויה״ העני! ההוא נשוא בעצמו בלתי מתלבש ואיוב נצייר השכל הזה בלי כלי כלל והוא המלאך • ואח״כ
בכלי גשמי ואדרבה תשכיל מזה שהפעולה ההיא שנליית נצייר שכל כולל שכלים מאלו עד אין תכלית והוא הכסא
ו מ כ ה הגשם ומפני שיתוף הגשם אליו יגנילהו וימעיטתו וכיוצא יעלה למדרגה למעלה ממדרגה כספ" וירגיל עצמו
אחר שפעולתו אינה גשמית וכל עוד שישולל מהגשם יתרבה למשיט הגוף • וא׳׳כ יקשה והרי השכליים הרבים בחת
ההשגה ולזה השכל הזה לא יצטרך כלים גשמים כלל אמנם יכנסו אחר שאינם גוף • ונשיב לו כ׳ השכלים הרבים אשר
הוא כח נאצל מלמעלה אל הכלי הגשמי הזה להשתמש בכלי בבני אדם אינם נבדלים מצד גופם כלל אלא השכל בעצמו
הגשמית ומזה תבוא ללמוד עצמך להבין מתות השכל הפשוט בהשכלתו נבדל כל אחד וא׳ חחכירו במוח האדם וא׳׳כ גם
במלאך וכיוצא ותעלה כמעלות השגת הדברים הריחניים אחר התפשטו מהגוף עובר בעצמו לפי שיעור תשכל ועליהם
ולא תשתבש מהדמיון• שמעולם לאידוחה לך אלא דחיונים המלאכים שכלים עומדים בעצמם ישוער כפי ענין השכל
גשמיים • ומכאן תלמוד כשמכנין בשים ספי׳ מהסשי׳ שלא לא שיעור במותיי ע ו ף ח׳׳ו-ומה שנאמר במלאכים עינים ככפים
תדמה י
f s׳ sv א6
ג» אלימה ״ יי ״י׳ מעץ א עץ כל הארץ ו ס)£ף
הטעמים אשר ננאר שתם מחודשות ואלו לא יחודשו יה״ תדתה בשכלך בה בשוס דתיון בנח התדתה אשר לך
להם קדיתת נקדיתתו ותה שהוא קדמון נקדיתתו איט יותר שיכניםך הדמיון בהגשמת הספי׳ והוא טעות גתור ועין
תאחד ח״ו שאין קדמה לזולתו • וכל תה שהוא חון ממט פלילי • אתנס תשכיל כשכלך השכלת עניינה ותדתה צורת
תחודש ונמצאו תכחו עת לא עת כאשר נכאר • וכאשר אותיות השתות שוה תותר לך • אתנס התדתה ייתר
תדקדק תתצא שהכוונת לפי זה שהוא פועל ככח ולא כפועל מאותיות• מגשים • ודמיון האותיות בהשכלת השכל שזה היית
וכחו קדום כקדיתתו והפועל שהם הנפעלים הס תחודשיס תייוחשת מורה על סוד הספ" כאשר נבאר בעין אדם בע״ה •
ובהיותו פועל כפועל לא יחודש האלוה דכר ח״ו שהרי הוא אמנס כא״ס לא הותר לך לדמות שוס דמיין כלל לא דמות
וכחו א׳ וכח קדמון והפועל הם הנפעלים והס מחודשים אותיות ולא שוס דמיון אלא להשכיל כשכלך שיש שכל פשוט
ואין שכח כאלוה להתחדש ולתפעל • ולזה שבח פעולתו ככח על שכל פשוט ולמעלת מכל השכלים פשוטים נמצא
תשוכח מפעולתו כפועל שהפעולה ככח דכק בו כאחליתו כמציאות מה שלא יגמלהו שכל פשיטותו רק כשלילה מכל
והפועל יוצא תתנו תחודש נפעל וג׳׳כ שכחו אינו היותו האסיפה כשכל וכחיוכ מציאותו וכדרך רצוא ישוכ כאשר
פועל כפועל אלא תצד פעולותיו ושכחו היותו פועל ככח נכאר כפ׳ כע״ה :
הוא עצתותו שאין אט יכולים להשיגו ולזה מחודשים הנפעלים המציא כל נמצא • יש למשכיל להזהר ילהשמרוהוא פרק י
חוץ תתנו והכח הקדום המאוחד כו שהוא והיא אחד כתכלית שלא ידמה שוס נמצא קדמון זולתו כלל
האחדות שאיט תחודש היינו קדמותו • ודרוש זה הארכתיו ועיקר • ואפי׳ הכתר ראש לכל הנמצאים ממט הוא חדשו
כתקוסאחר כע״הוג״כ צריך שניתן קדיתה לידיעתו הנמצאות והמציאו שככר קדם אליו העדרו עד שהא״ס חדשו והמציאו
ונאתר שלא נתחדש לו שוס ידעה כהתחדשס אלא ידיעתו ואין שוס נמצא קייס במציאותו שלעולם לא יעדר• אלא הא״ס
קדומה כקדתותו שהוא וידיעתו בהם א׳ והוא קדמון ותטעם דהיינו האלוה שאמרנו • שמכאן ואילך נקראת כשם א׳׳ס
שהוא יודע הנמצאות קודם היותם כידעתו אותם אחר היותם שכנר ביארנו שהוא גא״ס • אמנס מה שנאמר עד שלא
שאין חידוש הויתס תחידשת אלא בהם כעצתס • אתנס נכיא העולס ה" הוא ושמו כלבד אין הכוונה אלא על
התתציאס לא נתחלש דכר כחידושס וידיעתו אותס קודס התפשטות האצילות קודם גמר ההתפשטות • והיינו עד שלא
היותם לא נשתנה תפני שנשתנו הס ונתהוו והיו תה שלא נברא הנאצל • העולם שהוא כינה הנק׳ עולס הי׳ המציאות
היו • ועם היות שאלו העניינים נפרדים לנו שהרי ידעת הוא ושמו דהיינו הוא בנתר ושחו כחכמה • וא״ס )נר׳
הדברים קודם היותם וידיעת הדברים אחר היותם אינה ידיעה שצ׳׳ללא( נכנהו כשם כנוי נעצמו אלא ע״י ספירותיו נאשר
שוה אלא ידיעת נפרדת לכ׳ ועכ״ז באלוה לא יפרדו אלא הכל נכאר • ושמור העיקר הזה שאין לך לצייר שוס נמצא קדמון
אי• ואין לתמוה כי כתו שידיעת המינים הרכים היא ידיעה מבלעדיו כלל ועיקר שאס תפחית מות כשוס ענק אתה כא אל
נחלקת לחלקים לנו • ועכ״ז היא ידיעת א׳ תייחדת כו הקדמות ח״ו ומשס אל השניות• שאס אין אתת מצייר קדמותו
תפני אחדותי שהוא וידיעתו א׳ כך תיני הידיעות עם היות ותתן קדימה לשוס נמצא הרי הנמצא ההוא שניית ודאי
שהם רכות שוטת לט כמן ידיעת הדברים קודם היותס אחר שאין אתה מצייר קדימה לו וכבר טעה בזה מי שטעה ־
וידיעתם אחר היותם הכל ידיעת א׳ ומיוחדת כו כלתי נחלקת ומה שיקשה לך מה שא״כ הוא שאין שוס נמצא חנעלדיו
לתיניס הרכה • ועם היות ששכלנו לא ישיג היאך הידיעות אותו ההעתק מלא רוצה להמציא אל היותו רוצת להמציא
הרכות יתיח־ו היינו תפני שידיעתנו ושכלנו והשגתנו שכל ויהי׳ שטי בו • זה יתבאר לך בע׳׳ה בתמר ב׳ פ׳ ה׳ ו׳ :
תחודש נפעל • אמנם ידיעתו כקלתותו-ולא נוכל כשכל תחודש אמנם צריך שנבאר כי כמי שקדמותו אין לו שיעור ולא
לדעת שכל קדתון וכשכל נפר־ לחלקים לא נוכל להשיג שכל התחלה אלא קדמון כלי קדמות ג״כ אותי המציאות שממנו
תיוחד תכלית היחוד ולוה אין להטריד תחשכתינו ושכליט מה הנמצאות מתפשטות הוא קדמון כקדמותו מפני שהוא לא
שאס הי׳ הענין שנשיג כיצד יתאחדו הרבים מ וכן אס נשיג יחודש נו דבר מפני חידוש הנמצאות והנמצאות מחודשות
כיצד הידיעות השוטת לא יתרבו בו אלא יאוחדו היינו תשיגיס מצ־ עצמם ותמצאם מאותו קדמון כקדמותו שאס לא תאחר
מ • וזה תכלל פלאי אחדותו שהוא כלתי תושג כלל ואין כן ותרצה לומר שאין קדימת למציאות זה כמו ששללט
שכלינו תקצר יוכל להשיג כלל השכל אשר אין כו סוף רק הקדימה מן הכתר נמצאת מוסיף מ חידוש מצד המצאת
הנמצאות ח׳יו • אלא צריך שהוא וידיעתו וחכמתו ויכולתו
חייכ המציאות וחיוכ האחדות ושלילת הרמי וכיוצא: להמציא הנמצאות אח־ תכלית האחדות עם היות שהנמצאות
המציא כל נתצא • היא קדתותו אין לו תכלית והוא
מציאות מחודשות • ומת שלא נמצאו כאמיתת מציאות מפני פ י ק ז
ואין לו שיעור תפני שאין לשער שוס
מציאות
אלימה n
״ a
״י א 2
מעין א עין כל הארץ יימי 0פר 6
בפועל תגונה ננא על הערוה והולד תתנה תחזר חיינו מציאות שאין לו מציאות והוא תמציא את עצמו מעצמו ח״ו
פעולת הנורא שס שהוא תצייר צורה וו נענ״ן שנותן אלו יצוייר העדר כל מציאות לא ימצא כלל לכך אין לשער
הנחירה נאדס וחיינו הפעולה לנורא ועניין וה קשה תא־ העדר האלות כשום מציאות • אמנם הוא יסוד הנמצאים
שננריח הנורא כפעולה ונשתחרר האדס ננחירה וענ״ז שאין שום נמצא תמציא את עצמו והיסוד והקיום לכל נמצא
כמה עניינים שהם נחירת גבורת )נר׳ שצ״ל גוברת או הוא א״ס שמציאותו לא יעדר • אמנם שאר הנמצאים הוא
גמורה( והנורא מוכרח במעשה ההוא • כגון ההורג כעל המציאס ׳אחר שקדם העדרם • ויש כמציאות מציאות שלא
נחירת והבורא חונרח מעילת נשמתו למעלה • ועניין היו ואסור להרהר כהם כלל שאין לדכר מה לפנים •
ות נאתר נתיקוט שהשגחת האלוה שילמת על נל אמנם הא׳׳ס המציא כל הנמצאים כולם • נחייב עוד ענין
* ס התעשת והנע אל עתל לא יוכל • ועכ״ו שלא נאמר שתמציא תכתר ואח׳׳כ תכתר המציא החכמה
יעשה עתל והקנ״ה יראהו והבחירה שולעת על העשיה ח״ו אלא א״ס תמציא כל נמצאים עד שאין שום נמצא
וההשגחה אינה מונעת המגונה תיד העושה הרעה • במציאות שלא ימצא מאמתת מציאותו ואם ימצא שוס נמצא
והנועם שאין לך• דנר שלא תהיה נו השגחה עליונה גם גרוע אין ראוי לתת המציאות אליו כגון החיצונים וכיוצא •
המעשה המגונה ההוא השגחה עליונה • הרי העבירה עכ״ז לא נשלול המצאתם חכחו ח״ו שאין לתת מעלת המצאת
הראשונה שנעשה הריגת קין את הנל ע״י השגחה היא • הנמצאים לזולתו ולא פעולה מהפעילות ח״ו *לשאין מבלעדיו •
אמנם נעשה קין נלי קינול לרע הנעשה להענישו • וענ״ו אכל יתבאר תענין לקמן ויתוקנו העניינים על תכונתם• ודע
יקבל עונש הריגתו מפני שהוא עושה הרעה וההשגחה סבלה ששלילה זו ששללט שלא תאמר שיש שום נמצא או פעולת
ברצון עליון לא על צד ההכרח• ומחויב עונש משעם היותו מבלעדיו עיקר תכוונה שלא תדמה כדעתך לומר שפעולת זו
כלי לרעה • ועכ״י מי שהולד בן ממור יש נשמה הגונה נמצאת מתכתר או מתנינת או מתמל׳ בלתי שיתוף א׳׳ס
שם וראוי להתלבש שם עד שכא המגונה ונעשה כלי לה • כלל שזה ח״ו היא שניות שתקן פעילת לשום פועל מכלעדו
ועכ״ו חעא אלם הראשון • ראוי הי׳ כריה להתלבש במיתה• שהרי לפי זה חלקת כח א׳׳ס מאותה פעולה מכל וכל ונתת
אמנם לא יחויכ שיהי׳ א־ה״ר יהי׳ חי שיהי׳ עד סוף העולם ראש והתחלה לפועל ההוא וכל מה שהוא מבלעדיו ח״ו
שניות • אמנם כאשר נתן תכח לכל הפעולות אליו והכל
יכיין שנעשה כלי למגינה סכל עונשו והפועל העליון לא מנעו
מפני שהפעולה הגונה למעלה לצורך המעשה ההוא • ויש עול נמצא משפעו וכחי גס אס תרחיק הפעולה מחט ע׳׳י
עניין למולד כן ממור כסוד הנשמות והגלגולים ולעולם האמצעיים הרבים והנח" הרכות לא מפני זה יקראו שניות
כל פעל ה׳ למענהו וגס רשע ליום רעה והכל פועל גבוה ח״ו שהד מאחר שכח הפעולה מאתו הרי שבעל הפעילה
ותלין היא על הנעשה כלי לרעה א״ע • ראוי הי׳ א־ה״ר הוא החחלה ראשונה ולזה העיקר הוא שלא נחלק שום
לתחלע כמיתה דכתיכ אדם כי ימות באוהל אלא שהקדים פעולה ממט כלל • אמנם האמצעיים תרבה בהם כפי
עצמו אליה שלא בעונתה כי המיתה היתה מצואת מאתו הצורך כאלו תאמר הכי כריה עכעה להיותה נמצאת חכח
ית׳ באהל והיא גטוה כקדש חות וחיים כי הללי • והחטא המיס הנמצאים חכח העב האוירי ותא־ חכח הליחות
כפל את המיתה ואכלה פגה והפליגה חן החיים • וסוף סוף והארץ וביוצא ותרבה נסבות הטבעיות גשמיות ורוחניות
עצת ה׳ היא תקום ואס יתמהמה חכה לו ישמע חכם דקות מלאכיות וכיוצא אחר שתאמר שהסנה הקודמת היא
א״ס הנותן כח וחיים לפעולת שלמעלה ושפעו מתפשט
וידום וילמד סתום מן המפורש : וחכח שפעו פועל הסיכה ההיא המסובב ההוא • הרי נתת
הזה להזהירך שלא תהרוס המחיצה הפרק שבח מעולת לפועל ותלית כל הנמצאים בו ואמרת זולתו י ו ח '
פ ר
י ותכנס למקום הסכנה ואל תהרהר אין קיום לשוס מסובב • אמנם הנותן פעולת לשום פעול
מבלעדי כח קיומו הוא טת! שניות ודאי יזה כפירה :ויש כמת שקודם תכתר »אל תאמר קודם שהמציא כל נמצא
עול תחת האמונה הזאת השגחה שהוא ענין לעצמו צריך מה הי׳ שאין לך מזה אלא ליאות לריק • שמי שאיט מושג לא
שנתן השגחתו בפעולה הנפעלת ויש בזת ענין הבחירה נדעהו ולזה נאמר האומר מה לפנים ראוי לו שלא כא
הניתנת לאדם ופועלת ע״י ידיעה ודאי וא״כ איך יצדקו לעולם והיאך נדע קולם שהמציא כל נמצא מה מעשהו אם
שנים אלו הכחידה מכחשת את הידיעה והידיעה מכחשת לא נדעהו כמו שלא נ־עהו לא נדע שעשועיו קודם מעשה
הנחירה וההשגחה איך תסכול נגד הרצון העליון • ועניינים הנמצאים ואפי׳ אחר מעשה ,הנמצאים לא נשיג מעשה
אלו נדבר בהם כתמר כ׳ פ׳׳י • וענ״ז רנותיט ז״ל פי׳ הנמצאים • מהצד שתם פעולותיו כמו שנבאר • כ״ש שנדע
שמציאותו תי׳ מתעק או הוא משתעשע • אלא תכלית הכל
שלא *אולי 5״ Jשאיו אי אילי ו׳׳ל לסנה שאין גלעד!
אלימה מעץ א עץ בל הארץ תמר א פ׳׳ח פ״ט ם)£ף
הרצונית משבי שאינו נודע לזולתו והמציאות ההוא אינו דבר שלא נדעהו וכל מה שיפיל השאלה על מה שהיא קו־ס
נפר־ מחט ח״ו נאשר נבאר • אמנם מחודש• והמחודש בלתי המצאת כל נמצא נכלל נכלל מה לפנים שאין למרשו ח״ו •
משיג עילתו הקדומה תכלית קדימה לא ישוער נו גבול ועל :זה נאתר נמופלא ממך אל תחקור יכו׳ • ועד׳יז ג״כ
ואפ" מלת קדומה על צד השלילה נכנה אותת נו ולזת דרישת הפעולות דהיינו הנאצלים ואצילו׳ הספירות לדרוש
מציאותו נעלם תמי־ רחוק ההשגה מכל נתצא ומחשכת ולחקור על תתילת מציאותם ממנו להם נכלל האזהרה •
תאדם ושכלו קצר ונעל גמל ואיך ישיג ויגביל נעל גנול שאין שוס השגה כעצתו כדפי׳ וא״כ היאך יושג שוס השגת
למי שאינו נעל גמל יישא ק״ו לעצמו מרוממות השכלים ננח״ המצאת הנמצאים מאמיתת עצמותו שלא יגיע חזה
העליונים שכולם מתרחקים מלהרהר ומלהגניל נשכלס אלא רעית רוח והחושנ שהשיג טועה וענין זה איט אלא
חממותו לא נעצמות! ולא כאמיתת מציאותם ממנוי אמנם פתוי שנתפתה כשכלו • שמה שאיני מושג לא יושג • והרי
ברדתם יתהוו כלס להאתז ולהשתרש אלו נאלו מתמל׳ עד המצאת הנמצאים נ׳ עניינים הא׳ נערך עצמותם והמצאתם •
הכתר ועכ״ז עדיין הכתר נפלא כאשר נבאר בעין רואי ונזה נשכיל ע״׳ הדרושים מעט מזער • ותני נערך עצמות
נע״ה) :כאלימה וונדתי צרפתי הפרק הזה וחברתי! לפ״ג(: הממציא שהמציאם ונח" זו אין שוס השגת• נו כלל ועיקר
פרק ' לביס חשנו לדמות לאלוה אור וכיוצא בחשבם
ט
ומא נכלל האזהרה הנו׳ וכשתנא לתמרים הנאים אראה
שעני! הזה אינו גוף• !היא תכלית תשמש מראה זו יותר נע״ה • ולא אתה לנדך מוותר נאזהרה זו
שאין לך כמציאות שוס דמיין מתדמה שלא יהי׳ גוף • לכך אלא גס כל הנמצאים אפי׳ הכתר כאשר אנאר נע״ה
הזהר שאל תדמה שוש דמיון שכל הדמיוטת הבל • ואין נפי׳ שלא השיגוהו אפי׳ תנאצלי׳ • לא נעת השתלשלותם
שוס דמיון כלל נשום מציאות• והאומרים לדמות •שם מיה אל תקומם יהרחקם ולא נתייתם מתקרנין כל הקורנה
גדול וכיוצא דע• שאין שוס שם נא״ס • שהרי השמות שאפשר אפ״ נעלייתס אל תכלית העליה לעילם לא השיגו
תמונה הם • ואיני אומר שלא תדמה תמונה נו מתמוטת נמאציל ולא ישיגוהו מפני שהמציאות הזנק אשר להם
גשמיות לנד שזה הוא ודאי שקר מפורסם ובמעט ההשכלה נמאציל דהיינו המציאות שאיט נאצל אלא מאצי׳ דהיינו ידיעתו
תדחה הענין מ ה משכלך אלא אפי׳ תמונת ימת אין לימות הנמנאות קודם המצאתם היינו הוא וידיעתו א׳ ואינם שם
ומא נכלל אינו גוף • ותענין כ׳ תמונת ימה ה״ט יסוד
זולת־ חייו והמציאות ההוא אינו ננדל ממנו תמיד!לכך הס
הפעולות כולם • והפעילות הס תארים ואין לתאר שוס
מיוחדים בעצמותו והוא עצמו מכיר את עצמי ומעולם לא
תאר כאשר נבאר בתמר נ׳ נע״ת • א״כ אס ׳תכנה לו
נחלק אל חלקים ולא יחלק• שאחדותו אינו מקבל חלקים ח״ו •
תמונת ימה שהיא ההנהגות והפעילות נמצאת ניתן' לו
מפני שאחדותו אינו כאחד המתחלק כאשר נבאר• א״כ המציאות
תמונת ועל כזה הי^רה התורה כי לא ראיתם כל תמונה •
הא׳ איט משתנה תמיד והספ״ הנמצאות הס מחודשות אינם
וכתוב ותמונת ה׳ יביט רצת שלא ראיתם סוד תמונת
ימה מ חיו אלא סוד תמונת הנהגה זו ותמונת שם יהו׳׳ה יוצאות מעצמותו לאצילותס אלא מאוחדות מחודשות ולזה לא
דהיינו סוד הספ״ הס למעה הפעולות המתפשטות מחט ידעו נו ולא ידעו ני לעולם שאינו מושג לספי׳ מצד עצמותו
ושופעות ממנו כ׳ עצמותם )לד׳ שצ״ל עצמותו( לא יצדק ט אלא מצד פעולתי! ומה שמא עצמות מעולם לא יהי׳ נפרד
שוס תמונה ושיס פעולות ושים דמות ושים דמיון נשים להיותו אצילית • !לוה פירשו הקדמונים נמאציל כמדליק נר
מדת והנהגה בבטן ששוס דבר מה שיעלה נשכלך ודעתך מנר !אין הראשון חסר דנר הורי שאין תאצ״ ענין נפרי
מכל נמצא שנמציאות אין לו דמות נו חיו •• וע״ז נאמר ואל תי מן המאציל ח״ו וענין זה ארחיננו נפי• אמנם הכוונת כאן
תדמייני וחשות יאמר קדוש • לא דמית כמותיי גשמיי וגופי' חיו• להודיע העלמו־אפ״ מנאצליו שתם אצוליס מחודשים •בלתי
ואף אס תדמה גוף שאין לו תכלית הוא שקר שכל גוף ישלו יודעים אותו לא עתה אתר השתלשלותם אל הקודם ולא
תכלית • ולא דמית הנהגה כלל שהרי מ א כח תכליתי • קודם התפשטה והייתם מושרשים בשורשם מפני שא׳׳א
אמנם הפעולות נמשכות ממט והוא אין לו שוס פעולת שיתעלו ויושרשו אלא בעילוי עד הגיעם אל מדרגה ראשונה
ועיקר הענין הזה אבאר בתמרים הבאים • אמנם הנה צאת הנאצל אל מציאות תו״ת אצילותו ומציאות זה היא
דרך הערה שלא תדמה נו שוס תמונה משוס מציאות בעולם • מחודש נתמה מאין ואינו עצם יוצא מעצמותו מפני שא״כ
והכל נמצא מאתו ית׳ נענין שעיקר זה יפליא חחשנתך תאמר הרי עצמו יודע את עצמו וזה היה מעצמו הרי מ א
ממנו תכלית הפלאה שמה ידמה שנלך נמה שאין נו נאצל יודע את מאצילי ח׳׳ו זה אינו אמת אלא מאצל לא
תחיניז תתמוטק ההנהגות יההשגחות• כלל נענין שאין לך ידע את מאציל! אפ״ בהיותו נתכל־ת העילוי דה״ט עד
היותו ברצון הרצוטת שם לא יושג הא״ס לנאצלו הראוי כרצון
לדמות
אלימה פ ט 3
מעין א עץ כל הארץ ר י א פ* 'י ״יא ס2ר 8
מציאותו שהם נפעלים ממט והיאך ידפו מציאותו כהשגה לדמות שום דמיון • שכל תדמיוטת מחולקות תמנו אם לא
מגנלת ח״ו •,לוה הס שנות אל מקומם ותמיד לא יפסיקו מצד פעולותיו והוא פעל והמציא כל הנמצאים וכל תתמיטת
שכלם מלנקות בחיוב מציאותו נמצאות תמיד נרצוא ישונלא ואין שום תמונה שלא נפעלה ממט בעני! שנדמתו שכל
יחסר להם רציא ושונ נרגע כמימריה • וכני אדם הס נרצוא פועל כל תמונות ותתמיטת כולם נפעלות ממנו ובו אין
ושוב כפי כחם לא כאותם נ׳ כתות החסרות שאינס ברצוא שום תחונה • וכאשר נייחס אליו פעולת התמונות לא נייחס
או שאינס נשונ אלא צריכים שיהיו נרצוא דהיינו לידע שיש בי שוס תמונה מצד היותו פופל תתמונית • אלא פעל
אליה ושונ לידע שאינו מדומה ולא מוגנל ולא מושג כמו התתוטת ולא יקבל תפעולית שנאמר שיגיפ אליי התמונה
שביארנו לעיל • יע״ו כט א״ס נפנףרת ר״ש נרח לך אל מפעילת תתמונות חייו אלא הוא בעל התמונות שהם הספי׳
מקומך מספרא דצניעותא ירצה שירצה המחודש להשכיל וכל ובי לא יגיע זי תמונת כלל שאינו מצד עצמו בעל ספי׳ חיו
השכלה עילוי הכניסה אל מקוס המושכל וההשכלה נא״ס אלא הספי׳ פעולות נפעלות מאתו נמצאות מאמיתת מציאיתו
אפי׳ לנאצלו הא׳ נחיונ המציאות • אמנם נשלילת ההשגה ובו אין שוס דמי ק עמהם כלל והפעולות טבעות ממנו
שא״א שיוגנל כהשגה כלל ולזה נרח לך צריך לנרוח • אל ולחון ונא נכנסות מהם אליו כלל שום דמיון בעני! שהספי׳
)אולי ר״ל אל מקומך( יהיה הריצה בזריזות ומתירות נשוט אל אצילות אצילות ממנו להם לא שיכנס מהם אליי דבר וכן
מקומו שצריך דרך בריחה ממש דהיינו ושוב שמי שרץ ישוב לדרך זה הוא ויחס היותו פועל כספי׳ • שאין הכוונה
יותר מהרה • והיינו ברח עוד דרך בריחה כמי שנשנו נחש שיתייחס לו פעולת תםפי׳ אלא כמו שתחלת הספי׳ אצילית
בורח מן הטעות הגדול• והריצה עלייה והתעלות ייתר מן ממט ולחון אליהם כך הפעולה הנמשכת מחנו הוא כח
הראוי והבריחה לשוב אל המקים שהוא שעור״ נגבל נאצל השפעת נשפעת מחני ולחק אליהם בהיותם אותה
נמצא למטה דהיינו ברח לך אל מקומך • ואס השכל הנאצל ההשפעה דבקה נו שלא יצאה ממנו אין בה שום תמונה
יאחר עליו ענין זה • והחיות הנאצלות רצוא ושוב • כמה נהתפזרה מחט ולספי׳ יקנה אל ההשפעה מחתונה ההיא
יפול מן)אולי צ׳׳ל מחט( על פני שכל הנברא וכ״ש הנוצר תמונת ההנהגה נספ" נמדרגת הידועות אשר להתפשטות
יכ״ש הנעשה הגשמי בגלגל וכ״ש הנעשה המלובש בחומר המציאות להנהגת כאשר ננאר נת״נ נעת״י:
העכור השולט בי תמות המשועבד לחוש המשוש החרפה בשכלך שיש אלוה שהוא עיקר כשתרמה 6
י ק ייי
הגדולה החחשכת כל אור שכלי : המצוה שאנו בביאורה אל יעלה
ש ש אלוה א׳ • הא׳ הזה אינו באמירה ודטר י
ייו י א פ
בדמיונך לדמות שיש אלוה על צד המגביל בדעתך שיש אליה
כענין הפי שמע ישראל ה' אלהיט ה׳ אחד שא׳׳כ נמצאת מציאות בדעתך על צד הגבול והגשמות חיו
והכרח לוה כי אחר שאין תמונת שם הוי״ה בו כדפי׳ א״כ אמנם תדחה בדעתך חיוב מציאותו לבד והוי רן לאחור שאס
מת שנאחר בתורה יהו״ה אחד היא קשר ואחדות תמונת יהי״ה יעלת דמיונך ביותר מזה נמצאת מהרהר באלות מצד עצמותו
והפעילות תנ^שכות ממט • אמנם בו לא יצדק שום אמירה והדמיון יגביל ויגשים• לכך תן לדעתך מחסום ואל תתירהו
ודבור כלל שהרי אין לך מדת מפוארת ומהודרת ייתר מדאי אלא תחייב מציאותו ותשלול השכלתן־ מהשגתו
בכל המבטא הכתוב בכל התורה כלה כשם יהו״ה ואמרנו ובי כאי תםרצוא ישיב-רציא לחייב תמציאית-ושינ שלא תגביל
שאינו נו • א״כ היאך נוכל לייחס שוס אמירה ודבור בו ותלמת ותצייר מפני שהדמיון רן אחר השכל ולכך נאמר
יתרי מלת א׳ היא מלה המגבלה אס תשכיל בה בעין שכלך
־
בסיי ואם pלבך שוב לאחור ועצין זה הוא אפי׳ בחיות
היטב שהא׳ מוגבל באחדות א״כ אס תחייב א׳ בלשונך הקולש ועליהם נאחר והחיות רצוא ושוב'ומלת חיות נלקח
אתת מגביל ואסור שאתה מחליף • וחשב האומר א׳ * א למקובלים אפי׳ בספי׳ תעלייטת והם רצוא ושוב רצוא לחייב
לייחד והוא החליף • אמנם הוא א׳ השכלי שהשכל כן בו המציאות ושוב שלא להגביל• ולא תדמה בדעתך לעמוד על
ברציא ישוב והאומר א' ולא האחדות המחייב שיוגבל כשכלי פרח זה בקלות כי טורח גדול הוא ענין זה עד שאפי׳
אחדותו אלא א' המורה שאין שני לו • אמנם אינו א' ירצה העליונים נוהרים בו :וראיתי שיש בזה ב׳ צדדים בבני אדם
על צד המגדיר המגביל ולזה א' זה הוא שכלי לא בדןור • הא׳ שלא ישכילו בזה כלל ואינם ברצוא הילכך אינם צריכים
יראה עד היכן תגיע כח חכמינו ו״ל שבמלת א׳ ליזהר בשוב • הבי שלא ישכילו טעיתם והס ברצוא ואינם
הכוונה נו כספי׳ יאח״כ נד׳ של א׳ מאריך בו עד תדמית בשוב • אמנם חיות הקודש תמיד הרהורס לנקת נו לשאוב
עד הא״ס המנהיג באחדותו ספי׳ הרי שאין אחדותו נחלה שפעו יצא יפסיקו ולכך תם ברצוא וכדי שלא יגיעו למקום
ודבור אלא בהרהור ימחשנה כדי שלא יגביל בלשון מה האזהרה הנז׳ מיד תם נשוב ששכלם לא יגביל ולא יגדיר
שאין
ה• אילימה פ״יא8״יב מעין א עין כל הארץ תמר א ס3ף
מעליל הכל ואין לו עילה שהכל נמצאים הא״ם י ב
פיק שאין נו גבול ולא יגדיר המה ]מה[ שאין לו גדר שאין לך
והוא אינו נמצא מזולתו מפני שמציאות שוס חלה ולבור שית" נו כלל ולכך אחדותו בהרהור ע״י
קייס לא יעדר לעולם ואינו נתלה בזולתו שהוא התחלה וראש רציא ושוב כדפי׳ נפי הקודם לא נאחירה • אס היית
לכל נמצא ואין לו התחלה כלל מפני שמציאותו קיים לא שהחוקרים שנעמינו אמרו א׳ ואין יחיד כיקודו הורו על
יעדר ולא יצוייר נשום העדר ח״ו מפני שהוא יסוד כל מציאות רצוא נאומרס א׳ • ושונ נאיחרס ואין יחיד וכן פי׳ אחד
ולזה אינו צריך לשוס נברא כלל אלא הוא קיים בעצמו בלתי ולא כאחד המנוי ט׳ כדפי׳ לעיל נפ׳ • אכל עכ״ז העיקר
מקבל מזולתי ולזה עיקר ויסוד הוא שאינו צריך משום נמצא הוא כדברינו שאחד המכונה אינו נא״ם אלא נספי' וא׳
כלל ולא מקבל שוס הנאת ותועלת משים נמצא כלל כדכתיב נא׳׳ס הוא בהרהור ולא בפה מפני שהרהור ברצוא ושוב
אס צדקת מת תתן לו או מת מידך יקח • ועתה לא יאמר המכונה כנזק והפה לא כ׳׳כ שא״א לומר ננת אחת אחד ואין
העטן דווקא על הענודת וכיוצא שודאי אינו לוקח ממנת יחיד אלא מלת נחלת זו אחר זו ותמונה אין נו כלל ואחד
תועלת שאיט נהנה מזולתו כדפי׳ אלא גם לאיזה ענין שיהי׳ תמונה היא והיאך נאמר תמונת ולא תמונה ותמונת א׳ תם
לא נאמר נא״ם שיתעורר מזולתו או יסתייע במת שיפעלו י״ם דהיינו יהרה אחד קשר הםפי׳ לשרות עליתם חשגחתו •
התחתונים וכיוצא לא יצדק שתר׳ איט נפעל מזולתו ולזה וכבר פי׳ נפ״ד שחלת א׳ נספי׳ ולפני א׳ כא״ם • והענין
לא תמצא שיתייחס ענין זה טוהר נשום פנים • וגס לא זו שהספ״ תם רנות נערך אחדות א״ס • אמנס מצד עצמו
בלבד אלא אפ״ בנתינת טעם עשה זה • מצד זה לא יאמר אינם אלא א׳ אבל חלת א׳ על צד החיוב יצדק נתס מפני
נא׳׳ם אלא דוקא בספי׳ מפני שא׳׳ס אין טעם ולא ענין שתם נמצאות מרוטת מצד פעולתן יא׳ מיוחד מצד עצמן
שיפעלותי ח״ו אלא פועל מצדו ברצון ונדבת שאס נאמר ולזה חייבנו האמונה האמתית לומר בהם א׳ כאומר שמע
טעס הכריח תעניןימצא תטעם מכריחו והוא חוכרת מזולתו ישראל • והנה א״ס אחד מכל צדדיו נין מצד עצמו בין מצד
ח״ו ואיני אלא הוא קודם לכל מציאות ואין שום מציאות פעילותיו נצאתס מאתו והספ" אחד מצד עצמן ומה גם
שיכריח שוס ענין בבחירת ומת שנאמר נטעם הנמצאים ס׳ מצד מאצילס החייחלס תכלית ייחוד והפעולות הנמצאות
כך ולא ת״ כך מטעם כך אין נתינת תטעם ולא ההכרח מתם רנות וכל עצמן תם אמצעיות כין האחד האמיתי לרניס
מצד תא״ס ח״ו שמצדי הכל ענין א׳ אלא מטעם תנמצאים הנפעלים התחתונים ולוה חייגט התורה לאחד מפני שאנו
הוצרכו לזה לא שיתי׳ ענין מכריחו כלל• ומטעם זת לא טכל ממצאים תתחתוניס גרמנו תרמי • א״כ נתקן את אשר
לומר במציאות הנמצאים טעס אל המצאתם מפני כך וכיוצא עשינו ומא שנייחדס • ואין לנו דרך לייחדס ייחוד אשר לא
מצד מציאותם ראשונה נא״ם מפני שאין שום טעם למציאותם תמוט אלא כאשר נקשרס נא״ס שהוא א' שאינו נפעל ותספי׳
מא״ס ולא נוכל לומר טעם לאיתורם למת עתה הי׳ כך שזה א׳ תנפעלות כאחדות מצד קיום מצותיו • אמנם תא׳׳ס א׳
ס ׳ מציאותם ולא קודם מפני ט״כ לא טכל לתלות טעם מצד עצמו אין אחדותו תלוי בזולתו ולכך לא תמת אחדותו
נא״ס אלא הוא מצד עצמו כל העתים שיים יכל המציאות לעולם מפני שאחדותו מעצמותו ותמיד קיימת • אמנם אחדות
א׳ אין שוס טעם שיכריחהו ולא שום טעם שיעכב המציאות הספ" הס א׳ מצד א״ם וזה האחדות תמיד קייס אלתספי׳
מצדו והעיכובים והטעמים הוא מצל הנמצאים בכל מקום אמנם מצד הספי׳ אלינו אינו קייס אלא תלוי במעשינו
שידרש איזה ענין טוהר • כגון הנדרש באידרא כאשר יתבאר • כשאר העניינים התלויה כענין שיבחנו הנמצאים לשלשה
וכמה הזהירנו בתורת בענין זה כאומרו בראשית ברא אלהים חלקים הא׳ הוא הא׳ הקיים שלא יזוז ולא יחוט ולא יתרבה
כי כשתנאר מלות אלו אל יעלת יותר מהיות מלת אלהי״ס ולא ישתנה והוא הא׳ האמיתי א״ס כדפי' • הב׳ אנחנו
בנינה• ועתה אפשר לפ׳ בראשית חכמת ויאמר בחכמת ברא התחתונים הרבים שאין אט אחדים אלא על צד הקיבוץ
אלהי״ס שהיא הבינה את השמים ואת הארץ דהייט הנמצאים ותתעלות למעלה כענין קשר הנשמות בכסא וקשר ההיכלות
ממנת ולמטה *ולא תעלה הכתוב הזה יותר מזה תאמר בפכיחיותס בהיכל קה״ק ווה א׳ רחוק • אמנם על הצד תות
בראשית בכח החכמה ברא מי שברא • להייט הכתר את נאמר ומי כעמך ישראל גוי א׳ כאשר נבאר בעין אלם נע״ת •
הבינה דהיינו אלהיס ופי׳ זה לחוק • ויותר חזה אינך יטל הגי אחד שמא א׳ מצד מאצילם ויפרדו לא פירוד אלא מצד
לעלות בקדימות תנמצאות ואפי׳ זה זר מאד • וכאשר תעלה פעולתם ננפרדיס ויצטרך בחי׳ וו התחתונים הנפרדת מצדנו
יותר תאחר בראשית בתוך החכמה ברא מי שברא• אלהי״ם לתתאחל ותיקונם נאחדות תלוי נחקור האחדות להייט א״ס
דהייט הבינה יסיט אצילות הנינה מתכתר בתוטות החכמה הטבע תאחדות כלפי׳ גפ׳׳ל ועל הצל הזה אנו אומרים ת׳
ומעולם לא תעלה אל מציאות הכתר היאך נמצא ולא מציאות אלהיט ת׳ א׳ נדפי׳ בחלק תפלת לחשת כע׳׳ה:
החכמה »6יצ< «5צ יא 0אי וצי
בית
אילימה מעץ א עץ כל הארץ תמר א פ׳׳יב פ״יג פייי ספר 10
ואסור לשאת ולתת נו • אמנם האמונה השלמה שהוא המציא החכמה מהכתר מפני שלמדה מ ו ר ת דעת אל האדם שאין
כל נמצא ותוא עילת כל תעילות ואין שוס עילת נמציאות לו ל מ מ נ ן בהם כמו שפי׳ בפיח וכ״ש לתת טעמים ועיתות
שלא ית״ מחודשת גמורת שיש ומן לא ומן שלא ת" וא״ם ושיטיים מתכתר ולמעלה ודבר זה רחוק מאד ולא תמצא
חידשם חידוש גמור ואין שוס נמצא חחוייב תמצאתו כלל אלא מיתר במציאות הכתר מא״ם כמעט ככ׳ מקומות שידבר
רצון חידשו כנדבה א״כ אין לך חחו״כ המציאות כלל אלא בהם ועיקר הדבור מציאות תכתר ע״י החכמת פועל ומאצילות
האלוה הנקרא איים כדפי׳ כפ׳ • ונקראהו עלת כל הבינה ותיינו אומרו עד לא ברא קכ״ה עלמא כד ברא קנ״ה
תעילות או נקראהו תחוייב המציאות כל אלו שמות מונחים עלמא וכיוצא • ואצילות החכמת מתכתי־ מעט • והטעם
כפינו לתורות על אמונתיט בו וכל תנמצא חיץ ממנו מחודש שהדרושים האלו נפלאים לא יובנו ולא יעסוק בהם אלא
חידשו א״ם כרצון ונדבת לא כתכרח כלל שאינו מקכל נרצוא ושוב א׳ לכמה שנים לכך לא ימצא אלא ברחוק הרנה
הפעלות ולא םנת יכריחנו • שאינו נפעל מזולתו כלל שגס מפני שהאמונה שהכל מאתו ואין קדמון אלא א״ס לבדו
הנמצא אינו נמצא כמקרה אלא ככוונת מאתו פעלו וחידשו ואין בו שוס שיטי ותפעלות וב׳ אלו אמונות אמתיות עדיות
כידיעה גמורה וכוונת ורצון מאתו כיון מציאותו ופעולו אפי׳ להשגתיט כאשר נבאר פ׳ ט׳יו ורחוק מאד למין שכל אנושי
פרטי פרטיו הכל מכוק נכוונה עליונה ווהו עיקר האמונה• שלום ב' אמונות אלו והמכחיש א׳ מכ׳ עוקר האמונה ולוה
אמנם יקשה לך האמונה אל האמונה שא״כ ימצא לפ״ז רצה יתרחקו מאד החכמים להשכיל בדרושים תאלה העבדים ולות
עת לא עת ונמצא עת רוצת ועת אינו רוצת עת פועל ועת הוסרה תורת ונתנה מקום ושיעור לעסק האדם כמעשה
לא פועל יודע פרטים שתם חלקים וא״נ יחודש לו הפעלות בראשית ומקום תחילת המחשבת מסכן יתחיל להתבונן
ח״ו • זה אינו אמת אלא כל העתות לו שיים וכל תפרטיס ולהתשוטט בשכלו לתנין ומשם ולמעלת תאמונת יהי׳ קבועה
תס אחדות גמורה ולא יחודש לו שוס חידוש ועניינים אלו וההשכלה חסומה נחחםום החומר המונע:
כולם סתרים נסתרים ממנו מתשגתינו כמו שנפלא ונשגכ פרק יג ך ע שאנחנו כת המאמינים כחידוש נאחינהו
מרעיון שום נמצא השגת אמתת עצמותו כך לא נשיג פעולתו על צד תגמור שאין שוס עני! נמצא עמו
ולא עת פעולתו ולא רצון פעולותיו שהכל דכק כידיעתו בחיונ אלא הוא לכדו נמצא אמתת עצמותו לכדו כלי שוס
והוא וידיעתו אחד ונשגב ונפלא מהשגה • א״כ הרוצה להשיג עילה אחרת כלל אלא כל העילות עלולות ממט החידוש
כעניינים האלו יגיעתו ליאות ועמל והלואי שלא יצא אל הגמור שלא קדם שוס מציאות כלל ח״ו אלא כוחן שאינו וחן
תטעית וכל אלו העניינים"ככלל אזהרת רצוא ושוכ ועדיין וגעת שאינו עת חדש כל איזו התחלה שיתי׳ לנמצאים ואין
נדנה נתס פ׳ י״ד וט״ו כע״ת : להם שום התחלה קדומה ח״ו אס לא h״ 0לכדי שהוא ראש
לא נוכל לייחס אליו שוס שינוי כלל האלוה פרין ' י והתחלה לכל נמצא • ואחר תיית הקדמה וו אחתית שאין כת
ולכך לא נאמין שיחודש לו שוס חידוש ספק מפני שאם נמא לתת שוס קדימת לנמצאות מחויכת
מצד חת שחידש תנמצאות ככולם א״ו אלא תוא קודם תיית עמו ידו נמעט ית״ שניות וכפירה גדולת ויתלו ממצאים
כל הנמצא והוא אחר היות כל נמצא והוא תמיד כמציאות כהתחלה ההיא מתלותם נו מחש אחר שיאמין מציאות
קייס בלי שינוי וחידוש כלל ואס יצוייר ביטול הנמצאות לא נמצא קדום נקדיחתו חיו • אלא תאמת שאין בו ספק שאינם
ישתנה לעולס-א״כ יקשה שזה שנקראהו עילת)על( כל העילות נתלים אלא נו ואין שוס נמצא תחוייב אלא כל הנמצאים
הוא ח״ו חידוש בו שהרי קודס שתעלילס לא יקרא עילת כל מחודשים ממט • א״כ לדרך זה אין לי אס תאמר שתיו אלף
העילות ועד״ז שאר כל השמות החוכחיס על צד תנחצאות יובלות קודמות למציאות שמיטת זו כמחשבת קצת מקובלים
אמנם נמת שנבאר בתמר ב׳ כע״ה שאין לו שוס שיור ושום ואין לי אס תאמר שהיום השנ״חשנה נמצא כל נמצא• שאחר
שם כלל וכדכתי׳ לעיל נפ׳ י״א יצדק ענין זה שמעולם אין שתודה לו חידוש תנמצאות מהתחלתם ראשונת מאתו על צד
לו שם וגם עתה אין לו שוס שם ולא תואר כלל ומציאותו החידוש מכל וכל וקדימתו עליהם קדימת אחתית כל העניינים
לא ישתנה ולא נשתנת מעולם ותנה מצדו הוא שופע הטובה שוים כי מת לי אס תאמר שנמצאו סוס או נמצאו כך אלף
ואפי׳ לא יתיו מקבלים אותת מצד שאין שוס נמצא ולא שנה איד שנמצאו • א״כ לא הכרח אל המקובלים האחרונים
נתחדש לו שוס מטיב מצד מקבלי הצןובה שגס עתה אין ענין היובלים וממעות שאמרו ענין הקדמות ח״ו שסוף
לו שס שיורה על מטיב שהיא תואר ואינו בו כ א xנבאר • סוף צריכים הם להאמין חידושם א׳ בזמן לא זמן א״כ לא
אמנם ענין מציאות היותו מעלילו ופועלו תמיד דבק בו לא נחו ולא שקטו חדב הספקות על איחור חידוש העולם
יחסר לעולם ולא יעדיף • אמנם עת נדבק מציאותו הי׳ בעני! השמטות והיובלים • אמנם הענין תלוי במה לפנים
עת
M ו איליטה מעץ א עץ בל הארץ חטי א פ״יי פ״טי ספר
כלל אלא תה שרצהו נא׳ הוא תה שירצהו תתיז: עת שהיי• וקודם העת ההוא עילה היתה לאותם העלולים
אחר שהנחנו נ׳ סברות האי שאין קדמהוא״ת ט
ק "יפ ר
העתידים להיות וכן פועל לאותם העתידים לתתפעל ונחו
לשוס נתצא אלא טלס תחודשיס כיפי׳ עמו והוא ונחו א׳ ולא ישתנה לעולם ואי! שינוי כין הנח
כפ״ו • הכ׳ שהוא א' הקייס שלא ישתנה ולא יעתק תלא והפועל אלא מפעלים היותם או העדרם • אמנם הפועל
פועל אל פוצל וכיוצא א״כ יקשה היאך הי׳ תתעתק הזה תמיד פועל ותמיד עילת עם תיית שהעלות והנפעלים כנח
שנעתק תלא רוצה לפעול ולא תתנדכ כתציאות הנמצאות ואין אותו הנח גריעות ט ולא פועל עדיפות ט שהוא פועל
אל רוצה כהס וחידשם והרי הענק הזה תעתק ושינוי תלא ולו כל העתים שוות כערך מציאותו ואחדותו ואמיתתי
רוצה אל רוצת תלא פועל אל פועל כפועל • וידעתי השב ולכך לא נתחדש לו לא שם ולא תאר כעת שפעלו כלל יזה
תשיבני השינוי הזה איני תצד עצתי אלא תצד הנפעלים מכלל מלת אחד המכונה ט שהוא תמיד אחד לא כאחד
וקשה תא׳ שלא תי׳ שום נפעל אלא תציאות אחדותו כתה תעלולים שתם א׳ משתנים שאינם תמיד א׳ שיפעלו כאחדות
הי׳ התעתק שינוי תנפעליס שנפעלו עת שנפעלי ילא קודם לפי מציאות הענין • אמנם א׳ המכונה נא׳׳ס' י הוא תא׳
ולא אחר • ועוד יתצא לפי שעם זה שהנפעליס ־הכריחוהו הקייס שלא ישתנה ולא נשתנה ותמיד הי׳ א׳ קודם שנמצא
היותו תוציאס עת ועת לא • וא״ת נדבק ט • קשה עת כל נמצא ואחר שנמצאו הנמצאות • והענין שהעלו ליס יעתקו
תתנדב ועת לא תתנדב • כדפי׳ • הוא העתק ישיטי • ממציאות אל מציאות תמיד יתוא אינו נעתק ממציאות אל
וענין זה הוא קשה ותסוכן תאד • אתנס הנראה כדברי מציאות שהוא א׳ קייס וכל המציאות• ואינו נעתר! מענין אל
ר״ש כזוהר שצריך שתעלה פעולת הרצון ככתר ושם שיטי ענין ואיט משתנה • ימה שרצת עת גילוי הנמצאות הוא
תרוצה אל לא רוצת שמא תאר כשאר התואריס ויש כתר מה שרצה קודם היותם שאינו משתנה מרצון אל רצון והוא
לכתר שהיא רצון לרצון והייט רעוא דרעוין ויהי׳ הענץ מה שירצה תמיד שרצונו כלתי משתנה כלל ולעולם רצינו
שההעתק הגדיל תרוצה אל רוצה הוא תאר לתטה עלול ט והוא כרצונו מעת צאת הרצון ועד עולמי עד ימה שנאמר
כשאר כל העלולים ואינו ט והוא תסובב ויש סיכה עליו שיטי העולמות כעני! שית אלפי שני הוי עלמא יחד חרוכ
והוא השיעי תתעט תרוצה אל לא רוצה לרצון הטי וכן עולה וכן ענין היובל וחידוש עולם ולננה כאור החמה וכיוצא אין
עוד מהעתק התעט הזה ונאתר שיתעלה עד רעיא עילאה הענין שנשתנה היא מרצוני מרצון אל רצון ח״ו שחה שרצה
לרעוא דרעוין רעיתא דכל רעיתץ מהעתק שטי מעט נתחלה הוא מה שירצה תמיד • אמנם רצוני הוא נסוד
יכשננוא למאציל דהיינו הקדמון נמצא שאין ט שוס תעתק השפעתו והופעתו נכתר רצון תרציטת ושם תכלית היותו
לרונ קדימת הרעוא דרעוין זה המסילק למעלה למעלה מטיכ לכל וע״י האמצעים יתרחקו מחט ויקנלי השיטייס
מכל תרצוטת ועם כל זה איט קדמון כקדמותו אלא מחודש הנמצאים התחתונים' וכל אשר יתקרט אליו יקכלו טיט
ונתחדש אלא לרוב הקורכת יתמצע כין היותו פועל כנח לנץ ויתקיימו לעד ויתקנו ואין השנוי נו ח״ו ולא נהם מצדו
היותו פועל כפועל ועם ההעתק מהנח אל הפועל וע״י אלא נהם מצדם מצד התרחקס • והנה אט מייחלים ומקוים
רכוי העלולים והעילות לעילות המעט השיטייס ועל הכל ההתקרבות אליו וההתדנק נסטת תקרונית אליו עד שנקנל
השער הזה סגור לא יפתח מפני שהוא כמעט מת לפנים טובתו בהופעה גדולת והעולם יחודש לטובת תכלית החידוש
שאין לט השכלת בו בעצמותו ונמו שלא נדעהו כך לא נדע ואין השינוי מרצוט כלל שהרי רצונו תמיד מטיב ומשפיע
היאך נדבתו איט שינוי הרצון ט יוה דלת הנועל דלתי הטובה ההיא אלא שאט כלתי מוכנים לטובה ההיא
השכל כעד הדרושים האלו וכיוצא נהם ועל הדרוש הזה ומתרחקים ממנה לרוע מעשינו ובסכין לבבנו נקבל אז
נאמר במופלא ממך אל תדרוש וכמטסה ממך אל תחקור
הטונה ההיא הנשפעת תמיד ממנו• ווה כמשל ניצוץ השמש
כמה שהורשית התכונן אין לך עסק בנסתרות ופי׳ אפי׳
המאיר אור המתוק ונהיר עד מאד וחשוכי הראות לא יוכלו
כתשכלת הכתר והס ד׳ חלקים שבחקירה הא׳ הוא מופלא
לסטל אור השמש אלא ע״י המסכים הרניס החחשכיס
והיינו מת שכין כתר למאציל ווה מופלא תכלית הפלאה שלא
ומונעים אור השמש מהם עד שיעור יוכלו לסנול וכאשר
נדע לתת שוס ידיעה אל מה שנינו לבין המאציל מפני
יתרפאו ממחשך עיניהם מעט מעט ימעטו המסכים זיתקרנו
שמגעת החקירה אפי׳ נמאציל ווה מופלא .הנ׳ מטסה
אל ניצוץ השמש וימו מאורו • והנה כפי מת שיתקרט
דהייט הכתר עצמי שהרי אינו מופלא שהרי היא מחודש
יתחדש אליהם אור תשמש וישתנה אליהם ואין השינוי נשמש
נפעל ועכ״ז כלתי מושג ועכ״ז נתבאר טוהר קצת בבחי׳
אלא אליהם לפי שינוי מעשיהם ותכונתם • כך מחש כענין
כאשר נבאר כמעין הב׳ בע״ה • הגי התפשטות ת מ ר
חידוש העולם וחידוש הנמצאות והשגת כ״א לא שינוי כרצונו
בספי׳
אילימה מעץ א עץ כל הארץ חמר א פ׳׳טו פ״טז "!flD is
נםפי׳ כנשמה בגוף והיא כנשמת כתוך תכלים ולכך אין שככדיתו רב ושיעורו מועט יהי׳ הכחל אי הבדיל או
השגה בה ולא בבחי' תפעולית הטבעות ממנו נהם • הד׳ העופרת או כסף או זהב • ולוי אתר אלו הי׳ ברזל לא הי׳
נםפי׳ עצמן דמיט הספ" הפעלות תפעולית מחסד ולמטה תתשא כתוך שקיס רגככליס האלו שהם נאים ותתקלקליס
שהחקירה והדרישה בתם מותרת ונאותה ולזה נאמר בפ׳ כברזל או כעופרת אלא ודאי תכסף ותעלה הוא תענין •
בן םירא זה ד׳ חלוקות • תא׳ במופלא ממך אל תדרוש א״צ הרי לפי שתוסיף לוי בספקות נתקרב יותר אל תאתת •
לומר חקירה שהיא אסורה אלא אפ״ דרישה שאינה בערך ויהודה נסתפק יותר ואמי״ 6לו הי׳ כסף וזהב לא תי׳
חקירה והשכלה נענק המגיע עד המאציל אסורה לבך אחר תביא עתו כשתירתו אלף גביר חיל שהרי יפזר על
אל תדרוש אפי׳ דרישה מועטת • אמנם למטה איט אסור תשומריס כמוהו פעתיס • אתנס הוא אכן יקרת לרוב
מ ח ש ה אלא בחקירה ל pאמר חלק ב׳ וכמטסת ממך אל חשיבותה הרכה לו שומרים והנה יהודת נתקרב יותר
תחקור להייט תכתר אל תשקוד ]נר׳ שצ״ל תחקור[ חקירה מפני שהרבה ספקות • והנה אין אחד מהם יודע תכונת
היא אסורה • אמנם הדרישה היא חותרת ולכך דרש ר״ש תמציאות כראובן עצמו שיודע אמיתת הדבר כעצמו ויודע
באילרא ובשעת פטירתו מה שדרש כתיק׳ א׳׳א ובמלכים אכן פ׳ • מעין פ׳ • מרובעת • או עגולת • שוי׳ כך וכך •
אשר מלכו • החלק הב׳ כמה שהורשית התכונן דת״נו נהירת על תכלית כו״כ • יתנת ממש תדמיין הוא כענין
מבינת ולמטה התבונן ירצה בו״ש היוצאות חנינה תתבונן האלמת כין מיקרים וכין המקובלים • החוקרים עמיו על
בהם ובשורשס המתעלים בה • החלק ההתפשטות תנתר הענין חתוך החקירה והספקות וכל א׳ יא' השגיע ]תשיג[
תוך הספ" להייט סול תר״ך עמודי אור שתם התלבשה על חכירו כפי חת שנתרם ספקותיו וחקירותיו • אמנם
בנשמת תוך תםפי׳ • אין לך עסק בנסתרות המתפעלים אנחט עס ת׳ כעלי קבלת תאמת למשת חסיני יויעים
בשנאמר פעלת ספי׳ פ׳ נך ועשתה בך עס היות שאינה אלמתו כל חת שרצת ישתבח שמו לגלות למרע׳׳ת ולישראל
פועלת אלא א״ש המתלבש ננתר המתפשט נספי׳ ננשמת כמעמד רגככד ההוא וכתורה וסודותיה וניע תענייניס
נתון־ הגוף נאשר יתבאר • עכ״ז אין לך עסק בנסתריס יותר מכדי צורך הספקות שאין אנו נכנסים לאלהות מתוך
המפעלים הספ" • והנה כזה הורו לנו שכל מת שיהיה הספקות אלא מתוך מתנת חנם שחננו ת׳ כאמרו אנכי ת׳
הדרישה אי חקירה או עסק או תתכונטת ממה שבכתר אלתיך וגלת מציאות אלהותו כתורתו ולט לדרוש ולחקור
ולמעלה הוא לאות כעץ ומושך מחט רעות רוח מפני כתורה ולהבין מתוכם תסויות כיי צורך כיאור התורה •
שסמי שנעלם "מכל תשגה כך נעלמו תדבריס או הדרושים לא כיי צורך הספקות • ולכך אס נתרבה בסבות העלולות
המגיעים אליו שאיט כעל חלקים שתכין חלק ויתעלם חלק זו מזי ייתר מכי׳ צורך התשובות לספקית אין לנו כיה
אלא כל מה שיהי׳ בו הכל ככל תדרוש וככל תחקור אשמת שאין תעני! מיעתינו אלא ממסירת התורה ותשגת
וגבל תעסוק וככל תתכונן והס ד׳ מיני השגה שד׳ הנביאה • לכך אל ינהל המעיין להשיב בענין הקבלה מת
אסורות בו וג׳ אסורים ככתר דתיינו כל תחקור וכל תעסוק צורך בכך או בכך לא מחכמה שאל על יו כי לא מפני שלא
ובל תתבונן ובי אסורות בהתפשטות תכתר ופעולותיו כספי׳ תיע טעם נכחיש העני! המאומן כקכלתט מסיני ולזה לנו
דהייט נל תתבונן ובל תעסוק אבל בז״ס ההתבונטת חותר ירכיס שונים כאלהית בקצת מהחוקרים • ולא כאת תתורה
ופ׳ש העסק וכ״ש החקירה וכ״ש תדרישת יחו״ב אסורות לנו אלמתו על שיעיר מוגבל כפי שיעור גבול ספקות החכמים•
כתתכונטת וחותרים בג׳ אחרות וכערך ההתכונטת אמר שהרי יעת האנושית קצר ולא יספיק אלא כפי חלק השגתו
מעצמו וההודעה תאלתית כאין תכלית ויויע לאים כפי מציאות׳ שלח תשלח את תאם ויתבאר במקומו כע״ת:
' יין ט״ J Hבי הרבה עניינים נאלמת תמצא שתסכים ואמיתת׳ ולכך סודות תתורת ותויעת אלמתו תכל עני! א׳ יהס
ז 1
נעלי הקבלה האמיתית עם החוקרים כאין תכלית :ויע אחר שייענו שכל התורה כולת תיא שמותיו
וענ׳׳ז לא דרנם דרנינו ולא דרניט דרבס • והמשיל ]ואמשול[ של הקכ״ה וירצה תשחית תוארי הפעולות והפעולות תס תספי'
לך משל נזה הנה ראינן נא נמשא על נתפי ונא! הי׳ תנת נשיג מתוך כיאור השם הזה הוא תתורה כמה ירכיס
שמעק ולוי ויהודה • והנה תתחילו שמעון ולוי ויהודה לדון וכמת כחות מפעולתיו ונדע ענין מציאות הספי׳ ונדע ענין
מה היא המשא שעל נתיפו של ראונן • שמעון אחר פעולותיהם ייחודם וקשרם ופעולתם והתעוררות הדין וטעמו
ראובן גבור ונעל נח והמשא מועטת וככל נחו אינו יטל והשקט הדין וביטולו והכל כספי׳• ונדע תועלת התפילה ונחת
לסובלה ולאי שהוא דבר בבד• הנה לפי ספק וחקירת שמעון חח תנמצא כספי׳ ע״י ותכל חתוך התורה לא תחייב תספקית
הספיקו לו תשובת ראונן נא טעון נחשא נכד חענין כלל וליה עס תיות שלחקירת תשכל יספיק לנו ידיעת שלילת
תוארים
גג ז אילימה יח טז 3
מעין א עין בל האיץ חטי א פ״ 'יי פ״ ©*ף
שהרי אחר שכללט כפ׳ נ׳ עני[ העמלה שהוא לתת מקום תואריס ממט וכיוצא לא יספיק להשכלת מ ו ר ה כפשוטה
למסוככיס האמצעים שיתקשרו אלו כאלו וייכט לקכל טוכ אלא נצטרך להקדמות מסורות לט קבלה מנביאינו עד למשה
משפע מחט • אח״כ תוצרכט לדעת אותם וסוד קשרם מסיני ונשכיל את התורה וסודותיה ויהי׳ מקור לט נודע
ואחדותם על יד תמצות והתורה וא״כ עמוד גדול לעמדת מידי יום כיוס הודעת סודות אלהות וכל מה שיעמיק האדם
הוא ידיעת האמצעיים אשר כינינו למן האלוה להמשיך וירכה להשכיל כסודות הרי זה משוכח שיכיר פעולת האלוה
התשפע׳ דרך כס ולוה עיקר התורה והמצות לכרר לנו דרך כספי׳ ויכיר נאלהותו יותר ויותר אחר שאי אפשר להשיג
זה וחייכנו לשקוד על דלתות ידיעתם ופרטית עניינם שמחנו מהותו אלא דוקא פעולותיו • ומטעם זה אותם שהשכילו
נדע לעמד את ה׳ העמדה השלימה עד מאו אל תכונת התורה כפשטה הוצרכו להסתפק כילדי נכריס הנכנסים
הידיעה הזאת כאשר עוד נכאר כעין אדם כע״ת: לאלהית מטעם ספקות וכדי שכלם והשגתם • ואנחנו תלמידי
עוד זאת• כי כמו שחייכו עצמן החוקרים לדעת את האלוה ר״שכן יוחאי ע״ה וספדו וחיבוריו נכנסנו להשכלת סתרי
מצד פעולותיי וחקרו הפעולות הגשמיות לדעת פלאי תתורה מתוך דרכיו המסורים לני והשכלנו כה השכלה לפי
מעשיו לרוממו • כך אנחנו עדת ה׳ נדע את אלקיני מצד הדרכים ההם יאנחנו לימדים האלתית מתיך התורה ופי׳
פעולותיו בסכות המסוכמת מאתי ינתחכס חתיך תירתי סודותיי ואין לנו צירך כבירות נשכרים אשר לא יכילו מים
להשכיל כספי׳ הנאצלות מאתו ופרטי מציאותם ונשכיל ואדרבא נשכיל כמה ספקות שנסתפקו אותם החוקרים
עניינם )יניקתם זו חזו וכללות כחיי• וברכות תשכלתינו נהם כדרושי תורתנו ימכוכותס מבוארות לנו ואין הטורח אצליט
ירכה לנו ההכרה כאלהותו ולזה כל עיקר ענודתיט היא כמכוכות ההם • אמנם הטורח לנו להשכיל פסוקי תירתינו
התורה והעסק כה והפנים האלו כתורה תס הנוראים כלתי יטעס מצותי׳ למה שנדע שיש סתר תוך סתר וסוד תוך סוד
נראיס רק לחכמים המתחכמים כאלהיתו • ולזה אין זה ואין כשכלינו כדי לדלות הסודות העמוקים ההם:
חלק לחוקרים אלא לישראל אשר להם התורה מסיני קבלו הפשוט אשר הוא שכל ולא גוף ולא כח !ואלוה פיק י'
אלהיתי ושמו וחוייכו לדרוש את שחו ורזי תורתו ולזה לא כגוף כדפי׳ לא יכלו החוקרים לעמיד
נפטור עצמיט כידיעת האלוה דרך כלל • אלא נחייב עצחט אלא עד כאן חתיך חקירתם ואנחנו עם ה׳ נמסר לנו שנעלה
לדעת כסוד הספי׳ וסוד פעולותיהם כענין ידיעת הנשמת מן תשכל אל דקות המלאך שהוא השכל הנבדל מחימר
וידיעת סוד הגלגל וחידוש העולם ופגס אדה״ר ימה שיה" ומעולם המלאכים נעלה אל סוד הכסא ונאמר שתכסא
לעתיד ומה שיה" ג״ע וגיהנם ושרשם ומהיכן נמצאו וכ״ז יתעלה על המלאך מתעלות המלאך על האדם ולמעלה
חיוב גמור על ישראל להכיר אלתותו מתוך דברים אלו וכמה מהכסא יתעלו אלו הספי׳ a xאל הכסא כערך הכסא
סתרים אחרים כאשר נבאר במעיינות הנובעות בע״ה: אל המלאך יהספי׳ תם עשר אלי על אלי וזה לכוש לזה וכולם
פיעל כל הפעולות ישיפע ממט כל האלוה י ח
פיק לכוש לכתר והכתר למש לכתר שבכתר ויודכט השכליות
ההשפעות והוא א׳ תכלית האחדות האלו מרצון אל רצון עד רצון הרצונות על הזדכך המציאות׳
יאינו כספי׳ שיש כר& כחי׳ ידיעה• להשפיע כל פעולה ופעילת להיות כסא אל הא״ס כדרך שפי׳ ותלאה שם חחשכתינו
מצד החסד חסד ומצד הגבורה גמרת ומצד הת׳׳ת רחמים ליאות ההשגה ועמלה סתם על ידיעת זי • והנה כתזדככות
חיו אין כא״ס כחי׳ ידועה ומציאות פרטי לוחר חכח" זו המדריגות אלו על אלו היא כערך הגשמה אל הגוף שא׳׳ס
ישפיע כך או חכחי׳ זו ישפיע כך חיו שזה הפך האחדות אין לחלק נשמת לזכות הכתר והכתר נשמה לתיקוניו יכלל תת״ נשמה
נו ולהבחין בו כחי׳ • אמנם הוא מכל מציאות הפשוט שופע לחכמה והחכמה נשמה לנינה והבינה לדעת והדעת נשמה
כל מיני שפע ניתן מכל צד כל מיני רחמים כל חיני טובת לו״ק ורק נשמה למל׳ והמל׳ נשמה לכסא הכבוד וכסא
ואין מ חכמה ולא תכונה ידועה לומר זי חכמתי יזו תכונתו הכביד נשמה להיכלות וההיכלות נשמה לחדורין שהם תעשיה
ח״י אלא יודעים אנו שממע ימצא ויושפע כח כל הספי׳ תריחניית והעשיה תרוחניית מתפשטת ונעשית נשחה לעשיה
המציא החכמה ושופע כה• המציא הכתר יחרחס מ• המציא הגשמיית הס שמים ואח וכל אשר בם ועכ״ז עמדט על
הכינה ומשפיע כה ופועל ככל ד&פי׳ ואין מ כחי׳ מסויימות סוד המציאות הזה מצד הקבלה האמתית וגלתה לט התורה
כספי׳ אלא הוא א׳ תכלית הפשיטות ושופע מכל צד כספ" והנבואה סוד השתלשלות האמצעות המסוככת זו מזו מא״ס
ואין מ נחי׳ משום מציאות בעולם רק ששפעו נהם וחיות ולא תספיק לנו ידיעת אלתיתו נחיונ אמיתת תמצאו ושלילת
מתפשט ממנו אליהם • ונחו שחיי הנשמה יקיים הגוף נך הגוף והשניות וכיוצא מהאמונה תאמתית מ כדפי׳ מפני
הוא קיים הספ״ מכל עכר שאינו כעל עברים ומכל כחי׳ שרוב גופי העמדת תליי כידיעת תסכית המסוכמת האלו
שאינו
אילימה מעץ א עץ בל הארץ חמר א וו״יח פייט ספר *1
מפט הרמה הנמשכת אל העונד מהעדר טונו ממט נסמן שאיט כעל כחי׳ נמצא שהוא רוצה ככתר ואינו כרצון ידוע
קלקול הצנוחת האמצעיים ותרמית הנפעלות אל העונד וחכם כחכחה ואינו כחכמה ידועה שבו • מנין בבינה ואינו
המקציף• גם אינם במקרה ת״ו או שלא נמתניין נאשר יתכאר גבינה ידיעה שנו-חסיד כחסד ואינו כחסד ידועה שט גביר
נע״ה נתמר • אמנם הנת דרך נלל טוכתיט הצלתינו בגבירה יאיט בגטרה ידועה שבו חפואר נת״ת ואין מפאר
פרנסתינו רפואתינו נפרתינו תזיצת צואת עויניט תוכחתיט ידועה נצי ינן נבל מ פ י ׳ • ינתמר נ׳ אאריך נתרחקת
ייםודנו הכל מאתו ואליו נתפלל לרחם עלינו ולהקל עול התוארים נע״ה • ועוד נאמר שעם היית שי־&פ״ משתלשלות
ייסורינו מעלינו שהכל כידו כאומרו ראו עתה כי אני אני הוא: זו מזו יננללית זו מזו ענ״ו אין האליה מתנחן לספי׳
העליון שאין מעלה למעלה ממעלתו האלוה י ט
יק פ
ונאמר עצמות ונשמה שבכתר עלולה מא״סונן נשמה שבכתר
וסוף העילוי הוא כי כאשר תתעלה עילה לנשמה שבחכמה זי אלא הוא עצם א׳ תכלית אחדות נמצא
כל סוף עילוי הוא א״ם ואין עוד ורוממותו רוממות שאין ככתר ונמצא כחכמה ינמצא ככל ספי׳ וספי׳ ילא יקבל נחי׳
רוממות למעלה ממנו כעני! שכאשר ידומה שוס מעלה היא אלא הכל אחדות גמור שאין הספ" העלולות מחייכות ט שים
מעלה למטה ממעלתו שאט חייבים לתת לי כל רום יכל חילוק וכחי׳ אלא כמו שהוא א׳ קודם האצילות הספי׳ כך
תכלית מעלה • ועס היית שהחוקרים אמרו שהנמנע איט הוא א׳ אחר אצי׳ הספי׳ והספי' חיות ממנו ואין מחייכים ט
גנאי• ח״ו רחמנא ליצלן מהאי דמתא שאין נמנע מצדו שא״כ שוס כחי׳ כלל ת״ו • וגם אל תעלה כדעתך לומר שא״ס א׳
יגבר עליו הנמנע • אמנם יגרע כת הנמנע שאיט נפמל והאציל ספי' א׳ והוא תכתר והכתר האציל ספי׳ א׳ והיא
ממנו שהרי היא פיעל יש מאין כ״ש יש מיש • אמנם ירד החכמה והחכמה האציל ספי׳ א׳ והיא הבינה ועליז תתעלה
הנמנע שאיני יטל לסמל כת פעולתו • ועכ״י הוא נעלם על הספי׳ ילא יתחייב מהם אליי שום רטי • שאם אתה
שאין מהותי מושג כלל מה שאין אפי׳ הכתר שידענו קצת * מ ר כן תסלק ההשגחה ממנו ואינה הכוונה הזאת אמתית
מהיתי כסיד תיקוניי עם היית שאינם עצמותו ממש אמנם אלא אנו רוצים לייחס כל הפעילות יההשגחות אליו ואנו
הם כלולים ט • מה שא׳׳כ כא״ם שלא נודע לו מהית שאין רוצים שיהיו י״ם דאצי׳ כילם שופעות מחנו ולזה נתן אליו
שום תיקו׳ כלל ט • אמנם מה שנדעהו ידיעה גמורה כלי ני הבחי׳ המצא בכל תספי׳ וכלם שופעות שפעו והוא א׳
ספק כלל • אמנם הוא האמת אשר לא יסופק תודאי אשר מכל מציאות וכ׳ הפכים אלו לא ייכחשו ויתבאר עניינם
לא יכווכתצודק אשר לא יוכחש מציאותו שישנו וחיוב מציאותי לקמן בעיה • ועם היות שיגיע אליט תפעולית ע״י אמצעיים
כדפי׳ בפרקים תקודמיס • ועכ״ו איט ניכר מצד פעולותיי מ י ס יעילות רטת לא מפני זה יתעלם כחי ופעולתו מהם •
הכרה גמורה מפני שפעולותיי כספי׳ כאין תכלית)אין סיף אמנם יטו ממט וחישגחות ממני עד הגיעם אל שפל תמדריגית
ולכך נדע קצת חן הקצת מאלף אלפי אלפים חלקים א xלא ונחו אחוז בהם עד ־הגיעם אל תכלית הטונה ולזה נייחס
ישומר מיטוט ידיעת הנמצאים בו לערך כת תפעולית• והרי תטוטת אליו עם תיית שיגיעו אלינו מפני פחיתות התחתונים
התורה חלק מכמה חלקים מהספי׳ הפמולות מכתו ולא באו מלתי מוכנים אחד מםטת רכות עכ״ז מצדו הוא משגיח
ילא יביאו תתחתונים עד סוף תכונתם למוצם גדולתם א״כ נהם ומתקיימין מאתו ויורדות בהשגחתו ינפעלות מכתו ולזה
אם היות שנאמר וניכר ונודע מצד פעולותיי אין הכוינת אני חחוייניס בתפלה אליו ולבקש מלפניו כל צרכינו ולא
שהגענו עד סוף אלא שתכרט מקצת פעולותיו שא״א לביא מזולתו חלילה שאין כח להיטיב ולתת אלא אליו • ומהו זה
לסוף ותכלית תפעילות שהם כא״ס ותכלית • ועם תיות שהמקובלים חתפלליס בייחוד הספי׳ • חלילה חלילה להתפלל
שתכתר נעלם ונפלא ונשגב עכ״! יורשם רשימה כסוד מזינת ליילתי • אמנם הענין הוא שהיא המטיב אשר טובי לעילם
תיקוניו כאשר ית׳ כעין רואי כע״ה יג״פ נכלל ככללי מספר איטחסר • אמנם תסכית תאמצעיית כלתי מיכנים לקבל
י״ם ועם היות שאיט כשם כאשר ית׳• כעין ה׳ • וענין הרשימה מצל חעשיט והיאך יבא הטוב דרך הגיס ותם צינורות
הוא מציאות הפעולות שהוא פועל תרחמים הגמורים והרי ואמצעיים להחשיך הטוב ואם אנו ח״ו פגמט הסכות האמצעיות
הוא ידוע כפעולת זאת עם היותו מייחד לעצמו משאר סאן• יבא הטוב ההוא בלי ספק נצרך לתקן את מעוותינו ולקשר
הספי׳ כאשר נתבאר• אמנם א״ם לא יורשם כרשימות הרחמים הסטת האלו האמצעיות כדי שייכט להמשיך הטוב אשר לא
ולא בשים רושם כעולם תיות רחמן או כיוצא כזה • א״כ ימנעט היא מצדי לעולם יתיקין האמצעיים האלי והכנתם
אינו רשום ומסומן • ועם תיות שאינו אפי׳ כרשימה עכ״ז כל לקבל טיט יאירו היא היא העבודה רצייה לפניו והתקלקל
הנמצאות יצאי ממני והוא בעצמותו טללס ואינם ממנו על תציטרות הסטת האמצעיות האלו הבלתי מוכנים לקבל טובו
צד הרכוי שא״כ ח״ו יורו רטי כדפי׳ • אמנם הס מייחדות ושפעו הוא ממש הבלתי עובד הנקרא מכעיס ומקציף ומרגיז
והס
ח •י אילימה פ
מעץ א עץ כל הארץ תמר א פייט ״כ ספל
והס ועצמותו דבר א׳ ואינו מקבלם תוילתו אלא טלם כדפי׳ נייחס נכתר חילוק הנחי׳ • ואל יעלת כדעתך מצד
מחודשות מכתו ואינו יודעם מצד עצמם שאינו מתחכם מוילתי הדמיון הזת אשר לא״ס כספי׳ להכניס א״ם כמספר הנאצלים :
אלא נהייתו מכיר את עצמו הוא יודעם ומכיר כל מה שחוץ ונאמר שתםפי׳ כוללות מא״ס• וא״ס כמספר הנאצלים-שאינו•
ממנו ואינו משגיח כפעולות אחרי התפשטם וצאתם מאתי .שהא״ס אינו דומה לכתר שהרי א״ס מאציל ותכתר נאצל ולכך
אלא הוא צופה ומשגיח כצפיית עצמותו והשגחתו את עצמי הכתר ספי׳ א׳ לספי׳ וא״ס אינו כמספר הספ" כלל חיו
ואינו פעם משגיח פעם מתעלם אלא הוא אחד והשגחתו ותעעם שהספ״ נמםפר א׳ ונ׳ עד י׳ וראשון חח״נ התחלה
אחת ועצמותו א׳ והשגחתו וידיעתו תמיד עומדת כלתי נפסקת והכתר יש לו התחלה שמאצי׳ תחלת גלויו ויש על תכתר
ולא נםלקת מנחי׳ אל נח" מפני שהוא א׳ נלי חלקים כמו תנו׳ התחלה ויש למעת מהכתר שני שהיא החכמת נאצלת
שהארכט למעלה נפרקים הקודמים • ולזה הכתר סלל תמנו אמנם א״ם אין לו התחלה ואין לו נ׳ ולכך א״ס אינו
הנמצאות כולם תכלית הכוללות אחרי צאתם ממט מפני שהוא נכנס כחשבון ולכך לא יצדק עליו אומדנו א׳ שמלת ראשון
הנמצא ראשין מאתי והמציאו נכח כל הנמצאות וט תחלת מורה נ׳ עניינים ראשית ושניות וא״ס אין לו נ׳ ואינו ראשית
חידושם מצאתם מאתו • והנה א״ם יודע את תכתר ננח״ ולכך אינו כמספר ומנין ומעעם זה לא נוכל לומר שהספי׳
משובחת מנחי׳ הכתר עצמו שהרי תכתר נאצל וידיעתו מאצי׳ • כלולות ממנו כדרך שכלולות זו מזו שתר׳ אין מציאותו ממין
ולזה תכתר מתקרב אליו יותר מכל נמצא והוא מתחדש צומח מציאות הספ״ כדי שיתפשע אליהם ונאמר שתם כלולות
מן הקדמון אשר אין קדמות לקדמותו והיא מושרש במאציל מעצמותו • אמת שהוא נמצא נםפ״ ופועל נתם כנשמת
לא שירש המאוחר אל חידושו ח״ו אלא שורש מוקדם ידיעתו נתיך הגוף • אמנם נכלל אינרי הגוף דהיינו תספר עצם
בנמצאות כדפי׳ ושאר הנמצאות רחוקות ממנו והם רחיקית הספ״ או נכלל נעצמות ולזה נרחיק כללות הכתר מהספי'
מתרחקות תמיר ומשתלשלים מן המאציל ויורדות כפי מציאות כאשר ננאר נעין ראי נע״ה • ולא ואת אלא אפי׳ לתת
התפשטותם והשתלשלותם מעילה לעלול • ולא ידע הא״ס מספר וחשבון בו לומר א״ס שבכתר וא״ס שבחכמה וא״ס
הנמצאות מנחי׳ השתלשלותם ותתפרדם שהיא ידיעה שחוץ שבגינה וכיוצא ולעשות ט חשבון ומספר גם זה ח״ו כפירה
ממט כדפרישית אלא ידיעה מעצמותו • ולא תאמר שא״כ לא גמורה שאין א״ס מתפשט למספר מ פ י ׳ שנאחר נו בעצמותו
ידע הנמצאות אחר התפשטה כלל ולא יצפה נהם ולא הפועל נספי׳ מספר׳ וחשבון אלא הוא א׳ מיוחד מצד
ישגיחס ח״ו אלא ידעם מכל בחי׳ מציאותם והיינו שיודע עצמי ומצד ספי׳ ואין הספי׳ מחייבות נו מספר עם תיוחס
הנמצאות קודם היותם ואחר הייתם קידם השתלשלותם ואחר מספר תפני שאיני עצם תתפרד לחלקים וז׳׳ש ילא 'נחשק
השתלשלותם והכל באחדות גמורה ובלי שטי בו ,ואם שלא כלל • ולהיות הענין כך נאמר אמרתי אשמרה דרכי מחטיא
יכיל שכלינו וידיעתינו הדרוש הזה ולא נבין היאך נ׳ ההפכים בלשוני וט׳ מפני שבדרוש הזה יש קוצר המשיג ועומק
האלו יתקבצו כא׳ היותו יודע תענ״טם אפ" אחר ריבויים המושג והחומר מסך מבדיל מחטיא האדם • לכך נאמר
בעוד רשע לעדי דהיינו לטש האדם החומריות : ופירודם והיא א׳ מייחד • זה השכלות יבוא לנו מחמת
פ
כךק ך׳ X 1מ ו ס כ מ ת שאינה מסופקת אצל שום ^"11 שנשכל ידיעת מהיתו וכמו שנמנע ממנו ידיעת מהותו י
נעל שכל שכל סיבה מקיף את י נמנעת ממט ההשכלה נהתקנץ נו נ׳ ההפכים האלו ולא
יחוייט הרמי והשינוי כלל נענין שדרך כלל אנו מחו״נים מסובבו וכל מסובב מוקף מסינתו • ונדמה לחוש מענין
להאמין תתקבץ ט אלו הב׳ נח״ מכיר הנמצאות קודם הייתם הרקיעים שהם המשתלשלים הגשמיים המושגים נחוש וזה
ואחר היותם והוא בעצמותו יודעם • ואלו העניינים אחרי למטה מזה תחתון תוקף מעליון ועליון מקיף את התחתון
התפשטה מחנו חיינו נכתר ג׳ נחי׳ וה״ט ג׳ ראשים והיינו ומכאן הכרח למםוננים הנעלים הנפלאים מהשגה מההשגה
היותו הכתר נעצמו ונו תחילת הנמצאות ואחרי הנמצאות החושי" המוכרחים נתשגתשכל" שדרכם נזה שהעליל מוקף
והיינו מה שפי׳ גחש״ק ש׳ ז׳ סי׳ נ׳ כאומרו הוא כליל כולא ונ׳ מעילתו וכל עילה מקיף את עלולו ונמצא לפ״ז שהעליל
ראשין ביה כלילן • ומפני שא׳׳ס הוציא בגלוי ידיעתו הנסתרת למטה מעילתו והעילה מכסה את עלולו מפני שע״
)הוציא הכתר בג׳ ראשין שהם כתר עצמית הספ" וחכמה קירבתו אליו נתעלם ונתכסה • אמנם הענין ממש אלינו
ידיעת הנמצאת קודם היותם ונינה אחרית הדברים אחר להפך• התחתונים המביטים תן המאוחר אל תקידם תעליל
היותם( והנה בא״ס כולם אחדות גמורה כדפי׳ • לטש אל עילתו וכל תסובב תכסה את סיבתו ותעליתו שאם
אמנם בהתפשטות ואצי׳ ח״נ הנאצל תתחלק העניינים לגי נאט להסתכל נסיבה א' א״א תפני מסובנים האתצעים
ולא חילוק גמורה אלא נערך אחדותם המושרשים בא״ס שהם תרחיקים הכובה העליונה תתנו וכן הב׳ וכן הג׳
כפי
כא א £״נ פ ־מי
אילימר! ״ י מעץ א עץ כל הארץ ספר 1 6
והי״א ומ׳׳ה כגשמה כתוך הגוף וכן תא־״ן נתיך הראשי״ת נפי התרבות האמצעים תתרחק הסינה ממנו ויעלם
ובתוך מ״י וכתוך מ״א וכתוך מ״ה ואלו הם הדרגות אמתיות מתשנלתיט ולטעם זה אחרו תתעלם סינת ההתגלות
שאץ לך שום נמצא תחתון שתאמר זה מ״ת כלא תו״א וזה וההתגלות סכת ההעלם • והענין שכל מת שישתלשל וירד
תו׳׳א כלא מ״י וזה מ״י בלא ראשי״ת וזה ראשי״ת כלא אי״ן וזה למטה ימעט ויקטין המציאות כעני! שימצאו הנמצאים יוצאים
אי״ן כלא איים ח״י אלא לעולם העליון כתוך תתחתון גשמת מאין תכלית יאין סוף ואין גבול ומשתלשלים עד התכלית
חיותו ומחייהו ומקיימו ולזה יש א״ס כלי אי״ן והיינו סוד והגבול והסוף נקודת הארץ התחתונה הזאת ותרי תם באים
עילוי א״ס על תאי״ן עד אץ תכלית • ויש אין בלי ראשית עד נקודת המרכז התיכונה לכל כעין טבור ה א ח לגלגלים
ותיינו עילוי תכתר על תחכמת ויש ראשית כלי מ״י והיינו ויתעלו ממטה למעלה וכל מה שהס מתעלים יתרחקו
עילוי החכמה על הכינה ויש עילוי לת״י על הרא יתיינו מתשגתיט עד שיתעלו עד אין תכלית יסוף וכפי התעלותם
עילוי הכינה על ו״ק ויש עילוי להו״א על ח״ה והיינו עילוי כך יתעלו כאין השגה לנו בהם וכפי התעלותם יפלאו
ו״ק על המל׳ ויש ככלל ח״ת כולם שאינם פועלת אלא חכח ויתעלמו• ונאמר כמשל שקטן תשגתינו בהם שהם מתמעטים•
כולם והם נשתה המסובבים זה מזת ובתוך זה והסכה הא׳ ועד״! נחשיל החכמה נקודה עד שהכתר א׳׳ין• שאין שום השגה
סכה ונשתה לכולם ודרך זה דרך נאות וראוי והגון לכל ולמעלת מזה אין על אץ שלא נשיג כלל ולזה נמצא שעם
האתונת• ילזת תתחתון לכוש לעליון זה לזה והפעולות לעולם תיית ששם תויא הוא הקיום תאמתי והמעמיד הכל נכנה
חכח העליון בתחתונים ויקרא לכיש לא על צד המגביל או העילוי כנקודה וכמעט השגה אל האין המושג ויהי׳ כמשל
המקיף אלא על צד המעלים החפליא העליון החתרחק הצופה מרחוק.שיכנה בצפייתי הענין הנראה ותמתקרכאליו
תחתעלת כדפי׳ כפתיחת הפי הזה : יראהו כגודל ותחתרחק ייתר יראתי ייתר מעט והמתרחק
ק ״ הנף ,תמדברים כאלתות לא מנעו עצמן א כ פ ר יותר ימעט יותר השגתו עד שתחתרחק יותר יראהו כנקודה
לכנות באלות צד תמעלת עם היות ותמתרחק יותר לא יראמ כלל ועיקר ובאמת מותר רחוק
שלא יצדק כאלוה לכטת לו שום מקום • אמנם לסיכת תיית הוא ייתר גדיל אלא שיכנה הדברים להשגתו זה מ״ת• שישיג
סדר תמשתלשלים זמ״ז בגשמיים שיתעלה העילת על עלולו בו חמתו• ותייתר רחוק יאמרהו״א המתעלם• ותייתר רחוק
לכך יכט המשל הזה לכל תנמצאיס תרוחניים ונאמר צד יאמר ח״י הנפלא כשאלה כלי השגה ומותר רחוק נקודת
המעלה זת על זה • אמנם תאמת הוא שהמסוככיס הגשמיים דקה והיותר רחוק אין והיותר רחוק אין על אין • וזה ממש
יתעלו זע״ז במקום • אמנם הריחניים הס כאפס מקום מציאות הספי׳ אשר כין א״ס לכיניט • החל׳ תקרא ח״ה
ויתעלו זע״ז כענין עילוי תנשמת על תריח ורוח על נפש והת״ת הו״א המתעלם והבינה מ״י שאלת כלי תשוכת
ונפש על שכל • ע״ד שפי׳ לעיל כפ׳ ת׳ • אמנם על צד והחכמה נקודה ראשית הי״ש• והכתר אין• יא״ס אין על אין
הגשמות ימצא בו המעלה הוא תמקום תעילת על עלול! תחחיייכ כלתי מושג כלל ואפי׳ שם אי״ן לא יוצדק כו ח״ו •
ולזה הרקיעים הם גשמיים זע״ז ולמעלה מהם עדיין יש אמנם נוסף עוד מת מנין תשמעהו עתה דרך כלל ובתמרים
גשם עם היית שהטנעיים לא השיגוהו והוא סוד מעשה הבאים דרך פרט כע״ה • והעני! שאין סוד הדרגות אלו
כראשית כי רנה היא אבאר בפרקי ר״ע ור״י במעשה מ׳׳ת מ״א ח״י ראשי״ת אי״ן א״ס כאשר תחשוכ שתצייר
בראשית אכתוב מתם בעין כע״ת • ולמעלת מתם נמקום כשכלך ותאמר הנה המיה תחלתו עד מקים פ׳ ותעלת עד
סוד המדורץ שהם ז׳ )יתפשטו מן הגוף הגוף תתיכלות סופו ושם תחלת מ״א ותעלה תו״א עד סופי ושם תחלת
ויתעלו ויהיו כעין גוף וכעין נשמת ויתפשטו מהגשם מ״י ותעלה ח״י עד סופי ישם תחלת ראשית ותעלת ראשית
ייתעלו כמקים ולמעלת מזת כאין גשם ולא נוכל לנטת עד סופי ושס תחלת אי״ן ותעלת אי״ן עד סוסו ושס
מתיכל הזי ולמעלת גשם כלל • אמנם עד סיד קרני תחיית תחלת א״ס ונדע כו .תחל׳ וכל חת שיש בו התחלה
נשיג השגת לא כחיות עצמן וכ׳׳ש כקרני׳ שתם שכליים יש מ סוף ח״י זה טעית גמורה • אמנם האמונה האחתית
אמנם כהיכל מקום תתפשטותס הם בגשם יהקידם לזה כאשר תאמר מ׳׳ת איני משולל )נ״ל שכן צ״ל מתתויא אלא
סכה להם הוא תכסא שתוא כאין מקום ואין גשם ואין שמא ינו׳ והס תינה א׳ ותיכת מפני צ״ל אלא וכן משמע
מציאות אחר אל ראשית אלא קודם למעשה כראשית יהענין מסוף העני!( מ״ה מ א מפני שתו״א מתפשט ומתלנש נחי
שתעשה בראשית יתבאר בגשמיות ויתבאר כרוחניות • בח״ה משמה נתוך הגוף ואין מ״א משולל ממ׳׳י אלאמ״י
ואם יתבאר בגשמיות יהיה הכסא קודם לביאור זה ואס כתוך מ״א )נתיך מ״ת משחת נתיך הגוף • ואין ראשית
יפורש מעשה בראשית ברוחניות יהיה הכסא למטת עדיין משולל מתיי אלא מתפשטת ומתלבשת נמ״י והיא נתיך מיי
במעשה
ט 17 אילימה מעין א עין כל האו-ן תמר א פ״כאפ״בב ספר
שתם נשמת העולם וחיותם ולזה כאתר על מרעית עלה במעשה כראשית וענין זה יתבאר במקומו בעין • אמנם
שתים וירד וצפת חת שצפת יעלת תת״ז)ככ׳׳י ולא( *עלת חשת דרך כלל מה שנכנה המעלה אל האלוה אינו לכנות לו
לתרום ובזה תכין ענין תדרמת הנביאים חת תי׳ עניינם • ודרך גוף ח״ו אלא הכוונה על הרמז הטי כפ׳ הקודם כי האדם
כלל תצייר שהעולם הזה ככללו אלם וחיותו ונפשו בתוט מדר! טבעו לתמונתו וצורתו לתת השכח לכל המתעלה
וחוצה לו • אס כחך גחל לחצוא בעוד שאתת בגוף חיות זע״ז כxך צורתו עד שהכלי המעולה שהוא תשכל משכנו
העולם כחת שבתוכו דהייט מה שהוא חלאך תוך הגשם כעילוי הגוף כראש כחוח הכלי המעולה ומכי! יהי׳ העולם
ואס לא תוכל דע שאס יצוייר עלייתך שם תמצאהו תפני הגשמי שהמעולה חתעלה עלחכירו כעץ *התגלות הגלגלים
שתפשיט חומרך ותעלת • וכאשר יתפשע הנפש מהגוף ימצא זע״ז יתנהג האדם עפ״י הדברים האלו לומר על המעולה
הנפש המתפשטת בגוף תעולס ותתקשר ותתעלת כת וחינת יותר צד המעלה ולא שיתי׳ תענין כך אלא הכל משל והרגל
ובת תתעלה מהעולם אל מה שחוץ לעולם שאחר שהיא והאמת הוא שהמציאות כולו נשמת ונשחת לנשמת ונשמת
כנפש העולם ולא בגופי שהפשיט חימרו ולטש הגוף תיא נתיך נשמה וא״ס נשמה לכל ממצאים ימצא בכל ויקיים
בנפש העולם ויתעלה חן הנפש אל הנפש מחה הכל ואין דנר חיץ ממט ואין הייה מנלעדיו והוא מתלנש
,
שבתוך תעולס לא חת שחי] לעולם ותתכונן בית היטב בתוך הנמצאים• לא שתאמר נשמת הארץ האלוה וכיוצא שזה
וכן תחלאכיס כדחות גוף אל הכסא והכסא אס יצייר הוא פחיתות ח״ו אלא תאתר האלוה כאי״ן ואי״ן כראשי״ת
אפיסת עולם המלאכים למעלה כאין מקום היא תכסא והראשי״ת בח״י וח״י כתו״א ותו״א כחית וח״ת ככסא
והכסא נשמת תוך עולם המלאכים ותוך כחי׳ מציאות תוך והכסא כמלאכים והמלאכים בגלגלים הם האופנים הרוחניים
העולם הגשמי -והנה עתת יש שתי כניסות לכסא או דרך שתם מתפשטים כעשיהותס מעשים סיטת לדברים משמיים
העולם מחש בהתפשט החומר ויכנס מהעולם אל נפשו אפי׳ ליסודות הפשיטות והמורכבים ומנין זה יתבאר במקימית
וחנפשו אל רוחו היינו עולם המלאכים ומרוחו אל נשמתו רבים • אתנם העיקר הזה לתת מקוס לאלהות בלי גשמית
הייט הכסא והייט סוד מרעיה שנאחר בו חאחז פני כסא ובלי סילוק תן תתציאות השפל הזה :
וזה השגת ישעיה ואראה את אזני יושב על כסא רם ונשא הגשמיים יתעבה גופם ויעפר הדברים ג כ
ק פ ר
ויש שיתעלה מדרגה אחר מדרגה וזהו סוד הנשמות שאחר ברדתם• ותייתר שפלה היא יותר
שיפשיטו חומרס יכנסו אל נפש העולם מדור משמות גשמית -המשל כזה השמים זכים ובהירים ולמטה מהם גשם
ויתעלו אל רוחו מקום ג״ע של מטת מציאות עולם המלאכים יסוד האש גשמי יותר ומלמטת מחט יס1ד תריח גשמי יותר
ויתעלו ממט וט דרך מציאותו עד יכנסו אל נשמתו סול ולמטה ממט יסוד תמים גשמית יותר ולמטת יסוד העפר
הכסא ויתאחזו בכסא כסוד מחר משמות למעלת מההיכלות הגשמי יותר ועכור ייתר • והנה אלי משמים יורו המעלה
וכן יהי׳ סוד מבואה בחלק המתלבש זה בתוך זה וכעניין ]זה[ והיתרון אל המתעלה על התחתון ונשמת וחיות השמים ה א
הי׳ התפשטות המלאכים ותיו מתגלחים באייר לאברהם כתוך היסודות להרכיבן ולהעמיק ולהוות כתם המורכבים
ייראו בצורת אנשים ולא ייחס מ ת נ ת ם ועניינם במציאותם ו מ ת תשמים למעלת מתם במקום ומעלת• ולמעלת מתשמיס
שאינם גשם שמצאו במקום זולת מקום • אמנם תם משחת הס המלאכים שהם למעלת כמקום וזכות • וכן כל עוד
בעולם ונתפשט ונתגלם ונתגלה לאברהם מציאותם בהתלבשות שיעלו יעלו כמקום וזכות ויתפשטו מ מ י ף • ועתה המלאכים
הרוח בנפש ונפש בגוף דהיינו כעין עליית אברהם במראה הס נהתלבשות השמים וכארץ נשמת אל מ ו ף ותם חוץ
הנבואה תיתת עתת ירדתם אליו במראה גילוי עיניס מהשתים בפשיטות הגוף והמלאכים הם במקום בערך
גשמים ודאיס • והנה לדרך זה יהי׳ האצי׳ למעלה מכסא כשתעלה מן ה א ח לעזים ומן השמים אליהם יבהם באין
באין מקום ותוך כסא וכן במה שלמעלה מתאצילות שהוא מקום בערך שהם בתוך השמים ובתוך הארץ ולזה אלי
סוד חיות הכל וקיום מ ל תוך הכל וחוץ לכל והוא הכל תצייר שתעלה למעלה מן השמים תגיע אל אפס מקום
ואין מבלעדיו מקיים ומעמד ואין למעלה ממט מפני שהוא אל אפיסת הגשם שעל השתים אין משם• יטה שס מציאות
שכלית כל מה שיצוייר רוממות ואץ חוצה לו כלל שהוא המלאכים ואלו תצייר תפשיט מעצמך בשפל הארץ מקום
המאסף מ ל ואין מי שיאספהו והא טלל הכל ואין מי מצכ תאדם ותכנס ממשס אל כלתי גשם דהייט מגוף
שיכללתו חיי שאין שוס מציאות מעלה כלל למעלה ממט • תעולם אל נשחתו וחייתו תמצא ט כעולם כעצמו מת
אמנם יש לו מעלות שאין חי שיכילס ולא * ל שישכילס שתמצא כאשר תעלת כשמים עד אפיסת הגשם כמו שתחצא
נענין שתיא מחית ונשמת תוך כל ממצאים וחוצה לתם שס תמלאכיס כאין גשם )כאן( תמצאם כאן מתלבשים משם
אין *נר׳ נימיו! עמ״ש במאמר עליי! למרים שני!( « •
גימל *אי* ג״ל החעלייו
אלימה. מ ע י ן א עין כ י ה א י ץ ת ט י ־ א פ ׳ ׳ כ ב ספר 18
דנריאת ובעשר כתית דתלאטן ובעשר ונערך ספיר׳ ואין מקום פנוי ממט שאין מבלעדיו ולוה על דרך תשל
גלגלים דרקיעא: אמר ריש בתיקזניס וקנ״ה נהיר ני״ס דאצ" ]נ״ל שצ״ל ובעשר[
עין כל תמר ב
תמר ב ובו ב פרקים בהרחקת התוארים והיאך יתייחסו
שהרי הצדיק נתפלתו ׳נצחנו וישלוט ויקנל הפעולות והרי הגד ,התואריס והפעולות תם כלל כל האמונה א
ו פ י ר
א׳ מגדר׳ האלוה שהוא על הכל ומפעיל הפל ואיט נפעל שאנו נאמר נתפלותינו לפניו גדול גנור
והרי הוא נפעל מהצדיק ומתהפך מעטן לענין • ואס היות טראאל עליון גומל חסדים קונת זוכר מניאעוור ומושיע
שתתן נמת מעלות טונות לנורא ותגרע ילוד אשה כמה וכיוצא• והנה אס אני לא אייחס לו פעולות היאך אשאל ממנו
מתגרעון שתרצה לא בזה יתוקן פרטי עני! זה שמצד ות שיפעל -בהכרח הגמור אני מאמין נו שהוא חכם גדול יכול
גרעת כח תבורא שינוצח מטענות נ״א והרי נזה יתעלה נ״א רוצה טתן נוצר• ואס אשאל התשועה אאמין שהוא חישיפ
או הטענות או המעשה או התפלת על תבורא כיון שהבורא ועזוזו ונפלאותיו וכיוצא • ואס אני מאמין שתעונש ממנו
מתפעל ממנו או מטעטתיו או מתפלתו• ועיקר האמונה אבקש להקל העונש ולרפא החולה שאופן זה באומר׳ רופא
שהבורא פועל הכל ואינו מתפעל מזולתו כלל שאין עליון רחמן אתת שלח רפואה והנה זה יחייב תפעולית בנורא
עליו תוא עשת תכל ולא נעשה מזולתו והרי נזה נעשה שיתפעל חתפלתי וארצהו עד שיתרצה וירפא החילה וישלח
מזולתו ונפעל: המטר ויכפר תעון וכיוצא ואאמין בכעסו עד שנאחר שוב
עוד הרחקנו מהבורא כל גשמות והנה ע״י ענין זה ח״נט מחרון אפך והנחם על הרעת וכל כיוצא בזת ותייט שיתפעל
לו גשמות שבעולם שהרי כל טענות הגשם הוא מפני ויתנחם מאפו וחרוט וכן אומר והי׳ כאשר שש ה׳ עליכם
שתגשס יש לו תכלית ואפי׳ תצייר גשם ]דק[ עדלמאדמאדייש למטיב אתכם כן ישיש ת׳ וט׳ וכיוצא • כל אלו העניינים
לו תכלית והבורא אין לו תכלית וכן כל עצמותו אין לו הניאו להמון העם ולחכמים תתלמודייס שנזמניט לתאחין
תכלית ואס יקבל השינוי הרי הוא גשם שאין תשיטייס אלא העני! כפשוטו והרחיקו כל התקדמות תאמתיית המרחיקות
בגשם או בנעלי תכלית שהרי לפ״ז נאחר תי׳ תאלות בחרון עניינים אלי ואמרו שענין וידנר ה׳ הוא מחש דנור ואמירה
אפו וכעס ותגיע כעסו אל מקום שעמד מכעסו והרצה! והאיים יעתק וישתנה ־פעם מדנר ופעם שיתק ולאיניטו
ונתן תכלית לכעסו ונשתנה ונעתק מכעס אל הרצון ותנת כמת מהגנאי כינו לנורא בענין זה מפני שיתדמת אליהם
כל מת שהוא שינוי תוא תנועת ותעתק ממציאות אל מציאות שאס יכחישי זה יהיו כופרי התורה והעמדה • ולזה ענין ות
ץכל מה שהוא תעתק הוא כגוף ]סוף[ לעטן והתחלה לענין מסונן אפי׳ לדבר נו בפניהם משני שיחשנו פשוטי התורה
והוא שיטי והוא נעל תכלית ובעל גשם וכל אלו מגונים וח׳׳ו כפשטיות׳ ויחשמהו עיקר האמונה לפי מה שהתנהגו בזה
אין ראוי לייחסם לנורא כמו שקדם נתמר א׳ : מילדותם והורגלו בפשוטי המקרא ולזה צריכים אני להטביע
עוד הרחקנו מהנורא כל תעדר שנמציאותאלא שהוא שלם ולהחתים עיקר היסודי תאמתי הזה בלב המתחילים קודם כל
תכלית השלמות וא׳׳כ היאך נאחר שהי׳ נכעס והרצהו דבר ולזה נאחר שאין ספק שכל נוצח וחטצח תנוצח גדול
נתפלת ותרי אין לך תעדר גדול מות שלא ישתנת מכעס אל מהחטצח וכן אין ספק שהנצחין יהי׳ בכל איזה ענין שיתי׳
רצון נטענת אלא תננרא מצד מת שיעדר ממט תשלמות ננצחון המלחמות בגבורת הכחנין שיתי׳ בחכמות בי! יהי׳
ואות! תטעטת או תתפלות אינם לפניו וכשינוא המרצת בתוכחות על דברי רימת נין שיהי׳ באיזה פרט כי כל עוד
ישלימהו וירצהו ואחר שאותס הרחמים לא היו לו הרי הוא שהם שנים זה עומד בסברא זו או נענין זה וזה עומד
העדר• והשלמות אחר התפלה והטענה : בעני! זת ובסברא זו ונתווכחו עד שהא׳ יהפוך דעת חבירו
עוד נשאל• בשעת חרון אפו הי׳ הקנ״ה מרוצה"יחד והוא נאמר נצח פ׳ את פ׳ וגברה ידו כפי העני! תתוא • יהי׳
נעל נ׳ הפכים רצון וכעס הרי הוא מורכב חב׳ עניינים ע׳ידשיהי׳ הענק• ועתה נאמר הנה רצוע של הב׳׳ה בחרון
ונשנא משה נטל הא׳ ונשאר הנ׳ או היו נו נ׳ כמתחלה אפו לכלות את ישראל עמד משת בתפלת ובטענות ונצחו
אס תיו ט נ' מתחלה א״נ מה הועיל מרע״ת נתפלתי ואס ביטל והפכו חן החרון אל הרצון הרי נצחו נמצא משת גמר
האי' הרי תעביר שלמותו שתר׳ הנחת שהיו נוב׳ העזות יחד : מתקב״ה שהקנית מתפעל מחרע״ה ולפ׳׳ו הקניה יש שליט עליו
וא״ת »»־ rtiש;״; וכועס ימד
י 19 אילימה ב פ״א פיב עין בל תמר ספר
היותיט מאמינים אמונת שלימה באחדותו פרק ב ואית שאין ט תכוחית האלו רצון וכעם אלא או וה או וה •
שהוא אחד תכלית תאחדות שאינו מורכב אשאל איזה מתם תשלימית כ׳ יחד או א׳ חתס כל
מאחדים רכים ולא רמי עניינים אכל הוא אחד• מכל צד איות מתם שתרצה אס כ׳ יחד הרי לא הי׳ לו אלא אחד
וכחי׳ ולא יתחלק לעניינים רכים כשום פנים ולא כשום מהם קודס ככעס ואח״כ ברצון והרי הוא נעדרמא׳ מתם
סכת כלל לא כציור ולא כדמות תגיע לט ספקות רמת ואס א׳ מהם הרי בהיותו כרצון נעדר היותו ככעם ואס
כענייני תתפלות ופסוקי תתורת ומאמרי ח״ל ותנה הספקות היותו ככעס נעדר היותו כרצון וכל איות צד שתרצה אתה
האלו ראשונה שאין ראוי שיתי׳ שוס שס מורת על אמיתת ניתן גרעון כחוקו :
עצמותו ומהותו מפני שאין השגה כמהותו והיאך נכנה שם ואת״ד שב׳ התחת בו אמנס מהם ככח מהם גפועל יזה
יורת על אמיתת עצמותו וא״כ שם יתו״ת שאמרו רו״לשתוא ג׳יכ מן הנמנע בתקו שאין לו שים שליחות ככח אלא
השם המיוחד תמורת על אמיתת עצמותו היאך א פ xשיתי׳ כל שליחותו כפועל מפני שאס אתה אומר כן צריך שתאמר
נשוס פנים שאין אמיתת עצמותו ומהותו טדע׳ומועתא׳׳כ שיצא הכח אל הפועל עיי איזה טעם שירצה ותרי תכ״ת
תיאך תתי׳ נקרא׳ כשם כלל שאס נקראתי נדעתו ווה מתפעל להוציא חן הנח אל הפועל הענין ההוא או החדה
נמנע בחיקו ית׳: ההיא יתרי מתפעל מזולתי יתרי נמנע ממט שיתפעל א״כ
שנית מהטעם הנוי שם י״ה חצי השם מאחר שאין שם הוי״ה היאך נאמר שהיא כעסן ככח ונתפעל ממעשינו ונהפך אל
יתייחס לי שא״א לעמוד על מתות אמיתת עצמותו כעסן כפיעל והוא רחמן ככח ונפעל ממעשינו ועושה כפועל
כ״ש שאין ראוי לחלק תשס שג״כ א״א לעמוד על חלק ממנה ע״י תפלתיט ווה נמנע שישתלם מוולתו כשוס צד כמציאות:
שהשגת וו נמנעת טלת או מקצתה • ולאוחר ששם וה איט עור זווהרני כקכלת שלא לתת דמות אליו כאומרו ואל מ׳
חצי השם הגדול אין הדין עמו מדכרי ח״ל כנודע ולאומר תדמייני ואשיה ואיתר יאל מי תדמיין אל שאין לדמותו
שאין השם יהו״ת מורה על מתות אלא להודיע חיוב מציאותו לשוס נכרא מנכראיו כלל וא״כ תיאך ניתן לי דמיין גרוע
אין לו עני!: כזת שהרי אין לך דמיון גרוע ככל כני אדם מהכעס
שלישית מה שנכנה האלוה רחום חנון חרון אף וירא ה׳ וההתרצית a xמחת נפשיות ככ״א תגרועיס תמתכעסים
ויכאן וכיוצא תם מדות נפשיות ואין ראוי לדמות והמתפעלים ממעשה זולתם ויבא א׳ חן תחבירית וירצהו
לו דמיייס שהם איכיות שככ״א מדות אלו והס ככמה בחי׳ ויתרצה• הלזה תקרא אלמי תדמיין אל הרי נדמה אליטשלא
חתם תסעלות כגון רחמן כעסן דתייט שמתפעל לרחם או יספיק לך להגדילו ולהגכירו אחר שתכנה אליו הדמיון
לכעוס או חכם נכין שהם תכוטת נפשיות או תגטר תאמיץ ותמדית הנפשיות ימת גס אלי שתם תכלית הגרעין • ונקבע
העוו! וכיוצא הגדול ארך אפים וכיוצא וכל אלו וכיוצא מורים בלבך שד׳ אלו לא יתייחסו לטרא כלל• הא׳ ההתפעלות הב׳
הרככה כאי הפשוט : גשמיות הגי ההעדר הד׳ הדמוי :והתפעלות אפ״ מעצמו ע״י
הרביעית המשכן והמקדש • השוכן כמת הוה ועשו לי שום חידוש דכר הנק׳ כזה נפעל מוילתו והשנוי מן הטעם
מקדש ושכנתי כנת כניתי מת וטל לך מטן הזה עצמו• הגשמות ח צד התכלית וכיוצא• העדר כין שיט׳
לשכתך עולמים *שוכת למעונך ושכון כמת מאוייך וכיוצא ככח כין שיט׳ כפועל• הדמוי לשוס נכרא מנכרא־ו אפי׳
תמורת על מקום כל עניינים אלו רחוקים ממט ודאי שאיט לספי׳ דהכי כתיכ ואל מי תדמיין יכו׳ ותרי כתיכ כי לא
כעל מקוס שכעל המקום הוא גשמי • וכן יעתיק יומין ראיתם כל תמונת שוס תמונה מתמוטת הםפי׳ לא יתייחס אליו:
יתיכ ואיט כעל ומן ולא יש לו ייחס מ ק וכיוצא • ומכלל ואחר קביעות ההקדמות האלו בלב המשכיל אינו נח כשכלו
תטעחיס תנו׳ אין ראוי לייחס אליי שיש שם מתשמות ולא נפשיטי המקראית ודאי לא ישקוט אס לא יחקור על
כטיי מהכטיים שהם חורים הפעלות או איטית או מדות עיקר האמונה על איזה צד שיה" עניינה יעל איזה צד תפלתיני
נפשיות או מקום וכיוצא שכל וה רחוק מן הטרא וחאחדותו ועטדתינו עד ימס בהשכלת חכמת תאריו היאך יתייחסו
הרחק גדול מאד א״כ איך נמת לו שמית אלו או פעולות ובמה היו ולא יתרצה נאומרו איני מתפלל אלא לנעל האוצרות
אלו או חדות אלו • ואין לט פתח ליכנס כשערי הדרושים כחאתר החנמי׳ התלמודיים שנזמנינו שהרי נמה שנתבאר
האלו אלא בהיותינו מייחסים שמית אלו וכיטייס אלו ותואריס כפ׳ זה הגיע אליו כמה מהטעות הוא לייחס אליו העניינים
אלו לספ" • אמנם כא״ס לא יכונה אליו שום שס ולא שום האלו והאומר תענין סתם כמה חהרחוק מ ט וכין האמת
פעולה ולא שים כיטי כלל • ויש שרצו לומר שיטלים לכטת ייחשב לפניו ודאי נתפלתו כנער ולא ישיג מבוקשו אלא
ט שמות אלו ותוארים אלו שהם חי יכול חכם רוצה • אמנם בנער • וכאשר נרחיב בתמר :
הנקי *טינת! על מה »י(מר נן n&sro
J fl
אילימה עין כל תטי ב "*ב ״ פ״י ספר 80
הנקי נביטי הספי׳ יראה שאיני כן שהיכולת נמנה והחיים לא״ס א״כ נאתר הוא רוצה כה הרי כאותו רגע הוא תשתנה
ג׳׳כ ממנה וימנה היסוד חי• והחכם מ ג מ ה • וחצה נכתר • וכועס אתר שהוא רוצה בכעס תספי׳ או כרחתיס ותשגיח
אמנם נא״ס לא ימנה אפי׳ שס יהו״ה שסוד השם הוא י׳ נהם ורוצה נהם ופועל על ידס כענין שלא יצאנו מידי
תמכה כלל בתת שנתבאר לט נענין הספי׳: חכמת ה׳ בינת י׳ י״ק ת׳ חלמת• י״ה חצי השם חכמה ימנה
תבורא אח־ תכלית האחיות • והמלות והנה
וכיוצא • אחנס בא׳׳ם לא יכונה אליי שים שם ישים נקייה פרק י
רמת חלקום המקובלים לי׳ כפי קבלתס כלל • וא׳׳כ נמצא שכל מה שיכונה בתורה שיורה הפעלות
ושינוי וגשמות וכיוצא הכל כספי׳ • שתם פעולותיו לא מדות תאחתית • י&ינס חיוחסי׳ לזולתו ח״ו • אחנס העני! הוא
שהתחת האלו יש לתם ב׳ קצוות רחוקות תכלית הריחוק בו כאשר יתבאר:
לדעת עני! י״ס אלו שאט אומרים שתתואריס ותאחצעי׳ בחי׳ רבות • הקצה תא׳ מציאות תפעולית מגיעות ראוי פרק ג
והשמות תם עצחיתו או חוץ ממט!לכולה! לנו *בת הנפעלים התושגחיס חאתו • והנה בבחי׳ וי שהוא
פירושי קשה אם הוא עצמיתו היאך נעשה עשרת משתלשלים קצת תאחרו! אל הפעולות היוצאות חאתי ייחם׳ תתורת
עצמות הא׳ תפשטית • והד הם נאצלים נפעלים • ונאמר לבורא כל התלות תמורות הפעלות יהתורות גשחית והתורות
שהאלות יקבל תפעלות שתוציא ספי׳ אלו חתכח אל הפועל שיטי ותמורות העלר הכל בערך הקצה תאחרו! תמגיע
ואם נאמר שתם קדומות בקייחתו הרי הוא חיוב הקימות אליט הנפעלים הגשמיים מ ב י ס תגשמייס • אמנם קצתו
שאחר שהם עשר הס חחויימת א״נ אינם עצמותו והס העליון הוא לבקית הספי׳ בו אין ספי׳ כלל ואין רמי
קיימות מ י קימות • וליחר שהם עצחותו ואינם עשר אלא ואין חנין ואין חשבון אלא לבקית תכלית הינקות • והנה
אחדות א׳ א״כ היאך נאמר עשר יאינס • תם נ׳ תפנים תחלת פעולות הפרי הספ״ אל השיעיים בחםל דן ורחחיס
נאמירתיט• יצריך שנשחור פינו ואחונתיט לא שתתי׳ האמונה הוא נחלת תנקי חלת הנינה ששם צחיחת תליניס • אמנס
מעדת מעצמת אל עצמת ימאמר פיט ינגד חקצתי אל קצתי נל זחן שהכינה חאירה באור החכמה לא יתפעל נלין
שאט יזחריס אחי נאחדותי תפשיט ואט אימריס ש מ י״ס אלא יקשור המיות כולם תכלית הקשר והפעולה א׳!נאשר
אס היות שנאחי באחיות ואחי ש מ עצחותי הירא קישיא הנינה תסתיר פני׳ העליונים מן החכמת יתראו ריבוי
הפעילות ומפשטות תתיית והיין וענ״ז אין רימייס נעצם ליינתת היאך" נייחס לי שמית מתוארים ופעילות ותפלח:
ועתה נקשת עיי שחה מייחט בתייתט חייחסי׳ תשחית מתמנה אלא ממנה ולחוץ שתם ו״ק רינוי תפעולית יעליין
יהפעילי׳ לספ״ ו מ י אלי תספי׳ אצילית חחט שהיא תאצילס אין רינוייס נתס אלא נתעלותס ע״י תחל׳ ועייין תחל׳
וחרשה וא׳׳נ היאך משיט שלא יוצדקו מ פעולית האציל י״ס קרונה ינקת נאצי׳ אלא ע״׳ פעולתם ננסא ואפי׳ הכסא
נהם הפעולות השוטת • אפשר .שיאציל גבורת בדין אס לא היא ינקה קרונה לאצי׳ אלא כסותה פועלת ע״י היצירה
שיצייר הדין ומעשהו ואפשר שיצייר מ ס ד אס ־לא שיצייר שהם ז׳ הינלות שנהם תפעולית הנפרדות היוצאות לנ״א •
החסד ומעשהו שהד הספ" חחט נכוונה לא נחקרה ח״ו יזהו הקצה האחרון המגיע לנו שאנו נפעלים מפעולות
שאיט פועל חכם ואס הס נכוונה שס טינתו להאציל כל תנפרחת חשתנות נעירות לעתים ייוחית לחציאותיט •
מפי׳ וספי׳ על תזה ו מ י מ פ י ' על תגבורת כדין ועל אחנס להבין הקצה העליון הוא יבקית תספי׳ ננינה ויינק!
מ ס ד נרחמיס א״כ הדרא קושיא לדיכתי׳ וחת שתי׳ קשת חסוד החכמה ישם חייחדית תכלית האחיות הס בעצחן
לט מל תפעולית עצמן יקשה על מציאות אצי׳ מ פ י ׳ ש מ יחודככות תכלית ויכוך עד שיחצא חציאותס חצי תיותס
כלי הפעילת תיאך נשתנה ונפעלו מדות משיטת שמי אצי׳ הכל אצי׳ יספ״ א׳ ועצם א' • ואח״כ מהחכמה יתאחד!
נשיתי׳ חפץ נחסד האציל נחסי ונשיתי׳ חפץ נגמרה האצי׳ ויעלו ויהיו תכלית כאחדות בכתר• יהנה יה״ עניינם כחכחה
אחדות גמורה וע״י תכתר אחדות על אחדות• ויש בענין זה מנורה יאין לך שיטיס גדילים חאלו:
ועוד יקשה עתה פעילות מ פ י ׳ חסד דק ורחמים הס בחי׳ שיטת שכל עצם תכתר יהיו בו ב׳ בחי׳ או חצי שרש
פעולות עזובות מאתו או מונתגית מאתי מ י לכולהו הספי׳ בכתר דהיינו שהם מושרשים מ ג מ ה שבכתר ושם
פי׳ קשת אם מ עזיבות פועלות ברצונם • ואין בפעולתם נתאחדית אחליית גמור׳ ויתעלה עד אחדותם בכתר עצמו
שיתיף לא״ס ח״י יזהו סילוק השגחה שעיקר הכל הוא לייחס עד שהפעולות ־הס לא יקבלו שוס שיטי שוס הפעלות
ההשגחה לבירא שאס נסלק השגחתי חת לי שנאחין שוס רמי שים תעדר אלא קייחיס תחיד וכאשר יתעלו
משגחה אל מ פ י ׳ או אל זולתם אחר שאין הפעולות להתאחד תשס נחאציל נחצאס שאין נהם שוס רמי ישניי
וההשגחה חיוחסית לאלוה ח״ו וזה כפירה ואס היא חייחסת נלל ועיקר • אמנם לא נשיגס נשם שלא נשיג מהותו אלא
•לויצי צ״ל נ״י( והוא ריי( בעל• חכליח או אולי ציל בזז״ שנדע
י א II אילימה *יי *°י ב פ 0 ב
?Vל " ׳י,
1SD
ורכים אמרו שנמנע הוא לאלות לעשות כמותו ואמרו שאין שנדע שהוא פועל אל תחציאות באחדות גתורה ואינם רבוי
וה תלשות כת כו שיעשה האלוה הנמנעות י • ואני אומר כלל אלא כאשר יתפשטו!ישתלשלו יחצא בהם הממי ותשיטי
שהחסרון מנד הנעשה שאחר שהוא עשוי הרי אינו יטל והדין והתפעלות וכיוצא חן תדחוי תאסור ודרך כלל חה
להיותו כאלוה והרי החסרון מצד הנפעל ולא כפועל - שנכתבי בתורת תפעולית נכתבו כפי הגעתם אליט בשינוי
והטעם ׳שאני אוחר כך הוא לתת אחדות למאציל כנפעליו יתפעלות ותן בעצחן תכלית האחיות כערך צאתם תאת
ככחי׳ שאינם נפעלים אלא תם עצמיתייס והס אחדות תחאצי׳ עד שחת שנייחס ספי׳ ונספרס בי׳ איט חציי אלא
גמורה • ואין נפעלי׳ מצד עצמן שיורדים כירידת תנו׳ • חצד חת שיתפשטו ויגיעו אלינו הפעולות כדפי׳:
אמנם מצד המאציל פועל נהם ודכקיס לו והס מעצמותו הוא א׳ תכלית האחדות ויתפשט חחט הקב״ה פ ר
י ן י׳
ולא יתפרדו ולא יתכחט אל חציאית נחצא חדש כלל והייט תחלת מפשטות כלי א׳ בו כלל י
כחי׳ תפעולית ט בעצמותו שתם אחדות תכלית האחיות תפעולית בתכלית האחדות ואין תבדל ביט לבין חאצי׳ שוס
כדפי׳• וכאשר יתאחדו הספי׳ לא יתאחדו אלא כתשיגס המדרגה ענין • אחנס יבדל חחאצי׳ תכלית הנדל אחר שהוא חאצי׳
הזאת יסיט חצית אחד לדכק תפעולית כפועל ולאחל הנאצלים ומלי נאצל ואיט תעצתותו • אחנס הבדל זה שהוא לנאצל
כחאציל כחלת אחד כט׳ : איט מצדמאצי׳ שהתאצי׳ ישיבהו כל טובה וכל תה שאפשר
' האלוה אין ראוי שנשלול חחט מצין
ש ש
ין פ ר
לסמל • אחנס לא יסבול לתדחית אל חאצי׳ תכלית דחיון •
ויקראהו לא רוצה ח״ו שזה יס׳ מפני׳ ג׳ עניינים • הא׳ קדחות • הב׳ אחדות • מ ׳ חציאות •
גריעות שחי שיפעל בלא רצין יקרא חיכרח אי פיעל בחקרה הקדמות אין קדמות כקדמות מאצי׳ מפני שמאצי׳ הוא
ח״ו • וא״כ נראה עתה אס נאחר רוצת הוא שיטי פעם קדמות כל • עד שאפי׳ מלת קדימות בעצם לא יוצדק מ
רוצה ופעם לא רוצה ואס נאחר לא רוצה הוא מוכרח פועל מפני שהמלה הזאת חחייב מחלה וקדמות הא״ס מאצי׳
בלי רצון • ואחר שב׳ הצדדים האלו קשים נראה לאיזה צד קדמות שאין קדמות לקדמותו ואין מחלה אליו שהוא התחלת
נכריע הענין ולזה נאחר שסא רוצה בהכרח שמי חציאות כל הנחצאות ואין לו מחלת ח״ו כלל • אמנם נאמר על
הרצון הנאצל הוא האצי׳ וא׳׳כ היאך נאחר שהאציל הרצון צד השולל קדחות שאין קדחות כקדחותו • אחנס הנאצל
והוא אינו רוצה זה נחנע א״כ נאחר ודאי שהוא רוצה איט קדמון אלא לשאר מאצליס • אחנם הוא בעצחו חדש
וכן נאחר שהוא חכם שאם אינו חכם היאך האציל החכמה חדשו מאציל והאציל וסבתו ומחלתו הוא מאציל :
והוא איט חכס אלא ודאי חכם ועד״ז נשתחש בכל התואריס הב׳ האחיות • אין הא׳ תאמתי אלא א״ם מאצי׳
א״כ תדרא קושיא לדוכתין שנחייב לו התואריס • אחכם שהוא א׳ בעצם אחתת עצחיתו שלא יקבל השיטי
התרת הספק הזה הוא על אחונה זו• דע שהבורא תייט א׳׳ס ימפעלי״ת והכ״ח ותדחו״י • אחנס מ ת ר נאצל א׳ יקבל
פועל כל תפעולות בבת א׳ ובהשואת א׳ ולא יתייחסו אלו את הי׳ האלו כולם ראשונה תשיטי משתנה לא שינוי בעצם
הפעילות הנפרדות אלא מתספי׳ ולמטה • המשל בזת תחסד אלא תאחר שיצא מן מאצי׳ יקבל קצת מיטייס יסיט מת
והדין והרחמים תם פעילות נפרדות תם מתפריית להגיע שפי׳ נאידרא בחש״ק שלא ס׳ מתוקן בתי׳ ינתקן יענין זה
אליט חג׳ נאציל שהם חגית • אמנם בבינת תם שלשתן יחד איט על צד הדקדוק ויש נו תוספת מאיר אנארהי עיד נע״ת:
ועכ״ו עדיין פעולת׳ נפרדת וו לעצמה וזו לעצמה בקצת • ב׳ יקבל ההפעלות דתייט שסא מתפעל מזולתו שמי הוא
האמנם בהיותם בחכמה תם חייחדות יותר • ועדיין תם נאצל נפעל עלול וסובב חמאצי׳ יהי׳ בכח ישב בפועל
בקצת ההבדל • אחנם בכתר כולם הס רחמים והס עצמות יסיט אפשמ ס ׳ נעדר והוציאו איט חחויב אלא תלוי בחאציל
א׳ יכשתעלת למעלה תם נפעלות ונשפעות בהשפעת א׳ מקבל אורי ושפעו ראשונה ועד״! כל הענין וכיין שירד למשה
והשואה א׳ ותנה לא יקבל הפעלות משוס פעילת שהפעולות ממט יקבל הדמוי במקצת שהרי נאצלים אחרים אפשריס כמוהו:
נובעות ממנו ויוצאת ממט ולא פועלת נו ח״! ו מ ה הפעולות ג׳ מציאות• אין מציאות הנאצלים כמציאות הא״ם שא׳׳ס לא
לפעול לזולת לא לפועל בעצחו א״כ אינם פעולות פועלות יעדר לעולם שסא המצוי תאמתי שתמיד לא יעדר עד
בעצחי אלא נפעלות חחט ולא יתייחס לו שוס שיטי שעצחותו שמלת מצוי לא יצדק בו אלא על צד השולל דהיינו נמצא
א׳ ורצוט וחכחתו ובינתו וחסדיו ודיניו ורחמיו וכיוצא איכס ואין עת אל מציאותו מפני שמלת נמצא מורת שנמצא
נפח־ית ט אלא חייחדית באחדותו והא כיצד שהוא פועל ונתחדש ח״ו וזה איט אלא תמיד מצוי והנאצל נמצא חחודש
תפעולית חחט ולחוץ ואיט נפעל כשרוצה לתשתטת מרצון שנחצא עת מציאו • ו מ י העניינים אלו נתעלה מאציל
אל רצק יכן כשהוא תתחכם או כשסא חרחם וכשהוא על מאצל ואין מאצל נמלט חתם נשום אופן נעולס •
מתאכזר
אלימה ח
עין כל תמר ב*יי 5״י ״
פ
סנ£ך* ״
הנאצל עס כל זה יש רצון לרצון ורצון לרצון ולזה ייחסמתאכזר לכן איט מתפעל כאכזריות או ברחמים או בחכמה
נאדרא רעוא דרעוין לתת החקרנות לנאצל אל התאציל או נבינה לתנין ח״ו אלא מא קייס בלתי משתנה והפעולות
והדמות עד שלא ישתנה אלא ממה שהוא תחודש שנפעל טנעות ממנו ולחוץ לא פעלו שום שיטי ולא שום הפעלות
מהרצון יא״ם נלתי מתפעל ואינו יוצא חן הנח אל הפועל ומיט שמא שופע משפעו ממנו ולחוץ לא נפעל נעצמות!
מפני קדמותו אינו מקבל הפעלות יאח״כ יתפשטו הרצונות וההשפעה הזאת בניינה ממנו לא במקרה ותמיד היא
מרצון אל רצון שעתה צריך נ׳ עניינים תא׳ נח מאצל ההשפעה הזאת וקודם שהאציל שום נאצל לא היתה השפעה
לתאצי׳ ומצד א״ס רוצת תתיר ורגפעל אינו מוכן ואין נוזו נמשכת לזולת ואין לו תוספת אחר שהאציל ולא גרעון
נח לקנל הרצון ההוא רצון נלתי מתפעל הנשפע מא׳׳ס קודם אצ" שאחר שהיא הכל הכל מא באחדותו בלתי מתפעל
ממנו ולחוץ ומניעת המחודש מפני הזמנתו והכנתו אינו מעצמו אל עצמי שמא ופעולותיו וחכמתו ורצונו ובינתו
גרעין נרצון העליון אלא אדרנו; מעלת שהוא תמיד שופע וחסדיו הכל א׳ שאינם פעילות יוצאות אלא הוא כעצמו
ונותן ממצא החדש אנל ממצא המחודש כלתי תוכן עד מעצמו אל עצמו אחד• ואחר שרצה נרצון כלתי פועל כעצמו
שיתפשט וישתלשל מדרגה אחר מדרגה מרצון העליון ע־ אלא פועל כנפעלי׳ כעין שפי׳ נשאר המדות שאינם פועלות
הרצון משלם להשריש נו רצוניות ומחשנות שרשים לנמצאים נו כך הרצון הזה אינו רצון משנה עצמו ח״ו אלא רצון
התתאצלים למטה• ועני[ ההכנה הזאת ה״ם ואלה המלכים משנה ,,הנפעלות דתייט שנשתנה תכתר שלא היי ונתמה
אשר מלכו הנדרש כאידרא כאשר אנאר כע״ה כענץ ונפעל מלא נמצא אל נמצא לא שיקבל הפעלות א״ס כהמציאו
שיתקרנו הנמצאים ע״׳ כחיי הרצון המחודש הא׳ תכלית הכתר ונאתר קודם לא היי ממציא ועתה המציא אינו מקנל
ההתקרבות זולתי ההבדלים המחויינים לנו לתת למחודש הפעלות שהשינוי ממנו ולחוץ לא עומד נעצמו • ולקכוע זה
הנמצא מן הקדמון הא׳ האמיתי כדפי׳ לעיל נפי ה׳ • יותר נאחר שעתה לא נייחס לא׳׳ס עת פועל עת לא פועל
ואחר שידע המעיין עני[ הרצונות האלו וידע שנכלול כולםאלא נאתר תמיד שיפע השפעתו • ולא ייחס זת לא״ס לנד
כשם תכתר • אמנם הם מדרגות ככתר לא נייחסס כשם רשב״י ע״ת באידרא אלא אפיי אל תכתר מפני רחמיו נתן
ספי׳ לעצמי כלל אמנם כולם רצון והכתר רצון אלא שיש לו המציאות הזה והמעלה הזו כ״ש בא״ס והנה תמיד
שופע ותתפעלית בין שופע ללא שופע אינו ממנו אלא
רצון לרצון ורצון לרצון עד לקרכ הנאצל אל המאציל כדפי׳
נייחס כל הרצונות יחד כשם כלי לנשמה הפועלת כתוכו • תהנאצלי׳ התחתונים שלא יוכנו לקנל ההשפעה • ולזה יעדר
ועתה נאמר כי נשום נמצא מתחדש אינו שינוי כרוצה ואף תעונה העליונה • והנה התפעלות ננאצל עד״ו נאתר הנה
אם יתפשטו הכלים עד להמציא כלי הגבורה שכת האף הרצון מ א רוצת •למציאות הרצון יכריח שנאמר עת עשת
והחמה והאש השורף הנה כאשר א״ס הנשמת לכלי יתן כח העולם ועת לא עשה דהיינו עת האציל הכתר עת לא
נרצון ורצון נרצון וישתלשלו הנמצאים ממנו כסוד תיית האצי׳ ולא יקבל הפעלות • עת רוצת עת לא רוצת • מפני
הפעולה יוצאת ממנו נצאת תפעולית מהנשמה אל הגוף שהפעולות ממנו ולחוץ שתדותיו אינם פועלות בעצמותו אלא
כמשל שהמשלתי נספ״ר כשער עצמות וכלים ואלו דברי שם: פועלות ממנו ולחוץ יכמו שאט אומרים רחום חנון והיינו
כפרק זה להציל משעות שלא ידמה באתי ח
פעולות ממנו ולחוץ נלתי תקכל הפעלות ההם כך מדת
פרק
המעיין שנתחדש שום חידוש בנשמה רוצה כמו הם נלתי מקנל תפעלות מלא רוצה אל רוצת
אשר נכלים ח״ו יוה שאנו אומרים שהוא א׳ קייס שהמציא תפני שההפעלות ככתר הנרצה להמצא עת כוולת עת •
כל נמצא יא׳ לאחר שהמציא הנמצאים ימה שידחה נקצת וזה מעם לתה שירצהו האל רצון עליון להאצי׳ ויחדש
מקומות נדנרי רשנ׳׳י כענין קו החדה וכיוצא שיש חידישאצילותו • אתנס אחר שרצה והאציל לא יכטל אצי׳ שאחר
שרצה נזה לא ירצה בזולתו שיתי׳ שינוי תרצי! אל רצון
אינו נחאציל ח״ו • אמנם האמצעיים אשר בין הרצונות הנו׳
לספי׳ שהם האמצעיים נין הנשמה לכלי הס הם התחודשים שתחלת הרצון נייחס לתאצי׳ ולתת לנפעלים עת תחודש •
כי הנשמה בעצמה לא נתחדש נה דנר שא״ס לא יקנל אתנס שנוי תרצון אל רצון לא נתן לו שאינו תעלת לרצות
תוספת ולא מגרעת כדפי׳ בפרקי אנ׳׳ג • אמנם העני! הואכזה ואח״כ נזה שאחר שרצה *לך יאות לייחס לי שלא ירצה
כ׳ קוים •המצאת כל נמצא הוא א״ס והוא התחלת לכל שמא מונ ולעולם יימיכ ואס ישתנה הרצון מהכתר ולמטה:
6
י ק י ז הנף ,נתת שפי׳ שנייחס לא״ם הרצון המייוחזנו
והוא שכל כדפי׳ בתמר : שאינו מקנל הפעלות ממנו ויוצא תתנו
ולחוץ ופועל הפעלות מאצל לא נמאצי׳' והנה נזת יתחדש והנה אין שום מציאות זולתו ואחר שנמצא הכתר שמא ג״כ
שכל אנל לא כמאצילו אל תאמר שהכתר משולל •»•׳ שצ״ל לא או לוין
חא״ס
ט ח פ ב פ 5 נ
אילימה י י עין י ״*י ספר
תכתר וכאשר יעדר תיקונם והכנתם אפי׳ לזה יתעב מא״ם • המשל נזה שיעלה כדעתך שמה שהוא נתר אינו
אליהם ויתלכש כאור חכתה שבכתר וכאשר עוד יתעב א״ם חייו שזתי שניית חלילה וחם אלא מה שהוא תנתר הוא
לחיעוט ההכנה יתענה אליהם באור החכמה עצמה וכאש א׳׳ם שכח המאציל כנאצל • אחנס תכתר אינו א״ס שיש
עוד הם נלתי חוננים יתענה נאור תדעת ונן נאור הביט כא׳׳ס חת שיש ככתר ויודע ומשיו; א״ס תכתר כמציאות
כדפי׳ • ואולם כפי ריחוקם נפי פעולת א׳׳ם נהם ע׳ חשוכח והשגה וידיעת נפלאת חחת שתכתר חשיג עצחו
אחצעיים נך ירנה היין כתם לפעול נתחתונים עד שכאמ והטעם שהוא *הווה והאצילו ואיך יםתר נאצל מתאצילו ואפי׳
יתגבר הגבורה החזקה יתי׳ בתתלכשות הנשתה כלבוש הכתו חלת ידיעה והשגה לא יצדק אלא על צד הענרה • והנתר
ונתר נלנוש החכמה שככתר ולכוש חכמה שבכתר בלבו; אינו תשיג חא״ס שום השגה כעצמויז אחתתו רק שיפלא
חכמה עצמה וחכמת עצמת נלניש נינת ונינת ניעת א נהשגח עצחו חפלאי חחציאו שאין שוס ידיעה נא״ס לשום
איפנא ולעולם א׳׳ם פועל נתיך הנמרה היינים האל נחצא אלא חצד פעולותיו לא חצד עצחו ונחו שאנו לא נשיג
שתתעלה ע״י ספי׳ ונתלבש עי שאפי׳ הנהנת הנינה העלנ נשמתיני אלא שאנו נדע נאחונה שהיא פועלת כנו כך
אור החסי ואור הת׳׳ת שתם חשד ורחמים ופתח מקור תכתר אינו משיג נא״ם אלא שידע אתיתות פעילותיו נו •
תגבורת ודני׳ ואים פועל בת ע״י התלבשות 'mוהדין יא׳׳ת נחה הרחקנו השגת תכתר כא״ם מפני שאחר שהוא
ממנו ע״י תשתלשלית המדרגות ואין תדין חחט מפני נאצל יש לו תכלית וכיון שיש לו תכלית אינו עצחות תא״ם
שנפעל נםוד עצמות ובלים והמשלים הכו׳ נפ׳ הקולה וכיון שאינו יודע עצחיתו אינו יודע אחיתתו אלא חצד פעילותיו
ובזה תפ׳ אתת נותן ההנהגה לא״ם ולא יוחס אליי שוס שאין לו תתחלות שידענו חצד התחלותיו:
דין ולא שוס פעולת בלל ועיקר ויצאנו מדי כל הספקות ונחזור לענ־ן הפרק והנה כשהיה והאציל תכתר תאצי׳ ותוא
ועוד נאריך נע״ה: , מתלכש כו כנשמה בתוך הגוף ופועל בו וכאשר הווה
קושי׳ עצימה יפול כדרוש הנז׳ והיא ט
י י ו 7'fpH פ
והאציל החכחה הרי השגחתו חתלנשת בחכמה באמצעות
״ 'את לא ימנע פעולת הגנורה והדין תכתר ונחצא על דרך זת ננינת וכדעת • אחנם חתדעת
היא ככוונת ממנו וידע נה או לאו אם יודע נה והיא נחצא בשיווי נז״ס לפעול נתס ננשחת כתוך הגוף נענין
נכוונה ממנו הרי פיעל הדנים ותשינוייס ואם אינו יודע שיחצא השגחתו נשחת נתיך הגוף בששה הנהגות לפי
נהם ופועל נחיונ שלא ננוונה זה מגונה מאד • והנה שחתנאר נחש״ק ולעולם א״ם נתוך נולס או שיחצא א״ם
קושי׳ זו אינה אלינו לכריית אלא גם יקשה לכל המאמינים אפי׳ כמל׳ אי שיחצא חתעלס כלמש תכתר והכתר חלמש
כהשגחה • אמנם לנו יקשה ע״ד הספי׳ ולזה נאמר אם לאייש ונמצא א״ס נכתר שבכתר כתוך כל תספי׳ אפי׳ כחל׳
נצייר מלך מיתינ לצדיק ולגננ נקראהו מקולקל ההנהגה או שיחצא א״ם ננתר שננתר ונתר שננתר נתיך החכמה
וכן אס נאמר מלך שהוא נעצמו תולה רשעי נני אים שננתר וחשם חתפשט ננל תספי׳ אי שיתי׳ א׳׳ם חתלנש
יתורגם נקראתי חגונת ולכך שתים אלו נרחיק מהאלוה נכתר שככתר וחכמה עצמה ותדעת והם נשחה לםפי׳ או
ולאריחקו הדינים מהאליה תחקוכלים קדחונינו לגריעות שיתי׳ חתלנש ננתר שננתר ונחנחה שננתר ונחנחת וכדעת
הדינים ח״ו שהרי אין לך דין ייתר חזק מדן תמות והגהינם ובבינה ותם ששת • ולפי תשתנית המציאות האלו נך תשתנה
ופי' רו״ל והנה טונ מאי זה חות ויש שפי׳ זה גהינם מפני ההנהגה• והטעם שהנהגת תנשמת לנשמות׳ הוא א״ם אינו
שע״י תייניס תיקון הנמצאות כולם • אמנם הרחיקוהו הנהגה שלימה וכאשר תספי׳ יתדנקו אליו אין נהם דן ולא
לכי עניינים • תא׳ לסכת הפעל תיינים ע׳׳י הרעים חשתן כל אלת רחתיס גמורים ושלימות הכל מפני קורבת
המגונים נקראהו עכי מצורע ומצא ופי׳ לא יגור נמגורך תאצילס אליתס אתנס כאשר יתרחק כתו תדרגות תרוחק
רע • ופי׳ צא תפתה וגם תוכל נריח נמת שהוציאוהו כך הוא שינוי ההנהגה ולוה ההנהגה הרחוקה תכולס היא
חחחיצתו של הקנייה וכיוצא • ועתה לירך ית נאמר שאין כאשר הכינה ילביש הדעת ותדעת ילביש אור החכחה
ראוי לחלך לעזונ היין אלא להשגיח מ • אמנם לא נעשה והחכמה ילכיש אור חכחת שככתר ואור חכחה שככתר
ע׳׳י • ואחר שנשמור נ׳ ייחוסים אלו לא נשאר לנו ניחש ילמש אור הכתר עצחו ואור הכתר ילביש איר א״ם והנה
תות אלא להשמר נשתים אחרות והם א׳ שהדנים חודם השינויים תאלו תלוי כנאצלים תנת כאשר ישתלחו מאצלי׳
הפעלות כעין הכעס והחרון אןז וכיוצא ־ הנ׳ שהאלוה טוב ויוכני אור א״ס יושפע עליהם מלמעלה וכאשר יעדר
וחטינ כאמות וציור • ועם תיית שהדנים יפים כתכלית הכנתם חצד תתחתונים ולא יוכלו לסמל אור א׳׳ם יתלבש
נתהתחלה הס עונש וכעם• וחתטוכ תרחמן תכלית הרחמים אור איים ויתעבה באור תכתר וירד אליהם כהתלכשות
• נ ו ׳ ש5״ל ו!ו1ה\
קשה
אילימה עין כל חמד ב פיט ספר
תקורות שנפתחים תן הבינה והעצמות הנמצא נהם תוך קשת *שיתפלו הדינים • ולזה כתייתיט נותרים באזהרות אלו
הספי׳ הוא אור הבינה ונתוך אור הנינה אור הדעת ונתוך יצאט יד חובת כל הענק ואין הכוונה עתה כביאור צדיק
תדעת אור החכמה וכתוך אור החכמה אור חכמת קדומה ורע לו ט׳ שענק זה יתבאר כמקומו כע״ת י אלא עתה
חכמת שבכתר ובתוך חכמת שככתר כתר שבכתר וכתוך אט כמציאות היאך יתייחס לו נותן לרשע רע כרשעתו ולא
כתר שבכתר אור א׳׳ס פועל בעצמות כתוך תגבורת נשחה •יתייחס לו גנאי כלל אלא שלם תכלית השלמות וע״ן תתכוקש
מנהגת הדנים וזולת׳ אין הנהגת כלל • אמנם כתתלכש הוא הפרק • לוה נאתר לראשונה שהדנים תורים הפעלות
הנשמה הזאת לבוש כתוך לכוש ולכוש כתוך לכוש ולעולם כי במת שנתבאר לשאר התוארים כפ׳ הקודמים יש כדי
עצמית נמצא בתוך השפי׳ ותאיר בת ותופיע בת נהיות תיקון הענק ימה גם שהיספט ההרחק הגדיל הזה ו׳
התפשעית ההשפעה יוצא ומשתנת מא״ם אל הספי׳ ואיים מדרגות וכאשר תגבר הגבורה שהוסיפה הבינה עולה אל
בלתי מתפעל שלא יקבל הפעלות • אמנם התפעלות נספי׳ התותים ותחם־ וסגר נעדם ופתח׳ מקור הגבורה הנה
ובמדרגות המתרחקות ימשתלשלית אלו מאלו עד הגיע מא״ס תרחקט ההפעלות ממט די הצורך ני מה לט אם נאמר
אל הגבורה וזה נעצם תגבורת ויתדנק תגבור׳ בעצמת רחמן או גאמר נעסן לעגק ההפעלות תנל עגק א׳ אלא
נא״ס נתונה ני בדרך שנשפיע המדרגות בעצמן בהתרחקות נמה שפי׳ שא״ס לא יקנל התפעלות חתספי׳ והפעילות
או התקדמת אל המאציל כך נשפעם לפי מציאות נשמת׳ שהפעילות אדרנא פעולות ממנו והוא איט גפעל מהם אלא
דתייט אור א״ס בתם לפעול נספ״ נתוכ׳ כהתרחק או נקירוכ אדרבא פועל נהם לתחתונים הנמצאים ממנו ושופעות ממט
ויפעל הדין ממנו מיונה מכוונת ובדקדוק ובשיעור כאשר ולחרן כממאר כפ׳ הקודחים יצאנו ידי החיוב תזת • אמנם
הגון יראיי למלך מנהיג• ולא יתייחס אליי הדין ממש שהוא לשני׳ שהוא הרחמן והטוב א״צ לומר בו כא׳׳ס כעצמו אלא
הטוב • אמנם ישתלשלו ממנו הדינים ואפי׳ נעת אשר אפי׳ ככתר ייחסנו המעלה הזאת מפני קורבת׳ אל המאציל
יסתתמו נ׳ מקורות בבינת שתם חסד ורחמים מגדולת ואפ" כחכחה ולא ייחסו הדנים אלא למטת • אמנם תענין
ית׳׳ת ויפתח המקור הא׳ שהוא הדין הקשת שאז העולם הוא כי כאשר הספי׳ הנשמה העליונה היא א׳׳ס קראה ר״ש
נשרף בדיניו נעין נעת שנחרב הבית הכל ככוונת ידיעת נשמתא לנשמתין תאיר בהם מדרגה הא׳ דהייט שלא ילביש
ממנו • אמנם נתתלנש העצמות המדרגות תנו׳ בדי שימצאו הכתר שבכתר ולא חכמת שבכתר ולא חכמת ממש אורו אלא
הדינים ולא יעככו הרחמים וזה הכלל אין שום פעולת קלה הספ" טלם מאירים כאור עצמותו אן תם כאלו כילם עלולות
או גדילת נפעלת מלפניה שאינה ככוונה ידיעה למעלה ממט שאינם עלילות זו מזו אלא מצד עצמן כאשר עוד
שמורת ופרטייתם ומציאותם מאתו על הדרך הגז׳ יגס אחר אבאר אזי יהי׳ כולם רחמים שאין שום דין כלל למתקרכ
שהגבורה מנהגת הדינים מצד עצמות ע״י תתלכשית תנו׳ לא׳׳ס ועלול ממט וכאשר א׳׳ס יתלבש אור עצמותו ככתר
יתפשט סוד העצמות כתתלכשות הנו׳ כדרך שיתפשטו שבכתר ומשם תאיר ככל הספי׳ כענק a xעלולות מדרגת
המדרגות ותתלבש תגבורת אצי׳ כמדות לכוש תוך לכוש עד שני׳ ומקבלת הנשמה כתתלכשות תכתר שבכתר כענק
הגיע אל החיצונים ואין החיצון פיעל יותר מהמדה התכוונת שימצא א״ס כספי׳ באמצעות תכתר אוי השפ״ מנתיגות
מלמעלה כדרך עצמו הנו׳ המתרחק ומתלבש כתתלכשות ברחמים ולא בכיי׳ הקודמת וכאשר עוד תתלבש הנשמת
הגז׳ ופועל ע״י הגבורה החוקה וע״י המל׳ בפירוד מזיווג מדרגה ג׳ דתייט אורא׳׳ם מאיר תוך הכתר שבכתר והכתר
והעצמות מתפשט דרך המדרגות אם גפרדות וכין כין אפ״ שבכתר תוך החכמת שבכתר ומציאות וה עצמית הנמצא
חת שנייחס גלות הכל מאתו על הדרך הנו׳ והזהר שלא כספי׳ כולם אזי יחלש כח רחחיר aיותר י וכאשר העצמות
תייחש שום הנהגה מבלעדיו ח״ו ויתרחקו כל התנהגות הנמצא כספי׳ תתלבש עוד •נחכמה עצמה אזי יהיו רחמים
תתרחק *תכ״ו וטלם מאתו • וכאשר נתפלל שוב מחרון אפך ולא כ״כ • וכאשר יתלבש עוד כדעת ותהי׳ הדעת ענף תכתר
והנחם וכיוצא נרצת שיתפעלו המדות ויפתחו המקורות כאשר יתבאר ענייט מאיר נשחת תוך הספי׳ ובתוך הדעת
ויתקרמ הספ" ויומו לקבל אור הנשמה וכערך ההשתתפות אור תחנתה ובתוך אור החכחה אור החכמה שבכתר שבתוך
אשר לעצמותו בתיך הספ״ נתקן הספ״ להכינם אליו ויתמלאו אור החכמה שבכתר כתר שבכתר ובתוך כתר שבכתר אור
רחמיו ויתרפאו מממן הדינים שהסיבה האמיתית התרחק׳ א׳׳ס יהיו הספי׳ הנהגה יפה אכל לא דין גמור מפני שאפי׳
על הדרך תני׳ לא שהוא יקבל הפעלות • אמנם הספ״ שיתרחקו מא״ס ת׳ מדרגות כתוך כל ספי׳ וספי׳ עדיין
יתפעלו ממנו ונרצה כאומרו שוב מחרון ונו׳ אל המדה מציאות מתאחד ברחמים• יכאשר יתלבש הנשמה עיר כאור
תתנתגת כדן ובחרון כתיותינו מיישרים שכלנו אל הפועל הנינה וו היא ההנהגה הידועה כספי׳ חסד דין ירחמים ג׳
אשר *;ר׳ !» ym׳
**ולי i'iשייויולו
אילימה ט 6
״ ״י £ 3
ל יי*״ כ
עי1 ספר
אמרו על הענץ הזה דרך קצרה הוא היודע הוא הדעת הוא אשר אינו נפעל שמא המנהיג תוך הספי׳ יוננו הםפי׳
תידוע כעני! שאין ידיעתו כנמצאות מצד הנמצאות כעצמם • כרצונו תכנת עצומת ויתקרט • והיינו מה שנאאר שיאיר
אלא נתיותו יודע את עצמו יודע תכל כיון שתכל נמצאו תכתר וכיוצא ולא יהיו מ פ י ׳ תאמצעיות מלבישות אור א״ס
מאמתת עצמותו וידיעתו קלומת כקדמותו אין שום חידוש !מרחיקות אותו חן הספי׳ התחתוטת אלא יודכט ויתיו
נוסף ני מפני חידושי תנמצאות מפני שתיא קדמון וידיעתו מעבר לבד לא לבוש והיינו שכטות אור א״ס נספי׳ עצמן
נקלמיתי • )הנמצאות קינלו חידוש מצד עצמן • אמנם מצד ואפי׳ מכורת נרפאו תדינים תכלית הרפואה ונתבטלו
עצמי קדמין יידיעתו קדומה יתנמצאית קלימית נעצמי כלתי ונמתקה תגבורת תכלית המתקה ואו נפעלת מבור׳ מאור
חתרנות שלא יתרני נו חייו אלא הוא הדעת יהיידע והידוע א״ס במדרגה א׳ בהפעלות מ ת ר במשל ואז כל מ פ י ׳
ותנת לפ״ז אחדותו נלל הידיעה דהיינו תנחצאות ותנמצאות מאוחדות שאין מ פ י ׳ משתלשלות ומתרחקות אלא מצד עצמן
מייחלות ידועות לו נעצמותו מיוחדות נאחל תאמתי • ואחר כדפי׳ • והנה התרחק ותקורבת תלוי בזיכוך תמדרגית • אס
שתגעת אל תמדרנת תזאת תדע מת אט אימריש חהספי׳ יזדכך מ ת ר יהי׳ אור א״ס כספי׳ ואם יתעבה ילביש אור
נעלמות בעצמותי חפנישא׳׳ש נאמתת אחליתי טללתנמצאות א״ם ולא יתפשט אל מ פ י ׳ אלא בתתלבשית וכן אם יתענה
ויודעש יתנמצאות הה הידוע א״נ נל מ פ י ׳ שנמצאו טלש אור החכמה ילביש עוד יאם תודכך לא ילביש עיד מדרג׳
נמצאו ינאצלי ממנו • אמנם תם נעצמותו נקדמותו ולא אחרת ועליז תדין לכל בחי׳ ההלבשה וההרחקה שע״י שהם
נתחדש לו ידיעת אחרי צאתם שהרי היו קודם היותם נאחדות ו׳ מדרגות • הא׳ א״ס • הנ׳ א״ס בתוך כתר שבכתר • מ ׳
עצמותו ושם אינם ספי׳ ח״ו שאינם עלולות • אמנם תם א״ס בתוך תכתר שבכתר בתוך החכמה הקדומה • הל׳
עצמות הבורא שהוא והס א׳ שהוא היודע והילוע • ותנה א״ס בתיך תכתר נתיך החכמה הקדיחה בתוך החכמה ממש •
תדע בי תנמצאות יתפרעו לפרטים עד אין למלית ונלכח הה׳ א״ם נתיך תכתר נתיך החכמה תקדוחת נתיך החכמה
תאדם לקנצם ולאחדם עד לקשרם נידיעת העליונה ותייט עצמה נתוך הדעת • תו׳ א״ס נתיך מ ת ר נתיך החכמה•
דביקות תפעולות נפועל• ותנת קשר תנחצאות נפועל מצד תקדיחת בתוך החכמה ממש בתוך הדעת נתיך הבינה והנינה
עצמותו אינה צריכה אליט• אמנם חצות ק״ש לאחד תפעולות מאירת סתם ההנהגה מאוית בארבעת חקירית נפתחיש
אחרי הפרדס נשרשס העליון • ואל תקשה "היאך יתעלו שהם סוד יט׳׳ה חסד י׳ גבורה ת׳ רחמים ו׳ הטלל ת׳ •
הנפרדים ארצה נמנין הבאים מצד השתנשלותס לחוור אל ט ׳ תנינת מסתחת עוד סוד ה נ מ ה זו ואינה פותחת אלא
מציאות האחיות תקודם • קודם תיותם ני נמו שתנמצאות מקורי מנורה והעולם משומם מהדינים ומלות תות ותקלי׳
נמצאו מעצמות אחיותו נך יחזרו אל תאחיות ההוא וכמו מנרות ו מ ל תלוי ממהגה זו ולמטה • ויש עוד להנהגות
שלא נייחס גריעות מהבורא תמצאש כך לא נייחס תוספת אלו פרטי פרטיס ועניינים יתנארו נמקומם נתמרים
אם יחוירס אל אחדותו ווים האצילו׳ שיתאצלו וח״י ולא יחסר תנאים ולא תי׳ נוותינו נפ׳ זה רק לתת נטד הפעולות
תא׳ ויחזרו תדנרים אל נרתקן ולא יעדיף דבר ולא שיהיו וההשגחה לא״ס ולא ימשך ממנו דנר יויק אחונתינו באחדותו
אפס ויתבטלו אלא יתקשרו באחדות הקודם ויתעלו• ויש תחת נלל• ועוד יש עניינים נות תשמעם נפרקים הבאים נע״ה:
הדרוש הזה ג׳ עניינים • תא׳ כניסת ההיכלות נסוד התפלה פרין י הנד ,נפ׳ הקודחים תחתלננו נניאור נ׳ עניינים•
עד תמל׳ כחמאר כפ׳ פקודי • תנ׳ כניסת תגשחות בלילה הא׳ ברצון האלוה • הב׳ ניטלתו לפעול
למדת תמל׳ בסוד חדשים לבקרים רבת אמונתך כמטאר תשכר ותעונש ותרחקנו ממנו בל אשר לא יאות והעמדנו
בכמת מכתי • תג׳ עילוי תנמצאות בסוד היובל וכל אחד נטד אחדותו על נטן • עתת ננאר ענין תידיעתוטאדרוש
יתבאר במקומו ואב לטלם סוי ק׳׳ש • תנת באמירת מלת קשת לחאד וחנוקש נננד לפרשו ננוט נו תרנים ונלאו לחטא
שמע מורה על המדה האחרונה תזאת תמקכצת ומשמעת תי׳ הענין • והנה הקדמה א׳ שהוא יויע• שאס נעלים מחנו
כל תנמצאית אשר למטה ולא אאריך בפי׳ העניינים נפרט הידיעה ח׳׳ו זט תעדר ולא יאות אליו אלא שהוא תנלית
אלא בדרך קצרת עד שתבא אל מקום עיקר תדרוש בעיה • השלמות טלם • ויודע נידיעה שאינה חיץ מחנו *או שהוא
יאח׳׳כ תתעלה המל׳ באחדות הנמצאות הפרטיות בריאת וידיעתו א׳ ויודע פרטי מחצאות טלם ולא יחייט נו מ ט י
יצירת עשית דהיינו שמע קינוצם ואחדותם זו בתוך זי על ויודע מתחדש ולא יחויב ט חידוש נלל • ומפני שנל אלו
אצי׳ ותם במציאות אצי׳ נהשתרשםנמדתזו ומדת זו מזלכפת הדברים מתעדים צריך לתקנם על הנבון ולזה אל תחשיב
נהתקשרה נישראל שתם ו״ק ונקשרו ונאחדו המציאות שנוכל לדעת מציאות ידעתו שאין מטתו מושג • אמנם
הנאצלים נימי תיותם נאחדות גמור ועלו ונקשרו החכמת טנתינולתקן הדרוש הזה על דרך מקובלים• מ ת החוקרים
והבינה דלת *אולי צ״ל » א
אילימה עין כל חמר ב פ״' ספר 26
ומנהיג כהס • אמנם ההנהגה הוו כל הדרכים הנו׳ והבינה יחד בסוד ת׳ אלתינ״ו כדי לתת לתם כניסת ואחדות
כהתלכשות הטי נמצא פועל הלין ומגיע אליו *טען הפגם נסוד ג״ר ואח״כ נקשרו נא׳ והיינו שיחאחדו ז״ס אל ה׳
עד הנינה ששם תגכורת הדינים והדעת נשמה כתוכה נקודות שהם חג״ת ובו יסוד ותלטח בסוד היחוד ונו״ה הס
ודרך הדעת יהי׳ התפשטות א״ם כתוך הנינה ותני׳ כספי׳ ה׳ נקודות בבינה והם סוד ה׳ הנעשים כאחדוח א׳ שהיא
נמצאת הידיעה מגעת לו ממעשה המגונה נדרך שיגיע ה׳ נקודות נוו • • ועלו אל החנתה בהקשר הנינה עם
ההנהגה אל תםפי׳ שלא כתפעלות כלל שאינו מתפעל אס החכמה ונעשו • י • ג׳ דהיינו י׳ שנת ג׳ נקודות ועלו אל
יגכר הדין וינהיג כתדת הגבורה או אס יגכר החסד וינהג תכתר ונ׳ נקודות שהם חסד דין ורחתים וכיוצא נאחדו
כחדח החסד שהרי ההפעלות כמדות לא נא״ס ועד״! הנחיר׳ ונעשו אחל תכליח אחדות ועילת תרצו! אל רצון יתרצון אל
מסורה כיד האדם אס ייטיב ויגבר החסד או אם ירע רצון עד הכתר כילם כא״ס ונעשה המציאות העולה אחד
ויגבר הגבורה והרי יהיו כ׳ הנהגות או הנהגת הדין או מיוחד כסא לאותו המציאות הקדמון האחד האמיתי אשר לא
הנהגת החסד ואלו אינם פועלות בו הפעלות אלא כחדוח יחודש • והרי נקשרו הנמצאות אחר טותם משתרשים משורש
!יגיע! תעשי! עד הנמרה או עד החסד דהיינו כ׳ הנהגות אל שורש עד הסנה תא׳ אשר לא יתרבה וחוח הנמצאות
או הנהגת הכינה כמנה או הנהגת הדעת ומתדעת אל קדמות קודם התפשטותם יחזר נמלח אחד וירד והשתלשל
ולמעלה נמצאת הבחירה כאדם ומעשיתו תלוי כספי׳ שאין נענץ צאתם ותמצאם מאתו וירדו נמלת א׳ עד סוף תאצי׳
א״ס נפעל כלל ממעשה כ״א והרי האדם שליט בבחירתו ואח׳׳כ נייחד ב׳ מדות שתם ת״ת ומל׳ ע״י היסוד ואומר
להגביר כמעשיו איוו הנהגה מאלו ההנהגות שהשינוי כמדות נשכמליו ונשתלשלי הנמצאות בריא׳ יציר׳ עשיה ותרי נות
תחחתונו׳ והידע׳'קדומה אליו ככחי׳שאינה הפעלות כמי שאיגה נקשרו הנמצאות ממטה למעלה עד התדנק נאצי׳ ואצי׳
הפעלות ההנהגה אס הרע עלה הידיעה עד סוד הבינה ככחי׳ במאציל והיינו קשר הנמצאות נחציאוחס נאחדותו הפשוט
ההנהגה שא״ס פועל כדרך אמצעיי׳ ששה כדפי׳• וכחי שיגיע לו אשר לא יתרנת מפני מציאותם ט נדפי׳ • ולפי ענין וה
ידיעח החעשה יגיע ענין המדיח אס הגיע המעשה עד כחי׳ מצורף אלתנדרשנתנתגותנדפי׳נפ׳ ט׳ לא יתרחק הידיעה
הנהגת החכחה היא ה נ מ ה רביעית כך הגיע סוד הידיעה ע״י נענייני׳ ויתי׳ על נ׳ פנים תא׳ נסוד קדיתתו תפשוט
חשחלשל מחשחלשל עד סוד הנהג׳ נשמה תתלכש׳ חדה תוך האחד אשר לא יחודש כהכרת עצמו ידע כל נמצא ואינה
חדה עד הנהגת החכחה וכפי שיעור עלייח המעשה והחתי׳ ידעה מחודשת אלא ט א וידיעתו והידוע ל! אחד •
מציאותו עולה הידיעה לפניו עיי אמצעיי׳ כךגרס בספי׳ההנהגה והנ׳ ידיעות הנמצאות מצד עצם הנמצאות מצד קשר הנמצאות
וכמו שנרחיק המעשה ממנו שלא יקבל הפעלות כך נייחס והשיןרשס מעלול לעילת ממטת למעלת כדרך שפי׳ ולוה
הידיעה כספי׳ כדי שהספי׳ תקבל התפעלות ולא יקבלנו ידעם קודם טוחם ואחר תיותס ולא יקבל מת חידוש
א״ס שאינו מקבל הפעלות כין קודם תעשה לאחר תעשה ותפעלות מפני שיתקשרו תמציאי׳ כדרך חציאוחס ממטה
ולא חאחר א״כ לא ידענו חיו שידענו כמו שידע הנהגת למעלה וכמו שהיותו פיעל כתם לא יחייכו מ ריבוי )מ(
הספ״ ומנהיגם ממש הוא כעצתו כסוד המדרגות הנו׳ ולא הפעלות גם הידיעה לא יחייב בו הפעלות ולא רמי •
ולא יחדש כי שים חידוש המעשה המחודש כמו שלא יפעול ומה שיחרש התחתון חידוש לא יחדש מ שים חידוש שהחידוש
אלא כספ״ שתם הנפעלות • וכשתקשת יתאחר א״ס כעצמו תוא מפעלים תחחתונים אכל כיחיד הנעלם לא חידש שום
ד ע אס יפעיל האדם תרע אי לא ידע כי׳ כמי שראשית׳ חידוש האיש הפועל מפני שלא יקבל הפעלות • ועתה מת
למעלה אשאלך כיוצא נו א״ס למעלה משכיר יתעניש לעושה נאמר אם איש אחד יחטא תנת ההפעלות אינו כא״ס אלא
הרע או לא עד שנשיכ לוו לפי תמדות והפעלות נשיכ לוי כספי׳ שיפגום כתם ויגרום סילוק אל תנשמת ולא שהנשמה
ומקום שיגיע ההפעלות לדין ולחסד יגיע התפעלות מרעת תסתלק אלא לעולם שופע א״ס ומאיר הארתו אלא יתעמ
תאדם וטובתו וידיעת מעשהו• ולא תאמר א״כ א״ס אין יודע המדרגות ואין אור א׳׳ס נמשך אלא מ׳ מדרגות שפי׳ והרי
מעשת כ״א ח״ו כמו שלא נאתר אין שכר ועונש תגיע אלינו ההפעלות איט כא׳׳ס אלא כספי׳ ואס יקייס
מאתו חייו שהרי פי׳ הדרכים שכתם ינהיג׳ וישגיח כתדותיו מצות או ישוב בתשובה לא יפעול בא׳׳ס ח״ו שום הפעלות
ותעצמות כתוכם והכל עגין א׳ ודרך א׳ • ומה ג״כ יצאנו אלא התפעלות בספי׳ שיזדככו ויאירו מאור תא״ס וע״ז נאמר
מיד קושית ידיעה ונחירה מפני שעני! הנחירה מסור לאדם אס חטאת מה תפעל בו יכו' • והנה ההפעלות לא יקבלט א״ס
אס יגבר הימין והשמאל והידעה נפרט תמדות אם יגבר והפעולות יוצאות מאתו שהרי מה שנתעמ הספי׳ ולא האירו
1ת או יה תלוי במדות ונמו שבא xיגברו תחדות וה על 1ה האור והדן הוה הכל בידיעת הא״ס ורצוט הדן בספי׳
מצד *איל• צ״ל פגין
ז» יד אילימה ב
עין בל תמר ג פ״י פי״א פ ״ 0פר
כמציאות ראשון מצד א״ס אמכם שם מאוחדים תכלית מצד מ ע ש ת איני שינוי בו ח״ו ג״כ שיטי הידיעה אינו שינוי
אחדות כמציאותם חאחלותו אל נמצא מחודש ראשון אמנם בו ח״ו ג״כ שיטי הנחירה תלוי באדם מפני שאלו העניינים
ית אחר ית יתן א׳׳ס נחו מאצל וימצאו הנמצאים הנאצלים תלוי במדות • ובזה נאחר הנה הידיעה בענייני האלם תלוי
כפי קדימתו מצד עצמן זה אחר זה • והנה מצו! הזה בחדות כמלות ההשגחה במעשהו למכירו ולתענישו והגה
הראשון • הוא כלל כל מציניות וכאשר יתרצו ש 0הכלים הידיעה תזאת תלוי בדעת ואס כן ידיעת זו בעד הספ"
לתמצא ישתרשו שם ויהיו כולם כלולים שם וענין כללותם מאת שמא ספי׳ מ ״ ת בסוד התלבשות ההנהגות עד א״ס
יאמר רעוא דרעוין רצון תרצוטת והתפשטותם נעצם הנאצל והבחירה מסורת ביד תאדם לעשות מעשמ א״כ יגבר
תם תיקוני תכתר תיקו׳ אריך אנפין כאשר עול יתנאר המדות כרצונו• וכמו שכאשר יגנר המל׳ שממנה נחירת האדם
בתמר ג׳ • והנה ברצון מצינות עדיין תם מאוחדים מפני נמעשתו על מ ״ ת שנו הידיעה יהפך המלות ויגנר מ ל ׳
שידמה הנאצל הא׳ למאצילו וכמו שבמאציל הנמצאים מאוחדים נדיניה על מ ״ ת נרחמיו ולא יקנל הפעלות א״ס וירוחק האדם
בחכמתו והוא וחכמתו א׳ והידיעה מ י א מצייר ציורי הפוגם בך ית" ענין תאדם מסור בהנהגת הספ״ ושם
הנמצאות הוא וידיעתו א׳ כך מצין הזה יתאחדו נו כל הידיעה ושם הפונה בנח״ ואין דוחק מעטן שיטי נא״ס או
הנמצאות תכלית אחדות אבל לא באחדותם במאציל שמי חידוש ידיעה ח״ו נמו שלא יקשה מאלו הספ" נדפי׳ מפני
ירד ממאציל אל נאצל ובהתפפנזות הרצון מרצין אל רצון שלא יחיינ שיטי כלל כדפי׳ :
יתפרדו תשכל ומשכיל ומושכל להיותם ג׳ עניינים ועם באתי נפי זת לתקן אס יקשה לך היאך י א פ ר
ין
תיות שנאמר יתפרדו חייו שיתי׳ ממש פירוד והבדל • אמנם מתאחד תפשוט ימצאו מ נ י ס אס
ירד אחדותם והשתלשלו הרצונות כחת נחי' ו ע ק זה תלוי נרנו׳ הנאצלים שכולם נאצלים זה מזה וכולם ממט אס
ההשתלשלות סוד בונה עולמות ומחריבן וסוד מלכים אשר נרינוי הנחי׳ שאפי׳ תנתר יש נו נחת נחי׳ ותיקוני׳ ועם
מלט באוץ אדום אשר יתבאר בעין רואי תמר א׳ • תיות שאותם התיקונים אינם גשמיים אלא חשל ענ״ז יורה
ודרך כלל תם כמת מדרגות להשתלשלות הנמצאות עד על ריטי תפעולית ותנוחות הנמצאות שם ולזה יקשת היאך
שמחמת משתלשלות ירדו ויתרבו עד הגיע אל מקום תיקוני מתא׳ תפשוט נמצאו הריניייס האלו • ולזה נאחר שאחדות
הכתר ששם תחלת מ י ט י ולא ריבוי חייו אלא יבחן הכתר א״ס נפלא לא יאונה אליו שוס ריניי נמו שפ" נתמר א׳ •
לבחי׳ וישתלשל מחט האצי׳ לספי׳ עם היית שהספי׳ הנאצלות אמנם תחילת אצילות יאצל ראש תנתר ר״ל נתינתו הפשוטה
הכל אחדות גמורה אבל דרך העברת נקראים ריטי ופירוד שאין לדון נאחדות פשיטיתו מת שאט חחייניס נא״ס מפני
בערך האחדות הנקשר בא״ס וברצון כדפי׳ : *שיר שמא נמצא נחאציל ותרי הוא מחודש נפעל וענ״ז
פרק יב " ] Wתוספת ביאור על הקודם הנה כל תוא מיוחד תכלית אחדות נסא לא״ס שאין להשיג מציאותו
מקובלים הסכימו שהכתר הוא נאצל מפני שהשגת א״ס נמנעת גס השגת ראשית תפעולית
א׳ אמנם תכתר הוא תוצאת הדברים ממאציל אל נאצל נמנעת שמי תם נמצאות מאתו • אמנם מת שנדע נזת
תכלית יציאתם אמנם הנאצלים לתם מ ק ר ט ת נמאצילס עד ונאמר שהוא נלי מחודש ולא עצמות חאצ" ודאי ואיד שנן
שנאחדס ונקשרה במאציל ומאציל מקור טלם שהוא אחדות הרי מ א נדון לגוף וא״ס פועל נו משמה וזהו תחלת
נובע עשר ספי׳ ותכלית י״ס וגמר מציאותם הוא עד החל׳ מצין שפעל ועשת ורצת • זננר פי׳ שתתפעלות ושינויי
וראשיתה באצילות הוא תכתר ובעצם תכתר חסתלקי׳ נחי׳ על מצון אינו נו אנל מ א פעולת יוצאת ממט ואינו מתפעל
בחי׳ומציאו׳ על מציאות עד מאחדם בא׳׳ס עד שאותם מקורות כרצון כדפי׳ והנה נאן רצון נל הנרצה למצא ולהתחדש
תטבעיס חאחדותו ישאט]מהס[הספי׳ ויתקרבו אליו ולזה נחייב ומכאן ואילך ימצא מתמאציל עצמות המתפשט שלא יקנל
עשר בחי׳ לקות מימת מצל עצמם י׳ שרשים ליי נאצלים שוס תוספת ולא שוס מגרעת ולא מציאות מחודש אלא
ומצד מאציל עשר כלים שואבים ראשית מבוע שפעו ושפעו אחדית גמור נמצא ולא נמציאות פועל ולא נהפעלות
אחד מיוחד מאתו ותם מיוחדים תכלית ייחוד מסתלקים ננאצליו יימצאו מחודשים הנפעלים הנאצלים מדרגה אחר
תכלית סילוק עד שיאוחדו תכלית אחדות ימצאו הגונים מדרגה ונתן לאלי על אלו קדימה מצד מציאותם נעצחס לא מצד
לאותת בחי׳ • ימיט ברצון מצוטת שכולם שס רצוטת המאציל שמצדו טלם נמצאים כאחד ולכך ימצא להם נחי׳
וטלס נאחדיס ברצון א׳ ושם חידושם מאת מוצה ולא נפעל מאחודת טלס נא״ס ואולם ישתלשלו זה מזה מצד עצמן
ברצון מוציא רצוט נקשר בו תכלית הקשר עד שיכונה נהיוח א״ם מאצילס הם מהם ונהם ישתלשלו זת מזה ולזה
מצין אל מוצת ובאופן שלא יקבל מוצת שיטי בקרוב טלם כאחד הם נרצון הראשון שאין מניעת מ ק ר נ ם לא״ם
*אילי צ״ל שיר* אי!ורז
אילימר! עין כל תמר ב ו1״יב פ׳׳יג פ׳׳יי ס^ף *8
ולמעה והיותם עלולים ומשתלשלים וזהו מציאות׳ מצד עצמן אל מציאות זה ויתייחס אל הרצון הזה עד שיתי׳ תכלית
והתפשטות׳ לא מצד מאצי׳ שמצדו הרי כל הצורות מאוחדות ההתקרבות אל הרצין הרוצה ולא יתרחק תרחק שיטנת
באחדותו ותוא וחכמתו ורצונו והידוע נו א׳ כאשר נבאר כפ׳: בעצם הנאצל ולא במאציל אל האמצעי צאת המציאות
והנה יקשה לפי זה שהתכלית כחיוב שלא כטונת פועל ממאציל אל נאצל • ולזה כשיכא השכל לשפיט עני! זה לא
חיו לזה נאמר שאין שוס נמצא שלא בכוונה ח״ו אלא נמצאתו שאיט נתפס במחשבה • וקרוב לנו לומר שכמו
כולם בחכמתו ידועים בתכלית האחיות ובכוונה מנוונת שהמאציל נמנע ההשגה מחחשטתינו כך המציאות הזה
מעוללים ממנו כדי שימשך להם התכלית והגבול ע״י התרחקה• רחוק מההשגה רק שנדע שהדברים יצאו ממאציל אל נאצל
אמנם התכלית פועל נמשך להם חתתרחקס מאתו בכוונה וכאשר נבחין מאצי׳ נתן לו המעלה העליונה באחדות
מכוונת ומדד לתם שיעיר ותכלית לכל כרית וכריה כדי ושלילת תפעולית והרחקת תתואריס כדפי׳ בת״א וכאשר
שיעור ומדת שמדד לו היוצר ועלול א׳ ע״י השתלשלות תנו׳ נבחין נאצל נתן לו החידוש והתפעלות כדרך שיחייב חלת
כבי פרקים הקודמים ושאר העלולים עיי עצמות וכלים שפי׳ נאצל ואח״כ נאמר שיש מיצוע יוצא מחאציל אל נאצל קצתו
כפ׳ ז׳ והטעם שהעליל הא׳ דהיינו תכתר הנמצא מעצמותו דבק אל הנאצלים ומכלל נאצלים יחשב והיינו רצון הרצוטת
כלי אמצעי אנו צריכים לכל הענק הנדרש בב׳ פ׳ הקודמים וראשו דבק במאציל צאת הנמצאים מחט ואחרי צאתם
ולכל הפעולות בעת צאתם ממנו ואליו • אמנם מהכתר מתנו יתחדשו ובתתדבקש בו הס תכלית אחדותו ואינם
ולמעה יופעלו ע״י עצמות וכלים נשמת וגוף • ולצאת אותי מחודשות וענק זה ממש אל הספ״ כעת אצילותם וענין זה
המציאות מהנשמה אל הגוף אנו צריכים לתת המציאות אל אל פעולת איש עליתם • ואל תתמה על עניינים אלו כי כמו
הרצון ורצון הרצונות • אמנם אחר שהם כעלולים יופעלו שבאדם גוף והס משל תספי׳ ופעולת׳ ויתעלו מן הגוף אל
מהם ככח א״ס בדרך עצמות וכלים ויתרצת תמציאות ההוא דקות תלחית עד הדס הזך היפה שעליו רוכב החיות הדק
ברצון הקיום ויצא ממנו ונתפשט ויתהוה כמקום ההגון שעליו רוכב תנפש שעלי׳ רוכבת הנפש המשכלת שעלית
והנאות -המשל בזת שיעור חדת תנצח הוא שתתי׳ מדת זו רוכב הנפש הקדושה שעלית רוכב הרוח הטהור שעלית
בכח עד היותו מתפשט אל עלול ז׳ ישם יהי׳ גבול מציאותו רוכבת הנשתה הרוחנית שעלית רוכבת נשמת לנשמות וכמה
הנה יתרצה מרצון העליון על הדרך הגז׳ ונשתלשל ברצון מדרגות כאשר יתבאר בתמר י״א בע״ה כן הדמיון הזה לספי׳
יתייט תכתר בסוד תיקונם בדרך עילה ועלול על צד עצמות שתן נעק גוף ותנשמת בתוכם נתן במדרגות האלו ודרך קצרת
וכלים שאין שוס מציאות נפעל אלא פ״י א״ם נשמת לספי׳ נאמר גוף ונשמת כך דרך קצרת נאמר מאציל ועשר נאצלים :
ויתפשט)ישתלשל ממציאות אל מציאות תוך תעלולים תעליוני׳ פרק ינ אין ספק שא״ס אינו בעל תכלית ואינו גוף
בדרך תעלם לא במציאות מתמצא ממש שאין שם תכלית מציאות י ואיט בעל דין ואינו רכים והוא תכלית
אלא עד תגיע׳ אל אצ" ז׳ ושם עמד מציאותו ועבל כגבול שיעור הקדושה ותטתרה ולוה יקשו על כל הקדמה והקימה מאלו
מדה הנמדד לו מהרצון ע״י ההתפשטות עד תגיע אל שיעורו ההקדמות קושיא אחת ואמרו כיון שאינו בעל תכלית יגבול
ומדתו ועניינו ועכ״ז לכל הנמצאים עד עמדו אל מציאותם מהיכן יצא הגבול והתכלית ושאלת זו תשובתה קלה מאד ופשוטה
הכל נמדד שיעור ומדה מרוצה כרצון העליון יוצאת מאת שהאלוה לא יעשה כמוהו ועם היותו בבית מצד עצמו הנה
המאציל כדרך צאת תפעולית כנז׳ בפיק״ הקודמים י״ב יי״ג: הנאצל מחודש עלול ממנו והרי יש לו תכלית שהרי העלול
גוף א״כ מהיכן יצא הגיף הנה שאלה זי אינו פרק יד יורד מעילתו שאינו עילת בעילתו ולכך איש עילת כל הפילות
שאלוהו החוקרים ואמרו שמהצירה לא ימשך ושאר כל העילות עלולות מחנו וכשאתה בא לתת שבח ומעלת
חומר א״כ אפי׳ יהיו העלולים אלף סוף סוף מהיכן יצא לנאצליס בלי ספק אתת נותן מקוס המעלה אשר אין לה
החומר ודברו מטעם זה על ת׳ תועה • אמנם הם חשכו תכלית לעילתה העליונה על כל והרי הגבול נמשך בהכרח
שידעו הצורות והחומרים ולזה הקשו מה שהקשו ולא ידעו וימצא כל זמן שישתלשלו תעלולים אלו מאלו ועם תיות
ולא יביט בחשיכת יתהלכו מפני שחשבו שהצורה אינה מורכבת שאינו מניעת יכולת בנמנעות ונמנע תיית האלוה עושת
אלא פשוטת מכל ולזה סיכלו זה אלא גס חשבו שהשמים אלוה כמותו עכ״ז נאמר שלא נמנעה המעלה מהעלול מצי
גשם חמישי פשוט ובזה יצאו אל מה שיצאו • והנה רו״ל פ״ העילה מפני *הדבק תעלולים בעילתם העליון דהיינו
שהם נקראים שמיס שהם מאיש וחי״ס ועד״ו תנחצאית אחדות הנאצלים במאציל קידם אצילי׳ והתפשטותם הנה הס
תעליוטת חשבום פשיטות ולא עמדו על סוד ה׳ ואינם אלא במעלת ואחדות גמור קודם צאתם אל הרצון ומהיכן נמשך
מורכבות שהנפש והרוח והנשמת תס מורכבות חד׳ יסודית להם התכלית בתתפשטס ממט ותניעם אל תרצון ומהרצון
רוחניים
טו»2 אילימה עין בל חמר ב פ״יד פ״טי
מקום גילוים ו*׳ והכל לפי שיעור מדת המולד תדה לתדות ריתנייסכדכת" חד׳ ריחות נואי תריח ובדפי׳ נפ׳ שחותמי׳
ודרך וה לכל הספ״ כולם • יעתת בית נאמר שאין ספק ולא עוד אלא חיות הקודש תם חיות חורננית חד׳ יסודות
שאין שום מזה ולא כח נברא נוצר ונעשה שלא נעשה מכח רוחניים דתיינו ענין ד׳ חיות וכל א׳ כלילה חטלש ונן
המאציל והמאציל רצה ברצון תרצונות ועשה והאציל מציאות מ ס א דהיינו עולם הבריאה יש נו ד׳ יסודית שתש ד׳ עחודי
המדה או הנברא או הנוצר ונעשה • אתנם נמצא מקום נסא ויסודית היסודות נאצי׳ דהייט חסד חים גבורה אש ת׳׳ת
הראוי לתמצא יש מציאותו באצילות ויש מציאותו בבריאה ויש רוח תלטת עפר ויש עוד ליסודות אלו שרשים נתוניות
מציאותו ביצירה ועד״ו כל הנמצאים• והנה א״ס רצה בהנהגת הנינה ישם מתעלים • ועתה נאמר ני לדרך זה יהי׳ ענין
המציאות מייסד על תכלית תשלימות ושם ימצא המציאות תמציאית מתפשט ימשתלשל מאצי׳ אל נריא׳ ימנריאה אל
בלי המדה תיו לא תשתלם הצורה העליונה הנאצלת ולא יצירה ומיצירה אל עשי׳ נרצו! הרצונות לתתפשט תפעולית
הנבראת ולא מוצר ולא הנעשה לכך המציא ברצון השלימה ובהיותם משתלשלות הם צורה וחומר הנה א״ס צורה אל
שבכל תצורות • אמנם אין דינם שם דין אלא אדרבא הושרש האצי׳ יהאצי׳ נלים חומר אל הצורה העליונה נדרך משל
שם מ נ י ׳ !בסוד תיקון הדינים למתקס ולהלבין אדמימות׳ יאצי׳ צורה אל הבריא׳ יהנריאה חיחר אל האצ" והיצירה
ני באשר תתרחק תמדה הזו משם ויגבר נתתדיןנפי סדר חוחר אל הבריאה והבריאה צורה אל היצירה והיצירה צירה אל
תתנמה הגז׳ לעיל פ׳ ט׳ תנת תתקשו־ מנורת נשרשית תעשי׳ ותעשי׳ חומר אל היצירה יישתלשלו מעילה לעלול
תנעלחים ננינת ונחנחת וננתר יע״י מ ת ר הזה תתלבן חצורת אל צורת ואין חוחו־ לצורת וצורת לחומר על מיעו
ייתמתק הלין• והנה ימצא לפי זה שא׳׳ס רצה תדינים ברצון המניינים ממציאות אל מציאות בכוונת חכוונת בשיעור וחשקל
תעלייטת כעין שרצה הנמצאות טלס יחל ובהיות זה לא נתגלו ומלת לכל נמצא ונמצא שיעור מציאותו והיכן ית״'ממילתו
מניניה למטלה שהוא רחמים פשיטים כעין שלא נתגלו שאר ימנייט ומל נמדד מאת המאציל ע׳׳י סול עצמות וכלים
הספ״ תעלות שאין גילוים שם אמנם מושרשים שם ונמו ויתפשטו מן הרצון העליון ויצאו ממנו תחלה חאחדית פשיטתו
שתספי׳ תם שם נדקית נך הדינים הם בלובן ילקית שם נרצון על תדרך מזי נפ׳ י״נ י״ג וחשש ישתלשל ממציאות
למעלה וגילויים נהגיעם אל המקום מדידת שיעירם שמדד אל מציאות מד שמימאל מקום ממילתו ננריאה או ביצירה
המאצי' ששם יהיה מקומו וגילויו ופעולתו ווה דרך המצא אי נעשי׳ ע״ד פעילות מצמותונלישישם עמד שאין לך דבר
הכלי ויהיה לפי זה שאלת זו כענין שאלות מהיכן יצא החומר שלא יתי׳ צורת למה שלמטה ממנו ואין לך דנר שלא ית״
ותשובתה נמות מקצת לא נעצם שאין לט לומר נהחלט חומר למה שלמעלה חחט אלא שאנו נקצה התחתון משיגים
שנהתפשטו׳ נמצא הדיןשא׳׳נ יהיה מקרה ולא בטונה מטונת אלי תתוארים התחתונים חתעליס לנו תצורות העליונות
וזה נלתי נכון ועוד שאיט אמת שא״נ היה ראוי שיהיו ולכך יקשת להשכלתיט הקושיא תזאת אנל נחציאית תאמת
הדינים חתפשטים והולכים ויהיה דן נחנמת וננינה יותר אין קושיא נלל ותדרוש הזה ינא עיקרו נתחר:
ובחסד יותר ובגבורה ייתר ונת״ת יותר וכן יתפשטו עד סוף פרק ט״ו אען נעל דן א״כ מהיכן יצא הדין• ענק שאלה
המדרגות נדרך שפי׳ נעטן החומר ואינו בך • אחנם הענין זו נחלקת לנ׳ חלקים תא׳ תיאך יתייחס לו
הוא ני יסול חיוסד וחדת נחדדת ושיעור חוגנל למדות פעילות הדינים וחלק זת ניארתי נתחר ית פ׳ ט׳ • אחנש
הגבורה נשאר תמלות ומציאותה שלימות גלול • אמנם אין תחלק תנ׳ תוא חציאית תגנורה ונלי תדק חהינן יצא
לינה נמצא אלא ליקא נמקים גילוייה ויש לה שורש ברצון ינשתעחיק בפי ט׳ תחצא שאין אותת חיוסדת אלא אחר
הרטטת ומשם מתפשט ויורל על מקומת ממציאות אל מציאות המצא נלי הדין היאך הוא פיעל ני • אחנם אצילית הדין
יאיתם המציאות הם רחמים להמתיק הדנים ממש ולהענירם והמצח הגבורה אין אותי פ׳ מספיק לשאלה זי • ואולם
1כא xאותש המקורות ׳פחחי להשקות השפ" תעלים התשובה לקושיא זו היא מיוסדת על ענק רמוז נפ׳ הקודם
תתחתק חפני שהיא רחחיש גחוריש ותחדית המתקרבות והוא שמציאות כל מידה ומידה נ א xימצא לא יהי׳ חידוש
אליו רחחיש פשיטיש ולכך השורש א xלחדות לחעלת הכל עניינה במקומה יש מאין • אחנם תחילתת מראשיתה נרצון
רחחים ונתן קצב ושיעור להם עד הגיע הליניש אל חקוש הרטטת יוצאת חחאציל אל נאצל יאחר היותה שם עם היות
גילויים • יאין חקים לשאלת אם אין דין תיכן יצא דק שא״כ שאין מקוש גילויה שש תתפשט ותשתלשל חחציאית הרצון הזה
תשאל בפעולה ההות פ׳ שחת *אם תקנ״ת חתיכן יצא חיתתו אל מציאות מ ת ר עצחו ונחציאות הכתר יתחצא ויתפשט
שאין תשובה לשאלת וו אס לא תסלק חחט תפעילות ח״ו חחציאית אל חציאית בחכמה ובבינת עד תתפשט׳ אל מקים
וזה בלתי הגון שאק שום פעולת גדולת או קטנה שלא תהית אצי׳ ויהי׳ לה כל המציאות הנעלמים ההם עד הגיעם אל
מאתו *»•׳ שיש א! n-»> ».צ»ל ל 0לא
אילימה ^ *״י׳ *״טי ח ט ר ג
^ *1 ספר
ה׳ המאמינים יש מאין אין להם שאלה מ ה כלל מפני מאתו• אמנם בסוד ההתפשטות מהרצון העליון על מקום
שהכל יש מאין וכמו שהיש יצא מאין המוחלט כך הטמא הפעולה והייט נמי הא• ואין לנו אלא להשיב האיך ממה
מהטהור שמי יותר נמנע היש מהאין מהיש עם היותם *ייי Pי*א היין ולזה נשיב תשובת מציאות תתפשטות
שם לברים מתחלפים• ושאלות תרימי ג״כ יותר נמנע הוא הדנים מראשית רצון המאציל שימצאו לשלימות המציאות
להוציא היש מאין ממה שימנע הנ׳ מן תא׳ או האלף ושם אינו דנים אלא רחמים על המצאס אל מקום כפי
»תב׳ • ועליז נרחט מהשאלות טלם ולא הכנסנו עצמיט שיעור ומלה שמדד ושיער המודד עיי כליו:
אנחנו המאמינים בתיקון העניינים אלא מצד אמיתו׳ 8רק טז אינן רבים מהיכן יצא הריבוי•פי׳ כפ׳ליה׳וי•
הלנו־ בעצמו • ועתה נאמר האמונה היא קבועה בלב אמנם הוא מלית הקדושה והטהרה מהיכן
המאמינים שהלוה ילע הריבוי ולא מפני זה יתרבה וכן ד ע יצא הטומאה דהיינו הקלי׳ החיצוני׳ זו שאלה עמוקה • אמנם
הטמאים ולא מפני זה יהיה שם טמא וילע הגשמות ולא ראשונה נאמר שהדני׳ אינם משתלחי׳ אלא עיי אלו ואלו
מפני זה יהיה שם גשמות וידע הגבול ולא מפני זה יהיה שלימות מדת הגבוי וכן פי׳ בפירוש בפי ולכך כאשר יעלה
בו גמל ותכלית • והנה תיקון ויישוב העניינים האלו בלרך ברצון מט׳ ודיניה תעלה מט׳ וכל קישוטיה ותיקוניה •
זת כוללת כי הכל נמצא יש מאין < b>rfהיישוב מתחיל אמנם כתו שהדינים הם רחמים כך הטמאי׳ הס טהורים
מתחילת החכמה והאין הוא בכתר מפני שאפילו במלה זו והכלתישרש נרצון תרצונות וכאשר תתפשט מ ט י ממציאותה
הס אין שהוא תכלית הקורבה אל המאציל על שהשתתפות תתפשט ט א וכל הצורן שלימות׳ אמנם אינם טמאי! כלל
הםפי׳ בו נקרא אין והנה אין ר״ל א׳ כתר יול חכמה ן׳ ולא עמר גמר אלא שיעור מדלת עניינם אלא כאשר יתפשט
בינה • והנה הכתר אינו נקרא אין בבחינ׳ העליונה הדביקה כל מט׳ ושם נעלה מציאות׳ ויתפשט האצי׳ להבריא׳ ויתמצאו
במאציל אלא לוקא בבחינ׳ הקרובה אל הנאצלים שהנאצלים אלו ממציאות אל מציאית ימשורש אל שירש והס טהורים
מושרשים בכתר ושרשיהס נקרא אין להייט כח״ב אמנם כירך שהשרשיס אל הגנו׳ רחמים מתוקים שתן ממתקים
הבחי׳ העליונה יהייט חבחי׳ תכתר ולמעלה להקשר במאציל הדנים נךהשרשיםהאלו נגנו׳ המתפשטת ומגט׳לחטתנל
יקרא א״ס מפני שהם ג׳ בחי׳ א״ס שאין תשגה כלל ולא מקום נשתרש׳ עי מיעם אל מקום שיעור מלת תוייתם
ישפט שום בחי׳ כלל ולא טלע תשרשות האצילו׳ שם ויהיה בחוזק דנם הטמא מל טהור והס מתפשטי׳ ירך אצילות
העני! הזה בכתר שבכתר וחכמת שבכתר כאשר עאר בריא׳ יצירה בטהרה גמורה ולא ישפע מהם הדנים וה״ס
בתמר כ״ג • אחנם בינת שבכתר בה סול איין שהם תיקוני נהר ייטר ע י י ונפייף תן קימוהי עי הגיעם אל מקום
א״א ואינם תיקונים מפני לקיתם על שאין ראוי שיקרא י״ש שיעור מציאות גילויים יתפשטו המדרגות ויתחזקו כסוי
להייט הכחי׳ הב׳ אי״ן והגי יש מחכמה ולמטה ו מ ה טומאתם ויתקשרו למטת ביינים העליוני׳ תטתורי׳ ירך
תחילת הישו״ת הוא מחכמה ולמטה יהייט י״ש י' חכמה ש׳ השרשי׳ ההם ויינקו כחם משם ויפעלו צורך מבור׳ וכאשר
תשובה והנה לפ״ז יהיו השרשת ההוייות חזלכטת ועולות • יטהרו המיות יקצצו שיעור קומתם ממקום צאתם אל מילוי
המשל בזה חכמה ה״ס המחשבה הלנה ושופטת בכל ויושלכו למטה והשרשי׳ העתירי׳ יתעלו ויתמתקו בכלל מתיקות
האצילות ולכך כל תפעולית הס מחשבות בחכמה ועכ״ז שאר הדנים והלבנת נהר יינור מרחמי עי״ו שורש מבור׳
מחשבות החכחה הם מחשבות טובות מחשבות רחמים ממתקה-והנה עם תיות שהם טמאים למטה הס טהורים
אמנם יש למטה חכמה בבינה ושם יהיו מחשבות תלין למעלת • ועעש האיך יהיו כקודש ויקראו טהורים וימצאו
ומשם תחילת הנהגות הדנים ופעולתם ומבינה ולמעלה לחון ויהיו טחאיש חיצוניש נבאר בתמר י״ב ואין מיונה
מחשבות טובות וכל הספי׳ הם מחשבות לטובת ולרחמים כפ׳ זה רק לבאר מציאות׳ מלמעלה שהוא טהור והיאך נמצאו
ולמעלת בכתר תם חחשמת נכבדות לקות שמת שהיא הטמאים ויתלה הטעם לענין הזה בירך טעם הדינים
מחשבת בחכמת יקרא בכתר מחשבה למחשבה לתייט לקות שפי׳ ממש :
על לקות ו מ ת תיש איט יש גמור אלא יש במחשבה ק ' הנה הא״ס יתרחקו ממט כל גשמות וכל ריבוי ז פ ר
ובמחשבה למחשבת תם אי״ן ובמציאות העליון שתם א״ס וכל חסרון וכל יין וכיוצא ועל כולם
הס איין לאי״ן על א״ס ותכלית• והנה התפשטות תנתצאות יפול השאלת מהיכן יצא הגשמות מהיכן יצא הדין מהיכן
ממציאות אל מציאות הביאו הערים אל מציאות הישות יצא הטמא מהיכן יצא החסד מהיכן יצא הריבוי מהיכן יצא
והוציאום מ! האיץ אל הי״ש והם י״ש מאי״ן והנה אלת הס התכלית ועיי( לכל המציאות ולא נצללו בשאלות אלו אלא
הנמצאות בערך פי׳ י״ש ובערך פי׳ אי״ן ע״ל המקובל • מחייבי הקימות ר&פרים בבריאת יש מאץ • אמנם עית
אמנם
טן 81 אילימה ב י׳י( 6״יח עין בל תמר סנ«ף
כחוץ ולא יכנס אל המלך ווהו ממש סוד הטוב יכנס אל אמנם יש עוד י״ש חאי״ן דהיינו האפס ותתעדר דהיינו
המלך מתעלה עד שיצטייר כעינים הטהורים העליונים שהרי אט אומרים קודם אצי׳ שום נאצל שאין זה ענין י״ש
אמנם תרע יסתכל כו כסוד א׳׳ס המאיר ומסתכל ככל מאי״ן שהרי האי׳׳ן בחי׳ ב׳ לנאצל הא׳ כדפי׳• אמנם דע כי
הספי׳ ובכל מדרגות הבריאה וככל מדרגות היצי׳ וככל ההעדר אינו כאשר חשבו בני אדם שהעדר העדר ואפס ח״ו
מדרגות תעשיי׳ אמגם לא יעלת למעלת יסתכל בו בסוד אלא האי״ן הקודם דהיינו א״ס לכדו אין חקוס לשוס העדר
היותו משתמש כספי׳ עיי התלבשות תנשמת בנשמת ח׳׳ו שהרי הוא הוא עצמו והוא כל תחציאות ואין העדר
ולבוש על לבוש עד שיגיע בסוד ההשגחה אל מקום שיסתכל ח״ו שהרי לא יחשב העדר אלא כשתצייר תיש ותצייר מקום
בו אמנם אינו רוצת שיכנס לפניו ויתעלה שם • וכן פי׳ היש והעדרו • אחנם נצייר א״ס לבדו הוא הוא ואין זולתו
בווהר ס׳ בראשית כפ׳ ב׳ משער ב' ווה לשוט כפ׳ אין הרי הוא ממלא כל המציאות והוא שכל• שכל המציאות שכל
אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם)וויל( אין אומר ואין ואין רקות שיתיה בו העדר ח״ו וציור שיהיה כל תמציאית
דברים שם דיבר על מעלות התורה ועל עילויה כספי׳ שכל והוא החשיבות והיש תאמיתי שלא יעדר לעולם ובו כל
ואמר דהיינו יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחות דעת המציאות ואינו חשוב דבר •ואל יעלת בדעתך לומר שזה
שממש הספי׳ 1ליז יביעו אומר התורה מדרש בתחתונים השלימות אשר אק בו העדר שיעדר לעולם ח״ו שהוא הוא
וכן לילה ללילה שהם בחי׳ המלכות יחות דעת • ואין ענין ממצא הקיים העומד שלעולם לא יעדר ולא נעדר אמנם
התורה כאוחר ודברים שהם דבר העולם הבטלים ואינם תלביש ותעלים ותסתיר עצמותו ומלים תשכל בשכל יותר
מציאות ענין קדיש וי״ש אין אוחר ואין דברים כאותם שלא עלת בערך עצמותו הקודם והעומד ותחאוחר שלא יוסיף
נשמע קולם דלא אשתמעו קמי מלכא קדישא ולא בעי ולא יחסר לא קודם המציאות תשכל תזה תמתמצא המתחדש
למשמע לון • ודקדק שאמר דלא אשתמעו שודאי אין ראוי ולא אחר מציאותו כלל כדפי׳ כפ׳ תקולמיס • ותנה השכל
שדברים בטלים ודברי רוח יעלו לפניו ואיט שאינו יכול הזה שהוציא להלביש עצמו איט מחוצה ממנו שתרי לא
לדעתם אלא שאיט רוצת לדעתם שם וז״ש ולא בעי למשמע היה זולתו אלא הוא ממש כחו מעלם ומסתר העומד
לון • ועתה נשאל אל המעיין החוקר תות אס יאמר אלם בעצמו הוציא והרי .זה השכל הלבוש יקרא יש בערך
לחבית קנה לי אגודת ירק א׳ או גלוסקא א׳ • ידעהו שקודס לא היה ועתה היה • אמנם לא בערך שתית העדר
האלוה או לא • אם תאחר ידעהו ירצה באותה ידיעה או שהרי זה השכל היה ידיעתו כחו חכמתו שאינה יוצאת
לא ירצה • אם ירצה הרי אמרת שהבורא יודע ומסתכל ומתפשטת מעצמותו ילחוץ אלא הוא מעצמותו אל עצמותו
בהבלי העולם שקל שבחכמים אין ראוי שיסתכל בדברי הבאי שמא ידיעתו א׳ ולא יצדק אחריט בו חכם יודע יכול
שמדבר שכנו עם חנית • ואס תאחר לא ידעם חיסרת רוצה שהרי הוא מעצמו בעצמו בלתי מתפעל כלל:
ידיעתו ואס תאמר ידעם ולא מצד רצוט עשית אותו יודע ב ט נ י ן ידיעת הדברים פי׳ והיא הקדמה י ח
יק0
בע״כ שהרי אינו רוצה בידיעת העניינים האלהיויודעם בהכרח י אמיתית שא׳׳ס יידע כל • אמנם אין
כל ות יתוקן במ״ש דלא ישתמעו קמי מלכא קדישא כלי תעוב לפניו כערך תרע ח״ו כי על ענין תרע נאמר טהור
ספק אינם נכגסות אל סוד ההשגחה ולא מהעדר ידיעת • עינים חראות ברע והבט אל עחל לא תוכל וכתיב והרע
שלו רצה ידעם אלא שאינה שלימות ידיעת׳ אלא אדרבא בעיניך עשיתי וכתיב כי עיניו על דרכי איש וכתיב שבעת
חסרון ולזה אמר דלא בעי למשמע לון • וממציאות אלה עיט ת׳ תמה משוטטים בכל הארץ ופליגא רמינן
הטבע שהטביע כספי׳ אין עגין זה חגיע אליו כאלו קראי אהדדי • אמנם הענין הוא כי הטוב הוא כעין דבור
תאמר שיעבור אדם ממקום פ׳ ואילו רצה להסתכל בבית התורה וכיוצא שיתעלה עד אין תכלית ועד א׳׳ס עד
בורסקי היה מסתכל אבל איט רוצה להסתכל ואיט מסתכל שיעשה תכנת כספי׳ לקבל מן תכתר נמצא סוד הטוב נראה
כלל מפני שאיכו כבודו ואיט חסרון כבוד או ידיעה מה שלא בעיניה בכל תכחי׳ טלם ומצטייר בעיני מ ת ר אמנם הרע
תסתכל אלא אדרבא כבוד • כך ממש יתית המנץ הזה • למדת איט כך שאין חציאותו עולה אלא עד תצטייר בסוד תעינים
שהדברים הס ג׳ דבור טוב ותורה שיעלה מציאותו למעלת מ״א למטת לבד• ולא תאמר א״כ לא ידעתו א׳׳ס שזה תבל כי
למעלה עד אין תכלית • ודבור כטל מה שצריך האדם אפי׳ מה שנעשה בתחתית שאול כתיב אם אסק שמים שם אתה
למעשיו שאינו מושגח על זה מלמעלת כלל • ודיבור רע ואציעה שאול הנך והדין מעשת בשאול תחתית אל הרשעים
שהוא מצטייר למטת לפגום המדות לעורר הדין ולהעניש מהשגחתו • אמנם הענק ישתנה בערך זה• המשל או יביאו
והיא מישגח מלמעלה • אמנם איט דבוק בהשגחת ראשונה ענק לפני המלך אל היכלו או יסתכל ט המלך כעל החלון
ילא
אילימה ״ט פ ״ י ח 6 ב
*י 50
נ
ו י עי
ספרי 31
אסורה בה כשיכ החקירה כאשר יתבאר חכמ׳ שבכתר שאינה ולא שנייה ר״ל סוד מה שא׳׳ם מנהיג ספי׳ כנשמת תוך
נפתחת בנתיבות כפתיחת החכתה כלל כתה יפלא עניינה נשמה כדפי׳ בתמר א׳ אלא יצוייר בחר! וישכילהו ודעהו
ויתעלה • ותקרא החכמה הזאת ראש עס תיית שיש ספירת דרך המסכים כולם• ואם תקשה שידע בידיעה שחין ממנו
אחרת עליה מפני שהכתר מופלג בתעלם אין ממנת תיקונים אינו יודע אלא מצד עצמו • אמנם דעהו בצד אותו הנחי׳
וראשים• ההתפשטות לכל המציאות היא החכמה יסוד ושורש הרחוקה ממנו כמו שהוא סוד ציורה למעלה וא״ס ידעהו
לכל חכמה שהיא מתפשט׳ כמקומה שמחנה תחילת ההתגלות כעין שידע כל הפעולות הנפעלות מב״א פועלים ו מ י
להשתלשלות תנאצליס תקרא ראש והבינה לא תקרא ראש הפועלים חץ ממנו והוא ידעם בידיעה שאינה נפרדת ממנו
בראשי ההנהגות האלו מפני שאינה ראש להשתלשלות שכבר ובאמת כשתבוא אל חקיס צר אל עצם הדרוש הזה כבר
קדחה החכמה מוחא ולעולם נאחר בהתפשטות חו״ב ודעת • פי׳ שנו ילעט כיצד יהית ידיעתו ידעטהו ממש וזה אינו
הראש הב׳ הוא בחי׳ תכתר שעל החכמה הנ!׳ והיש גולגלתא א פ xכלל • ועתה יובן אומרו טהור עינים מראות ברע לא
באידרא והוא ראש לנמצאות ולקורבתו אל מקורו יתעלס שאינו יטל לראותו אלאשאיט Wnוהיינו והבט אל עמל לא
תכלית העלם והוא יוצא מתעלם מאצי׳ אל נאצל וליה יקרא תוכל וכוי:
ראש לעצמו • תראש תג׳ ראש לכל ראש • א״ם • שאינו ראש הנה בפ׳ ח׳ ביארנו ענץ ג׳ ראשי ההנהגה ט פ
יין'
ע״ד החיוב אלא על צד הקדמות ע״ד השלילה מכל חידוש דרך העברה לתת טעם לשכל שלא יטה
כמו שהארכנו בת״א• ולא יצדק בעצם אומרינו בו ראש שאינו בשליטת תפעולית חא״ם ולא יחייב ט פעילות כדפי׳ • עתה
במספר ולא נכלל במלת ראש עם נאצליו מפני שהנאצלים נבאר תדרוש בעצמו כדרך שפי׳ רשב״י נחש״ק ש׳ ג׳ סי׳ ד׳
יש בהם ראש וסיף והוא אין בו ראש וסוף כלל ח״ו שכל והענק שהכתר כל מציאות השתלשלות תכתר מה שהוא כתר
גבול נמנע בחק המאצי׳ • אמנס הכוונה בחלת ראש לשלול וחכמת שבכתר הוא בא״ם ולא נודע בו ולא נחייב ט חיוב
שאין ראש למעלה ממנו בענין שהיא מתנשא על כל ראש מפני שהא׳׳םרצון הרצינית.ומחשבת המחשבות אין לנו לפרט
והוא אינו ראש והוא קודם לכל ראש וממנו מתאצל ונמצא שוס פרט שס וקורבתו אל מקורו ואין שם תיקונים וספי׳
הראש כנודע• והנה כאשר עולת בדעתינו תעלם תכתר תכלית ונקי הכל סתם א׳׳ם והיינו מת שתמצא בפרשת פקודי סי׳
העלם נוסף על זה העלם א״ס שאחר שנתן כל מעלה ובפי סי׳ מכונה מנהורק לנתורין כו׳ בא״ם כדפי׳ בארוכה
שאפשר לכתר אנו חייבים להוסיף עליו מעלות א׳׳ס מה שלא בעין רואת תמר א׳ • ו מ ה מאש הא׳ הוא סוד א״ם בלי
ישוער שאץ תכתר משיג בא׳׳ס השגה כלל כדפי׳ בתמר א׳ חקירת ייתר כלל יכונה כל מת שלא נודע ולא נשיג א׳׳ס
פי׳ בעני! שהכתר ראש על צד החיוב ואיש ראש על צד אמנם בינת שבכתר כתר שבו נעלמת תכלית תתעלס הוא
השלילה בערך שאין ראש למעלה מחנו • ותנת בא׳׳ס ראש הב׳ למציאות מגלית וכן חכמת מוחא הוא מציאות
הראשון נרחיק כל ידיעה לספי׳ בו מפני שאינו מקבל חלקים ראשי׳ הנמצאות שממנה נתהוו תיקוני מ ת ר וכל מת שיטנה
אחנס פעילותיו נחלקות ממנו ומקבלות החלקים ולזה יש בתי׳ אריך אנפין כמו שנבאר בעין רואי • ועתה נפרש ג׳
יודע שיעור מפעולותיו כו״כ ויש יודע יותר ויש פחות ונזה ראשין אלו הס המתגלות תנמצאות לנו והשגות מיוב לבד
יובדלו הספי׳ להשגות נבדלות • אמנם נכתר עצמו לא חוייבנו לפי משגה הידועה לנו מהפעולות ו מ נ מ ו ת למטה ואילו
בחובת זו ונאמר axמכיריש בכתר קצת הכרת בעצמותו מאשים תם זו פנימי׳ תזו כעילת כל העילות פנימי מכתר
ולזה נאחר בבחי׳ תי׳ axהשורש לנמצאות ידעוהו הספירות וכתר פנימי מיממה • ואמרנו פנימי זה מות לא שיוגבל
אמנם בבחי׳ עצמו לא ידעוהו ולזה לא נכנה בו ההעלם כמציאות זת בתוך זה ח״ו שאין שים עלול מקיף את עילתו
מכל וכל כדרך שנכנה בא״ס כדפי׳ בת״א פ״ג • יעתה אחר כש״כ בעילת תעליוטת תמופלאות • אמנם הטונה בשוד
שידעת ג׳ ראשים אלו עמול ותתבונן הנה אור תכתר מאיר עילת ועלול וכל עילת למעלת מהעלול לא עליית מקום אלא
ומתפשט כספי׳ כדפי׳ ואין ספק שאין לו ההארה למטת אלא עליית מעלת והשכלה ויטלת לתמתגת ולרמוז שמלבש
בסוד א׳׳ם השופע שפע זיו אור השגחתו להחיות כל נאצליו העילה נעלולי להנהיג התחתוני׳ למטת ויתעלשממותא׳׳ם
והנה השגחה זו אפשר שתהיה בא׳ מג׳ פנים • הא׳ שיאיר בהנהגות מ ת ר ותתעלם מ מ ת מ מ בתנמת מ כ מ ה
איר א׳׳ם מתלבש באור תכתר ואור תכתר מתלבש באור מפני .שיר משתלשלות axזה למעלת מזה • מ א ש הא׳
החכמת תאירים ג׳ אורות תתגלים זב״ז ותתלבשי׳ זב׳׳ז וג׳ חכמה מעלמה היא מכונת בשש מוחא לא׳׳א בעין רואי
מאירים • והנה מהכתר יקבלו נשמ׳ ההנהגה כל הספי׳ ת׳׳ב והיא החכמה הנעלמת תכלית העלם יותר חן מ כ ח ה
למטת ומפני כך כיון שבכתר ג׳ בחי׳ אלו תחוייב שכל בעצמה ילון בשכלך אם מ כ מ ה ממש במקומה השאלת
הספי׳
ט כ פ כ
ין 3s אילימה עין ל ״מי ״י ספר
כא״ם אלא הוא כגמל ותכלית ולכך אינה עצם ה נ מ ה אלא הספ" החאיריס חחט יאירו ויתנהגו בג׳ כחי׳ כדמותו
כלי להגהגה • אתגס החכתה דכקה לתעלה והיא כא״ס בצלמו דהיינו בג׳ ראשי׳ א״ם וכתר וימחה שכבי׳ שבתוך
ונקרא׳ תגהיג ולא כלי להגמה ווה דוקא כשיתלכש מ אור מ ת ר והכל כלול יחד דהיינו א״ם ככתר וכתר בחכמה שנמנה
מ ת ר וא״ם דהיינו שיתלבש זב״ז כלמש גשתה ברוח וחח שבכתר שלא חפני שתתלבש ההנהגה בלבושי׳ אלו יסולק
כנפש וכולם כאכרי הגוף וגדר הגוף והכלי תנינה ולמטה מא״ם המשגיח ח״ו אלא הכל כלול כא׳ ויסתלק ג׳ םילוקיס
ומזעם שהיא כלי וחן מוטס הזה תתש הוא המדל כמעלה מחכמה אל מ ת ר ומכתר לא״ם ולזה יושג הנהגה זו להיותה
השניה שאין החכמה והכתר שוין אלא עם היות שהחכמה חתלכש׳ כדי להשיגה התחתוני׳ מדרגה אחר מדרגה וו כתוך
כא״ם כתר נכדל מחכמה כעילוי ומעלה • והנה לפי זה יש זו עד ג׳ מדרגות• יפתה כאשר תפעל שוס ספי׳ חן תםפי׳
מ מ ת שישתמש כלי חכמה מפני שהכתר ראש לראשים פעולתי טדע שאין לה שוס פעולה אלא חכח הא״ם ולזה
שתם כ׳ ראשים כתוכו חכמה ראש להנהגה א׳ וכינת ראש יתפשט אותה פעולה כספי׳ ואין צריך לספי׳ תאצי׳ כאx
לכלים הפועלים ושתיתן כתוך תכתר והיא ראש לראשים תפעול שיתחדש לה אור א״ס ויתפשט חםפי׳ לספי׳ ח״ו אלא
ומטעם:זה הוא נכדל חן החכמה • והנה טעם ההבדל הזה כל ספי׳ וספי׳ דבק במאציל אפי׳ שהיא אצי׳ י׳ או ט׳ או
מן ההנהגה הקודמת כי ההנהגה הקודמ׳ היא מ ה ג ׳ הספי׳ ח׳ אלא שאור א״ס כסוד מ מ ו ת אלו הס ג׳ כחי׳ נמצאות
סתם ופעולת׳ בתחתוני׳ אכל הנהגה זו היא מ ה ג ׳ הדכרי׳ ממש כת אמנם היא מצד פעולות מ ת ר ועצחותת היא
תנפלאיס כפלא ועניינים סתמיים וכמו שיתעלחו ויתפלא! מדריגת ט׳ אי י׳ אכל חכח א״ם הוא ממש כה ולזה כל
!יסתתמו תכתר יא״ם כך כל שאר הםפי׳ כתיותס פועלים הםפי׳ יתנהגו מ מ ת ר מפני שמתר הוא המנהיג תגדיל
בהעלם הנהגת זו סתומות ופועלות פעולות נפלאות• תג׳ שיאיר ראש לכל האצי׳ שמצדו הסופי׳ נתפשטו חכחו מנהיגים וכפי
אור א״ס דרך הספ״ • ו מ ת הכחי׳ הזאת הגי אי אפשר ליחס מה שתאור תתלבש מ כך תתפשט לספי׳ ילא יתלבש כשום
תפעולית לא׳׳ס לכדו כלי המצאות כלים שאין לייחס אליו תתפשטית הספי׳ לכוש תוך לכוש כמי שלא תאמר נפש
פעולות שאיט מקבל הפעלות ושיט׳ וכיוצא והכתר לכדו ג׳׳כ הרגל אינו נפש תיד אלא מתנוצצת מהיד שזת אינו• אלא נפש
אינה שאין לסלק א״ס מהפעולות • אמנם הכחי׳ הזאת היא הרגל ונפש ה ד הכל א׳ והיא היא נפש הראש • אמנם
דבקות תכתר כא״ם ואי׳ס ככתר כאותת כחי׳ שמתר מתקרכ התלבשות הנפש ממקורה לכוש תוך למש היא לכוש שיתלבש
אל מאצי׳ עד שמתקרב מ ת ר אל העצמית כל חת שאפשר יאחר הנפש כראש וכד וברגל • ומטעם זה מפני שהכתר כשלשה
הרחק! יעשה אל העצמות כלי נענין שיתי׳ עצמות !כלים אלו שהוא לכוש ההנהגה זו כזו כל שאר הםפי׳ תמאירות
וא״ם מתלבש בו לפעול כדפי׳ כענין עצמית!כלים לעיל פ״ז• ומנהיגות ממה שהכתר מאיר אליהן כלולות בג׳ וינהיגו
ו מ ה שאר תםפי' כולם כלים רחוקים מתמאציל קצת כשלשת כחי׳ אלו לכד ולא יתלבש כלבוש ההנהגה יותר
כאשר תתפשט נשחת ההנהגה כתם ע״י 3׳ כחי׳ הקודחות ואפי׳ תחל׳ י׳ או יסוד ט׳ תפעול פעיל׳ הנהג׳ א״ס מתלבש
אחנס כאשר תתלבש תאור כתם ע״י סוד מ ת ר ככחי׳ ככתר ובתר בחכמה • הנ׳ שאור החכמת לא תאיר אור
מחאציל קודם הרחקו שהוא עצמו׳ גס עצמו׳ נמצא כתם כפ״ע אלא תהית מקבלת היא אור העלייני׳ כתוך המקבלי׳
יז׳׳ס העצמי׳ המתפשט כספי׳ וכל ספי׳ וספי׳ דבקה במאציל ונמצא שהאור המתפשט הוא אור תכתר וא״ס יחד א״כ
ממש וזה א״א אל הםפי׳ המשתלשלות להתקשר כמעלה נמצא סוד אור א׳׳ס מתלבש כאור תכתר וכל תתאורות
הנפלאה הזאת אלא ע״י ייחודם למטת ותתקשרס א׳ ככתר ומתריס מאיריס כסוד אור זה • ומת עתה שלא תתלבש
וייחוד אחד״ ואח״כ עלותם אל סיבתם וחזרתם אל שורשם תנמתו כחכמה שהיא המתגלים למטה א״כ אין הנהגת זו
והכל אחדות גמירת מפני שתעצחו׳ איט נדון כעילת ועלול מתגל״ כקודמ׳ אלא מתעלח׳ כסוד נעלם גס אס הסופי׳
אלא מ ל עצם אחד ומציאות א׳ ולזה יתקשרו כםכתס כולם תם מאירות למטת מאור זת אחר שהארתס אינה מתלבש׳
א׳ ויהיו כסוד האחדות מפלא • ומת לא יצדק כאור הזה ספי׳ כתוך ספי׳׳ כדפי׳ ולזה כל הסופי׳ מאירות כאור כ׳
המתפשט נשמת כספי׳ לאחר כת שיתפשט וישחלשל שא׳׳כ ה מ מ י ת כ׳ תאירית יחד • ו מ ה תטעם למת חתכחן
יהיה איר נאצל ולא מאציל ואינה זאת הטוגה אלא שתהיה המהגת בבחי׳ זו נוספת על הנחי' הקוימ׳ ולא תהיה
המאציל והנאצל מ ל א׳ האצי׳ מחש כח עילית העילות ההנהגה טלה ככחי׳ הקודמ׳ נאמר כי כמו שלא יקשה
לזה נאחר שהםפי׳ יתקשרו ויהיו אחד ויחזרו אל שורשם עליני למה ההנהגה תתנחן בגי אלו ולא תהי׳ נד׳ עם הנינה
להתאחד עם המאציל והייט סוד ייחוד מאצליס מפאת ונשיב שעד החכמת סוד תעצחוח מתלבש ומתפשט מטעם
מאצי׳ שלא ירדו הספי׳ מעילה לעלול אלא מצד עצמות׳ שעד נאן הוא א״ם אמנם מנינה ולמטה והבינה נבלל אינה
ובחי׳ הא
אילימה פ ״ י
״׳ט 2 י
י ת מ י ל
עי! ספר 34
ילניש אור ההנהגה הזאת הנפלאה וימצא אור הנמשך ונח״ השתלשלות • אמנם המאציל לא יתן קדימה ואיחור
לספי׳ אור א״ם מתלנש תוך אור הכתר וזו אינה מחויינת לשוס נמצא אלא קרובים לו והוא משפיעה מכל צד שהרי
תמיד שאפשר מנלעדה ואפשר שהיה כלי ככלים מעבר אץ נו פאה וצד לומר נו מצד זה עס החכמה ומצד זה
ואור א״ם עוכר לכל הספ" כלי אמצעי כדפי׳ • ולפעמים עם הנ״ ח״ו אלא כולו שפע שופע לכל מושפע ומאיר מכל
גס האור הזה תתלנש תוך אור החכמה והחכמה הקדומה מציאות השפעה מייחדת באחדות׳ שאין נו ספי׳ ידועה
אשר נכתר ׳לכיש אור הכתר שנתוכו אור א״ם כדפי׳ וזהו ונחי׳ ילועה להשפיע לספי׳ בנח" זו ולא מזי ח״ו שא״נ
מדרג׳ ג׳ אפשר שתה״ ואפשר שלא תה" והכל תלוי כפי ימצא בו ריבוי ושיט׳ ופירוד והפעלות וכל אלו הדברים
אחדות הספ״ או ח״ו פגם הנמצא נהם המרחיק אותם נמנעים בו • א״כ מצדו כל נמצא דבק נו ולא יתרחקו
תסינתס ראשונה ולכך ההנהגה הזאת אינה תחויינת אלא הנמצאים אלא מצדם axמצד המצאתם והשתלשלשותס
תלויה • פעמים תה״ פעמים לא תה" • אתנס בהיותה יתרחקו ויהיו עלולות וו מזי ולזה כאשר יתנהגו בלי
נתונה יהיה הנ׳ ובתוך הנ׳ תא׳ נענין שנתיות תא׳ אפשר אמצעות ספ" אלא מאותם בחי׳ שתם נמצאים ממט והיינו
שלא תהיה הג׳ והב׳ ונהיית הב׳ אי אפשר תנלעדי נח״ דבקות תכתר וקירבתו אליו נעת אצילותו מראש
האי ואפשר מבלעדי הגי • ובהיות תג׳ א׳׳א מבלעדי נ׳ המציאות הנה הנח" הזאת תהי׳ אבות לכולם להיותם
הקודמות שהם א׳ וני -ואין אנו אומרים ג' אלו ההנהגות שואבים שפע האחדות וכולם ידונו כא׳ בלי חילוף וחילוק
אלא שהם מחריגות נתייתם כולם נדפ" -ועתה ג׳ הנהגות נחי׳ כלל • ומנין זה לא יהיו לספ" מפאת הנהגה וו אלא
אלו הם תחו״נות מצד הכתר נעצמו שה״ם א״ס הנכלל אחדות גמורה והארה נפלאה ילא ישפט משם שוס
בדברינו כל סוד הרצונות והמחשבית שהם חנתה וכתר אשר פעולה יותר מאחדות׳ וזו תכלית שלמותם וזו גמר מעלתם •
נכתר עצתו ואינו תנח״ הבינה שבכתר שתם תיקוני תכתר והנה ג׳ בת״ אלו אל ההנהגה אינו שימצא זה בלא זה
תנחיניס כי״ח שתם מוחא נגולגלתא שת״ס אלו תני הנהנו׳ וזה בלא זה אלא כולם בחי׳ נמצאות בכתר וכולם בחי׳
הבינה שהיא נתר אל ג׳ תתנתגית שהוא גינת שנגינה נמצאות תמיד נםפ״ וההנהגה מתנהגת זה בתוך זה וזה
שנכתר והיינו נחי׳ שאר התיקו׳ נאשר נבאר בעין רואי בתוך זה ונשיתי׳ ,השלישית לא יחסרו הב׳ הקודמות
תחר א׳ נ׳ ג׳ ד׳ שאלו הס תי׳ א׳׳א הספ״ תתתנחנות וכשתסתלק הגי הנ׳ הקודמות לא יתעלמו ולא יסתלקו
נחי׳ שבכתר ובה י״ם וחכמה ונתר שנה נ׳ ראשי׳ ומבינת מפני שאי אפשר לספ" נלי איים ואפשר לספי׳ נלי הגהגות
שנה ולמטה שאר תת״ מתצחא ואילך כלים לג׳ ראשי כתרוחכמה• ולזה תא׳ לעולם לא תחסר שהיא דנקות׳
ההנהגה ולזה יהיו אלו תג׳ ראשים משתלשלים ונמצאים נכתר• אמנם אס ההנהגה ימצא או לאו זה תלוי בהתלבשות
מהכל" שהם תיקוני א׳׳א כדי להמצא למטה אל מ פ י ׳ מזכר׳ אם תתלבש ההנהגה מדרגה נ׳ או ג׳ לא תהי׳
axמחכמה הנאצל׳ נמקות׳ ודעת ותכונה וחי״ג יתנהי״ס ההנהגה בראשונה לא שאינה ח״ו שתנלעדה אין קיום
הנאצלות במקומם המכונים נשם ז״א ונוק׳ המנואריס לספי׳ ומנלעד אחדות׳ נא׳׳ס אין ^ aתציאית אתנם אס
נמע״טת עין שמש עין יעקב נע״ה-אמנס לפ״ז ימצאו יאיר אור זה בספ" מנלי אמצעי זהו המכין הנוסף או
הראשי׳ האלו ננתי׳ ר&מ!כה לספ״ שהיא אחרונה שנבח״ הנמנע נענין שדרך כלל נאמר הנהגת ראשונה ועיקר״
הכתר וה״ס מה שיכט אותם בסוד הזקן בחש׳׳ק ש׳: אשר לא תעדר לעולם הוא סוד הנהגת הספ״ ודבקות׳
" V y Vיסוד האמונה במציאות החכמה הספיר״׳ נ
יין 2 מא׳׳ס -אמנם בנא הארה זאת להאיר נספי׳ לא ימנעה
י היא זאת שהעילה הא׳ עילת כל העילות שוס ספי׳ ולא ילבישה שוס מלבוש ותתפשט מראש ויהי׳
אינו במספר ולא בחשבון עם העלולים ועלול א׳ כתר הכתר כלי מעבר לה וכש׳׳כ חו״ב ויהיה המציאות בתל׳
הגינה שגכתר והנהגתו מתלבשת כחכמה ונינה שבכתר במציאותה בכתר ויהיו כל הספ" מאוחדות במאציל תשתוין
הנז׳ עלול נ׳ והנהגתו מתלבשת בחכמה וגינה עלול ג׳ נמציאות׳ ואין צריך שוס ספי׳ לחבירתה תפני שאין נהס
והיינו המכונים אנ ואס כאשר יתנאר נעין רואי והנהגתו עילה ועלול אלא כולם באחדות דבקות במאציל י׳ או לפעמים
מתלבשת בנן ובת עלול ד׳ והס הי מדרגות להתלבשות אור זה תתלבש בכתר ויהיה סוד תכתר לביש לנחי' זו
ההנהגה עס תיית שהםפי׳ י׳ לענין עלולים המתפשטים אלו ובהתפשט אור הכו׳ לספי׳ ימצא כלי מלבוש ויתפשט הוא
מאלי שת״ס ״ מדרגות תאצ" והתפשטות התמונה הנאצל׳ מצד עצמו ממש כמציאות תא׳ אמנם יתפשט אור הכתר
כאשר יתנאר • אמנם נדרך התפשטות ההשגחה מא״ס מלביש האור הנזכר ותרחיק! מן הנאצלים מפני שכמו
המדרגות נהם עניינים ר aבהדרגות אלו • וא״ת תה טעם שהכתר האמצעי היה סנה לתשתלשלותס גס עתה אורו
אט
3a יח אילימה ״ י ״״נא ב 8 כ
עי! י יי״״ ספר
למתפעליס • אכל הפועל הוא שלם תכלית השלימות אין ט אט מייחסים הספי׳ י׳ ולמה אינם עלולים על הסדר •
לא כעס ולא חגו ולא לין שאין תדבר תלוי בו נעלמו הענק שהספי׳ אינם אלא י׳ אמנם סדר ההנהגה בהם
באלי׳ אלא מתפשט ונפעל ממנו • ואס נייחש פירוד אל הס נחלקים לבחי׳ וו וכל מה שאמרנו ג׳ ראשי הנהגה
החלות וגלות שכינת וקינת נטיעות ודין וכיוצא הכל הוא שתס א׳׳ס בכתר וכתר כחכחה דתייט ב׳ עלולים ראשונה
בערך התחתונים המתפעלים כי מצד הפועל העליון וספי׳ וסבת הכל וכל חת שנייחס בשם ו״א שתם אב ואס עלול
הטהורות תפעולית אין בו חיה כלל ועיקר• פ׳ יה ממףנן א׳ בן ובת עלול ב׳ להנהגת שתם ג׳ ודי לכתר וחכמה
ש׳ ז׳ סי׳ ד׳ : שבכתר אין בהם שוס פירוד ח״ו ולא יחשבו כל תספי׳ אלא
פרק נ א נ£י׳ בחש״ק ש׳ ז׳ סי׳ ו׳ שהפעולות למטת הס אחדות א׳ ולא תותר הענק תות אלא כדי ליכנס אל סוד
נפעלות בשינוי והיינו פעמים דק פעמים ההנהגה הנמשכת מא״ס עד מקום ההנהגה המתנחנ׳ בדין
רחמים פעמים בדין מועט פעמים בדין מרובת וכן בחסד ורחמים אבל במציאות אמיתות ענין האצי׳ משתלשלות
מעט או חסד מרובה ונפעלות בגבול כל אחד וא׳ כפי אשר הספי׳ טלא חד וחויימו סוד אחונת ענק א׳ דהיינו קשר
יוכל שאת ופעחיס חעט ככדי שאתו ונפעליס בגשמות י״ם ואחדותם• והמפריד אוי לנפשו שהם.אחדות גמורה אחי
הכל כפי החציאות המצטרך • ואלו העניינים וכיוצא בתם ודאי שא״ס מתלבש להנהיג בהם הנמצאים למטה בענין
רחוקים חאד להתייחס באלוה ליה אחרנו דרך כלל שהפעולות שאנו חייבים באמונת בג׳ עניינים• תא׳ שאין האצי' חתבחן
יפעלו למטה מלמעלה בהדרגה מדרגה אחר מדרגה וכפי ומתפרד לחלקים אלא הכל א׳ מיוחדי חפני שתתנוצצו חכח
רדתם יוגבלו וישתט וימצא הפגם והדין וכיוצא אמנם א׳׳ס וא״ס תאציל ותעליל י׳ עלולים אלו מיוחדים תכלית
עניינים אלו יסתלקו חבחי׳ אל בחי׳ בסוד ההנהגה תחתונה האחיות וכל מה שנאמר פירוד ופגם הוא למטת לא נאצי׳
שהיא הנהגת ההיכלות היא הנהגה שנת מתייחס כל מציאות הטהור והקדוש וחייניס אט לאחדם נאמונתינו כראוי
יה נאימרו ויניאו מ י האלהי׳׳ס להתיצנ על ת׳ וינא גם דכתינ ה׳ אלהיט ת׳ אחד • תני לתת קשר וייחוד נאמונתינו
תשטן נתוכס • ואולם יעלה מכאן מדרגה נ׳ והיא בחי׳ לספי׳ בא״ס כדפי׳ בספ״ר נשעראני״ע כדפי׳ נתיקו׳
תנריא׳ ושם מתעלים יותר ושם אין שטן ואין פגע רע • חלכא וחייוי חד כהון• איהו)גרמיה חד נתון • ואין האצילות
אמנם יש גנול ויסתלק משם אל הספי׳ ומתם יושפע הדק דנר נפרד חחנו אלא חחט היו והוא חתאחד נהם והס
וינהיג פעמים דין וזה עד עליית ההנהגה אל החכמה קטרים ונאחדיס נו ומה שנחלק ונפרט ענייני ההנהגה
והבינה נייחודס יחד • ועב״ז יש בהם עדיין הגביל ומשם כדפי׳ נפי הקודם אינו אלא לתת חקוס לנחה שאלות
יתעלו עוד אל סוד תנתר יחהנתר נחי׳ אל בחי׳ עד סוד טפלות נאלתות ולשכר את האוזן ולהרחיק חן המאציל שיטיי
תנתר שנכתר שנתוך הנהגה זו יתפשט ייתלנש הנהגת רינוי וחספר וכיוצא אנל חכל מקום הכל הוא והכל מאתו
א׳׳ס ולכך אין שס בנתר הפעלות אלא דקות מאד מאד שאין הנהגה נהם אלא מצד עצמותו־ המתלבש בהם ומתפשט
ולא יתיחםו אלא כאשר נראה השי־שיס שתם היצירה אליתס • תג׳ שאין ריניי המתייחס אל הספי׳ ושנוי המעלות
ומצויירי׳ במל׳ והיא מתעלי׳ יחשתרשת בבינת ובחכמת ובי חצד עצחות׳ כלל אלא כולא חד כאוחרו אני ת׳ לא שניתי
חשתרשות בבחי׳ אחרונה שבכתר דהיינו סוד דיקנא כאשר דהיינו י׳ חכמה ת׳ נינת י׳ ו״ס ת׳ חל׳ • לא שניתי אין
יתבאר בעין רואי תמר ד׳ והיא משתרשת ומסתלקת עד שיטי ורינוי אלא אחדות חיוחד והכל ענק א׳ ומה שהוא
תכתר במל׳ ויתעלו ממציאות אל מציאות עד אין תכלית גנורה וחה שהוא חסד ומה שהוא רחחיס הכל ענק א׳
וזה המציאות אשר יתייחס בכתר וע״ז נאמר שאין תפעולית ודנר א׳ •אחנס שינוי תפעולית נתחתוניס נאוחרו ואיחר למותי
סתומות בםתימ׳ והעלם הט׳ • והנה עוד נדעה שהפעילות היא שטת ימין עליון ואין תשינוייס נו כלל ועיקר ורינוי
יתרבו ברדתם למטת • כיצד למת הספיר תיכל א׳ ממטה תפעולית בתחתונים חצד המקבלים למטת לא חצד הפועל
למעלה ואחרון מלמעלה למטת שורש לכל הנמצאות התחתונים אלא מצד המתפעלים שהחדות בולם אחדות ושמחת לפניו
ונולס נו מאוחדות שאין מציאות נעשית במציאות לקות אמנם יקנלו ויפעלו נתחתוניס מהם נפי שיטי מעשיהם
ביצירת ואחלותם ועדיין הנמצאות שבהיכל זת מתפשטים ומחשטתיהס• והרי זה חקל וחימר ומת אס תאדם הקל
והם רבים אמנם נשתרשו בהיכל עצם תשמיש ושם מציאות חויינ שאס יפעול פעולת הכעס שיהיה מן השפה ולחוץ
ההיכל לבנת הספיר מושרש ומאוחד ועדיין הוא חבוי ולא יפעול נו תנעס פעולת אלא יראת עצחו נכעם לצורך
ויתאר בהיכל נוגה ועדיין שם הוא ריבוי הכחי׳ ויתאמדו הנהגת התחתונים והוא מצד עצמו יעתו נחה ומיושבי• נ״ש
בהיכל זכות עד עלותם כל המסובבים אל היכל קה״ק ושם המיות העליוטת שאין כל מת שאט מכנים אלא הוראה
מאוחדים
אילימה ב
עין כל יימי " ״ נ א ם5ר 88
עם המסובב דבקים בו תכלית כל מה שאפשר ויאוחדו ממש מאוחדים יותר ויתעלו וישתרשו ככסא הכבוד הוא הבריאה
בא״ס שאין שס מסובב וסיבת אל רגל סיבת • עוד ושם מאוחדים יותר מפני שאחדות תאצי׳ יותר חן תכריאת
הנפעלים למשה ימענוי ויהיו ויעדרו וימצא בתם ההויה והיצירה ותעשית ודאי יהנאצליס מאוחדים ייתר תסכית
וההעדר וזה יעלת במציאות מדתה אחר מדתה הנמצאים בבי מדות ומאוחדים יותר וייתר בכתר ויתייחדו בכתר
הגשמי* ההויה וההפסד הווה נהם יותר מדאי עד שאין שבכתר עד ששם כללותם ואחדותם באחדות גמורה וסיני
נ ד ת קיימת ועדייו יעלה הענין אל הרקיעים שנאמר שמיס סוד סילוק שמע ישראל ה׳ אלהיט ה׳ אחד • והנה עוד
נעשן נחלחו והארץ ננגד תנלה ועדייו ייחסו נישול נמלאניס הפעולות ותמסובביס ברדתם אינם עצמותם ועצמות
נעצחן ונידונים מהר דינור ועד״ו יוסיף אור הספי׳ או פועלם א׳ אלא המסוככים ומפעלים ירדו ויפסדו מפועלם
יגרע ועיקר וה יותר נמל׳ שבו מיעונ! הלמה ומילואה ומסכת׳ המשתלשלות משתלשל' ומתסבב ויורד עד המציאות
וימצא מעש נת׳׳ת ונמענ! אינו נמצא נלל נחו״נ וננ״ע התחתון • אחנס בעלותם עילה אחר עילה יבאו כפי• עלייתם
אין תוספת ואין מגרעת נמסו' מפני דנקות' נדפ" ועדיין נך הס מתאחדים תחסוכביס בסבתם ותעלולים בעילתם
אינם נקדימת המאציל והם שם מחודשים ותמאצי׳ לא תחסיר והפעולות נפעולתם עד שנאשר יעלו אל תחו״נ תם מאוחדים
ולא העדיף קודם האצילות ואחר תאצי׳ נלל נדפי׳ נתמר א׳ אחדות אחנס בכתר יתאחדו יותר ויותר וכאשר יתעלו אל
פ׳ נ״א ענין מקום והממנה באלוה : כתר שבכתר אין הבדל כין מפעלים והפועל והמסובכים
עין כל תמר ג
תמר ג באצילות דרך בלל וקדימתו זו על זו ובו ייר פרקים
ככתר וכתר בחכמה וכן עד כמה אס ארצה אומר אלף ואס החחוייכ אלתספי׳ על צד החקירה המציאות פיק א
ארצה אומר ג׳ או ד׳ • וא׳׳כ נאחר שיתי׳ תעני! על צד הוא שיסו משתלשלות זח״ז ועלולות
הקבלה שתם י׳ עלולות זו מזו לא שאנו נדע טעם למה זמ״ז• והטעם שאחר שאינם גוף אלא שכל אס היו ב׳ יוצאות
יהיו י׳ ולא יהיו י״א או י״ב או כ׳ ולא צורך ולא ה נ מ ה ממציאות א׳ כמה יפרח אלא הבדלם להיותם י׳ הוא נתייתם
ח״ו בדרך זה יצא משפע כל המקובל מעוקל שהרי הספי׳ עלולות וו מזי ולפ״ז יהיו תספי׳ נתר נאצלת מא״ס וחכמה
לנל א׳ ואי פעולה שאץ לחבירתה • ו מ ת לפי תפעולית כספי׳ ממתי־ ונינה חחנחה וחסד מנינה וגמרת מחסד ית״ת
צריכים אנו ליחר שיש פעולת לחסד שאין אותה פעולה מגמרה ונצח חתית והוד מהנצח ויסוד מהוד וחל׳ מיסוד
לגבורה ויש פעילה לגבורה שאין אותה פעולת לת״ת ויש וחב לברי תוותר מסנימ״ נך שמסדר מניינם נסדר הזה
פעולת לת״ת שאין אותה פעולה לחייג ועד״ו בכל הספי׳ ואפי׳ תבתוני׳ בתיותס רמוויס ענין י״ס רמיותס נב״מ י׳
וזה מוכרח מענין הכיגויס ופעולות תספי׳ ומאחרי הזוהר נסדר הזה ונן דנרי המפרשים קדמונים ואחרונים נולס
עד ששב תענין תות לכל מxיל מושכל ראשון • וא״כ היאך סדרו י״ס וו חוו נח״נ חג״ת נהי״ס • ומהטעם שהשנליס
יהיו עלולות וו חוו ותרי א״ס פועל כחסד מת שאינו פועל תפשוטיס במת ינדלו לחנותם י׳ אס לא נדרך עילת ועלול
כגבורת ופועל כגבורת חת שאינו פועל בת״ת וכיוצא יהיו ולכך תם י' עלולות ומ׳׳ו ואס אנו סלביס נדרך וו לא
תפעולית שונות והמהגת לסדר זה לא יתן מקום לשנאמר נמצא ענין אל ההנהגה נלל ני אחר שתם עלולות זמ״ו וכתר
שיתיו עלולות ויו מוי !משתלשלות שהרי א״ס פיעל ע״י כל שואב כח מא״ס ומשפיע בחכמה וחכמה בבינה ומנת נחסד
א׳ 1א׳ פעולה ידועה ואחר שכל תפעולית מא״ס למת נקדים וחסד בגבורת ועדיו לכל הספי׳ חת לי אס תאחר י״ס או
פעולה זו על פעולה וי הרי פעמים פועל בחסד ווו החסד מאת ספי׳ או ספי׳ אחת • הכוונה שתתנמ׳ תתפשט חא״ס
היא המדה תמתקרכת ופעמים פועל בת״ת יתת״ת היא אל סגלגלים ומעולם מלגליס אל עולם תשפל • עתה כשתתן
המדה המתקרבת יא״כ תדרא קושיא לדוכתי׳ כמה יכדלו כין מלגליס ובין הסיבה תא׳ אלף אמצעיים וההנהגה
הספי׳ וו מוי שקדמת עלול ועילת לא יתן מקום למהגה תתפשט מא׳׳ס לעלול א׳ ומאי לב׳ ומהב׳ לשלישי תן כמה
אס לא שלא נתן הנהגה ידיעת לכל א׳ ואי אלא כל התנהגות אחצעייס שתקצת לא יעלת ולא יוריד רק בחירת נמוכה
יחד לכל א׳ ואי כדפי׳ כדרך תחוקריס • ומכאן * מ י ס גמירת להרמת או למעט כי אחר שאני אומר שתא״ס ישפיע כל
לאותם האומרים שהיה ענין האצילות להעלם א״ס או לתגלית תפעולית וישתלשלו למטה מעילה לעלול הרי א״ס משפיע
פעולותיי *אולי ציל ה ר י »
יט s7 אילימה ב
פ״א פ״ עין בל חמר ג ספר
אלפיס תלאכיס כפרדס קרובים לפעולות אלו הגשתיות לא פעולותיו אי כ׳ יחד כי אחר שהיי לעשית מסכיש מעלימין
יכיל שכל מספרם זולתי כוראס שנראס • והנה אלו תופקרים • אורו אי מגלין פעילותיו אשאל לחה לא היו אלף מעליחין
אפי׳ מיני העשנים להצחיחס יש תלאך על כל תין ומין תתיני אי אלף מגלי! זה למטה מזה יוה למעלה מזה או כ׳ לכד
עשכיס ורשאים שופע מקורו כעולם ככ״מ שהצמח יצמח אי 1׳ לכד שאין ראוי שנאחר שיהיו על צד המקרה ועם היית
יגדלהו ישפיעהי כח הגידול כשיתוף הטנע הנודע לעכעי שתם ג׳׳כ דברי רשכ׳׳י בקצת מקומית טיהר לא רצה ריש
וכן על מעינות המיס ועל העננים ועל האילטת יעל המטר להכריח טעם לספ״ חן הצד תזה כאשר גכאר אלא אחר
ועל כל שיפעל כעולם הטנעי הן רכ למעט• והמדרגות האלו שכל עצם החאצי׳ תי׳ לתגלית פעילית אל הנבראים ירצה
עשר משתלשלות וי מזי מציאותם לכל מספר הנמצאות והם לתידיע אמתת עצחיתי לזולתו ילא יבחין מטעם זה אס יהיי
פרטי הפרטים האלו יוכללו בכללות ייעשו מינים ויש כמה י״ס או ק׳ או ג׳ אלא סתם טעם לספי׳ לתגלית • אמנם
מינים חתם תחת ממשלת כל מלאך ומלאך היצירה ויש למלאך למציאות עני! הספ" יתן טעם מספי׳ על דרכים אחרים
כדי שיעיר לכלול תמיניס תסס כמספר כנפיו וחייליו מחחטתיי כאשר נבאר • וררך כלל כפ׳ ות נאמר שמצד א׳ נראה
יפרטי נחצאיי שרגל יחד מלאך א׳ זיתיו כיציר׳ ריבוי מלאכים שהספי' עלולות זו מזו!תפעולית מזו לוי ומצד א׳ נראה שהספי׳
כמספר כך כאומרו המוציא כמספר צכאס כי דיע למי שיצרם כולם פועלות קשורות באים ויש פעולה ידועה לכל א׳ וא׳ :
ב
ובמעין כפ״ע נבאר כתם מת שאפשר בעיה• ותרי המינים הנה הפי הזה מבוא לכל הנמצאים נאצלים פיק
הרכים נכללו כסוגים והמיכיס נכללי מהסיגים תכז׳ כפרטית נבראים טצריס נעשים *לכל צריך שיה" אל
כידיעה גמורה לא בהזדמן שפעם יכחם • יהנה המלאכים המעיין למשמרת אחר שהאמונה תאמתית קבועה כלב עס
ייכלל! לסיגי סיגי׳ ייינקי כח פעולתם להשפיע לתחתונים ה׳ היא שאין שוס מציאות נפעל למטה שלא יהי׳ כהשגחה
מהכסא שכה הסול כמת אלף מחנית משפיעים לתם שם גמורה היא היא תמוששעת ככוונה מכוונת וכידיעה גמורה
יליע וענין ידוע טלע מספרם ושמם ומעשיהם למי שבראם מתא׳ תפשוט אשר אין לו שוס ריבוי ולא שוס שיטי • ותגת
יאלי הם משפיעים לנוצרים כידיעת גמורה ככוונה מכיינת כאשר נכא לבחון ענייני ההשגחה כפרטי ממצאים נמצא
כדי מספר ומשקל צורך ההשפעה לנמצאים התחתונים תכלית תרטי אי אפשר לתקיף דעת אדם כאומר מה רבו
כדפי׳ • ואלו הסוגי סוגים הס נכללים עוד בסיגי סיגי סיגים מעשיך ה׳ ולהם מוין והשפעת לכל כרי׳ וכרית כאומר ואתה
מקבלים מהגאצלי׳ !הנאצלים הס משפיעים כחס והשפעתם מחיה את כילם ותרי לתם עת קבוע למוונס כאומר ואתה
כידיעת גמורה ועל הדרך תקרונ לכל הפעולות הנמצאים ניתן לתם את אכלם בעתו וגו׳ ופי׳ חיל יישב וון מקרני
התחתונים• יעתת גאמר שיעיר קימת ידיעת לפעולות כולם ראמים ועד ביצי כניס • ידי! עתה שכל תאדם ריבוי תפעולית
ה׳׳ס אדם כאלו תאחר כח שבו ישמע יידנר ייקח ויתן ויעשה לפעילה א׳ שהיא תכנת מזון לכד לכל ממצאים וקיומן שאר
ויהלך ייתרה־ ייכעוס וירחם וכל תפעולית אשר כאדם הוא כחי׳ שינויי העניינים שכולם מאתי כמה אלף מינים הס •
שיעור קומתו ומציאותו ואלי תי׳ לו שוס פעולת אחרת תי' והרי שנר כ״א ועונשם לא יכיל שכל אנוש לסובלו שהריעיסקי
לו כח לפעול אותם • אמנם כשנברא אדם גברא לי טחות מצית לאין תנלית יתרנו ואין א׳ דומה לחנירו ולנל א׳
כשיעור קומתו כפי צורך מציאותי לא יחסר ולא יעדיף וכך יא׳ שנר ידוע נאיתה מציה שהקנית שוקל נמלא נימא
הוא שיעיר קומת אדם זה הנעשה ה״ס המלאכים העשויי׳ לנ העוסק נמצוה אס נחונף אס לשמו אס נשיתוף נין רנ
כדפי׳ איך כתם יתרון על צורך שיעור קומת ההנהגה ולא למעט • אס נצער אס נריוח נין רנ למעט • מ נ ת טנעי
פחות מהם וכך כמלאכים הנוצרים לא תוסיפו ולא גרעו ויצרי •צערו כפי יצרו כין רב למעט מי יוכל לשפיט ולשקול
אלא כפי צורך ההשגחה )שיעיר קימת עניינם יכך אדם חחשנות כ״א ומעשיהם תרכיס לאין תכלית ומל לפניו כמספר
הנברא היא הכסא תנו׳ שיעור קומתו כפי הצורך הצריך לקבל נחשקל • יאס נאט עתה לתת י׳ פעילות לעשר ספי׳ מה
מהמאצי׳ ולהשפיע אל מוצר יכך שיעור קימת אדם הנאצל ית! ומה יוסיף לענין הקיש" המתנגדת כני האמונות הכי׳•
תם י״ס שיעיר קומת תפעולית כילם כדי צורך הנבראים האלוה א׳ והפעולות המגיעות לני הרנה מאד לאין מספר
והס מקבלים מא״ם משפיעים לנבראים יהייט טעם תאצי׳ כדי ותכלית ואס כאת לתת פעולות הרכה לספי׳ א׳ א״כ מה לנו
שיעיר מספר קימת הפעילות להשפיע לנמצאים למטה לא פחית אס יהי׳ כמספר י׳ או אחד לרמי תפעולית מ ל עגיןא׳•
ולא ייתר והייני.סוד שיעיר קימה מדה ידיעה למציאות הפעילות אמנם עמוד והתכונן ענין הספי׳ מה הם ואח״כ נכא כפ׳
כהמצאות האדם הגשמיי • דרך משל ששיעור גופו וכליו כשיעור אחריכ לפ׳ ענץ קלימתן • העני! הוא כי למעלה מהנמצאים
פעילותיו אלא שאין שיעור קומת לא״ש שיכולתו כאין תכלית הגשמיים העש״ אשר נבאר במעין נפ״ע כע״ה • והס אלפי
אמנם •אולי ציללכן
אילימדז בל חמר ג פ״ב *״< עין ספר 38
האיכרים כפי שיעור קומת הפעולות • והמשל כזה האמיתי אתנם שיעור קותת תפעולית אשר לתם תכלית נערך הנתצא"
הוא להמשיל י״ס כצורת האדם לתת לפעולות כספ״ סדר תתחתונים כי כערך עצתן אין לתם שיעור כ״ש כערך תאצ" •
ועני! ויהיו עשר שיעור קומה 1ו כי חלקי האיכרים הס עשר ו מ ה לדרך וה הוא ענץ האדרא בפטירת רשכ״י שפי׳
לכד עם היות שהפעולות יותר תם כפעילות 3גון> האדם גחש׳׳ק וארמון הענין נתקותו נע״ה היה תתציאות לבאר
והאיכרים רכים ודרך כלל יתחלקו לי׳ איברים • הראש ג׳ לחנירים שעם היות שהמורגל נפי המקובלים י״ס והס י׳
חלקים החח וכח אשר על 3תוח ופרע׳ איכרי הראש הרי לפי האתת נשננחינס נערך המשתלשלים נמצאם י׳ עלולות
ג׳ • וכך תם תכח אשר על תחכתת כתר והחכמה היא יו מזו אמנם נערך הפעולות והתנהג׳ להם דרך שיעור
מחשבת שבת שפיעת כל תפעולית ומחשכת׳ ותכיכת איברי קומה מז׳ דתייט משל אל צורת אדם נפי המשל הנז׳ ולכך
הראש כולם נפרעות נחי׳ • ינ׳ ידים בזרועותיי חריג וגוף כתיקו׳ דרך כלל אדס דאצי׳ יחס לספי׳ תנאצלות-אדס דנריאה
ת׳׳ת והדעת כתוכו איכרים תפניתייס וכ׳ שיקיים ורגליים יחס לכסא• אדם ליצירה יחס למלאכים העליונים אדס דעשי׳
וכל פרעיהס נו״ה והאתי יסוד ותנקכת תלי• ויש עוד עניינים יחס למלאכים התחתונים ולתם עניינים יתכאר כמקומו
פרטיים כתכתיס כמקומ׳ אמנם דרך כלל להקדתה זו די כזה: כע״ה • ומת עתה המשל הזה נאתר כי כתו שהאדם כנפשו
ועתה נשאר להקשות קושי׳ על הקדמה הואת ותיא א״כ ורוחו ונשמתו יפעול ככוחות תנפשיות באיבריו ולא נאתר
יהי׳ מציאות כל תספי׳ יחד כמציאות תאדם רת״ח ספירות: אבר זה תקכל תאכר זה ותנפש תשפיע כל תפעולית לאכר
נ פ ר ר
הגה עתה יקשת כי אחר שהפעולות כספי׳ ו זה ואבר זה תקבל תאבר פ׳ אלא מפש תפעול ככל איברים
תתש כעין הפעילות כגוף תאדם ושיפור כל הפעולות• כך א״ס פועל ככל הספי׳ יא״ס אדם לאצי׳
תדתס כסיד תדת אדם א״כ יקשה לתה לא נאתר שכל ותוא נשתתס וחייהם והוא פועל שיעור קותת הפעולות בכל
אכר ואכר יהי׳ תדה ויהיו רת״ח או כמת מדות ומי נתן הספ" וכמו שיש באדם הגשתי הרגלים להליך ותיליס ללקיחת
לנו כח לומר שכתה חלקים יהיו ת דה א׳ וכתת חלקים ותעיניס לראות יתאזניס לשתוע כך בספי׳ יש פעילות שונות
אחרים תדה אחרת שהרי הזרוע יהיו כמה כחי׳ ג׳ פרקי בזו מזו והוא פיעל אותם תפעולית ע״י • האמנם דרכי
הזרוע יהיו ג׳ מדות ועדייו כל עין ועין תדה א׳ ויהיו הפעולות וכיצד שלא יתשך מתנו ריכיי כנר פי׳ בתמר .ב׳
כתת מדות כראש שהם ג״ר • ועוד יקשה אחר שהם עשר ואין מוונת עתה אלא להציל תתע״ן תתסתירתמו׳-אמנס
במה יכדלו חלקי החדה עצתה שהרי הנתצאיס השוי׳ אינם עתה נעורר המעיין כהערת וו ונאתר כי מעולות לפ״ז ראוי
ננדליס אלא נגיף ותםפי' אינם גשמיות וקושי׳ זו יקשה בכל שיהיו כא׳ שיעור קומתן תא״ס תפני שלא יפעול ויחזור ויפעול
הנאמר נאילרא ובפנררת רשכ״י כדפי׳ נחש״ק • ותי׳ השאלה ולכך כל הספ״ הס כרצון הרצוט׳ לתעל׳ כדפי׳ כתתר כ׳ אתנס
הזו היא נתת שרתזנו לעיל בהשתלשלות הספי׳ שאין עניינם הפעולות יתפרדו לכחי׳ ועניינים כדרך הספ״ מצד הנתצאיס
שרצה הא״ס ונמצאו וו לתטת תוו י׳ תדרגות ח״ו שאין זו התחתונים א״כ ימצאו תפעולית בפרעות קצת והיינו הספ״
ת" האצי׳ אלא רצה והמציאם והאציל נרצו! הרצונות דרך אצילותם למטת זו מוו • ונאמר עוד כי המחשבת כאדם
והכוונה שיהיו שם מושרשות בסול הרצון המתקרב ושם כתוח תכלול כל הפעולות ויתפשטו כגוף תן תחוש המשותף •
אינם ננדלות נעילה ועלול נעצם הבדלם למסה בהתפשט׳ ו מ ה החיש המשותף הוא כעין רצון הרצונות כאדם העליון
אמנס אינם נעצם אחד אחר שתם עתידות לתנדל אחר ע״ד משל והפעולות המתפשטות כספי׳ הוא כעין התפשטות
יציאתם ותתפשטס ולזה שם יוכללי אלו נחלי ויתרצו שס כל החושים באיברים ותטעם ההתפשטות תות יתפשטו הספ״
הנמצאים • וכאשר תדמה סוד כל הנמצאים תושרשיס ברצון ו מ ה החושים הס תהס לקים כעין הראות והשמיעהיותהס
הרצונות כסוד העלתם הנה יהיה המציאות הות כולל גסים כתישוש וכיוצא• כך הס הפעולות תעליוטת *מקורבות
נתצאות הרנה באחדות גמורה לא יקראו אלא אחדות א׳ דקות מהם מתרחקות גסות כערך העליונות וכינו שבטבע
וכערך השתלשלות׳ הס ריכו׳ נתצאות והרי תשכל סוד שער החושים הדקים עליונים על החושים תעכיס כך הפעולות
תראש וכן כאשר יתפשט תכתר עצתי להגלות ויתפשטו הדקות שהם אותם המיוחסות ככתוב כאיברים העליונים
הנמצאות כעצם הספי׳ עצתה ישתרש שס החכמה שהיא כעין השגחת העיניס עיני ה׳ השגחת האונים אוני ה׳ השגחת
הספ״ הכ׳ לתטה ואינה נתצא׳ למטה אלא ממה שנמצאת ההילוך ויבא וילך וכיוצא הס כספי׳ התחתונים • ועתה טעם
כרצון הרצונות ונתפשט׳ להשתלשל אל תקות׳ להיות׳ עלולה הספ״ הוא כלים לפעולות למלות אלתותי לזולתו ילהיטיכס
תן תכתר ושם הושרש׳ ועושה תוחא דאריך אנפץ ותתפשט ע״י מלים האלה שהם המוציאים תפעולית תדקות נשתה
הבינה שהיא כשורש השרשיס רצון הרצונות להיות למטת לפעולות נפעלות כעין הנפש כגוף האדם • וטעם תספר
*»•׳ שרסר מלת מסס
ת!
כ 50 איליטה *״י עין בל תמר ג ספר
העליונות עת גילוים אל מקומם והשרשיס ההם יעשו גס מן החכמה במקומי ונל מדי צאתה נמציאות ענץ מחצאות
תיקו׳ כספי׳ ויתיו מציאות האיברים־ ותם אלו כי הצבת בה שהם שעריה בחיטתיה תנת יתמצא שם ככתר ויעשי
כצנת עשויי• יהענין הרימו כאן ליגמינו פלא כי אין ברית תיקוני׳ וכן יהיו מפשטות הספי׳ מושרשות למעלה יחשתשלית
שלא יהי׳ מיכר וקנה • ותרי א׳׳ם אכ מוליד ראשון ממציא ויורדות למטת ומתמצאות ממציאות אל מציאות עד מ י ע ס
כל ממצאים אמנס האציל ראשונה הכלי שע״י אותו הכלי אל מקום גילויים ומסוד המציאות האלו יתנחט במציאות
יהי׳ נקנה לקכל השפעתו והיו הנמצאות כצאתס ממט הס העליו׳ עד תתפשטס אל מילוי יהי' תיקוני האיברים
יוצאות זכריס ירצה מתפשטים אינם צריכים להחזיר פנים ומציאותי• ואין ראוי שיחשבותיקוני׳ אלו כלא׳ וא׳ ספי׳א׳
אל צד מעלת לקבל שתם משפיע ולא מושפע ואלו מתפשטי׳ אחר שאינם אלא שרשי תספי׳ תתחתונות המושרש בעליונות
ויוצאים מחאציל אל נאצל והרי בחי׳ ראשונה אל מ ת ר היא והנה השרשי׳ האלי לתם פעולות כמדות שהרי תם נשבח
מעלה זו רצון הרצונות ושם המציא והאציל ברט! הרצוטת ומעלה יותר בהיותם נחקוס העליון שם נשורש מהיותם
שיהי׳ שס ולא לצורך שם אלא בהתפשטות למטה כסוד זכרן במקומי• י מ ה לפ״ז יפעלו מעץ פעולו׳ הספי׳ שהםמושרשו׳
משפיע ומושפע כדי שיהיו ממצאות מתאמצות והולמות נה ויפעלו מעין פעולות עצמ׳ נמקומ' לנך יהי׳ ענין
שאס לא תדמה נך יהי׳ קייס עומד נעצמו בלתי מתפשט תפעולית משתנות פעולות הרנה ננל ספי׳ וספי׳ נאלו
לכך אפי׳ ככתר בגזירת החכמת הקדומה אשר ננתר מ ד תאמר גנורה שנעין יראה יראה נדין הרי נרנינ ענין
שם נזדמן זט״ן ותם חו״ב קדומות נעלמות בחכמה המושרש״ תראות שהיא השגחה עליונה נג״ר עס פעולות המלה
שס להוציא סוד ממצאות אל מציאות מפני שאס תימה למטה במקומי • ו מ ה נשתדמה ענין זה תמצא שיהיו
בנפשך תמשתלשלות ישר אלף אלפי אלפים פעמים סוד מציאות הספי׳ למעלה ברצון הרצונות והתפשטה במציאות
ההמשכה הישרה שמעולם לא יעשה שיטי להשתלשל אלא מ ת ר עם צאת׳ אל החכמה והבינה יותר מרובים וחשונחיס
יהי׳ הכל מעין טנע שכלים היא היא א״ס ממציא הכתר ממציאות למטה חחו״כ • והטעם כי בהיותם ככתר ית"
ולעולם דנק נמאציל אלא ימציא הרצון שס זט״ן הס חו׳׳כ טלס שם וכאשר ירדו הרי נשאר מ ת ר שאיט עוד משתלשל
יתנו להוייות סוד ההעתק ממציאות אל מציאות הנה יהיו וימעטו תמציאות ונן נרדת׳ מחכמה ימעטו שהרי נשארה
ממצאות שס יוצאות חאחתת אחדותו אל מציאות מלי מ ג מ ת יכן ברדת׳ מהבינה שתר כשארה הבינה ואינו לימה
הראשון ואח״נ יעתיק• המציאות ע״י מלים האלו שתם וט״ן השתלשלו׳ יצירופס זו מזו נתייתם י׳ אל צירופם ותשתלשלס
וילדו והולידו הנמצאות חענין לענין ע״י העתק נעין תעתק בהיותם ט׳ כ״ש נהייתם ח׳ כ׳׳ש נהייתם ז׳ ועד״ז ירדו
התולדות מתחזוטת והשרשיס ילקח בזכר וימציאם מתהעלס מילת שכח יפעיל׳ הספי׳ בהיות׳ מושרשות שם ככתר שהם
ממור אל תיש מנר ומשס יתמצאו מקנה• ועני! זה ממש קרומת לא״ס יצטרכו כמה השתלשלות עד מ ת ר מחציאית
הס התולדות והתפשטות ר&פ" שהם יוצאות מן האין אל מציאות שם עד צאתס מתמאציל אל כאצל ומכאצל א׳
ממיר הוא נתר מא״ס • ולא אין שאינו • אלא אין על ריב אל נחי׳ השתלשלות עד צאתם ממט להתמעט שיעורם
האדיקות ויתפשטו אל היש ע״י סוד זכר היא חכמה ימשס ולהגנילס אל מקום גילויים ומטעם זה יהיו התיקו׳ שס
ימסרה לנקבה היא הבינה ותרי כ׳ חדות אלו הס מושרשים נסוד המעלה המפואר׳ יקראו תיקו׳ א׳׳א ונרדת׳ ימעט
ככתר שככתר ומשס ממציאות אל מציאות יצאו ע״י העתק׳ מציאות׳ ויקראו תיקו׳ ז״א ולעולם הספ״ איכס אלא י׳ ואופן
כאלו תאחר הצבת שתם חו״נ שבמקומ׳ כצכת שתם חו״נ מציאות׳ זה גרס סוד תמוכת שיעור קומת נזילת עוד
שככתר עשויה שאין כריה שלא יהי׳ זכו״ן ועי״ו יהיו מציאות כללות הספ״ אלו כאלו שזהו קשרם ואחדותם שגס זה
ותיקו׳ ככתר העליון כסיד התפשטות אלו המדות והתפשטות גרס העני! הזה בתיקו׳ בזולת חת שתקבל ספ" ממכירתה
התולדות על ידס וכמו שהתולדות למטה ומת שיעתיקו אלו שיתן נה שינוי נח" ונ״ז יגרוס חידוש נחי׳ נספ" והנדל חלק
הספי׳ הס ו׳ מדות כך כשיולילו הספ״ תעליוטת השרשיס מחלק עס תיית׳ נולה עלול א׳ וספי׳ א' ולזה יתרנו פעולותיה
אשר ככתר יולידו בהעלם ומציאות הספיר׳ כתוכס כאלו ויתרנו מינויים והאמירות נאשר יתנאר :
תאמר ראובן בהעלם יעקב בבטן רבקה• וככר פי׳ שהמציאיות הגף ,יצא לנו לפי דרך זה ענץ השתלשלות פרק ד
הדקים הנעלמים האלו הס משובחים ויפיס ממציאות בגילוי הספ״ זו מזו נדרך עילה ועלול •
ועתה חזה נקיש ד׳ נחי׳ הא׳ תכתר בן ראשון אץ אביו אמכם יש עוד נחי׳ שעם תיות שנשמור יחס עילה ועלול
צריך צנת לעשותו ולזה עלול א׳ נמצא נלי זנו״ן מפני שהוא יתייחסו ככחי׳ אחרת וכתן לאותו עכין ג׳׳כ יחס נמציאות
נלי יוצא מעצמו׳ ולזה ניתן לי שנח ומעלת על נל נאצל ייעשה המציאות התוא תיקוני׳ ועניינים כתשתרשס כספי׳
ואח׳׳כ
אילימה פ 11
ז י י ״י ״י׳ ״י גפ 6 0 י עי
ספר 40
אמכס תצל מפשטות הרצון צריך צבת לצבת ייחרינ איתן ואח״נ ממאציל אל נאצל יצאו הנמצאות ויתפשטו מפשטות
הרצונות שלא יתפשמי *אלא חרבן ח״ו אלא העלם כתפלמס נלי תעתק מעטן לעני! אלא מחאציל אל נאצל ותם דקות
אל תקורה ברצון כאומרו לא תיתא לתיתו אלא דאצמניעו רצון הרציטת והכל רצון • ואלו תצייר מפשטות עד נמה
על יתוקן ברצון הרצונות הצבת לצבת ויבחן שם הכלי תצל אלף פעמים לא תמצא תעתק מעני! אל ענין ויהיו שם
עצחן ל׳ כחי׳ • כחי׳ תכתר כלפי׳ נפ׳ תקילס• ונחי׳ נ׳ הומתה כל הנמצאות חאוחדות וו״ס ואלה מ ל נ י ס ממוז נאדרא
זכר להוליד לוקט ולוקח חן תכתר • וכחי׳ נ׳ כינת אס כחש״ק שא״א להוציא תנמצאות יועתקו יישתלשלו חענין לעני!
נקכת חקכלת חן תחכתת וכות ימתקו הנמצאות ככתר עצחו אלא ממאציל אל נאצל אס לא עיי עילה ועלול דהיינו אכ
תתציאות אל מציאות -וכחי׳ נ׳ היא ככתר• אחנס תל׳ תכני׳ מיליד יקבל הנמצאות מ מ ת ר ואס מקבלת מהזכר ומוציאם
ו׳ ספי׳נעלתית שרשי׳ נעלתיס ולכך לא יכונה לכתר מפשטו׳ למציאות משתלשלות וענין זה א׳׳א לכתר להיותו אכ זכר
איברים אלא ראש לכל • אחנס העתק אצי׳ תספי׳ ע״י שהוא מקבל מא׳׳ס יכו יוצאות מעצמות לכלים ממאציל
תיללת החכתה והבינה יצאתם לתתפשמ לחמת תיינו אחר לנאצל ולכך מציא יהאצי׳ הכלים האלי שתיס חויב בתוכיות
תתפשמי׳ החכמה והבינה אל חקוחס להוליד ולכך כז״א יתיחס מ מ כלי שבאחצעיות אלי מלים ישתלשלו ההרות ההם
זריעות נוף רנליס וכיוצא אמנם למעלת ככתר אי! נילוי תנעלחות בתיך הנתרייועתקו חענין אל ענק ו מ י מולדות
לנמצאות תתחתונות ולזה כל מה שיראה בזוהר חילוק כין בהשיאה א׳ הם ו׳ ספי׳ הס הכניס להם כחי׳ חצל היממה
אצילות הכתר לאצי׳ החכחה ואצי׳ החכמה שאיני דומה לאצי׳ והכינה הס בהשיאה א׳ להוליד להתאצל למטה מצד עצמן
הנינה ואצי׳ תכינה שאינו דומה לאצי׳ ו׳ ספי׳ ואצי׳ ז׳ ספי׳ הס משתלשלות מעילה לעלול והרי כזה מת שנמצא מ ו מ
שאינו חמת לאצי׳ ז׳ ספי׳ תעליונות אינו תן תתימא ולעולם שהמחת כולם נמצאות מכינה והיא אס אל הכניס לא יקשה
אצי׳ ע׳׳י א׳׳ס שהוא פועל נתיך הכלים אחר אצי׳ נדפי׳ אל מה שנמצא שהם עלולות זו מזו שהכל ענין א׳ כדפי׳:
פ ר ר
נתחר כ׳ כיש נעת השתלשלות רק שניתן חילוק נאצי׳ לא ו י הנה כמת שפי׳ תמצא מבואר שאין תכתר דומה
מצד המאצי׳ אלא מצד תנליס נפי חת שיפעיל עיי נליס מתלשלות לשוס מדת מן מ ד ו ת כלל ובו
אמצעיי׳ נשהאצי׳ הנתר היה ע״י רצון הרצונות נתפשמ שרש הנמצאות כולם ולזה תמצא בכמת מקומות כמאמרי
ונשתלשל מתלבשות כתר שבכתר בחכמה קדומה היא נלי רשכ״י יתן כ כ מ לאצילותו ענין לעצמו לא ישתנה לשוס
הפועל כתוך הכתר דהייט הזכר שהנקבה אינה פועלת מדת מן מ ח ת כדפי׳ • והנה מ כ מ ה ענין לעצמת אינו
כחת שתרי לא נתפשמו תולדות מחכמה ובינה לחיץ כדפי׳ כמעלת הכתר אמנם היא הנבחרת לזכר להעתק הנמצאות
ונזה נבין עניינים שנאמרי באידרא הא׳ שמצד א״ס היה והיא ענק שני לעצמו לא ישתוה לספי׳ משתלשלות והבינה
נינה ומעלים נדפי׳ והיינו מצד היותו פועל כרצון הרצונות למטה ענק לעצמה אינו דוחה לחכמה מפני שמכמה וכר
נדפי׳ עד שהחנמה היא היא שאמר׳ שאין קייס להעתק לנמצאות והכינה נקבת אמנם לא ישתות לספירות משתלשלות
תנמצאות כך מפני שהחכמה הקדומה תיא הכלי לפעול ע״י שהם כניס ו מ י אלו ד׳ כחי׳ כאצי׳ *שניס היות שדרך כלל נאמר
התלבשות א״ס ככתר שבכתר וכתר שבכתר כתוך חכמת י״ס תם משתלשלות עלילות זי מזו יש שינוי כמציאות׳ ככחי׳
שבכתר ופעלה סוד הנמצאות שאין חכמה מתפשט׳ דהיינו אלו מ ׳ ויתיו אלו הד׳ כחי׳ נמצאות בהעלם בתוכיות מצון
מוחא דסכא yxושקימ מפני שקרוחא דאוירא שהוא כינת ורצון מצונות נתפשט והוציא אלו תכחי׳ י מ נמצאות עלולות
דהייט הנקבה אינה יולדת ואין כח כזכר להוליד ולהתפשט׳ וו מזו כשיט׳ והס מעתיקות מ פ י ׳ מהרצון למטה וכאשר
ולהוציא תולדות אלא כאחצעות הנקבה וכיון שהנקבה אטומה השרשיס תנעלמיס יעתיקו הנמצאות יעתיקום ככחי׳ לא
אילונית אין תולדות יוצאות לחון ולכך אין הכינה כלי לא״ס ישתנה בהעתק׳ שהחכמה יעתק כזכר והכינה כנקבה ונודע
כתוך תכתר ולא יחשב ככלל ג׳ ראשי׳ אלא נ׳ ראשי׳ הס א״ס שהנקבה חלק אבר מתזכר ינופלת אליו נמצאת כחציאותי
מתלבש כראש כ׳ כתר וראש כ׳ תתלבש כראש נ׳ חכמה קדוחה צלע חד חסטריי ואח״כ יעתק מחנו ותכנת יתכונן להוליד
ותם עצמית וכלי א׳ וכלי לכלי והבינה אטומת מעלמת ואינה הזכר כה • והנה לזה יתי׳ ענין אצי׳ מ ד ו ת האלו כשינוי
כלי לפעולת כלל אלא אח״כ יתפשטו היממה והבינה והדעת מאצי׳ שאר מ ד ו ת לא שינוי מצל המאציל אלא שינוי חצד
ויהיו נ׳ כלים כדפי׳ כתחר כ׳ פ׳ והיינו ד׳ כחי׳ כאצ״: הנאצל • והנה כמפשטות ראשון א״ס מאצי׳ ימוציא רצון
תמצא כזוהר נראה שאצ" ז׳ חדות פעמים פ ר ר
ו י מצינות יאח״כ זה מצין כלי יהמאצי׳עצמו׳ מודד באמצעות
חחנמה אל הנינה ופעמים תמצא הכלי מדות הנמצאות ולזה חצדו כונה עילחות וניתן להש
שתניגת נאצלת והספירה נתינת ינ׳ צדקי יחדי והענין מפשטו' מרצון מצונות רצון לרצון עד אין תכלית ונבול •
שהראשי׳ «»•׳ ש;״ל לא *אילי צ״ל 0עס
בא« אילימה כל חמר ג״״י <*׳״ עין ספר
שהראשי׳ השלשה למטת מ״א תם חכמת ודעת ימנה והס שהם ננינה מושרשים וכך הוא האמת והכל צדק ואין קושי׳
פועלות כספי׳ עצמית יכלים כדרך שפי' בתמר ב׳ פ׳ • ואין דוחק כלל כדפי׳ וכוה כל מאמר ומאמר על מקומו
אמנם בכתר אין הדעת כלי מפני שאינה ספי׳ פועלת שם יכא כשלום • ואט אפרש עוד פרטיהם כתמר זה כע״ה
שתרי הדעת הוא התפשטות הספי׳ ואין ספי׳ מתפשטות *ותאסמן מקומותם והקדמתי לך זה כדי שלא יקשה לך המעיק:
י י ו י הנה כעטן אצי׳ ז׳ ספי' יש כמת דרכים בדבריפ
בכתר אמנם בתעלמן כעין התולדות מ ח תאב והייט סוד
הזוהר בזולת סדר הנזכר ועיקר המד׳ שבה השערות לאריך אנפין *אמצעית׳ מנהיג החכמה קדומה
בחכמת מחש כדרך שפי׳ בחש״ק אמנם אינם כלי ממש מפני היא החילוקים היא החל׳ בזולת החילוקים שהם בששה
שלא נתפשטו סוף התפשטן שאין התולדות מתגלות כדפי׳ קצוות והנה ענין ו״ק יחד יהי׳ אצי׳ על סדר חג״ת אחנס
ולזה נמצא הדעת ייצא מהכתר אל החכמה והייט שערין אם יקדם תת׳׳ת אל החסד והגבורה יהי׳ תעני! תלוי כמת
דאריך אנפין וכמת כחי׳ שתם ז״ס כרצון הרצוטת והם שתת״ת כלל ויק ותנה תת״ת נקודת מרכז לטלם וטללטלס
נעלמות תכלית תעלם ויתפשטו משם אל החכמה ומן והיא היוצא והמוציא אותם מבטן המלאה ויוצא הגוף ואליו
החכמה אל הבינה בתוך הכתר והרי הושרשה החכמה יתלוי הזרועות ולכך תת״ת גוף מתכסה בין כתפיו שהה
והכינה שם בכתר בסיד הדעת בסוד הספי׳ בתוכה • אמנם שורש הזרועות והזרועות הם מתפשטים אילך ואילך ולזה
לא יהי׳ מציאית ממש אלא יהיה תענין תזה אכסדראין תחלת הגוף זריע ימין ולית תחלת אצי׳ י״ק החסד ודרך
כבני• הנקבה לקכל קתולדית אח״כ כשיתפשט תזרע מן החסד תתפשט זרוע שמאל נמת שתוחעות הגובר הוא
הזכר אל הנקבה • ולזה בבחי' אלו המציאות שהם נמצאים ורוע ימין וישתלשלו זרוע ימק וזרוע שמאל ויתפשט בגוף
בשרשיס הנעלמים אשר בכתר כשיתפשטו החכמה והמנה שהיה נין הנ׳ הזרועות ותייטישתת״ת צימח נתחלת גיליי
ויתאצלי אל מקומם ימצא בתם המציאית וכאשר תתפשט ההנהגה ויתגלה החסד ודרך ט הגבורה ודרך נ׳ הת״ת
החכמה יתתגלת תתפשט תבינת שבתוכה ותתגלה ויתפשטו ויתפשט שם מציאותו והיינו הגוף וה״ס קול מפיק מגו
המציאות אשר בתוכה • אמנם אותם המציאות אינם מציאות שופר שהוא נליל אש ימים • תאמנם נעת אצי׳ ו״ק נת־ע
אל הספי׳ להתגלות והיינו כעין כח הנמצא בנקבה להוליד תיית מציאות הספי׳ חסד דין רחמים והחסד שורשו מן
תולדות • אמנם לא תוליד אלא באמצעית כח הזכר המתייחד החבמה והדין שורשי חן הבינה לתגלית ולתתעירריתרחמים
עמה ולזה מציאות הספי׳ נמצאים בחכמה ומציאות נמצאים שורשם מן הכתר שכאשר יהי׳ מציאות אצילות תתית בריק
בבינת אמנם אין לו תמציאיית ממש הספי׳ להתאצל עד חן הכינה לא יהי׳ אלא בעזר ג׳ ספי׳ תכתר ותחויב לכך
יזריע הוכר חכמה זרע הנלקח מלמעלה מהכתר באמצעית יתע כחם באצי׳ ג׳ אלו תכתר יתן בת״תכחהנתג׳ הרחמים
עצמית יכלים ויתייחד חכמה זכר בבינה נקבה והם פועלות החכמה יתן נחסד נח הנהגת החסד הבינה יתן כגבורת
ייחודם בסוד עצמית וכלים וימשך כח הדעת מתכתי־ ויעתק נח הנהגת הדין והרי ימצאו תמדות האלו מושרשות מ ט ו ב
בחכמה מפני מה שהישרשי הספ״ בת מהמציאות תקדום ותם נאצלות חן הנינה נעזר נתר !חנמת מתיילדות מן
בכתר ייתן החכחה במנה הספ" זרע הזכר ויקבלם בסוד החכמה אל תכינה בסוד !טין נמנואר נפי תקודמי' ולוה
בית קיבולס בבינה ויזרע המנה בסיד מה שהם מושרשים עת אצילות והתפשטות נל נחי׳ ובחי׳ מי״ק יתן השורש עליון
בת מהשורש תקדים שבכתר יכאשר ישתתפו העניינים האלי נחו נענף המשתלשל׳ ומתאצל ולזה ימצא מציאות ויק מחכמה
יחד בסוד המאצי׳ שמא משתרש בכלים האלי ע״י חכמת אל הנינה ומנינה אל הגילוי יימצא נח הספי׳ האלו כל א׳
ודעת ומנה בסיד עצמות וכלים שפי׳ וה״ס אצי׳ הספ״ יא׳ נענף אשר לי נענין שננחי׳ א׳ יאמר שהחסד מן
באמת מא״ס סיבה ראשונה ע״י הכלי שהוא תכתר עיי החכמה והבינה מן תגבורת ותת״ת מן תכתר שזרע׳ נשטרט
הכלי שהוא החכמה קדומה ע״י הדעת שאינו כלי אלא המערה מן הנקבה pהיה מציאות׳ אמנם נתקבצו ששה יחד מן
כח סוד עצמות וכלים מהכתר אל החכמה כדפי׳ ע״י החכחה החכמה אל הבינה ומן תכינה אל הגילוי ובעת התפשטותם
באחצעית הדעת בבינה ועיי סוד ההשתתפות המציאות הזה נתפשטו מכח השורש ההוא שתית נותן כח ההתפשטות
יהי׳ אצי׳ הספ״ במקומי • ולזה תמצא מאמרים חורים אצי׳ והיה מציאותם מתגלה חסד תחלה ואח׳׳כ גבורה
מא׳׳ס וכך הוא תאמת ומאמרים יורו אצילות' מהכתר יכך ואח״כ ת״ת ואין הת׳ית נמנע מציאותו מצולת
הוא תאמת ומאחרים יורו מתחכמת שבכתר וכך הוא תאמת תגלית החסד שהרי החסד ראש לו״ק תחלת המשך הגוף
ומאמרים יורו מהדעת שבכתר וכך הוא תאמת ומאמרים דהיינו הת״ת כדפי' • ודע שבתתפשט אלי השכלים הלקים
יורו שהיו מושרשים בחכמה וכך הוא תאמת ומאמרם יורו הס ג׳ ספי׳ אלו הנו׳ הנת יתפשטו זו מזו רישרשו זו בזו
ויוכללו •אילי wוא!»0
ואו
אילימה תטו•s :״ tפ״ח עין בל סנ«ף **
ואחוריים • תפנים תם חסדים 1כרים והאחור״ס הס גבורות ויונללו זו חזו נוולת עוד נללות ועניינים אחרים אנל
נקנות• והנה החסדים הס ת״ת והגבורות חל׳ ות״ס וריעות לכללותם ועניינם פרטים מ נ ת יתנאר עניינם נתתריס
וגוף ושוקיים נ!נר ״רועות וגוף ושוקיים מקנה וכאשר מיוחדים לספ" אלו בע״ה • אמנם חת שצריך להשכלת
תתפשט תת״ת עד ג׳ ספי׳ אלו תיד תתגלה חדה וו שוו סוד אצי׳ הוא כי מ ״ ת יתחיל אצילותו ומפשטותו בו ב׳
היא מקומה אחורי הספי׳ אחור החסד ורוע יתין אל תתל׳ הספ" ויגלה א׳ מ ס ד ובתוכה ב׳ הספי׳ ת״ת בתוך
אחור הגנו׳ ורוע שתאל התל׳ אחור תת׳׳ת גוף התל׳ עצמה הגבורה בתוך החסד ויתפשט הגבורה תן מ ס ד ומ״ת
והנה האחוריים למטה מהפנים ונעשים שס לתל׳ ראש על בתוכה י מ י נכללת מב׳ ויתפשט מ ״ ת למטה תב׳ כלילת
הרועות דהיינו כחי שהחכמה והבינה או קרוב להם ראש מב׳ כדפי׳ • ו מ ה ענין השתלשלות מ ד ו ת אינם עלולות זו
הת״ת נעל הספי׳ כך נעשה אחור לאותו ראש גולגלתא חזו כל עניינם שיתאצלו חסד מן הבינה וגבורה מן מ ס ד
דגוקנא ועושה נין החסד והגבורה נענין שנגמרה מציאות ות׳׳ת מן מנורה מן האין המוחלט כד שנאמר שממש הס
הספ" הזאת היא מדת החל׳ אחורי הספ״ והגיעה התפשטותה עלולות יו חזו כדרך שיאחר החוקר שהשכל עלול מהשכל
עד הטיבור .ועתה הדעת תנהג נ׳ הנהגות נעין עצמות ושכל משכל • אלא יש לשכלים האלו מציאות קודם חישרש
ננלים או הנהג' הרחמים והס פני הספ״ תנו׳ איברי הובר ויהיו ג׳ נחצאים ראשוני ייתאצלי אח״כ וו מזו למצא
או הנהגת הדינים והס אחורי ספי׳ אינרי הנקנה וכאן חציאותם בחקוחם ולוה לעולם כח א״ס נתון בהם בסוד
מקום התל׳ והנהגתם והנה הס כ׳ הנהגות כלולות פנים היות קו מ ד ת מודד מדת׳ עיי עצמות וכלים מדרש
ואחוריים דין ורחמים זט״ן וגמר התפשטות הספ״ דהיינו נפי הקודחים ונהם יתלנש כחא״ס באצ״ ובמציאות׳ כדפי׳ •
גמר המציאות ונמצאות כ׳ ספי׳ גחר הגוף דהיינו מתנים ו מ ת נשתנחין הטף תזת מ צ א מפשטותו חנקוד׳
חלציס שוקיס יריכיס תם סוד מפשטות נו״ה שהם גמר אמצעיתו דה״ט הטינור אמצעית מ ו ף אחר שנאתת תחלת
תעשה החסד יהגנורת שכנר נתפשטו ה׳ ספי׳ מהגינה אלא ג׳ ספי׳ אלי הם מ מ ״ ת שהוא הוא נקודת אמצעי׳ נדפי׳
שתיו נעלתות אלו הנ׳ לתעלה תפני שהם ענפי החסד והיינו אמצעית נקוד׳ נחי׳ מ ׳ ׳ ת ונאן הגיע מפשטות
יהגנורה ולנך החמשה נגלו מהגינה אתנס לא נגתר אצי׳ מ ״ ת חה שיבחן חחט נערך החסד ומנורה דהיינו שלשת
עד כאן והיינו נ׳ שהן ד׳ שהיינו נצח והוד פנים שוקיים חהששה דהיינו חצי מ ו ף וסוף חציי הוא הטיבור דהייט
לזכר־ אחוריים שוקיים לנקנה ונתפשט! זה חזה נצח מהוד סוד מ ״ ת נקודת אחצעיתו וה״ם מ ל ׳ שנו העושה
היד חנצח ולנך נלוליס זה חוה ויש נעניינים עוד דברים באמצעותו גבול נין ג׳ עליונים לגי מתונים ולנך חותם
תשמעם נתתר אשר לעצת׳ נע״ה • ודרך נלל הס ה' ספי׳ מחתים ג׳ למעלת וג׳ למטת ונקודת באמצע תיא מ ל ׳
נאצלות תתנינת נידונות לנ׳ פנים ואחוריס תפארת ותלנות ירח נן יומו נזה ) (7דה״ט מ י נ ו ר אחצעות מ י ף ג׳ וגי
והס זבר ונקבה נללם חו״ג זריעות פנים ואחוריים גוף ^ ענין מ ל ׳ ואצילות׳ נאשר גנאר נפ׳ כדפי׳ וכאן היא
ת״ת פנים תל׳ אחוריים ני״ה שוקיים פנים ואחוריים והם שאחר זה בעיה• ולכך תצייר כאן חציאות שרש אשר לה בו
שיעור קוחת נ׳ הגבורות שהם הדין והרחמים • והנה עיקר ונעלם נכלל בתוט ומציאות תזת חעבר מ א כ ל לעובר
ההנהגה בפי תציאות זה הוא תיית נ׳ הגבורות אלו בלתי במעי אמן דהיינו סוד הדעת מתפשט׳ בתוך הגוף ופועל
תשליתית אלא נל ה נ ע ה לעצתה תפני שעדיין לא נאצל ענק מ ע י ם שמי הדעת אינו ספי׳ לעצמת אלא ענף
דרך יתתתקו הדינים והנה תדינין וקושיין לא יוכל העולם ספי׳ אור מ ת ר מתפשט ומתאצל למטת ומתעלה משתה
לסונל׳ לנן צריך עדיין גתר ענין לנ׳ אלו ההנהגות וגחר בתוך מ י ף בתוך תספי׳ וענק משמת תזאת הוא סוד
עניינם הוא שיתאספו תתדות ת׳ תדות אלו נעניין א׳ חעים בעלי מחתים בתוכיות מ פ י ׳ כאשר יתבאר
וינלל שיעור קותת התל' ויעשה נקודת אתצע" לקיבוץ הה׳ גחקוחות בעז״ת :
הדינים ועני! הקינון היא נקודה לעצמה ועתר ההתפשטות גאצי׳ מ ל ׳ רגו העניינים והחילוקים הנן־ן ח
קפ ד
הוכר ונוטל היסוד תדה האוספה הה׳ ספי׳ שהם זנריס יתבא׳ נחקוח׳ בערה• אחנס נערך
חסדים ותקיבוצס נעשה ספי׳ היסוד והוא עשה לתת אצי׳ עיקר אצי׳ נאן נלפי׳ נאדרא ובמקומות רבים • אמנם
המתקה לדינים ולכך יאסוף י מ ח ׳ אל הנקודה א׳ היא מ נ י ן שהת׳׳ת נעל ויק זנר ומל׳ נעלת ת׳ ספי׳ נקנה
הספ״ בעצח׳ ויאסוף הה׳ דיני׳ הנקבה נקודה א׳ והיא שהדיני׳ ומנין ני ה מ מ ה העליונה תתנחן נל פעולות" מ ׳ הגי
נית קינול לרחמים ולנך יאספו הדני׳ ניונשן מימי החסדים יהס חג״ת נ׳׳ה ל מ נח" לחסדים והס חמש ולהם נחי׳
ולבך תחציאות קיבוץ הדני' נעשה נית קינול ליסוד לימם לגטרה יהס ה׳ ואלו ואלי יחל ה״ס ה׳ ספי׳ ל מ פנים
אליהם *אולי צ״ל הח׳
ט n
כב« אילימוז e״ פ״ עין נל חמר ג ספר
לדמות תחתון *מתנת מא׳׳ס שיתקיים אלא באמצעות א״ס אליהם אל אותת נקודת לחות החסדים והיינו סול היסול
השופע עליו ואם לא יהיו אלו האמצעיים להמשיך נח א״ס המייחד ולכך תיסוד חשך התפשטות הרגלים לזכר ולנקבה
עליו במת יתקיים והרי לפ״ו יהיו הספי׳ אמצעיים לנבראים והיא הוא למעלת סוד המייחל ואצילותו אחרון לכל ולו
והנבראים אמצעיים לנוצרים ותנוצריס אמצעיים לנעשים בחי׳ הנה והנה ועמר האצי׳ • אמנם המל׳ היא פועלת
ועדייו ג׳׳נ אלי הספי׳ עצמן הספי׳ הא׳ אמצעי לנ׳ שאין הליני׳ ואי אפשר להנהגת הדין להתקרב למעלה לא״ס מפני
תני שואנת אלא נאמצעות תא׳ ואין תג׳ שואנת אלא שלא יתייחס הנהגת הלינים אליו אלא בהתרחקות ותתלבש
באמצעית הנ׳ ואין הד׳ שואבת אלא באמצעות הגי ונן א״ס כלי בתוך כלי כמבואר בתמר בי פ״ט לכך נתקבץ
עד תשלום י׳׳ם • אמנם יפיל השאלה עתה שכיון שבך הוא שיעור קומת׳ דהיינו האחוריים כולם וירד מציאות תתנהג׳
למה נאמר שעל כאן ספי׳ א׳ ומכאן ואילך ספי׳ ב׳ כי אחר תואת אל חטה נאצי׳ והרחק והיינו סוד המל׳ מדה י׳
שאלו תספי׳ תם משתלשלות ויורלית והס אמצעיות למה למטה מתיסוד מפני שכאשר היא מנהג׳ בדיני׳ יש להם
לא נייחס תבל ספי׳ א׳ ונאמר נטלם בעין שנאמר בנתר לדיני׳ מציאות שיעור קומת ועני! לעצמו והמל׳ אחוריים
שהיא אמצעית בין המאציל והחכמה נך נאמר שנל הספי׳ הפועלים למעת ותוכר חסד נאסף למעלת מתקרב למאציל
הס ספי׳ א׳ מאיזה טעם הגיע המציאות שזה ספי׳ א׳ וזהו עני! המעוט יתבאר בתמר לעצמו בע״ה ולזה ירדה
ווו ספי׳ ב׳ וזה שלישי׳ נאמר שהכל ספי׳ א׳ שהרי השוו ההנהגה הזאת והמלה הזאת דהיינו שיעור קומת הנקנה
תמלות• שמחק גליל יש בין תכתר והבינה פתחכמה ממלא למטה ילא שהיא תפעיל לעצמה הדיג״ נלי אמצעית הזכר
אותו הרחק וקצהו העליון לנק בנתר וקצהו הנ׳ לבק אלא שיתאספו ב׳ מדות דהיינו נינה וגטרה ייעשה מהם
בבינה א״נ הרחק אשר נין המאציל לנבראים היי חלקו שיעור קומה ידיעה והחל׳ אחוריה תתפשט לפעול עד
לחלקי׳ שלא הספיק ספי׳ א׳ טלה תרד מראש המעלית החיצונים התחתונים למטת וזוהי הנהגת הדינים שיעור קומה
מא״ס ויגיעו הנבראים • ולוה נאמר ששבע המציאות מחייב לעצמה באשר יתחזקו הדינים נאשר אבאר במקום אחר נעז״ה:
שהעליל תרד מעילתו ירד מה שלא נצייר אנחט שיעורה פרק ט אחר שביארנו מת שניארט חענין אחדות א״ס
והעלול בעצמי י ת מעצמי אל עצמי שיעיר מה על שקצהו והרחקת תתוארים והתפעלות ממט איני
הפינה אל עילתו איט דומה לקצהו הדומה לעילילו • והנה חושד שכלך שתצטרך לטעם האצילות לא נכלל ולא בפרט
תירידות עתה הס ב׳ מיני׳ • א׳ מה שירד הספי׳ בעצמה ני אחר שרצונו תפשוט לתוציא הנמצאים להיותם נפעלים
מעצמה אל עצמה • הנ׳ מה שירד העלול מן העילה• ותנה תמיד מאתו אי אפשר המצאתם כלל אלא ע״י תכלים
נאשר נשער ירידת הנמצאים משיעור יציאתם מהממציא האמצעיים מפני מעלתו ורוממותו וירידת הנמצאות האיך
תא׳ עד מציאות׳ ננריא׳ הנה אותה הירידה א״א לתיוקה יוכלו לקבל השפעתי ו מ י הס רחוקים ממט תכלית מ ח ק
נב׳ ירידות תא׳ מת שירד תנתר במשל מעצמו אל עצמי והיאך יהיו נמצאים בענין שיורחק מ נ י ן חב׳ פנים הא׳
והב׳ מה שירד נברא מנאצל לא הספיק ב׳ י מ ו ת אלו מציאות הו״ת׳ הנ׳ קיימן ולזה אמר באדרא כדפ״ בחש״ק
להניע הנבראים אל מציאות והיצרט י׳ נאצלים יורדים שהית בינה עולמית וחחרינן עד שאמרת מ כ מ ה לפניו
מעילה לעלול עשר ירידות וירידת העלול מעילתו שהם ג״כ שא״א להוציא הנמצאות זולתי משתלשלות מלולים הדקים
י׳ ירידות והנה שיעור מה שבין עילה לעלול וירדת עצם הנעלמים זה מזה וירידת הספ״ והנה ענין זה יהיה לרך
תעלול לא ידענו • אמנם ברקיעים פי׳ חיל שיש בין רקיע נלל לנל האצילות יטעם לנל מעלה ומעלה לאות׳
לרקיע כעובי הרקיע נמצא שיש בין עלול לעילה כעץ אשר למעלה ממנה שהרי המשתלשלים יירדיס זה מזה יזה
שיורד עצם העילה בעצמה • אמנם במלאכים לא הורו כך מות ממציאות עלול א׳ עד מ ר י ת מחתיטת מומריית
אלא אחרי רגלי תחיית כעל טלן • קרסילי החיית בעד תם ד׳ יסודות גופים חתיס ואס ח״ו יעלת נדעת שיחסר
כולן• שוקי החיות כעל כלן • הירי שלפי זה יתעלה העילה איזו מדרגת אמצעי׳ יפסק מלשלת באמצעיתה יתמות חצית
נעל נל העלולים יחד והב׳ נעל נל התחתונים יעילתם ולמטה שאין לה קייס אלא ממתלשלות הנמשך הקיים
ותג׳ נעל התחתונים ועילתס ועילת עילתס ועד״ז יתעלו השופע תמיד ואלו יצוייר העדר בל איזה אמצעי יתבטל
תעלולים אלו על אלי • אמנם לא נלע אם נחי שנשתנה המיה ממנו למטה בעני! השלשלת מלוי׳ מלמעלה למטת
ענין הנוצרים שתם תחיות מן הרקיעים שהם העשויים כן שאס תצייר תעדר פרק מפרקיה תפול ממנה ולמטה
ישתנה ענין הנבראים מן הנוצרים ולמעלה ולכבוד וכן־ יתעדר קיימה ומציאות׳ ובך מ נ י ן ממש לעני! קיום ה מ ו ת
ישתנה הנאצל חן הנברא ויתעלה לאין תכלית • וחקירה וי ומציאותם שאי אפשר למצא מחתי! אלא חכח העליון ואין
אי! rtw 11 *צ״ע
fl פ
אילימלו עין בל חטי ג ״ט ׳" 0פר u
ויפשינן החומריות מן המשלים ויכין תוכיות הענין ולזה אין דרך כלל לעמוד עליה רק דרך כלל נאחר שהוצרכו
גאמר שתם כלולות איכס ענין חומרי גשמי שיאמר עליו שיעור ע xירידות מה שכין עילה לעלול ועשר ירידות
ענין הכללות הגשמי אמנם הכוונה על תשכלת השכל וההשגה לעלוליס בעצמן יאין כח לעלית ייתר מזה כשכל מדה :
תנפלאת אשר לספי׳ אלו כאלו • ויש להתכונן כזה ההבדל פרק י אין ספק שירדת תעלולים מעילתם ראשונת
הנרמז בפרקים הקודמים שאינו הבדל גשמי או הרחק י דהיינו מא׳׳ס ירידת גדולת מאד כדפי׳
משיער כחומר אמנם הכוונה על הכדל ההשגה כהבדל שכל כתמר כ׳ שא״ס לא יקבל הפעלות ואינו מחודש ולקדמותו
משכל או התקרכית שכל אל שכל דתייט כהשגה כדפי׳ אין תכלית וכיוצא משא׳׳כ כעלולים וכמו שהארבע שס
וההשגות האלו יתרבו ועניינם רכ למאד כפי ההשכלות יירידת העלולים אלו מאלו׳ אינו כעין ירידה זו אלא הוא
כמציאות הספ״ הנכללות והתעלות אלו על אלו כמציאות ירדת השגה וכח ווה שירידת המל׳ ישיג הנמצאים התחתונים
ההשגה רגז' לא עילוי גשמי וא״ם עליתם מקור שכלי טכע עשויים טצריס נבראים כמציאות והשגה משובחת מכולם
כח שכל על כולם והיינו ח״ הספ" אמנם לא 'ישג לספ" שאין משיגים עצמן כהשגה נפלאה שבמל׳ משיגס וזהו
השכל ההוא כלל לרוממיתו מצדו יתאחד כספ״ אמנם הם מציאותם ושרשם אשר להם כה והיא משיגת אותם ובאמצעות
אינם מתאחדות בו מפני שתם מצד עצמן נבדלות ממט אותו השורש אשר להם בתוכה יחיו ויתקיימו וישאט ממנת
ואותם החיים המשולחים ממט אליהם הס חיותם שתם והיא אינה משגת הספ" תעליוטת בהשגה זו אמנם משגת
חיים • אמנם הס משכילים בו כרציא ושוב שהרי כל ספי׳ את עצמת ייתר מן הכל ומשגת היסוד ולא בהשגת עצמה
וספי׳ מזי ספי׳ תרד לפעמים ותחית מתתלכשות א״ס ככתר ומשגת ההוד ולא בהשגת היסוד וכן בנצח ולא כתשגת
שבכתר וכתר שבכתר כחכמת שבכתר וחכמה שבכתר כחכמת ההול עד שמשגת עד השערה זו כל הספ״ אכל תא״ס
וחכמת כדעת ודעת בבינת ייתפשעו החיים האלו לכל אינה משגת רק שהיא יודעת שחייתה ממנו אכל בעצמותו
הספ״ ומזה לא יחסר לכל ספי׳ וספי׳ אפי׳ המל׳ תשכיל אינה משגת רק שהנשמה מנתגת בתוכה היא היא סוד
במציאות אור הבינה שבתוכה ובתוך אותו אור הדעת אור א״ס-חיי הספ" כאשר נבאר כעז״ת • ועל דרך השגת המל׳
החכמה ובתוך אור החכחה אור החכמה שבכתר ובתוך נאמר כיסוד שהיא משיג החל׳ כהשגת משובחת עס כלל
אור החכמת שבכתר אור כתר שבכתר ובתוך אור כתר הנבראים טצריס נעשים אשר בתוכה מהשגת המל׳ כעצמה
שבכתר אור א׳׳ס ותייט נשמתם וחייתם ומאו״ס להשיג ומשיג את עצמו ומשיג הספ״ בהשגת תנז׳ ומשיג את ההוד
ענין זה ולהוסיף בו ולהתקרב אליו ע״י ההשגה כי וכל ולא כהשגת עצמו ומשיג הנצח ולא כהשגת ההוד ומשיג
עוד שתעלה תספי׳ ותתעלה המעלה תוסיף בחיים האלו הת״ת ולא כהשגת תנצח וכן עד תכתר• לסדר וה מחייב
ויתקרב אל מציאותם ולפעמים החיים יתפשעו מהבינה מציאות׳ השתלשלות מעילה לעלול שהשכל ניתן שהעליל לא
ואין הכינה אלא מעבר כעין שאר הספ" ויחיו וישיגו חייתם ישיג את עילתו כהשגת עצמי ואחר שהרי משיגים את כל
ותנתגתס כהנהגת הדעת המתפשט ולפעמים יזדכך יותר העילית תשגה רכה או מעטת תרי משיגים כפי ההבדל אשר
ויהיה כהנהגת החכמה ובך ית" עד שפעמים ישיגו שאור בין עילה לעלול • אמנם ההבדל אשר לא׳׳ס ומעלתו על
א״ס ממש בהם ותם מתדבקית בו ואין תכתר שבכתר עלול הראשון רב למאוד לא ישיגוהו אמנם יחייבו מציאותו
מלכיש החיים וכ״ש שאר מדרגות ואז הספ" הס כתכלית יחייתס ממט כדפי׳ והנה לפ״ז יוכללו הספ״ מפני שהם
המעלה• והנה הייחוד וההשואה לספ״ תלוי מה ממש שכליות ומה שנאחר שישטלו העילות אלו כאלו הייני מה
מפני שהשגתי תשיה כפי הזדככות החיי׳ האלו המשולחים שיכללו מפני שיכלל שכל כשכל כפי מת שיוכלל תא׳ כחכירו
אליתס כאשר ישתלחו מכינת ישתוו כולם להאיר מהשגה וישכיל חבירו כמציאות ההוא והנה ישיגנו כהשגת עצמו
זו וכאשר ישתלחו מתדעת יזמינו עצמם אל הזיווג תנודע שהיא כלול ט וישתנו מצד מת שישכיל מ בחח שמתעלה
וכאשר יזדכך עוד וישתלחו מן החכמה או הוא ענייני עליי יאז׳ יאיר זה כזה יזהו ענין השכל שישכיל וה את זה
הייחוד והזיווג המיוחל לספ״ וכאשר ישתלחו מן החכמה ייכלל זה מזה בהשכלתו וזוהי ענין מה שנאמר שישפיע
שבכתר אז ישתוו בהשגת׳ ויתעלו תכלית עילוי יותר משוכח זב׳׳ז ויאור זב״ו מת שישיג ויתגבר ההשכלה ההיא ויגבר
מן תזווג וכך יתעלו השגה על תשגת במעלות הגז׳ עד שכאשר השכל ההוא ועני! זת מפתח להסיר הגשמות מתם • ואל
יאיר מאור א״ס כלי אמצעי כלל תתעלה מעלת׳ ותתפלא ע־ יטעת השכל ואל יתפתה אחר פשוטי תספר״ שא׳׳א מבלעדי
שתם מיוחסות בהשיאה גמורה שאינה מצדי א״ס אלא בתשואת המשלים ולהגשים העניינים לת״שיר תשכל אל המציאות
א׳ וייחוד א׳ ולא ייבדלו כעילת ועלול לרוממות הארתם ההוא • אמנם המעיין תאומן תנקי ישיב הדברים אל שכלו
והשגתם
כג « אילימה עץ נל חפר ג פיי פ״א םפר
והיינו סוד איחרו גוף ונדיח חשנינן חד והיינו עילוי והשגחס ואז כחעט אין להם עילוי אלו על אלו חצל אוחה
שיתעלה ויודנך לזיווג למעלה אנל מקומו היא ספי' ט׳ הנחי׳ וזהי הדרך אשר לספי׳ בהבדל ועילוי אלו על אלו
מפי׳ ועני! ות יחארך ביאורו נחקוחו נע״ת • תג׳ לנויה אל חקוס אשר ירחיז שם הספר תענין • ועתה נזה ג״נ
שיש חילוק אס נצח על הוד או הול על נצח חפני שינוי ענק יונן ענין אוחרו עלית וירידת נספי׳ והענק שהעליה היא
ירך יעקנ או שחא לעולם הנצח על הוד והשינוי הוא ננחי׳ נאשר תגנר הכתר אור זנוח נאיזו חלת על שחזדנך אותת
עני! המלה אס נקשרים בחסד או בגבורה נאשר ית׳ נחקוחו • מלת ותשות אל תכתר נאמר שעלה החדה ההיא אל תכתר
תד׳ אלהתית אס יתית על חי״ג אי למטה חתם נחו שרמוט לא עלייח חקוס גשחי אלא עליית רוחני׳ שנזלככ׳ על ששית׳
לעיל שיש נחי׳ שהוא למעלה חחו׳׳ג ייש נחי׳ למטה חנ׳ לחלה העליונה ההיא ע" תוטת הטי שתשפיע ותופיע
ויש נחי׳ שהוא כאחצען חשליס אח נ׳ נאייר שהוא נק אותה הספ״ כה וזה דרך חורגל כח׳ שיש עליוח על עליוח
האש והמים יאק כאן חקוחו • וטעם טלל לעני! וה הוא הנה מקוחה השפל היא חדה עשירי׳ ולפעחיס תודכך זטך
להיותם הנאצל״ חקנלים השעייס והתפעלות נדרך שפי׳ רנ ע״ הנצח והיד שתתעלה על היסוד וחודכך לפעחיס
נחחר נ׳ א״נ אין חציאוחס אלא נליס לפעולות רשט יותר וייתר ותתעלה על ט״ה ושם טנע מקומה • והנה
עניינם נפי חת שישט תתחתונים אח חעשיתס אחר שהם בעלייה׳ שם תשוה רגליה שהם נצח והיד נרגל נעלה שתם
כלי 0כר 0או עונשם א״נ נל מה שיצטרך להעניש ולהשכיר נצח וסל שנח״ח שהם ממש המליח נעצמן ועמדה על
אס יאונה לספי׳ לא יפלא כלל • וכזה אין קושי כאימרינו רגלית ותוסיף עיל הת׳׳ת חוזק וזינוך חחסל וגמרה
גלות שכינה אי טרדתת אס התחתונים אינם מתנהגים וחםחוך ידיה מליו ויתקשרו חו״ג שנה עס חי״ג שמ ותוסיף
כראוי או עלייתה למעלה והיותה כחיק כעלה הרמתה אס עוד זיטך ותגביה צוארת על צוארו וישתוו ג״ר שנה ננח״נ
התחתונים יתנהגו כדין וכשורה וכן ענין היסוד וכל כיוצא ואז הס פנים אל פנים וענק זה ארחינ מאורו נחחר
כזה • אמנם המציאות היאך אפשר הענק כעצמו רחזנו נפ״ע נעז״ה • ויש עול דרך עלייה אחרח והיא שתתעלה
בפרקים הקודמים • כשלמא אלו היו הנאצלי׳ גשמיי׳ ודאי נל עצמה חחש עליו ותה״ אשח חיל עטרח נעלה יזה
יקשת היאך ישט את מקומם וטבעם ואפי׳ זה לא יקשה יהי׳ לפי חת שזכוכה חן תא״ס ננתר על שתתעלה היא
מצד שהרי האדן על תמים לטובת תנכראיס וכזמן המניל לעצמה שם על ידו וזה ג״כ על הדרכים תנז׳ בסול וטך
שינת את מקומה והאש למעלה מן האייר וטמן סדום ההשגה • והנה תשכל לא עליית חומריי׳ כלל ועיקר •
שינת את *כ״ש הרוחניים תשכלי׳ הנבדלים שאינם כעלי ואחר הגיעך לילי חדה זו איני צריך עוד להזהירך על ענק
חקוס אלא חשחלשליס זה חזה וענק השתלשלותם זה מזה זה שאיני חושל שכלך תטעה עול להגשים שוס חן העניינים
אינה כשלשלח האחיזה זה חוה אלא חושרשיס אלו כאלו ועם כל זה אני אוסיף לך עוד דברים כזה כחקוחוח
כלפי׳ עניינם בפרקים הקולחים כענק שאק עילה ועלול הראויים כע״ת ואתן חשליס לעניינים ולרך להפשיט קליפי
לז׳ חלוח כעצם עלולוח וו חזו אלא תם שבעתם פעילוח החשל לאכול חוכיוח החכחה כעז״ה :
חושרשיח כיחל בחכמה ובבינה וככחר יישתלשלו וירח בגילי׳ פרק יא אךןף כל הרשום ככחכ אחח חכלול כלל זה
חציאות׳ לפעול זה חות א״כ ככר יקרת להם הקדימי ואיחור כידך שיש קדימה לספי׳ זו על זו קיימי
לסיכת מה ולא יקשת מזה כלל וחת גס שתם שכלים שכל וקדימה מקדימה לסיכה שכהכטל הסיבה ישוכ הענק אל
גטרתס זו על וי ענין ההשגה וכאשר יתעלס אור א׳׳ס מאיזו קדמתי הנכונה • והנה הקדימה הקיימת היא וו כתר על
ספי׳ שתהיה ע״י ספי׳ תאמצעיית החלבישים תאור תרד חכמה וחכמה על כינת וכינת על חסד וחסד על גבורת
כלי ספק הספ״ ההיא ירידה גלולת וכייצא מפני שימעט וגבורת על ת״ת ות״ח על חלכוח וחלכוח על נצח ונצח
אור השגתו וכאשר יוגבר אור ההשגחה על איזה ספ" על היד והיד על ׳סול ויסוד סוף תאצ" • ועתה נפרש
לסיכת איזה מעשה תחתון חםוגל לאותה ספי׳ יגרום עלייה הקדמות והאחורי" המקרי" אשר לספי׳ • והנה ראשונה
וסיליק לספי׳ ההיא חפני חיספח השגחת אור א׳׳ס כת לחלטת שהיא מדה י׳ והיינו סוד המיעוט אשר יתבאר
וימעטו המשלים כינה וכין חאצילה וחחעלה כפלא : עניינו כע״ת והיא חקריי׳ חפני שהתיקון הוא לעחיד כע״ה
פרק ' ךןס)£י׳ עשר הס כעצמם ולא י״א שאין הכסא
ב
כאוחרי והי׳ אור הלבנה כאור החמה כאשר יתבאר וחקוחה
ככלל הספ״ וכ״ש ממט ולמטה ולא י׳׳א האמתית למעלה על נו״ה כאשר ית׳ וזו ירידה לחלכיח
שאין א״ם כ״ה ככלל הנאצל״ • והנה איני חושל שוס שכל ואחור שירדה למטה • הכי ליסוד יש לו עלייה כסוד הזיווג
שיםטל שיהיה א׳׳ס המייחל חכליח האחרית כחטאר כתמר יחעלה על נצח והוד ושס עיקר חקוחו לזיווג הת״ח והחל׳
א' *»־׳ שחפר כא( אי!ו tinומוטו! ידוע
אילימה יג יג
** ** עין בלי חמד ספר י*
שאין להפרד ולגרוע שוס ספי׳ חי״ס שאץ לותר שהתל׳ א׳ שאיט מקכל דימוי ישיטי וליאית וכל כיוצא שיאמר שנמנה
תהיה למטה תכלל הכריא׳ ח״י שהיא אצי' כדפי׳ ואינה מציאותו ככלל הנאצלים המחודשים המשתנים אדרבא הגדלנו
נכללת כשוס פניס תהכריא׳ ועס היות שיהיה לה תקרה הריחק אשר מט וכין גאצליו עד שתיצרכגו לחת קורבה
תגלית והחיטוט לא תפני זה תעדר תכלל מאצלי׳ ח״ו אלא קצת כדפי׳ בתמר כ׳ • אחנס לחטה ודאי שאין הכסא
תיא כתכלית אחדות׳ אתנס ירדה כעין ירידת האצי' הנפעל נאצל שיחנה מכלל הנאצלים מפני שהוא בריא׳ ולא אציל׳
חחעשה החחחיניס כדפי׳ כפרקיס הקודחים אחנס לעולם והעני! שהספי' אינם כריא׳ והבדל והרחק חן החאצי׳ אלא
אור א״ס חייו חשילחי׳ כה כלי אתצעי אלא כמציאות התפשנווח אצילות דהייט לשון קורבת שהם כלי הפעולות שא״ס נשחה
כז׳ הספי׳ אס יוסיף ואס יגרע הכל ענץ א׳ לא חפני זה נתובס פועל נה! עד שא״ס וחציאיח החיים המשולחים חחט
תפרד תאצי׳ ח״ו וגס לא ט׳ שאין הכתר סיכה א׳ אלא בתיך הספי׳ להנהיגם והספי׳ הכל א׳ והייט ע״י הגחי׳
נאצל א׳ יעס היותו נפלא חפגי קורנחו אל תאצי׳ סוף סוף הטכר׳ וכן פי׳ כחיקוי• והעני! שאין א״ס חקנל נחי׳ וריבוי
נאצל נפעל כנאצלי׳ החחודשיס • והזהד והשחר שלא חתן ותנין ח׳׳ו אפי׳ אס נאמר שהוא נחצא מ״ס כחו שלא תקבל
קדיחה אליו כשום פנים כאשר טעו רכים כי כסברא !1 הנשתה בהיותה חתלכשח בגוף חנין האיכרים אלא היא א׳
אחה תכלל התאתיניס קדמות וכחעט שנחח שניות • אלא בתוך האיברים כך איס ביה לא יקבל הרימי חחספר הספי׳
האמונה תשליחת שכל תייתר חעצחוח אחדות א״ס חחודש חייו שהספי' חצדו ונקירנחן אליו הס אחד מיוחד והתפשטותם
גפעל גאצל יהית מעלתו מה שיהי' וככר הפלגנו כזה כספ׳׳ר תמט באו נתספר נהיות מיוחדות תנלית האחדות • ולוה
והכרחנו העגייגיס כשער י' ולא ט׳ וכן כשער אס הא׳׳ס א״ס ורצון הרצוטת פעולותיו מונעות תתנו והס חיים
הוא הכתר וככר רחזתי תענין כרחז חועט כתוספת ח ה : לנל תספ״ אינם פעולות ושיטייס נהייתם תאתו ולכך תם
פרק יג פרק זה לכאר מציאות קדוחת תתויית והנה חיי הספ״ קשורות מ שהיא וחיים אלו אחד ודאי שאין אות׳
י חידוש העולם זחט היום ה׳ אלפים ישכ״ז החיים נבדלים חחט ולא חתחלקיס חעילה לעלול ולא
שנים ירצת שכך פעחיס תלך החחה חנקודח חיל טלה תתרביס ילא חקנליס הפעלות שאלי החיים היו קידם היותם
ושנה אליו שתם תקיפי גלגל חמת הנחלק לד׳ חלקים תם יאחר תיוחס ולא נתחדש להם שוס חידיש חצד חידישהםפי׳
י״כ חזלוח כל חקופה ג׳ חולות הוא חלק א׳ הנק׳ תקופה שהחידוש הוא נספי׳ והחיים דנקיס נה חציאיס תחיד
א׳ לד׳ תקופות לשגה והגה הזח! תזת תלוי כגלגל נחנה במציאותו שתם תם עצחותו אחנס יתאחדו נספי׳ והספי׳
חעת שנתחדש הגלגל ואילך דהיינו חשנכרא אדה״ר וחצא יזדככי זיכוך אחר זיכוך עד שיוכנו להתאחד נחייס מוכרי
עולם חחודש כמוהו הכין כחכחתי חידוש עולם קדש ירח נסוד הדרושים הנזכר לעיל דהיינו חשליס עצחית וכלים
ומחיל לחנוח שנים • אחנס קודם לזחן זה לא נחצא לחלאכיס כדפ"• ולזה ימצא קשר ואחדות ג' עניינים דהיינו חלכא
קדיחה אלא כוי יחים עשה ת׳ את תשחיס ואת הארץ שמא א״ס וחייהי שהם החיים המתפשטים חחט חד כהון
וכמצאו אלו ההייית הנגלוח ונחצאו ג״כ ההויות תנעלחות נספי׳ כחכואר בתיקו׳ כ״ק ואולם אין ענין זה אל מ ס א
תקודחות אל תעשיי׳ מחן וכחעלת והייכו שנתחדשו התלאכים שלא תקנל מ ס א אור הא״ם והחיים האלו אלא תקנל
עולם היצירה כחידוש ההויות תגגלות תגשתיית • אמנם התנהג' תה שיושפע ותאיר המל׳ שהוא אחרונת שכחדות
הכסא שהיא עולס הכריאת אס גתחדש מחן חידוש העולם יתתלבש ההנהג׳ נו למש עוד ואז יברא וינדל ויגמ ננסא
כתלאכיס או קדתו תת כסדימת העילה את עלולו לא גחצא א״כ אין הנסא תנלל מאצליס נלל שבבר גשלס תתוגת ההנהג׳
תמאר • אתגס רז״ל אתרו שכסא הככוד קדם לעולם וכן ונכלל מ״ס והכסא תתונה שניי׳ להגהג׳ והעני! שי״ס אין
פי׳ כפרקי ר״א פ׳יג ונמצא לפ״ז שאין העשיה הגשמית עלולה כתם שניית לפעילות שכל התמינה אל התגתג' נכללת נהם
מהיצירה שא״כ הי׳ ראוי שיקדם היצירה אל הננשיה ולא כן כלי תוספת שלא יוסף שים ספ״ ולא שוס ענף שלא יהיה
אלא קצת העשיי׳ אל היצירה שככ׳ נכראו המלאכים ובראשון צורך פעולת ויש כזו תת שאין מי יתפעל ספי׳ זי תת שלא
נבראו שתים וארז וכן פי׳ עוד שם שתים תאי זה תקום נבראו תפעל זו ואלי ת״ו יצוייר שוס תעדר כחי׳ תשוס ספ״ תתםפי׳
תאור לכושו שנאתר עוטה אור וגו׳ רצו בשאלת תאיות תקום יעדר הפעולה ייהיה חסרון כתחונח ההנהג' חה שאין כך
נבראו שעם תיית שנראית היצירה עילה לעולם העשיה לפי הכסא שככר נשלח׳ כל תחונת ההנהג׳ ו מ ס א הוא השגות
סדר המדרגות שהעשיה למטה מהיצירה לא נכראי שתים הפעילות פעחיי׳ דהייט לביש כ' אל ההנהג׳ והטעם יתבאר
וארץ משם אלא מאור לבושו דהיינו הבריא׳ אור •המלביש נחקיחי נע״ה ולזה אין ראוי שמסא יהיה בחני! הספ״
האצילו׳ דהיינו האצי׳ הקב״ה קדוש ת״ת כרוך יסוד הוא והרי נשלם ונכלל חספר העלולים הנאצל" נעשר ולא ט׳
מל׳
ג
כד« אילימוז עין בל תמר «״ע סג*ף
תורת לעולם שעם תיית שהי׳ הכלי דהייט תירה גלגלה נ׳ מל׳ ותיו מיתחי׳ והולכים עד שאמר לתם די ני עתה שהם
כחי׳ קודם שנמצא העולם והיינו כגיםת האותיות מתי״ו עלולים מהבריאה הי׳ ראוי שיהיו נחתחי׳ נשיעור עילתן
ועד כי״ת כדפי׳ כפ׳ כראשית ש' א׳ סי׳ • וכן עם תיית אלא שאחר להם ד׳ וצחצחן ננחי' וו שהם למטה מהיצירה
שנחצא תכתר לא חיד נחצאת החכמה עד גלגל כל בחי׳ וארן מאיזה חקום ננראת לא חצד היצירה שעדין אינה אלא
עד הגלי׳ הנחי׳ הראוי׳ להגלות החכמה דרך כת ותייט חשלג שתחת נםא תננוד ונוי מ י נפיריש ששחים וארץ
סיד קדיחת האצי׳ ספי׳ על ספי׳ שצריכה העליונה לגלגל שננראו כיום א׳ אין סכתם היצירה אלא הכסא דהיינו
כחי׳ עד תתפשט כחי׳ הראוי׳ להתפשט התחתונה מן הבריאה ונפי ד׳ אמר בשני ברא תקכ״ת את תרקיע והמלאכים
העליונה ויהי' מציאות הקדימה תואת ומן לא ומן גשחי אלא וני׳ זמםייס נה דהיינו מ ק י ע שעל ראשי מיות ונו׳ וכן
כעין אותו וחן שהגבילוהו חו״ל לקדימ׳ התורה לעולם שהוא פי׳ רשנ״י נפ׳ נראשית ש׳ אלהי״ס הנם״א ובראשי' דהייט
וחן שחן אין וחן כך הוא ענק הנאצלים • יתענין כי יקדם מדת המל׳ נרא אלהי״ס דהייט הנריאה את מ מ י ס ואת
א׳׳ם לנל הנאצלים הנמצאים קדיחה נפלאה שלא יצדק בה ייארץ למטת נמשמען ונן פי׳ נתיק!׳• נמצאת םנת תעות״ז
שוס קדיחת ונחצא תכתר כרצון חאצי׳ עת חחודש עלה הבריאה ונן נדן שאין הנהג׳ היצירה נעולס אלא חול ואלו
ברצון מצינות ונתפשט וקדם לנל הנאצלים ונתפשט הכתר זכה אדם ה" ראוי שיזכה לעולם שכלו שנת ונמל מ נ ה ג ה
מציאות עצחותו ואין וולתו ונתפשט נל הנחי׳ הראויות ע״י מצירה וכשכת מ נ ה ג ה ע״י אצילות חתלכש כבריאה
להתפשט יהי׳ נסוד אלו הנחי׳ עינוב והתפשטות בלתי ואלו נברא עולס ניצ־ר׳ הי׳ חשיענד בהכרח אל תחת סיכתו
חונן להתפשט שאר העלולים חחט עד היק לקנל העלולים שהוא היצירה ואין קדושת שנת שורה נו אמנם עתה שהוא
למטת נתוני ות״ס ואלה תמלכיס המתבאר נאדרא והשתלשל נמצא מהנריאה מעילה לעלול עיקר חציאותו מ מ נ ת ו מ נ ת
חת שנשתלשל חת שתוכן עד הגיע נח" הכנתו לקנל ישגיח נו ונאשר יצא חתשגחת מ נ ת אל תמגחת תחול
הנמצאים התחתונים והרי נ׳ נח" הא׳ ויספרה חציאות דהיינו חטטרי״ן עולם היצירה יוצא חטנעו והנאות אליו
תכתר ואין נאצל וולתו • הנ׳ הנינה מציאות השתלשלו׳ ועתה אין אט צריניס לתת קדיחת על העולם אלא על
ותתפשט׳ לתכק עצחו להשתלשלות תספי׳ • תג׳ חקרת מציאות הכסא ותכסא נחי׳ מציאותו הוא מהאצי׳ קדם לעילם נל
תשתרשות תספי׳ תחת פשטות כה • הד׳ ויאחר התפשטות מציאות מפשטותו • ארצה כל זמן שנתעכב מציאות היותו
מ כ מ ה אל מקומת וקודם מפשטות הנאצלים כת חורט מתפשט לא קדימ׳ ומן שאין זמן אלא מיום ראשון ואילך
אל כחי׳ מפשטות כחי׳ קודם תכנת גילוי תנחצאיס נה שנברא הזמן הגשמי תות אלא ומן מציאות המפשטות כי
כסוד ואלה מלכים והי׳ כה ענק תנ״ת עולחות נדרך נ א xמחילת מדרגת ראשונה לכסא לתתפשט מתת
שתי׳ ככתר והיינו כחי׳ א׳ ויםפרת חציאות מ כ ח ה ואין חתפשטת ותולנת עד תשלום אותם נח" ומחילה שניי׳
זולתי • כ׳ הכינה לתת כה כח שיוכל לסבול הספ" בתוכה • להתפשט ונתערב עד תשלום כ׳ והתחילה ג׳ וכן תשלים
ג' חקרת חציאות הספ״ בתוכה • ד׳ ויאחר צאת הנינה גחר המפשטות חדרנות תכסא • ויש עוד עיכוב בלעדי
ממנה והתפשטות׳ אל מקומה וזהו מציאות א׳ לבינת ויספרה עיטכ תזת שמוחניי׳ מלולים וה חוח יצטרכו עוד תמת
נח מפשטות בעצמה אחינ תת הנמצאים תנינה התחתונים מציאות׳ לקבל חעלת כח למפשט תעלות מחתוטת חתם
בה אח״נ חקרת מפשטות׳ בת אח״נ ויאחר צאת׳ חחנה כאלו תאחר כי אחר גחר מפשטות תחל׳ לא תי׳ ענין הכסא
וכל זה הוא מציאות קדיחת זו על וו אח׳׳כ ז״ס וקדיחתן אלא החתק עד מפשטות תחל׳ ותכנת׳ לקבל תולדות ואחר
זע״ז עד עת הכנתן ומפשט זו חזו עד תשלום תספי׳ מ כ נ ה הטי שגלגל׳ תחל׳ וגלת׳ הנחי׳ ההגונה ומאו״ לקבל
פנים ואחור זכרן אחר גחר מפשטן נסיכת הזכר חן אור הייחוד מלמעלה למליד ולמליל מ ס א לא נתגלה
הנקבה ותיקו׳ הנקבה להיות׳ עם הזכר פו״א וכמה עלה הכסא ונמצא עיכוכ כין הכסא וכין האצ״ וכן ככל מדרגה
במחשבת בסוד אלת מלכים בונת עולחות וחחרינן עד יחדרגה שצריכת גלגול עד תגלית הנח" הראו" לתגלית
היות׳ פנים אל פנים להזדווג להוציא הבריאה אל תעילמות ועדי! מ א מציאות ז״ס מהנינה כי לא נחצאו חיד כמצא
אלו הס דרך תקדימית דרך כלל • ויש עוד בהם פרטי פרטים תנינה עד שתוכנת תנינה למציא מלולים מחתונים
אמנם קדימויז אלו הם כזמן לא זמן כזה אלא קדימות חחנה !גלגלה כחת כחי׳ מאיית מוכני לתתפשטית הספ"
מציאות מעלת ימשך מת שימשך וצריך לתת אל הכסא ענק וכך גלגל׳ מ כ מ ה ונתעננ גילי׳ נחי׳ הנינה אחר תתפשטו׳
קדימה אל מדרגותיה וענק אלו מלכים לפי סדר עניינם מ נ ח ה עד גלגול נח" עד נא כחינה ההגונה וראוי׳ לתגלית
עד מ צ א המציאות המתגלה תות כדפי׳ ותמצא קצת הבינה דרך אות׳ בחי׳ • ובזה יונן ענק אלפים שנה שקדמת
רמוז
אילימה עין כל תמר ג פ״יג פ״יי 0פר 48
הפעולה ממט וייחסם אליו • והגה מצד המתרחק הוא כעין דתו! תזה בספיר ש׳ סדר האצי׳ כע״ת :
הכעישה שהוא הפעולה תרחוקת ומצד היות׳ ממש מכתו י ק י י והנה רציתי נפ׳ זה לבאר לך עני! רתזתיו 6
המשיל ננמישה שהוא פעולה מעצמו התנעש וענייניס אלו נת״א פ״ד בתלת א׳ נא״ס ונפ״ח והוא
רחוקים מאד משכל המעיין להולמן • אמכם כאשר יזכור מה ענין אצ" והמלה הזו עזרת מאצל להראות תקורנה ורבים
שפי׳ כפ׳ הקודמים ובתמרים הקודמים מקדמות המאציל פי׳ מלשון צ״ל דהיינו שהעני! בצל • והן אמת במקומות רבים
ואחדותו ופי׳ חידוש הנאצלים והפעלות׳ יתקרב מאד אל דעתו כנה ריש תלת צ״ל בתחתון מן העליון אפי׳ בחיצוני׳ נמלת
כמה וכמה מההרחק ני! הנאצלים והמאציל ואף אס ירצה צ״ל מו״ת וכיוצא • אמנם הקדמונים פי׳ כמתות תעני!
לקרב הנאצל אל המאציל קורבה גדולה לא יתנט רוחו מפגי כמדליק נר מנר יאין הא׳ חסר דבר • ודע שענין תאצי׳ אנו
קדמות והעלם אחדות המאציל עד שהוא נעלם מנאצליו צריכים ראשונה להרחיק שאין עצמות׳ במאציל ואיתי
כלתי מושג אליהם אלא מצד פעולותיו בהם כדפי׳ כתמר העצמות יצא ונמצא כמציאות ספי׳ ואצי׳ שא״כ יהי׳ א׳
א׳ פיח ולזה יאמר כמדליק נר מנר שהרי הקדימה הא׳ מתחלק לחלקים ומקבל מגרעת וענין זה רחוק מתא׳ אתתי
אל הנר הא׳ תמיד עומדת והחידוש דנק ננר הנ׳ תמיד כדפי׳ שש ולזה אתרו ואין תא׳ חסר דבר • אמנם אינו כענין
והיות׳ נמצאת מנח הנר הא׳ אמת קנוע לא ינזינ ונאלו הנשמות הנמצא או הבריות הגשמיות שתם מתהוות נבדלות
הג׳ עניינים המשילו המשל הזה • אמנם נעני! הזיית׳ רחוקות אלא מציאות אצי׳דהייט שתם קרונות • אמנם לעולם
מאמתת מציאותו היא הייה מחודשת נלתי נאחזת ננר מחודשות ואינן מחודשות מעצמן נלתי מתייחסות לממציא שא״נ
נתציאות קדם נלל להזיית׳ אלא תתפשט׳ מתמצאת מאין יהיו שניות• והכלל אשר לנונענין זה שאין שוס שניות נמצא
המוחלט נחפן ורצון המאצי׳ לא שיצדק היות׳ אל עצמותו וא׳׳ת שהן נמצאות בעצמן כרצון תאצילס יהיו לעצמן ותם
ותה שיהיה חפצו ורצונו נדי שיתמצאו נאמר שהוא המצאתם שניות עם היות שיהיו נמצאים מרצונו לוה הם אצ" לקורנת
ממט נל תקום שנ״חם אות׳ נו לא שיהיו נו על צד רינוי המאציל ננאצליי ויהי׳ הענין נמדליק נר מנר שהנר תחודש
יוצאות ממנו מעצמותו וגם נחיינס נו מצד ידיעתו אותם אמצם מעצמות המחדש וחמחדש נלתי מקנל תוספת או
ואינה ידיעת מחודשת מצד הוויית׳ ח״ו אלא הוא וידיעתו א׳ ואינו מגרעת חיו וזה רצו נמשל הזה • ולר״ש נפ׳ נראשית פ"
מקבל חידוש והידיעה ידיעת כקדמותו וזהו משל אכן החלמיש בעניינים אלו נטש • המשיל תאציל למטת ננטיש׳ וענין זה
שתמשלנו כספיר נש׳ שישנו ניצוצות רבות כמבואר שם : לא נתג בו אלא דווקא כאצי׳ הכתר והחכמה תפני שהרחיק
עין כל תמר ד
תמר רביעי בענין קו המרה המתבאר כזוהר ובו ג״ן פרקים
שאין לו סוף נתן לו סוף ושיעור ומדת למדות עס היות הנה טוהר פי׳ כעני! הםפי׳ במציאות אצילת׳ א
פיין
שתמדות כעצת! יש שאין לתם סוף כגון הכתר הנקרא שיתפשט׳ מלתעלת טצינא דקרדיטתא לתת
לפעמים א״ס וגס תחויב יוכללו לעתים ט ואין לתם סוף מדה למדות וייחסו תעני! תזת במלית שונית הא׳ כוצינא
והמל׳ יש לה סוף ומדה למציאות הכלים האלה • והענין כי דקמיטתא• הנ׳ כוצינא • הג׳ קו המדה • הד׳ תשחתא • הה׳
קודם כל נאצל ה״ א״ס לכדו והוא הוא כל המציאות וגס שעורא • יתנה השמות האלו קצתם ענין מדת ושיעור אמנם
אחר שתמציא תנמצאיס אין כלתו ואין לך דבר שיתי׳ מבלעדיו טצינא ונוצינא ענין מורה המציאות נאשר ננאר • וקודם
ח״י שאין שים נמצא שלא יהי׳ כח האלוה ט שאם לא כן בל דבר ראוי שנאמר ני שורש לענין הזה הוא ני אחר
אתת ניתן גבול ט ושניות חיו אלא האלוה כל נמצא ואין שהספ׳׳ נאצלות ברצון ובדעת לא בחיוב ולא במקרה א״נ
כל נמצא האלות כענין שסדר המציאות היא על סדר תזת מדת מציאות׳ עם היות שתם מא״ס עב״ז א״ס הגנילם
גל מת שתוא כמציאות הוא האלוה שהד הוא כל המציאות ומדדם ושערס נל נלי שיעורי והנאות לו ונחי׳ ופעולותיו
והמציא תכתר ולא חסר בו ולא העדיף כי הוא הכתר וחוץ ושיעור שפעו ינמה נחית יינללו נו שבלי ספק נמצאו מאתו
לכתר אמנם תכתר אינו א״ס אלא מחודש מחנו והאציל חכמה בחכמה שאינה מושג׳ מיויוד׳ נאחדותו הפשיט א״נ נח יתפשט
ואים כחכמת יתיז לחכמת ולא נתחדש ט דבר אמנם גס ממנו להאצי׳ המפי׳ ומדדם שיעור ומדה הראוי׳ ועם היות
תכתר
כה » אילימה עין בל תמי ר *'« ספר
כגשמי הוא האור והכמרים הם הספ" הכלים והאור המתפשנו הכתר הוא חכמה ואין חכמת הכתר מפני שהוא נאצל למטה
כהס הוא עצחוחו המתפשט הנמצא קודם כל הנמצא המחודש מחנו כעני! שא״ס ככחר וכחר כחכחה וא״ס חוץ לכתר וחוץ
והוא לא נחחדש• וחדד ונתן גכול ושיעור לספ" הס הכדורים לחכמה וכין חכמה לכחר וחיך החכמה ותוך הכתר ולא
כד התפשטות׳ ומציאותם ועניינם • ושיעור כחת ילכשו האור העדיף ולא חסר דכר וכן בכינה וכן כספי׳ כולם וכן ככל
ובאיזה גוון דהיינו שנתן שיעור להנהגת הםפי׳ ודינם הנברא וכן ככל הנוצר וכן ככל הנעשה הוא נמצא ככל והכל
ורחמיהם ועניינם ומקיימן והוא כתוכם מחיית אותם ומנהיג נמצא מאתו ואין דנר ריק חאלהוחו ח״ו • הנל נו והוא ככל
על ידם • והגה עצמות׳ מתלכש ככתר נמצא כיממה וכן וחוץ הכל ואי! מנלעדיו • ואמשול לך משל נאת נדרך שרמזתי
עצחוחו חחלכש ככחר וחכמה נמצא ככינה ונותן מדה לך כספ״ר כש׳ עצמית וכלים פ״ט • והוא • יצייר האדם אור
לחדחס ושיעור לשיעורם והוא אין כו שיעור וחדה אלא גדול מאד מאד עד אין תכלית ומרוכ תאור ועוצם נתיקותו
כדי שיסבלו הנמצאים התחתונים אלתותו והנהגחו ויושכרו אס יצייר תוך האור העצום ההוא נכרא יחשיך עיניי ויתבטל
ייתענשו כשיעור מציאות׳• והנה העצמות תזת תמתפשט תוך כרגע • והנת תאור תזת תמציא כתוכו באמצעיתו כדורחחוח
כל נמצא נאצל מכתר ועד המל׳ יתן מדת ושיעור לכלמדה כאהל מעלי׳ האור מכל פאה בהיר יאיר האור אל תוך
כד רצון עליון למדוד • והנה כאשר יהי׳ מהכתר ולמשה נק׳ הכדור ועובי הכדור • והגה הכדור הזה איט עצם האור
כוצינא דקרדנותא הוא הכתר וא״ם כתוכו נותן מדה למדות הנהיר אמגם האור הוא אור המאיר בו וכתוכיותו ובעוביו
כדפי׳ ודגה המדית הם המשערים שיעור ההנהגה אל וחוץ ממט ואין גכול לאור עתה כקודם מציאות הכדור
התחתונים שהרי צמצמו אור השגחתו והלבישוהו והנהיגו אמגס הכיור יוגכל כגכול קצת מצד עצם הכדור לא מצד
החיים העליונים מדין לרחמים כשינוי האור ככדורים ובו האור • והנה האור המאיר אל תוך הכדור הוא הוא האור
אין כו שיטי כלל ותתשערת הזאת והמיה היא מדודה מא״ס המאיר קודם המצאת הכיור תזת ולא נתחדש כאור דכר
בהתלנשיתו כמדות תעליוטת למדוד את שלמשה מחנה אלא מה שהכדור מצד עצמו הלביש תאור הזך ההוא מה
יקרא ע״י המדה הזאת סוף וחדת ושיעור כל אחד לחברת׳ כלכוש עצמות הכדור ולא הבהיק מהאור הגדול ההוא אלא
ושיעור האור המודד המתלבש ממנת למדת יקרא קו המדה חלק כפי מת שנתלבש בלבוש הכיור ולא נשתנה תאור מצד
המתפשט למדוד לשער דת״ט שיעור יחשחתא • ותמדות יהיו עצמיתי אלא נתלבש בלבוש ההוא כערך הלבוש לא מצי עצמו
שנויי׳ מפני שיטי תחדוח יש חודדח ברחמים ובאורך יש ועדין הנברא לא יוכל לסובלו תמציא תוך כיור א׳ נ׳ ותוך
מודדת כקצרה ודין וכיוצא יהי׳ השערת תמדות מאותו האור כ' ג' ותוך ג׳ י׳ עי שהגיעו הכיורים האלה למספר י׳
הפנימי המודד פנימה כענין שהמודד הפועל א׳׳ס ואיט ויין הכדורים א׳ ודין תאור א׳ כיפי׳ שלא נתחיש כאור שוס
א״ם שאינו כעל שיעור ומדה אמנם היא תתפשטותו תמתלכש חדיש ולא נמנע תאור מהיותו כקוים ובראשונה אלא
כמדות ומודד ממדה למדה כשיעור המדה שמצדו אין שיעור שהכדורים מלבישים האור ומבהיקים אורו בלבושי כיורי
ומדה כדפי׳ • והנה סוד תמדת הזאת אינה מבלעדיו ח׳׳ו שמי עצמות׳ והאור מצי עצמו הוא הוא אור הקויס • והנה
ישער הנהגת הדין או הנהגת הרחמים או הנהגת החשד
הכדורים האלו כ״א מגוון ייוע יש מהם לכנים ירוקים אדומים
אלא הוא שתוא הפועל כמדות וחי ישער כליו אלא היוצר
משנים תאור ממציאות אל מציאות לא שתאור ישתנה מצד
כעל תכלים ותם כידו כחומר כיד תיוצר למדוד לתם שיעור
עצמו אלא שתם לא יאירותו אלא נהתלבשות הגוונים ההם
ומדה ואין נו חדה אלא ע״י ההתלבשות ברצון כל הרצונות
ואלו יצוייר העיר הכיורים האור ההוא ממילא הכל מבהיק
נדפי׳ נתמר א׳ נ׳ ג׳ ונן יהי׳ הענין נמדד נרצונו ותמדות
עי להפלא וגם עתה הוא מלא הכדורים וחוץ לכיורים
מצויות נפי מה שישערתו חכמתו ונו אין שיעור ומדת אמגם
וקוים אליהם וכחוכיות׳ והאור הוא הוא אורו שאי! חכלעייו
המציא בלי הלבש׳ לתתעל׳ נפי צורך ההנהגה אל תנמצאיס
ואחר שאין כח לנברא להמצא עי התפש׳ עוי נתפשטו• עי
ראשונים ואחצעייס ואחרונים ובלי מדה ושיעור לא יוכלו
י׳ כיורים תוך הכיורים יינם למטת מאלו אמנם תאור מאיר
לשער נלל ויהיו נאין ונאפס בל הנמצאים שאס תצייר •אלף
ירך כלם וכן תם מתפשטים עי י׳ שלישיי׳ תוך השני" וכן
כתרים שיים כחציאית׳ הכל תם הכתר והם אחדוח גמור
שויס ואם אחר תכתר תצייר אלף יממות שוות במציאות׳ רכיעיי׳ עד תגיע אל תאדם תאור המתיק ולא כתת עין
הכל הם ימחה והס אחדות גמירת וכן עד כל תספי' לכך נמלו • והנה תאור הגיילה הזאת שהמשלט היא א׳׳ס מלך
שיעור ומדה למטה ממדה ושיעור לחח מקים אל כל הנמצאים מלכי המלכים כעל המציאות כולו והוא תי׳ קודם כל מציאות
ולא תעדר ולא גרע משום נמצא מעלתו והעלהי חכליח ואיד כל מציאות ולא תעייף כו ולא חסר כלל מת שתאציל
וברא ויצר ועשה יאיני אור שהאור גשמי אלא המשל המשובח
עילויו
דן
איליטיו פיא פיב עין כל תמי־ ספר 80
נחי׳ לעצמן מנתיטת שיעור תנהגה משוערת קומת נל או״א עילויו ילא יטל הבינה לסמל עילוי ישיעיר ומיה משיעורה
הנהגת שלימת • ועוד נל ספי׳ וספי׳ לעצמת ישנת הנהגת ולא הכתר ולא החכמה ולא שאר ספי׳ שאס יחעלו מחציאיח'
שלימה ושיעור קומה שלימה והיא כלולה ננל השיעור והמדה אינם ולא יהיו• ולזה שיער והגמל נל כריה וכריה כמקומה
יחד• והנה לתתפשט ענין אלו תמציאיות ותתשערות והמדות ונצניונה כפי אשר תוכל שאת והאציל נל נאצל נשיעורו
לצורך ההנהגה על השיעור הזה יהי׳ סוד קו המדה מתפשטת ומידו כא xיוכל לסמל ולא גרע נחו ולא העדיף חן
נהס וחודדחנספ״ עניינים ועולחוח מספרי׳ ידוע מספרים החיה הראוי׳ לו ואין המיות והשיעורים האלו מצדו שאין
טללים ופרנזייס ועניינים והכל משלים ומליצות לעני! השנליס מוף לכחו ואין מדה ושיעור לחציאיחו ח״ו שאינו גוף ולא
הננדליס חלקים חלקיס נלוליס מקובצים שאין לך מי שלא כח בגוף אמנם מדד ושיער מדות חשוערוח להוציא כלי
יקנל הרננה וריטי אלא המאציל אמנם הנאצלים יקנלו למעשתו נערך פעילח׳ נחחתוניס ומצד עצחיחו אין לתם
הרינוי והכללות והחיבור והפירוד וזה מצד חציאוחס לערך שיעור וחדה חייו שהוא באין גמל והוא הוא המגביל נל
תחחתוניס לצורך ההשגחה התחחונה וענייני חציאוחס ני הגמלים וטתן שיעיר לנל המשוערים ע׳׳י התלבשותו ננליס
נערך חאצילס תם אחדות השוה• ולוה לא טנל לתת חדת ישערם ומדדם כאשר יוכלין שאת כלפי':
ושיעור ונחי׳ ומספר וחינור ופירוד וניוצא לספי׳ מצדם נעצמס פרק ב א י ן ענין המיידה הזאת נערך תספי׳ עצמן דרך
אלא מצד תקצת תדנק כפעולתם אלינו ולזה הכל ינונהנהס י כלל אמנם גס דרך פרע ננל מדת ומדת
מצד מדת המל' ששם דנק קצת פעולתם אלינו נאמצעות יש פרטים ומדיח ונחי׳ מדודות ששעורס ועניינם ומדידתם
המדה האחרונה הזאת יגיע פעולתם ולנך מצדה נמת אל ע״י שיעור ומיה וענין זה טלו נפי התפשטות תאור הנהיר
תמדות המספר והרימי והכללות והתדה והשיעור נדפי׳ נפי כתוך המיה הנמדד׳ ועושה נה שיעורי׳ ועניינים והשיעורי׳
נראשיח ש״ה סי׳ ד׳ ונפ׳ פנחס סי׳ • זשמור תעיין הזת ההם יהי׳ עניינם נפי מת שיתפשט תאור הנזנר ייעשה
שאין שוס דרשא או שיעור מספר וחשמן שיהי׳ נשיס חדה עמידה ומצנ לאור המתפשט יחזר׳ מגד מעלת ותתפשטו׳
מן תמדית מצד תמדה נעצמה דרך נלל ועיקר אלא נמל׳ ומצב וכיוצא עניינים ושיעורים שהם מטניס כנמה לשונות
ונו אט מושחים ונוחניס מדוח וחשניטת ושיעורים ומספרים יקראו קשרים אורך ורוחב עומק רום עגזל רנוע וכיוצא
מפני שהם מצד המדיח אל הנמצאים החתתיניס ויחנחנו ממדות בשיעור זרת וטפח ואמת ואצנע וניוצא הכל ניטי
לפי רינוייס ועניינם ומספרם ושינויים • אמנם מצד המדוח לבאי׳ ועניינים תמצואיס לחדות לתת נהם השערה ומדידה
נעצחן הס דנקיח נמאציל ואינם נעלי רינוי וחימר ומספר ונח פעולה ועגין• ,והכל נסוד מדת »לית לא גשמית• ועס
וכל המושג אליו מצד פעולותיו וצד חכמתו הנפעלת נתחתוניס היית שיהיו העניינים ההם מטניס כעניינים גשמיים הכל
והיא היא חכמי שלמה כדפי׳ שדרך אוחה חכמה אנו משיגים הסרה אל תשכל למציאות תכח תשכלי ולתת מקום לפת
נל מת שלמעלה ממנה השגת נערך תפעולית כדפי׳ • והרי שיוכל לדבר ול»ך את האוזן ולתשמיענ מת שיוכל לשמוע
אלו תםפ״ קצת תאי מתעלית לתתדנק ולתתקרנ אל מאציל דרך משל וחליצה והם השרשת הספי׳ תתתתוטת בעליונות
וקצת תני מתקרנ׳ לפעול פעולתו נתחתוניס והקצת תזת להכליל כל מדה ומדת מציאות עד אין תכלית כפי ענין
היא דנקה נמל׳ והקצה תזת תמגיע אליט אנו ינוליס להבחין וצורך התמונה המשוערת לשיעור קומי תתנהג׳ ועוד כל
נחי׳ ולומר עד כאן צד פלוני אי שיעורים ומספרים ומדות ספי׳ וספי׳ תשתלם על מציאות שלימות תקומה השלימה
אמנם נספי׳ עצמן נמציאותס אין חי שיתן נתס לא שיעור והנה ימצאו להם קומה שליחת יחד תם י׳׳ס שיעור התמונה
ולא מדה נלל ולפינך נל מה שנשער נשיעוריס ננל תפרקיס השלימה יחד ואין יתרי! נל יאין חסרון כל אלא חכליח
ננל תתמריס ננל תמעיינות אינם נספי׳ עצמן מצד הספי׳ השלמות ועד תכתר לעצמו תמונת לעצמו משוערח ענייני
שאין אנו מונין עצמות תספי׳ אלא פעולתם וענין זה תנל גשם אריך אנפין וחי הספי׳ תמונה משוערת נשס ו״א והמל'
במיה זו האחרונה שהיא תתגעת אליט מציאות תפעולית ובה תמונה משוער׳ נשסטק׳יז׳א ותם ג׳ חמונוח טלם תמונת
אט מחלקים חילוקים אלו יחציאיוח אלו ומחט אט ממיס אחת יחד וה״ס האדרא והפטירה אשר לרשנ׳׳י וענ״ז הכל
אל הספ" העליוטת הנחי׳ משיגים מבחוץ ועל שם הפעולות ענין א׳ אין הבדל נין תספי׳ כלל אלא נחי׳ ישפטו על הדרך
ממיס נפנים• אמנם נל מספר ונל חשבון וכל נחי׳ ושיעורים הזה • ועוד תמונה שליחה כחכמה לעצמה וכר והבינה
הכל נה נש׳ שנייחס למעלה יוחר נסוד קו המדה אלא הכל לעצמה נקבה יחד נ׳ מדות משוערות לעניינם לשיעור קומת׳
נסוד המדה שהיא תמשערת וניתנת לט תשנלה נפנים: בהנהגת שלימה ואח׳׳כ ו׳׳ק זכר לעצמן מיוחסות נת׳׳ת וכן
פרק ג pjyהמדה הזאה א xנספי׳ הוא חייתם ריח המל׳ היא נקבה משוערת לעצמה ו מ י אלו תספי׳ נחלקיח
חיים I
אילימה עין כל חטי י פ״ג פ״י ספן״
אפי׳ מדת שיעור התפשטות החיצונים מה שיגור מן הגבורה חיים אשר בהם דהיינו שכל כתוך שכל נשתה כתוכס
לצורך תשלום דיניה בהתפשטות האחוריים מקבת ונבר סוד תא׳׳ס מתלבש בסוד לבושיו שפי׳ בתמר ב׳
ידעת סוד הנקנה חקור א׳ הוא והתורה טתרתו ותתורת פ׳׳ט .ומת כחו שיחצא הקשר והייחוד אל תספי׳ מצד
טחאתי חשס הוא סוד התפשטות תנחת לחוץ וחשם קיבוץ עצמן כך נמצא הקשר והייחוד אל רוח החיים אשר כתובס
הדינים ומתיקותם וקשרם יחד ניסוד ושם יתחתקו והכל ות״ס דנקותא דחחא ברוחא המתבאר כשיר השירים סי׳ •
נמדד בשיעור ומדת ואין לך דבר שימצא נחקרת אלא ברצון והיינו סוד הנשיקין ני סוד רוח החיים האלו ימצאו אל תספי׳
ובדעת ובכוונת שליחת• ואלחלא אחות תובל קין נעמת רוח חיים כאפס וכמו שסוד רוח החיים יתיחס כאף וכפה כך מה
שהיא החיצונית הטמאה הפועלת הדינים לא תיתת נעמת שחתנשככםוד פיחא דאריך ופיחא דועיר ופיחא דנוק׳הוא
אשת נח איש צדיק תחים כי נעיחית הדינים לחוץ גורס הוא רוח החיים תתיכוני" הארת א״ס אלא שככתר מתנשכ
נעיחית הזיווג ולזה הכל נחדד כשיעור וחדת ואף כח עליון למטה כסוד א׳׳ס חתלכש ככתר שככתר וכחכחה שככתר
מתלבש בבינת ובגבורת וכחל׳ ותם נקשרות ותולדות שיעור ומתנשב דרך הפה היא המל׳ שמינה ומעיר הוא סודו
חדה לדיני׳ והס הנהגה לעצמה .נחדלת נכח א׳׳ם להנהיג חתלכש עוד כחכמת ובדעת ובנינה ימתנשב למטת דרך
הדינים חתפשט וחאיר דרך השיעור ההוא והחדה ההיא הפה שהיא מל׳ שנמנה ונמצא׳ כחל׳ וחתלכש כת וחתנשכ
ענין הדינים ואף אלו החיצונים נבראים ננתינ ומאחר ולוה דרך הפת בינת שבת אל התחתונים ובסוד הנשיקין יקשר
יש בתם שיעור קומת ותם עקבות הדינים וסופי פעולת׳ רוח החיים שבז״א ברוח החיים שמוק׳• ועם היות שמצד א׳׳ס
ויש להם שיעור נמדד מלמעלה ע״י ההתלבשות תנז׳ ואין הכל א׳ מצד ההתלבשות ישתנה הענין ולכך ית־חס אל רוח
להרחיק שוס כרה חכריאת א׳׳ם ח׳׳ו• וכחי שנבראו המלאכים החיים התיכון דבקות׳ דרוחא כרוחא וכללות ד׳ רוחין המיוחס
יצירה סופי פעולות תםפי׳ כיוס כ׳ כך נברא גהינס ביום בנשיקין כדפי׳ כספ׳׳ר ש׳ חתית פ״ו ולכך כשחדד לא חדד
כ׳ כזולת חת שקדם חציאות׳ לכריאת עולם חפני חיוכ תפעולית חדה א׳ לכל תספי׳ אלא חידד כפי שיעיר ועני! התלבשות
כסוד התפשטית תחדתעד סודחדידת תדיניס ורגל משוער תנו׳ • ותנה לפ״ז יהי׳ התפשטות רוח החיים האלו מדרגה
בהשערה עליונ׳ מתרחקת מןתחקור הקדיש ע״י התלבשות וסוד אחר מדרגה תאצ" כתר ונתלבש בו והיה תחלת מפשטותו
התלבשות תאיר כחכמת ובדעת ימדוד הרחמים בסוד המעיים מרצין הרצינית ונתפשט עד שמדד ושיער חכתר שככתר
תפנימיי׳ לגוף כאומרו על כןתחו חעי לו רחם ארחמנו נאוםהי: אל חציאות תכתר חכמה שבכתר ונתלכש כה וחדדה וחדד
פ י ק י הנד ,ענין קו תמדה הזאת ית׳ עניינם במה מנת שככתר והי׳ חידד והילך וחתלכש כעין תולעת המשי
שנדע שא״ם כעוד שתנמצאות נעלמות תמציא לבושו ונתלבש מ וכיוצא חודד והילך והוא חתלכש
קשורות כעצם אמתת אחדותו אין השגה כלל מפני שתם ומתפשט ומודד עד שמדד תמדות ושיערן כשיעור גורת חכמתו
כחכחתי וחכחתו וחציאותו אחד תכלית אחדות מ פ י כפ׳ תעליונה ולוה אין שיעור מדות עליונות כשיעור המדות
הקודמים • אחנס כצאת חכחתו אל הגילוי דתייני התפשטות התחתוטת • ימי שלא יקשה שינוי במאציל יהיה מפי׳ כתמר
הנמצאות דהיינו גילוי עצמותו בהיותם כעצתו ויומלו כ׳ פ״ט ענין עצחות יכלים שאין השינוי במאציל כדפי׳ וסוד
כצאתס מאתו ותגליתס לזולתו כי כל עוד קישורם כו לא התפשטות תמדות ואצי׳ וכללות תמדות אשר כהן יהי׳ כפי
ימצאו ויתעלמו בהעלמו ויסתפקו ויתקיימו כעצמם שהם גורת המאציל וכפי שפיטת הנהגתו אל הפעולות היוצאות
עצמותו מפני שא׳׳ם איני מסתפק מזולתו ותם דביקות בו ונוכעית מחט • והנה כאשר החיי׳ מתלבשים לכוש א׳ לכד
כתכלית אחדותו וכאשר יתפשטו תחלת מציאות תתתפשטית ימדוד מדות לאין תכלית וכלי דין כלל והס סוד תיקו׳
ואחר דרך העברה שהוא גלה עצחיתי אנך שתנגלי׳ תיו תכתר כחכמת שככתר וכאשר נתלכש לכוש כ׳ או מדד תיקו׳
עצחותו ותם עצחית׳ שלא העדיף ולא המשיר דבר חצד תכתר והס סוד התיקו' שתם מכינת שבכתר axמתפשטים
התפשטות הנמצאות כדפי׳ כתחריס הקודחים • והנה כאשר ועם היות axרחמים אינם כשיעור תיקו׳ חיחא נעלמת
המציא כלי א׳ כחי׳ א׳ תנקי רצון תרצוטת תחלת התפשטות axדקים חן הדקים כי כל עוד שתם מתקרבין לא״ס תם
הנמצאות גס נתפשט נשמת לתוך רצון תרצוטת דהייט אשר חודככיס ורחוקים מן הדין וכאשר ירד למדוד כחכחה שהיה
כתוך עצם הרצין ההיא היינו עצמותו והייט סול מקור חיי כ׳ לכושים חדד סוד תיקיי חיחא דועיר וכללית המוחין
הספי׳ הטבע תתנו ותתלבש כרצון תרצוטת • וכמי שהכלי וכאשר נתלכש כמנת למש ד׳ חי׳ חודד תיקו׳ הדינים וכיון
רצון הרצינית גס סול הנשתה והחיים חיי כל החיים ירצת שתלמשת זה הוא רחוק חן תא״ס תרחק רב לכיש כתוך
כח שבו כלול נל נחות תספי׳ ונשחתס ולא תחצא כלי למש מדד הדינים ישיערס ישיער כל המצטרך אליר aעד
מחויק
אילימה י פ״י עין כל תמר •)£)0 82
המשל עצם עטן הפעלות משתה מצד קיצור הלשון אכל מחזיק סיבתו כלל • אמנם תעלים אלהותו וחיי תספי׳״תוך
איט נאתת תצד עצתו כלל ועיקר ומולת מפשטות עצם רצון מצינות וכענין מלי רצון הרצונות לכלים כך משמת
החכמה נעצתת נתפשטו שאר תספי׳ כתוכת וכן תי׳ עטן חיי החיים נשמת לנשמות כתוך רצון מצינות לספי׳ והנה
התפשטות הנשמה כדפי׳ ונתפשט כלי המחוק שאר הכלים בהיות תנשמת הזאת מתעלמ׳ ככלי הזה אין כח ידיעה
וחיות המחזיק שאר החיים עם היות שלא יצדק ענין זה כלל למיג מציאות פעולתם• ותנה בהיות תחלת גילוי
אלא כדרך משל ומליצה ולעולם הנשמה דבקת ככעל הגשמה מפשטות תנמצאות מאתו אין עת לא עת אלא כל מ ת י ם
שתחיית מתפשטים וטכעיס ממנו ואינם נדלים ממנו כלל שוות • אמנם ההתפשטות ברצון מצונות תלוי בעת לא עת
ועיקר כדפי׳ תגיע עת בישול החכמה להאציל הנינה והת»ת מפני שצריך שהכלי יוכן לקבל מתפשטות ונהגיע ההכנה
הכח דרך נעלם מאד כסוד השורש אשר לה סתום ונעלם הזאת אל מלי דהייט מצון מז׳ למפשט תתפשט עצם
והחחילי להתגלות הכלים חציאות נל הספי׳ יחד ננחי׳ הנינה אצילות מ מ ככח הנשמה ומייס הטי מודדים שיעור
קמץ הכולל כל תספי׳ כולם ונשחת הכוללת כל חיות׳ וקיבוץ ומדת אל כל מציאות מפשטותו כדפי׳ לעיל • ו מ ת יתפשט
נשחתס ונתפשט הכלי שהיא הנינה כללות הםפי׳ ונתפשט משמה סוד כח מציאותם שיש כת כל כח חיי י״ס ומפשט
הנשמת כללות הנשמה והיינו שהנשמה היא מודדת מדידתה כל כח עצמותם ומפשט מצון כל כח מלי כשלימות ועמד
והתפשטותה כשתגיע עת גילויים ושפע הנאות להתפשטות׳ מ ת ר על שלימותו ומשמת ככל כחית משחית כתוכו וכן
מכחי׳ הספי׳ העליונות כדפי׳ • והנה הנשמת דבקת במאציל ככלי השרשת כל הכלים כל הספי׳ הגיע ענין מ נ ת מ ת ר
יש כה כח הפעולות ואין בת פעולות אלא שמרצון עליון להתפשט ולהאציל מ כ מ ה ומיע בישול החכמה כתוך תכתר
ימצאו כספי׳ תפעולית לפעול הנשמה תפעולית על ידה ועד אחר השתלשלותם כל מציאיות בתוכיות מ ת ר ימיע
כאן לא נראה כספי׳ שוס פעולת מפעולתם אלא תיו מושרשות מ נ ת ם למאצל נתפשטה הנשחת מז׳ ונתפשט מלי
כספי׳ תעליוטת ברחמים מפני שאין רצון עליון נותן כתם ונתלבש׳ נשמת כתוך מלי ויצאה החכמה אל מקים כחי׳
פעולות ואין הנשמה מראה כתם פעולות כיון שנתגלה אצילות' וגלויה חץ לכתר מכח משמת מוי ותנשמת חיית
הנינה ונתגלו בה בדקות הספי׳ קכלו.תספי׳ יחד כולם כא׳ וחיי תספי׳ בתוכי • והנה עדיין אין גילוי למעולות משמת
פעולת׳ כצבע הצובע ביורה א׳ גוונים הרבה כך בבת א׳ בתוך מלים עדיין במציאות המפשטות תזת כלל • אמנם
נצבעו הגוונים שתם תפעולית כספי׳ דתיינו שנתגלו כת לא מ ל ס מ ת ר מפני שמתר נעלם תכלית מ ע ל ם אמנם
י׳ ספי׳ • החסד המיוחם כלובן ומכורה המיוחסת באודם החכמה תפעול ממצאות מגלות מל״כ נתימת כנודע •
ותת״ת המיוחס כירוק והנקבה המיוחסת בחשך ושחור שהיא ועכ׳׳ז מצד עצמת נעלמת • ומת יש לדעת שאין נשמה
פועלת הדינים וצריך תפעולית מלמעלה והיא מאירת מג׳ מתפשטת כלי כלי ואין כלי כלי נשמה ומנין שמשמה
וחסד כולל נצח וגמרה הוד ות״ת יסוד ותם ד׳ מרובעים מתוך מלי יתן כח וחיות למפשט מלי אל הגילוי ותנשמת
ואח״כ יתגלגלו י״כ כחי׳ תם י׳יכ חדשי תשנה שד׳ גוונים בתוכו יתמנה תחלה מן מלי שהנשמה לעילם מוכנת •
הם יתו״ת י׳ חיוור ת׳ סומק ו׳ ירוק ת׳ שחור ויתגלגלו אמנם תחלת מ ת ק מ ט ע ה לתתפשט ממלי כאשר תגיע
י״ב צירופים י״ב גבולי אלכסון י״כ חדשי העיבור• ואחר שיש תכנתו ואח״כ תוכל תנשמת לפעול כי ואח״כ יעתק תנשמת
להם שם עיכוב כדי הצטרף הגבולי׳ האלו יצטרפו ויתפשטו לפעול המפשטות מלי ויתפשט מלי ומשחה כתוכו
הספי׳ חבטן הבינה והייט שהשתלשלות׳ חכתר לחכמת ולעולם נשמת מתלבשת ככלי וענין זה מטון שנתלכשה
ומחכמה לבינה בהשערה א׳ ומבינה בהשערה אחרת למטת הנשמה ככלי כסוד חיי מייס כרצון הרצונות • אמנם
לכך תם נטועים בבינת ושתוליס במקומם למעלה הס במלת רצון מצוטת מאת הא״ס הא״ס יאציל רצון תרצוטת
דקים נעלמים משתלשלים אמנם כמנת נטען וגדלו וילביש אח״כ חיי מייס בו ובמחלת רצון מצוטת למלבש
ובמקומם שתלס לתתצא פעולת׳ כגילוי וכמו שנתפשט! חיי הנדים מ לא נוכל לדון יותר חן מדרש בפ׳ הקודמים•
הספי׳ כך נתפשטו נשמתן בתוכם והיינו סוד מדתם ושיעורם ו מ ת עם היות שרצון מצוטת משתלשל מעילה לעלול
הנשמה תמאצל׳ אותם • ותנה אין הנשמת מקתלשלת מעילת כתר חכמה אין משמת חיי מייס נשמי וחיים בתוך מ פ י ׳
לעלול ח״ו שהיא דבקה בא״ס כדפי׳ ואינה משתלשלת אלא משתלשלת מעילה לעלול ח״ו שמי הס מעצם תא״ם אשר
דבקה במאציל דהיינו שהוא והמאציל א׳ והרי כבנין משחה לא יקבל המגלות ודמוי וסילוק ופירוד וחיבור *אל היא
הזאת תתתפשטת עם היותת מקבלת הלבשת מלים כדפי' קשורה בא״ם מ י ד חפני שהוא וחיי מ פ י ׳ אחד תכלית
בתמרים הקודמים עכ״ו מצד עצת׳ לא יקבל שינוי כלל אחלית • אמנם לא נוכל לשמור פינו שלא נתן על צד
״אילי צ״ל אנא
ועיקר
מ » אילימה עין בל חמר ד פ׳׳ד פיה ספר
מתנשמת 'השופע נה ותענין הוא שאין משתה הגורעת ועיקר ותשינויס נספי׳ אינם חצד חאציל ח״י אלא מצי
אלא האמצעיים תעני׳ עצמות׳ עד שמשתה לא תאיר עצמן והנשמה תשתנה מלים יתפעול נפי פעילת׳ נניצוץ
בתחתונים נאלו תאתר תן הראוי שהנתר יונך עצתו והחנתה תשמש תעיבר דרך תעששיות הצבועות עווניס משתנים
והבינה ומשחה תתפשט נספי׳ ו מ ה נהאיר משחה נו׳ שחראיס צכעס חכח האור ותאור מראה צבעם ואין תאיר
ספי׳ יגדלו לאין תכלית שתרי אור משתת תגדלת אותם נצבע כעצם כדרך שפי׳ בתמר כ׳ פ״ט ולכך הנשמה דבקה
שיעור כלתי חשוער ותרי;שתת׳ תאירת כתם ותשכל שאיט במאציל ואינה משתנית ולא מתרחק׳ ממט אלא דבקת כניצוץ
גוף יגדל או יתחעט כתשגת וכיון שנתקרב אליתס תאצי׳ תשמש בשמש עצמו תמתטצץ מעצם תשמש ומאיר כך
תקורנת תיאת שלא נתלבש׳ משחת נאור תלביש תחעליס הנשמת מתנוצצת מן המאציל ומחייה הספ״ ומפעילן נמצאת
ותאירת נספי׳ נתתפשטות נלי חסך נלי ספק יגדל נחם למטת כספי׳ דבקה במאצי׳ והיא כא״ס וכספי׳ במציאות א׳
ותשנתס וישפיעו פעולתם נרחחיס ונתגנורת לנל התחתונים כרגע דבק למעלת ופועלת למטה נותנת ייחס ופעולת
ויו היא ההנהגה תעצוחת העתידתלתחצא לעתיד נתחתוניס כספ" והיא דבקה כמאצי׳ והיא ממוצעת כין המאציל
שיגדל חעלת׳ ויזדמן להם נל צרנס ולא יחסרו נל• ווהו ד מ י יתנאצל ופועלת מאצל חכח המאציל נמצאת כה העליה
השפע וזוהי ענין הדבקות חתנקכה בזכר שהרי אור העליינת חצי החאצי׳ ותירידת חצד מאצל בכת א׳
ההתפשטות מישר הוא כספי׳ והספי׳ הזאת היא האחרונה וכרגע ולזה נקשר חאציל *מאצל עס תיית הנאצל כפעל
לעילם חסרת תאור ההוא צריך לקושייה לתעלה עד שיגבר רחוק חחאצילו כקצת חן החיוש אשר מ אחנס משחה
אור המאציל בה ובזה יתמעט דינהויתחתק ויגדל נח ההנהגה הזאת לא תגיע אל הספי׳ למטה בעצחית בזולתי כתלבש׳
ויתן נח שפעת לתחתונים ומל תלוי נזה באשר נבאר במקומו כתוך מ ת ר ואור מ ת ר חתפשט לחטת לכך נייחס ענין קו
נע״ת • ועתה נשנחשול שיעורי חדת קו תחדת או ניוצא המיה או כוצינא דקרדיטתא וכיוצא תחיי אל מ ת ר להראות
היינו ממש סוד משמה תתינונה המתפשט׳ ומודדת בספי׳ שבתוך אורי יתפשט תנשמת מלובשת אל הספירות כאלו
ני שיעור המיית ההם הס הס השפע הם הס נח הספי׳ תאמר א״ס יתפשט אמנם יתלבש אורו באור מ ת ר ויתפשט
דמיה וגמלה שהרי הספי׳ אינה גשמית אלא שנלית ותשכל אור מ ת ר ובתוכו אור א״ס נשמת לספי׳ למודד׳ כאשר נבאר:
יתרבה ויתמעט נפי תשגתו נך תםפי׳ עיקרם תליי בנשמה תפיק תזת תמצאהו רמוז כפ׳ בראשי׳ ש׳ ג׳ סי׳ א׳:
הזאת לפי מה שיגבר בהם בך יתגדל שיעור מדידתם והשערתם י י ן יי צריך אני להקדים כאן ענין א׳ קודם שאבאר 3
וזוהי מעלה ידועה בסוד הטונה שנראה לי נמנעת נזמניט י עיד ענין קי המדה והיא ככר פי׳ שהספי׳
זה והיא שיה״ אדם נקי נקו המדה הזאת ויהי׳ מבוין מלת אינם גשם אמנם הם שכל ולא שכל מוגבל מיף אלא שכל
דניקת הספי׳ וקשירתם זו נזו מן תנתר נפי שיעור סוד קו פשוט וכח מציאותם תלוי בהשגתם כדפי׳ כתמר כהקדמה
המדה יטין להמשיך אור מ ת ר אליה ולמדוד בה תמדית ההיא נאחר שהרי לפ״ז יגדלו ייתרכת מציאותש לפי שיעור
והשיעורים הרמיזיס וה״ס אור השפע וענייט ואנחנו נעת תשגתס אס יהי׳ השגתם גדולה יגדל ענין שכלם ולא שיה"
לא נדע לטין רק שנאמר קיבלה מדה פ׳ שפע אור ממדה שיעורם כשיעורנו אמנם נדע תענין חחת שיגדל שכלט לפי
פ׳ ולא נדע עניינו • אמנס העיקר הוא נאשר עיע לענין שיעור השגתו כך יאמר שיעור המדלה כספי׳ והיינו אמרו
זה שנשער ונמדוד כקו המדה השיעור הידוע ההוא המשוער יגדל נא כח אדני 1כך יהי׳ העני! אמרו שמך מ ח ל וכיוצא
שהנשמה מודדת כתוך הספי׳ ומגדיל'עניינה• ואס אתה רוצה וכמו שהשגתיט תגדל לפי שיעור תגבורת הנשמה בגופנו
לעמוד על מעלות העני! בזה עמוד ושער כמת כין מהמטץ כך ית" העני! כספי׳ כי לפי מת שיתי׳ שיעור תנשמת
כספי׳ ועניינם לכין מי שאינו מטין כלל • באותו שיעור ממש הזאת שולט׳ כהס ומתפשט׳ ממסכי ההלבשה ומאירת בהם
הוא מי שהוא מטין כמציאות קו תמדת ושיעור המשוער כך יהי׳ שיעור השגתם כאור משמת ותגדל מעלת׳ וכבר
כספי׳ או תחטין קשרם וייחודם סתם • ותנה כמי שנייחס פי׳ עני! ההלבשה לנשמה למעלה כמה פעמים • ו מ ה כל
כספי׳ רחוקס והבדלס לכגון כך נייחס לשיעור קו המדה יש מה שנייחס שפע כספי׳ הוא הוא השפע השופע כח משמה
נה נחי׳ התפשטות ותחד׳ ונחי׳ תתעלס לסבת העין מורם • הזאת והארת׳ כשיעור אשר תאיר כך יהי׳ שיעור כח מלים
אמנם יש נה נ׳ שיעורים תא׳ למטה שלא יחסר אותו והמשל כזה מלי הזה דהיינו הספ" הזאת פעולתה כך וכך
חיות לספי׳ לעולם והייט הלבשת תאור לטש בתיך לבוש עד כפי מת שתאיר כת משמת כך יגבר פעולתה ו מ ה אם
מ י נ ה ונלמש הבינה ימדוד נספי׳ ששיעור מלתם ושפעם משמת תתעלס יתלכש כח ההופעה ההיא ותנשמת ההיא
והשגתם מעט והדין מתגנר מפני הרחקס ממאצילם • הב׳ ימעט פעולת תספי' שאינה פועלת אלא כשיעור מוגבל
למעלת *»•' *•ל W&0
אילימה עין כני חמר ד *״ח »״י s״׳
כה חילוק ולא ספי׳ ולא מזות אלא כל אלו המציאיות איכרים למעלת שאפי׳ תאיר הנשחת בתם אין כח כספי׳ לסמל יותר
וכלים לאותה הנשמה בתוכה והיינו שפע אמיתי ואור ממנו מן השיעור ההוא והגמל ההוא שסוף סוף הס נאצלים ילא
לאין תכלית ואין קץ וסוף אמנם הכלים תם כלים שיש מאציל והיא השיעור המשוער הנק׳ קו המרה אשר *בבאר
למציאותם קן ותכלית ולכך כשתאיר לא יתן חילוק מצח שימרוד החטין בעת הייחוד:
בשום כלי אלא כולם לפניו דבקים כו כאותה הנשמה פרק ששי "Wתוספת ביא1ר.על הקורם הנה קו המרה
וההארה המתפשטת ממנו שאינה נבדלת ממנו שאיני בעל הזאת יהי׳ בתי ג׳ בחי׳ • תא׳ הוא בוצינא
חיבור ופירוד אינו בעל הפעלות אינו בעל ריבוי הכל דקרריטתא רהייט שהיא מצינא מנורה המאירה הספי' הארת
מייחד שיה לאחדותו הוא הוא סוד המאצי׳ מאצל וענין ית תנשמת שהרי א״ס מתלבש בכתר ומשם תנשמת לספי׳ וכן
אינו בשיעורי׳ אלא כאשר ישער המורד מדותיו או המכוין פי׳ בתיקו׳ במלת כיהו״ה כגון אין קרוש כיהו״ה שאות כ׳
קשריו וייחודיו וחיבוריו כספי׳ מיד ימין בא״ס יחיד נעלם בכתר הארת א״ס ע״י תתלבשות תנשמת בכתר בתיך י׳
נשמה המחייה הכל ואין נו שום שינוי לא מעילת לעלול ולא חכמה ה׳ בינה י׳ י״ס ה׳ מל׳ והארת שכלים אלו מהנשמה
מספי׳ אלא הכל סוד מרצון הרצוטת והוא שופע מכל צד ע׳׳י הלבוש הנו׳ נקרא התפשטית בוצינא דקררינותא ואפי׳
ומכל עבר ומכל מציאות שפע כל ספי׳ ופעולת כל נאצל יאין שימצא עניינם בספ״התחתוטתלא נתן חילוק אל סור נחי׳
בו פעולה ידועה מבחי׳ ידועה אלא מכל המציאות אחדות הארת׳ נין עילת לעלול אלא נל המרות ותעלולים ממנת
שית פשוט תכלית תפשיטית פועל כל פעולות ואין נו שיים בהשיאה מן תא״ס ננתר מצינא דקרריטתא נאמר נה
פעולות ידועות אלא טבעות כל תפעולית ממט כמבואר שאין חילוק נין עניינם למעלת נספי׳ עליונות נין עניינה
כתמרים תקודמי׳ ומת גם תמר א׳ • ואם יחסר או יעדיף למטת נספי׳ תחתונות מאירה בהם ומרנה הארת׳ בכל
ימדוד או יחוור יהפוך יתעטף או יתפשט יפסוק או ירון אשר יונלון שאת זולתי שתספי׳ נעצמן עלולות זו מוי אמנם
יקשור אי יתיר יאריך או יקצר ירחיב או ירומם יעמיק אי תנשמת האמתית שהיא א׳׳ס המתלבש בכתר לתקרא נוצינא
יעגיל ירבע או יפסיק הכל מצד ההלבש׳ במציאות תכתר רקרדיטתא אין חילוק בין עילה לעלול לה כלל אלא כולם
שמ ב׳ בחי׳ הקידמות • הא׳ בוצינא דקרדינותא מצד ההתקרנות מא׳׳ס בסוד רצון הרצונות שפי׳ בתמרים תקורמים הב׳ קו
אליו • הב׳ קו המרה מצד ההתפשטית למדית במדות לכוללם המלה היינו שהיא מורדת מרות משוערות בכל מרה ומרה
בחי׳ הרבה שיעור ומלה כאשר נבאר : וזוהי כחי׳ מתפשט׳ מן ההארה הנו׳ שהאור מאיר לפי המלות
פרק ז לחן המרה•שיעורי׳ וחידות מיוחסים בשמות ידועים המשוערות ותייט שישתלשלו בחי׳ ושיעורים ומלות כאשר
י בדברי רשב״י ואם הייתי מעתיק דבריו כפי נבאר וישתלשלו • ומאלו תמרות ימרוד סוד קו המלה ומלות
פירושו נשמות ההם הייתי מחליף העניינים חילוף רב עד וישער בתם ולזה לא יתן מרה שוה לכל א׳ יא׳ אלא ישער
שלא ידע המעיין חקור דנרי ואם ח״ו נאו נהם חילוף כפי שיעור תמרת בעצמת ולכך מרת א׳ לכתר ומרת א׳
אמתת המתם נשינוי מועט הייתי משנת טינתו ח״ו ונמצאתי לבינה ואין המרות שיות ומרות ידועות לספי׳ ועכ״ז אין
כאשם• לכך עלה נלנ׳ לסדר המלות והשיעורים ההם טלם תשינוי בקו תמרה שהיא מתפשט׳ מן תכתר רבקה בנשמת׳
חטארים בפרקים ידועים ואח״כ אכנס בהעתקת לשונו אור א׳יס נשמת הספ״ תמיד אבל עכ״י ישער וימרוד במרות
בהרחבה מועטת מה שלא ישנה ההבנה כלל וכאשר יבא שיעורי׳ משוערים ומדות ידועות לכאו״א כפי עניינה ועכ״ז
המעיין לתנין דברי מתוך דבריו ולראות מחצב ההקדמה תם דבוקות במאצי׳ מתקדמת ע״י השיעור והמרה ההיא
ממקורה ישכיל הענין נקלות ויוסיף לקח נע״ה • ראשונה כרפי׳ • והנה אין כלים ואין שיעורים ואין ענין יותר מ״׳ס
המאמר תות עיקרו כפ׳ ואתחנן שם העתקתיו מסוד שיסדו אמנם ימררם בשינויים ועניינים לפי מציאות׳ ער שימצא מרה
ר״ש על סוד ק״ש כאשר יראת המעיין ויש בו עוד סודות כוללת מאה פעמים החכמה ואלף פעמים הבינה ועשר
בתיקו׳ העתקתיו בב״ק ש׳• ויש בו מלות גשמיות ראוי אלינו פעמים הת״ת והי פעמים המל׳ ותייט בסוד השתלשלות קו
לתפשיט גשמיות׳ ולהשליך קליפת המשל ולאכול מוח הנמשל המלה המודדת וכמו שתי׳ מציאות תחלת האצי׳ כספי׳ עצמם
אשר בתוך קליפי המשלים ותם אלו י׳ •א׳ קו׳ נ׳ מרה• עם היות כך ישער שיעורי׳ ומרות יאציליית כספי׳ וירבה עניינם ויגריל
שתמלת הזאת מורכבת תמיד קו תחרת • ימצא נפרדת כילליתם וזוהי שיעור ומרה אשר להם • הגי היא סוד מציאות׳
קו מן תמר׳ או לפעמים נטוי קו ועמד מדת וכיוצא • ג׳ אורכא • מתכלית תעלם הכתר דבקות׳ בחאצי׳ בא״ס לא יחסר כח
ד׳ פותיא-ה׳ עימקא-ו׳ רומא•!׳ עיגולא• ח׳ ריביעא• ט׳ חשבוטת כל דבר בהם והייט סור הנשמה האמתית בתם שהשיעור״
שלשה שית חמש מאת חמשין ת״ק • אלף • ת״ק אלף • ס׳ ותמרות וההארה תכנת למשכן תנשמת תאמתית אשר אין
רטא *אולי צ״ל בביאור לוו <תנאו
כח»« אילימה » 6״ח עין בל חפר ד 0פר
רמא וכיוצא מספרים לרוב מאל• ו מ ס פ ר קשת מאד שאיט שאין כלים אחרים ווליום אלא אס יוכללו י׳ ף׳ 1י״פ י׳ וכיוצא
סוכל הדעת חילוקי מספרים כעלולים • י׳ קשר • מת ענין עד שיעלה לכמה חספריס 01מטן הכללות המרינה תנרמז
קשר ומשלו • הי״א אמין מה הס האמות וכן י״כ ורתין נספי׳ א׳ חשא״ב מגרתה שיש ספי׳ שחכלל י״פ י׳ לבד ויש ספ״
י׳׳ג טפחין י״ד אצבעות מה הם מ ח ת האלו מולח שתכלל עוד כל א׳ חפשו" י״פ עד שיעלו לנחה אלףיכיוצא ולידן
מספרם שיעשה כן אחוח וכך טפחים ואיט חצרף הטפחים זה כחי׳ תדעת אינה ספי׳לעצמת אלא חלק ענףמהכתר להשלים
למספר אמות עס היית ש מ כחה טפחים שיש בצירופם הספי׳ שיהיו כלולות כעשרת ואם אין תכתר מתגלה נהם
אמות וכן בזרתית איני מצרפי לאמית עס היית שאפשר תרי תם י׳ שמי חדעח ענף חתכתי־ וחלק הספי׳ כספי׳
*לתלוי למספר אמית וכן כאצבעות מורת ענין כעצמו שריבוי עצמה ואם תנתר מתגלה נהם לא הוסיפו יוחד חי׳ שהרי
האצבעות לא יעשו טפח וריבוי מפחים לא יעשו זרת וריבוי תכתר נחאחד כענף אשר לו והס י׳ שהכתר ותדעת תנל א׳
תזרתות לא יעשו אמות • ט״ו כזרתות יעשה פלגא יפלג כדפי׳ נתיקו׳ ככ״ק ש׳ • והגה לפ״ז אין כספי׳ יותר חהספי׳
פלגא ישליש וכ׳ שלישי זרת ולא יעשה כן כשום מדת מן כלל שאם נאחר שיש כללית עטן אחר מ י הס ייתר מי׳
מ ד ו ת • חת ענק זת יתיאן יחייחס כזרת ילא כאמת חצי איחו מ ט ן אשר טסיף א״כ כשיחייחס תאדרא וכפטירת
תאמת ולא נמלת אחרח • י״ו חלח חול כקו מ ד ת שתם ג׳ רשנ״י איות יחס נאינריס ולא יוסיפי על י״ס אלא שלפי
גמלים כאיחרי אשר שחחי חול גמל ליס מת ענייט • חציאוחס ונחינתס יהי׳ פעולתם משתנה ויתייחסו נשם עיניס
י״ז עזקאן דתייט טכעיח חת ענין טכעיח ועל חת יתייחסו ואזניס ושער וחוח וביוצא בחמאר שס ולא ריבוי הנחי׳ ירבה
כשם טכעוח • י״ח מולגק הגה חלח חזלג כפשוטו הוא כלי חציאית הספי׳ בי לעולם הם י׳ אלא לפי מלקים אשר
שמ שינים לאחוז מ הנשר כקלחח חת ענק משל!הנמשל• בהם אם יהי׳ מ ס ד שבחבחת או גמרה שנחנחה אי מנה
י׳׳ט מצינא תנת קו מ ד ה לפעחיס יקראנת נוציצא ולפעחיס שנחסמה וביוצא ישנת הפעולה ויתייחס נשם אבר פ׳ לפעולת
מצינא חת ענק לשין זה ולחת שינת לשונו • נ׳ פעחיס מ כ ת מחי׳ מ י א שהיא מחת לפעולת האבר הגשמי וכיוצא
יאמר יקייחא חשחתא מעולפח• ענק מעולקת זה חת ענייט ולעולם אין יותר חי׳ ולא זולת תי׳ • ועד״ז הוא סוד מ ח ת
ועוד לא יאחר נה חלח חעולפח אלא נחי׳ ידיעת ילחטת ש מ חייחסית נקי מ י ה שהם הכלים הנמידיס בקו
י ן !ף אל הנשמה מנימי'ג נ ע חאיזת פנק יתייחס נה• כ״א לפעמים יאמר חעולפח ספירים מ י ה יתייט מ פ י ׳ שתס
ולפעמים יאחר ספירים לחודייהו חה ענק ספירים אלו •כ״ג אין דבר יוחר חי׳ היאך יחייחס בנשמה יותר מי׳ אי זולת
ארגוונין חה עניינים לקאמר כחדה דעכדח ארגוונק • כ״ג הי׳ • האמנם הנשמה מנימי׳ ינחין מ פ י ׳ נבחה חציאיות
חגדל הפורח כאויר מה ענייט • כ״ד לפעחיס יאחר אוירא חשחטח אלו חאלו חפני השתלשלותם והתפשטותם ולזה
לכד חת ענק אוירא • כ״ה שרכיטא כסוף חציאיח מפשטות יתייחסו מציאיוח נשחוח חחולפיס לחינימ לענייניהם
מ ד ת יאחר שרכיטא חת עניינו • כיץ סוספיחא מ שחרי׳ ואס היות י אינה ספי׳ אלא תוכיות לספי׳ לא יתרחק ייחס
;
איך יתייחסו כקו מ ד ת • כ״ז חילק• לסוף קו מ ד ת יאמר הגיף מתנשמת שמי שמתיני מצד עצמית׳ לא יתייחסו לה
שיחדוד גמלי׳ שיעיר כן חילין וחחוחין חת ענין מילין איכרים אחנס חפני שיתופה אל הגוף יחייחסו לה איברים
כת • כ״ח כקו מ ד ת וכאדרא וכפטירח ר״ש וממה חכתי נערך נחי׳ הדכקה אל הגוף ועד״ז יהיה הענק זת אל קו
יאחר חספר עולחוח כגון אלף עלחק שחין רמא עלחק חת מ י ה הנה מצד עצמת היא נשחה חחפשטח מא״ס ולא
הס העולמות האל) יחת יקרא עילם ועל איזו כחי׳ יאחר יחייחס לה מחת ושיעורים וכחי׳ ימחלשלוח שכל זה רחוק
חספר עולם ננל איות חקוס שיתי׳ ונן הקניה חנחיל לכל מאד חמייחסו לא״ס • אמנם כאשר יחלכש אורו ככתר
צדיק יצדיק י״ש עולחוח מה הם אלו הנמלמית ונחה תנת יתפשט אור תנתר בתוך מ פ י ׳ וימדדם וישערס
ויתייחסו לתוך קו מ י ת מיידית ושיעורים ונחי׳ ועל נחי׳
ינלול חלת עולם וה :
זו נאחר נקו מ י ה ייחםיס ואותם מניינים הס מ ספי׳ ח
שאכנס מיאור חליח אלי אקדים • אחר פריו
שאין הנאצלים יותר חי׳ ספי׳ נשום אופן וענק • אמנם
שידוע לט שאין לייחס למעלה שוס גשחוח י
מ פ י ׳ ישתנה עניינם לפי חיייחם ויאתר י׳ חי׳ וי׳ מי׳
כלל ועיקר והאריכות כזה פיעל כטל • ויש לט עוד הקימה
עד נחת אלף פעחיס אפי׳ מתר שננחר שנחנמת שנמנה
חושרשת שמפי׳ י׳ ולא ט׳ ולא ׳״א ואצ״ל כעצם מ פ י ׳ שאין
שכתדה פ׳ וכן נחה פרטי פרטים הכל יחן שיעיר מיה
יותר חי׳ ולא פחוח חי׳ אלא אפי׳ ככללוח אין ככללוח׳ ייתר
לפי כחי׳ וענייט והשיעור י מ ד ה היא כתה יתרנה מללות
מי׳ ולא פחות מעשרה כמו שהארכט כספיר שיא׳ וחה
ובאייה מדת יהיה הכללות כחת פעמים ת״ת מתפשטים 1ה
שייכלל) מ פ י ׳ ד מ י הכללות אינם כמציאות יותר מי״ס
מוה *»•׳ 'pvib i ' i t
86
אילימה ט
פ״ פ״י עין בל חטי ספר
י׳ מדה למדות כדפי׳ • והגה כל תנו׳ הוא פעולה משמה מזה וזה מזת וכמת פעמים מל׳ מתפשטת וו מוו ויעשו
בתוך הכלי שהרי המוח חכמה והמחשבה במוח פעולת כמת שעורי מ ״ ת ונחה שיעורי מ ל ׳ ומל נחי׳ פרטיות
הנשמה בתוך המוח א״כ נייחס סוד תמדת י׳ לא שיש כמלה כספי׳ ועי׳׳ו כחת בחי׳ לבינת משתלשלות אלו מאלו וכיוצא
בוצינא דקרדיטתא שס ממש אלא מצד מת שיתלבש עגייגם אלו תם שיעורים וחיות שוולת העני! תות אי אפשר שמי
בתוך לבוש והלבוש שיעורו י׳ גייחס המלה י׳ וכמו שתגשמת נשמות אינו ויותר מםפי׳ אין כלל כיפי׳ :
ט
שם שיערה הכלי שתוא שוכן בת בעשר שיעור וחלת כך מרה • מ ת מלת מית תיא לשין מייית ושיעור פיק
מה שיעלת שם לשיתוף הנשמה ככלי לחשוב חדה יחשוב י מ ה נהיית מ נ י ן אין כתר אין מיה
וימדוד חדידין ושיעורין מתייחסים לפי ייחם מקום תעגין ושיעיר ילכך כתר שבכתר יממנו למעלה אין מיה ישיעור
והייני מדת למדות י׳ עשר וכיוצא : לכך נקי מ ת ר א״ס עם תיית שהיא כלי אמנם אחר שאין
פרק י ח ן • הגה המלה תזאת נימוקה עמת כי מציאות שם מיה ישיעיר יקרא א״ס אמנם ממכמת שבכמ ילמטת
י וא״ו היא קו מן המלה • והעגין כי סול יש מלה ושיעור ושם מ ע ר ת מ י ו ת ישיעירין ימיייין לכך
החכמה העליונה שבכתר אין לה התפשטות אל הכינה שבו אות י׳..היא ראשית שם כן י׳ היא חכמת תקרא מדת שהיא
חל״ב נתיבות פלאות חכמה כדרך שפי׳ באדרא• אמגס עשר והיא מ ו ח ו ת ומשערת חית מ פ י ׳ ששיעורם הוא
יתפשט סוד פעולת החכמה הנעלמה אל תחכחת ממש דרך סיי י׳ ספי׳ ותיינו עשר אמות ארך הקרש יהייט י״ם אות
תדעת דתיינו סוד קו המדה ו׳ תמתפשט חן תיו״ד דהיינו י׳ וכל מה שימדד וישוער באיזה שיעור ומדה הוא נמדד
כט״ן שיש בחכמה ובינה שתתפשטותס היא ע״י תדעת כך משם מה שמכמה מליונת חכמת שבכתר מודדת ומשערת •
יש למעלה סוד השער דהיינו מבועי! מפקין חן החוח ושיעור מלכים כמבואר כריש האידרא על ידה היא וכל
שסודם ווי״ן כי כל שער ושער וא״ו נובע ח! החוח דאיהו מקום מדה שימצא ממנה ולמעלה ממנה הוא מה שהיא
י׳ וע״י השערות האלו טבע סוד המדה והמחשבה אשר מודדת שיעורק ומדידין שאין לך שיפעל שאינו משוער
בחכמה העליינה אל החכמת תתחתונה היא חכמה במקומת במחשבת • ומת הכתר יקרא רצון אי בהתקרבי יותר רצון
למדוד שיעורין ומדידין והיינו מה שפי׳ לעיל בתחריס מצוטת אמנם בהתפשטו יותר דתיינו חכמת שבכתר
הקיימים שהס נ׳ ראשי! דהייט א׳׳ם מתלבש בכתר וכתר מיחא דעתיק יומין היא מחשבה לכל מחשבת ובת יחשב
בחכמת שבכתר יהס ג׳ ויתלבשו בחכמה ממש ולא יתלבשו ומשוער שיעור ומדה וההתערבות כל ספי׳ יכאשר יתפשט
בבינת שבכתר מפני שלרך תשער מתפשט סיי תנשמת מחשבת תפעול מיעור יתמדת תמשוערת שם ואין למטת
מחכמת שבכתר אל החכמת ממש ושאר התיקו׳ אשר בין שיעור ימדה כי אס מן מ כ מ ה דתייט מוחא דזעיר עצם
תיקו׳ לשערא לעי׳׳ו למיתא לועיר אינם חוצצין כלל ות״ם מחשבה וכבר פי׳ באדרא עני! חכמות בחוץ תחנה שיתפשט
חכמות בחיץ תחנה שהחכמה שבכתר עם תחכחת ממש סיי החכמה מנימית תנעלמ׳ תכלית תעלם מהכתר מליון
מתקשרים ומתיחלין יחל ב׳ חכמות ב׳ מוחות נשחת משחת ירך מערות שתם סול מנפים מעלחיס אשר ב כ מ
ולזה סול תלעת סול השער הוא קו המלה קי המתפשט מן ייתפשט מחשבת תנעלחת לרך בס ייתן חיות וכח בחכמת
המלה למיוי שמי החכמה תיא מלת ויתפשט תמלת לרך קו ומכמה היא מחשבה למטת וימחל שיעורין וחלילי! כספי׳
המיה תזאת םוי תיעת הנטוי כקו מן המיה לעשות מלה מפני שםול מ מ תלוי בחכמה שבו ומכמה שבו בחכמה
למיוי כעין מלים יהי׳ משמה כמו שהכלים החכמה פתיחתה למיה ולפי מה שיעלה מחשבת שס יתפעל מציאות למטת
ע״י היפת ואות י׳ תפתח קמיצתת ותעלמת ע״י אות ואייו ועתה נקיש מזת אל סול מפשטות משמת שיתפשט משם
ויהי׳ ענין היפת פותח חכמת נעלמת שבכתר כך סול לרך משתלשלות מז׳ ויתן מלת למלות ושיעור מלה הוא
משמה המתפשט נשחת בחכמת במלת ומשם יתפשט סול עשר יהייט י׳ שרש המלה והשיעור והיא מלת לכל מלות
קו המלה משמה המתפשטת מן השמה והכל נשמה להיות׳ נכללת בעשר וי׳ מי׳ למינו שיעור ממצא כשיעור
ינקה למעלת במאציל אלא באמצעות הכלים נייחס לה מחשכה שעלת שם מציאותו במחשבת ונמצא למטת במקומו
השחות האלו יהנחי׳ האלו שתיא היא הפועלת בכלי מיה שהרי ענין תנמדל נאצל וכל נאצל נחשב • שלא תמצא שוס
וקו תמית ניפי׳ • ו מ ת עתה לפי תמתנאר מנ׳ חלות אלו פעולה קטנה או גדילת שלא תהי׳ צומחת מן מחשבת
יהי׳ הענין מיה •י׳ קו המיה ו׳ ונאשר יעשה מיה ימציא וכך חמש הס מדת מ ד ו ת כל מה שישוערו ויומדדו הוא
סוי עשר עומיות םתומית כהעלס מית החכמה הנעלמה כפי חת שמחשבת מדדת וחשכת למעלת ומפשט אותו
וכאשר יחיוי קו יתפשט ויעשת סוי פתיחת תמית אל סיי שיעור דתייט סוי מית מ פ י ׳ ולזה ,מ כ מ ה מלת דהייט
מפשטות
כ ט י* אילימה עין נל חפר ד *״י £״יא פ״יב •)fiD
בתאצילם אל מקומם בת״ת טדננ להם האורך והחחנ מפשעות הדעת מן החכמה הנעלמה ויעשה י׳ ואח״נ ימדוד
והגונה והעומק תכל נתגלת בנוף ות דתייט ר ספירות מדה וקי כזה י׳ ולפעמים כ׳ יחד כפי מציאות שיתייחס
במקומם ולכך לא יתייחס ההנהגה השלימה לספי׳ אלא ענק קו המיה • לפעמים יעשה מדה לפעמים יעשה קו
במקומם ששם באחת אורך ורוחב עומק ורום כי נשאר ולפעמים ימדוד מדה וקו אמנם נל המציאות חתחלתו
המקומות תפעולית תס חחשביית צוריות נעלמות זולתי נגוף קו המיה על שם השורש נדפי׳ וימדוד מדת וקו בפי עניינו
שאז באמת נשתלמו תצורות מלית השלימית • יעכ״ז לפי למדוד מדייק ושיעורין:
י א פ י
מציאותם ובחי׳ ישפטו ד׳ מערטת תם ד׳ אותיות שנשם • הנה החכמים פי׳ כי בציור יקדם אל הגוף ין
דהייט מערכה א׳ בחכמה בה ו״ק ובבינה בה ו״ק ובחקומ׳ נקודה ק״ו שט״ח גו״ף• רצונם בזה הנקודה
ו״ק ובמל' ו״ק והטעם לזה שכל הפעולות יהייט תכלית תמחשבית שאין בה לא אורך ולא רוחב ולא רום יקרא
שלימות הגוף תם י׳ ספי׳ אמנם ישתלשלו ממציאיית אל נקודה שעדיין אין א' חגדרי הגוף כלל)כאשר יחשב אורך
מציאית ייעתקו חבחי׳ אל בחי׳ וראשונה יצמחו היןציזת ולא רוחב יקראהו קו וכאשר יחשב הרוחב עם האורן בלי
בחכמת ותם תכלית העלם מפני שהם הנהגות חחשניות רום יקרא שטח צור״ שיחשב -אמנם הגיף שהוא מציאות
ויצאו חן החכחה אל הבינה ירן הדעת ביציאת החכמה מוי״ה השלימה ימצא האורן והחחב י מ י ם או עומק
אל תכינה שטדע הוא שכל בינת שבמציאות צומחת מן שמום ימימק ענין א׳ אלא שמל תליי כפי מת שישיער
החכחה שתחלת ימכם תאדם יאח״כ יוציא מן מ כ מ ת אם מלמעלה למטה יקראהו עומק ואס ממטה למעלה
בינה דתייט מבק דכר מתון דכר יאח׳׳כ יצאו אל מציאות׳ יקראהו רום והעניינים האלי גשמיי׳ לכל גוף גשמי אמנם
במקום אצילותם אמנם לא יצאו לפועל אס לא ימצאו נמל׳ הס דברים מתוקים מדבש • למשל מ כ ח ה תזאת אחר
שהיא מיציאת לפעולות לפיעל • ויש לד׳ מערכות אלו יחס שהותר לנו למשיל דכרים הגשמיים כאומרו אין וחקר
וענק אלו עם אלו כי מ כ מ ה י׳ והבינה ה׳ וישתתפו ותיקן משלים מ ב ת כדפי׳ ח״ל • ועתה לפיו נמשול ונאמר
מ כ ח ה והבינה בבחי׳ הקושרת וו עם זו יתייט סוד אחי ו״ק במקום גילויים יקראהו טף וזה מפורסם בדברי רשב״י
העולה י״ג דתייט קשר ששת בששה עם הנחי׳ מתמצעת בזימ יבמפרשים ו מ ע ם כי כמי שהגוף גמר מ ו י ה כנו׳ כן׳
וכן מ ״ ת 1׳ במל׳ י' הם י״ג כללם כ״י דהייט מספר שם גמר הספי׳ הס ו״ק ש מ מ יצא׳ הפעולה שלימת עלית ועוד
,
בן ד׳ בסיד מערכות האלו שנערן האצי כיפי׳ בארוכה יכוון בדבריהם אל סוד הצלם שאדם נברא מ שהטף הס
בספ״ר שער האצי׳ בעיה וטיט די אותיות ״י״ה״ו״ה והייט ו״ק ילא יעד לנדרש • ותנה כמו שכל גוף יקדמו אליו ג׳
סוד שיעיר קומתם בזולת שכל אות ואות כלולה עיי מ י בחי׳ ש מ שט״ח ק״ו נקוד״ה ראוי שבנמשל יהי׳ כן הענק
שיתי׳ לסוד גופם ג׳ בחי׳ קודמות כדפי׳ • יישוער מ נ ק ולזה יקדמו אל ו״ק ג׳ ספי׳ דהיינו תבונת ודעת וחכמת
בעצמו בחכמת אל ערן מציאות׳ אשר בחכמה ובבינה אל שבג׳ נתהוה כל הוה כאומרו ת׳ בחכמת יסד ארץ כונן
ערכם אשר בבינה ובת״ת אל ערן מציאותם שבת״ת ונמלטת שמים בתבונת בדעתו וכי׳ כדפי׳ בפ׳ פקודי סי׳ • ו מ ה לזה
אל ערכם שבמלכות והיינו תיות להם נקוד״ת וקיו ישנדח ג׳ אלו הס מחש ג׳ בחי׳ הקודמות אל הגוף נקודת מחשבי׳
יאח״כ גוף כדפי׳ : היא מ כ מ ה שבה עומק מחשבת מ ל ת צורת הספי׳
פרק יב אורכא הנה עני( תאריטת משמי *נחר • מחשביות צוריית לא יתייחס בהם שום פעולה כענק מ ש ל
אמנם הנמשל יטנת אריטת אפיס בנקודה הצורית אל הגוף כן מחשל נקודת׳ בחכמה מעלת׳
אל ענק מ ס ל מ א ר ן אפים לרשעים ויהי׳ ענק זה לא יחשב ב מ לא חסד ולא דין ולא שום מתג׳ לתעלח׳ כדפי׳
אצילות מ ס ד • ואמנם לשיעור מ ד ת ירצת מדיית מ ס ד בפי הקודתים • הקו הוא סוד היעת מתפשט תן מ כ מ ת
אורן דהייט מפשטות הפעולה י מ ס ד אפי׳ לתחתונים מפני שכבר יצאו היבריס מהעלחן אבל לא נתגלה נהם הפעולה
אריטתו • אמנם תאורן תתייחס בסוד הקו והייט מפני נלל אלא האורן נאשר נבאר ענייט בפרקים תנאים •
היות הדעת מן מ כ מ ה ונל מציאותו מצד הימין נחסדכטלע אמנם מ ת דרן קצרת תייט סוד אריכות אפים ומשי
ולכן מלרן מ ת ר א ר ן אנפק למפשט תחיי רחמיו לולא לעולם וזה פעילת תלעת יאק לספי׳ שום פעולת אחרת
מ ל י ת האמצעיות מוצצות יסיט אורן מתפשט ונמשך ולא גילוי עצמי • השטיח בבינת לסיני שנתגלי בת ב׳
עד התחתונים וכאשר יאמר ימדוד אורן ירצה בחי׳ מ ש ד מ מ ו ת הא׳ היא מ מ ת מ ס ל מן מ נ ח ת ו מ מ ת
ממור מ ת א ר ן לגמול חסד לתחתונים ובחי׳ וו יהי* מ " מ ט ר ה חן מ י נ ה והיינו תאירן יתרחב כאשר נבאר .
אורן • י מ ת קו מ י ת י מ י ו י ו י א צ י ׳ מ י י ת רתן מלה ושיעור אמנם שאר גדרי הגוף דהייט עצם י״ק לא נתגלו • אמנם
מל *ננ״י kiwwd (tooוגר שנצ״צ flVl
אילימד! עין כל חמר ד פ״יב פייג פ״יר פייטי ס2ף its
כחכמה והייט ממעמקים קראתיך ה׳ דהיינו מה שתעחק בכל מדת ומדת וימדוד כה האורך שהיא החסד שבמלה
ומתעלם כענין עמוק עמוק מי ימצאנו אמנם כקו המדה ההיא בערך הנשמה המולדת ומאירת שם בתוך כל איזו
אי אפשר לפרש כך מפני שהוא מדכר על ענין שיעור מדת שתהיי• והנה לפעמים יתן שיעור לאורך כאומר אורך
ומדות הנוף דהיינו אורך ורוחכ עומק ורום כדפי׳ א״כ היריעה וכי׳ וכן יאמר כך מדות אורך ית" שיעור מדת
העומק איט אלא כענין ממת ו מ ו ם כענין מעלת ואחר תחסד שיש חסד כוללת חדת אחת דהייט החסי כעצמ׳ ויש
שכך הוא יתבאר בעני! ממה ובנר פי׳ בזה כספ״ר שמלת שהיא כיללת ו׳ מדות ויש עשר ויש ״ מ״ עד כמת אלף •
מעלה חמה הס נצח הוד וא״כ מדת תרום תוא מדת הנצח ולוה שיעור האורן סתם הוא החסד והתחת תנזכרית בכל
ומדת תעומק תוא מדת תהו־ אלא שיקשה שבגשמי העומק איוו חדת שיתי׳ ית" שיעור התפשטות החסד ההוא הנמדד
והרום אינס ב׳ עניינים שהרי הס ו״ק והס ג׳ עניינים לכל אתצם ד ע כלל נאמר שיש בשיעור קומת קו החדה כח למדוד
א׳ נ׳ קצוות • האורך לו נ׳ קצוות והס המורח והמערב אורן דהיינו החסד וימדוד אותת ככת" שונות וכלליות רכות:
והרוחב לו נ׳ קצוות הדרוס והצפון• והעומק או תרום לו נ׳ פרק יג ל ו ח ב • הנה הרוחב הוא מצד מ י נ ה וכן היא
קצוות דהיינו המעלה והמעה• ואפשר לומר שאס נתחיל חן נקי רחובות הנהר וכן פי׳ לעיל ענין
המעלה למטה דהייט התפשטות הנצח אל ההוד יקרא רום הרוחב אל השט״ח הוא בבינה והנה ענין הדן הוא בגבורת
מפני שתחלתי מן המעלה ואס יתחיל מן המטה יקרא עומק ואין בשיי קו המיה דין הגבורה אלא רוחב הוא מיתה
דתייט שתחלתי מן תתור ויכא אל תנצח ולכך מית הוי והשטן שהאורן הוא אדטת אמגם געלם בלתי מתגלה אבל
היא דהייט עומק והריס נצח וכן הרוחב חן תצפון גבורת הרוחב נותן מ ח ב ת והגלות אל האורן שהוא מרחיבו ומגלתו
לדרוס חסד מפני שלעולם הרוחב ע ־ האורך ונאחז כו ולכך שאלו לא תי׳ מוחב מתפשט תחיי עם האורן לא הי׳
יכלול כ׳ מדת אלו מצד הגבורה והאורך מן המורח לחערכ לאורן שום פעולת מפגי שטבע מציאות תאורן חן תכתר
bxהחסד לקשר תת״ת עס המל׳ להתפשט לתחתוגיס ו מ ס י והם רחמים פשוטים אמגם געלמים בלתי מתגלים
כדפי׳ • ואס גפרש שהנקודה האמצעית תתפשט לעומק נמפשטם נשוי הנח" המתפשטות יתן גילוי לינריס
ולרום יהי׳ תתפשטית הנצח וההוד והכל עגין א׳ • והנה הנעלמים והייט חכמות בחיץ תחנה נרחונות תתן קילה
כשימדוד קי המדה ב׳ חדות אלו יישערם כשיעור חדותי׳ ופי׳ בזוהר פ' תיליות סי׳ יהייט בבינת שהיא רחובות ומשם
יאמר בקו המדה עומקא ורומא: תגבורת כרוחב ולכן ב׳ קציית אלי קשורות יחי האורן
פרק טי ע י ^ ן ל א וריבועא• מיגי העיגול מריכיס ומיני והחחב ויתקשר החחב עם תאורן קשיי אמץ כהקשר
הרבוע רכיס כיוצא • והגה הכל תלוי הגבורה עם מ ס ד ולכן קו מ ד ת יחיוי ב׳ יחד אורן
כמשל הגשתי ומחט אל הריחני והנה ימצא עיגול יוצא מן ורוחב ואץ הרוחב נפרד מן האורן אלא מן האורן יחוייב
המרובע ומרובע יוצא מן העיגול והגה העיגול היוצא הרוחב וחן הרוחב יחוייב תאורן• שבמדות אלו הם נקשרות־
מן המרובע המרובע חשוב מן העיגול וגדול ממט והנהתחחכ יקצר וירחיב דתייגו תגבורת מ מ ע ט ת או חרכה
והמריבע היוצא מן העיגול העיגול חשוב מן המרובע שכן היא מקצרת מ פ ע שלא תרד או מרחבת ונותנת מקים
יהגה העיגול היוצא מן וגדול מחט כזה להתפשט והיינו ששיעור האורן יהי׳ מה שיה״ ירכה עניינו
שליש והיינו שהבינה היא המרובע הוא פחית או ימעט כפי מה שיהיה החחכ דה״ט יתפשט החסד מה
בעלת ח׳ ספ" דהייט מרובעת דהייגו שיתפשט יהי׳ עגייט .מה שיגזור דין הגבורה לכך הם כ׳
והת״ת עיגולא ינפיק ביגת חג״ת גתי״ס מחת משוערות יחד אורן ורוחב ולפעמים יתחזקו הדן
אלא ו״ק דהייט חג״ת מרכועא ואין בו ו מ ס ד יחד ויהי' שיעור תאורן כשיעור מוחב והייט מ ז ג ת
שהעיגול הזה היא עגול ותעגין גה״י מ ד ו ת ויתקרב מ נ י ן תזת אל מ ב י ע שיתבאר לקחן פטיו
תנז׳ תמיד כקו תמית דתייט תתפשטית ו״ק שהיא הנהגה ו מ ה החחב איט מתפשט לתחתונים שאץ ממדתו בזת אמנם
מעוגלת שאין הענין ברבוע לא רבוע עליון אלא רבוע׳ דנפיק יתן הרחבה אל מציאות להתפשט בראוים העליונים ולכן
תגי עיגולא דהיינו שהתל׳ היא מרובעת בארבעת הנהגות כשימצא החחב לבדו ירצה כללות מ י ה והרחבתה לצורן
או ג׳ אבות והתל׳ ד׳ להם או גה״י והתל׳ ד' להן משים העליונים לא שיתן מפשטות למטת ולזה יאמר קו תחדת
דאיהי רביעא׳ לכל ג׳ • והגה נס׳ הבהיר פי׳ עיגולא רהיט רוחב לכדו ולפעמים כ׳ יחד קו מ ד ת אורן ורוחב :
רכועא לא רהיט ותעגין כי ת״ת נעל הרחמים תגהיג נו״ק י י ן י י ש מ ל ן ורום• במקומותרביס חתזומ יתייחס 8
הנהגה תמושנת מחמים תדיר נלי עינוכ והייט העיגול י מ ו ח ק אל המגלם עד שיתייחס עיקרו
תזה
ל 89 אילימה עין נ ל חמר ד *״טו ספל
ומאיזו כחי׳ יוכללו במאה ומאיזו בחי׳ יוכללו כאלף ומאתו הזה שאין מנהיג בעיטב אלא רהיט דהיינו שאין שום קצה
כחי׳ יוכללו ברכוא שעד כאן הוא המספר כלה״ק ומכאן מן הקצוות מעכב המשכת השפע אמנם המל׳ היא מרובע׳
ואילך חור המספר אל האחדים והמאות והאלפים והרמאות והיינו שתם סוד ד׳ הנהגית מתעדות מה שיקרר זה יחמם
כמן מאה ועשרים רנוא אלף ומאתים ושבעים רמאות והנה זה מת שילחלח זה יינש זה לתייט סוד אלו נאשר יתבאר
האחדים הם מספרים תחתונים שהם כסוד חט״ך מטטדרן נמקומו נע״ת• לנך ריטעא לא רטט וטיט* תנת לפי סדר
והייט סוד א׳׳ב ג״דה״ו ז׳׳ח ש׳ כדפי׳ בתיקו׳ ות״ס מספר והקו המלה ימדוד פעמים בעיגילא דהיינו סולרקנהנהגה
קטן שהוא בסוד נער מטטרו״ן שאינו אוחז תחדות כשום מעוגלא מצל תת״ת או ימדוד בריטעא דהיינו סוד ל׳
כללות מפני שהכללות נטשה אחדות ועליו נאמר ומשם יפרי הנהגית מרובעות על הלרך הגז׳ מצל תמל׳:
לכך לא יכלול מספר הכללות כלל אלא ענפי הצורה העליונה המספרים ותחשנונות אין ספק שבל ענייני י ק ט'
8
ענף ענף מכל ספי׳ והיינו י׳ ניצוצות מהשכינה המתפשטים מספר שיבא בענין האלרא או מיהר
בתוכו ובערט כל ניצק וניצק יעלת לכמת אלף בחיי• אמנם או בתיקו׳ אין הכוונה מספר ממש גשמי כי אחר שאנו
ז א׳ מכלל התחת ט צ ו
בערך תאור בעצמי > vxrאליי שוללים כל ענייני תגשמות כראוי אין ספק שענין המספר
שבשכינת תם י׳ ניצוצות ולכך קרא מיטטרו״ן לתייט ששתו תוא גשמות ושיעור ומלת גשמי׳-אמנם הענין הוא כי המספר
מטטרו״ן ועם ניצוץ א׳ הכולל י׳ ענפים המתפשט אליו למעלת תוא יסול תספי׳ כי הכללות אשר בתם יקרא
יקרא מיטטרו׳׳ן בירד• אמנם תשכינה היא עשירית וכל המלות מספר וגמל למציאותם • ועתת ראוי שנחפש אחר שיעור
בת עשיריות וכל מספר העשר ממנה הס וכך בעשור לתדש המספרים ולזה נאמר כי המדות סתם בלי חיפוש אחר
תכתוב בתורה המספר תכולל י׳ תם בת וכן בחמשה עשר פנימיות׳ הס י׳ • אמנם ימצא לתם שמות ודרך כלל לכולם
הייט הת׳׳ת ה׳ על עשר אלא שאותן הה׳ יוכללו בת״ק יחד שם יהרה כאשר ית׳ תענין במקומו• וכאשר נחפש אחר
כטלע שמתלך עץ תחיים ת״ק שנין • והת״ת הוא כללות פרטיות המדה נאמר יש בת כו״כ כללות כגון אמרט כ״א
המאות כל מלה ומדה כלולה מי׳ וי׳ מי׳ הס מאה ילכך כלולה מי׳ הרי לפ״ז כאשר נדבר על המציאות הראשון נאמר
מא״ת תם אותיות אמת ומאה הס אותיות אמה י ט י ט אימ על מלה א׳ א׳ ועל ב׳ ב׳ ועל ג׳ ג׳ וכן עדי׳ •אמנם אם
בת ו׳ טפחים שהיא הת״ת בעל רק והוא הנקרא ידה נלכר על מציאות הכללות אשר ב מ נאמר על מלה א׳ י׳
כאומרו מה שמו ומ׳׳ה שם בטוהמל׳ נק׳ מ׳׳ה נטיעיאט ועל ב' עשרים ועל ג׳ ל׳ על מספר המאת • ואם עיי
אומרים אל תקרי ידה אלא מאה דהייט שם יהרה במילואו נדבר על כללות הפרטי עול נאמר על מלה א׳ שהיא י׳
עולה מ״ה דהייט יו״ד ה״א וא״ו ה״א ופי' אל תקרי מיה כלולה מי׳ מאת ועל ב׳ ר׳ ועל ג׳ ש׳ עד אלף • ועול יעלו
אלא מאה שגהתרנעו עולה עשר פעמים י׳ דהייטמ״ה י׳ לרמאות על סוד הכללות י׳ מי׳ וי׳ מי׳ עד שתעלה כל
אותיות מאת עשר ספי׳ כלולות מי׳ • ותמנה עולה אלף מלת לרטא שתם י׳ אלף-ותנת לפ״ו יהי׳ המספר עולה למלת
וכן פי׳ אל״ף ניניה יהייט שמצדה יעלו הספי׳ הכלולות ממאה רמא ולב׳ ב׳ רמאות ולג׳ מלות ג׳ רבואות וכך יעלו על
י׳ פעמים י׳ ויתיו אלף שתם מתעלמין באורה בכללות׳והם י׳ רמא וכך עול יוכללו אלף מאלף וי׳ מי׳ על יעלו למדת
אלפים לפי מדת שיעורם א׳ או ב׳ או ג׳ והיא תיא צורת א׳ י׳ רבוא וכ׳ מחת כ׳ רבוא וג׳ מחת ל' רבוא על מאה
אלף שפי׳ האלף יהי׳ אלף דהיינו שחזר המספר מא׳ לאלף רטא • וללרך זה יעלו מדרגה אחר מדרגה לאין תכלית
ומאלף לאחל בסוד אי׳׳ק • ותרבואות הס מצד החכמה שכל והכל בסוד הכללות -ואין הפק שהכללות הזה אל המלות
הספי׳ תס קמוטות ואינם מאירות ומתפשטות אלא נסיד אינם על לרך ההזדמן אלא יש בחי׳ שהיא מאירה ויהי׳
אינו מתמלא ירד ה״א וא״ו היא יהרה החכמה ושם חלק תמלות שבמלה ההיא מאירות בסול העשירייה וחלק
אלא מצד החכמה והיא הנק׳ ריב כאומר שחן משחתקלש בסיד האתיים ולכך יט׳ שיעור שנים ושלשים ונאמר נהם
משח רמת קודשא • וגדול מצד החסד ורב מצד החכמה שהם ממש מדות • שלשת מתם עליוטת מאירות בכללות
הימינית על החשד לכך משם היא רטא הספי׳ • יהנה העשירייה ותב׳ מתם פשוטות ולכך לא עלו כ״כ ואם יאמר
פעמים יהיו הספי׳ חמשין אלף רמון והנה לוה יגזור שהם מאה ושלשים ושנים יהיו ששת מדות תא׳ עלתה אל שיעור
תספי' ת׳ מאירות מצד החמשה ספי׳ יעלו נ׳ מצד המל׳ ומדת טללת י׳ מי׳ ולכך הס מאה שיעורי׳• וג׳ שיעורי׳ ל׳
והס אלף מצד הבינה והס רמון מצד החכמה נמצא פעמים שנכללו כללות א׳ לבד אמנס השנים לא נכללו כלל ולכך לא
יאמר אלף אלפין רנואוז׳אלפין וחמש מאה א״כ יהיו רמאות עלו על מספר הפשוט ועדיו יהיו המספרים עולים מכללות
מצד החכמה ואלף אלפין הייט הבינה בחכמה כלולה אל כללות • ועתה ראוי שנדע מאיזו בחי׳ יוכללו הספי׳ מי׳
מאלפים **לי יש א•*! ימיין
אילימר! עין כל תמר ר פ״יז פ׳ יח!וייפו פ״כ £3ן£ל 80
ותתעה לתעלה עד שיכלול הכל: חאלפיס אורות מתעלות מהנינה יהס ו׳ אלפים חצד ו׳
פרק יח אטל! • האמה עולה תאה וחאת עולה אתית שבגינה ותם ת״ק ת׳ ספ" חצד תת״ת החמשה הנו׳ יעד״ז
והוא תדת הת״ת שהיא מפשטות ו״ק לבל החספריס • עס שנדע שהספי׳ יהיו ה׳ בסוד חג״ת נ״ה
ולבך המיה ו׳ טפתים דת״ט אתת הבטן שהבטן הם ו״ק ויהיו י׳ מחסד עד יסוד ויהיו ז׳ חחסד עד תחל׳ ויהיו ח׳
והיינו כת" 1׳ ששיעור קומתה לומה כנודע שהוא בת ו׳ ספ" חכינה עד החל׳ ויהיו ט׳ חחנמה עד המל׳ ולפעמים חבתי־
וכל תדידת אמות ת״ס תת״ת כעל אות ו׳ שכשם כנודע וכן עד היסוד כזטת ויהיו ד׳ חגת״ס ויהיו ג׳ כח״כ או ימ״ת
כתלת אמה סוד א שם יו״י דהיינו שם יהו״ת וכתלת ת״ת או נה״י על הרחוק ויהיו כ׳ תוח״ל או חו״ג או נו״ה ויהי׳
תילואו דהיינו יויד ה״א ואיו היא שעילה ת״ה בענין שיש א׳ או המל׳ אי הת״ת אי היסוד ועל הדרכים האלו יעלו
כתלה יו השם פשיט ימלא • שכך תת״ת פעמים בו השם המספרים • יעלי תחמשים כחמשת • אלא שריכ המציאות .נ׳
פשוט פעתים תתתלא ילנך אתרי אל תקרי ת״ה אלא תאה היא אל הנינה שכה יסוד אלו הה׳ אז מצד המל׳ מפני
ולכך אמת עולת מאת• ומפני שי״ם כלולות מי׳ תם מאת ואלו תיית כהן ההי״ן יכן ע׳ ט׳ אלא שרוכ השביעיית ליסוד
המאה הס מצד תת״ת ששורשם תם ו׳ ובאי׳ עגולים למעה ולפעחיס לכינת פ׳ לח׳ צ׳ לט׳ מ׳ כד׳ ל׳ כג׳ עשרים ככ׳
ע״י השם הרימו בהם הכולל י׳ כדפי׳ • ויש אמת הכלים כת ועד״ז נקיש עניינים וכך הס כחאות יכך תם כאלפים יכך הם
ה׳ טפחים דהייע התל׳ הנק׳ כלי ואמה שבה אין בה ו׳ ברמאות ילעולס המספרים זכית המספרים וכללית׳ והארת׳
מפני שאות ה״א מליאה עילה י׳ וחסרה עולה חתש והייט מאור העליון המאירים בסוד קו המיה בדפי׳ • והנה תדרך
שיש כה ה׳ ספי׳ ואין כה סיד היסוד סי׳ הוכר אמנם היה אשר למספרים נט׳ יהיה למדות אס נאמר מספר
כשהיא חתמלאה שמלוי הנקבה חהונר הנא עלי׳ ימלאו לה זרתות יבא למעיין לביאור• זרת וידע מה ירמוז המספר ההוא
ששה שישלים היסוד ולכך סתם אחת הכלים כאחת )כאמה( לענק בח״ הספי׳ ההיא הרמוזה בזרת ובן אס יאמר בך
כת ה׳ מפני העלם היסוד והכל עילה למנין א׳ : אמות נבא לענק פ" אחה ונאחר חספר בך שהוא רחז בך
• תורת ג׳ טפחים דהיינו אני׳ אמת• והענק ןךףן פרק יט יהי׳ ענק חספר pאחות ובן לטפחיס ובל איזה מספר
שהת״ת אחת שליחת כוללת י״ס הס ו׳ ושיעור חדה ידיעה :
טפחים וכ׳ התי״ן כל א' מהם טללת ג׳ ספי׳ הנינה ה׳ ל ן ש ל א • המורגל בשיעור קו החדה הוא קשיר י ז
"יק
עליונה כיללת חג״ת והייני שהיא ד ,שכה סוד ג׳ ווי! ייסע קשרין יקשרא ונו׳ נמה פעמים בתיקי׳ י
ויכא ויט ט ה ל ,והיינו ג׳ טפחים חפני שתת״ת כולל י׳ ויק וט־עיא מהימגא פי׳ שקשר הוא י׳ והטעם שאק לך אית
יהכיגה ג׳ והחל׳ ה׳ תתאה ג׳ דהיינו כ׳ זרתות והענק שהיא משרת ומקנצת נל האצילות נעין י׳ שהרי הי׳ נקודת
שהזרת ג׳ יוין חהו׳ שכאחה שהם יחין ישחאל ואחצע שהם א׳ וכוללת י׳ ויש נה סוד קשר האצי' טלו דהיינו יו״ד נמיליאה
אית ה׳ דהיינו חמשת אצבעות כי כהקשר ג׳ טפחים יחד יהיו י׳ גיר ו' ו״ק ד׳ מלכות ויש ככלל י׳ פשוטה כל מליאה
ת׳ חפני שיתעלו חסד וגבורה כנצח הוד ויוכללי נאחד יתס כיפ" כפ׳ • והנה תקשר קישר כל מת שבתוכו ומקכצו יכך
סוד כ׳ תתק ת׳ אצבעות יה׳ אצבעות אחנס הם חפיורים תיא אות זאת קושרת נל גנזיה כתוכי א״כ כל• מקום שיאמר
תת׳ אצבעות כאשר יוכלון שאת כענק שהם חתפשטים איגם בסוד קי המיה שקושרת קשר הטונה שמדד׳ מציאות נחי׳
קחיצים ולכך ת״ם ת׳ אצבעות כל אצבע יאצכע כליל חג׳ י׳ דהייט סוד קשר תקיעת שברים תרועה דהיינו שיש בו
דהייט יחין ישחאל יאחצע דהייט ג׳ ויין הנו׳ והייגו סוד ימין י׳ שמאל ד׳ אמצע י׳ וקושרת תבל • ועוד יש בו סוד
כ״ח פרקים המתפשטים וגעשים ורת לשון פיויר שיתפזרי י״ס באומרו י׳ אמות אורך הקר״ש פי׳ הקשר • ואמת ו׳ חצי
ג׳ ויין חסד דין רחתיס בחמשה ספי׳ ויתפזרו ת׳ ספי׳ ת׳ האמה ד׳ דהיינו ת׳ ריחב הקרש דתייני סי־ י׳ כדפי' שהיא
אצכעית ככל כחן ע״י אלי הפרקים הנו׳ ולבך זרת הם ג׳ קושרת הספי׳ י׳ נתונה בג׳ בחי׳ דהיינו קוצא לעילא נתר
טפחים תקיכצים כנודע והאחת כ׳ זרתית שהם כ׳ תתי״ן כדפי׳: וקוצא לתתא נינה וגיו נאחצעיתא נסוד החנחה דתייט חחש
• הנה הטפחים דרך כלל היא החל׳ והטעם ט)£ףן כ
קפ ר
סוד יו״ד שיש נו נחי׳ היעת לנתר וד׳ לנינה וי׳ לחכמה
שהטפח הוא בלל ה׳ אצבעות חקוחצים והכל עולת לענין א׳ ונל חקוס שיתפשט קו החדה ייעשה
ייעשו טפח בעגין שהם זרת אלא זרת הם ג׳ טפחים חפני חציאות נחי׳ י׳ קשרה קשר • ויש נחי׳ התפשטות סתם ויש
שהאצנעות יתפשטו ויעשו נל אצבע חפוזר חג׳ חלקים חסד קשר נ׳ סוד התפשטות הוא נחי׳ שאר האותיות וקשר הוא
דין ורחמים אחגס נשיתקנצו נל ג׳ טפחים יעשו נמק אחד בח" י׳ נדפ״ ונאשר יחדוד נחי׳ י׳ יאחר שקישר׳ ק xודרך
גחצאי ג׳ טפחים טפח א׳ חדה א׳ והייט החל׳ שהיא קמוט' כלל היא החכחה שנה טלל בל האצי׳ נקשר חלחעלה למטה
יחקנצת
61
לא אילימד! עין בל תמו־ ד פ״ב 6״נא פיבנ פ״« פ׳׳כי םפף
ו * * ושליש׳ ונ׳ שלישים וזה ענין תנהיל ט איך אפשר וחקנצת בל תספי׳ותס ד׳ אצבעות בגודל דהיינו סוי תתנהג׳
שתה שיהי׳ תלת או ספי׳ ילועת יעשה חצאין וכיוצא • חקונצת שהם ד׳ רוחין חתקשרן שהם ד׳ ספי׳ חגת״ס ותייט
טולת שתן הראוי שיהי׳ שנין הספי׳ ה!את לותה לפאד שהם ד׳ כחי׳ לחל׳ שתיאנק׳ גודל כאותה קטני ענתתתתני
הספי׳ וכתו ששאר הספי׳ לא יסכלו השכירה והחילוק ג״כ אכי • והנה לפ״ז זרת הוא ת׳ תתתפשטת וטפח תיא ת׳
ספי׳ וו לא תסכול החלקים • והכה ראוי שנחפש על תספר תמתקתטת וכולם ענין א׳ ולזה הס כ׳ ההין תת׳ תתתפשטת
תסוכל חצי וחצי חצי ושליש וכ׳ שלישים ויתי׳ כל חלק מאלו תיא תכינה והמל׳ כת זרת כמות ותת׳ המתקמטת מלכות
תחלקיס לכר ולא חצי לכר ותצאתי תתספר שיסבול אלו והכינה כת טפח כמוה ודרך כלל זרת כינת טפח ולהיות
החלקים והס ח׳ • ואחר שעתדט על זה נאמר שתורת הוא תת״ת נאצל מן הנינה נאמר בו ושמים כזרת תכן כאוחרו
חצי תאמת כדפי׳ והאמה ו׳ טפחים והזרת ג׳ אמנם אלו טנן שמיס בתבונת :
תג׳ יש נהם כנגד הששת כפלים חפני שאות ת׳ שבגינת תנת האצבע סתם היא הנינה א׳ אצבעות• א נ
פרק
תיא כוללת ג' ספי׳ מהו׳ המתגלות נת״ת והיינו חג״ת אולם תם ת׳ אצבעות הם ת׳
כדפי׳ וכל חלק מאלו תג׳ שקול ככל תת״ת מפני שהבינה ספי׳ חג״ת נ״ת אמנם שיעור מדדת׳ היינו נסוד נחי׳ ולמטה
־יא אס לת״ת ושינה לכל הספי׳ א״כ שלשת ספי׳ אלו מאמת וזרת וטפח חפני שהוא נחי׳ פרטית מן תמית חלק
העליונות רט נחו רנו על נחי׳ הת״ת והנה תורת היא מיה• והנה בשיאמר ת׳ אצבעות יורת התפשטות׳ קצת אנל
הנינה ויש נה ג׳ אלו שנל א׳ וא׳ יש נו סוד המרככת לא נזרת אמנם אס יאמר אצנע סתם יורה על סוד וא״ו
המרונעת דהיינו יתו״ת מלך יתי״ה מלך יהו״ה ימלוך שתם שמא תת״ת ננחי׳ פרטי׳ חלק מתורת דהיינו הבינה ותייט
אמות לי״נ הרות נדפי׳ נספ״ר וננמת מקומות וית׳ איחרו אצנע אלקי׳:
נמקומו נעז״ה • ולזה הם ג׳ יוד״ן ג׳ תתי״ן ראשוטת ג׳ הנה לפי הרחיו נחמת הגז׳ שתם אמיתזרתית s ־
פיק
ווי״ן וגי ההי׳׳ן אחרוטת • והנה הזרת לפ״ז יתחלק לכתה טפחים אצנעות שתם נחי׳ ידועות נספי׳
חלקים כערך הנחי׳ תנז׳ אס שלש יהי׳ שם תג׳ שחות יורה זה חת שלא יורת חניה א״נ איין לתמוה אס יאמר ת׳
ויהי׳ הראשון ואם יהי׳ כ׳ שלישי׳ יתיו כ׳ שמות ואם יהי׳ אצנעית ילא יעשה מתם טפח חפני שתטפח ספי׳ ונחי׳ יתעה
חצי הזרת יהי׳ ו׳ אותיות הס ו׳ הרות ואס יהי׳ חצי חצי נמדד׳ והאצבעות בחי׳ יתעה והיאך יתקנצי נחי׳ רנות ידועות
יתיו ג׳ הויית תם ג׳ אותיות חתשחית חפני שיתחלקו רעשו שפ" אחת • זה נחנע • ואס תיית שנצייר הגשתי יצדק
לשלישי׳ ע ד ג׳ שחות שהם ד׳ הויות כל שליש ויתחלקו נציור הרוחני אינו• ולבך לא יתקבצו טפחים רניס ויעשו אתת
לרביעי׳ ולחצאי׳ ע ד ד׳ אותיות כדפי׳ וכך תס סוד תתויות או זרתות ולא יתקבצו זרתות הרבה ויעשו אחות חפני שנל
נחלקות לחלקים אלו הגז׳ כדפי׳ • ועתה בזת לא יתרחק א׳ וא׳ נחי׳ לעצחו וספי׳ לעצחו ואור לעצחו ואולם יחדוד
שפעמים יחדוד י״כ תויות כחת פעחיס ולפעחיס יחדוד קו התיה זרתות הרנה וכן אחות הרנה וכן טפחים ה מ ה
ו׳ ההויות או ג׳ הייות או ד׳ או ח׳ כפי צירוף השמות והיינו כחי׳ אחת ואצילות חשתלשל כחי׳ חנחי׳ וו אחר וו עד
כדפי׳ .ואולם סבת תתחלק י״כ תויות לפורסה פרסים חספר ידוע לפי חה שפי׳ כחםפריס כפ׳ י״ו ולעולם תם
אלו יהי׳ תענין חצד תחל׳ שהיא לכנת פרוצה והיא חתחלא׳ חציאות חדת א׳ חשתלשלת זו חזו וזו חזו חודדת וחוזרת
ולכך חנחי׳ יהי׳ באיזה מקום שיתי׳ מציאות׳ חלקים אלו. וחודרת אחת אחר אחת פעחיס הרנה וו אחר וו והייט
כי מצד הת״ת לעולם המיה חליאת ואין חדת פרוסת אלא התפשטות החדה ההיא והשתלשלות׳ נחציאות תחרת ההיא
מצד המל׳ מצה פרוסת ויתייחס הענין קצת אל נה״י מפני נמת מציאיות אשר לה זה אחר ות עד הגיע נחי׳ הגילוי
היותם למשה חן תחל׳ ככחי׳ היות׳ למעלת!יפרסו למטת או עז תגיע קו המדה לחדור חדות אחרות ונן זרתות
נצח תוד ויותר מהמה היסוד וייתר מטלס החל׳ כרדתת הרנה או טפחים הרנה הכל אורות עליונים ונחי׳ לספי׳ שפי׳
,למטה חשלשתם כנודע : ככר נחי׳ ספי׳ המספר נזפי׳ נענין המשפרים ועז״ז ג״נ
פרק כד ף ן ן ״ ל • הנה אלו האותיות יורו ג׳ חלקים שיחלקו אל כחי׳ עולחות כך אלף עולחות הס כחי׳ ספי׳ השתלשלות
קו תחדת למדוד נהם חדידות הספי׳ להס פעולות יזומים וענינים לכך נשתלשל שיעור וחספר ייוע
חנינה ולמטה ואלו הס ג׳ נחי׳ בסדר קו המיה שבתוכיות כזפ״ המספר כספי׳ :
הנינה יהייט חול גטל ליס שהכינה יס ואין נה גטל וע״י מ ל ת נמצא ענין כקו המיה מה שלא נמצא ב ג
פרין
אלו תג׳ נחי' הים חתרחתת חדיניה הקשים ועושה גטל כשום מזה משאר המתת לא כאמת
שלא יתפשטו דניה ואלו הס נחי׳ הבינה שנסוד קו התיה ולא כטפח והייט שיחצא ט שכרים ושכרי שכרים חצי זרת
היא
אילימה עין בל חמר ד *״כד *״כה פינו פ״בז 0פר י•
ולזה לא ימצא עטן חולגק רק לחשה אחר הנחי׳ שלוי היא ח׳ ונחי׳ היית שנה הוא ואיו ונחי׳ המל׳ שנת
המיה מולד ימין ושמאל וצריך לנלול ולקשור ימין נשחאל היא ל׳ ואלו הס כלי להוציא הנינה מעש׳ להגלות והיינו
ושמאל כימין • אמנם למעלה מנחי׳ וו אין צריך שוס שהספי׳ הם קולות כדפי׳ במזמור הבו לה׳ ואלו הקולות
קשר שתנל חיוחי וצקשר מעצמו אמנם חניון שנתייחס המציאות אינם נמצאות למטה אלא עיי ג׳ כחי׳ דהיינו חיית הוא
נייחס ימין ושמאל צריך לקשר זה נזה וזה מת ע׳׳י תמזלגין חין שנו טבעית הקולות הם מ פ י ׳ מהעלמן • וא״ו היינו
הס הנחי׳ הנז׳ נדפי׳ חיל שהם סוד ו״ק חן תחסד לשון המוציא הקולות להביאם אל הימר ואל הגילוי -למ״ד
לגמרה וו״ק חן הגבורה לחסד • והטעם שתמזלגין הם הוא מגיל הפורח באייר והיינו שפה שבה השיניים והוצאת
כחי׳ ו״ס נסול נחי׳ ווי״ן תמתפשטין מצד זה אל צד זה הדטר ותם ג׳ בחי׳ ח׳ בינת 1׳ ת״ת ל׳ חל׳ והייט בחי׳
ומתפכים מדתם למדת תספי׳ שתם והיינו משל כזה כקו החיה שעל יית ימיוימדייות ושיעורי׳ לחיות העליונים
נאחזין כה כלומר אם הם מחסל נכנסין בגמרה והם והנה בתיקו׳ כבא קמא ש׳ א׳ ביאר נזה עטן רב אכלול
נתפכיןאל מציאות הגבורה ודיניה ואם הםחגכורה נכנסי׳כחסל מיבריו כללים הא׳ :
ושם נתפכק /אל מציאות תחסל ורחמים ולכך נמשלים 3
פ י ק יי • S p f J Jמהשיעור תטכעת לפי הנראה כתיק'
כמזלגין ט ה pואוחזי'המלות ומקשרים אותם וו כוו אל ובכמה מקומות שהחכמה היא *נובעת 1
yכקשר וייחוד ותמשל תגשמי ילוע׳ אל הנהגה אחרת הקייושק שכה סיי הקיש ולכך אומרים לגבי כלת תהא מקוישת
המשל הריחני : כהקיש ועניינה תקבץ ג׳ ספי' יהייט סוי נקייה נהיכליה
כלכרי רשכ״י כקו החלה וכמקומות תמצא כ ז
יקפ
דהייט " Qיהייט כ׳ מנה היכל אל החכמת ושם כתוך
אחרים לפעמים יאמר כוצינא י׳ שהיא נקייה כתיכלית יתייט כזת ד י ואות ו׳ אות נ׳
יקריינותא ולפעמים יאמר כוצינא • והנה חלת טצינא הוא סותם יחעלים הנינה והחכמה מפני שאינו מתפשט
לשון נר כלמתרגמינן כהעלתך את הנרות כוצינייא • וענק ואיט טתן תתפשטות למהגה • ולזה הוא סוי טבעת
קרליטתא יש מ כ׳ גרסאות בקצת מקומות מותר גרים שחותם ומעלים הכל כזה \ rוהנה ג׳ ספי׳ כזה
קלרעתא והוא לשין שחרות להורות על רוב הבהיקות כענין נקשרות ב מ תם חכמת תטנת ויעת תם אלו
ישת חושך סתרו • והענק ועתה לא ראו אור בהיר הוא יעלים כל תאצי׳ ונהתפשטות׳ יתפשט ויתגלה • ו מ ת יש
כשחקים כלפי׳ כריש ם׳ הבהיר • ויש מפרשים לשון גפחת טנעת ויש טנעת מפני שמציאות הנינה והיעת והחכמה
כלמתרגחינן עצי גופר אעין י ק י ח ס וירצה על למקת האור נקשרית ננחי׳ רנות מאי ולזה נל איוו נחי׳ מתם יתייחס
העליון מ כלכקות האש כגפרית • ואית לגרים בטלתו נשם טנעת וכל עיי שייכללו ט חכמה ותמנה ייעת ויש
קלרטן וכן מתם פי׳ כערוך ואין מהם ראיה לקרלנותא נחי׳ אל הטבעת למעלת מכלם כסוי אות י׳ שיפתח עצמות׳
אלא חפי ותנח התבה על הרי אררט מתרגמינ! טורי למעלת ויקבל בתוכיות הנינה והיעת ויעשה טבעת המטביע
קרדו ואם תי׳ כוונת מלת אררט לרמוז על התריס כל הספי׳ ומכאן ואילך כל איזו בחי׳ שיבחן עי תתפשט
הגבוהים תזת ניחא שתית ממנו ראית למלת קרדטתא שהוא היית אל מקומו כל פוי שהם כחי׳ לחכמה ותכונה ויעת
לשון רוממות אמנם נראה שהוא שם מקום וא״כ קרדטתא נכללים מ ל כחי׳ טבעת ולא יפתחו מחי׳ אלי משתים או
לא נדע מ שם כלל .והנה בקצת מקומות כקו המיה בינת ודעת בחכמה והוא הטבעת הראשון או חכמה ויעת
עצמת קאחר טציצא וחפשתי ולא מצאתי רק שמלת חיפוש בבינה יהיא טבעת הב׳ ולכך כקו תמית כ׳ טבעית תם זו
מתרגחינ! כציה תחפשנה תכציה חופש מכצית וכיוצא ואס כן נגלה ,וזו נעלמת בערך בחי׳ זו בזו :
נאמר שנגזר מלשון זה כוציצא דוחק גדול וא״כ כמקומות • מ ה מלת מזלג יאחר על עני! האוחז מזלגי? כ
יק י פ
בתיקו׳ כענק קי המיה דקאמר כוציצא יקרייניתא אלו י כעין הבשר בקלחת שנאחז במזלג
גרםינן כוציצא דקדרותא ירצה חופשת בחשך ובשחרית ואין ויאה ענק המזלג הוא סוד ענק קשר וייחוד לספי׳ כיפי׳
לו חנק ואין לו ענק • ואי גרםינן כוציצא דקרדיטתא לא בכמה דוכתי שיתפשט המשל בזה בחי׳ חהחסד ייכלל
נדע ג״כ עניינו • והנה כשמואל סי׳ י״ד כתיב וכין המעברות נגנורת ויתאחז נה אחיזה גמורה והייט חסד שנגמרת
אשר כקש יונתן לעמר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר ויצא נחי' ממנורת וינלל נחסי ויתאחז נה והייט גבורת
מזה ושן הסלע מהעבר מזה שם תאחד מצץ ושם תשני סנת שנחסי • ו מ ה הנחי׳ האלי יתייחסו נשם חזלגין דתיינו נחי׳
ופי' הרד״ק לא נודע אצליט ענק השתית אלא שיונתן תרגס חזו נכללת ונאחזת כוו וכחי' מזו בזו ואלי המזלגין יהיו
ניצן משרועיתא מקום חלקלק מדברי רז״ל בשערתא ינהרא מספרם ננחי׳ תספי׳ שנשתטת חוו לוו לקשר היין יתחסד
ותרגום *v־׳ **ל rase
63 לב אילימה א 1
פ׳׳? ט״ל
M s na
״ ״ fl כ
עין נ ל חמי י פ״ ׳ ספל
אחר מדרגה להקשר בשורשו והמדות מחדות הרי היא ותרגום בחלקלקות כאפלא כחשרעא כאפלא כקכלא וכל זה
מתעלפת ועילה ומתעלפת עצמות׳ בעצמות עד שיתעלף פי׳ בערוך כערך שר׳׳ע • ואס נפרש לפי זה לשון כוציצא
חציאות׳ אל סוף חלוק׳ וקשר׳ אל מציאות׳ ותחלת התפשטות׳ חלשין ניצן יהי׳ פי׳ לשין חלקלק ואין בו תפיסה ולא פעולת
וזהו עני! עילוף וה כענץ שהס כ׳ חיני עילוף תא׳ קודס ידועה אמנם אין נראה שיאות אל הענק • ומראה אלי כי
התפשטות כערך שיתפשט • הנ׳ אחר התפשטות כערך חה חאחר דזמנין נקיט כוציצא ומנין טצינא וכולא כחדא מילתא
שנתפשט ומתעלף ומסתלק כדפי׳ : שמל ענק א׳ בלשון הירושלמי דתכוונת נר וחלתקרדטתא
ס פ י ל י י י ס • מלה זו היא מלשון ספירות והס כ ט
פילו או קדי־נותא נאמר לשכח ומעלה וכטד יורה על מה שיורה •
כחי׳ הספירות שיש כהס כחי׳ אתנס כאיררא כשעת פטירתו פ״ כענין התיקו׳ אשר לכתר
ההנהגה כחסד ודין ורחיעס והכולל דהיינו ספירות הפעולות ענק נפלא שאינם כערך תכתר כעצמו אלא מצד הספ"
שהם מכוונות מיונק כחראה מפירים שהם אודס פטדה התחתונות ונתן טעם לדבר והמשיל משל לנר שתעיניס
וברקת וככר הארכנו ענין הגוונים כסוף פ״ד ויתבאר הצופות נו ישאט אורי ויעשו חיטי שלהניות חתנוצצות
במקומו• והנה כאשר תהי׳ סוד הנשתה תזאת חתפשטת ח מ ר לעיניס ולנך הספ״ צופות ננתר וחצפייתן נו יעשו
ומודדת יהי' התפשטות במציאותה עד תגיעה אל מציאות תיקו׳ חתטצציס לכחי׳ נערכות לא שיה״ הכתר חצד עצחו
עצם הספ״ עד שתה" עטופה כספיריות הספי׳ כחי׳ צאתם תיקונים • וההקדמה הזאת ביארתי' בארוכה כעין רואי ת׳׳א •
חנשחה אל כלי : ילוה יקרא תכתר נוציצא להראות על סוד תיקוניו
• תנת חלת ארמון תיא תרגום ארגמן ארגןץני״ן פיק ל כעין הנר תחתנוצץ לעין הצופה וכן היא ענין
י והוא צבע חחיני הצבעים • יש שפי׳ המדה שאין בו שיעור ומדה אכל ישער וימדוד לערך
שהוא האדום ויש שנחלקו• ולפי המקובלים יהי׳ צבע הכולל ממדד ולצפייתו יתן בחי׳ אמצעית כיט וכין הנמדד והייט
כענייט ד׳ מיני צבעים שהן הלובן והאודם והירוק קו המדה ולוה יכונה כשם כוצינא מציצות הנר ממש• ומלת
והתכלת או השחור והטעם שהם פי׳ ארגמן אוריא׳׳ל קדרטתא רוממות כדפי ירצה שכאשר יגכה הנר למעלה
רפא״ל גבריא״ל חיכא״ל נוריא״ל ותם ת׳ פעולות הספ" לחעלה ויתרחק חחחת תרוחק יתנוצצי אותם הניצוצות *ומטי
דהייט חג״ת ומלכות וכאשר יופעלו למטה כסוד התפשטות שלתניות לעין הצופה לתת אחצעות כין הרואה והנראה •
פעולתם יקראו ארגח״ן דהייט חציאות׳ כפעולת׳ כד׳ חיות ואם נאחר קדרנותא לשין קדרות ושחרות ג״כ יתיישב שחתמת
ועתה השרשתם כספ״ למעלת כסיד קו המדה יקרא ארמון השחרות המעלים מ ת ר ותתרחק אשר כינו וכין שאר הנאצלים
וכאשר ימדוד קו המדה מחת הרבה מאלו המציאיות נעשה המציאות הזה שהם התיקוני׳ והמדידות והשיעורים
יקראו ארמונין : והכל עול^אל מקום א'ואי גרםינן קרדטתא*:
הפורח נאויר • מ ה כזה יורה כנמה מגדל ? ,א
ייו פ
• מלת זו נגזרת מן הכתוב מעולפת מעולפת כ ח 2
יין
חקוחות היות הענק סוד אות ראש . ספירים והוא מלשון ותקח תצעיף
לח״ד נזה די אותה הנח" שהיא עולה על נל האותיות ותתעלף שהוא לשון כסוי ועטוף • וענייט כאשר קו המדה
האותיות לכד אלא עולה כשיעור ו׳ על גופי ולא על ימדוד ויתפשט אינה מעולפת אלא מתפשטת והולכת ומשערת
האותיות ועל ראש אות ו׳ הוא עשה סוד המגדל• והענק וכאשר יעטוף כחה כעצמת ולא ימדוד ייתר ותרי אינה
הוא כי מגדל ככל מקום הוא המלטת והיא עולה ממטה חסרת דכר שהרי נחה ורצונה למדוד ולשער אמנם נתעלף
למעלה על ראש האותיות והאותיות שיעורן הוא ד׳ כחי׳ ונתעטף ונתכסה כחת כעצמת ולא מדדת אמנם כמציאות׳
מזרח מערכ צפון דרוס דהיינו גופי האותיות כאשר יתכא׳ ככח למדוד זה יקרא חעולפת והיא כעין חי שיתעטף
ועל שיעור ד׳ כח" המהגה הזאת יעלה סוד ו׳ שיעור כעצמו ולא יוציא מעשהו לחוץ והענק שאינה מעולפת
קומת תת״ת הוא בתוכיות הכינה מ ק ׳ אויר עס היות שיש לעולם כתחלת התפשטות מפני שהיא מתפשטת ומודדת •
אוי״ר כדרך אחרת כאשר יתבאר כעז״ת עכ״ז יתייחס נו אמנם למטה כשיתחיל להמס כאצילות הספ״ שיש עיטוף
סוד אוי״ר כאשר נבאר • ותחל׳ י׳ על ו׳ בתוכיות הבינה ועיטכ ויעמוד מציאות׳ ואינה מודדת תתעטף עצמות'
והיינו שהוא חגדל שהוא פורח ומתעלה משפל מקומו שהרי כחי׳ בעצמות׳ ולא יתן מיה אלא היא עומדת כח פעולת׳ כעצמה •
לחטה חאות ו׳ ופורח כאויר ועולת על ו׳ כסוד אשת חיל וכאשר תשלים קו תמדה ימדלה כל המיית טלם מ ת מ י ע
עטרת כעלה וסוד סילוקה שס הוא בפריחה שאינה בהילוך מדידת המדות אל חקוס שמיע התחלת לאסוף עצמת
ועלית טבעית שהרי מדרך הספ" להתעלות עילוי כסדר זו כעצמת ולהסתלק והרי אותו הכח שנתפשט נאסף מדרגה
לזו #ל«לי חשו »#ר> *״ל •pm
אילימה 8
*״לי *״^י׳ ״לי א פ
עץ כי חמי ד ״ י פיייב ספל *6
של מלך ויתישכ כעצס על סוד הדעת שהיא ג״כ וא׳׳ו וימצא לזי • אמנם תמלכות היא למטה והיא עולה על גני התית
תענין ג״כ כעולס תנפרדיס כדפי׳ כפ׳ כענין • ועל תסוד אינה עלית מסודרת כסדר האצילית אלא פדחת שתיאפירחת
תות הוא ויושט תמלך ת״ת לאסתר מל׳ את שרביט הזתכ ולזה תקרא מגדל תפורח כאוי״ר ותטעם ׳ שתקרא מגדל
אשר כידו ודאי • שתיסוד צאחז כחסד • ותקם אסתר משפל שיש ני כמת שורץ חיל וחומת דלתים וכריח והיינו סוד
מקומת ותגע כראש השרביט ודאי דתיינו כרכות לראש פימא כאימא נפלאה שיש כת שידן שתם ל״נ שינים וטוחנות
צדיק ועל תיסוד נאמר אין משתמשים בשרביטו של מלך: שהם סול ל״כ נתיבות חכמה הם עופל יכחן סכיכ סכיכ
י ו ל י • N'ffSDIDתם סיגי תזתכ ותכסף או כל למנלל אלי על אלו והייט סיד ארמנית קריה • יארחטתיה
פ ר
מיני מתכות ותרי אלו תמתטת מתעלק ומלבנין ברחמים עליונים ויש כת דלתים כה שפתים
תם מייחסים לספי׳ כדפי׳ כפ׳ תרומת סי׳ • ותנת תספי׳ ולהם כמת שומרק סכיכ תם תיקוני שערא סחור סחור
לתם פעולות קשית כדין יתפשט למטת עד תשמרים החיצונים לפיחא ויש עוד הלשון בריח לדלת חונפנים והכל כסוד המגדל
ואותם תפעולות מושרשות למעלת כסוד ההנהגת תעליונת תזת תפורש כלפי' :
שאין דבר .חיץ מחני ח״ו וא״כ תיאך יתייחסו אלי שם י י ו ל א ל ל • הנה המלה תזאת פי׳ בתיקוני׳ פעמים ג פ
אלא קו תמדת כתיותת מתפשטת ומודדת תיא משערת רכות וצירופה אור י׳ ופי׳ כפ׳ יהי אור
גם אלו שתם חיצונים אחרי צאתם ממקום תשרשתם • י״ה אוי״ר ורצו כי אור היא הבינה שתם ת׳ אורות דתייט
אמנם כקדושת תם קדושים ואחרי תתפשטית׳ אל מקום אות ה׳ הנז׳ כפ׳ וסודם עצם הכינה אור והחכמה י׳
פעילת׳ יתקשו כקושי דינם וככר פי׳ כאדרא מענין חרון נקודה כהיכליה כאשר יכנס אית י׳ חכמת כתוך אור כינת
אף שתם כסוד חוטמא דיעיר ותייני סיד תתלתבית תחיצונים יהיה נמציאית י״ת י׳ נתוך ה׳ נזה ז ך אויר וכאשר יהיה
תחושרשים שם כדפי׳ ותיאך איפשר ענין ות אלא ודאי אין גילוי נל עת הייחוד ייחודם זה לא יתגלה איר תנינה שאין
תטיחאת *אלי אלו החיצונים אלא דווקא כתתפשטס אל תות אמנם כאשר יסתלק החכמה חתוך הבינה יתי׳ המציאות
מקום פעולתם הטמא אמנם כל עוד שהם כתוך האצילות יה׳׳י שהרי שם ייה חכמה אספה נקודה ייחודה מתוך אור
מושרשים שרשם קדוש ויאריך תדרוש תזת כתמר י״כ כע״ת כינה ועושה יה״י ונשאר אור דהיינו שילדה הבינה כניה שהם
ולזת אחר שיתייחסו תוך האצילות ותם טתורים יתייחסו גם ת' אורות כחי׳ תספי׳ כתחלת מציאות׳ כאור מ ט ו כי׳
אל סוד קו תמדת כמו שיתייחסו שאר תפעולות יהספי׳ : כאשר יתכאר כמקומו • ו מ ת אחר שכללט שסוד אויר ירמוז
פרק לה מילין • כסיף קו תמדת קאמר מדיד כך מילין ייחוד חכמת וכינת נאמר שיש כמת מיני אוירק • ראשון קודם
י וענין שיעור מיל תוא אלפים אמת • לכילם יתי׳ אייר תחלת אצילית חכמת וכינת ככתר שככתר
אמנם כענין מדה זו אין הכלל תפרט ולא תפרט הכלל ויתפשט מאור אויר תקדים תחכחת כתיך מ ת ר ייתפשט
כדפי׳ לעיל ולכך מיל עני! לעצמו ולפרשו על דרך האמור הבינה מדרך החכמה שככתר אל מקימת ככתר שככתר
אלפים אחה הם שיעור התחום וחוץ לאלפים היא חוץ ואח״כ יכנס החכמת בבינת בסוד מוחא בגולגלתא ויעשה
לתחום והוא רשות תחיצונים ואסור לצאת שם בשכת וכיון כינה שתה קריחא דאוירא דהיינו חכמת תוך מינת ככתר •
שאלפים אחה הס.ננסים כסוד תעשית אין ראוי שנאחר ואח״כ יתאצל מתוך תאויר למטת תתפשטות החכמה ואח״כ
שהם האמית תעליונות הגו׳ למעלה אמנם הם אלפים יתפשט הבינה דרך תחכחת ויכנס אח״כ תחכחת בבינה
אחת קצרים כשיעור קומת הננשי׳ ומהם נעשות המילים תנו׳ ויעשה אוי״ר רגז׳ ולזה יש אויר מתפס ואויר שאינו נתפס
יהיו מה שיהיו כל חיל היא שיעור כהנהגת חיות ואופנים וליה
ועכ״ז יש כמה כחי׳ אויר כין אויר הקדום דאחרן וכין אויר
אלף אמה סכיכ שיעור אופנים ואלף אחה סכיכ שיעור חיות מ ת פ ס והרי ג׳ כחי׳ יש עוד כסוד תת״ת שהוא נקי
ודי אמות כאחצע תם ד׳ אותיות או העיר שהיא היא המלה יהו״ה דהיינו שטטל על ראשי חו״ב ובבחינתו נעשה יי
כאומרו ושם תעיר מיום יתו״ת וכוי : בתוך ת׳ איייר וליה יקרא תת״ת ג״ב איירא יעל שם נחי׳
ו י ו ייי ע ל מ י ן • תנת ענין מדידת עילמית הוא עיקר6זו אמרן לעיל מגדל הפורח נאויר ויש נחת נחי׳ אויר נין
קו המדה וכן כאידרא אלף עלמין 1
אלו לאלי נאשר יתנאר :
ג פ
י י ו ל ' ש ל ב י ט א • המלה הזאת ימצא נקו המדה ולפעמים מספר גדיל כמה וכמת והכל כך עולמות • וראוי
ובמקומות אתרים טו' וננ״מ לדעת מת תענין תעולמות האלו ומת המנץ מרמז נהם
שיט׳ יורה על י׳ שהיא עשויה בשרביט דתייט מדת תת״ת וראשונה נאמר שכל עולם ועולם שבמציאות לא ימלט היית
או היסוד ועיקרו על היסוד שט סוד הזיווג דהייט שרביטו ט ו׳ קצוות יזה מרצה כמלת עולם כעל ו״ק ואולם פיי-
נפי *נר׳ שצ״לשל
ea לג אילימה ח
פ׳׳ל׳ פ״ל עין כל תמר ד פ״! ס!£ף
של כלי ועני! כת הכלי לא יסמל יותר חגפיחת ! 1ווהו ממש כפ׳ פקודי סי׳ כי כ׳ ספי׳ יקראו כשם עולם כינה ומל׳
עני! האצילות ותתפשט׳ ע״ג קו המיה שהוא נפיחת חייס ויורה על מציאות סילוקה והעלמה מפי׳ שם וא׳׳כ לפ״ו
מאת הנופח • יטעם היות הכלים אלו מאלו • כיי שיריו כשיאמר כשום מקום עולם ירצה על כחי׳ כינה או מל׳
שאלו תיית מאת תמאצ" כולם כתרי׳ כמציאות הנאצל תאי • כוללת ו״ק ונעלמת ויהיה מתלשל כחי׳ אלו מאלו ולכך
אמנס עתה שתם נאצל מן נאצל ירח מעילה לעלול יטפס מ י ק ר לצדיקים עולמות שהם כחי׳ הכינה למנוחת הצדיקים
הנשמה כתם שיתי׳ פעולת׳ מן המאציל וטלס לכקיס מ ולכך הסתעפות ג׳ ראשונות עיקרם כאדרא ובקו מ י ה
ואלו יריו מעלה לעלול גס כערך המאציל יתרחקו ממט בעולמות דהיינו נחי׳ הבינה ויכלול מלת עולם כל מציאות
הרחק ולא יקרא המאציל פועל כעצס אלא ע״י הגאצל הא׳ מ ו ל ם לנ׳ נתימת חנמה וי׳ מאמרות החח״ניס כל
והכי והגי מתרחקים ואינה ואת הטוגה אלא היות כל נמצא רה״ מ ו ל ם מה שיהיה יונלל מ מללית תות וכאשר
תפעולית מאתו רחוקות וקריטת קלות וחמורות וליה כח נאמר כך אלף עולמית נרצה שיונללו נו הנמצאים נלס
המאציל לעולם ננאצל ואין תכלים שיטי במאציל ולא קיצור כח ,כהשתרשות וכללית כפי הנו :
כחי שלא יקשת לחוקרים שלא עמיו על סול הספי׳ ולא מ ע י ק שלא יחשוב ששטיי הכלים להזהיר פיק לי
חשכו אלא כחו חי־ על החלאכים ולא חשטתו תשות כח יעשו שינוי כמודד כלל כמו שפ״
ולא חלישות חיל מפני שאחר שגגייל האלוה על כל נמצא לא בפרקים הקודמים • ועם תיית שמיות מדודות כמתלשלית
יקרא ליאות כלל כל שכן שאנחנו נתן להם גוכה המציאות וו מוי ו מ עלילות וו מוי מ י ה המודדת פנימי מדתם
כולו ולא יקרא ליאה חת שיפעיל ע״י תכלים פעולות לא יתייחס לה חילוק כין מיה למדה אלא כשיעורה ועניינה
שמעוטן וקטטתן מחמת האמצעי לא מצי עצמו ח״ו ולוה מן מ ת ר כך ימצא אפ״ כמל׳ שאינה עלילת וו חוו ולכך
יתן האליה כח כנאצל התחתון כפי יכולת הנאצל לסבול המשלט הספ״ הס הכלים אל מ י ף יקי מ י ה תמידית
ולא יהיה ליאות במאציל כלל: נשמה לומר כמו שהנשמה בגוף מ ל ענק א׳ ושיה מציאותה
פרין ל" ב ם ן ך קו"המלה נמלח כל תמחת ולא לגל בראש כמי מציאומ כרגל ומילוק הוא ככלים שאיט דומה
תמלות בעצמן אלא אפי׳ פרטי הספי׳ חשיבות מאש לתשימת שרגל כך מ ט ן נספ" שיש חילוק
כגון ענפים הכלולים בהם הכל כסוי קו המיה שקו המית מן עלול א׳ לעלול אחרון ועכ״ו תנשמת אשר כתוך הספ״
מילה *מי״י ושיעורים שייכללו ככל ספי׳ וספי׳ והענק אחת שית מציאותה תוך תכתר במציאותה תוך תחל׳ ואין כת
שהספי׳ שכל והשכל כולל כחת כוחות ואותם תכוחית הכלולים השתלשלות וא״ת כיון שתספי׳ אצילות וו מיו א״כ חת ענין קו
כשכל ההוא הס מיוחס מהמודי שחדי עצס השכל שיעור מ י ה יכיון שקו תמדת מודדת אותם א״כמתענין אצילות׳ וו
כחי • והנה אין קי המיה כעל שיעורים ומחת• אמנם ימחל מזו• אמשילך שהוא כענק כלי הזכוכית שהזכוכית כעצמו הוא
כשכל וה הנאצל כח הפעולות יכל כח וכת הפועל שכל ענק א׳ *וטפח הזכך שהוא נופח הוא רוחמייס ממנו מ ו ד ד
מסתעף בהשכלה וכמו שחתן המל לכל ספ" וספ" מצל אותו ומכה ט בתוכיותו ואומר לו גיל • ועד״ו נאחר כספי׳
השתלשלות׳ כך תתן כספ״ עצמן השכלות וסגולות פעולות עצם המיה תיא אצילות ולא עצמות רוח מייס מ ו ד ד •
יקים רוחניים כמציאות הספ" עצמן הנכללות מכל גשם אמנם אצילות זה משתלשל זה מות כדפי׳ • אמנם עצם
ואלו הטחות נמידיס שיעורם ועניינם מאת המשער הגלול מאציל כתוך מאצל מכת מ יאוחר לו גדל ורוח החיים
כעל החלות כילם ע״י היותו פועל כהם כסול קו מ י ה מופחיס מ ומודדים אותו אין בהם עילת יעליל כלל
הממאר׳ והנה השיעורים והמיות אשר נאמר יהיו שיעורים והאצילות שהוא תחתגדל אינו אלא ע״י השתלשלות ולזה
כנאצל הנפעל לא במאציל הפועל• אמנם יפעול ככלים ימצא שיטי נין הנאצלים מצד תשתלשלית ולא מצד מאצילם
שיעורים ומדידות ל מ ט ת כחס׳• כי כמו שהשכל כאשר ישכיל ולכך נשימדוד מ ו ד ד שינוי נמדות אינו מצד קי מ י ה
מושכל א׳ יוסיף מכלתו לקודם משכלה והשגותיו כמתפשטק וצא ולמד מן משל הוכך שמדד כלי הזכוכית מתם ירוקים
או כמתעלי׳ עליי הס שאר נאצלים הנפעלים ממיעל תם מהם לכנים מהם אדומים מ מ שתוריס שמה שנשתנה גוון
יהיו גדול מציאותו ולוה כאשר ימדוד קו מ י ה שיעורים מלים אינו מחמת שינויי נפיחת האומן אלא נפיתתו א׳
ומדידית מ תייט לתרבית מ חציאיית וכחיטת שכתם גשיג אלא מ מ ת שיטיי "הזכיכית ישתנה גווני מלים אמנם
הנאצלים הנפעלים מאת מ ו ע ל ייתן כח בשכל למכילס מפת יגפת כתם כאשר יוכלון שאת שיש מין זכוכית יתפשט
יהייט שיעוריו השגותיו והיינו שהוא שכל טלל שכלים רבים לאורכו ולרוחט ולרומי ולעומקי כעיגולי וריכועי שיעור גדול
ולפי מת שיתרבה רוב מכלים הכלולים ט pיגדל מעלתו ויש שלא יסבול מדה כ״כ ויצמצם מפת גפיתתו לפי שעורו
ומכלים *»•< שנ״צ מל!׳ *»•׳ שג״צ ונכיח׳
אילימה עין בל תטי ד ״יי" פ״לט
11
0פר ««
ונמדד ע״י אמצעי קו המלה ולזה להיותו אמצעי כבתי' והשכלים הכלולים נו הס הס המדודים הנמדדים נתוט
תוא עצחותו חייו המשולחים לספי' ולות כל המלות ממנו מאת המאציל תס הס ההשגות שישיג השכל הנאצל ההוא •
וכו אין מלה ושיעור כמשל קו המלה הגשמי המולדת ע״י ועתה לא נמגע עצמט ללכר כמשלים הגשמיים כי כבר
כח האומן כל הבטן והמגדלים והשורין והחומות וכה אין ידעט פירושם כהפשטת חומרי המשלים והנה לספי׳ ופרטי
מלת וזת מעם למעלת קו המלה לחלול : ענפיהם קורבה אל חאצילס והרחק ילוע והנה הקורכה
הנד ,כפי הקודמים כתמרים תקודמיס כיאר׳ ט ל
פיק הוא כפי מציאותם נהפעלותס מחט ואחר שהנאצלים נפעלים
טות המאציל יודע כל אלו הנמצאים ולא מאת המאציל כלי אמצעי ועני! התפעלות נקרא מלילה וכח
כידיעת חחודשת ח״ו • אמנם ידעם קודם מציאותי ידיעת הפועל בנפעל נקרא קו המלה והתפעלות שיפעל תשכל
קודמת כקדמותו • אמנם אחר מציאות׳ לא חדשו כי שוס הנאצל וכוחות שיקבל מאת המאציל נק׳ שיעורים ומלות
ידיעת אמנם תם בעצמותו כמציאות יותר נאות ממציאותם לפי מציאות׳ אס אורך ורוחב שהם משלים על הדברים
והוא ישכילס בהשכלת עצמותו והוא וידיעתו א' תכלית הנרמזים הנה בהכרח יתרחקו הנפעלים הנאצלים ויתקרבו
האחדות אמנם בצאתו מאתו יתפשטו ויתרבו ויתחדשו וכאשר אל הנפעלים למטה דהייט הנפרליס וא״כ יהיה להם נ׳
נשער תיית המלה המתפשט׳ חיות לנמצאים מאתו תנה לא בחי׳ הא׳ מעולה ועליונה קרונה לחאצילה-הנ׳ רחוקה ממנו
יתרחק שיתעלו בסול קו המלה עילוי אין תכלית לו ואין מתקרבת לפעולת׳ למטה ויש נין נחי׳ לבח" שיעור וחלה
קץ שתר׳ תם אינם נמלליס אלא חאת אשר אין קץ ותכלית עד נמת יתי׳ שיעור תתפשט׳ הנאצל נעצמו מעצמו אל
לעצמותו • והנה כאשר נתרחקו וירדו כאצילות׳ למטת אבלו עצמו כמת יתי׳ נין מעלתו ולנקותו עס מאצילי לבין
המעלה הנוי שהרי אינם כתכללתס כמציאות בעצמותו תרחקו וקירבתו אל עלולו הנברא המתפעל משפעו וא״כ
ואחלותו הפשיט ולזה קו המלה אין כת מלה ושיעור כעין יטו עתה אלו ג׳ עניינים נמשלים כמשל תעלית והירידה
המאציל שאין בו מלת ושיעור ותם כאחלותו ועצמותו וידיעתו ומה שנץ דהיינו תתפשטיתי חעילוייו לתחתית ירידתו וכ״ז
כלפי׳ וכאשר יתפשטו החיים הנו׳ אליהם יתן להם מלה נחצא חכח המאציל המודד וע״ז נאמר לא סלקי! ולא נחתי!
ושיעור מאין חלת ושיעור ולזה כולם ישוערו מחנו חפני ולא מתפשטין אלא כחשחתא דא • ירצה על ג׳ כחי׳ הנו׳
קדימת מציאותם בו כקדימתו אחדותו ידיעתו בו כאחלות כולם נמדדות מאת המאציל שעור מת שיתקרב כל נאצל
אמתת עצמותו וימציאם וימדדם כחיים שתם משולחים מאתו ונאצל אל מאצילי ושיעור מת שיתקרב אל הנברא למטת
טיט שהוא תוא מתלכק כנאצליו ומחית אותם וממציאס לטיט תרחקו תתאצילו ושיעור מת שיתפשט מציאותו כין
ועכ״ו יש כתם כ׳ כחי׳ תא׳ מציאותם מעצמותו שאינם אלא זה לזה יכ״ו איט שיעור משיער גשמי •אלא שכלי ריחני
בסול רצון הרצוטת שפ" בתמר אנ״ג • הב׳ מציאות׳ בעצמם כלרך שפי' ולא תאמר היאך ישער הגבול לכל משוער ומשוער
שהם מהרצון ולמטה ולזה יתפשט חיותם אליהם ממט בסול ונו אין שיעור וטאך ימלול לכל מלת ומלת וכי אין מלת
קי המלה לטיט התלבשות אור המאציל ננאצל א׳ למדוד שאין ספק שבמלה א׳ נמדדים הכל וזה רצת כאומרו קו
לטיט נוצינא לקרלינותא שפי׳ לעיל וטיט עתה צאת המלה ע״י קו א׳ ימדוד תא׳ כמת מדות ושיעורים ובניינים
המלילות ממט ונו אין מדת ושיעור ולא ריבוי ולא משתנים לכמת חיני כחי׳ וטלס משוערות ע״י קו המלה
שינוי יתנמלליס יתרבו יישתט כלפי׳ • ועתה בהשערת זו המודד אף כאן כנמצא העליון איט כעל מדות ובקו מדות
ישער שכל תמשכיל צאת המלות מקו המלה וכת אין מדת חדת הנאצלים מדדס טלם וט אין חדה ושיעור ח״ו •
כעין מציאות צאת הנמצאים מאת ממציאם וכי אין רבו׳ אמנם ימדול הנמצאים כרצוט וככר תארכט בזת די הצורך
ולפי מת שישער תיידות והתפשטותם ורכויי׳ ושינויי׳ כך כמת פעמים ולכך לא יתרחק שוס מלה מן הנמדד׳
יתרחקו מאת קו המלה שהיא המודל׳ ולפי מת שיתקרבו כך מלהתייחס מדלתו אליו ח׳׳ו אלא הוא המול־ אשר נתן
ימעט מלות׳ ורמי" • ותנת אלו תשער מאין כלי להייט שיעור ומלה כקו המלה והוא קו מלת ישר פשוט אין ט
עצם תספי׳ כלפי׳ כפ׳ ל״ז כמשל תזכוכית תנת תנפח לא חדת ולא שעור אלא יתייחס כמלת קו כאמת תתפשטית
לטיט רוח החיים לא ימליל • אמנם כאשר תחלה תאציל שיתפשט וימדוד ועכ״ו נתנט כלי לפעול׳ המלה ואחרנו
נאצל א׳ כלי ונתפשט עצמות הכלי על המציא הספ" גילוי דהיינו כהתלכש סוד עצמותו כאור תכתר ועי״ז יט׳ מדת
עצמי כרצון המאציל וכח המאציל כנאצל נתן מלו׳ ושיעורי׳ ושיעור למדות כעין תתלבש הנשמה כגוף לפעול וכדרך
כמציאות עצמותם שהם מעצם הנאצל הא׳ והפועל בהם שפי׳ בתמרים הקודמים ונתמר זה בפי תקודמיס ולעולם
הטפח המודל בסוד קו תמדת בהתפשטות׳ כלפי׳ • ולזה כל שיעורים ומדידות יתייחס אל המודד וימצא עתה מודד
נאתר
67 לד אילימלו עין נ ל תפר ד פיניט פ״ט ס)£ף
נאמר הנה נל מ מ ו נ ה נחשלת כשם יהו׳׳ה אחרי תתפשט׳ שיצא מא״ם לסוף וטון שהגיע למקום שיש נו שיעור פעל
ושם יהי״ה אינו מודד שס יהו״תאלא אחרי מפשטות תזת נו א״ס השעיר והמלות נסוד קו המדה והעגין שאין הסוף
וכאשר נעלה שם זה מדרגה אחר מדרגה נייחלהו ייחוד אחר והמלה מצל קו המלה אלא יפעול נפי הכלי וכל זמן
ייחוד טל תגיע מציאות יהי״ה אל אחלית שלא יצלק כו שס שלא הי׳ נו סוף מצל עצמו הי׳ הכלי נא׳׳ס לא הי׳ הסיף
דהיינו תמונת תספי׳ מפני קורכת׳ אל תכלית מקום שאין והשעיר ייצא חא״ס חיי x״! שאין הסוף ננלי לא ימצא
ט ספי׳ מפני שתםפי׳ אמנם ספי׳ כמתרש׳ כמציאותם רצון שהגשמת השפלת ע״י הכלי יפעול הסוף שלא יגרע הגשמה
מצוטת וכ״ש כמה שאסור למהר שם שתם אחדות כאמתת מהכלי חיו • אמנם יתפשנו הכלי וירד אל השעיר ויפעיל
אחדות עצמותו ושם אין מדת ושיעור שאינם כקו מ ד ת שם עיי תשעור המלית והשעורי׳• ילפ״יהי׳ השעור משוער
שקו מ ל ה הוא תתפשייות הכתר שבכתר לחלוד אחר השער׳ מעוטה וכא המולל ומלל כמת שעורי׳ ומלות לרוב
היית׳ מלות• והנה לפ״ו ככ״ח שנייחס א״ס ותכלית לא מאל כיצל אלו ירדו ונשתלשלו מ פ י ׳ זמין יהיו שיעורם י׳
נייחש חלת ושיעור ואחר תתפשט רצון הרצונית נמלה עלולים זמ״ז סתם אמנם לא עשת כן א״ס אלא בהגיעם
וספי׳ דהיינו אחר שיצא תנתר משם א״ס מיוחס לו ר״ל לסוף ושעור תתחיל למדוד בהם כמה וכמת שיעורי׳ ימליחת
יש נחי׳ ננתר שיתייחס נשם איס נדפי׳ נס׳ פרד״סש׳ נ׳ כטייס על כמה תתפשנןיות אשר אין לתם תכלית הנה נמצא
ואות׳ נחי׳ אין נה שס ולא שיעור ולא קו מ ד ת ואחרי שמחמת הא״ס לא יצא הסוף אמנם הוסיף על שיעור החחוייכ
צאתה מ ד ה הא׳ ומפשטות מנחי׳ זו יתחיל נה חדת מתרחק המשתלשלים כלפי׳ יהנה כזה תקנט לענין תחלת
ושיעור וקו מ ד ת מודדת ומשערת • אמנם למעלת הוא השעור ומות ג״כ יכא תיקון לענין גמר שיעורים ומלות שאס
נאין שיעיר ואין תמונה ואין שם יתו״ת ואין לדנר נשום קו המלה היתה מוללת היאך גמר שיעור יחלה וחזר וחתם
צד נאותה נחי׳ שאין שיעור ומדת מפני קירנת׳ אל המאציל תי׳ ראוי שמאתו לא יתי׳ סוף לשעיר ומלילית לזה ג״כ נאמר
ואם נשער ונמדוד ממת שיתפשט משם שיתחצאו נו חדות על הלרך תנו׳ כמו שתתחיל שעור ומלות ממקום השעוראל
ושעורים וינא קו מ ד ת וימדדם ויפתח׳ לנל מציאות׳ המשתלשלים כלפי׳ כך חוייכ למשתלשליס גמר שעור
מפשעות׳ ואין שעור וסוף מאתו אמנם המשתלשלים בירידת׳
מתפשט׳ חדת אחר מדת ושעור אחר שעור עד
זא״י יתחייב להם ירידה שאין עלול דוחה לעילת ואחר שכן
נמת נעני! שקו מ ד ת ימדוד ומדות אינם נו נדפי׳
יחוייכ להם סוף לשעורס »אשר יגיעו לאתו סוף לא ישיט
ואינם למעלה ואינם אלא מלמעלה שח״ו שימצא נחתחדש
כא״ס ושם יעשה סוף וקץ למדות וכבר המשלתי חשל הזכוכית
שוס דבר שלא קדם ידיעתו נקדימתו שאין לה קדימה אלא
והנפח שיעשה סוף למקום שלאיסטל תזטכית עוד מפשטות
אמיתת עצמותו וקדימתו וידיעתו ומציאות תטנעי׳ תכל
הנפח ולדרך זה נתן טעם לענין שיעור מ ד ו ת כשנאמר כך
אחדות שהוא וחכמתו א׳ נדפי׳ והתפשטות׳ נרצון מצוטת
אלף עולמות לחה לא הי׳ כפלים אלף עולמות וכיוצא נאמר
וצאת׳ מדרגות מציא גילוי י מאתו כרצונו הנעלמת שאינה
נתן ושער קו המדת לאותת מדת כל שלמות וכללות שסבל
מקכלת שינוי כלפי׳ לעיל • ואלו העניינים תלויים כתרכנת
ענ״נס-משל כזה מ כ מ ה ימדוד כה קו מ ד ת כך שיעורי׳
הדרושים הקודמים כלס נרצוא ושוב ולא יתעלס מן המעיין ומדות ולמה לא עלו כזה כפלים נשיכ ונאמר נתן כה כח
לנר ילא יתקשה דכר יעכ״ז כצניעית גדילת ותאל יכפר • כל מה שהי׳ ככחה לסטל ואלו סכלה מדות ושיעורי׳ יותר
שנל וה רמוז נקו המדה סי׳ ג׳ נאומרו הוא נליל לון ונלא מהם נמדדה מצד המודד עד אין תכלית אמנם השיעור
והקץ חצדדה כדפי׳ יזה טעם לתחלת השיעור ולסוף השיעור יתנליל ניה ו ט ׳ :
פרק מ הנה מצל א״ס לעולם אין מלת ושיעור נדפי׳ ילמספר השעיר • ויש גבול שעד אותו גבול חדד קי מ ל ה
ואלי תשער מפשטות עד א״ם ותכלית הכל ולא עוד והיינו ברוחניים דהיינו שמדד קי מ ד ׳ נמלבשות
בא״ס ותכלית שכל שאין לו סוף ותכלית ומעולם לא מדד קו החדה נסיד א״ס ננתר בדפי׳ ונתלבש אח״כ אצילי׳ ומדד
מצדו סוף ושיעור ולא יקרא מדת ושיעור לעולם • אמנם בסוד הבריאה ומדד חדידין ושיעורין והיה סוד קי מ ל ה
כמפשט הנאצל שהוא מתרחק יתחיל ממנו מיעוד ויפעיל מתלבש אצי׳ בתוך בריאה מראש הבריאה ומולד והולך עד
ט מאציל השיעור״ • והנה כעוד שתנאצל נתעלה ונתקרב שהגיע לסיף מלות ושיעור הבריאה וסיים משם שלא יוכלו
למאצילי לא שיער א״ס כי שוס שיעור ימדה שהרי הוא לסבול עול על הלרך שפי׳ ונתלכשה הבריאה בסיד קו מ ל ה
גאים והנאצל נא״ס מחמת קירבתו אליו א״כ היאך יצא מתלבשת בריאה כיצירת ונתפשטו שעורם ומדתם ומדל עד
מיעור ומא״ס מעולם לא יצא שיעור וסוף • אמנם א״ס סוף היצירה וגמר וחתם .ואיו׳׳כ נמצאו מיצוניס לא ח״ו
שקו תוציא כלי עלול כא״ס והיינו תכתר הנק׳ א״ס ויתפשט עד
מב טא פ פ
אילימר! עין נל תטי י פ״מ " ״ "130 68
שקו המדה מדדס בטומאת אלא ממת שנמדדו תפעולית עצמותו יש להם התחלה מצד התחתונים וכמה וכמה יתטצצו
בסיד הדינים הנאצלים נמדדו שס בטהרה וחוייבו למטה המדרגות מדרגה אחר מדרגה מד שיגיעו המדרגות אל זת
בחייב תקום מהחלב בבירור האוכל מתיך פסילת וכאומריט המחודש הראשון ולא טיחסס בשם מחודשים שאינם מחודשים
בספ״ר בש׳ התמורות ונאריך בתמר י״ב בע״ת ובחינות ולכך לא יקראם נאצלים והנאצל הא׳ כתר רצון תרצונות ולא
הסיגים מן מ ס ף ותותב ולא בפעולתם לעצמם ח״ו ולכך נייחסס במספר שאינם במספר ולא נייחסס בא״ס שאינם
הוא חיוב לט בסוד ק״ש בהגיע התפשטות קו המדהבאמריט א׳׳ם שא״כ אין הרחק ואינם חוץ ממט שהרי עצמותו בנאצליס
כשכמל״י שעיע עד תיבל לבנת הספיר ימשס בזדוות נתן ואינם עצמותו שהרי היא התחלה מחודשת בענין שאין בנו
לקי המדה דרך להתרומם ולהתעלות ילא יהי׳ לה התפשטות כח הדבור לא כאן ולא כאן רק שנדע שיש התפשטות חיים
משם ולמטה כדי שלא ניתן מקים ח״י להתערב קדש בטמא משולחים מעצמותו אל נאצליי יתפשט הניצוץ הזה מרוממותו
יזה רמזט בריש קו המדה סי׳ א׳ יאל כל תפרק תזה רמו לתחייתו המחודש הא׳ וזה רמז באומרו סי׳ ג׳ עדותא דשאר׳
בסי׳ ג׳ באומרו שארי מעילא מאתר דשארי שעורא עד סוף תלת התחלה ואינה התחלה מפני שיתרומם למעלת טמירא
דטמירו והוא עני! נפעל ותאי נציצו אתרביא ואינו טדע ולא דרגי מתמנותא :
כמד ,פעמים אט אומרים שהנשמה תפעל בגוף ניכר ונציץ דלא אתגל<ולא ידע ואינו מעט מפני התרחק א ט 6
יין
הגדול עד דמטי שהרי יש שיעור מרוחק לרעוא דרעוין היינו דרך העברה ואין תענין כך בדקדוק
רצון הרצונות כדפי׳ : שהרי משמה רחוקה מן מ ו ף כמת מדרגות אמנם תפעול
פי׳ לעיל בתמר אנ״ג שתכתר נקי רצון כבן* ב מ
משמה בגוף ע״י הרוח והנפש הרוחני" והס בנפש החיוני׳ פ י ק
יהבחי׳ הא׳ שנו רצון תרצוטת דתייט ומשם יגיע פעולת משמה אל מ ו ף ועכ״ז דרך העברה
נאמר משמת תפעול בגוף כך ממש הוא אמרינו א״ס נשמת בחי׳ השתרשות הספי׳ ברצון נק׳ רצונות שאינם בגילוי אלא
שעלת בספי׳ שהם כדמיון הטף על דרך משל אמנם יש ברצון שעלי ברצי! להמצא • )למעלת מזה עוד רצון הכולל
הרווק גמל בו א״ס לספי׳ כדפי׳ לעיל תמר • שהרי א״ס איט רצונות הרבה דהייט כעין שורש אלו השרשיס רצון תרצוטת
מחודש ושאר ממצאים מחודשים ושאר ההבדלים אמנם ענין כדפי׳ נמצא שתחלת מציאות בחי׳ הרצונות בבחי׳ וו וכאן
התפשטות אורו בספי׳ שייחסט בשם חיי הספי׳ מי יוכל תחלת שיעורים ומדות אמנם תם באין סוף ומדת ולכך אין
להעריך כמה התפשטיות יתפשט המציאות שהם כלס יתטצצו כאן גילוי למדידת שיעורים אמנם ישתלשלו מנחי׳ המציאות
מאתו עד שיגיע המציאות מעצמות אל מלים שהם רצון הזה השתרשות תות להיות מתפשט מכאן מציאות תמדות אל
הרציטת תחלתם מאמי ולא טדע רק שחוייב מציאותו ומאמתת י מקום מדידתם ושיעירס ותם נאן כאין שיעיר ומדת וכאשר
מציאותי חויינ התנוצצות נשמת כספי׳ אלו ולא יגיע מחשבתיט ישתלשלי שיעיר מסשישתלשלו שלא נדע שיעור נמת אלא מת
לידע מתחלת התפשטית התתנוצצית עד מעתו אל רצון שנדע מצד השתלשלות משם ימצאו למטת והייט סוד מדידת
הרצונית המחודש דהייט תחלת מלים כמה וכמה יתי׳ שיעור מלכים העולים במציאות א׳ נדפי' נאדרא שער • אמנם
ענין המלכים כעצמם שלשלת יש לתם וימת וימלך דהיינו ההתפשטות תזת מפני שאנחנו לא נדע מלית רוממיתי כדי
שנדע כמת מדרגות יתי׳ העני? עד שיגיע סוד החיים האלו וימלך תחת מדידתו וימת סוף מדידתו וישתלשלו .ועם היות
אל מלים אמנם נדע שיש כלי א׳ שורש כל מלים כתר שתם מנוניס נחיתת וחורבן כבר,ש׳ נאדרא שס מוצעים
ראש לכל בת״ מ ת ר יקרא רצון הרצוטת מאתו יתטצץ נשמה ונעלמים לצורך השתלשלות ממשך אח״נ דהייט התפשטות
לתחייתו אמנם לא נדע מה ענין שיעור התפשטותו עד האצי׳ שהושרש נסוד אלו המלניס והי׳ מודד והילך קשרים
שיגיעו פעולותיו מן הגבוה המתעלה אל הנפעל תחחודש אלו דהיינו סוד עליית המציאות נחנמה העליונה דהייט
ואס יאמר אומר שירצה לידע זה יסכל תכלית הסכלית שהיאך חכמות העולות !משתלשלות מכתר שבנתר עד שימצא חנמה
נוכל לשער מת שלא נדע מתותו ולא שיג ממנו רק חיוב שבכתר וכיון שתגיע מילוי אל מציאות בחי׳ וו קשר׳ ומדד
מציאותי וכמו שהוא מרומם על כל נמצא תחתון כך הוא שיעור מציאות חכמת דתייט קשר י׳ וכאן ראש לכל החכמות
מחמס על כל נמצא עליי! והיאך יעלת בדעת שוס נמצא המתגלית וסוד חכמר^זו הוא חכמת שננתר שנת סוד מוחא
לומר שאין הרחק ממנו לנאצל המחודש וכיון שיש הרחק דסבא וענייט החכמה סאת בה מחשכת כל הנמצאים שכל
נ מ ר ח שיש אמצעי שהוא מתמצע בין ב׳ הקצוות והאמצעי ממצאים המשתלשלים למטה עולים כאן כמחשב׳ והוא כלל
הזה או האמצעיים האלו תם ממנו בלתי מחודשים מצדו ג׳ אלפי עולמות דהיינו ג׳ ספי׳ כח״ב וכל א׳ כלולה מאלף
מחודשים מצד התחתונים אין להם התחלת מחודשת מצד דהיינו י״פ י׳ ו" מי׳ עד שיהיו נכללים בדרך זה י׳ חכמת ג׳
ספי׳
לף69 , אילימה עין בני תטו־ ד פימב פ״טג םפןיי
כעגול זה כתוך 1ה כדפי׳ וסוד העיגול לעולם כלל הי׳ וכל ספי׳ ג׳ עולתות ככל א׳ ואי אלף עילמית שתם כחי׳ תספרס
המציאות הנז׳ איט יוצא מעצם המחשבה העליונה כתר אלף תתכינת ותם עילמית תצד הבינה ותם תשתלשלית ג׳
שכנתר כדפי׳ כסוד גשמה לא כסוד כלי שהכלי הוא סוד ספי׳ •אל שכה זה לתטה ווה לתטת תות כח״ב שבחכמה
הגז׳ כא״א כאדרא וכפטירת רשכ׳׳י ופי׳ כחש׳׳ק וע׳׳כ אינו שבכתר ולכך העליון דק כעלם הב׳ תתגלה יותר תג׳ תתגלה
תתייחס כשם קי המלה שסוד קו החדה הוא תתפשטית ייתר שכל א׳ כלילת תאלף דתייט שישתלשלו אלף תכל כחי׳
תכתר למדוד ועד כאן הוא עצם המציאות לתעלת אמנם וכחי׳ אלף עולמות מחכמה אלף עולתית תכתר אלף עולתות
מכאן יתפשט מהקשר הזה הנרמז כתדיתיי ושיעוריו יתפשט תכינה יהעילמית כעצמם ג״כ כלולים וכללית תחתין שככלס
סוד קו המלה למדוד תדידין ושיעורי! בהתפשטות המתפשט לטיט חל׳ שככינה שבחכמה שככתר כחי׳ אחרינת שכת כחי׳
מכאן ואילך שיתפשט מלילת סול החכמה והלנה שבכתר אחרונה שכה הוא עולם אחרי! מאלף עולמות הוא כלול
כאשר נבאר וכאן ראש לשיעורי המלות כתו שהכתר ראש אלף אחות דהיינו אלף כחי׳ מצל הבינה שהיא מספר האלף
לכלים והספי׳ המתפשטות כך הקשר הזה נשתה הוא ראש אמות דהיינו אלף נחי׳ הת״ת הנק׳ אמה מצד הבינה אלף
להתפשטות הנשמות וכתי שתכתר נעלם ונסתם ונפתח לספי' מספרם וסופם נתתם נה׳ זרתות דטיט הזרתות חמשת
פתיחת מועטת להמשך מציאות אצילות תיקו׳ תכתר עצתו נלפי׳ נםול נחי׳ ה׳ אמנם הזרתות בעצמן מצד הנינה
והיינו השתרשות תםפי׳ כך תנשמת תזאת נעלמת ונסתרת ותם ג״ב ה׳ מצד הבינה דהיינו סול חמשה שערי הזרת
כסוד הקשר תזת ומכאן יתפשט וישתלשל סוד התפשטות עצתי אות ת׳ מהנינה ותם ת׳ זרתות בדפי׳ נמצא דרך קצרת
יהספ״ נשמות לחכמת וכינת שבכתר : השתלשלות קשר זה הראשון לנילס ג׳ אלפי עולתות תם ג׳
5תח הקשר הגז' ויתפשט וימדוד סוד החכמה ט ג
פילו ספי׳ ובכל א׳ יא׳ אלף עילתות ינל עולם ועילם אלף אתות
והבינה דהיינו סוד כ׳ עזקאן דהיינו והי זרתות הרי תוצא העולם בת׳ זרתות דהייט הבינה ת׳
סול העלם החו״כ והדעת כחכמה והעלם החו״כ והדעת פתיחת הספ" העליוטת ואלו הס בסוד א׳׳א וזה נשתה להם
בבינה תם כ׳ עזקאן להייט סול כ׳ טכעות פי׳ עניינם כפ׳ שיתייחס ננל ג׳ ראשונות שננתר עצתו נדפי׳ שעם תיית
וימלול שעור מלתם מאת אלף עולמית נמצאו כ׳ מאתים שיתייחס נשס התלות אינם תדות אלא נשחת נדפ" אתנס
אלף עולמית וככר פי׳ חשבון תאלף מהבינה ועולמית ענייני הנשתה יתדוד ויכלול ככלס השכליות האורות האלו ועד נאן
הבינה וככר נולע קשר החכמה בבינת ולכך כ׳ נאחזות נכללו כקשר זה כדפי׳ • אורך הקשר הזה דהיינו ענין החסד
הטבעית האלו זו כזו • וככר נודע שכין החכחה והבינה סול שט התתפשט ג׳ אלפי עולתות דהיינו תיית׳ כלולה תג״ר
הדעת שעליו נאתר עץ החיים תהלך ת״ק שנה לכן כין עוקא כלילית תסוד האלפים עולתות דהיינו תנחי׳ הבינה כדפי׳
לעזקא ת״ק אלפי עילמית תדידת שיעור הדעת המתפשט וה׳ אצבעות דהיינו התפשטות מציאותו עד צאתי כסוד
חן החכמה לבינה שהוא תפותח שערים בבינה לכל כחי׳ תפני החמשה מצד הבינה ואצבעות הס כח" כדפי׳ כפ׳ דהייט ת׳
ששערי הכינה ה״ס ה׳ ספ" אלו הנכללות כדעת דהייט ת״ק אצבעות חג״ת נ״ה שהם י״ד אחת ויתפשט סוד הימין עד
סוד תחג״ת נית שמהם נעשו נ׳ שערי כינה במקומם שהם המקום הזה שלשה קשרי הזרוע ג׳ אלפי עולמות יה׳ אצבעות
סוד ה׳ כלול מי׳ תכח החכחה וליה תם סוד ת״ק אלף עלמין היד אמנם כאן הוא נשמה ואין נעצם הספ״ נא״א יד ימין
וכין עולם לעולם הוא טפח דהייט כח" המל׳ כדפי׳ כפ׳ ושמאל ולא זרוע כלל • אמנם כנשמה יהי׳ כה כסוד הזה
וכ׳ טכעות אלו תכי פעולותיה ועניינית תתפשטי׳ יותר מן לכלול המציאות התחתון כעליון ורוחכ הקשר הזה דהיינו
הא׳ ויהי׳ גדולה מן הא׳ מפני שממנה יתפשטו תתציאיות גט׳ שנו כסוד תנשמת כדפי' ימדוד ג׳ אלפי אמות ירד
להתפשט והא׳ היא נעלתת לעצתה וסתומה כדרך החכמה מעולמות שתם האורך אל אמות שהם הרוחב יתיינו ג׳ קשרי׳
שהיא סותמת ותעלתת לכך יהי׳ עניינה ואת ראש דהיינו שהם מרוע השמאלי ג״כ והם ג׳ אלף כסוד ג״ר כדפי׳
גלגלת וזאת תוח בתוכה כנודע וכך הס כל עניינם ככל והעולמות הס תכינה והאמות תת״ת כדפי׳ כפ׳ • וכ׳ כחי׳
מציאותם חכמה כתוך כינה • והנראה לי שתקשר תנו׳ כפ׳ אלו עם כל הקודם נקשר כסוד עגולות להייט סוד הת״ת
תקודם כתדידותיו ושיעוריו הוא נשמה לרישא ומוחא ושערי׳ כדפי כפ׳ והס עגול כעגול דהיינו תת״ת כיסוד גוף וכרית
וכל אלו העניינים תנרתוי׳ בתיקו׳ רישא כאדרא בא׳׳א וסוד חשבינן חד וימדוד מציאותו העגול שית אלפי עלתין דהיינו
כ׳ כחי׳ דהיינו אורכא ופותיא דהיינו נשמתאדחצחאדאתרן סוד תת״ת המתפשט כשש קצוות והס עולמות מצד הכינה
מצח הרצון ונודע שהמצח כת ג׳ כחי׳ • הא׳ אורכא • הכי ואורה וזה כסוד היות המציאות הזה עולת ונאחו לתעלה
פותיא • הג׳ כעיגולא • וג׳ כחי׳ אלו כנשמה יש כה שיעורן ויורד ונאחז למטה ויהי׳ סוד תת״ת כתוכו היסוד 1׳ כו׳ עגול
ותדידין *אולי צ״ל אל!
אילימה מד
עין נ ל וזמר ד *״מנ <** ס)£ףי 70
שההוד שעורה נחמשי׳ דהיינו ה״פ ויד׳ להייט ג׳ לכך ימדוד ומדייק כדפי׳ ולכך ענייני הקשר הוא הראש ג״ר כדפי׳ והיינו
עומקי( דריניע נ׳ ורתין לאתפתחא לה' שטרק שהם חג״ת גולגלתא כסול נשחת׳ וחשם יתפשט חצחא יהייט אורכא
נ״ה דנצח חמש להייט מדת הנצח שהרי למעלה הוד על נצח ופותיאועיגולאועל כאן תעלם ואין פתיחת פתח כלל לגשמי
לחטה נצח על הוד • או נאמר שתחם חמש ויםתעף נכללות כמו שאין לכלי׳ עצם תיקו׳ א׳׳א שאין גולגלתא חוחא וחצחא
חחשיס נעוחקא שהיא הוד ווה עיקר והנה נל נללית וה נ׳ ופתח" • אמנם כ׳ עוקאן לקאמרן כפ׳ זה ת״ס כ׳ עייגין
ה׳ נסוד החל׳ דהיינו הריבוע וחנאן יה" שורש לנל חדות ונסול עייגין אמרן חוורא בגו חוור יתייט עזהא גו עוקא
מרונעת נשימדוד הנשמה למטה נםוד קו המיה המתפשט׳ יחוירא דכליל נולהו חיוורי דהיינו נין עזקא לעזקא ת״ק
מן הנתר נלפי׳ שהרי למטת נשיתפשט ימדוד נעיגולא או אלף והייט נשחה לנל׳ הנו! וחפני שהוא השגחה מתפשט׳
נרינועא נסול תת״ת והמל׳ ונאן הושרש הענק ונראה שסול אחר שתוא סוד ת״ק אלף עולחות אלו פותחי שערי ההשגחה
פתיחת הפה יתי׳ תעני! תות נסול נשמ׳ נא״א והנה מלת נלפי׳ וחנאן יתפשט שיעור חוטחא שת״ס וא״ו ולנך נסול
הריבוע הזה יה״ ענין המל׳ נלפ" ונל מלותיה תם חחנעת הנשמה הוא סול הזרת נאשר יתנא׳ ולנך קאחר מהנא
ושורשם נאן והנה תיא נת ז׳ ננל ענייניה ולזה תמצא שמלות״ אתפשטי לתתא ומליל קו תחל׳ ג׳ זרתין להייט ג׳ נחי׳ לת״ת
כאן על סוד נחי׳ המל׳ ולזה תמצא שסוד ריניעא ימחל נשוד תדעת פשיטק נלא קשרא אלא יורת על סוד התפשטות
ולנל רינועיתשתים ל׳ פיאיתיה ז׳ חאה אלף עולחות• והנה תחוטם באורך שאין נו קצור נלל וו״ם נשחת החותם המתבאר
המספרים ז׳ מצל המל׳ מאה חצל תת״ת אלף חצל עולחות מצל נאלרא אתרא דהתוא זרת שתק רנוא עלמין דהיינו סוד
הכינה כדפי׳ נפי ושבעה טפחים והרי מספר הזי מן המל׳ תת״ת רק ותם בלולים עד סוד תרנואות דתייט אפי׳ מהחכמה
יחספר הטפחים הם חחנה והטפחיס עצחם היא היא כדפי׳ נדפי׳ נפי• וטדע שתתיטם סוד הת״ת ולנך אצי׳ ותיקו׳ מנאן
כפ׳ וחמש זרתים הרי מספר הה׳ חחנה שהיא כת ה׳ וכת כאומרו ושמים מרת תכן והיינו שהוא נלול ס׳ רנוא והיינו
ז׳ זרתים חצל הזרת ודאי כדפי׳ לעילופלגא ופלג פלגא היסוד תקן לא אצי׳ שהרי אצילותו מלמטה ודאי אלא תיקו׳ דהיינו
ותחל׳ ת׳ ליחין תורתיס לו׳ דהיינו חחש ופלגא ופלג פלגא אח׳׳כ כלולתו וייס שכו מי׳ וי׳ מי׳ עד ס׳ רכוא תיקון זה
כ׳ הם ו׳ עומקא ורומא להייט הטיה שהם למטה שתס חכאן כהאיר השורש הזה נשח׳ חוטחא דא״א ככלי זה הנק׳
השפתיס חוץ מהפה והס סול ג׳ והי זרתים כלפי׳ לעיל שגרה חוטחא דאריך יאיר וינשכ נשימ דחיי ויתארך תת״ת למטה
הס נ׳ ות׳ והייגו סול קי המלה שהיא מתפשט׳ אורך ורוחב ויאיר כס׳ רכוא • והנה אורך התפשטות זה המתפשט חכ׳
כעיגולא כסיל המצח כלפי׳ ויתפשט העגול סוד העינים טכעית דתייט ג׳ זרתות אלו הנז׳ היא סיד ס׳ רכוא עלמין
והחוטם ובסופו סול הרבוע דהיינו הפה וסוד העומק והרום כל ורת יכל עולם לעולם מאלו תחתנחנין כסוד תת״ת
בסול תשפתים יתיינו בסול תנשמת לוקא לא בתיקו׳ אריך כדפי׳ לעיל כליל ד׳ אלף עלחין אחרנין דהיינו סוד היות
כי כסוד הכלי יש לו סול שעיר ימלות לעצמי לתיינו עצם המל' מרובע׳ לכך יתקן כל סוד כחי׳ וכחי׳ שבורת הזה
הכלי י אמנם אלו הס כלליות שיכלול הנשמת תוך הכלי שפי׳ שסוד תת״ת תתחיל לתתרנע חת שלא נעשה עד כאן
והשכלת השכל העליון שישכילהו ייאריכהו וירחינהו ויעגלהו נשים חדת וטדע סוד תורת דהיינו סוד י״נ ייתרנע חכאן
וירכעתו וירוממתו ויעמיקתו כסוי חיות הפניחיות וכאן חפני שי״נ נא" לסוד ארנע׳ נדפי׳ לעיל נפי • ועתה יתפשט
נסת׳ ונחת׳ ונכללו סוד כתיקי׳ הכתר כזולת סוד תיקו׳ דיקנא
קו החלת ויחדוד עד נחי׳ שסוד תורת יתחלק לחלקיו למטה
כסוד הנשמות כאשר יתכאר כע״ת • אמנם כאן תושרש חדת
חהחיתס הוא הפהלחטתחתת״תחל׳ אחנם יתי׳ ענין תמדת
למדות למדוד לכל תספי׳ והיינו כלל קשר א׳ וענ־יט וסוד
הזאת מתפשטת נ׳ זרתין דהייט נצח והוד ופלגא דהייט
המיה למדוד כש־תפשט מכתר עליון למדוד שיעודן ומדידין
היסוד יפלג פלגא דהיינו המל׳ יסיגו שתורת נעצמו׳ ימדוד
למטה • והנה מת שימצא כמדות סוד יהו״ה הוא סוד הדכוע
נ׳ מדות בגרה הס י״נ י״נ נל א׳ וא׳ והיסוד ששה נגודע
וכאן כסוד שיעור המד׳ יכלול סוד יהו״ה שהרי יהרה הוא
והמל׳ ג׳ נדרך נחי׳ תגי׳ נסוד י״נ גנולי אלנסון בסוד
כלי ואינו נשחה ולא יגיע כחי׳ הנשמה אלא הכלי לתתחתם
חסד דין ורחמים וזו נשח׳ וחת גם ננתר ימה גס נסוד
כסוד יתו״ת עד תגיע שעור תחדות לסול הרבוע ולכך
יתקשר כו כשם יהרה תיקו׳ אריך כדפי׳ כנודע ששם יהרה הרחמים אמנם יתפשט קי המדה וימדוד סוד הרבוע דהיינו
ככתר • אמנם חכח" זו ולמעלת יזדכך מספ" לנשמת המל׳ המרינע׳ שחה שהזרת יתרנע בסיד י״נ להתרגע ג״פ
ויתעלה מסוד הענין עד שיתקשר בא׳׳ס שאין שיעור ומדת ארנעה למדוד נסודהמל׳ שהיא מרובע׳ וטדע שהט״השהס
להתקשר סוד המדה והשיעור כא״ס ממטה למעלת אחר ריחא יעורקא הס למטה מהמל׳ לנך יתחיל קו המדה
למדוד רניעא לעומקו שהי׳ היד נעצם למטה מהחל׳ ונודע
שימדוד
לו« אילימה 6
״ י ״טי׳ ט פ
עין כל תפר ד ספר
הם ל״ז כולם רל״ו • ונראה שעד כאן אין מציאות אלם אמכם שימדוד מלמעלה לחטה עד תריבוע כדפי׳ ויתאחד הענין
מן המציאות תזת ולמנות מציאות אדם והיינו סוד שם יהרה כולו כא׳ וישתרש כעין מדה למדוד לכל השיעורין והחדות
שאין עיקרי אלא מן החכמה ולממה וכך סוד יהרה וצירופי! כדפי׳ • ויתי׳ סוד תנשמת הזאת מאירה כחותיה ופעולותיה
איט אלא כחכמה ועם היות שאמרנו חשחתאדרמעאנסוד בסוד הכלים שהם תיקו׳ תכתר וירבו פעולות שהם פעולות
יהרה כנר פי׳ כס״ד וכאדרא כחש״ק שאין אותיות ככתר מצד הכלים כדפי׳ ענייט לעיל ואין הנשמה הזאת משמש׳ אלא
ולא יצדק כעצם ועד״ו כנשחה • אחנס דרך המכרה חפני אור בכלים כדפי׳ כפ׳ הקודמים בת׳ תקודמ" • ובאמת יתיחסו
שראוי להמצא למטה שס יהרה יקרא למפלה שם יהרה הפעולות בנשמת ובודאי אין הפעילות בנשמה כמשלים
ולזה עיקר שם יהרה חן החכמה ולמטה ולזה הם י״נ שהמקלט לעיל בתמר ב׳ ג׳ • וכל פעולות הנשמה הזאת
קשרים ורל״ו קשרים הס םה־ כמ׳׳ה דהייט שורש לרח׳׳ח ומל׳ הזה שהוא הכתר בתיקו׳ אינם פעילות מתגלות אלא
איבר" שבכללות אדם חכמה מ״ה ולזה כסוד נשמה כשורש פעולות נעלחותבסוד החנואר בחש״ק ויתבאר בתחרחע״ן•
מציאות לחכמת מיד קשר ׳״נ קשרים הם י״נ חלקים אל 1
ולזה אינם פעולות ולא משמה נשמה להגלות פעולות״
הגוף נולו ורל״י שהם עיקר הענפים חן ת״׳נ וי״נ חלקי שרש מהשרש מושרש להמ׳ הפעילות למטה • לכך סוד
הגוף ראש״ס הס נז׳ מוהר שהם ג׳ בזרוע ׳חין ג׳ כזרוע תיקו׳ ׳תנתר תם י״נ מקורות י״נ תיקו׳ דיקנא אלו הם
שמאל ג׳ בשיק ימין ג׳ בשוק שמאל הס ׳״נ ורל״ו נשאר פעילות המתגלית נתתפשט׳ למטת דת״נו ׳״ג מדות של
בל הגוף הס רח״ח קשרים.שנקשרים האיברים יחד ושרשם רחמים לכך מתם ולמטת ׳עשת הנשמת למטת ייאמר ענין
ננשחה העליונה בדפ״ זלות תם סוד תיקו׳ דיקנא לעצמו ולא שתענין לעצמי שתר׳ חנלל תנתר הס אחנס
נאמת נו״ק אלא שאין קצוות ננתר • אמנם פעולתם חפני היות נח" פתיחתם נמצא למטת לנך יקרא ענין
בתעלס כדפי׳ ויתנאר נמקומס נערה • והנה כאן לעצחו ולנך ינחן נסוד הנשמה נחי׳ לעצחי לא שיש
כסוי החכחה בסוד הכתר אחר שהגיע אל סוד תיקו׳ משחת חילוקים ונח" אלא נלת א׳ אלא יתייחס
דיקנא שייחסו אל תכתר וייחסו אל תחכחת שחשם עד כאן חדת א' שורש לחדות וחנאן ואילך
שורש החכמת להתגלות ולהתפשט מהכתר כאן תתחלות חדה נפ״ע :
התפשטות קי המדה לתגלית ולכך כל תיקו׳ דיקנא הם n yנאן נלל ר״ש .נקו החדה נש׳ א׳ חפני ד מ
פרק
שערות דתייט כל שער ושער יא״ו מפיק מן י׳ דהייט היות סוד קו המדה תזאת חן המציאות
סוד תדעת חן תחכחת !כשיתקבצו חלקים רמס כהשתתפות אשר אין מ שיעיר וחדה עד יחצא השעיר והמדה דת״ט
אל סוד ״שובם ותיקונם יעשה ת״ כאשר יתבאר בחקוחו מא״ס עד נל מציאות תנתר שנק׳ תנתר א״ס והוא ייצא
בעז״ה כך הוא סיד הנשמה הוא התפשטות קו החדה מא״ם לסוף ומאין שיעור לשיעור ומאין מדת למדת ומנאן
להגלות כדפי׳ ולזה ייחם ר״ש שער ב׳ מכאן ואילך ועם ואילך יתחיל השעור והמרה ולנך עד נאן אין מדת עלית
היות שבסוד הכלי אין נו כ׳ אס ׳״ג תיקו׳ בסיד י״ב והנקודה אמנם מש׳ הנ׳ ואילך שתוא משעור ומדת נשמת החכמת
האמצעית תכוללת עכ״ז בסוד יןנשחה יעשה סוד קשריי תתחיל קו המרה להתפשט ולמדוד מדת על" ירצה שיעורין
אל! וכאן סוד השתרשות רח״ח איברים המתפשטים כללות וחדידין שפעולותיי מתגלין נדפ" ותנא סוד תיקו׳ דיקנא
אדם דהיינו חכמה וכלמה שמחכמה ולמטה כדפי׳ ובאמת ענין דאריך שהם חדות של רחמים למטה א״כ נשחת׳ פיעלת
זה בכללו׳ מציאות הנשח׳ שהיא קשר הטי לעיל-והנה לעיל הקשר פעולות עלות ולכך תחלת המדה י״נ קשרים שהם סוד י״ב
הני׳ ה״ בו סוד אורכא ופותיא עיגולא ורימעא עומקא ורומא ויש לתם נקודת אמצעית הכוללת י״ג וטיט שהם ׳״ב
ותחלת מציאות השם יהו״ה היינו מרימעא א״כ כללות מתקשרין ונעשים אחרות ומקורה ההיא המיוחדת כוללם
הקשרים אלו תלוי בסוד בחי׳ הרימע העליון דה״ט נחי׳ כולם • והנה אלי תי״ב חתפשטין ברל״ג והס ג׳ בחיי תקשר
פימא יכך תם בתיקי׳ מהכתר שרובם וכולם סחיר סחור הא׳ דת״ט סוד תכתר וי״ב שתן נכללים בכתר ורל״ו שהם
לפימא כאשר ית׳ והנשמה דומה אל הגוף בקרוכ -יתנה תסתעפות תי״ב ותם עלים וחתפשטיס לחיץ אל החכחה
סוד ג׳ בחי׳ אלו .שפי׳ בסוד הקשרים תא׳ סוד קשר א׳ וסוד אלו משחה כדפי׳ • ו מ ת ענין תקשר תא׳ העליון
הכולל כל הקשרים דוחה בדוחה לכל קשרים עליונים שפ" תראשו־ תקודם כפ׳ תנו׳ לעיל תוא תכתר הוא שס יהרה
ירצה כל מה שנכלל בסוד השער הא׳ בחדיתיו ואורכו בסוד ריבועא כרפ" • תקשר מ ׳ ׳״ב קשרים תם י״ב
ורוחט .כך חדת תכתר הזה מפני היותו העתק העליון הויי״ת כנודע • הקשר מ ׳ הם רל״ו אותיות דהיינו י״פ י׳
זולתי שהעליון נעלם ונסתם וזה התחתון נגלת דהייט חנמה ה׳ ה׳ ג״כ עשרה הם ״ פ״׳ עשרה הס חאתיס וא״ו הס ופ״י
קלומה
"1£ אילימה 6 6
J Dע ץ כל תטי י פיטי ״טי ״מי
הקשרים הא׳ עצם הכתר הנעלם • הנ׳ הוא סוד י״נ קלותה סתומה חכמת מתגלית ומתפשטת ולפי האחת הא׳
קשרים והוא ככתר וישפע למטה מפני היותו גילוי הכתר נשמת כל תיקיי תכתר ו מ ׳ סוד נשמת תיקי׳ חדש ימיט
ומוצא תיקו׳ להתפשט לחוץ כאשר יתבאר לקמן כעז״ה • כקדם • ב׳ מפשטות והסתעפות נשמת י״ב *ליקוט דיקנא
אח״כ יתפשטו ז׳ קשרים הא׳ הוא הקשר הג׳ שהוא ע ז י׳ שהם ג״כ קשרים ממין לסוד הקשר • אמנם לא בשיעורו
שבחכמה והוא סוד מפשטות הקשר הא׳ ולזה יש כקשר ומדתו יכך תם סיד כלל תכתר יתי״ת יסוד תיקי׳ הכילל
*הנה כעד הקשר הא׳ אלא שהוא נגלת ויתפשטו עוד ג׳ מ י ׳ יהו״ה ושאר מיקו' יש בהם סוד יהו״ת אמגס צירופי.
קשרים שתם סוד ג׳ קשרי חו״ל יסיט ה׳ ו׳ ה׳ שבשם המיות שתם תיקו׳ הקשר ולא בעצם כקשרים אל! מליוגיס •
העליון שכחכחה ולוה הס חיך ולשון ומגל׳ כלפי׳ לעיל הגי רל״ו קשרים שאיים אלא השתעפות עגפ" שוי מפשטות
בפי וסול חול הוא מפשטות רוח החי״ לכל הספ״ שבסול אותיות פשיטית מאה יודי״ן מאה הס״ן ליו ווי״ן הס תיקו׳
חיך ולשון פה הוא מפשטות נשיכו לרוחא לחיי • ועם תיות והגשמות לאלו מ נ פ י ם הס נכללים כולס בסוד קו תמדת
שמדדנו בו סול כל הגוף אינו אלא ראש לבל אמנם הענין ולא יצאו לחוץ ח״ו שמל נכלל בקו מ ד ת :
הוא כי כל שם יש בו סול כל המלה ולרך כלל כל מ מ ו ת י ק מיי הנה נכלל סול מ י ה ב׳ קשרים תא׳ קשר 6
יחל הם שעור חלה א׳ כלפי׳ לעיל פ' ולוה סול חול נאמר א׳ שהוא הנו׳ כפ׳ מ״א ומ״ב • הב׳
בו וכחול ארבה ׳מיס דה״טסול חול ג׳ קשרים אלו האחרונים קשר וה מולל כל הקשרים האלו הנו׳ והנה יש בו מלות
לשבע עשרת קשרים תם מתפשטים ונוהגי׳ רבו׳ וגדולה כמיות הקשר תא׳ ממש והיינו תעתק כל הקולס• כסיל
ליחיס מחתוניס שהם הספי׳ תעלות וסול חול ות הוא הקשר הוה לכל מיקי' מליינים בח״ וו מראת אותם
גבול ליס בהיותה סוערת בליניה שוקט׳ שמי הרחמים ולמטה ומליון נעלם יות תחלת מגלות עיי קשר קשר ג׳
מהגשמה העליונה הס חשקיטין גלוי דיניה כטלע וכדפ״ למטת מקשר מולל י״ב קשרים שתם נכללים בקשר ב׳
בתיקונים שער : כלפי' והקשר הוה הוא מה שהחכמה יתמצא לחמי ולמפשט
הנה מכאן תחלת דיוקן שמת אדם דהיינו סול מ ו
ייופ
מלותיו למטה ו מ ה הקשר הוה היא לומה לא׳ במלותיו
ו״א ותתחיל מדיד ברישא לאתפשטא לתתא אלא אחר שסא עלה ועומל קי מ ל ה להתפשט ומראת
לסיני מפשטות מעילות לתמצא חו״א לתחתונים • והנה מציאות מעילות ייתר משאר מתריס• י מ ה עס תיית שהם
תחלתו באורכא לתייט חסל שמי תחלתו בחםל מצל מ כ מ ה בקשו־ האמצעי י״ג קשרים כלס קשר א׳ יסיט י״ס כלפי׳
וראש ית תיא תחלתו בחסל שארי מלעילא ממכחה וחליל בפי ו מ י ככללו בקשר א׳ י׳ ווה הקשר ג״כ הס י׳ שיש
בעגילא תתפשטית הדעת סיד הת״ת שהוא עיקר הסתעפות כסוי ״ סול י״ג והייט שםייס יהו״ה יהו״ה יהו״ה ש מ
!״א לב׳ סטרי! ש מ ימין ישמאל • והנה הקשרים הקילמי׳ שוי מ ב ו ע לסוף הקשר כטיע וכדפי׳ בקשר הא׳ יכאשר
הכל ימין ולכך לא ס ׳ בהם ימין ושמאל מפני שכולם חסל יתקשר יתקבץ ג׳ יויי״ן וג׳ הס״ן וגי ווי׳׳ן ויעשו כולש סיי
תתפשט ומשתלשל חכח״ לכהי׳ • אמנם עתה הם חסל ולין ימ״ה בסול מ י ט ע ויהיו סוי י״ס יסיט מפשטות תקשר
לכך יתפשט לב׳ םטרין ועיקר המציאות כחלידת יו אורך א״כ יתי' מ ג י ן דרך כלל ג׳ קשרים כלפי׳ וימצאו עתה י׳
יעיגולא דתייט חסד ות״ת תטת כלפי חסד יעכ״ו יש בו בה ג׳ בחי׳ • עוקץ עליון כתר תייט קשר א׳ ועוקץ מתון
יתין ושתאל לכך הצל תא׳ תדידתו תוא סוד ג' תאה קשר ג' וגיו באמצע הוא קשר א׳ תיא קשר ב׳ ותם י״ג
וזרתין יפלגא וחל שליש וכמוהו לצל הב׳ יתפתרין הס קשרים בסול תאמצעי כלול י׳ יסיט גוף תי׳ תם י״ג והיינו
ימיניות ג׳ מאה חת״ן ושמאליות ג׳ מאת בג״ה והס בבחי׳ כח״ב שבחכמה ו מ ג׳ קשרים כיצל קשר הא׳ הוא מ ת ר
ורת שפי׳ כפ׳ ופלגא ייסוד מתחלק חציו לימין וחציו לשמאל עצמו ומא תקשר תא׳ שפי׳ שהוא קשר לכל הקשרים והוא
וחד שליש היינו החל׳ שיש לה ג׳ בחי׳ שליש לימין ושליש נעלם וממגו חית לכל מ ל ו ת קשר אב לכל הקשרים וקשר
לשמאל ישליש לאמצע בענין שימצא סיד תוכיות נשחת לכולם ב׳ מ א קשר מולל ״יב קשרים כלפי׳ יהיינו י״ג קשרים
לגלגלתא דרישא העיר חח״ן לימין ובג״ת לשמאל ויסוד מפני הנחי׳ מ י א תטללת כלפי׳ יסיט שהיא קשר א׳ ובו
ומל׳ לימין ושמאל • והנה דרך גולגולת תראש אל הוכר י״נ קשרים יכל תי״ב חשובי׳ למלול ב מ חלית • אמנם
שמתחלק לב׳ חצאי; ולכך סוד הנשמה מורה על ב׳ רל״י הס פרטיים • יאח״נ מאלי ס ״ נ יעשה קשר ג׳ הוא
הנהגות ימינית ישמאלית כדפי׳ והנה ג׳' ספ" ימיניות עדיות עצם החכמה מתפשטת חן מ ת ר p iהיא ננל״ שחסול
לג׳ אמצעיית צריכית קשר שלשלת כזה 5יסיט סוד מולגין תיקו׳ ייקנא יתפשט ניצוצא להאצי׳ מ כ מ ה רישא לועיר
והנה משחתא דמולגין מ ל ק תא׳ תיא | ג׳ מאת טפחים אנפין והייט סול מפשטות קשר ג׳ מב׳ קשרים אלו וכ׳
יחי *16ל< jn w׳
n
ל? אילימה עין כל תמר ד פימו פ״ט׳ ספר
התפשטות מ ״ ת נשול ווין טנעים מן מקורות פועלים וחל ורתא ופלגא לתייט סול ג׳ מלות בלולות במאה ונמות!
פעולתם וסול הנשמה הפנימית ככולם ולכך לומה להם נשמאל דהיינו ג׳ אנות מלולים נמלת מ ע מ י ס שפי׳
בקצת כלפי׳ : נפ׳ ותם שלשתן מימין לשמאל וג׳ מן ממאל לימין לקשר
אחר ההנהגה אל הנשמה כשעור מלת הראש פרק מי נ׳ ההנהגות וחל ורתא היינו יסול מן הימין לשמאל ומן
ואיבריו כלפי׳ יתפשט לממד המעיים השמאל לימין נמלתו ממשופלגאהייט תחל׳ חצית מן הימין
והטעם כי הראש סול חו״כ!המפייס סול הדעת וטלע שסוד לשמאל וחצית מן ממאל לימין נעשה תנל יחל נחי׳ איד!
הדעת יתלבש כו׳׳ק לכך יתפשט למדוד המעיים ולכך מודד גמצא כלי מלת הראש שית מאת ורתין לתייט חח״ן כג״ת
אורך הניאו־ אלף והיינו סול הכינה ושארי • והנה תמדה יחל יסול וכ׳ שלישי חל׳ כלפי׳ • ומזלגין תאיחזי׳ וקושרי׳
הואת מגעת לעומק׳ להייע על הול ומודד באורך מצל החסד ימין ושמאל חמשת שתם ת׳ ספי׳ ואורכם שית מאת טפחי׳
דהייטשיש מן החסד על הול חמשיםספי׳ לכן־ מליל וקפד דתייט ג׳ אבות מימין לשמאל וג׳ אכות מן ממאל לימין
הי מאה אלפי! עלמין כתוך המעיים• יהנת טלע שהמעיים ותלת ורתין ש מ יסול מן תשמאל לימין ומן הימין לשמאל
ראוי שיתפשט ג״כ מציאות מלת כלי הגוף להייט ו׳ ספי׳ אלא הייט שתים ותא׳ מלכות נחלקת חציה מן הימין לשמאל וחצית
שעתה תמלת קיימא מעולפת שלא גתפשט׳ עליי! מלת נשמת מן ממאל לימין וזהו סול גילגלתא לרישא לא כלי אלא נשמי
הגוף כעצמו תיק !לכושא למעיים ותעטיף !עיכב בעצתו יהייט מלת מ ג י ל מצל תת״ת מ ג ו ל מפני שזוהי הנהגה
מציאות האיכרים תהם על כא ומן אצי׳ כלמסקיגן והנה נחלקת לג׳ חלקים ימוכרעת כלפי׳ • אתפשט טציצא ומליל
העמיד העגין כאצי׳ תחסל ותת״ת וגתעלפ׳ כאצי׳ תגבורת לתתא לאורכא מפשטות מ ס ל שית מאת אלפין עלמין • ככר
והנצח להייט מציאות התפשטות ו״ק הגוף שהם איגם רחמים פי׳ משפרים ורכואות והנה עיקרם כפ׳ ודרך כלל תם
*כמטיים ותם לכיש למעיים• וטלע כי תחסל בגבירה י מ ״ ת שית מצד מ ״ ת ותם ו״ק כלולות מהאלפים יתמאית יהס
כנצח ולכך שש קצוות תתיכוניים כסיל הדעת כסוד המעיים ס׳ רטא מצד מ כ מ ה אמגס תם כת״ת ג״כ כעל מ ש ה
יתלבשו בי״ק המתגלים בסול תת״ת כסיד הגוף והייט מלת יהייט מצד האורך חסל• והנה קשר לעילא סוד קשר ולמטה
רוחב ורום ייתפשט שיעיר תמלות ג׳ מאת אלף דתייט שיש בסיף תמדת קשר ימפשטית הטי כין קשר לקשר ועגייגו
נין גבירת לנצח ג׳ ספי׳ ת״ת אמצעי׳ ו״ק ומצל א׳ גבירת סוד י׳ בראש וי׳ בסיף • והיינו סוד יתו״ת תות״י דהייט
ומצל נ׳ גצח והס ג׳ מאת אלף ירתין נלפ״ נפ׳ לאתפשטא י מ ו ו מ ״ י דהיינו סוד יאתדונת״י שית באמצע י׳ לעילא י׳
נג׳ מאה עלמין ונין נל עלמא יעלמא ג׳ מאה אלף טפחים לתתא וכזה נכללו כל איכרי הראש שהם כ׳ אינים וכן נ׳
ותם נחי׳ תספי׳ ירתין טלע עלמין טפחים טדע בפי עינים וחוטם באמצע ולמטה מחוטם פת ולמעלת מ מ ו ט ס
תקודמי׳ ננל נתלת מאת ג׳ מאת לתורות על תספי׳ הטי מצח וכ׳ פנים א׳ לימין יא׳ לשמאל .ותנה סוד הכלים הם
שתתפשטית הגוף מן תורועות לירנים שהוא סוד התפשטות ג׳ ימיניים וג׳ שמאליים יג׳ אמצעיים מצח חיטם פת ישער
תת״ת כעד חו״ג ולכך מחש הגוף אוחז מן תנתפית על מאש בין שלשת חלקים מפני שצומח חן מ ו ח שכו ג׳ חוחי׳
כעד תורועות והתפשטותם אמגם מצד החסד המפייס ימצד ושער תזקן דרך א׳ חחנם ט ט׳ תיקוני׳• יעתת לדרכים אלי
תגבורת תגוףיתחסד אוחז עד הוד ותגבורת עדגצחכלפי׳ נבאר ענין הנשמה שהיא כלולה • הנה סוד הנשמה מ ל ת
והכל כסיל נשמת לכלים כלפי׳ • והנה סוד נשחת ואת היא ימדוד הימין ואח״כ ממאל לכך ימדוד שוד צד הימין ג׳ מאת
מ נ ה ג ת בי״ק שת״סתגוףכטדע כמקשר תכל כסיד תוכיות ורתין ופלגא וחד שליש ומאלי יתטצצו כמוה׳ לצד שני שהמנה
מ ד ת כנולע• ויתפשט! עתתתזריעית• יתנה הזרועות תם מפשטות מ כ מ ה ותגבורת מפשטות מ ס ד י מ ו ד מפשטות
חו״ג ובתם ג׳ נחי׳ נתבארו כמת פעמים תם ג׳ קשרי תנצח כטדע ואח״כ כשיתפשט ימצא שליחות מ ד ׳ יחד י׳
תזריעית p iיתפשט נוציצא ויקשור קשרא חלא לעילא דהייט מאת זרתי! וחד וכ׳ שלישים עגולא דרישא והס ו״ק כלילי׳
חסל שנחסל אי חסל שבגבורה ותייט קשר נ׳ מדות אלי כסוד המאה אלף וו״ק כלולים כסוד מבוא כדפי׳ דהייט
נת״ת להייט קשר הזרועות בגוף יקשרא חלא באמצעית׳ מפשטות מ ד ׳ לאורך לכלול מדת עיגול מאש יסודם
ותייט גבורה שבחסד וגבורה שבגבורה דתייט אחוריהם הנהגת האיברים שכתם דתייט אזנים עינים פנים ששת
ניתה בלפי׳ נ ז ו מ פ׳ ויצא סי׳-וקשרא חלא לתתא הייטת״ת ובאמצע מצח חוטם פת• והנה מ צ ח מנה י מ י ט ם ת ״ ת ו מ ה
שנחםל ות״ת שנגמרה ואלו הקשרים נקשרו נםיד הנשמה מל׳ הייט קו האמצעי שהם סוד מזלגין האוחזים חן הימין
לעשות מלת לחדית יהם ג׳ אלו נחסד -ונעתקים נחיהס לשמאל ימין ימין ושמאל חכמת ומנת והאוזן ימין ישמאל
בגמרה שמלתם נימין ימשס נשמאל!טלם קשר• יקשר חו״ג והפן ימין ושמאל ט״ת ושער עליון ותחתון תיא סיד
שיעורי »<י׳ *״צ w״03
M
אילימה 8 8 8
עין כל חמר ד ״ מ י ״מי׳ ״ מ ט ספר
עדשס ויקשיר קשר וחזר ניצוץ מ מ ש מ ו ד ד אל מקורו וקשר שיעורו י׳ מאה אלף עלמין כמל ו״ק כלולים מהפינה כאלף
ממטה למעלה• זה מלל כל מקוס הקשר זה רמיזתו שקשר ובעולמות כדפי׳ כפרקין • וו׳ ורתין ג״כ מתת״ת כעל ו״ק
ומלים שיעור ומדת וחור אל מקורו ומתים מחתון כעליון כסוד זרת שפי׳ כפ׳ וו׳ מפחים והיינו נמי ו״ק בסול כחי׳
שז״ס חזרת הניצוץ אל חקורו לחתום מ ד ו ת האלו הנמרחת תמל׳ טפח כלפי׳ כפ׳• והנה כללם כסיל ח״י דהייט שייכללו
אל מקום שמחנו נתפשט לקשר מחתון כעליון כדפי׳ ואלו הקשרים יחל ויהיו ח״י אלף אחות וח״י זרתות וח״י טפחים
תם דכריו כאומרו כסי׳ כ׳ חשחתא דמציצאאתפשטתמקשרין להייט סול ג׳ ויין שעור ויס״ע ויכ׳׳א וי״ט ג׳ ווין לחסל וגי
אלין וסליק וקשיר כלא כקשורא חדא גו משחתא כשלימו חדא לגבורה כלפי׳:
ומת אור חוזר יתי׳ אל פרטיות כחי׳ אחת ויתי׳ אל כלל י ק מי׳ אתה כן אלם עמול ומכונן ענין קשרים הנו׳ 8
כחי׳ הרכה וכמו שיתפשט ויקשור יחסר לתת לקשר מ ו א כשעור קו המלה והוא כי כל מקום
חציאות תשתרשות כשורש העליון יכל קשר שירד ויקשור שהמזה תחזור ממטה למעלת ויקשור מציאות הנמדד כתוך
ויחוור ויקשור כשורש מרשים ככל ענין שיחזיר אל שורשו תמודד כי כל קשר י׳ וקושר ומוזז ממטת למעלת עם שעם
יקשור סוף כראש ויעשה כל המדת א׳ מחטת למעלה • תיות»לתאצי׳ טלו א׳ עכ״ז יעשה שם קשר• כאלו תאמר
המשל כזה כשקשר קשר א׳ ענין הקשר יחור אל שירשו מ י המודד קו המזה נמשך ומוזז • ולזעת שעז כאן שעור
נעשה א׳• חזר ומדד וקשר קשר כ׳ חזר ניצוץ האור ממטה התפשטות מזת א׳ קשר שם קשר וכך יתפשט קו המדה
למעלה הקשר הזה עם הקודם• חור ומדד עד קשר ג׳ וחזר וימדוד מדיזין ושיעורין טפחים אמות זרתות וכיוצא הנה כלי
האור הג׳ אל שורשו נעשה כל ג׳ קשרים איר חוזר ממטה ספק כין זרת לזרת שעור שיבחין ע״כ זרת א׳ וע״כ טפח א׳
למעלת ועושים כל מ ד י א׳ וכן עד״ז מודד והולך ומתפשט: ומכאן ואילך זרת כ׳ או טפח כ׳ או אמת כ׳ אמנם אינו קשר
אהדרת אתפשטותא לקו המדת ומתפשט ט מ
יין 2
שתרי קו תמזת מתפשטת ומוזזת והולכת אחה אחר אמת
ומודד סוד תנצח יההיד ותייט וקייס וזרת אחר זרת וטפח אחר טפח עז כמת אמות או ורתות או
גו רוחא דהיינו נצח המתמצע כין תת״ת והמל׳ ותיינו טפחים אמנם הכל שיעור ומדת אי ואפי' יהיו עולמות ואמות
אומרו ועיגילא ורכיעו לכך סליק לעילא וקשיר חד קישורא וזרתות יטפחיס מ ל חזה א׳ ומפשטות קו תחזת ולא
שהוא הנצח דהיינו קשרא בעינולא עד תת״ת שמצח קשור יכדיל עד שיפנה ניציץ קו מ ז ת מתפשטת ממעלת למטה
כגוף ודאי לכתר נחית לתתא דהיינו הנצח עס מ ט ע ויחזור וימחל ממטה למעלת כסוד אור חוזר שפי׳ כספ״ר ש׳
דתייט עס מ ל י וקשיר לתתא קשרא חדא דתייט ג׳ קשרים ממטה למעלה ולזה;הקשרים להם חספר וענין • ו מ ה מ ת ר
שכנצח יכנגלס ג' בהול שתם עוחקא כין עיגולא וריכועא סוד א״א יהי׳ שס קשר א׳ שלם הכל יחל למאות קשר
כענין שהם כ׳ יריניס כג׳ קשרים כל ירך וירך• יכל מציאות מפשטות כאור מקורו ונכלל מדת לעצמו ואינו ענין אלא
קשרים אלו כא׳ כולל נל סול קי המדה וכלל מציאות כל י״ס לעצמו עם היות מ ל א׳ מיוחל יאח״כ יקשור כסיל מ כ מ ה
והנה מ פ י ׳ האלו ש מ נו״ה להם התפשטות עוד ומת גס קשר כ׳ והס קשרים רכים ויחזור קו המלה אל מקורו ויקשור
כמציאותם עתה כחכמה דכמי עסיקנן שאין האצבעות חון מ נ י ן כשירשו וכן עול קשר ג׳ ויהיו ג׳ קשרים סול מפשטות
ממציאות כלל לכך ימדול עול ה׳ אצבעות דהיינו שיסתעף ז״א וקידם שיתפשט ז״א ימחל ויקשור מ מ ת ר לחכמה ג׳
הנצח כה׳ ענפים ימוד כה׳ ענפים שתם גודל *ת׳ היינו קשרים קשר מ ת ר כעצמו וקשר *יל תיקו׳ ליקנא וקשר שכין
גבורה אצכע הייני הת״ת אמה היינו חסד קמיצה הול זרת מ ת ר לחכמה ואלו תם עניינים וקשרים אלו כאלו ומורת
נצח דהיינו ת׳ אצבעות הס גודל רכועא אצבע עגול״א אמה מ ק ו ר אל שורשו ככל מלת ומלת מאלו מ ל ו ת וכך כסוד
אזרכ״א קמיצא עומק״א זרת רומ״א • ימת מלות אלו ימדוד זעיר ימלוד שעורים ומלות ויקשור לפעמים אפי׳ שכל מ מ ו נ ה
כזרועות וכירכיס ש מ סול האצבעות וכיון שהגיע מ ד ת א׳ יש מ מ ה שיחזור ויקשור אור ניציץ השמש כמקורו כיצד
על כאן קיימא מעולפת להאצ" תכליס לתיינו כחי׳ מ כ מ ה תחלת מאש וסוף מאש מ ה ג ה לעצמ׳ ולכך תמצא בגשמי
מלי לתיינו סול ספירים שבמציאות זה עושת ספירים וגוונים שהראש כלת גוף א׳ מתנועע כלת יחל לתורות קשר מ מ ו נ ה
אחר שהגיע משמה אל שעירה יתדותיה קיימא מעולפת מ ט ו נ ה כלת יחל ויקשור למעלת רקשור למטת ומשם יתפשט
ככחותית ומודדת ספירים כדפי׳ בפי • וסוד הספיריס האלי שיל מ ע י י ם • יר\ה זרועות ל מ ג׳ חלקים ותם ג׳ קשרם
סוד כחיטת מ נ ה ג ׳ ש מ חיוור וסומק וירוק ואוכס דתייט שיתקשרו ויחוור ניצוץ מ מ ש אל מקורי ויחלל ויקשור וכן
חסל דין ורחמים ומלל והייני שהנשמה פונה אל צרכי מלי הס כל מ ו ף עצמו עד תירכיש קשר א׳ שמי יתנועע הגיף
ומדלת בעצמות׳ עניינים אלי לכיא אל שיעור מלי • אח״כ חהירכיס ולמעלה ענין לעצמו יורה שסוד קו מ ל ה יתפשט
התפשט *»•׳ שצ״ל מל׳ ״אילי צ״ל »1
לח 78 אילימה עין נל חמי י *״טט ** ספן•
נפ׳ מ״ד בעגין שעס היות שיש קשריס הרנה נקו התדה התפשט עוד נאצי׳ היסוד דטיגו האמ׳ לחכמה אדם העליון
עיקר הקשרים הס ׳״י קשרים דהייט נחר קשר א׳ והוא שט משתמש עם נקנתו נינה ולזה כעי קו ועניד חדה יש
תנתר הא׳ הנעלם אנ לנל הקשרים ו״׳נ קשרים הס מהכתר ט מלה ושעור לעצמו ומדד אלף לצד זה ואלף לצד זת עד
אל החכמה ושם נעשה מהם קשר ג׳ והוא הקשר הקודם שימדוד לד׳ צדדים שהם ד׳ אוחיוח שכשם י׳ דרוס ה׳ צפון
לג׳ קשרי חו״ל והיינו י׳ של שם יג׳ קשרי חו״ל הוא תשלום ו׳ מזרח ת׳ מערכ ובתוכם תתטצצות נשחה לפעול כד׳
יתרת• ועם תיות שיש תוי״ה ככחר הוא נעלם ועיקר השם אותיות ד׳ גוונים הנו׳ כסוד היותו מודד תוך הגוונים נשמה
נחנמת נסול מלידת קו המלה תזאת שמדדנו ולזה נל י״ז לפעול כחוכס אורך החסד רום הנצח עומק ההול רוחנ
קשרים נכללים כסול מלת יהרה הראשון לגי שמוח שנשמע הגבורה דהייט כעין ל׳ אוחיוח י׳ אורך ה׳ רוחב ו׳ רום
ישראל יהרה אלהיט יהרה דהייט חכמה והכינה ומשך ה׳ עותק • והנה היסוד נמלל כחלות האלו חחלה לאורך
הספי׳ על לחמה והכל נכלל כסוד אחד-והנה סוד תתפשנמת החסד ואח״כ לרום הנצח ואח״כ לעותק ההול ואח״כ לרוחב
קו המלה יהי׳ סודה כין קשר לקשר כזה • הוא קשר התפשנמח תגטרת מפני שמדות היסוד חחלתם מתחסל ואח״כ נוטה
קי המלה הוא המדה ויתי׳ ענין התפשטות קו המלה מקשר אל הגטרה לחוס הזיווג• והנה ימחל כחסל כין נצח והיל
על סול ,נל התפשטות ובל המתת לקשר כזה ו׳ מאה אלף עלמין ושיח מאה יחליסר זרחין לטיט ג׳ כחי׳
ועניינם יתתפשטיח׳!כזה קשיי א׳ ם וקו המלה ט ה _ _ _ וכן מספר תשבע ומספר הו׳ ומספר הי״ג לטיט בינה באר
קשר א׳ נזה ם שהוא ענק קשירת נל תנמדד בשורשו שנע ות״ת נעל ו״ק וחל׳ נח י״ג תיקוני׳ לישחנח נלפי׳
דהייט סוד קשר כדפי׳ נקשר הא׳ הוא חלת לנל תקשריס כזוהר ושאר הפרטים פי׳ כפרקי׳ • ובמציאות תזה ימדוד לכל
שתם ראשי אותיות ולוה יהי׳ עניינם טה )א״ה לא מצאתי א׳ חג׳ גווגי! לטיט החיוור והסומק והירוק אלא שהגוון
הצייר מן הספר שתעתקתי ממט( יתנה קשרים אלו יתפשטו השחור תיא מלת המל׳ ולא יכלל מתמלות האלו אלא כהלכק׳
וימדוד ל׳ סודות שהם אורנא ופותיא ועומקא ורומא לטיט עס תחסל יתקנית כתיקון זה • ימצא מלת טסוד תות *7
סול ד׳ אותיות שתם כאמת ד׳ קשרים סוד יתו״ת נמצוייר• פעמים ז׳ מאה אלף עלמין לל׳ צללים הס כ״ח מאה אלף
והנה כל קשר כלול כל המתת כלם כלפי׳ וכל מה שנכלל עלמין והזרתות תס 1׳ מאת יעלו לב׳ צדדים אלף ומאתים
ככל קו המלה שכין קשר לקשר נכלל כקשר יכל י״ו קשרים ולנ׳ צללים אלף ומאתים והזרתות י״נ יהי׳ ל״פ י״כ כלפי׳
טלם יחל ננלל ננל מלה ומלה שת״ס ל׳ אותיות והטעם וזה שיעור וחלת תיסול תזת נסול קו תחלה • על נאן
כנולע כי סול האצילות שהוא הכלים יוכללו נל חלק וחלק התפשטות רוח חיוני א xלספי׳ כסוד אור חיות החכחה
מהכל יחל ולכך כל תחלות כולם כוללות כל י״ז קשרים וכל ותנשמת המתפשטת ממנת כאשר יתלכש סול קו המלה מן
הקשרים כוללים כל המיות ומכאן אכ לכל המלות• ויש עוד תכתר וימדוד כתוך אור החכמה שהוא הכלי יתן אורו מדות
כחת קשרים אחרים שפי׳ כסוד תמדות ותם פרטיות מתת ושעורים אלו שתם תכתר תוכיות החכמה:
ג
כתוך הקשרים האלי וקוי המיות ואינם ראשים האלו הי׳׳ו פרין V'2פ" קשרים הרכה כקו המיה אמנם תעיקרייס
שהם ראשים כמבואר אמנם הם פרטי קשרי תורועות שהם ראשים לסוד קו אינם אלא י״ז ואינם
והיריכיס והגוף והצואר והראש וכיוצא הם קשרים למיות י״ו על דרך מקרה והזימן אלא שתם א׳ עד מדת
ואיגס עירך ראשי קוי המיות האלו הנו׳: תכתר שתוא אותו שפי׳ כפ׳ מ״א ומ״נ• יי״כ שפי׳ כפ׳ מ״ג
ע׳׳ב פי׳ עגין קו המיה לשם יהרה תא׳ שנסוי נ א
פיק תם י״ג קשרים וי׳ קשרים שתם ד׳ אותיות הוי״ה אשר
ג׳ שמית שתם יתו״תאלהינ״ו יהרה• עתה להתפשטות תמוגת אדם שפי׳ כפ׳ מ״ד מ״ת מ״ו מ״ז ח״ח
נשונ לנאר קו המיה לשם אלהיט והייט סוד הנינה וכנר דהיינ• שתם אורנא ופותיא י״ה עומקא ורומא רה נטיע
פי׳ שהנהגת תכתר יתפשט כסוי החכמה וימדוד מדידת שהוא י׳ בחסי ואות ת׳ כגבורת ואיח 1׳ כנצח ואות ה׳
השיעור הט׳ • עתה נבאר התפשטו׳ בנינה וימדוד שם נ ש י וטיט י׳ גוונים דאחרן שהם חיוור וסומק ירוק ואונס
השיעורים והמתח האלי• והנה אין בחינתה נעלמת ?תעלם י מ ה באשר ימדוד קו החדה התפשטות י׳ קשרים יהי׳ בלל
מדח החכחה מפני שהחכמה נקשר נא״ס ויתעלם סוד י׳׳ב כנודע שיתחלקו י״נ לד׳ ראשים והכל עטן א׳ ג׳ יודין
הנשמה הגז׳ העלם גחל אבל סוד הנשמה כבואה למדוד לאורנא וחווי־ ג׳ ההי״ן לפותיא וסומק ג׳ ווין לרומא וירוק
נסיי הנינה אלתיט ימיוי מחת עלות יותר והנה הס ג׳ ג׳ התי״ן לעומקא ואונם נעגין שט״נ שהם תיקו׳ ייקגא
חיות יורו על ג׳ נחי׳ לקו המיה יהו״ה הא׳ נעלם נקשר יוכללו נארנע להתפשט!׳ • והנה אלו הי׳ הט׳ תם ראשון
בכתר כדפי׳ • הנ׳ אלהיט תוא אמצעי • תג׳ יהו״ה עלה וכלל חט״ב כיפי׳ כפ׳ מ״גוג׳ הס חו״ל דהייט הרה ?יפי׳
ולזה
אילימה י פנ״א עין כל תמר )•!££ «ד
הקשר הוה אלף אמין נה וננר פי׳ נפרקים הקודמים מנין ולזה המלה תזאת אמצעית לא עלית ולא נעלמת כקודמ׳
האמות ומספר האלף שהם נחי׳ אמה מן הת״ת ונחי׳ אלף וכנר פי׳ שהוא מעולפת יעשה סוד קו המיה לתת הבדל
חן הנינה יאתפשט' חד ורתא ופלנא ומודד מדת אורך ונחי׳ כין ספי׳ לספי׳ שעם תיות שיקשור וימדוד ויחוור ייקשיר
דתייט חסד מצד תנתר אריך אנפין נדפי׳ נפ׳ אלף נעד הנל ספי' א׳ ותמונת א׳ נעץ תאדם שיש נו סוד התפשטות
הנינה ושית כעד תת״ת נעל ו״ק מאה מלחין וההוא אורנא קו המדה ייקשיר נעין תזריע שיתפשט תקוה ויקשור ויתפשט
קשרא מנאן וקשרא מנאן • ותנה ענין ות הוא מציאות׳ הקוה ויקשור והייט סוד אני• א׳ • אמנם נאשר השלימה
למעלה תתדנקת נאיס וישתלשל ויתפשט להגלות ננחי׳ תמונה א׳ שליחת וחזרת לממד תמונה נ׳ יהי׳ לה שם סוף
תנינה עד שימצא נסוד מנדל הפורח נאויר דהיינו שעדן והתחלה ולזה קיימא מעולפת וסוד מעולפת פי׳ נפ׳ נ״חועם
תחנמת נקשרת ננינה לא יתגלה לעלמא ונתגיע אל סוד תיית שיש מעולפת שאיט הנדל נין מיה לחדה נדאחרן
הגילוי עצם החנמה למעלה ותנינת לעצמת למטת ימדוד נמיות תעלייטת נאן נתעלפת לתת תניל ינחי׳ ממית לחיה
נה קו המיה מילוי יתי׳ תחציאות אלף אלפים וארנע וכני• פי׳ נפ׳ הקיימין שאין עניו משמה שתתי׳ משתלשלת
רכוא עלמין כל אלו כחי׳ הבינה שהוא אלף כלולה אלפים חן מ י ל ה לעלול ח״ו שמל א׳ מאחדות א״ש אמנש נתלבש׳
ויתפשט לתתרכע ארכע רכוא שעדן תיא נכללת מאור נשיי מ ת ר ומדד שיעיר !מדת ונן נתיותה מודדת נמנה
החכמה נעלת הרמאות והס עלמין מצי הכינה וו״ס אינה עלילת ממית מ כ מ ה אלא מתפשטת מא״ס ניפי׳ •
גלגלתא ירישא וכת משתרשין כמה חין לשאר הספי׳ • הנה אמנם היא מודדת שיעור ומית נפי מציאות מיעור אשר
הנחי׳ הזאת תיא סוי א׳ של אלתיגו כאשר ית׳ ותחלק נמד׳ שהיא מודדת יקיציר מ ד ת יקצנת שיעירת הוא מצד
אלף היא י׳ ירצה האצילות הנעלם שרש אלף היא י׳ ףו״י מ ד ה ומלי שתיא נעלת שיעור ימדוד נה א״ס שיעור
תחלתת ג׳ ארגוונין ויתפשט מתעלמת יהייט שאות י׳ כשעורה• אמנם קו מ ד ת תיא נקשרת נא׳׳ס למעלת ומשם
יש לה עוקן למטת ותוק־ן למעלת וגוף נאמצע תם ג׳ היא חשגחת משחה ורוח מיים מו׳ למדוד שיעורים כדפי׳ •
ונל tוא׳ ארגמן ניפי׳ ויתפשט ויקשור קשר למעלת וקשר ו מ ה משלשלות מ נ י ן תזת לפי שיעור וחדת הםפי׳ הנה
ע
למטת עוקץ אית ״ י יקז אות י׳ ואורך נאמצע יתייט קשר אי היה כסיד הקשר לא היה מ שיעירק ומדידות לב׳
תקשר אלף אמות יתאירך יתפשט תחלה זרתא ופלגא ואניכ נחי׳ כלל מפני שמתר אפי׳ננליכילא ימינאכדפי׳כאידרא •
לאורך אלף ות״ר עלמין וקשר למטת והייט העלם אות י׳ אמנם ימדוד מדידית ישיעירין שיין נלי נחי׳ ימין ושמאל
*ני׳ למעלת ויתפשט ממציאות הנינה לעצמה וינא לסוי כשהגיע אל מ כ מ ה ומדד סיד אדם כדפי׳ עשת מ נ׳ סטרין
הכינה עם החכמה אייר נטדע ומשם יתפשט עד שיעשה והי׳ מ יתין ושמאל ומשמה ומיים מדד כו כפי עניינו
אות י׳ אלף ויהי׳ מניינה אחו־ גילויה ותתפשטותה לחון נשהגיע לסוד שם אלהינ״י יש ני ג׳ נחי׳דתייני סוד תכינ׳שמתוכ׳
כצורת אלף אלף אלפין וד׳ רמא עלמין כדפי׳ ועדין לא סיי ג׳אמת לנךימדיי נתיניית נתלת סטריןרזא למעני חשחתין
נתגלה כעצם צורת אלף כחמשה כזה א י • ; אלא אתפשטת ופשיט לה ג׳ גיונין וננר פי׳ עניינם לעיל נפי והייני סיי ג׳
מכתר לכתי׳ זי אל כחי׳ תרמע כעצם יחדד כרימעא ת׳ מרננות ארגח״ן לב׳ נחי׳ ימין ושמאל ואמצע ו מ שורש
קשרין שהם ת׳ נקודות אלו הנו׳ והיינו סוד הכינה כסיד להתפשט נסוי נשחת תוניית נקשרת נא״ס ניפי׳ סוי נקבת
אלף של אלהיט וליה הס ה׳ קשרים כל קשרא וקשרא אית לאדם הט׳ • ותייט מ ׳ ׳ ת אדם • אדם מחש כחכחה ניפי׳
מ׳ ת״ת אלף עלמין כענק שתם ה׳ לכל א׳ תה׳ קשרים ית״ת אדם כמנה שהיא נקבה לערך מ כ מ ה וכמו שמקנה
וקשרים במדידה ורמי הקשר בראשון הגט! הנעלם הנו׳ • מחתונה נאמר נת ודלת ראשך נאו־גמן נך מ ק נ ת תואת
והנה אמרט שגתפשט סיד העלם קשר למעלה וקשר למטה שהיא מ י נ ה מ ל ת ראשה כארגמן והיא היכל אל מ נ ח ת
וורתא ופלגא יאח׳׳נ נין קשר לקשר אלף ות״ר מאת עלמין נטדע שהחכמה מ ע ל ם כתוך מ י נ ה דהיינו כדפי׳ נקבת
תייט סוי י׳ עוק־ן למעלת ותוקן למטת וגוף נאמצע דתייט אל מכמה• י מ ת מדת משמה תואת היא סוד מלכשא״ס
סיי א י׳ לעילא י׳ לתתא י׳ כאמצעיתא נזת א ותייט נכתר וכתר כחכמה ומשער כסוד נשמה כתוך מ י נ ה כדפי׳
שהיא עצמת אלף ות״ר סוי י׳ עלמין ייתפשט עי מגילא ענק מציאות נפ׳ ט׳ מ מ ר ג׳ ונמרין הקודחין .והנה
יפרח כאוירא תייט אות ל׳ של אלהיט והיינו אלף עלמין יתפשט כח א״ס ויתן שיעור ע׳׳י היותו בתוך הנינה מתלבש
וי׳ רמא עלמין להתפשט אות ל׳ בעצמות׳ עי עוקצה א׳׳ס ננתר ינתר בתיך חכמת ייחדוד כמנת שיעורי׳ ומחת
התחתון וראש הל׳ העליון היא מגדל הפירח כאויר כיפי׳ נפי מפשטית מייש חא׳׳ס למנת נמלנשית מז׳ יתחלת
כפ׳ ויתפשט מצד עד אית ה׳ של אלהיט שהיא סוי מ ב ו ע ימייי ispא׳ יננר טדע ענק הקשר מתיתי • אמנש
חתש •יי׳ **ג נינה
ל ט מ אילימה 41
עין בל חמר ד *נא *'נב ספד
ולמטה דתייט התפשטות ו״ס משרשם וכנו־ נשתרשו בסול א דהיינו סוד אות חמשקשריןנסוד ת׳ אלפין נזה א
י׳ נקודת לדעת תחלת שורש לספי׳ ולכך ר׳׳ש חלק נתחלת ילנך הס ת׳ א ה״א במילואה דהיינו ה׳ אלף
קו המלה סי׳ יי •יהרה אלהינ״י יהרה לז׳ וזי מפני א עלמין והיינו סיד קשרים וכל חד ה׳ מאה אלף א
שאותיות יתי״ה אל״ת תם אותיות למדידת ג׳׳ר ואותיות ה׳׳א ה״פ ה׳ מודע ולכך הס ה׳ קשרים וככל חד תייק
ינ׳׳ו יתו״ת למדידת וייס כא xנכאר • והנה מתוך הנקולה אלף עלמין • והנה מן קשר לקשר שיעור אלף אחות וננר
תאמצעית קשר האמצעי שהיא נקודת תת׳׳ת שפ" משם נתנאר נפי ענין אחות וענין משמנות א״נ יהי׳ נאן סוד
הוא התפשטות הספי׳ מן הבינה והנה הס סוד נ' ראשי׳ *מינים שמנת אלף אמות ניצד הס ה׳ קשרים ת׳ ספ"
תא׳ חכמת להייט מדת ושיעור הקודם • הב׳ נינה דהייט חג״ת נ״ת ויש אמצעית כין החסד ו מ מ ר ה ונין החסד
מדת ושיעור תטכר כפ׳ ג׳ • ותג׳ תיא מדת הדעת תמתגאר והתפארת וכין החסד והנצח תרי ג׳ ייש אמצעית כין
לכך כאן מדת ושיעור תמתפשט מתבינת דרך למדוד משם מכורה וההוד ומן מכורה והתפארת הרי ה׳ ויש
ולמטה כסוד תדעת תוא אויר לכך יעשה כאן סוד אויר אמצעית כין הנצח וההוד וכין הנצח ותת״ת וכאלו הח׳ נכללו
מציאות א׳ ראש להתפשטות זה• וכבר פי׳ לעיל כפ׳ סוד אוי״ר כל האמצעיים שהרי תם ח׳ לכד חסד מ מ ר ת וגמרת
מה עניינו ואח״כ מתפשט מאויר זה סוד מציאות תתפשטות כחסד א׳ ת״ת כחסד וחסד כת״ת א׳ הרי שנים • תפארת
לאצי׳ דהייט הנשמה לו׳׳ק למטה והס שם מתנגטחת מ מ ר ת וגמרת כת״ת א׳ הרי כאן ג׳ • ת״ת כנצח ונצח
ויתפשט והיינו סוד נ׳ של אלתינ״ו וראש אות הנרן היא כת״ת א׳ הרי כאן ד׳ • ת״ת כהוד והוד כת״ת א׳ הרי כאן
האויר ומשם יעשה' ראש למציאות ההתפשטות למטת וכאן ה׳ חסד כגצח וגצח כחסד הרי כאן ו׳ גבורה בהוד והוד
ראש להתפשטות הםפי׳ יהייט סול לו״א כמל הראש ותפק עכורה א׳ הרי כאן ז׳ הוד כנצח ונצח כהוד מ י כאן ח׳
על שפי' בפטירת רשנ״י מפ׳ האזיט כדפי׳ בחש״ק אלח ולכך הס ח׳ אלפים האמצעיים אשר כין אלו לאלו שהם ה׳
ששם סוד הכלים וכאן התפשטות תנשמת נכלים וכמו ספ" מרובעות וגלמוד מתגשמי ת׳ נקודות כזה • • .
שהכלים כאן ראש בך משמה יעשה אוי״ר ויתפטרו כאן יעשו ח׳ אוירים ד׳ לארבעה וד׳ לנקודה האמצעית .י .
כל המציאיית המתפשטות ייתהוי י מ ן ( כאן ויתפשטו ודוק ותשכח• והנה סוד הכינה הזאת כמדות״ וקשריה היכל
מכאן והנה יתעטרו כאן סוד שנ״המציאיות גוונין לפעולות אל החכמה דהיינו המדה מזי כפ׳ תקודמים והעלם הבינה
הדין והייט שהמנה שנ׳׳ה וימיתיה שס״ה והייט כחות בהעלם החכמה ג״ר חשוכות כאחת אמנם כאן הוא סוד
התעוררות סדינים ויתפשטו תמדות האלו עד שיתפשטו השתרשות תגמצאית שהם מתפשטי׳ מתחכמת כסיד הדעת
כדיני׳ ויתמצא מכאן סוד כריכת תמים העכורים ויתבררו אל נקודת הכינה שהיא סוד נקודה אמצעית אשר לה
מכאן שש״ה עונשין לעובר שס׳׳ה מצות עד שיכא אל סול להמצא כל תמתאצלין למטה חכח קשר וייחוד החכמה עם
ההמשכה למטת לסיגי ד׳ מימות שהם זתב וכסף ונחשת הבינה מידע יתייט ע״י סיד נתיב לא ידעי עיט יכנס אל
וברזל שתם סוד ד׳ מדות דהייט סוד יהרה כדפי׳ בפי תוכיות נקודת מ י נ ת ומול ייחודם יקשרם כהכנס סיד
תרומת סיי• ותייט שיתברר מכאן הצד התחתון עד שיתפשט הדעת אל הנקודה מז׳ האמצעית שכין ת׳ נקודות וימדוד
אל מקומו ותייט שיתפשט מקשר א׳ שיתמצא כאן לקשר שם בתוכה מדידין ושיעורין לכל הספ״ וכאן נמדד סוד
כין תמדות תעליונות אל תחדות התחתונית כטדע שסוד תדעת מרככת מרע״ת כטדע כסוד תוכיות הבינה שורש
תתעוררות הדינים מן תנינה והיא רחמים והייט מנחי׳ לכל הספ״ וסוד נקודת אלף ששם יקשר קשר א׳ באמצע
שהיא נין הספי׳ תעליונות לתחתונות ומשמת שם תפעול הוא סוד ״ של אלהינ״ו דתייט כעין נקודת אמצעית לאות
תפעולית תאלו מתוך מלים נטדע שהיא פועלת מעין ה׳ וסוד י׳ קשר יה קשר קיים כל הספ״ המתגלות למטה
מ ל י כלפי׳ לעיל נפי • והקשר הזה מוציא הגוונים שהם ועד כאן הוא כיאור ד׳ אותיות של אלהינ״ו כדפי׳ והנה
תפעולית הם הספי׳ כדיניהם כדפי׳ שהם שס׳׳ה כסוד נחי׳ ימדדו כאן מדות ושיעורים לספי׳ בהעלם יימדדי כאן
התפשטות היסוד שם ותייט שרכיטא כדפי׳ כפ׳ ולזת יתפשט כתעלמן עד מפשטן אל מציאותי למטת ושם יתגלו
ראש הט״ן לגוף הט״ן של אלהינ״ו וכעין ו׳ זעירא ויחזור ותייט סוד מפשטות תספי׳ וגילויים כדפי׳ :
ויקשור למטת אחר שיתפשטו כסוד שרביט קשר שני נסול )א״ה ע״כ מצאתי במתקה ותשלום הפי לא גמצא(:
נחי׳ תמל׳ מושנ אות ט״ן כענין שתם קשר א׳ למעלת פרק נב ) IXכאן גתכאר שיעיר ומדידת כח״כ דהיינו
מראש אויר ויתפשטו שס׳׳ה נסוד שרמט ר*מדל ויקשור מסוד י״ד אותיות ידו״ד אלהיט יהרה
קשר ב׳ בסיד החל׳ והקשר הוה שהוא נין תמציאות העליון פי׳ 0׳ שתם יהרה אלת״י • עתת נבאר ממפשטות הדעת
למציאות
*מלה וי )״ע
אילימה עין כל חמד ד *׳גב *•נג *)SOD 78
נעיגול סנינ לנקודת תרנו 01דהיינו נקודת מ ״ ת ו״ק למציאות מתפשט חכחו ושיעורו ז׳ אלפי עלחין יהייט
נ׳ אלפי אתין ראש לצפון וראש להם *תכתס שרש ז״ס כוללות חאור הבינה ושם חשתרשות כסוד קו
וכ׳ אלפי אחין ראש לדרוס וכחותם למזרח ת״ת מ י ה ל מ פ ש ט למטה ולכך הס נחדדות שם עיקר מעולות
ולמערנ יסוד ולמעלה כנצח ולחשת בהול ראשס ב׳ אלפי דהיינו שס״ת גווניי כענק שתם ג׳ חציאיות להם• הא׳ כאוי״ר
אחין כדפי׳ נענק שהוא קשר אמצעי ומתפשט ומודד חחוס כ׳ הב׳ בהתפשטות השרביט תגי .כקשר תזה הממון וענין
אלפיס אמות לכל הקצוות שהם ו״ק כדפי׳ וקשר לחשת שס׳׳ה הס ג׳ בחי׳ לספי׳ תחלת שלש חאות דהיינו חמשיס
קשר תחתון ומודד כספי׳ כלולות בכללות נחל ואותת נקודת חמשיס י״פ׳ ועוד ו״פ י׳ ועוד תס ת׳ ספי׳ שנכללית בחמשה
אמצעית מתפשטת וחודדח כ׳ אלפי חחוחיס לי״ס ג״כ שהכל כטלע נוסול יחזור אל חקוחו כת״ת גוף יכריח חשכינן חד
כעיגול כענין שיתי׳ סוד כ׳ אלפין אמין נקודת אמצעי׳ לכל ו מ ה ימצאו כל הגוונין ש מ שס״ת כסוד קשר עליון וקשר
םנ1ר לחדידתס לב׳ אלפי חחומיסלכל סער ויתפשט סול מתון זשרביטא מתפשט כין קשר לקשר •להתטטר שס
ההתפשטות אלף חשע מאה זרתין ופלגא דהייט אלף חצל ל מ מ ש שס לקשר המהגס כשירש׳ בבינת כנודע ואח״כ
תכינה ט׳ מאה היינו הספי׳ ט׳ • ופלגא חל׳ לכנה פרוסה יתפשט עוד מפשטות מ ד ת וימדוד בסוד של אלתינ״ו
וענין זת ימדוד לכל הספי׳ בו״ק דתייט כעיגילא יקושר דהייט שמודד תספי׳ כסוד מציאותם ימין ושמאל דתיינו
קשר בראש כל תמחת וקשר כסוף כל המדות הכל כשוד מ ס ל והדק ותייט כשיתמו כאן עיחק וחס נצח הול
ו״ק וע״כ שיעור מדת של אלהינ״י להשריש הספי׳ בכינה p t fוריחכ חו״ג ויחין ושחאל חסד זכר ודין נקבת מ ל
ולעשות סוד ראש לז״א כסוד תנשמת מפי׳ וכענין הכליס חתפשט ונחדד כאן כסוד מפשטות זה ותחלה יחדוד סוד
כדפי׳ כחש״ק וכאשר יתבאר בעי״ת : מכי־ שהוא סוד ז״א וסוד איבריו דתיינו ליחק יאח״כיחדוד
פרק נג y]fביאר׳ שיעור ומדת קו תחדת לסוד הזכר מ ק נ ה כענק מ ד אצי׳ מלים כדפי׳ באידרא ויתבאר לקחן
י״א דהיינו מסוד שס אלתינ״ו • מכאן ואילך ביה ויעשה כאן סוד מ ל ה להשריש מ ל בסוד משחה
שס יהו״ה תג׳ שבשמע ישראל דהיינו סוד אצי׳ תת״ת ויהית קשור מ ל בסיד מ ד ת מודדת ויהי׳ מ ל ענק א׳
והמל׳ כסוד קו המלה המתפשטת למדוד • ותנה תחלת בלי מ ת ט ת מעילת לעלול שאין בנשמת ענק זה אמנם
מפשטות׳ תנה הוא כסוד י׳ והנה תחלת מפשטות י׳ מ י ט י מצד מלים מלבישים תאור עכ״ז תאור ומשמת
תיא קשר כראש יגיו כאחצעיתא יקשר כסופה • והנה י׳ של וממת מ ל ענק א׳ כדפי׳ • וכאן מ ד קו תמדת למדוד
שס א׳ תיו כו כמת קשרים כדפי׳ לעיל כפ׳ ח״כ וח״ג • איברי תונר ומקנת בסוד מפשטות זת ונקי בוצינא זעירא
אמנם כאן יתפשט מציאות כסוד תוכיות מ ד ת הנו׳ מפני שמא מדת לזעיר אנפין ומלים גורמק מינוי לקו
למעלת שמא סוד קשר למעלת וקשר למטת ועגולא מ ל ת ותלבישי! תאור ימיות שלא ימדוד אלא שיעור קטן
באמצעיתא ומשם תשתרשות מציאות הזה • אמנם מציאת וע״י סוד קי מ ל ה המתפשטת נקשרת כא! כל מווני׳
מ ד ת מתוך תמדת מליונה ימדוד משירותא דעיגולא ירצת מחבר ממצאות כלס תחתוטת נעליונוח וחחבר איברים
כתוך תוכיות המדה הני׳ שהנקבה מושרשת תיא ג״כ ממונים נעליוניס וקושר תאצי׳ נלו נא׳ נערך חת שבחוט
בתוכיות מ י נ ה אמנם יתפשט בכינה בשרשית מתוך מ י נ ת דהייט משחת וגס מלים חושרשיס נסוד מ ד ו ת מליוטת
בצד מ ו ד שכה דהיינו צד הנקבה והדינים וז״ס ימדיד ע״י שיעור קו מ ד ת נדי לקישר׳ נא׳ ונדפי׳ נאדרא שמל
מסטרא דא לסטרא דא נגו עימקא כ מ ו א עיגולא ענק א׳ ויתפשט סוד עולם תוכר בסוד ו׳ של אלתינ״ו
וכ״ז בתוכיות סוד עיגולא דתייני אותיות ינ״ו של ו מ ה מפשטות זה הוא כעיגול דתיי נו שס של אלתינ״ו
אלהינ״ו כנ״ל כפ׳ נ׳ ונ״א ילא קשיר קשר הבינה שאינה מלותיו בעיגול לא כריבוע לכך אין כאן בחדות השם רבוע
סוף מדת אלא השתרשות למפשט ולכך יתפשט עוד בסופו אלא כנגולא דתייט ששת אותיות של שם וששת של
וימדוד למטת בצאתי משם אלף אמין דהיינו אלף בחי׳ אות אלהיט וא״ו מפי׳ לכך יחדוד בעיגול עולם תוכר
הנינה ואמות מצד מ ״ ת כדפי׳ כפי ותריסר אלפים אלו וליחק שמא חלק תזכר ו מ ת יקשור קשר ראש לכל ואח״כ
ה״ס י״ב תויות מצטרפות מהשם שהיו גשם מליון י״כ ימדוד אלף ואיז׳כ לסוד ו״ק כעיגול למדוד ו״ק יחפשט
קשרים באות י׳ כנז׳ כפ׳ מ״ג וכאן היא הנקבה ושרשיה וימדוד ב׳ אלפי עלחק שהם כחיי חויב מצד הנינה דתיינו
ויחחד מדותיה חתוך שרשי הספי׳ נו״ת וחו״ג דתייט עימקא ב׳ אלפי אחין חצל מ ״ ת והייט שהיא יחפשט עצם נקודה
וריחא ואורכא ופוחיא וכאן יחדוד סוד חיקו׳ נוקכא וכאן אחצעית ח ה ר ^ דתייט סוד קו תאחצעי מלול ו״ק הוא
סוד גולגלתא דנוק׳ דהיינו ג״ר שכחל׳ וכאן סוד קו מ ד ת נעצמו והייט שימדוד מהקשר אלף נמפשטוח ויחדו־
בסוד **צי«חג»•
אילימה עין כל תפר ד פ׳׳נג פיני 0פף•
אלפי! ישמשיטת ורכוא רטון קדמיתי יקימו! הייט מדת כסיל משמה המחיה אות׳ כדפי׳ • והנה ראש הוכר העליון
!״אלפני א״א והתפשטות מדת הנקנה הטי שמתפשטת מו׳ בסול יהו״ה הא׳ היה נחלק לכי לתיות ההנהג׳ שס
מתוך מדת הוכר הוא סוד מדת חסדים ואריניתס אלף כחסל וכדין וכאן כלא פליגו שטלה לין כטלע י מ ל
רנוא עלמין ושנע מאת אלף וחמש ושנעיס ונבר פי׳ חדה שיה דהיינו עיגולא לדשא דהיינו סול ו״ק
נפרקים הקודחים ענין תחסדיס וכללותה ע״כ : כסול ראש ושעורה ג׳ אלפי עלמין דהייט סוד חכחה
נ ד 2
הנה קי המלה סוד משחת חיים עליונים יק והבונה ילעח כלולים חאלף חצל הכינה אחוח חצד הח״ח
חתלנשיס ננתר ולטש נתיך לטש וכלולים ג׳ אלו שהם חלקי החיחוח פניחה לראש כטלע
דהייט כדפי׳ נפי הקודמים נשנחפשט לעשוח קו וחלת ככללוח אלף ותחלה יקשור קשר ואח״כ יחלול סול הראש
ושעור כספי׳ תט׳ כשתשליך אצילות וחדחם ושיעורם תטי ואח״כ יתפשט עול כלי קשר ושעור התפשטות' הוא
נסתלקה ממטה למעלה ולא נסתלקה סתם אלא היתה שיח אלף סטדן דעלחא דהיינו סול ו״ק מחשכים כמשך
חסחלקח וחחתחח התחתון כעליון • ו מ ה כשמדדה שיעור מ ו ף ושית אלף ספרים דהיינו סוד ו״ק כסוד תורה שבכתב
הנקבה למטת מהיכר נסתלק׳ אל ה!כר ועמדה שס והחחיח׳ והיינו •תוכיות סוד משמה המודדת כסוד עיגולא ועד כאן
כו כל ציורין ושיעורים ומדות תחתונות שבנקבה כיכר לא נחדד חציאות ח׳ אחרונת שכשם חפני שהמח כראש ג׳
ונמצאת מ ק נ ה מצויירת מכר כ׳ פעמים תא׳ קודם שהם יה״ו חכמה ותכונת ודעת וו׳ סטדן ת״ס וי• עד כאן
שיעוד׳ נהתפשט קו תמדה משם למדוד יוהייט השתרשות לא נמדד י שוס מלה כחערכ דהייטה׳ אחרונה שכשם דהייט
מחצאיס אחר היותם ויש הבדל גדול נין מציאות א׳ לב׳ מציאות׳ לעצמת אלא כל החדות כחציאוחס כצדדים האחרים
שהרי שרשי ההויות קודם היוחס הוא לקוח קודם להזיית׳ לכך עתה חדיל לסטר רכיעא׳ ועכיל חשחתא ומולד לסטר
אחנס שרשי ההזיות אחר היותם עם תיית שיתי׳ דקות לא יחינא ׳עדין צד החסד והחסד נכלל כד׳ דהיינו דרוס צשן
יתי׳ כמציאות הקודם שבבר נתהוו ונחצאי ונחעט לכך עס חורח חערכ שבחסד אלף לכל סטר והיינו ד׳ אלף חסד
היות שקו המלה מדד שיעורי׳ ומדות וברדתו למדוד מקכת נכלל כד׳ חסדים כלולים חתכינם שהיא וכן לכל הצדדים
עכר דרך חדות הזכר ושם השריש המציאות הייני המציאות כשער הדרום ד׳ אלף כשער תצפון ד׳ אלף כשער המערב
קודם היותו • אמנם כעלייחו חזר והשריש שסתחציאיותאחר ד׳ אלף וכן כשער המזרח ד׳ אלף אמנם כשער תחורח
היותו ממה שנחקק צורת הנמדד המולד שהרי קו המלה יתפשט עול התפשטות חפני שהוא תת״ח וט סוד ד״ו
אין כה שיעור וחלה אחנס השעורי׳ כספי׳ וכעת תתפשט פרצופים ולכך כאן יתפשט התפשטות ויעשה חלת ושעור
אצילותם יחקק עניינם נקו החלה ויהי׳ כס שעורם מפני אלף ויחלוד בסוד החפשטוח מ ק נ ה 1׳ סדרי משנה לתיינו
חת שתם נכנסו כשעור וחלת ואיתי השיעור יש ט חציאיית מתוך נקוד׳ אמצעי׳ לל׳ אלף יחלול לצל ההול ששם נחי׳
קולס יחציאייח מאוחר • תקודם קולס לתוייתס והמאוחר הנקנה לשחאל והיינו סוד הנקבה תחחייחדת עם הזכר
חאוחר לתוייתס ויצטיירו כו לכך ישרישס כתוך תחלות וכן תורה שנע״פ מקשרת נחורה שננחנ נטדע והיינו נסוד ו׳
שעור הזכר כמליחיו כחלות העליונות וכן תעלייעת כעליוטח ספריכ תס 1׳ קצוות נונר וו׳ סדד משנה הס איבדם
אשר למטת מתם ותנת לפ״ז בפרטיות הספי׳ כששערה המל׳ לנקבה וסוד הו׳ הס חרין דרועי׳ חו״ג גוף ת״ת נ׳ שוקין
עלה אל היסוד והשרישה שס וכשעלה מן היסוד להוד תשריש נדה ילכך ימדד נתוביות דהיינו רצון המתפשט למלוח רצון
כ׳ שם יכשעלה חן ההול לנצח השריש ג׳ שס וכך בעליית׳ ה׳ כתורה שככתנ ותורה שכע״פ סוד קו תמדה בתוכיות
מלתת אחר חלרגת תשריש התחתוטת כעליוטח! pהי׳ לספי׳ מודד׳ שעור תמצות ותתורת • ותנה איכרים עליונים
מחש ברדתה כלפי׳ • יאחר ששערת מלות אלו ונתקשרת סיל כתוך מ י נ ה היו שס״ה שהם ימית החמה כדפי׳ נפי נ״כ •
המדה בשרשי והמלות נחדלית נתפשט אור א״ס ינתלנש אמנם תחתונים הס שנ״ה דהיינו ימות הלמה ולכך אלו
בסול לבושי המהנות לפעיל ע״י הנליס המשוערים בשעורים הם ו׳ סדרי משנה ירצה מימות שנ״ה ,.אשר ללבנה וכאן
מזי ונאשר בני אלם יחטא! ינרמ! השעורים תטי להתמעט נמדד סוד שנת ט׳ סדדן מז׳ • ותנת כ׳ מדות אלו יחד
ונאשר יש צדיק יחשוך שיעור קו תחלה חשרש׳ וימדוד שהם מדות הזכר ומדות מ ק נ ה מדת הזכר יתפשט אלף
שיעורים וחדוח וירחיב קו חדות הספירה וזהו סוד תכוונה עלחין חדח אורך חסליו דהיינו אלף אלפים מצד הבינה
ויחרחב הענין נחקוחו כע״ת : רמון אמין דהיינו מצד תחכחת עסן תת״ח דהיינו סוד
*ע־׳שיש א י מ ח פ ר ו ן ית״ו ה׳ אלף אלפין י׳ רכוא רטון ו׳ אמין ית״ס אלף
אילימה עץ נ ל תמר ה פ׳׳א פ״י ספר so
תמר ה בענין ההשגחה ופרטיה ובו מא פרקים
א
תרונס ופעולה קטנת או גדולה שלא תהי׳ הארת א״ס כבר פי׳ בשערים הקודמים שאין לעלות בלעת פרין
המתפשטת מלמעלה ע׳׳ם נל המדרגות תפני שוולתן אין שוס מאמין שימצא שוס פעולה קטנת או
שוס תנועת קנונה או גדולת לשוס נמצא ונל חיות כל גדולה שיה״ ע״ד חקרה ח״ו אלא הבל בהשגחה עליונה ולא
הנמצאים מאתו והוא מאיר בהם ׳ והוא משל ננתיס ננוייס השגחה מהנחות המחודשים בין מלאכים או כסאות או ספי׳
והיכלות וחדרים אלו כתוך אלו ואלו למעה מאלו מהס חשוכים ח׳׳ו אלא הכל בסוד השגחת הא״ם יודע הטוב והרע ויפעלהו
מהם מאיריס מהם אורם רכ מהם אורם חועע לא יעלה ברטט להשכיר ולהעניש הכל לפי חשבון לא יוסיף נקודת
כדעת שוס נברא שיש אור ככתיס כי אס מהשמש המאיר ולא יפחות נקודת ח״ו אפי׳ כמלא טמא • אמנם טעם וסדר
ככתיס לכל תאיר • אתנס מת שיעדר אורס או יוסיף או לענין צריך שנאמר שעטן ידיעתו בפרטים נתבאר בתתר
יגרע או יעדיף או יחשיך הכל תלוי כפי תת שניצוץ השמש ב׳ ועטן היותו משכיר ומעניש הוא ע״י פעולותיו כספי׳
יכנס אליהם אס רכ אס מעע וכעת העדר השמש מכל שנתבאר בתמר ג׳ ובתמר ד׳ • אמנם נמצא עטן ההשגחות
וכל החשך יכסה את כולס יחד • כך הוא סוד ההנהגות משתטת לעתים וזמנים • והעתים הס אלו • א׳ מיד כשנברא
וכל איזו הארת שימצא כמציאות הכל מאיר מצד א״ם השופע אלה״ר שהיתה שלותו תכלית השלוה • ב׳ אחר שחטא וגתגרש
מאורו תמיד ולא יעלת כדעת שוס אור קען או גדול מעע ותיו חיי כ״א ארוכים ועכ״ז תיו בשלות כלפי׳ ח״ל • ג׳ ענין
או רכ ושום פעולת שיתי׳ כמציאות שלא יתי׳ מאתו והוא תאבות ששרתה בתם שכינת ותצליחו • ד׳ ירילת תאב עס
המחיה הכל תחתית תכל ואין דכר חוץ ממנו ולא נמצא בניו למצרים וחיו מוצלחים • ת׳ גלות תכניס ועוניין במצרים •
מבלעדי רצוע ולא נברא שיכרא זולתי חכחי ככוינה ולא ו׳ גדולתם והצלחתם במדבר ונסים משונים • ז׳ כניסתם
במקרה • ברצון ולא בחיוב • ולא יש כח נשום נברא לנראת לארץ והצלחתם בכיבוש א״י וכל הדור ההוא • ח׳ הכנעת
בחי׳ יתוש קען כ״א חכח הנעלם מכל נמצא ונמצא בחיוב ישראל באומות כל ימי השופטים • ט׳ הצלחת ישראל בימי
מכל הנמצאים והאריכות בזת בלתי צריך וכבר פי׳ הענין המלכים • י׳ חרבן הבית בא׳ וגלית ישראל מעט מעט • י״א
בתמרים הקודמים • אמנם הוא המחיה המהוה נל תוית גלות ישראל לבבל והצלחתם שם קצת • י״ב גאולתם
ונתן קצב ושיעור ומדת לכל נמצא כמת יתי׳ שעורו וכמת ובנין בית ב׳ • י״ג צרתם בימי הבית ותרוחתס • י״ד גלותיט
יתי׳ דקותו וזכותו ועד כמת יתי׳ שעור קומתו וכמת זה פעמים נצרה פעמים הרוחה • נרו הצלחת הגאולה
ישתלשלו מחט ויחיו ממת שיתפשע ממנו ונתן שיעור ומדת וצרות העתידות • ׳״ו תחיית תחתים • י״ז חרבן העולם •
וקצב לנאצליס ולנבראי׳ ולנוצרי׳ ולנעשי׳ וכמת יתי׳ שיעור ח׳׳י חדוש העולם • כל אלו השגחות כוללות לכל המציאות
כח פעולתם ונתן דרך לתם יגרע אורם ויעדיף אירס הכל כולו בכלל יחל • חתם חלפו למו חתם עתידות • וראוי לדעת
כפי צורך ההשפעה והוא תנותן שיעור וחדת לטבד תעפר במה יהיו שינויים אלו והשבחות אלו כל •זמן וזמן לפי עניינו •
והאס ותמים וחנחצביס מתם • ונתן שיעור ומיה לקלות עוד יש השגחות פרטיות חילפות על האדם כמי שימצא
האש והרוח והנחצביס מהם והמורכבים מתם ונתן שיעור צדיק וטוב לו רשע ורע לו צדיק ורע לו רשע וטוב לו
ומדת כחת יתי׳ חלק יםודותס ואל הצומחים מהם כמה ועוד ההשגחה במינים הפרטיים וכיוצא מין ממיני הב״ח
יתי׳ יחי חיותם וכמת יתי׳ לחותם חומס וקרירותס ויבשות׳ ימותו חין יחיו וכן בצמחים וכן בכמה ענייניה פרטיים
הכל במדה וקצבת ושיעור משוער מאתו בחכמתו וכל שבעולם והס כמעט מפליגין האמונה מן המעיין תסכל
החיצונים וקשיים ורעתס כל מדרגה ומדרגה כמת יה״ וחקביעק בלבי להניח הכל אל תטבע העולם וכיוצא ויש
חוזקם וכמת יתי׳ רעתם ופעולתם בחלקי תעולס בהתלבשס שהניחו אל גזרת הכוכבים וכיוצא ולזה ]הנה קודם שנבאר
בו • באש כחת ישרוף וברוח כמת יפיל ובמים כחת יעבעו עניינים אלו נבאר מציאות ההנהגות ושנוייהס לא על
ובעפר כמה ירקיב הכל מלול ומשוער מאתו • ואל הקלושים סדר מאורעותיתס[ :
כמה כחס כמה ישפיעו כמה יחיו כמה יהי׳ מספרם כמה פ י ק ב הנה כפ׳ שמות ם״ ז׳ פי׳ עניינים אלו • והחלת
ית" רוחניותם כמה יהי׳ חיותם הכל משוער מאתו הכל כל דבר אמונת קביעת לנו שאין ספק
חי ומתקיים ממט ונותן מלי יוס ביום ומדי שעת בשעת שכל מת שנאחר שפע וחיות וקיום והיית וכיוצא בית הכל
קצבתס וקיומם לרעים ולטובים למשכיריס ולחענישיס הכל בסול הארת א״ם בנאצליס ונבראיס וטצריס ונעשים טמאים
חיים מאתו הכל משוערים בשיעור קצבת ח״ס המשולחים ממורים שאפי׳ שנאמר שאין הנהגה והאור נסתם והספי׳
ממט לקיימן לתציבן • וכן הנוצרים המלאכים כחת השגתם ניונש והגלות מ ה וכיוצא אין שיים הארה מעוטת או
כמה
t8 מא אילימה עץ נ ל תמר ה פ״ב פ׳׳גפיי )ס£ף
דעת איש שמת שיתנהג וישפע נפי רצונו ע״י שרשם המתוק נמת שיעור קומתש נחת *ישארו חלק החיים העליונים • ואל
לחיצוני פנימה שם נקדש וננלל הקלושים יחשנ השורש ההוא תנםאות נולם נמת יתי׳ עניינם מדידתם והשגתם ושפעם
ונו יצטייר נל המתנהג למטה נחיצונים והיינו םול שער ונחם וחייתם ואל הנאצלים נחו נן • ולא יחויינ מזה אליו
של תפלין יע״י השורש תתנהג הענף • אמנם הענף מפני רמי ושנוי ותוםפת והפעלות נלל מפני תדרנים שפי׳
טומאתו איט נקשר ננלל הקדש והיינו אילן שתוא עיקרו נתמרים הקודחים נענייני תתשגחות ושיעורם ומדתם:
ג
נארץ ונופו טטת לחייל • ויש מת עדיץ לנריס תצטרך אליהם ככף פ" שגם אלו החיצונים נמצאים ככוונה פיק
ית׳ במקומי כע״ה • והכלל שזו היא הנהגה לפגר האנשים ונתי׳ ומאמר כאומר והארץ היתה תתו
הפושעים וכתתם חטאים וכתתם הפושעים אין צורך לטומאת׳ וכהו ועיקר מאור זה יתי׳ כתמר בפ״עב״ה • אמנם הנה
וכאשר אין רוצחים אין צורך לערי מקלט ויתבטל טומאתו ולא דרך הענרה נאחר שחלק ההשפעה אליהם תתלנש למש
ימצא נלל מפני שאין 0צורך ני ננר נתקן העולם ממררותו נתיך למש ונשתלשל אליהם ונה יתקיימו והס נמצאים נכוונה
והיינו מטול טומאת הקלי׳ העתידה והרי זו תיא השגחה *ממותק דחיות הקלושה וחיותם כשפע עליון כמציאותם ירצה
א׳ היותר רחוקה חן הקלושה שאפשר והיותר רחוקה מא׳׳ס כפי הדרך שנמצאו ונתהוו ולא יחייב כממציא ראשון שיטי
ומהקלושים הנמצאים ממנו ועכ״ז יש בתם תנהגת והשגחה והפעלות וטומאה ח״ו • כך יתי׳ ענין מציאות מזונם ושפעם
על הצל שפי׳ -ועטן השגחה זו השגחתו ברשעים ־בענשם משולח אליהם ולא יחייב מ ח׳׳ו שום טימאה וכך יהי׳ מחש
בבי בחי׳ איי ברלתם שם אתר תמות או בחיים חייתם בעגשס כל עטיט ההשגחה כלכתיב ילע מה בחשוכא וגהורא עמית
במיתה ותחלואיה ועוני ומכות ופצעים וחכשולות ונטייתם xא • והיינו ג׳ עגייגים שיש לנל נמצא -תא׳ מציאות הנ׳
חהלרך הטונה ורשעתס ונחירתם נרע ועניעת הספיטת קיומו תג׳ פעולת הא״ס ע״י והכל לרך א׳ • והנה לפי רוממותו
וכל מקרש רעיש איזה שיתי׳ נמציאות אפי׳ שיהיו ע״י רחוק ממט פעולת! ע׳׳י הנבראים וחציאותש וחיותש כמי
ענייני העולם באש ובמים כסדום וכחמל וכיוצא הכל שרחוק מחני זה כך אלו החיצונים אחר שאין לכנות אליו
תתלבשות כחית אלו בגשחיי׳ ההם ויפעלו הפעולה מ ע ה ההפעלות והשטי וכיוצא כך אין ראוי לכטת אליו תפעולית
והחולי והמיתה והאבדון והשמחה ההוא • וענק זה בין אס המגוטת)בריאת הטמאים החיצונים • והדרך אל התיקו׳ הכל
יהי׳ עונש הרבים או עונש היחיד בין ע׳׳י האומות כגון ענין א׳ בדרך השתלשלות המדרגות והמצאתם בסוד פעולתי
גליות וחורבטת וצער וצרות בין ע״י בעלי חיים וכל איזה ע״י תכלים כמבואר בתחרי׳ החולפים • אחנם אלו החיצונים
ענין שיהי׳הנלע׳׳י אלו בהשגחה עליונה וכבר פי׳ בפי שמות נקי אל אחר אלהיס אחרים וטמאים וחיצונים *ומודדים וכל
מעטן פרעת יצרת ישראל הכל כהשגחה גמורה ועיין סי׳: כיוצא לא לתורות שתם מבלעדי רצונו או נמצאים שלא
פרק י ההנהגה הנ׳ היא תאור תייט תשגחתהא׳׳ס ככוונה או פועלים שלא מרשותו ח״ו אלא מפני שאינם נקשר
שהיא תמטנת ננל דנריט נשם אחדות עם הקדישה והיינו שאינם ננללים נא׳ מפני שמלת
אור נמשל המשתלשל ויורד למטת נקדש עד האופנים והנה א׳ יכלול מהכתר עד סוף היכל לננת הספיר ואלו לא יוכללו
ענין זה נביע! דקיק איר מועט שעור היותר מיעט שאפשר שם אבל יונדלו משם שאין כבוד למלך *שהמצורני הזה יה"
והנה כשנאחוז השיעור הזה לבד יושפע מלמעלה למטה לא מבני היכלו ואדרבא המלך עשה המקים הזה דהיינו *מדדו
אור החכמה במנה ולא בינה טיק ולא ו״ק במל׳ ולא המל׳ החיצונים וכל כתותיה׳ דהיינו הנכלל בתיהו־וטסי)וחשך(
בכסא ולא הכסא בחיות ולא תחיות באופן רק בשיעור מה וחשך על פני תהום כאשד ית׳ בתחר אשר אטע להם
שישפיע ייאיר אופן בעילם הזה למטה שיעור קיימו וחיותו •בעצמי נדי שועזם ממנו יתנדת ייפול שם כדי שזעומי לא
תזה • זה יקרא תגלית ותחשך ויקרא נהר יחרנ וינש ויקרא יעמול לפניו ולא יזכה נאור חיי פניו • ותייט תמצאת דנר
חורבן נה״מ ובל רעה שנעולש מפני היובש הגדול שכל רחוק ממט נתנלית נדי שיה״ מקום מקלט לרחוקים מחט
נניעת האור לא עלה אלא נשיעור הנהגת זאת דהייט מת שאם יהיו נקשרים עמו הוא שונאם מפני רעתם ולא יונל
שיכיל הארת האופנים למטה ומכין הארה הזאת• תעדר ותוסיף לםוננם ואס יתבטלו ברעתם מיד ימצא שאין תכלית לתשובת
תעלת ותורד לשיעורים רבים נפי נחי׳ רטי האופנים ואיו קצב לחיות האלם לכך ברא לזעומו ירד ויעמיד נחקום
בחדרגותית זו אחר וו עד רדת למטה במטה שאין למטה ממע! המרוחק מן המלך ואינו נקשר עמו ותם מדרגות מדרגות
דהיינו מדרגה אחרונה באופנים שאין משם ולמטה אלא היינו מדרגות תקל" כאשר ית׳ ואותן המדרגות מ י שכןי
החיצונים ובהיות ישראל בגלות שכינת תתלבש באופנים וטיט שעור התרחקת שנתרחק בעינו כך יתרחק מאלוה ויכנס
שאורה לא יזרח אלא נשעור הזה לנל ולא ייתן לה אור נאותס הרחוקים ממט • אמנם בנר הזהרנו שלא יעלה על
אליי יא ילןצ׳ צ״ל ישאני *»•׳ שצ״ל ישידדיס * <•} •WSהמצורע *אולי צ״ל מדיר
אילימה עין נ ל תמר ר פיי פייי »"י 0פר *«
מה שיוכל לסבול המלאך הוה ויתקשרו המדות למעלה שיעור אלא מה שיכיל השעיר ווה יקרא גלות שכינה הגלות הקשה
מה שיסבול המלאך היה באורי יוה יק׳ שכינה מתלבשת שאין גלות קשה מחט והעדר הייחוד שאין איר זה אור ייחוד
במנ1נ1רו״ן והוא שיעור מה שהי׳ האור משגת׳ לישראל בסתס כלל ועיקר והיינו היובש כדפי׳ • והארה תזאת היא מלמעלה
כל ימן ויה לא תי׳ תלוי אלא סתם ישראל עומדים על אדמת׳ למטה י אמנם עני! זה יקרא שאין יחוד מפני שהארה
ומקרבין קרנטתיהס וכיוצא יאיר אור דרך המלאכית דהיינו מועטת כזאת לא תקרא הארה ואין ישראל שואבים האור
היצירה הוא מנ1נ1רו״ן ויש באורי תוספת ומגרעת כעני! וההשגחה העליונה אלא כשיעיד תזת וישלטו אז נהם החיצונים
ההנהגות שפי׳ כאופן אלא שהאופן הוא יובש ואין ייחוד מפני רעתם שנתרחקו מביראס ונדה אותם אל תוך יעומס
וכאור המלאך הזה יש ייחוד והיינו ענין קשר ההיכלות כסוד דהייט החיצונים ולא יאיר אור מלמעלה אלא כשיעור תזת
נשכמל׳יו שת״ס מיס רבים לא יוכלו לכבות האהבה וסוד והשכינה היא מתלבשת באופנים להשפיעם ע״י השרש המתוק
האהבה הזאת פי׳ כסבא פ׳ משפטים סי׳ •וכפי שיעור אהבה אשר לחיצונים ימה שיאיר וישפיע הוא שיעור תארה הזאת
זו תעלת ותרד כמת מעלות • ויש פעמים שיושפע דין על המועטת שאין לה הארה אחרת זולתה ואין בכל העולמות
ידו ות׳׳ס מחיות למנ1נ1רו״ן ס׳ פולסי מורא ויש דין תות חיית יותר מות כלל ועיקר• אמנם ימשך שיעור מלית תזה
והייני הצרות שתיו לישראל כזמן בית שני ובית א' אפי׳ שהי׳ עד רדת מדרגות אלו שבאופנים זי אחר זו ילכך הארה זו
המקדש תי׳ אפשר להשליש עליהם החיצונים רצועה נישא תרד ותגרע מעט מעט מדרגה אחר מדרגה ותייט אומרם
לאלקאת ומיד בשובם מתעורר הייחוד יחרכס תכא כלבם אין לך יוס שאץ בו קללת יותר מחבירו מפני מיעוט ההאר׳
וקשתיתס תשברנה ואס החיצונים נאחזים בהיכלות מבחוץ הזי והיא תרד שאס בוחן החורבן הי׳ במדרגת א׳ שאורה
והי׳ אס זרע ישראל ובאו בני עמון ועמלק וכני קדם הרבה בערך הזמן הזה שהיא למטת מדרגה אחרונה לכך
והשחיתו את יבול הארץ • שיש לחיצונים כניסה שס לעשוק כפי רדת׳ מדרגת אחר מדרגת כך תמעט האור וההנהגה
השפע בעונס של ישראל • אחנס לא ירחיבו בדינם עד שינתן ותגבר הקללה שהם החיצוני׳ שאור׳ עומד׳ ישולט׳ והדין הוה
להם להחריב בת״מ אלא יכניעו את ישראל ובה״מ על מבוע עליט ומלך ואט מתרחקים מהקדושה בערך זה • והיודע
וחול הוא• וכאן הוא הבדל׳ כאומר המבדיל בין ישראל לגויים לשער )למטת שעור המהלך תזת כמת קומתו וכמה אנו
והעיקר שתחיצוניס למעת יותר והאופנים ג״כ נקשרים יורדים חדי יום ביום ידע שעור גליתיט עד כמת יידע זמן
למעלת יישראל תקדש נבדל לחוץ והקדושים נעתרים ונקשרים הגאולה באומר סוכת דוד תנופלת שלעולם טפלת ויורדת
ומתייחדיס בסוד אהבה• אמנם חול ודאי כדפי׳ •והנה בהנהגה עד שתפול מכל וכל שישכב לעפר כאומר כי שחת לעפר
וו אינם אותיות שכשם נקשרות כשם קשרם ולא נפרדות נפשט דבקת לארץ בטננו עד שיפיל בעצם וידבק תבען
מפני שהכל תלוי כסוד קשר התחתונים אלו אס ישלשו נעפר אז קומה עזרתה לנו אכל בזמן החורבן כרענו לנפול
החיצונים תם נפרדות בלתי מתייחדות ואס ישראל כשרים ונפלט מעט מעט והקניה קצב שיעור מהלך מפילה מאת
וחיצונים נבדלים יאירו ויוקשרו אותיות השם והנה נו מדרגות מ ק שיחוייב בדיניט אשר נתחייכט כמעשינו עד שיקימנו
פעמים יוכל לקבל השפעה מרובה ופעמים השפעה מועעת ותייט כעתה • אמנם אם נשוב בתשובה ימהר ויחיש יקימט
מפני שיש כת י׳ מדרגות ולכך ישראל אפי׳ בומן המקדש ימיט אוזישנה יתייט ירידת תגלית וענייני ע״ד שפי׳ לעיל
ישראל נשתנו פעמים שלום פעמים שובע פעמים מגפת יענץ מלות שפי׳ תשמעני נמקימי כע״ה:
פעמים רעב וכיוצא תכל כסוד אלו המדרגות שבו: מ ׳ היא תשגח׳ תאור כשיעור מהלך ההנהגה י ק יי פ
הד׳ היא הנהגת ימי שבת והיינו ההנהגה יו י מטטרו״ן והייט השגחת השכינה
פ י
שיאיר האור הנו׳ בעולי לא כשיעור בימי חול ובזמן האטת והיינו שאין ייחוד גמור אלא בשיעור
מה שיסבול האור העליון המלאך תזת ואפי׳ בעת שלים מעערו״ן לא הוא כעל לא שלא יאיר אלא אין האותיות
המלאך הזה נקי שר העולם ויתקשרו המדות קשר וייחוד והמדרגות העליונות מתייחדות כשיעור גבול השפעתו אלא
כאשר ית׳ במקומו בע״החש״ך באופן שפי׳ ויאירו ויתייחדו העולם יוצא משליטתו והוא חשוב כחלק א׳ מהעולם וההארה
אמנם אור מעט מזער לא כביר ותמיד החכמה בבינה ובינה ירד כשיעור אור הכסא הכבוד שתם י׳ מדרגות לכסא כאשר
ט״ק וו״ק במל׳ ומל׳ בכסא וכסא במטטרו״ן עולם המלאכים ית׳ כמקומו כע״ה והיינו שתאצי׳ יתייחד ויתקשר בשיעור
שיעיר זת לנד לא פחית ולא יותר והיינו ההנהגה בימי מ ו ל עליון וגבות ישפיע למטת אור מתוק מנוחה וזה ס ׳ לישראל
ואפילו בעת שלום הייט מה שפי׳ טוהר פ׳ נח סיי• שער בזמן בת״מ בימי שבתות ור״ח והוא עתת נהשער׳ בסוד
החצר הפנימי יהי׳ סגור ו׳ ימי המעשה והאור נמשך שיעור תגלית והיינו כאומר שעו־ החצר תפנימי וט׳ וביום השבת
יפתח
83 מב "1 אילימה S Dע י ן כל וזמי יי פ״י פ*< פ׳׳ח
מון י׳ נה׳ ו׳ נה׳ כסוד הקשורים והייחודים הידועים בין יפתח וביום \-חדש יפתח כדפי׳ נפי נח סי׳ • וההארה זו
ב׳ כמבואר בכמה מקומות הנה ההארה ההיא כשיעור אור כחעש אינה גשחית אלא ריחנית • אחנס תעלת ותרד כפי
תחל׳ לבד ולא *יפחתו המקורות העליונים דהיינו החרב ורק שיעור המדרגות שבה שתם י׳ חדרנות בבריאה כעשר
להשפיע אלא כשיעור איר מדת המל׳ מה שהיא יטלת שנמעערו״ן וביי שנאופניס וני׳ שנאצי׳ ע״ד שפי׳ בםפ״ר
לסבול לתנהג׳ התחתונים אמנם מניןוה יקרא בקצת סתימת נשער אני״ע • אמנם הדרגה וו תיא על נ׳ פטס הא׳ מ א
אור מפני שיש עוד תוספת על יה כמת אלף ורבנות פעמים כומן שנת״מ קייס נימי שנת • תנ׳ תיא טמן שטלו שנת
כאלו תאמר מעין א׳ נובע כשפופרת מאד שנתייבש תמעין והענק כי נזמן שנית המקדש ]קייס[ עס תיית שתי׳
כיון שאינו נובע מתר חי שחו כגובה תמים תראוייס לבא תיחוד למעלה ישראל גורעק מעלתו מפני התלנשס
אמנם אותם המיס הס הראויים לבא לפי תצנור ונאמר נחוחר המשיי׳ שתם נאופן נחדרגות הקדישה מ ת לא יוכלו
מיס אלו שיעור תצנור תם ובאמת תמים נתייבש שאינו נובע לסטל האור ההיא תמתיק הדק הזה חפני שהם חיחריי׳
אלא כשיעור תמים המונונויס אלו • יתנת ממש כמשל תות יקבלוהו נדקית נםוד נשמתם תוספת נשמה לנד ויועיל
הי׳ הנהגת בית ב׳ ביחי חיל ישבת שהם ב׳ תנהגי ת אלו למעות עונתם • אמנם בעולם שכולו שבת ישראל מתפשטים
הט׳ כפ׳ ת׳ יו׳ שתי׳ ההנהג׳ והאור נמשך מלמעלה כשיעור חחומרס ומסתלקי׳ מאופן וממלאך מטערו׳׳ן ושובתים כלס
פי תצנור מל׳ לבד אמנם מקורית העליונים לא השפיעו כח באיר תמתיק הוה ואז תיא מטחה רוחנית וגשמית איש נאחימ
עובתס והארתם והנהגתם העליונה ופגם בית א׳ לעולם ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו ואז הוא סוד עולם ארוך • אמנם
עיחד ושיטי תחול ישבת תי׳ כאותה המתג׳ תמיעעת מאור עתה מקבלים תאור כיוס שנת חטחת וו מעע בצד הגוף
החל׳ והחכמה חשפעת בבינת והבינה ט״ק באותו האור והחומר ימעע בצד הנפש ומעט ייתר בצד תריח ומעט יותר
ושעור ההנהגה ההיא לנד ולפי יה יצדק נהם נ׳ הפכים בצד תנשמת חפני תתלבש׳ בחומר המסך המבדיל שעם מות
אס נרצה לומר שתחדות האלו נקשרות ומזחלות מפני אור שאינם מלות סוף סוף מחטא אדת״ר גלות וקליפת טללת
החכמת השופע בנינה ואור הנינה ט״ק וו״ק נמל׳ כשיעור תיא אל מפש התלנשהנגוף בשר תמית הזה העפר העטר
אור החל׳ ואס נרצה נאחר שתם נפרדות כי אחר שאין אור ואס שתי׳ גוף זך שמר נתלנש נקלי׳ נעור מחש ובקצת
החכמה אל הנינה ומנינה אל רק כשיעור אורם הראוי מתינס ונקלי׳ עוחד תאדם מיף הוה וזעום ת׳ מ א נו
נפרדות הס נלי ספק והיינו שמפרש רשנ״י כפ׳ שמית סי' ונהט־חו מ א חסך חנדיל וגס חטעס זת יחעע תאיר יותר
ו׳ שנית נ׳ תי׳ מדת׳ השולט׳ נה המל׳ להייט שלא נקשרו ותחניחת מלותינו זת ולכך נלחד תדרגת הטונה כחת
ולא נתייחדו אלא כשיעור תמועע תית-ותנה תסיד הזה נתגלה יוסיף אחר תתפשט מ י ף חעכירותו וגלותו חכל וכל יסיט
לישראל טחן בית ב׳ ולא תכירו בו אלא תיקנים שראו מחול הצליקןס שהם מתפשעיס מהזעם תזת שמא אור
בחכחתס והכירו אור עליון השופע חצד הבינה וראו אור מחש וחתעדני׳ יזת כפי תעת בייחוד המועט הנמצא ואס
זה ונתנו חילוק בין זה ליה כשיעור חה שבין הנינה למל׳ יתוקן העולם יתעלה ייתר ויותר ולפיכך כולם מקוים לתחיית
יתיינו דכתיב ורבים מהכהניס והלויס וראשי האטת הזקנים המתים • אמנם מזמן שבת בראשית ובנין המקדש וגאולת
אשר ראי את הבית תראשין ניסלי זה הבית בעיניהם ישראל והקימת שכינה עד תחיית המתים יש מדרגות בעליית
בוכיס כקול גדול ורניס נתרועה נשחחת לתריס קול יאק הייחוד תזת מתנהג׳ ג׳ הקודמת עד סוף כל שוב המדרגות
העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם : האלה יש כמה וכמה בחי׳ ודוק ותשכח שאין הפה יכולת
הב׳ בב׳ המהנות הקודמות כפ׳ ההנהגה ח
פילו לדבר ולא האוזן יכולת לשמוע :
ה׳ וו׳ היא הנהגת בית א׳ ומיט פילו י הנה ב׳ ההנהגות האלו שפי׳ • תא׳ בימי שבת •
מ ׳ נימי שבת שתיו נומן בת׳׳מ ובניינו שיאירו החדות העליוטת החכמה בבינה והבינה ט׳׳ק שיעור
עדין יש בתם מדרגות שונות • אמנם כל המדרגות מתלנשות פתיחת מקורי תעליונ׳ אל תנינת כשיעור יוכל לסמל הנינה
בב׳ הנהגות אלו בשינויים רבים כפי שיני׳ תומן או חול ולזה נקשרו נ׳ אותיות אלו י׳׳ה והבינה תשפיע מ׳חלרגותיה
או שנת והיינו מהגת העולם בתנמ׳ ג׳ או רביעית כדפי׳ לתייט אס תמים נן ו׳ נת ת׳ או ו׳ מי׳ ונת שתש נ׳
והמדרגות הס נ׳ אלו אשר ננאר • ההנהגה הא׳ שיאיר נחי׳ ותאם שחחה חשפיע' חנית אביהם שהיא חכמת שאז
האצי׳.ויתייחס כפי אור שעורהמל׳ לנד ולא יאירו תמדות המקורות העליונים נעלחיס נסתרים נחו״נ נפתחים יזו
למשה בב׳ תחדית מוי כשיעור החכמה והבינה ורק אלא מעלה גלולה ועל פי ההשפעה וההארה הוי יאיח נ׳
יאירו כשעור אור תחל׳ לכד ואף אס יתייחדו תחדות העליונית ההנהגות הקודמות ימיטניתא׳ ה׳ עלאה נינה ומל׳ עולה
למעלה *אולי w׳»«
ט ח
אילימה פ״ פ״ פ״י עין כל חמר ה 0פר **
הבינה וירדת הבינה • אמנם ניון שתגיע אל מקום נחי׳ ירידת לתעלה כאומר ותרכ חכמת שלמת כדפי׳ עמדת לבנת
הבינה והמל׳ לסתימת מקורי המל׳ כמדרגות המל׳ בגלותיט גתלואה וענין זת הוא סוד נפלא לא השיגוהו ישראל כבית
וה באשר יתי מ ד נשלם גלותם ויצאו מעמקי הקליפות ב׳ ל pחסר מתם ת׳ דברים מסוד ת׳ עילאה • ואס תרצה
ותתחילו במין הבית: נאמר שטיב יחי חול בית א׳ מיתי שבתכנית נ׳ אלא שתשיטי
פרין י צריף להקדים לענין ההנהגה הנ׳ להנהג׳ גלות הוא בסוד המדרגות מפני שיש בהנהגות אלו מדרגית רנות
י והיא הנהגת אופן דהיינו ירידת המל׳ עילות תודות מפגי רנוי המדרגות שבל מדרגה ומדרגה
נגלותיגו וה שלא ירוו המורמת האלו נגלות ננל עם תיית מעשר • ויותר מזה אגי אומר שנמעט גלות נית א׳ טונ
שגסתמו נל המקורות נופי׳ שאס תתחילו לרות מורגות המל׳ מגאולת ונגין נית נ׳ ואס אין אתת מאמין נא וראה שהרי
ה" מתחיל עליתם גלותיגו יה והי׳ גמשך עו תיוס עו עת בגלית בית א׳ היתה נבואת אפי׳ בגולת ותם יחזקאל חגי
הידוע לפגיו שתם סוף המדרגות הקצובות והקניה האריך זכר" ומלאבי רית״ק דניאל ומגילת אסתר ועורא שטספו
לתם אפו וגאלם מ ד לראות אס ישונון מאון ובאשר שבט ברוה״ק ואחר הבית כמיתת אלו פסק הכל וזי קושי׳ עצומת
על עונותיגו חירגו לרדת אותם המדרגות שגשארו לגו לרדת אמנם תירצנות כחת שפירשטה :
ונסתמו מקורי המל׳ והיא היא הנר*׳ הנ׳ אשר תיא גלותיגו עתה נשוב לבאר כענין הנהגת אופ! שהיא הנהג׳ ט
פייו
ית שירידת מדרגותיו הוא יריד׳ אל עמקי הקלי׳ התחתונות הגלית שפי׳ כפ״ד דתייגו כ׳ גליות כ׳
אל המל׳ וימיו גמשנו כעד ירדת המל׳ מדרגותיה תקטטת הנהגות • ההנהגה א' תיא גלות ככל הנה הגלות תזת גמשך
שירדת הבינה תיא ירידת מדרגות האצי׳ והמתנגדות נקלי׳ ע׳ שנה והיינו אור השגחת בית א׳ ת׳ מילאה נסתם מכל
אליתס תם מדרגות חשוכות שמאית גס את ית לעימת ית יכל שלא נשאר אפי׳ תארת ה' תתאת נסתמו מקורית לא
עשת תאלתיס אמגס מדרגות ירידת המל׳ הס מדרטת שנשאר׳ פתיחת בגלות שא׳׳כ לא תי' גלות אלא שנסתמו מכל
גרועות בקדושה בגפרדיס • ובטומאה המתנגדות לאלו הס וכל המקורית עמהס יאח״כ כששני לא נפתח לתם אלא
טיחאות פחיתות ולוה רמו לגכוכדגצר רישא די דהבא להראות מקורית ה׳ תתאת לכד ככל ד׳ אותיות כיצד חכמת האירה
שהוא חשיב כקלי׳ כותב במתכות ולוה אחרו גביכדגצר מלך בבינה כשיעור הארת המל׳ והבינה כו״ק אמנם קודם חזרת׳
חשוב וראוי ליעשית לו גם וגי׳ • ואנחנו כגלותיגו זה עוטתיגו נסתם הכל ונאמר הן אראלס צעקו חוצה מלאכי שלום מר
ועיטת אבותינו םכלט שתם סתמו המקורות העליונים ואנחנו יבכיון אמגס גזר דינם נחתם בדרך זה שמקורות חכמת אל
התחתונים ולזה בגלות נתר יחרב ויבש ופי׳ יחרב כבית א׳ הבינה נסתמים וגחתמיס עד ימן סתיס יחתום שהוא עד
ויבש בנית נ׳ שלא נחרב מכל וכל אלא בנית נ׳ נגלותינו עת קץ גאילתיט כע״ת • ומקורות המל׳ נסתמים יגחתמיס
זה • והנה ההגהג׳ אל הקלי' הס נא׳ חג׳ נחי' • תא׳ תיא עד עת .קץ גלוי ייווע לכל •דהייט לפי מלאת לכבל ע׳ שנת
היותם שואבים תמצית שפע קדושה מצד שמאל כראוי להם וכיון שהאור עתיד ליפתח אי! גלות תחלט אלא לשמור את
והיינו צורך הנהגת׳ כזמן שאין גלות אמגס הקדושה פועלת ישראל בגלותם ויודעת השנים תחועטית תחוור לכיתה כמתחלה
בהם ע״י גבריאל השר השולט עליהם ואין בידם לא להוסיף ולכך גאולת׳ פתוח כמו קצם קרוב ונפתח כמעט ההיא
ולא לגרוע ולא להתפשט אלא כפ־ ההנהגה המושפעת עליהם כאותו המעט גפתח קצם • אחגם גלותיגו גסתם תאור מכל
מלמעלה ע״י תשר תני׳ וסוד חייליו שסדר י׳ ניצוצות מתפשטים יכל גלית תחלטי כמקורית עלייגיס כמקורות תחתוגיס כעליוגיס
בהם ומתלנשות נהם להנהיג ע״י וע׳׳ו נאמר ומלכותו ככל אליהם ולזה גסתס קצגו כ׳ סוד הקץ הוא היסוד זכיין
משלה שאפי׳ שאין גלות העולם מתנהג על ידם ונידון • והא שהפגם אליהם אינו אלא למקורות אלו העליונים ונשאר רשות
כיצו ע״י י׳ ניצוצות קדושות מתפשטות מי״ס קנה״ו ומתפשטות לפתיח המקורות התחתוני׳ אח״כ לסיכה וו הי׳ היסוד שקט
בגבורות אלו עו אופן ומשפיעות .משם כהס והם שואבות ובוטח עד מלאת ע׳ שגת וקץ מתגלת • אמנם קצנו תלוי
גבורות ודינים עיי השר גבריאל כופי׳ • הנ׳ תייט היות י׳ גס כסיד פתיחת החקירות העליונים וכיון שסוד פתיחת
ניצוצות אלו שת״ס קבת׳׳ו מתפשטות מי״ס קכת״ו למטת המקורית העליונים למעלה כסוד תגובה הנעלם אינו תישג
כתוכן ממש בסוד הגלית והיינו מפגי שישראל מתפשטים שס כלל ונסתם קצנו והיינו מליכא שהיא הכינה לפומא שהיא
אליהם וכיון שגלו ישראל כעוגס שם גלתה שכינת עמהס המל׳ לא גלי שהיא נעלמ׳ וקן סתום למעלת למעלת • וכיון
ותייגו ככל צרתם לו לא צר ועכ״ז שהם שס אין החיצונים שכן לא ירדה המל׳ אלא המדרגות האלו שכין הכיגה למל׳
שולטים אליהם אלא אדרבא החיצונים גכגעיס תחת ידס כעין שהם ו׳ כ״א כלולה מי׳ *ת' שתם ירידת הבינה והמל׳ יחד
זמן יעקב ובניו כמצרים וכעין מרדכי ואסתר כשישן הכירה אל תוך הקלי׳ מת שמתייחס לסתימת מקורי החכמה אל
וכיוצא •אילי צ״ל ע׳
מג *8 אילימה ב 8
עץ ^ חטי יי ״ *״א פ״י נ
ספר
שואפים שפע המועט המושפע מפני שהנחש הוה הצלה הוה וכיוצא בזת • ותטעם שישראל מקיימים עטדת קונם והס
עומד על פתח היכל מבחוץ • נל נ1ונ וכל שפע שיושפע מלים החוצה כעונם ועכ״ז מפני שהם עוסקים בגלותם
מלמעלת ניתן לו רשות לעושקו ויתפרנםו תם ננ1ונ השפע כעבודת קונם כראוי אין החיצונים שולטים עליהם רק שהם
וישראל מתעטפים נרענ בראש נל חוצות ולזה ניטלת נרנת שם במאסר ואינם זוכים לגאולת ואז אותם הניצוצות הקלושות
מישראל וניתנה לעונרי ענירה הם החיצונים שתם נקשרים שולטים על ישראל לא לטשים תיצוגים כלל ואז אין שליטת
בא׳ ויונקים הטוב ההוא תנשפע לשנינת נמלדגות אופן לםמא״ל כקלי׳ להשליטה כרצוט ולהגהיגם אל הקליפ׳ מתגתגו׳
שהיא מתלבשת ט ליכנס אל תוך הצלם לשכון עם ישראל כרצון הקלושה אשר בתוכם • תג׳ כמות יxאל בגלותם
דהיינו השוכן אתם כתוך טמאותם כל מקום שגלו שכינה מרפים יד מלאכתם כעטדת שמים אז גיתן רשות לםמא״ל
עמתס כאשר יתבאר ולזה ירידת הקלושה נמררגות" דהייט לשלוט כקל״ ושכינת מםתרת פני י׳ ניצוצות וממשיכם שס
בסול עולם המלאכים עולם מ פ ר ד ס כתוך ההשפעה ואי מלית שולט וםמא״ל שר פקיל כיי ניצוצותיו תחיצוטת
ההגונה אל המדרגות תסס שלא יושפע ייתר וכפי אשר הקליפות• ומיטצות הקלושים הטהורות בתוכם מתייקים ירי
תרד כך תרל ההשפעה • המשל כזה כאשר עמלה בסול גלותם ונותנים שליטה אל ה מ ן ואו ישראל לאכול • שלש
הזרועות הקלושה בהיכלות מ פ ר ד ס תי׳ השפע נשפע מ מ ו ת אלו רמוום בתי׳ פ׳ בראשית שער כ׳ סי׳ י״א:
מהחכמה אל הכינה ומהכינה אל ו״ק ומו׳׳ק למל׳ כפי י
י י ן יא ה ג ל 1ת מציאות בזולת סתימת תמקורות 11
אותת כתי׳ הראויה לאותן המדרגות וכאשר ידיה עול מ נ ע י ם החיים העליונים יתלות
מדרגת אחרת וירדה אל הכרכים ואל השוקיים ומשם אל אליהם עול נתי׳ שליטה הקלי׳ להא בהא תליא והנה הקלי׳
הרגלים .שטלע שאורם מועט כך נתמעט שפע׳ ולא נשפע תם סול צלם ולמות תיצוני ויש לו שעור קומת התחילו ישראל
ולא האיר האור מלמעלה אלא כלי השיעור ההוא וזוהי ליננם דרך* והתחילה שליטתו מיום שנחרנ נית א׳ ותייט
עיקר ההנהגה המתחלפת כימים מימים לימים ואומ סוד הצלם שראה נטכדנצר שתם שיעור קומת הקלי׳
המועט ניטל מישראל וניתן לחיצונים וישראל אוכלים ו מ ה גזר עליט תב״ת נגלותינו זה המתחיל בחורבן הכית
מתמציתם והטעם כי הקלושה נםול מלות תתלבש באופן כמבואר בפ׳ הקודמים רומז נפ׳ שמות סי' ז׳ שתחילת
ותכנס תוך השר הרומז כצלם ויושפע לו השפע ומא נוטלו נפילתיט מחרבן כית א׳ ושליטת גטכרגצר ומאז לא יסור
ומחלקו כארצו ושליטתו וישראל תחת ממשלתו אוכלים שכט מימרת יאף תמק תמים כלל ויתי׳ מצב תמלכיית
מתמצית! והיינו כל תפילת יושבי גלות לכרך את השרים מלכת ומתעכלת כאומר תצי אכלת כס יראש הצלם רישא
והיינו *והתפללו בשלום העיר בי בשלומה יט׳ לכם שלום וזו די דתבא ומדתו ע' שנה והראש היא הבינה אל הקודש
צוואת תנ״ת ליושבי גלות ועל בזה נאמר ישראל היישנים וסודה נםוד ע׳ נטרע ולנך יהי' נליון הראש נע׳ שנת
נחו״ל עע״ו נטהרה : ויתאספו מררמת תיצוטת נלם למטה אל תרוהי ודריעיהי
הנה מה שפי׳ נפ׳ הקולחים יהי׳ עני! מליות ב
יין' פ
די נםף ושלטו ישראל השליטה המועטת מין נית נ׳
ג׳ ירידות • תא׳ ירידת הספי' נעצמן נםתימת המקורות ושליטת מ ל ם נרונ ישראל נצער גדול
משליטתן ויסתתמו מקורים העליונים שלא תשפיע החכמה אל עמדו שעיר קימת חדותי וררועותי די נםף וירנת" די
תכינה ולא הבינה אל ו״ק ולא ו״ק נמל׳ אלא *שפני כתדרג׳ נחש דתייט שליטת מדי ופרם ושליטת יון ותתחיל שליטת
המדרגה שהשכינה כה • המשל כזה השכינה תרד ירידת הקלי׳ למטה במקום תבויון נאומח נווי אתת מאד ומינו שליט׳
כ׳ כמדרגת אופן כך ההשפעה תרד כמדרגות שפעה והייט שקוהי וישראל יורדם מדרגה אחר מדרגה ונסתמו
כמקורות תספי' מכתי׳ אל כתי׳ שהרי השפע' מהמקור מקורי תברכות'ונתקבץ בחי׳ חיצוגים אל שליט׳ נ׳ הרגלים
והמקור *ימלוט וירד נפי אשר ימעט תארת׳ בתחתונים • דתייט אדום וישמעאל בי במו שתיו מ ד ופרם ב׳ משפחות
מרידה תג׳ שמרידות הב׳ מוי תלויים נירידת המל׳ מ ך נ׳ זרועות בך הס נ׳ משפחות נ׳ רגלים וישראל יורדים
תצלם ונפי אשר יתי׳ שליטת החיצונים נך יתי׳ ירידת המל׳ נעוטתיט שרנו וחצי הקנ״ה תם החיצונים שולטים עליט
באופנים • המשל כזה כשירדה שנינה לננל נתלנשת נאופנים והשפע מתמעט ואיט נשפע אלא מעט מזער לא נניר
בג׳ מדרגות א׳ שהם ראש לכלם וכאשר ירדת לגלית אדום ואפ״ תאומות אינם נרנ נרנות נימי קרם נ״ש ישראל שהם
ירדת כמדרגות תחתוטת כאופנים שהם שוקיים ותטעם כעץ יונקים טוב הברכה המועטת משפעת מפני שהשכינה תיא
שליטת תצלם נגדי אליו כשתגלה השכינה תתלבש במדרגות אומרת שמוני טטרת את מרמים ברמי שלי לא נטרתי
הקלושות באופן לירד ולהתלבש נתיצןנים לגלות עם בנית ישראנ אינם מתנרבים ותאומות .מתברבים מפני שהם
*טינתו נשני׳ לשין על מקרא •רמי׳ נע ן ״אולי « m Yiנך׳ של*צ ימע» כדפי' *אולי יש א*מ חשרון
אילימד! עין בל ת ט ו ה <**יב זו״יג פייי ם«5ף 86
רנ ויהי׳ תוספת תות כעיקר ולוה יתייחס נעליוגיס כדפ" גלו לכבל שכינה וכוי והס ג׳ ירידוח חחוייכוח זח׳׳ז
חוספח או חגרעח ושמחת ובכית וגאולת וגלית וכל הדברים וזמ״ו כדפי׳ אמנם קייחט לן כפ׳ חרוחה סי׳ כעני! אור
האלו וכיוצא בהם המתייחסים בהם • ועגין וה הוא החכוגת זרוע לצדיק וכ!׳ שהשפע הנשפע קודם חרבן הוא שעומד
ככ׳׳ח כערך התחתונים נרצה לומר שאין אותו הגננין ונזרע נגינה מאליו ספיחי גנה שאינה נורעח • ולוה יש
המיוחס גרעין ותוספת כתם כערך קצכתם כעכודתם אלא לנו לומר שעגייט השפע שגשפע הס נ׳ נחי׳ • הא׳ הוא
נערך מה שנוסף נהם חצד התחתונים המקבלים תוספת קיום ועמידת העולמות ופרגסחם ווה אינו אלא ספיחים
יחגרעח נערך מוונם וערנם • וננלל ענין וה הוא שאין שמה *זרע נגגה מוחן החורבן עומד נגן ומאליו הוא גורע
שום ייחוד לספי׳ נלל ועיקר מצד חציאיחם אלא חצד שהוא ומאליו הוא גדל ומאליו הוא צומח ומציאות העול׳ חחפרגס ממט
קצנ לחחתונים !לעליונים מצד חציאוחם וענודחם תשוקתם והנה הגנה מל׳ והשפע תות עומדת מ ומתגדל ומתנרכין
וקורכתם כדפי׳ הוא תגלית א״ס אליהם והשפעת אורו העולמות ווה לא יחסר • אמנם ימעט כחו מעט מעט שגה
בהם שאלו לא ישתתפו תתתתוגים כענודחס וייחודם תם אחר שגה כמו שאיט דוחה ספיחים ראשוגים לשטים שהם
מצד עצמן יש להם קצבה שאור א״ם מתפשטת כתם ומאיר׳ ספיחי ספיחים וכן שטים לשלשים ועד״ז• ווה ג״כ טעם שאין
ולא ימנעהו מוגע מלהאיר הקצבה ההיא אל גאצליו יום שאין קללתו חרונה מחנירו וימעט כח הברכה יום יום •
ונרואיו ויציריו וגעשיו • אמנם נאשר ישתתף מעשה הב׳ הוא השפע תטסף חכח תפלתיט וכרצותיגו והוא סעד
התחתונים היותם הגונים ועובדים העבודה תראו" יניגו ושמך מועט לשכינה וזה גשפע מעין השקאה אל הגנה חן
השכלים האלו כולם הכנה תנליתית לקבל אור א״ס יאיר החקורוח עליוגים כפי כחי׳ הייחוד ואם היא כאופן כאיזה
כתם הארתו כעגין לא יסכלהו רעיון יהי׳ עגין מדרגת תיא עומדת כדפי׳ והשפעה וו תועיל להשקות הגן
תוספת וה עגין חשונח ומנר על תקצכת תנו׳ לצמוח ספיחיה ולגדלם כדפי׳ והייט סעד וסמך מועע שפי׳
שיעור לא ישוער עד שיחשב קצנתם הקצובה חליתם מאת נוותר נפי• וכבאר כמקום אחר כעו״ה .והנה עטן זה ג״כ
מראם לאין נערן• התוספת ההוא• והנועם שגתט המדרגות תלוי ככחת נח" תפלתם של ישראל סתם ועמדתם יחייב
נולם ניד האדם מתנתר ולמשה להוסיף נהם אורם ע״י ההשפעה מן תחקור ויתקשרו י׳ כתי וחשפיע חכמת כמנת
הכנתם ומעשה עבודתם ומילת וה שאיננו אליהם נשום אופן וגינת מ״ק וו״ק נמל׳ ו׳ נה׳ להמשיך אור ברכה וכאשר
לא מנת ולא מקצתה ואלי יתקבצו כל מלאני מרום ונל צבא יוסיפו ישראל ננח תפלתם שפע רנ יוסיף המקור הזה
הכסא וכל הנמצאים אין להם המצאה לעשותו כלל אם לא בסוד זה להשפיע ומשעם זה יתי׳ סוד קבלת תפלות ועניינם
התחתונים כעמדחם יהייט המייחס כשם ויוג ועני! וה הוא ובאשר ישראל צדיקים י!םיפו בהשפעה הזאת ויגמרוה אמנם
נפלא ית׳ כמקומו בעיה• לא ימצא כלל ועיקר אם לא ע״י זווג עליון חיט שאס תי׳ לא תי׳ גלות כלל:
התחתונים מיום שנמצא העולם ועד העת תואת ולא ימצא הנף ,עטן השכלים הפשוטים המשתלשלים מדרגת J
יין'3
אם לא כתיעיכם את דרכיהם ומעשיהם כסוד הגאולה אחר מדרגת והס כסוד אמ״ע להם כ׳ כחי׳
שתחור הדבר ויתחדש ויתוסף שיעור גדול ונפלא וגם הא׳ כחי׳ דהייט שהם שכלים נעלי חכמה ונינה יתירה ותם
נגלותיט ית כשיxאל עושים מעין עבודה הראייה יעשו סעד משכילים חחיד כמראם ושוקדים חחיד על חשק עמדתם
וסמך בוה מעע מוער וזה טעם כיוטתיט כטדע ואו שהיא עמלה שכלית ולא גשחיית ותשוקתם גדולה כעמדה
יתייחדו שם הספ״ !יזדווגו זווג קצת מן הטעם הנו׳ : ההיא לא יגרעו אותה כלל ולא ימנעוה כלל אמכם היא
י ן יי כאשר יקבץ שכלך כל ההקדמות הסדורות פ ר
עצחן אלא חצד האדם מפגי שהארה חושגח השגחה פרטית תטבע המובן מ עת ידוע יעוררו אל החום הטבעי להזדווגם
תכלית הפרטית אפי׳ אס יצטער נמצאת ב׳ דינר״ חן הניס לפרות ולרמת ולגדל בניתם וממנת פרנסתם ובל הצריך
ויצטרך להחזיר הא׳ כדפי׳ בחסכ׳• ולזה יתלו ייסוריו בביח אליהם וכל זה מ א אל המין ומלל תלוי שהשר ההיא ישגיח
ובצחחי האדמה אם יוציא זית אשר לו פיחת תרבה אס בתק דרצה בקיוחו ויתן חכמת ומדע טבעי לברית ההיא
יחעט אם יצליח חלקת שדתו כפירותיו או יאבלו החגב ולא להכק צורכי קיום מינה לבטת לה בית להשמר חן המקדם
שתהיה השגחת תנ״ת בפרטיות על החגב והכין לו חלקת הרעים הממעט" המין וביוצא במה ובמה פרטים ועניינים
האיש הזה • אחגס אדרבה השגיח תנ״ת על עיוגית האיש בחיני הב״ח והס חן מ ח נ ע לפי חעוט בחי׳ לאמן תאומנות
הזה והביא תחגב לאכול פירותיו• וביוצא בזה פרטי כל הענייני׳
למנת המא הצריך אליהם בעין אוחטת הדבורים '*"
התלויים בבגי תאדס-ולא זאת בלבד אלא אפילו בבלים יהיה מתם לגדל בניהם ולאצור חזונם וכן מחלים ובן צפור
ההשגחה אס תשבר כלו או פט אם תפקע קדרתו אס יסדק דרור ע ט ת לה בית וקן וכל כיוצא הס עניינים חישגחי׳
חניתו אס חלא אם ריקן ואלו הס בלים חתים וההשגחה מהשר ההוא תטתן בברית ההיא טללת בל המין בדי קיוחו
פרטית בהם לא מצד עצמן אלא מצד המגיע לאדם ונזה ושמירת המין ולא יאבד חחמת קור ולא יקלקל מחום רב
ימצא השגחה פרטית בבל המציאות מממצאי׳ חלקי אחת'תמטי• וכיוצא ות״ס החכחה תאלתית הנחלק׳ ע״י תשרי׳ תט׳ במיני
וחלק׳ אחת לא תמטר אילן יתברך אילן ייתנש וביוצא מ ל מ מ א י ס • אמנם בפרטי אס יחיה השיר תות אס יחית אם
תלוי באדם זאב יאכל הרחל הרחל ינצח מאב לא חחמת הרחל תנצל נמלת וו אם תדרס אם יציד תאדם צפיר זה אם ינצל
אלא חחמת האלם וכיוצא וכן אם יצא שלפון ויבת שדת או מאה וכיוצא אין כח לשר העליון ילא יישכח מלמעלה על פרטי
שבולי׳ וינצלו שיעור כך לא ימה שגזר הב׳׳ה על עולי׳ אלו הענייניה האלו• אמנש אש יגיע לאדש חענייניש אלו איזה
בשלפון ועל אלו לא 0ר אלא גזר על האלם ששעיר p מציאות המשל בזה למין לציד צדו למזון בימ או יתענה
חשלמ ישתלף וביוצא • ווו היא השגחה פרטית מחצא לאלם ברעב מ ה זת יושגח מלמעלת ויגזור עליו שמבמרתו יעלת
בין עיניו ינצלו בניו חקנמ ונטיעותיו וזרעוני גינתו וקמת חן מ ס בת דגיש ילא ששת ילא שלשת ולא * ז ר תקב״ה על
שלהו בין כל שכיניו שלא ניצולו או בהיפך וזה לפי טובתו הדגיש האלו שיחומ או יחיו או יישגחו טת בי בבר גזר
צדקתו ורשעתו: ותשגיח על מק תדגיש למזון תאדש • אמנה ׳ושגח האלם
בחזון ביתו ופרנשמ בריוח ולא בצער או בצחצוש וחשם פרק כט Q Vתיות שפי׳ שצדקת תצדיק מעילט להציל
עצמו בין שכיניו מוסרים בייסורי׳ מהנ״ה זה יוכן הצידה לחרחי ולחבחרמ ברב אי בחעט ועד״ז יהיה בל
פרטי העניינים בב׳׳ח וביוצא כצפרים אם יטד האלם ציד חי׳ יהיה דוקא לצדיק גחור והם ג׳ בחיי• יש צדיק יטל להציל את
או עוף לא גזר הנ״ה על חיה וו או עוף זה אס יהיה בל מגולם בולו בעין תאבות ותרע״ה וביוצא ובן עיר שעזרה
נצוד וכיוצא אמנם גזר על האלם תזת חזונו ופרנסתו והבק גורה יצילה הצדק ובן ספינה הטובעת בים יש בח בצדיק
לו צדו צבי או איל ומשגח תאדם אפי׳ על פרטיות וצד להצילה בולה והייט צדיק יסוד עולם יחלט אי נקי וביוצא
צידמ אס בקל אם בריוח אם ימת נצוד או יברח עד אלף ויש צדיק שאינו יכיל להציל אלא עצחו כגון נח וביוצא ויש
פסיעות ויצטער אלף פסיעות אחריו או אלף וחמש חפני שתם צדיק שמא נספה עם מ ל ל ואיט יטל להציל אפ״ עצחו
ייסודם לאלם ותאלם חושגח מיסודו אפי׳ על פרטיות בזת ויהיה הטעם לוה שראה ולא מיחה וחכלל זה היה הטעם
וכל ביוצא בעניינים אלו *חצא לאלם השנח׳ אפי׳בב״חאם בבי׳ ראשון כאוחרם היה לתם לחחות ולא חיחו וכת״ וחחקדשי
ישמין שורו ושיו או יכחיש לא חצל השוד בעצחו והשה אלא תחלו וזה חפנ׳ שנעשה שבן לנעלי רשע נדבתי׳ סורו נא
מצד האדם אם ישוה שורו לינר או ב׳ לינריס וכן אם תלל תעל אהלי ונו׳ פן תספו ונו׳ ומה לו למניח או לברוח
רחלת אשר לו ב׳ באחד או תלד טלה חלב א׳ יושגח לא חצד ונ״ש אם ראה ושחח או שתק נל אלו טעם לתםפת עמהס
מין הרחלים אלא מצד תאדם לברט מלמעלה או להוכיחו או שאין בצלקתו כלי להנצל וזה טעם ואתם לא תצאו איש
וכן אם תכחיש או תעקר או תמות לא מצד הבהמה אלא ובי׳ וזת ית׳ יותר לקחן בעיה והטעם בל ות מ א שבשעה
חצד מסורים מאים לאלם לייסרו ועד״ז אס תצא תרנגולת שנגזר הלין מלמעלה עזר על החייבים יאומ תלין שפט
אל השלה ותנא על" הפרס יתעונית !׳טרפות לא תהיה מהספי׳ על הדרך שפ״ למעלה בתחריס הקודחים האין
ההשגחה מאת מצל התרנגולת בעצמה אמנם ימה חצל יתייחס תענין לא׳׳ס ויושפע ע״י אצילות בבר" ומרי׳ יתן
ההשגחה להנ״ה על האדם וגור עליו ׳׳סורי׳ אלו ועדיו יחצא ביצי׳ וביצי׳ 3ת דינין קטעי׳ לדון איש ואיש בפי חעשתו
י
מלל
מח»8 אילימה עץ בל ת ט י יי»״נט פיל *״^א ספר
המציאות ההוא ו מ י הציל תג״ה לוג! וב׳ בנותיו והזמין להם הכלצ והפרט כאשר ית׳ במקומו נע״ה ולזה יתנו אז נח הדין
יין במערת כדי שינא על בטתיו ויוליד ב׳ אומות שא׳׳א להמצא בחיצונית והחיצונים מכח הדין הגשפע להם והרשו׳ מהיצי׳ הס
בעולם כי אם בתכונה זו הרעה לבא אדם על בטתיו כדי חתפשטי׳ בעול׳ לפעיל הדיןובחי׳ הדין התוא בא מלחעל׳ ופגעו
להוליד אלו החשפחות כדי שיתפשטו ב׳ נשמות נשמת רות באיש הזה החייב בכלל תחייני׳ ונאסף עחהס וזה נק׳ ויש נספה
ונשמת נעמה מסתרי הקלי׳ שהם עשוקות שם מזמן חטא בלא משפט דהייט חשפט ת״ת בעל הרחמים וצד׳׳ק היא מדת
אדה״ר ולולא דרך זה לא יצאו לעולם שיודע נסתרות הלק הדנה לעולם תיא מדת המל׳ תיא מצדקת דיניה בעולם
מתעולל כמת עלילות טראות על ב׳׳א בידיעתו העצומה וכאשר יגזר הדין ר\ה ר\פעל מלמעלה היה חדת תרחמים
ועוד תאריך לב׳ אומות אלו ברשעתם עם היותן חייבות חשפט חשתתפ׳ עם חדת הדין דהיינו ייחוד משפט עם צדק
ואחר אל תצר את חיאנ בשביל ב׳ נשחית אלו עד שיצאו דהייט שם יהו״ה עם שם אדנ״י ואז היו דיניה מזוג״
לעולם וכמת מדרך זה בכל דור ודור ויתמהו בני אדם ואינם ואינם חזקים והעולם נדון ברחמים חזוגיס בדין ורחם את
,
יודעים העתיד ושמא אותם התחתים תם וזרעם הצריכיס אשר ירחם וכאשר נשפע הדין הזה בחל׳ וכוחות ׳ המתפשט׳
לענין ההוא ואינם יודעים הסוד אלא צופה עתידות צופה לחטת וחתלבש׳ בתחתוני׳ לפעול הדין נסתלק תת״ת ופועלת
הדברים מתחלתש ועד סופש ומסדרם כפי המציאות תצריך החל׳ ע״י שלוחי׳ החיצונים הדין עזר ובהיות׳ דין קשה
עליהם אס חצד חעשה נ״א שקלקלו הסדרי׳ והכ״ה מביאם פועלת הדין תזת העזר פוגעת באיש עם שאר ר\אספים
לסדרם ואם מצד המעשי׳ בעצמן בפעולת׳ מצד החכמ׳ העליונ׳: בחטאתם ורואה שחצד הדין הוא חייב גם בקצת הדין וגובה
פרק לא ^ ן ף ימצא השגחה מתמהת נ״א והם בענייני חובו ועוט ממט עם היות עאשר היה הדין מזוג לאגשפע
המיתות והם על כחה דרכי׳ הא׳ הנפלי׳ על הדין הזה הוא גפגע מצד היותו נראה בפגי השלוחי׳
ממעי אמן ותם אותם הגשמו׳ שנתחייב! כריתות ומיתות ב״ד כדפי׳ והכל נהנהגה עליונה והשגחה עליונה אלא שזאת השגחת
וגכרתו פעם אחת יתגלגלו נעונרין ויכרתו וכיון שנתחיינו נדין וזה השגח׳ נרחחיס זה נשעה שהחלך ננחת וזה נשע׳
טעם מיתה הרי זה טעם מיתה אליתס וגם אחותם נתחיינו שהמלך בכעס וכיין שבעם על שאר עבדיו ונראה זה נפטו
אותו תצער גם אבותיהם שהולידוס נתחייבו בייסורי׳ אלו בשעת כעסי יהיה חייב לא תאריך אפו כחתחלה ווה טעם
ונחצאי חשפטי אל אחת צדקו יחדיו יםיבת תחפילות בענין אל הנהגה ג׳ זאת שיארע תקלה לצדיק שאינו גחור בכלל
המיתה שגתחייבו אם חצד אכילת חלנ ודם או חמץ בפסח עיט! ולזה אם יסתלק משם היתה לו גפשו לשלל:
וכיוצא טפלי׳ מצד תאות אכיל׳• אס מצד עשיית מלאכי נשכת פרק ל ; ז ן ף יחצא תשגחת פרטי׳ בב״ח ותאומות מושגחי׳
וכיוצא טפלים מחמת מלאכה יתירה אס מחמת נעילת בתשגח׳ובתצל׳ כדי לעשות שליחותו של תקב״ת
נכריות טפלים ומתים מחמת ביאת הוכר על החעוברת עד וכיוצא פי׳ רו׳׳ל כל המיצוי לישראל נעשה ראש ותלנטן
שמפיל׳ וכיוצא בענין זה ואס חייב סקילה טפל׳ תאם ומפלת באדיר יפול הרי שהוא חוצלח בהצלת׳ לא מחמת עצתו אלא
ואם חייב שריפה נשרפת ומצערת ומפלת וכיוצא• ומשעם זה מתחת שליחותו וכיוצא כמה עניינים מושגחים השגחה פרטיי׳
יש עוברות שלסבה קלה מפל׳ ויש שאינה מפלת לשום סבת אפי׳ נ״ח ונעשה להם נסים להצלתם אי להמצאה מציאו׳צר
ועכ״ז כל תעוברי׳ רבי׳ בצער איתם קלי׳ הפוגעות בהם להם אלא באשגחה עליונה כעין הצפרדע שתית חעביר
חפני שתם רבים ואין לתם חוזק באחיזת׳ בקלי׳ ולכך סבה העקרב במים וכיוצא לא מחמת עצחן שאין השגחת הזאת
קלת תיא פוגעת בתם יעוקרם זולתי אותם שהם צדיקים ראוי׳ לרשע בזת או לב״ח כזה אלא מפני שליחותו המיומן
גמורים שנאחר ב מ בטרם אצרך בבטן ידעתיך שאי אפשר לו ומעין ענין זה קצת יתית ענין רשע וטוב לו כעין שאמרו
לעוע נהם מיצוני׳ לרונ שמירה עליונ׳ ע ל י מ • הנ׳ תם ינק רשע וצדיק ילנש שהוא עתיד לסנה ידועה להוליד נן
העשוקי׳ ש מ מתי׳ נקטטת׳משעת לידה עד י״ג שנה ויום צדיק יהיה נו צורך מ נ י ם כגון שהאריכו לשמעי עם טית
א׳ ואלי הם אותם שתם עשוק" מן החיצונים וזה הוא שנאת׳ שנתחיינ מיתה עד שהוליד מפני שתית עתיד לצאת ממנו
נעון אניהס נניס מתים כשתם קטנים והענין כי כשאדם מדרכי ועד״י אס עתיד להתטת לשום צדיק אי להוליד לו
חוטא אותם ר\שמית מאויות לבא ע״י מיצונים נכנס׳ כת זוג וכיוצא או יאסוף לצדיק ידוע והיינו יכין וט׳ • יתאיך
ועושק׳ מהיכל גניזתם והטעם שהיא נכנס בחטאו בתוך ישאל הארס על רשע וטוב לו ואינו יודע שמא אם לא היה
הקלי׳ וכאשר נכנס שם מיד החיצוני׳ תובע׳ הדין ואומרת מ ו ב ההוא לא היה בא על דו הבן מ ת י ד או תועלת הצדיק
תט לי חלק נשמות בני פ׳ שהם חלקי וגורלי והיינו אומרו ואל ישאל גם יה בכלל מאלה יבא תצדיק מ ו א ע״י צדיק
ראיתי דמעת משוקי׳ ואין להם מנחם וכלפי נסנא ובזימ שיש נעניינים אלו סוד שיש עניינים שאי אפשר מנלעדי
פ׳
אילימה עין כל תמר ר'1< .לא פ״לנ פילג 0פר » 6
על דיניו של הקכ״ה טמקו תחשנותיו: פ׳ פנחס סי׳ וכנמ׳ מקומות ולזה ימצא שחת אלם זה שנים
ביסורין והיא בטף האדם עין ההנהגה פ י ק לב ומתים בניו כשהם קטנים וכבר חת ולא שייך כעון זה אם
החולאים • יש מהם תשטות ב״א לא כדפי׳ ויש עוד טעמי׳ אחרים לאלו פי׳ בסבא ושם הארכתי •
כגון צנים פחים נדרך עקש וליחה וה להורג את עצתו הג׳ הס אותם שמתי׳ מי׳׳ג ועד עשרים ואלו מתים ע״י מלאך
שעתיד ליתן את הדין ואף כיוצא בזה המחליא עצמו מפגי תמות שאיט מלאך תמות הממית לגדולי׳ ואלו הס רובם
היותו רודף אחר תאויתיי ובכלל זה מי שאינו משתדל מתים בלא משפט יתענין שאלו חטאו מקודם חטא דוע
נרפיאת עצמו נכלל חוטאים יחשנו ואש נטלו העבודה ובהגיעם לאותו פרק הם קרובים לחטוא באיתי חטא עצמו
בשבת החולי גם את דמם מדם דרוש • אמנם יש חולאי׳ ויש רשות להמיתם קודם שיחחיצו ויחטאו אותו חטא שהם
רעיש ונאמניש ח ד תבורא לשבת עול ואלו חייב אדש מווחנים לו וחשוכים ט ועלולים ואלו יטלי׳ למצלע״יחיטך
לרדוף אחר הרפואה כבטחון בבורא כעין הזורע באדמת טוב שלא יגיעו לאותו פרק כלל ואלו הס אותם שכאשר מדת
כבטחון כטרא יתן את המיה ייילדה ייצחיחה ויכין חזון הלק מתוחה בעולם אלו תם מסומנים בסי׳ ידוע וניתן רשות
לכל אף כאן משתדל ברפואת עצמו עם היותם חולאים לפגוע בהם כסוד יש נספה כלא משפט כדפי׳ לעיל וכך פי׳
נאמניש • ע״י איש פ׳ ע״י שם פ׳ שמא ות הוא תסס שמא כפ׳ פקודי סי׳ י״ג • הרביעי הס בני אדם מעשרים שנה
זה היא האיש זה היא הזמן• ויש מתם מלפפין האלם עד ומעלה שאלו מתי׳ ע״י מלאך תמות ממש כל א׳ כפי מעשיהו
יוה המיתה הכל גזור מלמעלת כדי רשעתו כמםפר לא והטעם ני אק מיתת בלא חטא וע״י חטאם מתים מעשרים
יגרע ולא יוסיף הכל מדוד משוער לא יעדיף ולא ימנע שנה וחיתתם ע״י השליח והטעם שאק השכינה משכנת
הכל כרצון הגבוה אפי׳ פזור הממון בחולי עד שעור פ׳ שכינת׳ על כ״א אלא עד היותם כני כ׳ שנה והטעם לזה
וכל כיוצא נזה הכל נדין ולפי תשכון • ויש ייסורין כלא כי העובר במעי אמו יש ט צלם לכד שע״י אותו יצלם הוא
עין והס ייסורי אתבת ועכ״ז תחלתם כדין כעין רני על מתגלל ונמתחים אבריו לכאן ולכאן כאומ׳ אך כצלם יתהלך
מעשת אותו העגל וכעין איוב וכיוצא אמנם סופה אהבה איש ובתי׳ אשר עושיתי בסתר רוקחתי בתחתיות ארן גלמי
ויש שכולם אהבה גמורה ואלו הס ייסורי׳ של » ר ולאי כעין ראי עיניו וט׳ והצלם קרוב מאד אל אלו החיצונים עד
שאות׳ של טון יש נהם גיטי עון גם באלו של אהבה יש בהם שהנפש הרוכבת עליו הוא מהעשי׳ כנודע ותתלבש בצלם
שכר ועל טה אמרו ממי לא תם ולא שכרם • ולזה אמר כלפי׳ בענייט בשפ״ר כשער נשמה • ולזה אלו החיצוני׳ בקל
תכתוב באיוב איש תם וישר ירא אלהי״ם וסר מרע ועכ״ז יפגעו בצלה ויפגעוהו וימיתוהו ולוה •מפלי׳ קרובי׳ מאד אל
גתייסר באתבת ופי׳ הטעם בפ׳ משל לרומה שרוצת וט׳ סכו׳ תמות שהם אצל הקלי׳ ותמות וכאשר יולד מיד נפש
והיינו להצלת הרנים ולא יקטרג השק עליהם ואלו הס מזדמנת לו ובהגיעו לחינוך רוח מזדמן אליו ועכ״ו החיצוני׳
יסורי אהבה דהיינו השכינה היא הנק׳ אהב׳ ולפעמים יש פוגעי׳ט לא הסיבות הקלות אלא הסיבות הגדולות יותר
בה דין מחמת מעשה הדור וצריך להשפיע אותו הדק כדי דהיינו העשוקים ולילית בכח אשכרה שבה שולטת על אלו
להטריד השטן ולא יקטרג את הרכים ולא יוכל לערבב ע״י וכאשר יגיע לי׳׳ג מיל נשמתו באה אליו ויצא מכלל אלו אמנם
הדין ההוא מ ד משפיע הדין על הצדיק והצדיק הוא כיסורק עדיין החיצוני׳ הנו׳ לעיל בעת הדין שולטי׳ בו ומפני שעלה
ודין מלמטה והדור ניצול מקטרוג השטן ולפעמים יגרום מעיל׳ היצי׳ אל עולם הברי׳ דהיינו מרוח ונפש לנפש שהיא
ממש מיתה והיינו כעין מיתת הצדיקי׳ מכפרת והצדיק נשכר מהני־י׳ ששם החיצוני׳ רחוקי׳ הרבה לכך מתרחק מהם זולתי
כעין ר׳ עקיבא וחביריו חלקם בחיים וכאומרו כך עלה מה שנמשך אחר החיצוני׳ ונהגיע אל עשרי׳ הגיע אל עולם
במחשבה כדפי׳ בפ׳ פקודי סי׳ ושם הארכתי ובזה יתוקן האצי׳ ועליו נאמר ת׳ אמר אלי נני אתה אני היום ילדתיך
ונדון ככ״ד של מעלה שהוא עולם האצי׳ ותטעם שהשכי׳ תיא
שאלת צדיק ורע לו בזולת עול כמה טעמים : מדת בת שבע על כסא הכבוד כדפי׳ כפ׳ תרומה שי׳ • ועתה מה
פרק לג ?1$ר יש יסורין של אהבה בדרך אחרת גרועה נשאר שאלת תנת תתינוק ההוא או תעובר התואמת טיבו מת
מזו והוא חד׳ הכתו׳ כי את אשר יאהב עוט תת פשעו שנעקר-כיון שמל כדין גבות ומתגי עליונה
ת׳ יוכיח וכאב את בן ירצה הרי שהיא אהב׳ ענק התוכחה ומשפטי ת׳ אחת צדקו יחדיו• ועם היית שנאמר ואין לתם מנחס
והיסורין אמנם על עין ויש בכלל זה ענין מיתת הבט׳ והייע כדפי׳ כשבא עכ״ו.בדין גבוה והשגחה שלימה ומל דין
שפי׳ בגמ' הא להוו ליה ימיתו הס ייסורין של אהב׳ הא אמת על אביו ועל אמו ועליי יכן כשהוא כן י״ג והולך כדרך
דלא הוו ליה כלל • והענק שיש יסורים של עין ובאי׳ ישרה והקכ״ה עוקרו לשיטת דועות כדפי׳ ומי יוכל לעמול
נחמלת ה׳ על האיש ההוא יעזרהו יתן לו בניי .וימותו ביל
פשעם
97 מט אילימה *1 S Dע י ן כל תמר ה פילג ״לי 'לי׳ ״לי
£ 11 8
במלה השולטת ועדי! כמה ענייני׳ • והגה הקניה מכרך פשעס ויטפרו עווטתיו ו מ י אלו הס הס נשמות שהיו
לאוס נרכ׳ והוא יתרא׳ נה עד ישלוט נו עין רעה ותשבר ראויות להסתלק אל הזמן מ ע ד תמא לסיטת רטת אל
נרכתו ותאנו נ ח נאמר אולת אוס תסלף ורט ועל ה׳ הגלגול וגזירת מ כ מ ה העליונה על תנשמת מ י א והאיש
יזעף לט ו מ י זת וומת לצני' פתי׳ מ ר ך עקש שפי' לענק הזה חיינ מיתת כמת פעמיש יתן לו תב״ת מיש אלו כל א׳
תחולאי׳ נפ׳ ל״נ ולפי הנרא׳ בזוהר נפ׳ שיחשנ לחטא ואי מ מ יקבל צער מר כמות ויטפר עונו כאלו קנל מ ו ת
מפני שורך תברטת העליונות להיותן נשפעות ואין והס מזנח כפרה ותייט ישורק של א מ ת על כמת דרכיש •
ראוי לעכבן ולתפסיקן כעין אין עוד כלי ויעמוו השמן תא׳ שפורע חוט ומתכפר • הנ׳ שנותן לו הקנ״ה מתנה
וכיוצא וראוי לאדס שברכתו מצויה שיעלימת מבני אדס שיפרע בה חונה *ואק נך חי שמ״ת טתן לו נניס • תג׳
ויסתיר מעשיו ויתרט ויפרצו • ועד״ז ג״כ הוא ענק הנזקק שהוא זוכה ב ט מ ת אותן משחות • הד׳ שהם בניו אל
שאק ראוי לאדס לסמוך על תנס שתא לא יעשו לו נס מפני מחיי׳ • מ ׳ שיוכה בחיטכס במצות משא״כ מי שנתייסר
שיש עתים גרועים ששולטים החיצוני' ומקטרגים בשעת במניעת מניש שאין זוכה בשוש א׳ מאלו • ואמרו בני חיי
תסכנת ואין תזכות מזומן ויש כמן גורס מפני שמא עת ומזוני לאו בזטת׳ וט׳ ירצה שאין משגת׳ ומשפעת נשפעת
רעת ושעתא גריס ואס עושים לו נם מנכי! לו מזכיותיו ממכלי זטת דתייט שאיט תלוי בחו״ג ומהם ולמטה מ י
וע״ז נאתר לשמואל עגלת בקר תקח בדך מ י שתםכימת שיושפע מתיכל שדרך שס מ מ י ס כל שאר מתטת מפי׳
שכי׳ עמו וכיוצא ובכלל זה מחנהגי׳ בפחיתות עצמן והולכי׳ בפ׳ פקודי סי׳ • והיינו שמלת זטת בספירת מ ס ד מפי׳
אחר מראת ע י נ י מ לחתות׳ בהליכת הדרכי׳ והסכט' ואח״כ בתיקו׳ • ובהיכלו׳ במכל מבירה • שכל מת שינתן מז׳ ספי׳
מתרעמי׳ ואדרב׳ הדין עליהם שתכניסו עצמי בסכט׳ וחייבו תליי באלו ומאלו ולמטת • אמנס במולא תלייא מילתא
עצמן למלך זולתי אס יהיה לעטד׳ האלהיס במשקל מאוני דמיט ג״ר שתיקו׳ י״ג שבכתר נק׳ מזל ימשס ניזליס ג׳
,
צדק f i xומון להכניס עצמו בסכנה לצורך מ ט ד ת שזת טוטת אלו ע״י ג׳ ספי׳ עליונות דתייט בני מצד מ ת ר
יהיה נסיק גוול ועטוה • אמנם בהבלי מ ו ל ס יהיה חייב• חיי מצד החכחה והחכמה מ י ת • מזוני מצד מ י ׳ שלתן
ומענק ות אלו הטשאי׳ נשים לשם ממון ואח״ב ימצא מחרת בצפון • ועכ״ז הס נידוני׳ בהיכל זטת ונשפטים מהיכל קה״ק
פתנים בחברתם ויתרעמו ואורבא הוק עליתם שעברו היכל ג׳ד :
תורות חלפו חק וחעק זה מוציא הוצאו׳ יתרו׳ ויתמסכן פרק ל ר p j yנסיק תצדיק כעין י׳ נסיוטת שנתנסה
ויתחשכן ויתרעס ואורנא הוא גרס עליו מ ע ת וכן כל כיוצא י אנרתס • טעם מ נ י ן מעין ייסורין של
נאלו ו ח נ רעות מ ו ל ס יתיתמעק מ נ י ן תזת שכ״א טרמק א מ ׳ שפי׳ נפי ל״נ ותייט שמט׳ מתעלית ומתכבד׳ בעמוד
לעצמן ברוע נחירת: הצדיק על מסיין כאומרו עתה ידעתי כי ירא אלתיס אתת ולכך
פרק לו י $עוד לאום ורך ימצאו לו רעות רטת וצרות נתנסה אברהם ל מ מ ד מכי׳ ניחיו הדעת מליין ננםייני
והס מצד הסתר פנים ותייט שפעמים מצד ותיינו עתה דעתי.והוא מעין מעשה תמצית יעו״ז נאמר
עון יעזב אל מ ב ע ומזדמן ויש לאדם להשחר מן הקרי ה׳ צדיק יבחן והייסורים מצד דינו הצוק העליון והנםיון
ואינו יטל לנטות ט כי מי יאמר לו שמא מאותס שנאמר מצו הימין ליחות שאינס דק אלא מביאו אל עוחדו עד
עליתס וצדיקי׳ ככפיר ינטתושמא הוא נתםתרפניס מחתת יצרו ואיט מייסרו כענק עקדת יצחק ו מ א על מסיון
איזה כמן ויהיה מזומן אל הקרי ולוה הותר לתם לישראל ומבטלו שגס כעין דוד שנא׳ זמותיבל יעטר פי• ולכך העומד
לבנות לתם חומות דלתיס וברית והיו טשאיס כלי מלחמה בנסיון כעין אברהם יצחק יעקב נעשה מרכבה למ״ת :
למלחמת חצוה עם היות שלא בחרב ובחנית יהושיע ת׳ וחיו פרק לה י ש עניינים יגיעו לאדם בלי השגחה עליונה
הנכנס למלתחת בלי חרב בידו ממייב בנפשו ויקרא כסיל ותייט כחת טובות יגיעו לאדם מלמעלה
מתעבר ובוטת וכיוצא בזה דברים רביס• ו ה ד יעקב מבחר !אפשר שידחס תאדם מתיי׳ מעליו כגק ברטת וטוטת
תאטת אחר כמה הבטחות נתיירא שמא יגרום מ ט א ובזה עליוטת וצריך להצניעם • ויפרסמס ויסתלקו מחנו וכיוצא
היאך נקשת פ׳ צדיק ורע לו ומי ידע וחי יסית אס היה כמה וכמה עניינים שצריך האלם להסתלק מעיני ב״א ולא
בתסתר פניס ונתלכלך בתטא וגרס לו רעתו • ואס יעקב למראות מפני שיש כמת מקטריגי׳ מתם רותני" מ מ
נתיירא מי יבטת ואפי׳ שהוא הולך מ ר ך מצוה ולזה אפשר גשמיי׳ ויתלבשו החחניי׳ משמיי׳ וישלוט עין רעת כמעשי
אפי׳ כל חטא שהוא יגרוס לו סילוק השגחה וקרה מקרה האדם ומעין זה מ א אומרו ויאמר יעקב לבניו לחה תתראו
שנאותה שעה ש מ מ מ מ ר רע ונזדמן מ ע ה ופגעו זב״ז שאסור לאד" למאו׳ שבעה בימי רעב מפני שפוגם ומקנטר
י
עין כל תמר ו
חמר ששי בהשתמש המאצי׳ באצי׳ ובו י״ב פרקים
האלו תנו׳ יקראו כשם מלות לסטת • ואס לא יהיו נא״ם לא ישתלם ההשגחה נתחתוניס ואס יטה הנאצלים א
יין 0
א׳ מפני שפעולות הא״ס כאין שיעור ט יהיה כעל שיטייס הא כיצל יטו ככלים וטא יפעלס על
ומדת מפני שאין לו תכלית ולזה האצילות המלות שתם ילם ואליו לא יגיעו ומ־פי׳ עניינם כפ׳ הקולחים כתחריס
מודדות שעור ומלה וגטל לכל המשוערים ונמדדים מוגבלים תנו׳ • והרי מכלל אלו הטעמים שפי׳ נחש״ק נתקדמה סי׳
ממט וככלל זת כל תגמצא מא״ם מון מעולות וההשנחות א׳ תמצא שישתמש א״ם מאצליס נל׳ לכריס הנו׳ יטו כליו
והנפעלים הנמצאים ולכך מ ס ו ב ב תא׳ שעור ומדת לב׳ והב׳ לשער ולהגביל המשוערים הנגבלים ולהגביל השפעתו כאשר
לגי וטלם יחד לנמצאים תתחתוניס וכבר נתבאר הדרוש יוכלון שאת התחתונים וקטני תמציאות שלא יסבלו גולל
הזה .מ ׳ לשק לטש שאור א״ס יחשיך עיני השכל וילאה רחמיו ולא דקותם ופעולתם ורוממותם כל א׳ ואי לפי שעורו
מלהשיגו ולא יוכל לדכר ט ולכך נתלבש בלטשין אלו הלביש ויתלבש אלהותו אל התחתונים חלושי ההשגה והמדע ויכירו
אור מגחתו בםפי׳ וע״י מ פ י ׳ אלו נלבר ט ונתפלל לפניו אלטתו ורחמיו ווה חכלל טובתו ורחמיו על כל חעשיו • ולא
ונשיג פעולותיו ולזה נתלבש בלטש ולטש בלבוש להלביש יעווכ את נאצליו אלא יתפשט חייתו כתם ויתלכק כהם על
הפעולות על הגיעם אלינו • תג׳ לשין מפשטות שמלות שיתאחל בתם מפני אתכתו כתם • ותם אמצעיים כין תפועל
האלו אינם נבדלות ממט אחנם מפשטות ומחודדות !הנפעלים להמציא כאחצעות׳ מעולות הנפשיות שתם רחוקות
מתא׳׳ם תכלית הריחוק : שנתמולל ונחפשט אור השגחתו וחיותו נשפי׳ ולא כך שאר
הספי׳
יקראו ספי׳ על ו׳ לרכים• הא׳ לשין שפי׳ 3
הנמצאים שאין חיותו ממודד דרך נס נשפי׳ ומפי׳ בעצמש פרק
ומספר ותענין שמאת! אין מספר לנמצאי׳ מתמודדות ומתפשטות מזו ליו מעילה לעלול ולא pשאר
תנמצאים נמפשטותם • הד׳ תיא מדות נפשיות רחתטת שהוא כאין תכלית וכמו שנתנו תספי׳ שעור לנמצאים כערך
כעס הגז שחוק ועניינים כאלו שאינם נא״ש ותם צורך לנמצאים כל נמצא ונמצא לעצמו שעל זת נקרא מלות כדפי׳ נפ
תקזדמי׳
נא!10 אילימה עין נל חמד ו פיב וו״ג »״י « ״ פ״י
ה
©*ף
ברחמים מתם בדין לכך יכנה תספי׳ במאורות משתנים תקולמי׳ בך נתט שיעור למיטתם והיינו שיהיו במספר .
בגוונים והכל נדרך משל ובמו שתאור מתוק לנפש בך הופעת הב׳ לשון ספר שהספרים שנהם מסודר מה שיעשה ויפעל
סספי׳ במאורות מתוק מאד למשיג וכמו שהאור המרובה למטת ואח׳׳כ נתן נח נספרי׳ ותוציאו תדנריס התם שהיו
יחשיך עיט הרואה כך המסתכל כהעלס תספי׳ יחשיך עיני כספרים כעני! שהוא• משל למלך שרצה לכטת פלטרין כתב
ראות שכלו וישתומם ועל זה נאמר דכש מצאת אכול דייך חפצו ורצונו כספר ואח׳׳כ עשת כל מת שכתוב כספר • תג׳
וכמו שהפין ישאכ מאות ע״י שיצא אור ממט ויכה נאור לשון ספירת דברים וירצה שהם ספי׳ פעולותיו שתם סופרי
ויחוור אליו כך שכל האדם יצא השכלתו ייתדכק שכל כשכל תפעולית ולא שתם סופרי׳ מעט מעט אלא ספורות ועומדות
כשוכו אליו ווה ענין השגת מביאים ודרך כלל יתית שהשכל והיינו לשון ספירות שהם ספי׳ שחשנו ומט דנר כל הפעולות
ילך מחשכים נהתנונט נדרושיס מפלאיס נהשגת א״ס תמאצי׳ יתאדם מתטנן מעטמעט• ו מ ה מצד תמאצי׳ לא
ופעולותיו • אמנם ע׳׳י מאורי הספ" תאיר עיני שכל המשיגים יתחדש שים ספי׳ אלא מ ל ספור ומטי • אמנם מצד מתחלש״
ישיגו כפי תאור אשר יאיר כתם: למטה יתחלש ספי׳ אליהם • הל׳ לשון ספירות ויורה על
פרק ד * f l f t lיקראו נרות להייט נוצינין המורגל שאור א״ם מספר אותם ותן נעצמן ספירות ומספרו׳ אל
נלנרי ר״ש ויהי׳ הכוונה נגרות המאירות ממצאים תחתונים דהיינו ג׳ כחי׳ כערך המאצי׳ וכערך
על הדרך שפי׳ כפ׳ הקודם במאורות • אולם תספי׳ יקראו עצמן וכערך התחתונים ותייט לשון ספ" מסופרו׳ וספירות
מאורות מצד ימין ודקות עליון ויקראו נרות מצד האש והדין ומספרות והם כאבן הספיר שמורת מענר עליון לענר
המתיק שהרי הנו־ אור מתמצא מן האש ולכך עיקר השם הזה תחתון ומעבר תחתון לעכר עליון גס אלו הספי׳ מורת
ימצא אל הספ" מתני׳ ולמטה שמשם הלין בטלע ויש אל מעשת תתחתוניס למעלה לא׳׳ס ומורים אור א׳׳ס וחיותו
מ ר עוד צורך מ נ ה כשמן והפתילה מצד ה מ מ נ י ׳ ויתאחז לתחתונים • והס קיימים וחזקים כאנן הספיר שמנין נסלן
תאור בפתילת ויתיה אור הנר כך יהיה כמשל תזת מ נ ת אל וכקורנס ואינם מתקלקל״ כך התחתונים פועלים ותם אינם
תתחתוני׳ נספ״ ויאירו מאור המנה מצד כחי׳ דנית ויקראו מ ן נפגמות מצד עצמן אמנם התחתונים נפגמים צ
נ ע
גרות והארכתי נחש׳׳ק נהקלמ׳סי׳ד': פועלים מה שאיט הגון וכך תם משכירות או מענישות ותם
הספי׳ לנושים מנרי רשמיי וככתוכי׳ ימראןי
1
פרק ד. קיימות לעולם • עול להיות אכן הספיר חשיבה מאל כך
ויהיה על ל׳ סכות • תא׳ תמתלבש יוכר תספ" חשוכות ונחתלות מכל הנמצאים ועול שהם מזהירות
ויורשם במלבושיו כך הא״ס יוכר ע׳׳י המלמשי׳ האלו והיא ומספרות לנמצאים התחתונים בהיותם מטהרים עצמן לקבל
כעין המשל המלביש כנמשל להשכיל! ולקצר הה*ס P אורם• הה׳ לשון ספר ותחום ותעניןשתם מתחמין ימגכילין
ענייני אלתותו נתלכשו כספי׳ כלי שיושגו לנמצא״ קצריההשג׳ תחוס אחר תחוס• כתר מתחים תחוס א׳ וחכמת מתתמת
ותייטמת שפי׳ ר״ש שמאצל" תיו כלי שיכירו אלהותו חחוס נ׳ ונינה תחוס ג׳ יכן טד י׳ תחומיו ויש נכנס חחוס
התחתונים • הב׳ להעלים ולהלביש ולהסתיר סודו מ ר ך א׳ ויש נ׳ תחומי׳ ועד״ז בהמות תעליוטת בסוד ממאות
ממשלי משל" יעלימו סוד המשל ממשל והשם הלניש ותעלים וכיוצא כמרכבות תאמת וכיוצא • תו׳ שנתם ספרת ובתינ׳
אלתותו כספי׳ • תג׳ עוד יש לנאצל״ כחי׳ עם מאצילת המתלבש כל הנמצא וכל מעשת וכל מעשת התחתונים הענר והעתיד
ועם ה מ מ נ י ׳ כעין תלביש שיש מ כחי׳ נאות׳ אל המתלבש וההווה והטוכ כתוב על לעולם והרע יורד ונמחק • ובמאור
וכחי׳ נאות׳ אל צל החיצון אל המציאות כולו להתראות אל י׳ אלי הארכתי נחש״ק בהקדמה סי׳ כ׳:
זולמ נפי נחי׳ אותם הרואים נמלמש • הל׳ שאלם ניכו הספ״ מאורית •תרנת נשתמש רשנ״י ירךיאןי פדר ,ג
1
מצל עצמו ופרצופו או נינר במלמשיי וא׳׳ס איט ניכר מצד מיהי נשם זה נםפ" ילאמפני שיהיה 1
עצמו אלא מצל פעולותיי שהם ספ" ילנך יקראי מלבושיו מ א ו ר רוחני שהרי גשמי הוא ואין מ פ י ׳ גשמיות • אמנם
ומכין זה הארכתי נחש״ק כתקדמת סי׳ ת׳ : תם משלים ימשיל ר״ש מ פ י ׳ נענין משמי תייתר נאות
יקראו רקיעים מפני ש מ מ ת ס נמשלה ה0נ£י׳ פרק י שבמציאות משמי י מ מאורית אבל לרך זה נאי משלי מ ו ר ה
ל מ מ ת מ ק י ע י ס שתם ג״כ "כספי׳דתייט יתי מאורית על מ ׳ ׳ ת ימל׳ ותמונת מפעות שכליות
גלגל מ כ ל עד מ ת ר יגלגל מ כ מ ה מ א גלגל מ ל ק מ א שמופיעות י״ם זכ״ז וכולם למטת ועיקר מ י פ ע ת תלוי נת״ת
גלגל המדעי מ ס ב ב מ ל וגלגל ח׳ ע ד הבינה שנת כל ומל׳ שהם סוד כללות הספ״ זט״ן לכך יתייחסו כשם מאורות
מובנים 1ז׳ גלגלים הם ז׳ טבני לבת עד ו״ס ו מ י אלי שתם דוגמת חמה ולמה וכמי שהאור ימצא ממט לק וירוק
משל לאלו וסם בל א׳ וא׳ מתעלה על חבית pהספ" נל א׳ וסומק יאיכם וכיוצא pיש לספי׳ האורות ומפעות מ מ
מתעלית
אילימה בל חמר ו פ״ו פ״ז פיח פ״ט פ״יפ״יא פ׳׳יב עין !SD «10
תתעלית על חבירתה ותם דא קליפא לדא ודא תוחא לדא אלא שוו דקת מוו ונתון אלו מנהגות שהם כדמיון גוף
כעין גלד נצלים וכך הס תספי׳ דא לטשא לדא ודא קליפא נפש מצד תמל׳ תס י״ס נפשית ומצד תת״ת רוחין נשמתין
לדא והס אצילות ות״ו כדרך עילה ועלול וכלא׳ לה פעולה כמי שתאדם מאלו נמשן לו נר״ן ולתתלנשנני״ע נר־׳׳ן ועל
כפ״ע מ ד ן מלגלי׳ • וכל עלול תוקף תעילתי וכל^נילה תקיף תדרן שישאכ תאדם חיות יכח גוף מנפש ונפש מריח וריח
את עלולו כמשל וכן הס הרקיעים וכן הס תספי׳ והארכתי מנשמת כן תספירותוע״ד שאלי נשמת לאלו כאדם כן תספי׳
נשמת בתוך רוח ורוח כתוך נפש וכן יתייחסו דא לנשמתא עניינם נחש״ק נהקדתה ס" ו ׳ : ז
דא ותארכתיכחש״קכתקדמת סי׳ נ1׳: הס)£י׳
יקראו כתרים או עטרות בתי׳ ובזו׳ ויהיה פרק
יקראו פנים ו מ ע ם שתם פניית תא״ס ה£}0י׳ הטונה כי כתו שמתו־ נכתר לפכח פילו י
לתשגיח בעולמו ועוד יש לתם כחי׳ ולתפלה כן הספי׳ תוכתרות בשבח ותעלה לתאצילם והנה
כתרי׳ יקראו תצד פעולת מאצ" תפני שמחתוניםתשיכחי׳ שיתעלמו ואו אינם פנים המאירים • אמנם כאשר יפט ויאירו
ותכתיריס אותו • אתנם תצד מ ת ר שא״ס שיכן ט יקראו או יקראו פנים תפוניםלתנתיג ו מ ת פניית התמחה להשגיח
כתרי׳ כדפי׳ • אתנם עערו׳ יקראו תצדמל׳ שהיא מ ע ט ר בתחתונים יקרא אליתס פנים ותו כערך פנים למטת כענק
מחתונים כשפע מליק לכך כל מ פ י ׳ תשפיעות בה ונקראו יאר ת׳ פניו אליך ישא ת׳ פניו אמנם תם נקראות ג״כ פנים
כפטתס ול״ו מצד ותארכתי כחש״ק סי׳ נ ׳ : עטרות לפי ש מ תעטירותמחתונים ע״י ו מ ת יקראו כתר"
יקראו מאמרות מפני שתספי׳תסמאמר הס)£י׳ על שם שתם תכתירות ותעטר" וו את וו כגלגלי׳ וכגלדי בצלי׳ פרק יא
המלן תעליון וכח גוירותיו כעולם ומולה עולת תן מאוחר אל תקודם ויחשוב לעליונה דקה
תן מחתונים ולכן יתייחסו מ פ י ׳ כדברי רשכ״י כשני הפכי׳ • ההנהגה ומפני דבקותם ט יקראו מאמרות כמאמר תקשור
הא׳ העליונה סוככ מחתונה וות כדרןאצ" תעילה לעלול עם האומר ולכן תם פעולת א״ס דבוקות ט ולכן לא נקראו
שכל עילת תקיף את עילתו• הנ׳ התחתונה סוננ׳ את העלימה אמירות חולפות אלא מאמרות עומדות ותם דטקות נאומו־
בערן משגת שכל תושג תעלי׳ וסובב מ ת ע ל ת תתוט ותם יוצאות מתאומר ונאצלות ממט וכמו שמתאומר יוצא
מאמר ואיט חסר דבר כן א״ס תאצי׳ נאצל" ולא תחסיר והארכתי נחש״ק נש׳ נהקדת׳סי׳ ו׳:
יקראו תלכים ומנין ש מ ל ן יקרא תלך דבר וכעצם נקראו מאמרות מצד החכמה ותטעם שהנחו־ הס)£י׳ פרק ח
תצד כ׳ עניינים או על צד השליטה לדבקותו עם תאצי תכל מאמי א׳ ואין שם עשרת מאמרות
והתלטת או על צד מ צ ה וההנהג׳ תענק תלט ישפר עלן אמנם החכמה יתראו בה הספ" יהי׳ י׳ מאמרות והארכתי
בחש״ק כהקדמה סי׳ י״א: ו מ פ ״ ל מ ב׳ בחי׳ אלו • הא׳ תצד תעלה מ צ ה סיעוצה
יקראו דנרותתנה הדברות הס מצד הס£5י׳ ל מ מ ׳ • מ ׳ תצד תטה מליטה שהם שולט" כ מ מ ׳ פרק יב
החל׳ הנק׳ דנר וי״ס מצדת יקראו י׳ בתציאות ויש לפי דרן ות פרטיות כספי׳ אלו תלכים על
אלו כגון מלכים אשר תלט כאוץ אדום הס מ צ ו ת תיעוצית דכה׳ ויש ככל ספירות שבחכמה כמה נחי׳ מהספי׳ שנמל׳
לפני מאצי׳ בכתר קודם תציאית שאר מתצאים ואותם לכן תמאמר טלל כמת דברים כדפי׳ שיקראו דברו׳ מצד
מציאות נעלמים שולטים על כל מ פ י ׳ • יכן מ ת ר תלך תמל׳ ומאמרות מצד החכמה והארכתי נחש״ק כהקדמה סי׳
על כל תספי׳ ומכמה ומיני תלכי מלכים על שאר מ פ י ׳ י״ב• והנה מאמר יצדק על חוכיותתדטר שתדבורתואמוצא
וזי ספי׳ מלכים על מו׳ מחתונים יעדיו ית׳ עניינם והארכתי תשפתים וביטויים והמאמר הוא העלם מרצה מכלל הדבור
וכך החכמה מתעלמת כחכמת תתאה כעין נשמת כתוך הגוף כחש״ק כהקדמה סי׳ ח׳:
קראו נשמות ורומן ונפשי! • ומנין וכך מאמר מתעלת חון דטר ולכן מאמר מתעלם תוך
ששיעור קומת המתג׳ תיא כסוד עשית דטר יותר שתגלה רצון תדטר והדטר כלי להוציא מאתר
ף,ס£5י׳ פרק ט
ולמעלת ממט יצי׳ ולמעלת ממנו כרי ו מ כדמיון ט־״ן מעלם כרצון וכן תספי׳ תוצאות לגילוי מעלם ברצון
שכאדם וכן כאלו נמשן לאדם נפש מעשי״ רוח מיצי׳ נשמי התאצ" ולכך תצד תעלת יקראו תאמרות תצד מ ת ׳ תחשנה
מנריאה ותארכט כספ״ר כש׳ נשמי רתכאר כמקומו כע״ת • הדבקה ברצון ומצל תטה שהם כלי להפקת הרצון יקראו
דטרים או דברות : ו מ ת אלו ג׳ תמוטת אל ה מ מ ׳ יו כתוך « מ מ ׳ שלימה
גב 103 איאמה mפ״ב עין הבדולח חמר ו ספר
חמר א ובו כ״ג פרקים עין הבדולח ובו ו חמריו
א 0
פעילות והפעולות טבעות תמציאית נאצלים גפלידס נספי׳ H D I M lמפורסמת מכלל דברי רשכ״י ע״ה יק
עצמי והנה קולם היותם נפרטים כפרטים אלו דהייט הנמשלי׳ ככמה מקומות מרשת מלול י
כאיברים הם תכלית אחדות ועתה כין האחדות אשרמייטת בעילתו ווהו דבקותו וקיומו וככר פי׳ מ נ י ן כעין כל • והנה
א״ס לבק התפשטה לתי׳ אריך אנפין כמה יהיו המציאות מרשת ממצאים מחודשים הס מאצליס ומהם ולמטה
להשתלשל ממציאות אל מציאות שעור לא נשערם מפני שאינם כא׳׳ס הוא סוד דימתו שמי כל הנמצאים כידיעתו והוא
כשיעור כלל • אמנם הס מה שנדע שכלי ספק ישתלשלו ידיעתו א׳ נמצאו כידיעה הנפלאה כהפלאתו מושרשים כל
המציאיות מאין פעולה מאין פירול אל פעול׳ אל מ מ י עם ממצאים לא נדע אותם מרשים היאך מ אכל כל מה
היות שבאמת איט רמי ח׳׳י שהכתר !תיקוני! א׳ ׳ אמנם שנשלול מ מ שאינם רכים כלל מפני שיורו רטי כו ית׳
לערך האחדות אש־ כא׳׳ס כלפי׳ נקראהו רמי וחלוש ושטי ח״י יאק ריבוי ט כלל אלא הוא והס תכלית האחדות מפני
ופרוד פעולות וידליק איכריה כאשר נלכר עול על איין שהוא הדעת הוא היודע הוא הידוע !בהיותי יידע את עצתי
שנכתר תכלית יחול פעולותיו ותיקוני! והרחקת הפעולות יודע נל נתצאיו וככר הארכט כפנינים אלו שם • ופי׳ גיכ
הנפרדות ממט • אמנם אין האחלות מ כאחלותהא״ס לבך. שם מפשטות מצין והוא סוד תפלת תציאות מ ת ר ויתפשט
נקראם תי׳ אריך אנפין והכלל ומספר איברים לערך מה מרצון אל רצון ער מ צ א מצין העלה ורצה ספי׳ הנתר
שלמעלה שאק שם שום מספר כלל ועיקר כאומר ולפני אחל בעצמות׳ ולא נדע כתה מחקי׳ נין מצון מחודש לחצה
מת אתה שופר: אשר לא ימדש והוא ורצוט א׳ אכל נדע שאין הא׳׳סמוצה
פרק ב ף א ף שנבחין הכתר כערך עצס תספי׳ אל ערן ימצא מ ט ן שמא מ ת ר והוא חלשי יהיה אותו עת נמדש
תיקוניו לב׳ כחי׳ והענק שעצם הכתר ונמצא • ונלע עיל ט חדישי לא חדש כמחלש שוס חדיש
מחולש א׳ הוא עצם א׳ ועצם הפעולות שהם צורך הנהגת נלל ועם היות שעת חדשי יעת לא חילשו לא שנת ט שום
הנמצאים ממט ילמטה היא תי׳ כו ולרך כלל תי׳ אלו תס שיטי כלל והארכתי בתי׳ מ נ י ן היה שם בכל האפשר נמיעוט
מציאות הנמצאים המשתלשלים למטה מושרשים מ • יהנה שכלט • ועתה נאמר שא׳׳ס כל הנמצאים ט קולם מ ת ם
עצם תכתר ימצא כתכלית לקית אמנם שאר הנמצאים לא ואחר היותם כלי שום פירול כלל ולכך ימציאם טלם יחל
ימצאו אלא תתסשעפות ורשימ׳ פירול׳ לחילוק פעילי׳ ותיקוני׳ כעת סכלות מ ת ר להכילס ו מ י אלו נמצאו טלם כתכלית
נענין שיקלש עצש הנתר ויתקשרו עמו ידעתו הנמצאות האחדות כרצון מצוטת ויתפשטו משם מרטן אל רצון על
תנלית הלנקות על שהוא והס א׳ לומה למאצי׳ ואיט לימת מיעם אל מה שיסכלם מציאות כרצון דהייט מ ת ר והוא
אמנם מפני היותו מתחלש מתאחר אשר אין מ רימי לא כעת שיסטל מ ת ר מציאות׳ כדפי׳ • ומה אינך יטל לומר
יניל שום רמי והפעולות לא ימצאו אלא ע׳׳י התפשטות שימסרם הא״ס ככתר וה אחר יה שאק קלימ׳ ואיחור מוי
הרמי אל השתלשלות מעילה לעליל • א״כ אין נח נמציאות לי׳ מצד הא׳׳ס אינך יכול לומר שימסור' ככתר כל המציאות
שם להמציא שורש לשום ספי׳ או נמצא משתלשל אלא ימצא יחל שא׳׳כ מעולם לא ימצא בהם הקליחה והאיחור והא כיצל
תכלית האחדות עד שנאמר שאין שם מציאות׳ כדרך שנחייב מצל הא״ס יתהוו ממצאים ממט ככתר כא׳ • אמנם מציאות
כידע׳ כא״ס ינאמר שאק שם שים כחי׳ ח״ו מפני שהוא הא׳ ממט כרצון מ ט ט ת וישתלשלו עד מיעם אל מ ט ן
יידעתי א׳ כך במחודש הא׳ הוא רדיעתו א׳ והוא הדעת מ ק ׳ כתר והנה השתלשלות ממציאות אל מציאות הא״ס על
היא היודע הוא הידוע יאק שם תיקוני׳ דהייט שרשי נמצאות מ ת ר לא כא׳׳ס עצמו ח״ו שאיט כעל השתלשלות אלא
ולכך לא ימצאו כלל ועיקר טונת האצי׳ אליו הוא לתת במציאות מ ת ר מתפשט ברצון ממציאות אל מציאות עד
השתלשלות לנמצאות והכדלס והרי לפי יה יהיה הענק מ י ע אל מ ת ר הנק׳ לט ספי׳ א׳ שהיא בחי׳ מ ת ר מאצל
מתנגד מעצמו אל עצמו מ י נמצא עצם הכתר להמצא מ מ ש נמםפר מ פ י ׳ • אמנם מנחי׳ 11ולמעלת נק׳
הנמצאות ומצד קירבתו אל מאצי׳ ישתלם תכלית השלימות תציאותיו רטן מצונות ושעורש ומשפרש לא נדע כדפי׳
והוא !ידיעתו א׳ ולא ימצאו שוםיספי׳ ולא נמצאות ולא פעולות כעין כל מ ר ו מ ה לפ״ו יהיה מציאות לכללות ממצאיש
א״כ יקשה מ נ ק מאד אס ימצאו יגרע מ ת ר וחיי צריך ממציאות אל מציאות עד מיעש ככתר אל הוד מציאות
למרחק ולתת אמצעות ביט וכין מאצי׳ ווה איט שהוא שרשיש ותי׳ לכנישת׳ בפעולות דטיט שוד ש׳ איבריש תי׳
הספי׳ קרוב׳ אל מאצי׳ ראשונה שאין מ ט וכין מאצי׳שוס כאשר ית׳ שהם דשא דשערא מצחא חוטמא עיינק אנפין
ספי׳ כלל וא״נ גריעות ההבלל בק הדעת לימט בלתי נמצא פומא דקנא אודנק ואלי הס נק׳ איברים נמשל ובנמשל
שם
אילימה חמר ו •יג פ״ג ״״י עץ הבדולח ספר *10
לקיום הספי׳ ודרך בהם הם משיגים בכתר כשרשיס ההם שם מפני שהמאצי' יאצי׳ נאצל א׳ בתכלית שלמות אשר יסמל
ודרך בתם משפיע תכתר שפעו בהם ומקיימן • ועתה בהם מ מ ד ש והד.ממצאים מחתוניס מרשתס שסבלתי אפשר
ידעגו שעם תי׳ תכתר והשתרשות תספי׳ ט מפגי שתם סיבת כלל ועתה מכאן נשפוט מרצון מצוטת דהיינו בחיי קורבת
לקיומן ואלו ח״ו נשרשו היה תכתר מתעלת תחת תעלם ממצא מחודש הא׳ במחלשו מאך יושללו משם שוס שורש
שלא ייגקו ולא ישאט ממנו שפע קיומן ולכך הכתר אין לנמצאית ילא שיישללו מכל וכל אלא יושלל מציאות׳ בבחי׳
עצמותו מתגל׳ אל מאצליס • אמגסמגלת לתם תאני׳ מכלל מסתעפות בסוד מ א הדעת תיא תיידע תיא מויע לא
ב מ ט הייט תשרשיס ועצם תכתר בלתי מושג כלפי׳ בחש״ק יליע׳ נבדלות לתיקוני׳ וסעיפי אמירי מ פ י ׳ שם כי אותם
ש׳ ג׳ סי׳ נ׳ שאלו לא תאמר כן ח״ו תיו ספי׳ כל ממצאים מציטת הס רצוטת לעצם מ פ י ׳ בעצמי למצא ספי׳ •
כרגע מפני שחיותס מ א המציאות ומבלעלי יה אין להם אמנם להתצא תי׳ וענפים אינם שם כי אפי׳ כשיתגלה עצם
קיום ומטעם ית יתייחסו העליוגיס בשם אור מפגי שהם מ ת ר עריק יישלל ממט ההסתעפו׳ כלפי׳ וכל זה ממה
גיצוצות תאור תמתטצציס מן תאור שאם יתעלם השורש הטלית שנשגב ינתעלה מאציל א׳ מהפיריד והרימי ע 7שנגב והפליא
לא ימצא מציאות וליה אם יצוייר שהכתר יעלי׳ שרשיו מן מאצל א׳ גס היא ממנין הזה :
הספי׳ לא יהיו כלל כמו שחייב הטצוץ מן תשמש ואלו יתעלס כ3ר פי׳ ב׳ בחי׳ בכתר • הא׳ מצד עצמו .מ ׳ נ ר
?°
תשמש לא ישאיר גיצוצותיו אחריו אלא יתעלמו או יעברו p מצד השתרשות מאצליס ט • מ ה מ ת ר
ממש תספי׳ מומיות הס משתלשלות מן העליונה צופי׳ בה מצד ב׳ בחי׳ אלו יש בו ד׳ בחי׳ ב׳ מצד עצמו וב׳ מצד
תמיד ותאור מתטצץ משם יאלי יצוייר הנדל כמלא גימא האצילות שנו • והס אלו מ ת ר עצמו נעלם מן הספי׳
יהיו אין ואפס שאין משל האילן צודק נוה שאם תחתכהו מחתוטת ואין הספי׳ משיגים מ מני נחי׳ • הא׳ מצד
מעכשיו ימה סוף סוף אילן ינש אלא לא ימצא מציאות כלל עצמו שמא נעלם וננדל מן מאצלי׳ כעין מ מ ש נלילה
וזהו מציאית מכלי׳ מ ו מ י ׳ מתלי׳ ית כיה שכאשר יעדר שאין לט אורו מצל עצמו ממש אלא ע׳׳י הלמה או כיוצא
השרש מליון מהאיר ח״ו לא ימצא כלל ויהיה אין מה שלא נהערנ מ ח ש או נעלות מ ח ר שיש לנו אוח ולא מ ג ת
יהיה מנין כך משמיים שהנתלה יה נזה אם יעדר מ ר ש עצמותו וכן מ ת ר נסתלק ה מ ג ה נו מן מאצלי׳ מרוב
ימות חייו וישאר משם מפגי שהוא גשם שאיט דבק אמגס המנלומ ומלמו ממקורו שאיט ממציא עצמו אלימ ומתי׳
מומייס טלו חיי׳ ואין שוס עגין אחר א״כ אס יעלר חיי׳ יהעליס מציאות משגת מזולתו מהתחתונים • הב׳ מ א מגלת
עליוגים ח״ו יעלר מ ל ולא ימת שוס מציאות ולכך אין לך עצמו אמנם מאצלי׳ מצל עצמן אינם משיגים בו והוא כעין
שוס מציאות וג״כ לא תעלת נלעתך שיהיה נמצאים אלא מ מ ש אל עין הרואה שאינו יטל לתצין בו ולא מחמת
אפי׳ שוס גמצא לא ימצא ואפסו מויות אפי׳ אלי הגשמיות הסתר מ מ ש שאין ממש נסתר מעין הרואה אמנם עין
שמי טלם תלויים זמ״ז ואף תצייר מ ל ר הספי׳ מה יתקיים הרואה נחלש ואיט יכול למתכל בבתיקות אורו ועוצם
יחזור היש אל אין ונזה יכלת הכל • ואל יעלת נלעתך שזה מהירות וכן מ ת ר נפלא תכלית מ ל א על שאין משיגים
נלתי אפשר שהיאך מה שמא לא יהיה שעם תיות שתראה נח אורו • ו מ ה ב׳ בחי׳ אלו יוחסו אל מ ת ר הא׳ בשם
ההויו׳ מ ל ר ס ע״י מלית ו מ ק ט ן זמ מפגי שכח קיומן חשק מ ׳ בשם אור והיינו ועתה לא ראו אור בהיר הוא
מליון עומד ו מ מחמת גשמיות' חולפי׳ יכלו ויאכלם עש בשחקי׳ יכן ישת חשך סתרו כלפי׳ בס׳ מתיר• מ ׳ אצילות
דרך כלית הנא מחמת מייס העליונים שחסרו ממנו ועמד שמתו־ מ א מתפשט לנאצלי׳ ומאצלי׳ משיגים ט י מ ע ס
כח מקיים נמקומו אמנם אס יצוייר שמרשים העליונים שהכתר מקור וסיב׳ לכל ומ שכינת מאצי׳ ולנקותו נמצא
ישונון אל שורשם יתנטלו *אל ההויו׳ לאין וללא דנר ויחזור שמא דבק בשרש מרשים ובאמצעותו הס חיים ואלו יציייר
מציאות אל הקלמותו שלא מ ת וז״ס אמרו רוחו ונשמתו אליו הסתלקות השגחתם מן מאצליס אפי׳ רגע לא יצוייר שים
יאסוף יגוע כל בשר יחל וז״ס תשובת הדברים בסוד היובל נמצא במציאות לכך •הנאצלים דבקים בו מצל עצמם טלם
אל שרשם כאשר ית׳ במקומו וו״ס אסיפת יסודית הגוף אל דבקים ושואפים שפע קיומם וחיותם ממט ומא דטק ב מ
מפש ומעלות אליהו וחנוך כאשר יתבאר במקומו: ושולח שפעו וקיומו אלימ לתמותם ולקיימם • ו מ ת מצד
י ק י כ ש ת ב י ן בעין שכלך מת שפי׳ מ ׳ פרקים פ בחי׳ שרשי האצי׳ שט הס ב׳ בהפך מ מ ׳ תקודמות שהם
י אלו תמצא ב׳ מ כ י ס מטעם מעלת מצד עצמו נעלם מ מ ותם בלתי משיגים ט ומצד השתרשות
תכתר וקירבתו אל מקורו רחוק מאד מ צ א בי שרש נבדל הםפי׳ ט מ א מקיייק וישולח מים ללחלח! כמו שהאילן
מסתעף לשוס ספי׳ מפני שהיא א׳ תכלית האחרית ומטעם מתלחלח ורענן משרשיו pאותם מרשים שבכתר תם סיבת
שאין *«•׳ שצ״ל אלו
נג אילימה *״ח ת ט י א *״י עין ה ב ד י ל ה ספר
שס באדרא שהעמקנו בחש״ק ש׳ נ׳ סי׳ א׳ אומר ומיה שאין קיום לנמצאו׳ מצד עצמוח המור לרוב העלמו והס
נליף ומשער ביה דהיינו לשון המורה על חקיקו׳ הרבה אינם משיגים בו בדפי׳ יצטרכו אל השתרשות מציאות׳ בו
ושיעורי׳ אלו אשר אלו ואלו יורדים מאלו ובן ראוי וטלס הסתעפו׳ ענפיהם קצת בו ויהיו ע״י אותם השרשיס
הס ודאי)באין ודאי( באין שקיק׳ ואין שיעור אפי׳ אמתנה מתקיימים ויונקים ממנו והרי אלו ב׳ הפנים קשי׳ מאד •
שבהם .והנה טעם ההשתלשלות הזה הוא בי מהאחד אמנם הענין הוא בי תחלה בנתר רצון הרצוני׳ יאוחד
הפשוט לא יצאו ב׳ ואס תדמה בדעתו בתר א׳ לא הדעת הידוע היודע תבלית אחדות אמנם לא יאוחד בעין
יושרשו לעולם הספי׳בו שהם בחי׳ רבות א״כ יחוייב שיהיו אחדותם בא״ס ב׳׳ה ח״ו שאין אחד באחדותו בלל שאין
ב׳ הפנים אלו נמצאים באחדות א׳ והייט בחי׳ הכתר דומה לו בלל בדפי׳ בעי״ן ב׳׳ל .והרי התחילו הדעת
הפונה למעלה שהוא דבוק במאצי׳ א׳ בחבלי׳ האחדות והיודע והידוע להבחן בבחי׳ לא בחי׳ מתבחט׳ אלא בערך
בדי שיובל לקבל השפע׳ המאציל הרחוק מבל שנף ורמי הא״ס נייחס להם בחי׳ והשתלשל הרצון הנעלם מרצון
וחרוש וגבול אמנם התחתונים לא יסבלו זה הוצרך להיות אל רצין והתפשט המציאות ממציאות אל מציאות עד
בו בחי׳ ההסתעפות קצת נאו׳ אל מציאות אצי׳ סספי׳ הבתר עצמו רצון סתם בתר בעצמותו והוא היודע ובסוד
ולזה הנחי׳ הא׳ הזו אל הבתר יצא ויאצל רצון דק נעלם היותו יודע שס ידע בחכמתו הידוע *שהיו הבינה והרי
אחד בלתי משתנה בלתי מתחדש בלתי מוגבל ויתפשט שס בח״ב ענין א׳ והיינו שסוד ההנהגה והמצאת ממצאי׳
מעצמו אל עצמו והכל עצמותו אחד הוא בא עד בחי׳ יתייחסו בסוד בינה שמבין דגר מתוך דבר וידענו וחכמה
שהחכמה שמאב לנמצאות המתרבות למטה יתייחס אליה הוא הדעת עצמו חבממו שבה יתחכם וידע היודע הוא
גחי׳ אחרונה הזאת אשר אל הרצון הזיז ועל כחי׳ זו עצם הכתר והארכתי גהקדמה זו בחש׳יק גהקדמה סי׳.
ימצאו הנדשיס אל ממצאות כענין שישתלשלו שם ככתר ו מ ה ככתר שככתר תחילת ההתחכמו׳ ממצאי׳ ויתקשרו
רצונו׳ גמספר שאק כהס מספר ויהי׳ הכל רצון א ׳ .אמנם יאוחדו שלא יעלו **על מציאות ויהיה שם חקיקת הנמצאות
יקרא רצק הרצוטת נ ד שיהיו הרצונות ההם השתלשלות ושיעורם רחוק מפני שהשתרשו׳ הנמצאו׳ צריך נ׳ עניני׳.
מהנתר שננתר מעצמו אל עצמו לסגול נ׳ הפכים אלו הא׳ חקיקת׳ והייט רגר .הג׳ שעורונטל .ונ׳ נמנעות
שהם ג׳ קצוות רחוקות מאד .הא׳ קצה העליון אצי׳ שס שאין חקיקה וגלוי לנמצאי׳ שס להעדר הרמי והפירוד
במאמר א׳׳ס .הב׳ קצהו נתחתון הממציא נל מה שגנח כדפי׳ .הב׳ שאין שיעור שהרי למעלה הבל בא״ס ואין
החכמה העמוקה מפלאה שיצא להוציא כל נמצא למטה גבול .אמנם מה שנדע שב׳ עניניס אלו רמקיס מאד מן
ועש היות׳ מיוחדת תכלית אחדות סוף סוף היא מוציא׳ המאציל תכלי׳ הרחק ורחוקים גם מן הנאצל הא׳ אמנם
הספי׳ ובל הנמצאות ובערך האחדות העליון יקרא י מ י לא בערך המאצי׳ ואחר שבאמת מאצל יורד ה ד הכל
עס במו׳ שאקרבוי ושטי וגמל לא בנתר ולאבשבמה: נתון שם מ ת ר וחקק באין חקיקה וישער באין שיעור
אחר שעמדת על סוד הבתר שבבתר והיינו פרק ה ב מ ד היומ דעת יודע ידוע הבל דגר א׳ בדפי׳ ולזה
הרצון הנו׳ וענין שרש הנמצאות כו תגחיי נעין שבלך ג׳ אלו שהם חו״ב בנתר שבבתר
ותוקם ממנו מפני האחדות מ ז ׳ .תן דעתך בשוד למעלה דהייט עצמו׳ א׳ מתאחד לא יוגחן גשיעור ולא
ירידת הענק בנתר עצמו אל החבמה שגו והיינו מה במקיקם אמנם ירד סוף סוף שאינו באחדות המאציל
שאמרנו שהוא יודע .ודעת וידוע חן הבדל בין היודע כדפי׳ שזה מחודש נאצל מסיב׳ א׳ וא״ס קדמון בלתי
והדעת דהיינו הכתר והחכמה ו מ ה תרד החבמס ירוה מתפעל כדפי׳ בעק כל .וענק וה לא נשערהו בחי׳ א׳
קצתית נערך שאין אחדות הכתר כאחדות א״ס כדפי׳ אלא שערמ בעין שכלך כמה רצוט׳ יתפשטו להתרחק
ותן שם ענין השיעור והחקיקה עס היות שאינה עומדת המציאות ממציאות אל מציאות ממאציל אל נאצל כדפי׳
שהרי יש אחדות גמורה ולא יוחס ג*כ שם סוף סוף ירד מני׳״ן ב׳״ל .ודוק הרחק מציאותם זה והכדלס זמ״ן עד
ימצא כחכמה הזאת הגדל קצת שהד הוא נאצל ולא שישתלשלו ירדו אל מציאות מ ו ׳ דהייט כתר נאצל ככל
מאציל ולבך בה בעצם יושקקו החקיקות וישועת השיעורס אותם הרצוט׳ בשבלך בסוד יודע ודעת ידוע באחדו׳
ולא נאמר באן השלילה ההחלטי׳ ששללנו בנתר עצמו . ותן להם ירד׳ מא״ס ותן דעתך עמה כמה שיעוד׳
אמנם נאמר שבאמת נחקקו שס חקיקות ושער שם הזקיקו׳ נחקקו וו אחר זו ומלם אחדו׳ גמורה משתלשלו׳
שיעורם שהרי החכמה מ א ת בה ציור ממלאות בלס זמ״ז רצון מרצון עד הגיע אל הרצון הוה שאט מבני׳
והיא נאצל לא מאציל והרי נתרחק מאצל מעצמותו אל בתר מ ל הרצונו׳ בנמר ודאי נכללים ועתס תבק דברו
WJ
<׳״ יד *.ל * M ,״ » »
אילימה א »׳ nפ״ו עין הבדולח חמר "IBD
אשר לא עבר בה איש ולא ישב אדס שס נפפיא חכמתו ונתרחק ממאציל א״כ ישוערו שש שיעורים ויוחקקו
דצניעותא .ופוד מלבין כל מלך ומלך הוא שעור תמונת שס חקיקות אמנם עדיין אין החקיקות האלו השרשיס
הנמצאים כלס בחכמה עליונה הפועל׳ עד תכלית הנפעל המחגלי׳ אל הספי׳ למטה וגס אינס תיקוני מ ת ר שנתקן
הקטן שבקטנים וכל מציאות ומציאות נעתק ממציאות כאשד נבאר .אמנם הס שרשים קדומי׳ אל.המציאות
אל מציאות תחל׳ מלך מציאות הבינה שבחכמה בחי׳ א׳ התחתונים ויושדשו כאן הספי׳ התחתונים ולא ספי׳ סתס
שבכתר העליון ואח״כ נתעלס ומלך החסד שבחכמה הנו׳ ח׳ שהס בי׳ חג״ת נהי״ס אלא גס כמה עניניס וענפים
ונתעלס ומלך וט׳ וכך היה מתפשנ! סוד החכמה והולכת פרטיים אשר בספי׳ שאינם הספי׳ עצס א׳ פשוט שיש
עד המל׳ ח׳ תמונו׳ למציאות הנמצאות ומשתלשלות זמ״ו בה בכל ספי׳ וספי׳ בחי׳ כדפי׳ בעי״ן צ״ל תמ׳ הכל
זה מולך ומתעלס דהיינו מת ומולך אחריו השני וכן נשדש שש ונמצא שש להחיות ולהשרי׳ הספי׳ והסתעפות׳
בולש וה״ס בונה עולמות ומחריבן וכמו שהמיתה אינה ואל סוד הקדמי וו כיון שש בחש״ק ש׳ ג׳ סי׳ א׳
מיתה כך החורבן אינו חורבן אלא הטונה התעלמות באומ׳ ובס נליף ושער מלכין ותיקוניו כדפי׳ ועש היות
וסילוק שאינו מתנלה שס אפי׳ תיקו׳ הכתר לרוב העלס ששלחנו לשונינו ברשיון ר״ש ע״ה ואמרנו בה חקיקות
והיינו לפני מלך מלך לבני ישראל כדפי׳ שש בחש״ק ש׳ ושיעורי׳ חדד שכלך וקשר הכל באחדות ממור׳ אשר
ג׳ סי׳ א׳ .והנה המציאות אשר בתוך הכתר נקי רצון לספי׳ עצמן במקומן כ״ש בשורש הזה הנעלם כ״ש
והמציאות אשר בחכמה נק׳ מחשבה והענין שהרצון יותר שהחכמה עצמה ספי׳ א׳ ג״ש שהיא ספי׳ מושרשת בכתר
דק ממחשבה והמשל בזה שהמחשבה הוא בחשוב המציאו׳ צ״ש שהיא בכתר שבכתר ברצון דק נעלם מאד אמנם
הנרצה לומר יהיה כך או לא יהי׳ כך אבל הרצון קודש אין השכל יטל לידע בעניניס האלו אס לא יכשיל הפה
אל המחשבה שהוא ברצונו לפעול הענין ההוא ר׳׳ל פעולת קצת דתן שלוח לענין כדי שיעמוד השכל על אמיתת׳
הרצון לפטו להמציא המציאות ההוא ואחר שעלה ברצונו ו ע ג /ה א ח ד ו ת ממורה אמונה שלימה תמיד כדפי׳:
הוא חשב מציאותו היאך יהיה והנה לפ״ז נמצא שהרצון פילו י השיעה״י׳ מזי והחקיקות לא היה הענין
קודש אל המחשבה לכך רצון הוא בכתר ומחשבה בחכמה חקיק׳ הספי׳ חקק׳ א׳ אלא
והטעם כי ברצון הוא מציאות שרש המרות דקו׳ תכלית כמו שרבו כמו רבו בבחי׳ הכתר כדפי׳ כך רבו בבחי׳
הדקות ואח״כ מתגלות יותר שהם מחשבות והנה יש וו והיא החכמה והנה למציאות׳ נתן ר״ש ע״ה באדרא
מחשב׳ למחשב׳ ורצון לרצק וה״ס דעוא דרעוין ארצה מספד וממיר׳ דמון בתורה בסוד פ׳ ואלה המלכי׳ אשר
כי המרות נקי מחשביות בהיותם בדקות בחכמה וכאשר מלט בארז אדוס .והנה אותם שבכתר רצון העליק ורצון
יזדגך עוד המחשבה למעלה כענין החכמה שבכתר יקר׳ םרצוטת לא נדמוו בתו׳ אמנם הס מחריבי׳ ולבך במו
מחשבה למחשבה גי אפי׳ אותה המחשבה שהיא מחשבה שלא טפל לעמוד על סוד הרצונות ומספר השתלשלות׳
בערך המציאות המתגלה הוא נעלם למעלה עד שמחשב׳ לא יוכל לעמוד על המלכים אשר מלכו שש דהיינו סוד
זו היא בערך הגילוי אל המחשבה העליונה הנעלמ׳ והייט בחי׳ הנמצאים טלס אמנם בחכמה הנמצאת בכתר נדע
מחשבה למחשבה וכיוצא בזה אל הרצון ני המציאות מ ק ׳ המפשטות החכמה עצמה שהיא מחכמה שבה בינה מ ״ ת
רצון בערך הנגלה יקרא נגלה *בדרך רצון המתעלס נמ״מ p iנדע שמספר כמה מלכיש מלט הס ח׳ שנמצאו
למעלה עד שיהיה הרצון העליון רצון אל הרצון .ולהיות המיר דרך כלל מתחקקי׳ ומשוערים בחי׳ אחר בחי׳
שהבינה מעלמת שבתוך הכתר שבכתר הוא כוללת רצוט׳ כמספד בחי׳ השתלשלות החכמה עד גלד׳ ועמוד מציאות׳
והיא רצק אל המציאות המתרצים בכתר לכך היא באמת על שלימות׳ דהיינו החגמ׳ בעצמה מחקק׳ בינה ומחקק׳
בתיקו׳ אריך רצון הרצונות שבה הס מתרצים הנרצים גס נל השיעורים ומציאות נל ממצאים ומתעלמ׳ המציאו׳
שהס רצונות .וה״ס מצח הרצון .אמנם הרצונות המתעלים סוס וחתדת וחוקקת נחסר נל השיעורים וגל תמונות
שהס רצוט׳ לרצונו׳ הס אלו המציאות המתרצים כאן הנמצאות ומעלמ׳ וגן חוקק׳ גנורה ומעלמ׳ וחוקק׳ גת״ת
בכתר הנפלא והנשגב והמחשבות למחשבות ע״ס גל ומעלמ׳ וגן גל הספי׳ עד המייל ושס עמדה מ ג מ ה
המחשבות ה״ס אלה המלט׳ מעלמי׳ משגבי׳ אשר נעלמו משתלשלות חקיקותי׳ עד פוף תמונת׳ שאין התפשטות
תגלית העלם בדפי׳ ובערך מ־צוטת האלו נאמ׳ לאות׳ יומר מוה ולכך הס ח׳ מלטש אשר מלט גארץ אדוס
שגמצח הרצון שהס עלי׳ גאשר ית׳ גתמר ג׳ ובדפי׳ דסייט גחנמס העומדת גדממה ושתיקה שש גגתר ואל
גשש״ק ש׳ ג׳ סי׳ ה ׳ : מחמס ממלת ארץ דהיא גסת־ תיקו׳ דיגןנ׳ פי׳ א ת
פרס *»*ל »י1
נד אילימה א פ״ז פ״ח עין ה ב ד ו ל ח ת ס ר ספר
שבכתר שהס חי׳ ושרשי׳ לאצי׳ המחגליס והס מחשביה הארס מתבונן נדשו׳ בנתר ימצאכהיות פילו י
ונעלמים כלתי מתגלים אמנס בל מה שנספר מהם ממצה שיש שיעורים וחקיקות בב׳ דרבים .
שנתבאר באידרא ופנןיר׳ רשנ״י הכל בבחי׳ זו לא הא׳ בנתר עצמו דהיינו סוד רצון הרצונות בדפי׳ בפ׳
,
למעלה יותר מזה .ועתה בא ותן תודה לאלה ישר׳ ד׳ ה׳ .הבי שיעורים וחקיקות בחבמ׳ הנעלמה והס
עד היכן הגיע העלם א״ס המתאחד למעלה מבל מעלו׳ המלכים אשר מלכו והנה אלו השיעורים והחקיקות שהם
אלו יתרומם ויתעלה על בל מחשבה ולשון .וסוד אלם בנתר ואינם בשם בלל ולא רמזה אותם התורה והעלימ׳
המלכים אשר מלבו היה דורש בה׳ רשנ״י ע״ה ש׳ מציאות׳ והרמזים אשר נרמזו בתורה הס אות׳ השעורי׳
הלבות ולא גלה אותם אלא לר״א בנו כדפי׳ בפ׳ וישלח והחקיקו׳ אשר באו בחכמה הנעלמה שבבתר שהיא הנק׳
סי׳ ואין אתנו יודע עד מ ה : אדו״ס מקום הדממה הנעלמה ירצהבאל״ף דוסושתוק.
הנה המציאות השתלשלות באלה המלביס פרק ח והנה הטעם לזה הוא היות הבתר ומהבתר ומעלה באין שם
הוא השתלשלות אמצעי אשד בנתר ואק נדר והיאך יבונה בו שם והיינו שאין שוס תמונה
וחי׳ הוא השתלשלות אחרון וסוד הרצון הנעלם רצון וסייגו ב־ לא ראיתם בל תמונה אין מחבמה ולמעלה
הרצונות שאין בו שיעור הוא אצילות א׳ השתלשלות א׳ תמונה וחחלח התמונה הוא מחבמה ולמטה ולבך בל
ועתה ילמד סתום מן המפורש בי השתלשלות א׳ הוא התורה בולה שמו של הקב״ה והבתר באין ש״ס ואין
מתפשט מעלה לעלול בל המדריגות עד צאת ה מ ק המורה אלא מחכמה ולמטה חחלת השם בראשי׳ ועם
מהעלם נסחר עד גילוי מתגלה לא גילוי ח״ו אלא מרצון היות דהיינו .חכמה למטה מהכתר בך הוא בי מטעם זה
הרצונות עד דצק מחשבי שהוא חכמה שנפחד חבמה שנבחר הנעלמה עלו שיעוריו וחקיקותיו בשם נאמרו
ומשם יתפשט עד סוד התפשטות החבמה כל מדדגומימ רמלוך באדום בלע בן בעור ובו׳ ולהיות שבל הממונות
זאח״ז ומשם ישתלשלו זה מזה סוד אלו המלביס ולעולם העולות הס בסוד וברן ד*ו פרצופים מילוי אוח יו״ד
המדריגות האלו בין העליונות שבבתר בין התחתונות ולבך נקי שם ושם עירו בבלם ומפני שהם שרש עליון
שבמלביס דהיינו אותם שבחכמה בולם משתלשלים בעצם שאין שם נסיר׳ וייחוד שהייחוד מהתחתונים ולא הגיע
סוד הבתר מעלה לעלול ואין אלו הב׳ מדריגות שסם בחי׳ מציאות אלו אל ירד׳ שתור׳ ייחוד עד האחרונה
בו״ח מראי׳ השתרשות התמונו׳ ושיעור תקוני הפחד שבהם שנאמר בה ושם אשתו שמורה על אישות המל׳
לרוב ההמעלו׳ עד הגיע אל מדריגה אחרונה שבחפמס בח״מ והוא המלך המי בחי׳ אחרונה שלא נאמר בו
ושם יוד׳ שצריך השתרשות האצי׳ בנמר ומשם יתגלה מיתה מפני שבלס מתו ונעלמו וזו בחי׳ אחרונה מתגלית
למטה וירצה שעם היות הבתר עצמו נפלא נתעלס לקודבתו בסוד חבמה נעלמה הנותנת תיקון בנתר ומנחי׳ החבמה
אל מאצי׳ ויחויב העלם ולא יהיה ראוימהספי׳ המחפשטר מחשבה נעלמה זו נעשו ונתקנו תי׳ א״א ונשחלשו שרשי
שהם נבדלים מעלה לעלול ימצא להם השתרשות )להס( הספי׳ בנתר מרישא עד חיקו׳ דיקנא בחי׳ אחרונה
במוך הכתר אלא יתפשטו למטה עב״ז לצורך הנמצאים שבבתר באשר יתנאר בע״ה .ונקטינן מבלל הפרק הזה
חיינ׳ נצמתו דהיינו חפמה שנפתר שיתן שדש והרה שהסודות הס ננתר ג׳ מדרגות הא׳ נחר הנעלם רצון
למתפשטיס למטה בתוכי .ויבכה לאלו שס פעולה הרצונות ששס השעורים מתעלים מחחלת מציאות צאת
נעלמה וחמוצי מ מ ה והיינו סוד ני׳ שבבתר יאעלמס המציאות מממציא אל נמצא מקדמון אל מחודש מפועל
שהיא מצד שתוך מ ב מ ה ישרש מ ת ר תיקו׳ והרוח.לא אל נפעל ממאציל אל נאצל ועפ״ז בלס בא״ס וא״ס איקרין
שיהיו תי׳ מתגלים אלא שדש למיות ומצד התפשטוח׳ מפני שאינס מובדלים ולא משוערים בחקיק׳ נרמז׳ בשם
למטה נתן להס מציאות אל ממונח׳ למעלה לא שיםיה בלל .הב׳ חבמה ומחשבה דדיעה שהיא רצון אמנס שס
תמונ׳ נגלי׳ ו מ מ ת ממש .ויאה מציאות הקף הרצון באותו רצון ומחשב׳ שס מחשבות חקיקות ושיעורים
מעלם יקרא רצון הרצונו׳ טמידא דטמירין החרא דפסרין משוערים בשס ונרמזיס בהר״ה ועס היות שאין אותס
וכיוצא לא נבנה נו הקף אמנס ידן השבל מתון מקף השיעורס בסוף ונטל ישוערו במלביס ומלט בשיעור
המלביס אשר מלבו למטה בך ממש מ ה סוד התפשטות ונתהוו בהרה ועס מות pfeאותס השיעורים
א וחס הנחי׳ בנתר שבבתר רצון הרצונות שנתפשנוו בסוף וגמל אלא נעלמים עד שיקראו נשס ומיתה
הרצון הרצוטמ מי?ון אל רצון וחרצו! אל רצון עד הגיע והיינו וימלן וימת עד מ מ ס ננחי׳ אחרונה .ו מ ה
אל נשי׳ אחרונה שהיא רצון שמגמה התפשטות חנמה ב׳ נחי׳ אלו אינם מקו׳ א״א כלל מפני שהם מציאות
נעלת המלכים נאשר נבאר ומה הרצון בעצמו נל בחי׳ מחשני מ׳ ומתעלה .הנ׳ תיקו׳ א ר ן אנפין הייט נחי׳
אילימה פ״ח a״» עין הבדולח חמד IfiD
דהיינו)היקף( י׳ חכמה ה׳ ני' ו׳ ו׳ ספי׳ ה׳ מ' וכך רצון שבו שהוא שיעור מלניס שברצון שאינם מלניס
נחר שנכחד רצון הרצונו׳ לא עלו הרצונו׳ ההם נשם שלח נקראו בשם מלניס ישתלשלו זמ״ז ובעצמות׳ בלא׳
כדפי׳ ולכך אין גילוי ננתר אלא נ ' נחי׳ הס או״כ ישתלשל שיעור השתלשלותו מנחי׳ א׳ עד נחי׳ אחרונת
דהיינו סוד אי׳ י׳ הקפי׳ הס ח׳ מלכים וכ׳ קודמין עד שיהיה מתפשט הרצון נולו ונתומו יתפשט הרצון הב׳
שאינם מלכי׳ הס י׳ מדריגוח מ כ מ ה הח׳ מלכים מכי׳ וישתלשל הרצון בעצמו מנחי׳ •עם הרצון אשר למעלה
ולמטה עד המ׳ וכ׳ כו״ח שבחכמה שנכפר נעלמים ממט עד בא הרצון הנ׳ ונן ישתלשל הג׳ בעצמו מעצמו
כלתי מתגלים הס י׳ וכן כתי׳ הכחר עצמו בכיי שנכחד אל עצמו עד בא הרצון הד׳ ונן תנלית הרצונו׳הננלליס
הס י׳ הקפי׳ דהיינו סוד אור ישר וא״ח בכתר עצמו ברצון מלונות ונתפשט מ ב מ ה ואחר התפשטות׳ ב׳
דהיינו מה שפי׳ בתי׳ בב״ק ש׳ שיש בתי׳ רקיע בתוך מדריגות שבה הקיפו לא בשם מלך דהיינו כתר וחכמה
המיס ויש בתי׳ סוד נקב׳ לא נקבי ממש ח״ו אלא סוד שנה והמלך הא׳ ני׳ שנו הוא נלע כן בעור והב׳ חסד
אור.ישר וא״ח דהיינו רקיע בתוך המיס ויהי מבדיל בין הנקרא ייננ נן זרח מנצרה והרי הקיפה התפשטות
מיס למיס והיינו סוד א׳ שהיא י׳ למעלה ומתפשט׳ ח׳ הנחי׳ זאח״ז יונ״כ ואח״נ כ״ן ואח״כ זר״ח ואח״נ
מדריגות הס ח׳ מלכים ואור חוזר והי׳ מתפשט׳ ג״כ והס נצרה וק הקיפו ההיקף הזה נסור חסד שנחנמה נל
סוד התי׳ והיינו סוד ישר וחוזר והיינו סוד,חכמה וכי׳ ההיקיפי׳ ומנחי׳ אחרו׳ אשר ליוננ נן זרח נתפשט חשס
והיינו סוד יו״ד ת״י ף׳׳ו ה״י שכנתר המורה על תי' שמגכיר מאין התימני ויתגלגלו הנחי׳ שנו נלס עד סוף
ה׳ על י׳ דהיינו שם נקבה והיה ראוי שיהיה שם י״ה וראשונה אשר ליוננ העלי׳ האחרונה אשר לנלע נן
מנביר זנר על נקנה ואי אפשר שהמלני׳ נעלמו ונסתרו נעור הוציא א׳ אשר ליוננ נן זרח ולזה אמר וימת נלע
על סוד התפשטות מ י ׳ לכו תי׳ מ ת ר נקי בשם ירד וימלוך תחתיו יוננ ונן אחרונה אשר ליוננ הוציא א׳
ה״י וי״ו ה״י ומה שהוא למעלה משם זה הוא סוד אשר לחשם וא׳ אשר לחושס העלי׳ אחרונה אשר ליונב
המלכים שהם מחכמה ואינם מתגלים דהיינו דמיתי וזהו וימת יוננ וימלך וט׳ ונן השתלשלו המדרגות עד
ואתצנעו ונשאר מסוד אלף שבכת׳ חציה המתנלי' דהיינו סח־ נא המדרגה האחרונה והוא וימלך תחתיו נחי׳ האחרונה
הקמז א ששם הכתר קמוץ טלו כאשר יתב׳ בע״ה ולזה אשר לנעל חנן נן עננור דהיינו היסוד הוציא לנחי׳ א׳
הקמז חצי אלף כזה א אמנם חצי העליון כזה א אשר למי היא סדר ושם עירו פעו ושס אשתו מהטנאל
דהיינו חצי הקמץ העליון נזה א אינו נמצא ואינו מתגלה נת מטרד נת מי זהב ולנן אמר וימלו תחתיו ונו׳ ננל
וכ״ש הרוכב על הקמץ כולו והיינו קמץ לשק קמוץ ואסיפ׳ א׳ אמר תחתיו להורות על הנחי׳ האחרונה תחתיו ממש
לתורות על נ׳ חלקי הכתר החלק הא׳ נעלם והוא הא״ס נעין ענין הספירה ואח״נ הורה נאומי נחי׳ הדר ושם
והיינו רצון הרצונות שאמרנו מ ל ק הב׳ הוא חצי הקמץ עירו פעו ושם אשתו ונו׳ נ מ ׳ גלגולי נחי׳ שאין ראוי
חצי האלף הנעלם בזה א א וזו כלתי עלי׳ .מ ל ק הג׳ להתפשט מן הנתר אלי׳ הספי׳ חו״נ אס לא ישריש כאן
חצי האלף האחרונה ונו סוד הקמץ תי׳ הכתר כלס והיינו נסור ני׳ שנו המתפשטים מן מ כ מ ה שנו מן הצחי׳
כזה א ז ונו י׳ מדרגו' דהיינו סוד י מ ן י מ ה ק מ ת שכנת׳ האחרונה דהיינו נת מי זהכ מכאן יתפשטו תי׳ הכתר
והייט שככל שס י׳ מדרגות וה״ס ״ ״ י תי׳ א׳׳א . וישתרשו כאן הספי' המתאצלו׳ ויהיה כאן מנא להתעלו׳
וענ״ז עדיין מאלו התי׳ יש העלם נתר שככתר אשר נבאר הפפי׳ אלו ויהיה ענפיו מקוריו מתפשטים לספי' ויהי׳
נע״ה כסוד מ י ׳ אמנם שם .הנתר הוא י' מאורות הנמצאו׳ ונתעלמו נ ׳ כחיי אלו שהם ט״ח שככתר ונתעלו
מתגלים נתיקוניהס .אמנם החלק הי׳ העליון נעלם מפני ננחי׳ טלם ונתפשטו סוד תי׳ מ ת ר זאח״ז נסוד תי׳
שסוף סוף תחלת השם י׳ היא ולא יותר דו״ד היא חנמה נאשר יתנ׳ .והיינו **הזרת מ נ מ ׳ שכנת׳ שהיא היא הגזרת
נענין שהם י׳ והס ט׳ וערן הדרוש הזה ארחיננו נפ׳ מ י ׳ בנתר והשתרשות הספי׳ אח׳ היקף מ ק פ י ׳ »ז׳
אמר כ׳׳ה וכאשר שכלול נל המתנא׳ מהפ׳ הקודמים שהח׳ מתעל׳ דהיינו היקף מצונות ולא נק׳ בשם .
תמצא שהכתר שככתר שהוא רצון מלונות כולו נעלם הב׳ היקף המלניס שנק׳ בשם ואח״נ היקף ג׳ והם
נלתי מתגלים לא נשם ולא נאות ולא כמ£־ כלל אלא תיקו׳ הכתר וכתום התיקו׳ בהקיפה יתפשט מ ב מ ה
מחויכ מציאותו מסדר הנמצאות ו מ כ מ ה יתעלמו ממנו נ ׳ כאשר יתבאר בע״ה :
נחי׳ דהיינו נו״ה רתגלו נשם מלבים נסור תפרש׳ מ י א ה נ ה מ י ק ף הנעלם אינו רמוז באות ונקוד׳ פרק ט
ס׳ מלכים שהם מ׳ ספי׳ מני׳ ועד המ׳ והני׳ שבכתר שאין נכתר שס ותחלת השם מן החכמה
יתעלס »י0 *ולי ציל • ליל »י
נה אילימה הבדולח חמר א פ״ט B׳" עין ספר
הס מאור אור נסאו׳ לא״ס דבקו׳ נמאציל .הנ׳ חנמה יתעלס ממנה הכתר .ויתגלו ממנו ט׳ כחי׳ הם
שנה סוד המלכים וגלוי שעור ממלאות אמנה נעלמי׳ תי׳ הכתר אשר יתכ׳ ועוד ית׳ לך שכל מלך ומלך
תכלית העלם ולכך כלתי מושג עס היות שנסור החכמה מאלו המלכים יכלול כל מת הנמצאות ממנו ולמטה וכן
הזאת רצה להגלות ולהאציל כדפי׳ ־ מ ׳ היא הני׳ שכה תי׳ כדין שזה דרך כל העלו׳ העלילו׳ שהעליונה יכלול עצמה
א׳׳א ומהס מאירות תספי׳ התחתונים ויונקות ואליהם וכל מה שלמטה ממנה ועד"! ישתלשלו העלות זו למטה
שכו׳ והס פתחי׳ ושערי׳ שדרך כס יצא ההנהג׳ מהכתר מזו והעליונה יכלול יותר מן התחתונה ואין התחתונה
לש׳ ספי׳ התחתונות למשה .והנה אלו הג׳ כחי׳ הנז׳ גורעת מן העליונה אלא שאינת כוללת אלא ממנה ולמט׳
ימצאו תמיד ככל כחי׳ הכתר אפי׳ כסוד רצון הרצונות והעליונה כוללת את עצמה והתחתונה וממנת ולמטה
יתפלאו זה על זה משך הרצונות אלא מפני העלם נל והרי נזה הוסי׳ העליונה על התחתונה עצמות׳ וסדר
מדרגות הרצונות לא נוכל להפליג כין כ׳ הא׳ » י זה הוא סדר הרוחניי׳ כולם הכתר יכלול עצמו והחכמה
המתפשטים וכן כמחשבות גלה הכתוב ואמר שאיני אלא וממנה ולמטה והחכמה לא תוכל לכלול הכתר אמנם
ח׳ שכ׳ הקודמי׳ הס כחי׳ כו״ח והס נעלמי׳ וכן נני׳ יכלול עצמו וממנה ולמטה וזה דרך לכל העילות העלילו׳
כסוד תי׳ הכתר כתר שכה נעלמי׳ תכלית העלם .אמנם מזו לזו וזה דרך למלכים שכל א׳ ישתרש כחברו התחתון
החכמ׳ מוחא כאשר יתכ׳ ותחלת ההתפשטות מ ל ו י מ נ " כעליון ומטעם זה יהי׳ ההשתלשלות הזה לספי׳ אשר
ולמטה ולז׳ יהיו ג׳ כחי׳ אלו כסוד היודע והדעת והידוע לכתר והעלמן ותיקוניהם כדפי׳ :
ולעולם היודע קרוכ יותר שהוא עצמו המציאות והדעת פרק י ה כ ת ר יש כו ג׳ כחי׳ .הא׳ כשנחשכהו
כלי והידוע פרי ועם היות שנפליג כאחדות׳ עכ״ז אחר כערך תחלת מציאותו דהיינו קודם
שהם כמקום שנחשבים ונכנסים כשם סרטי על דדך העבדה אצ" שוס נאצל והוא דכק במאציל והיא כחיי נעלמ׳
הרי הס יודע ודעת וידוע והרי הס עצ׳׳ס כל״י פר״י ואינה מושגת לזולתו והבחי׳ הזאת היא כחי׳ שכה פועל
ושלשה אלו הס ככתר שבכתר הנק׳ רצון וזה לא לתת המאציל פעולותיו לנאצליס והכתר משיג פעולותיו אלו
מספר אלא מחויב מההסתעפו׳ התחתון כי מן התחמון שהם כו שאמתת עצם א״ס נעלמה ופעולותיו היינו
יחייכ כך כעליון וגי אלו תחלת גילויים כחכמה שבכתר שפעו תמתפשט כנאצל א׳ ככחי׳ זאת תראשונת והכר׳
כסוד ח׳ המלכים שהם פר״י ופעול׳ שהוציאו כ׳ המלכים זו נעלמה ואינה מושגת רק אל הכתר .הנ׳ תיא שנחשבת
שהם נעלמים כלתי נז׳ שהם עצס וכלי כו׳׳ח ואלו נתגלו כבי׳ בכחי׳ אחר אצי׳ והיא נעלמה ואינה מושגת לזולתו.
כעצם ונשתלשלו ובאו בהשכלה ופרטו׳ נכי׳ שבכתר כי אמנם כבר נתפשט להתפשט האציל׳ מכח המאציל דרך
הכתר שכה נפלא ונשגב כאשר יתכ׳ והכלי שכה ס׳׳ס כו .תג׳ היא שנחשבהו ככחי׳ וכערך מה שירצה להגלו׳
מוחא סתימאה חכמה נשגבה נשמ׳ לכל התיקונים נמוח מאורו ואמתת עצמותו אל הנאצלים למטה והס הס תי׳
הפוטל כתוך האיכרים ומה גס החושי׳ המתפשטים מן והיינו שיתן כתם כח והשג׳ שישכיל המסובב בסיבתו וכל
המוח אל כלי הפעולות העיניס והאזניס והחוטם והפה זה כרצון המאציל השופע ומנהיג כו ונותן כו כחי ושפעו.
והפנים כאשר ית׳ והיינו הפרי והפעולות וכא״ס יתאחדו כענין כשנפליג כהעצס הכתר ונקי סתרא דסתרין טמירא
תכלית אחדות אין כו שוס מספר וחשבון אלא דטמירין עתי׳ דעת-קי׳ כל כיוצא כזה נרצה ככחי׳
הוא הדעת הוא הידוע הוא עצמותו הוא כליו הוא הנעלמ׳ הא׳ .וכשנאמר מלה המורה העלם והסתר ולא
שפעו הוא פעולותיו ואין דבר חוץ ממנו ולזה כ״כ ומה גס אס נאמר תרתי דסתרן שיורה גלוי והעלם
כשנרצה להבחין ׳ אלו אל כחי׳ תתפשטותס
ג
יהי׳ ככחי׳ הב׳ שנתפשט ונתגלו להאצי׳ ואינו מושג
ומציאותם ככתר עצמו ג׳ מדרגות כא״ס תכלית אחדות וכשנאמר מלה המורה גלוי כעצם והשגה כו יהיה דוקא
וממנו יתאצל מ ת ר ובו לא ישוערו ג׳ כלל כדפי׳ אלא כערך התי׳ הכלולים כו שהם מושגים ומהם יונקים
שנחייכס על צד החיוב כיון שהכתר נאצל ולא מאציל מאצניס התחתונים כדפי׳ כפ״ג וענין זה מבואר כחש״ק
והיינו כתר שבכתר רצון הרצונות שפי׳ וממט יתאצל ש׳ ג׳ סי׳ א ׳ .וכשידקדק המעיין ימצא ג׳ כחי׳ אלוה״ס
החכמה שבו ויודה מעצמותו אל כלי ומעצם היודע אל כחייב שבכתר הכתר הוא כחיי א׳ שאין עוד למעלה
הרע׳ דהיינו החכמה וככר התחילו היודע והדעת להבדל מנחי׳ זו בשוס ספי׳ שהרצונות שפי׳ בפרקים הקודמים
לעצמן והידוע דהיינו כי׳ וממנ׳ ולמטה ח׳ מלכי׳ לעצמן ה״ס מ ת ר נעצמו שהוא מתפשט מנחי׳ אל נחי׳ ומציאו׳
וממט יתאצל הכי׳ וירדה מכלי אל פרי ומרע׳ אל ידו» אל מציאות מרצון אל רצון עד סוף הרצונות כלס והרצונו׳
ושם
אילימה עין הבדולח ת מ ר א פ׳׳י פ״יא פ׳׳יב ספל
מחו״ב וה״ס בחכמי וכחגונ׳ וכרע׳ הכתו׳ כתורה וגן ושם הנחי׳ בעצם ג׳ גחי׳ גג׳ אלו והורי אל היודע
ה׳ כחכמה ישר ארן כונן שמיס גשגונה גדעתו תהומו׳ והדע׳ וסידו״ע העצ״ס והגל״י והפר״ גרפי׳ .ולשגה
נגקעו .וכוי והנה כזה הם כל א׳ כלולה מי׳ שהרי זו הגתר לעולם חביכ שהוא עצם ולכך לא יגנש גנדר
התפשטות הכתר ככתר והיינו נ׳ עליונו׳ שנכתר נעלמות תי׳ הנתר אפי׳ גגי׳ שגו שגה הס התי׳ עג״ז יתן
שאין הספי׳ נכללו׳ מהן אמנם נכללו׳ מז״ס התחתונים מפלה ושגח לעצם היודע על הדעת והידוע ואין,להפליא
שגו אמנם חו״ג געצמן הס נעלמו׳ אכל לא כ״כ שלא ע״ז מן הטעם שאגאר גפ׳ הגא גע״ה :
יוכללו הספי׳ מה׳ ח״ו אלא הספי׳ הם כלילו׳ מחו״ג »ילן יא ה פ ר ק הזה טלל גדרוש הזה וגדרושים
ודעת דהיינו נ״ר וז״ת כמשמען ומטעם זה ראש השש י׳ י אחרים דגים והוא ענין נתב׳ מתוך
דהיינו חכמי והוא עשר דהיינו י״ש ע״י הדעת כדפי׳ הידיעה כלה כחכמה הזא׳ והוא כי כל מה שנפליג גג״מ
ולזה כשנגא למנות שאר שפי׳ כעצמן דהיינו אצי׳ א״ש בהעלם ובהסתר איזה ענין או איזו ספירה אין הכוונה
נמנה הכתר שהרי הוא נאצל ולא מאצי׳ ולכך נמנה גח״כ כספי׳ עצמי׳ לבד אמנם הכוונה ככל אחה מציאו׳ שיהי׳
ח״ג וכוי וגשנכא למנות י״ש הכלולות ככל המשל גוה נ״ר נעלמו׳ לטעם ולסיכה זו נס כאשר
ספי׳ ושפי׳ נמנה חג״ד ח״נ וגו׳ והרי הדעת ענן( ניע למטה יוגלל היגלו׳ גמשפר השפי׳ יהיו ו׳ היגלות
מתגתרוחלק משלי׳ גמקום הגתר גגללו׳ הספי׳ וגאשר נגלי׳ שהם מדור לצדיקים והיגל הזי נקוד׳ נעלמ׳ גלתי
יתדכקו תספי׳ ככתר לרוג אחדות׳ אז יתקשרו ככתר מושגת והטעם להיותו רמז והעת׳ לנייר וגמו שנ״ר
וענן( הגתר שהוא הדעת מתאחד בשורשו והוא הוא נעלמו׳ גו העתק׳ וטופס תמונת׳ למט׳ נעלם שאס
הדע׳ הוא הוא הגתר ואין תוספת על י״ס שלעולם הוא יתגלו נמצח מתוך התמונ׳ הקטנ׳ הזאת נשיג תמונ׳ נ׳
י׳ ולא י״א גרפי׳ לעיל בעין גל תמר ומפני היו׳ העלם ספי׳ עליונו׳ ועד״ז ו׳ היגלי היצי׳ תינל הזי העליון
אלו המלגי׳ אפי׳ מכחי׳ תי׳ הכתר לגך אין שוס שם סיגל קה״ק געלס מפני שהוא נגד ג״ר .והנה עם
אפי׳ מתשמו׳ הנעלמי׳ הרומזים גגתר אינם גגחי׳ הגתר היות שהצדיקים למנ)ה ועולים למעלה נהינלות העליונים
שגגתר ולא גכחי׳ חכמי שגגתר אלא גגחי׳ גי׳ שגגתר נקוד׳ זו שהוא עדן שנגן אינו מושג וכך סוד הספי׳
ואות׳ גי׳ שככתר מורת על חכמת ומחכמת ולמטח לגד בגל איזה מקום נחי׳ ומטעם זה הכת׳ נפלא ונשנג
לא גכחי׳ כתר שגגי׳ ולא גכחי׳ חכמ׳ וכתר עצמו אלא לקודנתו אל מאצילו כאשר הספי׳ נכללו׳ גי׳ אי אפשר
מכחי׳ חכמת מוחא ורישא ונולנלתא תם מהגי׳ ושערן להיות נהם י״ש נח״נ שא״כ הרי הכת׳ נמ׳ והרי תנת׳
מסוד הדעת • אמנם ככתר עצמו אין שוס מתי׳ הגתר ביסוד ונתגלה מציאותו ולזה נמצא שאין .נו העלם שמה
אפי׳ מכת׳ שגגי׳ שככת׳ מפני שהכתר נעלם ונשנכ שאיט מושג בעצמו׳ הכתר בנתר עצמו מושג בהעתק
מכללות הספי׳ כדפי׳ .כענין שהכתר שככתר רצון טופס תמונתו גשפי׳ התחתונים לזה הפליג הכתר מציאותו
תרצונו׳ כל עצמותו נעלם וכל י׳ מדרגותיו הס נעלמו׳ העלימו ונראה למאצי׳ שאין הספי׳ גלולו׳ ממנו וכמו
וגחגמה שגו הכתר ותחכמ׳ נעלמות וגגי׳ שכו כתר שא״א לומר שהשפי׳ כלילו׳ מאי׳ס ח׳׳ו מפני שאין א״ש
נעלם ולעולם גגל המדרגות הוא הגתר נעלם מפני ספי׳ שיהיה הספי׳ כלולה ממנו נך אי אפשר לשפי׳
שהוא עצם יודע כדפי׳ וככל מקוש הוא גםא׳ לאיש להיות נלולו׳ מהנת׳ מפני שהוא נשמה נתונס לגוש
ולגוש לעצם המתפשט גאש׳ פי׳ כעי״ן כל תמר כ׳ פ׳ ונסא לא׳יס .אמנם הספי׳ נלולו׳ מי׳ על דרך ששם גן
ואבאר עוד גתי׳ גע״ה : ד׳ גלול .י׳ אותיות יו״ד ס״א ואייו ס״א או יו״ד ס״י
כ ב ר פי׳ בפ׳ הקודמי׳ בהפלנת הגשר פיק יב וי״ו ה״י או יו״ד ר\י ואייו היי גל השמות כלולו׳
והחבמ׳ הנסתרות שבבתר ודרך בלל י׳ אותעת וראשיתה י׳ דהיינו חכמה ויתפשטו י׳ אותיו׳
שלחנו פינו שהכי׳ שבכתר יהיו בה בללות סתי׳ שהם שרשי והיינו ע״י הדעת שהוא ענף מהכתר המשלי׳ עשר
הפעולות .והנה עני! זה יהיה על צד השלוח בי הכתר וסייט סוד התפשטו׳ ו״ק מהכתר והנה נחי׳ התפשטות
לרוג קורגתו אל מקורו אק ראר שיהיו גו פעולו׳ נבדלו׳ סלע׳ יש מ גמה גחי׳ גאשר ית׳ כמקומו • אמנם
מתרבו׳ דהיינו תי׳ וענפי שפי׳ אמנם פי׳ גפ׳ שהיה דדך כלל סס ר ק מתפשטות מהגתר .ו מ ה יש גזה נ׳
הענין לקיום רגמצאו׳ שאין השפי׳ התחתונו׳ מתקיימו׳ בחי׳ הנה מפגי מות׳ מהכתר יקדמו אל החו״נ ומפני
אלא מסעם השתעפו׳ ותי׳ הפעולות והשתרש׳ בנתר שסם ו״ק והחו״ב הס אמהות לו״ק יקדמו לו״ק לכך יהיה
ועתה ידן השכל מצר ב׳ עניני׳ אלו ב׳ הפכי׳ • הא׳ &וו סדעמ מממונו מסגתר דדן חו׳׳נ רמגלה למטה
שאין
נו אילימד! פ״יב פייג תמר א עין ה ב ד ו ל ח
ונמצא שפע א״ה יוצא מא׳ אל א׳ אלא שמלת א׳ שאין פעולות ותי׳ ופרטי׳ ככתר כפוס אופן מפני
שנא״ס על צד השלילה ומלת אחד שככתר על צד שהכתר תכלי׳ תאחדות והוא חכמתו וני׳ והכל א׳ ואין
החיוב כדפי׳ כעין כל תמר א׳ פ׳ ומאחד המחריב תבדל ונס ככי׳ תוא תדעת הוא תיודע והוא הידוע כל
דהיינו תכתר יצא השפע אל תרכי׳ דתיינו ט׳ ספירות שכן שיתרכו שס יריעו׳ רכות דהיינו רכוי השתרשו׳
ועתת לא יפלא בעיני המעיין כ׳ עניינים .הא׳ למה הנמצאות אלא סס נקשרות ומאוחדו׳ תכלי׳ אחדות
נחלק האצי׳ לב׳ חלקיס ארי׳ .וזע" עס היו׳ שהכל א׳ א״כ אין לייחס שס תיקוני׳ • הי׳ שאחר שהספ" תם
כאשר נבאר בתמ׳ הו׳ כע״ת • תכ׳ למת הכתר לכוש כלי׳ לפעולו׳ נמצאו׳ למט׳ והס מתקיימת מהכתר והכת׳
לא״ם כדפי׳ בעי״ן כ״ל תמר כ׳ פ׳ ויתכ׳ לקמן ת״ו. נשמ׳ אליהם ומכלעדיו אין להס מציאו׳ אס לא נעלה
מפני שכל ספי׳ וספי׳ המתפשטת יוליד רכוי הפעולות שיהיו כו תיקוני׳ לא נמצא שיהיה מציאו׳ לספי׳ להתקיים
והרכות אינם יכולים לקבל מתא׳ הפשוט אס לא ע״י ממנו וגזירת חכמתו תוא שיסתעפו כבינתו התי׳ וימצאו
אמצעי נכנה כו האחדות מצד עצמו ומצד מאצילו ונכנת תם קיוס וחיוכם שתשרשי׳ לצורך סחחתוני׳
כו תרבו׳ מצד הספי׳ הרבו׳ שתם שואכי׳ ממנו וכדי הנמצאות תמסתעפו׳ .א״כ יצא תמפפט ותרן שתתי׳
שלא יחייכו כך כמאצי׳ שאי אפשר וא״כ לא יוכלו להחקי" האלו ותתסתעפות סס מצד הספי׳ תתחתונו׳ אמנם
הוצרכו אל תאמצע׳ תזת הוא סוד תכתר א״א ועכ״ז מצד עצמו הכתר אין תי׳ ואין ענפי׳ א״כ כאשר נאמר
אין הכתר עצס אחד לכד מצד א׳ מקכל מא״ס ומצד תכתר כלול מי׳ לא יצדק כו אומדנו כלול מי׳ כקרוכ
אחד משפיע מאצלי׳ אלא יתפשט עוד כמה כחי׳ ויתנוצץ כמו שלא יצדק אל תח״ס אלא הוא תכלי׳ אחדות .אמנם
לכמת ניצוצות כדפי׳ דהיינו סוד התפשטותו בסוד כתר א״ס משלח חיותו אל הכתר מאחד ויצא מא׳ אל א׳
חו״כ שכו ומצד הכי׳ מבי׳ ולמטה שכו יוכללו התי׳ אמנס תכתר א׳ משלח החיו׳ לט״ס הרכות ככחי׳ השתלשלות׳
כאשר נכאר וישתרשו הספ״ ועדיין נאמר סוד היו׳ הכתר ויצא מא׳ אל סרגו׳ אמנס מצר הכתר כעצמו אין ענפי׳
נשמ׳ לספי׳ כסוד ת" כאשר אכאר כת׳ ו׳ כפ׳ אחרון ומצד כחי׳ המתפשטים יש ענפי׳ והרי לפ״ז כשיסתכלו
שכו שהוא כולל כלל קשר ואחדות תספי׳ ככתר וא״ס הכתר ככחי׳ עצמו לא יצוק בו לא אות ולא נקוד׳ ולא
והוא ענין נחמד מאד ע׳ שם: שם שהשם יורה על גזרת אותיות מקוכצו׳ תי׳ דכי׳
ע״ת כשעת פטירתו המשיל משל רשב״י פרק י״ג עושו׳• גדר א׳ כפעולות אמנס מצד מת שהספ"
נאת לענין הקדמ׳ זו ואמר תמחתונו׳ יסתכלו כו יתנוצצו ממנו תפעולו׳ אליהם
שהכתר נקרא כוצינא י והנה תנר כשיסתכל תארס בעיניו ומנקוד׳ אחדותו ישאבו רוכ פעולותיו ורגה מבחי׳ זו
אס הס עיני׳ רכות יראה להון חוטי שלהכיו׳ יוצאות מן נכנה התי׳ ככתר .נמצא שהכתר מצד עצמו אין
הנר לא שכאמת יוצאות מן תנר שלהכיות אלא שהעיני׳ אותם השרשיס שכו מסתעפי׳ ומתרכיס להבדל אל תי׳
השואכו׳ המאור מן הנר ישאבו אות׳ השלסניות וכאשר ואין לייחס כו תי׳ שאינס אמנם כאשר יבאו תספי׳
נכחין הנר מעצמו אל העיניס השואבות הראו׳ והאור מן לשאוב החיו׳ ממנו א׳ אפשר להם לשאוכ החיות אס לא
תנר לא יהיו כו חוטי׳ כלל וזהו ענין התי׳ ככתר כי מצד מצד היות ת" ושרש לכל א׳ כו ולז׳ יתנוצצו ממנו אליהם
הכתר אין ת״ אלא הכל עצס א׳ אמנם כאשר הספי׳ ת״ בענין שתתי׳ תס ממת שמתכתר של שאר הספי׳
תתחתונו׳ תס עיניס צופיות אל תכתר לשאוב חיותם משם אמנם מהכתר מעצמו אל עצמו אינם אמנס ממה ששאר
יתנוצז תכתר אל ערך הספי׳ חוטי שלהכיות ואות׳ הספ" מעוררות אורו כהס הוא מתתקן והיינו מ״ש
החוטי׳ יקראו תי׳ .והענין מ ה אל יתנהל המשכיל ויאמר כאידרא איתתקן ולא אתתקן שפי׳ אתתקן מצד תתחתוני׳
ישנן או אינן אס ישנן תר׳ תתי׳ בו ואס איט אין ולא אתתקן מצד עצמו כדפי׳ בחש״ק כש׳ נ׳ סי׳ ב׳ •
לו תי׳ .כי כאמת שחמי׳ עולמות וכחי׳ קיימות תמיד והנה יהיה הטעם לזה כי תספי׳ עם תיות שנית! לתס
לעולס לא ימרו .אמנם אינם ככתר מצד עצמותו אלא האחרות כאשר יתכ׳ סוף סוף נשלח לשוננו ונייחס נהס
הס מצד הספ״ ותא כיצד כנר שהעין צופה בת המספר ונאמר נהם הרמי תפעולו׳ והיינו סוד ז״א ותי׳
שהרי מצד הנר בעצמו אין אותם החוט"'ממני אלא אשרנכאר כעי״ן שמ״שבע״ה .אמנם היאך איפשר שיהיו
הוא ושוטים דכר א׳ מיוחד • אמנם העין הצופה הספ״ הרבו׳ שואבות שפע מהיחיד הנפלא שאין כו
מרחוק ישאב תמציאו׳ ממנה ע״׳ מה שיתמצע בין מ ר שוס כח" לזה הית תכתר אמצעי בין הרבוי ותאחדות מצד
ובין העין אומ הסמוק ׳עשת מוט" קצה הא׳ קשור בעצם מאצ" שהוא השואב א׳ השפע הוא אחד תכל״ האחדות
מר
פ
אילימה עין הבדולח תמי א "ג י״״יי ם8ר
ומנין ג׳ ראשיס פי׳ בעי׳ין כ״ל תמר ב׳ פ׳ ולקמן הנר וקצה הא׳ קשור בעין וכל החוט" א׳ בנר ומתפזרין
תמר ו׳ פ ׳ .ואולס בטעם התי׳ והתנוצצות הכתר הוא לעק לכך הכתר א׳ מיוחד מצד עצמו והספ" י׳ וכלולו׳
הנרצה בפ׳ זה והקורס ושאר הענק נתבאר במקומו כל כלל גדול מצד עצמן ומסתכלין תמיד בכתר לא יוכדלו
א׳ וא׳ כראף לו : ולא יחמקו ממקום קשרם וחייתם כלל ולזה מחמת
,
יד לפי הנדרש למעלה שהסתכלות הספ ׳ בכתר ©"p התעלו׳ הכתר ירוחקו מהספי׳ הרחק גדול והספי׳
1
וצפיית׳ חייבו התיקו׳ ונודע שהספי׳ אינס יותר ממקום הרחק׳ יתקשרו ט והא כיצד שיהיו חוטים אלו
מי׳ כלל ועיקר עס היות שהכתר נפלא ונשגב לקורבתו שהם המי׳ מתמצעין נין הכתר ובין ט׳ ספי׳ ולזה
אל מקורו עכ״ז הס י׳ נאצלים כח״ב חג״ת נהי״ס אך נחי׳ התקוע נכתר כולם יחד אחדות גמורה ובחי׳
כאשר ׳תנוצץ הכתר אל ניצוצות ושרשי׳ לא יתנוצץ ולא המתפזרים לט׳ ספי' ושאר תי׳ הס תי׳ מתנחני׳ לתיקו׳
יתתקן אלא אל ט׳ תי׳ א״נ לפ״ז הוא מכוון שתחלה רניס כדפי׳ וכח״נ שנכתר ועצם הכתר הס המיוחדות
התי׳ מן החכמה מוחא דהיינו השם שהרי הכתר איט שהרי מנ״ר אפי׳ מהספי׳ נעצמן חשונו׳ כא׳ כ״ש נכתר
נקרא בשס אלא ע״יאלו התי׳ כדפי׳ .אמנם מצד שהכתר שכלם אחדו׳ גמור׳ אמנם הסתכלו׳ וצפ״ הספ" ננח״
נכלל בספירות התחתונות בבחי׳ הדעת כדפי׳ א״כ גס אחרונה שננתר דהיינו סוף נינתו וננחי׳ זו יסתעף
הכתר יתנוצז להתפשט למטה אמנם יתטצז מנחי׳ ו״ק מחוץ לכתר אותם הנחי׳ האמצעיו׳ נינו ונין ט׳ הספ״
שנו דהיינו סוד הדעת ומטעם זה תחלת כל נחי׳ כל והיינו כנר עצמות׳ א׳ ואין חוטים והחוט" אמצעי׳ נין
תי׳ הכתר הוא השער המכסה על הכל דהייט נחי׳ הנר ועין אינם מהנר ולא מהעין אמנם הס מהנר יוצאים
הדעת א״כ יהי׳ הענין ט׳ מאורות לנד מנחי׳ שהכתר אל העין והנה הכתר מצד עצמותו אין לו תי׳ ולא יוכל
אינו מתנוצץ ויהי׳ הכתר ג״כ מתנוצץ מנח״ הדעת לייחסו נשם המורה על הנדל הפעולות אמנם מצד קשרו
והיינו ו״ק מתנוצצים ואין ו״ק נכתר עצמו אלא גספ״ יתייחסו לו הפעולות ויקראו גשם אל הת״
מצד החכמה לכך יתנוצן הכתר מנח״ ו״ק שנחכמה ויתייחס גשם מודע ועיקר השם הוא אלו התי׳ והתי׳ הס
יעוליס מציאות׳ שבחכמה למעלה בכתר ויתפשטו השפעות ואורות קכועו׳ מתנוצצות תמיד לא יתבטלו
למטה והיינו סוד השיער ווין נובעין מהמח וחופי׳ על אפילו נקודה .ונתלמד עוד מדבריו ונאמר הנה הנשמה
גולגלת׳ כאשר נבאר בע״ה .אמנם דרך כלל מה בגון! תפעול בכל כחות הנפשיות ופעולת כל האיברים
שיתנוצצו התיקוני׳ מהכתר הס ט׳ לט״ס כדפי׳ .אמנם והרי הנשמה היא א׳ ופעולת האיכרים וכחו׳ הנפשיות
מה שהתי׳ רבים יהי׳ לפי ריבוי בחי׳ הספי׳ שהד אין רבות והנשמה תפעול בכולם הרי בלי ספק הנשמה
כל ספי׳ וספי׳ עצם א׳ עד שלא יתוקן בכתר אלא עצם תתטצץ לכל אותם הכוחות והפעולות ובאמת אין פעולות
א׳ אמנם יש בכל ספ" וספי׳ כמה וכמה פעולות ולכך וניצוצות בנשמה אלא מצד הפעולות וכאשר הפעולות
נאשר יתנוצז וישתרש בכתר יתנוצץ המי׳ בכמה מציאיות יתפעלו מהנשמה הנשמה תתנוצץ לאות׳ הניצוצות וה״ה
שרשים לכל אות׳ הפעולות ולכל אות׳ המציאיות שבספי׳. והטעם ממש לעמים אלו שהרי הכתר כחי׳ נשמי לספי׳
עוד יוסיף שאין הספ״ נכללת בכחות רבות במציאותם לבוש לא״ס שא״ס הוא מתפשט אל הספי׳ ואינו מתנוצץ
במציאות השרש אשר בכתר והטעם לזה כי הגמר בלתי ח*ו ולא מתבחן לבחי׳ הפעולות והספי׳ שהרי אין בו לא
בעל תכלית ושרשי הספ" בו כחס באין תכלית ואין סוף בחי׳ ולא ניצוצות ולא פעולות אמנם הכתר מתנוצץ
לכך שיעורם כשיעור הנמדד הרמוז בפ׳ תמרי ב׳ ג׳ ד׳ ומתבחן לנח״ לא מצד עצמו אלא מצד הספ" ולכך נאמר
וכחשר יתפשטו למטה יתצמצמו עד הגיע מציאות׳ כחס א״ס מתלבש בתוך הכתר והכתר נשמה לספ" ותתבחן
ופעולת׳ אל רמז שיעור קומי הספ״ ממש .והנה ידוע הנשמה הזאת לבחי׳ הפעולות הס הס תי׳ הכתר וכשאתה
העני! אל המראה האוספ׳ המתראים בתוכי והיא בא לייחס פעולות הספי׳ אל הכתר לא תמצא שיש בו
משופעת אל נקודת מרכז שמראה הדבדס הנראים יותר פעולות כלל והייט יחוד תי׳ שלא יתפזרו לפעולות שונות
גדולים ממה שה׳ כמה פעמים הנראה לחוץ ולכך הכתר כלל גדפי׳ ועם העת שאנו אומרים תיקונים בכתר
אוסף הספ״ אליו ומגדלס ומראה אותם כפי גדלס נשמה לספי׳ וא״ס נשמה בכתר אינו על דרך הדקדוק
במציאותו לא כפי מציאות׳ למטה ועם היות שהמשליס שהרי הס ג׳ ראשי ההנהג׳ נשמה בתוך נשמה ונשמה
אלו יחייבו ק ד מ ׳ הםפי׳ אל השתרש׳ בכתר אין הענק בתוך נשמה סוד א״ס תוך כתר שבכתר וכתר שבכתר
בך אלא בתחלה יתוקן הכתר ואח״כ יהי׳ אצי׳ הםפי׳ מוך מכמה שבכתר ואח״כ בבי׳ יתטצצו הניצוצות לספי׳
אמנם
טז 8 טו א
אילימה " עין הבדולח תטי "' ן־ן^ף
נז
אמנס המשלים טעם לאותם השרשיס ככתר לצורך מלכו בארץ ארוס עצות יעוצות ומחשבות מתתקצות
כחכמה שככתר והעצות ח׳ ואח ארוס רצון ומחשכ׳ כריו הנאצלים אח״כ:
p l f f iט ן אחר שפי׳ השתלשלות המדרגות ועניינם שבחכמת שככתר כדפי׳ כמת פעמים ולא הארכתי כפי׳
כסוד הכתר ומקוס החי׳ שהם כסוד פ׳ זה להיות *כוונתי כחיבור זה לבאר כתוכי התורה שאין 1
הכינה שככתר ומקום המלכים שהם כסוד החכמה זה מקומו אלא מפני תועלת ההשתלשלות הנלמד מתוך
שככתר ומקום הרצונות שה״ס כתר שככתר ואמרנו שהת" הכתוכ וידיעת מציאות המלכים שהוא עיקר המבוקש לנו
ט׳ והמלכים ח׳ מפני שהמלכים נק׳ כשם ולמעלה מאלו פה ואלו הדברים לקוחים מתחלת האדרא כדפי׳ כחש״יו
הח׳ יהי׳ ודאי כ׳ ספ" שהם כ׳ מלכים שלא מלכו דהיינו ש׳ נ׳ סי׳ א ׳ .ומפני שהממלכה והעצה כחכמה שהוא
החכמה כעצמה והכתר שעליה כדפי׳ והרצונות הס טמירין פרכת הפרוש שכו ציור הנמצאות כולם ככחי׳ למטה
סתימין נעלמי׳ לא נדעם ולא יעלו כשמות מפני שהשמות כמקומ׳ כאומר כולם כחכמה עשית וכאומר כס״י כל״כ
אותיות מגדירות כדרך נעלם .אמנם הרצונות הס כלתי נתיבות פליאות חכמה וכדפי׳ כחש״ק ש׳ לכך אמר הכתוב
גדר כלל לכך לא עלו מציאות׳ כשמות והנה שם הרצון נ״כ למעלה ככתר כעצה העליונה כמחשבה לכל המחשבות
וימלוך כאדום מקום הדממה והעצה : לצייר צורת התמונה המנהג׳ אמנם כחכמה שככתר מקום
הציור וככ׳ כחי׳ קרובות לרצון דהיינו רצון ומחשבה £ף ר | י ו כי לא מחשכותי מחשבותיכם רצה הכתוב
מחשבות כ״א כחשכ׳ איזו מחשב׳ יקח׳ י בו״ח לא נצטייר שם שוס תמונה אמנם בנינה שבחכמה
שככתר שם נצטייר׳ התמונה העליונה וגדר׳ נשס כאשר המדמה וייצירנה ותמחק אותו הציור ויקח השני וכן
נכאר .ואולם הכתוב אמר אלה המלכים הרי שאלו נק׳ המדמה אשד כאדם נוסע מציור אל ציור וממחיקה אל
מלכים שתם עצות יעוצות מהרצון העליון המצייר כתוך מחיקה ולא כך המחשבה האלהי״ת ח״ו אלא כל שעלה
החכמה מחשכה ומת״טז מעצה אל עצה עד המצה כמחשבה מצטייר וחקק חקיקה ונצטייר ציור לא ימחק
הקיימת העומד׳ שהוא המלך הח׳ עצת מדרג׳ אחרונת עוד כלל ועיקר ואנחנו נמשיל למציאות ההוא עליי׳
שבחכמה שהיא מל׳ שבחכמה שככתר ולזה אמר אלה מחשכה מפני היות הנמשל כנו כך אמנם אין כינינו לכין
המלכים אלו העצות אשר נתייעצו והיינו המציאיות המציאות ההוא אפי׳ כשיתוף השם כאמת ולכך אמר
ועולים כמציאות ,ציור תמונת גדר הכתוב לא מחשכוחי מחשכוחיכס וקר׳ מחשבות׳ וכתי׳ המולכים
אותיות יכנו אות׳ לא שהם שמות ממש ולא שהס כמקום מחשכת׳ לעולם המחשבה העליונה **אלא א׳ ותם מחשבות
אותיות אלא למטה יכולות האותיות לגלות לנו ציורס רכות ותא כיצד תנה הנמצאות הס תמונה א׳ כאלו תאמר
ומציאותה מה שאין כך ברצונות שאי אפשר למטה לצייר כל אשר ימצא כעש״ מלוי׳ היא תמונה שיעוד קומה
לנו צורת גדרס כאותיות אמנס החכמה היא ארץ ארוס א׳ ולה שורש קודם אליה והיא תמונה קודמת כיצירה
ננקום הדממת ולמעלה ממנה הרצון ובשיתוף כ׳ כחי׳ והיא תמונה שלימה שעור קומה שלימה והיינו שכל מה
אלו ארז לשון רצון וארוס מקום הדממה ככ׳ מדרגות שנחקק כעש" מצוייר כיצירה וכמוהו בבריאה הקודמת
אלו דהיינו כו״ח שבחכמה מלכים אלו משתלשלים לפני ליצירה וכמוהו כאצ״ הקוד׳ לכראה וכמוהו כתיקו׳
מלוך מלך לכני ישראל ישראל היינו סוד הת״ת המתעלה הכתר וכמוהו כמחשבה הנפלאה וכמוהו מן מחשכה אל
על החכמה דהיינו ישראל סכא כענק שהוא סוד האצ" מחשכה עד יתעלה אל תכלית עלוי ארץ אדום ש כמחשבה
מן החכמה ועד המל׳ והנה מלך לכני ישראל היינו הת" כי הרצונות אינם כתמונת ואפי׳ ארז אדום אינ׳ מחשכה
אשר ככתר שהס עצות לאצ" הזה המתפשט והס מולכים מצייר׳ לרוכ אחדות ודקות כדפי׳ לעיל כפ׳ א׳ כ׳ ג׳
ושולטים עליהם שהרי הכתר כתיקו׳ שולט על האצי׳ מן וכאשר יה״ הרצק שיתפשטו המציאות אל סוד אכייע
החכמה ולמטה נאשר נכאר ואלו הס עצות ומחשבות לתי׳ אי אפשר להתקשר כמקור המקורות ולהתרחק כציוד
המתתקניס ככתר לצורך הספ" והיינו קשר ההשתלשלות התמונה הזאת היורד ע״ס הירידה שאין מדתה למסה
הספי׳ הס כלי הפעולות תיקוני הכתר שרשי׳ לספ" אלא העש״ הזאת כפרקי איכריה יורדות כמטה שאין
כדי להתקשר כרחמי הכתר ולהשתרש כו להתקיים כדפי׳ למטה ממנה כשתרמה שיש עוד למטה ממצכינו ז׳ ארצות
והמלכים הס קיימים ושרשים ועצות עולות שם כמחשבה וכריות נרועות ככולם עד כיצי כניס ולזה רצון עליון
הכולל׳ כל המחשבות והיינו הספ״ כני ישראל הת" שירד זה המציאות ויתפשט התמונה לכך ישתלשל המחשכ׳
מלך מלך לבני ישראל עצות יעוצות ככתר לספי׳ .אשר ויחשוב מציאות מעולה נכוה והיינו מלך א׳ כל״ע כאפר
יתבאר •צ״ל שאין **צ״ל אינה
טו
י ז טז פי פ ח מ ר א
איל מה " ״ ה ב ה י ח
עין םפר
דומות למחשגותימ הגרועות .אמנם נקח ממחשגותינו יתבאר ומבלע ישתלשל מציאות ב׳ יוב״ב ולא נמחק בל״ע
משל למחשבות המעולות ההס מפני שהמשיל הב״ה מפני יונ״נ אלא בלע נעלס ואלו לא נצטייר בל״ע לא
מחשבתו בתורה גשס מחשבה והעני! שהמעשה עב וגס יצא מעולם יונ״נ ואלו לא הי׳ נל״ע אמצעי נין יוג״נ
והמחשבה דק׳ ורוחני׳ שאלו תדמי בית בנוי אותו ונין ארץ אדוס הי׳ מתנטל מציאותו ולזה יצויירו המחשבו׳
הדמיון דק ונעלה ממעשהו וכן הוא הענין העליון כדפי׳ ויוחקקו ולא יתנטלו ח״ו אלא זו קיום לזו וזו קיוס לזו
והנה לפי׳ ז לא יהי׳ גדר המחשבה כגדר הספי׳ .המשל נעלה מן עלה ועלול מן עלול ולעולם העלול קשור
בזה בלע בינה יובג חסד חשה גבורה יתרחק המציאות נעילתו והמסוננ בסיבתו והיינו יימלך וימת והיינו יימלך
ההוא ממציאות התפי׳ בעצמי כהרחק המחשבה מהמעשה הוא סוף הנמצאות וימת נעלס להיותו יסוד וסיבת קיום
בדמיון גהקש אל מעשינו ממחשבותינו ועכ״ז לא יתרחק למלך המולך ולזה נמצאו המלניס משתלשלים מזה לזה
כ״נ שבשוס דמיון לא יתדמה כלל שהרי קרבה ודמיון ווה סיבה לוה דהיינו המחשבות המצויירות במחשבה ותיינו
אל ציור המחשבה אל המעשה שהרי מדמה אוחו המעשה השתלשלות זו מזו מ א ת אדוס נו״ח בגינה בלע בחסד
במחשבה ולזה תמצא שמות המלניס דומה קצת לייחס יוננ מנורה חשס בת״ת הדד בנצח שמלה בהוד שאול
הספי׳ הנז׳ קצת והנה אנחנו עולים במחשבותינו בהשנתינו ניסור נעל חנן נמל׳ הדר והס מחשנות קיימות עומדות
ממטה למעלה ר״ל לא נדע אותם המחשבות עצמן מצד נלתי נמחקות אלא וימלך תחתיו למטה משתלשל ממנו
עצמן אמנם נוטס מצד הםפי׳ הנגלות .אמנס חלק אשר והיינו שהנח המדמה העליון ד מ ה ויצייר הצורה העליונה
יתעלו וישתנו לא נוכל להשיגם כלל לכך כאשר נבא ליחס ההיא תמונת הנמצאות נולס ואותו הדמיון קייס ועומד
השמות האלו למחשבו׳ נשיג מהשמות מה שידעו קצת ויורד ההשתלשלות ועולה ומתעלה המציאות ההוא ומצטייר
לספי׳ אמנם החלק והבחי׳ שנפלא ונתעלה לא נוכל בלל צורה נ׳ ונן ג׳ ונן ד׳ והיינו המחשנות וציורי הנמצאות .
לתת להם פירוש והבנה מפני שהוא מורה על ענין נעלס ודע שהראשונה יצייר נה נל מה שימצא ויצטייר וישתלשל
ונשגב מהשגת הידיעה כ״ש חלק אשר בהם שלא נכנסו ע״ס התמונות בולס בציור דק מפני שהעליון ישיג וידע
בנדר האותיות שלא יראו האותיות להגדירן.שאינו׳ מושג התחתון בידיעה נפלאה שלא ידע התחתון את עצמו
ולזה אל יתנהל המעיין אס יעלת גדעתינו לפרש׳ וכאשר נאותה דיעה ובאותו מציאות ב״ש שהתחתון לא ידע
נבא אל הביאור לא נוכל לבאר עד תכונת הדגריס העליון ולפ״ז נל מציאות ומציאות יורד ופוחת ני עצת
כשלימות כי הדרוש בעצמו גורס ולא יחשב לעזו׳ והכרז׳ נלע תבלול יותר מעצת יוגב ועצת יובנ תנלול יותר
מחיצו׳ הביאור מפני שאחר שננתג בתורה ופתח רשכ״י מעצת חשס מפני שחשס לא ינלול יובג ויוגנ לא יבלול
הפתח דרך עשה להכנס דרך בו והקיצור בו לא יחשב נלע ונלע ינלול יוננ ונתונו חושס ומנאן תלמוד לאחרות
לגירעון שהמעט המושג מהיקר המעולה חשוב מהמרובה ונז יתפשטו הנמצאות וישתלשלו ובל העליונה קרובה אל
משאר הענינים והתורה לא נתנה אלא להתבאר והאל מחצי׳ יותר ובוללת יותר־ ודק׳ יותר בלתי מתחקק׳
ב ל ע בן בעור ושם עירו מ ה ג ה הנה יבפר י נחקיק׳ הציור יותר שההתרחקות הוא סבה להתחקקות
המציאות גינה בדפי׳ ונודע שהיא התשובה הבולע׳ כל ולהעטת הנמצאות למטה ומטעס זה החכמה הזאת יש
הציור התחמון בסוד הייגל והיינו בלע גן ודאי שאותיות נה א׳ מדרגות שבהם ציורי ראמצאות ממציאות אל
בינה בן י״ה ועוד ירצה שהוא משתלשל בלע ממציאות מציאות מדמיון אל דמיון מעצה אל עצה ממלך אל מלך
בעו״ר המקנס הנעלם המבער ומפנה מקום לנבלע והיינו סס שרשי׳ לחי׳ הכתר וכאשר הניע להדר ושם עירו פעו
שהבחי׳ א׳ הוא נעלס ומגחי׳ עליונה יותר מתעלס עד ושש אשתו מהיטכאל כת מטרד כת מי זהב עמדו העצות
שמתנער והיינו בחי׳ א׳ בינה ושנייה חכמה זו בולע׳ ופסקו המחשבות ולא הוצרכו יותר אלא מיד נשתלשל׳
וזו מבערת וזהו כחי׳ וכר ונחי׳ הנקנה ושס עירו ודאי נינה שבכתר והתנוצצו התי׳ לקיום הנמצאות הספי׳
כענין גדול הוי׳ ומהולל מאד כעי״ר אלהינו וכל מה התחתונות ומכחי׳ זו הי׳ ציור׳ ובו קיומ׳ ואין לנו צורך
שעלה במחשב׳ עלה בסוד ד״ו פרצופי׳ בכחי׳ המחשכו׳ נתפלתינו וככוונוחינו אלא סתם לקשר הםפי׳ בתיקו׳
דנהג״ה ודאי שמשס הדין נותן ולא שיש שס דין חיו הכתר וכאשר בא״ס סתס בעל כל הנמצאות לא שנצטרך
אפי׳ בתי׳ הבתר ב״ש המחשבה אמנס דמיון יש נמחשנה להשתלשל שלשלת המחשב׳! מפני שלעולם אינה פוסקת
מה שלא נדעהו שהכוונה למטה די״ן הג״ה נותן הדין כלל:
ומזמינו והיינו ספי׳ הכינה דמתמן מתערין דיני׳ בתחתוני ין ע 0היות שהמחשגות והעצות האלו אינס פרק
ובעליונ׳
נח אילימה י ח
י ז פ
עין הבדולח תמר * ׳ ־
6
המל׳ הנקי מצ״וה ונודע שממנו כאומרו וני! מצא ח״ ובעליונ׳ דמיון ועצה גמה שלא נ ד • יובב כ! יי"
ע
והוא סוד נ״ח נ״ח ב׳ פעמים שפי׳ נח לספי' העליוטת מבצרה הרי ג״כ שמו ושס עירו סוד דו פרצופי׳ כדפי׳
נח לספי׳ התחחונוח נח לזכר ונח לנקכה כאומר כי ט והוא החמי ומנין יובב הוא מלשון ינבא והוא יובב
שבת וישכוח בו שכח וינפש ולזה נח נח כדפי׳ בפי נח תוקע ומריע והיינו שנכלל בדין החסד והוא בן זרח
סי׳ ב׳ ולזה אמר חן חן ב״פ דהיינו חנן שני מינות ואצו הבמי' העליונ׳ זורח אור יוס א׳ משם המל׳ מבצ״ר ה"
החמות הס מהגינה שמשם צדיקים נחים בעולס הבא ודאי עיר מבצר מתחזק׳ מן הימין ושאר הפרטים מה שלא
ומשם וחנותי את אשר אחון והיינו געל חנן ויש גו במי׳ נדע מהמחשבה העליונה • חושם מארן התימני
אחרת נעלמ׳ והוא גן עגגור גן לאותה גמי׳ אשר לת״ת היינו הגבורה דהיינו חושס שוחס שהוא לשון החשך והדין
הנגנס וממע״ך ט״ר שהיא מל׳ הנננש׳ גא״ר על ד ו והיא החוששת בדינים ובה סוד החושים המשגיחים בעולם
היינו עירו למעלה ממנו שגך הגור מתעלה על הצדיק עין רואה ואוזן שומעת והמל' מדת הדין הרפה מצד
מקורו אשר כתוכו והיינו שהיא עטרה לראש צדיק . התימן שהוא דרוס המרפה דיניה ומרצה אותם מלמעלה
כחי׳ זו הוא למלכות ודומה לת״ת לכך שמס חרר וזו היפו כל שאר המרות המל' דין והזכר רחמים וכאן
כשמו הדר שני ד ד ׳ הס הא׳ ימיני והא׳ שמאלי הזכר דין קשה והמל' דין רפה ושאר העלם ביאור המלה
הא׳ זכר ותג׳ נקכה ועכ״ז גחי׳ הת״ת שכה עולם ח ד ד בן בדד ממה שנעלם המחשבה ולא נדע מהו •
הזגר כסוד ל״ו פרצופים כדפי׳ ככל המציאיות הוא המכה וכוי כנכין זה הוא הת״ת שהוא *הדד היפה כדפי׳
געל הנקי גדפי׳ והיינו הדד שכה כדפי׳ גהדד להדפה בהוד יפיה והוא דד יפה המשקה מחלב רחמיו
שכת״ת ושם עירו פעו ודאי שהיא הפועה תמיד גשיר לכל בן בדד הנה מצדו משפיע ומניק הבניס אמנס יש
גדגתיג אלה״׳ס אל דמי לך אל תחרש ואל תשקוט אל. בו בחי׳ בודד מתעלמ׳ והיינו סוד אח״ד הבודד ומאחד
והנה היא נקי פעו געוד שהיא משוררת אמנם גגחי' כל הספ״ והיינו בד״ד וכבר נודע אח״ד א״ח ד׳ ת״ת
הייחוד שהיא נקשר׳ עמו ושם אשתו ולא נז' שם אישות ומייל ונו עיקר האחדות ובסוד אחדוחו ורחמיו מכטל
אלא גאן שהשלים הציור גל תגלית שלימות החקיקה פוןי הדינים כולס וממתקן שזהו סוד היחוד והייט המכה את
הציורים תשלום הנמצאות להמצא התי׳ מכח זכו״ן דלי׳ מדין ירצה מדין הדינים ובחינתם והוא מכה מדין בשדה
כריה דלית גה זכ״ון גדפי׳ גתי׳ כשם יו״ד ה׳׳י וי״ו ם״י מואב ודאי שניטול הדני' שהת״ת הוא מבטל הוא במל'
ולזה שס אשתו נז׳ גאן מהיטכ״אל 'ודאי דהייט• א״ל שמא שדה מפני שהדינ" והגבורות חמשה בנקבה והת״ת
המיטיג גי גסוד הייחוד חזרה להיות טוגה ודאי . גהיותו מתייחד עמ׳ מכטל׳ והיא נקי שדה ונודע
ב ת מטרד שהיא נטרד׳ למטה להנהיג התחתונים ועם שהייחוד הוא מצד החגמה גאומר ונס אמני אחותי גת
היות שאין טרדה אלא מצד הדין ולא מצד החסד נ״ש אבי היא והיינו שלה מואב ודאי מאביו הוא השדה גהיותו
גמקוס נכוה היינו שיש לרמז זה למעלה ענין נפלא שלא מגה הדינים וגשורש זה 'תלוי גל היחודיס ושס עירו
נדטהי • ב ת מי זהג שהיא נוטלת מג׳ צדד״ מסמים מ' עוי״ת ודאי שהיא פועלת הדינים ומעותת הדרך
הימיני׳ והזהג השמאלי והנה ספר ד׳ גחי׳ למל׳ הא׳ ונוטה ממנו אל הדינים והוא מעקס אותם לדרך הרחמים
פעו ע״ש שהיא נותנת ומידות גלילה הג׳ הזיווג והייט ושאר המכין הנעלם הגלתי מתגאר הוא מהעלם
ושס אשתו שמתהפכת מדין לשובה והייט מהיט״גאל א״ל המחשכה • ש מ ל ח ממשרקה היינו הנצח מצד הזכר
המיטג אלהי״ס ט״ג מא״ל ט״כ י״ה מי״ה א״ל ט״ג שמלה משלמי הכל והנקבה עמו נקשר׳ מן הימין ש״מ
הגל לשובה .הג׳ סדיני׳ הקשי׳ וטרדת׳ גת מטרד והיא ל״ה כ׳ כא׳ מיוחדים ממשרקה שהוא שר*ק ה׳ ודאי
גת גאומר אלפים גת דהיינו מדת בת מטרד מטריד לכל דש בה דין לשרוק ולחדור! שן והיא משרקה משרקת
הנטרדיס גדע׳ בהנהגת׳ .הד׳ גת מי זהב שהיא משר׳ הדינים ודאי .שאול הזכר מצד ההוד ודאי שאינו
מדיניה בימין ושמאל גסוד שמאלו תחת לראשי לתקן אלא ימיני אמנס שאול שם מפני שהוא יהו״ה צנאות על
הבל והיינו סוד הנע׳ הדגרים גחגמה העליונה אל נצח .והוד.ממה שנמשך להוד להתקשר עם המל׳ שהיא
הציור להצטייר הגינה שגגתר גסוד התי׳ ובתר שגס נקשר׳ בבינה דהיינו רחובות הנהר נינה ושם הת״ת עם
מתעלס ומתטצצת נט׳ ניצוצות תי׳ א״א גדפ" : המל׳ ו״ד׳ מצד הכינה ה׳ דהיינו סוד הי רחומת הת״ת
פרלן יח המלך הזה האחרון הוא גחי׳ החגמה שנור׳ ב ע ל חנן גן עגגור היינו שאול עם המל׳ גדפי׳ •
1
התפשטות הבינה שממנה מציאות המי׳ מצד היסוד געל ולאי גועל געילת מצו״ה דהיימ
ושרשי *צ״ל ס״י דד
אילימה 5
י י מ
י יח
" 6 א 0
עין הביילח " י
לקדמותו .והב׳ אינו מצוחצח לחלקים רניס אלא צח ושרשי תי׳ הכתר הס כחכמה שנו מאיריס משם
שנראה ממט כחי׳ אחרונה שנו צחות א׳ שלא נתעלס ונכללים כפ׳ זה הדר ושם עירו פעו ושם אשתומהיטכאל
כדפי׳ ושאר התי׳ היינו מצוחצח לצחצחות המאירות נ מ מטרד נת מי זהנ ופי׳ כאידרא שגזרת החכמה שאין
וצחות למטה .והנה מעתה כל מה שנאמר תי׳ ככתר קיוס לנמצאות אס לא יתתקן הכתר נתי׳ דהיינו
הס ננינה שנו וכל מה שנייחס מדו׳ לכאר התי׳ אפי׳ שישתרשו שרשי הנמצאות נו והנה לפ״ז התי׳ הס המלך
שנאמר כתר או כתר שככתר וכיוצא הכל סוד הנחי׳ הזה שלא נז׳ נו מיתה והוא מתפרט לפרטים ופרטי
נכינה ש ככתר שכה סוד התי׳ כולם וינכד עלינו לפרש פרטים מה שלא נמצא לשאר המלכים שכנולס נתינ
ננינה שכנתר נאמר הדכר סתס וידוע למשכיל שאין רמת שממעלמין אמנם מלך זח עומד מתגלה משק׳ אל
הכוונה אלא נסור הכינה כדפי׳: הנינה ותיקוניה שכנתר וענין גלויו הוא לכחי׳ הכתר
י ע ן הנה ככל הדרכים שפי׳ אמרנו שהכתר פרס נעצמו שתתי׳ מגיעים שס ושואניס משם והנה עתה
יתפשט כהתפשטותו נח״כ לכד וכן הוא לפי דרך זה נמצא שהנתר נעצמו יש חלק ממנו נעלם
ככל התפשטות אשר ככתר ונשיעור קומת תי׳ אין כו שתי׳ הכתר אינם מגיעים נו שהרי גלוי המלניס האלו
מהכתפי׳ ולמטה אלא ראש לבד מפני שאור שכע הספי׳ דהיינו שלא נז׳ נו מיתה והעלם א״א שיהי׳ לנו לספי׳
התחתונות הס פעולות נגלות נהם הדין והרחמים הימין התחתוטת שהרי אין משיגי׳ נו אלא דוקא התי׳ אשר
והשמאל הזכר והנקבה והכתר רחוק מכל זה אין נו דין לכתר והלואי נאשר נכאר א״נ גלוי זה למי הוא ודאי
ואין כו ימין ושמאל אלא הכל ימין והכל רחמים פשוטי׳ דהיינו גזרת החנמה לתי׳ הנתר נמצא שהמאורות
ולכך לא יראו כו התפשטות ז׳ ספי׳ דהיינו הפעולות העליונים נעלמים נלתי מגיעות לנחי׳ הנתר נתי׳ הרי
הנגלות ודרך כלל נל מה שיתפשט הוא כסוד כתר חכמה שהנתר עצמו יש מניה וניה חלק שממט אליו נעלם שאין
דעת וכזה יתוקן ויוכלל והספי׳ התחתונות נכללות כתוך נל עצמו מגיע את עצמו ואל תתמה על זה שהריהנתר
ג׳ אלו דהיינו כתוך הכתר קו האמצעי ת״ת ויסוד ומ׳^צ דנק נפאצי׳ וראר שימעל׳ המאצי׳ ונשיתן הנתר דעתו
ובתוך החח״ן ונתוך תכג״ה כדפי׳ כספ״ר נשער להשיג מאצילו לא ישיגהו אמנם עצמו ישיג עצמו נשיתן
הצחצחות ולפעמים נל הז׳ יחד כתוך החכמה ולפעמים דעתו להשיג את עצמו מצד מאציל לא ישיג עצמו ונשית!
נתוך הכינה וממציאות אלו יעשו סוד התי׳ והייט דעתו להשיג עצמו מעצמו אל עצמו ישיג עצמו ונשיתן
השתרשות אשר לספי׳ התחתונות נתוך העליונות סודתי׳ דעתו להשיג הנפעלים ממנו ירד אותה השגה ירידה ודאי
הכתר וסוד המלניס וסוד הרצונות שפי׳ לא יתייחסו והרי אלו ד׳ נחי׳ השג׳ מאצי׳ היינו א״ס השגת עצמו
נשמות הספי׳ ואפי׳ התי׳ והמספר המחריב נהם אינו מצד מאציל היינו השג׳ נא״ס הפועל נו והיא היא והיינו
מספר מצד עצמן שהכל אחדות גמורה אלא מצד מה תחלמ מציאותו מן הא״ס הנמר שנו אמנם השגת עצמו
שהוא חיינ להם אחר התפשטותם למטה כמקום המספר ממש היינו התפשטות חנמתו השגת נפעליו היינו התי׳
לא שיהי׳ שס מספר וספירה: המתפשט למטה נו ננינתו שהנינה היא מה שמתפשט
כ׳ הנה המציאיות שפי׳ שהם ככתר ג׳ נחי' פרל מן החנמה ולזה תמצא נפ׳ פקודי סי׳ שנתן ר״ש ננתר
הא׳ רצונות והכי מלכים והגי תי׳ ישתלשלו 1 נהורין ונהורי׳ לנהורי׳ וידמה שאין אלו מגיעים לאלו
אלו מאלו רצונית הוא הנחי׳ החשוכה צאת הדנריס ננתר והיינו הסוד הזה אשר לתי׳ האלו המלניס נדפי׳
ממאצי׳ אל נאצל כעין התפשטות מלא רוצה אל רוצה <נן פי׳ נתי׳ נתר עילאה אע״נ דאיהו אור קדמון אור
והנה מפני קורנת׳ אל המאצי׳ לא ינט כשם גדר כלל מצוחצח אור צח אונמ׳ איהו קרס עילת העילות הרי
לא נמלה ולא נדנור אמנם יסתתמו ויונללו נאמונמינו באומרו אונמ׳ איסו מורה על מיעוט ההשגה שישיג הנתר
האוחז׳ סתס נא״ס עס ספי׳ ונמו שהאוחזי׳ נפשט לא נמאצי׳ והוא אור קדמון נערך נתר שננמר דגם קדימתו
יחיינו עצמן נידיע׳ הסנות סמסוננות מהאלוה עד וענ״ז לא ישיג מס שסנמו יפעל נו שאין הא״ס מושג
הרקיעים הגשמיים גס אנחנו לא נחיינ עצמינו נידיעת לחלקים כדפי׳ כעין כל .ואח״נ יתפשט נ ׳ מדרגות שהם
אותם המסונניס נאמצעיי׳ אשר נין המאצי׳ אל הנאצל צח ומצוחצח שסם חו״כ שהצח מתעלס והמצוחצח מסתעף
המכונה בשם ואותיות ודבור ומלה ואלו הן הרצונות לחלקים סס הצחצחוח שהם תי׳ הכתר דהיינו שיש נו
הנזכרים אמנם יוסיף ידיעתיט על ידיעת׳ שנדעס טיפין טיפין דהיינו מצוחצח והחכמה צח שהכל צחות א׳
נמחשבה ויריע׳ שישנן ועליהם רובבסיבת הסיבותכולם. והקרמו׳ -מתעלם וקודם אל הצח ואין לו צחות והאר׳
פלטה
נט אילימה j O B y t א
תמר עין הבדולח ££ף
מוכו״ן מפני שהם הכלים הא׳ לתחלת הנמצאים והיינו שוד מלכיס הוא העתק הרצונות אל בחי׳ למטה ממנה יהי׳
והצבת בצבת עשויה שהוא מלשון די לא תשנא צט.וצביא׳ סוד המחשבות מתרחקות מן המאצ" עוד בחי׳ ב׳ והס
וצבי וכיוצא לשון רצון ואמר צבת מל׳ רצון ובל׳ נקבה ולא מלכים אבל אין ראוי לכנות פעולות מפני שאין הפעולות
אמר לפון זכר צבו מפני שהוא הראי על מציאות הבינה מתאחזי׳ בשרשיס האלו אלא יצטרכו עוד להכלל מדרגה
רצון נקבה שבכתר שצריך עוד רצון להמצא כאשרננאד. אחר מדרגה ולהשתלשל כדי שבאות׳ הבחי׳ המשתלשל׳
הב׳ יקדם להרה העליונה הויה תחתונה ותשתלם כיצד יוכלו הספי׳ שהס המסובבים הרחוקים לשאוב כחס
כל ייחוד ב׳ סיבות זכו״ן צריכות התעוררות להקשר׳ ושפעם מן הנאצל הא׳ המתקרב אל מאצילו יותר מכל
ולהתייחד כדי להוות -אות׳ ההוד׳ הנרצי׳ שע״י אותו נמצא .הגי תיקו׳ הנס .הגיעו המסוכביס אל בחי׳ שיוכלו
ההתעוררות העולה ממטה למעלה יושגחו אות׳ הסיבות בס למלל כשירצו ממטה למעלה ולכך ישתרשו כאן ואלו
פנים אל פניס יסתכ׳ התחתונה בעליונה וישפיע העליונה השרשים רחוקים מן המאציל קצת כדי שיוכלו התחתונים
בתחתונה ויתן כח הזכר בנקבה ויתהוה משס סויה להשתרש פס ואלו התיקו׳ הס השרש׳ הספ״ הנאצלות
חדשה והיינו מציאות הנשמות למטה שחידוש׳ והויית׳ וג׳ אלו הנז׳ הס כח״ב בכתר והנה בתיקו׳ נדע לשער
ע״י כ׳ אלו יש זכו״ן ויש התעוררות וע׳׳י התעלות ולמדוד שעורי׳ ומדות מה שלא נדע לשער במלכים אלא
ההתעוררות ימצא הייחוד וה״ס ואיד יעלה מן הארץ סתס נגררו גדר שמות אלו בתורה כ״ש ברצונות ולפ״ז
וענין ההתעורות יחסר מכל ההויו׳ שנתהוו אפי׳ לנשמת שנתעלו הבח״ זע״ז כך נתעלה ונפלאה עניינס זה מזה
אדס האי שהרי עיקר ההתעוררות מהארס הגשמי סוס ונסתס ונשתר מהשכלתינו ולא לבד מהשכלתינו אלא
כאומר ואד יעלת וכוי וכתיב וכל שיח השדה וכוי וארס מהשכנת הספ" שהסתכלות הספ" בכתר אינה משגת אלא
אין וכוי וכ״ש שחסרו ב׳ אלו במציאות החו״כ שבכתר בגחי׳ אחרונה שבו בשרשיס אשר לחב״ד שהס מושרשיס
שלא הי׳ התעוררות מתעורר ולא הי׳ זכו׳׳ן כדפי׳ . כדפי׳ .אמנם החיקוי האלו הס משפיעים ומאירים בהס
ועתה נאמר התולד׳ שהיא מעצמה אל עצמה סיס ומהס ולמעלה לא ישיגו אבל ירעו אבל בא״ס לא ידעו
מציאות מ כ מ ה שבכתר ומה שמתפשט ומשתרש בה ולא ישיגו כדפי׳ ולזה לא נכתב בתורה מהרצונות האלו
ההנהג׳ וסוד הנמצאות יה" כעין קרי שמוציא הזכר דבר והמלכים נרמזו הרמז הזה והתיקו׳ נתבאר בהס
הטיפין מעצמו אל עצמו ואין במציאות ההויו׳ האלו ממש שיעור ומדה כדפי׳ .ולזה אין הרצונות מספר י׳ רצונות
חלק נקבה דהיינו לבוש להתלבש אמנס יהיו רוחניים שדי׳ מפני שאינס עדיין במקוס המספר והמלכים נכנסים
בלתי מתקיימות מפני שעיקר הקיוס הוא היותס מתלבשים במספר אמנם לא בשעור ומדה ופעולה והתיקו׳ הס
בצוף מן הנקבה ולטעס זה כל מה שיעלה סוד המחשבה במדה ומספר ושעור ופעולה ואלו הס מדרגות וו מזו
אשר בחכמה שבכתר הס מלכיס *קרואים ח״ו דרך משל שאין ראוי שנאמר שתצא ההשפעה מא״ס אל תיקו׳ הכתר
וכמו שהקרי יה" רוח בלי גוף כך אלו המציאיות יהיו אחר שהתיקו׳ רביס נמדדים ומשוערי׳ עס היות שאין
רוחניים בלתי מתעבים ומתקיימי׳ מפני שאין נקבה ד סייט שעור ומדה בהס אלא מעתה בזה יהי' השפעתו מתפשט׳
הבינה שבכתר שבה תיקו׳ הכתר כאשר נבאר וכמו תחלה ברצון ואח״כ במלכים ואח״כ בתיקו׳ ואלו הס בחי׳
שרמזנו לעיל בפי הקודמי׳ ולזה הי׳ סוד המלכים עצות בכתר כדפי׳ :
בלי מעשה ומחשבות בלי פועל ולא שיתבטלו מכל וכל כא כל סרה והויה אי אפשר להיות בה' קיוס D""1S
אלא בערך שהם מציאיות העולות במחשבה הרוחני׳ 1
אס לא ע״י ב׳ עניינים .הא׳ והעמדה
ההיא להתפשט עד בא אל מציאות הוית הנקבה שנס יקרם בסיבותיו שתיס וע״י סבות קודמות לא יתקיים
היא נעשית בלי נקבה שהיא עצמה הנקבה ראש לכל דהיינו סוד זכר ונקבה ואלו הב׳ סיבות הס חו״ב חכמה
הנקבות לכך תיקוני הבתר סיבה להמצא הנמצאות טלג* זכר ובינה נקבה והטעס שהחכמה שרש להויות תכלית
אמנס אחר שנתפשטה הבינה שבכתר נשתתפו החו״נ סעלס מחשבה החושב׳ והבינה כלי לפעולות המוציא׳
שבכתר והולידו יחד החכמה והבינה והדעת כאשר אבאר ומוליד׳ המחשבה הנחשבת לפועל דהיינו מבין דברי מתוך
בפ׳ הו׳ בע״ה ומכאן ואילך כל ההויות מתהוות מוט״ן דבר מתוך חכמה יוצא בינה וכל כך כל מה שיוצא ונחשב
ויתקיי׳ והצבת בצבת עשו" .אמנס בלי המעוררומ שכל בחכמה יוצא לפועל בבינה והנה ענין זכו׳ץ ותו״מ עצמן
הנמצאות נמצאות בלי התעוררות זולתי נשמות הצדיקים נמצאי׳ מחו״נ זנו״ן וחו״ב נמצא" מחו״ב שבכתר זט״ן
אותס שנתחדשו בחידוש העולם אחר שנמצאו נל ססויות לחו״נ מחגליס אמנם נינה וחכמה שנכתר אינס נמצא״
ממצא *צ״ל קרייס
i V t M ף כ א B
אילימה ״ עץ הבדולח תפ 1א ££ף
והיינו הפי׳ מהכתר ונשמות מא״ס ולזה היה הכתר לכד ונמצא אדה״ר לעבוד ומעורר והס מתחדשות התעוררות
צכת לצכת אמנם ממנו ולמטה והצבת כצכת עשוי׳ כל תחתון וענין זה אבאר .וענין זה פי׳ בחש״ק ש׳ ז׳ סי׳
הנמצאים והנס הכתר מכח א״ס יוצא כלול כסוד היודע א׳ ודרך כלל סמלניכ הס הויית המחשבה מעצמה אל
והידוע והרע׳ ומתפשטים ונמצאים כאחדות ומה שיתהוו עצמה עד שסוף המחשבה בינה והבינה נקבה ו מ ד יוליד
ויתכחנו לגי דהיינו היודע כתר לעצמו והרע׳ חכמה תיקוניה ומציאות׳ מעצמה אל עצמה ואח״כ הס מזדווציס
לעצמי והידוע כינה לעצמי אינו מצד א״ס שא״ס אחדות החו״ב ובשיתופם יולידו ההויות למטה והנה א־ן שוס
גמור ומאחד היודע והרע׳ והידוע התחתונים דהיינו סוים מתהויס לפניו שאינם משתלשלי׳ מעצמי אל עצמ׳
הספי׳ חכמה ותכונה ודע׳ התחתונות נ״ש שיתפרדו ומתגלגל׳ י׳ בחי׳ שהם י״ס שעור שלמות התמונה לכך
מצדו העליונו׳ אלא כהשתלשל׳ להמציא הנמצאות יתרחקו הרצון שברצוטת יתפשט מעצמו אל עצמו מרצון אל רצון
ממט וישתלשלו וירדו מעילה לעלול ותחלת מציאותי׳ עד עשר רצוטת ומפני העלמן יכלל הכל ברצון הרצונות
יהיה בסוד הכתר בעצמו שמצד בחי׳ דכקותו כמאצילוכל סוף הרצונות דהייט היודע נמצאת מ כ מ ה שהיא הרע׳
מה שאפשר לו להתדבק ולהתקרב אין בו בחי׳ חכמה בלי ליודע לידע ומתמצא ממחשבה אל מחשבה עד י׳
ובינה אמנם הכל אחדות גמור׳ כדפי׳ ולפי זה לא ימצא מחשבות וב׳ ראשונות כתר וחכמה אינם בשם מלכים
עולם אמנם האצילו מאצילו וחדשו על מציאות שהתרחקו ועצות כדפי׳ ומיד יתגלגלו ח׳ עד תשלום כל הגלגול אל
ממני יהיה לו סיבה להשתלשל ולהמצא בדעת ויודע התפשטות המחשבה ו מ כ מ ה עד הגיע אל תשלום
וידוע משתלשל מנחי׳ אל בחי׳ וממציאות אל מציאות המחשבות רמגלה שם הבינה ויתפשט הבינה ויתגלגלו
והיינו סיבה למציאות הכתר מתמצא מעצמו אל עצמו במי׳ ממציאות אל מציאות עד תשלום הבינה ותיקון תי׳
ומתפשט זכו״ן בעצמותו כענין שיהיה בעצמו מכח א״ס הכתר ואז נשלם ונתקן הכתר בכל מציאיותיו להוליד מכאן
השופע בו ולא כן בא״ס ח״ו ולא כן בספי׳ התחתונות : ואילך כלההויות מזכר ונקבה :
J3כל הספי׳ צריכות התעוררות לפעול וא״ס פרס 3Dא״ס אין לו לא שיתוף ולא רע ולא חבר פרלן
א״צ התעוררות כלל ולזה כל הספי׳ צריכות י וממציא הכל מאפס המוחלט י ואינו צריך 1
העליונות לתחתונות לעורר׳ ולהכין להס בית קבול להוליד זכר ונקבה אלא מהוה ומוציא הנמצאות מהאין אמנם
דהיינו שתהי׳ הנקבה מכינה עצמה כדי להמציא ההרות ממנו ולמטה אין כח בהויו׳ להוציא יש מאין אלא יתמצאו
המתפשט׳ והתחתונות לעליונות להשפיעם וא״ס א״צ יש מיש ולכך הכתר הנמצא ממנו לא נמצא מזכו״ן כלל
התעוררות כלל שתמיד מתעורר ואינו בעל שינוי ומתפעל ועיקר אמנם הכתר להוציא זולתו צריך זכו״ן וכל מה
כדי שיהיה פעם מתעורר ופעם מתעלס ח״ו אלא תמיד שימציא א״ס שפע וכח ממנו יתן וישפיע אל הכתר בלי
פועל תמיד הוא מתעורר ואינו זקוק לזולתו ולזה ההרות אמצעות זכו׳׳ן אמנסהכתר לא יוציא ולא יהוה ולא יתפשט
נתהוו מאתו בלי התעוררות כלל ונמצאו מטובו מראשית ולא ישפיע אלא מכח זכו״ן ותנה הכתר מעצמו אל עצמו
ההויות דהיינו רצון הרצונות ע״ס כל ההרה .אמנס • כעין א״ס ממציאו וכעין התחתונים נמצאיו למטה ולכך
האמצעי׳ שהם העלולי׳ ההרות והסיבות האמצעיות הוא אמצעי בין ב׳ העניינים מצד א״ס הוא נמצא בלי
להביא ההד׳ אל בישול מציאות׳ אינם מוכנות להוליד וט*ן אלא מתפשט ומתסוה ממציאות אל מציאות בכח
ולהמציא אלא ע״י זכו״ן והתעוררות תחתון לעליון ולזה השפע׳ א״ס עליו אמנם א״ס נשמי ורוחו בו מחית
בהכינס ותי׳ מיד יולידו ויהוו ולא יגרע הכח הזה כלל הכתר ומהוה מ ת ר אמנם הכתר כלי וספי׳ והיא מעצמי
מא״ס ששפעו ואורו פרוש תמיד על כל נמצא וההכנה אל עצמי מתמצאת והולכ׳ בכח הנשמ׳ ואחר היות נגמר
יעדר מצד התחתונים והוא כאלו ב׳ אבנים יהיו כאן הא׳ הכלי מכאן ואילך הוא לבוש ב׳ ללבוש וכלי לכלי צריך
אבן חשוכה והא׳ אבן מאירה ובב׳ השמש מתנוצץ זו שיתהוה משיתוף כלי בכלי והרי זה כעין אדה״ר וחוס
מזהירה וזו עכורה שאין הדבר תלוי בשמש אלא אורו מו״ב שבכתר נמצאים מכח הבורא בלי זכו׳׳ן אמנם מכאן
פרוש על ב׳ כא׳ אמנם ההעדר מהאבן והיותו בלתי מוכן ואילך יתמברו זכו״ן בו״ס שבכתר ויולדו למטה כלים
מעצמו וזה טעם אל ההרות העליונות היותם בלתי שניים והנשמה שופע׳ בתוכם אמנם יקבלו הנשמ׳ בסוד
מולידות בלי הכנה ולזה הכתר שפניו אל הא״ס יתהוה התלבשות ולכך לא יתהוה למטה שוס בריה אלא מכח
מעצמו אל עצמו עד גמר תי׳ אבל כשהכתר יתן פניו זכו״ן והכתר בעצמו כלי נמצא בלי כלים אלא יוצא מנשמ׳
להוליד לא יוליד ממט ולמטה אלא בנח זט״ן אמנם אי! אל כלי ומבאן ואילך הנשמ׳ יוציא נשמ׳ והכלי יוציא כלים
K e א תט ה ב י ו י ח עי
0 אילימה ׳ ב
י י ת מ פ כ ״ נ
* ' ספי"
והויות הנמצאות ממנו בל יפסק אפי׳ רגע ומנתר לו התעוררות ומצד א״ס שאינו צריך התעוררות הרי
אמצעי בין 1ל״ 1מצד מעלה א״צ התעוררות אלא תמיד דבריה ההיא שלימה לא יחסר בל בה ומצד הבליס
הוא מאיר אמנם התחתונים מוכנים לקבל ולזה כשנרצה הפועציס שצריכים התעוררות אין הברי׳ ההיא שלימה
להעלות ההתעוררות לא נבנהו אלא עד חו״ב זכו״ן שחסר׳ מעלת ההתעוררות ולזה יהיו הנמצאות מראש
התחתונים אמנם זבו״ן פבבתר תמיד משפיעים תמיד הם ועד סוף חסרים ההתעוררות כאשר יתבאר .וא״ס לא
מולידים כלי הפסק כלל ועיקר: יעלה ולא יוריד כו התעוררות כלל אלא תמיד אור שפעו
עין ה ב ד ו ל ח ת מ ר ב
ת ג ר ב יהיה בביאור הבתר בבי תי׳ רא״ש ושע״ר וביוצא ובו כ״פ
כח החיות א״ס ככתר וכתר כחכמס וחכמה בבינת א הכתר בעל הרחמים לאין תנלית נק׳ לובן פרק
וכינה כספי׳ מאין היה כח לספי׳ לפעול כלל א״כ העליון או כעל הלוכן מחשוף הלכן וכיוצא.
לא ימצא שוש פעולה כהס לא קטנה ולא נחלה שלא ודגה הספי׳ למעה יש כהן דין והכתר אין כו דין כלל
תהיי מכח א״ש וני שפי׳ ראשונות ולא יתייחסו הפעולות אלא אדרכא כל מקום שהוא מתגלה אין כו דין והדין
ההם אליהם מפני שיתרחקו מאייש הרחק נהל בסוד מתנטל והיינו דכתיכ כורסיי' שנינין די נור דהיינו
נשמה לנשמו' ויתרחקו מן הבתר ורחמו מפני שהוא שהוא יושב על כסא ה ד ן לנטלו ולהכניעו ולכופו לרחמים
כנשמת אל החכמ׳ ויתרחקו מן החכמ' שהוא כרוח אל וכל מקום שהוא נראה הדין נכנע ומתבטל והנה כאשר
הנפש ויתרחקו מן הכיני מפני שהיא כנפש אל הנוף ואל יתלהבו הספי׳ התחתונות בדינם ויתגלה אליהם השרש
הגוף עיקר הפעולות והנה בזה לא ימצא שוס פעולה העליון דהיינו התיקו׳ םככתר מיד ישקיטו בדינם והיו
שלא ישתתף הכתר בה על הדרך הזה והארכנו בביאורו כלא היו ולכך מצחא דלתחא דינא כשמתגלה מצחאדא״א
כעיין כל תמר הנז׳ .ואל הכי שהגכור׳ נכללת בכתר לס מיי ישקיט דינה וכן לעיינין וכן שאר התיקו׳ כאשר
הן אמת שהגכור' נכללת ככתר והרי פי׳ כתמר הקודם נכאר כע״ה .ועתה לפ״ז יקשה שהיאך יפעל הדיני׳
שהתי׳ הס ע׳ דהיינו שרש לעי הספי׳ וככללס הגבור' בהבדל מן הכתר והרי אפי׳ כא״ש אין ראוי לסלק
אמנס הענין מתבאר במה שנבאר לקמן בסוד תיקו* הפעול־ת ממנו כדפי׳ כעי״ן נ״ל ב״ש שנשלק הפעולות
דיקנא שנאמר בה לבושי׳ בתלנ חוור .והנה הענין מהכתר ואין ראוי לשוס פעולה מן פעולות השפי' שתהיי
בקצרה לתי׳ הקושיא הוא בי בל מה שיהי׳ מדת הדן בפירוד ח״ו אלא כל י״ס משתתפות בה שאין פירוד
למעה נשפי׳ הוא בנתר שרש להשבית הדין והנןעסשכל כשפי׳ .ועוד קשה שהרי הגבורה דין הקשה ובהכרח
מדה ומדה נכללת אחר שרשה ובאשר הגנור׳ מלםנת היא מושרש׳ בכתר והיאך יהי' הכתר נכלל מהגבורה ולא
דיני׳ ומתחז׳ היינו מצד התעלמות השרש והיותו פועל תהי׳ ד י ן .ועוד יקש׳ שהרי הגבורה בלולה מי׳ והרי
בהעלס בנשמה ברוח והח בנפש אמנם כאשר הנשמה הכתר או ענף ממנו בשוד הדעת הוא בלול בה והיאך
מגלה עצמה ומשפעת ממש בהשפעת הנוף אבר אל אבד יפעול הדין והרי ג׳ קושיות אלו הס כדרוש הזה .והנה
דהיינו השתתפות הכתר בפעול׳ עצמי כספי׳ יתנל' שרש לתי׳ הא׳ יתוקן במו שביאר׳ ענין פעולת הדינים לגבורה
הנבור' אל הגבור׳ ומיד תלבין אדמימות׳ מפני שסשרש נכח א״ס כדפי׳ בעין בל תמר .והענין שא״ס נשמה
הנעלם העליון לובן ורחמים א״ב נהגלה יתבטלו הדן בכתר וכתר כחכמה וחבמה נשמה בבינה והבינה נשמה
מפני השרשיס העליונים והנה השרשיס הסם נשמות לספי׳ בז״ס פועלת הדינים בבחס בנשמה בתוך הנוף ולא יתייחסו
למשה ופועלים בהשתתפות בפעולות בהעלס נשמה אל הדינים אל הנשמה במו שלא יתייחסו הפעולות הגשמיות
הנוף ואז אין השרפים משביתים פעולות הענפים והדרם מהנשמה שהרי אין האיכרים פועלים אלא מנח הנשמה
נפעלים אמנס נאשר יתגלו עוד ראיה אורם ממש אשר בתונס ונן אין הספי׳ פועלות אלא מנח א״ס
והשפעתם מן הנתר אל הגנור׳ והחכמה והבינ' בלתי יכח״ב אשר הס המשלחי׳ החיות לבל הפעולות שאס לא
מלניסי׳
אילימה ««w עין הבדולח תמר נ ^ןף
םס נהיות׳ מאירות מםס דהיינו ישיבת הכתר כבל כפא מלנישי׳ השרשיס ההם א(י תתהפך לרחמים ותלבין .
מיר כורםוון דמיו מדינם ונמתקין והנה ים פפי׳ שיונקים ואל סג׳ שהצבור׳ נכללת מי׳ בסוד הרע׳ הן אמת בך
מהם בחי׳ עצמות הכתר הנעלם וים בחי׳ בםפי׳ מקבלות היא אמנס הדעת שבכל מדה ומדה יהי׳ בחי׳ לפי
מן הלבושים הננליס דהיינו השער ודרו כלל כל תי׳ המרה .ותתלבש ותתעלם במרה עצמה והנה המדות
הכתר דהיינו כל בחי׳ מציאותו יתיב על כורםייא דהיינו בהיותם רחמים כלולות מ״ ו" מיי אמנם כאשר הם
לבטל הדין ולכופו שלא יתלהב העולם בדינים והטעם פועלות בדין יתלבש ויתעלם כח״ב שבה בז׳ ולכך עיקר
שהדינים כספ" ג״כ בח" שונות כפפי׳ התחתונו׳ ב״ד הס ע׳ שג״ר יתעלמו בתוכן כנשמה תוך הגוןז על
יש כחי׳ מכונות כשערות והן נגלות ויש נחי׳ מכוטת הדדך שפי׳ ולא כ״כ ממש אלא יהיו משתתפות ופועלות
כמצחא ועייגין וחוטמא והס עצמות ולזה אמר שכיכין די ולא פועלות שהרי אין הכתר הכלול בגבורה ברחמיו
נור גלגלוהי נור דליק ולזה כל תי׳ מ ת ר שהם ט׳ םפי׳ בגטרה בכתר עצמו ודאי .אמנם מרפה קצת הדינים
שבו יושב ומשגיח כספי׳ התחתוניות למתק דינם ולזה והעניינים הס בהדרגה .הא׳ הוא כתר עצמו ממש
נסתען* ונתקן הכתר כתי׳ למתק הדינים ומזגיתס . שהוא משתתן! בדיני׳ כנשמה בתוך הגון! כדפי׳ .הב׳
והנה השער כל מקוס שהוא יורה על מציאות מתפשט כתר שנגמר׳ שמשתתפת יותר מפני שכבר רפו רחמיה.
נובע מהעצם לחון והיינו ואו • כח נובע מתוכיות סג׳ ז׳ שבגמר׳ המשלימ" לשבעים מפני שכל א׳ כלולה
ומתפשט ויוצא ולכך יש צו מבוע דהיינו י׳ ומתפשט מי׳ שאלו ה" מז׳ ה״ ז״פ ז׳ והיו מ״ט .אמנם קי״ל
והיינו ו׳ וזהו מכין השער דרך כלל ונודע שעצם שגזר דין הוא מע׳ ב״ד שלם וכן אמרו קורע" לו גזר
הפעולות אינם הספ" העליונות אלא כחות מתפשטים לק של ע׳ והרי הז׳ כלול מי׳ אמנם רפה רחמי כתרים
מהם .ולכך כל מקום שימצא מציאות שער ירצה פעולה שט׳ רהיו רחמים רפויים מלובנים קצת שאין הגבורות
מתפשט׳ ונפעל׳ למטה דהיינו ו״ק שהם סוד הפעולות שוות ודאי ועד״ז יתפשטו הדינים ויוכללו מעשר ואין
הנפעלות ושאר התי׳ אעם פעולות ממם אלא עצם מתקרב חשש:
אל עצמות הספ״ ולכך יתייחסו ו״ק הפעולו׳ בשם שער ולבוש ב תיקוני הכתר הם ב׳ בחי׳ .תא׳ הוא plL
בין בראש בין כזקן והנה סוד השער הלבוש כל מציאות מ ת ר עצמו׳ הב׳ הוא לבוש הנה הלבוש י
והעלימו שהרי כשתצייר בשכלך מציאות ראש והשערות ייתיחפ בשם שער והס ב׳ בחיי שער הראש ושער הזקן
הם מתפשטין מהראש ומכסין הראש מג׳ צדדיו הנה וכנגד שניהם אומר הכתוב שער רישיה כעמר נקא לבום"
השער מכסת הכל זולתי מצד הפנים וכאשר נבאר סוד דשער שהזקן המלביש הלחיים כתלנ חוור והנה התוכיות
הפנים ששער הזקן יכסה וילבים הלחיים והכל לא ימצא לא פי׳ הכתוב רחמיו אלא סתס נאמר ועתיק יומין יתיב
לבין שער הראש לבין שער הזקן אלא פתיח׳ שנפתח שער רישיה כעמר נקא דהיינו הצמר הלבן ברחמיו נקי
שער הראש שלא כסה צד הפנים ושער הזקן שנפתח מכל דין ולטשיה כתלג חוור בלובן הרחמים וכ״ש העצמות
לכאן ולכאן ונתן מקום להראות מהעצמות הפנימי שאינו התימני שהס התי׳ המכונים בשם עצם האדם ובשרו
בבחי׳ דעת אצא בחי׳ בינה ממט הנעלמ׳ שהיא נינה כנח ראשו ומצחו ועיניו וכיוצא שיורו על תוכיות ועצמות
שבכתר שממנה התי׳ מצחא ואודנין וחוטמא ועייני ן ואנפין יותר מהשער שהרי הארס אין שערו עצמותו כבשרו
והפה נכללת בכלל תי׳ הזקן כאשר יתבאר בע״ה ומן ועד״( הנמשל כאשר נבאר ועד״ז הוא בעל הלובן בין
הטעם הזה נקרא השער לבוש ודאי דהיינו התפשטות בבחי׳ השער הלבוש המתגלה בין נכח" המציאות העצמי
הפעולות המלביםות העצמות הנפלא הנעלם • אשר לכתר בבל בחי׳ עתיק יומין יתיב ירצה יש לו ישיבה
Jהנה בחי׳ א׳ אל הכתר הזה אין מי שיוכל פרק וגילוי על הספ" התחתונות שהם כסא שיש בהם דין
לשער מפני ששעור ומדה אין בכתר עצמו י והוא מפה דינם ומהפכו לרחמים וממתיק אותו והיינו
מפני שכל שעור ומדה יש לו תחלה ופון! שהם נ׳ גטלי יתיכעל כסא הדין כאומרו כורסי" שביבין די נור ולא
השעוד ותחלת ההויו׳ חכמה וסופן נינה כפוד היובל שיפעול הדין אלא כופהו בהיות הכסא מוכן לישיבתו עליו
וכאן אין חכמה ואין כינה והוא כעין תחלת מציאותו וענק הכתוב באומרו עד די כרסוון רמיו היינו שהושלכו
הכתר היאך ישער כאן שיעור .אמנם הוא מ פ ד הלובן כסאות הדינים ממציאות דינם וקוםיו׳ ורפו דינם ונמחקו
סבלתי משוער םלחסדיו אין תכלית אמנם הוא שמן והטעם משוס דע״יו יתיב להכשת הדין ולבטלו כדפי׳
אפרסמון העליון מפלא שממנו יתפשט שעשוע אל הצדיק" שהכל נמשך אחר השרש ואחר ששרשי הגמר׳ מלובנות
והארת׳
T B ב ת מ
mo אלימה י״ י ייבייי״ עיז םפר
א״ס ויתעלו עד הפי׳ הזה שאין עלייה עוד כדפי׳ והארת׳ מכאן הוא תכלית עידונס וע״ז לא יומיןז מפני
בתמר א׳ סי׳ י״ג ולזה ישוער התי׳ הזה לא שהוא שיעורו שזו היא בחי׳ א׳ להתפשטות המציאות למטה ואין
אלא יבנסו שס סוד קשר הספי׳ ובללותה בא׳ י״ג אלן! המציאות הזה משמש לתחתוני׳ אלא דוקא לצדיקים הזוביס
רבוא עלמין שכל א׳ וא׳ מהי״ג סגבלליס במלח א׳ יוללל לסוד עידון נשמת׳ נבעה ושם יתגלה אליהם בבינה .
באלן! רבוא נמצא סוד אחד י״ג אלן! רבוא ונודע שכל וסנה מה שיתגלה אליהם בבינה ישוער ושעורו ארבע
בניסתס שס יעש׳ הארה ומציאות תי׳ לבך ימצא שס מאות שקל בסן! עובר לסוחר שפי׳ שקל עולם מפני
המציאות הזה והיינו סוד קשר •מכווצי באלן!• לקשר הספי׳ שהשקל עשרים גרה דהיינו סוד י׳ ממטה למעל׳ וי׳
לתיקון זה בבחי׳ זו והנס לעלות לתי׳ זה הוא שכאשר ממעלה למטה דהיינו סוד כ׳ עשרים גרה השקל והם תי׳
יבוין בשמע ישראל ה׳ אלהיט ה׳ קשר הספי׳ ויעלם שקל •רצה שעור ת׳ עולמות שבל עולם ועולם הוא
לבינה יהיו ה׳ נקודות ד׳ דגלים ונקוד׳ המרכז ומסבינה משוער בשקל הקדש הזה הנז׳ שסודו יה״וה הו״היבסוד
יוקשרו בסוד י׳ דהיינו שהם ז׳ ספי׳ ובבינה .יתקשרו השקל השוקל ממטה למעלה וממעלה למטה והס שקל
תו״מ ויסוד ויהיו בסוד ה׳ ומהבינ׳ יתעלו לחכמה ויםיו בדפי׳ והס עובר ומתפשט לבינה לעונג הזווג העליון
עולים נצח בחסד והוד לגבורה ויהיו ג׳ בחי׳ שבאות י" ע״י יסוד והיינו עונג הצדיקים הזוכים אל הביני נועם ה׳
העליון חסד והתחתון גבורה והאמצעי תפארת ג׳ נקודות והנה כאשר משכל ירצה לשער המציאות הזה למה הס
שבאות י׳ ואח״כ יעשה אות י׳ נקוד׳ דקה רוחנית ד׳ מאות מיד ידין שיעורו שהם ד׳ אותיות י׳ מאה ה׳
מאחדת הפעולות ויכנס אל הבתר ושם יהי׳ מציאות׳ י׳״ג מאה ו׳ מאה ה׳ מאה והס ת׳ והיינו עידון כל המציאות
דגליה מתעליה להקשר הפעולות במאצילה והיינו מננסם מהעונג העליון הנפלא בחי׳ א׳ מתיקוני הבת׳ הבלתי
אל תבלית העלייה ואין עלייה יותר מאומה מעולה משוער יעלה בסוד האריכות לד׳ מאות אלן! עולמות
מתיקון זה מ ס ר י ם התכליתיים ולגבור׳ ג׳ נקודות נכנסו נעלמי׳ בלתי משוערים שאין שם שיעור ומרה אלא הס
לנקודת א׳ חסד ונקשרו בחסדיה אלו והיינו מציאות אפרסמון נוגע טייח לעדן הצדיקים והשיעור הזה בלי
הפעולות נקשרות גא״ם גתוך הכתר ולזה ע״ג העלייה שיעור כדפי׳ שאין שם לא חכמה ולא בינה ולא ת״ת
במלת אח״ד ואח״ב ירד באחד מדרגה אחר מדרגה ולא מל׳ א״ב היאך נשער ד׳ מאה אלן! אלא ישער
ויאמר מבלעדיו אין אלהי״ס בנתר והוא ראשון כחנמה השכל לפי השיעור התחתון מה שאין שיעור בעליון
ואחרון בבינה ומנהיג ט״ק וירד עד היסוד וט׳ כדפי׳ והיינו ייחס תי׳ א׳ לבתר יתיחס באידרא בשה גולגלתא
בתפלה למש״ה אמנם הכוונ׳ הנה שהתי׳ הזה יתקשר בדפי׳ בחש״ק ש׳ ג׳ סי׳ ג׳ ובסי׳ ד׳ מל׳ פ׳ האזינו
בסוד הנהג׳ בתוכו י״ג רטא אלן! עלמין נושאי דגלי ומשם כללתי הפ׳ הזה וביררתי דבריו ועתה דון בשבלך
עמודי ההנהג׳ והארבתי שם בחש״ק בש׳ ג׳ סי׳ נ׳ : במה יצטרך להתפשט החסד הגמור הזה עד הגיע הנאתו
פדל ך הנה פי׳ לעיל ב׳ בחי׳ לתי׳ זה הנחי׳ הא׳ אל הצדיקיה שהרי הצדיקים הנאתן המתעלי׳ היא נועם
1
הוא בחי׳ ארבעה בדפי׳ הנחי׳ הב׳ מסד׳ ה׳ דהיינו הבינ׳ במציאות׳ במקומם ומשם ישיגו ויעטר
יתחלק לי״ג והיא השנית ט״י הספי׳ העולות והא׳ ע״י אליהם מ ס ד ומלובן הזה ויתדבקו בבחי׳ הא׳אשרלתי׳
מתפשטות המתפשט והנס הד׳ יתמצא גי״כ ענין הכתר ואפשר שע״י הזווג שיתקשרו הספי׳ וייעלה הגתר
מתייחם הוא ולגך ד׳ מאות ,אלן! עליוניה יעשה גהםי״ג אליהם יהי׳ הנא׳ זו להם לעתות ידוןנות:
אלן! רכוא מצד עליית התחתונים שכל א׳ מהארגעה ד עוד יהי׳ מציאות ג׳ לתי׳ זה שכאשר פדל!
יתגחן גשלשה רעש׳ ע״י הנקוד׳ האמצעי׳ י״ג ופשוט יאוחדו הספי׳ התחתונות ויתעלו גסוד קשר ׳
הוא סנה גאשר יתפשט עוד גחי׳ זו למטה יהי׳ ג״פ י״ג האחדות לספי׳ עד א״ס ויוכללו בסוד שמע וברוך שה
הה ט״ל דהיינו סוד יה״ו י״ג הרות באות י׳ י״ג באות בדפ״ בתפלה למשה ש׳ הנה יתעלו עד א״ס ועילוי״
ה׳ י״ג באות ו׳ ולבך הס'ט״ל יו״ד ס״י וא״ו ולכך כופןז בסוד יהףמ אלהינ״ו יהו״ה אח״ד שסודם אחד י״ג
ט״ל למטה לסוד הביני במקומה .ורגה כאשר הצדיקים י ס י ט סוד י״נ דגליה הנעשים בסוד בשבמל״ו ונקשרים
נעדון נועם ה׳ מתעדנים כסוד ד׳ כדפי׳ ועתה מגיף׳ נפוד י״נ דשמע ישראל ונקשרים נסור א׳ נהתעלות ז׳
זו ירד שהיא ט״ל למיותס נו והוא נעשה ממש מתיקון טפירו׳ אל סוד חמשה דהיינו כנגד הכינ׳ וסוד ה׳ הש ד׳
זה נלתי משתנה הנינ׳ אלא ממנחי׳ הזאתםעליונ׳ אל נקודות ונקודה אמצעית כזו ־ • דהיינו סוד הרגלים
הנע׳ בלי שיטי מנחי׳ אל נחי׳ כלל והנה כנר פי׳ שסוד ועולים סוד הדגלים לקשר .־ .הספ״ והספי׳נא׳ ער
r&ft טן
אידימה r c re
י״ עין הבדולח תמר . ןן^ף
אמנס מצד שהחכמה מוחא יבחן בסוד י׳ ל״נ יוד״ן אח״ד הוא נקודה אחת שנעםי' מאות י' שבחנמת ונחלק׳
שהס י״נ בחי׳ דהיינו סוד השתלשלות תכתר בתיקוניו לג׳ יורי•׳[ והיינו שהם נ׳ טיפין באותיות יח״ו דהיינו
מי״ג אל י״נ תמיד ולכך עם היות שאין בכתר בחי׳ ולא יו״ד ה״י וי״ו ויורד למטה בסוד יו״ד ה״א וא״ו הנעשה
תתפשטות אמנס מצר תחכמת ישתרש שס בנולנלתא שתוא למטה והיינו שנוטף טיפין טיפין לרישא דזעיר דהיינו
הכתר י״נ בחי׳ שהס סוד יחו״ה אל החכמה יתו״ת אל הכיני כאשר יתבאר במקומו בענין שנמשך מבינה שבכתר
תבעה יהו״ת אל הדעת שהדעת הס סוד ואניס לצד לבינה עצמה והיינו מהתי׳ תא׳ כדפי׳ ומתמלא ראשו
פנייתו לפנות למטה ותס י״ב והנקוד' תא׳ תכוללת הכל דז״א שהם חכמה ותבונת ודעת יה״ו מטייל זה מראש
לעצם הכתר הסובל כל הי״ב ובסוד ההנהגות הארכתי ז״אייש בו ימין ושמאל ואמצע כאשר יתבאר ולכך עם
באידרא בחש״ק שער נ׳ ס" נ׳ .אמנם בשעת פטירתו היות שאין זמן למעלה בערך התי׳ הזה עכ״ז בערך ז״א
לא רצה י״ש לייחס אלו הי״ב בנולנלתא שחוא הכתר למטה יתמלא ראשו מאור טל זה בכל יוס דהיינו סדר
וייחסם בחכמה עצמה דהיינו מוחא וע״! אני אומר שלא זמנים למטה ולכך אותיות יו״ס תם אותיות יה״ו כנודע
יתייחסו שם בכתר אלא ע״י החכמה דהיינו י׳ הנחלקת דהיינו י׳ חכמת מ׳ בינת ודעת ו׳ ויתפשט בז״א בסוד
לנ׳ חלקים נ׳ יודי״ן שתם מתפשטות לנ׳ שמות יחו״ה הזווג מראשו בסוד זרע היורה כחן מן המח אל המל׳
יהו״ה יהו׳׳ה ותיינו חכמת ותבונה ודעת ועצם תשמות להחיותת ולתקנה מצר המיתת אשר תחתיה כנודע שסוד
נובעין מן הנקודה שהיא יו׳׳ד לעצם החכמה ומשם ישתרשוטיפי זרע הייחוד מחיים המל׳ ממיתה ודין אשר בה ,
בנתר נלנלתא ולזה בחי׳!ו בתי׳ !ת תיא תחתונה מתבחנת והנה יתפשט הטל תזת מכמת מעי אורות הכלולים
לפי מציאותו על מוחא שתגולגלת על חמח ומנקודת !ו בכתי ולזה נקי טל אורות שהם מעי בחינות לובן תכתר
מתפשט׳ סוד אריכות אפים שתכתר נקי אריך אנפין כמינים הרבה וברדתו למטה ימצא בבינה בראש ז׳יא
והיינו מהכתר מתבחי׳ !ו יתפשט אריכות אפים לש״ע ומשם יהי׳ יורה voע״יהזוונ .והוא קיום כל הנמצאות
סכל המציאות נהנים ממציאות החיות הזה המשולח אליהם.
רבוא עלמין דתיינו י״ס ג״ר נכללות בכללות גדול ש׳ רבוא
ו!״ס הס ע׳ רבוא שאינם בכללות תנדול ואלו השרשיס ו מ ה ממנו נעשה מיין ששחקיס שהם נו״ה שוחקים
אפר לספי' כאן בסוד לובן תכתר בתי׳ !ה יקרא ארך לצדקיס צדיק וצדיק לחם מן השמים ת״ת .והוא נוטף
אפיס דהיינו שכאן תרחמיס ואריכות תפנים ללבן לרחם לשדה תפוחים שהיא המ״ל הנקי שדה תפוחים מפני שיש
על הכל ואלו הפנים תם למטה בתי׳ הזקן אמנם תאריכות בה הלובן והאודם מהפנים העליונים שהם חו״נ תנעלמי׳
הוא ענין נוסף על הפנים שהפנים הס בחיי הפנייה למעלה שמהס נעשה אנפי מלכא למטה כאשר יתבאר
וההשגחה דהיינו סוד חו״נ שרשים עליונים בתוכיות למטה במקומו והנה תמשכתו לשדה זו שהיא מל׳ היא
תכתר כאשר יתבאר ומבחי׳ הכתר הזה יתפשטו הרחמים ע״י שבעה וזווג דהייט זרע היורה כחץ והנה הטל הזה
ותלבנינות והאריכות לפנים כדפי' שהוא תי' ידוע בתי׳ רחמים צמודים כעין הבדולח אמנם ישתתף לפעולת הדין
דיקנא והנה הבחי' התחתונה אשר לז״א יתקרי קצור ברדמ למטה כפי מורך בבדולח הזה שמראה כל
אפיס ויש בו דין קשת נאשר יתבאר ענייני הפנים בז״א הטונים האודם והלובן ועיקרו לובן כך עיקרו רחמים
ומיד יתפשטו הפנים האלו תארוניס ויושפע הלובן ומראה צ״כ פעולות הדין וכמו שתארנתי בעניינים אלו
ותארינות מתבחי' תזאת שהיא ארך אפיס הא׳ המיוחד בחש״ק שער ג׳ סי׳ צ׳ .והנה הטל הזה אחרי רדתו למל׳
הזה ויתפשט לפני׳ תי׳ שביעי לדיקנא דאריך ומשס על ד ה יהי' תחיית המתים ממם למטה שהיא תשפיע
י:,פםט לז״א ויתארנו פניו והיינו מת שיתוקן שם ויעשהאותו למטה לתחיות בו את המתים וגשמים והמכין כי
ארך אפיס מצד הלובן תזה וזה לעתים בהיותו מתארך המיתה שלטה והפרידה קשר משמה והדוח ומפם והנוף
ומתמלא משא״נ הפנים אשר לא״א שתמיד הס אדוניס ולכך ע״י הטל הזה דהיינו יה״ו היורד למטה לשדה דמעו
מצד הנקודה הזאת שתיא נלל נל תמציאות : ה״א כמו שסגולתו בספי׳ קושר ימ״ה יחד כך בחון
ן הנה האחד הזה שהוא עצם ננוקז ״ שהיו״ד יקשור סוד נר״ן דהיינו בינה תו״מ וכיון שהטל מהחיים פרק
1
תתחלק לג׳ חלקים כרפי׳ והחלק הי״ג הארוניס העליונים יבטל המיתה וכל הפועלים כדפי׳ עצמי
הוא העליון עצם הכתר הוא המטנה נולגלתא להיותו ראש בחש״ק סי׳ ד׳ שער נ׳ :
ל נבר פי׳ שרחוק מאד לייחס נאן חילוק לכל המציאות הוא בחיי הנק׳ עתיקא דעתיקין והטעם כי פףק
בחי׳ מפני האדיקות אשר לנתר בא״ס תבחי' נולס אשר לנתר יקראו עתיקי[ וסבי[ מפני שהס י
סיטת
ח פ ב עי
סב אילימה ™ ״ י ח מ ה ב ד ו ל ח
ז ספר
נאמר שימצא איים בנאצליס כלס נאמר שכל שפי׳ כלול׳ סיבות נל וקרומות לנל המשתלשלים למטה והתי׳ הזה
מי׳ ובנתר שבה יתפשט שוד אור גלגלתא דא ובתוך הוא סבה לסיבות ושרש לשרשיס ולזה יקרא עתיקא
האור הזה האור נשמת חייהם דהיינו שור א״ס בתונס דעתיקין סבא דסבין קיש קדשין דקודשיי׳ יירצה קדשי׳
ולזה תחיל׳ יתפשט לשוד תיקוני דגלנלתא דז״א שהיא והס הספי׳ העליונות שהס קדשי׳ בהעלמן מצד החכמה
דרך נלל גלגלתא לנל השפי׳ ודרך פרט יתפשט לסוד וזהו םנולת הקדושה להמשיך הקדש מן הנח״ב לאבות .
גלגלתי׳ לנל הספי׳ ולא זאת אלא אפי׳ לסוד מפרדי׳ והטעם שנל מקום שאור הקדושה מתפשט מיד נטהר
בבחי׳ וחיה למטה בהינלות בהיותם נכללים גסוד ונקדש ולזה אנו ממשיני׳ מן הקושי׳ שהם מצד החנמה
האצילות לייחוד העליק דהייט סוד נל אשר יעבור תחת קדש ודאי לקדש התחתונים להעביר החיצונים וניון
השבט דהיינו שהם המלניס אשר נועדו הינל אל היכל שהחיצוניס מתעברי׳ והריני׳ מתטהריס מדינם הקשה מיד
ונקשרו ועברו יחדו תחת ׳הייחוד שבט הזיווג העשירי הרחמים העליונים נראים שס וז״ס הקדושה שאט מקדישים
דהיינו בחי׳ עליונ׳ אשר להם יהי׳ קדש ל״ה דהייט בעשרה להמשנ׳ הקדש בדפי׳ .והס ג׳ מנ״ר בדפי׳
שהם עולים ונכללים בסוד התפשטות אור הכתר ובתוך לאיות אמנם הבתר קדש קדשים דהיינו שהוא מתעלה
אור הכתר אור א״ס וסוד אור זה מקור לכל המאורות להקדיש בתוספת קדושת לקדשים הנז׳ ויש עוד קדש קודשי׳
אשר בסוד גולגולת אשר לכולם בענין שכל מקום שימצא דקודשיי׳ בתי׳ זה שהוא להקדיש הקדשי׳ שהם התי׳
שיעור קומה והנמה יעשה שם עליו גולגולת ועל הגלגל׳ להקדיש הקדשים התחתונים שהס הספי׳ למטת ־ והנה
א״ס והנה תיקון הגלגל׳ הוא מא״ס ומגלגלת זה יתתקגו הקדושה חלה על החול שהחול מתקדש ונעשה קדש
כלס כדי שלא ימצא שוס הנהגה נבדלת ממט חייו והקדש נבדל מן החול ולזה הספי׳ חייו חו״ל בהיותם
שהוא הפועל הכל ואיך נעלם ע״כדכרי רשב״י באדרא מתלבשים במקום החול לפעול ע״י הדנים החיצונים
וכשעת פטירתו רצה שההנהנות הס א״ס בכתר וכמר ובהתקדשס יובדלו מן החול ויסולקו מן הדינים ות״ס
בחכמה כדפי׳ .ולפי זה נחזור לכלל ראשון שסוד החכמ׳ המבדיל בין קדש לחול וזהו והבדילה הפרנת לנס בין
לבוש לנולגל׳ זו וגלגל׳ זו למש לא״ס וימצא המציאות הקוש ובין קום הקדשים שסוד הפרנת הזה יש בו נמה
יחד לכל גולגלתין ולבוש זה הוא מה שפי׳ לעיל ששוד י״ג מדרגות בבמה מקומות ולעולם חנמה אס החנמה
אלו אינס בבחי׳ הכתר עצמו אלא מצד החכמ׳ ומהחכמה הקדומה לקדומות שבה סוד המלניס בדפי׳ בממד א׳
יבחנו בכתר והס ג׳ ראשי ההנמה כדי שמהם ימצא והיא מבדיל׳ בין הרצונות לתיקוני הבתר .ואס בנתר
הנהג׳ בכל המציאות ועדיין יש לכוש ללכוש כדפי׳ בעין עצמו בתיקונו יש פרונת פרוסת בסוד המח ואס בסוד
כל ושם מקומו ועס שהוסיף ר״ש ראש ג׳ כשעת הכתר החנמה מבדלת בין הבתר לבינה ותי׳ ז״א וביוצא •
פטירתו שרצה שהעלם בחי׳ הכתר הזא׳ נעלמ׳ מאד ובן יש פרונת פרוסה בהינל קה״ק ויש עוד בחי׳ והנה
ו מ כ מ ה שבכתר עס היות שהיא מוחא סמימא לא כ״כ נאשר נייחס נל הקדשים בתי׳ האלו העליונים אשר לנתר
וראד שנתן מעלה לגלגלת׳ על מוחא ועס היות שאט נתייחס הנתר אשר לנתר דהיינו גולגלתא יקרא קודש
רואים •בנמשל שהמוח סביב ממלנלת בנמשל איט כך קודש־ן דקודש״א להיותו מדרגה עליונה על נל הקדשים
שהרי בחי׳ זו נתר עליון המתעלה והוא נעלם מאד ונאשר יתפשטו קדושותיו יתקדשו ויתארנו הקדשים
והחנמה היבלות עם היות שבמשל הנתר גולנלתא הינל שהס התי׳ אשר למטה בנתר עצמו שהם מקדישים סוד
למוחא ולזה רצה בשעת פטירתו והשנים שהנתר בתוך הספי׳ נולס להבדיל בין הפעולות הפועלות בחול שהוא
החנמה והס ג׳ ראשי ההנהגה הא׳ החנמם שהיא נעלמ׳ סוד היצירה הפועלת בטמאים ננודע :
וענ״ז נעלם מאד ובל הבחי׳ שמתבארות בתי׳ זה הנה הבתר הזה שהוא גולגלתא בחי׳ א׳ פרלו ח
גולגלתא יתייחסו אל החכמה שבו שהכל ענין א׳ .הב׳ לת" ושרשלשרשיס מ א לבוש לאור איים 1
הכתר גולגלמא דא ומא מתלבש בחכמה מוחא סוד חכמה להתלבש ולהמצא לרגהיג נל רגמצאיס והוא נמצא בבל
קדומה זו .הג׳ איט ראש ולא מכלל הראשי׳הנז׳ מפני הספי׳ ובבל הפועלים שאין פועל זולתו בדפי׳ בעין נל
שמא בא״ס והיינו סוד העצמות המתפשט והכל עולה תמר והנה נשא לא״ס הוא הבחי׳ הזאת שעם היות שפי׳
לענין א׳ רק שנוסיף העלס ולמש ללמש בזולת מה בת״א עני! הרצונות והמלניס הנל נשתריט ואין לנו עשק
שיוסיף הלבשה בחנמה ותמנה ודעת בתיקו׳ ז״א לקמן זולת באמרינו א״ס ונתר דהיינו גולנלתא דא ואין לנו צורך
בע״ה : לפרש עוד ומי מאור זה יעש׳ מצע והיכל לא״ס ובאשר
פרק יצ״ל במשל
ט ב
אילימה » ׳ יי עין הבדולח ת נ ס^ף
שאנו רואים כדינים הקדושים שהם שרשים נדנים
1
1
החיצונים וקיומם מהם א׳ וענ"! הס רחוקים מתם שהרי אויר וסודו דרך קצרה הוא או״ר י׳ מלת
הריני׳ החוקים החיצוני׳ למטת ותדעי׳ הקדושים מציוני׳ דהייט י׳ חנמה או״ר נעה וטדע שהנינה הינל אל
למעלה ומתקיימים אלו מאלו מפני היותס סכתס ואין החכמה ולכך יננס י׳ נאור נקודה נהינליה ויעשה אויר
חוכה שיתקשרו ויתאחדו אך החכמה סואת נעלמ׳ אמנס יש נאן לדקדק שהיה ראוי שיקרא יאור או איור
ומהנעלמ׳ תהי׳ ראש לתנתנ׳ תמיד ומחיות׳ המתפשט או אורי מה טעס נק׳ אויר ולזה נאמר שאותיות אור
ממנה ימיו כל ההויות והיא אינה מתפשט׳ לתחתוני׳ הס נ׳ ספי׳ הנכללות נאור שהס נינה א׳ מודע אל״ף
כלל וההתפשטו׳ הוא סוד הדעת דהיינו השער והיא תתן נעה ו׳ ת״ת נסור ו״ק ר׳.מל׳ שהיא ראש לנל המשתלשל
חיות ונשמה לחכמה הנמצא׳ במקומי דרך הדעת שהם למטה ונולס נתוך הנעה ויונללו ויעשו אור והנה
שוד השער כאשר נאמר ואין הכוונת שאין כחכמת הזאת החכמה אינה מתפשט׳ להתלנש דוקא ננחי׳ הנינה
השתרשות הנמצאות ח״ו שכל מקום שתאמר מלת חכמה שנאור נדי שיקרא יאור ולא ננחי׳ הת״ת שנאור נדי
מחייב ציורי הנמצאות והידיעה בחכמה אמנם יתמצאו שיקרא איו״ר אלא ננחי׳ המל׳ נ ד שתק׳ אויר ותנה לא
שם בידיעה ויתעלמו ולא יפתחו לחת כלל זולתי מה 'תענוד אל הר׳ אלא דרך אור ולזה אור לנוש היוד והייט
שינלה בסוד הדעת ואותם המחשבות שהם בחכמה הקדומה יהי אור נפתח אור ונעשה לנוש לאות יו״ר ונעשה אוי״ר
סתומות ונעלמות בלתי מתגלות כעין דמיון החכמה והיינו קדימ׳ החנמה אל הנינה ואח״נ ימצא הנינה
העליונה שבה סוד המלכים הנעלמים ולכך בסוד תי׳ רעשה לכוש לחנמה ויקרא סודה אויר והנה נאשר יבקע
החכמה לא נדע רק שהיא לבוש לכתר והיא נשמה לספי׳ החכמה האור והלבוש הזה יתפשט סוד התפשטות׳ ויעשה
כלס כדפי׳ מנין תראשיס ויתמצאו הנמצאות לחיץ בסוד הנמצאות למטה ו מ ד יאמר יהי אוד שנשאר אור
הדעת כדפי׳ .ועתה יש לדקדק כיון שכך הוא עצם ונתפשט׳היו״ד ואין ספק שמנעה.ננקעהלהתפשטו׳ האצי׳
הבינה .קי־ומא דאוירא שהוא מלבישו המוח ומעלימו שהס סוד ד״ו פרצופין מלוי היו״ד והנקיעה הזאת
מהיבן יצא ולזה נאמר שדרך סוד אוי״ר הוא קשר אור מתנקע הוא סוד ל״נ אל״היס דעונדא דנראשית דהיינו
י׳ וההשתלשלות היא שהכתר יוציא חכמה והחכמה יוציא ל״ב נתיבות חנמה שהחנמה מתפשט׳ והנעה ננקעת נדי
בינה והיינו י׳ אור ואח״כ יתלבש י׳ בתוך אדר דהייט לעמר החבמה ולבך יתלבש החבמה בבינה וננקיעת
התלבשות החכמה בבינה ודבקותם יחד כדי שיתפשט ויקראו ל״נ נתימתיה בשם הבינה .סוד החבמס מוחא
החבמה דרך הבינה וענין זה נסתם ונעלם בחכמה זו ולא העיר שנקע׳ סוד הגלגלת וירדה דרך חוט השדרה
נפתח בלל אלא דוקא בסוד הדעת בדפירשנו : ונתלנש׳ ננל סוד תי׳ גוף דהייט המפשטות הקצוות ובך
במציאות החבמה הנעלמה הזאת לא ביאר י ft"lB מס ל״ב נתימת מבמה ח׳ ספי׳ נסח־ ר׳ נחי׳ הס ח׳
מויות שמס ל״ב אותיות ומנה מחנמת אשר עלנלתא דא
ר״ש באידרא חילוק מוחות אמנם ממילא י
משתמע דאע״ג שהיא נעלמ׳ היא מתחלקת לנ׳ מוחיס דהייט חכמה קדומה נסה־ אוירא דגלנלתא דמייט סוד
דהיינו סוד הנחי׳ שפי׳ בנלגלתא שהם ד׳ לסיטרא חד התלנש׳ נמנה שם לא תתנקע ולא תתפשט אלא היא
וד׳ לסיטרא חד ודי לסיטרא דאנפוי וחד לעילא כדפי׳ מתלבשת בבינה ושוקט׳ שס והטעס שהכתר שבל והמשניל
בפי ו׳ בענין שהס י״ג מדות ובשעת פטירתו פי׳ שהם חכמה והמושכל בינה והבל דבר א׳ הוא וחבמתוונע׳
במוחא .והענין שבשעת פטירתו נתן העלס לגלגלת׳ וגילוי והמתחדש נין ב׳ הבל אחדות גמורה ולא יתפשט ולא
קצת למוחא ולכך יחס הנחי׳ האלו אל המוח ובאידרא ימהוה ממנו הויה מחודש׳ בלל שהבל עומד נעצמו נאמדות
נתן גילוי אל הגולגולת והעלס אל החכמה לכך נתן הנחי׳ אמנס יש לדקדק.שביון שבך הוא מה יעשה החבמה שס
אל הגולגלתא ועתה כלמוד מנין נ ׳ שמה שיבחן הכתר ומסיק יתפשטו הסויות אס מבמה ובינה יתקשרו יתלבדו
ינחן החכמה בתוכו ומה שינחן החכמה ינחן הכתר שהוא יחד ולא יתנקמו .וי״ל שבל התפשטות החבמה הזאת
גלגלתא שהמוח בתוכו א״נ הס ג׳ מוחות דהייט סוד י״נ אינה עצס החבמה אלא סוד הדעת שהוא סוד השער
ד׳ לכל מוח ומוח והנחי׳ הנקודה העליונה הכולל׳ הכל שמוא מתפשט ממנמ והיא נעלמ׳ תמיד ומחכמה מזאת
והס סוד י״נ ולא ירוחק היות ענין זה סוד יו״ד ה״י מיא חכממ שמיא קיוס מנמצאומ כלס אמנס יתקיימו
ו״יו ה״י שהס ג׳ יודין ג׳ מוחין ויו״ד א׳ היא נקודה יאמצאומ ממנמ עס היות׳ נעלמ׳ כדרך קיוס ממחת
ראשונה ואלו הס סוד י״ג כאשר אות יו״ד מתחלק לגי מםנתס העליונה עס היות׳ שהסבות לעלמות וכדרך
מלקים
פייא
סג אילימה *״י כ
״טי ה ב ד ו י ח
*יז ספר
מהיודי״ן לבל הס סוד ירד -הרי משם נובעות ו׳ מ מ ר ד מצקים הס נ' מוחות ונקודה שהיא כוללת הבל והיינו סוד
ובן וי״ו הרי משס נובעות וויי׳ן מהיו״יד בענין שהם ג׳ מוחא סתימאה שאינה נחלקת לחלקים אמנס השכל מחייב
ווי״ן נובעים מגי יודי״ן בזה ו׳ ו׳ ו׳ והס נ׳ יודיין היות נה כל החלקי׳ האלו והנה הס ג׳ הויות שהם חכמה
ג׳ מושי׳ ג' ווי״ן שבג׳ שמות הנז׳ בדפי׳ בפי ותטנה ודעת נקשרים יחד בזה הס ג׳ עוקצי ה־ו״ד
הקודם והנה בז״א יבחן השעה לגי בפי׳ מפני שיש בו שהיא נחלקת לנ׳ טוקז למעלה ו ע ק ז למטה ונוף גאמצע
ימין ושמאל ואמצע אבל באן אין ימין ושמאל ואמצע הס ג׳ יודין כזה Aואלו הגי כאשר יתפשטו יעשו ג׳
אלא בולא ימינא בולא רחמי והצדדי׳ הנז׳ בגלגלת׳ ר״ג יהו״ה יהו״ה כדפי׳ ואלו הגי שמות דהיינו יהו״ה
מכילן בחבמה הבל אחדות גמורה וענין א׳ לבן• לא שמות יתייחדו יחד כזה יי״י הה״ה וו״ו הה״ה דהיינו סוד
יבחנו הדעות השערות הממפשטו׳ מהמח לבחי׳ בלל'חייו שנים העשר יהיו טללים בחינתם אלו באלו רעש׳ שס א׳
ומה שהם ריבוי בחי׳ הוא לפי מציאות רבוי הכללות בזהיהו״ה ויתפשט ויתמלא בסוד המלוי בזהיו״דה״יוי״ו
לספי׳ בהשתרשס שס והנה התפשטות אלו השערות ה״י מ י הס סוד המוח והס סוד י׳ נחלק׳ לגי שמשם
מהחכמה פי׳ שהוא בדבתר בותלא רצה בזה שהוא נובעת יהיו י״ג והבל עולה לענין א׳ וסוד הנחי׳ האלו
התפשטות טבע מבין סדקי חדקי שא־ן הענין פתיח׳ וסוד השמות יורה שיתקשרו החכמה והתבונה והדעת
הראוי׳ להאצי׳ אלא שיסמם ויתעלם החכמה ואלו הדעות ייחוד וקשור א׳ בתכלית האחדות והנה כאשר יהיו נ׳
מתפשטין וחיים ממנה באלו טתל מפסיק ביניהם והיינו שמות י׳ נקודה וכאשר יתקשרו רמו י׳ אותיות י׳ ראשונה
הבינה הקדום והסובב והנולגלת על הבל בענין שהיא יש בה ג׳ עוקצים שמשם נובעים ג׳ יודין שהם נ׳ שמות
סוד מוחא בתוך קרומא דאוירא בתוך גולגלתא דהייט וזה הוראת הספי׳ הנעלמות שהרי הדעת שמו בעשרה
סוד חבמה בתוך הבינה ובינה בתוך הכתר זו במוך והמגמה יתפשט שמה בעשר והמקור שמהם נובעות
זו )ב״ח והנה הי׳ ראר שיתפשט הדעת .מתוך הפינה יממלק לגי נקודומ ויהקשרו ה״ גי׳ גהוך הי׳ ויהיו גלם
למטה ואיט אלא שיוצא מחכמה דרך הבינה אל מנתר גא׳ מיוחדים -והייט היומ י״נ מטעים נעלמים נפלאים
; ) ב׳׳ח והנה צורה זו לשבר את האזן ועתה ימצא בזה למעלה אינם אלו י״ג מדומ חחמוטח שהס י״ג חיקוני
הפך הסדר הנכון במעט הדעת התפשטות דיקנא גאשר יהג׳ אמנם ׳"ג אלו הס גסוד חגמה
והנאות והייט נדבתר טתלא והייט לשון נתר טתלא יהי׳ נו סתימאה נפלאה גאשר נגנה שס ימ״ה הקמו־ז גגחר י׳
סוד הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלוטתמציז שגו מורה על חגמה זו מעלמ' וגתוגיות אותה היו״ד
מן החרכים שדרך חלוטת ופתיחות שהכותל הזם שהוא יוגלל גל זה ומא פלא העלמ׳ דהיינו י׳ נקודה ונחלקת
גלנלתא כ׳ כתר עשר ועשר ת״מ ומ״ל ט׳ מ״ל ונמס לגי עוקצים וגל עוקץ לשם יהו״ה יהיו נ׳ שמות וימו י״ג
,
מאירי׳ השערות ומתפשט ׳ בעצם הכתר ומעצם הכתר יקראו בחי׳ ומפני העלמ׳ לא יגונה גה אלא אחדות נקודה סתימא
דהייט סוד הדעת וסוד השער ויהי׳ התטצצתו תחלה מן שאינה נפתחת בדפי׳ ולא יתייחסו שמות בנתר אלא אחר
החכמה שבתוך הבינה שבתוך הבתר ממטה למעלה מ ת ו מ ח התפשטות׳ התיקו׳ כספי׳ למטה ובן פי׳ בס״ד שאין ראוי
אל הגילוי לצד מעלה לצד הכתר האוסף הכל ואחייך לייחס אומיומ בנמר זולמי ממציאומ חחחון ישפו׳ בעליון
יתפשט השער אחרי גילוי עצמו להשפיע למטה .והנה אבל לא שיה״ באמח למעלה לרוב העלם וזה אפי׳
הטעם אל המציאות הוא שהכתר מאצי׳ הבינה מפני בהיקו׳ הנגלים בייש מעלמיס בעין גלגלחא ומוחא ועב״ז
שהוא חפץ בתחתוגיס דהייט הדעת כלל הנמצאות על הדרך הזה דרשנו במוח זה בל מה שדרשנו לא
התחתונות והבינה מוציאם מנח החבמה ואי אפשר שבאמח יהי׳ ט עני! חילוק מוחין .ובבר טדע שבל מקום
למלות למטה בסדר השתלשלות חבמה ותכונה ורעת שנאמר י״ב לגי חלקים יהיו בסוד נ׳ מוחין אלו או
לרוב העלם סבמר אמנם נמצאים שס בדבמר טתלא מה ישפטו בד׳ לדרך האחרח בדפי׳ דהיינו ג׳ י״ודין נ׳ ה״הין
שיהיה אחר היימ מנומל מ״ה ומלטה ו מ ס מציאותה ג׳ ו״וין ג' ה״הין לכך החכמה המחתונה ממבחן בג׳
משרש למעלה שורש קודם יוצא ממה שיחעלה במחשבה מוחין ובד׳ מוחין ויש בזה עוד ענין יחבאר במקומו :
להאצי׳ מנח החבמה שכמך הבינה שכמך מנמר V'h יא עס מוח שאין החכמה נפחחח מצד ©"p
1
יצא מביניהם המחשבה הקורמ׳ אל מציאומ אצילומ מ ה עצמומ׳ כדפי׳ עכ״ז ממנה יחפשט סוד
לפי זה השער יש בו ב׳ בחי׳ בערך שהם הפעולומ השער דהייט סוד הדעמ באשר ימבאר .ו מ ה ההמפשטומ
התמתוטמ אינם עצמוח אלו שער ולטש שהם יוצאים הדעת השער הזה הס סוד ווי״ן מהפשט׳׳ וטבעיס
מהעצמות
איילימן•! 6״יא *ייב &דג
עין הבחלח תשר
לבחי׳ נימין שהם כחי׳ שוטח כאשר ניאו בענין שמטעם מהעצמות כדפי׳ בפי ב' ובערך שהם המחשבה הקודמ'
זה לא נחלק בחי׳ רבות בסוד המוח שאס נחלק נמח כמו סיבת האצי׳ אל הבינה והחכמה שעולה מחשכה קודמ׳
שחלק בז״א המוחין שרשיס לפעולות דהיינו הדעות ואס לאצי׳ לתאצי׳ כדי ש־תאצל הדעת לזה יהי׳ השער שהוא
המוחין הס מחבחני׳ לימין ושמאל ואמצע דהיינו הדעת קודם ונובע מן החכמה אותה המחשבה לצד
ירד ה״י וי״ו ה״י שחילוק האותיות חילוק כחי׳ א״כ מעלה והיינו סוד תיקו׳ השער דרך כלל בתמונה משמי׳
מכ״ש שיהיו מחבחני׳ אח״כ השערות המשתלשלות ונובעות שהם אדים העולים מן המח דרך נקבי העור והגולגלת
מן המוחות אמנס נקשר המח על נקודה א׳ תכלית ייחוד ובאמת השער חופה ומעלים הצולגלת והראש והמח
וקשר ונאמר שאין בו אלא אחדות גמורה הסכמ׳ הרחמים והיינו הדעת המלביש הכל ששלש ראשונות כלס מתעלמות
הפשוטים כדי שיהיו השערות מצויי׳ ממציא׳ הא׳ הפשטות בדעת והיינו סוד כדבתר כותלא שפי׳ באדרא והיינו
ברחמים ולא יהי׳ בהם פוס בחי׳ כלל אלא כולם יחד סוד חיקו׳ השער שפי׳ כחש״ק שער ג׳ סי׳ ג׳ וסוד
בחי׳ רחמים .וא״ח הרחמים הפשוטים בהשואה א׳ במה הדעת הזה הוא נובע החיים מחכמה הנעלמ׳ לחכמה
יבדלו ויתרבו ויעשו בחי׳ רבות והכל חסד א ׳ .וי״ל המתאצלת במקומ׳ ונותנת בה כח להתפשט ולהתאצל
שהמציאות התחתון מחייב סוד הבחי׳ למעלה אמנם נל״ב נתיבות חכמה המתפשטים בחכמה בתוך הבינה
כולם חסדים כולם השואה א׳ לחסד אלא שהם בחי׳ מצד למטה נמצא כל כח המעשה הוא מהשער מכל שכל קוז
ההשתלשלות המחריב למעלה ותנה העליונים הפך י מ ז עושה נחל נובע אור עליון לכמה בחי׳ כאשר יתבאר:
התחתונים שהתחתונים ימעט כללות' ויתרבה שנוי בחי׳ p * l bי 3הנה בחי׳ הדעת תזה הוא השער כדפי׳
1
וכאשר יתעלו אל השרםיס יתרבה כללות׳ וימעט שנוי יהי׳ בחי׳ בסוד מספר הכללות אלף אלפים
בחי׳ כיצד הרי המ״ל במקומה דין וגבורה וימעט כללותם רבוא דהייט מצד החכמה רבואוח ומצד הבינה אלפים
דוקא עד עשר וכיוצא ויתעלה לת״ת ותהי׳ רחמים כדפי׳ בעין כל חמר ד׳ פ׳ י״ו וז׳ אלפים מצד הבינה
ויתרבה כללותה במאה וכיוצא וכאשר תתעלה אל הבינה המתפשטת ז׳ ספי׳ באלפים ומצד החכמה בעשיריות
יתמעט דינה יותר ותתמתק ויתרבו כללוחי׳ ובחי׳ דהיינו וחמש מאה מצדהמ״ל מספר החמשה ומצדהת״ת כמאה
באלף .וכאשר תתעלה אל החכמה יתרבה כללותה אל כעכץ שדרך כלל נבחנים מחכמה ומבינה ומתיח וממ״ל
הרבואות ויתמעט דינה וזה יתי׳ תדרך לכל הספי׳ ודאי שהם שרשים עליונים לספי׳ תחתוניות ואלו השערות
ומה גס בעלותם אל אריך אנפין דהיינו שיתרבה שיעור נאמר נהם ושער רישי׳ כעמר נקא והענין שהם רחמים
קומתם ויתמעט דינם עד איננו כי נמתק מכל וכל וטעס פשוטים והנה הצמר הוראת הרחמים אמנם מפני שיש
הכללות מן הטעם שפי׳ בעין כל תמר שהשרשיס רחמים שיש מבחוץ לנגדם לבן האדמי וכנון אברהם שיצא
והמציאיות לכל הנמצאות יתרבה בכתר עד אין תכלית ממנו ישמעאל ואינו לבן נקי וזה כצמר הנקי היינו
להיות שבו שרש הנמצאות אשר בחכמה ואשר בבינה הדחמיס הלבנים הפשוטים מכל דין ומכל סיגים כלל
ואשר בת״ת ואשר במ״ל ואשר בנפרדיס כלס מושרשים ימיט השרש׳ ז׳ ספי׳ בתכלית הלובן והרחמים ו מ ה דרך
שס והנה כאשר ירדו אל החכמה כבר מיעטו אותם כל מםפי׳ מחו״ג או בינה בחכמה מפני שישתלשלו לימין
הבחי׳ המשתלשלות כלס בכתר וכאשד ירדו אל תבינת ושמאל שיחזור רכלל זב״ז וזב״ז י״ה הייי וכדפי׳ בספ״ר
כבר מיעטו כל אוחס הבחי׳ אשר בחכמת וכאשר ירדו בשער השמות וכן בחסד גבורה בסוד העקידה הנני
למטה במ״ל כבר אין בה אלא שרשים לנמצאים התחתונים בני כרפי׳ בפ׳ וירא סי׳ וכאן סוד הבחי׳ האלו לרוב
ומטעם זה יחרבו הנחי׳ לתיקו׳ בכתר ויתארכו מצד רחמיהם כלס מתפשטים ממר^רס מסכימים על הרחמים
שיעור קומה הקרובה למאציל ולא כן למטה ולא יהי׳ הפשוטים בלי שנוי כלל ועיקר לכך לא יצטרט אל
ריבוי הכחי׳ לרבוי שנויי הספי׳ ח״ו ומטעם זה השערות ההמוגה ואל הצירוף אלו באלו אלא כלס ישרים לא
מספר הרבה ובלס שויס ברחמים ובלובן כדפי׳: אסתבך דא נדא ו מ ה בזה לא יתפשט הא׳ מחבירו או
יג כבר טדע שסוד וא״ו במילואה יוציא וא״ו פרה ישתנה או יעשה האי מה שינגד חבירו ח״ו אלא כלס
אחרת וסודה היסוד הכרוך בת״ח ת ו ף 1 רחמים פשוטים לא אפיק נימא מן נימא שאין זה ארוך
ובריח חשבי׳ חד ולפ״ז למעלה בשרש העליון תשער ברחמים וזה קצר בדין ח״ו אלא הס ריבוי בחי׳ החסדי׳
תרמוז בת״ת בסוד הדעת ירמוז ביסוד ויתפשט אליו הפשוטים נמצאו לשעשוע עליון להתענג בהם הספי׳
ונודע שיש כמה בחיי היסוד בת״ת אחר שאין היסוד העליוטת כאשד יתבאר והשואה זו נין לבחי׳ שער בין
אלא
סד אילימה ב
עין הבדולח חשד * ־ * * י י ןן^ף
אלפים עולמות עד אין תכלית ומספר וכולם גנוזים אלח ענפי תת״ת לכך ראוי שהשער העליון דתיינו השרש
ונעלמים לשעשועו ואין מי פידע׳ אלא הוא בעצמו בראם אל תת״ת כדפי׳ יתפשט לנימין הרבה שסוד הנימא
והאצי׳ לקיום הנמצאות ודרך כלל הס אלף אלפים רבואות הצדי׳ באומר׳ אין בין מיס תעליוניס למיס התחתונים
קונו׳ וככל קת ת״י נימין ובכל נימא ת״י עולמות ובכל נקבו׳ אלא כמלא נימא שהוא היסוד וכן אמר" הב״ה
עולם ז׳ מאה ועשרין עיבר שהם הקצוות שסתם עיבר מדקדק עס חסידיו כחוט השערת ומלת שער בלת״ק
הס קצוות ורבוי בחי׳ אלו הס נובעות הארת ליתן רממיו. אינו שערא א׳ אלא רבוי תשערות א״כ תנימין הס
ודרך כלל סוד הדעת ישתלשל כמה כחי׳ בג׳ מדרגות בחי׳ היסוד וכחי׳ רבות ליסוד בת״ת ולזה פי׳ כלקוצא
תמדרגתהא׳ קוצידשערי דהיינו עד הת״ת המדרגה הב׳ וקוצא דהיינו משך וא״ו קוצי תתחתון שהוא נמשך ליסוד
נימין דתיינו היסוד המדרגה הנ׳ בעולמות דהיינו תכינה אית בת ת׳ וי׳ נימי דשערי דהיינו בחי׳ היסוד כחושבן
שתיםוד ותת״ת בסוד הרעת בין חכמה לבינה יוצא קרוש וכל נימא ונימא לתיט בת״י עלמין והנה הקצוות
מחכמה הנעלמת ומאיר בבינת הנגלים תם תעולמות , ,
באומר׳ קווצת רסיסי לילה ומפ׳ כתי׳ קווצות דהיינו
והעולמות בינה מאירי׳ לכמה בחי׳ קצוות דהיינו שהיא ו״ק תנקצוות בסוד משך תוא״ו והתפשטות׳ והיא
בת ז׳ וב׳ בחי׳ ט׳ תיקוני׳ דדיקנא דזעיר שבבינה מתנוצצת בקדוש והענין בסוד קדוש ק׳ ק׳ הס ג׳ מדרגות
והיינו ז׳ מאת מן ז׳ ספי׳ ועשרין מצד בחי׳ חו״ב בסופם תקדש תם ב ג ״ ר ששם מציאות קדם דהיינו החכמת
העלות ונכללות בשבעה והס מתפשטת לעיבר שהם מוחא שעלי׳ נאמר קרש ישראל לה׳ ראשית וכדפי׳ בפ׳
הקצוות למטה: משפטים ם״ כפ׳ ואנשי קדש תהיון לי ועל" נאמר קרש
£רכ״ן יד כבר פי׳ שכל שער ושער דהיינו בחי׳ לה׳ כציץ אמנם הת״ת נק׳ קדוש כדפי׳ בפקודין פיקודא
הדעת יש לו מציאות בעצמו שאין להכלל לקדשא ובהסתלקו למעלה יוכלל סוד וא״ו בתוך קודש
בחבירו מפני שכולם רתמים פשוטים הנה כל שער ושער ויעשת קדוש בכתר וכד תייבין הנהו שמיס לדוכתייהו
לעצמן מתלהטן בסוד תוספת הארה הטספת להם נק׳ קדוש ב׳ כרפ" םס ולכך ק׳ א׳ ככתר וכ׳ בת״ת
ממקורם ותליין בהתפשטות א׳׳א שאינם בסוד שברים ונ׳ ביסוד והמל׳ קדוש׳ דהיינו קרום ה׳ ומטעס זה תמח
ותרועה שהם מתיקו׳ שער ז״א מצד הדן אלא תליין קדש ומשך השער ממנו קדוש וכבר פי׳ סוד המוחין
ומתפשט" כארינות והתפשטות׳ בתיקונא מצד רכות שהם ד׳ נפלאים כדפי׳ הנה סורס יהו״ה י׳ ק׳
הכינת שהם נוכעי׳ מחכמה והס בסוד תיקו׳ הבינה יפ״י יענו ק׳ והיינו ״ עשר פעמים ש׳ בינה מח שני
ושפירן בסוד התפשטותם בת״ת הנק׳ שפיר מפואר יפה ד״ו ת״ת ומל׳ ב׳ מוחו׳ אחר" דהיינו קדש יהו״ה ממש
והס מתפשט" להעלים סוד גלנלתא דהיינו הכתר עצמו ועוד יתחלק הת״ת ביסוד לענין קדוש והיינו קדוש למטה
המתעלס ובלתי נגלה שאין הכתר נגלה אלא בסוד הדעת בענין שהם קרוש א׳ המח בעצמו קדוש ב׳ בקו'י דשערי
דהיינו סוד השער הנראה והנה הכתר אין בו בחי׳ ימין בת״ת קרוש לשלישי ביסוד ויתפשט למל׳ ותהי׳ קדוש׳ כדפי׳
ושמאל חיו שהכל ימין כלו חסד ובלבנינות פעולותיו ולזה כל נימא ונימא לתיט במאת וי׳ עלמין שתעולס
תמיד יתלבן אמנם כבר פי׳ שסוף סוף הס י״ג בחי׳ בעצמו בבחי׳ הנקב׳ בינה אומר שהכל א׳ וכל עו׳ ועו׳
לגולנלתא ולא שיה" בתם שמאל כלל ועיקר אלא עד שער עס תיות תרמז למל׳ םתוס מצד עצם הספ" המעלימות
סוד הדעת יעלים סוד הבתר מהאי סטרא ומתאי םטרא תכתר וגנוז שנגנז ולא נרמזו בחי׳ נעלמות אלו בשער
כל בחי׳ הכתר זולתי בחי׳ הבינה שהם בחי׳ התיקו׳ בעצמו אלא מקוס שיכלה סוד תשער שם יהו אמנס
המתפשט" מצחא ולמטה ממנה שאין שס שער אין הדמת
נעלם תכלית תעלם ונסתלקו תכלית סילוק עד שאינם
מכנה על בחי׳ אלו ולא שיה" שס קרחה ח״ו שהקרחה
רמזים ברמזי הת" שהרי אינם לא בשער ולא בשום ציור
היא בשאר תיקו׳ ז״א שהם דין .אמנם הטעם הוא
נמצא והעולם הנקביי הזה הנעלם להיט למטה לשבע מאה
שבחי׳ הדעת האלו אינם מבח" הפנים אלא השער נפנה
מצד הנקב׳ בת ז׳ ועשרים בסוד ב׳ בחי׳ על השבע׳
לימין ולשמאל לשני הצדדים כלס רחמים ומעלימיןהכתר
שתם חו״ב עיבר דתיינו בחי׳ הקצוות וספי׳ תחתונות
מבל צד זולתי פאת התיקו׳ שהוא בחי׳ הבינה הפונה
וסודס כתר ק׳ דהיינו סוד תתפשטות תר״ך עמודי אור
להתתקן .והיינו שנמשכין מחנמה הנעלמ׳ ומעלימין בחי׳
ומאה בכל עולס ועולם ובכל נימא ונימא קדוש עולמות
הכתר שהחכמה בתוכו ובחי׳ התפשטות׳ ברחמים גמורים
וככל PPוקוץ קדוש נימין והס אלף אלפים רבואות
מתפשט״ באריטת הבתר בתבל" הלובן שאק בהם שום
ת׳ אלפים שערות ישתבח שמו הבולל במה אלף אלפי
תערובת
W B
אילימד! ׳ ffB
עין הבדולח תמר ב "יי
6
ס5ף
נאשר יתגאו .הב׳ שער הזקן שהוא נמשך שס מקמי תערובת והס מתפשטי׳ ומניעים להשפיע עד החכמה
אומר והנה השעו ואייו זה מרה לשער הראש וזה מדה והבעה שהס ראשי׳ לכתפי׳ שהס חו״ג שבגופא דז״א
ג ע
לשער הזקן ונין שער לשער אזניס והיינו טוו התפשנוות ק שהחכמ׳ ובינה יונק" מסוד הדעת הזה שבכתר
הרעת מפנמה שער הראש ומנינה שער הזקן ונין ו ע ת והנה הבינה בה ב׳ בחי׳ הא׳ בחי׳ פניס ובחי׳ זו ממנה
לרעת האזנת הקשנת התפלה וכאשר תבחין האזנה זו נין יעשה תיקו׳ א״א מבח״ מצחא ואילך כאשר יתבאר וזו
נ׳ ועות אלו יווה על טוו סאזניס היות נחי׳ חו״נ יחד אין הדעת מעלימה ומכסה על" אמנס הבינה יש בה
ולזה יתייחד השמיעה לנ׳ מוות ועיקרו עולה אל המש בחי׳ הדין הקשה שהרי היא עיקר ההנהג' בדיני׳ דדיני׳
והשמיעה יתייחט לבינה כעין הלב שומע הלב מנין עס מתעדן מינה ואותס הבח" מושרש׳ בה בלי ספק שהרי
,
היות שזה בתי׳ זעיר ועולה אל המח חכמה א״נ יהי׳ היא נאצלת מהכתר אל מקומי ופועלת שס האחורי ׳
לחנמה ולבינה כדפי׳ בפתחי המיטה שהם הוד יו״ד והדני׳ ומינו עורף הפך הפניס כאומרו כי פנו אלי עורף
מוחא שערי! מכאן ומכאן ובאמצע הוד א׳ או שיתמלא ולא פניס והנה סוד הדעת ברחמיו מכסה שאין בבינה
ואייו או וי״ו דהיינו טודה בי! ב׳ ווי״ן והיינו סוד האזנה ההיא מתנל" שוס תיקו׳ מתיקו׳ הדני׳ כלל והיינו סוד
בכתר בין ב׳ דעות שהס דעת מהחכמה ודעת מהגינה השער המכסה על הצואר שלא יראה העורף והדינים :
שער הראש ושער הזקן : טו הנה עני! אזני׳ בא״א לא נזכר בדברי ר״ש פרק
יו ענץ השער הזה מאוחר אל האזניס מפני פרק ממש בתיקו׳ עצמו אמנם נזכר בב׳ מקומו׳
הא׳ בשער דהיינו סוד הדעת שנמשך בענין שאינו מונע
שהאזניס הס סוד חו״נ כדפי׳ גפ׳ ע״ו
האזנת האזניס כמו שער ז״א שהוא דין ומונע כניסת
והשער בסוד הדעת ת״ת לכך הוא מבתר אודנוי והאזניס
הבקשה והתפלה אלא פונה לצדדים ונותן בחי׳ הגלוי אל
עיקרס מהבינת ותשער בסוד תדעת ונודע קדימת
בחי׳ האזניס .הנ׳ בסוד הזקן בתי׳ אמר מחי׳ מקמי
הבינה אל הדעת ועוד השער הוא לבוש והאזניס עצמו׳
אודטי דהיינו שסוד תי׳ זה נמשך מלמעלה מבח״ אזניס .
וכבר נודע ופי׳ בזה בפ״ב אמנס עכ״ז השער יהי׳ בו סוד
בענק שסוד בחי׳ האזניס בין סוד הדעת שער הראש
ההשואה ממורה עס היות מוצאו מבחי׳ י״נ שבגולגלתא
דהיינו דעת המתפשט מן הכתר ובין שער הזק! דעת
כדפי׳ לעיל עכ״ז כל הבחי׳ על צד ההשואה הגמורה
המתפשט מן הבינה ובסוד אזניס עצמן לא דבר כלל וכן
כדפי׳ לא נפיק דא מןדא שהתפשטות׳ שוה עס היותס
הוא ממש בס״ד רמזס ברמזים אלו ממם ובהן עצמן לא
מבחי׳ הרבה דהיינו י״ג בחי׳ שבגולגלתא כדפי׳ לעיל
נאמר דבר ומה שנונל לומר בהס דרך נלל שהאזניס חיוב
והס ס״צ בחי׳ כמבואר על צד שלימות ההשואה והשערה
ודאי שיהיו למעלה והיינו סוד בחי׳ האזנת תפלה בלי ספק
א׳ והתפשטות א׳ עד בואס אל העולמות הנז׳ כדפי׳
אמנס מאזנים למטה יש בהס הבחנה לשמיעה אס תפלה
בפ׳ י״ג והנה הצדיקים שהס עוליס בסור נשמתם ונקשרי׳
ראוי׳ יתקבל ואס לאו לא יתקבל מפני העקמומין אשר
בסוד הבינה נהנים שס בהשגתם בעולמות ותיקוני השער
באזניס ואין כן כאזכי א״א שהס רחמיס פשוטים ומקבל
ויופי רחמיהם ושלימותס והיינו שהגן להס בינה והעד!
נל ספלה העולה םס בענין שפ״ מה תצעק אלי אלי
העליון שמתעדנים בו מחכמה ותי׳ הכתר דהיינו עדן
דייקא שהי׳ לו להתפלל למעלה והמעלה שס תפלתו אינה
עילאיי יעד! תתאה ב׳ חכמות וכן היסוד בעלותו אל
נבחנת אלא מ ד נכנסת ברחמים עליונים אמנס בחי׳
הבינה יונק מהחכמה והכתר בבחי׳ השער הזה מפני
עיקר האזניס הס בחי׳ חו״ג שבגבורה ובכתר הכל רחמיס
שהוא מושרש שס וע״י הוא יניקת הצדיקים מאור תי׳ זה
ואין שס גבורה שמאלית ודין אלא כולא ימעא ו מ ה
מפני שהנשמות בעלייתם בדקות׳ תלויים שס והיינו
האזניס הס בין ב׳ מיני שער דהיינו בחי׳ הדעת .הא׳
הצדיקים שזכו לנשמת האצילות מעולם הזכר .והנה סוד
בחי׳ שער הראפ ממשך מאחרי א מ ר שאין האזניס
השער מתפשט מהנולגלת דהיינו סוד הדעת מהכתר
עושים שס פניס אל השער הזה שהוא סוד המשכת
ונותן מקוס להגלות העליס פנימה לשער דהיינו סוד
צינורי השפע מהחכמה העליונה אל החכמה התחתונה
הבינ׳ שבתוך הדעת והדעת נפתח ונותן דרך להראות
, כדפי׳ בפי אמנס הס לעצמן ולא שיהי׳ שס אחוריים אלא
התי׳ שנבעה הנעלמה בכתר שהרי פ ׳ שהחכמ׳ מ ך
המונה שהאזניס הס גחי׳ מתפשטות לפעול למטה אעס
הבינה ונינמ בכתר וכתר צולגלתא וממנו נתפשט הדעת
טתניס פנים וקשר עס השער כלל שאק האזנה תחמנה
טתן מקוס מזה ומזה לא ימין ושמאל אלא הכל ימין
טרם הממה ההיא ולא מונעת האזנה נמניעתו נז״א
וחסדים ומבין מ ס ר י ם מוסיף עוד לגלות תוכיות הנינה
תי׳
סה אילימה B
״ ,!< r cיח ,B
״ תמר פ ז עין הבדולח 0פר
תי׳ דא־־יך מצחא ואודנין ועייני! וחוטמא ודיקנא כאשר החכמה הנעלמה ואמר שעונג הצדיקים מכאן כאומר אז
יתנאר והגבול המשוער לפתיח׳ זו היא י״נ נימין דשערי תתענג על ה׳ ודאי שהענג עדן נהר גן הוא סוד האורח
דהיינו סוד וא״ו וא״ו מהאי סטרא ומהאי סטר א וני! הוה דהיינו ר״ע עלמין והס על ה׳ ודאי דהיינו לעיל מז״א
כ׳ ווין יתגלה א׳ דהיינו הסוד של הכתר דהיינו התפשטו׳ ואפשר עדן חכמה נעלמה נהר האורח הוה גן הבילה
ששם מתענג" הצדיקים כדפי׳: הפנים :
והואמתנחן פי׳ ר״ש כשעת פשירסו ס ״ ד׳ משער ג׳"1B
יץ הנה השער סתס סוד הדעת pיח £ךד
1
נחש״ק שהכתר נכח״ היותו מתעלה על נל נסור אלף אלפים רנוא ושנעת אלפים ותייק י
וה״ס ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים וכוי .הספ״ אפי׳ חכמה ונינה מהארתו ואורו מתעטרין נל
והס כסוד ווי"! ואמנם ואייו ראשונה יסוד ועיקר לכל עטרי! והענ־ן שהוא כתר וכתר על הכל וגס אותם הספ*
הווי״ן היא ואו שהם י״ג כדפי׳ ונפלגותא דשערי יסוד שמתעטרות דהיינו המל׳ העולה להתעשר על ראש צדיק
מיוסד לכל הדעות עצם הדעת ויסוד מוסד לכל הווי״ן או לאותה אשת חיל עשרת כעלה שהיא עטרה ג״כ על צל
עצם הוא״ו ה״ס אורחא דאהיל כפלגותא דשערי והיינו החחחוניס והנה כחי׳ עיטורה על ראש כל אותם שהיא
אמצעי לשערות לדעות והס מסתעפים מכא! ומכא! לכל מתעשרת עליהם הכל מאור הכתר והשפעתו וכן נל
צד והיינו גולגלתא א׳ פלא ודאי ובאמצעות אלף מתהלך כחי׳ הספי׳ שהם כתרין שמציאותם וסדר אצילותם הס
ומתפשט׳ ואו כזה א וסוד הוא״ו הזאת המתפשט הוא כתריס קנועיס לראש אצילות אשר למעה מהם כלס
סוד הדעת המיוסד לכל הדעות והנה כל הדעות להם נכתריס מאתו ונכחו ונהכאתו מאיריס ומתלהניס מאור
מנוע מן החכמה כדפי׳ אמנם עיקר הדעת שממנו להכ אורו וגס מה שהכתריס או העטרות האלו מאיריס
יחאצל האצ" למטה הוא סוד האורח המתהלך נאמצע כל לזולתם הכל מהעלם הכתר והארתו ועכ״ז הכתר נעלם
הדעות והתפשטותו יורד ומאיר למאחן וע׳ עלמין שהם כלתי נגלה כלל וגס כל מה שיהיו הספ״ מאירות נאור
סוד כחי׳ כל קו האמצעי דהיינו מאת! כסוד ו׳ מהת״ת ימין גנורה וחסד ממוח וגס מה שהגבורה נמתקת
מאה ו׳ מהיסוד מאה א׳ מהמל׳ שכעין שהיא כת שנע ומלהנח סוד האהנה ממנו וגס מה םהגנורה פועלת
ואלו הס עולמות מא׳יא נעלמים שרשים ככתר לספ" האלו דיני׳ ג״כ ממנו נסיכת הסתר פניו הכל ממנו וידעו הספי׳
הנז׳ ומני' נהיר אורחא להתאצל למטה סוד הכתר המאיר קנלתס והארתם משם שאין העלמו כהעלס א״ס שאק
הספ״ משיגים נו ויודעות יניקתם ממנו : קו האמצעי הישר עד היסוד כתוכיו׳ הכיני דהיינו שנובע
יט הנה פי׳ נפי הקודם שכל הספ" הארתם שם אור צנח" היסוד בהתעלותו וכן לצדיקים הזוכים פ ל ה
והנהגתם מתוך אור הכתר ככל נח" ולזה י להכלל בכינה נסור עוה״נ הס מאור זה ועליו נאמר אורח
צדיקים כאור נוגה הולך ואור ומתפשט עד נכון היום עד חויינ לתם ג׳ נחי׳ הנהג׳ שהם ככתר הא׳ שהכתר נמצא
אצי׳ הת״ח כמקומו .והנה ברישא דז״א יעשה אורח כזה לפעמים שא״ס ילביש הנהגתו ככתר ויה" הכתר לבוש
כפלגוהא דשערי והוא נחלק לתרי״ג נגד המצות כאשר אליו וכלס להנהיג התחתונים ועוד הכתר שנכתר עצמו
יתבאר כמקומו והוא מאיר מאורח זה והאורח הזה יזדכך מאד רתלנש כחכמה שנכתר והס ג׳ ראשי׳ להגםיג
מתפשט להאיר האורח ההוא לרמ״ח להאירם ולתקנם א״ס ספירותיו ע״י הכתר א״ס כתוך הכתר והכתר נתוך
ולשס״ת לכנות דינם שלא יחריבו העולם כאשר יתבאר חכמה ומטעם זה כל שאר הספ״ יאירו ויתנהגו נהגהצ׳
נמקומו והנה המצות אינם נכתר אלא כמקום שיש ימין זו וכאשר נסתכל נשאר הספ" נהנהגיזו מנד הכתר יהי׳
ושמאל עשה ולא תעשה אמנם אור הכתר מאיר בהם כסוד ג׳ ראשים אלו וימצא העצמות הנשמה המנסגת
למטה והצדיקים ששמרו תמצות ותיקנו׳ למטה נשכרים נתוכס מצד הכתר נעצמו והס נ׳ ראשים הכתר וא״ס
ממנו למעלה מפני שמרתם ה" לשמור לא תעשה ולמתק! כתוכו ומנחי׳ זו תתפשט סוד הנשמה וההארה לספי׳
משם ונקיוס רמ״ח להאיר משם והנה לפ״ו המצות יכוין ויאירס הכתר מנחי׳ זו לכך ימצאו הספ" מנהיגות כנשמה
האדם למטה נימי! ושמאל לפי מציאותם אס עשה ואס אשר כמוכם והעצמות המתפשט אליהם א״ס המתלבש
ל״ת והארתם יכוין למעלה מסוד התיקון הוה סוד כתוך הכתר והיינו נחי׳ נשמת הנהגתם .ולפעמים א״ס
הוא״ו שממנו מאיריס .כדפי׳ וזה פ" כאידרא נחש״ק יאיר מהכתר ככל הספ" והכתר לא יענה ולא ילניש אור
מי׳ ג׳ וכ! כל הפרקים הקודמים .וכשעת פטירתו סי׳ נ׳ המאציל ויתפשט אורו כספי׳ ויה" הכתר נכלל צל הספ"
הרחיכ עוד ואמר שמוצא האורח הזה מ! המח דהיינו מן ואור א״ס נשמה לכלס ואו יעלו הספ" למנלימ סעלוי
וםיימ
אילימה <דכ
^ ת מ ר ב ,
ז י״״״״ ע
ספר
יחד מקכליס ההנהנ׳ ההיא ולא יתחלקו ולא יתרבו בחכמה וסייגו בחי׳ ג׳ להנהגתם והכל מצד בחי׳ אור א״ס
העליונה שאין כחכמה העליונה סוד חכמה ותכונה ודעת המתלבש בתוך הכתר או מתלבש כספי׳ וכולם נקשרות
מתחלקים אלא הכל א׳ והשער כלו כהשואה א׳ כדפי׳ בו כנשמה שהגוף נקשר כה וכחי׳ זו תכלי׳ ייחוד מהספי׳
ועכ״ז יתבחנו בתוך מ כ מ ה למטה חכמה ותבונה ודעת והיינו כעין שהכתר יתקרב אל מאצילו ויאוחד בו בסוד
וג׳ מקבלים מהשער יחד ואין השער הזה מתבחן לג׳ הנחי׳ הנקשרות בסוד מאציל בגאצל גס הספי׳ מצדו
בחי׳ מפני שאין שם ימין ושמאל ואמצע אבל עכ״ו אמת יתעלו ייאיר הכתר אותה הבחי׳ בהם וכולם יתקשרו
הוא שיש שער מזה ומזה ושער דחפי על קדלא כדפי׳ כא״ס .והנה ג׳ אלו ההנהגות הס הנהגות מחוייבות
בפ׳ הקודמים אמנם כלא ימינא ולכך ג׳ בחי׳ חכמה ״ספי׳ כפי הנהגת הכתר וכפי הארתו בהם כדפי׳
בהשואה א׳ מקבלות מהשער סוד משך החכמה בהשואה וההנהגות הא״ו הס הנהגות נפרדות שכאשר יפעל!
א׳ ובה מתחלק" ומתבחניס חכמה ותבונה ודעת ולא הספ" ממציאות הגהנה א׳ יפעלו פעולות נגלות לא
שיה" קבלת הביגה מהחכמה שבה והדעת מהביגה שבה נפלאות אחר שנתרחקו מהמאציל והב׳ תתקרב יותר
ח״ו אלא ג׳ בחכמה מוחא דזעיר בהשואה מקבלים מהשער ויהיו פעולות הספ" נעלמות ונפלאות אמנם לא כפעולו׳
ת ה ג פ
הזה המתפשט בתשואה א׳ ההנהג׳ ותה" סוד סהנהג׳ ׳ א י שהם מהבחי׳ הגי וזה עגין פשוש:
כנשמה בתוך הצוף בתוך החכמה והרי החכמה העליוגה Jהנה סוד החכמה העליונה ראש שלישי פרק
שבכתר נשמה לחכמה שימקומ׳ ואינו רחוק כעיני שיהיו להנהצת הכתר כדפי׳ ומטעם זה יהי׳
סוד הטעמים בסוד השער נשמה לנקודות שהם החכמה סוד הנהגות אלו מתפשטו׳ למטה בחכמה תחתונה והיינו
והבינה והדעת שבחכמה ולכך יתרחבו הקולות לטעמים שהיא מוחא דזעיר וסוד הנהצה זו מתפשט׳ בתכלית
ויתפשטו תוך הנקודות .כנשמה תוך הצוף ויהיו סוד האחדות דרו השער שהם הס צינורו׳ ומתעברות לעינוי
ההגהגות האלו קולות והברות מתלבשו׳ בתוך קולות ההגהגה העליוגה שהם ג׳ ראשים ויתקשרו במוחא דןעיי
והברות הגקודו׳ וכן הוא ממש שהטעמים אין להם הברו׳ ומפני היות סהגהגה ברנו׳ הנחי׳ לאין תכלית לכך
לעצמן אלא כפי הנקודו׳ יתפשטו קולות והברות הגקודו׳ תתפשט דרך רבוי מספר השערות שכל שער ושער צינור
כפי הטעמים בענין שהם הטעמים מתלבשים בנקודות ומעבר להנהגה להנהיג למטה ותקבל מ כ מ ה הנשמה
ובזה ימצא במציאו׳ שהטעמים קולות ואין להם הברה ההיא בסוד השערות באחדות גמורה ועם היות שהשערות
אלא ע״י התלבשו׳ הנקודו׳ ומיינו כהוראת ההנהג׳ ממש הס סוד הדעת ובחינותיו מלמעלה ויש כמה בחי׳ בין
שאינה לעצמה אלא מתלבשת בתוך הגוף לא שהיא הנהגה הדעת הזה שער הראש לחכמה התחתונה למעה כל תי׳
לעצמה והדרוש הזה תחלקו בחש״ק ש׳ ה׳ ס״ נ׳ וענין א א שהם ^ בינה וכל ההתפשטו׳ בת" ושער הזקן וכל
נ נ כ י ז ו5יו י
הנקודו׳ והטעמים עיקרו בשיר השירים סי׳ ואני ארחיבנו לא יחיז ח״ו שהתפשטו׳ סהשפע׳ אל הספ״ £ק
בעין הקורא בע״ה ודרך כלל השער הס צינורו׳ למעברו׳ אפי׳ למטה אין שוס מדה חוצצת לחבירתה שהרי חסד
מ כ מ ה הקדומה הסתומה הנעלמת להתלבש בחכמת משפעת חסד אל הנצח ועוברת אל הגבורה והת״ת ואינם
ממש להנהיג וסוד השער בעצמו דעות בדפ" והנהגות חוששים ופן הגבורה דין ומשפעת דיני׳ בהוד ואינם
לתחתונים והס בתבל" הרחמים מתפשט" ואין בסס אלא חוששיס^הת״ת והנצח שהם שכליות ונותנות מעבר לאור
הארה מחיים וקדושה כדפי׳ ורבוייס יה" לצורך ההנהגו׳ ההשפט׳ דרך בס ואינם מראים פנים לאותה ההשפעה
ולמציאותס למטה כנשמה בתוך הגוף והנשמה כלה א׳ כלל א׳.א עושים אחוריים כאשר נבאר במקומו ולכך
ותחלת מפשטות׳ ובחי׳ להנהגו׳ היא מ מ כ מ ה עצמה השער הזה מוריד בס מ נ ה ג ׳ הזאת אל החכמה שבה
לא מצד קבלתה מהשער ששם מ כ מ ה והתבונה והדעת נתלבשו צ׳ הנהגות אלו ויש בתוך החכמה ג׳ מוח״ שהם
שבה נהשואס מקבלים מהשער הקדוש שאין בו נחי׳ חכמה ותבונה ודעת וג׳ יחד יונקים ההנהגה העליונה
חלוק שערות אמנם בהתפשטס מהחכמה בחכמה עצמה המתלנש וו בתוך זו והשער בארץ כלא חד מושכת
יתבחנו ג׳ חכמות וכולם חכמה א׳ ויתבאר במקומו מ נ ה ג ׳ ההיא והחיים האלו אל מ כ מ ה עד שיתקשרו ב׳
נע״ה במוחא העיר ושם אבאר ג׳ ראשים אחרים חכמות רעשו בלס אגודה א׳ צמודה ויתלבש בנשמה נתוך
להגהגות הספ" בע״ה עם היות שכבר קצרתיס ופי׳ בעין הגוף יתלבשו מ י י ס העליונים בחכמה למטה להנהיג
כל תמר ב ׳ : הנמצאים יהיו כל ג׳ בח״ שבה חכמה והבינה והדעת
סו אילימד! y t א
״ 6 נ
י ט ת ה ב ד ו ל ח
עין ספר
תמר ג
ובו כיה פרקים בפי׳ מצחא ועי־נין וחוטמא בסיד
השרש העליון משא״כ המצח והגבות׳ התחתונו׳ שהם א מצחא היא הבינה שבתוך הכתר והיא המצלה פרק
דיני׳ חזקים וגבורו׳ חזקות מפני שהם שרשים לדינים עמקי הכתר והחכמה בדרך הבינה ונקרא
וגילויים בדין קשה רח״ל והאי מצחא מתצליא והיא רועה רעוא דרעוין פי׳ רצון כל הרצונות לפי שהיא רצון א׳
הדינים ומיד הרצון מתפשט והריני׳ נמתקיס ומלביניס טלל רצינות הרבה שכל העולמות כלולים בה והס דקים
אדמימותס .עוד פי׳ שם מהאי מצחא נהרין ת׳ ביד נקראים רצונות כדפי׳ מלת רצון בתמר א׳ פ״ו והנה
וה״ס הגבות׳ שהם בתי דיני׳ שדני׳ בםפי׳ והנראה לי המצח עצמו היא הבינה שהרי בצולנלתא הוא הכתר
שהם ב״ד עליון גבורה דכלילא כל גגורן היא הבינה . ובמוחא הוא חכמה ובמצחא בינה ועם היות שפי׳ קרומא
הב׳ גבורה החזקה הפועלת הדני׳ בפועל .הצי ההוד דאוירא בינה היינו בינה שעם החכמה דבקה בה ועתה
שליח הגבורה והמתק דיניה .הד׳ מל׳ מדת הדין הרפה היא הבינה שהיא נצלית לעצמה והיא רצון שהכתר והחכמ׳
שהיא גבורה תתאה דאתי מגבורה עילאה וכל א׳ כלול מצליס נה ההתפםטו׳ הנעלם ומדרך המצח הוא להראות
מי׳ וי׳ מי׳ הס ת׳ ב״ד המממתקיס ונכפים לפני המצח כל מה שבתוך המח לכך יהי׳ בסוד המצח ב׳ בחי׳ הא׳
הזה שרש לבינה בכ׳׳מ שהיא וכיון שהשרש המתוק מתגלה המצח בעצמו הב׳ הרצון הממצלה בו ולכך נקרא מצח
לענפים מיד כולם מממתקים שזו היא סגולת השרשיס הרצון והיינו והי׳ על מצח אהרן לרצון וכוי והיינו סוד
אשר לספי׳ בתוך הכתר .והנה אין העדר מתיקו׳ האור קדש בחכמה לכי הכתר והיינו שהמצח מצלה כל מה
מצד הכתר לעולם פעם היות שנייחס סילוק הרחמים שבצולנלתא דהיינו הכתר והחכמה כדפי׳ ונודע שסוד
אל הכתר ח״ו שיהי׳ מצדו אלא העדר האור הוא מצד הבינה הזאת מתנלמ למטה בז״א לעתים למתק כל הדינים
שהתחתונים אינם מסתכלים בו אמנם בהסמכלותס בו ולהעביר רונזס וענין צילויה הוא ביום שבת בשעת המנחה
נכח רחמיו לבטל הדינים אפי׳ בעת שזעןז הדינים מטעם שהשבת סוד הלילה היא בינה ות״ת במל׳ ודיני׳
מתנכרים עכ״ז נכפים לפני רחמיו ושקטים ונחים ומתלבני׳ תחתונים אינם שנכנסו במהומא רבא וביום ובבקר היא
והיינו ניטול הדינים כספי׳ לא ח״ו שיתבטלו אלא שדינם מל׳ ות״ת בבינה ושם הרחמים כדפי׳ בפי יתרו סי׳
ואדמימותס מתלבן ומתעלס האודם ונמתק .ויאה זו היא אמנם במנחה הס בינה ומל׳ בת״ת ושם מטבע הריני׳
כחי׳ א׳ אשר לכתר למתק הדינים : להתעודד ומה צם הדינים הקדושים שהם כחומ הצטרה
ב הנה מדרך הדעת התפשטות השער p"fi ליצחק בעל תפלת המנחה וח״ו יתעוררו דיני׳ בשבת לכך
דהיינו ו״ק שבתית שבכתר העליון להעלים 1 תקנה עליונה שיתצלה הרצון העליון ויתמתקו הריני׳
הספי׳ הא׳ ולכך נהפשט סוד הדעת והעלים הכתר ויכנעו לפני הרצון העליון המתצלה בשעה ההיא וזהו
והחכמה דהיינו השער החופה על גולנלתא .אמנם עכ״ז טעם ואני תפלתי בשבת בשעת מנחה כדפי׳ בחש״ק שער
לא העלים ולא כסה בחי׳ מהבינה מפני שבחי׳ חכמה נ׳ סי׳ ה׳ ושם פי׳ שפעמים מתעלמת והעלמה במציאות
וכתר הס בחי׳ שרשים לרחמים והדעת מאיר הרחמים הבינה שהיא סוד ת״י עלמין שה׳׳ס נקודה אמצעית עשר
כספי׳ כדפי׳ שמאיר מבמי׳ קוצי לנימי מנימי לעלמין וד׳ נקודות ת׳ נסור הא׳ כזה י • .כנודע דהיינו סוד
ומהם לחכמה למטה כדפי׳ בח׳׳ב .אמנם המצא שרש חנתנ״ה הנעלמו׳ למעלה בבחי׳ ־ ־ העצם שהם מלנישין
לדינים ואס יתכסה בסוד הדיני׳ דהיינו סוד השער לא ומעלימין סוד המצח ולא יתצלה בכל עתות המציאות
יספיק לכבות אש דין הגכורות שאין הדין נמתק אלא זולתי בעת ביטול הדנים מפני שהבינה מתמן דנין
משרשו דוקא כדפי׳ לזה אין שער על המצח כלל כדי מתערין וכאשר יהי׳ שעת המנחה הגנורה מעורר׳ דיניה
שיתגלה השרש אל הגבורות המתפשטות .אמנם ההעלם מן הכינה וכאשר יתצלה הכינה משרש רחמיה)אלא( דהיינו
שפי׳ לעיל דהיינו ת״י עלמין אלו הנעלמות ה״ס קדו׳׳ש כסוד הרצון דהיינו קשרה ככתר וחכמה צולנלתא ומוחא
שהם מעלימין אורו לא כיסוי מ״ו שהרי הגולגולת הזה כדפי׳ נת״כ מיד יתגלו הרחמים ויתמתקו הדינים משרשם
יש לו ב׳ במי׳ הא׳ עורף הב׳ פנים .העורף היינו והרי פעולת הכתר ננחי׳ זו למתק הריני׳ להשנית מפני
מקום משהלשלומ הריני׳ עם היומ שהם ממוייבי׳ מלמעל׳ שמיד הכינה נקשרת כחכמה ומאירה מהכתר כעין מעשה
סוד
אילימה TB״ה 6 פ״בח מ ר
פ״ג מעין הבדולח ס^ל
מוחא וכמו שהחכמה למשה נשמה אל הםפי' ופוענת סוד הדעת מעליס המציאות הזח שהוא שורש לו״קוהוא
כתוכס כך החכמה העליונה מוחא סתימא מוח זה פועל רחמים ואין שרש לדיני׳ שס כלל ע״י בחי׳ הדעת
כתוך הכלים הס התי׳ לא״א וענין זה פי׳ בחש״ק שער שהתפשטותו למטה יחייב הספ״ אמנם הפנים הס שרשי
ג׳ סי׳ ה ׳ : מחמים והתפשטותם תי׳ לדיני׳ המתפשט" ונפעלין
פללו ד כחש״ק סי׳ ו׳ הקשה ר״ש היאך אפשר במקום האחוריים ואלו היו מאיריס מסוד הדעת ח״ו
שיתגלה הכתר הנעלס הנקרא רצון כמצח 1 לא הי׳ תיקונס תי׳ אלא קלקול והבערת הדינים כיון
למעה ומה גס לדעתו שאין גילוי אל הכתר כלל ופי׳ שחיובס משס שהרי העליס העורןי בחיי השרש׳ הריני׳
שסוד המצח הוא הכינה כדפי׳ וסור הרצו! מתגלה כה להעלמו שע׳יי התפשטותו ישתלשלו למטה כדפי׳ לזה לא
כדפי׳ אמנם הענין הוא שהכתר נקרא רצון הרצונות יעליס וסוד ההעלס הזה דהיינו קדו״ש היינו מחמת
המסתתס ומתעלה ונקשר בסיבתו למעלה דהיינו כחי׳ העלס וקדושת הכתר מצד עצמו ואז אין הריני׳ מאירי׳
הכתר שכת" כדפי׳ פשוט ממנו התפשטות שרש לכל משם מחמת מיעוט הזמנתם להתקדש משס וה״ס וקדשת
הנמצאות כסוד הדעת המתמלא מרצון הרצונות לא בבח״ את הלויס ולזה אין חיפוי תי׳ עולמות חיפוי על צד
דעת בכחי׳ שער שככר פי' שהוד הדעת הזה אין שער האמת כדפי׳ :
על המצח והנה יש כין יחי׳ הדעת הזת לכחי׳ זאת כמה פללו Jjהנה מהכתר עד סוד המצח הס ד׳ בחי׳ הא׳
בחי׳ כי כחי׳ דעת בכחי׳ שער הוא התפשטות נובע בחינת המצח והיא הבינה ובחי׳ בסוד קדושה
ככח״ הפעולות המתפשטות שהס בכח״ שער כדפי׳ תי׳כדפי׳בפ״א .הבחי׳ הב׳ היא בחי׳ רצון והיינו מרצון
במקומו אמנס בחי׳ הדעת הזה הוא סור הדעת בהיותו העליון מתפשטות גולנלתא שהיא הכתר עצמו הנמצא
בסוד רצון הרצונות מלמעלה ומה בין זה לזה כי אלו מרצון הרצונות כדפי׳ בתמר א׳ וב׳ .הג׳ התפשטות
הי׳ הדעת בבחי׳ שער הוא לבוש ואינו עצמות כדפי׳ החבמה בבינה דהיינו התפשטות ט׳ ספ״ חכמה ובינה
שם והרצון הזה צעלס מתפשט ומתתקן בת" ברדתו אל וע׳ ספי׳ דהיינו מאתן וע׳ עלמין שהחו״ב כוללות כלל
המצח שהוא בחי׳ המתגלה מהעצם וכשתדקדק תמצא גדול והי׳ מי׳ והיינו התפשטות מהחכמה עדן עילאה
שהשער הוא לכוש מלביש העצמות כולו אלא שנפתח בין שעס היות שהחכמה מוחא נעלמת עכ״ז יפתח בסוד
השער המלביש כל בחי׳ זו דהיינו מה שנראה מעוגל בחי׳ זו כאשר יתבאר .הד׳ סוד הדעת שאינו כאן כלל
בפניס שהוא טלל מצח ועיניס ואזניס וחומס ופנים כ׳ כדפי׳ בפ״ב .והנה התפשטות החכמה בסוד הבעת
הפה נכללת בתי׳ דיקנא כאשר יתבאר .והנה להיות תתעלס בבינה עצמה ולכך פי׳ שהחיפוי הוא בתי׳ חכמה
הרצון הזה מצד הכתר עליית שורש הנמצאות טלם וגלויס בתוך בינה ושס יתגלה הרצון כתר בחכמה וסוד הדעת
במצח הנה יכלול הרצון הזה כל המציאות כולו לכך אינט שלא יעליס המציאות והנה כאשר יזדכך בחי׳ הבינה
בסגולתו בפלא על כמה פרטים עד אין תכלית יכלול יגלה בחי׳ מ כ מ ה ו מ ת ר דהיינו הרצון והתפשטות המצח
מלמעלה עד שכל הריני׳ יתרצו מרצונו ויתוקנו כל בתי דהייט ד״ע אלפין נהירין שהם מאורי אורות דבוצינין
דיני׳ כדפי׳ וימשך הרצון בכל העולמות אפ" בעולם שמס מבחי׳ הבינה ועם היות שהבחי׳ הזאת נעלמת
התחתון להתקבל התפלות שזה מציאות תחתון עד הגשמות הייט שהיא נעלמת בערך שאין מציאותה נפתחת בל״ב
הזה שהכל מושרש ברצון זה ודאי ומשריש כל הנמצא נתיבות בפתיחת החכמה .אמנם היא נפתחת להשפיע
בתוכו ודינים מתרצים ותפלות מתקבלות ואנו נקשרים אל עדין הנשמות ולהאיר הספי׳ולכל כיוצא מענין ההשפעה
בתוכו ולכך אנו מתרצים בשבת שעת המנחה שעת גילוי לא מפשטות עצמותה כמו התפשטות החכמה ממש
הרצון וראוי לארס להתרצות שם ולהכלל שס וז״ס רצויינו בל״ב נתיטת לפעול העולס ומציאותה וכחה עלית בהם
בפסוק ואני תפלתי כדפי' שס בסי׳ ה״ו והנה מטעם והענין שסוד החכמה מוחא הנה המוח הפעלותה
התפשטות הרצון ממדרגה למדרגה אפ־׳ עד התחתונים ומפשטותה הוא באיברי׳ הראש״׳ ואחר שהכתר נכנה
הס מתרצים ימצא ת" הדינים בםפי׳ וימצא תי׳ בכל ט ׳ תיקוני׳ הן אמת האי חכמה מתפשטת מהתיקונ"
ב״ד עד אפיי אשו של גהינס מתבטל מפני שצומח מדין ולחון אמנס בתי׳ עצמס היא מתפשט' דהיינו שהחכמה
גבורה והדין והנשמות על ישראל הנוספות מתרצות'וכל מוחא תפעול בתוכיותה אל המצח והעיניס שאין ראות
אל העיניס אלא מן המוח וכן החוטם ושאר כל התי׳
המציאות ברצון : שמכמה מוחא נשמה אל התי׳ ש מ כליס אל מ כ מ ה
הנה אחרי אשר הפלגנו בענין הרצון הזה ך, פלס
1׳ י
סןןף
r c j
פז אילימה *׳י -יי עין הבדולח תמר
והסיבה הקלה תנומה שהסילוק מעט .אמנס הנתר לא כ׳ הפלגות מתנגדות והא׳ היא תכלית העלמ׳
ינוס ולא יישן אין שוס סילוק ההשגחה ולא בחי׳ דין כלל מהתפשטותו אפי׳ מהרצון העליון הנפלא .הב׳
והענין שהשינה לכ״א יכונה קרוב אל המיתה דהייט לתחתונים אין ספק שיפול לנ אדם עליו לומר היאך
אל החיצוני׳ ותנומה יכונה אל סהעלס וההסתר בסיבת אפשר כ׳ אלה להתמצע לזה פי׳ ר״ש ואמר כסי׳ ו׳
הדינים וסילוק ההשגחה .והנה עוד יהיו הגביני׳ להציל משער ג׳ כחש״ק סדר התפשטות ואמר שהכתר רגעלס
מן העשן והאבק שלא יכנסו בעיני׳ והיינו למשמר מהפגם יתן התפשטות זה דהיינו סוד הדעת שפי׳ נכחי׳ רצון
הנעשה למטה כאומר והרע בעיניך עשיתי והכתר אין המתפשט מהכתר הנקשר נסינתו העליונה והתפשטות זה
פגם מניע כו כלל ולכך אין צריך לגביני׳ כלל אלא לסילוק ימשך מהכתר אל החכמה דהיינו מוחא סתימא׳ וכבר פי׳
השגחה ולא להסתר פנים מהפגם שאין פגם מגיע לו שהמוח סוד החכמה המתפשט׳ לפעול כהתפשטות תי׳
כדפי׳ ולפי הנראה מדבריו שם בחש״ק שעד ד׳ סי׳ א׳ המתתקני׳ מהנינה שסוד הפנים ופתיחה שנפתח השער
םנ״כ ימצאו כוחות ומלאכים שהם מסוד המדרגה העליונה הוא כדי שיראה הנינה מעצמות הכתר והענין שהשער
מכחי׳ הכתר שראוי שיהיו להם המדרג׳ הזאת שלא סוד הדעת ועצם המציאות כח״נ והנה המוח כתוך
יהיו להם גביני עיניס והיינו תי׳ זה להשגיח לזון ולפרנס האיכרים אשר כראש חכמה מתפשט׳ מנפניס לפעול כתוך
לכל וראוי שיתפרנסו ויזונו בלי דין כלל ח״ו ולכך הכתר איכרי ההשגחה במוח אל הראש כנשמה אל הגון! ולזה
אין כו דין: יתפשט המציאות כרצון הזה מלמעלה אל סוד החכמה
פ ר ל ן ז הנה סוד העיני׳ וצפייתס והשגחתם תלד ומן החכמה יתפשט אל הכלים והכלי הא׳ החשונ מהפנ׳׳
בשינוי הנחי׳ דהייט גוונין דעינא ובכתר שהם עצמות היינו המצח ואז יתגלה הרצון הזה שהוא
אין בו דין כדי שיהי׳ בו ב״ד שקול בגווני׳ וכיוצא מפני התפשטות מכתר כחכמה ומחכמה ננינה ויאיר שם ומשם
שכולו חסד ולובן וכיוצא ועכ״ז יוכללו בו מיני חסדים הרבה מתפשט שעדין היא דקות כלתי מושג לתחתונים אלא
כאשר נבאר כי דומה שיש בעיניס שינוי בחי׳ בדיני יתפשט לסוד ויקנא ויתפשט נה לסוד תיקוניה נסור
יש בעין זה שינוי חסדים לטובה ולחסד וכן בסוד החסד העליון כתר עליון תכלית החסד המתגלה ובסוד
ההכרעה למטה בז״א יש ימין ושמאל ולכך סס ב׳ הזקן שם הוא ט נ ע לכל התחתונים כולם כי נסור הזקן
,
עיני׳ עין ימין ועין שמאל .והנה הכתר טלו ימין ואין יה ׳ סודו שרש לכל הספי׳ ולכל הנמצאים ויושג אל הספי׳
ספק שהתי׳ האלו יש בכתר מצד שרש הספי׳ מלמטה ולכל הנמצא" ויושג אל הספי׳ למטה ויתמתקו כל
ומה שהם למטה ב׳ עיניס לערך ההכרעה בימין ושמאל התחתוני׳ מכח המתקתס וזה סדר השתלשלות להיותו
אתחזרו לחד למעלה מפני האחדות ולכך כ״מ שיכונה מושג למטה:
בעין א׳ מורה על הכתר בבחי׳ זו שהוא עינא פקיחא ן הנה עד כאן סוד נחי׳ הכתר כסוד נעלם פרס
כדפי׳ בפ׳ הקודם ולכך עין א׳ ולמטה עיניס רבים וכ״מ דהייט כתר גולגלתא מוחא חכמה שער י
שיאמר עיני יורה על השגחת ז״א והוא לובן וחסד כדפי׳ דעת כדפי׳ למטה מזה סוד המצח שהיא הכינה כמבואר
והנה כמו שעם היות הספי׳ למטה דין למעלה הס הגה יתפשטו עתה ננינה זו אינרי ההשגחה נחי׳ פועלוח
רחמי׳ כך עם היותם למטה ימין ושמאל 3׳ הס למעל׳ נתתתוניס והס הממני׳ נשם עיניס .והנה למטה נסור
א׳ כולא ימינא ודאי והענין הזה הוא בסוד שכל הספי׳ הנינה עצמה כמקומה המכונה נשם ז״א ככלל הספ"
מאוחדות בשרש האחדות והתפשטות׳ גורס הסתעפות׳ נאשר יתנאר נע״ה ימצא כח ההשגחה אמנם תסתלק
כדפי׳ בתמר א׳ ולזה כל זמן שיתעלו הספי׳ בכתר לא רה" ממש נסור נחי׳ ההשגחה דהיינו המנונה עיניס
יורו ימין ושמאל והסתעפות אלא יהי׳ הכל ימין ואחדות נחי׳ סילוק ההשגחה המנונה נשם גנות עינים והטעם
א׳ והנה מן הימין יצא השמאל דהייט המיס הרו רלדו םהדינ" יחיינו לעתים סגירת העיניס והעלם ההשגחה
אפלה אברהם הוליד את יצחק א״כ המציאות הקורס והסתרת׳ נאשר יתנאר נמקומו ולזה יהיו נו אותם גנות
אל התפשטות השמאל הוא ימין ולכך הכתר הוא חסד עיניס נח" הדין המסלקות ההשגחה אמנם מנתר רחמים
שהמציאות הקודם אל כל מקום הריני׳ חסד ומחסד פשוטי׳ ולנך עיני׳ שנו דהיינו תי׳ ההשגחה לא ימצאו נו
ישתלשל הכל א״כ כאשר נחזור הדברים אל נקוד׳ א׳ דינים נלל ולנך לא יתייחסו אלו הננינ" ונל מציאות
נשרשס יהיו כולם נכללים כחסד ולזה שם שאין שמאל סגירת עיניס נלל .ונן הסילוק אל ההשגחה יתייחס
שעדיין לא נתפשט יהי׳ הכל ימין ומציאות א׳ וזמ כלל נשם תטמה ושינה ח״ו דהייט הסנה הרנה שינה רנה
לנל
י6 8 ffB 1 x 0 r t ח נ ז יג ה ב י ו י ח עי
איילימד? ״ ^ 1 פפר
מאודה דינה ויהלכנו ויהיו ממםפנו' היי! שמכור׳ למדוה הס ימין לנל הנמצאות כלס בהשתרשס בכתר שהס
ושמחה כנודע והרווי והדין שבהוד נהפך להוראה והעוני ונחי׳ א ׳ :
שהיא למעה במל׳ שבויה ועני׳ נהפך להדר ויופי ותיקון ח נטנין גווני העין הזה כנר פי׳ שכולו נחי׳ פרק
1
וייחוד עס הת״ח וזה מצר הארתה מהשרש הזה העליון חסדי׳ ולונן אמנם יוכללו נו נ׳ מיני חסרי׳
ואז הס בשמחה מאבל לששון ולםלימות מחסרון וכשה כעין שהם כעין התחתון נ׳ נוונין נאשר יתבאר ומת
שהס מתהפכו׳ ע״י הדין לחסרון ולככיה ולדוה כאומר המסדים האלו יסתעפו לכמה חסדים דהיינו הכלול כמה
והורי נהפך עלי למשחית וכאומר כל היוס דוה וכן השליך מיני למינות ונ׳ קראו אותם חיור כצו מור וחיור דכליל
משמים אין ת״ת ישראל וכיוצא כך ע״י לובן זה יתרחצו טלהו חיוורי דהיינו נ׳ לונן נתוך לונן חסד כתוך חסד
מדין זה ויתוקנו ויתמתקו ויקראו בשם הרחמים והתיקון הס נ ׳ וחסד המלל כל החסדים הוא נ׳ .והנה פי׳ העני!
כאומר הוד והדר וחרוה ומוסיפין אור מתוק: שגאלו מווניס הס כלולי׳ כח״נ והיינו ממש למטה כעין
י הגוון הנ׳ שהיא החכמה כרפ" יש בו נ״כ פרק חג״ת ולמעל׳ שהכל חסד ואץ התפשטו׳ הספי׳ ימי מציאות׳
נ׳ בחי׳ הנז׳ דהיינו בערך עצמותה וכערך 1 כח״נ מ נסור ג׳ קוים ימין ושמאל ואמצע ראשם כח״נ
סיבתה ובערך מסובבה כדפי׳ כפ׳ הקודם וממנת מתאצליס ו מ ה אלו הלנניניות מ ז ׳ הס סוד נינה נ מ ך חכמה
למעה נ׳ ספי׳ שהס ימיניו׳ דהיינו חסד נצחת״תשהת״ת דמיינו חיוור נגו חיוור ונ׳ יחד נכתר דהיינו חיוור
לימין כאומרו מוליך לימין משה זרוע תפארתו ו מ ה דכליל טלהו חיוורי וכך הס ממש למטה ננורה נחסר
הספ״ האלו למעה יתייחס בהס כללות הדי! ולמעלה ונ׳ נת״ת הקודם לנ׳ ומעין זה הוא מציאותס נסור
במקורם בסוד החכמה כגוון העין הזה בלובן הגמור הס העין העליון הזה :
חסדים בתכלי׳ החסר וכאשר אלו הנוונין למעה הס ט הגוון תא׳ שהוא הנינה כדפי׳ יש נה ג׳ פרק
1
מתאדמים בדינם מתלבנים ומשתלחים ממקור החסד הזה נחי׳ .הא׳ נחי׳ עצמות׳ ואצילות׳ והארת
ולכך ישתרשו כאן בסוד הלובן הזה ולא עוד אלא שמוסיפין עצמהשלונן זה מאיר מעצמו׳ אצילותו .הנ׳ נחי׳ מלמעלה
בסימוי ותיקון והנה מדות הדין מתרחצו׳ מהדין והפגם דהייט עלייתה ודנוקתה נמקורה לקנל כח מפינתה
ואלו לא יצדק בהס הרחיצה להוריד סדין והפנס שאינו העליונה להאציל הספי׳ המסוננו׳ ממנה למטה .הנ׳
מתייחס בהם אמנם יתייחס אליהם הרחמים וכאן תוספי נחי׳ ירידתה למטה נערך המתפשטים ממנה ואלו הס נ׳
רחמים על רחמים: נחי׳ שימצאו ננל הספי׳ והס נ׳ נחי׳ זו למטה מזו הא׳
יא מוון הנ׳ הוא כנגד הכתר ו ט נ׳ בחי׳ פרק היא נערך דנקותה נסינתה העליונה וזו עיקר שנחה .
הנז׳ בפי ע׳ ועם היות שהכתר אין בו 1 הנ׳ נחי׳ עצמותה וזו למטה מהקודמ׳ מפני שאינה נשנח
בחי׳ מה שלמעלה בערך התי׳ הזה והארתו יתוקן יותר הספי׳ חעליונ׳ הדקה ממנה .מ ׳ נחי׳ הספי׳ נערך
מצד בחי׳ ונס מצד קורבתו אל המאציל וברדתו ירד מסור דנקותה נספי׳ התחמנ׳ המשתלשל׳ וזו אינה נחי׳ נשנח
הכתר והחכמה הקדומה דהיינו מוחא ונלנלתא כדפי׳ הנחי׳ הקודמ׳ וענין נ׳ נחי׳ ימצאו נמעט ננל הספ״
ומשם יורד דרך השתלשלו׳ גדול שיורד אל החכמה למטה מפני שנל דרך עילה ועלול יחיינ נ׳ מציאיו׳ אלה .ולזה
ומשם יפתח אורח בסוד השער לרישא דז״א שסודו הדעת תמצא נרונ דנרי ר״ש ונזוסד לפעמים לשונו׳ ונינוייס
בג׳ אבות שהם דין בבינה רישא דו״א ושס יתקנהו מושלשי׳ נמרה א׳ מורה על נ׳ הנחי׳ לצורך הענין
ברחמים ולובן וירד אל תוך החכמה ובינה רישא בטלגלתא והמציאיו׳ מחויינ מעצמו .אמנם ניאר נלונן זה נ׳ אלו
דז״א ויתקנם ומשם ירד ועיקרו אל מסוד לעוררו אל מפני שמאירה נת׳ אורות אלו מחיונ הנחי׳ האלו והס
מוון דהיינו הספ״ הנשארת ואגב אורחיה יתקן ג״כ סוד ג׳ אורות נאור הלובן הזה והטעם מפני שהמנה עיקרי׳
הת״ת והמל׳ שהס בסוד קו האמצעי וכל סוד הדוונ נמציאו׳ אצי׳ הספ״ למטה והי׳ נה השרש׳ הלנני׳ האלו
וההתעוררו׳ סמח וכל הטוב הוא מסוד השגחת הגוון הזה והאח׳ אלו מפני מציאו׳ פעולתיה .והנה למטה הנינה
ולכך כליל כולהו חיוורי ויוכללו ט וישתרש בו העליונים מאצילו׳ ג׳ ספי׳ שהם הנמר׳ וההוד והמל׳ שהס המרו׳
כתר וחכמה מעלמו׳ ויוכלל בו חכמה ובינה העלו׳ ויונלל השמאליר ולכך למעלה נכתר הלובן הזה ננלל ננ׳ אלו
בו סוד השער לז״א להלביט ולתקנו והיינו שאחר שיעביר שס נקרא שס מ מ ר ׳ חדוה והוד כמשמעה והמל׳ הדר
השער המתפשט רתגלח כאומר ואיש כי ימרט ראשו שמא ממדרס פרי עז הדר והרי אלו הספ״ למטה סס
הבחי׳ הפנימית באצי׳ יתלבן מאור זה ומלוח מאור טון נטרו׳ ודיני׳ וכאשר יתגלה עליהם המקור תזה יתרחצו
ואסון
סח אילימה עין הבדולח תמר ג י י א ^ ב י ג סןןף
וברמת לראש צדק הוא אשנח על מלא ומעץ ברטתץ רחשון שפ" נפ׳ ט׳ ובמה נחי׳ יוכללו אפי׳ היסוד המייחד
נפתח מכאן כדפי׳ לעיל בגווני העץ .והנועם שסוד היסוד ותי׳ הת״ת והמל׳ להתייחד הכל תלוי נלונן זה וחסר זה
בהיותו מזווג יקשר דרך חוט השדרה עד המס והוא חבל שנהשנחה זו :
הכסף העולה עד העין הזה ומכאן נקשר עוד למעלה עד פרלו יב כסוד הכתר מנחי׳ זו סגולות פעולות
סוד המח חכמה םתימא ומחכמה סתימא בעצס הנסר נפלאות .הא׳ לא אםתיס האי עינא דהיינו י
נעצמו וזה דרך הכוונה אלינו בכ״מ שנאמר שמירה דקביה שמעולם לא יםתס מקור אור שפע הכתר מבחי׳ זו והיינו
שעולה עד מקור העליון ומושך נסור ה נ ד ע ס נסת־ להיותו דומה למקורו העליון פלא יחסר תמיד אות
ברוך עד למטה ולכך כל הכורע כורע ננרוך וסודו נפלא ושפעו על הנמצאים ודרך כלי זה הוא השגחה א״ס בלי
ויתנאר נמקומו כע״ה .,הי״א מצד המל׳ שממנה לממס גריעות אפ" נקודה א׳ כלל .הב׳ ואיטן שתיס
מזון לכל הנמצאים כנודע שהיא ראש לכל התסתוניס והיא ואמחזת לחד הנה למטה הס חו״ב נפרדו׳ כל א׳ וא׳
המחלקת מזק לכל כנודע והיא המושרשת באן ולכך לעצמה וימצא הדין למטה מפני התפרדו׳ והסתעפות
מבחי׳ זו מאשנחותא דמאי עינא מחזן טלהו הרי כל הספ" לב׳ ולזה אינון ב׳ אמנס כאן הורה על קשר וייחוד
הםפי׳ מושרשות כאן ומתוקנות ומושפעות ומושטת .שפע ב׳ הבחי׳ לאחת דהייט קשר הגוונים כדפי׳ והיינו בחי׳
עיקר ההנהגה ולזה נחי׳ העין הזה ישוכח תמיד וכשתדקדק הכתר הקושר החכמה והבינה כדפי׳ לעיל בפ״ח דהיינו
תמיד תמצא שעיקר הפעולה לעין הוא השמירה והמזון חיוור נו חיוור וחיוור דכליל מליץ חיוורי .הנ׳ כולא הוי
והשפע וסילוק הדינים ומתוקס כאשר נתנאר לעיל . ימינא דהיינו מצד החכמה נהתקשר החוורין הללו אין נו
וא״ת א״כ מה צורך נמצח הרצון כיון שהדנים נמתקים שוס עיכוב pכלל אלא נטו הכל ונאחדו בסוד האחדות
מכאן .ף״ל שהמתיקות לדינים נבחי׳ שוטת הנחי׳ למצח לחסד עס היות שיש שס שרש לדין הד׳ מצד הבינה שעס
הרצון הוא שנהנלית אורו הס נכנעים .אמנס המתיקות היותה כס בהיותה שרש למדות הדין כדפי׳ בפ״ט עכ״ז
מכאן להתרחץ הפגס והדין כעק רוחצות נחלנ דמייט אץ בה ובמדות המושרשות בה שוס דין כלל וז״ש לא הוי
היות הלובן הזה יורד ומלנין האדמימות כמי הרחיצה שמאלא שנתבטל השמאל מכל וכל .הס׳ מצד החסד שהוא
וירד הפנס למטה ולפעמים הדינים אינס זמן בפרה למטת כוללת הדץ קצת במכין שגורס שס תנומה וסילוק
ורחיצה כגון יוה״כ וכיוצא אלא זמן ניטול אפי׳ שלא יעשו ההשגחה לסיבת התחתונים כאומר ויקץ כישן ה׳ עורה
תשונה מון שנת ולזה צריך מצח הרצון המנסלס למה תישן כאשר ׳תנאר עכ״ז כאן לא ׳גרוס השרשת
מהרצון העליון למעלת יותר כדפי׳ שהמצמ למעלמ המדה שוס סילוק ההשגחה אלא לא נאיס שהיא סיכה
מהעיניס ודאי : מועט .הו׳ לא אדמיך היינו מצד הגבורה המושרשת שם
הנה ימצא נבח״ זו שבכתר מה שאין פרק אינו גורס סילוק ההשגחה אפ" שהיא למטה דין קשה
נשאר כחי׳ תיקוני׳ המי מפני ששאר 1 הנורה שינה רבה כאן לא ׳פעול' כלל השינה .הז׳ מצד
התיקו׳ אפי׳ שכל הנמצאים בלי ספק מושרשים בגולגלתא הנצח המישרשת וכאן הנצח וההוד הס גביני עינא כאשר
דהיינו הרצון העליון ושס מסודר כל המציאות הנמצא יתבאר במקומו הס מסלקי ההשגחה שהס סותמין בעד
ברצון דומה לרצון הרצונות שפי׳ בתמר א׳ ואח״כ נ׳ אבית שהס כלל גווני העין דהיינו שפתי הפתח והיינו
נמצאים במחשבה עליונה אימא םתימא ושס נמצאים שערי צדק עכ״ז כאן השרשתם לא יעשה צבינין לסלק
במחשבת כוללת כל המחשבות דומה למחשבה העליונה ההשגחה והיינו אומרו לא בעי נטורא .הח׳ מצד ההוד
שפ" בתמר א׳ בסוד ואלה המלכים ומשם נמצאי׳ מכתר המושרש שס בסוד העין התחתון הוא יבינא תתאה השומר
וחכמה דרך הדעת בשער דרך המשכתס בהעלס מסתתס שלא יעלה עשן לעין והיינו שלא ׳פגם מן תתחתוניס אמנם
כל מציאות ומציאות בעצמותו ונובע אל החכמה התחתונה עין זה אינו נפגם מהתחתונים כלל וז״ש לא בעי נטירא
עב״ז הס מאיריס בהעלמס ונםתריס ונמצאים במצח ולית מאן דאג־ן עליה לשמרו מן ההיוק מצד התחתונים.
הרצון ושס נכללים כל השרשיס האלו והסבות לנמצאות הטי מצד הת״ת דהיינו השמירה משם לכל שנקרא שומר
לא יספיקו להפיק קיומן מפני העלם שרשן עד שאין ישראל שמצד הבחי׳ הזאת יתפשט השמירה על הת״ת
מגיע משרשס זה להס קיום ועיקר קיוס הנמצאות ומשם ישמור כל הנשמרים כאומר ד׳ שומרך וכיוצא וז״ש
משרשס הנמצא בבח״ זו ולזה תקרא בחי׳ זו עיניס כי הוא אנין על כלא .הי׳ מן היסוד הנקרא עלי עין טוב
כמו שהעיניס הס משניחין ואין עיקר ההשגחה וו ברישא עין ודאי דהייט שממנו המעיין הנובע הברכות לכל כאומרו
ומוחא
יג עין הבדולח תמר ££5ך
אילימה ״יי 6
י
עיגא קדישא ־ הד׳ עיגא דאשגחותא הפגין דעייגין דז״א ומוחא ושערין ומצחא אלא בעייגין כך פרשי הגמצאות
וכ״ש דמק׳ איכס ממוגי׳ לבד על הראיה אלא ג״כ יש שהם ננחי׳ תעליוגו׳ שככתר איגס מספיקות ומפיקות
בהה פעולות אחרות והעד על !ה כל מקום שנתנו קץס הנמצאות אלא נבח" זו ולזה ח״ו אס יצוייר סילוק
חכמי׳ עיגית׳ או מיתה או עוגי תרי שתה פועלי' הדין ההשגחה אפי׳ רגע לא יתקיימו תגמצאות עס היות
והי׳ ראוי לייחס אמיתי שלא יהי׳ בהה אלא מעשה שממלאות מושרשות שס בחי׳ מ ז י ולכך הושרשו בסוד
ההשגחה והראות אמגס יש בת פעולות הדין ודגיס ג״כ מנינים בפרטות מודה בסוד הגווגיס כמעט ממש על
ולכך תסגהדרין גקרא עיגיס לזה עיגא דא הוא עיגא הפפי׳ המתאצלות במקומן מה שלא עשה כן בכל התי׳
דאשגחותא באמתות איגו פוגה לפעולת אחרת חייו שלא כדפי׳ ו מ ה כל החושים מצויים בראש דמעו שמיע״ה
תחסר פעולת תתשגחת אלא תמיד משגיח ועדין בתשגחתו ראייה ריח׳׳א טעמ״א מישו״ש הס ה׳ השגחות יש בחי׳
כדי צורך כל ברית וברית משאייכ־ העיגיס תתחתוגי' שתרי מושגחות למטה מצד קויל דהייגו אודגין ויש מושגחיס
פעמי׳ משגיחי׳ וגותגי׳ מזון וצורך ופעמים כועםי׳ למטה מצד מעשי :הטוב והייגו ריחא דעובדין טבין
ועושו׳ דין גמצאו שהם איגם עיגי ההשגחת תמיד כיון דמעו חוטמא ויש ממעשה המצוה הגקרא מטעמים והייגו
נ נ ד פ ו מ
שמגיחי' ההשגחה ופוגי׳ אל פעולת הדין בזולת שפעמי' מן• ויש ממתקדשיס ומתדבקיס והייגו משוש א
לא עושים לא הא ולא הא אלא מסלקי׳ ההשגחה ולא כל א׳ וא׳ כפי כח עבודתו לתדבק ולתכלל באיברים
שייך בהו עיגי אשגחותא כיון שאיגס מתמידי׳ משא״כ העליוגיס .ויש שאין בתם לא זה ולא זה והס כעין
עיגא דא .הה׳ עיגא דלא אדמיך ולא גאים הוא מקום השגחמ מעליוכה שרואה כל וצופה כל וחוש זה גבחר
העיגי' בצובה הראש כי כפי היות המשגיח דן ומשגיח מכל החושים שהוא כולל כל הנמצאות כולם בין שיש להם
שאר כלי הגוף מיד גומרי׳ כפי צפיית העיגי׳ וכך הוא קול דמדה נין שאין להם קול בין שיש להם כח מע״ט
עגיין המדות העיגי' צופיי ושאר תמהת פועלי' והגה נין שאץ להם נין שיש להם מטעמים יפיס מתעוררות
בהיות סילוק התשגחת בגביגי' וכסותא דעייגין בלי שינה ננישול חסידותס בי( שאין לתם בין שמתדנקיס נין
שאר תכלי׳ יפעלו פעולת׳ כמשל שהאד׳ הסותם עיגיו שמחדחקיס הכל כוללם כחי׳ העין ולכך חוש הראות צופה
פועל בשאר איבריו אמגס כאשר סילוק התשגחה ינוכה ומכיט למדמק ולכך תשנחת האכר תזה היא הכוללת
בשם שינה יהי׳ ממש דומה לאדם הישן שמבשל כח וצריך שלא יחסר אפי׳ רגע .
האיברי׳ וכן הוא השינה העליונה כל תספירות מבשלת יל ז׳ מטלות גדולות יש להשגחת זו שאין פרק
כח פעולת׳ סמוך לשינת העיניס ולזה עם היות שאמרנו להשגחה תחמנה דהיינו עיינין בז״א •
עינא פקיחא לא יספיק כי זה לא יורת אלא על סילוק הא׳ עינא פקיחא דהיינו כדפי׳ שאין בו כסות וגבינין
תתשגחת כדרך סתימת העיניס אמנם לפעמים אפי׳ כשאר עייני! דלתתא וזה מורה על תמידות ההשגחה
בלא סתימא כלל יהי׳ הסילוק בשינה ויתי' חוזק הדין לסבת צורך תתשגחת אל תתחתוגיס כדפי׳ .הבי׳ עיגא
יותר מסילוק ע״י כסותא וצבעי׳ לזה אמר נוסף על היותו עילאה יש עיגיס על עיגיס ועיגיס על עיגים ולמעלת
עינא פקיחא לא אדמך ולא נאים דהיינו שאין סיבת מטלס עינא דא שלא יכונה בין המאציל לגאצליס שוס
צהלה וקטנה כדפי׳ לעיל בפי צורם לסילוק ההשצחת בחי׳ עיניס למעלה מזה והיינו עינא עילאה והיינו כדכתיב
כלל מת שאין כך בעין תתחתון שיש שינת ותנומה ,הו׳ ני גבוה מעל גנוה שומר דהיינו עינא היינו שומר ויש
עינא דהוא נטירא דכולא זו מעלה נפלאה על תכל גמה מעל גבוה אמנם׳ עור גבוה" עליהם וכתיב
דהיינו שמירה והכוונה שמירה מן המזיקין והעני( שמעשה וגמת׳ מליאות עיניס כדפי׳ בתי׳ בב״ק ש׳ ועינא דא
תתחתוניס יזיק ויפצוס ודאי בעליונים כאומר כי עתה ננילאה על מלא הוא כמו סיבת כל ספינות השגחת נל
תזני׳ אפרים חטא ישראל צור ילדך תשי וכתיב שחת לו הסשגחות י תג׳ עינא קדישא תענין כ׳ ההשגחות
וט׳ דהיינו שהספי׳ נפצמות ממעשה התחתונים כאשר תחתוטת טללוח חיצוני׳ ופנימי׳ קדוש״ וטמאי׳ שכולם
יתבאר בעין .אדם בע״ת ושמירת ישראלי דלעילא מן ניזונ" ומושנחי׳ מהמקורות כיצד כיון שהרע״ מושרש״
המזיקין הללו הוא פין זה שמיד שמשניחיס הספי׳ בו בגווני עיינין דז׳׳א בהכרח הריני׳ מחייבי׳ מיד קיום
מיד מתתקגות ומתרחצות ממעשה התחתונים בדפ״ החיצוגי׳ מפגי שהדייני׳ בעומאני חנווחא דהיינו רצועה
בצווגיס בפי ט׳ ולזה גקרא גטורא דכולא אין צריך לומר להלקות ושופר לשמת וכיוצא .אמגס עין זה הוא עין
הגשמות שסולח לעוגס ושומרס בתשובתם ממזיקין הגשמו' רחמי׳ אין החיצוני׳ מתקיימי׳ כלל מהשגחה זו ומיגו
כאומד
סט אילימה ׳׳ייייני * ־ א 6 ג מעין ב עין הבדולח תמר 0פר
כמימריה ח״ו שאלמלא כך יתבטלו מכל וכל .הכ׳ מתיקות כאומר לפני ד׳ תטהרו אלא אפ״ תספי' העליונות אין
הדין וזה יהי׳ לפי ההכנ׳ כדפי׳ ולכך יתקיימו הנמצאות להס שמירה מהמזיקין אלא ע״׳ .הזי הוא קיומא דכולא
והדין הוא מפני סימצא תהםנח' לענין קיוס הנמצאות אינם נעיניס התחתונים שמשגיחים ואח״כ מעיד" ואח״כ
ממנו ולא ימצא לענין מתיקות הריני׳ וזה תלד כעין נותנים צרכי ב״א מהאוצרות שהם אומרים ראינו צרכי
התחתון דהיינו הספ" התחתונות יוכנו לקכל שפע זה כ״א תנו להם מזון מאוצר המזון .תנו בניס מאוצר
ולא יוכנו לקבל זה ועכ״ז אין לשלול מכל וכל שםון* פוף הבנים .תנו חיים מאוצר החיים .שאין בעיניס כח
אין העולס כטל בדין ויש לו קיוס והדין מתרפה שאס הנתינה אלא אח״כ נותנים האוצרות ואלו העיניס הס
ח״ו הי' הדין פועל כקשויו היי מחריב המציאות כרגע. בעצמם מקור כל טובה משגיחים ונותנים בדרך תשגחתס
כל טובה וכל צורך מפני שהס מבועי קיום וטובה לכל:
פרלן
וכבר פי' לעיל בתמר א׳ פ' מה ענין הסתעפות הכתר
בדיני' והענין כאן שסוד אור עליון מהכתר מתפשט בכל ט 1עם היות שכל התי׳ שבא״א רחמיס
1
הספי' כהתפשטות ניצוץ אור השמש כעששיות ולזה נמצא גמורים והס מבשלים הדינים עכ״ז המצח
שמת שנשפע הברכות אל כל הספי' ואל כל העולמות כולל כל בתי דיכיס אמנס העיניס אינם מתרחצ" מרינס
הוא סוד התפשטות ניצוץ האור.העליון תוך כל המדרגות אלא הקא מעין זה הנובע לובן להלבינן והנה הדין והפגם
והיינו אור נשפע ומתנוצץ מהכתר ולזה הוקשה לו שא״כ יה" בעיניס בב׳ דרכים .הא׳ הוא הדין המורגל והיינו
היי ראוי שכל השפע יהי' במדרגה א' בין בעליוני' בין השחרות המסנה בגוונים דעינא כאשר יתבאר .והבי
בתחתוני׳ מצד האור בעצמו המתפשט אמנס משתנה מצד אורם המאדים העיניס יותר ממדתס והדין הנוסף ובי
שנשפע ונמשך בעינא תתאה ושס משתנה שנוי כפי בחיי בחיי אלו הס מתתקנות בהיות העיניס האלו רוחצות
ואורו ומשם נשפע לכל הספ" ומשתנה מצד הספי׳ כחלב ולובן הנשפע מםס ומתלבניס ופועלים בחסד והנה
שמאירה ממנה ומשתנה אורו כדמיון ניצוץ השמש שמשתנה אין העיניס האדומי' נכלל" באדמימותס וםחרוחס שם
לפי שנוי העששיות מפני שהתחתונ׳' אין מקבליס אור אלא שרסיס אסר להם בלבנינות םס כי כמו שים למטה
הכתר אלא ע״י האמצעי" המשתנ" בגווני' שאין גוונים גוונים לעין בדי! כך יש בח״ חסדים למעלת והחסד״
בעין העליון והעין התחתוני' יש בו גווניי והאור העליון ההם נשפע" לעת הצורך להלבין לתחתוני׳ ומלבינ" אותם
מאיר בעין תחתון ומשתנה כדרך שפי' בתמר ב׳ בענין במקומם ומה שפעמים יתלבנו פעמים לא יתלבנו אינו
הטייל שאמר כעין הבדולח כדפי' בפי .וכדרך שפי' מהעדר אור תמקור תעליון שהרי נובע תדיר אלא הוא
בםפ״ר במכין עצמות וכלים .והנה לפ״ו הס נ׳ מיני ממיעוט הכנת העיניס התחתונים לקבל האור הממתיק
הנהני בסוד העיני' או עינא עילאה בלי השתנות בעיניס המלבין העליון .והנה מיעוט הכנתם יהי' על ב' דרכים
התחתונ" כלל ובלי התלבשות שזה אינו מושג כלל ועליו או שהם משגיחים למטה באדמימותס ואינם מםניחיס
נאמר כי עין בעין יראו וכאשר יתלבש לעתים ישיגו כלפי מעלה לקבל האור המאיר והיינו השגחת הדין
העליון כדפי' דהיינו המציאות הבי שיתלבש ויושג העליון בתחתוני' או שסם סגור" ומסלק".הסםנח׳ ואינם מביט"
בתחתון והיינו עין ה' אל יריאיו .הגי שיושגחו מן העיט׳ לא למעלה ולא למטה .ועיקר הטובה ומתיקות ההשנח'
התחתוני' לחודייהו והיינו הנהגת דין דהיינו עיני ה׳ התחתונ׳ בהיות רחיצת הדין והשחרות משס והיותו מאיר
משוטטות וכוי) .מכאן עד פ׳ כ״א לא מצאתי העתק( : העין העליון בתחתון .והיינו המעלה הנפלאה שישינו
כא בענין ביאור התי' הנקרא חוממא הנה פלס הצדיק׳׳ לעת״ל שאינו מוםנ אליהס כלל שהעין מתמתק
הדבר" הרוחני" תמיד נלמוד אליהם מן י ואינו מושנ ממה מתמתק אמנם לעתיד כתיב כ׳ עין
הנשמיי' מפני שהצור' הגשמי' טופס הרוחני' ולזה צייר בעין י־או ונוי והמכין כי בעוד שזוהמת הנחש שולט
החות' בנחת' כל אשר בו ולכך נביא ראיה מזו לזו והנס מונע ההשנ' הזאת ולעתיד םיטתר האדם מזוהמת הנחש
החוט' הנשמי יש בה ב׳ בחי׳ האי נמשכת מן המצח . יוכל להכלל שש ולהשינ האור העליון המאיר בעין
הבי נמשכת בין ב' עיניי והיינו שהיא סוד ו׳ דהיימ התחתון דהיינו עין בעין יראו וזה יושנ לאותם הצדיק"
בסוד הדעת ולכך היא בבחי׳ ואייו כי! ב׳ עינים שסם סיוכללו בספ" העליונות בעולם הזכר לא לכולם סתס שהרי
ימינא וםמאלא עס היות שסכל ימין והוא נמשך מן אותם שהם בעולן הנקבה אפרוחי' או בצי' לא יםינו זה
המצח שכן הדעת נמשך מן הביני והדעת הוא המגלה כאשר יתבאר בעין אדם בע״ה .והנה השגחת העי! הזה
המציאות כולו ולכן למוסס עיקר הברת הפרצוף שהוא בב׳ בחי׳ .האי קיום הנמצאות ממנו וזה לא יעדר רנע
מודע יח
אילימה מעץ בעין הבדולח חמד ג 0מא י כ ב י '
3 1
^0ך
מהנקב הימני .אמנם מהנקב הב׳ מתפשט הוד החכמ׳ מודע להכיר ודאי ויש לפרש חוטמא בבינה עצמה כפי
ג״כ עד שמגיע לעת״ל למלך המשיח בן דוד לעוררו מס שפי׳ ר״ש נאדרו׳ ועכ״ז ניחא שגס הכיני ניחא היא
למלוך ובימיו יתחכמו ישראל ממנו משוד חכמה הנעלמת המור׳ מל ג״ר שהם תי׳ הפני׳ כלס והנה הכתר נקרא
ויתפשט למעלה בהוד רוח קו רוח חו״ב רוח עצה וגבורה נעל מוטס ארך אף ולמטה כז״א קצר אפיס מצד הדין
רוח דעת ויראת ה׳ הס ד׳ רוחי׳ והנה סוד החכמ׳ היוצא נחימה והנתר ארך אפיס על התפשטות הרחמים
למטה בומן זה אי אפשר אס לא ילמדו איש את רעהו והחוטם סוס יש לו נ׳ מנועין הס נ׳ הנהגות נ׳ נקני
מפני שעיקר הסודות אל החכמ׳ התור׳ הס מעתיק וכל האף וכולם נובעי׳ מ ח מ י ׳ ומפני שלמטה כז״א הס נ׳
א׳ לו חלק בה ולכך ילמדו איש את אחיו .אמנס לעתיד נקני׳ ימין ושמאל דין כינוני ודין קשה וכאן נ׳ כחי׳
יתנשב הרוח הוה וממנו יתפשטו סודות החכמ׳ הנפלא׳ לרחמי׳ הא׳ חייס והנ׳ חיי׳ רחיים והיינו שהא׳ שהיא מצד
שתסודות הס מעי״ו ומשס ידעו את ה׳ כאומר כי כולס הנע׳ טנעת חייס שכן הנע׳ נק׳ א ת החיי׳ אלהיס
ידעו אותי ובהתפשט סוד רוח החכמ׳ למטה יתפשט דרך חיים מקור החיים ומצד הנ׳ דהיינו החכמ׳ חייס אל
הספי׳ התחתונות ולכך עס היות שהוא למעל׳ רוח א׳ החיים דהייט החנמ׳ תחיה את נעליה ואפשר לפרש
מהחכמ׳ העליונ׳ המתגשמת דרך החוט׳ יתפשט למטה מהימין חכמה חיים ומשמאל נינה חייס דחייס דהיינו
אל הספי׳ תתחתונות ויתלבש בשש קצוות ומשס למלך חייס הכוללי׳ נל הספי׳ .והנה החוט׳ הזה נקרא נוקנא
המשיח שהיא המל׳ להלביש נשמות בני אדם לעוררם דפרדשק׳ דמיינו חלון שקוף אטוס שנפתח להםליף החיי׳
בחכמה עליונה ולכך הרוחות הס ז׳ רוח ה׳ הוא רוח א׳ מעלץני׳ וממטנושכ רוח חיוני מן הכתר לספי׳ התחתונו׳
דהיינו הרוח מא״א ויתפשט בו׳ למטה דהיינו רוחחו״ב וסוד רוח חיוני זה הוא כעי! נשימה וחיים מתוך הכתר
ב׳ רוח עצה וגבורה ב׳ רוח דעת ויראת ת׳ ב׳ והעני! ומיינו סוד העצמות המתפשט כתוך הספי׳ ומפני שסוד
שיתקשרו ו״ק בג׳ כיצד רוח חכמה ובינה ב׳ דהיינו החו״ג חח חיוני זה מתקן כל הפני׳ אשר נספי׳ התחתונות
שבהם יתלבש החו״ב והס ב׳ ספי׳ ונעשי׳ רוח א׳ דהיינו למטה ע״י המעשי׳ מתחתוני׳ המגוני׳ נק׳ סליחה החוטס
הת״ת הדן בין כ׳-רוח עצה וגבורה ב׳ שהם נו״ה שהנצח מוס ועס היות שהיא תלויה כסוד תי׳ דיקנא כאשר
עצה וההוד גבורה והן ב׳ כא׳ רוח א׳ דן בשתיהן .רוח יתנאר ענ״ז סוד עונד על פשע תלוי כסוד נשינו
דעת ויראת ה׳ הת״ת והמל׳ בענין שבבחי׳ א׳ הס ו׳ דחוטמא נאשר יתי והנה עיקר התי' הספי׳ הוא ממה
רוחות והעליון ז׳ עליהן ובבחי׳אחרת הס ד׳ רוחות רוח שיתנשנ מכאן ויענור דרך תי' דיקנא למטה .ונקרא
העליון וג׳ למטה והיינו סוד מד׳ רוחות בואי הרוח וכו׳ סוד נשינו זה נחת רוח דהיינו רוח חיוני היורד ועושה
דהיינו הלבשת הרוחות תצדיקי׳ לתחיה העתידה ויכללו נתת רוח בתחתוני׳ שנחי׳ מקושיי׳ .ועס היות שבתמונה
כולם כא׳ במל׳ שהיא מלך המשיח ומםס יתפשט על כל הגשמי׳ הרוח המחגש׳ בחוטם הוא מהריא׳ והוא תמונה
ישראל ויתחכמו בו׳ בחי׳ רוח חכמה והיינו גמרא שהיא ,
רוחני׳ נו״אשנשיכודרוחא חס מצד ה ד ן מתגשם מהאיבר '
הבקיאות הנקרא חכמה .בינה היינו סברא להתבונן מתחתוני׳ אמנם בכאן נאריך שכולו רחמי׳ אין איכרי׳
דבר מתוך דבי .עצה להתייען בפסק החכמה .וגבורה תחתוני׳ נלל נאשר יתנאר הרוח הזה איט עולה ממטה
ללחו׳ מלחמת התורה ודעת מגביר .דעת לשאוב סתרי למעלמ אלא .יורד מלמעלמ למטמ והיינו נשינו דרוחא
התורה .ויראת ה׳ להסכי׳ הכל למעשה כל זה פי׳ בחש״ק ממומא סחימא מהעל׳ החנמ׳ העליונה הנפלאה :
בשער ד׳ : 3ב הנה החח הזה מתפשט נספי׳ ופועל
1
הנה עם היות שפי׳ שרוח הכתר בסמ פרה נ׳ פעולות .הא׳ הוא שסוד החוטם
חוטמא תתפשט בששה או בג׳ עכ״ז הכל י ננינה נפי הסנמת רשנ״י נשעת פטירתו נשער ד׳ סי׳
הוא בסוד רוח החיים תתפשטות החכמה באחדות גמורה ד ׳ .וסנה סוד ג״ע סוד מניני שהיא גן אל החכמה
ברחמי׳ פשוטי׳ משא״כ רוח המתגש׳ למטה בחוטמא דז״א הנק׳ עדן וסוד הצדקי׳ שהס מהיסוד יש למס נחת רוח
שהוא רוח הדין החזק כאשר יתבאר והנה הרוח העליון ננ״ע והנה נחת זה אל הצדיקי׳ לעולם הנא .והנה
יבחן בא׳ ובשלשה ובד ובו׳ לפי התפשטות למטה והכל הכיני מתעורחת מצד רוח זה נעני! שהצדיקי׳ הנחים
א׳ כדפי׳ נחת רוח מכל בחי׳ אמנם בחוטמא דז״א יתייחס מ״ע .בסוד הביני מתעדני׳ כחכמי הנעלמ׳ המתפשט׳
האש והעשן וכיוצא מפני תוקף הדין הילכך היודע לקשר דרך מחוטם לא״א עד התפשט סוד רוח זה אל הבע׳
תפלותיו ויחודו כסוד הרוח הזה לקשר המל׳ בבינה דהיינו כדפי׳ םייט פור החיים הנעלמי׳ המניע אליהם למטה
מלך
ע ״ י ״ אילימד! 6א ו ח מ ה
״ פ ב
! י ״י 3 8
מעין ב עין הבדולח ח מ ר ג ש״
ג
ס£ף
״לך המפיח נג״ע והכינה נחוטמא דא״א תפילתו *וייסודו סוד הנ׳ מאות וכל אלו המעלות הס נסוד הניצה
מתרצה למעלה לכך הי׳ רכ המנונא סכא אמר כתחלת והרחמים האלו יתפשטו מן החוטס העליון לכך אלו
תפלתו לנעל החוטם אני מתנקש לנעל החוטם אני מתחנן הס עולמות ממש שהם רמוזי׳ ומושרשי׳ נסוד הנינה
כדי לתשקיט דינין תתאין ולעשות נחת רוח ומלת תהלה הנעלמה כדפי׳ .והנה זהו מציאות הכלי וסוד רוח החיים
ימצא נמקומות רכים ויתייחש כנעה ויתייחס כחוטמא דא המתנפנ כו הוא התפשטות החכמ׳ הנפלאה והנה אין
החכמ׳ מתפשטת ממש שהיא מוחא סתימא אלא הוא סוד מפני שסוד קשר הענייני׳ כך הוא :
פ ל ק כד כאידרא נתן שיעור אורך החוטם ואמר רוח חיים דהיינו סוד הדעת שהעצמות מתלנש נו אל
אורכא דחוטמאתלת מאה ושנעין וחמש התחתון נענין שסוד החוטם עיקרו הנינה מפלי עצמו
עלמין אתנליין מההוא חוטמא ושימנו שע״ה ואפשר לרמוז והתפשטות החכמה דרך נ? הוא סוד הדעת הנפלא
שכל שעה ושעה שהיא המל׳ המשכת רוח החיי׳ להחיות המוציא רוח החיים ממנה והנה מדת אורך החיי׳ מאלו
כל הנמצאי׳ .והנה אלו המדות לעולמות הס שורש לי״ש אין למס שיעור ומדה אלא התפשטות עד אין תכלית
ש׳ הס שלש ראשונות עלו לכללות גדול יותר מהז׳ שהם וסוף ויתפשטו דרך נ׳ כחי׳ מנז׳ שסי׳ שע״מ כדפי׳ ורוח
החיים שמס מחיי׳ לספירות ששמ כדפי׳ : כלולות מי׳ והס ע׳ לכי ואלו י׳ מי׳ והס מאה והמל׳
1fi "לה נחי׳ .לעצמה נוסף על נחי׳ עס הספי׳ והיינו שהיא כה כלל מפעולות אשר לחושש זה הוא p
ראשונה חיים לספי׳ כלס שמח״׳טשכי׳ מ׳ ממש אמנם נראמ לי שמנעה יש לה ג׳ נחי׳ הא׳
1
היא נק־א ש והיינו החוט׳ שעושמ ממש צורת שי״ן ככתלי תמיד דרך נו לתחתוני׳ ואלו הס חיי מנהגה הכוללת
נ ׳ נקני׳ שכך השי״ן נ ׳ אוירי׳ נאמצעה ונודע שהיא שהם כנשמה נתוך הגוף שאינם משתנים אל הפעולות
סוד ג׳ מאות נערך כחי׳ זאת שממנה סוד השרשת ג׳ אלא הס פועלי׳ נכלים כפעולת הנשמה נ ט ף וכדפי׳
אנו׳ והיא ע והיינו שנה שוד ע׳ שנה ונה שוד ע׳ סנהדרין נספ״ר נשער עצמות וכלים .הנ׳ נאשר החיים הם
וכה סוד גזר דין של ע׳ שנה ולכך נה שיעור אורך מתפשטי׳ נלתי מתלנשי׳ מעוררי׳ הנינה מצד א׳ לסעדן
השרש .וכה סיי ה׳ שהיא ממש כל מציאותה נחמש הצדיקי׳ ננועס הנינה משם ומהנקנ הנ׳ יתחנמו הצדיקי׳
והנה יהיו הספי׳ ז׳ ויוכללו נה׳ כאשר יתקשרו הת״ת אח״נ נימות ממשיח .מג׳ מ נ ׳ יחד התעוררות תחיית
ומיסוד והמל׳ יעשו מז׳ ה׳ דהייט נ׳ והיינו שהם הספי׳ ממתים נדפי׳ מארנע רוחות בואי מרוח .מד׳ מ ס ו ד
ד׳ נקודות חסד וגבורה נצח הוד שתים מלמעלמ מנ׳ קנלת תפלמ על דרך קשר ממל׳ ננינ׳ וניצמ נשרשה
ונקודה אמצעית ניניה׳ הת״ת ולמטמ מה׳ מאלו הס נ ׳ כדפי׳ .ממ׳ נו שוד מסליחמ ומנפרמ נתתפשטו דרך
יסוד ומל׳ כזו י .י — ויתעלו הב׳ התחתונות צדיק עונר על פשע .מו׳ נו שוד נחת רוח לכל מתחתוני׳
הת״ת בשוד הייחוד ויהיו חמש וכ״מ שימצא נחת רוח מוא משוד רוח זמ מיודד .מז׳ וצדק למעל׳ אל • •,
הישוד והמל׳ אל הת״ת ויהיו כו ארוכמ ומרפא ואשוותא .חח׳ נו משמח׳ משליממ דמיינו תעלות י
מ׳ נקודות כזמ לבד י .י ומנמ מז׳ ומה׳ ויתעלו מפני שהשמחה מצד הנינה ואינה שלימה מצד הדין ומזו
הה׳ ויתקשרו מתחתונו׳ ־ ־ בעליונות שיכנש מנצח השמח׳ השלימה שהיא שמחה ואין נו תערונת דין .הס׳
,
תכלית החכמ׳ עילוי סודות המל׳ תלוי נחוטס ומ : בחשד יממוד בגבורמ ויהיו ג׳ לבד והיינו כזה י .והיינו
נדע מציאות גבולי סודם והיינו כעין התפשטות הקצוות לו ת׳ מוצאות כלל ועיקר אלא כו״א וכך צד
שיעשו עניינם י׳יכ גבולי אלכסוני כך ממש סוד הזקן המתפשט ומתראח לחוץ דהייגו לחיים שהוא סותם
שנדע כתם סוד גבולי אלכסוני! שכה ולא גדע• עצם ומעלי׳ אפיי כזעיר לא גתייחס אלא סתס הזקן י״כ תי'
הזקן ואל תתמת על הדבר שהרי סוד הכינה להעלי' והס דיקירותא ע״ש תחכמה המתלבש' ככיגה המתכבד
החכמה וכל מה שאין הבינה מעלמת החכמה החכמה וכ״מ שיתגלה הזקן תזת יורה על הכבוד לא שימצא סוד
נפתחת והיינו דאמרן לעיל שקרומא דאויר' מעליי המח הגעלס אלא פעולת׳ פעולת הכבוד כאומר ואכבדה
כתי׳כ ולזה סוד שם יהו״ה כחכמי ושם אהי״ה בכיני כאשר בפרעה וככל חילו ונאמר שס מה תצעק אלי דתוה
אבאר כעי'ה כעין ה ' .ומדע ששס אהי״ה מורה העלס ושם תלי לעילא כדפי׳ כצניעותא דספרח וכן יוס הגדול והגורא
יהו״ה מורה גלוי ושם יהו״ה מתלבש כשם אהיה כדפי' כתי׳ הוא יוס כבודו של הכ״ה דומה לענין זה וכל מקום
כמה פעמי׳ והמתפשט שהוא שס יהו״ה מתעלס כשם אהי״ה שיורה על הכבוד של מעלה מורה על סוד תזקן תזה
דהיינו שעם היות שתי׳ הכת׳ העליוני' יורו ויתגלו כשיגיע אל שכל הכבוד הוא הזקן וסעגין שאלו הס המקורות
בחי׳ הנינה כסוד תיקן דיקנא נתעלה ונסתם הכל ולכך הנפתח" מהכתר והפעולות התחתונות כסוד י״ג מקורות
סוד י״נ מדות של רחמי׳ הס מקורות מתפשטי׳ מיעלי׳ הס יייג מדות של רחמי׳ להתפלל ולשפוך שיחה ולמצוא
למטה אמנס למעלה ככתר עצמו אינה מתגלי׳ כלל ולזה מכוקש כאשד יתבאר ולפתוח הדחמי׳ לכל חפן • א״כ
תחלת שס המדות יהו״ס ומיד פסק המפסיק ומעלי׳ כאלו יתכבד הכתר ויתגלו פעולותיו .עוד נודע שסוד
ואח״כ יהו״ה שנפתחו המקורות אל דחו׳ וחנון וכזי הקדמות והזקנה עיקר הוראתם כסוד הזקן ולא יכובד
למטה וסוד השמות אבאר כע״ה .ואולם מן הטעמי׳ הזקן בזקנתו אלא בהדרת זקנו ששם גילוי הדרת שניו
האלו כולם אין הכתר מתגלה בסוד דיקנא ונודע ששם וימיו .ולא יתגלו מעלות הכתר וקדמותיו על הספי׳
יהו״ה יצטרןו י״כ צירופי׳ ושם אהי״ה י״כ צירופי' להלביש אלא מטעס י״ג •תיקוני׳ אלו שבהם הסליחה והכפרה
י״כ צירו׳ כי״כ סתומות ותרי מזה נקיש כמה העלס ורחיצת הפגם מכל הספ" תתחתונות נהתלהנס מדמי
על העלם נעלמו הספי׳ הרי ו״ק בעצמן אינם אלא דינס יתפתחו המקורות ומיד ויאמר ה׳ סלחתי וכוי
,
כגכולין והגבול ׳ מתלכשי׳ כלבוש העלם בהעלם וסתימא אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך וכוי לפני ה׳ תטהרו ישלח
נםתימא ועדיין ננאר העלם זה כענין שו״ק מציאותן מעינות מימי רחמיו ויעתקו קשרי שלשלת הדני׳ ויתלבנו
במקומן ונעלמי' בכינה ונמצאי׳ כחכמי הרי כמה מדרגות מאדמימות קושי דינס ומיד נתפכין לרחמי׳ כל הנמצא"
העלם ונעלמי' יותר ויותר בשרשי השרשי׳ שבכתר אחר ואין מי שיפתח כה לפני הזקן כלל וזהו כבודו וזהו יקרא
שאינם נגלי׳ מיד בצאתם מן הכתר אלא יש להס כ' דיקנא דיקירותא ודאי:
כחיי פרשי׳ לשרשי׳ ועתה אין להפליא מפלאי דיקנא עילאת ג אין תיקוני הזקן כעצס הזקן אלא כסוד פלס
שהיא שרשי הנמצאות כולם והס המתקני׳ המקשטי׳ הכל גמליו כאשר ית׳ המשל כזה יתפשט הזקן
כדפי׳ .ולכך תתעלס מכל הנביאי׳ ולא נזכרה כשס בלל מכאן ועד כאן יתרחב כו״כ לא יתפשט כאן יפנה כאן וכיוצא
ולא השיגוה הנביאי׳ מפני העלמ׳ וסתימת׳ כדפי׳: וכשתדקדק תמצא שהם גבולי׳ ותחומי׳ לזקן לא עצס
ד הנה לא יכלו הנניאי׳ והחכמי׳ לעמוד על פלס כעצמות הזקן יורה העני! שעצם הזקן אינו מושג כלל
תוכן תיקו׳ הכתר אלא מתוך תיקו׳ ז״אבי ׳ ומה שנשיג ממנו הוא גבולי התפשטותו ונאמר נתפשט
מאלו נכין כאלו ולא ידענו שיש ככתר ט׳ ספי' אלא מציאות הספי׳ העליונה עד פעולות אלו וסופי הפעולות
מתוך היות כל ספ•׳ כלולה מי׳ וגס היא באח׳ מהן יונה המניע אלינו הס כך וכך אלא שנכין כעצם הת" והרי כלל
ט׳ ספי׳ • אמנם השגתס הוא שנדע שהס רחמי׳ פשוטי׳ התי׳ הס מתפשט" ווי"! ונונעי׳ והנה נעצס סוץי״ן כשער
ולזה כל מה שיתרמו התיקו׳ שנכתר לתיקו" תחתוני׳ נובל הראש אמרנו הס משוערים נסוד קדוש לקדוש עולמות
לעמוד על העליוני׳ מתוך התחתוני׳ רק שנחלק נין לםעור מציאות׳ מתפשטי׳ עד כך עולמות וכיוצא והנה
הדין בתחתוני׳ לרחמי׳ נעליוני׳ ועד״ז נמצא שלמעלה נשער הזקן *מזה כלל אלא סתיס םתומי כי״ג גבולי׳
ככתר יתדמה למטה נז״א ככל התיקו׳ גולגלתא נגולנלמא הס י״ג שמגנילי׳ מציאות המקורות לא שנדע שיעור
מוחא נמוחא שערא כשערא מצחא כמצחא עיינין נעיינץ קומה או מספר וכיוצא אליה׳ כלל ועיקר וסוד זה הוא
סוטמא נחוטמא רק שאלו נא׳׳א ואלו נז״א אמנס דיקנא העלם הזקן על כל מציאות שהרי מלו ווי״ן ו״ק ובללס
נדיקגא איט כלל מפגי שתיקו׳ דיקנא דז׳׳א הס ט׳ ותיקו׳ לא נדע להם שיעור וקומה ונללס יעשו י״נ גמליס וכסס
דיקגא * אוצי צ״ל אץ ייחס
אילימה rB 6
י ־י י י מעין ג עין רואי תט ף
הירי׳ או השוקיי׳ והרנלי' והנוף וכל איכריו ולכך גל דיקנא דא״א מס י״נ ויש בינימס כממ שינוי׳ לזמ לא
מדותיו וכל ת־קוניו כמשלי׳ כי אס אל הראש עס מזקן יתדמו ואי אפשר לעמוד על תעליוני׳ מתוך מתחתוני׳
כמי האיש המתנודד הרוחני שאין לו השגחה אל ענייני ולזמ לא משיגו מנביאי׳ ממעלמ מזאת כלל אלא מדרך
הגוף ואין עין השגחתו כי אס בראשו עד שהוא נפער מכל הקבל׳ למרע״מ מסוי י״נ מדות של רחמי׳ ועס מיות
ענייני גולו ונמשך אחר שכלו שהוא הראש עס מזקן שנאמר בדניאל עד די כרסוון רמיו וכוי אין הכוונה
לרדוף אחר הנככדות והיינו ענין הכתר אמנם בז״א שהשיג בכתר בשער הראש ולא בלבוש תלי .חיוור שהוא
מדותיו נמשל" בשוקי" ובזרועות וכגוף וכיוצא מפני הזקן ח״ו אלא מה שראה הוא ביטול הדני׳ באומר חזה
פעולות הדין שהדין נמשל אל הגוף שהרי הכעס והחמה הוית עד די כרסוון דמיו דהיינו שנטל כח כסא הדין
צומחת מן המרה והלכ והככוד ועוד כי אל פעולות ובמל׳ ניטל כח הדין במה דעי״ו יתיב לבושיה כתלנ
השינוי" צריך איברי׳ רכיס ד ן ממועט דין מרובה דין חיוור וט׳ ואקבלה דדיה סמיך והבן ברחמיו מכח ביטול
ממוצע וכיוצא מהשינוייס שבמדות ולכך יצטרך נוסף מדיני׳ כדפי׳ .ואפי׳ מרע״ה רצה לעמוד על מ כ מ ה
אל תיקו׳ רישא עד תיקו׳ דיקנא ולכך הזקן אינו מטפל כ״ש שיעמוד על מכתר אלא שאנו יודעי׳ הסודות מתוך
אלא בישוב המדות ותיקו׳ והמשכם לרחמי׳ ולא יתייחסו ממ שמשפיעמ תורס סודות מאלמות אל ישראל:
בשערוי אמנם תליא אלה כלל לו איברי׳ ה בשער מ׳ מחש״ק שסוד מזקן דמיא תליא פרק
התפשטות ווי״ן עד טיבורא דליבא עד המל׳ נקודה דקה בשערוי עד טיבורא דליבא ומעניו כי
שהיא למעלה בסוד הדעת שבבינס כי הלב בינה ודאי מזק בצורמ מעליונמ מורמ על מרחמי׳ וסטעס שמוקנמ
כאשר יתבאר וטיבורא דליבא היא המל׳ והיינו סיד ומשיבמ במשל מורה על אפיסת מחומר ותסתלק מן
ו״וין מתפשט" עד הנקודה התחתונה משך סוף הזקן האכזדות ושאר המרות ומורה על הישוב ומחכממ באומר
להראות השרשת ר ק בסוד דיקנא כדפי׳ בפ׳ הקודמי׳ : בישישי׳ חכמה ובהם העצה האמיתית והנהנה הישרה עד
ן עוד ייחסו לובן הזקן חיוורא כתלנא והדין פרק שםס ממדריכי׳ ומנמיני׳ שאר סאדס אל הדרך מישיה
כך שתפסו לשון הכתוב לבושיה כתלנ חיוור ומחכימי׳ ב״א ומלמדי׳ אותס דעמ ומשכל כדכתיב נס
אמנס יש לדקדק הכתוב צמה המשילו ללובן השלג אמנם שב גס ישיש בנו ובמניע סאדס אל ימי משיבמ כל מה
הענין הוא כי השלג מורה הקושי והצכה הדין ומסטרא שיתן בעיניו מוא בראשו ובשכלו ובדברי׳ מנסתר"
דצפון נלידין מיא כדפי׳ בזו׳ פ׳ בראשית שער ובכמה ומענייני מעולם ישכחס ויסתלק ויתיאש ממס ועיק־ תשמישו
מקומות והענין כי הזקן הוא בחי׳ הספ" שבהס הדין מוא בכלי׳ משכליי׳ דמיינו מחושי׳ מרוחניי׳ שמס חושי
למטה בספ" שהם ו״ק .והנה בכתר להלבין אודס הראש שהס לדבד חכמה ולשמוע ולראות כל מצורך
הנבור׳ ולבטל כח הדין והנה אין הדין התחתון מתבטל לענין זה אמנם שאר האיבר" סהס לצרכי הנוף והגשמיות
אלא מצד התחזק השרש" העליונ׳ למעלה לבטל כח ישכחס והיינו מ כ ס עיניו בראשו ולכך מבחר חלקי
הריני׳ למטה ולזה להראות שהרחמים האלו ומלובן העטדה הוא משכלת הרוחניות ומן סטעס הזה מדות
בחסדים הנז׳ הוא מחמת שיש קושי בשרשי׳ אלו שהרי ז״א מם מטונות כאיברי עולס משפל דהיינו יד״ רגל״
בהתפשטס אל מקומם יתקשו בדינם וכאן יתקשו בחשד׳ שוקיי׳ נוף אממ לסיות שפעולות.מדותיו אינס רוחניות
לנגד ע ד מדני׳ מקשי׳ למטמ להתגבר עליסס לבטלם כפעולות מדת מכתר ועוד שיש בסס דין ומוא כמו
ולזמ מלובן שלמס לובן משלג שמורמ במציאותו קושי שמבחור שאוחז מזמ ונס מזמ אל יניח דיו עד שנס אל
וחוזק ומיינו קושי וחוזק לטכח הגבור׳ ודיניה לבטל דינימ מציאות זעוג עליון יתייחס כינוי יצה״ר כדפי׳ מוסר פ׳
וכיוצא בענין שיורמ ב׳ עניניס מא׳ לובן ממתחזק לטכח יצס״ר לעילא מאן סוי ומסיק דאיהו נכורס ומרי
הדין הב׳ שהלובן מזמ בעצמו סוא שדש" לספי׳ שמס ספ״ שהפעולות שמס נדין נרוחניות מתייחסות בפעולות
הדק הקשה למטה .משא״כ בשער הראש שנאמר בו שער מגשמיות שכאדם ולכך יתייחס לו מנין מ ע ם ומאף
רישיס כעמר נקי אין צורך בחסדיו לנגד הריני׳ שסס והמימס וכיוצא .אמנס בא״א מוא סוד מלובן סוד
למעל׳ נמשט׳ עד החכמ׳ והבינה ואינס שרשי׳ אל מרחמי׳ מפשוטי׳ לכך אנו מכני׳ אותו בשס עי״ו ואין
מדיני׳ כלל לכך יתייחסו בשס מלובן מרך והנה מטעם לממשילו בצורמ מזאת אלא עד מזק שמס מפעולות
זה יתייחסו עוד ב׳ בחי׳ לזקן .הא׳ קוצר משער ועס הנכבדות מ ו ח י ו ת שבאדם דמיינו איברי משכליות ואין
ע
היות שיש שערות ארוטת כאשר יתבאר הנה רוב תיקו׳ לו פעולת מדין כלל שהיא פעולמ גשמי׳ כ ין פעולת
יורו
עב אילימה *יי ת מ י ד
מעין ג עין רואי £0ף
מקכלין מן החכמ׳ העליונ׳ עצמה לכך םס השערות יורו על השער הקצר מן הטעם הזת משא״כ בשער תראש
שבראש ארוכי׳ ושויס בשיעורם ובמדתס ואין שימי כחי׳ שכולו משולח ותלוי וארוך מפני שהס שרשי׳ לספי׳
בהם כדי שתהיי החכמ׳ העליונ׳ הנפלאה מתפשטת דרך ברחמי׳ גמורי׳ ואלו השערות שבזקן תם קצריס מפני
הדעת הנעלם שער ראש אריך אל כל בחי׳ מוחא חכמ׳ שיורת על שרשי תמדות שהם למטה מדות הדין וכאן
דלתתא ויקכלו הביני והדעת שבחכמי מן החכמ׳ הנפלאס ישתרש דינם ויתמתק .הב׳ קושי השער ששער הראש
הנעלמ׳ ממש בלי אמצעי כדפי׳ .והטעם שאלו הי׳ אור רך כצמר להיותו במדות הרכות בחסד ולכך שער הראש
חכמ׳ שככתר מאירה בחכמי לבד הי׳ כח הדין מתערב יתייחס אל החסד אמנס שער הזקן קשה לתראות
בביני והדעת שבחכמי לא היתה ההנהצ׳ מתיישבת כראוי השתרשות מדות הדין למט׳ ובקושיו מתגבר על הריני׳
אמנם עתה שעצם החכמ׳ שבכתר ממש מאירה בג׳ חלקי ומלבינס וכל זה נכלל בכתוב באומרו שער רישיה כעמר
החכמ׳ עצמה ימצא מצד הבתר ברחמיו כל ההנהגה אחת נקי ולבושיה כתלצ חיוור .והנה הס צ׳ בחי׳ .הא׳ בגוון.
בלי שינוי ואס יהי׳ שינוי יהי׳ לבד מצד הכלים דהיינו הב׳ באורך שיעור ומדה .תג׳ בממשות השער ברטתו
חלקי החכמ׳ שהם חכמ׳ ובינה ודעת והחכמ׳ שככתר וקשיותו .והנה ג׳ עניני׳ אלו יורו ב׳ מהם על עצס
אחת לכולס יחד .כאשר הרחבתי הענין בת״ב פ׳ . המד׳ ומציאות׳ והס האורך והקושי .וב׳ יורת על
והנה שער הזקן עיקרו לבטל הריני׳ כדפי׳ וצריך ביטול הפעולה הגוון והקושי .והענין שהאורך מורה כולו על
הדינים בבחי׳ שונות שהרי הריני׳ אינס מתבטל י׳ אלא עצמות׳ ועצמות תספי׳ תיא מושרשת שם יש מהם צבור׳
מחמת השתרשותם בכתר כי כל מדה שיהי׳ דין במקומה ויש מהס חסד ויש מהם הוד ויש מתס נצח ויש מהם
כשישתרש בכתר בסוד הלובן יהי׳ כח ביטול תדעי׳ ולזה יסוד ויש מהם ת״ת לכך מהם ארוכי׳ וגלויים השרש"
צריך שישתרשו בגבורות כלס שם כדי לבטל כל גבורה שהס שרשי החסד או הנצח ויש מהם קצריס שרשי תגבור׳
וצבור׳ כפי עניינה והיינו סוד מדידת השערות במדות ותהוד ויש מהס בינוני׳ שרשי הת״ת והיסוד ויש הוראה
ושינויים ושיעורי׳ כפי מה שנבאר בפ׳ י״ב .והנה הזקן בפעולה דהיינו הגוון כולס בחסד הנמור והלובן המלבין
היא בחי׳ הביני והבינ׳ נבור׳ דכליל כל צבוראן במקומה בחזקה כל האדומי׳ ולזה הגוון כולו מורה ממש על
כך למעל׳ ישתרשו הצבורות ויתרבו הבחי׳ בה והמרות הפעולה אמנם הממשות מורת על עצמות הספ" ומורה
לשער מהם קצרים מהס ארוכי׳ מהם בינוני׳ והייט על הפעול׳ והיינו שהס שרשי הספ" הקשות ופועלות
שיתרמו קצת לשער ראש זעיר שיש בו תקיעה פשוט׳ למט׳ בדיני׳ בקושי וצבור׳ לבטל הריני׳ לא גבורה ודין
שברים קצרים תרועה בינוני׳ והס דין וכאן כלס בלובן אלא גבורת הפעול׳ כנגד הריני׳ הקשי׳ .ובסי׳ ב׳
רחמי׳ אמנם אלו הבחי׳ מושרשות שס בסוד רישא דמלכא משער ה׳ פי׳ עוד בזה כי שער הראש הוא התפשטות
צבוראן וכאן בסוד דיקנא ביטולם והלבנת אדמימותס סוד הדעת מחכמה שבכתר אל החכמ׳ עצמה דהיינו
וצריכי׳ להיות קצרי׳ כדי להמתיק דינס *וכאלו נתארכו ממוחא למוחא מחכמי לחכמי לכך הס ארוכי׳ מצד א״א
והיו אצולי׳ מן החכמ׳ מעולס לא נמתקו התחתוני׳ והס בסוד פשוטי ורכים בסוד הרכות והחסד והרחמי'
שאינם מתמתקי׳ אלא מצד היותם׳ מתפםטי׳ הע ליוני׳ אמנם שערות הזקן הס מבחי׳ הביני דהיינו דיקנא להמשיך
בבינה דהיינו סוד דיקנא והיינו השרש׳ הגבורות בחסד למט׳ עד החסד לכפות הצבור׳ והדין א״כ הס נמשכי׳
עליון ורחמי הכתר כדפי׳ וזה יהי׳ הטעם ג״כ לקושיין בסוד הרחמי׳ הכופי׳ את הדין וכשתדקדק תמצא שהשער
דהיינו להתנכר ולהתחזק נגד כוחות הגבורות שאפי׳ הס סיד ואייו בכל מקום וכמו שסוד ו׳ מהחכמ׳ חסד
שדרך מציאות השתלשלות להוליד הדין להנהיג התחתוני׳ ורטת וסוד ו׳ מסכיני קושי ודין כך בבחי׳ מהכתר סודס
כשיתגלה השורש העליון יבטל כח הדין ההוא ויכסט והיינו כולם ברחמי׳ .אמנס מצד הראש דהיינו מצד המח חכמ׳
סוד גוון הלובן שמשתנה בכל להראות על הרחמי׳ השוין הס מתפשט״ לחכמי לכך הס חלקים משמן המשחה
בכולס .ולכך שער הראש התפשטו סליק על אודנין מאחותי כטדע .אמנם מצד הזקן שהס בביני הס קשי׳ לבטל
ידצה יקדס אל סוד האזניס שהס בחי׳ הבע׳ מפני הדין וקצרי׳ מעין מציאותם בצבור׳ והנה יהיו בסוד
שהס מסוד החכמ׳ .אמנם שער הזקן מקמי אודנין החכמ׳ למטה ג׳ חכמות שהם צ׳ מוחי׳ דהיינו חו״ב ודעת
מפני שהם מהבינ׳ מתפשטי׳ מאודני׳ בחי׳ הבע׳ ולמטה וצריך שני יקבלו מן החכמ׳ הנפלאה העליונ׳ שבכתר דרך
ואינם מתערבי׳ שער הראש עס שער הזקן ששער הדאש השער שבראש ולא שיקבלו בינה ודעת שבחכמי תחתונה
מהחכמ׳ תעליונ׳ אל החכמ׳ התחתונה ושעד הזקן החכמ׳ תעליונ׳ ע״י אמצעות החכמ׳ אלא ממש כולם
מהגינ׳ •צ׳׳ל ואלו
אילימד! י י י "י ״
פ ח
פ
מעין 1עין רואי תג £|3ף
כלל השערות כמציאות כל א׳ וא׳ ווי״ן מ תפשטי׳ מהם מהבינ'־ העליונ׳ שבכתר אל הבינ׳ והגבורות
ארוכי׳ מהס קצרי׳ לפי בחי׳ כדפי׳ אמגס כללס יחד התחתונות להכפותס ועם היות שיש בין חכמה
יעשה גבולי׳ הס י״ב מעיינות י״נ מקורות עס הנקוד׳ עליונ׳ לחכמה תחתונה הבינ׳ שבכתר ובין בינה עליונה
הכוללת אותס כולס והנה הפעולות האלו הס מלבישות לבינה תחתונה החכמ׳ ממש אין חשש כלל מפני שהספי׳
ומעלימות סוד פעולת השערות והנימין כל א׳ וא׳ לבד׳ הס שכליות לא גשמיות ויקבלו זו מזו עם היות שיהיה
שלא נדעס ולא סופר מהס כלל ובלי ספק שהשערות בין זל״ז כמה ספי׳ ואין חשש וזהו סוד הצינורות שים
במספר במשקל בשיעור ומדה אמנס לא נדע העולמות צינור מספ" הכתר אל החסד ויעבור דרך החכמ׳ והבינ׳
העליוני׳ והתיקו׳ הנפלאי׳ אלא מצד הפעול׳ וכמו שהס ולא תחוש כלל מפני שהס שכליות ואינס מעכבות ואינם
למטה ו״ק ו׳ פעולות ומשקוף אותס הו׳ יתחדשו עוד י״נ משמשות אלא דרך ומעבר וכל כיוצא בזה יה" לסוד
פעולות ילבישו הו׳ כך הס סוד המקורות העליוני׳ י״נ השערות האלו וענין זה יתרחב ביאורו בפ׳ והנה יהיה
מקורות לבוש לו״ס ולזה אמר הכתוב לבושיה כתלנ חיוור לפ״ז ג׳ בחי׳ בתיקו׳ א״א הא׳ שער הראש הוא התפשטות
נוסף על מה שפי׳ לעיל בפ״א על ענין היותס לבוש החכמ׳ בלי שיתוף הבינ׳ ולהכי מאחורי אודנוי שאין
הנפלא והעלמות נוסף עתה לבוש ללבוש שאין סוד שער הביני מראה פניס להס כלל כדפי׳ ושער הזקן הס סוד
זה מנלה עצמות פעולת השער ואין תיקו׳ הזקן עצס הדעת מבינה בלי שיתוף החכמ׳ ולכך מתחילות מקמי
השער אלא נבוליו מה שיגביל כל שער ושער תיקו׳ וסדרו אודנין והתיקי׳ האמצעי" שהס מצחא חוטמא עיינין הס
כאשר יתבאר .בענין שנקרא מקורות אלו מה שיתפשט משיתוף ב׳ יחד בדפ" במקומם ולכך יהיו ב׳ עיניס ב׳
השער מה שילביש מה שיגלה מה שיתפשט וכע״ז הדרך אזניס חוטמא תרי נקבי ומצח בכלל בב׳ בחי׳ והשער זה
מה שיעלו מה שירדו .ולכך עיקר ושורש לכל מציאות לעצמו חה לעצמו לא יתערבו שערות הראש בשערות
הזקן הס ו״ק מהבינ׳ עד המל׳ כדפי׳ דהיינו שיהיו הספי׳ הזקן בדפי' בס" ג׳ משער ה׳ מחש״ק וירצה שאין ב׳
כולס בבינה כדפי׳ בת״ג .אמנס גאו בלבוש והעלס על דעות אלו מתקשרים להיות זה עובר אל החכמ' להנהיג
הדרך הנז׳בסוד הו׳ האלו : ההנהג׳ נשמה בתוך הנוף וזה עובר אל הביני להמתיק
פ ל ל ו ח צ׳ שלמיות בדיקנא דאריך שאינס בדיקנח דיניה כאשר נרחיב בפי י״ג בע״ה :
דזעיר וכנגדס אמרנו בחש״ק שס דיקנא 1
ץ בחש״ק בשער ה׳ סי׳ פי׳ ששער הזקן נפיק פלק
,
יקיר״א מהימנ״א שלימ״ה .הא׳ יקיר״א כי בהיות הזקן מאודנו וחפי עד טיבורא דלבא הנה פי׳ י
מתתקן בי״ג תיקו׳ נאשר יתבאר מורה על הכבוד גמל סוד הזקן מראשו ועד סופו והס ב׳ מדות מהשמיע׳
והתפשטות החנמ׳ הנעלמ׳ הפועל׳ בהעלם נדפי׳ .והנה ועד המחשבי שהיא כלב והנה השמיע׳ אשר בכתר כולה
לא יתכני האדם אלא בהיותו מהודר הזקן ולא בהיותו רחמ־ס אין שם שמיעת הרע כלל העיקר אמנס שמיעת
מתבלבל הזקן ולכן עתיקא קדישא מתי׳ זקנו מסודרים הטוב למלאת שאלות בני חיי ומזוני ומיד נותן שהמזל
הוא יקירא והכוונ׳ על סדר ׳תיקו׳ דיקנא דא״א שכולל כל שסוד הזק יוחס בשס מזל כאשר יתבאר ומניע עדטיבורא
י״נ בחי׳ שהס השרשת כל הגבולי׳ התחתוני׳ וכלל כל דלגא בחינת הלב בדפי' שהיא הביני ולא הביני ממש
צירופי ההו״יות כאשר יתבאר בעין ה׳ ב״ה והיינו סדר אלא טיבורא דליכא שהיא המל׳ כדפי׳ והיינו שהיא
הנאות לכלול י״ג בחי׳ לו״ק שהם י״ג מדות של רחמים הפועלת בל המציאות הנשפע מלמעל׳ והנה סוד ענין זה
מסודרי׳ על כל צרכי המציאות למחול ולסלוח ולהשפיע יתפוס ו״ק שהרי השמיע׳ מתייחס׳ אל הבינ׳ עס היות
ולתת ולרחם .הב׳ מהימנא .הענין שמי שהוא מלא זקן שיה" בשיתוף החכמ׳ כדפי׳ בת״ג פ׳ והטיבור יתייחס
נקרא נאמן ומי שהוא זל דקן אינו נאמן והוא א׳ מסימני למל׳ ומזו לזו ו״ק שהיא ו׳ בין ב׳ ההי״ן אמנס ו״ק ממש
הרמאות והנה בדיקנא דז״א לא שייך לישנא דמהימנא ומענין כי ו״ק הס השערות בעצמן ו׳ מתפשט׳ מי׳ אל י׳
מפני שהוא משתנה לדין לרחמי׳ ומרחמי׳ לדין ואינו נאמן גזה י — י והיינו י׳ תחלת נגיעת׳ י׳ סוף נביעת׳ ונן נל
עומד על ענין א׳ ולכך תיקו׳ דזעיר בדין ולכך אינו נאמן שער ושער זה שעור מדתו אגל ישתנו המציאות גסוד
וקייס גרחמיו ואין הזקי שלו מגיע אלא עד הנבור׳ לגד נטלי השער נאשר נבאר נך ו״ק יגבילו נמלי הפעולות
גאשר יתכאר במקומו דהיינו עד החזה כדפי׳ גסי׳ זה . רעשו מקורות ומעיינות לפעולות שהס י״נ גבולי אלכסון
אמנם כא״א כתיג אמת וגתיקו׳ זעיר לא גתיג אמת כלל כדפי׳ בםפ״ר נשער פרסי השמות וארחינ הענין געין
הרי זה מורה על סוד הנאמנות ודאי מן הטעם שפי׳ . תפוח נ״ה ולק־ גס נסור הזקן העליון יהיו ו״ק דרך
מג׳
עג אילימדז יא
״ ״ ״״
פ חפ ט פ יפ
י י ת מ ו א י
י 1עי
wי
a
ספר
יא הנה הכחי׳ שיה נוכל לדבר היא בחי׳ י״נ פרס הג׳ שנימ׳ כפשוטו שז״א אינו שלם בתיקו׳ והעד שהס ט׳
1
מדות של רחמי׳ הס הנקרא י״ג תיקו׳ דיקנא צירופי יהרה כאשד יתבאר בעין ת׳ ב״ת והיינו בעוד שלא
ומהי״ג בעצמן ככתר נמשכי׳ לתחתוני׳ י״ג מבועין ׳שתלס שם יתרה אלא י׳ י״ה יה״ו יעלו ט׳ צירופי׳ ולכך
מקודין נובעי׳ שפע החכמ׳ העליונ׳ הנעלמה אל כל תיקון שלס י לעצמו והתיקו׳ כלס שלמי׳ ובזעיר תם כל
החכמ׳ והבינ׳ למטה ולפעמי׳ יונקי׳ כל התחתוני׳ תיקו׳ לעצמו בלתי שלס בד׳ אותיות והתיקו׳ בעצמן בלתי
מהס ונמשחי׳ משמן משח רבות קודשא והנה למטה משלימין לי״ג הס י״ג תיקו׳ ׳״ג אודות י״ג מקורות מונפק
כל ספי׳ וספי׳ ישיג מהשמן ההוא כפי שעורו שמן משח רבות קודשא מן החכמ׳ תנפצא׳ תנעלמ׳ מוחא
ועניינו שאין יניקת הספי׳ בהשואה אחת שהחו״ב הס דאדיך אנפין ותם מכוני׳ בי״ג נסרי אפדסמונא דכיא הס
ספי׳ נגלות בעדך הכתר ונעלמות בעדך הספי׳ התחתונות מכוני׳ י״ג מדות של רחמי׳ תס מכוני׳ בי״ג:
והס א׳ לקבלת השמן הזה ויגיע אל החסד מפני שהוא
חסד ויתייחס אליה קבלת הכתר וכן אל הת״ת אמנס ט הקדמוני׳ פ" שיש בכתר תר״ך מאודי אוד פרס
1
הגבורה מכבה משס אש דיניה אמנס למטה ברחוק על וכן נמצא בתפלת ר ׳ נחוניא וכן פ״ בתי׳
הדרך בולל נייחס שס השפעת הכתר והמ׳ בעלותס ומוכח התם שהם בבח" אחרונה שבכתר דהיינו מה
למעלה זה הכלל שיש ספי׳ שהס מאירות משמן הכתר שמתפשט אל הספירות למט׳ .והנה כאן פי׳ שסור דיקנא
ויש משוחות בשמן לבד כל ספי׳ וספי׳ לפי עניינה בך היא בהי׳ אחרונה אל הכתר <לנן נראה לי שהסייג׳ בחי׳
השגתס באוד זה .עוד פי׳ שהס למעלה בכתר י״ג תיקו׳ ברק ..הא׳ היא ז״ס דהיינו סוד השער שהם סוד ז״נין
דיקנא אמנס בהתפשטס למטה בחסד הס י״ג שערי׳ של מתפשט" לרך הס עד טיבודא כדפי׳ .הנ׳ היא סוד י״ב
רחמי׳ ירצה אינס הארת עצמן אמנס הס שעדי׳ ליפבס תיקו׳ דהיינו ו׳ וו׳ והנקוד׳ האמצעי׳ הס י״ג ואלו הי״ג
דדך בס אל המרות פנימה בענין שקצה המרות מניע נקשדי׳ בז׳ הס כ׳ ואלו הס ב׳ בחי׳ הנכלל" בכ׳ כתר ועוד
אל החסד ושס הס שעדי הכניסה אליהס ולזה יתייחסו בחי׳ ג׳ היא היותם כל א׳ וא׳ מהו׳ בי׳ וי׳ מי׳ הס ק׳
המרות אל החסד עס היות םתס בכתר מפני שהס נפתחי׳ כלא׳ וא׳ כלולה מק׳ הם ת״ד היינו כתר והיינו תר״ך
בחסד ׳״ג שעדי׳ להמשיך דחמיהס דדך השעדי׳ ההס עמודי אוד ואפשר שהשערות בעצמו יתפשטו רעשו תד״ך
ואותס השעדי׳ הס סוד י״ג מדות של רחמי׳ המיוחס״ אלו ונסודן פי׳ בספ״ד בשער מהות והנהג׳:
אל החסד וכן פי׳ בשלהי ס״ א׳ משער ה׳ מחש״ק . י הנה השמן הוא מתהפך למטה נאור והיינו פרל.
ובסי׳ ב׳ הוסיפו ופי׳ שהס ג׳ בחי׳ .הא׳ המקורות והס שמן למאוד והטעס שהשמן הוא מן החכמ׳ 1
נובעי׳ מעצס הכתר י הב׳ השער״ שהס המרות של ומתפשט ויעשה אוד כאומד ויאמר אלהיס יהי אוד יה
רחמי׳ והס בחסד .הגי למעלה שהס הת״ שבעצס אויר ומהס יצא אוד והנה אלו הידקו׳ מושכי׳ משחא טנא
הכתר שמהס נובעי׳ המבוע" להוציא השפע במקורות מחכמה סתימאה ומשס מאירי׳ הספ" התחתונות אוד
ליפתח בשערי׳ וענין זה בג׳ בחי׳ אלו אינס במדות אלא כדפי׳ נחש״ק שעד ה׳ סי׳ א׳ ולזה יהי׳ סודו תד״ך עמודי
בעצמות המקורות הס י״ג להס קצה עליון תיקונס בנתר אור שתתפשטותן כספי׳ יעשה אוד והנה אלו התד״ך יתפשטו
הס סוד תיקוני דיקנא וקצה התחתון תיקו׳ בחסד ואמצעות למטה אל ג׳ חלקי׳ ויהיו או״ד או״ד או״ר שתס עולי׳ נתר
מה שבין קצה לקצה כדפי׳ ומתוך בחי׳ וו הבנלי׳ עמדו ולכך הס עמודי׳ נהתפשט למטה אל סוד הווין ויהיו
הנביאי׳ על מה שאמדו בסוד תיקוני דיקנא לא בעצמות עמודי׳ ודאי ולפי שהס מתפשט" אל החכמ׳ והנינ׳ החכמ׳
התיקו׳ הנפלא" למעלה ומטעס זה יקראו אלו מדות נקרא י״ש והנינ׳ ש״י דהיינו סוד נחי׳ התפשטות התיקו׳
שהס מדות ושעורי׳ משוער" במקוס שיש שיעוד ומרה האלו ולכך הס ג׳ נח" הכנס׳ נכתר עצמו שהיא נעלמת
והנה אלו הג׳ בחינות במקודס העליון אין שיעור ומרה הוא נחי׳ ז״ס דהייט סוד הלחייס הנעלמי׳ והאמצעית הס
ואין גבול וויוין גילוי שהוא בעצס הכתר אמנס השפעתס י״ג תיקו׳ דקנא שהס מתפשט״ מהכתר למטה לכך אט
והמשכתם שהיא הנחי׳ האמצעית מציאות השפע הנשפע מושכי׳ כסוד י״ג מדות של רחמי׳ והנחי׳ האחרונ׳ שהיא
ג״נ נעלם .אמנם הבחי׳ האחרונה יקראו מדות שנמדדות על הספ״ היא סוד ו׳ מאות דהייט הנחי׳ המתפשטת
ושעור׳ משוער" ופעולות נפעלות ע״י החסד העלי׳ ומתלבשת בספי׳ בנשמה הפועלת בגוף מתפשט ראשונה
בעלת י״נ מדות נדפי׳ והנה התפשטות זה הס י״נ מדות נחנמה ובינה י״ש ש״י ויתפשט שנייה בחסד אוד ובגבורה
לא עצמות התיקו׳ העליונ" ני אלו היו התיקו׳ העליוני׳ אורובת״ת אזר:
בעצמן יט
אילימה מעין גי עין רואי תלד ד פ״יאפ״יב
ספר
והס השערות התלויות וארוכות ויש כחי׳ תיקו׳ שחינה בעצמן לא הי׳ ראוי שיה" שוס דין עומד בפניהס שאין
שורש לחסד ואינה ארוכות הוא״ו ויש מטעמי׳ אחרי׳ סוף שוס ד ן עומד בפני הכתר אלא מחמת היותס למטה
סוף הוראת השער המתפשט מורה התפשטות הוא״ו כעין מדרגה ג׳ לכך אין נהס כח לבטל הדן מכל וכל ולכך
תקיעה פשוטה והשער הקצר א־נו מ1רה על זה ותנה מדע״ה במעשה העגל נטל הדין ולא מכל וכל מפני
אחר שפי׳ כפ׳ ו׳ שסוד שער הזקן הוא מצד הצבורה שהדינ" העליונ״ בכחס הן עומד׳ ולכך יתייחסו המדות
לנטל דיניה א״כ יהיו סור השער על כמה כחי׳ שרשי׳ אל החסד דהיינו קצה בחי׳ הנ׳ המצעת לתחתוני׳ בגבול
לצכו׳ *שוס כמה מ־ני צבורות ולכך כתיב מ׳ ימלל צבורות ושעור ומרה ופעולה כדפי׳ .ועתה לפי הנדרש יהיה
ה׳ דהיינו ציור׳ א׳ דכלולא כמה צכוראן כדפי׳ כפ׳ ולזה בהשכלתם צ׳ בחי׳ .הא׳ השכלת התי׳ בעצמן למעלה
חס בחינות השער בכמת כחי׳ הכל לפי הוראת תצבורות והס נעלמ" כשאר העלם הכתר עס היות שהם בחי׳
למטה כך ישתנו ויתרבו כחי׳ השרשי׳ למעלה שהס שרשי אחרונה לת" .הנ׳ הפכלת התפשטות׳ למטה וזו נעלמת
תצבור׳ למתקן יש שיצטרכו קושי הוראת תרחמי׳ כציור׳ ובלתי נעלמת ונצלי׳ ובלתי נגלית .הצ׳ מציאותם למטה
דתיינו קצרי׳ ויש ככ׳ צבורות דתיינו קצרי׳ וקשי׳ ויש במקום התפשטותם ממש עד נחי׳ החסד השכלת קצת :
בינוני" תכל לפי חוזק הדין התחתון כך יצטרך קושי יב הנה סוד ׳״צ מדות אלו יקראו נשם פלל
1
תרחמי׳ וצבור תס לבטל סדיני׳ כדפי׳ כפ׳ ו׳ ומטעס זה זקן מבינה שהוא נינה שנבינה שבכתר
יתרבו כל רבו׳ בחי׳ תשערוח ואל יעלת בדעתך שריבוי ותס ילןרא מחכמה שנבינה שבכתר והיא עתיקא מכתר
הבחי׳ יהי׳ לפי חילוקס לדין ח״ו אלא טלם רחמי׳ כולס שבבינה שבכתר שכל התיקו׳ אינס אלא בבינת שבכתר
לבני׳ כולס להשבית הדני׳ כולס להלבין אודס סתחתוני׳ כדפי׳ בפ׳ הקודמ" ומת צס בתמר א׳ והנה השערות
אמנם עניינס שהס משכית׳׳ הריני׳ התחתוני׳ לפי בסי׳ כלם ווי״ן מתפשטין כדפי׳ ועכ״ז אין הוו״ין האלו
הדני׳ בעני! שהם בעצמן בתשואה א׳ לרחמי׳ אמנס מצר קומת ורן בהשערה אחת כמו שהס שיעור
התחתונ" ישתנה שכל א׳ וא׳ עושת פעולתו למטה שער הראש אלא שיש בהס מדות משוערות
בענין שזה נושא עון הרי הוא משבית הדין ולבן הוא ומלבין הרבה בסוד התיקו׳ והס ח׳ מיני שער דרך כלל והנה
הוא אמנם מלבין וטשא עון וזת עובר על פשע הרי הוא במשל הצור׳ הצשמ" נתן נהם שיעור ומדה והס אלו הא׳
מלבין ורוחץ הפשע אמנם מצד העון והפשע משתני׳ השערות למעלה קרוב לאזנ" שהם קצר" תרבה שאין
וענין זה מורה שאין השערות אלו דמות אלו שבבינה תדרתס ותיקו׳ אלא כך .הב׳ תם שערות התפשטות
שבכתר מתבחני׳ למציאיות רנות אלא מצד התחתונ" הזקן שתם ארוכי׳ יותר ויותר הצ׳ שערות ארוכי׳ מאד
שהם נפעלי׳ למציאיות רבות .והמשל בזה דון לעצמך מאד שהס אותם דתליין ומתפשט" בצבול הזקן למטה .
כונס א׳ יש נידו כמה מיני בצדי׳ לכיבוס ובהיותו כונס הד׳ הס שערות השפה העליונה שהס קצר" שלא יכסת
הכביסה ישנה מציאות הנגדי׳ כל א׳ וא׳ לפי כתמיו הפה .הה׳ צדדי הפה שתס מהשפה על הזקן והס
והכניסה כלה א׳ והנגדי׳ ישתנו לפי צורך כינוסס והיינו ארוכי׳ קצת נמשכ" על הזקן .הו׳ שערות הזקן למטת
שינוי כחי׳ המרות אל רחום וחנון ארך אפיס וכיוצא מהפה שהם סביב לשפה התחתונה שהס קצרי׳ ולא כל
שכולס א׳ מצד בעל הרחמ" .אמנם מקבלי תרחמי׳ בך .הזי שערות שיבולת הזקן שהס ארוכי׳ מכולם יותר
ישתנו ויראו רנוייס במדות ותיינו ממש ענין השערות ואינו ויותר .הח׳ שערות המכס״ על מרון שהס קצרי׳
מן הרחוק ששמנה ספ" שתם סוד ו״ק שבכלס יצמח ומעוני׳ ומכס" וכל א׳ מאלו השערות הס סוד מקור
הדין מצד תצבורה ואפי׳ ו׳ אמצעיות צבורות ולמעלה נמשך מלמעלה למטה ויש נשעור קומתס שעור ומרה
מכולס צבורה אחת טללת בל תצנורות כלס ולמטת צבורה אכל לא יוכלו הקדמוני׳ לעמוד על סודס רק שידעו שכל
אחת כוללת בל הגמרות הס נינת ומל׳ יעשו ריבוי הח׳ מציאות עניינס נקשר ונכלל כמציאות י״ג מקורות .אמנם
בחי׳ לשערות כדפי׳ והס סוד המתקת הגבורות וכאשר פרטיות שיעור ומדה שכהס נמדדו השערות האלו ומה
יתקשה הגבות׳ ה׳ עליונות והי תח־ונות בה׳ אמצעיו׳ שהם הי׳ עניינס ופעולת נל מקור ומקור מאלו המקורות אין
צוף וברי׳ חשבינן חד יהיו כלס ה׳ שהס סוד הלחיי׳ מי שיודע אלא השערת גבולי הזקן דרך נלל מכולי׳ יורו
שמהס צמיחת הזקן כדפי׳ לעיל בפ׳ .ולזה הבל יעלה על י״ג מקו׳ הס י״נ נניעין ועב״ז נראה אלי שסתם
לענין א׳ ולמציאות א׳ .ויהיו סוד הצבור׳ התחתונות שער וט׳ בדפ" וסוד הוא״ו ׳מדד שיעורה ומדתה בפי
מושרשות בבינה ולמעלה נינה בכתר השבתת הדני׳ עניינה בתיקו׳ ההוא ששס סוד השער יש בחי׳ התיקו׳
ויהיו סוד גנור שבבינה שבבתר ולזה יהיו להסג׳ בחי׳. שהיא שורש החסד ומחייבת התפשטות הדעת ואדנותו
םא׳ *צ״ל שהם
עד אילימה ב
ט י ה פ״י מעין ג עין רואי 1 ס£ף
גבוה שהרי מכורות הנמתקו' ראוי שיהי' נמקו' המתקתי הא׳ מחיי׳ עצמות ר\עלס כדפי׳ גארוכת בפ׳ .הב׳
ידיעה והשכלה לשיעור דינס וכיצד יכונה מנין ההמתקה שער דהיינו סוד ו׳ שער ו״ק סוד תדעת שבבינה
אס לא יכונה שם השכלה לשיעור הדני' ובהכרח ישתרשו כדפי׳ לעיל .הג׳ סוד הגבורות האלו הרמוזות ועכ״ז
תגבורות ממשה למעלה ויגיע שס שיעור הדיצי' ועניינם אין אלו הג׳ מציאיות מדות הרחמי׳ לפעול בתחתוני׳
להמתיק מרירותם והרי ענין זה רחוק מאד מהכתר למיע אלא י״ג מדות המגבילות סוד הפעולות וכאשר תדין
אליו שיעור הריני' ולזה נרחיק מאד זה המציאות ונאמר אלו הענייני׳ תמצא שהלחי" עצמן כלל ועיקר אינם
שישתלשלו ויתפשטו רחמיו מבחי' אל בחיי ראשון ושני נזכרות ולא עמדנו על סודם אלא מתוך דבריו בזעיר
ושלישי כדי להרחיק הדיני' ושעורס מהכתר .וכאשר ישפוט לחייו כערוגת הבושם ובדברי רשב״י תקרובתא דבוסמא
השכל מה שיתדבק ויתייחס אל הדין הנהג' החיצוני שהרי בשער ה׳ סי׳ א׳ אמנם פעולות א״א לפרש בחס והרי
הצבורות משכילות הס שיעור התפשטו׳ הדני' והגעתם המציאות הא׳ נעלס מכל וכל .המציאות הב׳ שער
אל הברון למטה עד הציעס אל האדס ע״י הכלי' החיצוני' נודע שפוד שער הוא סוד ווי״ן סוד הדעת אמנס לא
הפועלי' וכיון שכן חוייב אלינו יותר ויותר להרחיק הדני' נתבאר בעצמו בשום מקוס שיעור ומדה והעלימו העני!
מלמעלה ולא זאת אלא להבחין הצבורות התחתונו׳ לבחי' בו יותר ויותר משער תראש ונסתם המציאות נערך
יש דין מעש׳ בתחתוניי שהוא נעשה ע׳׳יי החיצוני' הפעולה לא בערך מציאיותיו שהרי נתבאר בדברי ר״ש
ותתחתוני' אינס נידוני' בצנורות תזכר ח״ו שאין חיצוני' שסוד הזקן דרך כלל שער .המציאות הג׳ שינוי השערות
קרביי שס אלא בצבור' התחתונ׳ היא המל' שזו הדין בח׳ בחי׳ אלו נתבארו בפי׳ דברי ר״ש כשער ה׳ סי׳ ב׳
,
הרפה הס יכולי׳ לסובלו והצבור׳ הקש׳ לעיוני׳ הרוחני ׳ והס מכלל דברי ס״ד וקרובי׳ להכלל בכלל י״ג תיקו׳
שאינס נידוני׳ ע״י הכלי׳ החיצוני׳ כלל אלא עי׳י נהר אמנם עכ״ז נעלס .המציאות תמתבאר מתוך דברי ר״ש
דינור וענייני' אלו יתרחק ביאורי במקומי ורמוז מנין זה וממך הכתוב" בפי׳ שאין בהם פקפוק הס י״ג תיקונא
נפי תרומת ודרך כלל נעשה כל האפשר להרחיק הדני׳ דיקנא תס י״ג מקורות ועכ״ז להם בח" והתלבשות אלו
והנמשך מהס מלמעלה מטעמי׳ אלו וזה טעם העלם באלו להמצא אל התחמני׳ כדפי׳ בפ׳ י״א ושס נתבאר
ענין הזקן ותיקוניו משאר התיקוני׳ עס היות שאר התיקו' שיתפשטו עוד ג׳ בחי׳ ואין להפליא על ההתלבשות
נעלמי׳ יותר ויותר כדפי׳ .ודרך כלל הכתר נשמה לספי׳ הזה ועל התעלס כי אחר שהכתר תכלית הלובן תכלית
להנהצ׳ וסוד הנשמ׳ היא סוד התפשטו׳ החכמ׳ כדפי׳ הרחמי' רחוק מאד שיתייחס שס השתרשות אל ספי׳
בת״נ פ׳ .אמנם כל פאר התיקו׳ פעולות רחמיס ומני שפע הגבורות לכך שרש עליון לחיים מיוחד נעלס לא יבחן
נמשכי׳ למטה ומאליו יתמתקו הדיני׳ אבל תיקוני׳ דיקנא שם מציאות זה ויתעלם הענין ויתרחק הכינוי בו ולולא זה
הס תיקו׳ וספי׳ למתק הדיני׳ ממש ולכך הזכיר מרע׳׳ה שאנו מביני׳ מתוך התחתון העליון לא יתייחס כלל ולא
בתפלתו אלו התיקוני׳ לבטל הדני׳ והנזרות הקשות מקוס יכונה כלל לרוב מה שיתעלם הענין ויתקשר
השרשתם ולא הזכיר שאר תיקוני אריך אלא דרך המכרה וכבר פי׳ בת״ב במה יתרחקו התיקו׳ עצמן והשרשת
דהיינו יהו״ה אמנם בפרטות לא פרט שערי דמוחא הספי׳ בכתר עד שכמעט אין ראוי להזכירם כ״ם לכנות
ודרישא ומצחא ומטמא ועיינין מפני שהס כלים לסצולתס הספ" והגבורות תתחתונות ולזה יתעלס המציאות אמנם
דהיינו לפעולתם אמנס ביטול הדיני׳ אחר שכבר צמרו סוד הדעת ענף הכתר כנודע וכדפ" וכאשר יכנה אל
בדיקנא תלויין להמתיק ולהזכיר מדות תרחמי׳ וא״ת הספ" יה״ הדעת אמצעי ויהי׳ עניינו נותן מציאות לכתר
ולמה לא הזכיר מצח הרצון שהוא עיקר ביטול הריני׳ להכלל בספי׳ ולזה נתן בחי׳ הדעת סוד השער מציאות
כדפי׳ בת״ב וי׳׳ל כי יתבאר הענין במה שפי׳ כי עיקר בינוני לכנותו בכתר והיינו סוד השער המכונ׳ בראש או
רחמי הכתר לעולם הס מתפשטי׳ ולא יחסרו לעולם אפי׳ בזקן השתרשות הספ" תתחתונו׳ למעלה נסשואס בדקות
רצע כמימריה אמנס אס אין הספי׳ התחתונו׳ תיקו׳ ויתייחסו בלוכן מפני שרחוק מאד לתת שינוי בין שער
זעיר מקבלות השפע אינו מצדו אלא מצדם שאינם מכיני׳ לשער ואח״כ יגבל השער גבולי׳ ילבישו ויעלימו עניינו והם
עצמן לקבל השפע ההוא העליון ועתה נאמר אס הספי׳ הפעולות למטה ומנבילי׳ הרחמי׳ העליונ" המורות שינוי
התחתונו׳ אינם מכינות עצמן לקבל מה יועיל הזכרת הספ" ולא נתנו הרחקו׳ אלו לשאר תתיקו׳ מפני ששאר החי׳
התיקו׳ או השפעת׳ והמשכתם והרי תמיד נשפעי׳ ואין אינם השרשת הגבורות ועס היות שהם לבטל הדני׳ כדפי׳
החסרון מאמס כלל אמנם העיקר הוא להכין סתחתוני׳ סףוסוף הספ״ התחתונו׳ דיני׳ ואין ראוי שיושרשו הסב מקו׳
תיקוני
אילימוז מעין ג עין רואי תמר •ש״יבשייג6ייד ןן^ף
תיקוני זעיר ספי' הדין שיכינו עצמן לקבל והרי הספי' והנה אלו הפניס הס פנים שייתייהס בהס היופי מצד
התחתונו' מתלהבו' בדין החזק לא אבו רחס כלל היאך הת״ת והיינו שיוכללו בו׳יק וכולם כלובן אמנס שאר
יתוקן זה ואס התי' הספי' התחתונות אינס מתלהבות המוניי או הריח לא יוחס בהם כלל .אמנם הארת
בדן החזק בקל יתוקן שנאמר פקח עיניך לקבל התחהוני' יהי' כבי בחיי .האי שהם זקנים קמו עמדו
מעעא פקיחא וראה שוממותינו .ונ״כ בשבת ויאירו מכאן .הבי ראוני נערים ונחבאו שאינם מאירים
נאמר ואני תפלתי לך ה׳ עת רצון כדי להביט אל הרצון לפניו וסוד התפוחי' האלו הס עצמוה למטה מבי עיניס
העליון מפני שאין התלהבות דין ונקל יתוקן .אמנם בעת דהיינו חו״ב והחוטס שהוא משך הת״ת באמצע כדפי'
התפל׳ שאין העת עת רונו׳ יאמר רב המנונא סבא וכאשר יכונה מלת פנים בכתר יכונה אל בחיי זו ובאור
לבעל החוטם אני מבקש ויועיל אבל בעת רוגז והתלהבות פניו למטה מיד הס חיים והריני' נמתקי' ודאי .עוד
הדין הקשה שאין הספי׳ מוכנות לקבל ואין כח בתיקו׳ כאשר נדקדק במשל נמצא שהם עצמות ב' לחיים חלק
התחתוני׳ להכינם ולתקנם שיקבלו מן הכתר מה יעשה מהם לא חלק דבקותם למעלה בראש דהיינו בחיי בחו״ב
המתפלל להפר הריני׳ ולמחקם שהרי אין תחבולה שהרי אלא חלק אמצעי דהיינו בחיי עצמות החו׳ינ ולמעלה לא
הרחמי׳ העניוני' הרי לעולם נשפעי׳ ועכ״ז התיקו' ימצא האודם אלא הלובן .אמנם יצמח שס הארת החסד
התחתוני׳ אינס מכיני׳ עצמן לקבל שפעם ואורם א״כ ואור מתיקות הדין לנבור' שהם פנים למטה בו״א דהיינו
באיזו תחבולה נעשה למתק דינס הרי שאין דרך אחרת סוד הפנים בתוכיות הבינה כאשר יתבאר .והנה בפנים
לענין זה אלא עי" הפרשת הגבורות והריני׳ למעל׳ ונפתח תתחחוניס מאיר ובשאר הספי' מאיר הלובן ומלהיב
הרחמי׳ ההם לא שהם אינס נפתחי׳ אלא ע״י ההתפשטו׳ מתיקות דינס בלהב המחוק המתקן ומבסס הדין וכן פי'
ממדרגה למדרגה כדפי׳ ונכריח הספירות והגבורות
בשער ה' סי' א' :
תתחתונו׳ שיתמתקו ממרירות דינם וזה הטעס לצורך
פ ר ל ן י ד הנה אלו התדות נרמזו בדברי הנביא
1 התיקו' האלו ותפלת מרע״ה בהם ולזה נרחיק תענין
ובחורה ואלו הס י״ג נגד י״נ ואין מלת
מהכתר בחי׳ אחר בחי׳ כדפי' ומטעם זה יה״ הקוסי
יהו״ה יהויה מכללם שהשמות אינם מדות פרטיות אמנס
לשערות והם כשלג להפך בתוקפם ובחוזקם דיני מבור׳
הס שמות לכלול סוד אריך וז״א שס א' בזעיר ובי
הקשה שאס היו רפי׳ ה" אפשר שהגבור׳ לא תתמתק
באריך כאשר יתבאר בארוכה נעץ ה' בע״ה וכן פי׳
מהם שהרי אין הגבור׳ נמחקת אלא מצד כח ואומץ
בפי' בשער ט' סי' ה' וזהו חילוקס .א' מי אל כמוך.
מנורות הרוחניות העליוטת למעלה ואלו היו שרשי
ב' נושא עון .ג' ועובר על פשע .ד' לשארית נחלתו.
הגבורות החסד׳ לא יתמתקו הגבורות שאין האילן שותת
ה' לא החזיק לעד אפו .ו' כי חפץ חסד הוא .ז׳ ישוב
א,א מפרשיו העליוני׳ כנודע לכך היו תקיפין דמעו
ירחמנו '0 .יכבוש עונותינו .ט' ותשליך במצולות יס כל
הגבורות מושרשות שם כדפי׳ .והנה כח אלו תגבורות
חטאתם .י' תתן אמת ליעקב .י״א חסר לאברהם .
אבות לגבורות התחתונו׳ ומשפיעות ומורישות לבניהם
י״ב אשר נשבעת לאבותינו .י״ג מימי קדם ־ עד כחן
רחמיהם ולא שיתקשרו העליונ" ממש בתחתונו׳ שאין ראוי
י״ג מדות רמוזות ממש בכתר התיקו׳ הכז׳ ואלו העליוני׳
שהכתר יתקשר בגבורה אלא מושך כח ההמתק׳ ותוא
מתחתמין למטת בז״א והס י״ג צ״ל לי״ג עליו ":ולכך
נעלם ומוריפו ומשביעו בחוזקה כספי׳ מבור׳ ויסתלק
העליוני׳ שהס במקוס הרחמי׳ העליוני׳ לא הזכירם הנביא
ויתעלם העלס בהעלם כדפי׳ ואלו הי׳ השפעת סתס לא
דרך תפלה ובקשה אלא דרך שבח וקילוס להב״ה
הי׳ יכול לבטל הדין כל כך כמו עתה שהם אבות לגבורות
בנוראותיו .אמנם התחחוני׳ הזכירם מרע״ה דרך חפלה
ומורישות לבני׳ הדעי׳ בירושה לא השפעה ומתנה לבד
מפני שהם למטת בז״א במקוס הדין נחתמי׳ מט׳ וכאשר
יוחתמו תעליוני׳ למטה ויתעוררו מלמעלה ישביתו הריני' כדפי׳ בסי׳ ב׳ בשער ה׳ בחש״ק:
יג בכלל תיקוני דיקנא נכללו תיקוני׳ שתם כדפי׳ כע־קרס הס להנחיל ולהחתי׳ העליוני׳ למטה פרק
מהעצמות בכתר עצמו לא שער ומכלל ב' להשכית תדעי' כדפי' בפי י״ב ולזה עיקר התפלה
תפוחי׳ דמעו סוד הפני׳ ואלו למטה בזעיר הם סוד להזכיר אלו תתחתוני׳ שהם נקשרי' בשרשם ולכך הזכיר
תפוח ויש לו ב׳ גווני! לובן ואודם והס בסוד החו״גואה ב׳ שמות שס א' בז״א כדפי׳ ושס ב׳ באריך ואחרי
כאן הס סוד שורש לב׳ מדות אלו אמנם בכתר הם ממפ שנקשרו ב׳ שמות אלו זעייז הזכירם בלנציאותימלמט׳ מאיד׳
בצובן המאיר" אור מתוק ומרפא לתחתוני׳ וכל בחי׳ מלת מלמעל׳ שזהו השבתת הדני' ולזה אלו שהזכיר מיע״ה הס
תפוח שימצא מכונה למטת בספ" יאיר מהתפוח" האלו .בסוד החסד שער הססד המושרש בבינה מגעת סוד דיקנא
ונתיב
עה אילימה מעי; ג עין רואי תבזו י י -־ י -״ י קן^ך
הא׳ שער ראש אריך אנפין והוא סוד התפשטות הדעת דכתיב על הזקן זקן אהרן ואל זה יהיו בסוד החסד
מן החכמ׳ הסתומה הנעלמ׳ כדפי׳ ומגיע עד דשי דנתפין משביתי׳ הדין המתעורר בשורשו הגבורה כאשר יתבאר
להמשיך לחכמה מוחא ד1״א להמתיק השער הנובע ממנת ואלו הס .א׳ אל .ב׳ רחוס .ג׳ וחנון .ד׳ ארך אפיס.
כדפי׳ שס בפ׳ וכוי .ה״ב שער הזקן שהוא סוד ה׳ ורב חסד .ו׳ ואמת .ז׳ נוצר חסד לאלפיס .
התפשטות הדעת מן הבינה שבכתר כדפי׳ והס להמתיק ח׳ נושא כגון .ט׳ נושא פשע .י׳ נושא חטאת .י״א נקה
הדני׳ והס מדות הרחמי׳ ומתקשר״ בדין דז״א שהס עון .י׳׳ב נקה פשע .י״ג נקה חטאת .והיינו שמלת
ט׳ תיקונל׳ ואלו ואלו הס בב׳ ת" כאשר יתבאר בעין נושא משמש לעון פשע חטאת ומלת נקה משמש לשלשתם
שמש בעז״ת .ה״ג שער ראשה דז״א והוא התפשטות והדין כך הוא שהד נושא ענין לעצמו ונקה ענין לעצמו
חדעת מחכמה ובינה ובה תלוי כמת בחי׳ הדין עד וג׳ אלה כל א׳ וא׳ ענין לעצמו חטאת כגון פשע ולכך
הנהנת הדני׳ התחתוני׳ רכל מציאותם דיני׳ בסוד תיה מתודת ביות״כ חטאתי עויתי פשעתי .והוא פגס
שברי׳ ותרועה ותקיעה כאשר יתבאר במקומו בעין בג׳ ספי׳ כדפי׳ בזוהר פ׳ ולזה הס ו׳ טהרות נשיאות
שמש .ד׳ שער דיקנא דו״א והוא סוד הדלגת המתפשט חטא או עון או פשע וכן נקיות חטא או כגון או פשע
מבינה והחכמה והוא כח הדין המתוק יש בו כח לבטל ולכך יחשבו לו׳ ורמזס הכתוב באומר כגון פשע חטאת
החיצוני׳ ולהנקס מהם ומלחמות השס משס ודאי כאשר בין נושא לנקה והס ו׳ ראשוטת והנקודה האמצעית
יתבאר במקומו בע״ה .ה״ה שער ראש הנקבה וסודו נוצר חסד לאלפיס וו׳ אחרונות והנה הו׳ הראשונות
הוא ה׳ בחי׳ סוד ארצמ״ן נעשה אחדות גמור׳ יש בו כולם שרשי׳ נחשד׳ והו׳ אחרונות שרשי׳ לגבורות לכך
דין וערוה ולפיכך ניתן להכסות ולהעלי׳ וה״נ׳ סוד
הס ו׳ וו׳ ו׳ מלמעלה למטה ביושר וו׳ מלמעלה למטת
הדעת בראש הנקבה צ״ר שבמ׳ .ותנה יקשה שהיה בדין
בתיפוך אלו דין ואלו רחמי׳ ובמדות אצו הס כנגדם ששה
שידמה שער זעיר לשער אריך והנה ישתנו בכמה דרכי׳.
פועלת חסד וו׳ משביתים דין ולכך הס הששה אל רחום
ה״א סוד שער זעיר שער הראש דין ושער הזקן רחמי׳•
וחנון א־ך אפיס ואמת דרך שבח ותפלת למטה ע״י
מדות של רחמי׳ שהזכיר מרע״ה .להתפלל על ישראל
פעולתם למטה מכח העליונות אמנם הו׳ למטהתס דן
במרגל" כאשר נבאר שם ושער אריך בהפך שהרי שער
ולא תזכירס כלל אמנם מרע״ה תזכיר ב׳ שמות דהיינו
הראש הס תי׳ ראשון כמעט ומהס ימשך ההשפעה
יה״וה׳ה״וה ולכך הזכיר י״ג שכולם רחמי׳ ומשנית׳׳ סדין
וההנהגה אל החכמה ושער הזקן שרשו הריני׳ ולכך יש
כדפי׳ ואלו הס סוד י״ג תיקו׳ בב׳ מציאות המציאות
בהס חוזק כדפי׳ .והיה ראוי שיהיו שערי זעיר לרכך זה
העליון באריך .ותמציאות תתחתון בז״א כרפי׳ ורמז
שער הראש רחמי׳ ושער תזקן דין קשה כיון שאפילו
הפי׳ הזה תמצא בשער ת׳ סי׳ ב׳ .ואל תתפתה אחרי
בשער אריך הראו הקושי כדפי׳ .ה״ב שאחר ששער ,
ארי׳ יתפשט אל המוח לזעיר כדפי׳ לעי׳ בפ׳ ובת״ב האומר ׳ שהשמות בכלל י״ג מדות שבפי׳ פי׳ בברייתא
בפ׳ א״כ למה לא נמתק הדין שבשעי• והי׳ ראוי שילבין שם שתחילתם אל רחום וחנון בזולת מה שפי׳ בשער ט׳
וירכך מלובן השער העליון הבא מהמוח העליון חכמה סי׳ ה׳ והשמות הס כל עיקר הכתר והב׳ כל עיקר ט׳
סתימה .ה״ג ששער דיקנא דז״א הס למטה רחוק" ספ" והיינו שהס י׳ חכמה ה׳ בינה ו׳ ו״ס הס מל׳
יותר ויש בהס רחמי׳ והיה ראוי שאחר שהס רחוקי׳ בז״א ומושרשת בכתר דהיינו יהו״ת עד התשע עצמן
ויורדי׳ למטה .ישחירו וידינו ויתקשו בקושי הדין . בשרשס שס כאשר נבאר בארוכה בעין ה׳בע״ת .
והתירון לכל זה הוא כי סוד השער בז״א הסי צינורו׳ וכאשר תדקדק תמצא אלו שהזכיר מרע״ה מלות קצרות
ומעבדות למחשבה חכמה העליונה וכל מה שיחשוב שס וקטנות דרך כלל ואותם שהזכיר מביא מבוררות ומלות
הוא סוד חיי העולמות וקיוס הספ" וקיוס הנמצאו׳ וזהו ארוכות בכ״א וא׳ והענק שאותם שתזכיר מרע״ת הס
סוד הדעת המתפשט מן החכמה העליונה לקיוס הנמצאו׳ בז״א צל עליונות כדפי׳ ולכך סס דרך קצרת *רכל מלוי
וחיי ההנהגות מלס נובעות ג׳ ראשי׳ עליוני׳ משס דז״א בזעירו וקע־טו אמנם אותס שהזכיר הנביא באריך
ונשפעי׳ לחכמה ראש להנהגה תתחתונה כולה ולכך הס באריכו דכל מלוי דאריך הס באריכו ודומה
והנה החכמה מוחא בזעיר כל מחשבותיה הס הנהגות ענין זה למה שפי׳ בזה״ק בפ׳ תרומה באלפא ביתא דאל
לספי׳ האיך יתקיימו הריני׳ והס עיקר ההנהג׳ ברוך גדול ד ע ה או אל איון על כל המעשים וטעם זה
התחתונה והתפשטות הדעת משס והמחשבות המתפשטות פ" בחש״ק שס:
p * l £ט ו מיני השער בכל האצילות הס חמשה .
להנהגת
אילימה פייטו פ״טז פ־יז חמר :עין ג מעי ,רואי
ספר
תזה האי שהוא הפותח ומראה החותס תנחתס מוך להנהגת הספי׳ הס דיני׳ שהרי עיקר הנהגת המציאות
העזקא דמיני אלף עלמין ונטבעת כמת שנעות וכן פי' התחתון סס תנתגת הריני׳ לכך סוד השער שהוא סוד
ריש סי' ג' משיית כחש״ק וכאשר נראה כצורת גשמיי התפשטות המחשבות לקיום הנמצאות הס הריני׳ שאלמלא
הזקן תות מתחיל קרוכ לסור תאזני' וקרוב לעיגיס נין מוראה של מ׳ .אמנם יתפשטו השערות העליוני׳
זה לזה ושס כעין כל שסוד דעזקא הזאת ירמוז לתעלס וישפיעו רחמיהם וחיי המציאות כולם במוח זעיר שהס
הסתר העיניס ולזה נסור תזקן יתגלה סור התעלס ההוא ג׳ מוחין דה״נ׳ חלקי החכמה שתם חכמת ותבונה ורעת
כסוד הת" הזה הצומח מן הראש והנה סו־ התי' דהיינ׳ יו׳׳ד במילואם וכולם מתליני׳ מלובן השער העליון
הגשמיי' הס הכרח לרוחניס כדפי' ולזה יכריח ענין קורנת המשכת חיי חכמה הסתומת תנע למת ידפי׳ ומשם נמשך
תוקן ומציאותו אל כחיי החכמה כסוד התפשטו' שער ומלנין חוט סשדרס שתס פתיחת ל״ב נתיבות חכמה
היוצא ממנת ממציאו' תגשמי שתר׳ תזקן תחילתו מהראש מהחכמה ותם כולם בליבן ורחמי׳ מצד מפתחי׳
ויתקרב אל שער תראש עס תיות שער תראש התעלס החכמת היונקת מתחכמת תסתומת וג״כ נמתק" תשערות
שפי' לעיל והזקן מציאו' השרשת הגבירו' ולזה יגלה תזקן שסם סור הדעת נפשיות מתפשטות למטת במחשבות
המציאו' תנעלס הנז׳ וחנה סוד המוח חכמה .וגולגלת׳ הנחשבות בחכמה לתנתגת התחתוני׳ שהם הריני׳ ואותס
כתר וכל שער המי׳ הס מהבי' שבבי' שככת' כנודע . המחשבות ג״כ נמתקות לפעמי׳ מהמחשבות העליונות
והנה סוד תמשכת תב" ית" בסוד ו״ק ותנה הזקן שהס שערות דאר" המשלח" חייס לכל הספ" ע״י
יתייחס לחסד זקן אהרן ופאת זקנם לא יגלחו כרפ" החכמה כדפי' והנה הזקן אין השער שער המחשבה אלא
בחשייק ס' ה' סי' ד' והנה סת" האי בחסר כאשר תיא סוד תתפשטות הרהורי הלב דהיינ' ב" ל״ב ומחוס
נבאר בפי י״ח ימת משכן הנ" בתיקוני' בחסד ולכך הלב הוא השתרשות הרהוריו נספ״ הנ״ז ומת הכתי
בצורה תנשמי' יפתח תזקן עצמות' לכאן ולכאן ויראה עס היות שאין בו התפשטות סור ו״ק עכ״ז הוא בסוד
בתוך גבולה המצח והעיניס והחוטס וספגיס כזה הבי' המושרש׳ למעלה כדפי' .ולזה יהיה בסוד השער
שהרי הזקן צומח התי' האי מהאזניס ונמשך בקו ישר עד ספה חוזק השרשת הגבורות ברחמי הכת' וימתיק כל הגבורות
ויעשה חוט שוה מכאן ומכאן כזה ויתפשט מהבינה אל הבינה וימצא שס סוד דיקנא דז״א
ובין שני הנמצא מחוס הלב שהיא גבורות הב" המתוקות ששם
הדבקות חוטיס אלו השויס שהש מתאזנים
התלהבות הקנאה המחללים קדושי ישי ולזה אין דין
הפה שהיא
בשס אל \7 למעלת בראש בסוד גולנלתא עד
מ' הוא המשכת החסד מי אל כמוך שס שאינה מחשבות ה נ מ ר תחתונות אלא הרהורי הלב
המתחדש" בקנאה על אויביו ולזה יתקשרו אלו עס אלו
כאשר נפרש בתיי הראשון בת" "ח ולזה יפתח להשבי׳ החיצוני׳ וללחוס מלחמות על אויביו כאומר
בבי חלקיס ובפתיחת החסד יורה על תי' הכת׳ ולזה ד׳ איש מלחמת ד׳ שמו ולזת אין לסוד שערות *אלו באלו
כלול סת" הא׳ נין מציאותיו כל סוד מת" מפני שכל א׳ וא׳ לעצמו וענין זת פ" נחם״ק ש׳ ה׳
יהעליוניס ולכך במדות אל דה״נ' חסד ומה שהוא ס" כ״ג .ושער מקבת מאך ומחשבות היאך ישתמש
למטה חסד מראה מציאו' הבי' כך הוא למעלה חסד בדיני׳ תתחתונ׳׳ החיצוני׳ ולכך הוא עתה דומה לשער
מראה מציאו' הבי׳ הנעלמה כדפי' בפי ויצא ס״ חסידה ראש הזכר:
ברושיס ביתה הבי' נקי חסידה והיא כראשית שהוא
חסד ראשית לכל האבות שס בית שכינתי ולזיז הזקן
תזת חסידת ודאי כללת בו״ק פתיחת' מהחכמה והבי' עיקר הזקן לפי מה שפ" היא השתרשות טז
תחילת מציאותה החסד ושס תי' א' כאשר יתי ותיא מבו׳ בבי׳ ותני׳ מושרשת בכת׳ וסוד 1
נפתח לכאן ולכאן ומראה סוד תי׳ תכת׳ שהס סוד תני' המי׳ הס סוד השע׳ התפשט׳ ווי"! מסוד תספ" והס
ולעולם תכת׳ אין בו אלא כח״נ ובינה שבת כל סוד תחילת מציאי׳ התי׳ .התיקון הא׳ מתחיל מרישא דשער׳
השרשת י״ס וחסד שבה תחלת הזקן עד פומא מ׳ כאשר דרישא דהיינ׳ שהס נקשר" תחילת התפשטו׳ המציאות מן
ית׳ בע״ה : הבי׳ ממציאו׳ התפשטו׳ החכמה דהיי׳ סור שער הראש
ין תנה יסמו שביטול הריני׳ מהכתר והרחמים p1£ כדפי׳ .וסוד הזקן היא הבי׳ המתפשט׳ ונפתחת ומגלה
1
מעט ותת" בו כולם או רובם לבטל נובעים מציאו׳ העלס הבי׳ הנעלמה וכבר פי׳ בעין כל סוד
הריני׳ ולהפיגס לזה ראיתי לסדר בפ׳ זה לכמה בחי׳ עוקא דכיא עזקא דכליל כל עזקין בת׳ ד׳ פ׳ וסוד
יתחלקו המתקת הדינ״ הא׳ נל עצם הכתר יתייחס בו ההטלס ההוא מתעלס ואין לו גילוי אלא ע״י תת״
ברמייה *אולי צ״ל יחוד
עו אילימד. מעין ג עין רואי תמר ד re
ספד
תתי׳ הא׳ מדת א׳ לי״ג מדות של רחמי׳ כדפי׳ נחש״ק כיםייה שכיכין די כור על מדות ז״א והוא יושב עליו
ש׳ א׳ תי׳ א׳ ב ׳ : לכפות הדין כאומר ועי״ו יתיכ וזה דרך כלל לכל המציאות
הנ׳ לת" הנ׳ הוא סוד נושא כנו! שממש הדרי* יחד וטטס לכל התי׳ כדפי׳ גספ״ר ס ״ .הכי כסוד
תתעלה הספי׳ הפצומ׳ מהעון ותתעלה 1
מכחא דרעוא שבסוד הגלות׳ למטה קבלת תפילה מפכ׳
שס ותתרחץ משחת׳ ה מ ס כמימי אור התיקון הכ׳ והמי׳ שמשקיט סדיני׳ ורוגז התחתון שניך ולא יעשה הדין ובעלי
ההס יעשו שופכי׳ ויורדי׳ למטה והשחרות ההוא תתרחץ הדין נטמנ׳׳ ואפי׳ אש ציהנס נשקע הרשעי׳ נחיס כענין
ותתלכן : שכל השתלהבות הריניס *כדפי׳ לפני׳ כדפי׳ כשער ג׳ סי׳
מ ׳ מהתי׳ הי׳ הנה תי׳ וה משתיק כל הדחי* ה׳ • הג׳ לובן א׳ מעינא פקיחא מאיר לספי׳ צבור׳ הוד
פיות הכתי דיני׳ התחתוני׳ קדושי׳ קשיס 1
מ״ל והס מתרחצות מרינס שה" כהס ומסור העין הזה
ורפיס ואין מי שיפתח פה לפניו כלל והייני חתוס פי שטן עיינין דז״א רוחצות בחלב לובן רחמי העין העליון
ואל יסטין זעוס כו וירוס וכל פתיחת פה שותקים לפניו להתלבן ממרירותס ואדמימותס וכעסס כרפי׳ בשער ד'
כדפי׳ כש׳ ו׳ סי׳ כ׳ ושס יתכא׳ שבו ביטול החיצוני׳ בסי׳ מ״כ • הד׳ בסוד חוטמא נעשה למטה נחת רוח
כשפטי מצריס וכיוצא ויו תי׳ הפנס לכל פגס קשה שימצא וממנו קבלת תפלה כדפי' בשער ד׳ ס״ ג׳ ד׳ .
בתחתונים אי ,מ׳ שיעמוד ככד אור התי׳ הזה כאשר הה׳ כ מ ד דיקנא שכל מציאותה לבטל הריני׳ כדפי׳
נבאר לקמן כפ׳ כ׳ בעז״ה : כפ׳ הקודמ" וכיטולס כדרכים שוניס כדפי׳ כש׳ ה׳ סי׳
הר׳ מהתי׳ הד׳ והיא סוד המל׳ המושרשת הדרך א׳ ועכ״זלהי״צ דרכיסשוניס:
למעל׳ בהתחזק הריני׳ למט׳ נותן לעולס 1
הא׳ השרשת ה־יני׳ הקש" המתעורר" שתיס הדרך
שארית ומבטל הדין שלא יכלה הכל כענין שאפי׳ במות מצד מחור שמתייחד החכמ׳ עס הכי׳
הדין כחזקה מבטלו משס ונותן שארית כדפי׳ כפ׳ כ*א: ויאיר החכמ׳ בסוד הדעת והכי׳ להכות כמקל על
הה׳ מהתי׳ ה״ה והוא סוד היסוד המושרש הדרך קדקדס :
העליוני׳ למעל׳ הנותן מעבר לחייס 1
הב׳ השרשת הדני׳ שהס דיני׳ יפיס ללחוס הדרך
המתנשביס להשבית הדני׳ שלא יתחזקו וישפיע הטוב מלחמות ד׳ ולהציל עשוק מיד עושקו והס
לנטל הרע ומשקיט הרוגז ומשכנו מן הת״ת וממי אדרבה מתמתק" ומשתלשל׳׳ מתי׳ א׳ מתי׳ דיקנא :
מפני כהס מתלהני׳ מרינס ו הג׳ השרשת הריני׳ דיני הגבוי הממשיכ" הדרך
הו׳ מהתי׳ הו׳ שהוא שרשו הנצח וההוד
,
הדרך
1
המל׳ והיא מאירה מאור התי׳ הא׳ וג׳
והייני חס־יס המושפע ׳ להרפות ה ד ן נאשר מדרגות אלו כולס יחד הס מתתקניס מתי׳ הא׳ מת"
הוא מתחזק ומבטלו .ואין נותן לו נח להתחזק ומהם דיקנא כדפי׳ כש׳ ה׳ סי׳ כ ׳ :
נמשני׳ החסדים שעושים עס משמות דהיינ׳ חסד של הד׳ הוא ככ׳ דרכי׳ מתי׳ הדני׳ או כפייתם הדרך
אמת שעושים עס המתיס : כי כפייתם אינו ביטולם ממציאותם אלא
הז׳ הוא מהתי׳ הז׳ ונו סוד החייס הדרך
1
ככיסתס אמנס מתיקות׳ הוא כמתיקו׳ המרידו׳ כעצמו
והשמח׳ .הםאר׳ לפניס התחמני׳ ובהיותם ובמתיקות המציאות המלוח ממליחמ ואלו הב׳ דרכי׳
מתאדמים מתלכנין מכאן ונהיותס משחידס מאיריס הס לשלשה הריני׳ הנז׳ כצ׳ הדרכי׳ או שיכנסו מ ׳ בתי
מכאן ובהיות המות נובר החייס מאירי׳ מכאן והכלל דיני׳ שהס גכו׳ תתאה מ״ל או גכור׳ ממש .או גטר׳
שתי׳ כל ו״ק מתתקנין מהתי׳ הזה : עלא׳ ראש לגבורות שס למעל׳ בתוכיות התפשטות הארת
הח׳ כתי׳ הח׳ שכל עומת ופשעים וסרנות הדרך המד׳ והת״ ותתרחץ ותתמתק כהמתקת המר ממרירומ
ומעככיס מחור הכל האוחזו׳ כמל׳ 1
או שיתראה האור אליהס מלמט׳ ויתביישו ויתככשו לפניו
מתכטלי׳ מכח המל׳ הזה וכל הדני׳ המונעים ההשפע׳ וינפו דינס וה״נ׳ שיתעלמו הריני׳ ויסתתמלא שיתרחצו
שהס סותמים פתחי ההשפע׳ כולס נפתחי׳ מכוחו ונחלי׳ ויתלבט ויעברו השעה והעניני׳ האלו תלויס בזה נשיה"
מאורו : ליטן ממש מבטל מזרה מבל ובל אלא מבטל הנזר׳
הט׳ כתי׳ הט׳ דהיינו מכח מ ט ר ׳ המושרשת הדרך וכובשה לפי שעה והדין תלוי לעתי׳ ובאומ׳ וביוס פקדי
ככתר יתגרשו נל מ נ ע י חטאי כני אדס 1
ופקדתי .בימיו לא אביא הרעה וכל כיוצא ו מ ה ב׳ דרכי׳
ומשס כפרת פגם מחטאת : אלו לב׳ בתי דיני׳ שהס ג׳ דרבי׳ הקודמי׳ סס מנח
הרע * אולי צ״ל נכבים
אילימה מעיןג עין רואי חמר ד ש״יז פ״יחפ״יט ןן^ף
נענין שישחלשלו הסעת׳ האלו לד׳ נחי׳ א׳ שערו׳ צ״א תי׳ כתי׳ היו״ד כל הכוחו׳ התחתוני׳ ^ T H
כ׳ נימין כל שער ושער ש״ז נימין .ג׳ כל שער ושער ל״א והריני' מתעלמי' ומסתתר״ כאסר יתנלת
עולמות .ד׳ עוד לכל עולס ועולס אלף עולמות וכולם התי׳ הזה ויתנקת ויתטהר כל עוז כהנלות אורו :
להתעדן ולתשתעשע הצדיקים ברבוי מיני העבודה אשר ה ד ר ך תי״א כתי׳ תי״א כל תפשעי׳ מתנקים מכל
1
להם המנטלי׳ הריני׳ במעשיהם .והנה הקיצית מצר וכל .וכל הריני׳ נעלמי׳ ועל כ׳ אלי
תת״ת והנימין מצד היסוד והעולמות מצד המל׳ והיא נאמ׳ ובאו נמערות צורים ונמחילות עפר דהיינ׳ תסתתר
בעצמה כלולה מאלף עולמות בה ומי יוכל לדמות ולשער מקום הדני׳ והחיצוני׳ תכנס׳ בנוקבא דתתומא רנא :
טעם במציאותם מפני העלמן בעצמן והייני סוד תעלס הי״נ נתי׳ סי״נ משלימות הכל וקיום הכל ה ד ר ך
ראש תי׳ הזקן ומפני שכחו הוא לבטל תדיני' המתנהני' וטהרת הכל וקשר הכל נסורם השרסי׳
למטת כספי׳ מבי׳ עד המי ולכך התי׳ תזת יכלול בעצמו המסלי׳ נל חסרון המלכיש סלמות כל משתלם ומטהר
ד
מ ישא מסוד היי׳ עד פומא שהיא מ׳ כדי שיבטל הדני׳ כל ענודה לסיומה שלימה ומנוקה מכל פנס :
ויכפס ברחמיו .והנה הריני׳ למט׳ הס בצי בחי׳ תקיעה ה ד ר ך הי״צ נתי׳ הי״צ שממנו מתכייסין כל הריני׳
שירים תרועה כנודע שהם כחצ״ח וכולם מושרשי׳ בסוד ומחעלמין והוא מנע רחמיו לכל : 1
התי׳ הוה להיותם נמתקי׳ מכאן כל א׳ וא׳ כפי מציאות י ה סת" הא׳ כמאמר הנביא מי אל כמוך . )pit
המתקחו והעני! שיש ב׳ נחי׳ אל הדין .תא׳ כפייתו ונצורה תצשמי' תוא סוד תמונת השערות י
שאינו נמתק אלא כופה ונכבוש .הב׳ נמתק ממם ולא מהראש מתחיל הזקן ומתפשט עד ראס הפה ואלו
השתנת תענין כאשר ישב תכתר על הספי' יכבוש הדין השערו׳ אינם נמדדים נאורך אלא יתרנו הסער רתדנקו
וכאשר יתקשרו מבוי אל שרשס יתמתקו כמרירות זנ״ז נראסס העליון והיינו ווי״ן נקוצר להסנית הדינים
המתמתק ועיקר התמתקת תליי׳ כאי׳ ות הראשון וכן ויתקשרו הרוחניו׳ אלו לאלו לכסות ולהעלי׳ הלחי״ והייני
כניסתן : נהתחלתס מהראש מלפני האזני' דהיינ׳ דכקות׳ נ י "
פ ל ל ו יט התי׳ תנ׳ כצורת תוא הסואת הסעת׳ העליונת .אמנם כתתפשטס למטת יתפסטו ויתארכו סאין
מהספת העליונה מריסא דפומא עד ריסא 1
השעה׳ הסמוכות לני׳ סמוך לאזניס ולראס כאורך כעין
דפומא ואין זה יוצא מזה וכל הסערות נהסואה א׳ שיתפשטו ויתארכו השעה׳ סמוך לפה למטה .והנה סוד
ובדברי הנביא נאמ׳ נושא עון ונאידרא כחס״ק ס׳ ו׳ סי׳ המי׳ הזה כולל מחסד עד המ׳ סהיא הפה ונו סוד א״ל
א' פי' סהוא סוד הסערו׳ מאורו' הרבה ובולם יעסה והחסד הזה הוא יוצא ואוחז סוד ל״א נתינ לא הסלים
מספר םכ״ה עובר ותיינ' לתיות בו סוד כללות צ' אבות ל״כ אורו׳ אלא ל״א כמספר מלת א״ל וכשתדקדק מלת
פ' וודאי וכ׳ נצח והוד והי המל' ויס להם כללות מי הייני ריסא מקמי אודנין א״ל הייני סעור תתפסטות
המציאיות האלו וכולס יחד מאירו' בסוד תיות הת" הזה השערו׳ שהס כמספר ל״א קוצי דשערי המורים ל״א
אור א' מקיניז האודר תרבת סתם תסערות והאורות נתיבי החכמה כמוך סמתפשטת עד הפה שהיא המי
מאירים בבחי' האות' תאלו סתם שכיה ונקי נוסא עון כדפ" ועם היות סיתארכו קצת וקצת לא יתארכו עכ״ז
דהיינ׳ םהספי' נפצמו' בסוד הטון ואותו הפגם הוא סחרית בולם שקולים יחד בהסואת א׳ אלא תעלימי׳ תם עומדים
בבי דרכיס .הא׳ המשכת האור והזיו לספי׳ .והבי שחרות בעצמן .ותנמסכי׳ מאריכין ומסתלמי׳ ועכ״ז כולם נמצא״
הדין המתעורר בת ולכך תתעלה להתרחץ באור המאיר ממציאי׳ אחד בהשיאה אחת והס כולם בחוזק לבטל
מתת" הזה בסוד דביקות הבי׳ נהרא עמיקא עם סחכמה הריני׳ וצי מאה ותסעין נימין נמצא" וממציאו׳ אחד
תמתדבק׳ בכתר בבחי׳ תתפשטו׳ אור התי׳ הזה אל בחי׳ בהשואה אחת והס כולם בחוזק לבטל הריני׳ בכל קוץ
השפעת הכתר ופתיחתו אל החכמה דהיינ׳ סוד הפה ככתר וקוץ וסתי׳ הזה נקרי אל תקיף בחוזק לבטל הריני׳ .
מקום אשר מימי מאורי אור התיקוני׳ .והנה יתפשטו והנה בכל קוץ וקוץ אחד וסלושי׳ עולמות בעני! סיהיו
מאורי התי׳ הזה למטה בחו״ב כדי להתרחץ סוד הפצס ל״א כלול" כל אמד מל״א דהיינ׳ שיתפסטו כל קוץ וקוץ
,
מהספי׳ ע״י המיס תזכיס אור תתי׳ הזה והנת יתלבן דתפרשו לא׳ ושלוש ׳ עולמות .והס עולמות ססליטת׳
השחרות ע״י ב׳ עניני׳ .הא׳ הארת הספ״ ויאיר ויזהיר לנפות הדק ולבטל הצמה׳ ואין נהם נטייה לשוס תנתצת
בזוהר ותתלנן והייני עצס מה סיקנל הספ" להתלבן . מהנהגס הספ" והייני מסמעומ מי אל כמוך שאין דומה
הנ׳ מת שתתרחץ הספ" מזוהמ׳ הדין לתחתוניי ויעשו מי לשוס ספי׳ ועוד נל עולס ועולם מתפרש לאלף עולמות
הכניסה
עז אילימה יי״
יט פ ״ כ פ יאי ת מ
י וי
ג עי מעי
םפר
הכניסה נה שופכי׳ וישפכו למטה ויהי׳ מלק הזוהמא הת״ת אמצעי ממש מתנגד אל הדעת אשר כני׳ אל
לחיצוני׳ כאומר ונשא השעיר עליו את כל עונותס אל התוכיו׳ האמצעי כך נכתר כשוד תי׳ האורח הזהמתמצע
ארץ נזרה והי" הריני׳ הנשפעי׳ למטת חלק החיצונים אל האמצעות אל החוטס ועושה האורח הזה למענר
והכל נכלל בנושא עון זה .והכל נתקן מכאן .ובמדת רוח החייס וח״ס דחייס היוצא׳׳ מהחוטס כדפי׳ שס
רמוס שרחמיו ודאי מרובים לרחס מכח תאור תזה שתוא והייני וחנון ועוכר על פשע כסוד וא״ו כדפי׳ וסוד החנינ׳
בכת׳ נעשה דחוס למטת בספ" התחתונו׳ מקוס תמדות ומתני חנס אל הכי׳ דרך הת״ת כדפי׳ וכאשר ית׳ נעין
כדפי׳ *הקודמי׳ .אמנם עוד התי׳ הזה הוא כנגד הגבורה ה' בע״ה דהיינ' שהחן לקו האמצעי ונייח מצא מיין והמנינ׳
לכך נ• סוד תרחצת שחרות תגבורת הנכנסת לני׳ ומאור נמתנת פנס לני' כנודע .והנה יש פנס נתחתוניס האי
החכמת נמתקת וזהו סוד שישה שס ולכך תת" תא׳ א״ל נקי עון הבי נקי פשע הפשע גדול מהעון .ולכך טהרת
מסד עליו! והב׳ נושא עון ובמדו׳ דחוס הפך הגנו׳ הפשע ורפיצתו אינו מהת" האי דהיינו סוד שרש הנמרה
אכזריות ח״ו ולמעלה רחום וראי וכן נושא עון ולכך זה אלא משרש הת״ת דה״' האורח הזה ועובר על פשע שבו
למטה מזה כ• ימשך חוט הזקן מכאן ומכאן מהאזני׳ כלול כל מציאו' נשיבת החוטס ועובר דרך בו ולכך ועובר
עד הפה ועל הפה מ׳ הגמר' והי" השפ׳ העליונה לפה על פשע ומטהרו ומכבסו .והנה כשתדקדק אס סת"
ותגבורת כוללת צד העליון לפה והגבורה כוללת צד העליון הזה יש בו מהעצמות כמו שפי' בתמי ב' פ׳ ולזה יפנה
השער מהת" הזה כדי שיתגלה מעצס הכתר ממש בסוד המי העליונ׳ שבכת׳ ולזה יהי׳ סודה בזה
ומן הצורה הגשמית והספי' חתמתונו׳ חס׳( גנו׳)חסד
חוזק הפעולה לעבור לטהר אפיס .ונודע שהמרד
מקציף ומכעיס הרוח הפנימי כאומ' והמה מרו ועצמ ומלות תכתוביס נבא לבאר תת״
את רוח קדשו דהיינ' חוכיו' ז״א לכך לתקן אותו המציאו׳ מנכות והמתת התחתונו׳ רק שנדע שתעליוני׳
צריך תוכיו' הרוח המתנשם דרך החוטס העובר דרך רחמי׳ כובשי׳ הדין כדפי׳ :
תת" הג׳ בצורה הגשמי׳ היא הפסק האורח הזה לתקן הרוח הנעצב שעצבו במרדי׳ ופשעים פללן כ
השעדו׳ תחת החוט ושם פנוי שאין שס שער והיי׳ ועובר על פשע וממתיק התוכיות בעצם הכת׳ .
כלל והס חלוקים בהשואה חציה לצד זה וחציה לצד זה והנה מטעם חוזק הארת החי׳ הזה אפי׳ שיתרט עונות
וצדדי האורך הזה השעדו׳ בהשיאה א׳ שאין זה יוצא ישי עד אין תכלי' חייו עד שאפי׳ פה עליון פתיחת הכתר
מזה בעני! שהאורח הזה מפלש ותנת כשתדקדק נצורה מ' למעלה אינה נפתחת והיא נעלמת ע״י האורח הזה
הגשמי׳ ת" הא׳ מהאזניס עד רישא דפומא והב׳ מהשפה היא אומרת סלחתי והייני כמו שהיא למטה ת״ת על
העליונ׳ מראש הפה לראש הפה .והנ׳ באמצע הב׳ והב׳ מלכות כך האורח הזה ת״ת על המי והיא עושה בה
ולכך פי׳ בביאורו בנעלם דרך נבר בעלמה ופותח בה לומר סלחתי והיי׳ כענין באמצע הנ׳ כזה
אל תת״ת הפועל ביסוד במ׳ והיא אומרת ע״י הייחוד למטה לבא *,נמםכי׳ ששני הת" הס /
סוד הדעת סלחתי וזה תלוי נזה .ותנה כאשר פשע יהי׳ דהיי׳ פ׳ \ הגי הוא השלישי .והנה /
Wהקצוות והרי התי׳ הא׳ פומא מתעלמת על ש״ע שהם ׳״ס יש׳ מכמה ותמנה ודעת נין המתמצע
היות שאין נכתר. .למין ושמאל ע׳ ז״ס אז יהי׳ הפה סתומה וש״ע יעשה שעי׳ח רעיה נח׳ק לנ׳ עס
עכ״ז כולא ׳מינא והכל הוא ת" א׳ והנ׳ נמלק לנ׳ נ״כ שיפתח הה״א אל החיצוני׳ הרעים .אמנם האורח הזה
והאמצעי הזה נין חצי ומצי לנ׳ התי׳ מפני שהוא למטה עוכר על פשע ופותח הפה ומנלהו אל ש״ע ויעשה שפע
בסוד קו האמצעי ולכך הוא בדברי הנביא ועובר על שנתגלה הפה אליהס דהיינו ועונר על פשע ועושה שפע
פשע בסוד וא״ו כאומ׳ מי אל כמוך נושא עון הרי ב׳ ונתקן הכל והאורח הזת הוא המגלה הפת נחנס למטה
הת״ בלי וא״ו ואפ״כ ועובר על פשע בוא״ו להראו׳ תי' דהי" וחנון ונו ניטול הקלי׳ כמכה י׳ מכת נמרו׳ וענר
ראשון נא׳׳ל חסד כדפי׳ נש׳ ה׳ ס״ נ׳ וסתי׳ הב׳ נושא ת׳ לננוף את מצרים .ולכך היו לישראל שפע ענ״ג
מון גנור׳ וסתי׳ הגי בוא״ו ועובר האמצעי נין שניהם ולמצרים פש״ע ננ״ע אין למעלה מענ״נ ואין למטה מנג״ע
הדעת הת״ת כאומ׳ ותפארתו עכור על פשע וכמו שפי׳ וכן פם״ע שפ*ע כדפי׳ ונמו להשקיט כעלי הדין שלא
ש׳ ו׳ שי׳ נ׳ והנה האורח הזה נוכח המוטס ממש ונכר יהי׳ נהס פתחון פת פותח הפ״ה העליון ומשתיק פיות
פי׳ לעיל תמ׳ נ׳ פ׳ סוד המוטס שסודו למעלה נ נ " נעלי הדין ולכך נתינת האצנע נאורמ הזה מורה על
השתיקה וממנו שממה רנה נמשכת למטה : נחי׳ האמצעית כסוד הדעת וכמו שנספי׳ תתחתוט׳
פרק fp *צ״ל נפ׳
בה כד פ בג פ כב פ כ א פ
אילימה ״ ״ ״ ״ י
ע ץ ג עין רואי תמר ד פ מ ספל
והטעם כי חפז חסר הוא שהנצח חפץ בהמשכת החסד מתי׳ הד׳ בצורה הגשמי׳ הוא ת״6 כא p*l
וכן 3מדו׳ נותן טעס ורב חסד ואמת נקשר רב חסד משער בשפמ מתחתוני למטמ ממפה
עס האמת הזה ונודע םהנצח נקשר באמת ולכך נק׳ מראש ספמ לראש מפמ מלמטמ ובדברי מביא מוא
נביאי תאמת נביאי קשוט והייני שתוא מבטל הדיני׳ לסאריח נחלתו ותוא ארך אפיס במדות למטמ ומיא סוד
בתמשכת החסרי׳ הנז׳ ותחסד תלוי בשיש זה שתנצח סמ׳ שבחי׳ בשפמ מתחתוני כנודע שממ׳ נבור׳ נאחדת
וההוד ממדת החסד ימיניות הוא ודאי ותי׳ זה נקי במור וכן ממ׳ שארית לת״ת ומנמ כמו שב׳ מתי׳ הס לבוא
חסד של אמת שעושי׳ עם הנשמה וענין ההוד שאינה אל הגי כדפי׳ לעיל כך הנ׳ לבוא אל מד׳ ולמכי קאמר מי
אל הימין יתבאר במקומו נע״ה: אל כמון־ טשא עק ועובר על פשע ג׳ למי לשארית נחלתו
התי׳ הז׳ פוסק השער ונפתח מכאן כד דהיי׳ בסי׳ השתרשות המ׳ למעלה שהיא נקשרת בג׳ אבות
ומכאן ויראו ב׳ תפוחי׳ שהם סוד והיא למטה ארך אפיס שהפנים מתארכים ממה שהיא
תפוחי הפני׳ ובנביא ישוב ירחמנו .ותנה מתיי הזה הוא מתפשטת ומארכת למטה מפני שהדין גורס קצר אפיס
קרוב לתי' א' שפי' בפי י״ח *כ' השער תנפתח לכאן ונפעליס ע״י המ׳ באלו המדות אריכות אפיס והנה המ׳
פתיחתו שיראו ב' תפוחי' והם ולכאן הוא סוד למטה במקום המיעוט והדין היא נטרדת .אמנס בשרשה
השואת הזקן בחוטי׳ מהאזני׳ לפה והיי׳ שגמר ו׳ תי' העליון היא דבקה אל הת״ת ממש ובחי׳ היותה ד׳ בתיס
שסס בספי׳ חזר הדבר אל החסד והתפוחי׳ האלו מהחסר והנה מתוך מה שפ" ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה
הס ובמדות הוא נושא עון והכלל שהוא אור פני מלך מורה שהשבתת הדן בעת תוקפו נדי שיתן לעולם שארית
חייס הנמשכי' מן הכתר אל הספי' התחתונות והנה ו״ק הוא מתוך התי׳ הזה :
מושרשות בתפוחי' אלו והטעס שוי ספי' הס מושרשו' כ ב התי׳ החמישי בצורה הגשמית היא plD
בחסד והס ב' תפוחי' חניית בתפוח א' נה״י בתפוח ב' שנעשה אורח בזקן מתחות פומא
שהם בתפוחי' התחתוני' חיוור סומק ירוק וכננדס ובדברי מביא לא החזיק לעד אפו ובמדו׳ הוא ורב
למעלה הכל חיוור ומהם תיקונס והארתם והם ו׳ כלס חסד .ו מ ה האורח הזה ממש נגדם לאורח העליון
מאירי' משם ולכך כל ו' ת״ הקודמי' נכלל" בזי ולכך מ ק ׳ ועובר על פשע התי׳ הנ׳ והיינו היות היסוד אורח
תוא מעצם גלוי תעצמות לא סוד ותם מוצאי׳ חייס כאומ׳ משך ו׳ בת״ת ונמו שהאורח העליון בת״ת ננלל בתוניות
באור פני מלך חיים וממפכי׳ מדיני׳ לשמחה והנה מהפרי הגבור׳ כך האורח התחמן נכלל במטות המל׳ נבו׳
האלו מאיר" ש״ע עיבר שהס חכמה ותבונמ ודעת ש׳ אין התי׳ הזה מ ק ׳ לע״ד . חמאה נזה
וז״ס מס ע׳ בסוד מכללות וכולס מאירי׳ מאור מפניי המורה על / Uמלחיות לא החזיק אפו .אינו
מעליוני׳ מנעלמי׳ ומפני שלפעמי׳ לא יוכנו מתחתוני׳ רחמיו מניס האף י -י שיתחזק ע״י המשכ׳
ולא יתגלו וכאשר יוכנו יתגלו כת־׳ ישוב ירחמנו .שישוב האורח הזה משפיע הטוב לכל למטה והנה I
מרחמי׳ להגלות לרחס ויהס נשיאות הפני׳ להיות נושא ) ( Iוהייט שהיחוד בעל הטוב דכתיב התחתונים
עון כנודע ובו ביטול כל מיתה וכל דיני׳ שיעולס טוב ו מ מ מפעולותיו להשכיך רוגז א מ ת צדק כי
והשמחמ והארה כנודע וחייס : ונעס בת״ת והמ׳ כעני! היסוד במקומו שמא מרצמ
כד ,תי׳ תח׳ בצור׳ הגשמית הוא חוט ©"p ומשלים הזנר ומקנה מודע וממתק הדינים :
השוואת השערות למטה שהם מניעי׳ י
עד טיבור ובדברי תנביא יכבוש ובמדות נושא פשע כג מתי׳ הששי נצורה משמי׳ הוא השער"1D p
והנ׳ התי׳ חזה הי׳ המ׳ דהיינו אשד נחלי המשנת ממנסמ מזקן מראש מפמ עד ראש
הזקן ולכך יקרא התי׳ חזה מזל ועלי׳ יטנה הכתר בשם הפס מלמטה שהאורח מזמ נעשמ נאמצעו ומוא שער
מזל ו מ ל תלוי במזל מפני שזו היא בחי׳ בזולת הכתר שמלת הזקן וננמא מ א ני חפז חסד הוא ונמדות הוא
כל מיני שפע ובו תלד קשר ויחוד ת״ת ומי דהיי׳ ת״ת ואמת .והנה התי׳ הזה הוא קשר נצח והוד ועס היסוד
במיכל וסוד אותיות ומזלות שהס בספי׳ מושכי׳ מכאן ונודע שמנצח וההוד חסד ימין והיסוד עונד דרך הנצח
וכל הספ" תלויות במזל זה ולכך יש בסוד התי׳ מזמ וההוד אל המל׳ ולנך מאורח מזמ מוא נאמצע תת״
התפשטו׳ וסגולתו לכבוש כל דיני׳ וכל תובעי עוונות הזה ולכך ב נ מ ׳ נתינת טעם לתי׳ לא החזיק לעד אפו
ופשעי׳
*צ״ל כי
עח אילימה בט
*״ 6דכח
3
*י ׳
כ ו
י י ואי ת 5ו ר ג
מעיז עין י
הזה יסוד המורה השואת הנחות והשעה׳ שהם רמז מ!*׳ ופשעי׳ ו מ ׳ נמו שנוי הקודמי' האי הת״ת נחי״ג נ1
המ׳ והייני שנק׳ הדד נדפי׳ לעיל שהרי המי׳ האלו יחד נו״ס השני" המי היא נין מורג נדפי׳ ולכך הס התי׳
הס הדר גאונו שהרי נק׳ הדד והקורס גאונו והיי׳ שהמ׳ ננסי׳ מה ששה וששה נסוד ואייו נאשר ננאר .ועדין
מתנאה למעל׳ וסוד הדר היי׳ יוסף שהוא נק׳ סדר נראה היות מתי׳ הזה חוט משואת השערות סוד הת״ת
נאומי כנור שורו הדד לו ונודע שמי שיש לו אמה יש המשוה המרות נולס ונולס משתוין ונקשרי׳ מלס נהשואה
לו הדרת זקן והיי׳ חסד שהיסוד ענף מ ס ד וחסד ננן׳ נחוט דמיי נת״ת ולא שמא תת״ת עצמי אלא מאייו
והוא חוט של חסד המשוך ממל׳ והיי׳ שנקשר עם המשוה נל השעה' נל הורן והס נמשני׳ ונוזל" לסוד
החסד העליון דהיי׳ חסד לאנדהם וממט נישול הנחו׳ התי׳ הזה והוא מקנל נל הווין ומגיען עד השיכור שהיא
והריני׳ התחתוני׳ נאומ׳ בקומו לעחץ הארץ נדפי׳ בתי׳ מ׳ דהיינ׳ סוד סת״ת נתון־ המי והשערות ארונות
הקורס ומפני קשר הת׳׳ת והמ׳ ע׳׳י היסוד לכך םיא ,
מתפשטות להראות הווין דמתארני׳ ומתפשט ׳ מנח
סוד מרון ונ׳ תי׳ אלו מתייחסים ודאי יחד : מ ס ד שהוא מן המנמה מוחא :
פללן כ ט נתי׳ י״נ נצורה הגשמית הוא שהםם פללו כן התי׳ הט׳ הוא שערות הוקז שהם
1
נפנה מנצ צדדיו מנל שעד ושער יפם קצרי׳ ומתערנ" נארוני׳ יחד ואינם
ניופי סנינ סנינ לו וננניא אשד נשנעת לאבותיט יוצא" אלו נאלו וננניאי׳ הוא ותשליך במצולות יס נל
ו נ מ ה ת נקה חטאת וסנה התי׳ הזם כשתדקדק חטאתם .ומי׳ קשר הגנו׳ עס החסד כשרשיה׳ למעל׳
הוא סוד נו״ה נ ׳ שפוון ולא נזנדו שפתיס שאין עצם ומכללם נעשית המל׳ שהוא הת•׳ הקודם והנ׳ המציאות
הספי' נ״ו ננתר אלא נו״ה מתעלמות ופעולת משער הזה הוא סוד התפשטות מצולות ים החכמ׳ העליונ׳
מתגלה נדפי׳ נפ׳ והנה התי׳ הזה הוא סוד ממימיו כמו ששמה החכמ׳ התחתונ׳ היא הגבר כך כסוד
הפה וסוד הפה הוא מל׳ וענין הפה גילויו תלוי נסור הכתר מצוצות החכמ׳ מוחא היא מכורי הזאת והיא
השפתיס נאומה פתחו לי שערי צדק שהס נו״ה שערים ממש פעולתה כהפך הגיור׳ להפך הדני׳ ולכבוש החטא"
לצדק דהיי׳ פתחי ההינלות ומאי נתי׳ אדני דהיי׳ ומי׳ :תשליך למטה במצולות ים ככח המצולות יס
הינל שפתי מפממ ופי יניד ולזה פה מל׳ פמיחתו נרה ,
העליוגי׳ מתיקות הגמד׳ ולכנינותה כל פגם החטא ׳
והנה הפה פעולה נפלא׳ יש נ ה שמנשנ נשימ דדוחא והיינו נושא חטאת כמדות כדפי׳ ולכך כל תובעי חטאי
וטדע שסוד הרומ המתנשנ נפה מ א סוד דומ מדם כני אדם יתגרשו מלמעל׳ ויכפו אותם מכח התי׳ הזה :
דומה לסוד נשינו דמוטמא והמוטס והפה הס סוד רם כן מתי׳ היוד כצורה הגשמית הוא שיורדי! פלל
יהד עס היומ שאיו אופיו׳ דמחות ממר נאשר נבאר השערות תחת הזקן ומנסין הגרון ומתי׳ 1
נעין ה׳ נע״ה .ענ״ז רמז נ׳ פתחים אלו לנשנ ולגשם הזה נקרא ננניא אמת ליעקנ ונמדות נקה עון והנ׳
המייס למטה ולכך ימ־ימסדומ המיס הוה נמדזמ מקודש מתי׳ הזה הוא המל׳ המכסה ונונז הגרון שהיא הת״ת
המלניש נל המהלנשיס למטה והם מציאו׳ י״פ ולכך והתי׳ הזה נק׳ הדר גאונו דמינו הגאון ת״ת המתגאה
יחייחס הדוח הזה שמממלק לתלהין ח׳ אלף עטר דמיי׳ וזה הכסוי שמתכס׳ כו גאונו ודאי ובו כח כפיית
ל׳ מנמה ותט׳ ודעה והו׳ הם ז׳ ספי׳ ונללוחס י׳ מי׳ מדיני׳ כאומ׳ בקומו לערוץ הארץ דמיי לבטל
הם נסור האלף נטדע וקרונ סודהרומ הזה למות םוד דינים ומה נס דני המל׳ ממתקשי׳ וטלס משתכר"
עצמומ פנימי ממפשט דמי׳ סוד ג׳ מ מ ט ה ממ׳ לעיל מכח אורו ומיי׳ אמת ליעקב שמדת אמת מוא סוד
נתמ״נ פ׳ והיי׳ סוד דומ מיוני מ י מ י פרמי יומר ממציאי׳ כיסוי ממ״ת כדפי׳ כעוכדא דר׳ אלעי כפ׳ בלק סי׳ ואמר
המי׳ ומזה ימצא רומ אלהי המנהיג נספיי׳ לממס מל תתן אמת ליעקנ חיפוי הת״ת יעקנ כסוד אמת
מה שימצא התעודדו׳ המפשפו׳ דומ אלמי להנהיג איזה שהוא גאון הנז׳ ונו נקיות הפשע מנל ונל ומעמר נל
מ מ ׳ עליונ׳דצון עליון ליאמג יתפשט מרוח מזהרחלבש
פגס ומנקה אותו מנל ו נ ל :
ממט ו מ ה מרוח מזיוני מזה ממנהיג סס ג׳ ראשי
פללו ("0מתי׳ מ״׳א נצורה משמית הוא
מסנמנ׳ אינה מתלנשת נתי׳ אלו ומםס יתפשט למנהיג
שהשערות ממ׳ לא נפיק נימא מנימא
שא״נ ימצאו ד׳ ראשי מסנמנ׳ מהנת׳ ואיט אלא פומא
וננניא חסד לאנדהס ונמדו׳ נקה פשע ומענק שמסור
איתפני מנל שעד נ ד שיתנשנ אותו חח מיוני שמס ג׳
נק׳ השואת המרות מפני המשוה ומקשר נל ממדות
ראשים מתלבשים אלו באלי ולזה יהי׳ מממ׳ ממעצמות
ומתריס למ׳ והיינ׳ נשול הודע כפי מאמה ולכך הת"
מתונות
אילימה 8
י י יי״״ כ ט
מעין ג עין ת א י תטר ד י ס^ף
ו׳ ראשונים שהס כעין ו׳ פפי׳ הנחי׳ הב׳ ו׳ שניי׳ מושגות למשה ולא תתלבש בשום ענף מהכתר רק מה
שהם כעין הו׳ הםפי׳ השניות .הג׳ התי׳ הזה האחרון שנתלבש' ב6ור א״ס בכת' וכתר בחכמי הנעלמ׳ כדפי׳
שתוא תי׳ הכולל הכל וקיבוץ הכל יחד ומקום םיתנל׳ תתי׳ ומשס יתפש׳ להחיות הנמצא״ ולהנהיג .והנס ראוי לארס
הזה נובע כל שפע כל תתי׳ מי.ל׳ כל תתי׳ ומסור רחמי׳ בכל מבטחו עבודתו ומעוזו לתי׳ ענייני עבודתו בסוד
מתב״שין הבל .והוא בחי׳ אחרוני אשר לכתר להר או׳ הרוח החיוני הזה נאשר נתבי בעין כל .ולזה האבות
כל התי׳ בהתפשטס למש׳ ולכך היא בחי׳ כוללת הכל כל מגמתם בתיותס מרכבי לספי' לתת עבודה נקשרת
שממנת מתפשטים כל החי׳ למש׳ : בסוד הרוח החיוני תזת המתנשב כאן וכן הם הספ״ ג׳
לא הנה בסוד התי׳ פי׳ ימי קרס תתי׳ פרה חג״ת מתלבשות ממנו ותתחלקו׳ לג׳ שמות שהם יהוה מלך
האחחן כלל הכל ובמדו׳ פי׳ נוצר חסד י יהוה מלך יהות ימלוך שתם ׳״ב גבולי אלכסון שחס ׳״ב
לאלפים כלל הכל והחילוף הזה אינו חלוף קבוע שנס בסור שבטים ולבך הס כל מבע עבודתם לסוד הפה הזה
י״ב גבולי אלכסון יש בחי׳ נקוד׳ אמצעית והנקוד׳ הזאת שהיא נקוד׳ אמצעי׳ מתחלק׳ לי׳׳ב תי׳ ולזה התי׳ הזה
היא בחיי שאיני קבוע׳ ואס תעיין בי״ב ברטת העמיד׳ יק׳ אשד נשבעת לאבותינו לרמוז אל האבות וספי׳
ירד הנקוד׳ האמצעית בסוד ברכת על הצדיקים שהיא מרבבתס ולשבעים וענפי גבולם תאוחזיס כאן החיים
נקוד' כוללת תכל ועתת תחלת הכל נודע שאלו הי״ב הוא מדוח חייס המתנשב ומשם מתלבשים לקשור עבודתם
מקיבוץ הוא״ו ספי' אצא שים להס דרכים םוניס בסוד נא׳׳ס על סוד ההנהג׳ הנז׳ ומשם רוח המלביש לכל נביא
י׳יב גבולי אלכסון יהיו מסוד חסד בנצח חסד בהוד חסד ועובד ועושי להתקשר בשורש כל השרםיס ושם עיקר קםר
בת״ת ות״ת בנצח ות׳׳ת ביסוד ות״ת בגבורי גבור' ;
ההנטח׳ והעבוד באמוני האמיתית דהיי׳ אשר נשבעת
בהוד גמר׳ בנצח נבור' במי מל׳ בנצח מ׳ בתור מ' בחסד לאטתיט ומשם נקיות כל חטאת וכל פגס וכן טוהר
כאשר הרחבתי בספ׳יר ש' פרשי השמות ובס״׳ במשנת המחשבי והעמד׳ הנקי׳ והשלימות המשלים הקושר קשר
הגמלים ועוד אבארס בארוכ׳ בחיבור זה בע״ה בעין הבל ותוקעו בתכלית כל המציאות :
תפוח .אמנם לענין הצריך לנו הנה דרך כלל כי הננוליס ל בת״ הי״נ בהתפשטו׳ תוקן בצורי הגשמי' פלס
יתחלקו לד׳ חלקים שלם׳ אל הגדול׳ נ׳ אל תת״ת נ׳ אל דתיי' כל מת םיכס' תזקן דרך בלל כל י
המל׳ ג׳ אל הגבור׳ ולכך הנקוד׳ האמצעי׳ תכנס בסוף מוך הגבולי׳ האלו הנו׳ םהס י״ב דמיי׳ י׳׳ב גבוליס אלו
כל ג' וכל רוב הפעמים תכלל באחרוני אחר כל הב׳ והיי׳ יתמלא הזקן ותתפםט לכל תמציאות לכסות בל הלחיים
עיבור השני חרם ׳״נ הנקוד׳ האמצעי' םהיא תוכיות ובל מת סיה״ מציאות הזקן סהר׳ הי׳׳ב תנז׳ סס גבולי
ועם' ענף ולפעמים אחר תט׳ כעין ברכת על הצדיקים הזקין למעל׳ למט׳ לצדדי׳ וסמי׳' הזה כל מה שיה״ זקן
מפני םנמר היקף תי' החס׳ ותנבו' ותת״ת יקדם למ׳ בק־ גבוליו ובדברי הנביא מימי קדם ובמדות נוצר חסד
ולפעמים יחלקס ו' בוי מפני םהיא אמצעיי בין ו' לו׳ לאלפים וטעס החילוק הזה אבאר בע׳׳ה אמנם עתה
ולפעמים •קרס לכולם שהיא נקוד׳ וממני מחחלקיס ד ד ן כלל מת" הזה הוא כלל כל תת״ וראה המציאו׳
ומתפשטים כל הענפים והגזע יתייחס מקורו או קורס הגשמי בפי׳ איך הוא ממש כל מה שהוא התפםטו׳ הסער
לכולס או אחרון לכולם וכל אלו הדרכים הס לי״ב נבול׳ מקן באורך וברוחב לכסות ולהלביש שיתפשט לצד זה
אלכסון בסוד רמזי תתור׳ והסודות והכתובים ואין להפליא רעש׳ גבול ותי׳ ויתפשט לצד זה ויעש׳ גבול ותי׳ וכן כל
כלל על שינוי תבח" בגון בי״ג שבחי יםתבח הס סוד התי׳ והיי׳ שהוא סור נקוד' כוללת כל התי' והי" שבחו׳
י״ב ומי נקוד' אחרוני ובברכות אין תסדר כך כדפי' המי׳ האלו הס סוד שורש לימיס שהם ו׳ ימיס והימים
וכיוצא רבים אמנס המרו' וסתי׳ אינם בנבוליס םתגבוליס ה ס ו ׳ למעל׳ למט׳ ו״ו ממט׳ למעל׳ ששה ב׳׳ו הס י״ב
ישתנו ויתבחנו בסוד הדין והחסד והםינוייס והת" הס והכח הכולל הס י״נ א״כ סוד הזקן הס י״ב ימיס ו׳ וו׳
בכת' מקומו'הרחמים הגמורים אין בהס דין כלל ועיקר . ימיס ולזה הס נקי• בשרםס בכתר ימי קרס שסם בסוד
אמנס תם שרפים לגבות' כדפי' ומתם יתפשטו הרחמים קדמות העולם דהי" הספ״ הקדומ' תקודמת לכל הספי׳
למש׳ ותנה סוד הנקוד׳ האחרננ׳ תזאת תית' לתת קיבוץ והיא הכתר ולכו בזה תלויס כל התי' והוא בסוד וא״ו
לכל תספי׳ כולם ולכל תשרםיס להתפשט לכל תספי׳ במילוא׳ שהס ו׳ וו׳ ונקוד׳ אמצעית הכוללת מ ל והיי׳
תתחתונות ותהי׳ סוד תתי׳ תזת תאחרון אסיפת תעליוניס התי׳ הזה מימי קרס .והנה היא סוד המל׳ הכוללת כל
השפעתם דרך כחיי זו לתחתונים אמנס המרו׳ הס סוד התי׳ ולבך בל התי׳ האלו יתבחנו בג׳ בחי׳ .הבחי' הא׳
בסי׳
עט אילימה ״לב ותמר ה מעין ג עין רואי ש״לא )$£ף
והכל הנהני והשפע' שימצא הכל מכאן מפני שכאן הםנחמ בחי׳ התי׳ למעי מקום גילוים ולכך כל הי״נ הס מתגלי׳
א״ס ומכאן לכל תמתפשטיס למש׳ ויחיו וינקו משרשיהס וכיון שבולם מתגלים לא תית׳ בחי׳ אחרוני לתת מעבר
כאילן תשות׳ משרשיו וחיות כל הנמצאיס תלוי כאן השגחתו וגילוי לתם אלא הי׳ כולם י״ג מעבירים הפגם ומתקנים
בנמצאו׳ תמידי׳ לעולס לא תחסר נאצלי׳ ונבראיס ומצרים דיני הספי׳ ולכך תתי׳ נקוד׳ אחרוני שבכת׳ קינון ואסיפת
ונעשים מושרשים כאן .אמנס ע״י רבוי השתלשלות מעל׳ כולם אמצעים בין ו׳ לו׳ ולזה היא סוד נוצר חסד לאלפים
לעלול אלו בתוך אלו עד הניעם בשורש תזה מי״ג מי׳ דתיי׳ הוראת החסד השקול׳ ככל המרו׳ ומפני היות׳
אלו יעשו י״נ מטעין מקורו׳ נהרי נחלי אפרסמון שמן בסוד אלף היא לאלפים והיי׳ סוד וא״ו במילוא׳ ו׳ מכאן
משחת קדש ולכך קדושת כל תספי׳ ותארת׳ מהרת׳ מן וו׳ מכאן ואלף נוצר חסד לאלפים באמצען :
הדין תי׳ ויופיס תלוי בבחי׳ זו מהכת׳ אפי׳ סוד העצמות לב פי׳ ר״ש בשעת פטירתו אמ׳ בבחי׳ &p""l
ותהנהנ׳ תמתפשע׳ לספי׳ תכל תלוי בכתר בבחי׳ זו הכתר תנק׳ דיקנא כדפי׳ משתרשי׳ כל
דהיינו סוד ז״ס שבבי׳ שבכתר: הנמצאי׳ כולם עד כקוד׳ אחרוני ולכך כולם נםפעיס משס
־ה
שכולם יודו מלמעל׳ ומלמט׳ ויכירו גורלו ויודוהו עלי׳ לב א אין ספק שיכונ׳ שם בן ד׳ בכתר pit
ומכאן נתן רשות אל תתחתוניס נס בכללם כמוהם כשם שיכוני בשאר הספי׳ כולס וכן י
כמעולה מתנמצאו׳ כולם יתנו עיני שכלס לתודות תמיד : מבואר בזוהר ובכמ׳ מקומות ונודע שמספר תאותיות
הב׳ תודו לאל׳ידי האל״דיס היי׳ מצד תפתח תב׳ שנפתח כ״ז לא לחנם אלא יורו על בחי׳ וא״כ שס בן ד׳ יהיו
והוא פתח שממנו כל הנמצאים עליונים נמצאים ב׳ ה׳ מן הבי׳ ו׳ מן הת״מ ה׳ מן המ׳ א״כ םס בן ד׳
ונק׳ אל״די תאל״דיס מפני שכל סוד ל״ב נתי׳ תחתונות שבכת׳ יור׳ על כ״ז בחי׳ שבו וכל אלו הנחי׳ הס בחי׳
שבחכמי וני׳ נקראו׳ ל״באל״די׳ ותשע׳ תזת אל״די האל״די׳ חסדים פועלים בעולס והס כ״ז מקורו׳ חסדיס ופמחיס
שכולם נמצאים ממנו מפני שפתח הזה פתח בחכמי הקדומ׳ בעולם ואלו הכ״ז מקורו׳ רמזס דודי במזמור הלל הגדול
שממני נמצא החכמ׳ למט׳ ולכך היא אל״תי האל״דיס והיא חמס ב״ו פסוקי׳ כי לעולס חסרו הוד׳ על חסדו הגדול
נפתח׳ בחסד ע״י היות תחסר תזת משתלשל כמר חכמ׳ מפתח ככ״ו מקורו׳ אמנס אין חסד תכת׳ נפתח לעולס
ובינ׳ כי לעולס חשדו ־• הג׳ הודו לאדוני האדונים . אלא ע״י היות החסד שבו נפתח אל החכמ׳ ותחכמ׳ אל
ותנה אלוה מור׳ רוממות מתיבות ואינם פועלו׳ והס הכי׳ ומשם יפתח מקורו אל הספי׳ ויפעלו תפעולות ממנו
מחכמי .אמנס אדנ״י מור׳ שכבר נפתחו והס אדונים ולכך כמינ כי כ׳ כתר י׳ חכמ׳ לעולם ני׳ חסדו חסד
לנ מצאיס המתפשטים מהס והיי׳ ל״ב נתיבות הממפשטו׳ עליון מהכתר העליון נשפע ע״׳ אלו הנ׳ ספי׳ וע״י כ״ז
מן הני׳ אל החכמ׳ תתחתונ׳ שהיא אדון ורבו! ו מ ה פעולו׳ שונו' םנפעלו׳ כמציאו׳ *הממפקו׳ כל העולס כולו
הראשונים הס נפתחים מן החכמ׳ אל הני׳ נקרא אל״דיס מראשו ועד סופו .ופי׳ ואמר הורו לה׳ כי טוכ הנה
ואלו נפתחו מן הבי׳ אל ה מ׳ נק׳ אדוניס : החסד תא׳ שפתח הנורא נעולמו הוא מ ו ת כנ״א רשאיס
פתיחת חסד שבכתר ומי׳ לעום׳ נפלאו׳ גדולות הד׳ כהודאתו ופועלים ט דתיי׳ סוד הענוד׳ הנתונ׳ נחן
לבדו הרי נפלאות סס נ׳ פלאות שתס בבי׳ והחסד ונחסר מתחלת המציאו׳ וזה קדס קודם כל הדנרי׳ ולכך
עוש׳ אותם נהלו׳ מצד מדול׳ לבדו אלו הם סוד העולמו׳ תשע׳ תא׳ שנפתח הכת׳ דהיי׳ נחי׳ ח׳ לאות יו״ד היא
מבנים להיותם שרשיס אל ממצאות המתגלות ולכך סס מ ר ד ׳ טונ׳ ונאות׳ לנ״א ואלו לא תית׳ אמת לפני׳ שכל
נפלאות ונפתחות מצד החסד שבחכמי שבכת׳ דהיי׳ מדרינ׳ מפעלים יורו פלאותיו לא עשה מה שעשת אלא פתח
ד׳ אל אות יו״ד ואלו אינם מושגים אלא לבדו מ א המציאס הכל להוציא נמצאים יכירו פעולותיו ויודוהו עליתם ולזה
והוא יודעם שאין ממציאותם אלהתחמני׳: פ׳ א׳ הודו לה׳ כי טונ ופתח זת פתח שנו נמצאים כל
הה׳ לעוש׳ השמים בתבונ׳ זהו תפממ תנפממ למס פח הנמצאים על יסוד ההודא׳ שאין לך מראש ממצאי׳ תכת׳
ואצילו׳ בספי׳ להאציל ממ״מ שהוא נמ׳ שנמס .וסנה כעצמו עד סוף כל הנמצאים נרי׳ קלה שנכרי׳ שנכריומ
נודע *צ״ל הפוממר
אילימה שר ה 6ל-ב מעין ג עין רואי ו ספף
הדיניס נכנעים והריניס מתנטליס ע״כ הס י׳ לי׳ מדריגות נודע דהיי׳ התפשטו׳ ז״ס דרך כלל והיי׳ הנפלאות הס
י׳ של שס שהיא פועלת ני׳ מאמרות י״ס והייני י׳ פתחיס יוצאו׳ מפלאי׳ והעלמו׳ אשר להם ונכנס אל מקום מילוי
שפתח הכת׳ מצד החכמ׳ הקדומ׳ שנו ועתה יספר ה׳ דהיי׳ שמיס ומוצאם נתנונ׳ דמי׳ מנמי׳ אחרוני שנג״ר
מצד ממ״א שע״י היה כל מעשי מצריס סוד החירות רה״׳ תבוני שהיא נמי׳ הגנו׳ שמשם עושי כל מעשה
וקריעת י״ס של נ׳ מכות או דין מכות הורי לעולס על נראשיה נסור אל״דיס הטנע סוד הגנור׳ ופתימת
סוד הא׳ עליונ׳ ולכך כל זה מצד הה״א : המציאו׳ משם •י הו׳ לרוקע ה א ת על המיס דהיינ׳
ויוצא ישראל מתוכס היי׳ סוד חירות שנני׳ הי״א סוד הפממ שדרך ט נפממ המציאו׳ אל המל׳ עסהת״ת
והס שמיס וארץ תמלת ההגלות ולכך הארץ רקועה נסור
מכאן נא לו השפע אל הני׳ לפעול המירות מצד
האי שים נ ה ה' וזאת שער המסד מפני שסוד ה׳ שנאות הרקיעים העליוני׳ והיינו על כל הספי׳ המתפשטו׳ הנק׳
ה׳ הס חג״ת נ״ה וזו מצד המסד ויוצא יש׳ מתוכם לשלוף מיס והייני לרוקע ה א ת על המיס והייני פממ ו׳ זה
מדרגה הקרוש׳ מנין החיצונים יהי׳ ממציאו׳ החסד ועם והוא מציאו׳ הת״ת שדרך נו נאצל׳ המי נסטרר על כל
היות שיאמ׳ מדנריס פרטים לאו דווקא שיהי׳ הפתח הן׳ לעושי אורים גדולים : ז ח
י ימייה פ
יי** " ייו
,
הזה לאותו ענין ויסתס ח׳׳ו אלא נה הוא פועל זה ה״נ׳ פממ שממיינת הנהגת הת״ת וסמי ענין א׳ והנמ׳
וכיוצא נו וילמוד סתום מן המפורש כעין שהיו שס א׳ כמו שהוא עתיד להיות והי׳ אור מלבני כאור הממי
שליפת הקדושים מתוך החיצונים כך כל כיוצא נפעל מן והייני אורים גדולים שיגדל ב׳ שממי שהוא קטני יהי׳
ניד חזקה ונזרוע נטויה מן השער היי״ב הפתח הזה : גדול׳ כמ מאיר במכמ׳ ואור מממ׳ יתי׳ שבעתים ועל
שער זמ מפממ רמז לעושי אורים גדולים ב׳ גדולים מצד
הזה שהוא פתח מגנור׳ למעלה מתחזקת הגנור׳ למטה
ע״י גנור׳ שנני׳ לנטל החיצונים ולהכניעם ויצא הקדושה ימח י• הה׳ את תשמש לממשלת מוס מ מ כשתדקדק
מתחת ממשלתם ניד חזקה דהיי׳ חוזק מ נ ו ה ׳ לטונה ממצא שמיס ו א ת ושמש ויום וליל׳ ומס בספי׳ כולם א׳
ובזרוע נטויה אלו לא נאמר אלא יד חזקה היה מורה על ופי׳ כעין דוגל שמס ו״ק יוס וליל׳ מדת ממ׳ ותת״ת
הגנור׳ המתמזקין .עתה שאמר ובזרוע דהיי׳ מוליך לימין שמש וירמ מדת מת״ת וממי אלא שיום וליל׳ סס ננצח
משה זרוע תפארתו דהיי׳ החסד שנו סוד נטייה והוד זה מאיר מצד המסד וזה ממשיך מצד מגנו׳ ושמש
התפשטות שהיא פשוטה לפניה והחסד היא הנטייה יהי׳ וירמ עליהם שולטים שהם ת״ת והמ׳ על נו״ה ושמים
תי׳ נ׳ המרי׳ האלו .הא׳ מתחזקת מ נ ו ר ׳ לעד ו א ת הס מצד החו״נ זו עליונ׳ וזו תחמנ׳ ולזה מן
החיצונים .חני שתתפשט ותרחינ אהלי החסד דהיי׳ זרוע הפחח הזה נמצאו הת״ת על הנצח והמ׳ על ההוד• דמיני
נטייה ונתי׳ שזרוע היא נטויה כאשר נת״ת יכלל נו נסוד ממשלת היום וממשלת הליל׳ סרי אלו נ׳ שערי׳ זה והנא
נ׳ קשרים שהיא כוללה דהיי׳ חכמ׳ ותנו׳ ודעת ונשלשה אחריו הס שערים׳ להנהגות כל א׳ ואי ולכך אמר אי
קשרים אלו היא טטמ עד מאד כל זה מצד הפממ הזה אפשר לנ׳ מלכים שישתמשו נכתר א׳ וגס זה הנהיג׳
וע״י הת״ת נסור הדעת מוליך לימין משה זרוע תפארתו ישנס שם ע״י מהתפשטו׳ כדאמרן כי לעולם חסדו ;
דהיי׳ שהוא נק׳ זרוע ה׳ שנכלל נו סוד מי״מ משה את מירח וכוכניס לממשלת כליל׳ זמ פתח ט׳ הטי
תפארתו :היג לגוזר יס סוף למרים היי׳ המי י״ס מצד מיסוד שנחכמ׳ וממנמ מנמגת ממאור מקטן
סומא רכל דרגין מצד השער הזה שהוא ת״ת שנאות ס׳ והיא מ ת נ ת סדינים למט׳ דמי׳ ממשלת מליל׳ מוא
ני׳ שנכתר מתגזרת לי״נ גזרים שהיא כוללת י״ג מ ה ׳ ממשלת דיני מ נ ו ר ׳ והנמת החשך תי׳ סוד המיעוט
עליונות ועושה נתוכה דרכי׳ שיש׳ עליון ני״נ גמליו יכנס ושליטת השועלים שנאמ׳ לה הוי ראש לשועלים וכל
אליה והיי׳ ים סוף לגזרי׳ י״נ גזרי׳ ואין להם כמ ההנמומ האלו סס מפתח זה שנפתח להודיעך שאין נסתר
לעשות גזרי׳ שיכנס ישראל ת״מ נמוך מריה זכר בתוך מנגד ממחשכי העליונ׳ :הי׳ למכה מצרים ננמריהס
נקנה נסור ענפי׳ אלא ע״י הפתמ הזה והשער הזה הרי ממש השנתת החיצונים סמוך לו דמיי׳ סוד מכת
והעניר ישראל כתוכו היי׳ סוד הי״ף המאיר למטה י•
מצדם וסגטרת מקדושים ומכת מנכורו׳ מיא הית׳ מצד
הכתר מ מ " הי׳ והנס כאשר אור זח מתפשט תחל׳ מכת
הפינוק הנעש׳ קורס הזיוג שתהיה הים הזאת היא המ׳
מאיר׳ נסור ע״נ רי״ו נסור ס״א עלאה או ס״א תתאה מבטחי ונהם ישנתו ויכנע הענפים ולכך מכה מצרים
נין ענריו דהיי׳ אותיות והעניר שע״י כך.יהי׳ סוד שהם השועלים הקטנים נבמריהס במותו מכה מ ג מ ת ׳
העימר מ ק נ ה מתענר מזכר עליון דהיי׳ יש* ענין הזם הס השרשיס המושרשים למעלי כיק שסנטרו׳ מחמתקות
וספוד
פ אילימד. ב
יל פ יה מעין ג עין רואי ת! ^ןןף
שסות׳ פיהס עד שהס פתחו כלשון הרע ונסתלק הפתח והסוד הזת יתי׳ נכלל למטה כסוד הפתח הזה המעורר
הזה ונפלו כולם :ך ן י ץ למכה מלכיס גדולים הייני גכו׳ הזכר שיעש׳ כין גזריה סוד העיבור דהיי׳ למטה
שכאות וא״ו םככתר והייני הדינים הגדולים המתנכרים סוד והעביר דתיי׳ סוד תעבירו שופר וזה מצד הנצח
בכללות תגדול׳ לפעול כדיני׳ קשים ביטולם משם דהיינ׳ שמא כיעא דדכורא ות״ת על נצח להתייחד :
למכה ממש לבטל החיצוני׳ הנגלים כתגכורו׳ תעליוני׳
כולם מכה אותם ומבטלם *משול שוליתס ומכתת ומכניע
וניער פרעה וחילו כיס סוף הנה החיצוני׳ יש הט״ן
לתס דרך אחרת והיא נאה מאד והיא שאותס
דינס י• הי׳י־ח ויהרוג מלכים אדירים היינ׳ אותם השרםיס הקדושי׳ תתחתוני׳ םתס נתלי׳ כו יוכללו למעל׳
הגבורות תמתחזקות ויוצאות מן החוטם כדכתי׳ ויצא במדריגות הקדוש׳ ומיד אין להס לחיצוני׳ כח והולכי׳
הקצף פן תצא כאש חמתי הכל הורג אותו ומעלימו אל תוכו כהחכא כנוקכא דתהומא דכא מפני שכל אחיזתם כאותם
והיי׳ סוד הדיג׳ דהיינ׳ סור כניסתם אל תוך שרשם המדריגות וכיון שאותם תמדריגות שהם גבורות
דהיינ׳ סוד וירח ד׳ את ריח הניחוח ולכך הוא כסוד תמתפשטות עד המיז נכללית כפנים כסוד תייחוד אין
חוטמא כקו האמצעי ת״ת שבת״ת ונודע שההריג׳ והמית׳ להם במ׳ להסמך ויורדי׳ למטה וזהו סוד וניער דהיי׳
למעל׳ כניסתם אל מקורס וימת וימת הנכתב כמלכים סוד מקום תנער שס מתנער הכחו׳ ההם הקדוםי׳
הייני דאצטנעו וכן כאן ויהרוג ומלת מכה ג״כ יוד׳ קצת
שפרעה וחילו אחוזי׳ כו כמו שניתן פרעה וחילו כיס סוף
על זה אכל היי׳ כעולס שם ואינס פועלי׳ ונכללי׳ כחוץ
זו הגשמית כך הכניס פנימי ליס סוף העליון הענפי׳ ההם
כ־חמי׳ אמנם אלו בהתעלמם פנימ׳ כתוך נרתיקן כדפי׳ :
לסיחון מלך האמורי היינו התלוי כנצח שכת״ת הי״ט שהם יונקי׳ מהס ונשארו כלי שורש וממעל ימל קצירו
ועני! זת נעש׳ ע״י השער הזה וענין זה רגיל מאד אפי׳
אות וא״ו שיכתר ויהי׳ ענינו סיחה נאה דהיי׳
כע״ש כשיתכטלו החיצוני׳ יתבטלו ע״י זה שאותם
סור הסיח הנא׳ הנשפע מלמעל׳ והוא שרש אל מבוא׳
המדריגות הקדושו׳ שתם משפעו׳ אותס יכנסו אל תקרוש׳
כול׳ דהיי׳ מלך האמורי מלך לאמיר׳ העליונ׳ משפעת
שכה ואין להס על מה שיסמכו .אמנס אלו אינם נכנסי׳
אל מביאי׳ ע״י תנצח כנודע ויש לו פתח למעל׳ שאינ׳
אל תגזריס ח״ו שעם היות שהס מדריגות קדושות אינם
באה אלא ע״י הרצון העליון וזהו פתח בואה מהרצון:
הכ׳ ולעוג מלך הבשן הנה זה תלוי כהוד שבאות ו׳ זוכיס אל סוד הגזרי׳ אלא סתם כיס סוף דהיי׳ שיפול
הנזכר היינו כאשר יהיו צור׳ למט׳ ינצחו ישראל משכנא מקום הקדוש׳ כסוד וניער דהיי׳ מקוס הצער
ויודו להקכ״ה מצד ההוד והיינו סוד עוג מעכב למעל׳ שאוסף ענפיו תמתפשטיס למוז דהיי׳ מצד ההוד תעליונ׳
אותו הדין המתפרט דהיינו מלך הבשן ופי׳ כין שני שהיא כבי׳ שככת׳ ומשם נשפע לכל הענפים כספי׳ עד
אריות וזה עוג מעכב כמו הלהן תעגנה הדיני׳ ו מ ט ח ׳ שהגכורו׳ העליונות נכנסות כסוד נרתקין ושרשם וכן
שלא יצאו דתיינו מלך הבשן ואין תפתח תזה פועל מכחי׳ אל כחי׳ וממציאו׳ אל מציאו׳ עד אלו החיצונים
כפתחי׳ הנז׳ למעל׳ שאותם מ ז ׳ למעל׳ מבטלי׳ סדינים נאסרים כיד ים סוף לאבד ולבטל ע״כ חמש׳ מצד הכי׳
אחרי צאתם וזה מעכב ועוצר ומינו סוד נצחתס של יש׳ כשורש הבי׳ ככת׳ .ועתת נבאר ששה מצד הת״ת םהס
סוד ו״ק וכולס בסוד וא״ו שבשס הגדול הנפלא שבכתר
שהי׳ הדין מתעורר מלמעל׳ מביא׳ סנחריכ התפלל
חזקיהו מיד עמד הרין מעוכב שס ולא יצא וזה דדן למוליך עמוהי״ן ויש להס ג״כ פעולות כיוצא כאלו :
אחרת וכן מעשה המן וכן כמלחמת יהושפנן וכמה ניסיס במדבר .ראה כמה טוב׳ כלול׳ בסוד החסד הזו שתרי
כללותם סס מצד הנצחון מכאן ולכך היו אומרים מדו כל מת שהי׳ להס לישראל במדבר מן ענני כבוד באר
מצד ההו״ד לד׳ כי לעולם חסדו וכתי׳ ועת החלו כדיני: ותור׳ ומשכן ומצות הכל נשפע מכאן ונבואת משת הכל
ונתן ארצם לנחל׳ הנה מבורו׳ כעת צאתס הכ״א נשפע מפתח הזה העליון שנפתח נתנת לישראל כל זה
למעל׳ מיד יתפשט במ׳ שתיא מגכור׳ תתאה דאתי וכן ממנת נפתחים בכל דור ודור כל כיוצא בזה להשפיע
מגכור׳ עילאי ואז היא נדה ונעה מבעלת אמנם כאשר חסדיו אפי׳ במדבר מקום תגבורת הקלי׳ יש בו כח
יתקן הדין לא לכד יתוקן הדין אלא מ ד היסוד נאחז כה להשביתם ולבטלם צפני ישראל ולספק צרכם לתם ולתת לתס
ולכך פתח הזה פתח היסוד שבאות וא״ו שככת׳ והיי׳ טוב העולס הזה וטוב העולם הבא מפני גדל מעלתה
ארצם של הגכור׳ שהיא המ׳ תתקשר כיסוד הנחל מורד של הפתח הזה לא יכיל׳ רעיון וזהו נרמז במוליך עמו
מלמעל׳ יהי׳ על ידי הפתח הזה והיינו ארצם לנחל ה׳ במדבר מוליך הייני ההנתטת כולם שפי׳ עמו הקדושים
המתמתקת צ״ל מממשלותיהס במדבר מקום משכן כל הטומאות ואינו חושש מפני
אילימה ב
־י תמרהפ מעין ג עין רואי ס$ף
חירות גדול כדפי' למעלי כפי ויוצא ישי מתוכם וכי, המתמתקת נוסף על מיעוט הגבורו' תוסיף היא יחוד
אמנם זה גאולת ישי מכל צרה שעל זה אנו מכרכין ראה ומתקשר למעלי והיינו מחשך לאור גדול .ע״כ ו' אלו
נא כעניינו נא״י נואל ישראל והיינו מכל צרה סתם לא שהס תלויות כאות ואייו והם ו' ספי' לתם פעולות ידועות
גאולת גלות והיינו מצד הת״ת שכמי אחר שמיצר מצד לכל מרה ומרה כמדות התחתונות כדפי' ועתה נבאר ה'
הגבוי ונזכרו שם גואל מצד הגאול׳ הזאת גאולת שמע׳ אחרות שהם תלויות כאותה' אחרוני של שם והס פועלות
שהיא גאולת צרות לכד וזהו ויפרקנו מצרינו והיי׳ שהצרי' בספירות והם ה' ספי' כאות ה' דהיינו חניית נ״ה :
עומסים עלינו פורק אותם מעלינו ופודינו מהם והיינו ה 3״ ב נחלי לישראל עבדו היינו סוד כל הזיווגים
ע״י ביטול תלולי׳ על הדרך יי"׳ • ה כ ״ ה נותן לחם המתעורר" אל המי להקשר עם הת״ת
לכל בשר זהו מצד נצח שבאות ת״א שבשם שבכתר כדפי' יתעוררו משם ותם נ' וכולם מאירים מאור הת״ת כדפי'
והענין כי קשין מזונותיו של אדם למטה כמזלא תלוין כפי פקודי שאפי' הזיווג כסוד נער מטטרו״ן כסוד החול
והיינו סוד כחי׳ המזל הזה ונ״כ כה תלוין חיי וכני אמנם תתעורר ממציאות התפשטו' הכתר והתלבשו כחכמי
מצד כחיי הננח תש מזוני לחם חיי כ״ל)כני( כשר וכולם דרך והחכמ' בכיי וכולם ע״י א״ס כתוך הספ" כמו שאני
מתני נותן דלאו גזכותא תניא מלתא אלו היה תלוי עתיד לבאר כעין יעקב כס״ד ולזה הם נ׳ רמוז" כפי
כזכות לא ימצא אדם זוכה אליהם אלא מצד המזל העליון הא׳ נחל׳ דהיי׳ נחל יסוד מתחבר עם ה׳ וזה אינו כ״כ
נותן לחם מזון ל״כל חיים מצד הייסוד א״ל ח״י כשר אלא בינוני הגדול שבכולם תזיו״ג בימי שבת דהיי׳ שהיא
תודו י ס ש
כעם וראי שהם עיקר נ ש ״ -א •־ עולי ונקשרת לישראל דהיינו גת״ת למעל׳ וזהו סוד
לאל השמים דהיינו שבאות ה׳ של שם והענין כי משם שלף איש ת״ת נעלו מ' ונתן לריעהו יסוד שהוא מיבם
נפתח פתח כל המציאות שהי׳ סודה חכמי ותבונ׳ ודעת אשת אחיו יתבאר כמקומו בעיית .ולפעמים כי יקחאיש
דהיינו הודו הוד תכיני שעד הוד איתפשטת והיא הוד אשה ממשהת״ת נוטל אותי ולפעמים הזיווג בימות תחול
אתקריאת לאל היי׳ נהירו דחכמת׳.השמים סוד הדעת כהתלכשות הספ" כסוד נער מטטרו״ן וזה כסוד עבד
מכאן הכח" שנאצלו הספ" חכמ׳ ותגונ׳ ודעת דהיינו והיינו עבדו א״כ ג׳ זיווגים רמוזים שכולם מפתיחת
הסוד בי׳ בתוך חכמ׳ והדעת כתוכס ולבך אמר הודו לאל הפחח הזה חסד שכמי המתקנת אותה אל הייחודים האלו:
השמים ודרך הפתח הזה נשפע כל סתם הנהנות ועובר ה 3״ ג שכשפלינו זכר לנו היינו החסד העליון בגבורי
הארת א״ס לכל הספ" וסתם נל מיני הנהג׳ הנשארת שכמי ששם מניע *של ישי כרכתי' ככל צרתם
שהםפי' פועלות הכל ע״י הפתח הזה שדרך כו נפתח כל לא צר לאלף צר כדפי' כזוהר כפי והי" הפתח הזה
האצילו׳ ונתפשט .ע״כ כ״ו פתחי חסדים גמורים שהכתר ששם מיצר בצרתם של ישי כי מה שהיא גיורי הגורמת
פותח בשמו הגדול והקדוש הרחמים הנמורי׳ לכל ההנהגו׳ הגלות למטי היא למעלי כסוד הרחמים המזכרת לישי
כולם שאין לך הנהג' קשה או רכה טובה או רעה או בצרתם ומאיר עמהס והייני סוד שבשפלינו כגלותינו
בינונית שהכל לא יה" מושגח משם ודוד המלך ע״ה וכצרותינו זכר לנו ומיצר בצרותינו :ה כ ״ ד כת״ת
גלה לנו פתחים אלו כמזמור ולכך הוא הלל גדול שבאות ה״א שכמי שבכתר מכאן יתעורר גאולת ישי
נפלא : בכל צרתם סתס לא גאולת גלות שזהו שער הכי' יוכל
פ״כבבחי׳ פר ק יד בבחי׳ הכת׳ הכתר עס הקו הדין השמאלי : מהספי׳ו׳ו׳:
מס קו האמצעי ק״ו הרחמים : ין פר ק עס הספי׳ ז׳ t׳
יעתיק כ״מ בההעתק ונ״ל שט״ס יש כאן וצ״ל פ׳ י״ב בבחי׳ הכתר עס הספירות ד׳ ד׳ ועי״( יהי׳ אניד
הפ׳ במספר עשריס שאל״כ יהי׳ הפ׳ הסריס א׳ ולא יהי׳ כ״א י״נ! וא״ש ההי״ב ואס שגיתי
ה״ה יכפר בעדי .
העניני׳ ומקיים ומעמיד ומהוה ומחי׳ בפרטי הנמצאות הספי׳ כעילוי הספי׳ זו מזו מפני שא״ס קדמון שאין
מקרני ראמיס דהיינ׳ תי׳ הכתר עד ביצי בינים לקדמותו שיס קדמות אפי׳ לפי שמות קדמות מורה
הברי׳ הפחותה שבכל הבריו׳ שאין לו חיות קדימת לכד .אמנס אין סון> קדמון אשר מעולס לא נעדר
אלא לחות ה1והמא בלבד .והנ׳ ב׳ אמונות אלו יכחישו ולכך קדמותו קדמות נלי קדמות .ראשון נלי ראשית
זו את זו ואנו חייבין בשתיהן והשכל יחייב שב׳ כא׳ אי והספי׳ מחודשות נאצלות ממנו יתעלה על ספי׳ עלוי
אפשר ולתקן הענין זה שאחדותו מחייבת אחדות לא ישעריהו שוס שכל כמו שהארכנו כעין כ ל .ולזה לא
הנמצאות וקשר׳ והנמצאות מחייבות פזורס רבוייס הבין מנעו הקדמוני׳ עצמן מלקוראו עילת כל העלות שלא
בחכמתו ותעליל העלול הזה הא׳ הוא הכתר אשר בו יחייכ מלה זו קדימה משוערת ולא פועל מחודש אלא
השתרשת כל הנמצאי׳ עס המדריגות אשר בו דהיינ׳ לחייב בנפעלי׳ בנאצלי׳ העלולו׳ צאתס ממנו והמצאס
הכתר שבכתר רצון הרצונות עס המדריגות שפי׳ בו מאמתת מציאותו ועד״ז להיות הכתר נאצל א׳ מסובב
בתמרי' הקודמי' ומה גס תמר״א .ואח״כ יתרחק עוד א׳ תחלה להשפעת א״ס בנאצלי׳ לא שיהי׳ תחלה בא״ס
חכמה שבו סוד המחשבות הנעלמות וכל המציאיות האלו ח״ו אלא תחלת נאצל לקבל השפעתו חוייב לנו שעס
מחייבות האחדות לכל הנמצאות וקשר אמיז שלא יתרט היות שיהיו חםפי' עלולו' ממנו מכח א״ס שנתן לו מעלה
ולא יתפזרו ומאלו יעשו לנו ג׳ הנהגות מתלבשות נוספת אל תספי׳ יותר ממעלת עילה ועלול ולזה אין
אלו בתוך אלו דהיינ׳ א״ס בנתר וכתר בחכמי שבכתר הספי׳ רחוקות ממנו כהרחק מה שבין עילת לעלול כמו
ואלו הס בסוד בי׳ שבכתר ג׳ ראשי׳ ההנהג׳ דמייני שיתרחק חחסד מן הבי' או כמו שיתרחק הנצח מן הת״ת
א״ס בכתר וכת׳ בחכמי שבבי׳ וסוד החכמ׳ הזאת היא אלא יש בין הכתר והספי׳ הרחק גדול בלתי משוער
מסתעפת בתי׳ הס שרשי׳ לספי׳ שבאמיתות אין תי׳ ולזה יקרא הכתר עילת העילות מה שלא נקרא כן
ואין ספי׳ מצד אחדות הכתר והיותו כלי א׳ להנהגת שוס ספי' מפני שהכתר* עלול מא״ס שאינו עלול חיץ
א״ס ומצד הספי׳ יתחייבו ש 0התי׳ והשרשת הנמצאות כדפי' והספי׳ עלול מעלול ולזה יש לו תוספת מעלה
שאלמלא כן לא ימצאו הספ׳׳ והנמצאו׳ ולזה יהי׳ להס והבדל מכל הספי׳ ולא ישוער עמהס מעילה לעלול לבד.
אחדות מצד הכתר ורבוי מצד הספי׳ התחתוטת והנח והנה נמצא שהס ג׳ בחי׳ א״כו נקראהו עילת כל העלות
עתה ימצאו ג׳ ראשי ההנהג׳ מתפשטות זו בתוך וו א״ס שירצה שאין שוס עילה שאינה עלול׳ ממנו .אמנס הכתר
בכתר ושס חביון עוזו שאין שוס בחי׳ לשכינתו אלא נקראהו עילת העילות סתם מפני שיש עילה עליונה
בחי׳ א׳ לנאצל שהיא המתקרבת למאציל שחוץ מן עלי׳ והוא עלול ממנו אמנם הוא עילה לכל העלולי׳
המאציל שהוא גבוה מעל גבוה הפלא ופלא שאין תללית עס היות שהם עילות מ ק הספי׳ שהם עילוי לנברא
ושיעור לרוממותו אין גבוה בנאצלי׳ למעל׳ מ מ ט הוא נוצר ונעש׳ כאשר ית׳ .ודג׳ רחוק זה אשר לכתר ועלוי
הכת׳ ואס יעלה בדעת קדימת המאציל לנאצל היא זו על הספי׳ הוא מפני שיש לנו ב׳ אמונות בא״ס .הא׳
הנחי׳ שאין חוצץ נינה לבין מאציל׳ זולת גגהות ורוממות אחדותו שלא ימרב׳ כלל משוס צד והוא וידעתו א׳
המאציל כא
אילימה T e א
* פ
יי״י י י א י
ז י עי ג
1 מעי
ספר
מתפשט מלמעל' ומתלבש שס כדי להמצא משורש זה הדק המאציל על הנאצל ויתפשט ממנה סוד החכמ׳ שבכתר
להתלבש כדפי' .עתה לדרך זה הרי קרבנו לספי' ויתלבש הכתר שבכתר בחכמת שבכתר ויתלבשו ויתעלמו
בהנהגתם בכת' מחמת השורש היה בבתי' זו שהיא ג׳ ראשי מהנהג׳ אלו זו בזו וזו בזו כדפי׳ בעין כל ותנה
אחרוני קרובי לנאצליס וקשרנו בה נ' ראשי ההנהג׳ הנז' יהיו מתייחס" ג׳ אלו בתוך בי׳ שבכתר כתר וחכמ׳
שאפשר להתקשט באלו השרשי' מפני שאינס אלא שרשי גולגלתא ומוחא עם היות שיש למעל׳ מבי׳ שבכתר כתר
הגבורו' והריני' נמתקי' ויהיו לבושים כדי שיתלבש בהם וחכמ׳ רצון הרצונות ומחשבת המחשבות כדפי׳ נתמר א׳
סוד אלו הראשי׳ הנוי א״ס סתס להנהגת'וינהיג הספ" ועכ״ו אין• לנו לחלק בחי׳ מכאן ולמעל׳ רק ג׳ בחי׳ אלו
לכל בחיי הנהגתס לרין ולרחמים .והנה לזה הס שרשיס שהס ג' ראשי ההנהג' א״ס סתס כיון שמכאן ולמעל׳
בכת' בבי בחיי האי תת" כולם לקשר הספ" בא״ס עם בא״ס ויכונה בא״ס וכתר שבבי׳ שבכתר וחכמי שבבי'
בחיי ריבויים .הבי השורש אשר להם בסוד ת" דיקנא שבכתר היא חכמה קדומה מוחא ואלו הס ג׳ ראשי
זה תי' י״ג שפ" בתמר ד׳ כדי לקשר הספ" באיים בבחי' כמנהג׳ המכוני' תמיד בדברינו בעין כל ובעין רואי
דינס וקשוייס וההנתג' אלו לאלו ע״י סוד תתלבשו' ג' ובכל המעינות ובכל ה ת מ ד ׳ ווה קיצור כל מ ו ׳ מריש
ראשי ההנהג' המפורשים לעיל .והנה לוה רצינו לתת ועד כען :
קורבה לפעולות באיים והרחקו' כל המדרגות הנז' מפני
שמבלעדי הרחקות אלו לא נוכל לייחס אליו שוס פעולה
כלל ומה גס פעולות הריני' וכן ד נ ו ״ הנמצאות לנגד
כנר פי׳ טעס והרחקת הנז׳ מצד רבוי pltiב
1
ממצאו׳ ולזה נתגל׳ לנו טעם לראשי
אחדותו וטובו המושפע וכאשר תדקדק באלו הנ' קושיות ממנהג׳ וסדר השתלשלו׳ הנמצאו׳ .עוד יש נו כ׳ אמונו׳
שחוא דוחק ב' עניניס .תא׳ ריבוי תנמצאות .הבי הדנים אמיתיות שמס מכחישות זו את זו .הא׳ שא״סטונומטינ
כל א' יקשת עלינו לכנותו באיים .אמנם הדיני' יקשו תמיד ולא יפעול הרע כלל .הנ׳ שהוא תמשכי׳ ותמעניש
ביותר והטעם שהריבוי לא יקשת אלא מחמת הריבויים והוא הדן את נריותיו ועתה כ׳ אלו הס תרתי דסתרן
ולזה יספיק בהשרשתם באחדות גמור' בכתר והנהגתי שהרי הדין צריך לדין ודאי ונעל הרחמי׳ לעולס מדחס
ע״י נ׳ ראשי ההנהנ' הנז' .אמנם הדני׳ יקשת מבי ואינו דיין א״כ כיצד יה״ העני! הזה .ולזה האציל הכת׳
בחי׳ .הא׳ הריבוי הנוי שנס הדני׳ רבים מאד .הבי והי׳ שהיא ספ״ הרנומי׳ הנמוריס אשר אין כה דין כלל
מחמת דינם ולזה תריבו׳ נוכל לאחדס בכת׳ נאצל א׳ עם ולא העלס שפעו ולא חסרון כל אלא אדרכ׳ המדות
קורכחו אל מקורו ונאמר שהס אחדות בהם כדרך שפי׳ שהס דין בשפ" הס ניטול הדיניס ככת׳ והיינו סוד י״ג
בתמרים הקודמי׳ .אמנס ריבוי הדינים לא יספיק שהרי מדות של רחמיס השרשת הגכור׳ כדפי׳ .והנה הכתר
הכת׳ בעל הרחמים צמודי׳ .יהאיך ימצאו בו דינים כלל הזה משמש נ ׳ עניניס הא׳ לקרכ הספי׳ אל המאציל
ועיקר לכך נכנה בו שרשם בזולת שרש התי׳ בעצמו מפני שיתרחקו בהשתלשלותם להתרנות ולרדת מעילה
לאחר ריבויין נעשה להם שורש אחר למטה דהיינ׳ נכחי׳ לעלול דהיינ׳ הטעס שפי׳ נפ׳ הקודם .והנ׳ לתת הנהגת
דיקנא בתי׳ זה הכולל התי׳ ובו פרשי הגבורות עוד ממצאות נולס אליו והשגחתו נספי׳ לדין ולרחמים ולכל
להתפשט למטת ויתלבשו ראשי ההנהגה בשרשי׳ לספי׳ מריך ו מ ה לזאת הנ׳ הי׳ המציאו׳ העצמות המתפשט
להנהיגם בכל בחי׳ צורך התנהג׳ להשכיר ולתעניש ולדון מהכתר תוך הספ" והעצמות נכנה לו הגי ראשי המהג׳
ולא ימצא שוס הנהגה כלל מבלעדי הנהגת האיים בספ־׳ דהיי׳ מה שימצא מחכמי ולמש׳ עצמות כספי' כזולת
כלל .ועתה עמוד ותתבונן כמה יכריחונו האמונות התלבשות שני ושלישי ורביעי אשר נבאר כע״ה ופי׳ כעין
להרחיק הנמצאות טובות ורעות מעולות וגרועות כל חמר ב' פ' י״ח והנה העצמות הזה המתפשט מהכתר
מהמתעלה עילוי נפלא כמבואר בעין כל ונצטרך לתת יצטרכו ב׳ עניניס לייחס הדינים .האי שיושרשו הנמצאים
אמצעים לעניני׳ ולזה היו טעס למאציל עצמו להאציל הכת התחתונים בבח" תכתר לא השרשתם האי דהיינו כל תי'
ובת" ולהעלות תנמצאיס תכלית עילוי ולהשריש הנמצאות דיקנא מ ז ׳ אלא בבחי' אחרוני תי' י״ג שבדיקנא דהיינו
השרשה אחר תשרש׳ ועכי׳ז לא קירבס אלי׳ קורבה יחי' הכת' למטי על הספ" עם היותו נעלס ושם באותו
גמורה בהיותם מושרש" בדיקנא אלא ניתן עוד אמצעי׳ שרש יתפשטו ג' ראשי ההנהג' ויתפשטו למטי ישתלשלו
בינו ובינם ולזה היי כל האמצעי' בין האיים להא׳ דיקני אל התחתוני' ועתה התחתוני' מושרש" שס דהיינו הספ"
בחי׳ אחרונה כדפי' : כולם מושרשים שם ונמצאות שש בדקות והנה העצמות
פרק ג
פב אילימה ""
פ כפ ג
י י
ת מ ו א י
! י ע י ג
' מעי
ספר
וכיצד יקבלו הטוב מתעלה על כל עילוי שפלי כל השפלים © • י ק JJהנה בג׳ ראשי׳ הנז׳ נ׳ עניני׳ .הא׳
אלא ט״י האמצעי׳ שפי׳ ולזה ירד על צד הטוב להטיב הוא התפשטותם .הב׳ התחבדס יחד
מטובו אל בחי׳ קיבוצם והשרשתם יחד ושם ״שוקה השורש מהם ובהם .מ ׳ העצם למטה אל התחתוני׳ .והענין
ההוא מטוב אודו ושפעו והשגחתו ע״י האמצעי׳׳ דה״׳ שיבדל א״ס מכל מציאות נאצל הבדל גדול לא ישוער
א״ם תוך הכתר וכתר בחכמה וירד אל שורשם שהם תי׳ מפני שירד המסובב מן המסבב ידידה גדולת כ׳׳ש
א״א ושם ישאבו מימי הטוב׳ .א״כ הסיב׳ להתחבר ג׳ וכ״ש המסובב הא׳ מהסיבה הא׳ לכל ממצאי׳ שהיא
ראשים אלו עם היותם נבדלי׳ ההבדל הנז׳ הוא םוד עומד בעצמו אין אלי׳ סיבה כלל ואינו מצטיך לסיבתו
,
המצאס נמצאי׳ תחתוני׳ המושרש ׳ בםוד תי׳ א״א ובסוד והכל צדיכי׳ אלי׳ .ולזה דחוק מאד שימצא הא״ס אל
מזלא דהיינו דיקנא כדפי׳ ו מ ה יהי׳ צמצא דביקות הכתר מפני כל עילוי הרב אשד לו על כל נמצא שאין
המאציל בכל ממצאי׳ בשורש זה ואח״כ יתפשט סוד רוח הבדלו כהבדל אשר בין העילות התחתונו׳ העלולי׳ מהס
,
החיים וימצא מעין המציאו׳ הזה אל התחמנ ׳ בסוד רוח מטעם ששאר העילות לעלולי׳ דחוקי׳ ועליוני׳ .אבל לא
החיים המתנשם ומתנשב מסוד פומא למטה ולא במציאות כעילוי א״ס על הכתר מפני שהעילות ג״כ הס עלולות
מתגלה ח״ו אלא מציאות נמצא בהעלם הממציא מטיב וא״ס אינו עלול מזולתו ח״ו שהוא קייס אשד לא יעדר
לכל נמצאיו כדפי׳ .ועתה בזה נדא׳ כמה )הפלות( מעלות כלל כיפי׳ בעין כל .ויבדל הכתר מן החכמה הבדל
בחי׳ הכת׳ הזה דהיינו דיקנא ומזלא שהוא סיבה ואמצעי גדול ג״כ בלתי משוער כשיעור הבדל שאר העילות
לדביקות זה והמצינו עניינו שהכל תלוי בזה וכל האלמת מעלוליהס מפני שהכת׳ עלול מא״ס ונמצא הכת׳ עלול
הנמצא למציאות כל הנמצאות תלוי בו ולזה בל הקשר וכל מעיל׳ שאין לו עילה ומביד חסדו הכת׳ ונודאותיו הכל
הייחוד מה שמשגיח האלוה בהשגחתו וקיומו בסחמנ" אשד יוכל שאת הכתר ולא נעדר כח הכת׳ אלא מצדו
ועליוני׳ בסוד בחי׳ הזקן שבכתר תלוי שבאמצעומ שהוא עצמו לא הוכן ליותר מזה מפני היותו עלול
מתפשט׳ ונמצאת ההשגח׳ למטה כדפי׳ וזה מבואר בחש״ק שאלמלא כך היה מפליא מציאותו א״ס עד אין תכלית
ש׳ ז׳ סי׳ א׳ .פרק זה מש׳ ז׳ סי׳ ב׳ : אמנם נלאה הכתר מהכיל א״ס עליו ולזה נתעל' הכת׳
ד הנה כאשד תעמיק בפרקי׳ אלו מ ז ׳ תמצא ©"*p מצד סיבתו על כל שאר העלול" ולא יהי׳ הבדלו כהבדל
,
אל הכתר בעדך הספ ׳ עדך א״ס לא עדך החכמ׳ מהבי' או הבי׳ מהחסר .ויבדל החכמ׳
ספי׳ והטעם לזה להיות לכתר בחי׳ על שאד האצי׳ מהב" הבדל בלתי משתוה אל שאד העלול" מעילת׳
ראשוני הקדמות דהיינו קדימת מעלה אשר לו עלהספי׳ מהטעם שהחכמ׳ לא ישיגנה דין וגלות וגירושין וכיוצא
כדפי׳ .הב׳ קדושתו דהיינו הבדלו מכל ד ן ופגס באלו העניני׳ המתייחס" אל הבי׳ ושאר המד׳ למטה
המתייחס למטה בספי׳ .עוד שלישי׳ העלמו דמינו שיש ולזה יבדלו ג׳ ראשי׳ אלו זה מזה וג׳ מן הנמצא"
לכתר בחי׳ שאין בה התפשטו׳ תי׳ כלל ובחי׳ זו אינה התחהוני׳ הבדל גדול ועס היות שג׳ בכת׳ ד מ ע ׳ א״ס
נגלית כל עיקר והטעם מפני התאחד המאציל מאצל בכתר וכתר בחכמי שבכתר מהענפי׳ יודעו השרש"
ויסתתיס עצמו בעצמו ולא יתגלה לזולתו כלל ידמהלמאצילו וממציאו׳ הנבדל שיש ממציאות׳ ממש ראוי שיהי׳
בבחי׳ זו .וכמו שאין שס ומ״י׳ בא״ס לך אין שס דומה לו בשדםס דמיני בכת׳ ששס החכמ׳ מושרשת
,
והו״ ׳ לכתר בבחי׳ זו כלל שאין ייחוס השמות וההו״יות ועכ״ז דומה להבדל׳ למטה ולזה כאשד יתקשרו ויבואו
אלא בתי׳ אשד בהשאל׳ מהספי׳ כאשר נבאר בעק ה ׳ . למטה ימצא אליהם ג' ענעיס .הא׳ התפשטו׳ ודאי
ע ד אין הספי׳ התחתונות נכללות מהכתר שאק הכתר התפשטו' גדול יתפשט האיים השגחת במיעו השגחתו
נכלל בז״א ולא בתי׳ כאשד יתי .עוד אין ענינו אל ההנמ׳ אל הכת׳ והתפשטו׳ דכי יתפשט הכת' בהגיעו אל החכמ׳
כהנהגת שאד הספי׳ .והטעם ששאר הספ׳׳ ומה גס ו״ק מפני ההבדל הנן׳ וכ״ש שיתפשטו ג׳ יחד כאשד יגיעו אל
הס צורך־התנהג׳ אמנם הכת׳ הכני אל המהג׳ שאיא לספי׳ ממצאי׳ הנכלל״ כולם אמנם הסיב׳ מורמת התפשטו׳
ה מ מ י בז״א להקשר בא״ס מפני שההנהג׳ גת הפעולות זה־והתחבדס יחד נ׳ ראשי׳ יחוד נאות כל א׳ וא׳
הדחוקות מאד מא״ס וא״א להמצא בהס פעולה מא״ס במדדיג׳ הראוי׳ לו בענין שיה״ מתלבשות הנהטת זו
,
בהתפזדות פעולותיהם ולזה הכתר אמצע מן א״ס במך זו הסיב׳ לזה הוא ממצאי׳ .כיצד כאשד חפץ
המתעל׳ לספי׳ המנהיטמ למטה .א״ב נמצא שאין הכתר הא״ס להטיב לזולת והמציא הנמצא" והורידן ידדה זו
מרה ל מ » ׳ ולפעולה ממש אלא ראש לאמצעוח א״ס למטה מזו עד סוןז ממצאות כולסאוה שכולם יקבלו טוט
ופעולתו
ט ר י n BTB
־ אייימה מעץ ג עין רואי ו ס^ף
ך ן הנה סוד מוחא דאמרן פי׳ בו סוד העלמו ופעולתו ושפעו אליהם ולזה יזדכך הרב׳ מאד ויתעלת
לעיל בחמר ב׳ ואמרנו שהיא חכמי נעלמת 1
עד שלא יתייחסו אליו שוס ייחוס פעולות ו״ק מפני היות
שאינה נפתחת כלל .ותענין שהחכמ' במקומה תתפשט ו״ק פעולות נגלות מאדמשתנו' משנוי הפעולת מתייחסות
בצ״ב נתיבות והיינו המתלבש׳' בל״ב אלתיס אמנס בהס סדין ותפגם ותתלהבות הרוגז וכיוצא .ולוה יתחקו
תחכמ' תזאת היא סתומה ונעלמה בלתי נפתחת בלל מהכתר ולא יתייחסו באין לצאת מהכתר מאין אל היש
ות״נו העלמ׳ ע״י קרומא דאוירא ופי' שס שסוד אויר בחכמה ולזה נמצא ראש ותתחלה לחו״ב שהס ספי'
היא סוד הבי' תנעלמ' שס והיינו סור יה״י או״ר י״ת או״יר מזדככות מאד לא יתייחס אליהם הפעולות האלו ברחוק
שיתלבש ־' של יה״י באו״ר דהיינו מוחא גו אוירא ונעשי׳ הרבי ולזת נמצא תכתר ראש והחחל׳ לבי ספי' אלו
י״ת אויר והיי' תעלס תחכמ' גניזתת תוך תבי' ונמצאו בלבד ולכך לא יתייחסו תתפשטות ו״ק בכתר כלל אלא
צולגלתא ומוחא ואוירא בח״כ והיינו מוחאסתימא דכולא מה שהושרש בו מהספי' תתחתונות תם חו״ב ראש עד
שאין תבי׳ נפתחת כלל וסוד החכמ׳ הזאת נעלמ' תכלית התפשטות הזקן אמנם זרועות וגופא חג״ת וכן שוקיים
תעלם עדיין מפני קורבתת אל הכתר ויתייחס תכתר בשס ואמי נת״י לא ייתיחסו אליו בלל ועיקר ולכך תי' הבתר
נולגלתא מפני החפר החופי בהעלמו על החכמ׳ ותחכמ׳ עד דיקנא לחוד' מפני שאלו תאכריס הס כינוים לספי'
מחשבת מחשבות לפעולות בסוד השער והיא נעלמת מחמת פעולתם בהנהגות תתחתונות ואינם כלל בכת' אלא
והבי' חופת עליה מכל צדדיי דהיינו חכמת תוך תבי׳ הוא ראש בלא נוף ואפילו תי' תראש שנתי בפי הקודמי'
קרומא דחפי על מוחא ואין לה גילוי כלל והיינו סוד אוי״ר אינם כעצם כחיי הכתר שבכתר ולא כחכמי שככת' אלא
שאינו נתפס .אמנם בדרך נעלם נתפשט להמציא האצילות בבי' שבכתר דווקא ואפי' בבי' שבכתר כסוד כתר שכה
והיינו סוד פתיחת תאוי׳יר במציאות הכתר בעצמו מעצמו העלמנו בו כל מה שאפשר להעלים והתוקע ממנו בל
אל עצמו ולכך לעולם תחכמ' סתימא והיא אוי״ר שאינו מה שאפשר להרחיק כל פעולה וכל תי' מפני שאין אלו
נתפס .אמנס נתפשט מהעלמו הסתום סוד אוי״ר חכמה התי׳ נו אלא מצד הספי' התחתונות המושרשות בו
בתוך הבי' ויוצא מיין כ' י״ת אוי״ריה״יואוראורא׳מס ושרשם מושרש דווקא בבחי' זו שאלמלא לא הושרשו נו
ה׳ אורות ועכ׳יז הם בסוד תכתר החסד העליון תכלול לא היו במציאו' כלל .והטעם כי תתי' הם שרשי תקיום
מתי אורות שהם ה' ספי' ועליו נאמר למטה אמרתי לכל הנמצאו׳ כולם ועכ״ז נייחס תהעלם אל הכפר בגי
עולס חסד יכנה והיינו סוד היותו נקי יומס והי הולך בחי׳ והס ג׳ שמות המורנליס בדברי ר״ש בזו׳ ובתי׳
לפניהם יומס .יומס יצוה ד' חסדו ופי' יומא דכליל ובאידרא ובכ״מ והס ט״מיר ס״תיס ג״ניז והס מורים
כולהו יומי ולכך תם ה' אורות .אמנס הם לובן החסד העלם מהספי' ג״כ מפני הרחק׳' למטה עד שיתעלם
כולם ואור יומא קדמאה וכן תענין בכתר העליון כשהוא מהם בג׳ כחיי אלו .וביאורם הא׳ טמ״יר והיינו לשון
מתפשט מתעלס קשר החכמ' בבי' בסוד מוחא באוירא נטמן היינו תנעלס מכל וכל כמי שנתחב' שאינו נמצא
הוא סוד החסד וממנו מתפשט ונעשו השי׳ כולם ואין מיינו כחיי המתאחד' כמאצילו .הבי סתי״ס הוא הענין
הטוני אצי' החסד למטת מחכמת ובי׳ שבכתר אלא הנודע קצת מקומו אלא שהוא סתום והיינו כחיי עס
תכווני חכמת ובינת וחסד מתפשטת בחכמי וביי בין ב׳ הנאצלים .אלא שהוא סתום ויסתתם ויתעלם מהספי׳
ופועלת תתפשטות כל מציאו' השי׳ בתוכיות החכמ׳ והבי' אפיי הנעלמות כענין שסתם הפתיח' אליהם רק מה
שאין הכתר מתפשט יותר מחכמת ובי׳ כדפי׳ אלא החסד שהשפיע והחיי אותם מכח חיות הנמשך ממנו אליהס
הוא אור בסוד הדעת בכתר העליון בתוכיות החכמ׳ והוא עצמו סתום .הגי ננ״יז דהיינו כחיי מיי והתפשטותו
והכי׳ פועלת ומסתעפת נל אותס התי׳ החשדי' העליוני׳ ותסתעפותו עד שנגנז כמלך בהיכלו והיינו אורו המתפשט
ולכך תי׳ אריך אנפץ חשדי׳ ובחשד סוד הפעולות שבו בתיי והוא נגנז בסס ואינו מושג אלא אחר החיפוש כתוך
כדפי' ולכך יקרא הכתר דרך כלל חשד עילאי תחשד גנזיי והיינו בחיי העלמו הכתר אפיי מהספי' כולם
הגמור והיינו שתתי' שבכתר עצס הבנאי הבונ' תי' תוא עליונות ותחתוטת .ולכך אפיי כשנייחס תייאינסמתפשטי'
חסד שבכתר העליון המודד ובונה מעלותיו בהעלם מהכתר שבבי׳ שבכתר שסוף סוף הוא כתי אלא מבחי׳
החכמ׳ והכי׳ שאין עוד תתפשטו' בכתר כדפי' והנה הכתר חכמה שנבי׳ שבכתר דהיינו סוד חכמה סתימ׳ מוחא
לא יגיע מציאותו אל מבור׳ כלל והכל בסוד חסד ואין דסבא דשכיך ושקיט כדפי' סוד מוחא נתמר נ' כ ס י ד .
לתמוה האין ספי׳ א׳ תפעול כל התי׳ האלו שיש בחסד פרק זה מפעי וי סי' כ' :
הזה
פג אילימה •ו פיה rare מעין ג עין רואי חכ ס^ף
מוחא םתימא אלא הענין היא האר׳ שהאיר׳ החכמ׳ הזה נמה אלף אלפי אלפיס חסדיס רנוא רננן נחי׳
הקדומ׳ מוחא והושרש׳ עס החכמ׳ מכח המאציל נתחיל׳ נסור מציאות החנמ׳ ותני׳ מתתקנת נל התי׳ מהס ונהס
ואח״נ נכח הנטיש׳ האיר אותו השרש אור והתנוצז למט׳ נתוניות הנתר ואינת מתפשט׳ מהס ולחת נלל והנה עתה
ולא משרש החכמ׳ מיד אל החכמ׳ תתחתונ׳ שאין נו לפי הנדרש נסוד הני׳ שננתר ג׳ נחי׳ .הא׳ נתר הנעלס
פתיח׳ וא״כ יהי׳ נפתחת ויהי׳ אל המוח הפתוס וזה אינו עצמו .תנ׳ חנמה וני׳ הממאמדות זה נזה וזב"(
כדפי׳ אלא נצאת החכמ׳ והתפשטות אצילותם נתגלת׳ ומסתתמות .הג׳ חסד נחוניות׳ פועלת ומתפש׳ ומתקני
ויצאת מהני׳ שנכתר דהיינו סוד תי׳ דיקנא ולא מכל נל התי׳ נתוניו׳ החו״נ מינה ונה נדפי׳ .והנה עתה
מציאת הזקן אלא מסוד תי׳ י״ג שהוא נחי׳ אחרוני שנה ידענו סוד תתי׳ השרשת הספי׳ נחםדי׳ הגמורי׳ נסור
ולכך החכמ׳ תלוי׳ מנחי׳ אחרוני שנכתר דהיינו סוד תי׳ אור ולוכן הגמור החסד המתפשט כני׳ שננתר נחכמה
דיקנא והיינו סוד מולא כדפי׳ נענין שדרך נס נאצלה ונני׳ שנו נלתי יוצא מני׳ לחוץ כלל .פ׳ זה משע׳ ו׳
נדנקות החכמ׳ שנכתר כדפי׳ וראהעוצס העלם הכתר סי׳ נ ׳ :
והפלא פלא מציאותו שהרי החכמ׳ היא ספי׳ נפלא׳ כאשר ) כנר פי׳ נתמר נ׳ ג׳ ד׳ סוד תי׳ א״א פדל
ננאר נמעינות הנאים כע״ת ועכ״ז אינה לערך תכתר דהיינו הסתעפות החסד וכחי׳ להנהגת הספי' י
כגרגיר לנן ניס הגדול שהרי ניארנו תי׳ הכתר• ומציאות ופעולות הנתר ועד מקום התפשטותו ודרך כלל הוא
התפשטותם ותי׳ אחרון לי״ג תי׳ דיקנא נו מושרשת שורש עד סוד דיקנא יקירא היינו עד סוד התי׳ האחרון מולא
תחכמ׳ והרי אין התי׳ הזה לערך כל מציאות תי׳ הכתר יקירא נדפי׳ והנה נאשר תתפשט הכתר עד הנחי׳ תזאת
חלק חכמ׳ ונו מושרש שרש החכמ׳ שהשרש מתעל׳ ומתפלא נסוד החסד הננאי הגדול הנונ׳ העליות רגז׳ .הנה מסור
על המציאות תמתנל׳ כמה וכמה והשריש נעצמו חלק המח ולמעל׳ יתייחס הנל נא״ס והס מדריגות עליונות
מכמה מהתי׳ .ולזה עס היות שתחכמ׳ הנעלמ׳ תקדומ׳ סתומות לא ניתן נאור עניינס רק למען דעת נפלאות
סתומ׳ החכמ׳ הזאת נפתחת ומתפשטת נסור ל״נ נתינות תמים דעיס אין לנו עוד רק לייחס מסוד מוחא ולמעלת
מכמ׳ נל״נ אל׳׳היס דעונדא דכראשית שהוא התפשטו׳ כל נסוד א״ס סתס .והנה נעלות הרצון העליון לתת מקום
שיעור קומה נספי׳ המתפשטות נחכמ׳ ננופא ושאר והתפשטות מאת תנתר אל הספי׳ תשניי׳ אחר גמר
התי׳ כאשר יתנ׳ והיינו כמשל המח הנפתח דרך חוט השרשת הנמצאות כלס כחסד נונ׳ עולמות למטה וכוללו
השדר׳ אחר שיש התפשטו׳ הגוף והיינו עצם תחכמ׳ נאומי אמרתי עולס חסד יכנה וכונה עולמות ומשרישס
מתפשט׳ דרך הני׳ והיא מתפשט׳ דרך ו״ק ואין כן אל למעל׳ .ואחר שנשרשו הגיע עונה ראויה להתפשטו׳
החכמ׳ הנעלמ' שאיני מתפשטת אפי׳ נתי׳ א״א כלל הנמצאות ולהתפשט מהכתר סוד הספי׳ הכי ולזהניתוםף
אלא היא פועלת נתוכס נתוך הגוף והס כלים אליה כח המאציל כנאצל ונאמר סתס ממה שלמעל׳ מהמוחא
ולא שעצמותס תשתתף נתי׳ כלל והיינו היותם נסור הזה הסתום תנעלס ,במוח תזה מחשכת המחשבות
עצמות נג׳ ראשי׳ כדפי׳ פועלת נתוך תי׳ הכתר והתי׳ המתפשטו׳ ולא שיהי׳ דכקות המאציל נמכמ׳ הזא׳ שהרי
כלים אל סוד העצמות שהם ג׳ ראשים הנו׳ ומשס פי' המעלות תמתעלות עלי׳ אמנם יהי׳ פעול׳ נמשכת
מתפשט סוד העצמות לפעול נתי׳ ועיר נסור הספי' ונובעת ממנו תתייחס אלי׳ ותתרחק ממנו וככר פי׳
תתחתונו׳ כאשר ננאר נפ׳ הנאים נ ע ״ ה .פ׳ זה משער ז׳ עניניס אלו נארוכ׳ בעין נל תמר א׳ ולכך יתייחס עני!
סי׳ נ׳ : זה נשס מאן דנטש שהפעול׳ מהנטיש׳ פעולה מתרחקת
ומתקרנת והנה תפעול׳ תואת יהי׳ מן המאציל שהרי אין
ן הנה הכתר הושרשו נו ג׳ ראשי׳ ג׳ ספי׳ פרה ראוי שיתאצלו הנאצל" אלא מן המאציל נדפי׳ נעין נל
הס כח״כ ואלו הגי מציאיות שנו סס שרשי׳ י תמר .ולזה יתייחס הנח להאציל אלי׳ ותפעול׳ ראוי
לנמצאי׳ התחתוני׳ .אמנם נמצאו כו מא״ס .ור\ה שתתרחק ממנו ולזה יכונה נשס זה נמשל תנשמי נמו מי
כא״ס אין רנוי נלל כרפי׳ כעין כל ת״א .ולזה נתמייכ שנטש נחנר" נטיש שהוא רחוק ומתקרנ נמהירות
היות הנמצאות מושרשות נו תכלית האחדות מפני שהוא ומתרחק נך הי׳ נח המאציל ננאצל ונותן נו נח להאציל
וחנמתו וידיעתו והידועו׳ לו אחד כדפי׳ שס .אמנם ומתעלס ויוצא מתכתר מסוד תחכמ׳ מוחא הנז׳ מציאות
תנמצאו׳ אחרי תיותס נפרדו׳ מתחיינות היות נהן ראשית החכמ׳ התחתונ׳ היא החכמ׳ ממש ולא שה" ענין מת
ואחרי׳ דהיינו שורש הנמצאו׳ קודס הץת׳ושורשס אחד סיותם בתוכיות תחנמ׳ ויצא אותו הענין לחון שא׳יכ היי׳ גילוי
וחייניס
אייימה עדו״*״ מעין ג עין רואי ס^ף
ממנו מפני שתוא בא״ס אלא הוא נשמת תוך הספי• וחייבי׳ אתי להאמין ב' תיריעות האלו בא״ס שהוא יודע
ויהי׳ סוד העצמו' אל הספי׳ א״ס ככתר וכת' כחכמי הנמצאו׳ קודס היותם ואחר תיותס והנה מצד עצמו
מתנשכ דרך פומא לספי׳ תמושרשות כריקנ׳ כתי׳ י״ג אינס נפרדו׳ אלא הכל אחד תכלית האחרות וידיעתו
שהס חכמ׳ ותנו׳ ודעת תמשתלשלות משרשס זת שהוא ועצמותו א׳ אמנס המציאות מצד עצמו אחרי צאתו
נכח" אחרונה שבכתר כענין שגכחי׳ תתפשטו׳ חכליס מאתו מחויב קדימ׳ ואיחור שהרי ידיע׳ מוקדמת הוא
שהס משרש הספי' כלו הוא מכחי׳ אחרוני שבסוד דיקנא קודם תיותס ידיע׳ מאוחרת הוא אחר תיותס .אמנס
והתפשטו' העצמו׳ רוח החייס המנהיג מסוד פומא שהיא מצד עצמותו הכל ידיע׳ א׳ בחשוא׳ א׳ ואחרות א׳ אמנם
פתח לתוכיות דהיי׳ עצס החכמ' העליונ' הנעלמ' שבה נתפרדו מאתו יפרדו בב׳ בחי׳ .הא׳ היותם בב׳ עניניס
יתלבש סוד תכתר ותוך תכתר א״ס וכבר נודע שסוד הנ׳ היות הא׳ מתעלית על חנרתה שתרי האי היא
החיך חכמ׳ חכמ׳ עס היות שאין לייחס חיך ככת׳ שמסור מוקדמת והנ׳ מאוחרת ולזה כ׳ אלו הס החכמ׳ והבי׳
פה ולפניס לא נדע אלא יתעלס ויתלכש הכל שאין החכמ׳ נק׳ ראשית וחני׳ אחרית ואין חילוק נין
חכמתו נפתחת אלא סודס חכמ׳ סתימ׳ .אמנס דרך נ ׳ לנין עצמו׳ האיים כלל נמציאו׳ א״ס .אמנס כצאתס
כלל נדע שסוד תוכיות הפס שמתנשב הוא מסוד החכמ׳ מאתו חיינו נרצון המאציל ג׳ עניניס הא׳ עצמו׳ היודע
הפנימי׳ ולזה יתי' תתפשטו׳ העצמו׳ מהפת כדי שלא יתי׳ והיינו כתר תנ׳ ידיעתו הקודמת לתויות קודס תיותס
תעצמו׳ מתלבש יותר מלבושי׳ אלו שתס א״ס בתוך והיינו החכמ׳ הג׳ ידעתו נדכריס אחר תיותס והיינו הבי׳
תכתר וכתר תוך החכמ׳ .אמנס סוד תתוכיות תזה רוח ואלו הנ׳ ידיעות הס ככתר מוחא ותי׳ דא״א מוחא הוא
החיי׳ ממש ומתנשב׳ למטת בחכמי והבי׳ והדעת מקום הידע׳ אל הדנריס נמחשנ׳ קודם היותס .אמנס
המושרשות בכתר בכחי׳ אחרונת ומשס יתפשטו להשתלש׳ נ " הוא מנין רנד מתוך דנר וני מצד הנמצאו׳ תחחתונו׳
בחכמי ממש הנאצלת אל מקומה כאשר יתבהר : וכשתנין ג׳ דנריס אלו תמצא טעס למה שפ" נו עצם
ח הנה בפי זה באנו לתת קשר א״מ pIS מ ת ר הוא עצמותו יודע מתתקן כתיקוניו והחכמ׳ השרשת
בספירותי׳ בקשר תכתר וקשר תכתר י תתחתוט׳ קוד׳ תיותס אמנם אינס ככת׳ מצד עצמותו אלא
בחכמה וחכמה בכל תספי׳ עד סוף וטעס לעניני' מצד הנמצאו׳ כדפי׳ נת״א פי .והכי׳ התפשטות תת" דתיינ׳
והשתלשלות׳ דרך קצרה והוא לקוח מכלל כל הפרקי׳ אחד תיות תספי׳ למטת צריכות להשתתף ולסתתקן
הקודמי׳ ופי י״ט מעין כל ת׳ א׳ והוא נאצל ככת' ולזה נמצא שסכתי נכלל כשלשתס מא״ס כדפי׳
מחש״ק ם״ז סי' ב׳ .א״ס נפלא ונשגב באחדותו והוא מצד התחתונו׳ ולזה אין החכמ׳ דומה לעצס תכתר
תכלית הפלא אמנס הוא הדעת הוא היודע הוא הידוע ולזה אין מ ת ׳ נכלל כספי׳ החחתונו' הן אמת שהם
ותרי אלו תג׳ מחוייבין לנו בו ולא נדע מהות דעתו י״ס כח״נ חניית נהי״ס אמנס הס נשפי׳ חכ״ד חניית
ומהות תיודע רק שנדע שאין אלו תג׳ עניני׳ אלו בו ג׳ נהי״ס והטעם שאין עצם הכתר מעצס סספי׳ להיותו
אלא אחדות גמורה עצמותו ידיעתו הידוע לו הכל נחי׳ היודע לא כחי׳ תדע׳ והידוע .אמנם מושרשו׳ כו
ענין א׳ כדפי׳ בעין כל .אמנס תאציל תכתר ראש כ׳ אלו הדעת חכמ׳ והידוע ני׳ אמנם נ׳ אלו יתפשטו
לנמצאי׳ תחלה לכל מתחדש נאצל כדפי׳ בת׳ תקודמ" למט׳ נספ" והא כיצד הכתר כעצמו הוציא החכמ׳ ותני׳
ונתחדשו בו היודע עצס תכתר והדעת חכמ׳ והידוע דהיינ׳ מוחא סתימא׳ יקרומא דאוירא ונשתלשלו נעצמו׳
בי׳ והרי אלו הנ׳ מחוייבין לנו בו מא״ס שמה שהוא היודע שהוא הכת׳ ונתקע נסור התי׳ ונתפשט" עד סוד
בא״ם עצס נעלס האציל כדומה לו בכתר ספי׳ דיקנא ושס כסוד היות ענין דיקנא י״נ ת״ תת״
הנאצלות והורה תפעולי על כח ספועל בפעולות״ לא האחרון הוא תי׳ י״נ הכולל הכל מציאות השרש׳ ו״ק
מהותו ועצמותו כנודע ולזה נתחייב בכתר נ׳ ראשי׳ כסוד הדעת יעש׳ ראש ג׳ הכולל כ׳ ראש״ הקודמי׳
אלו מהמאציל ונפלא ונשגב א״ס על תכתר הנאצל תכלית שבין מ ת ׳ היודע שהוא מתעלת ונתיכ תדעת האמצעי
ההעלם ולכך נפרדו ג׳ ראשיי אלו בכתר ובאו לכלל הכולל החכמ׳ והבי' ומכאן מעצמו תת״ תזת נתחיל סוד
מנין וחשבון ואמרנו בו כח״ב ואמרנו שהם כתר עצס מללית להיות מכאן ואילך כל מציאות ההתפשטו׳ נכלל
היודע חכמ׳ כלי הידיע׳ בי׳ כלי הידוע .ועתה היו ג׳ בחכמי ותבונה ודעת נ׳ אלו בענין שאצילו׳ נ׳ מא״ס
אלו יורדו׳ זו מזו כי היודע עצס והחנמ׳ כלי אל העצם דתייל היודע והדעת והידוע והם המיס בכתר היודע
הידוע פעול׳ יוצאה מהידע׳ כנז׳ ולזה יתעלס הכתר והדעת והידוע וכמו שאין לומר בא״ס שיה" הספ" נכללו׳
שהוא
פד אילימה m
י *״ י מ ת ו א ג
מעין ע י ן י י ס©ף
סהוא העצם ויהי׳ כסא ולנוס לא״ס היודע העליון אשר אחרוני כדפי׳ ואח׳׳כ מסול־ החכמ׳ הס נמצא" למפה כי
לא יכוגה אלי׳ חלקי׳ ונחי׳ וכן חלק יודע זה שהוא יתפשטו נעצם החכמ׳ ויסתלסלו נו ואח״כ יחפשט ג׳
הכתר לא יקבל חלקי׳ החלק הא׳ הזה ועם היותו לני׳ ויעשו נה ג׳ מוחו׳ לז״א ואח׳׳כ יתפשטו כשוד
מחודש כסא ולנוש לא״ס היודע הקדמון נלי ראשית התפשטו׳ הספ׳׳ כסוד חכמה דז׳׳א המאפשט סוד מוחא
ה כ ו ה ד ע ת ו ה ב י נ ה ח נ מ ש ה ס ב ח ג י ד ע ת ו
u2. ' ' " ל' °כמדע ,ועדין יתלנש היודע הזה כתר היו
שהוא כלי ולנוס לו דה״נ׳ מקום המחשנ׳ שממנו צומח יתפשטו ויתפזרו פעולתם שהם מקורו׳ לקיוס הנמצאות
הידוע שהוא הנ" הנונעת מן החכמ׳ כנודע והס ג׳ הספ׳ התחתונות כאשר ננאד עתה לתת קשר לנמצאות
מהכתר נע״ה . נחי׳ להנהג׳ כדפי׳ כעין כל תמ׳ נ׳ נארוכ׳ ויהי׳
הנה השתלשלות הנמצאות מן החכמ׳ הנקשר׳ פרלן ט
תחכמ׳ ותני׳ נכתר חכמה נשמה פועלת תוך הכל" שהם
1
משרש׳ אשר נכתר .והנת יהיו נ׳ מציאיוח" תת" ויתפשט מציאו׳ תתי׳ שתם סכלי׳ עד סוף
תתפשט" מציאות׳ כדפי׳ כאן נתמר נ׳ ג״ד .ואחר מתפשטות מעצם תחכמ׳ אל הכי׳ ויהיו ג׳ מוחו׳ שכסס
שנמצאו אילו תת" תאיר סוד החכמ׳ שתוא המחשנ׳ הרהורי המחשנות להנהיג נתוכיות תאינרי׳ ולכך תם
הפועלת נהעלס תוך התו׳ כנשמ׳ בתוך הגוף והאציל׳ שס נשמות לספי׳ והנה סס יאצלו הספ" נעצמיומ׳ ויתי׳
הארה אחת והשריס׳ שם חכמה שהיא שור׳ לחכמ׳ נספיר׳ נתוכס נשמה נענין שיעשה בהם לבושי׳ לסוד העצמיות
למטת וכן תני׳ שהם הכלי׳ והרי הם נ׳ שהם נ׳ קצות המתפשט כדפי׳ כעין כל תמר נ׳ פ׳ י׳׳ט והנה יתפשט
ה׳ עולמ #1טלה מחשנ׳ שתומ׳ והנ׳ ני׳ התגלות ונתן סוד הנ" שנחכמה וממנת יהי׳ כל תתפשטות הספי׳
אמצעות נין כ׳ ענף מהכתר הוא הדעת וכאן תחילת ואצילות׳ וחיותם וקיומם משורש זה הנעשה נ נ "
צמיחתו מפני םתוא הית האומן הפועל האומנות נכי׳ חכמת מוחין כאשר ׳חכאר ויתפשט עצם החכמה שנחנמ׳
מפני שהוא תוצאת תמחשנת לפועל כידוע דת״נ׳ ני׳ לתיוחס נקוד׳ נתיכליה מוח נ׳ מתעלס נהתפשטוח
כי כאשר המחשנ׳ תרצה להתפשט לא שהוא מתפשט׳ תני׳ שתיא נעשית תיכל למציאותם נ נ ״ דהיינ׳ כל
אלא שהיא נשמה מחשנ׳ פועלת נכל׳ הרוח המנשנ אויר גולגלתא היא מתני׳ וכל מוחא שנגועלתא היא
הזטכית ופועל כזכוכית רצון המחשנ׳ הרי הוא הדעת חכמה לכך יתפשט הנ" ויעשה התלנשוח אל החנמה
תג׳ אמצעי כין החכמ׳ והני׳ וענין זה הושרש ננח" ויתפשט החכמה ויתלנש נכלים הנעשים ליי להנהיג
אחרוני שנכתר כדפי׳ נפ׳ הקודם ומסוד נחי׳ פנימית והרי נ׳ נחי׳ ללטש העצמות תמתפשט .תא׳ כי׳
יתלנש נג׳ אלו תשרש" שנכתר תג׳ ראשי תתנהג׳ שהוא שממנה הנהגה הכלי׳ והתפשטות׳ נ ד ן ורחמי׳ וכיוצא מפני
תמכונת בעצמיות תח״ס לספי׳ מכאן ואילך דת״נ׳ סוד שתיא נחי׳ התפשט׳ ומתרחקת וממנה נעשה תמיד כלים
א״ס וכתר וחכמת והכלי׳ כתם ג׳ ראש" למתג׳ חכמת ופעולות אפי׳ כמציאות׳ ככתר כדפי׳ כפ׳ הקודמ"
ואמצעי דעת הכולל כ׳ דהיינ׳ החכמ׳ והכי׳ ושלשתם והחכמה כנשמה מפני שהיא תמיד קרובה ליודע והיא
מושרשו׳ כחכמי שהחכמ׳ עצמ׳ טללת ג׳ כחי׳ דה״נ׳ סתומה נשמה כשורש העליון ככתר ואף כאן נהתפשט'
חכמה ותכונה ודעת וישתלשלו שלשתם אל ה נ ״ נסור מעצם החכמה אל מכיוח הנ" מוחא דז״א כאשר נבאר
מוחא דז״א כאשר יתנ׳ והנה החכמ׳ מהכתר עם היות יהיה ענינס ממש נשמה כתוך הטף מוך הכלי׳ הנאצל"
שהס מכוני׳ מהכתר ג׳ אלו מ ח ד נ ״ כפי ההשתלשלות מתני׳ והרי כ׳ שרשי׳ לספי׳ המתפשטות ואח׳׳כ
מתחילה ועד סוף הכתר כדפי׳ עכ״ז אינם ג׳ אלא יתפסט סוד הדעת ויהיה לו כמה מציחיומ כזולת
י ה י ה ו י ו מ י ז ה א צ י ל ו במצי
,לי ל יי״ ' או' אחדומ גמור׳ ועס מוח שהם ג׳ ראשי׳ מאוחד׳ אינם נחי׳ מ ה י אלא
מתפשט" לנ׳ ספירות מיד נצאתס מהכתר אלא מפני שרש נדיקנא נסור מזלא .עוד יתפשט מציאות ינ׳ אל
קורבה החכמ׳ שהיא הידיעה אל הכתר היודע החכמה עוד יהיה נין החכמה והני׳ ממש שבל מס
ולכך מת שהכתר מתגל׳ ראשונה ומאציל הוא החכמ׳ לכד שיתמצא מן החכמה אל הכי׳ יהיה ע״י ומיני מציאות
דומה למציאות תחנמ׳ נעצמו׳ תכתר ׳האצל החכמ׳ נ׳ ישנו יתפשט דרך מני׳ משס כתוך הכי׳ לו מציאות
אל מקומה ולא שיאציל אח״כ תנתר ספי׳ תני׳ אלא כמו ד׳ עוד יתפשט אל מ ך הספ" ממני׳ ולממ׳ והייני.
שהכתר נאצל ממאצילו נג׳ ראש" שהוא היודע והדעת מציאומ ממישי ושם נעשה פול־ נשמה לספי׳ נ מ ק
והידוע ונעשו נו שוד חכמ׳ ותנונ׳ ודעת כך נאצל׳ תמחנחטת נג׳ כחי׳ *שורש תפנימי׳ תוך הכתר נחי׳
החכמ׳ לנדה ננ׳ אלו הראש" המושרשים נדיק׳ נחי׳ אחרונה תמאצל אל מקומ׳ ומשם ממכמן ננ׳ נחי׳
מחפמף׳
י י ־ ״י אייימה פ ט 6
מעין ג עין רואי ר ££ף
,
ראוי שימצא הכתר נכלל משוס םפ ׳ אלא מחסד לכך רחש מתפשש״ שהס צ׳ מוחי׳ ברישי׳ דז״א דהיינו סוד תוכיות
לרעת חסד וכל ההתפשטו׳ ממנו והנה לפ״ז יהי׳ ראש לספי׳ והנהגת נשמה לבום לעצמו׳ המתפשט מסוד
הנמצאו׳ ושי־ש׳ ממנה והיא נשמת׳ כדפי׳ .ומעתה יהיה פומא דא״א כדפי׳ ויתלבש העצמו׳ הזה בג׳ לבושים אלו
ראשי׳ ההתגלות חכמ׳ ולכך כל מה שנכתכ כתורה הס צ׳ ראשיס בהתפשטו׳ החכמ׳ הס נ׳ מוחות בבי׳ רישא
כראשי׳ מן החכמ׳ התרוילה-וכל מה שנסתס משס ולמעלה דז״א כאשר נבאר הס תוכיות לספ" הנאצלו׳ עצס הספ"
הכל סוד כמוס מתגלה מכח ההויו׳ המחפשטו׳ לא מבי' מוחא חדא תוכיות' והארתס מחכמי תניינא הדעת
שהוא כעצמו מתגלה ולא יקרא ראשי׳ שאין ראשי׳ הגילוי הממלא כל חדרים וחלליס אשר בספ" כאשר יתי במקומו
אלא מן החכמ׳ הנגלית הוא׳ שהרי החכמ׳ הנכתכ׳ מוחא תליתאה ובני מוחו׳ אלו סוד רוח החיים המנהינ
כתורה היא מתגלית כל״כ נתינות חכמה וחכמי סתומה המחשב׳ ע״י צ׳ כלי׳ אלו ומכח צ' כלים צ' ראשיי צ׳
שככתר אינה מתפשט׳ נל״נ נתינות כדפי׳ שאין שס מוחו׳ המושרש" ברישא דז״א יתמצאו הספ" ויתאצלו
נכתר אלא ראש לכד והמוח אינו נפתח דרך חוס השדרה מבי׳ חצ״ת דומי׳ ודאי לחכמי ותבו׳ ודעת דהיינ׳ חסד
כמו שנפתח.כחכמי שיש כסוד (*אחוש השדרה והתפשטו׳ דין ורחמי׳ ומהם יתפשטו נ׳ שהם נה״י שהס צ״פ חסד
גוף ע״ד המשל ולזה תכתר יתעלס תכלי' העלם והחכמ׳ דין ורחמים ומהם תאיר המי ותנהינ בתי הנהנות שהם
תסתתס כו סתימו גו םתימו יתייחס כו לא ראשית נקשרו' מראש המציאו׳ עד סוף המציאו' משלש' אל נ׳
חכמ׳ ולא אחרית בי׳ אלא כצאתס מאתו ולכך ראשית׳ מא״ס שהוא הדעת והיודע והידוע .ב' ימצאו
הכתר ראש וקיוס לכל והשפעתו חיי הנמצאו׳ ורפואי בכתר היודע תדעת הידוע .נ׳ ימצאו בבחי׳ אחרונה
מסלק ספגס וכיבוי אש דינס ותיקון כל צרכס כדפי׳ בכתר החכמ' והדעת והב" .ד' ימצאו בחכמי עצמ׳
ובהאיר שורשו בספי׳ למש׳ יתקשרו ויאוחדו ויוקשרו הדעת היודע הידוע חכמי ותבונה ודעת .ה׳ ימצאו
ויתוקנו ואין דין ואין פגס ואין פירוד ונמצא בספי׳ האחדות בבינה צ' מוחי' חכמי ותבונה ודעת .ו' יתפשטו להנהיג
השלס והימור היפה ואין חשך אלא הכל מאיר תכלית תוך הספי׳ מאצלו׳ במוח הדן את הנוף ובמחשבה
ההארה ויתקשר הכל .והנה אז יצנןרך שאלו הג׳ ראש־ המנהצת סוד האיברים .ז׳ ימצאו בכלי׳ המתאצליס
ההנהגה שהס המתחדש׳׳ בחכמי שהס חכמה ותבונה מסבי׳ והס נצי אבות חציית .ח׳ ימצאו בנה״י .ט' ימצאו
ודעת לא ילבשו אורו ולא יעלימוהו אלא ׳תניהו השב רוחו נעצס המי וזה דרך כלל קשר הנמצאו' מאיים והכל חי
אל הספ" וישרתוהו השלשה האלו מעבר וספ״ ונונע זה מזה וזה מזה וצא יתעלס ענף מהשרש ולא
כספי׳ ואור ההנהג' העליונה בלבד היא המאירה וימצא יתפלא 1לא יתרחק השרש מהענף להנהינ וצהחיות מפני
העצמו' הזה עובר דרך הכל ומאיר הכל יחד בהשואהא׳. שעס היות שיהיו דיניס או פעולות רחוקות כפעולות
אמנס כאשר ימענ! הכח וינהיג הספ״ הנהג' ולא במעלה המתייחסות לספי' לא יאונה שוס פעולה קשה למתעלת
הזאת הנעלמת יהי' האור המחנםב מפומא דאריך יתלבש אחר ידיעת ההשתלשלות ופעולת רוח החייס זה בתוך זה
בחכמי הזאת ראשית ההתגלות ויהי׳ היא מתפשט' ונעשי' ונתן הפעול' והמעל' וההנהנ' והאצילו' ופועל האמיתי
נשמי לספ" כולס ויהיו לפ״ז ד' בחיי א״ס בכתר כתר מכחו הוא מציאו׳ הכל ואין נמצא מבלעדי׳ ע״י הכלי
בחכמי הנעלמה וחכמי הנעלמ' בחכמי ממש ועכ״ז החשוב הנפלא תכתר אשר לא יאונה אלי׳ שוס נריעות ולא
עדיין הנהגה זו הנהגת יחוד והנהגת רחמיס .אמנס שוס דין ולא שוס דופי :
כאשר יתנהגו הספ" בהנהג׳ הדין ויהי׳ ההנהג' מזונה י הנה כםתדקדק בכל המתבאר תמצא שכננו פרק
בינוני׳ דין לצורך העולס ורחמיס לצורכו יהי׳ עוד מתלבש שהכתר אין בו שוס התפשטות בכל תי׳
הנהג׳ זו ונשמי זו תוך הנהג׳ הדעת שהיא סוד הנהגה אלינו התפשטו׳ תי' הכתר מחכמי הסתומ׳ הנעלמה
בינוני׳ והראשי׳ המתנליס בלתי נמצא לספ" אלא נשמת׳ שעס היות׳ סתומה שאינה נפתחת מפני קורבתה עדיין
היא סוד הדעת המנהיג ויהי׳ ב׳ בחי׳ א״ס בכתר כתר אל המקור עכ״ז אין הת" הכתר מתתקנ״ אלא מסוד
בחכמ׳ נעלמה חכמ׳ נעלמה בחבמ׳ ממש חכמ׳ ממש החכמ׳ מוחא סתימ' שהיא פועלת ט״י הבי' בסוד החסד
בסוד הדעת וכאשר יהי׳ העולס מנהיג בדין קשת כענין העליון הבנאי הצדול לכך במציאו׳ ההתפשטו' יהי' תחלת
הגלות וכיוצא יתלבש עוד ההנהג׳ ויתעלם בבי׳ אחרית נילר הנמצאות מהכתר החכמ' שהיא ראש הנאצלים למטה
הדבר־ס ואז יקשה ענין זה לספי׳ שלא יאירו מהראש־ו׳ והבי׳ כלי ולבוש אליה והדעת הבנאי הבונה מן החכמ' אל
הכו׳ ואף לא מהדעת אלא נשמ׳ מתעלמ׳ ונחבא אל הבי׳ כדפי׳ והיינו החסד העליון כי ראש לו״ק חסד ואין
הכליס
פה אילימה 6
״י ׳׳י* *״יי 6 ו א 1
מעין עין י י חמי י ספר
ואמר די להתפשטות .ועמד ומדד ה׳ למעלה באור יותר הבלים והבלים פועלי׳ הדין באמצעו׳ התלבשו׳ זה ווה
וסיי׳ ועשה אחרים ותקע אחרים זאת בבי׳ ששם משוכת בסוד מיעוט ההבנ׳ אל הפפי׳ שאין העדר נמנע מאת
הדברים והשרשת׳ ממטה למעלה ושס יריע׳ הדברס הבחר ולא מאח החבמ׳ וב״ש מאת א״ס ויצמח הענין
אחר היוחס והנה הס ב׳ בחי׳ ידיעח הדבדס קורס הזה למטה שהחבמ׳ ראשיח ונמצאוח וידיעח׳ מקודם
היוח׳ שיחייחסו בשס חבמ׳ דהייט מה שיקדס למכס מייחס מצד הטוב המושפע חמיד ממעלה למטה והבי׳
וידיעח הדברים אחר היוחס דהיינו מנין דבר ממוך אחריח לנמצא ו׳ רדיעח׳ אחר היוחס ממט׳ למעלה
דבר והיא ידיעה מאוחרח והיינו השרשח הנמצאות ויושפע מצד השרש הזה ההםפע׳ כפי המעש׳ וההחעוררוח
ממט׳ למעל׳ .והיינו אחרי׳ וסיוס לנמצאו׳ וב׳ אלו לא העולה אס טוב ואס בהיפוך ובל זה מאח הלבוש׳׳
יחייחסו בעדן העליון חבמ׳ שבבחר ואצ״ל בבחר עצמו האמצעיים המובנים או בלחי מובנים הצומח מאח הראשי׳
שאינו בהוי״ה כדפי׳ אלא אפי׳ בחבמ׳ שמחר עדן עליון והאחרית הזאת האחחונו׳ שאין מ ח ר אחריח וראשיח
שהוא תחלת הויי״ה מפני היות הבתר דומה למאצילו לרוב רחמיו ואחדותו בדפי׳ :
והמאציל יודע הדברים קודס היותס ואחר היותס והיא
וידיעתו א׳ והיא הדעת והיא היודע והיא הידוע כדפי׳ יא הנה הנקודה הנעלמ׳ שממנה התפשטו׳ פרל!
1
בארובה בעין כל תמר א׳ ורמזנולעיל פ׳ כך מכתר אין הבל והיא יסוד לבל התפשטו׳ יקרא עד״ן
בו חחילה וסוןו דהיינו חחלח ההויוח חכמ׳ ידע׳ םדנויס והחפשטו׳ ההויו׳ יק׳ נ״ן וסוד מיין נמשך מן העדן ויהי׳
קודם היוחס וסון! יריע׳ הדברים אחר היוחס בי׳ אלא העדן בינוי ליסוד הנמצאו׳ וחחלח המצאס והנה העדן
יחקשר המציאו׳ ויחעלס חבלי׳ העלס ולא יתייחס נקודת׳ אינה מושגח כלל מפני שממנה עידון הנמצאו׳
ההחחל׳ וססוןו אלא מן המנמ׳ ממש שהיא העדן הזה נהוייח העצמי׳ מעדן נקודח הטפה הזרעיי׳ ולכך סוד
שאנו בו לבך הבחר נייחס בו מלח הףא הצעלס .אמנס העדן חמיד קייס יסוד מיוסד להריח המציאו׳ ועחהאיח
מלח אחה לנובח לא יחייחס בו כי מלח הנוכח רץא עדן ואיח עדן דהיינו בל עדן מציאוח החבמה אמנס
מורה על סוד העדן העל׳ ההחחלה הידוע׳ שרשההויו״מ הבחר אינו עדן אפי׳ מפני שאינו יסוד לנמצאו׳ אמנס
הכבל׳ וזה אינו אלא מחבמ׳ ולמט׳ ולבך לא חקרא אמה החכמ׳ נק׳ עדן שהיא נקודה ויסוד לנמצאוח ועידונם
אלא החנמ׳ ו מ ה הוא מורה הו׳ ההויוח וסופו אלן* פלא ולחו׳ שרשם והווייחס וטפה זרעייח להמייסדס ממנה
ירצה נפלאו ההויו׳ ונעלמו ומלת א״חה ראשיתם אלן« והנה החבמ׳ הקדומה שבכתר נעלם תבלי׳ העלס שלא
ירצה מהפלאה יתפשט עד שיתגלה בל המציאו׳ עד ם׳ יצדק בו אומ׳ ונהר יוצא מעדן שהוא סוד התפשטו׳
פתיחת ממצאו׳ בהרחבה באות ה׳ ובאכסדרה שאורה רב החבמ׳ ואין המבמ׳ ההיא נפתחת בנתיבו׳ בדפי׳ שהיא
ופחיחח הנשימה והנה לא נאמר בהחלט שתחלת ההתגלות מוחא סתימ׳ אמנס החבמ׳ ממש במקומ׳ חקרא עדן
מכאן ממש שהרי בפי׳ מ מ ׳ דובחי קאמרן שיש ג׳ להרות המחפשטו׳ והיא נפחחח למט׳ ועדן זה נמשך
החחלוח החחלה א׳ חבמ׳ בהערך העלם הבתר נקי אותה מעדן עליון דהיינו חכמ׳ זו נמשכת מחכמי עליונה
התחלה ונק׳ ראשי׳ בערך שלילח הראשי׳ מהכתר המחלה סתומה דהיינו חכמ׳ סתימ׳ מוחא דאי׳א ונמשכת למט׳
ב׳ הבי׳ דקיימא לשאל׳ ולא לאתכא ואינך מ״י ונערך חבמ׳ ומחכמ׳ מחפשט" ג׳נקודוח להיוחס ג׳ מוחי׳ שהם
השאלה נקרא התחלה וההחחלה מ ׳ היא ההתחלה נ׳ בחי׳ החבמ׳ בבי׳ רישא דז׳יא באשר יתבאר בעין שמש
האמיחיח דקיימא לשאלה ולאחנאהיא החסד ולכך נקרא ב״ה .אמנס עתה דרך בלל חחיל׳ נקוד׳ מציאו׳ החבמ׳
אחה אמנס החבמ׳ עדן בערך עדן העלית מעלם מק׳ המתפשט׳ מחכמה העליונה כסוד השתרש׳ כתיקון י״נ
אי״ן ולא י״ש מאי״ןלנך תק׳החכמ׳ אתה תחי׳ המדרס מדיקנא דע״ק מתפש׳ ונאצלת אל מקומ׳ והיא עדן
חחי׳ מישו׳ משא״כ וה שס נכתר .פרק זה משעי וי נקוד׳ דק׳ והנה הסויות להס ראש וסוןז ראשיח׳
ס ״ ג׳ י• תחלת׳ גילוי הנמצאות מחכמ׳ שאין הנמר ראש
&~ pיב הנה החכמה תשתלשל מהכתר אל מקומם לנמצאו׳ כדפי׳ שהוא היודע ומחעלס וחחלח הנמצאוח
כדפי׳ ונחי׳ נכחד נ ׳ הא׳ סכמה פתימא׳ י מן החכמ׳ וסופס הוא נכי׳ מפני שאחר שיחפפטו ממצאו׳
מוחא .הנ׳ שורש החכמ׳ נדיקנא כחי׳ י״ג והיאנאצלת עד חכליח חפץ הרצון שהוא חשלום חמונח ההנמ׳היא
כמקומה ואל מקומה לה כממ כחי׳ .הא׳ מק׳ עדן המ׳ ועד כאן חחפפט סוד קו המרה וימדוד וילך
שמלח עדן יורה על נקודה נעלמה שממנה עדין סממיזמ ומכיון שמיע אל סוד המ׳ עמד קו מנדה ונחן קצב
ת
מניע ׳ ל״ב
אילימה מעין ג עץ רואי תמר ו פ״יב " "יי
יג 8 6
סןןף
תחלת ההוויות וסוף הסויות וסיומן לדפי׳ והלל תקוע מגיעי .1סנ׳ אתה דהיינו חחי׳ גילוי הנמצאות והנה
בין החלמה והבי׳ ומה שהחכמה תתחלק לל״ב נתי׳ הוא הגשר מךאי״ן בסוד מותו א׳ פלא נתקן בובחי׳החבמה
סוד התפשטות ח׳ ספי׳ בלל ספי׳ וספי׳ ד׳ הנהגות מתימ׳ ן׳ בי׳ תיקוניו ועוקץ אות ן׳ סוף הא״ין בו השרש
דהיינו י׳ חסד ה׳ גבורה ו׳ ת״ת ה׳ מ׳ ד׳ הנהגות שבבי׳ אל החבמ׳ והחבמ׳ י״ש מאי״ן דהיינו תחי׳ היישוב והיא
ושבחסד ושבגבו׳ ושבת״ת ושבמ׳ ושבנצח ושבהוד ושביסוד נקי י״ש אחר התפשטו׳ ההוויות ממנה דהיינו י׳ חכמה ש׳
הס ח׳ הרי הס ל״ב ונודע שאלו הל״ב יתחלקו י׳׳ו בינה ולזה אחד בחי׳ את״ה יהיה אל החכמה בחי׳ אב
שהס שמנה יודי״ן ח׳ ווי״ן י״ו זכרים ח׳ ההי״ן הס דסייט אומ׳ אתה אבינו הרי הודיע שבחי׳ אתה הנעלס
נקיבות והיינו שפי׳ בספ״ר שהס ל״ב נתיבות י״ו זלריס מ א אבינו המתגלה דמינו אב המולד ההויות והרי בז׳
י״ו נקיבות או נלך לדרך זו הס בי׳ ולמטה ממנה הס טדע בי מלת אתה אינה בעצם את״ה נגלה אלא על צד
נ׳ אבות חג״ת הס ד' י״ו וכך הס מלכות ולמטה ממנה משילגח שהרי למט׳ מבחי׳ אתה היא בחי׳ אחרת
ג׳ דומין ממש לאבות נהי׳י ודומה המ׳ על ג׳ אלה כדמיון ג׳ אל החכמה סנק׳ אב ומימשהיא א׳ מםתתפ׳ בבי׳ ב׳
הבי׳ על ג׳ אלו הס י״ו י״ו הבי׳ זכר בערך המ׳ נקבה למציא התולדות ולמלד׳ והייט בחי׳ א״ב ויש להיפך
וכולס עשי׳ ודאי בבי׳ דהיינו כולס בחכמה עשית הבי׳ אמ״ה כחי׳ נ׳ א״ב שיתופם עס הכתר בחי׳ שנית
שע״י החכמה יתפשטו כולס בבי׳ ויתאצלו שס ז״ס דהיינו והנודר •בחר לעצמו בדרך בלל הס ג׳ בחי׳ לחכמי והנה
סוד ח׳ ספי׳ שבבי׳ התפשטות ל״ב נתיבות השרשת מחכמה מדעת לבתר לבד בב׳ בחי׳ דהיינו החכמה
הנמצאות כלס כדפי׳ שהם נאצלים ג׳ אבות ובהס כלל המושרשת בתוך הכחר והחכמה הנאצלת .אמנם הבי׳
הכל כי הנה״י נכללות בחג״ת וכן היא המ׳ דבוקה בג׳ הנאצלת במקומי אינה ידוע׳ החכמה אצלה אלא מצד בחי׳
דהיינו הס ג׳ ווין ממש בגי אכות והכל נכללים בג׳ התפשטות׳ בסוד הנתיבות אליה בענין שעדיין בחכמה
אבות לכך החכמה אב לאבהן בבחי׳ זו כדפי׳ בחש״ק ש׳ עמס ב׳ בחי׳ הא׳ דבקותה בנתר מאצי׳ ואותה הבחי׳
ז׳ סי׳ ג׳ : * ג ס ידוע אלא לבתר .הב׳ בחי׳ המתפשט׳ למטה וזו
כבר פי׳ שסוד הכתר נמצא ממאצי׳בג׳!B 1Tיד ידוע לבי׳ רש עוד אמצעי׳ בין ב׳ כנודע שהיא עצם
בחי׳ יודע דעת ידוע דהיינו כח״ב 1
המנמה מתפשטת מינה ובה בעצמה והס ג׳ בחי׳
אמנם כשהגיעו אל הבתר נחלקו היודע נסתלק ונתעלס השכמ׳ שפי׳ והייט אלהי״ם בי׳ הבין דרכה והתפשטות׳
והדעת והידוע דהיינו חו״ב נשארו בכתר להגלות והוא כתר עליון בדפי׳ ידע את מקומה דהיינו בחי׳
להתתקן אמנם הס עולות זע״ז חכמה מקדמת ובי׳ אצי׳ וב״ש שורש׳ מעלם בכתר עצמו׳ כדפי׳ בש״ז
מאחרת הנה כשבאו להתפשט הנמצאות למטה חוייב סי׳ נ ׳ :
להמציא הנמצאות בשוד זכו״ן משפיע ומושפע וזולת זה פרס < yהנס הדרך הזה שאמר׳ שהוא המושג אל
אין נמצאות העתק מבחי׳ אל בחי׳ ויהיה הכל מציאות הבי׳ שהוא התפשטו׳ הסכמי הס סוד ל״ב י
א׳ וספי׳ א׳ וכיצד ימצאו התולדות נעקרי׳ ונשתליס נתיבות חכמי .ונקי נתיבות ולא דרכים ולא אורחי׳ מפני
נעקרים ממציאות א׳ ונשתליס אל מציאות ב׳ דהיינו העלמ׳ כאומר עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתיבות עולם
נעקרים מתולדות דקות ושתוליס דהיינו סוד זכו״ן הנתי׳ נעלמות שצריכים שאלה וחקירה והס ל״ב נובעים
שההויות בזבר בדקות גדול וכל המציאיות בו שוות מנקודה א׳ שכי׳ המתחלק לל״ב שבילין והשביל הזה
אפילו שיתפשטו דרך אלף בחי׳ ממדרגה אל מדרגה נודע אל הכי׳ ד י ע ה שלימה באלו היה דרך נגלה לזה
מראש המוח עד פה האמה לעולם בסוד טיפה דקה אמר אלמם הבין דרכה ולא אמר נתיבה מפני שהוא
רוחנית .אמנס צריך שימסור הטיפה הזאת בספי׳ ב׳ נגלה אליה .ואלוהנסי׳ הס ל״במתפשטי׳ נכללים בתוכה
שתהי׳ נקבה בדי שע״י עקירת ההויות מן הספי׳ זכר כ״ב אותיות וי׳ מאמרות נת׳ בארוכה בתי׳ ואבאר בהם
ומסירתם לספי׳ נקבה יהיה להס עביות וגידול וכיוצא בע״ה .ובאן דרך בלל מהבח" הזאת היה גילוי החכמה
להעתיק הנמצאות ממציאות אל מציאות ולזה הוצרך למותה אב להרות כאומרו כולם בחכמה עשית דהיינו
וחוייב מצד התפשטות׳ הנמצאות לתת הוי״ה לת״ויות התפשטות ג׳ אבות ממנה ובג׳ אבות נכללו ג׳ קר
שימצאו זב״ון וממנה ימצא למט׳ סוד זבו״ן ולזה היה בו ׳ ה מ מ ס שהם ימין חסד שמאל גבו׳ אמצעי תיית והיינו
מ ד מוחא בחי׳ זכר וקרומא דאוירא וסוד התפשטות כלל כל הספ" ולזה הכל נמצא ונאצל מן החכמה עס
סמי׳ נקבה ו8ייט שוד אדר י׳ מוחא כאויר ומיני אור סבי׳ ולכך שדוח׳ וסיומא הוא בסוד החכמה והבי׳
בענין
פו אילימה r B
י י ״יי ״ י
15 6 6 ת מ ח א י
מעיז ע 1
י נ
ספד
נשנתפשט׳ למטה נמצא׳ יחד כ׳ טיפין הנה תחלק ויסוד׳ נענין שיעשה אויר והייני למעלה אויר שאינו נתפס
טיפה א׳ כפולה ומכופלת כענין שאחר שנתפשט׳ נמצאו ויתפשט למטה וכאשר ימסור סוד מו״חא חנמה סתימא
והיינו זנוי׳ן ונמצא לפ׳׳ו שכ׳ כמציאו׳ כ׳ טיפין אל היי' טיפת התפשטות אל הה״ויות יתעלה י' מאויר
מדות אלו שהם חו״כ היו ט״י זט״ן פו״נ ושס היו ויהיה אור וישריש נסור דיקנא ני׳ ננחי' אחרונה שרש
ומשס נמצאו ודרך התפשטותם יהיו חכמה קודס ואח״נ לנ' מציאיות והמו המייחדס דהיינ׳ חכמה ותבונה ודעת
נאצלח מן החכמה שלא ע״י כי׳ ולא שתהיי הכי׳ והס מושרשים שם ומשם יחמצאו בחנמה נ' ראשיס
זכר ונקנה ח״ו אלא שהיו ממציאות וכו״ן ראשונים וכאשר יתפשטו יחפשט החכמה ובה כללם יחד נמצאים
שבנתר ואותם שננתר ננר פי׳ כפ׳ הקודמים יסודם מהנחר נסור זכו״ן כדפי׳ ויחמצאו אל מקומי ואח״כ
וענינס ומציאותם היאך נמצאו .ואח״נ נתפשטו נ ׳ יהיו נ ׳ מקומות הנקודות האלו ושיחופס יחד משתמשוח
כטיפה א׳ pהכתר שנ׳ מושרשו׳ שס ומתהוות מנח נסור זנו״ן חו״כ ואחי׳כ מולידים נן ונת ת״ת ומ׳ מעין
זט״ן נהולד׳ א׳ ונהזרע׳ א׳ מיעו ונאצלו כענין שייחוד !והנתר היו כו זכו"! והוליד נ ' נניס והמזווגס נטיפה
עליון לחו״נ שנכתר הולידו טפה א׳ זנו׳׳ן דהיינו סוד א' מעין זה היה אל החו״נ והמזווגס הולידו ת״ת ומי
יה״י י״ה ה״י ואותה טיפה נאצל׳ נ ׳ נא׳ י׳ סתימ׳ והמווונס דהיינ' היסוד האמצעי ומשם ולמטה נל הנמצא
וטיפה סתימ׳ שנפתחה ומרחנת עצמ׳ .ונעשית עוקץ נמצא כסוד זכו״ן שהרי אפילו נעולס המלאניס הס זנו״ן
למעלה ועוקץ למטה ורוחנ נאמצע יה״י ונפתחים נמקומן מלאני׳ דקונ״ה)ומלאנין דקונ״ת( ומלאכין דשכינתא וכך
י״ה ה״י והיי׳ חד מתקלא מדה א׳ וטיפה א׳ ומשקל הס חיות ואופנים ונך הס הינלין ומדורין נל הנמצאין
א׳ ואצי׳ א׳ דכר ונוקנא וע״י הסוד הזה היא מציאו׳ מציאות מסוד זה להעתיק הנמצאות ממציאות אל
קיוס הנמצאות ני סוד זנו״ן נאצי׳ היא היות הספי׳ מציאות נדפי' .והנה אין הקושי נהקדמ׳ זו המצא
כדקות נכללות נזנר נדרך שהנניס והתולדות נזנר ננח נתחתוניס זט״ן ני זה מפורסם הוא אלא הקושי האיך
דקות גדול וכמו שהזכר מנח השפעתו ננקכה התולדות התחיל המציאות להיות זכו״ן והחידוש הגדול היות ממש
ההם מתנדלות נך ענין הספי׳ כסוד מציאות הספי׳ נתי' הנתר סוד זט״ן וננר פי' נתי׳ לית נ ד ׳ נלא
בחנמה ובה הס נדקות ונהעלס נדול מאלילות אל הני׳ דכר ונוקנא ורזא דא נשס ירד ה״י ואייו ה״י שסוד שס
ושם מתצלוח והיינו עקיר׳ ושחיל׳ שפי׳ לעיל ב פ ׳ . זה מודה על הנקנס תצכורת ו׳ על י' כאשר יתכאר
ועתה נמו שהזנר ינמרו רחמיו על תולדותי׳ ביען היותם נעין ה׳ נע״ה וענין זה לא יתרחק אל המעיין עתה
יוצאי חלציו ונן ינמרו רחמי מ ק נ ה על ילדיה מפני נמה שפי׳ ממציאוח החנמה והני׳ מ ת ר ועניינם ולזה
היוחס פרי בטנה נך החו״נ ישפיעו שפעם ט ״ ק ע״י הס מולידות נעין זט״ן ומשרישוח זט״ן ויולדוח זט״ן
שהם בניהם ודאי והעני! ששרשי הספי׳ ומציאות׳ הס כדפי' ונן פי' נשי ז' סי' נ' :
נני׳ והשרשיס שהם נבינה מציאות בהעלם יותר ויותר
בחנמה ואלו הס חו״כ המתגלים וכן השרשי׳ ההם
אין ספק שכל חיטר זכו״ן עליון הוא פדלן טו
1
שלם ומוליד זט״ן מפני שיש כ׳ טיפין
שהס נחנמה שרשיהס נעלמים נבי׳ שבכתר ושרשי טיפח הזכר וטיפח הנקנה והייני נח שנחן החנמה נני׳
השרשיס הנעלמים נני׳ שננתר שרשיהס נעלמים ונח הני׳ שנחעורר לקבל הטיפה מן הזני והס כ׳ יצירוח
נחנמה שננתר והס יונקים ע״י שרשיהס המתעלים נסור וייצר ולא עוד אלא טיפה שהיא מן הזנר בלולה
מעילוי לעילוי ני נל מציאוח נעלם מקור למציאוח זט״ן וכח הזכר מנר ט מאן דאליס ננר והייני י״ס
המחנלה שהשפע נשפע לשרשיס ומשם נשפע לענפים דאליס וגונר י׳ על ה׳ וטפה מן מ ק נ ה גונר
כאילן שאין משקין הענפים אלא מנח צחות השרשיס נה נח הנקנה והייני ה״י דאליס טקנא על דטרא
מתערה כאזרח רענן הענפים וע״י כך הוא עושה פרי ונ׳ טיפין אלו שהם יה״ו יהי׳י י״ה ה״י נשארו ננקנה
למעלה כענין שסוד ההשתרשות הזה וענין מציאות הוכו״ן ני׳ שנכחד אחר שנסתלק הזכר חנמה שננתר והיינ׳
הוא קיום הנמצאות כלס : סוד חי׳ י״ג נחי׳ אחרונה שננחר שמשס נאצלת החנמה
יו עתה ננאר הנרצה נאומרו א״כ ואס פדל. נדפי׳ ונמצא ליד׳ התולדות האלו מן הני׳ שמתר
והענין ני החנמ׳ נמקומ׳ א״נ לג׳ י ונאשר נחפשט׳ החנמה למטה אל מקומי נמצאו נ ׳ טיפין
אנוח ההנהג׳ ששם חסד דין ורחמים דהיינ׳ נ׳ קר יחד זט״ן והתפשטו' החנמה לא היה חנמה לנד אלא
המציאות חג״ת ונהם ננלל הנל שהם ו״ק מפני שנה״י חו״נ טס היות שלא נאצלה מלמעלה אלא טיפה א׳
הם
אייימה מעץ ג ד ן רואי תמר ו פ׳עוז ס״יז
ספר
פטרא דרממא עילאה ויוצאים לחוץ ומתהויס ונרי' נת״ת הם ענפי׳ ו נ י ס לאלו כעני! שכולה נהעלס כחבמ׳
ו״ק ומי נו״ק ווהו עיקר ההנהג׳ שתהיי נעתקת מנחי׳ והסכמי אנ להם נעני! התולדות נחלצי אניהס או נמוח
אל נחי׳ נענין שסוד סדר ההשתלשלו׳ היא היות ואופן אצילותם ממנמ׳ אל הני׳ הוא נד׳ עניני׳ נ ׳
נתוניות הנתר חו״נ משתרשו׳ ומהס יעשה תי׳ הכתר מהם חשק הזנר מ ק נ ה ומשק מ ק נ ה נזכר והתסנרס
ונמצאים שס סוד וכו״ן ומתאחדים להאציל תחכמ׳ עם וב״ז שהמינוד מהעורר מני וני מהם הארחס זנ״ז שיש
הני׳ אל מקומם ואחר שנמצאי׳ ונ״ון שנעצס הכתר הס בענץ אצילות׳ כמ הזכר ונמ הנקנה ובי ימד הס מולידי׳
מודווני׳ להאציל זכו״ן שהם ת״ת ומ׳ וכ״ון לנל התולדות וורע נ ׳ ממערנ וממאמד וע״י נמ ב׳ נעשו זכ״ו! כאשר
הנמצאו׳ למש׳ ונמצא הכל נסור וכ״וץ וקיומם ושרשם אבאר ונהסמלק הזנר נשאת המולדומ ננקנה דהיינ׳
וחיותם והווייתם מזנ״ון שנכתר . זכר מנמ׳ אנ ני׳ אם נקנה והייני אומרו ני אס לבי׳
י ן הנה מקינון כל הפ׳ הנ!׳ נכלול פ׳ זה פרק מקרא ואי! אס נלא אנ א״נ אנ מכמ׳ אס ני׳ נהממנרס
והוא נדי להחזיק האמונ׳ ולהשלימה כראוי 1 מולידים ומיט המפשטומ׳ מהמנמ׳ אל הני׳ ושם נני׳
ולתקוע יתד נאמן .והעני! שא״ס הוא סתר ההנהנ׳ ממהוץ להמפשט ונהפשטו ז״ס ו מ ה גדר כינוי הנקנה
לכל מה שנמצא והוא כלל נל הנמצאו׳ וכנחי׳ זו הס בי׳ אס ממיינ היוה ההויומ ממעננוה ננט! מ ק נ ה עד
עצמותו והוא יודע הנמצאו׳ נמציאו׳ שאינו מציאו׳ חון גילויים שזהו גדר נקנה ועני! זה יורה שם הנקנה שהיא
ממנו אלא הוא והס א׳ והיי׳ שהוא היודע והיא הדעת נק׳ ני׳ ו מ ה אי! מלמ ני׳ צודקמ על ממלה מציאוהס
והיא הידוע וכסא וכלי׳ שהוא פועל והשצחתו נמשכת קודש הולדה הנני׳ נהיוהס עולה להקשר עם המכמ׳
ראשונה עליו הוא נתר שנכתר .ומפני הפלנת׳ העלס למליד סמים אל׳ ני׳ מקרא כאשר כנר נממנרו מו״נ
הכתר מדניקותו נא״ס וקורנתו אלי׳ יצדק אמרינו שאין נ דפי׳ ב״ס ועדיין אין מציאוה זה נק׳ ני׳ אלא י׳ נה׳
נו השגה כלל והנם ימננש ההנהנ׳ עליונ׳ והעלם א״ס נלכד אמגס אמ״נ ימשך הענץ נמי׳ ראשונה מממנר עם
נכתר וימצא נכתר העניניס שיחסנו נו מקורנתו אל החכמ׳ נ ׳ תתענר דמי׳קנלת התולדות מנמ ב׳ ׳וימצאו
מאציל ויתלנש אור א״ס נאור הכתר להמצי׳ ההנהגה ב ה .צ׳ מלד והוציא כאשר נבאר והנס כמ הזבד ונמ
אל התחתוני׳ ולזה הוא דקות נלתי מושג רק שיצא מ ק ב ׳ ימד בב! שאלו הי׳ עיקר הבן מבמ האס לבד הי׳
המציאות ממאצי׳ אל נאצל והנה שם יריע׳ הנאצי הא׳ נק׳ בנ״ה ואלו הי׳ מבמ המבמ׳ לבד הי׳ נק׳ ב״ן עמה
נדנריס הנמצאי׳ קרונ׳ אל עצמותו מאד כעני! שנכלל שמי מבמ ב׳ נק׳ בי״נס כמ מזה וכמ מזה ובצ״ב בינ״ה
נה הדעת והידוע לא נייחודס נמאצי׳ כדפי׳ שהכתר הוא איק׳ נן י״ה דמיני מב׳ מ ת מ עליונומ י׳ מבמה ה׳
היודע והחכמה והדעת והני׳ הידוע ויתנחנו אלו העניני׳ בי״נה והנן מטל מ נ ׳ נמנמ׳ נוטל נ ׳ נענין נ ׳ מנראשיה
נכמר להמנו׳ ננ׳ והייני סוד זכ״ו! שמכמה קודם דמיני מנמ׳ ומני׳ נוטל נ׳ דהיינ׳ נ׳ שערי ני״נה
התפשטות׳ דעת שבה יורע הכת׳ הנמצאו׳ וממנה הוא וקיטצס נ ץ ולנן יעשה נינה דהיינו ני׳ נ״ה ועני! הנן
התפשטות הדעת והידוע בי׳ סוד מזלא דיקני שפי׳ ומת מזמ מייני נלל ו״ק ימד .והנה השם הזס יורה על צ׳
יתחלקו מ מ מ ר נ׳ אלו שסם חכמה מוחא סתימא דעת יחד מנמ׳ וני׳ ונן עמהס ומקום קיט! צ׳ אלו יחד היא
והיודע בסוד הדעת והידוע בסוד הבי׳ דהיינ׳ שארתי׳ מני׳ שמא הנמי׳ האמצעי׳ שהחנמ׳ מחלה הנל והנן
הכתר בדפי׳ ועדיי! ג׳ נקשרים בקשר אחדו׳ אמנם לא מוןזהנל והני׳ אמצעי׳ מקנצה צ׳ לנך נס שס זה המורה
נקשרים בעצם הכתר וכ״ש שאינם נקשרים בא״ס .אמנם על ג׳ אלו יחד ופדר האומיומ נ ׳ מנמ׳ ממנה מתפשט׳
יתלנש אור א״ס באור הכתר ואור הכתר באור החכמה י׳ אל הבי׳ והחחנר י׳ עס ה׳ ויוציאו נ״ן שהיא ן׳ נין
כדי שיתפשט ההשגחה העליונה הפשוטה מכל מיני שינוי שתיסס ולכך נ׳ גץ י׳ לה׳ בזה ינ״ה והבן הזס שהוא
ופירוד ודיכוי ודי! וכיוצא אל מקום השינוי והפירוד והדי! מן יש מ ד״ו פרצופין דמיני גן וגח יחד והמכין שסם
ולח יגיעהו שוס ריבוי ושיטי וכיוצא ויתפשט היודע והדעת ו״ק דקים ונעלמים גמנמ׳ מלצי הזכר וו״ק הס נקגיי׳
והידוע בסוד זכ״ו! משפיע ומושפע היודע משפיע בחלצי מ ק ג ה וגזווצס ממיימד כמ הזכר וכמ הנקגה
ומנהיג הידוע מושפע ומתנהג ומה שהי׳ עני! זה אחדות ונמממי׳ זג״ז רוצאי׳ מסמרי מציאו׳ וזרעם הדק הנעלם
גמורה בא״ס וכתר נמצאו ג׳ בחכמה ובי׳ שבכתר ויתפשטו ונקשרים ומוליד׳ ו״ק !גרי׳ ונקטמ נמממין יחד זג״ז
עוד בחכמה ובי׳ ממש ועדיי! הס באחדות גמור' שג״ר וזב״ז גגטן המליאה געמקי הגי׳ גסוד רמס שעליו כאומר
חשובות כא׳ לא יתייחס סוד זכ״ו! והידוע והדעת בהם קיש לי כל נ ט ר גני גמדי יש׳ פטר גל רמס ודאי
אלא
אילימה י י *״״
rB ואי ת ט
r 1י
ג y טעי
ספר
פז
רישא חיוורא שפי׳ לא יתייחס אליהם מפני שרחמי הנמר אלא לממ שרש אל מציאומ למטה משרש אל פרש והנה
אינם נכללות מהם הספי׳ התחתונות כדפי׳ אכל מסס הכמר נמצא בהשכל והשגמ א״ס עצמומו מעצמו אל
ישתלשל׳ למש׳ ויוכללו בסוד ה״י אמנס כסוד שיעור עצמו שאין השג׳ בו לזולמו והוא היודע הדעמ והידוע
קומה כל הספי׳ יחד ראוי להתייחם בחו׳ב בב׳ דרכים ומהשגת באמממ עצמוחו האצי׳ הכמר שבו יודע ודעמ
או מצד פהס כלולות מי׳ בכל הספי' שהם כלולות מי׳ וידוע והכמר בהשגח עצמו נפעל מכח מאציל מכח דעמ
ולזה יתייחס ג״כ בכל ספי׳ וספי׳ ולזה שיעור קומה ויודע וידוע שבו נחפשט והאצי׳ סוד חכמה ובי׳ שבו.
שלימה בחס׳ וכן בגבורה וכן בנצח ובהוד וביסוד וכ״ש ואלו מעמיק ממצא שסוד חו״ב זאח הנעלמו׳ נמצאומ
בת״ת ובמי אמנס אינה זו שיעור קומה שלימה שהיא מכח זכ״ון שבו ולזה אמרו במי׳ דלימ ברי׳ בלא רכד
בללומ בעלמא ולזה הדרך הספי׳ התחתונות יתייחסו וטקבא ויישם בסוד ירד ה״י וי״ו ה״י שהוא מילוי כל השמו׳
בשס ז׳ בניס ו׳ זכרים ואי נקבה אמנם הדרך נאות שהוא נמצא זכ״ון ואמרו גזרה זו דליח ברי׳ בלא דכר ונוקבא
מזה הוא היות האצי׳ מתבחן בד׳ בחי׳ הא׳ מושרש ולהיות הכתר בתיקוני׳ חכמה סמימ׳ ובי׳ שאר מי׳ הכמר
בחכמה א״ב ולזה מסמעף החכמה בכמה ענפיס וכמה עד דקנא עד תי׳ י״ג בחי׳ אחרונה אל הכתר משיג
בחי׳ ואותם הענפים עשו בה שיעור קומה והיא סור מעצמו אל עצמו דהיינו יחוד החלקים האלו והשכלתם
מי׳ הזכר הנ׳ מושרש בבי׳ ולזה תתבחן הבי׳ בכמ׳ בפרשם ער דבקומס במאצי׳ יצאו מהם ת״ת וממלכה
איבריס ובחי׳ וסוד כ׳ אלו הס מי׳!כרן הנז׳ בשיר והכח ־מזווג שהם יורע דעמ וידוע והדעמ הוא המייחד
השירים בסוד רעי׳׳ה ור״ע שסם ריעיס אהוביס שדבקוח׳ החרב דהיינו הדעח והידוע כדפי׳ ונמצאו מהם עוד
ממיר לא יפרד ולא יחייחס ליחודס פירוד מדוח כאשר הוייומ חחמונוח ואלו העניניס הס עמקי הקבלה ויוחר
נרמיב הביאור בע״ה .הנ׳ המ״מ והוא סוד בן (כד מהס כני הזהר כרצוא ושוב ומשכיל ממוצא דכר ותשכיל
כולל ו״ס והוא כולל גיד בענין שיערך האצי׳ בו מערכה בסוד האצי׳ במשלי הרכריס ומה עניינס שאין היחוד רק
ג׳ .הד׳ במי בה ובה ננויעמ כל הענפים ולכך ממקן השני עליונ׳ שישיג המסובב בסיבתו וקשר הדעת בידוע
בסוד מי׳ נוקבא ואלו הב׳ ספי׳ שהם ז׳ ספי׳ וביודע ולא יפדרו להיותם נמשלים בזט״ן אלא בת״מ
הס סוד חמן וכלמו המכונים בשיר השיריס שהם ומ׳ וברמוק בחו״ב ושם מחילמ צמימת ההנהג׳ הזאת
מחייחדיס ומחפרדיס והייני אומרו ואל אשה בנדח בבחי׳ זו הממחלק׳ למשפיע ומושפע ולכך הס אב ואס
טומאמה לא מקרב כאשר ימבאר ואלו הבי חי׳ זכרן לגן ובמ ויש להם שרש עמוק בסוד מכמה סחומ׳ וריקנא
נקע שלמה בשיר השירים ובאיררא ובכמם דוכמי לא דא״א ויומר מזה אסור לעלומ להמשיל ואס ר! לבך שוב
נקע הכי אלא כחד וא״א וחכמה ומ״מ סוד ז״א והמ׳ לאחור פן מכשל:
נקבה לכל ה!כר והענין שסם ב׳ בחי׳ הא׳ סוד הנהגמ פרלו יח הנה סוד שיעור קומי האצי׳ טלו הס
הכחר רחמים והס מחעלין ולכל הדרכים אין לנו מזה י״ס ובהס ממונח ההנהגה כולה ודאי
קושי שהרי הנהגח א״א נייחס אוחס בא״ס והב׳ הנהנמ ועס היומ שיש ברי׳ יציר׳ עשי׳ ואלו הס לבושים לאציל׳
הדינים ויחבחנו בב׳ בחי׳ הא׳ הנהנח נעלם הזכר והס וההעלם והמלבש האצי' מוך הדבריס וכיוצא כאשר
ט׳ ספי׳ בסוד מכמה ומכונה ודעח המשלים במקום ימבאר במקומו .אמנם שיעור קומה זו הוא סוד
הכחר וחג״מ נה״י והס עולס הזכר מפני שהוא משפיע ההנהגה כולה ולפי דרך זה ימצא סוד שיעור קומה זו
ואינו פועל וכמו שהזכר ימסור הנהגת הביס לאשה ואין סודו מה שנז׳ באידרא מענין א״א וז״א ונוק׳ כי
לאשה אלא מכח בעלה כך המ׳ היא הנק׳ לכל י״ס הנו׳ כאשר נחלק ונבחין סוד ההנהגה ובחי׳ וכחלק הספי׳
והיא המנהגח ובה סדיניס שהיא צורך ההנהגה המממונה לענין הסוד הזה אמנם הכמר א״א מחעלס ומסממר
נאשר נבאר בע״ה וזה דרך האידרא וס״ד בפ׳ האזיט . כדפי׳ ויוכללו הספי׳ מכל ההנהגה כולה והס י׳ בסוד
אמנס כאשד נבחין החכמה בה שרש הכל והבי׳ בה שרש הרעמ ענף הכחר וכאשר נבוא לייחס עוד שיעור קומה
הבל והמ״מ ממחקן לעצמו והמ׳ בה כלל הכל מעשה נל ספי׳ וספי׳ נאמר החגמה יש גה נל שיעור קומי
מי׳ ד׳ שהס כעין ד׳ אומיומ שבשם שסוד יהרה הוא והבי׳ יש גה נל שיעור קומה והמ״ח יש מ נל שיעור
אב אס בן במ אמנם ז״א ודי אומיומ סס ממש קומה והמ׳ יש כס כל שיעור קומה ולכך יחייחסו נשס
נאשר גמקנס על הדרך סזה יחבחט סספי׳ שיעוד קומה א״ב א״ס נ״ן ב״ח הנה הכינויס האלו יחייבו היוח נהס
בלמי שלימה והענין כי כמו שהנמר לא ניישם אומו נב״א ממונמ האיברים ושיעור הנהגמס והנה מא״א
התפשטות
אילימה r Bft,
י *״״ ״
B ו 51
מעץ ג עין תאי ןן^ף
התפשטו׳ יותר מראש מפני שאין נו גילוי הספ" אלא ג׳ פי׳ וחכמה וני׳ וו״ק עולס הזכר ואין אנו מכניסי!
ראשוטה נדפי׳ נך המנמה נשתנוא לתקן תי׳ לא יתוקנו כמה שיפתרשו הספ" כחכמי ונכי׳ אלא הכל כסוד
נו אלא עד שיעור מעט ני ו״ק לא יתפשטו נו המפשטו׳ ראש לממני וכן אי! אנו מכניסין עצמנו נמה שנכללו
גמורה עם מעמ שהיא נפמממ ללי׳נ נמינומ לנמ" היומס נ׳ ראשונות כסוד הדעת כחיית אלא הכל גוף ו״ק
ננללות לז״א נאשר ננאר אמנם ה נ " היקוניה נולליס ומשמה כתונס וזהו ז״א לערך הנמר א״א והמ' נוק׳
יוהד שהרי נ ה יהפסט האצי' יוהד ולזה ימנחן כרעיה דז״א שהעתיק המהג׳ נ ה הוא לפעול הדינים ע״י
מי׳ יומר ממוקניס ועכ״ז לא ירד עד רגליים ושוקיים וכל אשר לה נתן נ ד ה .הכי כתר לעצמו רחמיי ואמ״כ
וכן וכמ הס ממפשטים כעצם ולכך יכמן כהס כל המי׳ יתוקן החכמ' אכא ואח״נ תתקן הכי׳ אימא והס תי'
משלם ודוק כשיר השירים ומשכמ ודרוש נהס וממצא ממפפטיס יומר מהכתר ולכך יכללו יומר מראש ולא
יסתיים הגוף והמ״מ לעצמו יתוקן מכל וכל .אמנס כל חפץ:
p l f iי ט כאשר מכלול דנרינו המצא שהמו״נ פעמים הראש אינס ספי׳ נעצמן כו אלא הסמעפות ועטרה
שהם ראשים לז״א פעמיס הס שיעור שימעטרו אכא ואימא על ראשו והמ׳ נקכה אליו כין
קומה לעצמן .וראה מנין כ׳ אלו הס מערומי זו אמ זו הכי וכין הכי ועס היוה שהמ׳ נקנה לנ׳ כחי׳ או חו״כ
אס הס ראש האיך יהיו שיעור קומה שלימה ועוד אס או מ״מ והמכמ׳ והכי׳ כלולומ כה לא קשיא שפעמים
הס ו״ק גוף לכד האיך יעשו ראש ומאין כא להס הראש יאירו חו״כ ממש כמ״מ והכל כ מ׳ ופעמים מאיר הח״ת
אמנס מנין סוד זה הוא מה שתמצא מנואר נמש״קנש׳ כענפים אשר לו מן המכמ׳ והכי' הגי הספי׳ כולם
ו׳ שר״ש הצריך נניאור א״נ ואיים ני׳ן ונ״ת נשמת יתוקנו ונפרט ו׳ נניס וכולם משתמשים ונעשים שמוש
פטירתו ולא עשה כן נאידרא ועל הסוד הזה תלוי הענין נסור הנקנה והיינו שכולם להס שיעור קומה והמ׳ נה
ו מ ה כנר פי׳ שמו״נ עס היות שיתוקנו נתי׳ לא יתפשטו נמ" נגדי" לכל ספי׳ וספי׳ ושיעור קומה שנה ואל
עד הטף והרגלים לדרך שפי׳ ככמר שאין ארי׳ ממהקן היסוד נפרטומ ענין זה פעמים ממיימד המ׳ עם המ״מ
אלא עד סוד רישא ועמה נין שיהיו על ז״א ראש וגוף וכל הספי׳ נשיעור קומה עליונה נמי׳ ראשונה ונ׳
הס ר ק נין שיהיו לעצמן לעולס אינם אלא ראש ונשאר והיסוד אנר היימוד לנד ופעמים היסוד לעצמו מ" כל
עמה לנאר נ ׳ מלקיס הא׳ האץ הס נ ' ימד ראש ועמה הגוף ויש נחי׳ נו לשמש עמה והכל כסוד היו׳ כל א׳
כלולה מי׳ וזה מי׳ כל העמיס כולם : כל א׳ הי׳ לעצמו .הכ׳ ראש ז״אנמה יעשה ולזה מדע
ני מ ר נ הס כדפ" נהי׳ הכהר המכמה מוחא והכי׳ pכ כנר פי׳ כממד א׳ מנין המלכים אשר*1B
מלכו שהיא סוד השרשמ הספי׳ כמכמה נליס ואינרי גילגלסא ונודע שהמומ נדקו׳ פועל
נאינריס עמה ינמן נמשל העין או הנלי׳ או מראו׳ שככתר ונעצמו ו מ ה אומס השרשיס נמפשטו המפשטות
אשר נמיך הנלי ומיני הנלי נעצמו הנ" והראו׳ אשר אמר המפשטו׳ ומציאו׳ אמר מיציאו׳ עד מ י ע הנמצאו׳
נתוכו המנמ׳ הפועלמ נמוך הני׳ ונזה אי! דוחק ומה אל מקום גילויים וגילויים ומי׳ נהקן הנמר נני׳ שנו וכל
שימ" נ ׳ ראשי׳ לעצמן נאשר נמשו׳ ממסג׳ מנמ׳ לעצמי המי׳ שאנו אומרים מומא מנמה וניוצא היינו אומס הכמי׳
שמא מממלנש מוך מנלי׳ ומני׳ לעצממ שמס מנלי׳ שנני׳ שננתר נמנואר נ א מ נ ה כממד א ׳ .ועמה ממש
ואץ לממומ מאיך ימשנ וימוקן נמי׳ ממ שמא תוך נזה הוא סוד מרבי לו״ק והנמתס ונמציאו׳ החו״נ הס
מנלי׳ שמרי מנמר נשמי פנימי׳ לסם ומוא מממקן ננמי׳ המו״נ שננמר לי״ס והמפשטומ׳ וילמוד הענ־ן זה מזה
עצמו ונמו שמנסר נמי׳ מי׳ שרשי מספי׳ שנו נדפי׳ וילמור סמוס מן המפורש .מ ה התולדוה נ א נ הס
נך מי׳ אנא שרשי מספי׳ שנו ונן מ" אמא .אמנם יש המלכים אשר עלו נממשנה להנראומ שהס נננין ונעלמין
לדקדק מאך ישלימו מי׳ נן ונמ לעצמן זמ פי׳ שס דהיינו מרננס ומיממס כדפי׳ וכייט ממש מה שאנו
נ א ד ד א נשעמ פנףרמ ר״ש ואמר שסוד מדעמ מ א מיימסיס כאן אנא נמנמ׳ שהם המולדומ שהם שיעור
ניד׳ לספי׳ ר ק המושרשות נ מ ר נ וממאצל וממפשט קומי ז״א נעלמים ונסממיס נננין נמלצי האנ כדפי׳
למגל׳ למסמ למעשומ מספ" ונמי׳ הדעמ נוטל נל מה ו מ ה המי׳ יממילו לצמומ צמימס הספ״ נמנמה דסייט
שכמוך םאנ וממ שנמוך מאס נסת־ דאנא ואמא נטיל נאנא והמנמ׳ מהקן לעצמה מי׳ אמר הי׳ עד המפשטומ
נרא ו ט ׳ יתוקן ממש ננל מי׳ רישא מאנא ואמא נאשר סוד הנניס נמונה נעלמים עד הגיעם אל מקוס מסירמס
יתבאר ובומ יחוקן מענץ נת״מ ו מ ׳ .ולזה ימצאו נמי׳ אל הני׳ ונני׳ יגלה מציאוה׳ דהייט אימא שמא המורה
שיעור קומת המי׳ .נתי׳ מא׳ נתר לעצמו מ מ ד לשלמו התולדות שהאם היא המגלה התולדוה נסור עינורס נה
מודע
פח אילימה כא
״ £״כ6
י מעין ג עין רואי תטו ס^ף
הדעת מ ז ׳ ובמקוס היודע כתר יתפשט למעה הדעת כנודע שהאב אינו מנלה כלל כאות י׳ אין שוס נילוי
הקושר כ׳ וכולם נקודה א׳ וקשר א׳ ו מ ה יתאצל א׳ למלדות ומד׳ מערכות שנעריך האצי׳ כסוד יהו״ה לא
כחי׳ קשר נ׳ כאחדות א׳ כענין שאלו העניינים יחייבו נ׳ נתנלו כבי׳ כאשר נתנלו כה׳ כאשר נבאר כסוד עין ה׳
מ מ ו ח דהיינו החסד הנמור חכמתו שהוא תחלת הסוד וכאשר פי׳ כספ״רכש׳ שסבן די .והנה ממש מה שאמרנו
הקורס קודם תויית הסויות וכיח שאינס הס נמצאים ככתר הוא מה שנאמר כחכמה וכי׳ אלא שהכתר יתעלס
מחסדי׳ הנמוריס לכך היא חסד נמוד אמנס ידיעת לערך מציאו׳ שרשי הספי׳ וכאן יתעלס לערך הדינים כי
הדכריס אחר היותס היינו מנין ההויות והתפשטוח׳ ככחי׳ התי׳ ושרשייהספי׳ ככתר כך כחי׳ הספי׳ ופעולתם
ועליית מציאותם למעלה וענק זה מחייכ הרן שאס יהיו כדין ממש כחכמה וכי׳ כאשר אבאר ולזה הכל עולה
כדאיס יושפעו דתן להס הטוב ואש לאו ימנע מהם הטוכ לדרך א׳ ומציאות א׳ ומה שאנו מייחס״ סוד הפעולות
ההוא והדעת הוא קושר כ׳ עולה על נכיהן ויורד למט׳ והתי׳ כסוד אבא הוא כערך השרשיס ההם והם ככחי׳
מכ׳ ולכך ימצא ככחי׳ מה קורס לחכמי והיינו שהוא נילוייס בדין למטה בבי׳ סוד אלה המלכים וכערך
כחי׳ ענף היודע ממלא מקוש הכחר והיודע הוא הקושר השתרשס שם הס בניס בחלצי האב ובערך מציאות תי׳
החו״כ לכך הדעת אמצעי קושר כ׳ והוא מתפשט למטה החכמ׳ החכמ׳ דכורא מתתקן באיברים ואימא מולידה
מכ׳ מפני שהוא התפשטו׳ הנמצאו׳ למט׳ כדפי׳ ששורש התולדות והס התי׳ והס שרשי הספ" כדפי׳ והכל סוד
ו״ק שהכינה דנה ומכינה כהס אחר היותס מ א סוד שרשיס לת״ת וספי׳ וכמו שב" שבכתר תי׳ הכתר שרשים
הדעת ולכך אליו נ׳ מציאיותאלו והנה נ׳ אלו הס אחדות לי״ס כדפי׳ כך הס אלו התי׳ ועתה מה שאנו אומרים
א׳ כתחילת מציאותם והס חסד דין ורחמים נקשרים אבא ואימא ומה שאנו אומרים אלה המלכים והעלמן
כקשר א׳ כי הדעח יסוד רחמים כענין האומן המדחס ואח״כ קיומן בבי׳ ורישא דמלכא הכל ענין א׳ ומעתה
על מעשי ידיו ולכך כהתעלו׳ השרש למעלה ירחס כאומ׳ כל מה שנדרוש בעין ה׳ בסוד החכמ׳ היות בה י׳
ורחמיו על כל מעשיו והנה נ׳ אלו כהתחל׳ החכמ׳ במילואה דהיינו ו״ד שבתוך י׳ ועצם הי׳ בעצמה שיורה
מהכתר אינה מחלקת שלשתם לנ׳ אלא מאחדם .אמנס על התולדוח ובחי׳ החפשטוח׳ בה בעצמי מבחי׳ אל בחי׳
אח״כ תחפשט עוד החכמ׳ כחי׳ כ׳ ויבחנו כה נ׳ והס וכל מה שנדרוש באלה המלכים לקמן בעין שמש בע״ה.
נ׳ נקודו׳ ולכך אות י׳ כעצמה יורה על נ׳ והס י׳ וכל מה שאמרנו כאן שבחי׳ החכמ׳ ותי׳ בשיעור קומה
כנודע שסוד נ׳ קוים אלו שהס חכמה ותכונה ודעת הס הכל מנין א׳ ובערך הדין יחעלמו ויאמר מיחה וכל מה
י״ס והס נ׳ נקודוח והס נקודה א׳ וני בחי׳ אלו שנאמר בעין ה׳ בסוד אות ה׳ בצורתה ות" ומילואה
רמוזות כאות יו״ד היא נקודה א׳ השוואת נ׳ כחי׳ מ ז ׳ והתפשטות׳ ד״ו פרצופין בה המתפשט" ממנה וסוד
והס נ׳ מוקז למעלה עוקז למטה ניו כאמצעותא דמינו התפשטות בן ובת ועיבורס בה הכל סוד תי׳ רישא
התכחן החכמה והתכונה והדעת והס עשרה שהס שפי׳ דזעיר והכל סוד ת" נוקבא ממש והכל ענין א׳ ולכך
ועד כאן הכל אחדות נמורה תפלת צמיחתם .שוב הרחיב בחש״ק ש׳ ז׳ ר״ש בשעת פטירתו פי׳ שס בן ד׳
יתפשט החכמה התפשטוח עוד ויבחין כעצמה החכמה ואותיות" כאן לרמוז אל הסוד הזה והתי׳ לענייניו
והוא כלל כולם כדפי׳ והכי׳ והדעח והיינו כחי׳ יו״ד והשרשתם ומעתה אני בא לבאר ענייני החכמ׳ והבי׳
במילואה דהיינו י׳ חכמה ו׳ דעת ד׳ כי׳ והיינו שהורה בתמר זה להיות בו הייחס הזה שפעמים יחשבו מכלל
על נ׳ קוים והורה התפשטות׳ ולהיות שהחפשטו׳ הדעת א״א נ״ ר חשובוח כאחת ופעמים יחשבו לעצמן או״א
והכי׳ מחייב החזרת הדכריס ממטה למעלה לכך הורה ופעמים יחשבו רישא לז״א והס נ׳ בחי׳ לחכמי ולבי׳ .הא׳
סוד אות יו״ד י׳ וי׳ דהיינו יוד ממעלה למטה וסוד קשרס בכתר .הב׳ הס בעצמן .מ ׳ בחי׳ לו״ק ולזה עיקרם
ההתפשטו׳ ממעלה תמיד נקשר-כאור המתנוצז מהשמש אבאר כאן בתמר זה והשאר אבאר בעין שמש בע״ת במעין
תמיד דבוק כמקורו אמנם כהתס מדת האור הישר
שאחר זה וחלק נדול יתבאר בעין ה׳ שאח״כ:
ונתן פנייתו ממטה למעלה הפריד הנמצאות בסוד ויד
והורה על התפשטות׳ דהיינו י׳ ומה שהיה סתום וצלול
כבר פי׳ לעיל שהחכמ׳ ישתלשל מהכתר p"ffiכא
מבחי׳ ריק׳ מתי׳ י״נ ופי׳ שישתלשלו י
בנקודת י׳ שכה עוקץ עליק ותחתון ואמצעית נעשה
נקודה אחת כולה רחמיס .אמנם היא השרשת נ׳ עניינים
עתה בהתפשטו׳ ופתיחת החכמה כמלדותמינה ובמי׳
שהם חכמ׳ ותמנה ודעת דהיינו הדעת חכמ׳ שבכח
התפשטו׳ ההדו׳ והתקשרס ממטה למעלה י׳ וי׳ »דמ
החכמ׳ מנין והב" היא מבין דבר מ מ ך דבר הידוע שמוליד
שלימה
אילימד! ״ י*ב6 ו פ כ ,אפכ
מעץ ג עץ רואי תמ ס£ף
החכמה ובסוד הכי׳ הסתעפות התי' רהיי׳ השרשת שלימה קשר שלם משקל שלם כי עשרים גרה השקל וי׳
התחתונים ממש כדמותו היה ענין הכי׳ במציאות א״א הס מחצית השקל והס עולים ק' דהיינו יפ״י הס ק׳ כל
שהחכמה נעלמה וסוד הבינה הסתעפות התי׳ דהיינו א׳ כלולה מי׳ שזה גרס ההתפשטות וקשר הדברים
השרשת התחתונים ממש כדמותו הי׳ ענין הבינה למטה בשרשי מצד הבי׳ ממטה למעלה דהיינו דלת דלו עיני
שנאצלת מן החכמה ע״י מה שהושרש׳ שם מן הכתר למרום והיינו דלו ורוממו ההרות ונתקשרו בשרשם והדעת
כדפי׳ ונתפשט׳ מן החכמה אל מקומה ובהתפםט׳ ר^שרס ממעלה למטה וממטה למעלה ונשלם המשקל
ונתרוקנה מן החכמה הדלת הזה ופתח׳ פתח אל החכמ׳ ונקשר הקשר שלם והכלל יחד הס י' חסד ו׳ רחמים ד'
והנה בחי׳ אחרונה אל החכמה היא פתיחת׳ בבי׳ וצאת דין דהייט תחלת צמיחת החכמ׳ והתבונה והדעת בחכמה
הבי׳ אל האציל׳ המתגלה וסדר וענין האציל׳ פי׳ בעין עצמה לעצמן ובה י״ם שהם ג״ר י׳ שהם ג׳ נקודות
כל תמר ג׳ ושם הרחבתי׳ דרך כלל .אמנם עתה אנו ראשונות חכמה ותבונה ורעת נקשרו׳ ונאחדות ויתפשטו
בתי׳ החכמה והבי׳ והנה מ כ מ ה נתקן דרך העלם למט׳ ששה התפשטות שהם ו״ק והס כמו שהם ח׳ מלכים
יתייחסו ט עולמות ויאמר עליהם שנחרט לא לערך שפי׳ לעיל בסוד הכתר כך הס ח׳ בחכמה כי י׳ הוא א׳
מציאות׳ בעצמי שהרי הס מושרשי׳ ואחר שיוחסו תי׳ עס היות שהם ג׳ ששלשתס חשובות כא׳ ו׳ ששה ד׳ היא
בכתר שיוחסו תי׳ בחכמה אלא יוחסו בה תי׳ הדינים הבחי׳ אחרונה המלד האחרון דלת ושער לכל ונתן
מפני שאינה נחלקת לדינים וכל הספי׳ המתפשטות ממנה התפתחות כאשר נבאר כעין שמש והיי' התפשטות
ובה הס יחמיס ולכך נק׳ אב רחמן ודאי שהוא בעל מ ב מ ה בי׳ מדריגות והס נעלמות והיי' ג״כ מה שנאמר
רחמים ולכך לא נתקן ט תי׳ זעיר שהם תי׳ הריני׳ . המיס בתוכיות האכ שהרי ד׳ היא בי׳ והיא היא המי
אמנם תיקוני׳ ודאי יש ט ולכך מלת אב מחייב היות שהרי נקבה מן הנקבה והזכר מן הזכר לכך יתייחס אות
ט תי׳ כדפי׳ וכמו שאדהי׳ר חוה נולדה ממנו כך חכמה ד׳ לכי׳ ולמי ו׳ לדעת ולת״ת ו״ק והכל מכין א׳ ששרש
אדה״ד ודא־ ח״וה בי׳ אס כל חי נולדה ממנו וכמו שאדה״ר המציאות למטה מלמעלה והכל ענין א׳ ומציאות א׳
ד״ו פרצופי׳ נברא כך חכמה מהכתר ד״ו פרצופי׳ נאצל והיי׳ תחילת צמיחת הריני׳ מן האב ואינם מתקיימין
כדפי׳ ואח״כ נסרו הכתר לב׳ שמכח אור הכתר והשגח׳ מפני שהם מיוסדים בחסדי החכמה כדפי׳ והיי׳ התפשט׳
א״ס נאצל ונתפשט ספי׳ החכמה ונעשה לו נקבה להיותם י״ס הכלולות בחכמה והכל עולה לענין א׳ כאשר נבאר
זכו״ן ממש כדפי׳ בפ׳ הקודמים ובזה כמו שהכתר מתתקן כעין שמם :
כך החכמת מתתקנ׳ וכמו שתי׳ הכתר הס השרשת
התחתונים בו כך החכמה השרשת התחתונים בו וכמו שתי׳
החכמה סתומה ומתעלמת וכשהיא כב 1
פללו
נפתח׳ אינה אלא כמה שהם ח׳
הכתר אינם נגלים אלא נעלמים כך תיקוני החכמה אינם ספי׳ מושרשו׳ ומתפשטות ממנה וסודם הס ל״ב נתיבות
נגלים אלא נעלמים אמנם נדע באמיתות שמתתקן ולכך ואין מ כ מ ה הזאת החכמה המתפשט׳ ממש אלא מה
נייחס אותו כשם אב : שהיא נכללת בכי׳ ונעשי׳ חכמה דזעי׳ כאשר ית׳ .
הנה האב בו התולדות בהעלם ודקות pIB 2%חכמהאמנם הפתיח׳ אל החכמה הנז׳ בתוכה היא
וקשר אחדות וזה פשוט וכמו שהכתר שכבי׳ סוד כ׳ של בראשית .וכבר ידעת וקדם לך מכמה
כאשר יתגלו שי־שיו אל הספי׳ יהפכס לרחמים ויתקנו מקומות מהזוה׳ שאות ב׳ הוא בי׳ ב׳ ובתי׳ בחכמה
כמבואר לעיל בתמר בג״ד כך מ כ מ ׳ כשתתפש׳ ויגלה ימס כית ואות כ׳ נאמר בה בחוכמת׳ ונאמר בה סוד
שרשיה אל הספי׳ שהם מתפשטו׳ יבטל דינם .אמנם לא כראשית נקודה בהיכליה מוחא גו גולנלתא .אמנם
בתוקף ובחזקה כרחמי הכתר שלא ישתנה אפי׳ חלק החכמה הזאת שהיא עצם מ כ מ ה אין שלשה אלה המציאיות
מכמה .אמנם סגולתה שהיא קושרת י׳ בתכלית הקשר שכה נפתחים אלא כשהגיע מ כ מ ה אל סוד ד׳ שבה
ויאחדס והבנים הס מושרשים באב עד שלא יבחנו שהיא שער ודלת פתיחת׳ פתחה פתח והאצי׳ הבי׳
בהםתלשלו׳ ופירוד והבדל ומטעם בהגלות אור החכמה בענץ שיש לכי׳ שרש לחכמה ושרש למעלה משרש זה
ותי׳ אל הספי׳ מיד הס קשורות ומאוחדות ולזה חייט והייני בכתר ולא נתקנה הבי׳ הוי׳ ראשונה מהחכמה
הזיווג והייחוד אל הת״ת והמ׳ דהיינו הספי׳ המתפשטו׳ אלא היא נקודה מושרש׳ בסוד ריק׳ ו מ כ מ ה בכח הכתר
מצד החכמ׳ מפני שאור מ כ מ ׳ מגלה השרשיס שבה יצאה כלולה משרשה כדפי׳ ובכחו הוציא הבי׳ ונתפשט.
אליהם וזה ענין אמיתי מיוסד בספי׳ שע״י השרשי׳ ה ס והנןעס להיות הענין ממש במציאו׳ א״א שהחכמה נעלמת
מתהפכים מיר לשרש המתגלה וכיון שהחכמ׳היא אחדות וסוד הבי׳ שבה מבין רבד מתוך דבר התפשטות
הענפים
פט אילימה =1
״ :ה b
״ י ״
פ כ כ ג פ
״ פ
~י ת מ ג
°עין עין ייאי םפר
והיינו סוד ׳ו״ד שפי׳ דהיינו סוד י׳ נקודות העדן ו׳ הענפים נקשר סוד ו״ד כתוך נקודת מציאות׳ הס הס
תתפששו׳ הנסר כאומ׳ ונהר •וצא מעדן ומשם יפרד תיקוניה בהגלות אלו התי׳ אלו הספי׳ מיד סס מהקשרו׳
והיה לד׳ ראשיס היינו ד׳ והיינו סוד י׳ הנכלל כחכמת ומתאחדות .אמנם החכמה חינת כמדרגת הכתר לכשל
להראות *מנחי׳ תתפשטו׳ תזה כולו עד תמ׳ ולא שיהיה הדינים אבל יש כת כעין צפי שיעורה ומדתה ולזה כמו
ממש בה בסוד גילויה אלא נעלס תכלית העלם וכולל שהכתר נשמה לספי׳ כך החכמ׳ נשמת אליתס מנתגת
תחילה וסוף עד ד׳ היא המ׳ סוד האצילות : בתוכם כאשר ית׳ כע״ה ועתה כזה יובן מ״ש כס׳
פללו כה אחר שדרך כלל אין הכתר כלי לפעול הבהיר משל לכניס שתיו רחוקים מאכיחס וכו׳ ואמר
1
למטה פעולה נפעלת למטה ממש אלא שהאב יחזור על נולס והיינו סוד תתפשטו׳ בכל הספ׳׳
הוא סוד א״ס המתפשט הנשמ׳ אל תספי׳ כדפי׳ בעין כלת׳. והיא חייתם ונשמת׳ נאשר נתבאר בתי׳ שסוד החכמה
ורמזנו לעיל והספי׳ מושרשו׳ בו לא בעצם תשרש׳ בדפי׳ מתפשטת ומחי׳ כל הספ׳׳ ויתבאר בעין ה׳ ת׳ .ולזה
לעיל כתמר א׳ א״כ ימצא שתחילת מציאות הנמצאו׳ הס החכמ׳ היא ח״ הספ׳׳ וקיומן ותרי אלו הס כ׳ פעולות
מהחכמ׳ ולכך החכמה נק׳ יש דהיינו תחלת הישוב שעד אשר לחכמה כספי׳ הא׳ חיותס כתוכס הכ׳ כחי׳ זיווגס
כאן א״ין ואין לייחס הוויות דכר מה אמנם מהחכמה וקשרם יחד והכל מטעס א׳ בקרוב כי מטעם היות כו
ולמטה עש״׳ ההויות ולכך יאמר עליו מה רבו מעשיך תי׳ הם שרשיס לספי׳ יתפעלו הספי׳ משרשם כנודע
ד׳ כולס כחכמה עשית מלאה ה א ת קניניך .והעני( כי וכאשר יאירו הספי׳ מאותו השרש ׳תלחלחו כפי מציאות
הכלי להמצאת ההויות תיא החכמה היינו לערך היות השרש ויתקשרו מטעס זה ממש כאשר תם דחוקים ממנו
לתם גילוי וישות אמנס מקוס צכיעתס לתיות לסם גוונים יתפשט ח״ תחכמת ואורה אל הספי׳ והיא מתוכס
שהס סוד ההנהגות המשתנות מכמה שינויס לכן אדום כנשמה כתוך הנוף מנתגת סנסגתס וסוד זה תלוי כשם
ירוק שחור וכיוצא זה לא יצדק כהס אפי׳ כחכמה אלא ׳ו׳׳ד כ״א וא״ו ה״אשנק׳ נתי׳ שקיו דאילנא חיות הספ׳׳
דווקא נני׳ וסוד תענין פי׳ נפ׳ נראשית ש׳ ג׳ סי׳ א׳ כאשר ית׳ כעין ה׳ נע״ה :
כענין שהם ג׳ ולזה כאשר הספ״ נתעלם עליון יהיה הנה עתה לדרך זה תמצא שכמו שהאצי׳ המתפשט פכ״ד
תחלת מציאותם כנקודה עליונה : הס ד׳ כחי׳ שתס ד׳ מערכות שפי׳ כספ״ר
פדל! כן הנה הספ״ אינם עצס א׳ פשוט אמנס בש׳ שס כן ד׳ דהיינו סוד הספ" כאות יו״ד וסודה
הם שכליס כהס כמה עניניס ות" בדפי׳ י כאות ה׳ וסוד׳ כאות ו׳ וסודה כאות ה׳ תכל מכח
ולזה פ" כחש״ק כש׳ י״ד סי׳ א׳ כמה מרככות ועניניס החכמ׳ שהיא אנ לספי׳ מתחילת מציאות׳ ראשונ׳ אנ
שיש לד׳ ספ" שהס ד׳ אותיות שכשס א׳ ספי׳ החכמה להשרשת׳ כאות י׳ שכה יסוד כל הנמצאים יחד כדפי׳
יש נה ראשונה מציאות א׳ המתדפקת ומתאחד נכתר שנית גס אצילות׳ נני׳ ששם יתפשטו ג׳ קויס
סוד מרככ׳ הנק׳ מרככת תאגוז ויכונת נשס אגוז ויתמצאו חסד דין ורחמים כאשר ית׳ ג״כ מכחו
לתראות על העלמה והסתרה ־כאגוז הזתתסתוס מכל צד עד אצילות׳ נמקומס כשש קצוות ששם עצס ההנהגה
ואי אפשר להוציא מתוכה כלל כך נח" זו נעלמת מאד כחסד דין ורחמיס ממנו סוד שתילתס כמ׳ שהיא הנהגה
עוד יורה על דיכוי השומרים המקיפים לה מכל צד כך המיוחד׳ להנהיג סתחתוניס ממנו ולז׳ הס צומחים ממנו
יש לכח" זו כמה מעלימין שהרי כח״ א׳ להנהגה ג׳ קויס דהיינו י׳ ג׳ עוקצין ויתפשטו ג׳ ווין כאות ה׳
מחכמה היא זאת .עוד יורת כמו שהאגוז מתנחן לכמה ותם נוכעין משס והיינו ג׳ נקודות כאות י׳ ראשי׳ לג׳
נחי׳ כעצמת מתוכת אל תוכה והנראה ממנת נקודה א׳ ווין שנאות ה׳ כזה ה ויתפשטו שלשחס נחג׳׳ת נת״י
כך החכמת ננחי׳ זו אינה מושגת אלא נחי׳ א׳ והיא דהיינו ו׳ ששת ג׳ וג׳ ראשי׳ וג׳ אנות וסופם נ׳ נניס
בתוכיות׳ כמה כחי׳ .עוד יורה כמו שהאגוז הזה תם סוד ואחריתס כאות ה׳ היא המ׳ ג׳ קוים בית קיבול לשלשתם
ד׳ מוחין לד׳ סטרי׳ ונקודה למעלה ונקודת למעת חס וכן פי׳ נש׳ ז׳ סי׳ ד׳ והנה המציאו׳ תזת אשר לספי׳
סוד ו׳ כך המציאות הזה סס ו׳ ספי׳ תחלת השתרש׳ מן החכמ׳ הוא סוד כחי׳ תתפשטו׳ התנהג׳ כדפי׳ ולזה
כחכמה הס חגת״ס לד׳ סטר״ ונקודה עליונה ננצח הכל הוא מושרש שם .והנה ההשתרשו׳ היא כסודהחכמ׳
ונקודה תחתונה נתור וסוד תור ונצח סס סוד תת״ח ו׳ שהיא נשמ׳ לספי׳ מנהגת נאות ת׳ ואות ו׳ ואות ת׳
הקושר ממעלה למטה ועושה הדינים והתחת וענין זה ולכך יתייחס לה שס ׳הו״ה מלא ושלם נסור היות נה
אנאר נמקומו נעין תפוח כע״ת .כענין שסוד האגוז המערכות האלו כדפי׳ והיינו סוד היותו נק׳ אנ דהיינו
סס כ׳ סינןרין סתומים נעלמים נכללים כנקודה א׳ כדפי׳ תחילתו מי׳ של אלן* ויתפשט עד י״ב דהיינו בית קיבול
וזה *אולי צ״ל מתחי׳
אילימה yyb בו
״ י 6
יי ״
1 0 ד י א י
1 ג ׳גי
1 מ׳גי
ספר
כשוד מרבבה ב׳ ואין מציאותי נמצא אלא בהארת הכתר וזה מחילת בחי׳ החכמה מהכתר .עוד יש בחי׳ שממנו
משרש מ כ מ ה שבו שהוא שרש תכמ׳ ותכונ׳ ודעת שבתי׳ הוא העצמו׳ המתלבש נשמה להנהיג בתוך המציאות הזה
"׳ג ותאיר כסוד האגוז הנו׳ דהיינו סוד ׳״ג קשרים הנהג׳ א׳ בחכמה שהיא סתומ׳ ונעלמה והיינו סוד
עצס היו״ד מיד מהארת הכתר כימי׳ אגוז תתנוצץ ותאיר המחשבה החושבת ראשונה בהנהגה וזה תחילת צמיחת
המרכבה הזאת השנית כענין שסוד אגוז נעלס תכלית החכמה מן הכתר ולכך כל מה שנכלל בכתר נכלל בחכמה
העלס מפני היותו סוד כחי׳ דבקות החכמה ככתר זו המתאצלות ממנו והנה מפני זה תתעלס ומסתר מכל
והמרכבה הכי תאיר ותתנוצץ ממנת ולא נעלמת כמוה הנהגת והיא אמצע" לתת להנהגת הכתר מציאו׳ למטה
והוא מהארת הכתר באגוז מהתפשטו׳ סוד קו המרה שהרי הכתר נעלס תכלית העלס ואין לתפתונ-ס כניסה
בוצינא דקררינותא מהכתר ולתת מדה למדות כדפי׳ בעין אלץ כלל .אמנס יוכללו הספ׳׳ התחתונות בחכמה
כל תמר ב׳ הנה יתפשט לאגוז בעלת ג׳ קשרים קוץ בבחי׳ וו ומכאן יהיה להם כח לקבל שפע הכתר להנהיג
למעלה גיו באמצע קוץ למטה .והנה למטת מג׳ קשרי׳ למטה והיא הנומנת מיצוע בין תי׳ תכתר לספ"
יתכוצצו ג׳ ניצוצות הארות תתפשטו׳ ותתנוצצות סוד קו התחתונות .אמנס היא מצד עצמה דקה תכלית דקות
תמדה דרך ג' קשריס למטת ואחר שימדוד קו תמדה ג׳ עד שאין שוס בחי׳ כספ" יכולה לסבול הנהנה דקות
קשריס יתפשט למדי׳ עוד למטה מכל קשר וקשר בענין הכתר אלא בח" זו ולכך זו היא עדן בחי׳ אגוז להתעדן
שמקיבוץ ג׳ תתפשטות מני קשריס יעשה סוד תמרכבת הספ•' מהכתר כי מזה ולמעלה אין להס השגה כדפי׳
תזאת תשנית והיא נמדדת מסוד קו המדת תמתפשט׳ והנה האגוז הזה היא סוד בחי׳ ממוצע׳ שתחלת החכמה
מתכתר כדפי׳ ולכך כל ניצוץ ׳תנוצץ לנ׳ ניצוצות שתס ג׳ היא נקודה לרוב העלמה מהכתר ותתפשט ותתרחב בסוד
ספירות ׳מיניות שהס ד׳ הא׳ המכמ׳ ניצוץ מתפשט׳ האגוז ותתרחב ותחזור ותעלים ותסתוס הכל בסוד נקודה
מהקש׳ תא׳ השלשת סס חסד נצח ת״ת בסדר תזת החכמ׳ והס ג׳ בחי׳ כעין האלף וכעין אות ״ עוקץ למעלה
למט׳ ממנה בימין חסד ולמטה ממנה בימין נצח והת״ת עוקץ למטה וגיו באמציעת׳ וכן א׳ ״ למעלה ״ למטה
לצד המזרח משוך לאמצע שהוא מתקרב אל הב" כנודע ו׳ באמצע היינו סוד אגוז שהיא תחילתה בנקודה וסופה
r - , והיינו כצורה הזאת הגשמי׳ בנקודה ומעלמ׳ וסותמת הכל והיינו להשריש הספ״
מ י י י י
0־ ־תפארת ^ ^ בעצמות׳ וההנהגה והרי הוא סוד השרש׳׳ בחכמי שכך
ח כ מ ה י כ ע נ י ן
ג׳ בח" אלו בה בנקודה העליונה דבקות החכמה בכתר
דהיינו ניציז א׳ וממנו חסד
מתפשט״ ג' אחריס כללס ד׳ מ י ו באמצע התרחבות החכמ' ופתיחת׳ בעצמי הנקידה
הס ד׳ ספי׳ ואלו הס מכח״ נצח למטה סתימת והתקבצות הכל יחד וו״ק אלו בעצמות׳
החכמ׳ המתקרב אל הכתר ולכך מתפשטים ונמדדיס מהס ובהס ומתבחניס בג׳ בח״
יש קדימה לכהי׳ זו על בחי׳ הקשר הב׳ המתנוצץ לצד מעצמס אל עצמס בבח" שונו׳ והס סוד חכמה ותבונה
שמאל ולא ממש שמאל ודין שעדיין אין דין ואין שמאל ודעת ג׳ קשרים .הקשר הא׳ חכמה בכתר .הקשר הב׳
אלא מפני שהוא בחי׳ הב" י והוא ג״כ מתנוצץ מתוך התבוני הכולל׳ בעצמי ו״ק כדפי׳ הוא האגוז .הקשר
הקשר ניצוץ א׳ ואותו ניצוץ מתנוצץ לג׳ ניצוצות דהיינו הג׳ הדעת הסות׳ ומחתי' הכל בעוקץ התחתון כדפי׳.
הניצוץ הא׳ היא הבי׳ וג׳ ניציצית המתנוצצת ממנה הס והמדממת האגוז הייני סוד התבונה המתפשטת בו״ק
גבורה הוד יסוד וסידרס כזה הבי׳ ותחתיה כשמאל בעמן שסוד האגוז הוא בח״ ׳ו״ד סתומה היא האוספת
הגבורה ותחתיה ההוד ואח״כ היסוד משוך מעט לימין ו״ק בה ג׳ קשריס דהיינו ג׳ ׳ודין בירד א׳ דהיינו שכל
למט׳ מהת״ת מערבי נוכח המזרחי כזה בצורה גשמי׳ עד״מ קשר יכלול סוד י׳ בדפ״ בעין כל'תמר ד׳ פ׳ י״ז והס
והס •מהקשר האמצעי בי׳ בדפ״ ג׳ קשריס ג׳ נקודות מתבחנות בסוד החכמה'והס סוד ג׳
ואחר שב׳ קשריס אלו יתנוצצו בסוד °בינה שרשיס מתפשט׳׳ מת" י״ג שהיא בחי׳ אחרונה שבכתר:
[ גיורה קו המרה המודדת המרכבה הזאת עוד תתפשט החכמ׳ התפשטות שני כן פרה
1
ונתנה מדות למדות ונשלמה המרכב׳ ן מתפשט ממציאות זה הא׳ שהא׳ הוא
סור החנמ׳ בג׳ נקודות דהיינו מ כ מ ׳ והתבוני והרעת
שהם 0׳ בריבועהכזת ־ הוד ס שהס ג׳ קשריס ג׳ נקודות נרפ" .אמנס המרכבה
* * * ספירות ;שוד הואת מרכבת האגו! היא העלם מ נ מ ׳ וסתימת׳ וכאשר
חכמה , ,״ מרבעות תאיר הכתר בה יתן עוד התפשטות לה להתלבש עוד
ההנהגה
• • * משלימוח
סדי
כח כז 6 6 /מ יא נ
אילימד! מעיז עין י י י י י ״ ״ ספר
וממעל׳ למטה מפני שהדעת יש נה הסגולה הואת שהוא סדר ההנהגה חכמ׳ תפארת ני׳ כל המזרח חכמה חסד
למט׳ ומציאותו ענף הכתר מלמעל׳ ולכך נסור ה מ ד ע ׳ נצח כל הדרוס בי׳ הוד כל המערנ וכללס ח׳ ספי׳
הזאת הוא עושה בחי׳ תחתונה ונפי׳ נקודה אמצעי׳ חכמ׳ כי׳ תפארת חסד גכורה נצח הוד יסוד עמדה
הקושר הכל כעיקר הכל ונו נעצמו שהוא נקודה אמ>ע״ המרכבה ונשלמי׳ התנוצץ הקשר הנ׳ שהוא סוד הדעת
,
משתרשי׳ ח׳ אלו המתפשט ׳ והס כסוד הנקודה העולה והתנוצז נקודה אמצעי׳ הקושר הכל יחד ממטה למעלה
למעל׳ מהכל אין מקורו׳ ושרש לנולס ונאמצע יונקים וממעל׳ למטה ונעשה נקודת המנהגת ככל הניצוצות
כולם ממנה ולמנוי נכללים כולס בה והיינו סוד מדת הוא ניצת המ׳ התשיעי׳ הנקשר׳ עד הכתר אנ״י
המ׳ שהי׳ עולה על כל הספי׳ ונקשרת עד א״ס ונעשי׳ אי׳ין והיינו המשלמת ט׳ נקודות ועמדה המרכבה
שרש לבל הספי׳ ובאמצע נקשרת עם כולם ונובע׳ על סוד הצורה השלימה כזה כצורה הגשמי׳
לכולם ולמט׳ נכללת מכולם ועתה הס ח׳ והס ט׳ הס בינה וכהמצא ענין זה תמצא ת״ת חבמה
ח׳ הנקוד׳ כעצמן מצד החכמ׳ והתכונה והנקודה האמצעי׳ מציאות כל תמצית » « ,
מתעלמת והס ט׳ כאשר הנקוד׳ האמצעי׳ משלמת וננקוד׳ הנדרש כי סוד החכמ׳ .
עצמה משתרשי׳ ח׳ ואז הס ט׳ וח׳ כדפי׳ והמרכבה גבורה נקוד׳ אחת נקשרת בכתר מ׳ * חסד
הזאת היא עדיין כאין סוף ואין שס ועכ״ז הס נרמז ט׳ ונקשרת מי׳ ועולה * *
נקודות כתורה כזה פתח חולם ת״ת צר״י נינה סגול מתמצאות בג׳ קשרים * * * נ צ ח
חסד שנא גנורה חירק נצח שרק הוד שורק יסוד אחר התפשט דהיינו ה ו
י י ם ו
י
והנקוד׳ האמצעי׳ היא קמן הקומצת הכל כנגד הא״ין הנקודה וסוד ג׳ נקודות
כדפי׳ ולכך יתנחנו אלו הט׳ לד׳ רוחות הס סור ד׳ ותטנה ודעת דהיינו הראות נה סוד חכמ׳
הנהיות דהיינו אל החכמ׳ ב׳ מהגות ואל הנינה נ׳ ואז יתמצא נה סוד מרכנה האגוז ואח״כ יתנוצצו נ׳
ואל הנצח כ׳ הנהגות ואל ההוד כ׳ הנהנות ניצוצות מג׳ קשריס הס ג׳ נקודות נגוף יו״ד ואח״נ
הנהגו׳ ולכך הס ד׳ וויות כי׳ היא משמשת כעין הת״ת יתטצצו ג׳ ניצוצות וט׳ נקודות ספי׳ ולכך יו״ד יהי׳ נה
למזרח וכעין הגנוד׳ לצפון דהיינו דין ורחמי׳ והחכמ׳ נ׳ נחי׳ הא׳ נקוד׳• הכ׳ כוללת ג׳ נקודות קוז למעלה
היא משמשת כעין החסד לדרוס וכעין הת״ת למזרח קון למטה גיו נאמצע הנ׳ כוללת י׳ דהיינו ט׳ ספירות
דהיינו חסד ורחמים והנצח היא משמשת לדרוס ולמערנ הס ט׳ ניצוצות וסוד הנקודה כעין כתר שבחכמי המתפשט
דהיינו חסד ועירוב ההמזנה וההשפעה יחד דהייט לנ׳ להתפשט כתשע מחכמי עד המל׳ ובחי׳ הנקודה
מערב והס ג״כ שלוחי׳ נה״י מערביים והמ׳ היא המערב הזאת העליונ׳ שהיא כתר הנובע נ׳ נקודות ג׳ קשרים
ואלו עליה ותחתיה במרת׳ מכינ׳׳ לה ולפיכך הנצח חסד לט׳ ספי׳ כדפי׳ היא נובעת ט׳ מקורו׳ לט׳ ספי׳ שבה
ימיני דרומי ומערבי ביסוד וההוד שמאלי צפוני בגבורה כדי שיה" הט׳ שבמרכבה זאת השנית מופרשו׳ בזאת
ומערבי ביסוד וד׳ מדות ראשוני לד׳ הנהגות שהס מזרח הנקודה הא׳ בתר שבחכמי 1A׳ ספי׳ המתפשטו׳ כה
רחמי׳ ת״ת דרוס חסד גדולה צפון דין גבורה מערב והנקוד׳ האמצעי׳ שהיא סוד הרע׳ עוקץ תחתון מתהלך
כלל הכל מיעוט האור יסוד ולכך התחילה המרכבה הזאת בכל הספ" ונקשר למעל׳ על האי״ן ויורד עד א״ני
להתרגע והיא סוד רבוע ח׳ ספי׳ אלו בסוד החכמ׳ כמו ובאמצעות׳ נובע עצם הנקוד׳ מקורו׳ לכל הספ" הט׳
שציירט נצורה הגשמי׳ ואלו הס ט׳ עס הנקודו׳ האמצעי׳ הנז׳ כמצוייר נצורה הגשמי׳ שציירתי נענין שסדר המציאו׳
המנהג׳ הכל ומשלמי הבל הט׳ אין להם שס אלא p׳ ראשונה נקודה כ׳ ג׳ שבכפי׳ זו מרככות האגוז ני" נ׳
נקודות שאס היות שאנו מכניס הנהגות אלו הנקודו׳ ניצוצות מג׳ קשרים ד׳ ט׳ ניצוצות מנ׳ קשרים דהיינו
הם שרשים נעלמים נסתרים נראים כהתפשטות למטה נ׳ ניצוצות משלימות לט׳ כדפי׳ והכל אחדות גמור׳
מהפכמ׳ אל האותיות שנני׳ ונני׳ נראה הנהגת׳ ולנל
אינה נשס שהשם הוא קינון אותיות מנכיל ומגדיר בתוכיות עצם החכמה :
המציאות המוננל ומנונה נשס הרינוע ההוא וסוד הריטע כ׳ כחי׳ אלו שפ" שהם ט׳ והס ח׳ הס
1
פרלן PD
הזה וההנהגה הזאת היא םנסג׳ נעלמת סתומ׳ שאפי׳ מתעלות אלו על אלו שהרי בחי׳
מרע״ה לא השיגה ועל סוד הנהג׳ זאת היתה שאלתו הט׳ הס נכללו׳ הנקוד׳ האמצע״ אינה עמהם.
הראני נא את בטלן והשיבו לא תוכל להעלם המושג אמנם מאותה הנקודה החמצע" טנעיס ח׳ מקורו׳ והוא
ועמקו סוד אי״ן אנ״י נסור הדעת הקושר ממטי למעלה
אילימה are ו פ״בח מעין ג עץ רואי תמר ס^ף
מעצ׳ הדעת המושג ונתגלה לו ועתה סור נ׳ כחי׳ אגו ועמקו ואלו סס מחשבות נפשיו׳ מתפשטות לספי׳ להנהיגם
שפ׳ כפ׳ הקודמי׳ הוא סוד כבוד ודרכים וט׳ ספי׳ נשמו׳ לפעולה מהחכמ׳ המאירה לכל הספי׳ ואלו יתבחנו
שהם ט׳ נקודו׳ הס סוד הכבוד ממש נתחי החכמ׳ כעצמ׳ עוד לי״כ ויי״ג ע״ד שהם ח׳ וט׳ והענין ששמנה הס י״נ
תעומדת כעצמה נובעת סוד ההנהגה אל הספי׳ והנה כחי׳ כדפי׳ שבעלות הוויות משמשות כ׳ הנהגות דהיינו כי׳
אגוז מעולם לא עלה בדעת ארס להשיגה כלל ולכך לא שאל חכמ׳ הוד ונצח הס ח׳ והם ד׳ עולו׳ י״נ והיינו הוד
עליה מרע״ה כלל ועיקר וכחי׳ המיכבה השנית הזאת מרככת מתפשט׳ למטה מהחי והט׳ ועוד יתפשטו ויהיו
ט׳ נקודות ט׳ ספי׳ שאל וודאי לא הראה לו כאומר הי״נ ע״כ ו׳ ז׳ לכל א׳ הס עולו׳ ע״כ כל אלו הס סוד
לא תוכל לראות .חמנס כאשר תתפשט סור החכמ׳ הנהגות לספי׳ כסוד התנוצצות המרכבה הזאת לספי׳ ודרך
ויהי׳ סוד ט׳ נקודות נשמות לט׳ ספי׳ דתיי׳ כחי׳ דרכי כלל הם כחי׳ אלו ממט׳ למעלה .הא׳ כחי׳ ע״כ והיא
החכמ׳ והנהגת׳ כספי׳ וסיינ׳ סוד י״נ המתפלגים כחי׳ גמר התפשטות׳ .הב׳ כחי׳ י״נ והיא שרש לכחי׳
ונחלקים לע״כ כסוד ו׳ ו׳יק לכל א׳ וא׳ מהי״כ אלו ע״ב ועס הנקוד׳ האמצעי׳ הס י״ג הג׳ בחי׳ ט׳ והיא
הס דרכיס ובלי ספק הם בסוד ל״ב נתיבות החכמה שרם לנחי׳ י ״ נ .הד׳ בחי׳ ח׳ והיא שרש לבחי׳ ט׳ כדפי׳
נשמות לצ״ב אלהיס בבי׳ שמסור נתיבות נעשו דרכיס זה הה׳ היא נחי׳ ג׳ ניצוצות מג׳ קשריס .הו׳ ג׳ קשרים
שאלות מרע״ה סאפשר שנתן לו או לא נתן לו ונחלקו שבהס סוד האגוז .הו׳ בחי׳ אחדות הכל נקודה א׳
כדפי׳ והארכתי נזה שהיא פתח לדעת ג׳ בחי׳ אל החכמ׳ כדפי׳ כפ׳ הקודמי׳ והיינו קשר הכל ככתר וא״ס כדפי׳
הא׳ העלמ׳ שהיא האגוז שלא שאל עליה מרע״ה . ע״כ בחש״ק שער י״ד סי׳ ב׳:
הב׳ בחי׳ הט׳ שתס ח׳ ששאלו ובוודאי לא נתן לו .הג׳ כ ט ב׳ שאלות של מ מ ד ה הא׳ הראני נא פלל
מה שמתפשט דתיינ׳ בחי׳ י״נ י״ג ע״ב ששאל ואפשר את כבודך .הב׳ הודיעני נא את דרכיך
שנתן לו .וענין ההנהגה אל תעלה בדעתך שענינת א״ס ונחלקו אס לא הראה לו הכבוד אבל הודיע לו הדרכים
מתלבש בספי׳ ויוצא הפעולה ממנה אליהס ממש כנשמה אס לא הראה לו ולא הודיע לו ותענין הזה תלוי בידיעה
בתוך הצוף נשמה שביד פועל ניר ונשמה שכפה פועל ב׳ בחי׳ אל החכמה והענין שהחכמה נשמה אל הספי׳
בפה ואפי׳ כאן א״ס פועל בחסד ומתלבש בחסד א״ס וכה יעלה מחשכת להתפשט הפעול׳ כספי׳ ולכך כמו
מתלבש בנצח פועל כנצח שזה טעות גמור׳ שהרי ילמוד שהאדם יש בו במחשבה ב׳ כחו׳ הא׳ יחשוב במחשבתו.
הנמשל מן המשל והתמונה הרוחני׳ מן התמונה הגשמי׳ הב׳ תתפשט אותה מחשבת ותפעול באיברים כך סוד
לא יפעול נשמ׳ היד ביד אלא ע״י שיעלה במחשב׳ דתיי׳ החכמה אל הספי׳ .הא׳ מה שישפיע הנהגת׳ בתוכיות
המוח ושס משמי ככל־ המוח ידמו ויחשבו להתנענע יד מ כ מ ה .הב׳ מה שתתפשט החכמה כספי׳ ותנהיג בהם
משמ׳ שביד ואף כאן פעולותיו לא יהי׳ אלא שתחלה כנשמה אל הגוף .והנה מציאות החכמה כעצמ׳ יק׳
יעלה כסוד המחשב׳ כשתוף הא״ס כה ושס יעלו הפעולות הנבול• ועלית נאמר הראיני נא את כבודך וזה שאל
בתוכיות החכמה דמי׳ סוד המרכנות הנז׳ נשמת נתוך להשיג החכמה כעצמ׳ וזה ודאי לא ניתן לו אלא נאמר לא
המוח דהייט התלבשות ט׳ נהוריס נקודים תיקוני׳ שהס תוכל לראות את פני שהפנים האלו נעלנעס כלתי מושגים
כא״ס כסוד הארת הכתר למטת מאירים כתוך ט׳ שבמרכבה והתפשטות החכמה דהיינו הנשמה לאיכרים דתיי׳ מה
הנז׳ דהיינ׳ סוד המחשבה העליונה ממש כנמשל כאמרך שהחכמה נשמת כתוך הספי׳ הס דרכי החכמת והנהגת׳
מחשכת הארס הוא שיתוף נשמתו כמחו יעלת שס למטת ומינו תודיעני נא את דרכיך וכזה נחלקו התנאים
המחשבת תזאת ויתפשט משם המחשבת אל הספי׳ כסוד יש מי שאומר שגס כחי׳ זו נעלמה ואינה מושגת וגס על
שיתוף הנשמה אל הספ* והוא ממש דומה אל המשל שאלה זו נאמר לא תוכל לראות את פני שתס פני
יחשוב להניע רגל זה כמחשבתו ויתפשט המחשבה ויניע החכמה כספי׳ ויש מי שאומר שאין כחי׳ זו נעלמה
תרגל יחשוב לפתוח עין ויתפשט המחשבה ויפתח עין נמצא כ״כ והשיגו מרע״ה ונתן לו המבוקש ותנת טעם תעלס
שבסוד מחשכה ממש ימ׳ מקור נובע לכמה איכרים שאלת מרע״ה הוא שהוא כסוד הדע׳ והדעת היא למטה
שיהיה נובע ממחשבה ליד וממחשבה לרגל וממחשבה מתחכמת ואין נבואתו מתעלית כ״כ .ועתה תלוי עיקר
לעין וכענין זה ממש למעלה בשרשי המהנה כחכמה המחלוקת הזה אס נאמר שהמתפשט למטה מהדעת
יעלו כל הפעולו׳ רש שם שרשי׳ לכל הספי׳ ולזה יאמר כיון שהוא מהחכמה הוא נשמה נעלמה ולא השינה .
המחשבת וידוע תדרך לאותה הספי׳ ולאותו צר ועכ״ז או נאמר שאחר שהיא מתפשט למטה הרי היא עלית
הכל
צא אילימה י ׳=
y B a c
מעין ג עין רואי תטר ££ף
כחי׳ שכחכמה כיצר הכינה משנ׳ כעצמה השיה שלימה הכל בשיתוןי א״ס בעניו שיתפשט אל הספ" מחשבת
ונסיכת׳ שהיא חכמה השני קצתית לא שלימה וככתר חכמה רצון כתר וא״ס מתלבש בתוכס בענין שני ראשי
כמעט כלל .אמנס כהכנס היינה בתוכיות החכמה ההנהגה הנז״ל נמצא" בכל פעולה ופעולה דהיינו
כמציאות שרשה הקורס שהוא כתוך עצס החכמ׳ א! ישע א״ס בתוך הכתר וכתר בתוך החכמה בתוך כל ספי'וספ"
תכינה השג׳ שוה אל השנת החכמה ככתר כענק שיש־נ לפעול הפעולות וכאשר ימשך המחשבת לספ" ויפעול
ככתר ובתי׳ הנעלמי׳ קתכ או שוה אל השגת תחכמה ענין זה הש הדרכים הנעלמים ממרע״ה שלא ידע היאך
מפני שהכינה שבכתר והחכמ׳ כבי נאצלה והכיני מתאצלת יעלה במחשבה ויושפע ואחר שראה כלא היה יודע דרכי
מהכתר תוך פנימיות החכמה נמצאת כצד מה הכינה התפשטות המחשבה והרצו! ובעל הרצון רצה לעמוד על
למעל׳ מחכמה וע׳׳׳ כך תכנס הכינה אל תוך החכמה שרשי הדרכים דהיינ׳ המחשבה שהרצון שוכן בה ולא שאל
להשיג ככתר ע״י מציאות׳ אשר שס השג׳ פרטי׳ כת" על הרצון ובעל הרצון שזה נמנע .אמנם המחשבת
הכתר והיינו כהיות נקשר מציאות זה אשר לה כחכמת להשיג מתוכה הדרכים המתפשטים ממנה רצה להשיג
עס מציאות׳ אשר לה העליון כתוך הכתר ואז תשיג סוד והעני! שהחכמה מחשבה ותעלה בדעתך שאדם ירצה
ת" הכתר שהס מתעלים כסוד אור צ׳׳ח אור מצוחצח לחשוב באיזה צורך מצרכיו מן הציור הגשמי ההוא משמי
אור קדמון דהיינו נ׳ כחי׳ זו לפניס מזו ואלו לא חיו אלא בכלי הגשמי׳ ויהי׳ כח הזוכר אומר לכח המחשב׳
מציאיו׳ אלו אשר לנינה כחכמה וככתר מעולס לא תוכל הרי יפ לנו בית פ׳ אתה יעל המחשבה תחשוב מה
הנינה להשיג סתרי תי׳ הכתר לרוב העלמן ולומר שאינה צורכי הבית או מה נעשה בו ויהיה כח הזוכר בשיתוף
משגת ככתר אי אפשר מפני שהיא היא ת" הכתר למעל׳ הנשמ׳ דהיינו כלי ונשמ׳ שבו מזכיר לכת העיוני בכח
כדפי׳ לעיל ולזה הכתר האציל הכינה כתוך החכמ׳ וזהו הנשמ׳ שבו צורכי הנמצאים דהיינו הבית והרי זה ממש
סוד כראשית ירצת כתוך הראשי׳ ברא הבורא הנעלס סוד המחשבה העליונה שיעשה המחשבה דהיינו המוח
כתר שאינו נז׳ כשם תכינת שהיא אל״קיס ותרי אלו כ׳ דהיינו סוד י׳ חכמה בסוד המרכבות הנז׳ שהס פרשי
מציאיות אשר לבינה הא׳ ככתר ותכ׳ כחכמי ועכ״ז לא הספ" המתפשטות דהיינו ציור־ הנמצאות שנכח הזוכר
נז׳ מציאותה כתוך הכתר אלא סהס שהכתר האצי׳ הכיני ואין עליית׳ מעצמי אלא בסוד שתוף הא״ס בה דהיינו
כתוך החכמה לרוב העלס שאין ראוי שאותו המציאות אשר הנשמה שבפח הזוכר שבמשל המרכב׳ הס שרשי
לבינת כתוך הכתר יתייחס כשם כלל .אמנס כחכמי יש הספ׳•׳ דהיינו הבית שהמשלנו והנה עליית המחשב׳
לת מציאות מת יכונת כשס וכאן כסוד חחכמ׳ תתחי׳ ו״ק חכמה והמצטייר בה מהנמצאות התחתונות הוא אל
ליננס כשס הגילוי קצת כי ככתר אין להס מציאות ולזת הכתר וא״ס הפועל בתוכו דה״נ׳ רצון מנשמה שברצון
אין ככתר ו״ק שהרי ו״ק אינם מתכחנ" לששה אלא ע״י ושס יחשוב בצורכי המציאות וימשכו מבועי! ע״י מה
חילוקס וכחי׳ לחסד דין ולא שיה" כחכמה ממש חסד שהנשמה .ברצון רצון לחדש ולהשפיע ולהניע יד ורגל או
דין אלא יצמח עניינם להתייחס כו״ק מכאן מן החכמה פה אל פניה פ׳ או פ׳ כאשר יפנה להשכיל ויעש׳ כך
ע׳יי סוד שורש הכינה אכל ככתר לא יכונה עניניס כלל הנשפע והכח השפע נשפי אל הספ" מהשרש העליון
וכל תי׳ יהיו ע״י סוד חכמה ותכונה ודעת כסוד אור שהוא בסוד המרכב׳ הזאת ויפעול הספי׳ למט׳ בכח
קדמון אור מצוחצח אור צח ולכן יקראו תי׳ הכתר צחצחו׳ הנשפט ונשפך משס ע״י הנשמ׳ המתפשט׳ בה דהיינ׳ נשמ׳
לרוב צחות וזכות והעלס וצמיח׳ ו״ק דוקא מן החכמה ה ד או נשמ׳ הרגל או נשמ׳ העין וזה טעס למרכבות אלו
וזהו גילוים הא׳ והיינו כראשית כר״א שי״ת ועס היות תוך החכמ׳ שהם כציורי הנמצאות שהס בכח הזוכר לחשוב
שיקשה לזה שאין מציאות ו״ק מהכתר אינו דוחק מפני שם צרכיהס כך יצטיירו הנמצאות תוך החכמ׳ ויהיו פס
שכאן כחכמה מאיריס ומושרש׳׳ עס הכתר מפני שהכתר להשתרש משס כל הפעולות שיהיו למט׳ ויתפשטו משם
כתי׳ מאיריס כחכמה והחכמה כה מושרשים ו״ק הדרכים להתפשט לספ" וסוד המרכב׳ המסתעפ׳ לע״ב
יאירו ויתמצאו שס מן הכתר ועתה ע״י החכמה כסוד וי״ג ד״ב יה" התפשטות הדרכים אל הנמצאות שהם
הדעת המושרש שס יתמצאו ו״ק ככל י״ס כדפי׳ ויוכללו הספ" הפעולות למט׳:
גס ככתר ספי' עשירית העליונה .אמנם כחכמי ישתרשו ל הפרק הזה כללתי מתוך ביאור מאמר ר׳ פרק
ו״ק מפני שכל הנמצאות מן החכמה דנתינ כלס כחכמה יודאי בפ׳ בראשית סי׳ י״נ העני! כי 1
עשית וכל נמצא בעל ו״ק גבולי הנמצאים לכך ישתרשו השגת הבינה בכתר אי אפשר לה אס לא ע״י סוד
נשכמה
אילימה לא
י י *״י ״
פ
מפני שהי׳ מהכי׳ כן כת אצי׳ והיינו אותיות תכ״נ' ואח״כ נקנס והחכמה זכר לאצי׳ סספי׳ ולכך עם היות .שהם
נאצל׳ ונתפשטו אל מקומס ונזדווגו זכ״ז ו״ה חצי השם נעלמות וסתומות נסיותס כסוד החכמ׳ ננחי׳ הולד
כנודע ואח״כ עלו לשרשם למעלה ויינקו מהאם משמעות בחלצי האנ אי© נך נני׳ אלא מיד רשים רשימו נענין
הכתוב והיינו תבו׳ כענין שמלת כי׳ מורה על כחי׳ א׳ .האש שאמר שמקנלת התולדות מיד מגלה אותש שהם
לכי׳ עם החכמ׳ שמלת מורה על כחי׳ אחרונת האס עם ננטנה נך הספי׳ נסיותס נאצלים מחכמ׳ אל הני׳ נותן
הכניס וכה כניס יונקים ממנה כשוה אפילו הכת לא תקבל נסם סי׳ ולכך ית־שמו נני׳ ג׳ נ ח י ׳ .הא׳ החנמת
ע״י הזכר אל׳ תתעלה עמו וכ׳ יונקים משדיה ולכך נז׳ נעצמה .הנ׳ היא נ ע נ מ ה .הנ׳ הנניס מפני שנהשתתף
הבת א׳ ואחריה הכן לראוי שאינה מקכלה מיד הכן נ׳ אלה היה האצילות והיינו.אותיות נינה המורה י׳ חכמ׳
אלא מעצם האס ממש ע״נ כסי׳ ד׳ וכסי׳ ה׳ פי' עוד ה׳ נינס כ״נ אותיות כן שכין כ׳ נמצא מכללם והיינו
ואמר כי סוד כי׳ דאמרן היינו דוקא כחי׳ החכמה עם סתפשט׳ סוד הדעת כאשר ננאר לקמן נע״ה ואלו הס
הכי׳ ודעת קוא סוד כן כגוייהו ולזה יפרש על הסוד נחי׳ רמוזות נאוה ה ממש עוקץ הדלת היינו י׳ וגוף
הזה שהיא חכ״ד יאמר .תמיד כרעיא מהימנא כינה כן הדל׳׳ת מ׳ ו׳ זעירא שבתוך הדל״ת המשלמת ה׳ היינו
י״ה יה״ו דהיינו סוד הדעת עס החכמ׳ והכי׳ שנכלל יה ויש עוד בהשתלשלות המי׳ בחי׳ כ ! ה
א י הא ת
הכל כנייר .אמנם תכונה דאמרן דהיינו כן וכת אימי יתבארו בע״ה .אמנש דרך כלל שש מ ׳ יורה על חיבור׳
דרכיעא כבר יתייחסו אלו כספי׳ המתפשטות דהיינו כן בחכמה והוא נכללת מחכמי ועצמות׳ והכניס כתוכה .
וכת ז״ס וביי על גביהן ורחוקות מאד כ׳ כחי׳ אלו זמ״ז והנה הבניס בהיותם בבטן המלאה אינו מורה מעוכרת
כי׳ מתכו׳ מפני שבי׳ מורה על קשר החכמ׳ עם הכי' מבן או מכת אלא שהיא מלאה והמורגל כפי הכל כן כך
והדעת ביניהם מזווגם והתכו׳ מורה שנסתל׳ החכמה הבי׳ אינה מתכחנת עתה בין היות התולדות כן או כת
ונשאר׳ הכי׳ רוכצת על הבנים כן וכת שנתפשטו שהרי לכך.סבת אינס נזכרת ונעלמ׳ .אמנם מה שהיא מורה
כסוד כי׳ הכת אינה נז׳ וגם הכן הוא כסוד הדעת אמנם בפי׳ בינה בן י״ה הזכר מקדים ומורה על מציאותו והנת
תכו׳ הכן והכת הס ז״ס וככר ירד כחי׳ תכונה י למטה אינה ממגליה לפ״ז .עש היות שהיא מתעברת מכ׳ כעיבור
אל הנחי׳ שאינה מתייחסת כח ושיתוף החכמ׳ עמה . : א׳ מפני שכל זמן שהאב בשיתוף עם האס דהיינו כי׳
לן כשתדקדק ענין מה שפי׳ סוד ב׳ נחי׳ p""fi והתולדות נעצמן דהיינו בן בסוד הדעת שהכת נעלמת
אשר לכי׳ עם החכמה הא׳ כחי׳ אצילות י עם סיותס כלולה שם שכחי׳ התפשטות המי לא יתראה
הספי׳ כסוד הדעת לא יתרחק אליה טעם למה אין תולדות שס בלל בעוד שהתפשטות מ כ מ ה על הכי׳ בסוד נ״י
הכניס מהחנמ׳ אל הני׳ מנחי׳ קשר כ׳ ראש כראש מנמם ותנו׳.ודעת סייע סוד בי׳ גן י״ה יה״ו כאשר
שאין הנקבה מהעברת מן הזכר ראש כראש אלא מנחי׳ נבאר לקמן נפ׳ שאחר זה ואין מלת ני׳ מורס אלא
למטה שיש מקוש שדרך כו יתפשט הדעת מן החכמ׳ המפשמומ׳ וגילוי אותה הטיפה המושרשת ננתר כדפי׳
אל תכי׳ ואני רמזתיו כפ׳ ופתח התיכה כצדה תשיש שאין סחמגמנו ותמכסן בני דהייט סו״ב ודעת וגס הדעת
פחח׳ מנחי׳ א׳ שכה אלא מאמצע כחי׳ והטעה נאורך מושרש בנסר כדפי׳ ונאשר נרחיב בפי :
הוא
צג אילימה ח
״ י י ׳ *י״ 1 r B
י י ט ת י א י
מעין ע י ! י
נ
ספר
וחתן שמרוחקיס ומתקרבים אלא כרעים שאינם מתתויןים הוא בי כ׳ נקודות הא׳ נאצלות נהשואה א׳ מן הנתר
ולא יתייחס אליהם ההנהגה ההיא מפני שאינם כדחוק שכה ויתפשטו ויתמצאו ויתאצלו אל מקומי ויתאצל
מציאות כלל ועיקר . הכי׳ מן החכמ׳ תרד הבי׳ למט׳ מן החכמ׳ .ואחר אצי׳
בשיר השירים פי׳ שלמה ע״ה תי׳ פרלן לח ב׳ ימסור החכמ׳ אל הבי׳ דרך הדעת מציאות הבנים
הרעים היא הכי׳ ותי׳ הכלה היא ממ׳ 1
שהס הדעת כעצמו ונודע שכחי׳ אחרונה אל החכמ׳ וכחי׳
ושינה כין אלו לאלו כ׳ שיעים בזולת מה ששינה כתי׳ אחרונה אל הבי׳ הדעת שהרי הס הספי׳ המתאצלות מב׳
האיכרים עצמן שלא השוה עיניס לעיניס שער לשער המשכות בין כ׳ מן הכתר ולזה יהיה מציאות תחתון מכחי׳
וכיוצא שינה ב׳ שיעים אלו .הא׳ והתי׳ אל הרעים אינם אמצעית שבחכמ׳ אל נחי׳ אמצעות שכבי׳ ויש לי עוד
עד שדים לנד שהס חסד וננורה ננלליס נא׳ אל הנחי׳ ללמוד כזה טעס כי הדעת היא נקוד׳ ו״ק ב׳ קצוות
הממוצעת בגוף קו האמצעי והס מקורות אל החלנ ומציאות׳ בת״ת נקוד׳ אמצעית לכולס והנה כאשר
דהיינו סוד הדס והדין שהוא מתלנן ומתתקין והייט תסתננף הכי׳ ותתקן עצמה תתפשט עד הוד חמש נקודה
דקאמרן בכמה דוכתיחלנא תניד מאימא אמנס זרועות נקודה אמצעית לב׳ נקודות למעל׳ ב׳ זרועו׳ וכ׳ נקודות
ונוף לא תיקן בה מפני שאין כה ו״ק מתנלין לממ׳ למטה ב׳ שוקיי׳ והת״ת היא כין החו״נ ולמטה מהם על
,
ומתפשט ׳ כדי שיעשה בהם זרועות וגוף ושוקיים ועס נ״וה ושם סוד נקוד׳ התפם׳ הדעת מן החכמ׳ והכנס׳
היות דאימא עילאה עד הוד איתפשט׳ הייט השתרשות לבית ני מתוכיות ה׳ נקודות יוצא ואל תוכיות ה׳ נקודות
הספי׳ כה כסוד העלמן כה דהיינו שיש בה נ׳ שערים נכנס .א׳׳כ דרך כחי׳ זו יהיה סוד קבלת הכניס
כאשר נבאר .אמנס שיהיו פועלים בה פעולות רגליים מהחכמ׳ אל הכי׳ כסוד הדעת המתפש׳ מן החכמ׳ אל
שוקיים וכיוצא אין התפשטות לענפיה ותי׳ כפעולות אלו הכי׳:
שעיקר כינוי האיכרים הוא אל הפעולות .אמנס התי׳ אל כמה שפי׳ שכחי׳ החכמ׳ עס הכי׳ לא פרלן לץ
הכלה הס מהרגלים כאומ׳ מה יפו פעמיך וכן אל תפרד לעולס וכחי׳ הדעת ימצא לפעמי׳ 1
הפעולות יש כמה פעולות אלו םהס פועלות כעלות .הב׳ תנין טעם למה תקרא רעיתי ולא תקרא אשתי וכיוצא
החי׳ אל הריעיס הס כיושר ממעל׳ למט׳ מתחיל מן נשיר השירים ני הרעים לא ישתמשו זה רק נהסתנלות
השער והעיניס ויורד עד השדים שמורה על אור ישר פנים אל פניס והנה הסתנלות החו״נ פנים אל פנים
שמוריד כיושר והולך שהיא מדת הרחמים כאשר נבאר ודנקו׳ נחי׳ אל מציאות עצמות׳ לא יחדל לעולם והס
אור ישר ואור חוזר כע״ה .אמנם תי׳ הכלה הס ממט׳ לעולם קשורים יחד מאוחדים נערך נחי׳ ג״ר שהם עצמות׳
למעלה מתחיל מן הרגלים ועולה עד הראש מפני היות׳ דהייט ראש נראש ני שאר התי׳ לא יתייחסו אליהם אלא
אור חוזר בסוד הדין וכמקומ׳ ארחיב הענק הזה ואל נדרך רחוקה ויתייחס יותר לני׳ נאשר ננאר .והנה
החתן שהוא הת״ת מכ׳ אלו לוקח א׳ מן המ׳ וא׳ מן נחי׳ ראש נדאש לא מתפרםין לעלמין ולהם נחי׳
הכי׳ מן הכי׳ שהם תי׳ ביושר וא׳ מן המ׳ שהס חי׳ היחוד ראשונה נרעות׳ מצד הרצון העליון שהרי נמושרשי׳
עד השוקיים והיינו שיש בו כל הפעולות אמנם הוא זכר שס ורצון א׳ לנ׳ ושורש א׳ תמיד לא יפסוק ולא יקנל
בסוד אור ישר וסתי׳ סתומים ונעלמים דומי׳ לתי׳ הכתר הרצון ההוא פירוד כלל דהייט מהנתר .הנ׳ התפשטות
ולכך אינם רחבים ומבוארים כתי׳ המי שהיא מעלי׳ מהנדש הזה הס יוצאים באחדות א׳ והיינו נאחדותס
כנודע שהכי׳ עלמא דאתכסיא והמ׳ עלמא דאחנליא . אחדות שאיט פוסק לעולס שהרי הני׳ נחנמ׳ יחד
וטדע ענין העלס ג״ר כאשר נבאר כמקומו כע״ה . מתאצלי׳ .הג׳ נאחוותא אחר התפשטות אל מקומ׳ תמיד
אנל ענ״ז נל התי׳ ממ׳ אינם נה אלא מצד הכי׳ שהיא לא יפסיקו אחדוח׳ מצד הני׳ שהיא אחו׳ ושרש עס
המתקנת נאומ׳ ויכן ד׳ אלהי״ס את הצלע נאשר ית׳ החנמ׳ נאחוה תמיד והיינו נחי׳ ג״ר רעוא כת׳ אחוותא
כמקומו וכיון שחי׳ מן הני׳ מחיינת נני׳ השתרשו׳ נל חנמ׳ אחוותא ני׳ ומלות אלו מורגלות הרכה כזוהר מן
תי׳ ומפני העלמ׳ לא נייחס התי׳ הריס נה ואח ספק הטעם הזה הנז׳ והנה יתחנרו ג׳ אלו נהזדקקס זל״ז
שםנח אותס התי׳ אשר למ׳ ועיקרם סם נני׳ שנמ׳ להוליד נסור הדעת שהם הדעת נולל ג׳ מודע ולכך
הס מתפשטי׳ ומסתעפי׳ ונני׳ הס מאוחדים ונקשרים נהזדווגס להוליד ההויות יתקשרו ג״כ להוליד נ ג ׳ .אמנם
תנלית האחדות והקשר נענין שנהיות המ׳ מתקשט׳ נהפרד נחי׳ הדעת ג׳ אלו לא יחסרו לעולם והס פנ״פ
ומתנא׳ נתי׳ ומתאחד׳ היא נהיותה מאירס מן סבי׳ תי׳ החכמ׳ נתי׳ הכי׳ ולנך יקראו דעיס שאינס נכלה
אילימה י״ * ״
s לט 6 לח6 6
מעין ג עין רואי תמר ס^ך
ונאלתיך אנכי כל אלו העניניס וכיוצא כהס הכל מצד ג׳ ואימא מקשטא-לנרתא לנך הנל מושרש נ נ " .ונמו שהוא
בחי׳ אלו הבנים נקשרים בשרשם אשר באימא ואמא משרש׳ מטעס שהבת יוצאת מבטן האס נך הבן יוצא
מתקשרת תדיר באבא יאיר׳ מאור אבא בבנים והרי מבטן סאס .א״ב נס שרשי הת״ת בסוד תי׳ מרישא ועד
קדושת׳ נוספת וחירותם וצאולתס צומחת ומשם כל חירות שוקיים הבל מושרש בב" ו מ ה לבי׳ ב׳ בחי׳ ממתקני מצד
וכל גאולת כוללת או פרטי׳ ומת שימצא בשמש׳ היא עצמות׳ אל צד החבמ׳ ותי׳ הס מה שנוגע אל נ״ר
דווקא מנס כנודע והיינו וקדשת׳ מצר חחכמת את שנת ולכך לא יוסיפו תי׳ על תי׳ הנתר אלא צואר ושדיים
חחמשיס בינה וקראתם דרור בארן והיינו כי ביום סוס לחוד דהיינו התפשטו׳ מעט ולכך הזנר ישבחנת בשבח
יכפר עליכם והיינו כי יובל תיא קודש תת" לכם כדפי׳ זה מפני שהיא בחי׳ תי׳ לגבי המנמ׳' .אמנם מצדהבנ"
בחש״ק ש׳ ז׳ סי׳ ה׳ : יש לה .בטן נאומי מבטן מי יצא הקרח דהיינו בעין הקרח
כבר פי׳ בפ׳ ענין השתלשלות היי׳ מן fi'p"fi מורא רש לה התפשטו׳ עד שוקיים דהיינו אימא עילאה
החכמה ולהיותה היכל אליה ולה אל החכמ׳ ׳עד הוד אתפשט׳ והיינו כדקאמרן מצד השתרשו׳ הספ"
ב׳ בחי׳ הא׳ היותה היכל מעלמת ומסתרת כל מה שבתוכי. •המממנו' בה שהיא נק׳ בת שבע באר שבע כדפי׳ בפ׳
הב׳ בחי׳ אל התחתונים שאדרבה היא מגלה העליונות ויצא שיש בה ז׳ ספ" מושרשות והיינו ב׳ בחי׳ .הא׳ מצד
הגלויים על ידה בכננין שהב" בב׳ בחי׳ נכדיו׳ מעלמ׳ אבא הב׳ מצד הבני׳ ואלו התי׳ שהם מצד אבא דהיינו
ומגלה והיינו כמסתכל כשמש דרך המסך שהמסך מעלים ג״ר אין בה דין ואין בה פירוד כדפי׳ כפ׳ הקודמים
ומסתיר אור השמש והיא סיכה שיתגלה אליו ויסתכל כו אמנס מצד הבנים היא נפרדת וים בה דין ולכך דיני׳
והיינו ממש כחי׳ היכל כי׳ אל החכמה דהיינו היכל להתעלס מינה מתערין כאשר ית׳ בע״ה:
כתוכו והוא סיכת שישכין ויתגלה העליונות אל תתחתונות . טל הנה בסוד ב' בחי׳ אלו שפי׳ שיש לבי׳ דהיינו pit
ותנה פי׳ לעיל כפ׳ כ״ז כ״ח כ״ט כמה נח" אנ החכמ׳ הבחי׳ הא׳ קשר לב" עם החכמה דהיינו
שהיא נח" י׳ אגוז ותנה כחי׳ נ' קשרים חכמה ותנונת ריעיס ובחי׳ זו נק׳ ב" כדפי׳ בפי .והב׳ קשרה עם בניה
ודעת והיא נחי׳ נ׳ ספי׳ נה מרונעים לדי סיטדין כעין למטה דהיינו תי׳ הבניס והיא הנק׳ תבונ׳ האס רובצת
והנה הבי׳ תקבל מן החכמה ותעשה היכל אור : על בניה כאשר יתעלו הבנים אליה ויתקשרו הספי׳ בשרשי
העליונה אליה ט וקבלת׳ והארת׳ אינה בבחי׳ אשר בה ותתקשר החכמה בבח" למעלה יפגעו אלו באלו
ססתומ׳ דהיינו י׳ אלא בבחי׳ סמכי! שהם ט׳ ספי׳ ח׳ תי׳ אנא נא" ותי׳ הנניס נשרשה אשר באימא ויתקשרו
ספי׳ כדפי' שם ואלו הבחי' והמקורות אינם נפתח־ס אלא שרשים העליונים שכמכ׳ ויאיר מאור החכמה וזהו מעלה
דוקא בתוך ה י " מפני שהם בח" המשפעת מן החכמה נפלאה ותי' הספ" והארת כל פנס ואז יתקנו הספי׳
ואינה משפעת אלא כבי׳ שאין הנקודות מאירות אלא ויתלנט מדינם וזה כח הכי׳ לתקן הספ״ .הא׳ חירות
באותיות כאשר יתבאר בעין הקורא בעיית והארת׳ בבי׳ סענדיס שהיא סוד החירות משפע מחכמה אל הנ"
הוא בתיות' היכל המתמלא כעין הנקבה מן הזכר מפני ביסודס יחד כדפי׳ בזוהר פ׳ חקת פ״ אשרך אריז שמלכך
שהיא היכל ונקבה אל ט׳ ספי' אלו שבה ועם שאין החכמה נן חורין וכאשר ישולח החירות תזה העבד שמא סוד
משפעת בה אלא מטי מקורות אלו עכ״ז היא היכל אל מסג׳ מנד מנןנןרו״ן יוצא לחירות .משיענוד הענדות
החכמה נס אל בחיי י' דהיינו סוד חכמה ותבונת ודעת שמא משוענד להנהג׳ החיצוני׳ שהם סנינ לאהלו ו מ ה
שבת ג׳ קשרים כדפי׳ .והענין שסוד אות י׳ תכנס אל בסס מ א המירומ שישממרר העבד משיעבוד זה נסור
הבי׳ תוך מקורותיה לא שמשפייע אל חב" בבחי׳ Vאלא השניעיה ולא עוד אלא ו׳ היכלוה הס למש לו״ס וכולם
יכנס נהו־׳ י׳ תוך ט׳ ספי׳ ויכנס היכל בהיכל ותאיר מנמגומו׳ ענפים • ממלנשיס מ ׳ ימי חול ונז׳ יצא לחפשי
החכמה בהיכל מבחי' המקורות האלו לבד וטעם הכנס שיאני מסמלק׳ משיענודאוהה המנודה והספי'מתקשרות
אות יי אל החכמה כדי להאיר שם יי אל המקורות וממעל" מהנהג׳ העכד והכל מסוד קדושה המושפע׳
והמקורות אל הבי׳ והטעם שאות י' שרש אל ט' ספירות מממורי׳ מ ז ׳ והיינו סוד קדושה השכמ המשחררה נל
ט' מקומת ואין להבדיל היו״ד מן המקורות ונמצא אות מיני ענדות וכן ז׳ וכן יוכל וכן יום הכפוריס הכל סוד
יו״ר מאירה לטי מרירות וטי מקורות אל הבי' ולא ינדל החרות שמשוחרר ׳הספ" מכל פגס ומקדשם מקדושת
ולא יפדר השרש מן הענף ויאיר השורש כענף להאיר לנ" החכמה שמא מקור הקודש וחיינו שהיא יוה״כ לשחרר
ובזולת סדי י זה אין הארה ועוד תאיר י׳ מן הכתר השפ" מפנס העונות ולשחרר משמות מפגם מעשיהם
שהרי היא גטשרשת מ ת ר נסור השרש אשר לה נכחי י ולשמרר־*ענדיס נסת־ יונל וממצה צמיחת כל גאולה
מי׳
אילימה צד מא
י ״*
מ6 6 מעין ג עין רואי תמר
אס להתאצל מבי׳ למטה הכל סוד תדעת המתאצל ומתמצא תי' ״׳נ כדפי׳ לעיל יפ׳ ונמצאת מאירה החכמה מן
ממציאות אל מציאות והמציאות בחנמ׳ נעלס ומציאות הנהר ׳מאירה ביי' גבת א' ביתד א׳ ולזה צריך שלא
יוצא מן החכמת אל הבי׳ להתייחד וטפה ורעי׳ נמשכת ׳פרד יי׳ מ! המקורר .ולא מן הכתר ולזה יכנס יי מן
דרך בו דהיינו סוד הדעת בתוך תכי׳ הטפה שבו כלל המקורות אל הבי' ולח תאיר ככ" אלא כט' מקורות
הספי׳ והיא מציאות דעת ומציאות הדעת הוה פותח' כדפי' .והנה סוד ההיכל הזה נקי ה' תמורה בהכרתה
ופוטר דרך הנקכ׳ כי׳ להתאצל ממנה הספי׳ למטה וגס נשימה רוחני' נשימ' ההבל כלי כלי המוצאות דהיינו סוד
עוצר דלתי השפע שלא יושפע מהבי׳ למטה כיצד סוד החכמה א' רוח אלהיס חייס המתנשית ומתנשמת בתוך
החכמה עס הב״ נקוד׳ בהיכלי׳ כוה 3בדפי׳ בתי׳ אות ה׳ שהיא תיכלא דהיינו ביטוי ה׳ במכיק שמורה שאות
סתומה ואז ועושה אותה ־ Q T תחכמ' 1
םותסהיי׳כזהעצס T והדעת
שמוציא׳ ה׳ מפיק י׳ וכן הכרת ה׳ מורה
אין שוס מקור • — -נפתח והיינו כי לא המטיר ובתוכה נובעות ספ" ומקורות״ כדפי׳ דהיינו נשיכו
יתו״ה,אל״דיס מפני שארס אי! לעבוד את האדמה כד9י׳ דרוח׳ ד0יי די ביה :
כתי׳ כאשר נבאר בעין שמם שתת״ת נק׳ אדס ועובד את מא ענין תפרק תזת כוללת מפי בראשית סי׳ פרס
האדמה מ׳ והכה תכי׳ היכל הכולל השתלשלות הספ״ כה י״ג מתוך דברי ר׳ 0׳ לר׳ יוסי והיא י
כעצמ׳ מדרגות אחר מדרגות משתלשלות ויורדות עד עני! מתייחס אל יחוד חו״כ ע״י הדעת וציור כל הספ"
בואם אל שעריס שהס בחי׳ תתחתוכות שהס שעריס מן הכהר נמנמה ומן החכמה כי" והנה החכמת נקודה
לחדרים הפכימיס ואלו המדרגות על מדרגות שהם פכימיות נעלמ׳ וראש עד אשי אין בה מציאות הנה ׳עשי בעצמה
הס חדרים הפכימיס ולמטה מהם אבסדראין דהייכו מקום ייפתח עצמת כדי לקבל סוד האצי׳ מן הכתר ואין
גילוי קצת אכסדרה אורח רב וחת להם שערים שהס הכתר בעל גילוי שיגלה הספ" מצד עצמו שאס החכמת
שערים ליככס אל החדרים ואכסדראי׳ והכל הוא מלא הנקוד׳ הכתר קודם אל הנקודה החכמה יש תחי׳ הייש׳
מסוד הדעת כדכתיכ וכדעת חדרים ימלאון והטעם שהוא תחלת התגלות והכתר אין תכלית העלם עד שתאמר אי״ן
מתפש׳ ומשתלשל ויורד וממציא וממלא הכל עד הגיע אל אין דנר מושג .אמנם אותה הטפה הזרעי׳ המתפשטת
םעריס שהם כחי׳ אחרוכות ואל השערים להס כ׳ כחי׳ מן הכתר ויכנס אל חוך החכמה כלי ספק יתן כקיע'
והטעם םהס כחי׳ אחרוכות אל הכי׳ כדפי׳ הכחי׳ האחת כנקודח החכמ׳ ויפתח כה פתוח לקכל הטיפה ההיא
היא חםוכ׳ מאד המורה על הטוכ והייחוד אל הת״ת והמ׳ להגביל בה יישוב הספ" ולזה פתיחת' כחכמה ויפתח
עם היסוד והיינו םתס ה׳ ספי׳ כל ז׳ ספי׳ ככללו והייכו עצמה ייקבל אלו הנמצאות הכלולות בסוד בי׳ ובתוך בי׳
סוד ד ,הינקות׳ כזה • • .הנקודה האמצעי׳ היא נקוד׳ הדעת והמשל הגשמי נזה החכמת ״ והכי׳ נקודה נעלמ'
כוללת ג׳ ספי' ת״ת • • יסוד ומ׳ והעני! ית׳ כעין מן תכתר וכתובה נקודה סתומה בעת ׳תאצל .מן תכתר
יעקכ כסוד הזיווג והרי אלו הה׳ נתמתק דינם והאירו אל החכמה תפתח י׳ שבחכמה כזה וחקבל כתונת נקודת
סוד אור ג״ר בהם וכל א׳ כלולה מי׳ יורה כזה כמה הבי׳ שבתוכה הדעת כזה )־( ובתוך מימי החכמה
עניניסיורה על סוד ייחוד יסוד ת״ת ומ׳ )ולבך הס ה׳ סהיא סוד מה סתוא חפתחאת עצמו ותמצא
נקודות יורה על סוד ייחוד יסוד ת״ת ומי( ולבך הס.ה׳ כעצמו עלי׳ לקכל ׳תולדות הנז׳ יתרקמו צורות הנמצאות
נקודות יורה על סוד ייחוד חכמה בבי׳ ובאשר האירה דהיינו סוד תדעת שבתוך הבי׳ בעני! שבתוך החכמ׳ כינת
:
חכמה ככל א׳ וא׳ מתי נקודות יוכללו כי׳ דהיינו סודי׳ ודעת מתרקמ׳ בתוך אותת פתיח' שפתח עצמו החכמ'
פעמים ה׳ נ׳ והאירו ג׳ עליונות כו׳ שאלו היו ז׳ לעצמן לא וקיבל טיפה זו מהכתר כענין שהכל בסוד הדעת הוא כלל
נכללו מי׳ אלא האירו אור החכמה כאור הכתר ככי׳ וכלל כל הספי׳ שהוא בתוך הבי׳ שבתוך החכמה נאצלת הבי׳
כל א׳ מהה׳ כי׳ םלמי׳ ולזה עלו כסוד נ׳ אלו הס ג׳ כעצמ' מן החכמה כנח הכתר וכשאר הדעת כחכמי בתוך
םעריס םסוד סער תנ׳ מתגלה כהס דהיינו ססוד שער המציאות אסר שם כדפי׳ .אח׳׳כ הוכנה הכי' לקכל
הנ׳ מאיר כאור הכתר כאור החכמה כאור הכי׳ ומסליס תולדות נתייחדו ונזדווצו החו״י ע״י הדעת נמצא הדעת
הספ״ על הדרך הנז׳ אמנם לפעמים לא יאיר אור חכמ׳ מפתח להוציא הטפת ההיא מן החכמה אל תכי׳'אמנם
בבי׳ ואין סוד הייחוד העליון הזה ואין תכתר מאיר דהא הדעת מעלים ומוסר הכל שם כבי׳ והיינו סוד מציאות
כהא תליא כדפי' ואין הת״ת והמ׳ מתייחדות ע״י היסוד הדעת שמתמצא שם בבי׳ והוא כולל הספ" כענין שהוא
אז הס ז׳ ספי׳ לא חמסה כדפי׳ אלא ז׳ משתלשלות ויורדות סותם אותס ופותח אותס אס להחאצל מחכמה אל הבי׳
ואן
אילימה ב
י י י»
טא
מעץ ג עין דואי תמר ££ף
הבי׳ לבך בין אלו השערים יעשה סוד בחי׳ מקום שבו ואז יוכללו המפ״ הם בעצמן ז׳ פעמים ז׳ והס מ״ט
סוד בניסת האבר הזבד העליון חבמה דהיינו סוד הדעת לבד שנסתם שער הנ׳ המאיר נאור עליון ולנך אינס
הנעלם סוד הנתיב המייחד החכמה והב" והיא סוד נאותס השלימיות שפי׳ ולנך העיקר תלוי נשער הנ'
המפתח הפוער הרחס הנועל והסוגר ומקום שהמפתח המאיר מן הכתר ומן החכמה .והנה יתמצאו אז הספ״
הזה נכנס שהוא סוד הש׳ הנ׳ מסתר הוא סוד מקום נסוד הכי׳ לד׳ סיטדן שהם חנת״ס וכל א׳ מהס הס
בניסת המפתח במנעול והיינו סוד פתח התיבה ביי שדרך סוד חסד מתפשט לצד דרוס גנורה לצד דרוס ת״ת לצד
הפתח הזה נבנסות הולדות ויוצאות תנה באשר יתעלה מזרח מ׳ לצד מערנ וכל א׳ נלול מי״כ כצורה הזאת
השי הזה למעלה למעלה תתקשר עמו סוד הדעת סוד והיינו שנל א׳ מהד׳ נלול
נתיב לא ד ע ו עיע ויתן בו תולדות ויורד למעה בין מד׳ ונל א׳ מהד׳ מאותם ; ;
השערים ויתהלך ביניהם וירד למעת ויפעור רחמה בסוד הד׳ נלול מג׳ הס י״נ הס — .., • — :
בן בבור הפוער הרחס והיינו סוד מקוש מיוחד בנקבה י י י מ״ח והא ניצד אותם מ״ט
לקבל הזבד ומבשרי אחזה אלוה פונה למעלה ומקבל . . .שאמרנו לעיל הס נחלקות ..
פונה למטה ופוער רחס ואס יקשה לך שאלו הס פפתיס לד׳ צדדים הרי החסד נעל ז׳ . .
למעלה והאיך הם למטה מקום הייחוד דע שמי שהם לצד א׳ והננורה נעל ז׳ לצד : :
רנלין דרעיא ה ס בנפיס על ראש דבורא והעד תפילין א׳ ותמי נעלת ז׳ לצד א׳
שתס ב׳ רצועות נצח והוד ירבין דאימא עילאה וברי נשארו ג׳ שהם נה״י להשלים י״נ תן אותם לד׳ צדדים
מתעטר בהון א״כ אין דוחק מזה כי באומרנו שיעור יתחלקו ע ד ה׳ לנל א׳ מהצדדים דהיינו נצח נחסדהוד
קומת הב" תמתייח׳ עס החכמה הס נצח והוד ושפתי מנורה יפוד נ מ ׳ ו י ס ד ומ׳ שנכל א׳וא׳מהסתןאותס
הרחם למעלה וכאשר אנו אומרים רישא דמלכא דהיינו למ׳ שהם חלקה זולתי א׳ שהיא מ׳ שניפוד נקודה אמצעי׳
סוד ז׳ ספי׳ יהיה בחי׳ שפתי׳ אל הראש ויהיה להס המשלמת לכולם .נך פי׳ נפ׳ נראשית שם שמ״ט יתחלקו
מציאות א׳ ובבר הקדמתי הקדמה זו בארוכה .ועתה לד׳ צדדים נדפי' .וש׳ סנ׳ נעלם ונסתר הוא סוד נתיכ
יצא לנו מתוך שמועה זו דרך סוד השערים והאיך לא ד ע ו ע י ט .או נלך לדרך זו ז׳ חסדים שהמ׳ נז׳
ביניהם יתעלס סוד השי מ ' ופודה מקום קבלת התולדות ספי׳ אל הדרוס וו׳ גבורות אל הצפון וז׳ ת״ת אל
מן החכמה ע״י נתיב לא ד ע ו עיט בדפ" .ואגב אורחין המזרח ח׳ מ׳ אל המערג תן א׳מהס לנקדה האמצעית
ידענו סוד הש׳ במ׳ בחיי יש בהס וידענו סוד התפשטות הס מ״ט גל זה טרחתי להשלים הענין יחד .אי אפשר
הספ" מחבמה אל הבי׳ מן הבתר ובאשר תעיין בעין לפרש שהס נ׳ ממש וגתר שגנקדה האמצעית נעלמת
שמש תראה שפי׳ באידרא שהם נ׳ מוחין .הא׳ ממט דסייט מ ד האמצעי׳ ת״ת ףתחלקו לד׳ חלקים ג׳ אל
ל״ב נתיבות המוח הב׳ ממנו נ׳ שערים .המוח הצי סוד החסד והייט חסד וחנמה ב׳ אל הגבורה והיינו נגורה
הדעת והרי הס מוחין לרישא דמלבא ותם סוד ייחוד וני׳ ונ׳ אל הנצח והיינו נצח ויסוד ונ׳ אל ה ה ד והיינו
חרב בערך בחי׳ המתפשטת בין ירכין דתמן רזא דייחדא הוד ומ׳ נשאר נקודה אמצעית ת״ת ונתר נעלם ונסתר
והכל מן הטעם שפירשתי : וסיימ נתיב לא ד ע ו עיט דהייט סוד הת״ת נאחז גגתר
ופרשתי סדרגיס האלו על דרך מ״ט ממש נמורנל
מב הנה כשתכלול הפרק הזה יצא לך ממט פלס בדבדו שהם ז׳ פעמים ז׳ ופי׳ דגריו נ״ג על דרך
שהדעת הנעלם הוא סוד האבר המייחד 1 םחמשיס ממש שלמים ממש והס לגל הפירושים י״ג לגל
החרב והוא סוד התולדות הנשפעות מן הכתר אל רוח וכ׳ אל מ ק ד ה האמצעית .הא׳ ש׳ מ״ט הג׳ שער
החכמה והוא ס ד הבן הנשפט אל הב" וסוא סוד p הממשיס מעלם שהוא סוד נתיכ לא ד ע ו עיט מפני
הפוטר רחס הנוקבא ואין ממט קושיא כלל מפני שהוא שפור שער מ ׳ ג ג ״ ונתיג לא ד ע ו עיט גחגמה ושניהם
סוד בחי׳ בהיותו מתפשט כאשר נבאר בס״ד .א״כ עתה מממשריס יסד להעשות ג׳ שפוון גדפי׳ גפ׳ משפטים
יש לדקדק האיך בין השערים יעשה מקום להתפשנן ואבאר געי! שמש ג ס ד שפוק גס״ד .ו מ ה ש׳ מ ׳ הזס
התולדות שהס הספ" והד השעדס עצמן הס הספ״ נעלפ ונסתר והוא עולה למעלה ונקשר נסוד הנתי׳
מפני שפ" שהשערים הס הספי׳ ועדין הספ" יתפשטו מעלם למעלה ועולה עד הנתר ויורד למטה אל נין
ע״י הנתיב המייחד וכיח שכבר סס בני׳ מת יתפשט זה י ק ע ד ס ו מ ה אלו השערים הס מציאות שיעור קומת
אינו
צד! אידימה י י״* ^ 3 מעין ג עין רואי תמר 0פד
מתפשט כהה וכיון שכחוכ ובדעת חדריה ימלאון הרי אלו אינו דוחק מפני שהבי׳ היא בתוך החכמה שלה לדעת
החדרים אינס עצה הדעת אלא ענין שהדעת מתפשט מ המתפשט מן הכתר כי קורס התפשטות הבי׳ מן הכתר
מקום סורטת ורע החכמה להוציא כה החולדות וכאמח יתפשט הדעת מן הכתר לחכמה וכאשר יתפשט ויצא
התפשטות השערים האלו ושיעור קומח׳ אינו מצד עצמי יצא מן הכתר אל סוד החכמה בתוך הבי׳ שבתוך החכמה
אלא ע״י סוד החכמה המנה אותה ממש כאשר יתכאר והרי שס יתמצאו בחי׳ הדעת והספי׳ בבי׳ כדי שיכלול
עוד כ ע ״ ה .אמנם השערים התחתונים הם אותם הבי׳ הספי׳ לשיעור קומתה וכאשר תתפשט הבי׳ תתפשט
הנמצאים מהספי׳ אחר התפשטות' והיא מתמצאת אליהם מציאותה לבד ושם ת ת מ ה היא ותתפשט בשעריה באותם
פנים ואותם הפנים ישתט כפי השט׳ הספי׳ אס מ״ט סמציאיות הקנויות לה וכאשר היתה בחכמה ויתמצאו
ז׳ פעמים ז׳ נס היא כמוהם פניה אליה כמציאותם ואלו השערים האלו ויתפשט שיעור קומתם מצד עצמם ונס
הס פני׳ למטה אצל השערים שיעור קומת׳ הוא ענק החכמה השלימה התפשטות׳ שלא היתה התפשטות הבי׳
נפלא אינו תלוי כספי׳ המתפשטות למטה כלל אלא שיעור אחר השלמת אציל׳ החכמה אלא קודם שיגמור החכמה
קומת׳ ומציאות׳ שהיא מתמצאת קודם אצי׳ הספי׳ כדפי׳ שיעור קומתה נאצלה הבי׳ וכך הוא מציאות ממש די
וכן עד׳׳ז הוא סוד הדעת היוחו סוד החכמה אכר פרצופים ת״ת ומ׳ שמ׳ מתאצלת קודם נמר שיעור קומת
המייחד והיא הכן הטלד ככטן המלאה והיינו כסוד הזכר והטעם לזה כדי שיהיו עלוי אל הנקבה להיותה
כחי׳ וסוד התפשטות החכמ׳ כעצמ׳ ואח״כ יוציא הספי׳ פנים אל פנים עס הזכר ואלו הי׳ שהזכר יגמור
ממנה אל הבי׳: כל התפשטות איבריו ואח״כ יתחיל הנקבה היתה
ככר פי׳ שהכי׳ נק׳ מי ושמזה יצדק 516לעולם שרפרף תחת רגליו אלא תתחיל הנקבה שיעור קומת׳
אליה קודם אצי׳ נ׳ אבות שהם אלה 1
קודם נמר שיעור קומת הזכר ויתפשטו ויתאצלו ג׳ יחד
כדפי׳ בזו׳ פ׳ כראשית וכתי׳ ונודע שסוד מ״י ירמוז נ׳זה שיעור קומתו וזה שיעור קומת׳ ויהיו פנים אל פנים
שערים דהיינו סוד הכי׳ כעצמ׳ מ׳׳ס מרוכע׳ ונקודה ולזה נאצלה הגי׳ מכין כתפי החכמה כהיות החכמה י׳ של
כתוכי י׳ והרי זה סוד מציאות השערים המתפשטים לד׳ שלש נקודות כאשר פי׳ כזו׳ ופי הענין לעיל גפ׳ גענין
צדדים שהרי אות מ״ס היא ד׳ ספי׳ ארכעי׳ ואות י׳ שתעשה שיעור קומתה מהשרשת הספי׳ כה ממה שקנה
הייט חכמ׳ המתפשטת אל הכי׳ ומתן כס סוד המדרגה מציאות׳ בהיות׳ בחכמה ויבנה החכמה בעצמה שיעור
הה׳ הנקוד׳ האמצעית המתפשטת ונותן כה י' דהיינו קומת׳ ויתייחדו ב׳ ויוציאו התולדות ועתה לא ירחק
שמנה להשלים מ״ד י״ג לכל צד כדפי׳ החסד מתנהגת שיהיה הדעת שוד נתיב מיחדס ויהיה השי הנ׳ מקבל
ע״י חכמ׳ חסד שכסוד אוח יו״ד נקוד׳ האמצעיח חכמ׳ התולדות ויהיה הטפה הנזרעת שוד הדעת הת״ת בן
סוד הדעת סוד הת״ת והגמר׳ מתנהגת ע׳ייי כינה גמרי במר מתפשט ויתפשט ויתמצא ויתמתח ויעלה חדרין
שכסוד אות יו׳׳ד נקוד׳ האמצעית חכמה סוד הדעת סוד ואידרק ויצא למטה דרך השערים רעשה הוא בעצמו
הת׳ית והנצח מתנהגת ע״י נצח יסוד שכסוד אות ז״ד במקומות שערים שהם סוד נש״ב על הדרך הא׳ שפי׳
כדפי׳ וההוד מתנהגת ע״י הוד מ׳ נשארו כסוד נקודה בפ׳ הקודם שהם הספי׳ ז׳ כל א׳ כלול מז׳ ויתייחדו
אמצעית כתר ות״ת הת״ת ש׳ מ׳׳ט שעס מלס והכתר ש׳ ויהיה כל א׳ כלול מי׳ אלו הס השערים בערך הספי׳
הנ׳ הנעלם והייט סוד מ״י הכולל נ׳ שעריס הנעלמים המתפשטות .אמנש השעריש שפי' שהם מ״ח והמ״ט
שאלה בלי תשובה שאינה טעמים ולא ידועים אלא כולם נעלם והס לד׳ צדדים כצורה שציירנו הס השערים הנעלמים
שאלה ולכך אין א׳ מהם מתגלה למטה אלא מלס נעלמים העליונים הקודמים אל הספי׳ שמהס יעשה סוד שיעור
שאלת הודיעני נא את דרכיך בלי תשובה אלא לא תוכל קומת הנקבה העליונה עצם הבי' ובאותם השערים יעשה
לראות .אמנם סוד מ״ט התחתונים הוא מקום הידיעה שליא לקבל התולדות מיד החכמה והס הס שיעור קומת
והיינו מ״ט שערים שנתגלו למרע׳׳ה והם מ׳׳ט פנים לתורה
הבי׳ ואלו השערים נעלמים עתר מאלו ואלו ואלו מלס
שטדע מסס סוד טעמי תורה אינם בסוד מ״י שהכל נעלם הס מהבי׳ ודאי שכולס ש׳ בינה אמנם יתמצאו מבחי׳
ואין בהם טעמי תורה מתגלים: שנית שאלו המשתלשלות בשיעור קומתם הס ממה שהושרשו
הבי׳ נייחס אותה בשם נקבה דהייט מד בה הספי׳ בהיותה בבי׳ ונאצלה ונתפשט׳ ונעשי׳ בחי׳ פללו
אימא טחב׳ וכן רעיתי וכיוצא ובזוי פ׳ י לקבל הנאצלים בתוכה ואלו הס החדרים שבה ואכסדראות
ושערים כדפי׳ בפ׳ הקודם שהדעת שהוא סוד התולדות פירשו שכל שיש מהיסוד ולמעלה ע ו ל ז הוכר והדק טתן
שאהד
אילימה מה
י י *"־ "
מי פ מ מעין ג עין רואי ו
ערכים אלו ממש אלא ערכיס כערך פרטי הספי׳ היותם שאהד שסי׳ הזכר הוא כ׳ עניניס הא׳ היא האכר הידוע
פונות ככתי׳ פרשיות שיעור קומתן פני נקנות אל פניס דהיינו היסוד א״כ מהיסוד ולמעלת יכונה כשס זכר ואין
זכרים וכלי ספק הכי׳ פניס נקבות ממשה למעלה פונות שם נקכה .עוד סימני הזכר הזק! והנה ה י " ראש
אל החכמ' נקכה פונה אל הזכר והוכר מפקיד כה וולדות שהזקן כו האיך תהיה נקכה ומעתה ימצאו אלו העניניס
,
שהיא שפה זרעי״ דהיינו סוד ו״ק כיי שתגדל אוחס מנגדים אלו לאלו הר אנו קוראיס אותת בשם נקיה
ככשן המלא׳ ותוציאס למשה נדוליס וקטנים ומתוקנים ננתוכיס ותלכנה שתיהן כ׳ הה״ין שלח תשלח את האס
וזה ימצא אל הבי׳ לא מספי׳ אל ספי׳ אלא הבי׳ מקבלת דא אימא מילאה את לרבות אימא תתאה וכיוצא כמה
ו״ק ומוציאה אותס למשה ופושר רחמה בסוד בן ככור כתובים .ולזה נאמר גדרי הנקבה הס היות׳ נקב׳
והנה זה ממש סבה שתהיי בערך התחתונים זיר לא מושפעת ובעלת דין מהופכת ממטה למעלה ומעתה ימצאו
בבחי׳ לידת׳ שבבחי׳ לידתס תקרא אס נקבה אלא בנח״ אלו הגדריס בב" ראשונה בה אצטבעו גווני! .הרי
כאשר נתפששו ממנה ונשארשו בה הנה ימצא אליה שבחכמי הספי׳ כולם רחמיס גמורים השוואה א׳ ובבואה
אבר הזכר שהרי היא חוזרת ונהפכת אכר זכר בסוד ז״א אל הכי׳ מקדמי! אלו לאלו ומאחרי! אלו לאלו ושם קוניס
שתחלת ראשו תיקוניו מן החכמ׳ ויהי׳ ראש החכמ׳ והב" צבע גוון פעולת׳ מפני שצמיחת הדינים מן הכי׳ א״כ
ויתפשטו עד שיגיע אל היסוד ויסוד אבר הזכרות ממש ראוי שבערך זה תכוני כשם נקכה לגכי׳ הספי׳ העליונות
האמ׳ ומי שים לו ב׳ סימני! אלו שתס אכר זכרות יסוד אשר על" והיא נקכה אליהס ככח" שהספי׳ העליונה
דהיינו מלך שלמה מלך שהשלום שלו דהיינו בי׳ שהיא נקי חכמ׳ תתן תולדות כה נקודות דקות מאד טיפות זרע
המלך שלמה בלי ספק יתייחס בשם זכר וכ! פ' בפ׳ והבי׳ תגדלס בעצמי ותרכס ותתן כהס הכרה וסי׳ כין
כראשית ס" י״ח ואמרו רז׳׳ל שכת עילאי הכא לא איכללו ארוס ולכן וירוק ושחור וכיוצא כדפי׳.ותמןאצטכעו גוונים
בשמור אלא כזכור דהא מלכא עילאי כזכור אתקיים הרי בחי׳ א׳ שהיא כה נדונת נקכה וזה דווקא כערך
וע״ד איתקרי מלכא דםלמא דיל" זכר איתו הרי הספי׳ העליונות כי כערך הספי׳ התחתונות תכונה בשס
טעם ב' : זכר מפני שאדרבה הס שרשי׳ מאד דקים אותס השרשיס
אשר בתוכי אין ראוי שיהיו דינים לערך התחתונים אלא
® " !"ID pתטעם תג׳ בפי בראשית ס׳ ג׳ מתפרס אדרבא חסדיס וגבורות מתוקו' ובזה תמצא שסוד תי׳
בפי׳ עני! סוד הספ" שסוד אויר נעש׳ דקגא הס הספ" המושרשות נ נ ״ םהס באמת סי׳ נקבו׳
ככתר דהיינו סוד אור י׳ חכמ׳ י׳ בי׳ אור וסוד אור נערך אל סוד דקות החכמ׳ הס רחמים גמורים וגנורות
זרוע לצדיק סודו כאמיתות הוא סור מציאות משך הדעת עונו׳ אל ערך הספ" התחתונות עד שאותם מנורות הס
הזורע הזרע ועתה יתייחס אור אל היי׳ סיכל לאות י׳ סוד דיקנא דגנור תקיף מארי נצחן קרניא ונערך הספ״
ויה" אויר וסודס ראשו למעל׳ כסוד מוח דא״א ושס העליונות הס סוד צביעת הדינים ולכך תכונה נשס נקבה
תחילת צמיחת הדעת שכל זמ! שיתייחס אויר יהי׳ בסוד הרי הטעם א ׳ .הטעס הב׳ הוא שהנקבה היא כת נקבו׳
הדעת הקושי אות י׳ חו״ב ויעש׳ המציאות הזה קשר אל לא נת זכרות והנה הב" כלפי החכמ׳ וסוד הדעת ישנה
הנמצאות בשרשי וכאן נקשרת סוד הדעת בשרש הקדוש נית קנול כדפי׳ נפ׳ ולזה יה" המציאות ההוא מורה על
ככחי׳ א׳ ככתר בסוד א״ס והנת יצא סוד אויר זה מ ק נ ו ת ומחיינ אותה שתהיי פונה לגני מעלה בהיפוך
ותגיע אל בחי׳ אסרונ׳ שבכתר ששס תחילת המציאות יי• ממשה למעלה נדי להיותה פונה לקבל והחכמ׳ ניושר
נקוד׳ התפשט האור ונכנס בתוך י׳ והרי י׳ מליא׳ והאור ממעלה למטה להשפיע ועם היות שימצא המציאות הזה
כסוד השרש הקדמון ויצא הכי׳ מן החכמ׳ כתוך הכתר בכל הספ" עד שבמעט מטעס זה קראום המקובלים
ויצא אל מציאות עצמו ואח״כ נתן כה כח להתפשט ולקבל אנדריגיטס ואמרו שאין ראוי שיכונה כשס זכר אל הכתר
אות י׳ כתוכו והענין כי תחיל׳ יה" י׳ ואח״כ יתן כח בערך מאצליס עס היות שהיא נקבה לערך מאצילו ואמרו
לאות י׳ לקבל בתוכו אור דהיינו כי׳ כתוך חכמ׳ ואח׳׳כ שכל ח׳ ספ" מחכמי עד היסוד הס זכריס בערך
ית! כחכמי כח להוציא האור ואח״כ ית! כח באור להיות התחמנות ונקמת כערך העליונות והמ׳ תקרא נקבה
היכל לקבל י׳ בתוכו ונעש׳ אוי״ר .והנה לפ״ז כ' אוידיס בהחלק בערך האצי׳ שהיא מקבלת ואינה משפעת לשום
ככתר הא׳ למעל׳ למעל׳ תחילת מציאות׳ חו״ב במוחא נאצל עסהיות שהיא משפעת למטה מעולם הפירוד עכ״ז
דא״א ואוירא זה שהוא נכח" אחרוני ככתר ואח״כ תצא י׳ אין מכאן ראיה כלל אל ענייניט שאין אנו אומרים עתה
חכמ׳ מאויר שמא נ " וישאר שס אור ויתפשש החכמ׳
אל
צו אילימה תטי י *•»
ה
מעין ג עין רו« ס^ף
שהוא ראש לכל הנהי׳ ולכל המעשים ונקשר בשורש הכל אל מקומי והיינו ב' בח" אור בכתר הא׳ זה שנשאר'
וסוד אור זה והשתלשלות זה שאט אומרים צדן שנדע הבי' אחר שנאצל החכמ' והבי למעלי בעת התפשט
שממש סוד קו תיא מתפשטת ומודדת תמדות האלו והיא תחכמ' ונשאר' הבי' ועם היות שמציאות אויר' במקומו
ממש נכנסות ומורדות מדת ומדה ובחי׳ ובחי׳ מכל אלו עומד סוף סוף גס זה תמציאות שמראי אור לעצמו
סבתי׳ שפי׳ דהיינו שסוד נקוד׳ כאשר תתפשט מאויר במקומו עומד ממש שכל תמציאות ישתרשו שס מציאות
קו המד׳ שבאויר הקדמון שמדדו נתפשטו ני׳ נקוד׳ אור ומציאות אוי״ר ומציאות אוי־ י' והכל מושרש ואין
ואח״כ מדדה ונתן כה כח לקבל אור ומדד האור העליון כוס מציאות נמחק אלא משתלשל ממציאות אל מציאות
ואח״כ מדד שיצא תאור מתיו״ד ומדד כת כח לקכל ו׳ נמצא עתה שירד ממציאות אוי״ר אל מציאות אור לעצמת
ומדד שיעש׳ אוי״ר וכן אח״כ להוציא׳ מאוי״ר אל מקום ויי לעצמי ויצאת י' חכמי אל מקומי הרי עתה המציאות
אצי׳ סכל סוד קו המד׳ שהיא מודדת כעני! שהכלל הוא בבחי' למעל׳ בתוך הכתר לא אמרנו שתיו מציאות א'
בסוד תמד׳ נכנסת כתוך המד׳ ומודד אותה זת כל שכבר מתאויר תקדמון נתפשטת יו״ד ונמשך אור בתוך
תתלוכות המד׳ תהלוכות קו המד׳ בתוכ׳ וכאשר כל י׳ ג״כ עתה נאצל׳ החכמ׳ ונתן כח בה תכתר כדי
תספי׳ מושרשות כרוכות מקובצות כלולות בנקוד׳ באויר שתסבו; בתוכי תבי' ונתפשטת הבי' מן הכתר אל תוך
עליון קו המד׳ בכללו׳ כל סוד תמדות בתוכס תתפשט החכמ' והוציא' החכמ' הבי' אור אל מקומי ואח״כ נתן
קו המד׳ מדד המד׳ ונכנס אל חוכ׳ וזה הדרך הוא אל כח בבי' שתסבול בתוכי החכמ' ונטש׳ בחון סוד אוי״ר
סוד קו המד׳ שהיא מודדת תמדות ומתלכשת נתוכס דהיינו יוד חכמי בתוך הב" תם ג' פעמיס אויר .
וכמו םהמדות כולם כלולות נסוד י׳ או נסור אור כך הא׳ מציאות ראשון מוחא וגולגנתא למעל׳ למעל׳ נבחי׳
סוד קו המד׳ מפני שסדר קו המד׳ כך היא שורש הספי׳ א׳ בכתר ושס שרש הדמת שאין אויר אלא נסוד הדעת
עצמות מא״ס כלים מכתר מפני שהוא סוד התפשטות שהוא כאמת יסוד האוי״ר הבי מציאותי בבחי׳ תכתר
הכלים מהכלים נכח הרצון מא״ס והתפשטות קו המד׳ האחרונ׳ הקרוב' לתתאצל משם ויחודס ג׳׳כ אוי״ר שס
היא תתפשטות החייס מאור א״ס כתוכן הנה כמו בסוד ה ד ע ת .הגי החו״ב במקומם מתייחדים להוציא
שתכליס יתפשטו מכח תכלי הא׳ כך יתי׳ מתפשט תנשמ׳ הספ״ וייחודם בסוד הדעת ואל כל מציאות אוירין אלו
קו תמדות כתוכן מכח א״ס ומודד תמדות וממפשטין הב׳ התחתונים נקרא מציאות אור ״ אור מפני שנשתלשל
לכל צד כדפי׳ כעין כל כענין שסוד קו המד׳ נותן תחיל׳ החכמ׳ ונמצא בי׳ נשארת למעל׳ תרד הבי׳
גלגולים אלו אל המרות והס ראשוני תחלת הכלי הוא ותעבור דרך החכמ׳ עד םתכנוס בת ותצא ממנת ויתן
נקודת הכלי ונקודת קו המד׳ תתפשט ע״י רצון א״ס בה תכתר כח לקבל בתוכי החכמ׳ בכל פעם שהוא אור
וגלה סוד הנקוד׳ תזאת היא הכתר חכמ׳ ותכונ׳ ודעת מתפשכ׳ לבוא להעשות אוי״ר יהי׳ המציאות הזה אס
ג׳ נקודות דהיינו אויר כסוד מוחא דאריך וסוד קו בתוך הכתר כשיצאת החכמ׳ מסוד אוירא קדמא׳ שאינו
תמד׳ מודדת ומתפשטת המד׳ מכפניס והכלים מנחוץ נתפס אס כשבא' אל מקומי ובב׳ הבח" חזרה הבי׳
מתפשט סכלי ונכנס אל תוך תחייס העליונים.המודדים אור להפתח לתעשות היכל לכנוס הסכמי ,י' בתוך או״ר
מדות תכלי וכן תית עד שמדד כל מדות הכתר ותי׳ דהיינו אוי׳׳ר והכתר יתן בה כח להתתקן לזה ולעשות
המכואריס חזר שניה והתפשט׳ נקוד׳ תחכמ׳ מן המוח בה הכני וככל מקומות אוי״ר שסם ג׳ שניס בכתר .האי
העליון ומדד חכמ׳ נטל קו המד׳ משרשו ונטל יסוד בראש תיקוניו דהיינו מוחא .הבי בתוך תיקוניו בחיי
ושורש אשר שם נעלם נעש׳ נקודה נכחי׳ אחרונה אחרוני מקוס השרשת חו״ב להתאצל .הגי בסוד חו״ב
שככתר היינו חכמה אל פתח אצילות׳ וחזר קו המרה במקום אצי' כדפי' סוד הדמת שס .וכאשר יבואו חו״ב
ומדד סוד נקוד׳ שניה היא הכי׳ והמשיכי דרך כל להתאצל בסוד הדעת אל תחשוב שתמשוך הדעת שפע
התי׳ והניאה ונתנה כתוך החכמ׳ אותה הנקוד׳ הנז׳ מן החבמ' אל הבי' אלא תתעלה ממציאות אל מציאות
ומדד קו המד' כח בחכמי ומקוס לקבל הכי׳ וכל מקום ותמשוך י מן תאויר האי ונקשר מא״ס בענין שאין הדעת
שהם חכמ׳ וני' ודעת הוא ניניהם נטש עוד נחכמ' פועל ומושך אלא מבח" א' שבכתר ע״י א״ס אפ"
והוציא הני' וקודם שהוציא' נתן נה שם כחלקנלמלדות שיהי' מציאות שלישי למטי ולזה גלגלתי פי' תאוירין
נענין שיהי' קו המד' נתוך הני' שנתון החכמ'שבתון האלה והארכתי נהם לדעת מקוס משיבת הדעת
הכתר ונתן כה שש כחלקנל הזרע החכמ'העתיד להזריע מהשרפ הקרוס והיינו סוד נתיכ לא ד ע ו עיט מפני
אילימה טה
״טי י י מעין נ עץ רואי - ^ g
בשוד הפעולות נספי׳ כלא׳ וא׳ לעצמו שהמשל ט ה ששש ע״י הדעת אחר שיתפשטו ויבנס חבמ׳ בבי׳ לתולד בת
היו הולדות מסס לבן ירוק סומק אונס וכל מיני סוד וזה הסוד נתגלה בפ׳ בראשית סי׳ ב׳ מש׳ נ׳ בי שם
הנהגות הספי׳ .ועתה בזה אנו צריביס לדבר מעט ממה התרחב העין מאד בתעלמן מאד נתפשטת הבי׳ ויצא
שאינו עיקר הדרוש מפני שזה נוגע במ׳ שפי׳ בסוד עין מ מ ט ו ת החבמה שס בנתר ונבנס׳ בי׳ החבמת בתוך
בל .אמנס באן קצת מקוש לבארו שבן ביארוהו בזוהר. תני׳ אר״ר ד א י אור בתוך י׳ ע״י סוד קו המדה ע״י
והעין בי שוד קו המדה הוא סוד דבקות רוח החיים אותה ההננה שהומת למות הינל נמות׳ נתוך החנמה
אשר בתובו השפי׳ בא״ש מפני ששוד קו המדה היא ני שס ס ד קו המדה מדד נה נמלים ופתוחים לקנל
המודד המרות פרצון המודד בהם ודרך בהם יתפשט הזנר ולהיות׳ הינל ולקנל זרע ע״י הדעת נל זה עשה קו
אור א״ס ועתה באנו אל הספק׳ אשר מעולם לא יאמר בו המדה המודדת ונותנת התפשטות לתויות וצדד עוד
דבר מספיק אמנס הוא מוטל עלינו לפתוח בו ולדבר להוציא חנמה מן הני׳ שס ננתר ונשאר הני׳ אור והיא י׳
עד מקוס שנאסר בו הדיבור ונאמר עד פה תבא השבל לעצמה והכיני ותיקנה קו המדה ומדד׳ אל מקומי והרי
ולא תוסיף והוא בי באשר מדד קו המדה הזריעה הזאת נאצל׳ החנמה לנד׳ ונשאר׳ ני׳ לנד׳ שם כשורש הדעת
הנזרעת באמצעות אלו הפרטים מ ז ׳ בדפי׳ צביעת המתהלך נקו המדה והוא נני׳ ונחנמה מתהלך ננל
הגוונים להיות זה דין וזה רחמים מאיזה בח מאלה הספי׳ התהלומת נא קו המדה ונתן נח נחבמה לקנל הני׳
היה אש מחבמ׳ אין הספי׳ נמדדות על ידה .אס מבי׳ כמקום הגילר ונתגלה הני׳ מן הנתר אל תוך החנמת
היא נקב׳ ומקבלת מלמעלה .אס מהדעת הרי הדעת נסוד קו המדה המדרש ומדד נה נח להיות׳ הינל
הוא אבר המושך התולדות .אס מקו המדת הרי המדת ולקנל זרע אור הדעת המתפשט מלמעלה ואח״נ מדד
אין בה צבע שהיא בדקו׳ א״ב ממת יוצבעו הגוונים שהס קו סמדה ומודד שס נל התולדות נסוד הדעת מקש׳
משל אל הפעולות ובאן ביארו בזוהר פרשת בראשית ש׳ נשורשו ועלה נשרשו ומושך זרע קדש מרום המעלות
סי׳ א׳ אמר בד מדד משיחא עביד נוונין לאנתרא רצה למעלה למעלה ומזריע ננח החנמה זנר אל הני׳ נקנ׳
בזה מה שפירשנו בעין בל שהספי׳ הס בעששי׳ ומשמה •וההורע׳ ננח קו המדה שהיא המדדתסוד המרות ושם
בתובן כאור בתוך תעששי׳ שבאמת תאור עיקר הפעולה היו הזרעת הספי׳ נלן נ ס ד הדעת ושס מדד קו המדה
מפני שתעששי׳ לא תאיר גווניה אס לא תית תאור תפנימי ושס הזריע סוד הדעת מן החנמה זנר נסור עלותו
א״ב אין הפעולות בכלי׳ אלא בנשמ׳ אשר בתובןובאמת אין להמשיך מהשורש הקדום עד אויר העליון ושס נזרעו ה׳
הגוונים באור דהיינו שאין תפעולות בנשמה אמנם היא ספי׳ נתיך הני׳והססוד ה׳ נקודות אלו נסור הא׳ • •
בכלים דמינו הנוף דמינו תעששית שבתם תנווניס ולתבי דהיינו אלף ושס סוד אותיות ונקדות וטעמים ת נ ל .
קאמר עביד נוונין תם הפעולות לאנתרא להיות סוד קו נקשר שם מ ס ד המציאות העליון מפני שיצאו נ״ר והעלמן
המדה והחיים תפימייס מאיר בהם תפועל בתם ועתת לפועל ושם יצאו הספי׳ נסוד הנליס וסוד קו המדה
נאט אל הקושיות אס אין לו נוונין מאין ימדוד נוונין כתוכי והכלים נזרעים ע״י הדעת מושנן מהמוח הנסתר
ופי׳ ואמר לגו לגו בוציצא נפיק חד נביעו ד מ י ה אצטבעו העליון נהתפשטומ נח החכמה שהוא נעין איכרי הנוף
נוונין לתתא ירצה במניות קו תמרח יוציא רצון המאציל והדעת נעין אנר המיוחד ואויר הקדמון נעין מוח
דהיינו שמא תרוצה שיהיה מדת פועלת תגבורות ומדת שממט משך הזרע וקו המדה נעין רוח החיים אל הזנר
פועלת חסדים ומדה בינונית ובל שאר פעולות וסוד חנממ ואל הנקנה ני׳ ואל האנר המייחד דעת ואל
נביעו זח נותן צבע ושינוי במדות ואצטבעו נוונין לתתא הטפה תזרעית הנזרעת ה׳ ספי׳ שמנלעדי רוח החיים
שאין לך שוס פעולה ומהנה שאינה פועלת מאתו ונמדדת אין דנר .נמצאו כאן השתתפות נמה עניים • הא׳ מ ק נ י
ודעתי שיקשה עתה ששללט השיטייס מהעליל וייחסנו אל כ י ׳ .הכי החכמ׳ זכר .הג׳ האבר המייחד דעת הד׳
העלה אמנם העין הוא באשר נדקדק לשוט דמיניה מקום משך הזרע מהמוח ס ד אויר הקדמון הנעלם
אצטבעונוונין לתתא בל מלה ומלה מאלו המלות מדקדק שהדעת עולה ממציאות אל מציאות ומושך משם .הה׳
מנין וראשונה אקדים שאמרתי בראשית הפרק הזה ע י ן הטיפה כעצמה סס תולדות ה׳ נקדות המתפשטות שתם
א׳'והיא שסספי׳ הס עצמות ובליס העצמות א״ס והכלים מזמנת ה׳ ספי׳ .הו׳ ס ד קו המדה סוד מוייס
בספי׳ ו מ ה כאשר עלה לפני׳ לעשות הנמצאי׳ המציא מעליונים ממחי׳ כל הה׳ פרטים מ ז ׳ ומכלעדהאץמדה
מצוי ראשון ממדש והוא תכתר ועתה בל מה שיצא ואין הורעה ואין פעולה נלל .ושם נמצאו ס ד הספי׳
להמציא
. צז אילימה מ פ
*״™ ״ י מעין ג עין רואי תמי־ ו ס^ף
כולס א׳ ויהיה מנין התי׳ א׳ והרי ב׳ ספי׳ אלו ממש להמציא היה מב׳ מינים המין אשר לא יתחלק לחלקים
בתי׳ התחתונות שעם היות שהמ׳ היא למסה אין ענינה והוא אור א״ס בספי׳ דהיינו חיי המלך המתפשטים
אלא ממש כעין מציאות הבי׳ וכמו שתני׳ מתתקנת להחיות כל הנמצאים והיינו תעצמות שפי׳ בספ״ר בשי
מתוך סוד אור נעלם משורשי הספי׳ אשר בכתר כך המי עצמות וכלים .והמין הב׳ המתבחן ומתחלק מעילה לעלול
תיקוניה משם והס סוד המ׳ בתוך סכי׳ ב׳ הסי׳ין' יחד ותטעם לשני חלקיס אלו מבוארת הכלים מהכתר שהוא
ב׳ בתים יחד והס מתתקניס כ״א כאשר החכמה בסוד כלי מחודש יוציא דבריס מחודשים נכח רצון מאצילו
הדעת מתקנת תמ׳ בתוכי .כיצד חכמת ות״ת בסוד הדעת המפעיל אותו ומא״ס יתפשט אורו בםפי׳ .ועתה סוד
ב׳ מיוחדות והבי׳ עס המ׳ בסוד בחי׳ בתוכיות הבי׳ ב׳ נביעו דקיק זה יתפשט בסוד הכתר הקרוב להמאצילו
כא׳ נמצא החכמה בסוד קו המרה והדרושים המתבארים מלמע׳ ואי[ שם צווק אמנם יתפפט ברצון מאצילו והיינו
לעיל מתקן הבי׳ ממש עומד מתקן המי ובי כא׳ אומ׳ נפיק חד נביעו דקיק הוא ניציז מהכתר הנובע
מתתקנות וזהו סור אפריון היא המי עשה לו המלך הכליס המטביע בסוד קו המרה הצוונין והיינו ומניה לא
שלמה חכמה מעצי הלבנון מהספי' המושרשות בכתר מסיבתו אלא מצדו שהוא כלי בעל הפעולות לא למעלה
והיינו בחכמה בית סוד בנין המי בעצס החכמה בסוד אלא כאשר יתפשטו למטה וסוד הנביעו היינו סור הספי׳
הדעת והיינו וייצר ד׳ אלדי״ס צר צורה זו צורה ממש והפעולות העולות ברצון המאצילו והאציל הכתר כלי להוציא
היצירה העליונה והיצירה התחתונת שתיתן כא׳ היו ממנו כלים כפי המצטרך אל התפשטות כליס וז״ש ומיניה
מצשיירות עס היות שעני[ זה נדרש בסוד אחר כאשר אצטבעו נס אליו אין ראוי לייחסו צוונין לתתא לא למעלה
יתי בעין יעקב אבל אתיא נמי תכי והיינו סוד י״ו אלא עד שיתפשט .וידעתי שמקשה אלו הבלים תחלת
מתתקניס ב׳ ההין יחד והיה הענין דכתיב מבען מי יצא השרשתם בכתר הס מרצון א״ס א״כ הרי פועל השיטים
הקרח ופי' שסוד בשן היא המי והיא מושרש בבי׳ והיא אשיב לך רחמן תכלית הרחמנות נזר שכל הורג נפש יתת
נעשית בתוכה בשן והיא מקבלת הולדות בסוד המציאות יאמר על המלך הזה אכזרי לא ודאי ופעולת האכזריות
הזה אשר בתוכי והיינו מבען מ״י יצא הקרח סוד תקרח הזה מצר העס שהם אכזרים הורני נפש ואלו לא היה
הנורא הת״ת בלבנינותו העליון יוצא דרך הבשן ומעתה זה לא היה האכזריות ההוא א״כ לא ייוחס האכזריות
במה שפי'שם בפי הקורס לא יקי זה כלל שהרי תחכמה אל המלך אחר שאכזריות העם נזר להס זה כך ממש אני
בסוד אוי״ר יוצאת מבען הבי' בבחי' ההוא הקודמת נס אומר שנתקן הקושי' אחר שהנחנו שהחיים מאת המלך
אל המי מציאות זה שסוד בית תחתון בתוך בית עליון חיי הספ׳׳ והםפי׳ הס כלים והכלים צמיחתן מן הכתר
בשן אליו ושס סוד הנחת הוולדות דהיינו סוד ו״ק אחר ושאלנו למה מא״ס חיים ומכתר כליס והשבט א״ס אינו
שנכנס הת״ת בתוך המי שם יצא ומשס אל מקומו ואח״ב עלול אלא עילה כל מה שיתפ׳ ממנו חיים וקיום והכתר
יצא מד׳ המי מן הבי׳ ונכנס בתוך הת״ת כעין הבי' עלול .ואחר שנתן לו כל א״ס שבח ומעלה שאפשר לא
שהיא נכנסת בתוך החכמה כדפי' ואח״כ יצאת אל מקומה קבל ׳אלא כמו עלול וירד ירידה רבה מפני שאינו עילה
ואח״כ יכנס הת״ת אל המי ויצאנו מן הענין אמנם היתה אלא •עלול ועתה התפשטות כליו עד נקודה אחרונה
הכוונה לתת אל המציאות ונחזור אל הענין שהמ' למעלה חייב כל סור המציאות הזה ושיעור קומה זו וא״ס רוצה
עס הבי' מהתקנת י ונבנית מן החכמה ובי ייחד מתתקנות בדינים ההם לא מצד עצמו שהוא אינו בעל דינים אלא
מן החכמה והיינו בחכמה יבנה בית ויצא לנו מזה כי מצד המתפשטים שאס לא יתנהג העולם כפי זו ההנהנה
אחר שתי׳ התחתונ׳ בשיתוף העליונ' ניחא השתא לא יתקייס א״כ לא יתייחס הענין אלי׳ אלא על הכלים
שתהיה עליונה שוה כענין שלח תשלח ב' תרוכין א׳ לבי׳ שהם חייבו ענין זה ע״כ הציע ההשגה בזה ותציע
א׳ וא׳ לבי׳ ב׳ הדין נותן כך שאי אפשר לעליונ׳ הפרק בהודעת סוד הדעת והשתלשלות הספי' ע״י
להתתקן אלא במציאות התחתונ׳ דהא בהא תליא אלא יחוד חו״ב :
שהרי החכמה אינה יכולה ליכנס אל הבי׳ אס לא ע״י
£ן להודיע שרש אמונה א' בצי ספ" אלו פרק
תיקון הבשן והי׳ הבשן העליון תלוי בספי׳ התחתונ׳
חכמה ותבונה וכתר על גביהן והיא זו י
במקומי ומעעס זה העליונה תלויה בתחתונה ופי׳ בשיר
שאל יחשבו היות ענין אלו הספ" לעצמן ותחתונות לעצמן
השירים שההתעוררות העליונה תלויה בתחתונה באשר
ויהיה הסבה לבוא אל הטעות הזה כשיראו הפלצת המעלה
עוד נבאר בע״ה והכלל לכל אלו העניניס הוא שסספי׳
אליהן ואין כך אל ז׳ ה ס פ " .והראו לדעת כי הספ"
הם
כה
מט טח פ מז פ פ מי פ
אילימה ״ ״ ״ ״ מעין ג עין רואי תטר ןן^ך
הס םגולתא כשהס יורדות לגי אבות שהת׳ית בין הס ׳פעולות תחלתס מלמעלה וסופם מלמטה ראשם
הפסד והגבורה הס שלשלת וכן לפי התפשטותם הס תקועות כא״ש וסופם תחוב' בתחתונים ואינם עניניס
משני בחי׳ : נפרדים ולכך כל תי׳ החכמ׳ תלוי כתי׳ הספי׳ התחתונ׳
" D pHS1ה נ ה פי׳ בפי הקודמים ענין הדעת| שהרי משך מציאתה תלוי כסוף :
שהיא מושרש בכתר תחלתו למעלה 1
plfiמז כפ׳ כראשית כתי׳ ש׳ א׳ סי׳ כ״כ מפי
למעלה משערי דרישא ומתפשט בסוד תי׳ הכתר בכמה .שהם נ׳ כחי׳ האלו הםפי' העליונות כח״ב
בחיי וחלו הנחי׳ הס תי׳ א״א אמנם בבא להשתרש ה׳ היא כל א׳ וא׳ לעצמ׳ זו למטה מזו וג׳ אלו הס
החכמה והבי׳ בסוד בחיי איורונה שבכתר דהיינו תי׳ י״ג בסוד ג׳ נקודות חולם כתר לעצמו שוריק חכמ׳ לעצמ׳
לת" דיקנא שס ישתרש הרעת ענף הכתר להתפשט חרק• בי׳ לעצמ׳ וג׳ בחי׳ אלו הס בסוד החכמ׳ נרמזות
למטה להמציא תספי׳ נכללות בי׳ כדפי׳ בתמר .והנה כולם כאות י׳ קוצא לעילא רומז אל הכתר העליון למעל׳
דרך כלל סוד הדעת הוא ענף מן הכתר וישתרש בשורש וניו כאמצעיתא רומז אל החכמת כעצמ׳ וקוצא לתתא
החו״ב והדעת .אמנם כולם נמצאים םס מכח זכו״ן היא רמז אל הכי׳ והיינו שלשת׳ כל א׳ וא׳ לעצמי כמציאות
שבכתר כרפי׳ לעיל בפ׳ .והנה לפ״ז הי׳ ראוי שימצאו כחי׳ מציאותם אמנם כחי׳ עצמות׳ יחד הס כ׳ כחיי .
מציאות אלו יחד אמנם אינם מציאות כמציאות שוה אלא הא׳ היות חכמה ימי׳ והכי׳ שמאלי" והכתר עולה על
מושרשים בכתר והעיקר חכמת זכר ובי׳ נקב׳ ודעת כן גביהן והיינו שתם סגולתא שכחי׳ זו מורה שגס הכי׳
משתיהס ולזה הס נ׳ חשובות כא׳ מצד השתרשה כולם משתוו׳ אל החכמת והכתר משפיע לשתיהס יחד כהשוואה
בשורש עליון והחכמה בהתפשט׳ מן הכתר תתפשט ובנחה א׳ אמנם נוטלת החסדים החכמה .והכי׳ נוטלת צד
ג׳ נקודות אלו מיוחדות תכלית האחרות דהיינו י׳ בה ג׳ הגבורות וב׳ כא׳ .הכח" הב׳ היא כחי׳ שורק דהיינו
עוקצין כדפי' אמנם תתפשט הבי׳ ממנת כהתפשטות תיות הב" למטה מן החכמה והיא מקבלת מן הכתר
הנקנה מן הזכר ולכך הנקכה לזכר תקרא כת תקרא בית ע״י החכמה ולכך הס זו למטה מזו ואין הבי׳ נוטלת
בבחי׳ א׳ בת בכחי׳ א׳ כית ואינה מתפשטת מתולדות גבורות דווקא אלא תיא נוטלת הכל ואדרבא היא נוסע׳
זכו"! מפני פשוד זכו״! שהולידו אותס בכתר יספיק לתם אל הימין ולכך היא שורק ג׳ ג׳ נקודות והס באלכסון
להתפשטותה למטה וישתלשלו זה מזה אמנם סוד הדעת והכי׳ נקודה אחרונה נוטה אל הימין יותר אינה בכס״
שהוא ענין מתחדש עתה להתפשט משרש זה אשר להס סגולתא .הכח" הנ׳ תיא ככח" שלשלת דהיינו זו כמטה
בתי׳ י״ג כדפירשתי יצטרך אחר חצי׳ והגלות החכמ׳ והכי׳ מזו משתלשלות ויורדות דהיינו כל מה שבכתר נוטלת אל
שתחזור החכמה ותתייחד עם הכי׳ כדמות זכר ונקבה החכמה וכל מת שבחכמת נוטלת הכי׳ והם קו ישר כולם
נדי להוליד הדעת למט׳ מכ׳ ואינו כהתפשטות לכד ומה שוות אל כחי׳ א׳ אלא שתם משתלשלות זמ״ז נמצא כלל
שהיה אל סחו״כ סוד זכו״ן בתוכיות הכתר כדפי׳ היה המציאיות .הא׳ כ״א נקודה לעצמו .הב׳ שלשתם כאות יו״ד
עוד זכו"! אל הרעת כחו״כ הנגלי׳ במקומן מ! הטעם אלא שהם כאות יו״ד מורות קוץ עליון דקות הכתר
שפי׳ שהחו״כ מציאות תי' תכתר ולזה יתייח־ ו ב׳ המציאות וסתימתו ונפתח בחכמה גיו כאמצעיתא ונת! פתיחת
ויולידו החו״ב להשתרש בשרשם ודיקנא וימצאו ויתפשטו הדנריס יהתפשטותן וקזר וסתמן כבי׳ ואין כך ג׳ נקודות
לחת אמנם הדעת עם היותו ככלל תי׳ הכתר כדפי׳ אין שצולם סתימות או כולם פתוחות שהר־ הס כהשואה א׳
מציאותו מציאות שם כדרך כלל כחכמה והכי׳ לכך הוא רק שזו• ע״ג זו .הג׳ ג׳ יחד סנולתא כדפי׳ .הד׳ ג׳
יחשב מציאות מחודש ככחי׳ אחרונה שבכתר ולהתפשט יחד שורק .הג׳ ג׳ יחד שלשלת .אמנם הכח״ האלו הס
להמציא יצטרך עוד זיווג כ׳ אל החו״כ ממש ויולידו כאותיות כאות יו״ד והס כנקודות שורק חולם חירק שירק
הבן הזה לפני כ׳ ממוצע כי! כ׳ דהיינו סוד כינ״ה והס כטעמים שלשלת ונודע שהאותיות ככ" והנקודות
כ״ן י״ה ית״ו דהיינו אכ ואס ובן כדפי׳ כפ׳ כחכמה והטעמים ככתר והוראות סנולתא והשלשלת
הקודמים : מציאות שנכתר והוראות הנקודות מציאות שבחכמת
והוראות האות מציאות שכב" ודרך כלל מורה על ג׳
מ ט הנה סור הדעת נמצא כשרש •העליון pIB
ספי׳ אלו שהם עני! לעצמם על כל הז׳ והבחי׳ האלו
ככתר ויוצא ככלל כנקודת החכמה ואז
עניינם שהם נ׳ אמו״ת אמ״ש אויר מיס אש והס
תתפשט הבי׳ ותתקן ואחר שב׳ מדות אלו נתקנו כראוי
מחכחניס לכמה כחי׳ כאשר תם כמציאות עליון נח״נ
ונתפשט שוד הדעת אותה הכחי׳ המושרשת כחכמת ונתפשט
ייו
צח אילימה י ״ ״ *״
נא מט 6נ פ
מעין ג עין רואי תמר ££ף
כאותם הנשמות העליונות שהנשמות העליונות אינם כשמות דרך החכמה ונתגלגל ונעקר ממציאות אל מציאות עד
שהם כא״ס אינם מונכלות כשמות .אמנם נ׳ שמות אלו שימצא למטה והנה לפ״ז התפשטות הוא כל מדריגות
ים בהם שמות ידועות כאשר נבאר כע״ח בעין ה׳ החכמה ואח״כ יתפשט מן החכמת אל היי' ותתפשט פל
ו־טעס שמס בספ״ הנגלות המוגבלות בשמות כאשר מדריגות הכי׳ ויצא אל מציאותו להנהיג למטה ויתמצאו
יתבאר : ממנו כל הספ־׳ שהס ז׳ ספי׳ האצי׳ והדע׳ שורש ונקוד׳
פרס JJהנה סוד הין הזה ישתלשל באבא ויתמצא לכולס והנה השיש הזה נשמת לספ" ולזה יהיה לספי׳
מכחי׳ אל כחי׳ ונודע כי הכניס באב לא י עתה צ׳ ראשי ההנהגה כעין שהם נ׳ ראם־ס ככתר
יתייחס אליהם מציאות וכל מציאות׳ נעלס שאין אותה חכמה וא״ס יתוכס כדפי׳ בעין כל תמרי י׳ יפ׳ ובדרך
הטיפה יכולה לקבל בנין האיברים בשוס מציאות כלל מס שרמזנו לעיל כתמר .כך הס צ׳ ראשים אלו חכמה ותכונה
היות שנעקר ממציאות אל מציאות מהמוח עד מקום ורעת שהס נשמי לז׳ ספירות והעצמות העליון מתלבש
מוצאם מדרגה אחרונת ולזה יהיו אלו המציאות אל הדעת כהס וההנהגה המשובחת ודאי מכולס היא הנהצ׳ חכמ׳
סוד אלה המלכים כאםר ית׳ בעין שמם נע״ה ואח״כ שממנ־ יל קשר וכל יחוד וכל זיווג וכל רחמיס וחסד
יתפשט מהחכמה אל הבי׳ וםס בכי׳ יתמצאו ממציאות אל כספי׳ והיא כעי! נשמה מתלבשת כבי׳ והדעת אמנס כ׳
מציאות ויתעבו הדינים וימול הדעת כללות הדין והנהגתו הנהנות אלו םתס הנהגת הדעת והנהנת תני׳ היא אחרונת
והנה לפ״ז בחכמי הדעת מתחסד וככי׳ הדעת מתגבר שממנה הדינים והדעת הוא כין החכמה והבי׳ אמצעית
והטעם שהכי׳ כמקומ׳ הוא מציאות הדינים כדפי׳ לעיל בינונית שהרי הוא הנהגת הרחמים כי סוד צ׳ קוים
ולכך בהתפשט הדעת עם היותו בחי׳ נעלמ׳ ׳קחו הספ״ להנהגה קו החסד צומחת מן החכמה קו הדין צומחת מן
שיו טבע הצבורות והדינים וזה חכמה שורש אל החסד הכי׳ קו הרחמים הוא עיקרו מן הכתר ולהעלם הכתר
והיי' שורש אל הגנו׳ שתם ב׳ הנהגות דהיינו סוד קו הוא ענן! הדעת והוא צמיחת הרחמים על הספ״ ולמטה
החסד כחכמת וקו הדין בבי׳ ובאשר נתפשט׳ הבי׳ הס צ׳ הנהגות ולכך הס זו בתוך זו חכמה מתלבשת
מהחכמה נתפשט׳ הצבו׳ והנהגת הדין עמה מפני שסוד ץ
כדעת דעתי מתלכםת כיי׳ והס נשמות לז׳ ספירות נמצא
תנתצת הדין הוא צומח מידיעת הדברים אחר היותס החכמה נשמ׳ שוה כחסד כמציאות׳ כמ׳ שלא יתרחק מן
וכעלות מציאות הדכריס אחר היותם כפגם תתחתוניס המ׳ כמו שלא יתרחק מן החסד וכן הבי׳ וכן הדעת
יצמחו הדינים והרוגז לדון אותם כמעשיהם ולזה הדעת מפני סהס נםמה כתוך האיכריס ואין להבחי׳ כנםמ׳ כי!
ענן! מהכת׳ רחמיס גמורים שאין נראה לו אפי׳ שעושה איכרים לאיכרים כסוד צ׳ נםמות אלו לכיש׳׳ לנשמות
חס־ אלא משפיע רחמיס והתפשטות המזון וכל הצריך הנז׳ וכמו םצ׳ נםמות הנז׳ פעמים יתנהג כמציאות
לכל והחסד הרי מכיר במניעה ומתחסד ונותן והצכורוח בהתלכםות נ׳ זו כתוך זו כך אלו הנשמות פעמיס
מונע והרחמים הוא הדין היינו שהוא רחמים מיסודו יתלבשו צ׳ זו כתוך זו וכמו םפעמיס יאיר אור הכתר
העליון ושורש׳ שככתר מהיותו מתמצא למטה מזיוונא דרך אור החכמה ויהיה מעבר לבד וכן פעמיס יזדכך
דאכא ואימא כל א׳ נותן לו חלקו כאומ׳ צ׳ שותפי! באדם יותר ויאיר אור א״ס והכתי מעיר ליד כך צ׳ נםמות
אכיו מזריע לובן היינו חסד שנוטל אמו מזרעת אודס אלו מאירות זו כתוך זו פעמיס תזדכך הכי׳ והדעת
היינו הדינים שנוטל הכ״ת היינו הכתר נותן בהס נשמה ותעבור אור החכמה וכל הספ״ מאירות באור החכמת
ופעולה וחיים דהיינו סוד הרחמים הפועלים תוך החסדים ופעמים יתענה אור הבי׳ וילבים סוד אור הדעת ולא
והגבורות שנםחתפו לו מאכא ואימא : יתנו לעכור אלא כלבום הבי׳ כדי להגביר הדינים
הנה המציאות הזה נקרא דעת מפני פרס המתבבריס כסוד אור הבי׳ כנוד׳ וכאםר ׳ממצע תעני!
שהבן הזה נוטל סי׳ דאבא ואימא בדפי׳ י יהיה התלכםות הזה כדעת והכי׳ מעבר ויאיר אור
דהיינו שהוא תולד׳ המתיילד׳ מכ׳ שהרי הוא חכמ׳ ובינה תנשמת החכמת מתלים נדוד הי־יעת אמנס ז׳ ספי׳ לא
והמתיילד מהמכ׳ והכי׳ והדעת דהיינו שהוא יודע נמצאות ילכישו עוד כלל הנשמות אלא הנשמות מאירות בכל
זה הנעלס בשורש הנמצאות המושרשת בדעת וכל מה הספ" נהשואה א׳ להחיות איברי בסו־ נשמת חייס
שמתיילד למטת כחחתונות הכל מתמצא שס ודרך החנמ׳ תמנהגת ותוך אלו הנשמות תנז׳ יתלבשו תנ׳ אורות ג׳
והכי׳ יתחכס ומכין בדעת דהיינו הנמצאות התקתוטת נשמות עליונו׳ לתנהג׳ דהיינו א״ס ככתר וכתר כאור
ולכך כח מחבמ׳ והבי׳ בדעת כמציאות הבן שהוא מכס חכמ׳ סככתר כדפי׳ לעיל כנז׳ .אמנס נשמות אלו אינם
האב
אילימה ו פ ע א פ ע ב פתג
״ כעין נ עין רואי תו ק^ף
הספי' העליונות שהם החכמ׳ והכי׳ נק׳ הדעת יה׳יו
דהיינו שיש לו ב׳ ענפים ממם בהס כאשר יתבאר בעין האב והאס כדפי׳ 3פ׳ הקורס וייון שהוא מבין כ׳ אס
ה׳ בע׳יה והיינו שמתעטר על ראשו בבי ענודות אלו יתצלה יודיע ויעיד על ב׳ הספי׳ האלה והיינו דעת
סתם החסד והצבור׳ לא ממש פעולת׳ בחסד ודין אלא לשון הודעה ועדות שמעיד ומודיע עניני החכמ׳ והב"
שרםס אור עליון אשר לתם מתיקות נעלמות זכות הנעלמים סעס היות םלא נדע מהות החכמ׳ והבי׳ נדע
משלימות אליו מקוס אבא ואימא המתעלמות כבן שבהם הוא יודע כל מה שפועל למטה כענין סהדעת
המתחזק בירושת אביו ואמו מקוס מציאות׳ ולדרך זה הזה מצלה כח החכמ׳ והב" בענין שהבן זיו אקונין שלו
תמצא שהס ב׳ מציאיות אל הדעת או העטרות האלו בו מעיד על דמות אביו ואמו ויש כן ב׳ למטה והיינו
לכד שהחכמ׳ והבי׳ מורישים אותו והוא נונזלס ואוחזם מציאות הספי׳ ממם ו״ק ובת המ׳ אמנם מציאות הבן
מצדו או ממם החו׳יב בעצמם על סוד הדעת וא׳יכ יהיו הזה הוא סוד בן בכור והטעס סתחילת ביכור הספ"
הב׳ עטרות אלו בו כסא לחנמ׳ ולבי׳ ממס לסנוח עליו והקדימה למציאות׳ הוא המציאות הזה המתמצא למעל׳
מפני סהס חסד נעלם וצבור׳ נעלמ׳ ובהם מסכן החכמ' בסוד אמרס יסראל עלו במחסנה והיינו בני ככורי
והבי' ובהתקבן אלו הד׳ עטרות על סוד הדעת דהיינו ישראל והיינו סאנחנו עס ד׳ מרכבת לבל המציאות
סוד י״ה חכמ׳ ובי׳ ממש וסוד "יה המתפשטות מהם הנמצא ולכן אנו סוד עליית הדעת לפניו יודע אותנו
שהה החסד והצבור׳ דהיינו חכמי אב לקו החסד וביי שאנו סוד כל המציאות הנמצא בסוד הנשמות הקדושות
אס לקו הדין וצמיחת הדין והחס־ בעצמי ולא דין חזק הנטועות בנו וכמר יורש פי םניס וכיון שהמציאות הזה
אלא דין יפה ומתוק כדפי׳ .ונודע םהחכמ׳ מקו החסד בכור למציאות הת״ת המתפשט יורש כא׳ ב׳ בחי׳
תחסב והב" תחסכ מצד הדין ולכך יאירו הםרשיס והענין כי הת׳׳ת יונק מן תימין והוא רב חסד מטה
בענפים ימצאו ד׳ כחי׳ דהיינו החכמ׳ וסרס החסד כלפי חסד או אל השמאל אל הצכור׳ וכן בכור זס נוטל
מחכמי והבי׳ וסרס הצבור׳ מהבי' והס ד׳ עטרות ד' פי םניס על הפשוט .דהיינו הת״ת המתפשט וענין פי
פרשץת סל תפילין דמנח מארי עלמא דהיינו קדש והי׳ ב׳ אלו הוא מה םמתחכס הבורא על עולמו לפעול בו
כי יביאך חו״ב שמע לחסד והי׳ אס שמע לצבור' ועס חסדיו ומה שמבין לפעול בו גבורותיו המתוקות והיינו
היות סהפ׳ הס סוד יהו״ה אין חסם שהרי החסד כסוד שהדעת יטול שרש מציאות החסד שבחכמי ושרש מציאות
זכר והצבור׳ בסוד נקב׳ צכך הס י״ה והס ו״ה ואין הצבורות שבב" וידע הנמצאים בסוד פעולתו בהס החסד
דוחק מזה כלל והיינו סוד הדעת מזרח ומערב מזרח והצבור׳ הנפלאות והיינו ב׳ פעולות ולפעמים יפעול צם
שבו לחסד ומערב סבו לצבור׳ בענין סהדעת לעצמו במד׳ עצמו ברחמים שהוא מצד עצמו קו הרחמים
מתתקן בתי׳ ריסא דהיינו מציאות החכמ׳ והבי׳ סבב״ האמצעיים בין החסד והדין וכס צ׳ חלקים והיינו מה
ומתפטר בתפילין על ראסו בסוד ד׳ עטרות אלו ולזה שהבן מרויח בעשק מה שיורם מאביו ואמו .ולזה לפעמים
ימצא ראם לדע׳ ותי׳ ריסא וימצא אלי׳ סוד תפילין על אינו צובר במרת עצמו שהוא סוד הרחמים מתכתר
ראסו וכמו שהוא מתעטר בד׳ עטרות אלו על סוד צ״ר ומתעלס כח פעולתו ואינו פועל אלא בכח פעולת אבא
שבו דהיינו ראשו מכ" כדפי׳ כך הוא משפיע ומופיע ואימא חסד וצכור׳ דהיינו כענין הרוח חס ולא חס
ומאיר לבת על ראשת סוד תפלי! של יד סוד הארת ד׳ באם ולא כמיס כך הדעת בין שרשי הצכור׳ והחסד
עטרות אלו ואין כאן מקומו וצלצלתא דנוקבא בין ב׳ ולפעמים צובר ומקבן הימין והשמאל אל האמצע הזה
דרועין איתעביד׳ לצד שמאל לכך מניח תפלין בזרוע נח״ הרחמים סנו ונונר נ נ ׳ נחי׳ בבחי׳ עצמו ע״כ
שמאל שהוא העתק העליונות שהבן יורש את אביו ואת נסי׳ ז״ה מס׳ ז׳ :
הנה המית׳ המיוחסת כספי׳ ככל איזו פללו
אמו וזן אחותו : מדה שיה" הרצון כו התעלמות כדפי'
נמצא לפי הנדרש שסוד השתלשלות נקשר פלל נתמר אי׳ נענין מיתת המלכים .ור״ש פי׳ כחס״ק ס׳ ז׳
1
המרות ובחי׳ דרך כלל ראשוני הס סי׳ ה׳ שהנן תזה יורם את אניו ואת אמו והנה מלת
מושרשות ככתר סוד בחי׳ אחרוני תי׳ י״צ מת" דיקנא ירום׳ לא יצדק אלא על דרך המית׳ הנז׳ והענין סאלו
םמשס חיות החכמ׳ והבי׳ והדעת כתי׳ צדול ומשתלשלות העטרות שהס חסד שבחכמי וצנור׳ שננ" הס צנוזוח סס
ומתמלאות כולס בתוכיות החכמ׳ והיינו היות׳ נק׳ י״ה שרשים לספי׳ במקום צילוייס והס מתייחסות ממש
שכולל׳ הבי׳ והדעת עדיין נעלם כדפי׳ בפ׳ הקודמים באותיות החכמ׳ והבי׳ דהיינו י״ה וכאשר יתעלמו ב׳
ואח״כ
צט אילימה י י ״ ״
נד פ נג פ ו א ית מ ג
עיז עיז יט
ספר
כמקומו והדעח מתלבן כתוכו כדפי׳ כענין שהם כ' ואח״כ תתפשט הבי׳ אל עצמ׳ והיינו כחי׳ תבוני כדפי׳
דעות זה בתוך זה ולכך עס תיות כי הענין תזת לא כפ׳ תקודמיס ולזה ימצא החכמ׳ עס הבי׳ למעלה
נתבאר בכתוב כשבא לפרש הפעולות אמר כי אל דעות כחכמי והבי׳ עס החכמ׳ בבי׳ ואח״כ החכמ׳ מתעלמ׳
ד׳ ולו נתכנו עלילות מפני שבא לפרש העלילות והפעולות כראוי לה שהיא ספי׳ ב׳ והבי׳ תתגלה שהיא ספי׳ נ׳
וירצה פעולת ד׳ בתחתוניס הוא ע״י כ׳ דעות מגלי׳ ואח״כ היא נמצאת על הבן והבת שתס ז׳ ספי׳ נמצא
כעין הגוף הנעלה והוא כעין הנשמ׳ שאין בה שוס שהדעת אינו מתחיל להמצא מבחי׳ החכמ׳ לעצמי
פעולה ופועלת הפעולות ע״י האיברים הס הכלים כך ותתמצא מבח׳׳ החכמ׳ בבי׳ ומתפשטות ז׳ ספי׳ מכחי׳
הדעת תנעלס פועל ע״י ו״ק פעולותיו ולכן הוא משתתף הבי׳ לעצמו .ונמצא עתה כ׳ מציאות ז׳ ספי׳ היינו
כפעולו׳ ויתכוננו אליו וז״ש ולו נתכנו עלילות מפני שראוי מחכמי׳ אל הבי׳ והיינו נחכמ׳ יבנה בית תחלת אצילות׳
להרחיק הפעולות ממנו מפני שתם בדין ובשינוי ובנבול בבי׳ ואח״כ יתפשטו ובתנו׳ שהיא בחי׳ אחרונת שכבר
וכיוצא אלא ע״י ההקדמה הזאת סוד הדעת נשמ׳ בנוף כסתלר׳ החכמ׳ יתכונן היית ואחר אצי׳ הז׳ ספירות
נתכנו עלילות ולא יקשה לנו מציאות ההנהנ׳ כדפי׳ בעין דהיינו כוננות הבית כתיב ובדעת חדרים ימלאון דהיינו
כל ת״י פ׳ .ולזה יעשה בתוכיות תספי׳ כמה מיני אוצרות שיש רדריס וחללים בתוך הספי׳ שבאותן החדרים הוא
שתם כוחות פעולות הספי׳ אוצרות שכר ואוצרות עוכש משכן הדעת שאין תדע׳ ספי׳ לעצמו כלל אלא סוד
ואיתס האוצרות אין לתס נח לפעול ולתת אלא ע״י שרשיכ לספי׳ ומלוי אליהם וסוד הדעת הזה תחלת
הדעת נשמ׳ בתוכם הממלא האוצרות והחדרים ותהיכלו׳ תשתלשלות בדקות גדול מהכתר בשרש תחכמ׳ והבי׳ מנחי׳
מציאיות׳ הספ״ ולזה הפעולות יתייחסו בעצם אל הנשמ׳ אחרונה שבו כדפי׳ ותיא בחכמ׳ עצמת בדקות כדפי׳ .
שהיא הפועלת וזולתם אין פעולתס אלא הגוף ובאמת והיא בני׳ ככח" תנקי בי׳ מציאותו מתחיל להגלות
אין ייחס לפעולות והשינויים אל משמי שהרי אין בה ולהנלס נשס ובגדר מציאות ויורד מן תני׳ ונכנס
פעולת אלא ככלים שהם האוצרות שהם מלאים כל הצורך כתוכיית החסד והגבור׳ והנצח וההוד והיסוד והרילפ״ז
בענק שהוא נחבא אל הכלים ופועל ע״י בענין שהוא אין כין כי׳ לחסד ספי׳ כלל שאינם אלא ״ ולא ט׳ י׳
דעת בתוך דעת זה נגנה וזה נעלס מפני היות הספי׳ ולא י״א כדפי׳ כעין כל תמר ולזה יהיה בסוד הדעת
לכוש ונוף שכו מתלבש הדעת תפנימי לכך נעלס הדעת ראש ותי׳ לז״א עם מציאות הבי׳ כאשר נבאר כעין שמש
הזה בפעולותיו שלא יתייחסו לו ולא נודע מציאותו כספי׳ אמנס מציאות התי׳ בבי׳ כמציאות תי׳ הכתר בסוד
אלא כנשמת בתוך הגוף ותוא פועל עיקר הפעולות הדעת בבי׳ שבכתר כדפי׳ ודומה זה לזה רק שכחי׳
והיינו ממש כ׳ מציאות לדעת תא׳ מן החכמ׳ אל תני׳ תכתר חסדים צמוריס שמתתקן כולו בסוד החסד ומציאות
בבחי׳ ב׳ין "יה כדפי׳ .הב׳ בחי׳ תבו׳ נהתפשט׳ למט׳ התחתון בז״א מתתק! בסוד הגבורות והדינים כאשר
כדפי׳ וכמו שהחכמ׳ תיא כעין נשמה לבי׳ כך תדע׳ ו״ק יתנאי כע״ה ולזה מתחי׳ סוד ראש מחכמ׳ וגי׳ שככי׳
מחכמ׳ נשמת לו״ק המתפשטים למטת מן תני׳ ולזה ומניע עד הכתפיס ותחלת הזרועות חסד וגבורה כאשר
יתייחסו החדרים נ״כ בבי׳ כדפי׳ כשיר השירים בפ׳ ית׳ בע״ה וזה סדר השתלשלות הספ" לתת קשר לספי׳
הביאני המלך חדריו ומסור החכמ׳ בב" מתחיל להתלבש ולתי׳ ותמונת שיעור קומה שהכל ענין א׳ וכל מציאות
זנ״! להתפשט אל הנאצלים אל ההנהנ׳ למטת רסתעף המעיים וחללי הגוף כגון זרועות שחללס מתמלא כסוד
הדעת אל ו׳ ספי׳ וכחי׳ רבות שבהם עם היות שאין כו הדעת כדפי׳ עד השוקיים ועד כל אבר ואבר שחלל
כחי׳ מצד הדעת הנוף שבו מתלבש כו והיינו כעין המוח וחק׳ כו מתמלא ממציאות הזה כדפי׳ .והוא כעין נשמה
הנמצא בעצמות שקיום העצמות הוא המח שאלמלא תמח כגוף וחביב ונחמד פועל כתוך איכריס המתנליס שאינם
לא תית להם קיוס כלל והמח אינו פועל פעולות העצמות נהדרנ׳ אל המציאות הזה כדפי׳ המתעלס תחביב כמעיס
כך הוא סוד הדעת נותן כח הפעול׳ ואינו פועל ונאמת שנקוכתן כמשהו וכל האיכרים הפנימיים ית" סוד תמציאו׳
לא יתייחסו אליו הפעולות ולזה יק׳ דעו״ת עדו״ת דהיינו הספ" כסוד הדעת :
שתהנהנות הס מא״ס ע״י כח״כ והשכל יכחישוהו נד כפ׳ ו׳ מהש׳ הנז׳ הרחיב כיאור נ ׳ פדל!
1
ויכזיכותו כנמנע .אמנם ע״י הדעות תאלו שתם עדות דעות אלו כאומ׳ כי אל דעות שהם כ׳
יתקיים המציאות ויעידו שהפעולות מא״ס וזה ע״י כ׳ מציאיות אל תדעת תא׳ תנעלס כתוך החכמת והכי׳
דעות שפ" שע״י נ ׳ מדות אלו יתקיים המציאות ע״י דתיימ ו״ק למעלה הנעלמים .הב׳ הת״ת תמתאצל
1
מדע׳
W E ני פ
אילימה י י " מעץ ג עין רואי ו ס^ף
מהשרש נפי מה שהשיש יהי׳ משפיע כך יהי׳ הענף הדע׳ כתוך דעת יעיד עדות שהפעולות מאבא ואימא
משאצל מה שמתאצל אס דין ואס רחמים .הנ׳ נערך שא״ס פועל כתוכו והיינו ויקס עדות כיעקי שהוא
שיעור קומתם כפי מה שהשרש ימדוד ויתן כח כענף המעיד ע״י התלבשות הדעת כספי׳ שכל הפעולות כן
יהי׳ שיעור מדת ארכו ארחו ורכעו .הג׳ שיש מדה טובות הן רעות כולס נפעלות מאתו כדפי׳ :
שישתלשל שיעורים ידועים וישתרש כחכמי ונכי׳ וכמקומ׳ כה הנה הפרק תזה תוא נעילת המעיין הזה pIS
ויכלל למטה במ׳ והיינו סוד ת" זו"! ולוה עס היות ופתיחת עי! שמש שבו ביאור תי׳ ז׳יא
שהםפי׳ ט׳ התי׳ הרב׳ מפני סוד השתלשלות וגילוי וקושר צ׳ מעיינות שהס עין כל באיים ועין רואי ככתר
המדריגות .ועל סוד ההקדמ׳ הואת האמיתית האץ־ ועין שמש בשאר הםפי׳ אחר שימעינות מ ז ׳ ביאר פלא
אפשר לנו ממנו הדינים והרי המרות לא נמדדו בדן א״ש מכל תפעולות וביררנו אמונת האחדות כראוי
במציאותם ולא יגילו בגבול מציאותם ולא נמצאו הרחק השינויס ממנו וביאר תפלצת סילוק ועילוי אל
במציאותם ותי׳ אלא משרש׳ שיכתר אלא ודאי אמונה והכתר מ! הדינים ואחר שעל כ׳ הקדמות אלו קבענו
אמתית קבוע שהכל ממנו שאי! מי שיפעול את עצמו האמונה כראוי וכעי! שמש נבוא לתת השרשת לדיני׳
ויחדש את עצמו אלא כלס נמצאו מאת המאצי׳ ע״י ומציאות׳ מלמעל׳ .א״כ לזה יקשה האין יהיו נ׳ מנינים
תכתר וצריך לחקור מה זה במה זו ועל מה זה .וצריך אלו צודקים ולא ידחו זה אל זה ולכך באנו כפ׳ זה לתת
תחלה להציל תשכל משניאת תשובותיו על המבוקש הזה קשר ואמונת אמיתית לנ׳ הקדמות וכולס אמת ואין בהם
ואח״כ נבא בביאור המרות ראשונה לא יעלה בדעת נפתל ועקש .וראשונה נאמר שהאמונ׳ האמיתית שאין בה
ויאמר שתן אמת נ׳ אבות שהס חציית איפשר שהחסד ספק הוא שכל הדינים והפעוצות קשות ורכות טובות
וחצי הת׳ית דהיינו חסד יהיו מושרשים בכתר מפני שהס ורעות חסרות ושלימות כולס נפעלות מא׳׳ס והכתר ושאר
חסדיס והכתר כולו חסד .אמנס הצבור' וחלק הת״ת מצד הספ" ועכ״ז עיקר פעולת הדינים הס ע״י זו״ן המתבאר
מבור׳ אינס נכללים שם מפני שהם דיניס והכתר רחמים בעין שמש ועין יעקב כע״ה שהם ציק ומשפט מכון
בכל תי' ואלו תיו מושרשים בכתר ומתאצליס ע״י האץ־ הכסא וההנמ׳ שבתם נגזר די! אמת ועם מות ספ"
נמצאו בדי! ותאיך פועלים דין .זה אינו אמת אלא כל אלו משתלשלות למט׳ תם דיני׳ דמתעטרן בסוד מציאותם
הספי׳ כלולות ומושרשות בכתר וממצאי׳ למט׳ מהכתר העליון שבכתר שאין• שוס פעולת למט׳ בז״א ותי׳ אלא
ונאצל" מכחו עד שאין דבר קטון או גדול שנוכל לאמר בהשפעה התי' העליונים שבכתר שהספי׳ התחתונות
שאינו משס חייו ־ ושנית לא יעלת בדעת לאמר ששאר למט׳ מושרשות למעלה בכתר ואי! כח לענפים אלא
הספי׳ שהס חסד הס קשורים בשרםס אשר המושרש משורש׳ והעצין שהת" שיכתרהס מתתקניס כו ומאירים
בכתר שס .אמנס הצבור׳ ודיניה איכס קשוריס בשרבס מכתר שבכתר ובזה הוא בעצמו הכתר הס בו אלא
ומצד הסתר פניס הס פועלים הדיניס זה נ״כ איט אמת שהכתר שבכתר נעלס בעל החכמ׳ והיי׳ הנעלמים בו
במקצת אלא כל הספ" שהס מנהינות למט׳ הס נאחזות ותס אוצרות לכל תי׳ שכולם נכללים בב׳ מדות אלו
מלמעלה שאין שוס פעולה לספי׳ שלא ישתלשל מדריגה כדפ\ וכל אותס התי׳ אינם מציאות נכתר לענין תכתר
אחר מדריג׳ ומשתלשל ממשתלשל זו מזו וזו מזו .ושלישי' בעצמו שא״כ מה צורך לו בתי׳ האלו אלא כולם מדיינות
לא יעלה בדעת לאמר שהספ״ קשורות כפליס כגון החסד ושרשים לשפ״ להתאצל ולהתפשט למט׳ והשתרשס שם
וכיוצא הס אחוזות ממטה למעלה להתקשר הענף בשורש להיותם כאילן שחיותו משרשיו ולולא זה לא היו לכתר תי׳
וממעלה למטה להמשיך השרש לענף אמנס מדת הרין כלל שמורך להם היה כדי שאחר שיתאצלו למט׳ לא
הן אמת שאין לתס כח לפעול אלא מהכתר אלא הס יבדלו אלי העלולים מעילתס ולא יתרחקו חענפיס משרשם
אחוזות ממט׳ למעלה ושואבין לעצמן אמנס אין הכתר אלא ימצאו קרובים ומקושרים לשרש הקרוב למאצילו
משפיעס שאס היה הכתר משפיעס ממעלה למט׳ והס לשאוב כחס ושפע קיומם ממנו וכמו שהשרש מלחלח
מאיריס מאורו וזיוו היו רחמים פשוטים כמוהו לזה הענף למט׳ ומשפיע כו הוא צומח ומהאצל במקומו וכפי
נאמר שאי! הענין כך אלא הספ" אחוזות בכתר והכתר המשכת כמ השרש כך ממש שיעור קומת הענף וענינו
מאיר עליהם ממעלה למט׳ מפני שאי! לסס קיוס אלא והנה יהי׳ לספי׳ המתגלי׳ המתאצלת ג״ עניניס מן השרש
ע״י ב׳ אלו הא׳ הכח המושך ממט׳ למעלה .הב׳ כמ הזה המושרש כנאצל ה׳ סכת לכל הנאצלים .הא׳ כערך
הדומה ממט׳ למעלה וע״י כך גדולס כדרך הענף מן מציאות מ ו ח החסד מסד והבכור׳ דין וכיוצא הכל נמשך
השרש
ק אילימה M n 8
׳ מעי; 1עין ר ו א י ש<ןף
אמנם מה ששללנו אותש היא שלילה אמיתית שאין קיום השרש כנטיעות עולס .ואין עוד רביע" לומ׳ שאותם
ושיו ת לשוס שפי׳ אלא מן השיש ושיש השיש כאשי שים להס דין יש להם ענין שאין לאותם שאינס דין
נבאר וכדי לחייב ה מ ק ההוא אמינו דיך השלילה אמנה והיא כי אלו ואלו מושרשים ומאירים ומוםניס תמידיס
יש בהם הסתר פניס וכיוצא כאשר ית׳ לקמן בעין שמש מאור פני הכתר ולכך לא יחסר חסדם ורחמיהם לעולם
ולא הסתר שיסתיר הכתר דרך כלל אלא הסתר שיסתיר אמנם תגבור׳ ודיניה פעמיס הס בהסתר פניס פעמיס
הספ" התחתונו׳ ולא מהכתר כאשר נבאר שאין זה מקומו היא אחווה ומאירה ולכך כשהיא אחוזת ומאירה משם
ולא ית" מפני זה שלילת הפעולו׳ מא״ס ומהכתר אמנס היא נמתק׳ והיא רחמים גמורים כשאר תמדו׳ הנמתקות
הפעולו׳ יתייחסו אליו והא כיצד נאמר שיש לכתר ב׳ אמנס בהסתר פניס אותו רגע ואותו העת הרין מהס
בחי׳ הא׳ הוא תי׳ הכתר כרש לשפ׳׳ הב׳ אור עצמו׳ יתלהב בהס הדין וימצאו בדין ולזה הס כלולות שס והס
אשר לכתר נשמ׳ לספי׳ שעס היות שאור א״ס עצמו׳ אחוזות אמנס נרפים הס ניפים לעתים וישתלהבו באש
בתוך השפ" כבר פי׳ שיש עצמו׳ בתוך עצמות שהש ג׳ הדין .שאינו .אלא לא מתפרשן דא מן דא ח״ו בבוס עת
ראשי׳ כדפי׳ בעין כל תמר ב׳ ופי׳ לעיל בפ׳ ודרך כלל ובשום רגע לא יעזנ השרש מן הענף ולא הענף מן
יש אור לספי׳ שאותו האור נשמה מתפשש׳ מן הכתר השרש מפני שאין קיום לשום נמצא לסמצא הוויחו אם
מהשרש אל הספ״ כענין שהספ" כליש והכתר פועל דין ואס רחמי׳ אס יסתיר פני חיותו משם כאילן שאינו
כתוכס וסוד אורו מתפשש בתוכס לפעול ולכך אין לך כל ח׳ אלא רגע משרשו .ואלו יעלה בדעת הסתר והבדל
ספי׳ וספי׳ שלא יתי׳ לה אור מתפשש אליה כאיברי הנון* יסף כרגע ולא ימצא מציאותו א״כ א׳-א למדה להמצא
שאין אתת יכול לומר אבר זת אין נשמה מתפשט אליו אלא בסוד קשרים ואינס נבדלות אפילו כמלא נימא זו
כך אלו תספ״ או־ נשמתס מהכתר ולכך לא יצדקאומרי מזו לא עליון מן התחתון ולא תחתון מן העליון .ונס
זו אין לס חיות מהכתר ובאמת אין סגבור׳ הכלי שאין א־ן לומר עוד חמישית והיא לומר שיש ב׳ בחי׳ אל
בכלי תכח ותגבור׳ וכן הת״ת אין הכלי המפואר שאס הספ״ התחתונו׳ בתי׳ הכתר הא׳ דרך כלל לאלו ולאלו
נאמר כך נמצא שיתפאר ויתגבר בפאר ונבור׳ ויתחסד והי׳ פיטיש לקצתס .והא כיצד אלו ואלו מושרשות םס
בחסידות שחון ממנו ח״ו כמו שפי׳ בעין כל .אלא הוא בכת׳ םאלמלא כך לא היו פועלות שאין להס חיות אלא
בעל הנבור׳ והפאר והחסד ומן העעס הזה נקראי׳ תי׳ מאתו אותם סהס רחמי׳ וחסד וטוב׳ הס מתקני׳ הכתר
מלכא ואין לנו לחלק בין השרש המשתרש למציאות בענין סכל תי׳ הכתר הס רחמי׳ גמור" אמנם אותס
הנשמ׳ העצמו׳ המתלבש שהכל ענין א׳ שניצוץ השרש םהס דין כגון בבור' ודיניה תש מושרשי׳ ודאי םס
המתפשטת הוא נשמה בענף .ועוד אין לנו לחלק בעצמו׳ בהעלם .אמנס איכס מתקני׳ הכתר סכל תי׳ הס הם
כלל בין בחי׳ למעל׳ לבחי׳ למטה שעס היות שיעלה רחמי׳ שאיט כך אלא הטרשי׳ לספי׳ והתי׳ לכתר הכל
בדעת לחלק בכלים בין במציאותם למעל׳ למציאותם למטה ענין א׳ וכל שורש איזה ספי׳ שתה״ היא ת" בכתר
לא יעלה בדעת לחלק בנשמה בהיותה למעל׳ במוח והכתר מתתקן בכל השרש" לכל הספי׳ והענין שעס
להיות׳ למטה ביד או ברגל ולזה הספ" בעצמי היא היות שאנו אומריש ת" הכתר אינו בדקדוק מלה זו
נמצאת למטה ובתוכה אור העצמו׳ העליון שהוא מתאצל שאדרבא סס תי׳ המרות למט׳ שמה שהכתר נכלל
ומתפשט בתוך השפ" כנשמ׳ המתפשט׳ בתוך הגוף והנה משרש׳ הספ" אינש תי׳ שהם מתקני׳ הכתר אלא אדרבא
בערך התפשטו׳ השפ" שהס כליס הם עלולים זה מזה הכתר מתקן אותש שאין ענין התיקוני׳ לצורך הכתר
כגון חכמ׳ סיבה לבי׳ ובי׳ עילה לחסד ובי׳ עילה לגבו׳ המתתקן כדי שנאמר שהוא מתתקן באלו ולא באלו אמנס
ועד״ז הס משתלשלים מעילה לעלול עד ה מ ׳ .ואמנס ה־ה ענין התי׳ צורך ההוויות בעצמן כדי שיתקיימו
העצמו׳ אין אתת יכול לומר עצמו׳ שיחכמ׳ עלול מעצמו׳ ויעמדו במציאות עס היות שיתרחקו משרש׳ וממאצי׳
שבכתר ועצמו׳ שבב״ עלול מעצמו׳ םכחכמ׳ ועצמות ולזה נשתרשו בכתר ואנו מכני׳ וקוראי׳ אותס בשש תי׳
שבחסד עלול מעצמו׳ שבבי׳ וכן עד״ז לשאר הספי׳ח״ו מלכא ת" הכתר.לא שבאמת הס תי׳ לו שאינה ת" אלא
זו כפירה גמורה שאין עצמו׳ מתבחן אל עילה ועלול שא״כ לעצמן וא״כ האיך אט יכול" לחלק בין אלו לאלו כי
אינו עצמו׳ והוא עלול ונמצאת מרבה ח״ו .וכענין הגוף כקיוש אלו כך קיוש אלו ותי׳ כדיני׳ כרחמי׳ כחסד" אין
שלא תאמר נשמה שביד עלולה מנשמה שבראש אלא כל ביניהם שוס חילוק כלל תדע שכלי אלו הטעמי׳ ה׳ שפ"
ענין הנשמ׳ תוך האיברים מאיריס מעצם הנשמה וחיות הש צודקים במקצת ע״ד העבר׳ ומשל כאשר נבאר .
אילימה "
גה 6 ת ט ר ו
מעין ג עין רואי ס^ף
בל האיברים מן הלב ועד׳׳ז כל ספי׳ וספי׳ מאירה מן הכתר ולעולם נקשרת הספ״ כנשמה׳ אמנם להאיר ממנה
הנשמ׳ המתלבשת בתוך הספ" והיינו דרך כלל ג׳ ראשי׳ לא כדרך נוף ונשמה אלא כדרך כלים ספי׳ מספי׳ ענין
ההנהג׳ שפי׳ לעיל שאורם מתלבש זה בתוך זה אור א״ס זה יש כו הסתר פנים לפעמים על הדרך אשר נכאר
בכתר שבכתר ואור כתר שבכתר כאור חכמ׳ שבכתר והס דהיינו ממניעת התי׳ מהספי׳ שאינם מוכנות מהנשמ׳
נשמה בתיקוני הכהר ומהם בכל הספ״ ימד כלם כאחד תהיה אליהם ממש כעין נשם כנשס ויהיה נשמת העצמות
אם כן אי אהה יכול לאמר חלק בפעולוה הספ" זו כתוכם כלי לכושי׳ ויתדכקו לכושי׳ תחתוני כלכושי׳
למעלה מזו או זו למעלה מזו אינה מלמעלה אחר שאור עליוני׳ ויתקרבו ויהיו כולם כלים וספי׳ יונקות זו מזו
א״ס מהפשט בכל הספ״ עד סוף אמנם מחלבש כאור ואור א״ס בתוך הכתר שבכתר ואור חכמ׳ שבכתר מאיר
הכהר ואור הכמר ממלבש באור מכמ׳ סהומה דהיינו אליהם .אמנם בהכנת׳ יתעלו לפעמי׳ יאירו מתי׳ הכתר
תוכיות ותוכיומ למוכיוה ומשם הנהגה הספ" וכל המציאו׳ ולפעמי׳ יאירו יותר ואור החכמ׳ הנעלמ׳ כלי ספי׳ כהס
אם דין ואס רחמים וכל איזו פעולה קטנה או גדולה .ואור העצמו׳ עובר דרך הכלים ולכל האיברים ולא יתלבש
ובעצמו׳ המתפשט מן הכתר לספי׳ אין לתת הבדל בין כמו שלא יתלבש הנשמ׳ הגשמי׳ ביד לבוא אל הרנל
עצמו׳ לעצמו׳ ח״ו אלא סכל ענין א׳ והעצמו׳ לא״ס וכיוצא אלא כולם מאיריס מאור הנשמ׳ ולפעמי׳ אפי׳
נקשר הא׳ בלבושו בכתר שבכתר בקורב׳ א״ס לנאצל הא׳ כתר שבכתר כולו וכל הי״ס כלים שוים ואור א״ס עצמות׳
כדפי׳ בעין כל תמר ב׳ והעצמו׳ לכתר נקשר מכמ׳ ונשמה בתוכם ולפעמי׳ אינם מוכני׳ ויתלבשו הנשמות אלו
שבכתר והכל שוה מלמו׳ ונשמי לכלי׳ שהם תי׳ הכתר באלו ואז תכלים קצתם נשמו׳ ויהיה אור א״ס מתלבש
רתפשט משם האור ממש מן השרשים לספי׳ כנשמה בכלי שהוא תכתר וכתר עצמו׳ לחכמי שבו וחכמי שבו
בתוך הגוף ואין הבדל כין העצמות מעצמות לעצמות כלי לעצמו' והכלי הזה יעשה עצמו׳ תוך תי' הכתר ואורם
ולא רחוק מהעצמות לכלים ולבושים שהם תי׳ הכתר מתפשט נשמי בתוך החכמ׳ וחכמ׳ נםמ׳ לבי׳ ודעת ואז
ומהם יתפשט לספי׳ ממש .ועם היות שנפליג בהעלם יהיה התנהג' בזי ספי' לבד ואז הא״ס נשמי שפעולתו.
הכתר ות" לענין היותו עצמו׳ נשמ׳ לספי׳ אין העלם יוצא דרך תכתר וכתר נשמי שפעולתו יוצא דרך החכמ'
שמי בהכרמ יש מנהיג בתוך הספ" דהיינו סוד ההנהג׳ שבכתר וכולם נשמי שפעולתם דרך התי' אשר לכתר
הנו׳ בענין שיש לספי '-ב׳ במי' .האי הספ״ בעצמי מתלבש אויס תוך מ כ מ ׳ והיינו נשמי לבי' וכבר פי'
והם כלים .הב׳ העצמו׳ המהפשט אליהם והם סודהנשמ׳ בעין כל האיך הכלים פועלים הדין ככמ הנשמ' ואל
התיטנה לתי׳ הכתר ומאירה דרך בם אל הספ" והנה הנשמ׳ לא יתייחסו פעולו׳ וכ״ש כשיתרחק לבוש בלבוש
הנשמ׳ הזאת עם היות שאנו אומרים שתתפשט אליהם ולבוש בלבוש שאז חת״ת והמ׳ הם ז׳ ספי׳ יפעלו הדינים
לא נכחיש שיש עוד לבוש ללבוש כעין אור תת" באור לא מעצמם ח״ו אלא מכח השתלשלות תנשמי אליהם דרך
מ כ מ ' ואור מ כ מ ' באור הבי׳ ואור הדעת כדפי׳ לעיל השרשי׳ כדפי׳ שהרי ז״ס ז״א ונקי מושרשי׳ בסוד הדעת
וכן אור החכמ' הסתומה לאור הכתר ככלי ממש לנשמה בבי׳ אימ׳ מילאה ובחכמ׳ אבא והס נשמי׳ אליהם וחכמי
ואור כתר שבכתר כלי ממש לנשמ' הנעלמ' הבלתי ותבו׳ ודע׳ מושרשי׳ ככתר כבחי׳ אחרונה וג׳ תי׳ הכתר
מושגת היינו אור אחדות עצמות א״ס והכתר כלי אלי׳ ות-׳ הכתר לבושיי לנשמ' העצמות ג׳ ראשי ההנהג׳ הרי
ולבוש שגו מתלבש אמנם תתקשר ותתסדר סדר ההנהג' נקשרה הה נהגי בא״ס וכתר עס היות שהם רחמים
כזה שאור א״ס נמצא למט׳ אפיי בספ" תמי ודיניה גמורים ולא יתרחק שוס פעולה מהם אפיי פעולת הדין
אמנם מתלבש׳ באור הכתר שבכתר ואור נמצא למטי והקושי והכל מסור הכתר ע״י הלבוש" הנז' ומעתה
אפי׳ כספי׳ המ׳ ודיניה אמנם מתלבש באור החכמ׳ נקשרת ההנהג' ונמסרה לצדק ומשפט דהיינו זו״ן שהם
שבכתר ואורה נמצא למט׳ אפי׳ כספי׳ המ׳ ודיניה .ז״ס עם במי' שרשם בחכמי ובבי' ונקשר מנין הפעולות
אמנם מאירה הנשמ׳ הזאת דרך תתי׳ שבכתר שהם כלים בא״ס ובכתר ולא יגיע מזה שיטי הפעולות אל א״ס ואל
למעבר האור דרך כלל תי׳ ותי׳ לכל הספ" וספי׳ ויהיה הכתר בסוד הלבושים נשמה וטף עצמות וכלים כדפי' .
אור הת" נשמי אל הספי׳ ובערך הנשמ׳ הזאת לעולם ומעתה נייחס הדין ומפירו׳ והנה׳ והגלו׳ והפגם לכל
לא ימסלק ולא יעדר שאין שום פעולה פחות מזה ויהלבש מקום שנייחס ולא יעלה בדע׳ שום אדם שהיא פירוד
עוד אור זמ המתנוצז ררך תי' הכמר בחכמי וחכמי בבי׳ אלא הכל נקש׳ בפועל כל הפעולות באחדותו הגמור ואין
ורעת וזה סור העצמות המתפשט להנמיג וזמ סוד ת" דוחק מפני שנייחס כל הספ" עליונות נשמה למחתוני׳
והנשמ׳
קא אילימה ה נ
י 6 י ר מ ו מעין ג עין ר ו א י ןן^ף
לא״ס ע״י הספי׳ האמצעיו׳ .אמנס סענין תלוי אס נאמר והנשמ׳ פועלת בתיך הנוף הספי׳ התחתונ׳ ולא נפרד זו
פא״ס ממפ נשמה פועלת תוך כל הספי׳ לא יתיימפ מזו ולזה יאמר בבמ׳ מקומות בזו׳ דא מוחח לדא ודא
לספי׳ שס פירוד ופוס דין כלל .ואס יהיה -דין נרסיק נשמתא לדא מפני היותם פועלו׳ זו בתוך זו כנשמ׳ במוך
הספי׳ מא״סולא הרחיק השולל הפעולות מא״ס ח״ושאין הגוף והנה ההנהנ׳ הנכונ׳ הוא כאותם שפי׳ בספ״ר ש׳
שוס פעולה לא״ס אלא ע״י הספי׳ ואין שוס פעולה לספי׳ עצמות וכלי׳ שפי׳ בר״מ שיהיו כל הספי׳ כלים וא״ס
קטנה או גדולה אלא מא״ס אבל כשהפעולות סוכות בלבד נשמתם וכאשר יהיו במציאות זה יתייחדו ויתקשרו
נאמר שא״ס נשמה לבל י״ס בהשוא׳ א׳ מפני השוואתם כולם במאציל )בחש״ק( וקשר הנשמ׳ עם הנוף והגוף עס
הפעולות כעין פעולת הכתר כך פעולת המ׳ אבל הנשמ׳ וזה מפני קורבת׳ אל מאצילס לא יתייחס אליהס
בהשתנות הפעולות שהמ׳ היא פועלת דין וגלו׳ והיא שום פירור ושום פעולת קשה אלא הכל רחמי׳ פשוטי׳
בפירוד מהת״ת וכיוצא יסתתס אור א״ס מהם ולא והספי׳ התחתונות נקשרות ונאחזות אלו באלו שרשים
שישוללו הפעולות ממנו אמנם נרב׳ הלבושי׳ אלו במוך בענפי׳ וענפי׳ בשרשי׳ ואין הבדל לט׳ ספי׳ מהכתר אלא
אלו ואז הוא סוד מה שפי׳ שג׳ ראשי׳ הס מתלבשי׳ עול־ כולם נאחזות בתי׳ א׳׳א כראוי וכאשר העולם בלתי הנון
בחכמי וחבמ׳ בדעת ותבונ׳ וכיוצא האלו העניניס חסו יעדר המציאות הזה ויעשו הספי׳ זו לזה נשמ׳ ויהיה
סוד קורבו׳ הספי׳ לא״ס או הרחקתם מעצמם ואין ההרחק ביניהם בין אלו לאלו כתרחק׳ מא״ס כמו שמפני
הלבש׳ זאת מאתו אלא מאת הספי׳ שהם המשתנו׳ הם הרחק׳ מא״ס יהיה א״ס נשמ׳ אליתס בלבד כך יתרחקו
המתרחקות או המתקרבות ולא שהם מעצמצ! יעשו זס תחתונות מעליונות ויעשו העליונות נשמי לתחתונות אלא
שנס ההרחק והקורבה נפעל מהספי׳ לפי הכנתם אמנם באחדות והשפעת העליונות ודבקותם בא״ס .אמנם יהיו
יהיה הפעולה בעצמי נפעל מא״ס אל הספי׳.בנשמ׳בתוך כנשמ׳ בתוך הנוף והנה אין לנו לייחס פעולות הכלים
הנוף והספי׳ פועלו׳ ההלבשה ממש המשל בזה אס הספי׳ הדבקי׳ במאצי׳ אפי׳ מדרג׳ ג׳ אלא בפעולו׳ הכתר שהרחמי׳
יפעלו הרין הכל מא״ס אמנם יתן אור הפעול׳ בנשמ׳ אל תכליח לא ישוער ולזה כאשר כולם יפעלו הרחמי׳ הגמורי׳
הנוף להתלבש אור הנשמ׳ אל הספי׳ עוד ע״י חכמ׳ ובי׳ תנז׳ נאמר שכולס תם מושרש" בכתר בתי׳ א״א כיפי׳.
ודעת זה בתוך זה כדי שלא יגיע אור הנשמ׳ אל המ״מ ונאמר שתנשמ׳ אשר בכתר היא הנשמ׳ בכל תספי׳ ואין
והמ׳ שהס ז׳ ספי׳ אלא ע״י כמה לבושים והס יפעלו תבדל עוד ולא תרחק ובאשר נתרחקו אלו מאלו ויהיו
הדין בכח החיים העליוני׳ אמנם יתרחקו הספי׳ משמי נשמות אלו לאלו לא נוכל לייחס תפעולות הזכות והקשות
תוך נשמ׳ ונשמי תוך נשמ׳ עד כמה מדריגות שהם ג׳ בדין וכיוצא ולזה יעשו תי׳ תכתר נשמ׳ אל הספ" תן
ראשיס תוך ג׳ ראשי׳ כדפי׳ .ובזה הס פועלו׳ הדין מכח אמת שאין פעולו׳ לתחתונות אלא מכח העליונות אמנס
א״ס ומהיכן בא הלבש׳ זו מחב״ר שהם המלבישין תאור כאשר יפעלו בסוד האחדות הגמורה יתקשרו כהתקשר
עוד ומרחיקי! אותו מהז׳ ספי׳ כדי שיפעלו הדין הצריך האיברים איברי הגוף אלו לאלו ויתקשרו הספי׳ כולס גוף
להיישיר תעולס ולתקנו נמצא שגס תלבש׳ זו פעוצ׳מא״ם א׳ מושרשות זו בזו מקושרות ענפים בשרשי׳ והשפע׳ אלו
באמצעות תספי׳ כפעולת הנשמ׳ תוך הנוף והכל מ ה נ ה באלו לא יזוז והיינו רחמי׳ פשוטים אבל כאשר יפעלו
עליונה מכוונת מתפועל תאמתי והכל תלוי בריטי כסוד הדין או פעולה קשה שאין לייחסה אל הספ" העליונ׳
האמצעיים בין הפועל הפעולה הספי׳ התחמונ׳ אל דהיינו ספי׳ הכתר אז נאמר שכמו שא״ס משתתף בכל
המשפיע אור הפעולה וההנהנ׳ ועני! האיך הבלי׳ ישנו
הפעולות כנשמה עס הנוף כך ישתתף מכ״ש הכתר .
החיים המשולחים מלמעלה בבר פי׳ בספ״ר בשי עצמות
אמנס היא הנשמ׳ אל הנוף ונמצאו הנשמות אלו בתוך
וכלים וכולל׳ תענין בעין כל ת״ב .והנה דרך כלל לא הי׳
אלו ויתלבשו אלו באלו ויפעול הנוף והלבוש מכח הנשמה
הכוונה בפ׳ זה אלא להראות קשר תספי׳ א״א וזו״ן הבל
אבל כהרחק הפעולות אשר אל הגוף מן הנשמ׳ ולזה
אחדות א׳ והס סוד י׳ ספי׳ פעולות מא״ם וא״ס נשמי
אליהם אמנם אצי׳ י״ס היה על הסדר הנז׳ שהכתר נתיחס הלבש׳ א״ס בכתר וכתר בחכמי שבכתר נשמות
ישתלשל סור רצון הרצינות כל בחי׳ הכתר שבכתר וישתלשל לתי׳ א״א ותש נשמות לספי׳ כל ענף וענף לבוש לשרש
סוד המלכים עד המלך האחרון כל מציאות החכמה וכל גרש נשמי לענף ויהיה המציאות הזה משמש בכמ׳
שבכתר וכל זה נסתוס ונכליל בא״ס ולא נפרמ דבר בחי׳ כי לפי מה שיתרבה קושי הפעולות כך יוסיפו הרחק
להרחיק מלמעלה כל מס שאפשר ובדפי׳ בעין בל ובת״א ויהיו מתלבשות אלו באלו ונאמר עוד כי הכל יתלבש
במנמ׳ והחבמ׳ בדעת ובי׳ וענין הקשר וייחס הפעולות
CM כ!י
אילימה תטי ו פ״נה
מעין ג עין רואי
,
המושרש ' נו ונאמר עוד סוד דא ד ן להראות השתלשלות »זס אח״נ נסור ני׳ שננתר היו התיקוני׳ ושם יתלנש
הספי' והשרשתה והיותם נשמות אלו לאלו וכיוצא כדפי' ההנסג׳ נל סוד א״ס ננתר ונתר נחנמ׳ שהיא מוחא
ולזה ננפי׳ שיעשה החכמ׳ נשמה לדעת והדעת נשמי. דא״א נעלת המחשנות ננסמה החושנת נאינריס ונמוח
נני׳ אנו אומרים סוד נחי׳ ז״א וא״א ותי׳ והפעולות לז׳ הדן את הגוןי והיינו סוד חנמ׳ שנני׳ שננתר וממנה
ספירות משם שהרי הס סוד ז״א ותי׳ ודרך כלל הס יסתעף ני :נתי׳ א״א אינריס למוח לבוש לג׳ ראשי׳
כסא ולכוש והיכל ושם שכל אלו שמות מונחים להתלנשו׳ א״ס ונתר וחנמ׳ מתלנשי׳ נתי׳ שהם מני׳ שנני׳ וםננתי
הפעולות א״ס נכתר ומנתר כספי׳ והכל מקושר ומיוחד עד למש׳ נל סוד השרשת הספי׳ נדפי׳ ויחזור הדנר
נא״ס כאין פירוד כלל ועיקר שהכל מיוחד לא״ס ולכתר . שישתרשו ננחי׳ אחרונה שננתר דהיינו נחי׳ האחרון
עתה כני שים נא ננוד לאלדי ישראל וחן לו תודה ואל שנסור דיקנא החנמ׳ והני׳ והדעת שהם נצד ג׳ ראשים
תתפת׳ אחר מה שתמצא נדנדנו ולא נדנרי ר״ש ולא עליונים ממש עוד צ׳ ראשיי לספי׳ וישתרשו זה נזה הנל
נדנרי זולתו מן המתעסקים נחנמ׳ הזאת מרחיקין ננתר נסור דיקנא מזלא וודאי ויהיו נולס נחנמ׳ שהיא
הפעולות מא״ס והריני׳ מהנתר םהנל על הדרך רגז׳ ולא נקוד׳ א׳ מסבתר למשה'ויתפשט ממנה הני׳ ומני׳ הדעת
לתת פעולות לשוס נמצא זולת רצונו וטחו ושפעו וחיותו והרי נשתלשלו זה מזה ונ׳ נ א ׳ .ומהדעת הוא נשמ׳ אל
והשגחתו ולהודיעך שנל מה שנעסוק נמעיינות אלו הנל הצוף הסתעפו׳ ז׳ ספי׳ מני׳ נדרך אנ ואס נדפי׳ נפ׳
פי׳ לי׳ ספי׳ מקושרות נמאצי׳ והס עין נל ועין רואי הקודמים וימצא המציאות מתנהצ ע״י הספי׳ והנה נקשר
ועין שמש ועין יעקנ ואני את נפשי הצלתי ועמסמי על זה נזה וזה נזה ונאשר נאמר שהנל ענק א׳ אמת שאין
שכמך עול השפלת הדנריס שלא תשעה עוד נהם ודנרי נו ספק ונייחס הפעולות ננדלות אלו מאלו ונאמד א״א
הס צומחין צמח צדיק מדנרי רשנ״י נחש״ק נש׳ ז׳ סי׳ וז״א לתת פעולות הדינים לספי׳ ונאמר דרך קצרה מלו׳
ו׳ ז ׳ : אלו נ ד לייחס ננתר נםמ׳ נתי׳ לחנמ׳ ולני׳ זלרעת
תמר א
המחשנה העליונ׳ שהיא מחשנ׳ קודמת למחשנה ת" ז״א א בנר פי׳ בעין רואי מה שפי׳ נענין המלביס פרמ
שהם הספי׳ שנהם הנהצת הדין משתלשל׳ ממציאות אל אשר מלבו כארץ אדום וענין ההויות 1
מציאות עד המציאות הקייס .כך המחשנ׳ הזאת שהיא מחשטת נעלמו׳ מפני קורבת׳ אל המאצי׳ לא יצדק בהש
מחשנ׳ קודמת לתי׳ ז״א שהם השפי׳ שנה ס הנהצמ הדין ספי׳ ופעולות ולזה הומלכו המלביס ועלו במחשבה
משתלשלות ממציאות אל מציאות .ונמו שהיה שש סוד ונשמלשלו זה מזה כדפי׳ שש .הנה כעין הרחק השתלשלו׳
המחשנות נעשו׳ שרש העליו׳ לתחתוני ותחתוני משתלשלת ממצאי׳ מא״ש מפני אחדותו נדומ׳ לו יהיה הרחק
מהעליונ׳ ומלת מתו ונן נונה עולמות ומחרינן אין הריני׳ מהבתר וסעעש שא״ס שוב ומשיב לבל לא יצא
הכוונה חרנן ומיתה ממש אלא נינוי והעלם על שתימת ממט דין והספי׳ הראשונה בלי ל ה נ מ מ רחמי׳ נמוריס
הדנריש נך ינונה הענק נאן זה מלל פ׳ זו צודקת ככל ובדי להמציא הריני׳ אי אפשר אס לא בסוד עליית
מה שיהיה מציאות אצי׳ מאין ליש מאין שפי׳לשפי׳ ננתר המחשבה והמצא המציאות ממציאות אל מציאות עד הניע
עאין דין ליש דין נז״א מאין דין נפעל ליש די! נפעל המציאות אל מקום שאפשר אל הריני׳ להצלס ולהמצא .
נמ׳ ומה שנפרש נמחשנה זו יהיה נמחשנה זו ומה ו מ ה מאין דין ימצא הדין והא ביצר אלא ע״י היות
שנננה נאן המלנה וימלוך וימלוך יבכה נאן המלנה ומה הדברים מאין דין ליש דין במו שנמצאו ממצאי׳ מא״ס
שנבנה באן מיתה וימת וימת נבנה באן מיתה והבל עני ן ניש סוף מאין ספי׳ ליש ספי׳ ולזה במו שהי׳ שס סוד
א'
קב אילימה ב
" ־
א6 אפ מעין ד עין ש מ ש ת נ Q&1
יהיה שניות ח״ו .ועוד כי קיום הנמצאות מאתו כדכתיכ ת׳ ודרך א ׳ .וכיצד פ׳ א׳ יורה עניניס מחולפי׳ מפני
ואתה מחיה את כולס והויית הדין וקיומו מעצמו והיימ שהתור׳ תתפשט ויורה והרי הפ׳ הזא׳ יורה על המציאות
שניו׳ ואין לומר שהוא ממנו שלא נטונ׳ מכוונת שזו אשר אל המ׳ וכך יורה על סוד מחשב׳ הדכרי׳ קודם
גרועה הדני שנאמר שהוא פועל שלא נטונת פעולה מציאות׳ ויתפשט יותר ויורה אפי׳ על החיצוני׳ והכל פ׳
וימשך מכאן להאמין העלס ידיעה שאה יפעול שלא א׳ ועני! א׳ אלא כמו שמציאות הדכרי׳ נתחייכו היותס
ככוונ׳ יהי׳ כלי יריע׳ והרי נרע כח הידיע׳ הכולל וכל זה דומה לזה מפני שהם זה מזה המחשב׳ הקודמ׳ ככתר
אלו הדכרי׳ נמנעי׳ כו ואינס רצויי׳ לדעתה אליו .אמנה חייכת מחשכה קורמ׳ אל זעיר ומחשבה הקודמת כזעיר
האמונ׳ העיקרית שידיעתו כוללת כל נמצא קוד׳ מציאותו חיינ׳ המחשבה הקודמת כנקב׳'מפני שהס ספי׳ שחייכו
אפי׳ כריה קלה שבקלות והוא מקיימן ומשפיע! .אמנה העניניס דומות זו לזו ולזה התור׳ סתמה הוראת הפניני׳
לא יצויירו ההויו״ת שש כפירודס וירידת׳ אלא יצויירו לא כפ׳ א׳ ותתפשט הפ׳ ההוא ככל מקוס ומקום כפי
ציור מצוייר מחודש מצוייר אחר היותה אלא מצוייר החוד׳ מקומו :
להוייתש קדוש כקדימתו מאוחד כו שאינו רכוי ח״ו אלא ב הנה תמחשב׳ העליונ׳ אינה כמחשב׳ כ״א pit
א׳ שאימ מקוכז מרבי׳ ולא נפרד מרבי׳ ח״ו שאין אחדות שאס יחשוב האדס לפעול פעול׳ מן
באחדותו כדפי׳ כעין כל ת״א וממנו מציאות׳ לחון לא הפעולות לא מפני זה יעשה רוםס ויתהו׳ ממנה שוס
דבר הנפרד ממנו אלא חידוש שחידש ההויו״ת והמציאש ציור כלל עד שיוציא מחשכתו לפועל ויפעול המחשב׳
מאין אל יש ואין שוס נשתר מידיעתו ולא מתקייה וחי ההוא ואין המחשב׳ העליונ׳ כך אלא בעלו׳ המחשב׳ לשוס
מזולתו וקדושתו כתכלית הפלא שאין גדעון הנמצאי׳ נודע הוי׳ או הויות הנמצאות כולס מיד נצטיירו שס כמחשב׳
חק קדושתו ופלא מעלתו שלא יעלה כדעתך להקשות העליונ׳ הצור׳ ההיא כמציאות דק ויתעלה המציאו׳ ההוא
האיך הנכראי׳ הגרועי׳ השפלי׳ הנבזי׳ כידיעתו שזה הוא מן ההד׳ המתהו׳ כמציאות המתנל׳ כהבדל הצור׳)הצור׳(
מה שאמרה שאין גרועתא נודעת לקדושתו הנפלאה השכליי׳ וכעילויי׳ מן הצור׳ הגשמי׳ והמשל כזה כאשר
וזה טעס הפלאת שורשי הנמצאות וטהרתס למעלה ודרך האדם ירצה להמציא פעול׳ מן הפעולות הנה תקדס
כס יקייס כל הנמצאי׳ ע״י השתלשלות׳ ממחשב׳ אל מששב׳. צורת המושכל אל המודגם וכהכדל הצור׳ המוםכלת הזאת
הב׳ מחשכת הכתר הנה הפועל אל המחשב׳ הא׳ הוא סוד על המודגם׳ המעותקה מן המושכל אל המורנש כך תכדל
הכתר רצון הרצונות שפי׳ כעין כל ועין רואי והנה סוד ותתענה המציאות אל ההויות ההם המאירות כמחשב׳
רצון הרצונות הוא מה שיצא סוד המחשכ׳ הנז׳ כא״ס אל הדק׳ העליונ׳ .והנה המחשבות הס ד׳ א׳ היא מחשבת
מציאות ההויות המתמצאות ממאציל אל נאצל ועדיין נייחסם א״ס תיוצר כל נמצא ויקדס אל יצירתס צורתם .והנה
כא״ס כדפי׳ שס אח״כ הכלי הזה דהיינו כתר שבכתר הצור׳ המחשבי״ הזאת דבק׳ כו והיא היא מעצמותו היא
יהיה לכוש למאצילו ויהי׳ חושנ ויש לו מחשכה והמחשב׳ חכמתו היא מציאותו שהוא הדעת הוא הידוע הוא היודע
הזאת יצייר הנמצאות נראה הפלגת׳ כא״ס שהרי רצק כדפי׳ כעין כל וכעין רואי ומטעס התייחד הצורות כו
הרצונות תחלת מציאת הכתר פועל למחשבתו והוא מחשב׳ והשתלשלות׳ ממט זה יש להס קיוס והעמדה נס אחר
כסוד מדרגה שני׳ לו דהיינו חכמ׳ שבכתר וכה סוד ואלו אצי׳ וחידושם מן האפס אל הציור ואל המציאות והנה
המלכי׳ שפי׳ כעין רואי תמר א ׳ .והנה המחשב׳ הזאת מפני ידיעתו אותס מעצמותו שאינו יודע כידע׳ שחוץ
השני׳ כל אשר ממנה ולמש׳ יחשב שה ואינה מחשכה ממנו ולא נתחדש׳ ידיעה אחר הוייתס שאינו מתחדש
שלימה כמחשב׳ הא״ס שכולל׳ כל נמצא כעני! שמטר כדפי׳ שס מפני זה משפיע׳ ומקיימן ומחייב אותם וסנה
עצמותו דהיינו א״ס שמכיר את עצמו ומכיר נפעלו הציור המצטייר כידיעתו כלתי מושגת ולא ידוע כלל רק
דהיינו הכתר רצון הרצונות והמיושכ׳ הזאת לא יכיר א״ס מחוייכת מחיוב קיוס הנמצאות ממט ואין לשלול משם שוס
אמנס יכיר המשתלשלי׳ ממנה ולמשה הצורה הנפלאת נמצא כלל אפי׳ שיהי׳ דין וכיוצא שאס לא תאמר כן אלא
הדקה ורוחניות שאין כפלא מציאות׳ כעולס כלל ו ט ציור שלא יצוידו שס כידיעתו אלא כעלי הרחמי׳ .א״כ יקשה
הנמצאות והנה הס שס כפלא שאיני נפרד׳ לחלקי׳ ולא ספי׳ הדין מהיכן והאומר שהתפשטות הספי׳ יחייבוהו
לדן אלא מיוחד׳ ולא טחוד׳ כא״ס שהרי ירדו ירידה ומעצמי שלא בטונה נמצא יקשה שלפי דבריה׳ אינו מאת
נפלאה שא״ס הוא מאציל ופועל הרצון שהוא חושב כמחשב׳ המאציל ואין ראוי שיהי׳ שוס הוי״ה אלא כרצון המאציל
זו ואין הרצון ומחשבתו אחד כאחדות א״ט שהד כתר בזולת שאי אפשר לסיוח שוס הוי״ה אלא ממנו שא״כ
שבכתר
אייימה מעין ד עין שמש תמר Kי ב ש־ג
ספד
ג׳ ראשי׳ יאמרן לעיל כעין כל תמר ב׳ ובעין רואי תמר שבכתר רצון מושב וחכמי שבכתר מחשכה ובו השתרשות
ו׳ וצ׳ נשמ׳ למחשב׳ ג׳ זאת כדפי׳ והיינו קשר הפעולות ממצאות שהה תי׳ הכתר שרש הםפי׳ כרחמי׳ נמורי׳
בא״פ ונובעות ממנו והשתלשלות הפעולות ממציאות אל ובדקות גמורה .המחשבה הג׳ היא חכמ׳ ממש שירדה
מציאות : אל סספי׳ השניי׳ וכה יעלה כמחשבה להיות ההרות
תנת המחשבות האלו שבו עליית הנמצאות פרלן ג מתגלות רתחיל להצטייר םס אותם הציורי׳ שהם נפלאי׳
,
מחשביות אינס שוות בלל ובי הס מחוייבות 1
למעלה מקושרי׳ ומאוחד ׳ יתנוצצו שם להתפשט להיות כהה
ואין חיוב׳ בתשווא׳ א׳ שהרי עס היות שהקדמנו שהאלוה הדין לצורך הנהגת העולם שרצה שם שירדו ההרות אל
כולל כל ההויות הנמצאות והוא עצס כולל כל תעצמי׳ תכלית היריד׳ מנקודת החכמה עד נקוד׳ תחתונה כמטה
ובידיעה עצמו יודע כל הנמצאי׳ עכ״ו אין בו במציאות׳ שאין מטה למטה ממנה עד סוף כל ההויות דהיינו עד
אחר ההתפשטות אמנס יודע׳ במציאות׳ בהתפשטו׳ בהעל׳ ביצי טניס ומינו אומרו מה רבו מעשיך ד׳ כולם כחכמה
בלתי מצטייר שאין לומר שידיעתו אותם הוא בהיות׳ בו עשית ואי אפשר להצטייר כמחשב׳ שם מפני שהשלם
שא״כ לא יכיר זולתו ח״ו אלא מכיר כל הנמצא בהכרת תכלית השלימות שהוא החכמ׳ אין כה שוס חסרון ולא גבול
עצמו עס היות שהכרת עצמו אין בו פירוד ושנוי ונטל ולא גשמו׳ ולא דין ולא טומאה ח״ו האיך יצטיירו שם
ועצמות וא-ן הנמצאות כו בעלי נבול ולא כעלי נשמות החשד׳ כעלי הדק והגבול והשינוי ולכך אפי׳ שרשי הנמצאו׳
ולא כעלי שינוי ולא בעלי חבור ולא כעלי מנין וחשבון שהם השפי׳ ז׳ הפעולות כדין הממציאות המיתה והעבירו׳
מפני שהוא והס דבר א׳ וכמו שחוייכנו לשלול העניני׳ והדני׳ החיצוני׳ לא היה מציאות׳ מתק״׳ שש אלא היה
האלו מעצמותו כך חוייבנו לשוללי מידיעתו והעצמות כסש שוד המלכי׳ ומיתתה כאשר נבאר .המחשב׳ מ ז ׳
הכלולי׳ כו מאוחדי׳ כאח־ות שתוא וידיעתו א׳ כדפי׳ היא היא תחלת ציור הנמצאות לז״א שאנו כביאורו ויש
כעין כל ועכ״ז יודע מציאות׳:פ׳ ענינס אחר התפשטות׳ עוד מחשבה ד׳ והיא כשוד תי׳ נוקכא •תבאר כעין יעקב
כ ד ע ה גמורה כלי העלס שוס פרטי ואופן הידע׳ הוא כע״ה .ואלו המחשבות יצויירו כהה הנמצאות וישתרשו
נעלס האין יהי׳ מפני שתכלית שנדעהו הוא שלא נדעהו לא כהשואה א׳ שהרי כא״שאין מלכי׳ כלל ולא דמות ולא
כרפי' שס .והנה המחשבי הזאת אין כה מלכי׳ מולכים תמונה כדפי׳ .והמחשב׳ השני׳ כהתחלת הדמות והתמונ׳
ומתים חייו שהוא הוא עצמותו ולא ישתנה ולא יתגלה ולא כדפי׳ כעין רואי ת״א אמנש שה אין דמות ותכונה לדיני׳
יתעל׳ אלא מציאות׳ מציאות קייס עומד כעצמו בלתי כלל שאפי׳ כתי׳ הכתר אין דמות ותכונה לדין .אמנם
משתלשל ממציאות אל מציאות .אמנם אחרי צאת תנמצאו׳ משס תחלת התנוצצות הנמצאות הניצוצות שהרי הה תיקוני׳
מאתו אל תחילת מציאות׳ במחשבות יהיו הנמצאו׳ מתפשטו' נבדלי׳ לא הבדל מצד עצמן אלא לערך הספי׳ התחתונות
ונמצאות ממציאות אל מציאות מתחדשות דהיינו סוד משורםות שם וככר מתכחן ככתר שרש הגכור׳ שרש הכי׳
המלכות ומתעלמות דהיינו שוד מיתתם והיינו שיהיו שרש ההוד שרש המי מדות הדין .אמנם אדרבא שש הש
נכנסות ממנו לחוץ ויתחשבו שם כמחשבה הב׳ וימלכו לבטל הריני׳ שכך שגולת •השרש המתוק למתק הדינים
כעכיו׳ לערך המאצי׳ ולריבוי מלכים הרכה ולשיעור וגבול וככר הארכנו כעין רואי כהשתלשלות השפי׳ מהכתר אל
ואס היות שאין ענין זה צודק עדיין כמחשב׳ השני׳ חכמ׳ החכמ׳ .ו מ ה המחשבה הנ׳ הזאת תתחיל לתת לשפי׳
שבכתר עכ״ז לערך המחשב׳ העליונ׳ א״ס יצדק אומרינו המושרשות בה מסוד השתלשלותה ממחשב׳ למחשב׳ איזה
כהה שינוי וריבוי שיעור וגבול והשתלשלות ושם מלכי' במי׳ לצמח בהם אודס הפעולות ו מ י לפ״ז אין הריני׳
כדפי׳ כעין רואית״א ו מ ה מפני קורבת המחשב׳ הזאת וספי׳ המהג׳ הממתונות ענין נמצא מחודש מעצמו למט׳
למחשב׳ תא׳ לא יהיו כה נמצאות הנמצאות בקיו׳ הי״ש אלא מושרש ממציאות אל מציאות ממעלה למט׳ מא״ס עד
דהיינו המצאת׳ כעצה ואפי׳ להמצא מהה המחשבה מ ׳ מקומן .אמנה השתלשלות דינ׳ אינו דין ממש למעלה
שהיא החכמ׳ לא היה מציאות עד שיושרשו הנמצאות אלא שרפי׳ מתוקי׳ יפעלו הריני׳ בהתפשט׳ אל מקוש
ככתר כדפי׳ כעין רואי ומינו תי׳ מ ת ר ומרוב דקות׳ פעולת׳ ולזה השתרשות הריני׳ יתחילו להתרקה כמחשבה
ואחדות׳ שש מציאות׳ כולה יכונה כאי״ן והכל כאחדות הזאת מכמ׳ שהוא ראש להויות המתהוות כשוד כינה ודעת
החשד הגמור ואין בהה דין כלל ולא יתכחנו אל ימין כדפי׳ לעיל כשלהי תמר ו׳ לעין רואי .ועתה כזה אין
ושמאל כלל לכך הכל ימין ולא נוכל לומר ככתר כשום להפליא על קשר הפעולות כולש מא״ש שהדי א״ש אורו
כחי׳ מכחי׳ ימין ושמאל והרי כלו נקודה א׳ דקה מפני ישמ׳ למחשב׳ אשר ככתר ע״י שוד הכתר אמצעי דהיינו
שאפי׳
קג אילימה ״
t bפ ה
ש מ #תמ!־ * » ד עין מעין ן^ןף
שבכתר שהי׳ להם מלכי׳ ואמ״ב תי׳ ואס״ב בםופס שרש שאפי׳ אוחו השרש המושרש בבחי׳ האחרונ׳ דהיינו בתי׳
אל הספי׳ נאצלת למשה עס כלל הכל בדפי׳ בך הוא ממש י׳ינ שבו שרש חכמ׳ ותבונה ודעת בדפיר׳ בתמר ששי
צ׳ בסי׳ אלו בחכמי שיש בה סוד מלכי׳ ולמשה תי׳ מעין רואי ששלשתס אחדות א׳ ואיני ימין ושמאל ואמצע
שמתתקנת דהיינו תי׳ דכורא דיני מליח ואח״כ שיש לבי׳ ומשם נאצלה החבמ׳ מחשבה ב׳ שהיא תחלת הי״ש שהיא
ויוצאת הבי׳ ובה מלכים ואח״כ תי׳ ואח״כ שרש לספי׳ סחלת המצאת השפ״ אל חסד דין ורחמי׳ דהיינו סוד
הנאצלות וכן אצ הת״ת ובן אל המ׳ שהס ד׳ מערטת השרשת׳ השפי׳ בחבמ׳ והנה הבתר בשוד המחשב׳ הנז׳
באצי׳ שהספי׳ נמצאות בהם ומשתרשות בהם שתס ד׳ שבו ושוד ת" הוא אמצעי בין א״ש ליש שון! ואין צטל
אותיות שבשם כדפי׳ בספ״ר בש׳ שש בן ד ׳ .והנה ליש נבול בדי לתת שיעור ונבול למתפשטי׳ והיינו שא״ש
מציאות הנאמ׳ עתה בדברינו בפרקי׳ אלו אינס בפי׳ זו נשמתו באין נבול ובאין סוןז ובאין פירוד והחכמ׳ למטה
אלא סוד היותם מלכי׳ כולס בחכמי לספי׳ כולם דהיינו שהיא אליו כעין נון( והכתר נשמ׳ אלי׳ כדפי׳ בה שוד יש
בערך היות הספי׳ כולם ש׳ מציאות זעיר אנפין והמ׳ נטל יש פירוד לא פירוד ממש אלא השתלשלות אל הדין
נוקב" כדפי׳ ענינס בתמ־ ו׳ מעין רואי והנה סוד והרחמ" והחשד ולולי היות הכתר אמצעי לא היו ההויות
המלכ״ הס י״ס בדפי׳ בעין רואי ת״א ותם ב׳ נעלמות יורדות ונמצאות במציאות הנז׳ לעולה ואצל המלכת המלכי׳
וחי משתלשלות והפי יש בה הוי״ה ומציאות וענין תיקוני׳ במחשב׳ החכמ׳ שהיא המחשב׳ הג׳ שהיא ודאי צריכ׳ שאי
מתתקנ" ולזה המלך הח׳ שאין בו מית׳ הוא סוד תי׳ אפשר להמצא בצבול ושוןז ופירוד אלא ע״י כדפי׳ .אלא
הפכמ׳ בעצמות לבחי' היות׳ זכר אל הבי׳ ואל בפי׳ הוצרכו להשתרש מציאות קודש למחשב׳ זו בשוד הכתר
אחדות כולם מלביש מפשטת מפשטות והבי׳ תי׳ דטרא ותי׳ ברי שיהי׳ אמצעי בין החבמ׳ מחשב׳ צ׳ למחשבה
דהיינו א״א ובב׳ בחי׳ יתבחן הענין או היות כל הספ* העליונ' שהיא א״ס וזולת האמצעי הזה לא הי׳ לנמצאות
תי׳ ז״א ואז החכמ׳ המלכת המלכי׳ או היות החכמה מציאות להמצא בלל שהאיך יצאו עא״ש ליש שון! ואין
עצמה זכר ואז המלכת מלכים כדפי׳ והמלך האחרון פירוד לפירוד אלא הושרשו במחשב׳ הב׳ שהיא חכמ׳
תיקוניו כדפי׳: שבכתר וסוד תי׳ הכתר ושה התחילו להמצא בשוד ריבוי
ך ,הנה ידמה ענין המחשב׳ הזאת שבחכמי פרק הרחמי׳ והמון התי׳ הנעלמיש בדפי׳ בעין רואי ועכ״ז
וסוד המחשב׳ שבבתר בערך הדינ* לא י טלס רחמי׳ נמוד׳ ומשה ולמש׳ יתמצאו בחבמ׳ תחלה
בערך מציאות הספ" בעצמן .והענין בי בחכמי הקדומ׳ מציאות התפרדס לחסד דין ורחמי׳ ועב״ז עדיין סוד
מחשבה שבכתר יתעלס אפ" מציאות הספ" ולבך יתבאר המחשב׳ היא החכמ׳ שהש השפי׳ בסוד הדין מחשביות
וימת וימלוך על מציאות בי צם הנמצאות אינם במציאות ולבך תחלת מחשבת חכמי ותבונ׳ ודעת בחכמי וממנה
קייס אפי׳ שיה״ רחמי׳ צמודי׳ .אמנם במחשב׳ הזאת ישתלשלו למטה המרות ויתבחנו ממציאות אל מציאות בשוד
אחר שהיא סוד אצי׳ החכמ׳ והתפשטות מדריגותיה אחר המלב" באשר נבאר ולכך בה יצמחו שוד חכמי ותבונ׳
התפשטות הכתר ותי׳ אין ענין וימלוך וימת וימלוך וימת ודעת ומהכתר נ׳ נקוד׳ .א׳ ותחלת החבמ׳ מהכתר
על שוד המציאות אל השפ" בעצמן שבהכרח יצויירו מילוי נקוד׳ א׳ והיינו שוד בינוי יו״ד ב״ה שתחלתס עוקץ א׳
יותר בחכמי ממה שנצטיירו בכתר ולא יצדק אליהש כח ררמוז אל סוד׳ מצד הבתר בתכלית האחרות ואח״בהיא
המלכ׳ שהיא צילוי מעט וב״ש מיתה שהיא העלס וכמו בעצמי תתפשט אל נ׳ נקודות דהייט צורת היו״ד ואח״כ
שמציאותה בכתר איט נק׳ מיתה אלא המלכ׳ כדפי׳יכ״ש אל ההבחן בה החסד והדין והרחמ" מחשביות באשר
בחכמות שלא יצדק בה מיתה כלל אחרי סיות להס בה נבאר בע״ה :
מציאות קייס ברחמי׳ ובמקום שאין מיתס אין צורך להמלב׳ ד הנה ענין התי׳ שנתקמ אינש שוד הבתר פרק
אלא להוייתו קיימת כי על הסמלכ׳ בלבד אמרו אין לבד אלא במו שנתקן הבתר ונשרשו בו י
מלבות טצעת בחברתה וט׳ אבל ההויו״ת הקיימא טבעות הנמצאות כדפי׳ לצורך מציאות׳ למטה בך הוצרך ת"
ומתלבשות זב״ז .אמנם בשנשתלשלו י׳ מדריגות בחבמ׳ ב׳ במחשב׳ זאת שהיא מחשב׳ לבל האצי׳ ולא זו בלבד אלא
מדרגות מהם שסם כתר וחבמ׳ אין בסס סמלב׳ לדן כלל נש לשוד תי׳ ד׳ מערכות שהה זכו״ן חו״ב וזכו״ן ת״ת
לבך לא נאמר בהם לא המלכ׳ ולא מית׳ שנתהוו בה והיו ומ׳ שאצי׳ נערך במערכות אלו והושרשו המדות והתי׳
ברחמי׳ גמור״ במו שהיו .אמנם מבי׳ ולמטה התחיל׳ בלם בהם סוד השרשת הספ" בדפי׳ בעין רואי תמר ו ׳ .
סמחשב׳ לחשוב שם הנהגת הדין וסור פעולתו כספי׳ הנס אלו סשדשי׳ אשר בחכמי יש לסם מלבי׳ בעין אותם
והתחיל
אילימךן מעין ד עין שמש תמר א פ־ה פיו פ־ז
והתחיל ההמלנ׳ בדיני׳ דהיינו משותף אל מציאות הספי׳ כאשר נבאר נע״ה .ודרך כלל העיקר הנה ביסוד ההנהג׳
הית׳ פועלת הנהגת הדין ולזה יתעל׳ המציאות ויתתקן הזאת היא הנהג׳ כוללת נטפלת על כל ח׳ ספי׳ ואינס
הנהג׳ אל הדין ויתעורר וימלך ומפני קורבתו אל הרחמי׳ ספי׳ לעצמן וידומה הענין הזה ממש לנ׳ נפי׳ מזיווגת
הגמורי׳ רחמי הנתר לא יונלו להשתרש הריני׳ שם האודס והלונן ככל שיעור קומת ארס ותי׳ נהגביר האודס
רתנטלו והיו נלא היו ויאמר וימת לא על ניטול המלך יהי׳ סוד האדמימות שנו מתגנר ככל הםפי׳ כולם נל
ההוא מנל ונל דהיינו ח׳ מלניס ח׳ ספי׳ ני׳ חג״פ נהי״ס ספי׳ וספי׳ נפי שיעור אודם שנה עד התלהבות האודם
אלא על סוד נללות הדין נהם ונח אדמימות׳ ויתבטל ועד למטה עד התמשנו ננל מקום האדמימות ושמרי׳
ולא יונל לסתקי-ס אפי׳ במחשנ׳ להנהיג הדין עד שינוא וסוד ההנהג׳ האדומה לא תעלה שם להתקיים ולהנינתי׳
אשר מלבו בארז אדום וימת וימלוך ונו׳ : המלך הח׳ בחי׳ אחרוני מן החבמ׳ לבי׳ דהיינו המ׳ שכה
ן במו שיעלה סוד ההנהג׳ במפשב׳ ולא תתקיים נסדרו הנהגת הדין לא במציאות ממש אלא מציאות מחשביי פדל
ננז׳ מפני שאין הנהגת הדין הזאת מתקיימת 1
עומד מתקיים להשתרש הריני׳ שם והיינו סוד אומ׳ ואלה
המלניס אשר מלבו כארץ אדום ירצה מציאות הנהגת אלא מהתפשטו׳ הספי׳ מהבי׳ ולמטה עד סוף התפשטות
זו״ן בך יש עוד נשמה מתפשט׳ בתוך הספי׳ להנהיג הדין והוויתו:
) דע בי הנהגת הדין הנז׳ ירצה ספי׳ הגבורות התנהג׳ ההיא והיינו סוד שיעור קומת הספי׳ שהם נמדדות פדל!
שהס בי׳ היא הגמר׳ הא׳ שממנה צומחות מקו המרה וסוד קו מדתם נשמת׳ המתנוצצת בתונס 1
הריני׳ בוצס והגבור׳ החזק׳ שהיא הריני׳ בפועל ובל להנהיג׳ שאין הנהג׳ לספי׳ זולתם ולבך במו שימנע מציאות
הקושי הוא ממנה והתפשטותה דרך ההוד ודין מרה זו ההנהג׳ מפני שאין הכלים ההגוני' לה להתנהג דהיינו
תלויה ועומדת ומד׳ המי שהיא עיקר פעולת הדין הספי׳ כך הנפמ׳ ההיא לא ימצא מתפשט׳ להנהיג אלא
וחוזקס והרי אלו המרות הס מתקשרות ונעשות הנהג׳ תתעלס ותסתתר בעצמי עד התפשט הכלים ותתפשט
א׳ רש במציאות׳ שיעור קומה א׳ להנהיג העולס בדין הנשמ' ההיא מפני שסוד הספי׳ ההנהג' בפועל והנשמה
נאשר נבאר ואח״ב יתפשטו סוד ההנהגות האלו דרך ההנהג׳ בכפ וכמו שהספי׳ לא נמדדו כך התוכיות הנשמ'
המי למט׳ עד שישתלשלו דרך חבמ׳ מנחי׳ הדין שבת לא נתפשט׳ להנהיג ולא ישתלם אותו המציאות אלא
ויתצייר בה הדין ויצא משס אל כחו׳ היציר׳ היכל זבות בהתפשט שיעור קומת הספי׳ ויתפשט משמי אליהם וב״ש
הצומח מנברי״אל שבהיבל הרצון ויתפשט דרך ההיכלות שהנהג׳ הספי׳ בסוד המחשב׳ בלולות וקמוטות בך סוד
כח הדן וסוד נהר דינור המתחזק עד צאת מהנהג׳ דרך הנשמ׳ עומדת בעצמה בלתי מתפשט׳ ועם היות שענין זה
העשי׳ אל הכחות החיצונים וכל סוד הפעול׳ הזאת מתפשט׳ לא יצדק בא״ס ח״ו יצדק בסוד ראשי ההנהנ׳ שהם אור
מהמחשב׳ העליונ׳ ויורדת ומשתלשלת בענין שיכלול סוד ארן בתר בתוך אור החכמ׳ וב׳ בתוך אור החבמ׳ הזאת ושם
ארוס אפי׳ ההנהג׳ המתפשט׳ עד החיצוני׳ והחיצוני׳ יתקבץ ויכלל הכל ולא ימדוד עד שישתרש הכל במחשבה
נבלל שהם משתרשי׳ בסוד הפנימיות השרשה טהורה ואח״כ יתפשט המחשנ׳ למעשה ואז יתפשט הנשמ׳ נכלים
ונקיה וקדושה שאינה מתטמאת עד סוד ההתפשטות לפעול ההנהגות אודם ולובן והנה הספי' יש להם עצמות
לחוץ ויש להם שרש מתוק וטהור כל זמן מציאות ההנהג׳ וכלים הכלים מצד ההנהג׳ כעין הגוף והעצמות כעין
עד הגיעה למטה מסיציר׳ ששם יגיע ההנהג׳ לנחי׳ הנשמ׳ אל הגוף והנה ישתרשו הספי׳ כסוד המחשכה
החיצוני׳ ובל זה יקרא סוי ארז אדום קשר הנהג׳ הדין ויתפשט העצמות וימדד המרות שם וישרישס ולא יתקיים
מתמלתה עד סופה ואין לה קשר בעצמה שתהיי ספי׳ ההנהג׳ שם לא בכלי׳ ולא נעצמות ע״י הכלים ואח״נ
לעצמי אלא היא הנהג׳ מוטלת על סוד הספי' דהיינו סוד יתפשט עוד העצמות הזה וימדוד וישער שיעור הכלי כפי
ה' איש מלחמה שהרי הדין הזה צומח ומתפשט על סוד ההנהג׳ הראוי׳ הנרצ׳ וכפי מה שיהי׳ העצמות הזה מתפשט
ז״א מהחבמ׳ עד היסוד ונוקבא עד המי ע״ד רגליה ובא כך ימדוד ויתפשט כח הכלי ויהי׳ הכלי כדמיון החומר
יורדות מות וסוד ממנמג׳ הזאת הוא סוד נהר דינור והדיוק! שהוא העצמו׳ והנשמה הפועלת בתוכו כדמיון
המתפשט מסוד הבי׳ עד גיסנס ממש וכולה הנהג׳ שלימי הנפש הזה הצומח׳ המצמיח מוצא דשא ומגבילו כתמונה
בלא פירוד אלא שסוד שיעור הנהג׳ זו צריכים אנו למתקה ושיעור ההגון והנאו׳ ולזה בסוד המחשבה הזאת חיה
ולתקנה ולהפרי׳ בינה ובין סוף שיעור קומת׳ שהיא סוד הנשמה ההיא משערת שיעור הבלים ולא מתקיימין מפני
השערות המתפשט׳" עד למטה דהייט המחשבות המנהיגו׳ ששיעור ההנהג׳ ההיא לא היתה נאותה אל מציאות הבלים
הדקים
אילימה קד ־״ ™ ״
פ ט ז
מעץ ד עין ש מ ש תמר א }£ןף
שמוליד מעצמו אל עצמו שאותס הסויות יהיו כלחי הדקים הרוחנ״ס העליונים ההס קרוכיס אל רחמי הכתר
מתקיימות כנוף שהרי עיקר קיום ההויומ מן הנקבה כדפי׳ כאשר נתפשט קו המרה ושער הכלים למטה ושערן
ונקבה אין לתולדות הדין אלא חידושו כחכמי לכך יהיו כשיעור מוגבל ונאו׳ יסבלו כח תתנהג׳ ושיעור׳ שאותם
שס חידושי מלכיס בסוד המחשב׳ כעין חידוש מלכיס הריני׳ והנהג׳ קשת יהיו אותם הכלים נאותים לפעול
ככתר למציאו׳ ההויות ממש המלכת מלכיס לדיניס עד אותס אז נחקקו אותם תפעולו׳ וההנהג׳ דהיינו הספ׳׳
שירד אל כחי׳ המלך הקייס ונאצלה תכי׳ ותיקן איכריה שיפעלו הדין ומדד קו המרה ושער שיעור נאות והתחיל
וכל מה שנאצלה הכי׳ ונתפשט׳ והיו זכו״ן מזדווגים יחד קו סמרה ושעד השערה הנהגת הריני׳ מכי׳ ולמטה ולכך
והולידו בשיתיף הדעת כ׳ כן סוד הדעת שכר סוד הנהנת כבי׳ שרם הדני׳ וממנה צמיחת הגמר׳ והדינים וכה
הריני׳ והתפשטו׳ הקצוות כדפי׳ בעין רואי תמר ו׳ ולזה צגיעת תגווניס מפני שעד עתה היתה ברחמים וחסד
,
כל מה שיתבאר שס כחידוש הסויות יתכאר כאן על והיו שרשי הדני׳ גנתר להשבית הדינים ועמס כל
חידושי הדני׳ ונשמת׳ להנהיג׳ מהכתר ע״ד שפי׳ ענין נ׳ השרםיס הדקים אשר שס ככתר ותיקוניו שהיו להשבית
ראשי׳ כך מהכתר נשמה לדיני׳ והריני׳ מהחכמ׳ והכי׳ הדנים כהשכו לפעול הדין והיינו שים כהס הריני׳ מסס
ואין החו״כ דיני׳ נמוריס אלא הוויתס כהס מהס וכהס מקורו׳ קרובי׳ אל מ ס ד והרחמי׳ מהס קשים כדין קשה
עד גמר התפשטות׳ להוליד למט׳ הויות הריני׳ גמוריס ותנה המלכים כל מלך ומלך הוא סוד כל תמונת תנהג׳
והריני׳ האלו כלי התעורר׳ יעשו שהרי עדיין אין תחתוני׳ הדין כולם יחד דהיינו ממציאות הכי׳ עד התפשטות
שיעוררו הדני׳ אלא הס נעשיס בהסתר פניס מפני שאין התנהג׳ עד החיצוני׳ ממנת כחי׳ רפת ת״ת ומ׳ ממנה
מעורר כלל ממט׳ למעלה שארס אין לעבוד להוליד אמצעי׳ ת״ת ומ׳ כינוניס ממנה קשים מאד ת״ת ומ׳
התעוררות .ולזה נמצאו כהתחלת הריני׳ מאין זכו״ן ומאין כשוד הנמר׳ החזקה והקשה והמכין שהס ג׳ תנהגו׳ חסד
מעורר ותחלת הויית׳ מעצמן אל עצמן כסוד מ כ מ ׳ דין רחמים ושיעור הכליס מכי׳ עד כל המצי׳ וטלה
ושס המחשבה כלי נקבה כי׳ שאיננה עדיין אלא מלכיס מתנהגת כסוד ו״ק ת״ת ומ׳ וכל מלך ומלך יתנהג כסוד
ומחשבות כלי קיוס כעין קראיס וקיומן והוייתן אחר תנהג׳ זו ולא יוכל וישתלשל השתלשלו׳ זה מז׳ עד סוף
שנתקן סוד הכי׳ על תיקוניה שרשי׳ לדיני׳ ויזדווגו חכמ׳ תמלכיס והיינו וימת וימלוך עד האחרון שבו קיום שרש
וכי׳ והולידו הדע׳ כדפי׳ : ממש נהנסנו׳ בעצמן למט׳ ודרך כלל שכמו שבסוד
ט עיקר הנהג׳ הדני׳ אינו אלא מה שמגיע פרק הכלים יעמד הכל כמחשבה ויעלה כסוד מלכים ומםס
אל התחתוני׳ כי כמדות עצמן הס רוחניות י יתפשט כך הוא ממש סוד הנשמה התיכונה כסוד קו
ומה יצדק לומר כשכל הפשוט חסד או דין אלא ככחי׳ המדה כמו שכארתי ענינה כארוכה כעין כל תמר :
ככר פי׳ כעין רואי תמר א׳ פ׳ כ״א כ״כ הפעולה המנעת לנו יתייחס שס הרין או שס הרחמיס פרלן ח
כ״ג עני! סוד ההרות המשתלשלות מסוד א״כ הריני׳ הקשי׳ הס גבורו׳ הקשו׳ כתנהגו׳ החיצוני׳ הס י
וכו״ן ופי׳ סוד המלכים שאינם מזכו״ן להיות סוד תכתר סוד פעולות הדין המניע לנו ע״י החיצוני׳ ואלו החיצוני׳
מעצמו אל עצמו על הדרך שפי׳ םס כך יהי׳ הענין כסיד הנמצאי׳ אינה מקרה אלא כוונה מכוונת אלהי״ת כלי
הספי׳ כאצי׳ הנהני הדין הרי הכתר רחמים גמורים למעשה וכפי צורך פעולת הנהנת הדין כך הס ממש
והחכ״ד למטה הם נמצאים מהכתר אמנם הכתר אין כו נמצאיס כאלו תאמר כל איזה כחי׳ שנמצאה לא נמצאה
דין כלל א״כ ימצא הדין מעצמו אל עצמו כלי כח השפע' אלא כפי שיעור ומרה עליונה ולזה תמונת החיצוני׳ הזאת
העליונה חייו אלא הכוונה שאין לו מציאו׳ שם למעלה אלא הנמצאת למטת היא טופס והעתק התמונה העליונה
יחודש למטת לא שאינו מושרש ככתר אלא שרשו שס כקור״ש למעלה ותנה התזונה תתפשט מדרגה אחר
רחמיי גמורים מבטלים הדן כדפי' אכל כאשר יתפשטו מדרגה ממציאר אל מציאו׳ עד הניע אל השועל למש׳
מ כ מ ׳ והבי׳ כעצמ׳ יתהוו הדני׳ מעצמם אל עצמם וסנה למטת כהשתלשלו׳ הזה ימצא כחי׳ התנהגה כקדש
והנה תספי׳ בעצמן כתתילדות החכמ׳ והכי׳ ככתר מושרש וכחי׳ למטה כחול וירד עוד אל כחי׳ למטה בטומאה
כתי׳ ׳״נ כדפי׳ .אמנם מה שמתיילד בהם האודם והחיצוני׳ ולפ״ז קושי הפעולו׳ כקצה מציאות׳ הס החיצוני׳
והדין יהיה מעצמו אל עצמו כלי שיתוף זכו״ן ויהי׳ תענין ותחלת׳ וראש מציאות׳ כקדש ולא כקדש סתס אלא אפי׳
ממש :קרי שמתהווה מן הזכר כלי נקבה ולכך יעלו כחכמי ששש המחשב׳ ושש יחשב כל מה שיהיה למט׳
המחשבות ויולידו הוויות הדין מחכמי שחכמ׳ עצמה כזכר וכיון שהמחשבה דנה השכר והעונש יצמח שס הדין ודרך
סיומו
אילימה תמר א פ*ט "יי מעין ד עין שמש 0פר
ושס אשתו שהס סוד הנהג׳ הריני׳ נאצי׳ שאפשר היותו למט׳ והיינו טעם ואלה המלכים אשד מלכו כארץ
להתקיים הנהגת׳ שש והיינו כסוד השתלשלו׳ ח׳ ספי׳ אדוש הנהג׳ הדין והנה כל ההנהג׳ יחד יהיה סוד מלך
כחכמי כי׳ וחנ״ת נהי״ס וכנחי׳ אחרונה אל החכמ׳ הכאה א׳ שאין כמלך כמחשבה פחות משלימות כל ההנהג׳
להאצי׳ הכי׳ כה השתרשו׳ הנמצאו׳ כולס וכה טופס דהיינו עליית ציור כל הנמצאו׳ כולם כהנהג׳ הדין תחלתס
ההנהצ׳ הנאצלת הרוחניו׳ וכה תי׳ העולה כמחשב׳ וכה מהכי׳ וסופם עד הנקוד׳ האחרונה לשלוחי הריני׳ שהס
מתקיים הכל וממנה סוד תי׳ הספי׳ להנהיג ותפעולו׳ קשר הדני׳ והתחזקו׳ הגבות׳ וככר נודע כי החכמ׳
מתפשטו׳ משס ושם שרש כל שיעור קומת הנהג׳ ז״א העליונה המציא׳ כל המציאיו׳ כאומרו כולס כחכמי עשית
ועת׳ דהיינו הדר ושם עירו פעו ושס אשתו מהיטכאל והחיצוני׳ האלו כמאמר ונתיב נמצאו כרכתי׳ כראשית נרא
כת מטרד כת מי (הב כאשר נבאר והיינו סוד כללות אלד״ס היינו מאמר דכראשי׳ נמי מאמר הוי ונתיב שס
תמונת ההנהג׳ המתתקנת מכי׳ עד המ׳ וקשר ההויות אלדי״ס .וכתיב כיה והארץ היתה תוהו וכהו וחשך על
סודם לפעול הדני׳ במקומם וכאן היה קיוס הנמצאו׳ פני תהום הרי שיעור קומתס נמצא׳ הנתיב שכל מה
מהמחשבה ותיקון ההנהגה: שנזכר משם אלדי״ס ואילך הוא סוד נתינ מוציא ההויה
י כשומעך הפרק הזה אינו חוץ משכלך היות פרק והמו שעם היות שהיא דחויה למטה עכ״ז תועלתה
הפרשה הזאת כתובה כין אלופי׳ שהדי סוד י מרובה ולצורך נבראת שיתרון האור מן החשך כאשר
האלופים כחות הדין המשתרשי׳ והס משתלשלים כשלשל׳ אבאר כעין נדי כע״ה וכאשר יתפשטו הנמצאו׳ אל סוד
ההרות עד הניע׳ למקוס הנהג׳ הדין ומה גס כמה שפי׳ מ ו ץ ואל סוד הטומאה יגיעו אמנס כהתקכץ המציאו׳
שסוד הריני׳ קשרס למעלה קצה העליון כרומו שלעולם והכלל הכל כ״א כפורש המחשבה לא ימצא כהס דבר רע
וקצה התחתון מגיע למט׳)כמט׳( כמטה שאין מטה למטה ויעלו כמחשבה וישתרשו כקדש ואלו הכחי׳ המושרשות
ממנה והיינו החיצוני׳ וכאשר יתחכס המשכיל כזה ידע כקדש הס סוד המלכים הנמלכיס כמחשבה ולזה יאמר
כי עיקר השלימות למתפלל ולמייחד הוא לידע ולגלח אשר מלכו כארץ ארוס מקום אדמימות הדין לפני מלך
ולקצץ קצות הפעולו׳ מצד מטה ולהבדיל כין הקדש וכין מלך לבני יש׳ קורס תי׳ הנהג׳ הספי׳ והענין שיתעלה
הטמא וסוד הענין זה רמוז כזו׳ ככמ׳ מקומו׳ עד לא למעלה מציאו׳ ההנהנ׳ הקש׳ וצורך מה שיצטרך למטה
גליש דא רישא דמארי׳ וכן כאומרו ואיש כי ימרט ראשו והיינו כל מה שיעתק יחד כהיכל לבנת הספיר שבו סוד
קרח הוא טהור הוא כאשר יתבאר כתמר .והנה יהיה העתק תמונת זו ההנהג׳ כקדש ומשם יעתק אל החוץ
הענין כעין החותם הנחתם ככמה מציאיו׳ החותס הראשון להטמא במדורים ויעתק צורת התנהג׳ אל החיצוני׳ והנה
כזהב ותחתיו בכסף ותחתיו כנחושת ותחתיו כעופרת אק ההנהנ׳ מתקיימ׳ שם כטומאה אלא בטהרה ויחשב
ותחתיו כטיט היון שהחותם ענין א׳ והחומר הנושא הכנהנ׳ הזאת למעלת כמחשב׳ ולא תעמוד והיינו ,סוד
תחותס יעלת וירד כן יהי׳ סוד הנהג׳ הדין הנהג׳ הנהנת היכל זה הנובע כל ההנהג׳ וכל התמונה והנה
כולל׳ כל מציאו׳ ההנהנו׳ וסוד חותס זה יהית חתום ההיכל מושרש כהיכל השני והב׳ בג׳ והנ׳ כד׳ וכן כולס.
כראש המדריגות ונחתם ממדריגה למדריגה עד הטיט ואין ההנהנ׳ עומד׳ כלל להיות התחתונים עכיס כמציאו׳
והיודע לרחוץ הטיט ולהבדילו יטהר את הקדש ולזה לא הנעת ההנהנ׳ אליהם אי אפשר אלא אחר התפשטות
יתרחק השרש׳ הנהגת׳ למעלה וקצה התחתון למטה והשתלשלו׳ הרכה מאד וכמו שעליית המציאו׳ למעלה
והחיצוני הזה אינו מתטמא אלא כהכדלו וברדתו ולכך כל דהיינו קשר תהיכלו׳ זכ״ז יבטל מציאות׳ ויקרא כסוד
סור האלופים וכל סוד המלכים הס למעלה בקדש קברות תתאוה כאשר יתבאר כעין כך תחלת מציאותם
ויתפשטו למטה כחוץ ויהיו גשמיים מרכבה אליהס עשו כעולם כמחשבה יהי׳ מציאותם בקברות התאוה ותיו כלא
וכיוצא כהס ואלו הס המלכים ההנהנ׳ העולה כמחשבה : היו ו מ ה ההנהג׳ תעלה כמחשבה ותתבטל כדפי׳ כסי׳ ד׳
יא ח׳ מלכיס הס שהס ח׳ ספי׳ שבחכמי . פרק מחש״ק מש׳ ח׳ וכך יתעלו המחשבות מן המאוחר אל
1
הקורס מהיכל אל היכל עד שיניע אל הח׳ דהייט קשר
המלך הא׳ ספי׳ הכי׳ שבחכמי דהיינו הפעולו׳ מהכלי קדש הקדשים כמ׳ ואותה ההנהג׳ תתקיים
בלע כן כעור ושס עירו דנהבה .הנה המלכתו הורתו למעלה כמחשבה להמצא למטה ולזה המלך הא׳ וימת
ומיתתו העלמו ושיעור קומת ההוי׳ הוא כל מה שכין ונתעלס ונהיה שדש לשלישי וכן עד השרשי׳ טלם ועד
וימלך רמת שיעור קומת זכו״ן ולא כשס אישות שאין גמד מציאו׳ ההנהג׳ כסוד וימלך הדר ולכך נתקיים כשמו
לאותס התי׳ קשר וייחוד אישות אלא כאחרון דכתיכ
ושם
קה אילימה ־ יי* א
מעין ד עין שמש ח! ס^ף
הריני׳ כשדה מואכ כאשי תהי׳ פוד האכ חכמ׳ משתתפת ושם אשתו שיש כו ייחוד ואישות דכתי׳ ושם אשתו דהיינו
במהג׳ ושס עירו המ׳ עוי״ת ודאי שס עיוות הדכריס סוד השתלשלו׳ המדריגות מהכי׳ עד המ׳ מושרש כמ׳
ונטיימס לדין או ירצה שהוא מעוות אותה מן הדין הכל שבחכמי׳ .אמנס הראשוני׳ אין להם קיוס ועכ״ז שמס
כפי הנהגתו אס דן ואס דחמיס .המלך הה׳ שמלה מ ע ד על מציאותם בלע כן כעור מקוס הבולע כל
ממשרקה שמלה מגוללה בדמים או שלוס לפעמים בדין העניניס דהיינו סוד הכי׳ שכה תשובת הדברים אל כ׳
או לפעמים ברחמים שכך הנהגת הנצח והמ׳ שורקת וכעין שהוא מצד כחי׳ למטה בולעת כל הדיניס כסוד
כדיניה ודאי ולכך היא נק׳ משרק׳ שורקת בדיניה . שאיכ׳ רוח החוט׳ רוחו ונשמתו אליו יאסוף כך למעלה
המלך הו׳ שאול והוא הוד או שהוא מתפשט׳ בדיניה עד כק׳ בלע והיינו שרש לאלף אלפיס מארי דיככא ויללה
שאול כדכתיב והודי נהפך עלי למשחית או שהוא שאול למט׳ הס כחו׳ הדין והיינו חוזק הדין וקושיו המחזיק
להוי״ה בימין מרחובות הנהר ודאי מהמ׳ שהיא מתרחבת הריני׳ למטה והיינו שרשס כחכמי כן כעור היינו לשין
בהנהנ׳ מסוד הנהר מסוד המאיר לה מן הבי׳ .המלך כעור זה בולע וזה מכער הבולע אינו מכער מכל וכל.
הז׳ כעל חנן כן עכבור והוא היסוד והוא הבועל המ׳ אמנס המכער מבטל מכל וכל לזה אמר בלע כן כעור כן
והיינו לשון בעל והמ׳ הוא דין אמנס ע״י חנן זה נהפך דומה לאמו הכי׳ בוערת ומכער׳ והכן בולע ומכניס הכל
לחנינה וחנן כאומרו וחנותי את אשר אחון והחנינה מן ולזה השרש שרש הענף ושס עירו די״ן הכ״ה דהיינו כמ׳
הבי׳ ולכך היסוד אוחז עד הבי׳ .אמנס יש בו מקור שפועלת דין שאומר ה״כ הב עד התפשטותו לחיצוני׳
נפתח לבן כדי להשפיע צחיצוניס ולכך הוא בן עכבור לשון שהוא שוד לעלוקה כ׳ כנות ה״כ ה״כ והנהג׳ זו אינה
עכברים וידעת שיש בחיצוניס עכברים שהס חותרים מתקיימת שס מפני שאינה נכללת ולא עמושה אלא על
התיכה העליונה .המלך הח׳ היא הכחי׳ אחרונה אל סוד הספי׳ וכיון שהספי׳ כלי ההנהנ׳ אינס לא עמדה
החכמה שכה סוד י׳ מאמרות שממנה נמצאו ט׳ נקודים על ס ד תוייתס וימת ונעלמ׳ לשרש הכי׳ למט׳ כדפי׳
להתפשט ולהתפתח ממנה ההויות והיא עיקר מה שנספר כחש״ק ש׳ א׳ סי׳ א׳ .תמלך תכ׳ יוככ כן זרח
מן החכמ׳ הנפתח׳ לפעול למטה ובו גילוי והתפשטות מבצרה הנה זהו צד תחסר והריני׳ רפיס והמתג׳ אינה
לנמצאו׳ לפי שיהיו כדין ולכך נק׳ הדר שהוא מקוס בקושי יוכ״כ סליק יו״ד והיינו הת״ת מצד החסד מצד
פתיחת המחשכו׳ והיינו שהכחי׳ הזאת כוללת זכו״ן כעין תחכמ׳ והוא כקושי קצת דלשון יככא ודאי הוא מריע
ד״ו פרצופי! שבאות י׳ במלואה ולכך כל אותס ההנהגות תרוע׳ הדין אמנס צמיחמ מן החכמ׳ הזורחת ולזה אמר
מכחי׳ א׳ לא נתיישבו .אמנס כחי׳ זו נתיישבה מפני כן זרס שתרי הכי׳ זורח׳ אור לת״ת מן החכמ׳ ויורד
שהורה על המ׳ והת״ת כ׳ נמצאי׳ להנהיג הריני׳ ונמתקי׳ למט׳ תמהני כמ׳ והיינו מבצרה והיא כצורה וכוצרת
זה כזה ולכך הזכר הדר ושס עירו פעו וככר נודע סוד כדיני׳ מאשטל ועד עוללו׳ והיא כצורה וחזקה ו ה ד ג ׳
קול ודיבור .אמנם אינו דיבור שלס מפני שהוא כללות מרדיגיח אלו זה קשה מזה זרח כי׳ יש קושי ולא כ״כ
הנקבה שבזכר .אמנס הנקבה הוא ושם אשתו הרי שהס שהרי זורח יובכ קשה ממנה בצרה קשה מהכל .המלך הג׳
שם ושס כאומ׳ וד׳ המטיר הוא ובית דינו הוא שם חשס מארן התימני חשס היא מכור׳ ומושם הוא לשון
דהיינו הוי״ה ובית דינו הוא שם דהיינו אדג״י אשתו ודאי חושש שזהו החוש הגדול החושש תמיד כל הקפידה תלוי
באישות וייחוד עמו והיינו החכמ׳ מכחי׳ זו מארי דקרכנין בזה ועוד הוא חוש שבו י כל החושים להנהנ׳ מפני שהוא
מכאן מיחד ומקרר האישות מהיטכאל הרי סוד כחי׳ גבור׳ דאימקשר באימא נבור׳ עילאה ותרודיהו חושם
לא טוב היות הארס לכדו לא טוב ועם כת זוגו הוא גדול דין הכולל מארן ההימלי היינו הנתגמ׳ במ׳ אפי׳
טוב וא״כ היא המטיבה אותו וצירופי אלדיס ט״כ שהיא במות׳ ברצון והיוהה מימניה דרומיית מהפכין אותה
המטיבה הייחוד אמנס יצמחו הדיניס מכאן כשהיא נטרדמ לדין ולשמאל .המלך הד׳ הדד בן ביד המכה את מדין
והיינו כמ מטרד וסוד טרדת׳ היא הנהנת הדיניס והחכמ׳
בשדה מואב ושם עירו עוית מ ה הדד לשון הידר שהוא
אינה מטרדת אותם אמנס 'מכחי׳ זו כשיתוף החכמ׳ היא
ל׳ צעקה ול׳ שבר והיינו הת״ת בעצמו ומא קול ודאי
כת מטרד כי הכת נטרדמ מן הדין כ״ת לב׳ לכד׳
והוא המשבר הבל בדיניו והוא בן בדד דהיינו הבי׳
כת מי זהב ירצה להנהיג ככ׳ כחי׳ פעמי׳ מי׳ דהייט
בודד׳ וקושרת הבל והד״ד עולה י״נ שהם י״ב גבולי
מיס מצד החסד אמנם כבי׳ הנק׳ מי׳ ופועלת כימין
אלכשק שבו בד״ד עולה י׳ שבו י׳ מדריטת שבבי׳
והיא מי׳ או מתאדמ׳ כדין ופועלת כזהב דין והייט שיורד׳
מאומדומ ובודדומ בעצמן המכה אמ מדין ודאי ומבטל
סוד מ
אילימה פ־יא פי״ב פ״ג תמר מעין ד עין ןן^ף
את השמיס ואת ה א ת ושס אשתו מהיטכאל וההרן הרי סוד מ מ ת ׳ דרך זהב ארוס פרויס דהיינו כי׳ בגבורי
היא לכדה כת מטרד נטרדה תוהו וכהו הרי סיגי הזהכ ויורד אל זהב תחתון שהיא המ׳ ומשס נמצאי׳ יונקים
ויאמר אלדי״ס יהי אור ויכדל הרי מצרף דהכא ודאי שס כמה אלופי עשו למשפחותס השתלשלות הדינים למקומתס
עולה כמחשבה לצורך הזתכ ויהיו הסיגים לחודייהו והזהכ למטה עד מדור רקיעא דמסאכותא והרי מכחי׳ זו כל
הטהור לחודה ונמצא צירוף והבדל יש׳ נשמות קדושות מציאו׳ השתתפות החכמ׳ עס הכי׳ להנהיג ההנהגות
מהמיס העכורים חלו• כבתי׳ זו כסוד החכמ׳ וכזה יוכן בלס וכאן פעולו׳ הריני׳ ומתיקותם והוא עוקץ תחתון
מה שפי׳ כזוהר פ׳ פקודי סי׳ שכאשר למט׳ יפעל הדין של ׳ו״ד המתמלאת יו״ד דהיינו ו״ד כדפי׳ וכאן התחילו
הנה הנשמ׳תוך הספי׳ הוא החכמ׳ השקאת האילן כדפי׳ איבד הזכר ומק׳ להמצא וכל מה שנמצא כזוהר מיחס
כעין רואי ת״ו והנשמה ההוא היא פועלת ההנהג׳ ההיא השתרשו׳ אל החכמ׳ סוד הםפי׳ ד״ו פרצופי! אינה ככחי׳
מצד כחי׳ השרש׳ הריני׳ הקשיס עד כאן ויגיע סוד ז׳ מלכים עליונים שכולס שרשים נעלמים לא נוכל לתת
הפנס ההוא עד המקום ההוא ומצד זה יתייחס כחטא להס מציאו׳ מרוב העלס והסתר ומי יוכל לדמות ולצייר
אדה״ר הבדל והפרשה כין החכמ׳ לכי׳ מפני שיגיע סוד במציאות המתעלס שנאמר כו וימת .אמנם כמציאו׳ הזה
פעולו׳ הריני׳ ותגבור׳ החיצוני׳ כחן ומתוך מחשב׳ זו העומד ומאיר שלא נאמר כו וימת נאמר כו יהיה כך
הובררה אוכל מתוך פסולת או פסולת מתוך אוכל וכיון וכך .אמנס הנמצא כמלך הזה הח׳ מכח הז׳ והיינו
שימל׳ הענין כמחשב׳ זו הרי הס משתרשו׳ כאן כקדושה אומרו רמת וימלוך ירצה מ׳ זה מכח מיתת זה שזה
עליונה והנה כאן כל איזה כעס שיתי׳ בגוף יפעל המח מעתיק וחוקק כזה ועני! ההמלכה עצה דהיינו ההנהגה
וכאשר יפעל המח יפעל השכל ותפעל הנשמ׳ וזה טעס והעצה מעוצה להאצי׳ הספ" והנה כשנדמ׳ העתק ההנהג׳
לי׳ תרוגי מלכות והוא הטעם למיתת הצדיקים ע״י ח׳ פעמים עד כא העצה היעוצה הקיימ׳ לא יתרחק ממך
החיצונים עס תיות שמתו בעטיו של נחש כאשר פי׳ שס : לדעת נמ׳ הס הדני׳ רחוקים מהכתר וההנהגו׳ התחתונו׳
יג כל המעשים המסורריס על סרר נכון הס פרל נמ׳ הס משתנו׳ ואינס.מתייחסות אל החכמ׳ כ״ש אל
1
כחכמ׳ שאס החכמ׳ אינה מסדרה הנה אין הכתר כ״ש אל הא״ס וראה עני[ זה שזו עיקר הכוונה
סדר ותי׳ לעניניס כלל ועתת עיקרתנהגת כ״א הס כדיני׳ בסוד המלכים ומיתתס ועכ״ז הס מדריגות משפיעות
לדון לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו לטהר משמות ומאירות זב״ז עד כא ההנהג׳ למטה שאין למטה אלא מת
ולקרבם אליו ולא התחתונים כלבד צריכים תדעי׳ אלא
שיושפע מלמעלה :
נס העליונים שתרי הדין נותן סדר וענין שלא יצא שוס
א׳ מהנמצא׳׳ ממשפטו והראוי לו ואלמלא הדין אץ מי
המתרגם תרגס כת מי זהב כת מצרף פרלן יב
דהכא הגיע העני! אל סוד השרש׳ הדני׳ י
שיוכל לתתקייס .ועתה אחר שהעיקר הוא הדין המעמיד
סקשיס בחכמה העליונה והענין שתדע שאי אפשר
המיות על עמדס א״כ אס הדין יתנמ שלא ע״פ חכמ׳
להעלות כדע׳ שידומ׳ הדין כספ" שלא יהמה פעולתו
יהי׳ הדק תענין יותר מקולקל שכמציאו׳ ומא כא לקיים
ע״י מיי כאלו תאמר אס נאמר שיגזור המלך כל מי
הסדר אל ממצאו׳ והוא מקלקלס אחר שתוא כלי חכמ׳
שיעשה כך יענש בהריגה הרי יש הרוג והריגה והורג הרי
ח״ו .אמנס האמת הוא שסדין על פי מ כ מ ׳ העליונה
שם המיתה ופועל המיתה א״כ בעלו׳ הציור הזה אל
ואנו חייבים לתת ההנהנ׳ ההיא עס היות שיצטרך להתרחק
הדני׳ סרב היות עולה שם טרד׳ המ׳ למט׳ ומעוט׳
מן הספי׳ העליונ׳ מפני השינוי וגריעו׳ הפועלים שהם
ופועלת הדיל׳ והשתלשלות׳ וציור ההשתלשלו׳ אלמיצונ".
החיצוני׳ עכ״ז לא שלא כחכמ׳ נסענו .והנה הארס נמצא
אמנס אינם ס״ו דיני׳ סיצוני׳ אלא השרש׳ רוסני׳ שעולה
בחכמי מציאומ שעיקר ממצאו׳ הוא הארס והכתוב
במסשכ׳ ושם היא מקודש׳ שהרי הסכמ׳ מקוס קדוש וקדש
אמר כולס כחכמ׳ עשית וכ״ש סאדס שנמצא בחכמי
נק׳ א״נ הרי .ודי המסשכו׳ האלו יפעלו בה סוד טרכי!
ועיקר הארס להיותו כעל בחירה שזו שכחו כמעשיו על
אותס נשערן דהיינו ד׳ פרשיו׳ ושער עגל כרוך נהס
המלאכים ועל הכהמו׳ ואי׳כ מה שמקבע יצה״ר באדם
לרמוז סלק הקדושה אשר נהם נמסשנה העליונה עד כאן
הוא כחכמי ואס אין הכרה למעלה כיצה״ר וכוחותיו ושריו
מ י ע אל המהג׳ ההיא עליי׳ ולא עוד ולכך מנסי׳ זו
וממוניו להחטיא ולפעול שעור כח טעס ואיסור ופיתד
תתפשט סוד ל״כ נתיבות סכמ׳ להפעילם ע״י הכי׳
יצה״ר הרי אינו כחכמ׳ וחסרת מ כ מ ׳ ידיעה א״כ צריך
וממנה ולמטה ומת נתיב א׳ כראשית ברא אלדי״ס את
שמכמ׳ תכיר מ ל וא״כ הרי אתה משריש כחכמי בבל
השמיס ואת סארן ומיד והאח מתת תוהו וכהו והיינו
מס
קו אילימה 8
™ ״יי מעין ד עין ש מ ש תמר י ^ן^ף
והנהג׳ הדין כשלוחי׳ וכל הנמצאו׳ כחכמי ואיכם שס כגילוי מה שימצא כחיז כלי ספק ועל זה נזרנו אומר שהחיצוניס
ומשם נתפשטו כז״א ועדיין נעלמים וכן היו מתפשטים מושרש" כמימי והיינו שרש מתוק שכו סוד ההשכלה
ומתגלים ואין שוס דבר למטה שלא יהי׳ מושרש למעל׳. כדברים החיצונים וכאשר החכמ׳ תתפשט ותדין גלגולי
אמנם בהרחק גדול שנוכל לכנותו למעלה על צד ההשתרשו׳ משמו׳ וטהרתס תדין אותו מכין מה שנכלול הכל שם
מ ז ׳ ועם היות שנאמר ככמ׳ מקומות בבי׳ נתחדשו כחכמי העליונ' וע״ז נאמר הנוטע אזן הלא ישמע וכוי
הריני׳ ח״ו שיהי׳ הכוונ׳ לחדש שם מציאות מה שאיט שהרי להוכיח ולכן ישער הדיין שיעור החטא והרי החכמ׳
כחכמי אלא עשה גילוי הפעול׳ מעלמ׳ למעל׳ והמשל מ נ מ ׳ המציאו׳ כולו שאס אין חכמ׳ אין יושר א״כ הס
בזה השכל והמוח והלב והאיברים .הנה השכל תדין כל מושרש" כרומו של עולם והאיך תדין החכמ" שיעור כח
הפעולו׳ טובות ורעות והשכל פועל ע״י הכלי הוא המוח יוסף נכונשו יצהי׳ר כאשת אדוני אס לא תשערכחיצה״ר
המוסר מה שיעלה בשכל אל הנון* שהאיך השכל ישפיע והאדם .אמנם הענין הוא ע״י השתלשלו׳ המדריגו׳ כדפי׳
כגוף הפעולו׳ אלא מצד שבינתו במוח והמוח ישפיע אל שזו נשמי לזו וזו נשמה לזו ואחר שכך הוא סוד המלכים
הלב וישפיע המחשבות להעיר החיות אל האיכרים לפעול שאין נהם אלא העלס וימשך עד המלך הזה שיעתיק
והרי הלב מעשיו יותר קרובים לבוף מהמוח וכאשר הלב הנמצאו׳ כולם ומכאן יתפשטו סוד כל הריני׳ נא־נרי
יעיר האיברים מ ה האיברים החיצונים יפעלו אותם ז״א כל דין ודין כפי כחו וגכורמ ופעולתו לא מצד
הפעולו׳ טובו׳ או רעו׳ ואס אתה בא לאמר שהטף עצמו אלא מצד מה שיגכירוהו האדם מצד מעשי׳ והיינו
פעל פועל חכמ׳ שלא ככח חיות הצומח מן הלב הוא חרון אף וקצף ד׳ וכיוצא הכל שיעור משוער מחכמי והכל
סכלות גדול .וא״ת שהלכ פעל פועל שלא כשכל הוא סוד אצי׳ נאצל ממנה לא יוסיף ולא יגרע רק מה שיתגלה
שקר שהמחשב׳ תדין בכל הרהורי הלכ וא״כ עזור גזיר׳ הנעלם ו מ ל מסודר ומיוסד כחכמי כדפי׳:
אמיתית אין פעולה אמיתית באיברים שאינה מן הלב יד אני אמרתי הנה כאתי להוסיף לך פרק פרל!
ואין פעולה בלב שאינה מן המוח ואין פעולה מן המוח לכאר הענין ולהוכיחו והפרק הזה עיקרו י
שאינה כשכל וזו היא ממש גזירת הריני׳ למעל׳ והמצאת יתרחכ כעין נדי כע״ה וכאן אפרש הצריך להקדמת
הנמצאות כלי מגרעת כלל אין מפתח היכל לכנת הספיר התמר הזה כע״ה .הנה הקדמי אמיתית קכוע׳ שאין
ולמט׳ דהיינו העשיי׳ הרוחנית והגשמי׳ הטהור׳ והטמא׳ דכר חון מאלוה ח״ו .ומה שאנו מבדילים החיצוני׳ ממנו
שאינה מן הרוחניות העליון ושם נאמר בהיכל לכנת הספיר איט כדי לאמר שהס נמצאים חוץ מכחו חייו שאין נמצא
מה רכו מעשיך ד׳ ואין בהיכלות שאינה מן הבריא׳ ואין )שלא( שימצא חוץ ממנו ולא נמצא שימצא חוץ מכחו חייו
בבריאה שאינו מן האצי׳ ואין כאצי׳ שאינו מחכמי ואין וא״כ ממצאים החיצונים ופעולתם הס מאתו ואחר שכך
מהחכמ׳ שאינו מהכתר ואין ככתר שאינו מא״ס .אמנם הס והקדמ׳ זו אמיתית שאס יעלה כדעת שיש נמצא שלא
הדכריס לא יתגלו אלא יתרחקו ויתפשטו ויתגלו וימצאו ממציאות ח׳׳ו הוא שניו׳ גמורה וזה היה דעת כעלי השניו׳
למט׳ מכח השרשתם למעל׳ ועתה כשאנו באים לתת גילוי שאמרו א׳ פועל הטובות וא׳ פועל הרעות ומה לי
לפעולו׳ נאמר החיצוני׳ נתגלו כפועל נפרד לטומאה שתעלהו למקוס שתרצה או תורידהו אחר שתדמה שהוא
לעצמן להיותם נדחים שלא יקובלו באחדות העליון ממציאו׳ המציא את עצמו שלא מכח הממציא הא׳ מ י עשית שניות
טומאתם חוץ מההיכלות ובל איזה שרש אשר להס ועשית כח שלא מכחו ח״ו .ועתה כל מקוס שנחדש כו
מהיבלות ומהם ולמעל׳ לא יחשב מהם כלל אלא הוא המצאת הדיני׳ או החיצוני׳ ותאמר כאן נתחדשו שלא היו
ענין נפרד לעצמו וזה משל אל מילות בעור שהשער נכשלת ככשלון הנז׳ וזה פשוט ועתה כזה החזק מלחמתך
דבק בארס הוא ממנו נעשה זבל לאשפה ממש זה המשל אל ההקדמ׳ ותקשה ותאמר האיך נייחס פעולת החיצוני׳
האמתי'כאשר ננאר נעין גדי .אמנם בל הנמצא משם אל הקדושה הנפלאה אשר לא יערך .והי׳ תשובתך כמכה
ולמעל׳ מתעלה ממציאו׳ אל מציאות עד התדנקס כסוד נעץ כל אל ענין הריני• ואל החיצוני׳ ואל כל כיוצא כהס
החכמ׳ הפועל כל הפעולו׳ כאומ׳ סלם כחכמי עשית ועתה תן דרך אל המצאת ממצאות ותאמר א״כ המציא
ולזה אל סוד המחשטת האלו נאמר שעלה כמחשב׳ שם כל הנמצאות ככתר ושס לרוב קרכתס לא יכונה נשס
סוד ההבדל כין קודש לחול וכץ טמא לשמר וכיוצא נזה דני׳ ילא ספי׳ והייט מ ד ואלה המלכים שפי׳ כעק רואי
יה" סוד כאשר יתמשט הפשילו׳ כדין דצממ הדני׳ ואחר שנתפשטו ממצאו׳ ט נמצאו תי׳ הכתר וסושרשו
לפעול ח׳׳ו ע״י החיצוני׳ והשער הראף לגלח לא נמרע מדני׳ ממט ולחת וכשבאו אל החכמ׳ משרשו הספ"
אלא
אילימד! פיטו א8
יי ״יי מעין ד עין שמע ו >^QQ
שהם נקשרו׳ ג״ר תשובות כא׳ .ולדעת ר״ש כשעת אלא נדבק שם במקום התדבקו חון להיכלו׳ ונתעוררו
פטירתו שאק ראוי שאותס השרשי׳ הנעלמ׳׳ הדקיס מדיני׳ לפעול וגברו הגבורות ממציאות אל מציאות
יכונה כשם ז׳יא מפני שהם שרשים נעלמי׳ נקשרי׳ למעל׳ החכמ׳ נשתתף שם והשכל ידין להגביר הדין שיעור כו״כ
וכמו שלא נייחס לא״ס הספי׳ גס לא נייחס לםפי׳ על מעשה כו״כ וצריך עונש כו״כ על פגם כו״כ הרי
תפעולו׳ של סדין עס היות שהם משם שאין דבר חח מהס החכמ׳ פועלת ע״י השרשי׳ ההם שהדינים מושרשי׳
וכאשר נייחס תדיני׳ בכינויי תתורח נייחסס כערך וייס לשלוחי׳ ולזה נאמר שיגיע הפגם אל החכמ׳ ונאמר
ממפשטו׳ ומתגלו׳ מתם ושס בתחילת גלויים קורס שהמכמ׳ ג״כ תצטרף בהנהגו׳ ונאמר עד״ז שהחכמ׳
תתפשטות נעשה להם שורש לדיני׳ והוא שיש ל!״א להנתיג . פעלת ,תבל אפי׳ נתיב והארן תימ׳ תוהו ובהו וחשך על
אמנס אותס סשרשי׳ אשר במ״ב חס רחמי׳ לרוב קורבתם פני מהוס ואלו העניניס עלההשער׳ הנז׳ ועתת יתייחסו
אל הכ״תר וזה עני! שההקדמות כולם א׳ ואין בסס פקפוק לא״ס על שיתייחסו שאר הפעולו׳ כדפי׳ בעין כל בארוכ׳
ותאמת הכל מודיס בה רק במה שאנו נדבר אס נתחיל כס״ד :
הדבור בפעולות מחכמי ובי׳ או נתחיל מהמשתלשל מהם טו סט אזניך ושמע כי מה שפי׳ כפ׳ הקודם pIS
זהו שנוי הסברות וכדומה לזה בסוד הכתר בענין א״א אל יפלא בעיניך מה שתמצא מן השינוי 1
מן הטעם הזה אס נייחס שרשי הספי׳ ככתר שבכתר כין האידרא הכתוב׳ כפ׳ נשא וכין פטירת ר״ש כדפי׳
או מחכמי שבכתר ולמטה ואותם השרשי׳ לא נדבר בהם כמש״ק וידעתי כשתעיין ותעמיק בהם קצת יפול לבבך
אלו הס תורן( ועיקר מה שסמכו דברים ועל מה אדני כאומרך שהוא חולק ואומר שאין רישא דז״א מן החכמ׳
המכין ההוא הטבעו ועמה במה שפי' בפי הקודם יתב׳ והכי׳ אלא רק כמ׳ שמתמצ׳ מהם למט׳ רישא לזעיר
לך הענין ביאור רחב בלי שישאר בלבך ספק כלל והנה כדפי׳ בשעת פטירתו והרחבתי בחש״ק ש׳ ובאידרא מפ׳
לכל הפי׳ כשנאמר הריני׳ ברישא דז״א נאמר שמה שסוד רישא דז״א הוא מחו״ב .והנה הוא אחר שבשעת
שייחס הפ׳ הדין אל המצח יהי׳ המכין בי׳ שבבי׳ ממש או פטירתו דבר מה שהי׳ בלבו ובשעת האידרא רבא ברע׳
נאמר שיהיה סוד הבי׳ המתמצא למטה בסוד המציאות הקדמוני׳ והנה אחר שמחלוקת זה ברומו של עולם היה
המתמלא מג״ר אל ו״ק אס נאמר בשרשם הנעלם הרי ראוי שימחוק דעת האידרא ולא שנכתב לדורו׳ ועוד
הס בבי׳ ואס נאמר בשרשם המתגלה הרי הס בבי׳ יקשה איך נתרצו הדברים למעל׳ כמו שנתרצו כדפי׳
המתמצאת למטה וכן אל כל שאר האיברי׳ והנה לא חלקו בהקדמ׳ האידרא ובסופה בפ׳ נשא והאיך נתרצה
התנאי׳ מחלוקת שיהיה בו פקפוק הקדמה או שיתי׳ בו למעלה בשעת פטירתו כמו שנתרצה אמנס הענין הוא
שינוי ענין חושש לשנות פירושי התורה אלא אס יגיע עד שאלו ואלו דברי אל״דיס חיים ומלך עולס אין בהס נפתל
הבי׳ ולא בה ממש אלא במתמצא למטה ממנה או יהיה ועקש ח״ו ודבריהם מלס מאת יוצר כל ומחלקות׳ אינה
בענין הבי׳ ממש ולכולהו פי׳ אין במציאות התחתון אלא מחלוקת במציאו׳ ס״ו אלא מלס אלו ואלו נכוחים למבין
מה שבמציאות עליון וכן המכין אל הכתר אין ביניהם וישרים למוצאי דעת ולכך דרך ר״ש שיאמר בשעת פטירתו
חילוק אלא אס נדבר ככתר ב בחי׳ עליונה ונייחס השרשי׳ כשהוא בא לתת חילוק בין סברא לסברא אומר בכל מילוי
ההס כשם התי׳ כיון שהס מושרש י׳ לפי האמת או נאמר דאידרא שפיר וכיוצא בזה .הנה גילה שאין באידרא שוס
אותס למטה ככחי׳ הכתר התחתונה דהיינו כי׳ שבכתר מיחוש ח״ו אלא הקדמו׳ אמיתיות .האמנם אס יכונמ צמיחה
והמשכיל מעצמו ידע שאין למטה אלא מה שיש למעלה הריני׳ אשר בבי׳ וכן תשרשמ׳ אשר בחכמי להיות׳ מתחלי׳
שלא יתוסף דבר .אמנם לא נדבר כנעלמומ הסתומות משם ראש זעיר ונאמר משם ראש הפעולו׳ כיון שהס מושרשו׳
עם היות שהם שם .ועד׳ז ממש ימצא המעיין כמה פעמי׳ שם ויתכנו הפסוקים אשר בתוכי שם למעלה אמר שהדיני׳
יכנו בזו׳ הפעולות לספי׳ סמס ויחשוב המעיין שהם יתנו שם על מדרך הנז' או לא יכונה שהשרשה ההיא דקה
הכבוד אל הספי׳ ח״ו אלא שהכל מלוי למעלה על הדרך מן מדקמ ואין ראוי שנאמר שימס משרשי' ממס יתכנו
שפי׳ למעלה אלא אמר שנמפרסס ביניהם ההקדמ׳ האמימי׳ למטה בדין בפי' מורמיט הקדושה אמנס מהקדמות
היא הפעולות בפועל למטה והס למעלה היו חוששים אמימיומ בלי פקפוק כלל ולדעמ הקדמונים כיון שמס
מלדבר למעלה וםותמין העני( ומדברי׳ בספי׳ ומייחסי׳ צוממיס מן הבי' ראוי שניימס הבי' בערך במי' על הספי׳
הפעולות במקום גילוים ולא יחושו לדבר על מקום סתרן למטה ראש אל הריני' ושם סוד רישא דזעיר לפעול
העלמן לכבוד גמה .אמנם מפורסם היה ביניהם הסוד הספי׳ והמכמ' סוד המלכי' .אמנם יש להס במי' למעי
רדוע
קו אילימה טז
י»י ״
8
מעין ד עין tatatfחמר •JJJQ
נאצי׳ ויתיישב פעולתם למט׳ נחון כענין שאפילו הדין וידוע ולא חשו לגילוי כיוצא כזה דברו כעליוני' כלשון
הרע או הדין הקשת יהי׳ לו מציאות אחר הקיום אל ,
משל ומליצה וידוע היה ביניהם פתרון הדבר '• ולא חשו
הםפי׳ ואצילותם .אמנם קודם מציאות העניני׳ האלו לא לדבר מפני שהיה מפורסם ביניהם שהמשל יש לו תוך
היה להם קיום נמחשנה הנז׳ והיינו וימת דהיינו סוד כנמשל והיה די כביאור ההוא למשכילים :
העלייה או המחשב׳ נונה.עולמות ואין המציאות סונל טז כאדרא כחש״ק ריש ש׳ ח׳ פי׳ ר״ש כי p")B
אותה הפעולה שתה" שם בנח״ העולה במחשבה שהרי המלך הא׳ בלע כן כעור תיא גזירת דינא 1
המחשבה תדין המציאות הצריך להנהג׳ הפעולות העולמות תק־פא דתקיפין דהיינו סוד הגכור׳ שהיא דין לכל הריני׳
למטה במקום מציאות פעולתם והיינו בלע בן בעור ושם והיינו שכל הספ״ הס כלולות מן הדין אמנם כללותם הס
עירו מ ה נ ה .אמנם המציאות לא יסבלט שיצטייר שם מהגכור׳ כענין שהיא מקור ומכוע לכל הדני׳ שכז׳ ספי׳
המציאות וידחה והרי דחיית הענין היא חורננו ומיתתו לא והיינו גזירת דינא תקיפא שממנה משתלשלות למט׳ ונמצא
תאמר שיתכטל מכל וכל אלא ישתרש שם המחשב׳ ההיא בלע זה שרש לדיני׳ כולס שהרי הא׳ העולה כמחשבה
לא במציאות העולה במחשבה שהרי המחשכה דכה כל שרש לב׳ והב׳ פרש לג׳ וכן עד ח׳ מלכי׳ והס משתלשל"
הצורך על המציאות הנפעל למטה ונדחה משם מפני זה מזה ולזה בלע הוא תקיפא דתקיפין דכגיניה מתקשרין
שאין לו קיום והעמדה שם וכן תרד ממציאות אל מציאות אלף אלפין מארי דיככא ויללה לא כיה דכיה לא מתקמרין
והמחשב׳ הנרשמ׳ שם נקרא המלך שמלך ודחיית' משם מארי דיככא ויללה אלא אלו הס למטה כמקום הריני׳
שאינה מתקיימת במציאות אלא למטה יקרא למיתתה ממש אלף אלפין מפני שהוא צומח כסוד הב" הנק׳ אלף
שמתת אחר שלא עמדה על המציאות העולה שם והייט כי׳ לכך כה הס אלף אלפין צומח״ משס למטה והס מארי
מחריכן לא חרכן ומחיקה מכל וכל אלא חורבן בערך דיככא דהיינו שכרי׳ כגבורה ויללה תרועה המ׳ או כהפך
שאין המציאות מתקיים שם כמציאות מתנלה אלא מתעלס והס נקשר" כעולס הזכר שהוא נק׳ בלע ודאי שהוא
ומסתתר ונדחק אותו המציאות למטה אל מקום פעולתם בולע ומחבל כדיני׳ כן כעור המבעיר כאשו מגדיש ועד
וכאשר ידחו הריני׳ למטה ונתפשט׳ המחשכה אל מקוש קמה ועד כרס זית ושם עירו דהיינו המ׳ המתפשט
מציאותם כפועל נחלק המלך ההוא לכמה חלקי' .יש בחי׳ מגמרות עד החיצוני׳ דינה כה׳ המורה על הדין שפותח
הספ" שהם חסד מכל וכל ויש כחי׳ הריני׳ הממוצעים פיו ויורד דרך כל הכחו׳ המתפשט" למטה ככחות הדין
כגון כת״ת ויש דיני׳ חזקי׳ אמנם קדוש" ויש דיני׳ עד החיצוני׳ דהיינו עלוקה גיהנס כ׳ כנות הב הב מכ׳
חיצוני׳ מכל וכל שהמעשה מתפוצץ לכמה כחי׳ והמחשכ׳ צדדי׳ הוא פועל דין רע הא׳ להסטין כיצה״ר לפתות
מקכצת הכל וקושר הכל כמציאות א׳ . .והנה מה שאמר כ״א לרעות הכי להכניס׳ לגהינס ולהנהיגם וזהו ההנהג׳
הכתוכ וימת וימת היינו ירידת מעלתו כענק שפי׳ וימת הקשה שבעולם עד אין תכלית וכיון שעלו כמחשבה לח
מלך מצרים דנחית מדרגא דהוה כי׳ וכך הוא ענין על מציאות ההו״יה אלא עלית המחשבה להתיישב כמציאות׳
המחשכה הזאת הנ׳ תחלה יצטיירו כמחשכ׳ סוף המעשה למט׳ עולין להתהוות למטה כמקום גלויים ופעולת הריני׳
והיינו כלע כן כעור ושם עירו מסכה אין אותה הפעולה מציאות המחשבה הזאת אין לה קיום שם למעלה אפילו
מתקיימת שם וימת הורידו מן הכי׳ אל החסד וימלך להתהוות למטה כענין שאותה המחשב׳ העולה שם כמעט
יוככ כן זרח מכצרה והדני׳ שם ואינה מתקיימת והורידו כטלה מפני ששום אתר לא אשתכחת ל ה .והטעם מפני
חל הגבורה והיילו וימה יוככ • והנה השמות האלו אינם שהספי׳ יש להם ג׳ כחי׳ לתת הנהג׳ לדיני׳ .הא׳ הספ"
שמות הריני׳ וקעמס אלא עליית המחשבה ואינה מתקיימת במקומי מחסד ולמטה דהיינו מה שיכונה כשם מצחא
שם ויורד מדריגה אחר מדריגה מדרגא לדרגא ע ד שירד עיינין אודנין ושאר איכרי הראש .הגי הנשמה הפועל׳
אל המלך האחרון דהיינו וימלוך הדר ושם עירו פעו ושם כתוך הספ" והשרשי' האלו דהיינו סוד התלבשות א״ס
סוף ההדרגות למחשבו׳ ואלו המחשבות שרשי׳ לספי׳ ככתר וחכמי והיינו משמי הפועלת תוך הכלים ויתיישבו
והשתתפות אשר לחנמה בפעולות עד שאלו המחשבות ע״י נ׳ דבריי אלו ענין הפעולות התשות דהיינו סוד עצמיו׳
נליס לנתר העליון להיות חנמה קדומה נשמה לחנמה וכלים שפי׳ כספי׳ר כש׳ עצמות וכלים ושום כחי׳ מאלו
ממש והחכמה ממש נשמה לספי׳ הפועלות נל ההנהג׳ הכחי׳ לא היו כמציאות האיך יתיישב מחשכי לדיני הוא
וימצאו יורדו׳ הספי׳ ממעלה למטה וסוף המעשה הוא מחשכה מתבטלת מאליה .אמנם כהמצא ג׳ עניני׳ אלו
עליית המחשכ׳ והנה העלי" אל הכתר שפי׳ כעין רואי אסר התפשטות יתיישבו הדני׳ כספ" ויתיישב השרשס
וסעלמן
אילימה ט י
י י יי׳ א מ
מעין ד עין ש מ ש -JQQ
ח׳ שי׳ ד׳ פי׳ ר״ש בשעת פרלן ין תנה בחש״ק ש׳ ומעלמןמי׳ מימס׳ מפני שמי׳ שורש לספי׳ במציאומ מספי׳
פעירתו בענין אלו המלכים פי׳ נ׳ הקדמות 1
בעצמן ומרוב דקומ לא עמדו מציאומ גילוי׳ למטמ
וממעלמץ ומשמרשי׳ ויורדי׳ עוד מציאומ למטמממציאומ מחודשות רצוני לפרש אותם לך .הא׳ שסוד המלכי׳ הוא
עד שמניע אל מכלימ ממיקו' כוי כדפי' א״כ ויממויממ סוד ענין עליית ההיכלות שם והיינו כי ההיכלות הס ציורי
פי׳ לא מימא דמימו אלא דאצטננו .אמנס כאן עליימ הנמצאות המתנלי׳ וממפשעי׳ כמקומס והנה הס ז׳ היכלות
שממשב׳ אינש מספי׳ בעצמן שזמ לא יצדק כאן כו מיממ ו׳ מלכי׳ מולכי׳ בארץ אדוס והמלכי׳ הס אמר הדני׳
שמרי נמקיימ׳ ממכמר אלא מכוונמ על מנמי׳ מדי! ומקושי׳ אשחכחו שהס למשה במקומן בארז אדוס .אמר דדיני׳
א״כ ויממ אינו מצנע אלא ירידמ שאין אוממ מנמג׳ יכולמ אחאחדן והיינו בסוד גולגלמא דלעיל אמר המחשבוח כדפי׳.
לממקייס שס ירדמ מדרגמ א׳ וכיון שאינמ יכולמ לממקיייש והנה יעלה במחשבה הנהני הנפרד׳ מטעם שההנהגומ
שס ירדמ מדרגמ ב׳ וכן ג׳ וכן ד׳ .עד שמגיע׳ אל מתחלת מציאות מהמחשב׳ עד סוף מציאותם ומיוחס אל
מקוס מדיני׳ ופעולח׳ מחחכממ ולזמ אמר וימס ויממ מתחתוני׳ מכל אחיזה אחת ומנין אחת חוטי שלהביות
דנחיח מדרג׳ לדרג׳ כדפי׳ .ומנמ משם שקראו מכסוב נמשכות מראש ועד סוף וסוף מפעולמ קשורמ בראש׳ עם
שס וימלך בלע בן כעור ושם עירו דנמכ׳ אינו שס מיות שסופם עולם תנפרדי׳ ואתפשטות מפעולות למטמ
מפעולמ ממש שמיא מחיצוני׳ באממ למטמ שמרי שמוח ולזה יעלה בראש הפעולה סופה ומיינו כענין קשר ההיכלות
מפעולומ מס שמומ מספי׳ ומוייחס למטמ אמנם קראו ועליית׳ אל מאצי׳ בסוד מתפלמ כענין כי הנה המלכי׳
מכמוב כל שס מציאות ממחשב׳ מממבטלמ מבלמי קיימת נועדו מרי אותם ממלכי׳ נועדו ועלו במחשב׳ ומס בתוך
ואלו מס שמוח מביטול ודחיי׳ ממחשב׳ ממציאומ אל מאצי׳ קשורי׳ בסבת׳ כדפי׳ כפ׳ תרוממ סי׳ י״ג ושם אין
מציאוס ולכך אינם שמוח ממוגני׳ מפני שעלמ שס ממחשב׳ לתם מציאות תעמד׳ לסיכת ממעלס מגדול שכאשר מס
במוזק פפולמ ממנמג׳ ואינמ ממקיימי וירדמ למטמ ונממוומ עולים להתקשר שס מתערבי׳ לרוב ההעלם והדקות מעליו!
למטמ פעולמ ממקיימי ומסבסמ׳ ונקראס בשס מקיום ומיו כלא מיו כעני! קברות מתאות כי שם קברו את העס
דמלך מדר ושס עירו פעו וכוי ומיינו משם מקיוס אל ממתאוי׳ שפי׳ ככרית מנוחמ כי לרוב מדקות מעליון
מפעולומ שאין ט מיסמ .ומטעם שמשס לבוש אל מפעולמ מתכעלי׳ ומתערכי׳ כטיפת יין כיס הגדול ומי׳ כלא מי׳
ומציאומ׳ וכיון שמפעולומ לא נמקיימו במציאוס ממס דמיינו ולזמ מעם ומתיכלות ממתאוי׳ למסתלק שס קברו אותס
ויממ ויממ ישסנ׳ שמס כירידמ׳ למעל׳ למעל׳ ולכך כשירד ונעלמו ולכך אין לחם כח לממצא שס אלא עברו יחדו
מלך א׳ אל בחי׳ ב׳ מלך ב׳ נק׳ בשס אחר מפני שזו לרדת למט׳ אל מקום גלויי׳ מממ ראו כן תממו נבמלו
מיא הכויכה כדחיי' ומעמק ממציאומ כדי למח מעמק נמפזו מפני שעיקרם אינו אלא בממצא תמ״ת וממל׳
לצורה ממיא ממציאומ אל מציאומ ולזמ ישחנמ שמו כפי שבאמצעוס מספי׳ ומאיברי׳ מאלו ימצאו אל מקומם למט׳
העסק ממנמנמ מציור אל ציור .אמנס כאשר מגיע ובעבור שאין ב׳ ספי׳ אלו נמצאומ במציאוס קייס אלא
ממנמנמ אל מציאומ קייס לא נשמנמ שממ ממציאוס אל ממצא מאצילומ .ולפי ד״ז ימי׳ ממציאומ וימלך בלע בן
מציאוס אלא שמס קייס ולא נאמר ויממ שלא נעמק מצורמ בעור זמו מיכל לכנס מספיר שפעולמו לבלוע כל ממ
מזאח אל צורמ אחרמ וכאשר מעיין ממצא שמצורמ מזאמ שיממצא למטמ בעשי׳ טלע נשמומ מפלוס ושירי מנבראי׳
מאמרונמ מיא אשרונמ שעלחמ במחשב׳ ולא עמדמ ומוריד׳ מכל בולע ובעור באש מדין בוער כל אוסס מראוי׳ לבליעמ
עד שנמחק׳ במקומה והעליונ׳ היא אחרונמ שאחר ומוא וממפכס אל טבע מדקוס מעליון כאש מממפך מכל לטבעו
כעין מוסס ממחמפך .ולזה פי׳ ר״ש שהיו נקשרי׳ כמה להעלותו אל ־סודו כך ממיכל מזמ כל מנכלל כו ממעלמ
מארידיבבא ויללמ במלךמא׳ מפני שחמחשכ׳ מדין סוף ממטמ למעל׳ ושס עירו ממיכל מוא ממלך ומעיר שמוא
המעשה • נמצא המלך מאחרון מקיים מויוח ממויוח מולך בו מוא סוד ממדור וכל סביבו מיו וכל מקפוסיו
במציאוח דק והמחשב׳ העליונ׳ שהוא צורח ההנהגה חרד וחומות לו סביב כל כמוס מדין מב״מ אפי׳ מעלוקמאשר
למטה במציאוס אחיח אל הספי׳ לפעול הדני׳ והיינו למ ב׳ בנומ וזמ מכלימ סוף ממנמנ׳ שממנמ יושפע אל
כעץ המומס שהראש סוף והסוף ראש שהרי אץ השס המי בני אדס למט׳ וזמ ממלמ ממששב׳ מיאן• יפעול ממנמג׳
הויומ סדיני׳ בתכליתם אלא השרשתי לקייס הנהגת׳ למטה מעליונ׳ במממונ׳ וכל סופמ וקצמ מציאומ׳ ממגעמ אל
בענץ שמדין חזק במחשבמ מא׳ ורפמ במהשבה סמי מחחמוני׳ דמת בלע מפני שאץ מצד ממכמ׳ אפשרומ לפעול
מקיימי להייט מה שנחבחן ונצטייר בחכמה בחי׳ להאציל בגשמיי׳ מפני מדני׳ וסרמקס משש ונדמ׳ ממציאות בחכמי
ועלם הספי׳ ל מ ט ה :
קח אילימה »חדעין*מ* ס פ ף
כעיר אלהי״נו דהיינו ושס אשתו וכוי כדפי׳ לעיל פור ועלה שס ננדרנה כ׳ היכל כ׳ ויננלך תחתיו יובב כן זרח
הפ׳ הזה על הת׳׳ת והמל׳ סוד האצ״ וא״ת ו ה ד הבריא׳ מכצרה עלה כמחשנ׳ שירד ההיכל הא׳ ויהי׳ מפסק
אמצעי אפשר לומר ככ׳ דרכיס הא׳ שהיא נכללת כאצי׳ ההיכל הכ׳ שהואעצס השמי׳ יוננ פועל הדין ואותסמארי
מפני שהוא לכוש האצי׳ והכסא מחוייכת מן הספי׳ ואפשר דיככא מתפשט" מםס אמנס כן זרח שהרי זורח" משס
לרמוז בשס עירו פעו דהיינו עיר הפעול׳ שפועה ומדברת והוא הנק׳ אורפ״ניאל שיש לו אורות כמספר חשמ״ל וכך
כל ההנהג׳ העליונ׳ ואס נפרש עירו על הדרך שפי׳ עולה או״ר פנ״׳ א״ל והיינו שע״ח מיני אורות והס כן
לעיל על המל׳ או על הכינ׳ שהכל מת״שכ נפרש שסוד זרח מכצרה היינו שהוא מעורכ הדין עס הרחמ״ וע״י
הכסא גכללקה״ק דהיינו כעל חנן כן עככורוכלהמציאיות כ׳ אלו יפעל הדין והרחמ" וההנהנ׳ כולה ראה שאי
האלו הנז׳ הס דכרס מצו״ס בזוהר פעמים נכללה אפשר לעמוד מפני תדקות העליון נדחה נס המציאות
הכריא׳ כאצ" פעמיס כהיכל קה״ק והכלל שכאן לא נאמר הזה והורידו למט׳ והי׳ המציאות מתעלס והיינו וימת יוככ
וימת מפני שהמלכים הנז׳ ירדו למטה וענין האצ" נדכק וימלוך תחתיו חשס מארז התימני היינו היכל והיינו קינת
כמחשב׳ ונפעל ולא ירד למטה אל מקוס הגילוי כדפי׳ כל החושי׳ העליוני׳ והוא היכל הפועל קצת כחסד מצד
עכרו יחדו והנה אותם תמחשכות שעלו שס הס קנועות הנצח ולכן תוא מארזתתימני ואי אפשר להתקיים ולעמוד
שרשיס מושרשים למעלת בסוד תספ" ותמדרגות אשר וימת חשס שהרי־ אין כח הפעולות להפעל משם מנחי׳ זו
כחכמת כדפי׳ לעיל אמנם תבח" תאחרונ׳ שבאכמת תיא וימלוך תחתיו תדד בן בדד הוא סוד היכל זכות מקום
נקשרת בסוד תספי׳ לתשפיעס ולתנתיגס להוציא לפועל תדין ופעולתו ותנהגתו וכאן כל הדני׳ נדוני׳ והיינו הדד
תמחשב׳ תנידונ׳ למעלת תמגעת אל התחתונים והמחשב׳ מקום שאו! וקולות תננדיות והריני׳ והגזרות יוצאות למט׳
העליונ׳ תדן הפעולות ממש בסוף מציאות׳ למטה ולא בן בדד לגזור כל הגזרות על כל נגזר להיות בדד מחת
יעלס מהמחשב׳ והידע׳ העליונ׳ שוס פעולה אפי׳ למחנה שנמצא מכאן תגבורת החיצוני׳ העומד׳ לבדד
במציאות התפשטות׳ ופעולת׳ בתחתוני׳ מהיכלות ולחוץ ולכך המכה את מדין גס מכאן נגזר לבטל החיצוני׳ ומיד
וזה ע״י אותס השרשיס והס מתפשט״ כסוד חותס תא תרצי׳ מתחזק לנוכח החיצוני׳ כפי מה שנגזר למטל׳
המתהפך כדפי׳ כפ׳ הקודם : והיינו החיצוני׳ מדן בשדה מואב ודאי כשנכנס לשדה
p l f iי ח תתקדמ׳ הב׳ תיא בנדה על ענין שהעולמו׳ וגבול אכ העליון עוד מכה ומשפיע דין למדין כחות
1
כולס נמצאו שלא כסדר הטוני כי העיקר החיצוני׳ והריני׳ כהכנס׳ בשדה מואב שנאחזו׳ פנימי׳ כאומר
אל קיומס חסד ויתוקן באלף הז׳ וזה צורך השבת ההוא ויכא נס השטן כתוכס וכתיב הנה כל אשר לו וכו׳ ואין כח
כדפירשתי בחש״ק כהקדמ׳ סי׳ .והענין שיש חילוק כק כדיני•׳ לתפעל משס ומתעל" וימת הדד וימלך שמלה
הפעולות העליונות תיוחס על צד החסד לתיותס על צד ממשיק׳ שיש שס שריקות הדני׳ קצת ולא כ״כ כשאר
תגמול דכר לא ישוער וחכמים רמזו ואמרו מאן דאכיל היכלות ועכ״ז אי אפשר להתקיים וימת ויתעלם וימלוך
לאו דליה כענין שכל זמן שהפעולות יהיו על צד הססד תתתיו שאול מרחובות הנהר וזהו הוא היכל הרצון שבו
אין הנמצאות פנים אל פניס כלל משוס שהם כעניים סוד ד׳ חיות וההנהנ׳ כולם שאול שנשאלת מאת ה׳
אוכלים דלאו דידהו .אמנם שהם אוכלים על צד תגמול מהכ־נ׳ שהיא סוד רחובות הנהר ולכך כה נכלל כל הנהג׳
לטוב מעש׳ נמצא יסתכלו פניס אל פנים והענין הזה תכינ׳ וכל תשלימותועכ״ז היא פעולה נגלית לער׳ ההעלם
יצדק ככמה מציאות תחלה אל תתחתוני׳ כאומר אבירי ולכך וימת שאול וימלוך תחתיו היכל קה״ק הנעלם הנפלא
לב הרחוקים מצדקה על האבות שלא אכלו צדקה כעניים שהוא היכל הכינה שממנה נאמר וחנותי את אשר אחון
מאת הקכ״ה אלא עושיס מ כ ה ואוכלים קמעא .אמנם והיינו כעל חנן ־ אמנם הוא מעל" ומסתיר כל סוד
כאשר הדור דל ודך ועני ממעשים אט אומרים דלות הפעולות והיינו כן עככור מעככ ומסתיר ככור עמוק
מעשים כשורך קרב צדק מאליך צדקה עשה עמט למען כל סוד הנמצאות ועדיין אי אפשר להמצא משם עד
שמך לך ה׳ הצדקה ולנו בושת הפנים .עוד יעלת ה ע י ן שנתגלה סוד האצי׳ שהם הספ" האמצעיות כין תחכמ׳
הזה אל ההיכלות הנה בתחתונים מעשים הגונים ותשגה וההיכלות מקוס פעול׳ ההנהגות האלו והיינו וימת כעל
זכה יתעלו ההיכלות ע״י אותה תפלס או שמה קרושה חנן כן עכטר שאין לו שס מציאות ההנהנ׳ עומד אלא
שנתקדשה ועלתה ויתקשרו היכל אל היכל עד יתכצצו ירד ויתמצע סוד זו״ן שסס הספ" מכינה ולמט׳ והיינו
למעלה מפני שסס תובעי׳ השפע על צד סגמול נר .ענ וימלוך תחתיו הדר ושם עירו פעו דהיינו הת״ת כאומרו
אילימה v'trri תמר א
מעץ ד עק0זמ<8
צורה בלי בית קיבול ובקושי גדול יצטייר שם צור׳ והיינו צד הצדק׳ שהרי הוציאו בלי חשוב והגון במעשה הטוב
קושי א׳ לנמצאות שיצטיירו בלי התעוררות שאין אמצעי הזה או נשמה זאת או תורה או תפלה וביוצא ויסתנלו
להויות נדי שימצאו מצד חומר ממט׳ למעל׳ וצור׳ מלמעל׳ פנים תחתונים אל פנים עליונים עוד יעלה הענין אל המל׳
למט׳ מפני שבולם על צד הנדיבות הנדיב אשר אין לו מ ה בהיוח ההינלוח מחחקניס במעשה החחתוני' יש לה
צורך ליש לצייר בו צורה אלא ממציא יש מאין אמנם סוד התעוררוח מיין נוקבין היא מ ב ע ה על צד הגמול
הצור׳ המצטיירת על החומר הנקב׳ חפץ בה יותר ויותר ומגלה פנים ממטה למעלה והיינו ואד יעלה pהאדן
בהם נענין השפע אמנם ענין התעוררות אינו צורך למאציל ואס לאו היא בטשח פנים ואינה למעלה בייחוד פנים אל
אלא הנני לנאצליס ולזה האציל יש מאיין ובלתי צדן פנים אלא פנים אל אחוריים שאין לה פנים מאיריס .
,
לטפה נקביית וענ״ז יתקש׳ העני! מצד הנאצל ׳ קושי גדול עוד יעלה ענין זה אל הח״ח לגבי חו״ב לשאול מאתם
שהרי נתעזרו מסוד הטיפ׳ הנקביי עזר גדול נדפי׳ הענין לצורך אלו החחחוניס עוד יהי' הענין הזה מבינה אל
והעד ע״ז קיום השפע ותיקונו ולזה תעלה בדעתך שיהי׳ החנמ׳ שהרי ב׳ נעין זנו׳ץ לצורך החחחוני׳ ופי׳ בשיר
נחשב למעל׳ טיפי קטנה יותר מנל מה שיושפע שפע רב השירים בי נמו שעולה החעוררוח מהחחחוני׳ אל המל׳
מלמעל׳ וסוד זה רמזו בפ׳ בשלח בענין אשה א׳ מנשי בך עולה החעוררוח מן המל׳ אל הביני נדי להחייחדעס
בני הנביאים שא״ל אלישע הגידי לי מה יש לך בבית נו׳ החנמ׳ והיינו סוד אלהי״ם אל דמי לך .עוד יהי׳
שאין הברנ׳ שורה על מקום ריקן וראי ובמו שהארינו מהחנמ׳ והבינ׳ אל הבחר לינק מאורו בזנוח הננח
שש ונמו שפי' בספ״ר בשער מהות והנהג׳ וכאן פי׳ לך החחתוניס והנה נמעשה זה אחר שנמצאו הנמצאות הי׳
הסוד ועוד אבאר בחיבור זה בס״ד : הענץ קודם המצא מנמצאוח שנולס נמצאו בלי החעוררוח
פרלן יט ההקדמ׳ הג׳ הנה ההקדמ׳ הנז' הוא קודם אלא נדבח המאציל והאציל הנמר ונדב והאציל
שיש צד נקבה ויתקש׳ ענין ההוי׳ מצד החכמ׳ ונדב והאציל הבינ׳ ונדב והאציל הקצוות ונדב
שאין טיפ׳ נקביי׳ דמה עתה בדעתך שאפי׳ נקבה אינה והאציל המל׳ ונדב והאציל והמציא הבריא׳ עיי האצילות
שהרי בתחלת עליי׳ מחשנ׳ הדברים לא הי׳ נקב׳ ואחי׳נ ונדב והמציא היציר' ונדב והמציא העש״ עד ברי׳ קלה
נמצאו ממציאות אל מציאות והרי הנתר הי׳ מתפשט שבקלוח הכל נדיבוח גמורה אין שם מציאוח גמור חייו
מעצמו אל עצמו ונן החנמ׳ מתפשט׳ מעצמי אל עצמ׳ כלל ועיקר ועם היות שנדיבותו אין לו תכלית סוף סוף
וכן הביני ונן שאר הספי׳ עד המל׳ שהיא נקבה אל גש מאנדיב בהשפע׳ שפע הקיום והמזון ועכ״ז כתיב וכל
הת״ת וע״י שיתוף זכוי׳ן ב׳ הולידו ההו״יות התחתונות שיח השדה טרס יהי׳ בארן וכל עשב השדה טרם יצמח
והקושי' הזאת אינה על דרך אחר מפני שהכתר היי בלי השעם כי לא המטיר הו׳׳יה אלי׳קיס אין שפע יורד והטעם
נקבה כלל ועיקר ואלו לא היי בו אלא נקוד׳ ראשוני ניחא שאין התעודרוח עולה ומיט ואדם אין אמנם אחר שהי׳ אדם
שהמאציל האציל טיפי א׳ נקוד' א' אמנה להתפשט אותה כתיב ואד יעלה מן הארז הרי שיש חילוק בין נדיבות
נקוד׳ ולהעתיק׳ ממציאות אל מציאות היאך אפשר אס לגמילות שיעור לא ישוער .א״כ המיות הנמצאות בנדיבות
תאמר מהמאציל הרי המאציל כל מה שימציא יהי׳ קרוב מפני שלא קדם אי״ן להוליד א״ד אינם על צד השלימות
אליו והרי היא הטיפ׳ הא׳ ולעולם דקות א׳ והיאך יתפשט ממור וחסדו השלימות היפה שהוא לשפע הקיום שהוא
אלא מעצמו אל עצמו בכח מאציל הי׳ מתפשט בלי העתק על צד ממול מפני שיש אדם שיוליד א״ד דרך המדרנוח
מזכר אל נקב׳ שהרי אין זכר ונקב׳ אלא רוח מאציל ם '0ו מ ה זה סוד חידוש המיוח אחר האלף הששי שיעשה
נוססה בו והוא נמדד מתפשט והולך והעצמות שנתלבש התעוררות מכל הטוב ואפעל מיום שנתהו׳ העולם ועד
בנקוד' ראשוני והנקוד' בעצמי נתפשט׳ ונמדד׳ מעצמי הרגע ההוא לחדש המיות על צד א״ד יעלה מן הארז
אל עצמי עד שהוליד קו המד' בעצמות הנקוד' ההיא וזס סוד נ״ח וחיב״ה כדפי' בפי נח ס י ׳ .ועחה לדרך
סוד זכו״ן חו״ב ורעת הדן דין ב' בהעלם א' בתוך הכתר זה יה" המיוח היו צר גרועוח מן הטעם הזה מפני
והרי ט נמצאו זכו״ן דהיינו חרב שבכתר להמציא מכאן שהתעוררת ימן מקום לענין הנמשך מלמעל' ויעשה כלי
ואילך ההרות מהעתק זכו״ן חכמה יתן טיפה זכריית אל ט מ קטל לטיפה הזרעית העליונ' היורדת כדי שיוליד
הביני וביני יקבלנ׳ ויוציאני לחון ובהעתק זה יתפשטו ממנה הר״ה וככר ידעת שזרע הנקבי הוא בית קיבול
ההרות בנתר מחנמ׳ קדומי אל בינה שבו ויהי׳ להס מ י ׳ לזרע הזכר והוא כמו חומר לצורי המצטיירת ואס אין
והרי זה ערך א׳ אל הקושי הנז׳ והוא הגדול מבולס חומד לצוד צורת הטיפ' הזכריית צורת הבר" הנה יה״
הנץשי׳
קט אילימה א פייט r c תמ <8ימ
״ח י עיז * י 2
ספר
שהוא מוליד בלי נקי׳ יה•׳ תור מנ׳ עולמות .אמנם הקושי׳ הכי עם היות שאינו נקושי׳ מזי היא התפשטות
להעדר העתק המציאות מוכר אל הנקב׳ אלא מוליד החכמ׳ שאחר שנמצאות מזכו״ן שככתר אלו עמד כעצמו
מעצמו אל עצמו יהי׳ עליי׳ מחשכי ואין כנין גמור ולכך נסתר ונעלם ביציאתו מן הכתר לא יקשת לנו כלל מפני
כל מה שיתפשט החכמ' מעצמי אל עצמ׳ וכן הכתר יהי׳ שככר נמצא מזכו״ן דהיינו חו״כ שבכתר והעתיקוהו
כנין עולמות ואין מציאותם קייס אלא שרשים נעלמי' ממציאות אל מציאות עד שיצא אל מציאות הוייתו .אמנם
מפני שלא נעתקו מתוי״ה אל הוי״ה וסוד זה הוא מה אלו נשאר כך ניחא אלא שצריך להתפשט מעצמו אל עצמו
שפי'כעין רואי תמר ו' פ' שהיי סור הקרי למעלי.שמע עד סוף המדרגות והרי אדם זה מתפשט ונמדד מעצמו
תדכריס וסתום פיך ודע כמה יתחדשו התויו״ת אחר אל עצמו עד שיצא תכיני ג״כ תתפשט והתמודד עד
שיחזרו אל מקורס כאלף תששי ויםתלםלו מתוי״ת ותדע היות׳ צורת הויי׳ נקכ' אל הכיני ויודמנו ויוככו כדי להזדווג
גניזת' עד איז' זמן יהי' שיתגלו ההויו״ת הנעלמות להוליד סהויות יחד והרי מתחלתס אין דוחק וקושי .
כשלימות תוך התחתונים ויתגל' חכמי אל התחתוני' שלימי. אמנם מהיותם נמדדים ומתפשטים וחולכיס כלי נקכה
וידעתי שיקש' לך שאין כונ' עולמות כת״ת וגס לא ממל' מעתקת העניינים ממציאות אל מציאות יקם׳ מאד הקושי׳
ולמט' אלא כערך סדינים תקשיס כאשר נכאר אמנם הג׳ הוא ממש כקורס לא כ״כ והיינו םהחו״כ מדדו ו״ק
ההויו״ת אין לתם כונ' עולמות .אל יקם' עליך שהרי זכרים ונקמת אמנם אחר• התפשטותם וצאתם מאת
התפשטות תספ" מביני לא תי׳ להם כוכי עולמות כשלימות תכינ׳ תיו תם מעצמן אל עצמן נמדדי׳ ומתפשטי׳ והיינו
מפני שהי׳ להם נקב׳ הביני וע״ם : קרוב אל מציאות החכמ׳ שהרי לא הי׳ התפשטות זכו״ן
כ הנה כשתדמ׳ בדעתך ההקדמות הנז׳שאנו פרק והקושי׳ זו תמצא כפ׳ תרומה סי׳ כדכרי כריה דרב
אומרים וימת דמיתו אינס ממש דמיתו 1
ספרא תירץ ותיקן שסוד קו המד׳ היא הנכנסת כתוך
ואף לא שחיו מפני םככחי׳ מציאות שם אינס מנצלות הטיפ׳ הנאצלת ונותנת כו כח והיא מתוך הספי' מודדס
אלא מתעלמות לרוכ דקות׳ ואותם ההויות יתהוו שם ומתפשטים מעיל׳ לעלול ואלו תו״ק לא היו עלולות זו
שרשים לנמצאי׳ התחתוני׳ ואינם נגלים כלל ובבחי׳ םאח״כ מזו לא יקש׳ כו דכר שהרי כולם כא׳ עלולות מהכינ׳
כםיתפשט׳ הנמצאות יתהוו ויתמצאו אותם הפעולות אמנם מפני שהם עלולות זו מזו כלי נקב׳ נעתקת
העולות כמחשכ׳ לא שיתנלו הס כעצמן שהרי הס נעלמות ממציאות אל מציאות יקש׳ הקושי׳ הזאת ותשובת׳ היא
אלא כחי׳ הפעולות ימצאו לחוץ כמכין השרשיס ממש כסוד קו המד׳ והמכין כי סוד האצילות נאצל מן הבע׳
שמוציאים כחס שהוא הפרי על ראשי הענפים כך וכמו שלא יקש׳ אל הולד צאתו מבטן אמו קטן ויגדל ע״י
המחשכות האלו שהם מדרגות נעלמות וספי׳ כללות תוך תצלם אשר כתוכו המודד אותו ופושטו עד הגיעו אל
החכמ׳ שפעם ואורם ופריס יוציאו על ראשי הענפים גכולו ואל הוייתו השלימי כך עס היות ששם אין חידוש
שהם ההיכלות המתגלות למש׳ ועם היות שההיכלות אכר אלא התפשטות האיכרים כעצמן יהי' המכין כספי׳
יציר׳ והספי׳ התם ענפי החכמ׳ הס מציאיות כחכמי אינו םע״י קו המד׳ כצלם אשר כתוכן יתפשטו ויומדדו עד
,
דוחק שכח הפעולות תם כחות שפע המתפשט ׳ למט׳ הגיעם אל סוד מדתם עם היות שים בסס חידוש איכרים
ותרי פעולות הידיס הס פרי הענפים ממש כלי פפק דהיינו אחרי צאתם מהבינ' יהיו עלולות זו מזו ונאצלות
והס ממש כחות מחםכיות מתפשטות ומהשכל יתפשטו זו מזו יה" לסם סוד קו המד' כעין אס נקיי להוליד
ממציאות אל תידיס והרי בזה אתה קושר תחלת המחשכ׳ ולהצמיח ולהעלילס זו מזו ולתעתיקס מחסד לגכור׳
כסוף המעםי-בלי דוחק כלל ועיקר ונאמר שעלו במחשכי ומגמר' לת״ת דהיינו םינוי הכחי׳ כדפי׳ םס כאור מיס
ההיכלות והייט מנ׳ עולמות ומחריבן היינו שהורידן רקיע והמכין שהטיפ' הטלד מן תכיני תיא טיפי א'
שאין הפעולות ההם הנאצלות שם המחשביות יוצאות הכוללת ו׳ טיפין וקו המד׳ בתוכי כוללת כל המרות ואותם
לפועל ממציאות ההוא אלא מתפשטות למט׳ ומתהו׳ מהם מתקבצות כקו המד' וכםכא' להכלות קו המד׳ ולהתמודד
ממציאות מציאות והרי זה דומי ממש לכח הזכר מוליד ולהתפשט סי׳ מוליד הטיפ' כפנימית מתוך החיצוני'
ואינו יוצא לפועל עד אחר שנמצא והולד ויצאו הפעולות ונכנס לתוכ׳ וכך הזכר מתייליד מעצמו אל עצמו וסוד
וחיו הנמצאות התם והיינו ממש אומר לא תימא דמיתו זה כחכמי וסוד זה כת״ת וסוד זה ככתר כל א׳ וא׳
אלא יאצטנעו היא מציאות קייס וכמקום אחר אמר כפי מדרגתו כדפי' .ועתה בצי הקדמות אלו יתיילד לך
איתדעכו זיקין הייט שאין אור הנהג׳ מאיר׳ אלא עם רוח חדש׳ להבין ענין מני עולמות ומחריבן שהרי האדם
התפשט׳
כח
אילימה א
״ ״
בפ ות
•מעץ ד עץ שמש תמר ןן^ף
רסן* ויתס הלחות ההוא ולא יעש׳ פרי וצרמא הענין התפשט׳ למט׳ ואח״כ במ״א אמר שהורידן והכל ענץ א׳
מפני ההרחק עד שימצא כראשי הענפים וזה ממש אל ומציאות א ׳ .והנה כח הזכר הוא משפיע הפעול׳ ואין
הנמשל שיש שהות אל סתחמוניס לבטל המר׳ ולייכפ הדין הפעול/יוצא לפעול עד סוף ההתפשטות למט׳ כקצ׳
ההוא שלא יעש׳ פרי בראשי קצות הפעולות ויהיו בסוד הפעולות כנודע ואס תדמ׳ בדעתך שנזר׳ תמשך מלמעל׳
בונ׳ עולמות ומחריבן וזה טעם אל מציאות המכין מראש וברדת דרך הספי׳ יש כח בתחתוני׳ לבטל׳ ולהפכ׳ אל
המחשב׳ מתחל׳ .והיינו טעם היותם נק׳ מלכים לשון הרחמי׳ רהי׳ העכין סוד וינחם ה׳ על הרע׳ הרי זה
עצות מלכי ישפר עלך וכמו שענין העצות יתיעץ האדם קרי ממש שהולידו הזכר והמחהו הכקב׳ וזה סוד הפעולות
וימלך וינחם מעצי אל עצה כך הוא סוד המלכי׳ עצות שעלו במחשב׳ ולא כפעלו ואין המחשב׳ מתקיימת אלא
פעמים נבנות פעמים נחרבות הכל לפי מעש׳ התחתוני׳ ע״י התחתוני׳ ואס יש בתחתוני׳ מי שיתקן יהי׳ הענין
שהם מניעי׳ הצר הנקבו׳ אם הס רוצי׳ ינענעו אותו הצד סוד בוני עולמות ומחריבן שנחרב׳ אות׳ המחשב׳ ועתה
לטוב׳ והעצ׳ ההיא קרי ואין בה הולד׳ ואס אינם רוצי׳ נזה כמה נדולת חסדו שהרחיק ראש המחשבות מסוף
תצא הפעול׳ ההיא לתולד׳ ויקבל׳ הנקב׳ וח״ו תצא לפועל פעולתס נדי שיהי׳ פכאי לתחתוני׳ לנטל נזר׳ והרי זה
וז״ס צדיק מושל ביראת אלהיס וז״ס אס בטיט חתומה דומי ממפ אל מציאות הליחות היוכק האילן משרשיושעד
אס בדם חתומה : שינא מן השרשיס אל ראשי העכפיס יש שהות שיינש הפרי
תמר ב׳
התמר.הוה יהיה בביאור נולגלתא דדא ו<&וער ומצח ועינין בס״ד.
אחרוני שבכתר כסוד התי׳ האחרון הכולל נל התיקוני׳ א׳ הפרק הזה יהי׳ בביאור השתלשלות ז״א פרק
יתהו׳ נקוד׳ א׳ מבח החבמ׳ הקדומ׳ והיינו ניצוץ נקוד׳ מא״א עס היות שבבר כתננו יד וקשר
א׳ מתאצלת מהבתר והנקוד׳ הזאת היא החבמ׳ במקומי לענין נעץ מאיתמר ו׳ פ׳ עב״ז הדברים צריכים קשר
בענץ שהיא נקוד׳ א׳ מתנוצצת לי׳ ניצוצות ייס בהתפשטות. וענץ וראשוני הכתר ננחן מציאותו נצ׳ הנמות זו נתוך
אמנם עתה תחשב נקוד׳ א׳ להעלמ׳ והיא כטיפ׳ מן זו דמינו סוד הארת א״ס כו משמי נ מ ך הצוף כדפי׳
הים הנדול לערך בח" אחרוני אל הבתר ושם באות׳ נעץ נל תמר כ ׳ .והכתר מנהינ תוך החכמ' שנו שהיא
הבח" תיקון אחרון אשר לבתר שורש אל החכמ' ומשם חנמ׳ קדומי והיא מ מ ׳ נ׳ שנאשר הספי׳ יהיו מנהיצות
מאיר׳ וסוד הנקוד׳ הא׳ הצמוד תתפשט ותעשי צ' נקודות מסוד א״ס בתוך הנתר או מא׳׳ס ממש לא ישתוו
דהיינו חבמ׳ ותמני ודעת בדפי' בעין רואי תמר ו׳ ואלו ההנמות .מ ׳ חנמ׳ עצמי שהיא נשמ׳ לספי׳ ומינו
הצי שרשים לשלש' מוחין לז״א שהיא סוד חבמ׳ שבביני מבמ׳ קדומי שבבתר ומני אלו יבחט ממש צ׳ מ מ ו ת
באשר נבאר בע״ה .ובאשר ימצאו צ׳ חלקים אלו שהם נשפי׳ ומס מבע׳ ומנונ׳ ודעה נאשר הספי׳ החבמ׳
חבמ' ותבונ׳ ודעת בצי מוחין בצולצלתא דז״א יהיו שרשים חנסינ בהס מהי׳ המסג׳ ההיא מא״סהמור׳ על הייחודי׳
להנהיצ ולהתפשט הספי׳ מבאן ואילך לנ׳ שהס חסד דין וידמ׳ ראש זה ומהנ׳ זו בז״א בעין ה נ מ ה א״ס בנהר
ורחמים ולכך צ׳ שרשיס אלו המתבחני׳ במוחא הס שרשי׳ ונאשר יהי׳ מ ה נ ׳ נדעה ידמ׳ אל ה מ מ י ני׳ מהנהר
לחצ״ת ומשם יתפשטו לנה״י בענין שהנקוד׳ מהחבמ׳ ונאשר יהי׳ ההנהצ׳ ננינ׳ ידמ׳ אל המהנ׳ מהחבמ׳
בבחי׳ עצמי וכ״ש בבחי׳ מהבתר לא ישפע בה חבמ׳ שבנהר והנה נמו שהנהר יהיו נו נ׳ מ מ ו ח צם
ותבונ׳ ודעת דהיינו שרשים לחסד דין ורחמים בלל .אלא הסמפשטוה ימו בו נ׳ מ מ ו ה אלו .ועוד יש נניאור
אחייב תתפשט היא מעצמי ותאציל ביני ותעש׳ מציאות ומ־חנ׳ בדרושיס האלו ביאר׳ בעין בל המר ב׳ וקצרהיס
הביני סוד צ׳ אויריס שהם צלצלתא ובחי׳ חבמ׳ המתפשטת מ ה שאץ סנוונ׳ אלא לתת קשר וענין למציאוה ז״א
ומתלבשת בביני יתי' מוחין צו צלצלתא והיינו שיאירו צ׳ מא״א .עוד מחבמ׳ הקדומ׳ תתבחן בבתרבצ׳ נחי׳ שהם
נקודות מן החכמ' ויתפשט ממני אל תביני ועדיין אין חכמ׳ ותבונ׳ ודעת אמנם נעלמי׳ סתומי׳ עד שלא יאמר
חבמ׳ וביני בבחי׳ זו ראש לז״א מפני שאין דין צומח מכאן בס אלא נקוד׳ א׳ סתומ׳ מיוחדת תבלית אחדות .אמנם
אלא אחייב בשיתפשטו ממציאות ב׳ חבמ׳ ותמני ורעת יתפשט סמציאומ עד שמסור בחי׳ דיקנא שמא בחי׳
יתפשטו
קי אילימה m
ב
י ״ ,81 שגש
°ען י !
עי י
ספר
כדי להאציל בכח הדעת הנעלה ביניהם הוי השישי׳ לש*׳ יתפשטו נ׳ נקודות מהחכמ׳ ויהיו נ׳ מוחין מ ׳ אוירין
התחתונות ומכלל נ׳ אלו שהיו בנקודות החכמ׳ פתומות ויהיו שרשי׳ לסוד נ׳ אבות חהד דין ויחמיס ועל דרך
כוללות ונתפשטו ע״י מה שנתפשט׳ החכמ׳ אל הבינה זו נייחס שרשי הפעולות חסד דין ורחמים אל החב״ד
ואח״נ נתייחדו ב׳ בסוד הדעת ונקשרו ג׳ אלו יחד וער״ז נחשוב החכמ׳ ימינית והבינ׳ שמאלית והדעת
המציאו מכח קוהמדה המודדת ומשערת תחלה ג׳ נקודות אמצעית וכן הכתר אמצעי על הדעת כדפי׳ בתי׳ לא
אלו מנקודה א׳ היא נקוד׳ החכמ׳ והוא טתןכחמהיותו שיהי׳ ממש החכמ׳ או הבינ׳ או הכתר ח״ו חסד דין
קשור במקורו ושואב ממנו ורוח עליון טשב כמשל הרוח ורחמים אלא כולס רחמים כולם חסדים טלס נקוד׳ א׳
בזכוכית שתמיד רוח חיוני שבאדס ?ושב והרי כאן נ׳ עניני׳ מתאצלת מן הכתר מאיר׳ תמיד ממנו מתוך השר׳ אשר
האדם הנושב דהיינו משל אל הכתר והזכוכית ממצא מכח לנקוד׳ ההיא כתיקו׳ דיקנא מהכתר .והנה נקיד׳ זו
הארס היינו החכמ׳ מכח הכתר והרוח שהוא מחיות שאמרט שהיא סוד׳ מן הלחר אין בה כח להתפשט
האדם נושב ומחיה הזכוכית ופועל בו בענק שסוד הפח ולהתמודד מעצמ׳ רק בנח סוד קו המד׳ הוא כח אין
מתוכיות הכתר ופועל בתוכיות החכמ׳ והזטכית נחלק סוף בכתר המתפשט מצד החכמ׳ קדומ׳ למדוד המרות
לחלקים ואוירין ועניינים והיינו סוד חלקי החכמה נקודה ולשער כדפי׳ סוד׳ וענייני דרך כלל בעין כל תמר ה׳
שנחלקת לנ׳ חלקי׳ הס ב׳ ספי׳ חו״ב והדעת כח הכתר ולכך כשיאציל הכתר הנקוד׳ ההיא וישתלשל מכתר לחכמ׳
המסתעף ובאמת מקורה היא מהכתר ומושרשת נו אח״כ תתפשט סוד קו המד׳ ויתלבש בנקוד׳ ההיא למדוד
והחכמ׳ תתקשר ע״י השרש בחכמה הקדומס לא שהיא בה המרות ולשער בה כל השיעור" ממדדי׳ ומשתעריס
נקשרת בהדי׳ אלא היא משם אמנם נקשרי׳ מקורו׳ ממנ׳ ולמט׳ והיאך ימצא שיעור ומד׳ למהג׳ מתבחנ׳
אחרות שנשרש בתיקו׳ אחרון בתיקו׳ דיקנא דאריך כדפי׳ לדין ולחסד ולרחמים אלא ע״י קו המד׳ המודדת ומשערת
אלא סוף.סוף היא חכמה מאות׳ חבמ׳ והבינה מאומה שיעור כח הריני׳ ומציאות׳ ולכך נקוד׳ זו מאצלת מן
הבינה העליונ׳ והדעת מהכתר והדעת המושרש שס ולנן הכתר יתפשט סוד קו המד׳ והיא במשל כלי זטבית הרוח
נאמר שהם נ׳ מושרש" מהכתר ומאירי׳ ,א מ נ ם הארתם אשר בתוכו קו המד׳ והזטכית היא הנקוד׳ הנמדדת
היא כהארתמוף מהנשמ׳ והכתר מ א נשמה לספי׳ ואין ומשתערת כפי מה שהרוח מפשיטו לכל הצדדים והמנשב
כחם להתעלות תוך הכתר אלא הדבקות בשרשהזהשמא הרוח החיוני ההוא הוא הכתר בסוד ויפח באפיו נשמת
לצורך התיקו׳ האחרון לבד כטיפה ביס הגדול וראה עד מיס רתטצז ויתנשב ויחי׳ וישער רמדוד .והנה סדר
היכן הגיע מעלת הכתר לערך הספ!׳ התחמטת שדקות׳ המציאות יה״ שמקור׳ חכמ׳ יתאצל מהכתר ואח״כ כח
אימ לערך הכמר מדגיר חרדל אל מלגל העליון המקיף הבהר נמן בו סוד הבינ׳ והנקוד׳ הזאה היא כלול׳ ג׳ נקודוה
והוא באין לנבח המאציל ושעורי׳ אלו אינם.שיעורים גשמיי׳ בהעלם ואחדוח גמורה וכשירד סוד רוח חיוני מחלבש
אצא שיעורים משוער" אל הדקוח וההשגה והנח והמציאומ בנתר בסוד קו המדה ירד בלול סוד אוי״ר דהיינו חב״ד
הרוחני .והנה מה שאמרו בשער הקורס מענין מנלכי׳ מלס כלול במכליח האחדוה מהכתר ושור׳ זו דבק תמיד בנתר
מדומ מדודומ ומשוערוח בשיעור הרוח החיוני מושב מ ך ודרך האויר ימצא קו מנדה רוח חיוני וימס אל הנקוד׳
סנקוד׳ ומודד ומשע־ שיעורי הספ" בחבמה אלא שהיא החכמ׳ המשרשת בכתר בבחי׳ אחרונה סוד תיקו׳
שהדרוש״ אין בח בארס להקדים ולאחר אבל השכל ראר דיקנא ומאויר נמשך מלמעל׳ מנח המאציל ננתר ונותן
לדון אותם שאלו המלני׳ הס מלט׳ שרשי׳ לתיקו׳ ז״א אשר בה נח ומשער בה ומודד בה ונותן בה תחלה כח להאציל
נבאר והיינו סוד הספ" אשר בחכמה וכולו מודד ממקור׳ הבינ׳ והרי מה שהי׳ סוד הבינה נעלמה בחבמ׳ נתפשט׳
שנאצל׳ ונבנס הרמז החיוני ומדד בה בדפי׳ .ובהמפשט לעצמ׳ ועדיין מודד ומשער בנקוד׳ עד שתתפשט לסוד
החבמ׳ עד המו״ הראוי׳ נאצל׳ הבינה מסוד א ו מ סעולס י*ס הכלולות בחכמי ומציאות רבות בדפי׳ בעין רואי ת׳יו
המלך אשר אין לו ניטול ונמדדה סבינ׳ ומא משוערת ואין המונ׳ מ ה רק לתת קשר לדנרי׳ לנד נתייחדו
לעצמ׳ השיעור הראר המון להיות אדר ליננס נם סוד חו״נ דהיינו נחי׳ נ׳ נקודות אל ערך גילוי הנמצאות
נח החנמ׳ והייט היות סוד זנ״ון אנא ואימא ימדדו התחתונות שעדיין לא נתנחנו אלו המרות נסור שרשי׳
וישערו כתוכס מכח ג׳ אלו שהם חבמ׳ ותמנה ודעת להויומ הם הספ" התחמטת אלא שמקורות דקות נלולו׳
סוד השרשי׳ אשר לדיני׳ נ מ ך הנינה אימ׳ טק׳ שנמר׳ מציאות רנ אל ערך התחתוני׳ עס היות שאנו מייחס״
נהינליססאציל סורנדאשית נרא שית דמיטשיש מציאות נשם נקודות ונתייחדו נ׳ יחד .אור חו״נ ונעשו אוי״ר
לשו״ב
אילימה מעין ד עין #90הנזר ב )יא *־ב ס^ף
תקרא היא צבור׳ דכליל כל צבוראן כענין מי ימלל צבורות למו״ג ףתייחדו ג׳ גסוד תדעת ומצי יתמצאו הספי׳
ה ' .אמנם ככמ׳ דוכתי אמרי אע״צ דייני' מתערים מושרשות גריני׳ ד׳ תנתצות מהס סוד יה״ות ד' הנתצות
מיני' איתי רחמי׳ דהיינו שהדיני' אינם ממני אלא מצד וכאן תושרשו תיקו׳ ז״א שתש ממש מתיקו׳ א״א מפני
הוולד הנוצר בבטני אכל היא מצד עצמי רחמים נאות' שיש לנו י׳ תקדמות .הא׳ שוד קו המרת תמודדת
תכחי׳ העליונ׳ שפי׳ .ועתה אין ספק שהולד תזה נוצר ומשערת שוד רוח חיוני שתוא שוד תכתר וכח חיות שכתובו.
מטיפ׳ זכר״׳ מחכמ׳ ונקביי׳ מתב־נ׳ דהיינו להאציל הכי שצי אלו חכמה ותכונה ודעת כדקות צדול ותקשר
ולהוליד הדעת המתמצא בי״ס צבורות חזקות כדפי׳ נטל כיניתה המיד כאילן תחי מן תשורש .הגי שצי אלו חכמ׳
חלק מאימי וחלק מאבא והס אודם ולובן סוד הפעולות ותכונ׳ ודעת הה כלול" כהתח' אצילות בנקוד' תחכמ'
המושרשות בשרשי' ההם והנה הספי׳ כל מה שיתיילד בהם והיא מושרש׳ כתיקון אחרון מהכתר כשוד תיקו' דיקנא
ויעתק ממציאות אל מציאות לא יתבטל המציאות האי והה נ׳ קשרי׳ חזקי׳ המאחד הכל שעה היות שנאמר
כדפי' בעין כל תמר ובספ״ר שער המציאות .ומטעם זת ונחלק כחי׳ וחילוקים ולא נשמור פינו הרי האמונ' קבועי
החכמ׳ ההיא עומד והעתק ממציאות אל מציאות עומד המור׳ על האחדות שהכל א' כלי פירוד כלל ועיקר ודרך
והתפשט בבטן כאומר מבטן מי יצא הקרח עומד והתילד כלל תכח תנמשך מתכתר המאציל הנקוד' היא החכמ׳ נכלל
אח״כ עומד זה הכלל כל המציאיות עומדיס תנניד שרש" כחכמי ומפשי׳ ומאציל היינ׳ מן החכמ׳ ובסוד תדעת
לנמצאים המתמצאי׳ בעני! שסוד חו״ב יש להם השרש׳ מקשר החכמ׳ ככינ׳ ומאציל תדעת מן תחכמ' אל תכיני
בדיני׳ על הדרך הנז׳ וכל המציאיוק והעתק׳ הכל ושס מתמצא סוד תספי׳ וההנהנות והכל מהכתר וקשור
במציאות קו המד׳ המתפשט ומודד ממציאות אל מציאות כו ומדוד ממנו וחי ממנו ומכללות תחיות סרוח הנושכ
ומעתק ממציאות אל מציאות עד הניע אל המציאות והנקוד׳ מ ז ׳ שתיא מתכתר ותתפשטות הכיני וכללות
המתבל׳ וזה כלל לכל מת שנאמר נמצא כך וכך נמשך כך החכמ׳ שס תכיני כסוד תדעה התפשטי תכיני כעצמ׳
וכך הכל על הדרך הזה ועתה הס צ' כחי׳ כמציאיות .הא׳ בתוכיות יי ספ״ לטש וכליי לחכמי שהרי החכמ׳ נשמה
הכתר תנכתר על כל הנאצלים כסא למאצ״ כיח" הנז׳ לספ" כדפי' כת" ארס אל״ף ה״א יו״ד ת״א י״ש תוא סוד
בעין רואי בס״ד .תכי חכמי וביני שתם אורות מהכתר ז״א תא אנא קאיס למיהוי כדפי׳ כפי אחרי מות ס י ' .יו״ד
והס סוד כפלין על רישא דז״א דהיינו אותס תבח" ס׳׳א וא״ו היא חכמה י׳ ספי׳ תוך תצוף עיקרא דאילנא
העליונות שהה רחמים צמוריס שבתפלין האלו הס עטר׳ נשמה אל הכל״ כדפי' ירד ה״י ואייו ה״י .חכמ׳
שמתעטר הארס המניח בהם ומה שנמצא בתיקוני׳ תפלי! קדומה כמ הכתר כסוד רוח חיים מנתיצ כמכס ומאציל
דמאר׳ עלמא כ" וטי אין דוחק כלל על הדרך שרמזנו בב׳ אותס ומודד אותם ומיינו העושה תארס ומעתה ז״א
פרקים אלו שהדין כך הוא שהדי החו״נ ד' פ' כדי כתיס שרשי חספ״ ככינ' ונשמה אליהס חכמה ודי כזה :
יהו״ה אהי״ה ככח" רחמיהם אינם נכללות כז״א ויש לו דרך קצרת חו״ב יש לתש מציאות א׳ נעלש p"lfiב
ראש דהיינו צ׳ ראשונות כערך כחיי התפשטות י״ס כסוד שכדין בו שהוא מא״א בערך תשרש תתוא
הדעת מושרשות בביני בסוד בטן המלא׳ ועל אותו הראש שפי׳ שיש להה מהכתר בצ׳ בחי׳ מ ז ׳ ויחשבו א״א ולזת
הוא מנימ תפלין ומתעמר בתרין עיטר״ דאו״א על רישיא אל יתמה המע״ן כשימצא בדברי הזוהר או בתיקו׳ או
כדפי׳ צ״כ בעין רואי ת״ו .הנ' היינו סוד ז״א הס באידרא או בשום מקוש שיאמר עליהה שהה מכלל אריך
פעולות כגלות אל י״ס שאפ" החו״כ הס משתתפות לפעול שמא על הדרך הנז׳ ויש להס כחי׳ שמכללס יחד יעשה
כפעולת תנתגת הריני' עי׳י התפשטות תזה והכל אמת סוד התפשטות רישא דז׳׳א והשתרשות הדיכי׳ ולזה על
ומת שימצא סוד אוי׳׳א וז״א כר״ דתרווייתו תכל אמת החכמה יאמר תענין כדרך רחוקה מאד ולא יאמר כת
וצדק על הדרך הנז׳ ומה שימצא חו״כ ככלל ז״א וככלל דיניס אלא על צד בונה עולמות ומחריבן ועל אותו הצד
הספ״ כך הוא והכל צודק ואין כו נפחל ועקש ומה הי׳ נשמ׳ להתפשטות הספ" בז׳׳א ותשתתף בדיני׳ והיינו
שאנו אומריס י״ס ולא ט׳ ולא י״א ועמה אנו מוני׳ כח״כ כל שפי׳ בתמר הקורס ועל הביני שאיני קרוב׳ אל
ז״א כז״א תיקו׳ דרישא ולמט׳ מהם זרועוח והס חוי׳צ ומה הכתר ואל השרשי׳ הנז׳ כקורנ׳ החכמ׳ יאמר הריני' כה
הוא זה שכין חו״כ לזרועות וכן ת״ תכתר ולמט׳ מתס על צד יותר רחכ והיינו שאנו אומריס ככמ' דוכתי דיני׳
חו״ג ומה הוא זה שגיןחו״כ לכתר אין דוחק כלל שהכל מתערים מינ׳ מפני שהיא אס שילד׳ כן צכור ובבטנה
אינם אלא י״ס .אמנס תתנתצ׳ גהס והשתלשלות מציאוח כצבעו נווכי האודם ותשחרות דהיינו כחות מכור׳ ולזה
סענפיס
קיא אילימה נ
י י
ב
מעץ ד עין שמש תמר ף
תמכם׳ על הכל וכבר פי׳ בתיקוני׳ כמה פעמים ששור הענפים וכל כיוצא סכל כסוד הענפים כי כאשר יתכחנו
החכמ׳ איני מתנלית בעצמי אלא שימצא תוך הייני וכאשר כספי' אינס אלא י״ס כחייב חנ״ת נה־״ס .אמנם
תכנס החכמ' אל הכיני נקוד׳ בהיכלי׳ אין ספק שהנינ׳ המציאיות ושיעור קומי תספי' והתנהג' אנו מכניס
תעלים החכמ' מכל צד ולכך סוד הגלגלת מכסי על המח העניינים אלו כי אין להוסיף ע״י ולא לפחות מהס ולזה
ועם היות שאנו אומרים שהוא הכתר הרי אינו ממש בתיקוני׳ ובזוהר לא מנעו עצמן מלדבר סתס י״ס דרך
הכתר אלא כחיי למעי ונס הכתר אינו נמצא למעי שהרי כלל מפני שתיא ההקדמ׳ תאמתית עס היות שככר חיבר
הספי׳ אינם כלולות מהכתר כדפי׳ כעין רואי א״כ נלנלתא ר״ש האידרא קודם כנודע אלא שדרך האידרא תיא
דא היא הייני וכחי' עליונ' ראשוני היא נלנלתא והיא לדעת שרשי הספ" ושיעור קוננתי ובדרש הכתובים
לכוש ומכס׳ אל החכמ׳ דהיינו מוחא נו גלגלתא .ולכך פעמים יצטרך ויאריכו כת" קצת פעמים לא יצטרך ולא
בתיקוני׳ ייחס הענין אל א שהיא אויר להלביש ר׳ שהוא ידברו בהם ולא יזכ־רוס לכך צריך המעיין לדרוך בדרכיהם
מוחא והמשיל הענין לסוד המלך בהיכלו שההיכל מלביש ויתקיים כו ואורח צדיקים כאור נוגה .כי ישרים דרכי ה'
ומעלים ההולך לכל רואי כך הגולגולת כנשמי מלביש וצדיקים ילכו כס ואס מ״ו יטע' ויזיד להשתבש כתיב
המוח אכל המוח ואין דמיון וראי' מהיותו עליון שהמקום ופושעים ח״ו ואחר ההזהר׳ הזאת איני רואי שיצטרך
הגשמי לא יעל׳ ולא יוריד אחר שהמעל׳ היא כתחתיטת המעיין יותר .ולהרחיק הגשמות מהמשלים האלו הארכתי
שהרי הגלגלת שומר למוח ומעלים אותו והוא כסא אליו כחש״ק כהקדמ׳ אמנם כאן איני צריך רק לבאר מפני מה
כך הכיני כסא אל החכמ׳ והיא היכל ממש ושומר אליה שבארתי :
שהיא כלי לפעולתי .ארצי כזה שאס הפעולות ימצאו ממש J pענין גולנלתא דז״א היא מרובעת לד׳*1B
מהחכמ' למטי כל פנס וכל ענין יתייחס לחכמי והיינו ממש סטרין דהיינו שנתגלו כאן י׳ כהי׳ שעד י
כאדם שכל פצעיי יפצע המח אמנס עתה שיש לה כלי כאן עס היות שנייחס שס כן ד' המור׳ כחיי ושיעורים
לפעול היכל ולכוש דהייט גולגלתא החכמ' פועלת בדקות ושמות ח״ו שיהי׳ כו צד ימין ושמאל וכיוצא להבחין כו
ולא יגיע אליו שוס פגם מהמגיעיס למקום שהדין נפעל כחיי צידיס אלא הכל אחדות גמור' ושיעור א' וענין א'
כו ולכך הגלגלת ראש להנהגות והספי' מושרשות בה כלתימתכחן .אמנס מסוד גלנלתא דא דהיינו כעין כחי׳ א׳
להיותם מונהגות בהנהגתם ונטייתם לצדדים לדין ולרחעי׳ כתר לי״ס יהי׳ כת כחי׳ ד׳ ומהיכן באו כי כאשר ימצאו
אל מקום שיטי שס הגולגלת )יטהשס הגולנלת( יטה שס כאן סוד ד׳ כחי׳ החכמ׳ והכיני והדעת יתמצאו אח״כ
כל הנוף ויעלו כל האיברים כח ההנהג' ממני מפני שהיא מהם כחיי ד׳ הנהנות דהיינו ד׳ סטרין שהס ימין ושמאל
קרובי יותר אל השרשים הנעלמי' מכל שאר האיבריס חו״נ ופנים ואחור תו״מ כי הזכר פנים ימין והנקב׳ שמאל
והחיות העליו׳ סוד החייס אל הספי' סוד השכל המנהיג אחור ואלו המציאיות נמצאו ונתגלו מהעלמן ע״י
קרוב יותר אל הגלגלת מפני שכונת הכלי החשוב שתוא ההשתלשלות שהם משתלשלות סוד נ' נקודות אלו הנעלמות
המח חכמ׳ משכן השכל והחיות כתר ולכך כל סספי' הרחמים שהם חרב ודעת ולא ח״ו שיתחדש כאן מה
יטו כעשית׳ ויתנהגו ע״י ויחיו ממנ׳ וזה מציאות א׳ אל שלא ה" למעלי כדפי' לעיל כמת פעמים אלא שכאן
ז״א ככחי׳זו וממני יתפשט ד׳ הנהנות לד׳ צדדים חנת״ס תחלת ־רבוע גלוי ד' הנהנות להמצא כמציאות והיינו
והס כלל ט׳ ספי׳ ח״חן ימין כנ״ה שמאל ת״ת יסוד פניס מצד היות הדעת ככח" זו כתוך הכיני כוללת הכח״
מלכות אחוריים ולזה הס משורשים ט׳ כדפי׳ והס ד׳ העליונות ויתהוו מהס סוד הכתר הזה גלנלתא ולזה
צדדים והס שרשים להנהגות למט׳ כדפי׳ ולזה תמצא השרשיס העליונים יתייחס אליהם קצת מהדין לא שיה"
שהקדים ר״ש כשעת פטירתו ענין הטל אל ענין הקדמי בהם ממש אלא שנתהוו' מהם למטי ופירש בהא צונלתא
זו מפני שהטל מלמעל׳ מהכתר אל מולגל׳ והעולמות ט׳ רכוא אלפי עלמין ירצ׳ השרש ט׳ ספי׳ כסוד כחי׳
האלו השרשת התחתונים וכשעת פטירתו לא הקפיד כללותם כאלפים מהכינ׳ ורבבות מהחכמ׳ כדפי׳ ענין
והקרים הכללות הזה אל הטל מפני שהטל מנהיג הנהגות המספרים כעין כל תמר ת׳ ו מ ה אלו הס עולמות כחי׳
לתחתונים וזה סיב׳ להנהגות ואס נרא׳ שטעם הטל הוא נעלמות מושרשות כאן שהנהגת׳ למט׳ ממה שיתנמ כאן
מצד התחתונים ראוי להקדים זה אל הטל ואס נרא׳ שכך ראוי שימי הגולגולת מנהיג הכל והנס עם מות
שהטל מלמעל׳ והשרשים מלמט׳ ראוי להקדיס הטל אל שתמצא כאדם הגולגלת למטי כחשיבות מן המח והמח
השרש" .פרק זה כללתי מח״שק ו״ח סי׳ ב׳ וסי׳ ד' : חשו :כאן הגלגלת עליונ׳ דע שהכל סוד גלגלת היא ביני
פרק
מה אילי ז ו ב נדד ש״ מעין ד עין ש מ ש ו
,
33חי' חקל תפוחי! קרישי; והיינו שהתפוח ' יש להס אודם ד בצולצולת זה הנז׳ נוטף טל דהיינו שפע 6ר5
1
ולוב! והיא נקי שדה תפוחי' שהיא מקבלת האודם והלוכן מבח״ יו״ד ה״א ואייו העול׳ ט״ל מהכתר
מהתפוח" העליוני׳ ומתמצא אליה הטל הזה בכל יוס הנה והיא מתמלאת תמיד מהטל הנז' כדכתיב שראשי נמלא טל
מהכתר נשפע לרישא דז״א תדיר שאין לו הפסק מפני והוא סוד הארת חכמ׳ ותבונ' ודעת מהכתר אל סוד
שהכתר אינו תלוי בזמן .אמנס המל' נוטף בכל יוס חכמ׳ ותבונ׳ ודעת בנולצלתא והנה הטל הזה הוא כעין
בשעת הזוונ דוקא שעה ידוע' מידי יוס ביוס והנה כאשר הארת הכתר בתוך הבחי׳ הזאת ומצד הכתר הוא רחמי׳
ימשך הטל הזה ימשך ע״י השחק" שהם נרה שהס מכינים צמודים ועס היות שהוא בחיי טייל דהיינו סוד יהו״ה
השפע הזה ומושכי' אותו מעוה״ב ביני ונקי ע״ש בישול אח״ד בח" הרבי כולם רחמיי נמור" ולמיניות הנכללות
השפע הזה שהם שוחק" וטוחנים מ! לצדיקי' דהיינו טיפי בלובן א׳ וחסד א' וכמו שיש בחוץ טייל מלאכות כך יש
זרע צייק וצדק פי' הביצים מבשלים אותו להיותו ראוי בפנים בקדוש׳ עליונ' טייל כחות נפלא" בחסדי׳ אשר אין
אליהם והנה יעש' מהט״ל הזה '3בחיי האי מזון לחקל להם תכלית מצד הכתר אמנם ברדתם אל הצלצלת הזה
תפוחי' קרישי! שאינו מתבטל אלא נשפע ונוסף מרישא יתלבשו בלוב! ואודם שהם פעולות הצולצלת הזה ודאי
דז״א לשדי תפוחי' .הבי הבחי' שהיא צריכ' תי' דהיינו דין ורחמי׳ ויהיו ט״ל חסד" עליוני׳ מתלבשים בטיל
מן לצדיקי' והמן כזרע נד ודא־ וממנו נמשך המזון פעולות שאינם חסדי׳ גמור״ אלא מעורב דין ורחמי׳
לישראל במדבר מפני שעתה ניזוני' באי מהמ' שהיא ויהי׳ אור טל הכתר תוך סוד פעולת הנלנלת הזה
המפרנס ולכך קשיי מזוטתיו של אדם כקי׳׳ס שהיא המל' דהייט יה״ו מתלבש ביה״ו כעין התלבשות נשמה בנוף
שצריכ' ליקרע ולהשבית דיני ולכך בני חיי מזוני לאו שראשמ׳ פועלת ע״י הכליס ואין דין בנשמ׳ אלא עד
בזכות׳ תליא מילתא אלא במזלא תלייא היינו דוקא התלות שהכלי׳ פועלי׳ כעין הבדולח שאין בו אודס ומראי האודם
הענין ההוא שם בכתר .אמנס המציאות בעצמו הוא כך הכתר אין בו דין וע״י הראתו מוציא הדין בפועל
במל׳ ולכך המזון בקושי אמנם ישראל במדבר היו מתפרנס" ולכך יקרא טלא דבדולחא ולזה יהי׳ בו פעולת הדין
מלמעל' ש״ל הפמיס דכתיב ביה ויתן לך האלהי״ס מט״ל ופעולת סרחמ" שהרי הטל הזה כח תחיית המתיס מפני
השמים דהיינו ז״א דכתיב ביי ואתה תשמע השמיס ולכך שהמל׳ ר\א תשלום השס בו סוד המית׳ כרוכ׳ ומשס שלט׳
כתיב הנני ממטיר לכס לחם מן השמיס אמנם שאר כל על משמות ונקי מתים דהיינו שהנשמות בסוד העוני והטל
האדם ניזוני׳ מלמעל' שפע המל' לחס עוני ולמס מן האר! הזה מאירס ומתקן מדת המל׳ ומחיי אותס ומשם תחיית
,
ולכך מתפרנס ׳ בקושי מהשלחן בצפון עם היות שהוא המתיס לנשמות והיינו שימשך הטל הזה אל המל׳ למט׳
נוטף מהמזל כאומר אלא במזלא תליא מילתא סוף סוף להחיות 3ו אמ המתיס ויהי׳ סוד החחיי׳ 33׳ צווני בחסד
ישתנ' כמה בחיי מהמזל לרישא דז״א האי נולגלתא ומהאי ודין ולכך כתיב ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי
גולנלתא לחקל תפוחי׳ ובחקל תפוחי׳ ברישא תקיפי מה עולם ואלה לחרפות והיינו שהטל העליון מתלבש בצלצלתא
שאין כך להולכי מדבר כאומר למוליך עמו במדבר כל״ח בדין ורחמי׳ ופועל ב׳ פעולות הפכיות בימין ושמאל
לא היי משתני אלא כזרע צד השפע מן החסד העליון והתחיי׳ נופ׳ מאור הכתר המחי׳ אמנם לפי אחיזת כלא׳
הנשפע לעולם דהיינו ביני רישא דז״א ולעתיד נמי יהי׳ וא׳ הרשע" שנאחז״ במעשיהם בשמאל בחלקם האודס
כך דכתיב ויפרקט מצריט וכתיב עתן לחם לכל בשר כל״ח והדן והס לחרפות אמנם הצדיק" שנאחזו בלובן בימין
ולכך עתיד׳ א״י שהיא מל׳ להוציא נלוסקות דהיינו פת ע״י מעשיהם הס נאחז" בחלקם בימין לחיי עולס חיים
נקיה לחס פנצ מאשר שמנה לחמו וכתיב ירעש כלבנון ארוכי׳ והיינו כעני! שנאמר ארורים הס הרשע"
פריו סוד האודס והרעש דהיינו עשר מצד הדין י׳ רעש שמהפכ" מדת הרחמי׳ למדת הדין הרי אור התחיי׳
עשר כלבנון פריו לא ישתנ׳ לאודס אלא ה" הלובן כלובן הפכו אותו שהי׳ להם להאריך ענשס לחרפות ולדראון
הלבנון העליון כך יוצא פריו ולא ישתנ׳ כלל והיינו צנצנת עולם .והרי החח" מן הכתר והוא כעין הבדולח
המן העתיד׳ לישראל כנודע והיודע להמשיך מזונו משס בחסד ולובן והוא מראי הדין שהס חיים לרעתי וארחיב
דרך המדרינות יטעם טעם מן ולא יצטער על מזונותיו. בעין ארס בע״ה .ו מ ה הטייל הזה מהכתר אל הגלגלת
הזה רישא דז״א בלובן ושס פועל '3פעולות ובכח ב׳
מחש״ק ש' ח׳ ס ״ כ״ה :
פעולות אלו נשפע למל' טיפין טיפין לא מילוי כעין שהכתר
כבר פי' לעיל שסוד צולצלמ מקשר החו״ב ה &p*1
1 משפיע לדשא דז״א אלא זעיר נטיף טיפי! טיפין למל׳
בסוד הדעת המאיר מן הכתר וראה סוד
הנח״
קיב אילימה י י ־ »־י מעין ד עין שמש תו י כ D&1
האלו מאור הכתר ולכך איט נקי אריך אפיס אלא ארך הנחי הזאת נק׳ אוירא דניא והוא מושרש מהדין והרחמי׳
שמתארך מה שהוא קצר מצד אור פני׳ עליונים כדפי׳ . אמנס לא דין ממש לתרץ אלא הוא השרש׳ הסו׳יג .והנה
עוד לשק רפואה מל׳ וארוכתך מהרת תצמח והטונ׳ שע״י נשוד הגלגלתא הזה יעל׳ ו־שתרש נל מציאות הספי׳ נדי
תי׳ הפנים האלו מהכתר הוא רפוא׳ לעולס מצד הענין להנהיג למט׳ כרפ״ לעיל פ״נ ועתה נאשר השפ" למטה
הזה והרוצה להאיר הפנים האלו ידע שאין הענין תלוי יתלבנו בדין מיד שס יתקשרו אלו באלו עד השרש הזה
בכתר שאין אור הכתר חסר כלל ח״ו אלא תמיד מאיר. אשר להס מנאן יאירו מאור הבתר ומיד אור הבתר
אמנם תלוי בסוד הכנת התסתונ׳׳ עד המי שמיד שהיא יתפשט ומת שתיו תדיני׳ מתגבר״ למט׳ בספי׳ נמתקו
נתקנה ונקשרה עס הת״ת ומסתכלי׳ הכרוני׳ פנים אל ונתקנו ומה שהי׳ הדין קצר אפיס נעשת ארך אפיס
פניס דהיינו סוד ו׳ ׳מיס עשת ת׳ את השמי׳ ואת הארז והיינו שסוד הפנים הם ב׳ הנהגות מתפשטות מב׳ שרשי׳
השמי׳ ת״ת ו׳ והארץ מ׳ ו׳ דהיינו נ׳ וו״ין ו׳ נקכ׳ ו׳ תננלליש בגלגלתא שהס סוד י״ה חו״ב בסוד הדעת
זכר ע״י תא׳ המייחד נעשו אחדו׳ נמור׳ דהיינו יסוד וחדעת נוללס יחד ויתפשט ויהי׳ שורש ללובן ואודם
המייחד ותיינו וא״ו ומיד כתתקשר׳ ו״ת עוליס למעל׳ אל תפנים ימין ושמאל חבמ׳ חסד ת״ת נצח ביני גבור׳ הוד
שרשס כסוד נלנלתא דא ומיד הפני׳ האלו תמתפשנף׳ יסור מל׳ דין ימין ושמאל ובהתקצר הפניס האלו שהס
מנלנלתא דא מסתכלי׳ למעל׳ ותיינו ישא ד׳ »יו אלד נחרי מלנא אנפי מלנא תמושרשיס גסוד גולגלתא דא
וכן שתס מסתלקי׳ מאיריס מאור תכתר ואור הכתר דלא מסתנלן נאורח מישר תפך אומ׳ נאומר ישר יחזו
מתפשט ומאיר לכל הספי׳ ומתארכות .טלס והייט שיתקר׳ פנימו מיד הת״ת נחח״ן נוטה לצד א׳ ותמל׳ ננג״ת נוט׳
ארך אפיס ואס תקשה ותאמר שארך אפייס מתי׳ א״א לצר כ׳ ותיינו סור הכרוניס שאינס פנים אל פניס והבל
הוא ומתי׳ דיקנא איתו .י״ל הכי הוא ודאי שמהתי׳ תלוי כסוד הפנים האלו שהס י״ת סוד גלנלתא סוד תדעת
ההיא נמשך האריטת למט׳ והנתר נק׳ ארך אפיס ע״ש שורש לו״ה שהוא קצר הפניס שאין אור הכתר מאיר נו והיינו
הפועל שפועל כפני׳ התחתונ״ וזעיר איתקרי ארך אפיס סור ז״א קצר אפיס ודאי דין וסודס שיעור הפני׳ האלו
ע״ש שמקבל הארינות הנז׳ ולנך ימצא המעיין המלה המתפשט" גלגלתא דהיינו סוד י׳׳ה למט׳ ונ׳ רכוא עלמין
הזאת מתייחסת לת״ת ולבתר ואין דוחק נלל ועדיין נפרס דהיינו שרשי ו״ה והי׳ ז״א ממש סוד תפ<" שתס תתנהג׳
לקמן אנפי מלנא ועתה פי׳ סוד מציאו׳ מהתפשטות סוד הת״ת נו״ק למ׳ אינה הנהי׳ מתארנת כאור הכתר.
נלנלתא ותי׳ מהנתר שסם ב׳ בחי׳ אמנם פעולות אמנס אס ימצאו מתקנים נמפלתס יקיימו סוד ישר יחזו
השרשי׳ האלו בעצמן יש להם עוד ביאור לקמן נאשר פנימו ויקיימו סור יאר ד׳ פנ־ו אליך ותיינו שיסתכלו
נבאר בתמר .והענין שהפנים בעצמן הוא בחי׳ אמנם ב׳ הפנים האלו השרש" האלו אשר לספי׳ למעל׳ אל מ ת ר
הפנים אודם ולובן הוא סהדותא דאבא ואימא דהיינו מ ד יתפשט׳ ויתארכו מא״א והיינו שהם ק״נ מצד עצמן כזעירו
הדע׳ הפועל בהם פעמים לדין יהי׳ הנהג׳ מצד הדעת שאינס כוללי׳ אלא מרות הדין ו״ת כרפי׳ .אמנם כהתארכס
כדפי׳ ולזה הפניס יש להם ב׳ בחי׳ הא׳ הפנים עצמן יתפשטו ויכללו אור הכתר מתפני׳ תעליוני׳ שרשי תספי׳
מצד נלנלתא .הב׳ הטוני׳ שהס הנפעלי׳ מצד המוח אשר ככתר ויאירו כש״ע עלמין שהס י״ס כדפי׳ נשי׳
והיינו מהמוח בסוד הדעת הבולל אבא ואימא .ופ׳ זה
דיק׳ דאריך סי׳ ד׳ מש׳ ה׳ .והנה ההתפשטו׳ הזה הוא
נללתי אותו מדבריו בחש״ק ש׳ ח׳ סי' ב׳ וסי׳ ה׳ :
מאור הכתר כלל י״ס יחד שכך הוא כ״ז שהס ז״ס לכד
ן דע בי סוד קשר א״ס נעלולי׳ יהי׳ ע״י ©־ד
1 ימצא כתס הדין כשיהיו כל ה" יחד האורך והרחמים
הנלנל׳ הזה ני צד אור הנתר מנחי׳
נמצא נעונס והיינו .כאור פני מלך חייס והיינו יאר פניו
נלנלתא יהי׳ סטרא חד מתפש׳ מנחי׳ העליוני׳ לצד
אתנו סלה כרפי׳ ו מ ה נתי׳ פי׳ שסוד ואייו נקרא ארך
הנחי׳ הזאת מתלנשו׳ נסור הגלגל׳ הזה ונוקע אותה
אפיס דהיינו כ׳ סיטרין דקאפרן שהגלגל׳ מאירה והוא
ומתלנשת והיינו מצע וכסא לא״ס לשנק ע״יהנתרנז״א
ימין ושמאל והיא קצר אפיס נדין ונאשר ימקן ינוא סוד
ונאשר יתפשט׳ הנלנל׳ הזה חד עינר נסזד קו הדעת
האורך מהכתר ויאיר ויארי׳ הפני׳ ונקרא הת״ת סוד ו׳
הדק מאד בלתי מתגל׳ ומתגצ׳ בגילוי השפי׳ אלא הוא
נתיומ מתגלה כי״ג אורות עליוני׳ מהכתר ארך אפיס
מתפשט דרך נל השפי׳ וגבל בחי׳ גולגצתין שיהי׳ בין
נסור הספי׳ נולס נאצי׳ שבל שפי׳ ושפי׳ יש נה פוד והייט קשר הת״ת ננתר כשורש הזה כדפי׳ .והנה מלת
שיעור קומה נין משא שיש נה שיעור קומה נאשר ארך אפיס ירצה לפי מדרש ננמ׳ מקומות שהאריך אפיס
לרשע״ עד ישובון מאון ואין הכתר ארך אפיס אלא ספני׳
נבאר
אילימה י^י יי יי
ג
מעין ד עין שמש ס<£ף
ועתה המעיין ימצא דרוש (ה בהו״נ ממש בחי׳ ננמ׳ ננאר בעין חצור בס״ד בין ביצי׳ שיש בת שיעור קומה
דוכתי וימצא שדברי ר״ש בשעת פטירתו יאמר שיש חפלין כאשי• נבאר בעין צניס בס״ד בין ניצי׳ התחתונ׳ תכשר׳
על המוח והס אבא ואימא ובמי שפטרתי נענין ימצא דהיינו בני ארס למט׳ כולם יש להס סוד א״ס מתפש׳
הת" שאין ספק שאוחס הבחי' למעלי ד׳ בתיס וד׳ פרשיות אליתס ותיינו שיתפשט סוד קו זה מלמעל׳ כתתלבשו׳ כתר
יהו״ה אהי״ה אמנס סוד ד׳ פרשיית יעשה מהס בחי׳ בתוכו ויתפש׳ אל כל סוד צלצלחא כל מקוס שתוא נכלל
חכמי שבני׳ צ׳ מוחיס כיצד נ׳ פרשיות י״ה נהס נכללו נו והיינו סוד כל אשר יעבור תחת תשנט דהיינו תתקשרו׳
ב׳ פרשיות ו״ת וחיינו חו״ב שחס כוללו׳ חו״ג ב׳ סטרין תתינלות זה אל זה והבלל׳ בברי׳ והיינו בקע לצלצל׳ ב״א
עילאי! בעצמותם שכך תס מושישו׳ בחס ואח״כ בסוד בוקעים בשירם ותתעוררותס ונכללי׳ בהיכל לבנת סספיר
תדעת הוא כלל ב׳ תנתגות חו״ב דתיינוסתדותא דאו״א והחיכלו׳ נקשר" יחד ובוקע" ונכלל" נבר" והבריא׳
דסהיד ברא והיינו תדעת המנתיצ ימין ושמאל .א״כ ראוי בוקע ונכלל נאצי׳ ותאצ" בוקע ונכלל בםפי׳זוובצלצלתא
הוא שצי מוחי' יחיו ממש בעין חו״ב ודע׳ שבחבמ׳ מפני דאוכאן מאיריס מאור א״ס מתכתר ועד״ז בקע לצלצל׳
שחמוח חכמי בבי׳ שתרי צלצלתא בי׳ חללי! ואוירי׳ שיכנס הגלגלת תעליונ׳ בסוד אור א״ס באור הכתר בוקע׳ כל
בתס חכמי וחיינו סור חכמי וביני שבני' זח מוחא וזת הגלגלת׳! לתיותס משכנות לאור א״ס להנהיגם וימצא סוד
צלצלתא ובהקדמ׳ תזאת לא ימצא שוש עני! מנצר שאס אור א״ס בכל הנמצא" ותיינו בקיעי שעושי סוד תתפשטו׳
נרצח לומר חוינ ממש יצדק שתרי תתנוצצות׳ סס ואין תדעת המתפשט בכל הנמצא" בדקות ולכך אין לך נלגלתא
פעולת חכמי וביי נצליס אלא נתס ואלו תענפי' מנתיציס שאין בת שכל שע״י תשכל תתוא בסוד תדעת דבק
תשפי' מתנתצ׳ תעליונ' ותס מצליס מציאותי ונודע נמאצ" ולכך השכל בכל מקוס הוא שאיבת ששואבים
שתשבליש תפשוטי׳ דבקי' מציאותי תעליונ' במציאות׳ הנמצא" מהמקייס את הכל והיינו נקע לגלגלת ממש
תתחתו! ואין .בזח דוחק ובבר פי' בת״א ענין זת שאין משכן השכל בגלגל׳ ובוקע כל המציאות לשכון בו מאדם
תבדל בדברי ר״ש בשעת פטירתו לדבריו באידרא אלא ועד בהמה עליונ' שנאמר כה כל אשר יעבור תחת השבט
אש נכלול תשרשי׳ תנעלמי׳ למעל׳ בבל תי׳ ז״א אס לאו מ׳ תחת יסוד העשירי צלצל׳ יהי׳ קדש מצד לד׳ תכתר
כמו שתארכתי בפ׳ ואל שאר תעני! קאמר תמיד כל םשס משכן א״ס .וכי כעל ס' כרית מנוח' שעי י השכל
מלוי תאידרא יאות ושפיר וקשוט לא סטאן לימינא הזה תמתפש׳ ככל חנמצאי׳ יש כח כיד נ״א לתכקיע
ולשמאלא .ובזה נבאר תעני! צ' מוחי' ותחיל׳ נאמר שתש תעולמות להכריחש לפעולתה ע״י שמות הקודש מפני
תחילי תשרש לתתחלק לחסד וצבור' ודין ועכ״ז אינס שחשכל מקשר ומייחד כל תנמצאי׳ ומצדו כולם אחדות
בעצס .אמנס פעולתס בצוף כעין המוח אל הארס שתוא צמור׳ .ורואי אני את דנריו אלו מפני הקדמי זו הנו׳
משכן תשכל ומנתיצ תצוף ואין שוס תנתצ' אל הספ" מציע לרומו של עולש שהרי מצדנו אנו נפרדים ומצד
אלא מצד מת שדני׳ צ׳ מוחי׳ אלו כך אין תנתצ׳ אל תספי׳ הממציא נאמר אל אחד בראנו וחוא המייחד .והבונד
אלא מת שחכמי מנתצ׳ בבי׳ וחכמ׳ זו תיא חכמ׳ שבכי׳ נחנירו מצד כחי׳ ראוי לעונש צדול ותוריד עצמו מן חצר
מאירת מחבמ' עצמי תעליונ'בעלי תמלכיס כדפייותמל' תזה פתרי תצר תזת לא יקנל פירוד וחיינו עון ש״ח
האחרון הוא שר׳ לכל תת" .ותנתתכתר תואנשמ' שאין המחר" ארצנו והרנ׳ את חללינו כי אין ראוי לתיות פירוד
בו פעולו׳ אמנס זעיר בסוד הנתצות אלו חוא בסוד תצוף מצד השכל המייחד כל הנמצא עד שקושר תארה והגלג׳
שבו פעולות ומת שישתתף תכתר בפעולות הוא סוד והמלאך והכשא והשפי׳ כולס א׳ ולכך כאשר יעורר חאדש
תתפשטות הדעת תות והיינו כי אל דעות ת׳ ולו נתכנו השנל והכוונ׳ יבקע ויתדכק כשוד בקע לגלגלת ויקשור
עלילות נערך תנתר שהרי בסוד ז״א תשינוייס ותפעולו' הנל וארחינ נזה נעין אדה נע״ה ופ׳ זה ישדתי מחש״ק
ולבך בצימוח" אלו שחס חב׳׳ר במקוס תנתר הרי הס ש״ח ס י ׳ נ ׳ ו ח ׳ :
תעת' צייר לו נתמו עלילות ופעולו' ומחס נובעו' נמו tתנת לעיל נפ׳ א׳ נ ' תתתלנחי לפשר דנרי פרק
שתס מתפשט" מבח״ אל כחי׳ חו״כ צ' מוחי' כצי אוירין ר״ש כאידרא ודבריו נשעת פטירתו כענין
וחמוח" ותאוירין מצד חחו״ב בעצמות׳ נקוד׳ בתיבלית גולגלתא ופי' שסוד תתפלין על המוח יורת שיש כחיי
ומשס מעתק' תני' סוד צלצלתא דא בעצמות׳ בסוד חו״כ על מוח דז״א ואין ספק שמלת גולגלתא תיא סוד
תתפשטו׳ לפעו' תנן תתפשטו' תספי' ומגי אלו יתפשטו א׳ אוי״ר ובת יתי׳ סוד אוירין למוחי׳ דהיינו שתכי׳
לצי אנות ומצ׳ אנות אל נה״י הנמצאים למט׳ נמקוס יעשת ניה קנול אל ,חחנמ׳ שתיא סוד מוחא גלגלתא
אצי׳
קיג אילימה ז
״ פ ת ט י י
מעין ד עין שמי! ןן^ף
שיפחחו לל׳׳כ נחיכות והס סוד החכמ׳ שהיא מ ג מ ת אצי׳ ולזה יחייחםו אל המוחין האלו תפעולו׳ הקשו׳ אשר
הספי׳ כל״כ נחיכוח ואלו הנחי׳ נעלנט׳ מצויות כספי׳ למט׳ מפני שהם כדמיון המוח על הצוף אל ההנתצ׳ ומהמוח
למש׳ להחיוח׳ ולהנהיצ׳ כחכמי נפלא׳ ושס אאריך .החלל צומח כל הפעולות הנמצאות כצוף .והנה כחי׳ הכי׳ יעשה
הכ׳ השמאלי כו מוח השמאלי שהוא מחכחן לכחי׳ חחלה תחל׳ כסוד צלצלתא צ׳ חללין ירצה כסי׳ להיות היכל אל צ׳
מתבקע החלל ומתפשט מן המוח מנוע א׳ ואח״נ נפחח נקודות כמו שהוא סוד נקוד׳ בהיכלי׳ עתה שהנקוד׳
כנפ׳׳כ דהיינו סוד התפשטו׳ ה׳ ספי׳ כלולו׳ מי׳ וטדע תתחלק ותתכחן לצ׳ כחי׳ כאשר נבאר .צס תכי׳ תבחין כה
שהחכמ׳ כסוד ל״כ ממציא ההויוח דרך הכי׳ נעלת ניש כעצמ׳ צ׳ חלליס נצדייס לאותם צ׳ מוחי׳ שתס צ׳ נקודות
לכך תנהיצ הכי׳ כסוד הנ׳ מעשה כראשיח שהס לינ כזה • \ ולהם צ׳ אוירין כזה • • חלל א׳ כי" אחת מהחלק
נחיכוח ולזה ימצא למטה צ׳ כחי׳ להנהגות אלו .הא׳ לגי כחי׳ לג׳ חלליס להיות׳ בית קבול וכסא לחכמי לפעול
חמישיס יומין לאורייחא ומחפשט׳ יוחד נ׳ שנין ליוכלא פעולת׳ והאוירי׳ כלי׳ ולכושי׳ למוחי׳ עוד יעשם כחי׳
ומחפשט׳ יוחד נ׳ אלף דרי[ לקיוס העולם ויחכאר כמקומו אחרת דהיינו סוד קרומא דמוחא והיינו שיש לכי׳ כ׳
כע״ה .החלל האמצעי הנ׳ כסוד הדעח כין החו״נ וק כחי׳ הכחי׳ הא׳ היא קשה ועבה והיא כחי׳ לנוכח
הוא המוח כתוך כ׳ מוחי׳ כסוד הדע׳ והנה החלל הזה התחתוני׳ להוציא לחון מרי שבפני׳ והיינו כחי׳ למט׳
מחכקע לאלף אלפי! כסוד האלף שהיא מכחי׳ הכי׳ המד׳ הב׳ היא דקה ורכה הגונ׳ לכחי׳ המוח ירצה
כנודע והס חדריס כהעלמן ואח״נ מתפתחי׳ ונעשו מתקרבת אל המוח והיינו סוד קרומא דמוחא )והיינו שיש
אכםדרין שאורס דג שהס מתפשטי׳ עוד והדעת טורה לכי׳ נ ׳ כחי׳ הכחי׳ הא׳ היא קשה( ולכך הפרצ׳ שם חיו
כהס וממלא כהס והיינו אומרו וכדעת חדרים ימלאק נקב קרוס של מוח טרפ׳ שהוא חביב ואינו סוכל שוס
והדע׳ מקכל מכ׳ מוחי׳ הנז׳ ומתמלא וממלא החדרים פרצת ופגם ולא כ״כ הגלגל׳ מפני שהיא אל המממוני׳
והאכסדראות להנהיג למט׳ והייט צ׳ הנהצות לנ׳ כחי׳ כדפי׳ והנס הקרוס הזה תתכחן ככחי׳ המוח ובחי׳
הנז׳ שהמוח זה פועל ג׳ פעולות למטה ולהיות סוד הגלגלת מפני שהוא אמצעי כין כ׳ והמח חכמ׳ נכנם׳
הראש הזה מחכחן לג׳ כחי׳ אלו דהיינו החכמ׳ והכי׳ לתוך כחי׳ קרוס לתוך כחי׳ גלגל׳ והנה הקרוס הזה כסוד
משתלש׳ זו כתוך זו צ׳ בתוך צ׳ שהס חכמ׳ וחכו׳ ודעת הכתר אינה נפתח׳ כלל מפני שאין חכמ׳ קדומי מתגלי׳
צ׳ חכמו׳ וחכמ׳ ותכונ׳ודע׳ צ׳ תכונות ינחנו מהס החסד ואין הקרוס הזה כחי׳ הכי׳ הזאת כך אלא היא נפתחת
ותדין והרחמי׳ דהיינו הדע׳ הכולל נ׳ אלו דהיינו סוד ונותנת מקוס להגלות המח חכמ׳ ולז׳ נאמר מה רבו
קול ת״ת דנפיק מנו שופר שהוא כלול אש מיס רוח מעפיך ת׳ כולס כחכמי עשית שנפתח׳ החכמ׳ ופעלה כל
וישחלשלו צ׳ הנהנות החכמ׳ שרש החסד כחסד נצח והבי׳ מעשת כראשית כענין שיאמר על צד תמשל כי קרומא
שרש הדין מכור׳ הוד והיע׳ שרש הרחמי׳ כח״ח רסוד דעי״ו קשת ומגינ׳ כמוח שלא יחפש׳ ולא כך נטח תנחור
ותמי כוללת נ׳ ולכך החכמ׳ כמוך הכי׳ י׳ צ׳ עוקצים נ׳ אלא נכחח והיינו כמשל הגשמי החפשטו׳ המוח דרך חוט
מוחי׳ והכי׳ ה ׳ נ ׳ אויריס צ׳ ממעין ולכך תמצא כה׳ ג׳ השדר׳ דהיינו הגוף שיש מ ח׳ חלקים הוא הצואר והנוף
הס צ׳ חללים לג׳ יודי׳ץ נ׳ חדריס כזה ! . והאמ׳ וכ׳ זרועוח וכ׳ שוקיים וסנקכ׳ הס ח׳ ספי׳
י י ן jwlונפתחי׳ לנ׳ מטעין הייט ג׳ עוקצים שנפתח׳ החכמ׳ להאצי׳ וסייט מציאו׳ כל הנמצאי׳ כאומ׳
נ׳ וי"! ה : : :משך ג׳ נהרו׳ כזה טלם כחכמי עשית וח׳ ספי׳ הס ח׳ הוויו״ת ד׳ הנהגית
דעוח לצ׳ קוים קו החסד קו הדין קו | 11הרחעי׳ לכל ספי׳ הס ל״כ נחיכוח ולמעלה כחמר ו׳ אאריך כה
מג״מ ד ח נ מ הכל מכאן ואילך מג׳ אל ג׳ דהיינו והייט ונהר יוצא מעדן החפשטו׳ הכי׳ מהסכמי להמציא
ואחריהם נ׳ נה״י ולמע׳ היא המ׳ ככ׳ כמי׳ ממצאי׳ ושרשי הנמצאי׳ טלס מהסכמי יקראו ל״נ נחיכוח
משולשוח כאוח ה׳ עליונ׳ יש כה כחי׳ י׳ מחכמי ו מ ה מ ׳ מוחי׳ יחלכשו כנ׳ סלליס כדפי׳ והס סכמ׳
וכחי׳ ה׳ מכי׳ והיינו סוד ה״י כמ׳ כדפי׳ נספ״ר כשי וחטנ׳ ודע׳ החלל הא׳ שהוא הימיני כו מוח ימיני שהוא
המציאו׳ ולכך היא משולשת מנהגח עם כל ג׳ מאלו הנ׳ מחכחן למד׳ א׳ נבקע ויוצא ומחפשט לד׳ כחי׳ דהיינו
הנז׳ והיא כת ג׳ והייט ושלישי׳ ההק וכאשר יתקשרו כס כאומ׳ ונהר יוצא מעדן והיינו החכמ׳ נהי׳ לד׳ ראשי׳ ד׳
כל הצ׳ יעשה רביעית לג׳ והיינו רביעית ההין נאשר נחי׳ והייט חחלה מקור א׳ ואח״נ מחחלק לד׳ חלקים
אבאר נעק יעקב כע״ה0 .׳ זה כללתי ממש״קש״חשי' והיינו שיחנקע החלל ני׳ דחפשט המח חנמ•׳ ואח״כ
כ׳ ס׳ : יתפשט לד׳ ראשי׳ שהס ימ״ה וישתלשלו משם נחי׳ עד
pie ב ט
אילימד! ״ י י ״
ב 3 m v
יעיז י עיז 3
ספד
כאידרא ימשוך הענין מיד אל הנפרדים ויאמר שהשמת׳ פ ד ל ן Hנענין השערות הרחנתי ניאור נמהות
1
הס נמה מארי׳ מארי רמידין מארי דמתקלין מארי דיככא הענין נעין רואי נע״ה ת מ ׳ .אמנם שער
מארי דיללה נאשר נכאר כע״ה .הנ׳ עוד צריך לדעת ז״א יש נעניינ׳ מה שאין נשער עליון שנא׳ ואיש ני ימרט
שהפעולו׳ האלו לא יחריבו שיהיו לדן שהרי הגלגלת יש שער ראשו קרח הוא טהור הוא והענין ני סור השער
גה ג׳ חללים ויש נה ג׳ מוחי׳ והמוחי׳ נובעים דרך העליון הוא סוד התפשטו׳ הפעולו׳ מלמעל׳ למט׳ ונמו
החללים האלו הפעולו׳ ומוציאי! אותם לחוץ א״נ ההשפעות שהס ג׳ מוחי׳ ונהם נ׳ פעולות מתפשטו׳ יקראו
יהיו ג׳ נחי׳ .הא׳ השפע׳ הדין הקשה שנאםר יהי׳ השערות שור התפשטו׳ הפעולו׳ מן המוחי׳ דרך החללים
לנדה תתעלס' הגלגל׳ והמוח הלבן ויתאדס הבל והיינו ולנך יתייחסו אלד הפעולות שערות יורה למת עניניס .
שיעור קומה מתחדש׳ נספי׳ מתאדמת נאודס חייו .נניח הא׳ הוא שהשער תלוי מן גלגלת הראש נך הפעולות
הענין המתיילד לעיתי׳ ונאמר תענין הנהוג שההנהג׳ הוא תלויות ממלגל׳ הזאת ונמו שהאדם האדמוני מורה על
סתס נג׳ נחי׳ לנך השיער •ש נו ג׳ נחי׳ הא׳ השער אדמימות פעולותיי נך נאשר החנמ׳ תתעלס והכי׳
והפעולות מונעות מהחלל הימני שהוא חסר ופעולותיו תעורר דיניה אז הגלגל' הזאת תתאדס ויעשה שיעור
רנות אל סוד הנהג׳ החסד והשער נעצמו יסודו מזוג קומה קשה מאד נאודס תגבורת הריני' ואז יקרא איש
מנל הנמצאות נדין וגנור׳ אמנם רך ושיעור יפה המזוג נאודס הדין ויגביר פעולותיו כדין ויהיו שערותיי
כראוי ולנך יהיו פעולות אלו נפרדות ע״י מלאני׳ נוטים פעולותיי אדומו׳ נסוד הגנור׳ והדין ואז יקרא רישא
אל החסד רנות גדול מארי ני׳ ולזה נששוקליס מעשה ממקא דהיינו תגבור׳ הגנור׳ ואז יתעלמו המוחי׳
נ״א נוטים תמיר לכף זנות והיינו מ א ד רמתקלין נעלי ויתעלמו החללים מפני שהם מתאדמי׳ מצד הדין נשארת
משקל לשקול מעשי נ״א ולהטות לנף זנות והיינו ה מ מ ׳ אל הגכור׳ והדין הקש׳ והשער נובע אדום
ההשפעות משפעות מימין מזוגות נראוי ומלאניס ממוני׳ להמשיך הדיני׳ עד החיצוני׳ והשער הזה צדך למרטו
למטה נעולס הנפררי׳ לקיים ההשפע׳ ההיא ולהנהיגם והיודע לתקן המרו׳ על דרך הסוד ולהפנס לחסד
נראוי ונס ננלל נאן תלויס נל המלאניס הממונים על ולהמתי׳ סדיני׳ מלמעל׳ זה יאמר עליו שיורע למרטשער
החסד והרחמים לפעול החסד ולהשניר הראויס לשנר . הראש ועל זה נאמ׳ נזו׳ עד לא גליש רא רישא דמארי׳
הב׳ השער והפעולות הנונעות מהחלל האמצעי שהוא פי׳ שלא הורגל נ מ ד להלבין הריני׳ ולמרט הפעולו׳ ההם
גבורה ופעולותיו קשות אל שוד הנהנת מכור׳ ולנך שלא ימצאו גלל והנה השער התלוי בגלגלת מפני שהפעולו׳
השער קפה וקצר להורות על קצר אפיים ומהירות הרין נוגעות משם .הג׳ עוד ת! דעתך שהשער אינו עצם
לבא על החייב ולכך יהיו הפעולות האלו נמשנות הארס אלא ענין מגחוז אס לא יהי׳ גו לא יזיק א״נ
ונפעלות ע״י מלאני גבורה ודין בקושי יהיו מארי דיללה איני עצם ספי׳ אלא התפשטו׳ פעולות והשפע׳ אס יהי׳
וםכריס וקושי להמשיך הגבורות והריני׳ עד לחיצונים גאודס יהי׳ השער אדום ואס יהי׳ גלוגן יהי׳ השער לגן
הטמאים הקשי׳ םהס המזומנים להעניש כני אדם ותם או גינוני או רך או קצר או ארוך נאשר נגאד וא״נ
העומדים לשמור את דרך עץ מוייס היא התור׳ שלא גשנדקדק ענין נמצא שמא געצס צור׳ אל ההשפע׳
יחליפו נ״א טמא נטהור אסור נמותר פסול ננםר ובאשר ישפיע הגלגלת רגו׳ מצד מ ט ר ׳ שגה מושרשו׳
והמחליף אוי לו ואוי לנפשו שהרי מ ש פ ע ׳ נמםנה ואלו דני׳ יקרא עני! אותס ההשפעו׳ שערות אדומות ואס
מזומנים להעלות חימה ולנקום נקם .הג׳ השער ישפיע רחמים יקראו אותס ההשפעות שערות לגנות .
והפעולות הנונעות מהחלל האמצעי שהוא נינוני נין אמנם ההשפעו׳ טלם בגבורו׳ יתנטלו ויהפכו לרחמים
החסד ומנור׳ ופעולותיו על צד האמצע למדוד לנ״א לכך השערו׳ שהם נאודס ודין יותר טונ למרטס שלא
מד׳ נמד׳ ואלו נקראים מארי דמידין על צד מ ד ה נ ע ד יושפעו כלל ואס ינולחו ישארו השרשי׳ האדומי׳ .אמנם
מדה לא נטלה וים מלאניס שהס נעולס הנפרדים אסימרטוייהיו יותר מתמתקין ולכך יוחס העניןכמדט׳
ממונים על זה נסוד התפשטות ההינלות ו מ ד מ מ ת ׳ ואיש כי ימרט וכתי׳ קרח הוא טהור הוא ואמר לא
נחסר ודין ורחמים והנל מתקיים נעולס מפרדיס גליש דא דהייט מריטה .ועכ״ז אחר שהם השפעות
והמהנ׳ נמשנת מלמעלה והפעולה יוצאה לפועל למטה גשפעו׳ דרך הספי׳ אי אפשר מכלעדי פועלים מוציאים
ונמריטת השער הקשה והתרנט יהפנו נולס לרחמים הפעולות הפועל למט׳ ולכך ימצאו כעוצס מפרדי׳ נמה
,
ויתמתקו ויונדלו אלו החיצוני׳ לחוץ נמקוס ידוע להס ונמה נחו׳ מחנות מלאני׳ ממוני׳ מופקד ׳ על הפעולו׳ ולכך
ויטהר
קיד אילימה י* יי כ מעין ד עין שמש תמר •jgg
כמה כחיי תחת ממשלת כל קוץ וקוץ .והנה פור התור׳ ויטהר הכל ואיש על מקומו יבא כשלום :
היא נמשכת מצד הדין כדכתיכ מימינו אש דת למו ולכך פ ל ל ו ט ר\ה דרך בלל השער היא השפע׳ נמשכת
סוד התור' יש כה אסור ומותר טהור וטמא פסול וכשר מלמעל׳ אל הנפרדי' ונודע שהשפעתם 1
לפי מה שהמשיך הדין ותייט אומרו קוצותיו תלתליי תלי דרך ו' שהוא התפשטו׳ המלליס ולכך השערו' יהיו כולם
תיליס של הלטת שההלכות הס מלטת והיא תלוי' כסוד ווי״ן המתפשט" ונודע שסוד ו׳ היא הת״ת ומשך ו'
קוץ השער דהיינו ו' וכפי מה שיטה אות ו' כך תטה הוא היסוד והיינו שיש כשערו' שערי וקוצא דשערי דהייט
ההלכה אס לימין מותר ואס לשמאל אסור ולכך צריך כחיי ההמשכה דרך ו' ומשך ו' ומדע שהימר יש כו
הארס להיות שס נטר כוכש את יצרו שלא יכניס החיצוני' ציטרוח לרחמים ולחסד ולדין אפיי למותר הנשפע אל
ויפנוס דרך הפרצה ההיא שפרצות הגן הס הס איסוד החיצונים כדפי' כםפ״ר כשי מימרות ולזה יתמשט דרך
תורי הנטי׳ ההלכה לאיסור ולטמא ולפסול וזה מגרעת נס הפעולות כולם ונודע שהכי' שופר מפעלת הנכורות
חטא אדה״ר שהגביר הריני' והשליט החיצוני' שהיי לו מפני שסתם שופר מניא יראם וקול יוצא משופר מני
למרט ולסלסל שער הראש ולא עשה כן אלא אדרבא קולות תקיעה פשוטה היא סוד החסד סשער דרך המשוך
פגס ולכך הוא עשה והוא יסבול צער הפרצות לגדור פשוטה כי ימינך פשוטה לקנל שנים והשער הזה אינט
אותס נדר אחר נדר שלא יכטס שס הנחש וזה נמרט אלא מושחין אותו כשמן משחת קודם מהחכמ'
טעס התור' ולכך התור' שבע״פ תלוי' בסוד השער הזה ומסלםלין אותו והמתפלל מיחד ומושך הרכות ומנניר
ואלו הס טעמי התור' לפסול ולהתיר ולהכשיר ולאסור החסד והיי' על צד המותר שכתורה והימין והרחק הפסול
לטמא ולטתר והעוסק כה יסלסל כשער ומתקן תראש . וכל כיוצא נזה .שנריס הוא סוד הננור׳ השער הננור'
והנה השער הזה הוא השוואת המרו' ותי' הנתגת' ועל הקשה הקצר קצר אפיס כעל חמה והשער הזה מגלח"
סודו נאמר כחור כארזים להראו׳ הנהגת הריני׳ כהנהג׳ אותו ומסלקין אותו לצדדים וצריך לעלמו ולרככו על ידי
ישרי לא חייו אותה הנהני הקשה באדמימות שצריך למרט התקיעה .ולהכי סוד התקיעות פשיטה לפניה ופשוטה
אותם אלא כאן מסלסל כשער ומתקן אותו ומתתקן כדפי׳ לאחריה והדין הקשה כאמצע למתק ולרכך קושי דיני
וע״ז נאמר אעפ׳׳י שאלו מטמאין ואלו מטהרן אלו ואלו מנור' והיינו ווין זעירין קמיטין כדינא תקיפא והס
דבר אלדיי׳ס חיים דהיינו סוד גלנלתא המשכת סתורה שכריס כזה ו' ו' '1מקצר מ מ ו ת ומהפכ" כולם לדין
משם אל״דיס חיים ודאי אלא הכל תלוי לפי הטי״ ההלכה ולכך אסוותא לדא תיוכתא ותפלה וצעקה והיינו כל סוד
אס לימין הלכה ככ״ה ואס לשמאל הלכה ככ״ש מפני ר״ה .התרועה היא סוד הת״ת השער המשוך אמנס
שהמ' היא המכרעת סוד הפעולות אס תאסור תשפיע משתלשל כשלשלת שנראה שהוא מתקמט מצד הדין כזה.
לחוץ לצד הריני׳ ויהי׳ פרצה צריך שיעשה סוד נטר והשער הזה כינוני ונ״כ יש כו דין וצריך למתקו ולכך הוא
הטכס את יצרו ויהי׳ חוסם עצמו ואס תתיר תשפיע לימין כסוד תקיעה לפניה ותקיעה לאחריה כדפי' כסוד תשר״ת
והחיצוני׳ נבדלי׳ ואין פרצה ומותר וזהו סוד המי טעמי׳ תש״ת תר״ת וע״י השמן מתרכך ומתתקנ" דיניי עליוני'
תלויים כסוד הפע׳ .מחש״ק שער ח׳ סי׳ נ׳ וה׳ ו״ו: ודיני' תחמני' דהיינו סוד נייד האצי' ונייד ההיכלות
י הנס ההנהג׳ הזאת המיוחסת כסוד השער פרק כדפי׳ כפי אמור ס י ׳ .והיינו הפעולות הנמשכות מחללי
היא כא מג׳ דרכים הנז׳ .הא׳ הקשה מאד י גלגלתא ולזה יהיו השערות נ׳ כחי׳ מג׳ חללים והייט
אדמימות חזק דהייט רישא סומקא כדפי׳ כפ׳ ח ׳ .הב׳ מציאות השער לנבור׳ כאומרו קוצותיו תלתלים שחורות
היא הכיטני׳ מזוגה מנ׳ כחי׳ השער דהיינו מאדי דמידין כעורב מפני שהם מהדין אמנם הפעולות והספי׳ כלולות
ומארי דמתקלין מארי דיככא ויללה והוא סוד המסג׳ ולכך השער והדין אינו כולו יחד והמשוך כולו יחד שהי׳
שתיא מנהג׳ כעולס סתס כי ההנהג׳ הא׳ ח״ו היא קושי הדין לנלי חק והגבור׳ משתר׳ במקום א׳ אלא הספ"
מבורו׳ והריני׳ הקשים דהיינו עת צרת אמנס ההגהנ׳ מזוגות ולהכי קאמר משתנרין דא ומתערנין דא נדא דמי׳
הב׳ היא מתג׳ רצוי׳ שאי אפשר לעול׳ כלי מ מ ׳ זו לשון נעורנ לשון ערוכ והמזנה והס מתרין כדפי׳ לכך
שאלמלא מוראה של מ׳ איש את דעהו מייס » .׳ היא שחורות נסוד הדין והס מתפשטים נסור נהר דינור נגיד
מסג׳ המוותרת כרחמי׳ דהייט למתק הדני׳ ולסלסל השער ונפיק מן קדמוהי וכת" אלןז אלפין ישמשוניה ורנוא רננן
ולבך צריך תי׳ עליק יש שער נמרט ויש שער מסתלסל קדמוהי יקומו! והייט כחות המושכות גכורות עליוטת
ו מ ה .ט ד ע כי כ׳ ההנסטמ הא׳ איננ׳ רוצה לוותר שוס ולכך זה שיעור קומה מספר השער קוצי דשערי ויש
וימר
אייימה 6
י י י־א ב
תמ מעץ ד עין ןןןןך
ההמיה לרחם עליהם והיינו ופושעים יכשלו כס ולנך כל ויחוד בפולס אלא לראהיג העולם עפ״י מה שהסמתנהגי׳
מי שהוא פושע ומטה מן הדרך הישרה מזדמני׳ להעניש החייב ולהשכיר כ״א כמעשיהם ולזה יהיו כל אלו
אלי׳ אלו התלויה כשער מקום הפנס ומכשילים בעלי השער התחמני׳ שהם מארי דמתקלין מצד הימין
אותם והיינו הממונים להטות והיינו אומרו דרך רשעים מארי דמידין מצד האמצע מארי דיככא ויללה מצד השמאל
שאינם עוסקים כתורה כאפלה לא ידעו כמה יכשלו הני טעלים דלתות מתפללים תפלות כי כעלי התפלות והבקשות
שהכקיאיס כמ׳ ידעו כמה יכשלו וישמרו עצמם כמה מה הם מבקשים לוותר ולרחם ואלו הפכיים וא״כ נמצאו
שהזהירה תורה ולא יעוררו דין אמנם אותם שהם רשעים ולמות התפל׳ ננעלות עיי כי להנהיג הנהג׳ המיושבת
מטין עצמם מהתור׳ דרכם אפלה לא ידעו כמה יכשלו . אין צריך שוס כקשה ותחנה זולתי התפלות המחו־יכות
והעוסקים יסודות התורה יש נידם לתקן העליון כדפי׳ הסדרו׳ למי׳ העולמות אמנם התפלות תבקשו׳ והתחינות
מפני שהם תלויס כעי״ו לא כשע־י דאםור ומותר אלא על צרומ שהם כקש׳ וויתור ורחמי׳ וביטול ההנהנ׳ אלו
כשער קדוש קדוש קדוש ה׳ צבאות דסייט שערי דעתיקא doטעלי׳ ואין מניחי׳ שוס תפלת לכנוס והיינו סוד השער
והס מושכין הצונן והיינו כ׳ חכמו׳ או תכמ׳ כעתיקא דחפי על אודנין שהאזניס סס לתקשכת תתפל׳ כאשר
קדישא כרזין סתימין דאורייתא או חכמ׳ לתתא דאיסור נבאר לקמן ואלו הס סותמין ולזה מי שירצה שתפלתו
והיתר דאורייתא זו שהיא למעלה כלובן ישבה יהי׳ נשמעת צריך תחלה לתקן השער והיינו סוד התקיעות
כח להפך המדות וזו שהיא למטה כשער אין כה כח כי כר״ה שהיא למתק הדיני' לגלוי האונים למתק וליכנוס
אס כ מ ד ׳ כדפי׳ והיינו סוד התורה שהיא ככ׳ כחי׳ התפלה והיינו הטה ד׳ אזניך וענני מאי הטה שיטת
ממש כעין כ׳ הנהנות אלו הנז׳ .ולכך מצד החכמ׳ מוחא השער ההיא נין למטת כין למעל׳ והיינו כהטיית המרות
תלויים משכירים לשומר מצות שעליהם נאמר כל אורחות לצד החסד שהיא פשוטה ומט׳ ונזה יהי׳ האזני׳ פתוחו׳
ה׳ חסד ואמת וכתיב חסד ואמת אל יעזבוך דהיינו עסק לקבלת התפלה לוותר מזוכ כדפי׳ .והנה ישתלשל מציאו׳
התורה ומצד הכי׳ מוח כ׳ תלויס מענישים המשפיעים ההנהג׳ נחי׳ אחר כחי׳ הכתר רחמים פשוטים אין נהם
בדני׳ אפי׳ לחיצוני׳ ופורשים רשת לרנלי הרשעים דהיינו דין נלל .החו״כ הס רחמיס אמנם הכתר לא יתעורר
דרך רשעי׳ כאפלה והס ממוני׳ על אורחות התורה כל מי ממט שוש דין .אמנם החו״כ החכמ׳ נעצמה לא יתעורר
שעובר עליהם והס חשוכים ומצד מוח ג׳ הס ממוני׳ ממנה הדין אמנם תרד ותמצא נחי׳ נכי׳ ותשתתף נדין
המפלסי׳ מענל רנלי כ״א שהיו כדרך ישרה והס כינוניס והני׳ לא יהי׳ הדין אמנם יתעורר ממנה הדין וכ״ש
דהיינו מקוס האמצעי׳ .פרק זה כלול מפ׳ הקודמי׳ שתשתתף נדין .ו מ ה נחי׳ א׳ מוחא וגלנלתא לא יתי׳
ומחש״ק סי׳ נ׳ ו׳ מש׳ ח׳ : נהם הדיו נעצם אמנם תחלה להתחלק לג׳ נחי׳ הדין הוא
מ ה ד ר ך השער הזה ככמ׳ להיות כפלנותא p*"ffiיא
1
זה המציחות .אמנם השער התפשטות הגלגלת והמוח
הוא לכל הדני׳ האש והתחלה ועיקר אמנם יש נו נחי׳
דשערי ארחא וכן פי׳ כעי״ו כעין ראי ו מ ה
האורח הזה אינו מענין המוחי׳ שהמוחי׳ הס כחות חרב ני לא מנל ונל יהי׳ נו הדין אנל יהי׳ כו צדדי׳ לכאן
ודעת והאורח הזה הוא מציאות מתמצא מהכתר נמצא ולנאן ניצר הרי סודות התור׳ הס מלמעל׳ והמרה
נקשר עם הכתר ככחי׳ נלנלתא נפלאה הרי סודו נעלם נאסור ומותר תלוי למטה נשער הזה העוסק נתורה
מאד והרי לפ״ז תמצא שהשער הוא דין הצומח מן נ׳ מתקן השער הזה ולא יירא מן הדין כלל מפני שהרי הוא
מוחי׳ והאורח הזה רחמי׳ עליוני׳ מהלוכן העליון וימ׳ מסלסל כשער נמצאו נחות הדין הוא מסלסל כשער כהס
ענינו סוד הנשמ׳ העליונ' שהיא מתמצא׳ מלמעל׳ להיותה וממערנ כהס מתיר ואוסר ונזהר מליכשל .וע״ז נאמר
תוכיות למרה והענין שהתורה הוא רצון אלדי״ס מתפש' ני ישריס דרני ד׳ ואין צריך להטות ולא לנלנל אלא
אל התחתוני׳ ולזה אין התורה לכד מז״א אלא מא״א ה ס נ » ׳ כפי הנהנת׳ ישרה כי אין צריך לומר לפני המלך
וסוד התור׳ הנאחז׳ מלמעל׳ למעל׳ הוא כסוד האורח אשר אין לפניו עולה ועוות הדין שלא יטה המשפט מ״ו
שיש למעל׳ כאיא כפלנותא דשערי וכבר נודע שהתורה אלא ישרים דרכי ד׳ אחר שקודס יעסוק כמר׳ ויקיים
סוד ו׳ ולכך יסוד התוו* משם וישתלשל המציאות דרך דרכיה הס דרכים אין נהס שוס דכר רע ולכך צדיקים
נעלם כאורח זה ולעולם סודו כגובה ראש לרמוז שהמרי ילנו נם כלי פחד ואימה ומי גורס שיצטרט לצעקות
היא הנהג׳ עליונה מנענעת כל העולמות כולם ולכך היא ותפלות ותחנות ולהטות הדין אותס שהם פושעים ינשלו
מושרשת במציאות עליון והאורח הזה יהי׳ מציאומ נז״א נס ויטו מדרך המר׳ ויצאו משורת ההלנה ויצטרפו אל
מתאחד
קטל אילימה ב 6
״א י" 6 ב
מעין ד עין י8מי 8חמר קןןןף
תחתון לעבירה גורס עזות וקושי הדין במצח עליון מתאחד באריך בגובה ראש דהיינו התקרבו אל המאצי'
להתעורר מפגי שאין הבי' מתעוררת בדיני' אלא מצד ובן ראוי שהיא הסבה המקרבת העוברי' אל הנעבד והיא
התחתוני׳ ולכך אין ב״ד זה קבוע לדין תמיד אלא הקושרת מ ע ב ד בעובדיו .והנה האורח הזה שבז״א יתחלק
כשגורעין למטה ולבך יאמר שהמצח הזה יתעלס ויתגלה מפני לחרי״ג אורחין הס תרי״ג מצות שהס רמ״ח מצות עשה
שאין חוזק הדין הזה קבוע והרי התנהג׳ הישר' תמיד אינו ושס״ה מצות ל״ח שבתורה שכלס מופרשי' כאן והס
שהדין הזה יתגלה אלא יספיק להנהגת העולס שאר אורחיס שהס מצות התור' שמכאן הושרשה סתורי עס
הגבורות התחתונות וצאת הרשעיס מן הדרך יותר מדאי היות שהס מצות עשה בימין ומצות לא תעשה בשמאל וכן
גורס התעוררות הריני׳ האלה והנה בהתעורר הדינ" מצוה עשה באיבריי ומל״ת כשס״ה גידיס ועורקין .וכן
למטת והנהגת פעולותיהס לא יחייב שהדיני׳ האלו יתעוררו מ״ע בזכר ומל״ת בנקבה עכ״ז השרשת׳ באורחו׳ אלו ובאן
מפני שהס בחי׳ עליונות בדפי׳ .אמנס בהתעורר הדין תלוי' העבודה ומכאן נאחזת באורח עליון בפלגוחידשערי
מכאן בל בעלי דיני' יתעוררו וכולס ׳תאדמו בדין והדין דעי״ו והמקייס עשה או ל״ת האיר האורח" האלו והנה
ימצא אפי׳ בדברים התחתוני׳ הגשמי״ העציס והאבנים סוד השער מופקד על האורח" לדעת כל מי ששומרן
בענין שכל הנמצאות מתמלאות דין אפי׳ אותם שאינס משתבר מצד בעלי הימין שנאמר כל ארחות ד׳ חסד ואמת
בדין מתמלאות דין ומתהפכות לדין ובולס מזדמנות כולס חסד ואמת מצד הימין להשכיר העובד המקיים ואס
לקיים הריני׳ .אמנס הריני׳ האלו יתעוררו מבי׳ כדפי׳ חי׳ו עובר עליהס הרי החיצוני׳ הנאחז" מן השמאל״׳
וביון שבן יתמלאו משרש הב" והיינו ממוח ג' שממנו בעלי השעי שהס מארי דיבבא ויללה אמוניה להענישו
מתפשט״ נ׳ )קרעין( כדפי׳ לעיל והנה כל סוד הנ' ולכך סוד השער חלוי כאן וסוד האורח הזה כפלגותא
ימצאו ברחמי' גמור" אלא יש מהס כ״ד שעד" תחתוניי דשערי להיוחס בעלי השער ממונים על ארחוח החורה
שהס ב״ד בחי דיניי המתפשט" ופועלי' ע״י כ״ד וביון שהאדם עובר מיד פוגס ומלהינן בדין והיינו שהם
שעריי שהרי הס סוד כ״ד מפסוק בשבמל״ו ופי' שהס המצוח רמי׳ח איברי׳ מצד החסד ושס׳יה מצד הגבורה
בסוד אחריי הבי' ומשש יחעורר אליהס הדין לחוץ וכאן השרשח החו׳יג ומכאן הדין על החוע׳ בארחוח ד׳
במצח בחי׳ הגבורה בענין שהם סוד ויפן כ״ה וכ״ה פרק יה בלול משער ח׳ ם״ ג׳ ו׳ מחש״ק:
ב״ה להימין וב״ה מן השמאל והב״ה הס ב״ד בדפי׳ דדוע יב בענין המצח הנה הענין החב״ד שהוא פלס
שנ׳ שערי׳ הס ה׳ ספי׳ וחציי׳ גבורות ומצד חצייו סוד גלגלחא חללין מוחין בדפי' סוד הי״ה
,
גבורוח יחפשטו כחוץ סוד הריני׳ האלו אלא שיש כחצי ! החבמ׳ בתוך הב״ ועם היוח שפעולוח הדין בהס אינה
הנז׳ פ״ או םהס גבור׳ הוד עשרים וארבעה לדין מצד קבועות ועקריות אלא עראי נובעוח מהם לפי מה שיעוררו
הת״ח האמצע או שיהיו נצח והוד תחתוט׳ עשריס ב״א לבך הס בסוד י־^שע׳ להראו' במו ענין השעי שהוא
וארבעה מהת׳ית דהיינו נהי״ס שבת״ח וזה חלוי בענין אד עשני יוצא מהמוח ומתעבה אמנס יבול אדם להעבירו
הנ׳ חגחנ״ה ב״א בלולה מי׳ נ׳ וחציים הס בחי דניס ״ מעליו כך פעולוח הדין הזה אינו עיקר אלא יכול
מתפשט" במעשה החחתוני׳ והנה הגלגלת כולה מטסה להעבירו .אמנס חחילח הדני׳ הקבועי׳ המושרש" שהם
בשער דהיינו היות הפעולות העליונות מתפשטות ונפעלוח. בעצס הוא סוד המצח ומציאותו הוא מצד הבי׳ הנקשרת
אמנס סוןז סוןז מגסה הפער על הגלגלת שאינה גראיח מגורה כחוזק ואומץ לדיני׳ והנה סוד החלהגוח זה חזק
פועלח היא געצמה הריני׳ אלא פעולוח מחפשטוח וכאן מאד שחייו גהיוח הדין מחעורר מגאן קשה מאד והוא
סוד המצח אין גו שער להראוח שעצס המרה בעצמי ג״ד עליון העומד להשגיח על מעשה התחחוני' ולחח
פועלת הריני' מפני הרשע" שגרמו ועשו עגירה מילוי להס כמעשה ידהס ולכן הנמר' הזאת מתעודדת תמיד
ראש וכפרהסיא ולא יהי׳ נסתר ענין הדין כעין שהספי׳ דק בהיותי ב״א למטה חצופ" בעגירות מלוי ואין להס
העליונות מסתתרות ופועלות ע״י השער פעולות מתפשטו׳ גשת פניס ועובדים עבירה בעזות פניס ובפרהסיא מתגלי'
מעלימות עצם הגי׳ כ ר פ " .ושיעור התפשטות דיני ג״ד זה וע״ז יאמ' ומצח אשה זונה סי׳ לך מאנת הגלם העון
המצח הס ר׳ אלןז נגור״ אודס מאודם מצד תוקןז הזה גוךס להגלות סוד העליון ולהתעורר הגבור'העליונ׳
הריני׳ והיינו ב' מדות הכלולות בשיעור ומספר זה והס מושרש׳ אשר בבי׳ והייט בעין דור המטל שעברו מלוי
סוד אודס הדין ומלס נכללות מ מ ׳ זו העליונ׳ החזקה ראש וטזות מצח וכעין דור הפלגה וכעין סדוס וכעין
והיא סוד בחי׳ הבי׳ המתפשט׳ ממרות אלו בבחי׳ יש׳ בשיטים וכעין זמן חורבן בה״מ זס סבלל עזות מצח
גלגצתא
אילימה r B
״
יב בפ
י ת מ
מעין ד עין שמש ££ף
צדיקים עומדים כפיז ויודעים לעתור ולרצות מגלים גלגלתא דאמרן לעיל וכולם פועלות תוקף הדין ומשפיעין
הרצון העליון ומנטלי׳ מדיני׳ ומיד מחץ מכתו ירפא אותו ע״י הגבורות התחתונות שהם אחוזות כגבורה זו
מהרפוא׳ מא״א שאין דין עומד לפניו כלל והשוד לזה ומושרשות כה כדפי׳ .והס עשרים וד׳ כתי דיני׳ עליונים
הוא שיש דברי׳ שהס תלויס כתשובה ואס שכיס מתתקני׳ ופי׳ שהם כ׳ מדות כלולות מי׳ והס הם מאתיס אלף
ואו אין הדין מתעורר מן הב" אלא עדיין תשובה מתקני נעלות כל א׳ ואי על צד הכללות למאה אלף והד׳ הס
אס ישובו מפני שסוד פרצוף אדס עומד על שלימותו סוד כח הוי״ה המתפשט להעניש ד׳ מיתות נ״ד כדפי׳ .
דה״ט ת" מקורות הכי׳ כולם מתוקני׳ ופנס העכיר׳ לא והנה לפ״ז כולם מצח שסודו כהיפוך למוז חמץ וביושר
עלה למעלה אל הכי׳ והיינו שלא עכרו עבירה כראוי מצ״ח וכדין מחץ ובתי׳ הייחוד צמח צדיק והעני! שיש
כנלו׳ וכפרהסיא ולזמ לא נפגמה ממדה הזאת ואס ישוכ נמצח מז׳ מעצת מדין מקיים העומד הכלתי משתני מפני
יעלו אל סוד התשוכה ויתקנו המרות התחתונות ממנה שמדיני׳ מתחתוני' ׳תנטצו נתמזגת ממדות ויגבר מחסד
שיש כבי׳ מקורות מיס פייס מן החכמ׳ ות" מיושבי׳ על עצ מגכורמ ויכריע מאמצע נין כ׳ תקצוות וכיוצא ומייט
התיקון מראוי דהיינו היותה פרצוף ארס שלס וכן הדי! סוד תי׳ ארס מעציו! שאיכרי׳ כמרמ כמשקצ כשיעור
שארס העליון יתנחם כאומרו שוב מחרון אפך והנחס על לדין מזוג כחסד ויש שס ת" אצ ממדות צתתמזג אצו
מרעמ לעמך .אמנס כאשר מפנס עולה אל הכי׳ שהיא כאלו כסוד איכרי הארס מעליו! ומיינו סוד כל שיעור
נפנממ ואין תדכר תלוי כתשוכמ כדפי׳ כפ׳ אחרי מות סי׳. הקומה שאין הריני׳ נובעים ונוםעי׳ ממקורם לכך
דהיינו אוי לנו כ׳ פנה היוס ככר נפנמה הכי׳ ונתעוררה יתקבצו תספי׳ יחד ויתמזגו אלו כאלו ואז הדי! מתכטל
כדיני׳ ונסתלקו כל הת" אשר לארס ולאי נשארה היא ממס וכמס לכך סוד אדם יחד מתנחס ומבטל דיניו
כסוד תיקון ארס שנסתלקה החכמ׳ והיא נתאדמה כדיניה בחסדיו .אמנס ראשי׳ מדיני׳ יתעוררו מלמעלה ינצחו
הקשי׳ והגלגלת נתאדמה והשליטה המצח ונהפכה לנצח המדות דתעלמו כולם לפני הגמר' תזאת ואז נאמר כ׳
דהיינו שנוצח׳ כדיניה אז נאמר כ׳ לא ארס הוא להנחס לא אדם מוא למנחם ואז המצח נוצח׳ כדיניה ות״ת נצח
והדין הווה אס לא שיתוקנו מהמצח העליון שאז יתוקנו שכן מ׳ מתחלפת כני כאכג״ד וז״ש וגס נצח ישר׳ לא ישקר
הדינ" ככל מקומות מושנותיהס ויכפו לפניו ומה שהית׳ ולא ינחם כי לא אדם מוא לסנחס ומכאן יתפשטו מנצחי׳
מצח זו מתאדמת כדיניה הקשיס הוא מתלכנת מאור לרבן טצחי׳ כדינם ואין ענין נצח זמ מדת מנצח שהיא ימינית
מצח הכתר ונהפכה לחסדים שהכתר כל מקוס שמאיר וטצחת כדרך אחרת אלא מנצח הזה נצחון הדין מחזק
נהפך לחסד וללוכן והיינו שעת הרצון שמתגלה מצח המחריב מעולם שעליו נאמר לא לנצח אריכ ולא לעולם
הרצון יסוד רצון הוא שמרצה הרצון העליון כל אותס שהס אקצוף והייט סוד המצח שהם ג׳ מדות מ׳ צ״ח מ׳ מ׳ צ׳
מתרציש ומתתקני׳ ומתלכני׳ .פרק זה כללתי מחש״ק ש׳ יסוד ח׳ כי׳ ח׳ שמדין כולל מכאן עד כאן וכשנוצחהדין
ט׳ סי׳ א״ב : המי שמיא מ״ס מרובעת על מרככת׳ נופלת ונוצחת מדין
יג הנה כסוד הנהגות כספי׳ הס ד׳ דהיינו p""lS למטה ונעשית נצח וכן היה כימי שאול כענין חורבן
חגת״ם ועני! ד׳ הנהגות אלו אינס ככתר 1 שיל״ה ואח״כ נוב ולזמ על דינו מקשה נאמר וגס נצח יש׳
ממש מפני שהמחלק ההנהגות לד׳ הוא סוד התפשטות לא ישקר ולא ינחס ומיינו מצח שגוברת ממ׳ על הכי׳
וההכחנ׳ כימין ושמאל ואחור ופנים והנה ככתר הכל ימין שמיני׳ ופועלת הדין מהתעוררותה ולכך הסדר מצח .
הכל חסד אין כחי׳ הנרנת מתרכעת כלל אלא נקודה א׳ אמנש כאשר הקלי' גונח׳ חמ״ז כחמ״ז לחוץ הוא ודחו
שוה .אמנס האצילה החכמ׳ ממש נקודה א׳ ולכך תחלת הישוד מכין כ׳ והגבירו החיצוני׳ ומיינו חמץ אות צ׳ שמיה
החכמ׳ מ! הכתר אין כה כחי׳ אלא נקודה וכאשר החכמ׳ לצדיק נדחית לחה וכאשר קייס מדין על ידס נעשה מחן
תרד כסוד י׳ תשלש דהיינו עוקץ למעלה עוקץ למטה כדכתיכ ומחץ מכתו ירפא וכתיכ מחצת׳ ואני ארפא
וטף כאמצע קושר הכל והיינו כחי׳ חכמה ותכונה ודעת ורפואחו הוא ע״י צמח רגנ׳ מכיא את עכדי צמח דהיינו
ועדין אין הכחי׳ הד׳ נמצאת אלא תתחיל לצמוח סוד כחי׳ צמח צדיק ומתחתי׳ יצמח והייט מצח מרצון העליון
ההנהג׳ המשתלשלת ףרדה מנחי' אל כחי׳ ער שהגיע אל המתגלה שאין דרך למתק דיניה אלא דוקא מהשרש
כחי׳ ההנהג׳ הזאת אל הכי׳ והיא משולשת מכפנ׳׳ שוה תעליק שיתעורר מצח מרצון ויתגלה ומיד יככוש הדינים
אל המוח מרובעת כחוץ להשתוות לספי׳ שהס למטה הקשים האלו וסוד גילוי מצח חרצק תלוי או נשכת כשעת
שלש שלש מתרכעות ע״י המ׳ ולכך המוח משולש םללי המנחה או ננל שעה שהצנור מתפללק או נשעה שיש
טלגלתא
rap אילימה T
״ B r B
י ב ת מ 2 6
»עי; י עי! * י ״* ספר
הנה אל המצח רגז׳ יש בחי׳ ב׳ מז׳ פרלן יד גוצגלתא משולשי! והיא מכחת מרובעת כזה
הנחי' הא׳ אודס הדין הכי פור התלהבות׳ 1
וכשתדקדק תמצא שהה כחי׳ בגלגלת ימין ושמאל
מלמעלה כנז׳ והגה המצח לא לעולם יריכ ולא לנצח פנים ואחור הס ממש סוד ימין ושמאל ואחור
יקצוף שלא נכרא העולס ולא נמצאו הפפ" לשרוף העולס חסד ככור׳ פנים ואחור ת״ת ומ׳ והיינו אחור
נדינס ח״ו נ״א לתועלת שהרי עתיד הקכ׳יה להעביר וקדם צרתני והאפור מ׳ והפנים ת״ת וסוד השער פנים הס
נילוליס מן הארץ וישארו הראויס כעולה וא״כ מה ימין ושמאל ואחור פלא נפתחו המקורות אלא נתעלמו
מציאות פעולתם כשלמא החיצוני׳ יתבטלו שהה בעולה ונתכסו כשער ואין הפעולות אליהם עלות והרי נ׳ מוחין
הנפרדי׳ .אמנם כאצי׳ אין דבר ריק ולא מתבטל א״כ בג׳ אויריס הוציצו נ׳ מיני שער שסם לימין ושמאל ואחור
מה פעולות הגבורות האלו כי אחר שפםק החטא פהק והמצח ושאר תי׳ הגוף נמלו בפנים והנה לפ״ז מה ענין
הקצף והפפי׳ כתי׳ א״כ מה יהיה פעולות הגבורות . השער אל האחור שהרי הפנים סוד הדעת והימין והשמאל
אמנם ענין המצח גלוי החכמ׳ והנה המצח יש בה עניניס חו״כ וכשתדקדק ככל מה שפי׳ ׳תיילד לך קושי׳ זה האץ
המורי׳ על ג׳ צורות הא׳ הרבוע הב׳ העגול מ ׳ הקרנות יהיה פתיח׳ דרך הפניס .ועוד יקשה שפי׳ למעלה
והס ג׳ עניני׳ מורים חכמ׳ גדולה דהיינו ג׳ בחי׳ שהם שהמוח הכי שהוא התכונה הנפתחת כנ׳ שערים ממנו
כאצי׳ ראשונה הצורה המרובעת היינו ההנהג׳ התחתונה פתיחת המצח ואין לך דרך לכאן שימי ראוי שיהיה
הרובצת על ה׳ ספי׳ היא הנהגות מרובעת כדפי׳ הב׳ פתיחת הפנים מהדעת סוד המוח » ׳ שנסתם כשער
היינו סוד נקודין ענולין כתי׳ החכמ׳ עגולה באחור מה שאין לו ענין .ועתה שפתחנו הדרוש הזה
כעגול כאומ׳ כראשית כר״א שי״ת .ונודע שהצורה נאמר שאין הדעת מציאות מתגלה שהרי סודו ענין
מרובעת ארבעה והעגולה ו׳ דהיינו ו״ק ההיקף והקרנות הממלא אידרין ואכסדרין שהס סוד המוחות כעצמו׳
הגבוהות היינו סוד ג׳ עוקציס אות י׳ כדפי׳ שתחלת ותמעיי׳ כתוך החלליס זה הכלל כל חללי הנוף מתמלא"
העוקצין כמציאות הוא מאות י׳ חכמ׳ וכשתדקדק תמצא מן הדעת וע״כ אין כו פתיחת הרחס אלא בת״ת ו׳
ג׳ אלו הס פוד יה״ו )א״כ המצח העליון יורה על פול־ ספי׳ כלים אל סדעת ותםפ" מהמצאות משתוף חו״כ
יה״ו ויגלה מציאות למטה( י׳ עוקצים ה׳ מרובעת ו׳ והסכמי ימינית נעלמה והכי׳ הנפתחת בפטר דחס שלת
עיגולים ומאלו הג׳ מציאיות שהס כסוד ההנהנ׳ רגז׳ היא ומולידה הכן א״כ כל מ ד פתיסת פרצוף מהבי׳ השמאלי׳
הגכור׳ מתתקנת והיינו סוד אהי״ה יה״ו אלדי״ס כי אות ולזה סוד הדעת כו סוד השער לאסור וסוד ההתפשטות
ו׳ הוא מלא בענין ששם אלדי״ס הוא סוד יה״ו .א״כ והתפשטות מצד הפניס דהיינו ת״ת והספי׳ הפועלות לכך
המצח העליון יורה על סוד יה״ו ויגלה מציאות למטה תמצח סוד הכי׳ הנפתחת כת״ת כהנהגת הגכור׳ מפני
ויפתח סוד כראשית ברא אלדי״ס בראשית י׳ ברא שמא מקדמי למציאות הנמצאות ומכחי׳ זו יהיה כל
אלדי״ס ה׳ את השמים ו׳ והיינו שמות אלדי״ס שנפתח׳ הפרצוף אדס כסוד הדין שזהו הנהג׳ הנמצאות כדיני׳
הכי׳ כסוד המצח וגלתה סוד החכמ׳ והכל מושרש בה ומינו שסוד רישא דז״א היא הכי׳ וכל מעשה הכי׳
ואלו הגבורות בהיותם מתלהבות כדין אי! חכמ׳ מתגלית רגמת הדני׳ מצד מבור׳ דהיינו פתיח׳ .וכאשר
בהם מפני שכל מקוס שיש קצף נסתמה החכמ׳ וכאשר תדקדק תמצא החכמ׳ מוח ימין ל״כ נתיבות נדפ" .יבואו
תתיישב בנחת ותתלכן תוציא החכמ׳ ותגלה אותם ולכך דרך הכי׳ כ׳ שעריס וימצאו כלס נפתח" מצד הכי׳
לעתיד תתגלה החכמ׳ לכ״א ותתלבן הגבורה כנודע ומס׳ ומתגלים מכח" מכור׳ והיינו סוד ל״כ אלדי״ס דעוכדא
תגלה סוד השרשת העולמות והנמצאות כולם מהחכמה דכראכית שתם מהמוח הימני דרך המוח השמאלי דהיינו
ומציאותם משס האין־ היה ולכך סוד שרטוטים אשר סוד ה״י מן אלדי״ס שירצ׳ חכמ׳ דרך הכי׳ וירצה ת׳
במצח הס מן החכמ׳ וענפיה) .ויש( פרק ט״ו נתבאר פ׳ י׳ נ׳ והיינו נ׳ שעריס שנפתח המוח והדעת מלא
בתיקוני׳ שש׳ שרטוטים במצח מוריס חכמ׳ גדולה ופירשו דהיינו אומ׳ וכדעת חדרים ימלאון .כלל הכל י״ה מל״א
שם .לא נמצא עוד בהעתק אלו ג׳ פרקים : אלדי״ס ודאי והיינו בראשית ברא אלדי״ס מכאן פתיחת
יףן בענין העיניס יש בחי׳ רכות .הנחי׳ הא׳ פרק הכל דהייט סוד כ׳ דכראשית גלגלתא פתיחת׳ מן השמאל
השערות שהס על העיניס שהס בסוף י צד הצפון ואח״כ כא אל הפנים בענין שהפנים נפתחים
המצח מבור׳ רגז׳ והשערות האלו הם סופ׳ וסס בשמאל והיינו סוד המצח פתיחת מלנלת מצד מוח השמאלי
שחורות מראים על מותש ממין השער הנו׳ ואלו סם והיינו תחלת הרבוע כד8י׳ :
סוף
אילימה ־ "יז י ״ב 6
אוכס מפני שסודס נ׳ אבות סובבי׳ המ׳ י הב׳ סומק דהיינו צמרה .הצ׳ ירוק דהיינו הת״ת הד׳
והיא פנימה לכולם וצ׳ חומות סביב לה .החיצונה היא אוכס דהיינו המ׳ כת עין והנה מציאותם הוא האודס
יסוד המיס דהיינו לובן שכעין הקרוב לה היא נוון סומק כת עין היא תיכונה פנימי׳ לכל וצ׳ ציונים סוככים סביב
האודס דהייט סדר אכרהס הוליד את יצחק המיס סרו לכת עין ועם היות שהדרך שהמ׳ יזיז כלי משמשת לצ׳
וילדו אש כדפי׳ כזו׳ וכין המיס והאש חוט אוכס מנחי׳ אמת כסוד העין יש לה צ׳ חומות דהיינו צ׳ אמת
המ׳ כין האש והמיס והייט חוט שחור מקין( האודס סגוון כרוכים סביבה ומטעס זה נאמר שמרני כאשון כת עין
הצ׳ ירוק והיינו אש הרה וילדה רוח ועכ״ז יש לה נ ׳ מפני הכחי׳ הזאת אשר לה והנה זאת היא כחי׳ המ׳
חוטין מקיפין אותה א׳ שחור וא׳ סומק השחור לצד הסומק למעלה מנ״ה ולכך הס נכיניש סותמי׳ העיני׳ מפני שהמ׳
והיינו המ׳ נין הנמרה והת״ת והסומק לצד נ ת עין למעלה והס שערי׳ אליה כאומ׳ פתחו לי שערי צדק .
דהיינו צמרה נין הת״ת והמ׳ פנימה למלס המ׳ וחוט אמנס הצווני׳ האלו כל א׳ וא׳ יש לה פעולה לעצמ׳
סומק הוא מקין( אותם נענין שהצמר׳ ס מ נ ה נין הת״ת והנהנ׳ לעצמה והנה הלובן שכעין אין לו כהשנח׳ חלק
והמ׳ ולפ״ז יהיו נ׳ חוטים אדומים יחד וזה דוחק .דש אלא הוא כולל כל העין וסובב כל הנווני׳ וכוללם לעצמו
סדר אחר נשמוע׳ על פי׳ אחר דהייט שיהיו החוטי׳ יחד דהיינו החסד שאין ההשצח׳ כמעשה עולם אליה מפני
והנה החוטים הם ד׳ א׳ לצמר׳ טון סומק והוא אונס א׳ שהסשגח׳ טרמת דין אכל החסד נותנת לרעים ולטובים
למ׳ והיא אונמ׳ והחוט סומק נ ׳ לצוק ירוק דהייט זה משיבה על צד החסד אמנס מתעלמ׳ שאינה נראית
מצד
אילימה ״ ״"
c B
מעין ד עין עמי6ו תמר ב 6״בב ספד
מצד זה והאי אוכס והנ' סומק ואס נפי שהם נ' חוטים שנשקעו כחוצה ואצרוע״י ממרגל מרשעי' הנמורי' אוצרו'
לנד דהייט החוט שכין השחור והירוק אדום והחוט שכין חובה בחיצוני' אי אפשר להסגיח כהס אלא על צד הגכור'
האודם וסירוק אוכס זה דוחק גדול אלא הס ד' חוטים מפני סהחצוני' תלוי' ממנה אמנס אלו הס סתס להסגיח
נין האדוס גנורה והירוק ת״ת כ' חוטי' שהם אוכס על המעשה הרע והטוב וז״ש לדעת כל אנשי מעשימו
וסומק האונס לצד האדום והסומק לצד הירוק וני עת העשיה ואלו מפני שהס משגיחי' ככחי' תת״ת טוב
חוטין נץ הירוק ת״ת והאודם נת עין השחור לצד הירוק ורע ימין ושמאל לכך נאמר ז' המה עיני ד' משוטטי'
והסומק לצד האוכס וזה דרך פי' אחר נשמועה והסדר לשון זכר לא משוטטות ל׳ נקבה .גוון השחור המאיר
לפי הפי' האי לנין חוט שחור אדום חוט שחור ירוק חוט בית ד' והיינו אס שמע דהיינו סוד המי כת עין אוכמא
אדום וחוט אדום לנת עין ויש דוחק שיהיו נ ' חוטי! כה עיקר הראות שכוצס אינס פועלי' אלא ע״י שהרי סמי
אדומי' יחד אס לא שנחלק נין אודם לאודס וזה דוחק פועלת הספי' ועיקר תראות ככת עין וממנה מתפשטי'
ועוד יש דוחק שיוכל תאדוס לתת חוט שחור לדין אצל ז' ספי' כדכתיב על אבן א' ז' עיניס והס כית קכול לכל
הלבן והסדר לפי פי׳ הג׳ לנן חסד וארוס נטרה וחוט מציאות בחיי ההשגחה הנז' וידוע שעיקר תתורה ותמצות
שחור וחוט ארוס ירוק ת״ת וחוט שחור וחוט אדוס ונת תלוי בסוד ז׳ ספי' יש דכר כונס ויש דבר מתקן ויש
עין שחורה' ניחא השתא ענין החוטין וסדרס שהם קרוני׳ במרה זו ולא בזו לכך יתיו ז' עיניס ז' גלדי עינא הרי
זה לזה והס מזוגין נמצאו ד׳ חוטיס כ׳ לירוק מכאן אצל שע״י כך יהיה בסוד ההשגחה כל הבחי׳ אשר בספי' כדי
האדום והס שחור אצל האדום ואודם אצל הירוק ונ׳ שיתיה פרטיות ההשגחה בכל ספי' וספי' בענין שחותס
חוטים מכאן אל הירוק והס שחור אל הירוק ואודם בדין דהייט סוד הנוונין נמצא בכל ד' גווני! בכל א'
לאונס נח עין וענין הפי׳ הנ׳ זר כשמועה מאד אמנם ואי מזי גלדי עינא להסתכל בכל א' מזי ספי' ולזה
החוטי׳ אינם אלא נ׳ אודם לצד השחור ושחור לארוס יתפשטו לתחתוני׳ ממש ז' מלאכים הס ז' עיניי משוטטי'
בכל המציאות וכן פי׳ בפ׳ פקודי פתס מתיכל זכות בסוד והס הס אל הירוק עצמו :
כג הנה ר״ש נתי׳ פי׳ שהם ז׳ גלדי עינא הנבור׳ מפני שהעיני׳ כחות מנטר׳ הס כדפי׳ כ״מ פלל
וסם נגד ז׳ ספי׳ כגלדי נצלים זעג״ז וככל שנתנו חכמי׳ עיניהם או עוני או מיתה ויתפשטו ממש
בעולס ולהס ז׳ שמות פי׳ הגאוני׳ בשמותס : רקיע מאלו הרקיעי׳ הס סוד ב״ד הנק׳ חסד לבן הכולל
כד בענין גוון הלובן שבעין לא דכרט מפני הכל נעצמו ולא יחשב בפעולה לענין זה אלא בחסדים פלל
שתלוי ענינו בזה הנה העיניס האלו נאשר נבאר האודם גבורה ז׳ גבור' דהייטנכו׳ מתפשטת
נוי נחות לפעול אדמימות השגחת׳ במציאות מעשי הרשעי' זמנין סניאין אינון מתלהטין בסומקא ואז ההפנח׳ בקושי
העושים נמחשך החיצוני׳ מעשיהם הספי' האלו מגלים גדול על ישראל והעולס נשרף מאדמימות הגבורה שהרי
מעשיהם ובודקי׳ עד כמה נדנקו נרוע מעלליה׳ החוצה אודס העין כולל גבורות חזקות עד מאד ושאר הנווני׳
ונמה נשקעו נמעמקי.החיצוני׳ ואלו גנו׳ יונקי׳ מהבי׳ סוף סוף הס דיני׳ ועיקר המיני׳ הס מאורס וגבורה
סוד נית נ׳ מהתפלין דמתמן מתערי׳ דיני׳ ומשם ודין חזק וכאשר מעשה התחתוני' גורמי' להלהיב העיני׳
מאירי' אלו מלמעלה לפעול פעולתם בצד סנטר׳ החזקה נתי' והרע בעיניך עשיתי ומיד הדין מתלהב להמשיך
ולכך אינם רודפי׳ להשגיח על מעשה הטוב כלל אלא על הדין ההוא אל התחתוני' תנת מיד צריך תיקון גדול
פנס מרשעי׳ ובודקי׳ עד החוץ כדפי׳ ומפני שהם נמשכי׳ להשגחה העליונה והתי' הוא שהבי׳ היא בחיי שממנה
מסנקכת ופעולתם ממשמאל כנקכמ לכך עלימס נאמר התעוררות הדיני' כדפי' שהיא סוד בית פ' והיה כי
עיני ד׳ ממת משוטטות נל׳ נקנה ממורמ מדין ומצפון .גוון יביאך שממנה יניקת אודם הדין וצריך לתקן שרשי׳ אלו
מירוק ג״כ יתפשט ממט ז' ספי׳ ונודע שמת״ת נוטמ אל והא כיצר יש בחי׳ לבי׳ שהוא מקור התעוררות הריני׳
מחסד לכך מחסד ישתתף כאן בפעולמ זו וימיו ז' אלו נהר דינור נגיד ונפיק מן קדמוהי ויש בה בחיי יפה מאד
מאירי' מסוד נית ג׳ פ׳ שמע ומס מתפשטי׳ למשגיח דהיינו הבחי' המתדבקות למעלה שהיא נהר יוצא מעדן
נמעשי נ״א טוני' ורעיי וכאן נאמר ומטונ נעיניך עשיתי להשקות את הנן והיינו שורש אשר אל הבי' נעמקי
ועליתם נאמר כי עיניו על דרכי איש לדעת כל אנשי החכמ' ויש לה עוד שרש נעלם בעמקי הכתר דהיינו
מעשיהו ומיינו עיקר מתשנחת על כל מעשי מאדם אס שורש לשרש בענין שבחיי עיניס למטה הס נשרשי' בגחי'
טוב ואס רע ס ת ס .אמנם מהשגחת תקודמת היא מס עיני׳ למעלה דמשך מגחי׳ אל נחי׳ חסד עליון משרש
עליו!
קיח אילימה ־ה
׳ ־ י <י״ 6
מעין ד עין ש מ ש ח כ ר : }£ןף
אלו עונשי' משגיחי' מלמעלה מצד אדמימות העיניס עליון ממדרגה אל מדרגה עד הבחי׳ הזאת הנגלית ולזה
בהשגחת הריני' אף אס אין חורבן המקדש כגון ויהי יתפשט אור עין ההשגחה העליונה משרש אלשרש .והנה
רעב בימי דוד וכגון שלש אני נוטל עליך וננון בימי המציאות הוא םהדיני׳ הס נובעי׳ מהבי׳ והיינו הדס
אליהו ואלישע חי ד׳ אס יהיה טל ומער כ״ז הנהגה שע״י הלובן העליון המאיר משרש אל שרש .יתהפך
בסוד הדין המתגבר בספ" והמיני' עתאדמין באדמימות לחסד והיינו הדס שבשדיס בחי׳ ידועות בבי׳ יתהפכו
הדין והגבורה שולטת .ההשגחה הדי הוא סוד הגלות לחלב והיינו הלבנת הדני׳ ואותו החלב בעת שאין דין
ההוה הזה והיינו מצד שחשכו הרואות בארובות והיינו שכל דרכו להיות נשפע דרך אחרת דהיינו בפה הבן להניקו
העיני' העליונ׳׳ נקדרו בחשך הריני' וההשגחה בעיניס חסרי׳ העליוני׳ להתפרנס ועתה שהאס רואה שהבן עיניו
חשוכי' עד היות ההשגחה בעד עבי' סתר לו דהיינו כיוני׳ הס ממש מלת ולא תונו איש את עמיתו שהשגחה
סכות בענן לך והס לילי״ת וסמא״ל ששולטי' בעונותינו נהפכה לדין מיד היא מתקנת שמשפעת המקורות של
ונתלבש' ההנהגה בהס בסוד השרי' החיצוני' וירדה החלב לעיני׳ והעיני׳ מיד רוחצות בחלב ומשלב! אדמימות׳
שכינה לתוך השרי׳ עס ישראל ושוב אין ייחוד בספי׳ והיינו שעש היות שעד עתה הלובן שבעין לבד היה חסד
ועיניס לאו איכון נארח מישור אלא בעקמימות שאין פני עתה נהפך הכל לחסד והיינו רוחצות בחלב וענין רוחצות
הכרוני' איש אל אחיו ואדרבא באדמימות והספי' הוא שממש רוחץ הדין משם והאודם ומעבירו וההשנח׳
משפיעות דין ולא רחמי׳ ומר ולא מתוק ואין יוס שאין מתחקנת ברחמי׳ וחסד והיינו סוד עדר הקצובות
קללתו מדונה מחנירו זולתי סעד וסמך שעושי׳ לשריי שעלו מן הרחצה שהם אותס העיני׳ המתאמות בתשנחת
השדוד׳ אשר ד׳ קורא נמעט מזער ענודת׳ ומה גס דהיינו אודם וירוק ושחור שהס טלם רוחצות בחלב
לעוכרי׳ על דרך החכמ׳ הפנימית אשר ד׳ קורא שסס שעליהם נאמר עדר הקצובות שעלו מן הרחצה וענין
סעד לח כאמת להשפיע לה ולייחדה ייחוד מ ה .ההנהגה תאומתס הוא ע״׳ ההשגחה שיש לכולס בסוד כללותם
הה׳ היא הנהגת הגאולות הקודמות ר*ל בזמן שיש׳ אלו מאלו כדפי׳ ובהתרחצס יתהפכו כולס ללובן וחסדי׳
נטונה היא השגחה נמשכת מסוד ראשי׳ והיא סעיניס ע״י החלב המלבינ׳ :
המאירי׳ כאור הרחמי׳ מצד החכמ׳ והנהג׳ זו עס היות כה לבאר הדרוש הקורס צריך להקד׳ שענייני"1B p
שהיתה בה דין עכ״ז תקל דיניה ומעולס לא יהיה בה סדר ההשגחה בעיניי הס ו׳ בח" 1
גלות ולא ישר׳ נענשיס בה כפי עונשו לבד אבל פירוד משתנות כפי הענין והזמן ע״י מעשה התחתוני' וכפי'
שכינה ושליטת הקלי׳ הס בה ולפי הנראה )הס בה( מה שהס גורמי! מלמטה כך היא ההשנחה העליונה
הנהנה זו לא היה מעולם מפני שהכתוב מעיד שההנהגה מלמעלה .ההשגחה הא׳ )היא( היא הנהגת הבינוני'
היא מראשית השנה ועד אחרית שנה בלא א׳ אמנם היא ישראל יושבי׳ על אדמת׳ והע-נ" משגיחי׳ דינס לא רוב
הנהנה יפה ודומה להנהגת העולם בימי שלמה שנאמר טובה ולא רוב פורעניות אלא הנהנה מזונה לא אויבי׳
ותרב חכמת שלמה מחכמת נל בני קדם שהאירה הלבנה עליהם ולא נסים נעשים אליהס וזוהו ההנהגה בינונית
מסוד החכמה דהיינו מראשית השנה באלף שהיא חכמי בטוני העיני׳ דהיינו סוד הנהגת הספ" בהמזנת בתי
ועד אחרית שנה שהיא מ ׳ .ההשגחה הו׳ היא הנהגה דיני׳ עליוני׳ והעולם מתנהג והדיינ׳׳ שוקל" ופורעי׳
העתידה שנאמר בה עיניך תראינה ירושלים מה שאנן לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו והיא הנהנת הספ" בינוני׳
והיינו היות העיניסהאלו רוחצות בחלב אור הכתר המתגל׳ מבי׳ ולמטה והיינו ההשגח׳ המסובבת .ההשנחה הב׳ היא
לחכמי ומחכמי לבי׳ ומשם נמתקות המרות כולס בחסד הסתר פניס והמיני׳ מתכסי׳ מגביני׳ ואינס משניחין לא
נמוד והדין מתעלס מכל וכל והחיצוני׳ מתבטל" ואין שנגן בדין ולא ברחמי׳ ואז אין ישראל נוצח״ אלא נתניס ביד
ואין פגע רע והיא ההנהגה העתידה כאומ׳ ראשון לציון עמון ועמלק ומדין ובני קדס וירעצו וירוצצו את ישראל
הנה הנס ודומה לס עת נציחת מלחמות ישראל כל וילחצוס .עד ויקן כישן ד׳ עבור מתרונן מיין ויך צריו
מלחמה ומלחמה כפי ענינה ואז הי׳ עת המשכת אחור והיינו השגחת השינה שבעלי הדין מאליה׳ שולט"
החלב וישראל עושה חיל כגון מ0לת המן וסנחרב והאויב" מתרברבין דהיינו דין הנעשה מאליו בהסתר פניי.
וכיוצא : ההשגחה הנ' הס העיניס המשגיח״ באדמימות והייט
כבר פי׳ שישראל במעשיהם גורמי׳ סילוק הדין ההוה על ישראל בבוא עליהם צרה וצוקה חרב
B p"113
ההשגח׳ ומהות הענין היא שסדר ההשגח׳ י אויביי למשגת דבר ני יתיה ארבה חשיל שדפון ירקק נל
האמיתית
אילימה 2ז
י ו כ
י ב
יי מעין ד עץ ! « W ןן^ף
שונאיהם של יש׳ מפני מה שהגלו חונה כל זמן שהמשגת' האמיתית הוא שנה׳׳י יתפתחו דהיינו גנינין עיינין ולא
היתה מתעלמת מהם וענין זה הי׳ כשישראל עבדו ע״ז יהיו חוצצים נער ההשגח׳ העליונ׳ והמנהג׳ תתנהג כשורה
בכית א׳ עד שגלו מכל וכל עד םכשליכס מעל פניו . לעשות משפע ענדו ומשפט עמו ישראל דנר יוס ניומו
ופעמי׳ תהי׳ הפקיחה לטוב כגון פקח עיניך וראה ננ״ד העליון הדני׳ סדר התנתג׳ כפי תתנהג׳ ההגונה
שוממותינו דהיינו שהמקורות האלו יפתחו עצמן ויסתלקו והיינו אומרו צדק ילין נה ממש נלי וותרנות׳ והעס
מנחי׳ אל בחי׳ עד שיתרבקו בשרם השרש" העליון היושב נה נשוא בנון ואז עיניו על דרכי איש וזהו העיקר
דהיינו סוד עין שבכתר שנק׳ חי וודא דחיוורא )וחיוורא( אמנס נאשר הדוח* יחרינו ויקלקלו מיד סוד נ״ד זה לא
וחוורא דכליל כולהו חיורי והיינו שהיא חסד הגמור ויתפשט ידן הוא נעצמו אלא יתלנשו צ׳ מרות אלו ננה״י והיינו
הלובן ההוא אל החכמ׳ ומן החכמ׳ אל הכי׳ דהיינו נהר גביני׳ פהס מנסין על עיינין ואז ההשנח׳ מבולנלת מפני
יוצא מעדן ומשם יאיר נםרשי״אלו וכולס יתלבנו ואז שמתלבשת בג׳ מדות אלו נאספין מפני הרעה והעולם
החסד ככמה )מיני׳( מיני חס־ מכלולי׳ כו הוא גובר בכלכול גדול שאין כ״ד זה המלביש כ״ד העליון מנהיג
דהיינו לובן שכעין ומשקיע ומכניע כל שאר מגווני׳ והדין הנהג׳ המסודרת הנז׳ והרשעי׳ מחזיק" כרשע׳
ומשבית הדני' ומטביע כל שרשי׳ הקשי׳ שתס ירוק הוה והזמן מתקלקל כדין הנשפע ומעט מעע הדין מכביד
וסומק ואוכס כלובן ומתלכן ונהפכיס לחסדי׳ ואז נאמר עד שעושה צרות רכות ורעות ומתילדות על ישראל גזירות
פקח עיניך דהיינו שיפקח העין להשגיח על ישראל והיינו שאין הסתר הדין יפה לישראל ולא העלס ההשגח׳ מפני
לעשות נקמה כמחריכי ארצינו והיינו ויק׳ן כישן ד׳ עורה הרשע נרשעו רנד יוס כיומו ולזה העולס יתנהג כשורה
למה תישן והיינו שיה" הלובן והחסד על ישראל ואז הדין ומקורות החסד נפתחי׳ מלמעל׳ לפי צורך .אמנס כאשר
והחסד פועל" כחסד והיינו שע״י אותו הדין יעשה נקמה שהשנחה העליונה מנ*ד העליון נותן שכר טוכ לצדיק ומכשיל
נפרעת כסנחרכ כהמן כעמלק וככל מי ששלח יד כישראל יסתס מכל וכל לא ניכר שוע לפני דל ואין אדס ניכר
ומיינו שתדין נעשת נתשצח׳ ונגווני תעין .אמנס בתלבנת לומר מעשי טובי׳ ממעשיך וגכרו ידי עושי רשעה וכחנו
מצד מחסד מעליון על ישראל ומיינו ראיתי ראי׳ לטוב אלידיס וימלטו וזהו הנהג׳ רעה שישראל אוצרי׳ ומסגלי׳
מל ישראל והיינו כ׳ פעמי׳ עורה או עורה והקיצה וכיוצא : עבירות והדין מתעורר על הכל יחד ולזה היו הנביאים
)pitהנה הגניני׳ פי' לעיל שתם נה״י הס הקדמוני׳ מעוררי׳ דין על ישראל כגון אליהו ואלישע 2
שהיו
המכס" על העין שלא יסתכל נכ״תר 1
מניא" רעכ וצרות על ישראל הי׳ רכב ישראל ופרשיו
ירצה שלא יתקשרו פרש" בשרשי' .אלא אררכא הס והיו ישראל עונד״ ע״ו והקנ״ה מסתיר עיניו ומשפיעס
מסלק" ההשגח׳ מכ׳ כחי׳ .הא׳ שלא ישגיחו למטה אל טונה היו יודע" סהעינ" העליונ" הס סתומ" וימשך
התחתוני׳ כראוי כדפי׳ לעיל .הנ׳ שלא ישגיחו עין כעין מהענין רעה לנשוף נליה על ישר׳ לנך היו פותח" העיני׳
שרשי׳ בשרשי׳ אותס שככתר עם אותס שככתר עם אותס העליוכי' ומשפיע" דין ומישר" את ישרי ואח״כ מרחמי׳
שבחכמה ובי׳ כדפי׳ .ותטעס כי ההשגח׳ כאשר תה״ עליהם .והנה נ ׳ הנהגות אלו שהם הנז' נפי הקודמים
לנקות את ישראל דבר יוס כיומו יהי׳ סכה להיותם נשוא שהש סתימת העיניס או פתיחת העינ״ יפה היא פתיחת
טון ומיד סדיני׳ מתתקני׳ ומתקםטי׳ ונקשר׳׳ השרש״ העיני' אפילו שיה״ לדין משתימת העיני׳ נרחמ" מפני
העליוכי' דהיינו ענין דו״א כעיינין דאריך ויהיו כזה כ׳ ששוף סוף דין יתעורר לכפוף שאין הנ״ה וותרן ולוה
עניני׳ כ׳ השגחות הא׳ קשה דהיינו כהיות הפקידה לישראל היו חפצי׳ נפתיחת העינ" ונהשגח׳ יותר מסילוק ההשגח'.
כרגע והדין נשפע מהספי׳ אינו פוגס אלא מיד נשפע אמנה כאשר יתפתחו העיני׳ אפשר שיתפתחו לדין ח״ו
ונטהר" השרש״ והדין נשפע אמנס יהי׳ סי׳ שישראל על מה ששגלו ישר׳ עכירות או לרחמי׳ על מה ששלטו
י/
יהיו מדקדק" כמעשיה׳ ויזדככו ויתבררו ויתלבנו ויצרפו נהם האףב לכך נאמר פקח עיניך וראה שוממותינו
וכיון שכן מיד היא מזדמנת להס ההשגחה הכ׳ דהיינו ירצה נשיה" הפתיחה לא יה" לצד הדין אלא לעורר הדין
הנח׳ ומתיישבת שיהיו השרש" נקשר" כשרשי׳ עד שאין על אותם שענו את ישראל והענין תלוי כזה אס הספי׳
הפסק כין הכתר עין עליון לעין תחתון ויאירו זניז נמצא התחתונות דהיינו שוד עינים שהם שרשי׳ לחגת״ס נדפי׳
שאותס הגכיני׳ הס מכס״ סעינ" ככ' נחי׳ מכסין כערך יגנירו סוד הגנור׳ דהיינו שיתאדמו מגווני׳ ומלובן שכהס
שילכישו ההשגחה העליונ׳ שלא תתפשט למטה ויהי' נלתי משגיח אלא אדרנא מתאדם מרי מגמרי גונרת
ההנהג׳מתלנשת מאבות שהם חג״תומ׳ עמהס לכני׳שהס ונשיפקחו מעיניי להשגיח תמי' מתשגח׳ חייו לאנדן של
נת*י
קיט אילימה ט כ
״ פ ח כ
* 6 ז כ
י פ ב
י מ ת
^ עין י מעין י ס^ף
זכ״ון עין א׳ דהיינו ב׳ השישי׳ ימין ושמאל נעשו עין א׳ נהיי ואז יהי׳ סכה להיות תתשנחת מתדפקת ומתעלמת
ועליהם יחד נאמר כי עין כעין יראו כשוב ה׳ ציון וכתיב ומכסוי הזה ימשך עוד ב׳ פהס גורמי׳ שאין השרש׳׳
כ׳ עין כעין נראה אתה ד׳ והנה אלו הס כ׳ השגחות האלו נקשר" בשרשי׳ העליוני׳ שבכתר והיינו מה שהמשיל
הא׳ גדולה והב׳ גדולה ממכה הגדולה היא כי בעין ר״ש ואמר דאיתו כסותא שמתכסין על העין כלא ישגיחו
נראה אתה ד׳ הן אמת השרש״ תעליוני׳ נתגלו אמנם כעינא פקיחא עינא דעתיקא קדישא דעל״הו זה עיקר
ישראל לא השיגום שלא נתגלו אנא לשרש" אכל לא נתגלו דבריו אס אינו לשונו ממש .והנה פתיחת העין היינו
אל התחתונ" והיינו נראה אתה ד׳ נראו שרשי׳ לשרש" שיה״ נבדל צב עליון מגב תחתון דהיינו נו״ה זה מזה
אמנס ישראל בדקו על הדכי כאומ׳ היש ד׳ כקרבנו אס כאומר פתחו לי שערי צדק והענין כי כאשר יפתח העין
אין ולא עמדו על האמת ואדרבא נענשו מפני שלא בדקו העליון םהס סוד מדות כדפי׳ הנה אלו הס שער״ אל
כראוי כדפי׳ כזו׳ פ׳ .אמנם הגדולה העתידה יתצלת ההשצחה ההוא שתה" הנצח נקשרת כחסד והצבור׳ כהוד
תענין אל התחתוני׳ כאומ׳ כי עין כעין יראו ממש ישיצו ולזה יעלה הנצח לצד מעלה שהוא החסד וירד ההוד לצד
ישר׳ המעלה הזאת שיתצלה החסד העליון ויאירו השרש" מטה שהיא הצבורה שלעולם החסד עליון והצבור׳ החתונ׳
אלו כאלו ויהי׳ ההשגחה מתפשטת כ ׳ולס ואז החסד שהדינ" מתרחק׳׳ מלמעלה תמיד ויהי׳ ביניהם שהרי יש
צובר כעולם שלובן שבעין צובר ושאר הצווני׳ ננללי׳ ויהיו השצחה אמצעית שהיא הפצח׳ הת״ת והמ׳ וכזה מתכעלי׳
כמה חסדי׳ הכלול" כלובן נוכרי׳ והיינו סוד עין כעין כ׳ מדות אלו אל הנהצ׳ השרש אשר להס שהם חו״צ
ע״כ חסד דהיינו שיש בו ע״כ חס־י׳ כמכין חסד ותיינו ועיקר ההנהצ׳ כחו״צ והיסוד שהוא האמצעי המשלימה
י•
ב י ה
חיוורי! דכלילז הקושר כ׳ יחד מרחיב עצמו ושערותיו העליונות שהם
הנה ככמה מקומות ייחסו רז׳ /בכיה פרלן כט חלק הנצח מתעל" כנצח ושערותיו התחתונות שהם חלק
להקב״ה מקרא דכתיכ ואש לא תשמענה י ההוד שהרי יש ליסוד כחי׳ עם הנצח וההוד והוא מתחלק
במסתרי׳ תבכה נפשי מפני צוות והיינו ככת׳ נוואי והס לב׳ ואינו קושרם יחד למהנה אלא מתבטל" אל הספ"
השרש" האלו אל הספ" דהיינו כתי גוואי לא כמעלת העליונות ואז השצח׳ מצ׳ אבות ואז סוד הנבואה
כעינא פקיחא דלית תמן בכיה .אמנס כעיינין א.ו ופי׳ מאספקלריא המאירה והיינו מת שתמצא בזו׳ ככמ׳ מקומו׳
םהקכ״ה מוריד כ׳ בכיות ליס הני־ול .והנה הבכי׳ מנחי׳ ונתי׳ נפתיחו דעיינין .אמנס כאשר הס מתאחזין ונסתמי!
אחרת יהי׳ דין לכך לא ימצא הדין נכתר ואין נעין ההוא ומלכיש" ההשצח׳ העליונ׳ אספקלריא שאינה מאירה סתימו
דמעה חייו .אמנס הרין נעיניס אלו ויש נהם כ׳ דמעות. דע״ניי וכאשר יפחחו העיניס מעט כדרכם נמעט מעלימי!
אמנס תנכי׳ יהי׳ רחמי׳ שמתוך הרחמ" נוכה ואלו ה" כל אור לנן וכל סוד תחסד שנהם אמנס אס העפעפי׳
יכול לתקן הי׳ מתקן אינו יכול נוכה והיינו סוד המיני׳ העליוני׳ יגביהו בחזקה יתפתחו העיט׳ למעל׳ ויתקשרו
אלו םהס מםציחין לרין והנה יפרחל הס חנינין לפני כאור לובן הכתר והלוכן יראה והחסד יצכר וההשצח׳ היא
הקנ״ה אפילו נעת קלקולם כאומ׳ כי את אשר יאהב ד ׳ נרחמי׳ .ועתה ננח" אלו כמה מציאות יתחדשו נלנ
יוכיח .והנה הס כריכי׳ מלקות לטהרם מצד א׳ ומצד המעיין מן המשל אל הנמשל והכל עולה אל ענין א׳ שהרי
הנ׳ חומל עליהם הקנ׳׳ה כרחם אכ על כניס ואס לא יש כמה נחי׳ ההנהצ׳ זו למעל׳ מזו לטונה או להפך
יוכיחם וילקס יאבדו ויעשו זרים החיצוני׳ לכך מלקה אותם פתיח׳ מועטת כעין רחמי׳ פתיחת גדולה כעין רחמי׳
כדין וחומל ומיד בוכה והיינו סוד הנכיה ותם כ׳ עיניס או כהפך כאודס או להיפך כסילוק ההשצסה יש סתימה
ימין ושמאל ומהם כ׳ דמעות וכל דמעה ודמעה היא וסתימה על סתימה ושינה ותנומה שים כמה כחי׳ לאלו
סוד י׳ א״כ אלו הב׳ דמעות הס כ׳ יו־ין והס כ׳ מדות העמי׳ כפי מה שצורמי׳ העליוני׳ כמעשיהם וים סתימ׳
הדין מכ׳ עיניס דהיינו עין ימין ועין שמאל ובהם נטרו׳ ועליה עצימה שהיא הסתימה כעצם ויש עליהם תנומה
דהיינו סומקא ואוכמא םהס צבור׳ תתאה בגיור׳ עי,אה ועליהם שינה והכל סוד כחי׳ תתנהצ׳ יוכנו מתוך מת שפי׳ .
ולכך נהם נאחז״ נ׳ מדות כ׳ דמעות כעין ימין היא ההשצחס העתיד׳ להיות היא שיה" אור D־f
צבורה עליונה וצכורת תתאה למעל׳ מפני שהימין זכר הכתר משציח דרך השרש" האלו ויהי׳ י
ועיקר הדין כצבור׳ והמ׳ צבורה תתאה נטפלת אליה סוד העין הזה בית קבול ללוב! העליון ויהי׳ החסד מתרבה
והיינו סוד יוס א׳ דר״ה שהגבורה תתאה נכללת בעווני כעולם והיינו סוד עין עליון עינא פקיחא משגיח כעינא
ונעין שמאל נקנה גנורה עליונה נטפלת כגטר׳ תחמנ דלתיזא ו מ ד יהיו נ׳ עיניס התחתונ" ד ה י י ט ת״ת ומ׳
ומייל ו
אילימה לא
״ ״י י
פ 5B B כ
י 8מש 0 7 1 עי ,13
׳ג ! י ! * ספר
פקיחא דלא נאיס כדפי׳ כעין הבדולח ת מ י .אמנם וסייט סוד יוס כ׳ של ר״ה מדבריהם כ״ד תחתון וכ׳
הענין שאין הספי׳ התחתונות יכולות לסובלו לרוב עיניס השבחה א׳ וכ״ד א׳ יומא אריכתא ודאי כענין שכ׳
הכהיקות והרחמי׳ הפשוטי׳ יהיו סוד העיני׳ כסוד אומ׳ דמעות הם שרש לב׳ מדות הדין דהיינו גבורה ומ׳ כדפי׳
והחיות רצוא ושוב שאינס יבולי׳ לסבול היות הרחמי׳ כוו׳ פ׳ שמות סי׳ .וצדקו דבריו עם מה שפי׳ כאן
העליוני׳ מלכישי׳ אותס שיתבטל דינס מכל וכל וצריך כאידרא אמנס כשתדקדק הדמעות הס מיס מצד החסד
העולס כדין שלא לעולם נתקן אלא פותח וסוגר תמיד קצת והס מלוחים מצד הדין והיינו רחמי׳ כדיני׳ כדפיר׳
העין כך ממש הוא סוד הספי׳ בשרשי׳ הנו׳ שאינס ולכך עיקרה כדין ויש כהס רחמי׳ שריין בב׳ גוונים
יכולי׳ לסבול היניקה מהכתר תמיד ולוה הס סותמו׳ סומק ואוכס שהס כ׳ גבורות כדפי׳ ועיקרם הס
ונעלמו׳ כעד ההשפעה הואת והיינו והחיות רצוא ושוב יאה״דונ״סי כ׳ יודין כ׳ דמעות כדפי׳ כתי׳ שענינס ככ׳
רצוא להאיר משס ושוב שאינס יכולי׳ לסבול וכזה ימצא כתי עיני׳ והענין שכל דמעה ודמעה היא סוד י׳ והיא
כהס ההנהגה כדין לצורך התחתוני׳ : מכת עין וסוד כת עין יש כה כ׳ כחי׳ .הא׳ הכלי היא
י׳תתאה הב׳ האור המאיר כתוכו דהיינו י׳ עילאהכדפי׳
לא הנה כשתדקדק סוד ההשגחות תמצא שהס פרק גתי׳ כענין שתהיה סוד כת עין סוד דמעה ודמעה היא
אלו כספי׳ העליונות כי כמציאתס למטה 1 סוד י׳ י׳ דהיינו מיס עליוני׳ ומיס תחתוני׳ ג׳ יודי״ן
פי׳ לעיל כפ׳ כ״ה .ההשגחה הא׳ הטובה שאין למעלה קשורו׳ כא׳ חציה למטל׳ וחצי׳ למט׳ ונודע כי סוד ג׳ עיניס
ממנה היא היות הכתר תמיד מאיר כאורו למטה כעין סס ת״ ח יהו״ה ומ׳ אד״ני והס ג׳ נוונין אר״נ ונ׳ גוונים
תחתון וזה מעולס לא היה אלא עתיד להיות כאומ׳ כי הו״ה וגעין שמאל נקכה עליונה נכללת כי׳ תחתונה
עין כעין יראו בשוב ד׳ ציון .ההשגחה הכי שיאיר אמנס ויהץ ג׳ יו״דין עליונה גחחתונה ותחתונה געליונה נכללו׳
לעתיס כרצוא ושוב ואז אינו מתגלה אל התחתוני׳ והייט זכ״ז וזג״! סוד יא״הדונהי ג׳ דמעות ־ ־ והקג״ה
סוד כי עין כעין נראה אתה ד׳ ואז רחמי׳ פשוטי׳ העליון מורידן ליס הגדול הנה אלו היה הלוגן ־ •
לישראל לצורכם .ההשגחה הנ׳ שיהיה ענין זה לתקן נפתח למטה היו גל הנווני׳ רוחצות גחלג והיה העין
אדמימות הדין שבעיני׳ התחתוני׳ כאומר עורה למה צחקן ומשגיח לטובה על ים׳ וגואלן מיד .אמנס אי
תישן ויקץכישן ד׳ ויתלבנו העיני׳ לישראל ויתאדמו לאויבי׳ הענין כך אלא מורידן ליס הגדול ונודע שיס הגדונ
והיינו סוד רוחצות כחלב וכיוצא ואז נקמות יהיו . היינו סוד יס החכמ׳ שהיא סוד החכמ׳ נפתחת גגי׳
ההשבחה הד׳ שיהיו העיני׳ התחתוני׳ משניחי׳ תמיד וגעשי׳ ג׳ ים בודאי ששס מגוע החגמ׳ מרכה נחל
ותהיה ההשגחה נכונה מאירה לישראל דבר יוס כיומו עמיה עד שהיא נעשית ים החגמ׳ מהמים העליוני׳ ושם
והיינו השגחת הספי׳ סתס לא אודס ולא לובן .ההשגחה עולות ומתרחצוח לכך מרחס ואינו מרחם מפני שעיקר
הה׳ שיתאדמו העיני׳ מסוד אודם המחשיך הראות לא רפואת ההשגחה איט אלא שירד אליהם החלב דהיינו
אודס הכעס לכד אלא גס אודס המאדי׳ הלובן רחשכו מקור עין הכתר משגיח ככל העין כולו יחד וגס ג׳ אלו
קצת ההשגחה ואז הוא משניתן רשות למשחית קצת לא ה ע מ י ׳ הא׳ החלב הג׳ גל גווני העין וגאן הס כ׳ קטני׳
הרכה .ההשגחה הו׳ שיהי׳ כהס כת עין שמחשיך הראות מאלו הא׳ מיס מן החכמ׳ לכד שאינו חלג התהפכות
והיינו ענין שליטת החיצוני׳ ובתי עיני׳ לילי״ת וסמא״ל הדס ללובן כדפי׳ מפני שאין מן הכתר כדפי׳ הב׳
השולטי׳ על ישראל ועכ״ז ?עיני׳ הם פתוחות .ההשגחה לדמע׳ לכחד שהיא כחי׳ כת עין לא לכל טוני עינא
הו׳ עצימת עיני׳ כעצס ואז סילוק ההשנחה ונתנו יש׳ וכזה מליחות הדמעות נמחק ומרחם על יש׳ רחמיס
לאכול לאויבי׳ וזה יהיה ככ׳ כחי׳ או ככת עין דהיינו קצת וגוזר עליהם.גזירות טובות לעתי׳ לתי׳ שפי׳ ומטעם
כגלות או כלא כת עין דהיינו כזמן שישראל על אדמתם . זה הבוכה על כהמ״ק מה טוב חלקו :
ההשגחה הח׳ סגירת עיני׳ לא עצימת עין כעצס שאז הס ל הנה העיני׳ מסתכלי׳ כעינא פקיחא ומשם פלמ
מושגחי׳ קצת דרך נכות עיני׳ ומסתכלי׳ הספי׳ העליונות י מתהפכי׳ לרחמי׳ כדפי׳ אל יעלה כדעתך שסמליות
דרךהעליונו׳ והעצמה יהיה שאין השגחה כלל ולא יושגחו העליוטתהס סוד השרשי׳הנז׳ דהיינו העיני׳ יוכלו לסבול
התחחוני׳ .ההשגחה הט׳ היא התנומה שהיא נוספת על היותם מסתכלין תמיד כמקור העליון דהיינו עינא פקיחא
עצימת עין שהרי העצימ׳ עכ״ז ירגיש קצת .אמנס שאלמלא כך לא היה דין כלל כעולם מעת שנפתח פעס
החטמה מסלק עוד השגחה זאח .ההשגחה תי׳ שינה א׳ היה תמיד נקשר והרי מניעה מהכתר שהרי צק׳ עינא
כעצס
8
אילימה" ב
"* e m א
"י ב 8 3
^ ׳י מעין ד עין שמש
של ישראל סוד הבניה והמתקת הדמעות שהיא דחמיס נעצס שהיא תוספת על תנומה שאלו יסלקו ההשגחה מנל
קצת מעטמוער לא רוחצות בחלב יושבות על מלאת אלא וכל ולא ישגיח אלא נספי׳ לקיוס עצמן ויעזנו התחתוני'
רחיצה ניס הנדול .נל סוד עיינין כללתי מחש״ק ש׳ א׳ מבל ונל וזו רעה על רעה קשה מאד זמן הסרבן וכיוצא
סי׳ א' נ׳ ג׳ ד׳ ה׳ : כאומ׳ אז יקראוני ולא אענה ח״ו ,ההשגחה היא נגלותס
תמר ג׳
בביאור חו&מא ואודנין
שעס היות שיש דיני׳ כשאר תי׳ הנז׳ שער מצחא עייני׳ א הנה סוד המוטס ניה אשתמודע פרצופא והענין פרמ
וביוצא לא גמרו הדני׳ אלא ע׳יי החועס מפני שנחוט׳ שסוד החוטס הס ס ו ד ה נ ט מ ת הנוללותנולס 1
יש אחיזה לנעל הדין המקיימין גזירת הדיני׳ הנגזר׳׳ נסוד קו האמצעי דהיינו למעלה סוד הת״ת הנולל
משאר נתי דיני׳ הנז׳ א״נ יופי הדין אינו נינר נדייני׳ הגבורות ולבך יש בה ימין ושמאל• והיא הגבורה נאותס
אלא נשוערי׳ המקיימין הדין המפרסמין הדין ונאחזי׳ הנחי׳ גנח" קו האמצעי ויש נה דיני׳ קשי׳ משא״ב חוטמא
נאן נאשר י ת ׳ .ונמו ששאר אינרי׳ אינו נינר מציאומס דאריך נדפי׳ נעין הנדולח שהיא נחח רוח ונחוטס נינר
אלא ע״י החוטס נך אין דין שאר תי׳ נינר ואין דיניו נל מעשה הפרצוף נא״א שהוא רחמי׳ נמורי׳ נחוטס נינר
של הקנ״ה נינרי׳ אלא ע״י המטס שאין הדיני׳ ניכר" מעשיו ובז״א שהוא דין נחוטס נינר דיניו נעצס א״נ
מצד ההשגחה שהס העיני׳ המשניחי׳ נעינינו נ״א ני נסוד החוטס יונר ויראה נל סוד הדיני׳ ויתגלו בבחי׳ זו
מי יודע מה השגיחו וניוצא לשאר אינרי׳ ומה גס נעצם א״נ עס היות שפי׳ הריני׳ נתי׳ נםערין נמצחא
אינרי׳ נעלמי׳ נסתרי׳ נגון המוח מי יודע מהיולד נו נעיינין הרניעי הזה חוטמא הנניד והריני׳ ננרי׳ נעצם
ומה גזירתו להוציא נמצח אלא ע״י מה שיתפרסם ויתגלה משתלםלי׳ עד אחיזתם בחיצוני׳ והענין ני החוטם מפרשת
ע״י הנחות התלויס נחועס שהס מפרסמין הדני׳ ומודיעי׳ הדיני׳ שלא יתפרסם הדין נשום תי׳ מהתי׳ הקודמי׳
אותס ומקיימין אותס נענין שאפי׳ הנעלס והנסתר יגלה מפני שההשגחה היא נעלמת נדנתינ עיניך יוני׳ שאין
ומתפרסם נסוד החוטס .ומעעס זה יהיה אל החומס מרגישי׳ בהם וב״א טועי׳ וחושבי׳ שאינס בדין ונן מצחא
מה שאי( אל שאר התי׳ שהרי שאר התי׳ נולס טון זמנין דלא אתגליא .אמנם מוטמא מפרסמת בעצס
עיינין אודנין שעדין מצחא פומא דיקנא נל א׳ וא׳ הדיני׳ והטעם שדיני כתי׳ הקודמי׳ בצאתם למטה אינו
לעצמו מתנחן נל א׳ לפי עניינו .אמנם החוטס הוא כרגש המציאות לא שאנו יודעי׳ שאלו הנחות יונקי׳ משם
נקודו המרנז לנל התי׳ הוא אוחז ננולס ונולס מצד פעולותיו כדפי׳ .אמכם נחות החוטם נאחזים
נו מצד מעלה שעדין ומצחא מצדדיו אודנין ועייני( ומשתכשלי׳ ממש מסוד החוטס והיינו דנתינ נערו ממנו
ושערין ודיקנא מצד מטה פומא ודיקנא והחוטם נקוד׳ עלה עשן נאפו .וניוצא הוראת הנתוני׳ על הדין מהס
מרנז לנל מורה םנולס מתתקני׳ נו והוא מתתקן מנולס ממם והטעם לזה שנמות הדני׳ משתלשלים מהגנורה
והיינו ממש מורה על הנמשל העליון שהשרש הזה שהוא נסוד עילה ועלול והשתלשלות העלולי׳ אלו נאלו קרובי׳
שרש הננורה ננחי׳ הת״ת הוא נקודה אמצעית נקשרת מאד זה מזה עד שסוד הנחות נאחז" נעצמות הגנורה
נננורו׳ נל שאר ה ת י ׳ .מחש״ק ש״ט סי׳ ה׳ ו׳ ז׳ : ע״י האמצעי׳ והיינו אומ׳ עלה עשן נאפו ואש מפיו
תאנל קרנ הנתונ הענין אל הא נר הזה מאד מו/ד
הנה האנרהזה הנננדימצא ם נחי׳ הא׳ פרלן ב וחרה אפי ונו׳ והרגתי ונו׳ וחרה אף ונו׳ ועצר ונו׳ ננל
יתפעל הוא נעצמו נמו שמתפעלי׳ נשאר 1
מקוס נתן קשר הדני׳ וקורנת׳ אל הקשר הזה מאד.
האינד׳ עיינין ומצחא נדפי׳ והיינו שיקמוט שעת הדי! עוד ירצה שיופי הפרצוף ותיקוניו תלוי נחוטס ני אחר
ויתארך שע׳ הרצון נחת רוח זהו ענין א׳ יתרחנ ניאורו שז״א תיקוניו הדיני׳ יופיו בדיני׳ ונאן סוד הנמרה
לקמן נפרקי׳ הנאי׳ נע״ה .עוד יש נ׳ נחי׳ חלק ימין ננח" הת״ת א״נ הוא דין האמת ד ן אמת דהיינו הדין
וחלק שמאל שהרי הוא ממש נחלק לנ׳ מלקי׳ שהם נ׳ היפה והישר ואחר שז״א הוא נאמר עליו נחור נארזיס
נחירים נחיר ימין ונחיר שמאל והענין יורה על נ׳ נחי׳ גמר ד׳ איש מלחמה תי׳ יופי פרצופו ניופי הדיני׳
נו נאשר ננאר נענין שיהיה נחוטס עני! עצמומו נעצמו ועקר גמר מעשה הריני׳ )ועקר גמר( נחוטס .והטעס
רסיס
אילימה 5פ״ב r t : %
י ש ט שח מ
עין י עיז מ
םפר
ד הנה הדינים הנז׳ אינס ע5ס המוטס אלא ©•p ויהי׳ מנין נחיריו פנימי׳ שיהיו כו כ׳ נחיריי נחיר ימין
הדין המתפשט ונשפע מן השרש .אמנם כלי 1
ונחיר שמאל .עוד יהיה כו ענין המתנשכ דרך הכחיד׳
ספק השרש עצמו דהיינו התי׳ הזה הנמשל בחוטם מתפעל באומ׳ עלה עשן באפו הן אלה עשן באפי אש יוקרת כל
וסוד ההתפעלות הוא כי סוד השרשי׳ כולם הס בלולי׳ היום .והנה האבר הזה יש בו ממש שמות מחולפות
מסוד הספי׳ כסוד שיעור קומתם עס היות שהס שרשי׳ בתורה הא׳ א״ף והוא השם המורה הריני׳ הקשי׳ ומעט
עליוני׳ נעלמי׳ הס כלולי׳ מהספי׳ כולס והיינו שיעורם ממנו ימצא לטובה מעט מזער כאומרו ישימו קטורה
ומדתס ועתה כאשר הריני׳ יתפזרו שהרי כלל הגבורות באפך ורובו או כולו כדין .ויש נחירי׳ כדכתיכ מנחיריו
כולם אינם אלא ה׳ דהיינו סוד ה׳ עליונה ומשס יצמחו יצא עשן -ויש חוטם וזה נמצא מעט מזער בתורה כגון
סדיני׳ שהם הגבורות והיינו החוט׳ ו׳ הצומח מן המצח ותפלתי ארטס לך ובל ענין הריח מיוחס לאבר הזה כנודע
ה׳ במכין שהם סוד הגבורות האלו שהם מתפשטות וירח ד׳ את ריח הכיחוח ריח כיחוח לד׳ וכיוצא וראוי
מפורש הננורות דהיינו גבורה עליונה הכוללת הגבורות שהמעיין ימן אל לכו עניכי׳ אלו ופרטן ומכאן יבוא לבאר
כי׳ בעצמי כשורש העליון מצח׳ ודאי ומשם מתפשטי׳ למעלה פעולת השרש הזה ומציאות ההנהגה הנמשכת
למטה כסוד חוטם והיינו התפשטות הגבורות ולא ממנו :
התפשטות ופזרס ממש למטה דהיינו כגבורה והוד ומי ג ענין הדינים ומציאותם נ ׳ .הא׳ הוא הדין pit
לחון שהם זרוע ושוק וכיוצא אלא למעל׳ כשרשס יהי׳ החזק דק בתכלית דקות והוא הנשפט מהבי׳
סוד המצח בחוטם והחוטם התפשטות הריני׳ .ועתה בזה דמסטר׳ דיני! מתערין .הב׳ הגבורה בעצמה שהיא
אס יתפזרו הגבורות ויהי׳ בין גמר׳ לנבור׳ התמזנות המדות מוציאה דיני הבי׳ הנסתרי׳ אל הגילוי .הג׳ דיני המי
לא יהי׳ דינס קשה מפני שיש מזיגה בין דין לדין בין גבור׳ גמרה תתאה דאתי מגבורה עילאה .והנה אלו הס א״ש
לגבור׳ ולזה הגבורה למטה אחר התפשטות בז׳ ספי׳ אין נחלי״ס עש״ן הרמוזי׳ בפ׳ עלה עשן באפו ואש מפיו
דינם קשה כמציאותם כשרש" האלו מפני שכאן הס גבורות תאבל נתלים בערו ממנו .הנה האש להבת שלהבת דקה
קשו׳ זב״ז וכוללו׳ יחד ואין ריוח מזינה בין זו לזו ולזה שהוא בחי׳ הדין מהבי׳ ותנה אין הלהב הזה פועל במקומו
יהי׳ דינים וגבורות מתחזקות ומחזיקות הספי' למטי שלא עד היותו נאחז בדבר עב כגון העצי׳ וממנו יעשה
יקבלו המזינה אלא יפעלו הדני' ועתה מזה נקיש אל גחלי׳ והס בחי׳ הדין מצד הגבורה העליונה בי׳ דכליל יל
עצם הספ״ השרש דהיינו הגב ודי בחוטם שאס יהי׳ החוטם נבוראן מתפשט וכאחז ונסבך בגבורי המד׳ ונגלי׳ ומוכנת
ארוך או קמוט וקצר במה תלוי וראי שאינו תלוי אלא אל הכי׳ כעציס אל האש ובחינותיה ועציה נדלהות
בשיעור הקומה כאשר נכלל החוטם בכללו' י' מי׳ יהי' ועושות נמלי׳ וזהו אש פועלת ואוכלת בתוקף והיינו
שיעור מדתו ארוכה ותמזג החוטם דהיינו השורש כספי' הדין והאש כפועל ומן תנתלי׳ האלו יוצא עשן דהיינו דין
אחרות והדין מתבטל ומתרחב בו הספ־' אשר שס יקררו המי שהיא יוצאת ומתפשטת כבמי׳ והנס העשן שהוא
אש דיניה הקשים .אמנס באשר יתלהב הדין יעליס גבורה תתאת דאתי מגמר׳ יצתק גבורה עילאי מהאי
אותם תכלליות והספי' הנכללות בו ויקצר שיעור קומתו תננא אתכלילו אשא ונמלי דנורא היינו המי בהיותה
והיינו סוד קצר אפיים וחוטמא דאיתקמיט והיינו פועלת היין נכללות כה כתות הכי׳ והגבורה כדיניהם
הפעלות המוטס מצד עצמו ולזה לא נוכל לתת שיעור ומרה ומכתס היא פועלת שאי אפשר אל הדין פתות מב׳ עמה
אל החוטס רק מה שנאמר כו כי תגבורות ה' קבוצות והטעס שאס אין הדן נשפע ממקור הדין דהיינו אשא
ומאוחדות שעדיין לא נתפשטו היא המצח והגבורות מחפזרו׳ שהוא כללות הנתלי׳ עס האש אין תכנא עשן דין המי
ומתפשטות אל מקומן בזרוע ובשוק ובנקבה סס הספי׳ ואס כראה שאין עשן דיןהמ׳ אין אה למעלה ודאי מפני
למטה והבחי׳ האמצעית בין ב׳ בחי׳ אלו דהיינו סוד שאין דין למעלה שלא ימשך מיד אל המ׳ ולזה כשתראה
הגבורות מתפשטות לפעול אמנם מקובצות שאינס מתפזרות שאין עשן נאמר שאין אש ואין נמלי׳ וצמימ׳ הדיני׳ האלו
אלא כלולות יחד הס סוד המוטס בענין שהם ג׳ בחי׳. מסוד החוטס ממנו מוצא הדין ומכהו הדלקתו למטת
האי מצח .הבי חוטי .תני זרוע יד שוק וכיוצא ותם נ׳ והיינו עלה עשן מציאות המ׳ באפו סוד חוטמא למעלה
מציאיות .האי דין קשה ולא כ״כ דהיינו מצח סוד ה' ה' ואש דהיינו התעוררות הדני׳ מפיו תאכל ונאחז למטה
גבורות כלולות בגבורי הרבה .אמנס מתקבצות כדפי' . בגבורה עד שכוחותיה נמלי׳ כעדו ממנו מן האש המוליד
הבי דין קשה למאד מאד והייגו החוטם שהגכורות העשן לתקשר באף ־.
מתפשטות
אייימה קכא פ״י׳ *״י מעין ד עין שמש תמר ג פ״ד ןן^ף
גווני׳ אלו מפני שהעשן הוא הדין המתפשט ואליו יכונה מתפשט־׳ ונקשרו׳ יחד לא עכר ריוח ניניהם והיינו שהחמש
ג׳ פעולות אלו וא״כ שפיר הוא דכתיכ כי אז יעשן אןז עלו למספר אלף וד׳ מאה גכורו׳ דהיינו סוד ה׳ נקודות
ד׳ וקנאתו כ׳ העשן פועל ג׳ פעולות מכח כ׳ גבורות הנקודה האמצעית היא אלף והד׳ נקודות הס ד׳ מאות
שהם ג׳ גווני׳ העשן האדום והעשן השחור דהיינו אף ־ .־ והיינו סוד ה׳ שהס ה׳ נקודות וסודס כזה
וחמה ויש אמצעי כין האדום והשחור דהיינו הירוק וה״ט חגת״נה • .כענין שעתה יוכלל במכין החוטם סוד
ג׳ גווני׳ הריני׳ ומצדם פועל העשן למטה ג׳ פעולות ה׳ מהני׳ כאות ו׳ מהת״ת ושמור ענין זה מה שתמצא
אלו דהיינו אף וסימה וכין אף לחימה אמצע־ משחית שנחלקו אס החוטם סוד ה׳ ראשונה שנשס או סוד ו׳
שהיא הירוק ויתייחס אל הת״ת לפני שחת ד׳ כענין שהעשן ועתה בזה מצאנו שורש לטעו׳ הב׳ סכרות כאשר ננאר
מ׳ מצד הדין כולל ג׳ גווני׳ שהס ירוק וסומק ואוכס במקומו .והנה אל בחי׳ גבורות אלו ג׳ בחי׳ .הא׳ נחי׳
שהם פעולות הנקי־אי׳ כהתפשטס לחיצוני׳ אף סימה משחית קשר החוטם בנצח ושס תחלק החוטס הס גבור׳ א׳ כוללת
המשחית אמצעי נין האף והחימה והאף שחור והשימה ה׳ גבורו׳ ויתפשט בחי׳ ב׳ התפשט׳ החוטם דהיינו
אדום והעשן הזה המתפשט כו תלויות גבורות אלף אלפי׳ התפשטו׳ הגנור׳ ויוכללו לאלף וד׳ מאות ואח״כ סוד
רכוא וד׳ מאת וחמש והיינו סוד ה׳ כדפי׳ לעיל כפ׳ . החוטם שמהס יתפשטו הגנו׳ למט׳ ויהי׳ אלף אלפים
אמנם אצו תם מהעשן תלוי׳ נחוטמא מצד תעשן המתפשט רבוא צבורות וכל א׳ ואי מהם כלולות מד׳ מאות ויש
כדפי׳ והנה אצו תגבורות כצס כסוד תקרום׳ .אמנס דרך אחרת כתבתי׳ שם והבורר יבדר כהכרעתו .מש׳
כאסר יתפשטו ישפיע ובסוד הסתלשלות תמדריגות עד ט׳ סי׳ ה׳ :
תמלאכי׳ הקדוםי׳ סהס הקם׳׳ המספיע׳׳ לחיצוני׳ לא 1 * pת נ ת השיעור הנז׳ יהי׳ בסוד החוטםבעצמו,דS
שהחילוני׳ נכנס׳׳ אל תקדם או יונקי׳ מסס ח״ו אלא המשפעת השפע׳ תאש כדפי׳ שיש אש ויש
כעולס הנפרד׳ ים נחות הקדום׳ מלאכ־ גבורות התלוי׳ חוטם החוטם היא האבר בעצמו שורש הצבורות האש
מגכרי״אל והס מקבלי׳ הדני׳ והגבורות הנז׳ ומספיע׳׳ הריני׳ הנשפעי׳ מהגמרות והנה יושפעו מהחוטס הזה ב׳
לחוץ וכעדך כחי׳ הדין הזה סהוא השפצנה לג׳ יולי׳ כחי׳ .הא׳ מנחיריו יצא עשן והנה כתיב וחרה אפי וחרה
משחית אף וסימה אנו מייהסי׳ הםמות אצו סס לא שהס אף ד׳ וכתיכ אף לכדו כי יגורתי מפני האף וכתיכ יעשן
סס ח״ו והיינו סוד צפני שחת ד׳ ודי המטיר עצ םדוס אף ד׳ וקנאתו וכאשר תקנן פסוקים אלו יוכרח כי העשן
וכו׳ וכן מה שכתוב ויחד אף ד׳'כס )וילך( והי׳ שם צדע׳ יוליד אף כאומר׳ יעשן אף ד׳ והאף מחוטמא נפיק
עס גי׳ שפינה וכן וחרה אפי ופו׳ בו שהוא מאמר כותב דתמן הוא עשן א״כ הס אף ומשחית וחמה מעשן החוטם
התור׳ בסוד ופן פן יחרה אף ד׳ הפל בסוד הקדוש׳ שהרי אף והחמה יחד דכתיכ כי יגורתי מפני האף והשימה
העליונ׳ אמנס הס בחי׳ איל הדין ראשונה הבתר יתעלס והמשחית דכתינ צפני שחת ד׳ את םדוס ואת עמוכה .כי
ברחמי׳ ולא שהוא מתעלס שהוא מעין שאינו פוסק אלא משחיתים אנחנו את המקוס .א״כ משחית מכלל העשן
שאין ז״א מוכן להגלות נו אור הפתר ולמתק דיני׳ והרי הוא נמצא היות מעםן הוה משחית אף וחמה .והנה
הרשעי׳ מהפכי׳ בבחי׳ זו מדת רחמי׳ למדת הדין .הכ׳ כשתדקדק תמצא אלו כחוץ הס ד׳ כדכתינ והוא רחום יכפר
התלהבות הדני׳ בשרשי׳ האלו .הג׳ הוא ממש פעולתם עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו .
בננור׳ היונקת מן תשרשי׳ .וממנת לגבורה תתאה מ׳ . והס טון ומשחית אף וחמה ותעו! איכו יוצא מהאף שהוא
הד׳ הוא השתלשות הריני׳ משך נהר דינור בהקדשה ספגם העולה ממטה למעל׳ וגורמין ע״י עון לעורר אף
דרך הכסא וההיכלות עד כל מציאותם ביציר׳ ומהס וחמה .אמנם ג׳ הס נשפעי' ומתיילד׳מן החוטס והס
יתפשטו כחוז וכאן הוא סוד בין קדש לחיצוני׳ .הה׳ הס היותס שהם בחון הקלי׳ חיצונו׳ ממשס״ו אין באף חיצוני
החיצוני׳ כנוקכא דתהומא רכא היונק׳׳ ע׳׳י האמצע״׳ טמא ־ אמנם ים באף השפע׳ הריני׳ םבהתפשטס ראויס
כמדורין שסס יונקי׳ מן ההיכלות ונחון ומשפיעי׳ לחיצוני׳ להמסיך ולהחזיק הריני' הקם׳׳ סהס האף והחמה והמשחית
בחצריהס ובטירותס : וכאשר יזכור המעיין מה ספי׳ נתמר א׳ נענין המלכי׳
פף*ק ן הנה החוטם יש בו ב׳ נחירי׳ מפני שהוא בסוד והשרשת העניני׳ למעלה בטהרה לא ירוחק ענין זה מדעתו
ו׳ נחיר ימין ונסיר שמאל הס ב׳ נקבים 1
כלל והנה העשן הזה והאש הנז׳ הס ב' נחי׳ הדין .הא׳
ואין ספק שהת״ת בחי׳ לעולם חציו אש וחציו מיס א״נ הוא סורס הדין והגבורות הקדושות .והכ׳ שרש לדיני׳
כהכרח הגמור ב׳ נקבי׳ אלו אינס על דמות דין א׳ שוה החיצוני׳ שכאשר יתפשטו יהיו טמאי׳ והנה הענין מג׳
למלם
לא
אילימה מעץ ד עין <8מש תמר נ פ״ו פ״?
ספר
בה שאין בערן סדר ההמתק׳ הזאת מחלוקת כלל אגננס לכולם אלא יהיה דין אלו ב׳ נקביס על ב׳ בחיי ובזי
המחלוקת הוא לדעת ענין הנקבים כדפי' כי לכולהו פי' פי׳ הקדמוני׳ ב׳ דרכי׳ האי דרך האידרא וזהו הצבור'
הדיני' ובחיי אין בהם מחלוקת שישנם במציאות והאף ב׳ בחי'׳ תא׳ דין קשה צבורות ודאי והב׳ דין קשה יותר
מוציא עשן ואם כדמוכחי קראי ותם ב' שרשי' אל הריני' ויותר והענין כי הצבור׳ ב׳ בחי׳ וזת במ׳ שפי׳ כי סוד
וסוד המתקתס ממס לחוטמא אל חוטמא דהיינו סיתקשר נתר דינור נניד ונפיק מן קדמותי יחזור לע״יו ותחלת
תתתפסטות תזת אל ז״א בש׳־סו באריך בסוד החוטם תםתלשלות נהר דינור דהיינו סוד הדני׳ והגבורות יתחיל
כאומ׳ ותהילתי אחטס לך דהיינו לקשר תחוטס בחוטש משרש זה ץישתלשל מדרצה אחר מדרנת כדפי׳ עד
ונשינו דחוטמא עילאה חייס ולזה עושת נחת רוח למטה תתפשטו אל מקוס פעולתו ותנת בנתר זה נכללו ב׳
וכל תנבורות סס כחות והאס והעשן שקט ונח וסובת בחי׳ תא׳ בס״ שרש תדיני׳ תקדושי' שתס תנבורות
מתמתקתו מן השרש הלבן המחיה תמ מתק תעליון והיינו הקדושות צבורת עילאת וגבורה תתאה וכל הקדוש"
סיד ב' בייתין .האי לצר הימין אל החוטם .תב' לצר המשתלשל"'מן האש השורף תמשריףםמתס נשתלשלו סוד
שמאל אל החוטס ודרך כלל תסירי הזאת הוא שהחוטם השרפ" הכסא והמלאכי׳ הצבור" מון נבריאל בהיכל
יש בו ימין ושמאל מצד היותו סוד ו׳ בת״ת והימין הרצון ומחנות" וכגון היכלי זכות עצמו וכל צדדי תגבור׳
צבורות אמנם הקדוסו׳ אש סדיני׳ סאינס מתפשטי׳ אלא והדני׳ הקדשי׳ ואלו לא ישתלשלו לחוץ ח״ו .הב׳ בחי׳
בקדושי והשמאל צבורות חיצונות ש:ס קדושות עתה הפרשת תחיצוני׳ פנימה בשרש זה רעשו סרש מתוק בסיד
אמנס הס עשן הריני׳ המתפשטים לחון והיינו מצד שמאלי שער שכ תפילין ואלו הדני' מחוייבי' מיד מלמעל' לקיום
שתוא שמאל השמאלי ־. תפעולות ותנבורות התם ותם בתקדוש' בכלל נתר דינור
ן תנת בפ׳ תקודם פי׳ דעת הקדמוני׳ בחוטם פרל, נמשכין ואינם מתמרמרין לתטמא אלא אחרי לאתם מאת
ונס ר״ש לא דחת אותו .אמנם תביא דעת י תקדם ואלו הדני׳ הוא תידיע׳ לתבדיל ולתכרית בין
רב המנונא סבא המתיישב יותר וזה מפני שנודע שהחוט' קצתם בקודם לקצתם בחון וזה מדריגה ידועה בנהר דינור
בו תתנסבות רוחא דח־י' שהרי החיות אינו אלא מן קצתו קיוש להעניש תנשמו׳ בדיניהם שם בתיכלות וקצתו
החוטם ואבי תריא' סרוח תחיים מתנם• :דרך בו דרך רע על ראש רשעים יחול .ועתה באידרא פי' ר״ש לדעת
תקנת תוא אבר חסד בלי ספק ולדעת הקדמוני׳ יקשה הקדמוני' כי ב׳ נחירים אלו מנחיר ימין צד תגבור׳
תאיך יהי׳ סוד החוטם צבורות אלו מן כ׳ תנקני׳ סאין הקדוש׳ שהיא מתפסטת תמיד בקדושת ומנחיר שמאל
רוח החיים מתנשי דרך בו וצייכיס לדחוק ולומר סרוח מוציא עשן ועתה יתיישב שזה דין קשה וזה דין קשת
החיים הוא בעת ריח ניחוח שאז החיים מתכתי מקיימין ממנו שהוא סרש לדינים הקדוש" ותעשן שרש לדינים
תמציאות כלו וזת דוחק נדול ולזה פירש סשוד החוטם תחיצוני׳ ופי׳ שסוד תקרבן מתקן הדינים האלו בב׳ בחי׳
ים בו ב׳ נחירים כדפי' אמנם צד שמאל שיו מתפשט ב׳ שהי׳ בו הא׳ עשן המערכה עשן מתקן עשן ותב׳ עשן
בחיי אל הריני׳ ותם תנ׳ הנז׳ אש ועשן וכולם מנחיר הקרבן תמתתפך לאש שאש צבות היה שס סוד אורי״אל
שמאלי דהיינו צבורות והיינו ימין השמאל הדיני' תקדושי׳ אריה רנה ע״צ תמזבח לתקן האש הקדוש העליון ולתקן
צבור' עליונה וציורי תחתונה ושמאל השמאל צבורות דיניו ועליהם נאמר ישימו קטורה באפיך וכליל על מזבחך
חיצונות עשן כלול מצי צווני' המתחלק לדי סערין שהם וירח ד׳ את ריח הניחוח אשת ריח ניחוח דהיינו שהוא
עון המחטיא בנ״א משחית אןז ושימת לפעול הריני' סוד החוטם המריח ריח זת ומתיישב באש ועשן באש
למטה והכל כדפי׳ לעיל .אמנס תנחיר תימני מוציא נחת אשת ריח שתיתת שכינת מתתקנת בסוד אשה הכוללת
רוח ימין ושמאל ממש שהוא להיטיב הדי; והס ב' בחיי בעצמה כל האש" הקדושים ועולה ונקשרת למעל׳ וכן
ממש שקולית כנצד השמאלי׳ והטעם שהחסד בהפך ריח ניחוש שהעשן צורם להבדל הטומא׳ מן הקודש וסוד
הצבורות וכמו שזנבו׳ נחיר שמאל פועל׳ ב׳ דיניי כדפי׳ הנהר 'הקדוש נכלל ועולה אל מקורו ושואב רוחו אליו
תא׳ בקרום׳ הב׳ בחון כך ממש תחסר נחיר ימין פועלת וכמתי! הכל בסוד העלייה מן החוטש אלי המוח דהיינו
ב׳ חסדים ובי נייחו׳ תא׳ להניח הקדושה והריני׳ טבע הריח ששואב מה שנתפשט מהחוט׳ ומעלהו אל המוח
המתלהבים מימין השמאל כך נייחא להם מ־מין הימין והצלנלת ושם נקםר בחכמי וני׳ ושם מאיר אור הכתר
הי׳ להניח הדינים המתלהבים משמאל השמאל כך נייחא המלבין כל הגרוני׳ הממתק כל צד המרירות המכסש כל
להם בהיותם בקדושתם תוך הקודש דווקא משמאל הספ" וזה דרך המתקת הריני׳ לנל הפי׳ ולכך הארכתי
הימין
קכב אילימה ב פ
י ׳ ״י׳ ״י6 פ נ ר מ ת
עין ׳׳ימי״ י מעי! ספר
אחשה לך שהוא מלשון עטישותי׳ תהל אור שהוא סוד הימין והיינו מקוס נשינו דרוסא דתיי׳ כדפי׳ .ופי׳ עור
האר׳ עליונ׳ המאיר׳ ממט׳ למעל׳ וממעל׳ למט׳ ואז שעל ז״א נאמר וריח לו כלננון פי׳ הכתר נקרא לבנון
היא מתהפכת לסמל׳ והיינו נמ׳ ופי יניד תתלתך ותהל׳ המלבין דהיינו במשקל שבתון בתוספת לובן לכל ואמר
יצדק ככלמקוס שי>דק חוטמא בנוק׳ תהל׳ לדוד בדטרא שסתמתון סוד ז״א ריח לו כסוד חוטמא דיליה כלבנון
ופי יניד תסלתך בארי׳׳ך ותסלתי אחטס לך לפי מה נסוד הלננת הכתר המלבין אודס סדיני׳ ועור הכריח
שפי׳ נמש״ק וממילא וודאי משתמע .ח׳ פ׳ אלו כללתי הענין שהרי הנקבה נוקבא דז״א אשר נכאר עניינה
מחש״ק ש׳ ט ׳ ) .פרק ט׳ וי׳ וי״א לא נמצא בהעתק (: בעין יעקב נאמר בה וריח אפך כתפוחים עת שהזכר
מריח בה אמנם סוף סוןז הדעת הזה מתיישב בענין:
בסוד האזניס תרמוזיס בתור׳ הטה ה׳ פרלן יב 1
ל כ ו ל ה ו ה נ מ ר ו ת א
הנה האנר הזה ש ל י ש
פרלן ח
1
אוניך ענני תהיינ׳ אזניך קשונות ויהי פי׳ יש נו נתונה נ׳ שמות תא׳ אף וזת
תעס כמתאונני׳ רע כאזני ד׳ וכיוצא ופעולתם השמיעה מורנל יותר ישימו קטורה באפך יעשן אף ד׳ הב׳ תנחירי׳
וישמע ד׳ את נאקתם ונס אני שמעתי את נאקת וישמע דבתיב מנחיריו יצא עשן הנ׳ חוטס ותהלתי אחטס
ד׳ ויחר אפו שמעה תפלתי ר׳ שמעה וכיוצא רביס . לך ויש ת׳ דרך כינוי אל המדה דהיינו תהלת וזה אינו
ותחלה נדבר כענין השמיע׳ כעצמ׳ ואח״כ נדבר כענין שם .ועתה נאמר שהס נ׳ פעולות באבר הזה הא׳ הוא
הכלי בעצמו והנה ענין חוש השמע משמש לנ׳ חושיס תחלת הפעול׳ התלהבות הדיני׳ שעל תחלת הפעול׳
שהס כנ׳ כלים ישמש לעיניס לראות כי ע״׳ השמיע׳ נאמר וסרה אף פן יחרה יהי׳ הענין מלשון חרון והדלקת
רוא׳ או ישמש לסוטס כאומ׳ וישמע ד׳ ויחר אפו או האש ותחלתו ואז נק׳ נחיר מל׳ הנחרתו וסרון דהיינו
ישמש לדכור כאומ׳ אז תקרא וד׳ יענה וזה מפני שיש תסלת התעוררות הדיני׳ משרשם ואחר שככר נתלהב
פנימי׳ לכל הכלים חוש המשותף דהיינו כמוס סוד מוחא הדין נק׳ אף כאומ׳ )הן( עלה עשן כאפו אמנם כאשר
כנו גלגלתא ויכנס הדיבור והקול מהתחתוני׳ שם ומיד יתוקן האף נאמר שוב מסרון אפך להשבית הדיניס
יעורר תפעול׳ מפני שהמוח נתוך הנלנלת כעין חכמ׳ מתחלת׳ מהחרון שרש המציאות ומהאף סוף הפעול׳
בתוך כינ׳ ויתפעל החכמ׳ ויפעול ע״׳ נסי׳ הני׳ שהס ולזה באזהר׳ לא אמר אלא וחרת אפי לתראות שאין כו
הכלים אל הסושיס הפנימיים ולזה כאשר יעלה הקול בעצמותו לא חרון ולא אף לכך נאמר וחרה אף ד׳ מכלל
ויכנס מדרך הגלגלת אל המוח מיד יעורר לפי כחי׳ שאין כו אפי׳ תחלת התעוררות וכתי׳ אל יחר לאדוני
הקול כך יעורר הכלי לפעול נענין שהחוש הזה משמש ואדכרה דהיינו תסלת המציאות לכד וכאשר נעשו כ׳
לכל נ׳ סושי׳ דנ׳ כפ׳ התור׳ לראיה ארדה נא ואראה ויסר אף ד׳ בס הרי תחלת התעוררות ומציאות
הכצעקת׳ הבא׳ אלי עשו לריח הסוטס וישמע ד׳ ויחר הענין כעצמו וכאשר נק׳ נחירי׳ הוא על ססתסל׳ .והיינו
לפה וישמע ד׳ את קול רכריכס ויקצוף וישבע לאמר מנחיריו יצא עשן כאשר יעשן אף ד ׳ .אמנם כאשר
)וישמע ד׳ את קול דכריכס( ויאמר ה׳ שמעה והס גווני׳ נתקן נאמר ישימו קטורה באפך כאומ׳ קח את המחתה
דקלא דסליק ה ס .ראשוני קול העוש׳ נחת רוח ואין כי יצא הקצף אפי׳ שנעש׳ האף ישימו קטורה ויעשו ריח
צריך לפעול ע״י הכלים כלל עון קול העוסק כתור׳ ניחוח וכן הוא אשה ריח ניחוח לד׳ שהריח מתקן כדפי׳
שבחים והודאות כאן׳ אז נדברו יראי ד׳ איש אל רעהו אמנס חוטם הוא מלה מיושבת שלא יקראו אף או נחיר
ויקשכ ד׳ וישמע או כאומרו היושבת בנניס חביריס כא״א ס״ו אלא חוטם שמלה זו מורה על נחת רוח ולכך
מקשיכיס לקולך השמיעני ולזה אין שמיעה נח׳ כזו שהס נאמר ותהלתי אסטס לך והי׳ רב המנונא אומר לבעל
דברי׳ טובי׳ העושים נחת רו.ח ואין צריך פעולת דין כלל החוטם אני מבקש מפני שמלת סוטס מורה האריכות
ע״׳ שוס כלי רק שהקנ״ה קובע לו שכר כאומ׳ ויכתב. ונ״ר ואי תימא הא כתיכ ארך אפיס והוא כינוי לאריך
הב׳ קול שוב המעורר הכלי׳ לכווני כגון התפלות שהם לא קשה מידי שמלת אריך הוא כו וירצה שמשלח האריכות
צריכות מטה כגון אז תקרא והי יענה שמעורר תרחמי׳ לאף העיר לא שיש בו אף והאריכות ח״ו שהרי כולו רחמים
תעליוני׳ כגון ואני תפלתי לך ת׳ עת רצון ואח״כ )מת אלא משדר אריכות ומשפיעו לאפיס תחתוני׳ שיש נ ו א ף
סדר( ]מתסדר[ תענ־ן .אמנס כאן דרך כלל אינו מעורר דין כדפי׳ ולא יתייחס שם אף אלא מסבי׳ ולמט׳ אפי׳ ליופי
אלא רחמי׳ ווה יכלול כל התפלות שאינם לצורך התעוררות ולקשוט דלא שייך ודאי אמנס תתלה נק׳ אחר שתאי׳
דין אלא רחמים וזו צריכ׳ לעורר הכליס כפי מת שתוא הארה עליונ׳ ויתוקן כראוי והייט סוד תהל׳ לדוד ותהלתי
הצורך
אילימה ״ ״
יב פ ׳ נפ יד 5פ
מעין ד עץ שמש תמ ןן^ף
על המירי ההיא ועל הדין ההוא והרי האזניס שהס שערי הצורך .אמנס לא יעורר אותם לדין כלל .תג' קול
המפל׳ געוליס מפגי שבעלי הגדר' ההיא והמופקד״ על צעקי מפני אויב וכיוצא שיעורר דין שתרי צריך לעורר
קיומה מונעי' השפעה הצעק׳ למעני ע ד ירצ' כשביד רחמים לישראל והיא קשה יותר מן הקודש מפני שסוף
פעולתו ויגב' בעל החוב את חובו ולזה יאמר ה ט ה ה ' ס ו ף יעורר דין באי מגי הכלי' הנז׳ עיניס פ ה חוטס
אזניך ירצ' שיעביר אותם בעלי הגזירות ונחות הדין וככר נמצאו ככתוכיס עני! אלו כולס .הרביעית קול
המשתלשלים מלמעל' למטי המנוני' בשערות שהס מונעי' שלא יעורר אלא ד ן כגון הצועקים על ענוי ועושק
שתתפלית לא יכנסו ה ט ה ה ' שצריך שיט' מן הדין אל וכיוצא וזו קשה מ א ד שאינו עולה אלא לעורר דינים
הרחמי׳ להעביר אותם הגבורות המונעות • וישמע תפלת ולכך אמרו גס ענוש לצדיק לא ט ו ב ומטעם זה אמרו
ה מ צ ט ע ר .והנה באה על הענין הזה בחורי מלות א ' ה ק ש ב ' השכם והערב עליהם לבית המדרש ירצ' שלא יעוררו
הבי םמיע׳ ה נ ' האונ' ותם על נ' עניני' הקשב' כאשר עליהם קול כלל אלא הקול האי היפי והסכליםמאליהם.
אין מונע כלל ולזה בתפל' נאמר ויקשב ד ' וישמע וכן ה ה ' הגרוע מכולס שאין כו שוס תועלת אלא לעורר
חבריי מקשיבי' אדרבא יקדים להקשיב ויבקש הכל דבר חרון א ף והוא כל דבור מצונ׳ שבמציאות המעורר לאדם
א ' מקשיב" מבקשי' .הבי שמיע' שצריך להעביר ה מ ו נ ע ״ מדנים והנה כל אלו הקולות ה ס במציאות ויכנסו דרך
ולזה אמר שמעה ראשוני ואחר השליח' ואחר תקשיבי הכלים שהם האזניס כאשר נבאר ויעורר שס כפי עניניו
שאין מונע .האזיני היינו ההבחנ' פנימי לאון שיש מאזנים כדפי' :
לשמוע הקול כאשר נבאר : יג הנה הקולות הנז׳ ב׳ מ ה ם אין מונע כלל פלל
יד האזניס ה ס ב' ימיני' ושמאלית ובזולת פלל! והוא המשובח מכולם והוא קול התורה
הצור׳ הגשמי' המבדחת יש עוד ראי׳ 1
שהתור' חביב׳ מ א ד לפני הב״ה מפי כל ע ם ד׳ ואין נועל
מהכתוב דהיינו אזנך קשובות כמתאוננים ר ע באזני ד ' דלת בפניה אלא הוא עולה מיד ומעורר שמחה לפני
אמנם ה ס ב' ימיני' ושמאלית להיות ההנהג' בז״א בימין דהיינו המגונ' הבי הגרוע' מכולם המלך ה ׳
ושמאל נדי להנהיג הטוב והרע כדפי' בענין הקולות . שמזדמנין אליו כמת חיצוני' וכמ׳ קדושים כולם הם
אמנם אין הכוונ' שהאזניש האי ישמע הטוב והא׳ ישמע ממוני' על הקול להכניסו פנימי ואין מונע וע״ז נאמר
ה ר ע שזה פירוד בין הריני' והרממ״ וקיימא לן האלדי״ם ד ע מ ה למעלי ממך ואוזן שומעת על כרסך ויתפשטו
הוא ד ' ד ' הוא האלהי״ס וללמדך שאין דין בלא רחמים האונים ע ד למטי כאומרו ובעל כנפיס יגיד דבר כולם
ואין רחמים בלי דין ובי יחד משתתפים בכל הפעולות בעלי אוכיס מתפשט" ע ד התחתוני׳ הנ׳ שהיא צעקה
ולהכי כתיב ה ט ה ד ' אזניך וענני שבי תאוניס נעשו א' פעמיי יתי׳ נשמעת פעמים אינה נשמעת אפי׳ שמצד א'
לפעולת ההקשב׳ ותהא זכי והשמיע' ויה" הענין שכאשר היא כעין המגונ' להעניש את חבירו עכ״ז היא מעי!
השמיעי טובי הימינית עיקר והשמאלית משתתף ע מ ה התפל' שהיא ה ' שאמרנו בפי הקודם ובערך א ' ידמה
ויהיו הימין והשמאל יחד משכימות אל פעול' א ' אמנם אל ב' הקולות האחרים ויה" מונע ומעיק ובערך א ' היא
הקרוב אל הדבר הקרוב יותר מחבירו כיצד אל הקול דומי אל הקודמים ואין מ ו נ ע .אמנם הבי הנשארים
שהוא לעורר החסדים יגבור הימין ויגרור אחריו השמאל שהם צעקת תפלי והס ב' מיניס ידמו לאלו הנז' אמנם
והקול שהוא לעורר דין יגבר השמאל ויגרור אחריו המונעים רכים ואל ענין ה מ נ י ע ' הזאת רמז הכתוב ה ט ה
)השמא״ל( ]הימין[ וכן לדרך זה יכל ה ס פ " ושאר ההנהגות ד" אזניך ענני מי שאומר ה ט ה מכלל שיש מניעי וצריך
ולכו השמיעי תשמש לטוב ולרע כדפי' בפסוק לעיל .והנה להטות ופי' כזה שהשער תלוי על האזניס ומכס' אותם
בתיי ז״א השער יתחלק לגי חלקים כדפי' והמצח א' וככר רמזנו העני! הזה כתמר כ ' פ ' .והעני! שסוד
והחוטם א ' כדפי׳ והעיניס ב' ימין ושמאל כרפ" .אמנם השער הס הגזירות העליונות לתת לאיש כדרכיו והנה
מתקרבים אל הפעול' יחד כרפ" שם מפני שהם מעיקרי כאשר תרד הגזיר' העליונ' פרטיי על היחיד או כוללת
סוד הת״ת ומי בימין ושמאל ומתאחדים בפעול' א' והס חייו על הציבור תנה אותי הנזיר׳ נגזר' מלמעל' ע״פ
למעלי בסוד הראי׳ שהוא מנין נוגע למעלי ע ד החכמ' ב״ד עליון וממוני' עליה כעלי תשער הפעולות המתפשטות
כדפי׳ ש ס .אמנם השמיעי ה ס ימין ושמאל מתרחקים מ מ ט י למעני וגזור משס כמספר כמשקל הצער והחולי
בעצם זמ״ז ע ד שכמעט ה ס פועלות פעול׳ א׳ זו לעצמה והעונש ההוא הנה הנענש מתוך צערו יצעק אל ה '
וזו לעצמי ומסכימות אל פעול' אחת : ויתפלל ויצום והרי כנגדו כמה מקטרג" שהם מופקדין
פרק
קכג אילימה s־rt
י י
ט
3 »עין ד עין 000תטר £5ף
p"lfiטו במציאות האזניס בעצמן הנה יש כו לשון שלא יצא הע;ין לפעל התעוררות מצד הקול עד שיבחן
כדיי' כאומ׳ אזניס כרית לי והוא מלשון כי הגחנה אחר הגהנה כמה פעמים ול!ה ימות הקול דרך 1
יכרה איש בור .והעני! שאין נקב האזניס נקב ישר אלא הכלי וישתאכ כנשמה הפנימית לו וינחן ודרך כלל האזני׳
יש בו כמה עקמימות מהצורה הגשמיית היא והנודע הס חו״ג כסוד גלגלתא והנה כחיי ו״ק ככל אוזן ואוזן
שצורה הזאת היא צורה שלשלת תרועה אוחזת בימין וכמוך הו״ק עוד ו״ק מצד מוחא כדפי׳ ולכך שרשס נשיפה
ושמאל והיינו ממש עני! האוזן שאינה כרוי' על צד דהיינו כעין יו״ד וימשך נהר ואייו והכל כסוד תרועה
תיוש׳ שימש תקול בקלות מהרה חייו שיהי' הדין כשלשלת כזה f*7׳ והצורה הגשמית היא זאת
1
*< דהיינו אלף גלגלתא כנודע ועניד יוצא ועניית תפלה במהירות ומה גס אס יהי׳ עניית והרוחני׳ אזן
שהס זי״ן שדרך כו האזנה א' צעקה וימהר הדין וכיוצא לכך עשת הקב״ה בב״ד כרית׳ דאודנין
עליונים מהון כדי שיצא הדכר שלס שהמקורות קול דסליק מתתא לעילא ואשתאכ כנהרא דהיינו י׳
אינם שלימות לכך היי הדבר כעקמימיות ו״ק ׳מיניות ראש הנו״ן נטיפה נהר משך אות נר׳ן הנמשכת ויש
ושמאליות כתרועה כדי שיכנס הקול דרך ו״ק אלו להבחן לי עוד כאות אלף אזן עניני׳ תשמעס לקמן כע״ה והכה
ככל כתי דיניס להימין ולהשממל ע״י חג״ת נת״י ואלו מטעס זה יאמר הטה ד' אזנך ירצה שיטה וימהר
תס סוד תרועה ועקמימיות להבחין הקול כעת כניסתה ההאזנה ולא יתענכ הכחי׳ וירצה הטה ארכין אודנין
ולישקל במאזנים מה שיתי׳ מציאותם והנה ו״ק אלו שתם כדי שלא יאריך ההאזנה אלא יטה למהר מיד וישמע .
כרית האזני׳ נקי נחל כרית ונודע שהנחל אינם המיס וסוד אוזן תחלתו אלף נ״ ויתפשט כסוד ו׳ כדפי׳ וכך
י י אלא שהמקום שתמי׳ נגרי' כו לפעמי' אמנם ככרית הס מתפשט׳׳ ממנה שית מאה ואלף רנוא מאריהון :
כעצמה נקי נחל והנה הגלגלת כללות׳ בסוד היי' כדפי׳ דגדפין שתם כעלי כנפי׳ שעליהם נאמר וכעלכנפיס יניד
דכר שהם ממוני׳ על השמיעה וכולם נק׳ אזניס : והאזניש האלו שהם חו״ג ימין ושמאל כסוד גלגלתא והנקב
כעצמו נחל כרית דאמרן סוד ו״ק להבחין כהס הקול
אמנם הס כעקמימית ירצה לדון כימין ושמאל והקול יעלה pטן אס תדקדק כמת שפי׳ כתיקון זה ענין"1B
האוזן וכתי׳ תקודמי׳ כענין תשער ותמוח מדריגה אחר מדריג' יכנס אל היסוד ויבחן ומשם אל
ההוד שמאל ויבחן ומשם אל הימין נצח ויבחן וכן עד וכיוצא תמצא שאין דומה תאזן לשאר התי׳ כי כל שאר
שיעלה אל הכי׳ ובזולת זה ירד מג׳ חללי' דמוחא שהם תהיי הס מגלי׳ סוד מפני שהוא פעולות המאצי׳ ע״י
ג׳ כחי׳ כגלגלתא כדאמרן שתם כחי׳ חללי' לחכמי ותכונ׳ נאצלי׳ אל התחתוני׳ להמשיך למטה ולהשפיע ולפעול .
ודעת תלתא מוחי' כדפי׳ לעיל במקומי נטיפא דהיינו אמנם אזן הוא פעולת המאציל מעצמו אל עצמו ע״י
סוד מי החכמ' להיותו כתוך נחל זה מיס להיות כעין נאצלי׳ שאינם תיקוני׳ להמשיך ולהשפיע ולהוריד למטה
נתר נשמה ככלי הכלי הוא הנחל הכרית כדאמק והנשמה שהרי אינה יוצאה אלא נכנס׳ ממטה למעלי ולכך תמצא
המי׳ והנהר ושם כאותם המיס סוד הנשיפה היורד מנ׳ שהשער המפשטות והמצח התפשטות והעיני׳ התפשטו'
חללי׳ דמוחא ישתאב תקול העולה ויבחן שם והיינו סוד אמנס אזניס לקבץ ולתכנים ולא להוציא ולזה יהי׳ התייחדות
אזן מלין תבחן והי׳ מטיפה מכח" המוח והנחל מכח" שמתייחד המאציל ננאצלי׳ ומה שתורשו שס נחי׳ תםפי׳
הגלגלת והכל כסוד ו״ק לבחון כימין ושמאל כלי ונשמה תיכונ״ס כדפי׳ כפ׳ הקורס הכל סוד נעלס מסתתר
הקול העולה מה עניינו וע״י אוזן זה יבחין וישקול ויאזין נסור עמוק שהוא סוד השרשת הםפי׳ לפעול נהס הפועל
סוד הקול העולה ונודע שכל כחי׳ גולגלתא ומוחא הס האמיתי להיות תדברי׳ תתחתוני׳ עולי׳ אליו ולא יורדי׳
סוד גולגלתא דין ומוחא רחמי׳ וכך הוא סוד נשיפה שממנו ומטעס זה יהי׳ סוד האוזן שמירת הסוד שהרי היא
יעשה נהר כנחל שהוא סוד ענין כגולגלתא ועתה יבחן שומעת ואינה מגדת כלל אלא אח״כ הפעולות יצאו ע״י
עוד בזולת תעקמימות שתוא עתה כנהר והנחל שהנהר העיני׳ או החוטם או הפה כדפי׳ .אמנס היא שומרת
יהלך כמהלך תנחל כשלשלת ארצה שהנשמ׳ יתקרב פעולתת סוד ויהי' עניינה ד׳ פעולות .הא׳ שיאסוף התפלה כלה
כפעולת הכלי ואס הנחל שהוא הכלי הוא ימין ושמאל אחר הכנסה שס שלא יתפזר שאחר שנכנסה שס אין קצתו
בתרועה מ ס ר שהיא משמי מנהיג כמוהו ממט כימין נכנס וקצתו נאבד כמדכר אדס אל חכירו אלא מכנסת
ושמאל א״כ מ א תתנהגי ככ׳ מציאיות הא׳ בעקמימות ואוספת כל תתפלת יחד ואינת מתפזרת לבחי׳ אלא כלה
הב׳ בנהר ונחל שהם נשמה ונוף נטיפה ונלנלח וזה שעם תי׳ א׳ ועכין א ׳ .הכ׳ שלא יצא החוצה שהאזן מקבלת
ואינה
אילימד! י * ׳יי
6
ג
י מעץ ד עץ שמשח ס^ף
התפשטות האוזן דרך השער ההוא נשמי פחיח׳ ליכנם ואינה נותנת לכך אחר שנכנסת תתפלת אינת יוצאת כלל.
כו דרך הקול להשתתן! המוח חכמ׳ אל השמיע׳ והשער הג׳ שאס אחרי׳ רוצים לבטל תפלתו כגון ואל יכנס לפניך
הזה נפתח אל כנ־שת הכל ולזה ימצא שישתתן! כשמיע׳ תפלח עובר; דרכי׳ וכנון סהל נא עצת אחיחופל וכיוצא
סתס כל איז׳ שמיע׳ שיהי׳ המוח חכמ׳ אמנס מנחי׳ כי׳ תפלה המבטלת תפלח חבירו אחר שהיא נכנסת פנימה הרי
שהיא מוחא דאתפשט כני תרעין ומש״ת ימצא בחי׳ כלכ המנגדי׳ הבאי׳ לא יטרידוה ולא יגרשוה מםס שהאוזן
כאומ׳ בוחן לבות וכליות והרתורי הלב יעשת מסס מציאות שומעת ואינ׳ מוציא׳ .הד׳ שהרי כמה וכמה הס מתפללים
לתתעלות אל סוד האוזן מפני המציאות הזה שהרי ל״כ ואץ משם הולך רכיל מגל׳ סוד שהתפל׳ מתתלח ונכנסת
בי׳ והשמיע׳ בבי׳ מוח׳ יתהו׳ מן הלב והרהורי! מציאות ואין מי שיגלה סוד המתפלל או הצועק לבוראו דכרמפני
להבחין קול לאוזן כדי שיבחנו הרהורים למעלה ואס שסוד האזניס יש כהס הסודות האלו והכל תלוי שיש
היות שהאדם מהרהר כלכ יעשה ממנו קול ויתעלה כהס סוד מפני שתחלה המציאות הצטרןז החכמ׳ והכי׳
למעל׳ ויתהוה ממנו מציאות הנכנס כאזניס וכוח! לכות אל התחתונים לדעת מעשיהם הוא הכחי׳ הזאת לכך היא
וכליות ולכך יאמר הלב שומע הלב מבי! והבי׳ יקרא השגח׳ ממט׳ למעל׳ ואינה יורדת ממט׳ למעל׳ כלל .
שמיע׳ להראות ייחס הכי׳ אל השמיע׳ וייחס ולזה יהיו כחי׳ הספי׳ שס העלם בלחי מושג ותחלה
הלב בהבחנ׳ הנז׳ עוד יעורר השמיע׳ המוח העליון לגזור הספי׳ יחעקמו כפי דרכי כני ארס ראשוני הוא מצד
גזירת תכפחיס שהרי המוח הוא המנהיג הפה לגזור העקמימוח הזה נחל כרית שפי׳ כפ׳ הקודס ולכך כסוד
גזירות כל מת שיצטרך לטוב ולרע .עוד תשמיע׳ יעורר השרשיס האלו שהם הנחל הזה ועקמימוחיהס כהס יסתתר
העיניס העליונים שע״י השמיע׳ יעורר תמוח למעלה כל מעשי כ״א ונפלאותיהם וחידושי מה שיתחדש כענינס
למעל׳ לעורר תדמעות שהס הסוד שפי׳ כתמר כ׳ והכל סוד נסתר שם .והפונס המקום הזה הוא הולך
ויעורר החוטם להעלות חמה ולנקום נקם פעמים לטובתן רכיל מגלה סוד פוגם סוד האזניס העליוני׳ ואחר שנתברר
של ישראל כאומ׳ ויקנא ד׳ לארצו וכיוצא .הנה לפ״ז •סוד האונים האלו כמה עניינס נסתר עד שהס מה
יתעוררו ג׳ מוחין חד מוחא צד הבי׳ שבו סוד השמיע׳ שיבחנו הספי׳ מהם אל מאציל תחת בחי׳ מפניאדסיאל
כוללת .כ׳ מוחא המעורר העיניס ותוא כחי׳ עליונה תבורא עתה נדע שעונש הרכיל הפונס כאן חמור מכל
אשר למוח הג׳ מוח המעורר הדבור והוא כסוד הדעת עבירות שבתור׳ מפני פפוגס המדרג׳ הזאת וג״ב כאן
הרי ג׳ מוחי׳ לג׳ איכרים זה עג״ז כגון המוחי׳ שהס פגם הולכי רכיל בתור׳ ומגליס סודותית למי שאינו הגון
מתעלים זת מות חכמ׳ ותכונ׳ ודעת חכמ׳ אל העיניס שהרי כאן נסתרים כמה סודות ועניניס וכל הסודות
לתשגיח טוכ ורע רחמים או דין .כי׳ אל החוטם כדפי׳ מסירות לאזן ותמגל׳ מגל׳ מסתורים אלו ולא עוד אלא
שהבי׳ נשרא חוטמא לעורר דינים לטובה לנקמ׳ מאויבים שאותם השומעים ותולכיס רכיל ממש מעוררים הדין
או להפך דעת אל השפתיס כאומ׳ דעת שפתי׳ ברור שתר׳ יש כאן סוד עקמומי׳ לעכב תקול תעול׳ ואינו)מעככ(
מללו שפתי דעת שתשפתיס ופתיחתם תלוית כדעת אמנס ]מוציא[ הגזר׳ מהר מפני עקמימות המעכב שלא יצא גזירת
הגזירות יהיו פעמים לצד זה ופעמיס לצד זה בעני! שג׳ תדץ בכהל׳ ומהירות אלא במיתון ואלו שומעיס וממהרי׳
מוחי׳ הס משמשים בג׳ חללי! להנהיג הסמיע׳ לימין הפה לדכר כך תם פוצמי׳ למעל׳ וחמור עונשס מכל
ולשמאל ובמאי תלוי היות׳ לזה ולזת תליית׳ יהי׳ כסוד עבירות שבתור׳ שממש תם פוגמים ת" זה וסדרו
א״א אס כחשר תעל׳ תתפל׳ תעורר תרצו! תעליון יעוררו וממהרין הדין למעל׳ כי כמו שתם ממהרין השמיע׳ אל
המוחו׳ תנז׳ תתעוררות טוכ והא כיצד ממעל׳ למט׳ הדכור כך הס ממש גורמין למעל׳ וממהרין משם הדין
יתעורר תכתר כסוד שהוא רצון כנודע וימשיך סוד עד שיגזור כפה עליון כמתירוחח״ו :
הרצון אל תכי׳ ע״י תחכמ׳ והכי׳ מתעוררת ע״י ענין השמיע׳ הנז׳ ישתתןי כה החכמ׳ מוחא p""ffiין
ההתעוררות ההוא ואז מצד הכי׳ יתעורר למטה סוד הנז׳ שהיא כתוך גלנלתא והא כיצד ג׳
גלגלחא כמוחי׳ דלגו כדפי׳ סודס ואז יעשה שמיעת נמתין איכון כתוך ג׳ חלליס כדפי׳ כתמר כ׳ והנה
התפל׳ וקבלתה לרצון ויתפשט אז תמציאוח אל כחי׳ נטיפא תשמיע׳ עול׳ ונכנסת דרך הכחי׳ הנו׳ שהם סוד אוניס.
ועקמימותא ויתפשט עד התחתונים להזמין אותם הממוני׳ אמנם פחח תכניס׳ תלוי כסוד המוח שהוא כחי׳ המוח
לקכל׳ התפלות לקבל תפלת התחתונים שהם הכעלי כנפיס תנפתח כנש״כ בעצמותו כדפי׳ לעיל כסוד מוחא ואותם
שעליהם נאמר ובעל כנפיס יגיד דכר ואז יתעוררו ג׳ נ״ש השער התחתון האחרון שככולס נפתח ומתפשט ונעש׳
מוחי׳
קכד אילימה מעין ד עץ ש מ ש תמר ג ש « 6־ 6׳ כ א פ ״ כ ג
3 3ן)|ף
הנהג' החכמ׳ חסד גמור והנהגת מ נ ו ר ׳ דיני׳ גמורים מוחי׳ לגי איברים לגזור גזירות טובות לישראל בשפתיס
ורחוקות מאד אלו נ׳ ההנהגות מ א ד .אמנס לובן החסד להעלות חימה נגד השונאים בחוקמא לעשות נקמה
ואודס ני׳ קרובות מאד ולזה יתקרבו לובן בלובן באויביהם .לעיניס להוריד דמעות למתק הדינים ומליחת
דהיינו חבמ׳ בחסד ואודס בי׳ בלובן חסד ואודס בי׳ הדמע־ת ביס הגדול כמו שבארנו בת״ב ואס אין
באודם גבור׳ ויתקשר לובן החסד באודם גבור׳ באודס הדמעית ע״י תפל׳ אלא שהקול עולה מאליו כגון וישמע
הבי׳ המתמצע בין ב׳ ויתקרבו לובן חבמ׳ באודם ד׳ ויחד אפו יה" סור השמיע׳ שוקלת במאזנים לימין
גבור׳ ע״י לובן החסד ולזה יהי׳ המציאות לובן ולובן ולשמאל בדרך הנהג׳ ז״א זמנין צדן וזמני! ברחמי׳ כנודע.
אודם ואודם והיינו המראת אבא ואימא נברא כדפי׳ : )פרק ׳״ח וי״ט לא מצאתי בהעתק( :
אנפוי דמלכא כבר פי' לעיל ענין המשכת פללן כ
כא הנה הפנים הנז׳ הס כשאר ת" ז״א שיש ©!T הפנים מגלגלתא בת״א אמנם הכוונ׳ כאן 1
בהם ימינא ושמאלא ובלי ספק פניס י סוד הפנים בעצמן שהיא במי׳ בחוטמא לא בו ממש אלא
הס ב׳ תדיר ועניני׳ בסוד הד״ה כאומר יאר ד׳ פניו מנ׳ צדדיו ולכך כאן מתייחס ביאור הענין ובלי ספק כל
פני ד׳ וכיוצא והטעם שהם ,חיוור וסומק ימין מה שהמוח הנעלם יגזור לא יראה אלא נפנים ולכך סוד
ושמאל החיוור חסד הסומק גבור׳ מאבא ואמא ונודע הפנים יהי׳ סוד הודאי הספ״ העליונות והנה שוד
שהם י״ה אבא ואימא ויש בהם ב׳ הנהגות אחרות הפנים ימצא נהם הנהגת הדין והנהנת הרחמים אודם
נעלמות בתוכן לבן כולל לבן שני אודם כולל אודם ב׳ ולרבן דנתינ ופניתי אליכם והפרתי אתנס והרמתי אתכם
בעני! שהם סוד ב׳ חיוורי ב׳ סומקי־כיצד י׳ כולל ו׳ ה׳ ופתיל ויפן אליהם נרחמיס .ונתי׳ לצד הדין פני ד׳
כוללת ה׳ ויהיו סוד הוי״ה דהיינו ב׳ חיוורי י״ו ב׳ סומקי חלקם .וסנה התעוררות נ׳ הנהגות אלו הס מהחנמ׳
ה״ה ומפני היות הת״תכולל סוד השם לכך יתלה הדבר והבי׳ והתפשטותם להנהיג הדין והרחמים הוא למט׳ על
בו דוב הפעמי׳ והיינו פני ד׳ חלקם יאר ד׳ פניו והעני! סמו״ג והס סוד הפנים לא ננח" למט׳ ממש ששם הס
כשאלו השרש" מגבירי׳ כל איז׳ צד שיהי׳ שהרי ו׳ זרועו׳ אלא ננחי׳ דישא רמלנא נדפ" .ועמה נודע ני
באמצע י״ה אנפין דמלכא סהדין סהדותא אס יגביר י׳ הפנים יעידו ג׳ עדויות ממש .הא׳ יעידו שהנן הזה נ ן
עלה׳ או ה׳ על י׳ כך יגבר האוד׳ על הלובן או לובן על פלוני ופלונית נך סוד הדעת נסור נחי׳ הפנים האלו
אודם כזה י״ה ה״י והיינו סוד פני׳ וכל שאר הספי׳ כאן שהס התפשטות החוינ והארתם ננח" זו נרישא דמלנא
מבישי׳ אס הלובן צד המסד׳ גוברי׳ מיד הספי׳ מאירי׳ יעיד על נחי׳ החו״נ ממש שהרי אין החו״נ נגלים אלא
ומבישי׳ אלו באלו פני׳ אל פצי׳ חסדי׳ בחסדי׳,נקשרות ע״י הדעת מעידים פניו סוד הנהג׳ עליונ׳ .הנ' יעיד
והיינו כל כתרי מלכא איקרון אנפין והייט אומרו ישר על הדעת נעצמו שהוא משתלשל מהס ונדע ע״י סימנים
יחזו פנימו ואס ח״ו האוד׳ גובר הדני׳ גוברי׳ וכל הספי׳ דאנא ואימא דניה שהוא נולד משם ונוחותיו הס מנחות
הס מתאדמות בדין ובאור׳ והס מסתכלין אחור באמור השרשיס הנעלמים מ ה ס .הנ׳ יעיד על ההנהנ' המתיילדת
ואינ׳ ביושר הפך אומ׳ ישר יחזו פנימו והכל תלוי באלו שס אס טוני אס נהיפך ני נפי הנטייה שקטה הנהגת׳
השרשי׳ שהם לובן ואודם חו״ג עליונות המושרשות נך ממש תעורר הפנים אשר לו אס יגניר אודם על
במציאות זה : לובן או לובן על אודס הנל תלוי במוחין עילאי! ונפי מה
כב הנה ההנהג׳ מצד עצמו בז״א פעמי׳ פלס שהמוח יחייב ההנהג׳ הפנים יאירו באותה ההארה .
יגבר הלובן ויהי׳ סוד ההנהג׳ במסד י והנה הדעת ממוצע בי! החו״ב ומה גס בבחי׳ התפשטות׳
ואז הפני׳ כולם מאירי׳ בחסד והספי׳ נקשרות אלו באלו לפעול למט׳ ב׳ פעולות הפניות שהס חסד המתעוררת
וכל התחתוני׳ פועלי׳ מסדי׳ ואפילו בעולם הנפרד" מן החנמ׳ ודין המתעורר מן הבי׳ וצריך לב׳ קצוות אלו
הכסח חסד מתפשט בכל העולמות וממנו נעשה מלאכה חיצוני והחיצוני הוא בסוד הדעת המתפשט הנוטל ב׳
בכל הכחות כולם ואס מ״ו גובר" טוני׳ האודם אזיל הקצוות דהיינו לובן ואודם ומלל ב׳ בעצמו וקושר ב׳
חיוורא ואתי סומקא והגבורות האלו גוברות מיד בל פעולות רחוקות מאד זו מזו ונותן בהם קורבה שיתקרבו
הדני׳ הס מתעורר" והספי׳ איני מסתנלי׳ באורח החו״ג לפעול יחד וזהו שהוא בולל בסוד הפנים בעצמן
מישור ומיד הגבורות בנל העולמות ואפילו בנפרד" אודס ולובן חו״ג והנה לובן ׳בלול הדעת ב׳ בחי׳ הלובן
האוד׳ גובר וכל הנחות הנאחז" בגבור׳ מתגבר" והדין וב׳ בחי׳ האודם לתת להם התקרבות והמזנה מצד
מוס
אילימד? ״ *°״ *״
כה B e
ג
ייטי
8
ע י ן י עין י *
0 8
מ
סמר
פשע א״כ הריני׳ בז״א שהוא נגור' מורה חייו תי׳ שאינס הווה .אמנס תקנת ענין זה תלוי בהארת לובן החסד
שלמים והאיך יתוקנו הריני׳ ההם שיהיו הריני׳ פועלים הננליון שבכתר ומאיר בחסדי׳ ולכנינות הפני׳ הנסתר
הדין בחיצוני׳ וסם מתתקניס לרחמי׳ על כניו היינו סוד ו מ ד מתגבר ומאיר והלובן העליון .מאיר ומכסה כל
דיקנא א״כ סור ריקני הוא תי׳ ויופי כל הפי׳ העליוני׳ אדמימות דיני׳ בכמה שהס וז״ס יאר ה׳ פניו אליך
וכל התמונה העליונה ולוה בחיי זו היא בחיי כל הכבוד דהיינו סוד ההאר׳ העליונ׳ מאירה ככל הפני׳ והס
העליון ובה תלוי כל המציאות העליון ותי' לספי׳ העליונות מתלבני׳ וכן יאר פניו אתנו סלה והכל תלוי בהארה
ולזה יתעלס מן הכל : הזאת העליונה .פרקי׳ אלו כללתי מחש״ק ש״י סי׳ ד׳ ה׳
הנה ענין הזקן מתתקן בע׳ תי׳ הס פרלן כה )פרק כ״ג לא מצאתי בהעתק(:
כחי׳ ומקורות שדרך כס נובע השפע 1
סוד הזקן היא בחי׳ אחרונה לתי׳ ז״א כד SISi
למעה אל הספי׳ ואלו סע׳ מקורות משפיעי׳ שפע שמן בב" והוא פתח שער לתי׳ גופא שהם ׳
משחת קודש כאומ׳ כשמן העוב יורד על הזקן והס מדות מזרועות ולמטה כאשר נבאר .והנה עס היות שפי' הת"
של רחמי׳ שהזכיר מרע״ה במרנלי׳ והיינו שלא אמר ד׳ ד׳ הקודמים בכולם גבורות נפלא' ודין ענין תי׳ דיקנא אינו
כמו)שלא( שאמר במעשה העגל מפני שאז הזכיר י״נ מדות כך אלא הוא רחמיס וטוב לעולס והטעם כי הזקן מורה
של רחמי׳ י״ג מקורות הכתר והי׳ צריך להמשיכם מארי״ך על הכבד ואין שס העליון מתכבד בדין אלא אדרבא
לז״א ולכך הזכיר כ׳ שמות הא׳ כארי״ך והב׳ בז״א מחחלל נאומי עם ר׳ אלה ומארצו יצאו א׳יי שס שמים
להמשיך לו״א תי׳ י״ג מקורות אשר באריך אמנם במעשי מתכבד בעשותו נוראות והיינו סוד אומי אתה סראת
המרגל" לא הי׳ כח כידו להזכיר י״ג מרות אלו מפני לדעת כ׳ ד׳ הוא האל״דים א״כ סוד סזקן המורה על
שאלו בכתר הס מתתקנו׳ ע״י מדת אמת ירצה שורשי הכבוד צריך שיה" בו סוד הכבוד ופעולות מנוראות
ספי׳ הת״ת הנק׳ אמת גורמין שם אותם י״ג מקורות המקדשות שס שמיס א״כ הוא בחי׳ דין אמנם בחי׳ דין
ואלו יזכירם הי׳ צריך לומר ורב חסר ואמת וישראל לשונאיהם של ישראל לנצח אויביהם הוא תערובות דין
בקלקולס פגמו למעה מדת אמת שאמרו שקר א״כ אין ברחמי׳ וסא כיצד סוד הזקן יש בו דינים אמנם סדיני׳
אמת תחתון מאיר מאמת עליון א״כ אין ראוי להזכיר בסוד ד׳ איש מלחמה ד׳ שמו והיינו סוד ריקנא שיש כאן
י״ג מקורות עליוט׳ סוד ריקנא רא״א מה עשה הזכיר בחי׳ השפע׳ סרחמי׳ רעליוניס מהכתר והס מקורי הכתר
מקורות דז״א ע׳ תי׳ דיקנא לכך לא אמר ד׳ ד׳ ב״פ ולזה יה" דיניו בסוד הנקמס לאויבים ולרחמים לישראל
מפני שאינם אלא בז״א יהו״ה זמנא לחוד והזכיר ע׳ תי׳ וכיצד יהיו הרחמי׳ מהכתר נשפעי׳ אל סוד כחי׳ זו הוא
ואלו הס .א׳ ארך אפיס .כ׳ רב ח ס ד .ג׳ ורב חסד שהכתר דרך סוד דיקנא שהם י״ג מקורות הכתר ישפיע
אות ו׳ מוסיף אמצעי בין השנים .ד׳ נושא עון .ה׳ נושא השפע שמן משחת קודש דרך החכמ׳ אל בחי׳ הזקן הזה
פשע .ו׳ ופשע כוא״ו מוסיף .הז׳ נקה ע ו ן .הח׳ נקה ונקי דיקנא דיקרותא מפני שיתכבד שמו ע״י פעולת הזקן
פשע .העי ו׳ של ופשע מוסיף א׳ והס ע׳ ו׳ נזכרים הזו בענין שנשפע השפע מדיקנא לדיקנא ע״י אמצעות
כפי׳ וני נרמזים בווי״ן כדפי׳ והס ע׳ מקורות נובעים החכמה מפני שהשפע מן החכמ' הסתומה הנעלמת .והנה
שפע הטוב מלמעל׳ ואלו הס ג״כ נוכרי׳ וברמזי׳ בסוד תמצא בכתובי' מייחס כל התי' אל הספ" העליונות פנים
כרכח כהניס .א׳ וישמרך .ב׳ פניו .ג׳ אליך .י ׳ ויחונך. עיניס אזניס וכיוצא וכחי׳ זקן כלל לא נזכר בשום רמז
ה׳ פניו .ו׳ אליך .ז' וישם .ח׳ לך .ט׳ שלום הס ש׳ בעולם ופעס א׳ שהזכירו העלימו והסתירו ואמי לחייו
נקודים מקורות נובעות כרכוח ושמן הטוב על הזקן זקן כערוגת הכושס לא הזכיר מציאותו אלא כדרך רמז וכן
אהרן והמשיך ברכה לישראל וכענין בחי׳ חילוקי התי׳ בעי״ו ג״כ נעלס ואמר לבושיה כתלג חיוור וער״ז אמר
האלו פי׳ בפי נשא ס ״ .ובתפלה למשה בענין כוונת לחייו כערוגת הבושם שהלחייס מתלבש״ בערוגה זו ולא
הברכה .והנה הטי האלו יהיו הברכות העליונות מהי״ג פי׳ המציאות אלא כרמזים והרי לערך ו״א העלם הענין
עליוני׳ נשפע" בהם כדפי׳ כפ׳ הקודם והנה ט׳ אלו יותר מן הראוי .אמנם העניןהוא שהדיני׳ בכ״מ אינו יופי
לבדם ולפעמי׳ לא לכר ימשך השפע משס אלא גס יאירו והדור ולכך הנהנה זו מתרחקת מלמעל׳ כמה הרחקות
משם אותס הטי כחברת י״נ עליונ" ויסיו כולם יחד כ״כ שהרי אין בכתר דינים אין בחכמי דיניס אין כבי׳ דינים
מקורות יחד אלו מאירי׳ באלו ויהיו כ״כ ומסם נמשכות אמנם דינים מתערין מינה וסטעס מפני שאין חרון אף
כ״כ מקורות לספ" כאומ׳ כ ץ יברך ישראל ואלו הכ״ב כבוד כאומ׳ שכל ארס סאריך אפו ותפארתו עבור על
סס
מכה סןןף מעין ר עין > «toeתטר נ -6ס י מ אילימה
הס נ״נ אוחיוח המרה וננר נחי׳ נפ׳ חרומה סי׳ .כאומרו ד׳ איש מלחמה מארי נצחן קדניא לעשות נקמה
שהאוחיוח הס מהנ" ויחפשטו דרך מ״ח אור מיס רקיע נפרעה נסנחרנ כהמן מונ ומנונ וכיוצא .אמנה ננוי׳
ומה צמימח אור נמסד מהני׳ היא נ״נ מקורוח אלו זו נשמרות אמנה יש יופי ות״ת אל הוקן הוה מלמעל׳
ולכך נ״נ מקורות הס מהזקן הזה ואפשר לייחס האותיות אל נאשר יתגלה אור עליון נה ואז היא מאירה מן התיקו׳
סמקורו׳נזה ט׳ הס זעירין מז״א א״נג״ד ה״ו ז״ח ט׳ הס העליון והיא מתלמת לכרך כרכות לישראל וזהו נמי׳ הת׳ית
מז״א ר״ג רנרנין י׳ נ״ל מ״ן סייע פ״ץ ק״ר ש״ת הס רנרנק שאיט כה אלא מתגלה מלמעל׳ ומיפה אותה לכך יופי
מקורו׳ א״א ויקראו הט׳ מפני שהוא נסור מותס המתהפך תיקו׳ הוא להלבץ שערה מלמעל׳ כדפי׳ ולכך אין תיקונה
או הולך לדרך זו הי״נ הס י״נ פשוטו׳ מ״ז מט״י לנ׳׳ס אלא נע׳ תיקו׳ כדפי׳ הג׳ שעדין דדיקנא זעירין והס
נסור ווי״ן שאינס מתפשט" מן הטעס עצמו : עצ״ק וא׳ של אמ״ש דהייט סוד או״׳ר הכולל י״נ מקורות
דמיט מזל העליון הכולל ששה ששה ומ״ש מיס א״ש כ׳ פ ר ל ו כז נענין ניאור פרטי התיקו׳ .הא׳ נאידרא
1
והנ׳ נפטירת ר״ש והעדן שדנרי האידרא ת" א׳ לט׳ וז׳ כפולות מ״ד כפידת הם ט׳ וכאשר
יתכאמ אלו הנ״כ מקורות כל כרכה כל שפע כל משמ נמשנו אמר דנרי סי׳ד שממנו התיקו׳ דומיס תיקו׳ זעיר
לתיקו׳ אריך נמקצת ונשעת פטירתו מלק נזה ואין רטת קודשא ימצא כעולם :
כן ענין הזקן יש נו נ׳ נמי׳ .הא׳ מציאות הממלוקת ממלוקת מעד מנל ונל ח״ו .אמנס הס נמ" pTD
העצם שהיא נתלית נ ו .הנ׳ מציאות כזקן שנס״ד מנו אותס הנשי׳ לראשי המסג׳ וקראום 1
הזקן נעצמו שהס שערות לא עצס מציאוה והענק שנל תיקו׳ .אמנס רשכ׳׳י כדל שאין ראוי שאותם התיקו׳ ימו
מקום שנאמר שער סוא צמימת הפעולות והייט סוד ורין תיקו׳ דיקנא אלא הם כמי׳ תיקו׳ לעצמם אינס ננלל
שהס נמ״ לו״ק צוממות פנימה ולזה דרך נלל הזקן לטש תיקו׳ דיקנא ונמי׳ אחדור! נכללות נתיקו׳ נענין שאין
והעלס לדנר פנימי ולזה יהיו נ׳ נמ״ הא׳ הנמי׳ מחלוקתם ממש נמציאות ננלל תיקו׳ דיקנאנללו נסיר
הפנימי׳ שגלה הנתו׳ ואמר למייו והנה הס נ׳ שהס ד׳ ענין אנפין וסי׳ל שסוד השרש״ לספי׳ נקרא״ פני׳ הס
ניצר ימין ושמאלני תמתונה ועליונה נ׳ שהס ד׳ והעדן סוד דיקנא ור״שס״ל שהפני׳ תיקו׳ ושרש לספי׳עליוטת
ני סוד למייס מתמיל מן הראש מן האזנייס דמינו סוד שעדיין אינו ממלה ואינו ננלל תיקו׳ דיקנא וננר פי׳
מו״נ ויתפשטו מהן המו״נ עד טאס לשפתיס שהם נרה לעיל נפ׳ נ׳ נ״א נ״נ נ״נ .עוד ס״ל לקדמוני׳ נס״ד
ומיט סוד מנורה וגטרה נמסד ולנך הס נ' שהס ד׳ .שסוד שפוק ננללי׳ נחיקו׳ דיקנא ופומא ור״ש חשינ
ואולם הלמייס היא צד פדמ׳ סוד הפה הוא סוד המנמ׳ לסו אינריס נאנפי נפשייהו נאשר ננאר נע״ה .ומטעם
ונמי׳ זו נעלמת נה סוד ל״נ נתינות מנמ׳ נאשריתנאר נמקו׳ א״א היו סוד הפני׳ ומד שפוק וסוד פומא
לקמן .אמנס צד מגלה הוא סוד נמי׳ הנינה שהרי נל ננללי׳ נמקו׳ דיקנא ונס״ד תיקו׳ דיקנא דז״א נעין
פדמעת גלנלתא היא מצד החנמה ונל צד מיצון המתגלה דיקנא דאריך נמו ששס ננללו נל התיקו׳ האלו בכלל
מגלנלתא הוא מצד הנינה ולנך לחיי׳ אלו הם חו״ג מצד תיקו׳ נך ממש נלל אותס נזעיר .ור״ש נותן סוד
החנמ׳ ומצד הנינ׳ ונללותס וו מזו וונ״ו ומנין ספי׳ אלו התיקו׳ האלו לעצמן נמצא ט׳ תיקו׳ דיקנא לעצמן שהם
ימי העדן מן המנמ׳ ועד הנינה החפשטוח החו״נ ואין שלמים והנה הפני׳ ככללו למעלה ונסקנו נדפ" ותיקו׳
המ״ח ננלל נדפי׳ שאין אמח נמתח אלו ומה נפוד שפוק דמלנא ופומא ננאר ונך הפנימו מגיר״ אחר
עצם לחיי׳ אלו מלנוש פוד החפשטוח ו״ק הם נחי׳ וו״ין פטירמ וכללו העדן נפי משפטים .ועתה אט ננאר
ומיט שערי׳ .והנה השערוח האלו יש נהם נחי׳ הא׳ הס סדרני׳ נ׳ זנ״ז וננאר מקום החילוק ונאמר זה התיקו׳
שחורוח להראוח על הדין שהרי נל חיקו׳ ז״א הס נסור הוא כך נדעתריש ווה יחנאד לעצמו או יחנארנעיה.
השחרות וטדע שהשחרוח מורה על הדין אמנס הדין איט ומה חיקו׳ דיקנא דאריך הס רק מלמעל׳ למט׳ ומממ׳
pקשה נשאר חיקו׳ מו׳ שהס מצחא חוטמא ע״נין אומי! למעל׳ והכולל הוא חיקו׳ "נ נדפ" •שס נעין הנדולח
אלא הס רחמי׳ בדין ממק המנוסה והייט אומרו לחייו חמר ו׳ אמנם חיקו׳ ו״א אינס רק אלו לנד אלא
נטרונת הטשס הרי נ׳ נחי׳ נחי׳ הלחיים נעצמ׳ והתלבש׳ עניינם נ׳ עליוטח שהם ננללוח ג׳ חיקו׳ נמקו׳ א׳
נשמרות והס רקח מרקחת מעשה רוקח והייט ערוגת שמנה נס״ד ואמ״נ ו׳ ולזה פי׳ ריש נשעח פטירתו
סמשס וסייט נסמות׳ דדינא .הנ׳ הס קשים והקושי ואמר נמקו׳ א׳ הא תיקו׳ דא נע״ק לא אשחנמ שאין
להראות על מות התיקו׳ הוה טצח נדידו לנל המעדי׳ חיקו׳ ארץ מחמילק אלא ממסד וחיקו׳ ןיא מחמילק
מםנעה
לב
אילימה ט־יח חמר ג פ־כז
עץ ש מ ש מעין ד •yjg
מלמטה .מכ׳ תיקוני׳ אלו ולענלס הארת נתר בחכמה מחכמה באשר נבאר וזה דרך בלל לתיקו׳ שהם רמוזים
והחנמה מאירה ממש שס וממציאות זה יממצאו נ׳ בחי׳ באותס הפסוק" מן המצר קראחי י״ה וט׳ מפני שסוד
שהס צ׳ תיקו׳ שהס נ׳ שמות נדפי׳ .הא׳ מן המצר ראה דיקנא דא עיקרה לנצח האויב" להתבבד הקב״ה באויביו
צס ראה נמה מצר ודקות עליון התלהבות והתלהטות וטדע בי בל סוד בבור תלוי בזקן בצורה משמי׳ וכמוהו
החיקוי הזה כסוד הרחמי׳ מן הנחר לחנמה ומחכמה ברוחנית בשמתבבד הקב״ה בשונאיו ומקדש שמו בעולמות
קראתי י״ה הרי הארח החנמה תיקו׳ א׳ ויהי׳ נמשך במפלתם של רשעי׳ סוד הזקן הזה מתבבד ושרשי׳ אלו
כסוד רישא נל מה שיתמשך הארת החנמ׳ ועדיין אין נקשרי׳ אלו באלו ומאירים וסוד הארתם ותיקו׳ יק׳
הכיני צומחת אל הבל כסוד י׳ ויחפשט ויצמח המשתתף דיקנא דמלבא והיינו סוד ה' איש מלחמה ה׳ שמו .
עס הי׳ ויהי׳ י״ה והרי תיקו׳ א׳ ואח״נ כתוך החכמה ולזה דודי המלך שבל ימיו הלך בסוד בבורו של הקב״ה
יאיר ויתלהב ויתאצל אור הכינה והיינו סוד יהי אור י״ה בסוד מלחמותיו באויבים באומר ובמתקוממך אתקוטט הי׳
אויר נקודה כהינליה למעצה כדקיח החנמה ויעשה שס אוחז בסוד הזקן הזה בדי לנצח אויביו ותיקן חיק׳ דיקנא
מרחב י״ה והיינו סוד יהי" י״ה ה״י אמנם נהפך לימין דנבורה מארי נצחן קרבייא ואמר ט׳ תיק׳ אלו שהס .הא׳
ולרחמים י״ה י״ה כראשון כשני ולפעמי׳ כחיי השני הזה מן המצר קראחי י״ה .הב׳ ענני במרחב י״ה .הנ׳ ה׳
יצכר ויעשה ה״י ויצכר על ה״א ויהפנהו לה״י צ״כ ףרץו לי לא אירא .הד׳ ה׳ לי כעוזרי .הה׳ טוב לחסות בה׳.
דיני׳ שהרי הזקן הזה יש כו ימין ושמאל והיינו ענני כמרחב הו׳ טוב לחסות בה׳ .נ׳ אחדס הס סוד .הא׳ מה
י״ת או ה״י ה״י והרי באן עוזר לנצח האויבי׳ והרי התי׳ יעשה לי אדם .הב׳ מבטוח באדס .הנ׳ מבטוח בנדיבי׳
הב׳ החיקו׳ הצי ה׳ לי לא אירא היינו מה שהחסד יצמח שש שהנדיב״ ארס הס והס הם נ׳ ראשוני׳ ה׳ בבחוב .
בין החבמה והיינה שבחבמה והייט סוד הדעת במציאוח והנה נ׳ ראשוני׳ ימיני׳ שרש" לטלס אמר הא׳ מן המצר
ולזה יהי׳ נבלל בו בל סוד יהו״ה שהד החסד התפשטוח קראתי י״ה .הב׳ ענני במרחב י״ה דהייט חבמה י״ה
בל הה״ויות והיינו סוד התפשטוח השער מקמי פתחא בשיתוף הבינה ובינה בחבמה י״ה פעס הב׳ .הצ׳ יהו״ה
דאודנין עד רישא דפומא ונודע שהפת הם השפתי׳ או שס שלס דהיינו התפשטות יותר עדיין תוך החבמ׳ אלא
יהי׳ המל׳ על השפתיס הבל עולה לענין א׳ באשר יתבאר שהמצר הוא סוד הדבקוח למעל׳ ואח״ב יעשה רחובות
והרי התפשטות נ׳ ספי׳ אלו שהם מחבמה ובינה וחסד הנהר ענני במרחב .אמנם עדיין שס י״ה בסוד החבמ׳
עד הנצח או עד המל׳ שננלו ואלו בבללם ימין ושמאל ונחפשט המציאוח בחוך החבמה יוחד ונעשה ה׳ לי לא
ומזה ומזה והס נ׳ חיקו׳ ראשוני׳ ראשי׳ לחיקו׳ דיקנא אירא והרי אלו צ׳ ראשי׳ שרשי׳ לבולס ואח״ב ו׳ נ׳ נצד נ׳
ומאלו עתה יתפשטו ו׳ חיקו׳ שהם מחצלי׳ נ׳ ימיניים נ׳ יהו״ה יהו״ה יהו״ה ארס ארס ארס דהיינו נדבי׳ והס רחמי׳
שמאליים והס סוד אדם ארס נדיב־׳ יה״וה יה״וה יה״וה ו ד ן שבל שס רחמי׳ ובל אדם דין ולבך אמר מה יעשה
ועב״ז הס נבללי׳ ימין בשמאל שמאל בימין ולבך לא באו לי ארס מבטוח באדם וביוצא המורה שהס תיקו׳ שהדינים
ארס אדם יחד אלא תיקו׳ יהו״ה בתי׳ אדם למזונ ימץ חלויס בהס והזקן הזה יש בו דין ולכך הס רץ מושרש
בשמאל שמאל בימין והיינו ו׳ תי׳ לא אותם שנזכרו בס״ד בהם להבפות בחוח הדין שהרי דוד באדמימו׳ סי׳ נוצח
בדפי׳ מפני שתי׳ נפיק שערא דהיינו הב׳ הרי פי׳ שבסוד וז״ס שעדן דדיקצא חקיפין העידן ושחורות שטלס מורי׳
התי׳ האלו הנ׳ פנימי" יצבר הימין פעמי׳ עבר השמאל ה ד ן ועתה אבאר פרטי התיקוני׳ בע״ה :
והס נבללי׳ יחד בדפי׳ .אמנס תי׳ ס׳ פסיק שערא (15הנה הנ׳ התיקו׳ הא׳ מתפשט" הס פלה
ואתחזין ב׳ חפוחין הרי התיקו׳ הזה איט מתיקו׳ דקנא בסוד הארת סוד המזל העליון יקיר׳ 1
בלל ובן תיקו׳ ז׳ דלא תליין שערי על פומא וסומא דדיקנא דאריך שהרי הארתו מן הכחר אל החכמ׳ כדפי׳
איתפני ובו׳ נס זה אינו תיקו׳ מתיק׳ דיקנא אלא הוא לעיל בחמר" הקודמ" ובעין הבדולח ת״ו כי סוד החכמ׳
סוד פומא דמלבא ושפוון דמלבא באשר יתבאר ולזה אצילות׳ מן הבחר מבחי׳ דיקנא ועחה בסקדמ׳ זו באשר
יוכללו נ׳ בתיקו׳ א׳ שאמי מתתקן שערא מעילאה ונפיק תתפשט סוד הארת דיקנא היא הארת השתלשלות תלד
מבללא דאוירא דביא ונטש בתחות שערי דרישא מתחות מן המזל העליון ובזה אין להפלא על סוד תיקו׳ דיקנא
קוצי׳ רעל אודר׳ ונחי׳ מקמי׳ פתחא דאודנין נימק על היותס דין מתוק ברחמי׳ מפני מציאו׳ דבק מן הבתר
נימין עד רישא דפומא כאן נבללו נ׳ תיקו׳ בדפי׳ ובשאר בהתפשט׳ למטה מב׳ בחי׳ שהס בחי׳ דין .הא׳ שערי.
סוד התיקו׳ אבאר לקמן בע״ה .ואלו הצ׳ תיקו׳ הס הב׳ אורני! ובחי׳ הזקן מהארת הבתר בחבמה מאיר
רמוזיה
, T B
Op אילימה t y t ג
יימי 8 ,
מעין ד עין ^ ט
ספר
קראתי י״ה כלס שמוח ואין בהם אדם מפני שהס רמוזים כאומר ארך אפיס היינו החכמה מהנחר רנ חסד
בשרשי׳ העליוני׳ שמשה המתק׳ הזקן ותיקונו שהרי אין המחעלס ורנ חסד היינו נמנה או כהיפך רכ חסד
הדין נמתק ונתקן אלא בשרש העליון והיינו השער הבינה שרובה חסד עמה שהיא בתוך החכמ׳ ורנ סוד
המתפשט בזקן ותלוי וארוך בחפר המתפשט מורע הדעה בסוד החסד המהמצע בין ב׳ נשארו ששה שהס
להראות רנות ותיק׳ אל הדין והרי הצבור׳ נתקנת משרש׳ אומו המפשט׳ המהפפט מאלו שהס ו׳ כאשר נבאר ואלו
העליון ונהירודאו״א דהיינו הני׳ שנחסר היינו התפשטות הס נושא עון וכו׳:
היינו אורחא רעל פומא תחות חוטמא שמא מושרש כט הנה החיקו׳ הנז׳ שפי׳ עניינם מן המצר פרס
למעל׳ יהו״ה בלו רחמי׳ אמנה איט מתנלה אלא למטה יודע לך כי מחלה המעודרוס הזקן 1
ובלל הדברים שצ׳ חיקו׳ מהט׳ הם א׳ שרשי׳ אל הו׳ יהעורר מצ׳ כחי׳ דהיינו חסד וצמרה וסוד הדעמ נהיה
ומחצלי׳ אח״ב למטה מהו׳ בענין שחחלח הזקן חסר דא״א יחד אלו הס צ׳ ראשי׳ לכחי׳ הזקן וא״כ מחלמ
וגבורה ונהירו ראו״א אמנס אלו מהעלמן אינס חיקו׳ הזקן אינה אלא מחסר אמנס סוד נ׳ אלו חו״צ ונהירו
דיקנא והרי צ׳ הס עליוטח והם צ׳ חיקו׳ ואינם חיקו׳ דא״א הכלול גחסר אינו עומד להגלות כמקומה כאן
אמנם אח״נ יתפשטו התיקו׳ מאלו הנ׳ וימצאו אלו הצ׳ כשורש הזקן אלא הס צ׳ ראשוני׳ שמהס שורש כל תשעה
מאלו למטה אחרים התיק׳ דהייט אחר שיתפשטו ו׳ שהס תיקו׳ כדכתיב לך ה׳ הגדול׳ והצמר׳ והת״ת דהיינו
אגא גצ׳ ואימ׳ גג׳ וחסד וגבורה חד הא שיתא דהייט נהירודאו״א אמנס אינסמתנלי׳ אלא למט׳ אחר התפשטות׳
ארס ארס )ארס(]נריגיס[יה״והיה״והיה׳׳והיתמצאו ג׳ והא כיצד שאח״נ צ׳ אלו יסתעפו אל מקומם ויחזור
שרשי׳ למט׳ שהס חסד ונהיה ראו״א בחסד גענין שהם מסד נהירו דאו״א להמחלק ויחחלקו נהיה דאכא כצ׳ שהס הצ׳
גהרין וגגורה גחד והייט הנ׳ האחרוני׳ הס הס הג׳ שפי׳ כפ׳ הקורס דהיינו חכמה וחסד וכינה שכחכמ׳ צ׳
ראשיי׳ וגהיקו׳ ריקנא הס הס שערי דהליין מימינא אלו הס ימיניומ ואח״כ צ׳ שמאליוה לא ממש שמאליוה
ומשמאלא והס חסד ונמרה והס שערות תלויות וארוכות אלא כערך שהס מערך שמאל והס כינה וצמד׳ שככינה
מצר השרש הממתיק ואורחא רעל פומא ואינו רחמיס וקשר וייחוד שנקשרו החסד והצמדה השרשי׳ הנז׳ לההפשט
צמוריס משוס דשערין !עידן מלייא ליה נאשר נגאר אמנם ולצאת שהרי היו כשרשי׳ העליוני׳ כל א׳ לעצמה ונקשרו
הוא סוד יה׳׳וה לי לא אירא מפני שהוא נמתק מלמעלה יחד להתפשט וקשרם כמנה כענין שהס צ׳ כחכמה וצ׳
ואלו הס צ׳ תיקו הצומח׳׳ גאנא מפני שמשס רישא בכינה ואלו הו׳ הס ו׳ שמות שנמצאי׳ יה״והיה״והיה״וה
דדיקנא נדפי׳ וסודם י״ה ה״י חו״ג גחסד וגמרה ימיניי׳ ארס אדס נדיכי׳ שמאליי׳וכבר ידעת שמלת ארס
נדפי׳ והכל מנין א׳ מעתה נגאר עוד גתיקו׳ נפרט : מקוס שהנקבה והדין נמצאת וידעת שנדיכי׳ הס האמת
הנס נמצא לפ״ז פט׳ תיקו׳ דיקנא הנז׳הס פרל• ל
1
ולכך השלישי שהס חו׳יצ הס נדיגי׳ וצ׳ שהס בחכמ׳ הס
מציאות׳ צ׳ ולנך הס צ׳ ראשי׳ ואותס ג׳ יהו״ה כנודע וצ׳ האחרוני׳ הס הראשוני׳ שהי׳ שרש לכל
ראשי׳ הס ראשית והס סופי התיקו׳ •מפני העלמן הזקן דהייט חו״צ ונהירו דאו״א המתנלה כחסד לכך הס
מתצלין למטה א״ב התיקו׳ עיקר ההתפשטות הס ו׳ ג׳ כחסד וא׳ כצמר׳ והיינו התיקו׳ הקורס שפי׳ שהס
ולנך גשעורן ומדתן פי׳ ר׳׳ש נשעת פטירתו שיתא רנוא מן המצר קראתי י״ה ענניגמדחג י״ה יה״והלילאאירא
תליין נהודהייט ששיעור קומת׳ נו׳ ספי׳ עס היות שהס גשורש הזקן אתר דשארי דיקנא לאתפשט׳ עס היות
שאינס ממש ו״ק אלא דרך אחרת נדפי׳ והיינו שהזקן שפי׳ לעיל י״ה ה״י חו״ג יהו״ה הדעת היינו שוד שרש
לזעיר אית ניה ימינא ושמאלא ויתחלק הזקן חציו לימין הזקן שהש חשד המושרש למעלה וצמרה המושרש׳ למעל׳
וחציו לשמאל ולכך תכולתו י״ה ה״י זה ראש לצ׳ וזה ראש והדעת היינו נהיה דאו״א המושרש׳ למעל׳ שהה מתצלין
לצ׳ דהייט כדפי׳ אין גחי׳ אמצעי׳ כין ימין ושמאל אלא אח״כ למטה וימצאו.צ׳ תיקו׳ אחרוני׳ וכאמת הה שרש
אורח דממומ מוטמא שהיא נגד קשר המו״כ כסוד הדעמ לכל התיקו׳ אמנס אינסמתצלי׳ אלא למטה כסוד התפשט׳
והנה צ׳ ראשי׳ אלו ככמ׳ יוכללו מראשימס גלי ספק מלס proשאח״נ יתפשט מן הכינ׳ החסד וסוד נהירו דאו״א
צ׳ מסרים כהי׳ הא׳ שהוא סור נהיה דאכא העמק דאמרן לעיל כלול כו כענין שהוא כחי׳ כחסד הקושרת
החכמה שנחלק לג׳ מיקוני׳ שכאמה הס מכמה הא׳ ולא המסד והנמר׳ והג׳ הגמר׳ כעצמה שהיא שרש ונתצלה
חנמה ממש שהרי פי׳ כסוד זעיר שהוא התפשטוח ה&פי׳ עמה גענין שאין הזקן מהפשט עד המ״ה אלא עד ולא
נכינס ומס גם כחי׳ זו האחרונה נחי׳ דקנא ומם גס עד נבלל ועתה נ׳ תיקו׳ הראשונים שאמר דוד מן המצר
שראשיחם
אילימה ב
" ""°י* 5 1 7 1י י א ג
שמש חמר דן מעץ ד
מסוד דיקנא אתאחדן מון סוד אלף המגן דהיינו שלטי שראשיתם חו״ג וכהירו דאו״א אכל כאשר יתחלק נהירו
מכורי׳ שכתא הרציס שבהיכל נוגה כדפי׳ כפ׳ פקודי סי׳ דאכא תחלת מה שימצא הוא כג׳ כחי׳ הס ג׳ תיקו׳
י״כ מהכא אינון וכל כיוצא כוה: אמנס התיקו׳ הא׳ חכמה דהיינו השרש׳ ג׳ שרשי׳ הנז׳
לב התיקון הנ׳ ורכ חסד כתוספת ו׳ מוסיף pIB שכך הוא סוד החכמה כעצמה למעלה נחלקת לנ׳ חכמה
תי׳ האמצעי׳ כין כ׳ אלו התי׳ לכולהו 1
ותכונה ודעת דהיינו לוכן החסד א״כ כתיקו׳ זה הראשון
פי׳ הס נ׳ תיקוני אחרוני׳ -והס ראשוני׳ ולדעת האידרא הוא חסד והארת הכתר כה אחר שפי׳ שתיקו׳ סוד הזקן
ימנה שלישי ונס לדעת ר״ש ככתו׳ הוא נ׳ יה״וה לי לא מהכתר והארת הזקן מהכתר ונודע כי מדת הכתר ארך
אירא .אמנס ממכלה למטה כח׳ דהיינו נהירו דאכא ואימא אפיס והאף והדין אינו אלא כתיקו׳ זעיר ועיקר אריכותו
שהוא ממכלה כחסד והיינו כין הימין והשמאל כין ממסד הוא מהארת הכתר ועיקרו סוד דיקנא לכך תיקו׳ א׳
והגבורה והוא הוא למעל׳ כין החכמ׳ והכינה כסוד חו״ג מאלו התיקו׳ ארך אפים ובו כלל כל סוד התפשטות
ולכך הוא שלישי כין לאלו השנייס שהס י״ה ה״י כדפי׳ . התיקו׳ מ ז ׳ שהם ג׳ השרשי׳ שאינ׳ בכלל תיקו׳ כדפי׳
והנה השלישי הזה הי׳ כא״א ועוכר על פשע דהיינו אורחא ולכן מ״ש בס״ד ובאידרא שהתיקו׳ הא׳ הוא סיד ממתקן
דחחוח חוטמא ושס עוכר על פשע כאומי־ וחפארתו שעראדלעילא ודאי דהכי הוא שמתמתקסוד הדין ועיקר
עכור על פשע .אמנס סוד התיקו׳ הזה פי׳ כאידרא תיקו׳ ע״׳ משח רכות קודשא הנמשך מהכתר דרך
וכס״ד מאמצעימא דחחוח חוטמא מחחות כ׳ נוקניס החכמה אל הענף הזה תיקו׳ א׳ ונפיק מקמי פתחא
נפיק חד אורחא ושערי! זעירין מקיפין מליין לסמא אורמא דאודכין שסוד האזני׳ ימין ושמאל מקום השמיעה טכ
ושאר שעדין מליין מהאי גיסא סחרני דההוא ארחא וארפא וכיש כדפי׳ והס כחי׳ עליוכות כדין וגס הזקן יש כה דין
לא אחחוי למחא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחיח עד אמנס נחמן שערי כימין כסוד הדין ומתמתקי׳ כסוד
רישא דשפוון וחמ! שקיע ההיא ארחא ע ״ כ .הנה כפי׳ רחמי הכתר דרך החכמה והיינו ארך אפיס כדפי׳:
שהוא חחוח חוטמא ונודע מ ו ח חוטמא דז״א דיני! מקיפין התיקון הכ׳ רכ חסד פי׳ רוכו חסד לא plfiלא
ולכך אינו מעכיר מצד האורח הזה על פשע שאין מעכר חסד ממש שהחסד הגמור הוא מהכתר.
לעכור הרחמי׳ ולשטוף הדין והפנס ולכך מגיע סוד אמנס זה הוא הדין ומתמתק מהחסר ונעשה חסד אמנם
השפה העל־וכ׳ חסד בכצח ואין נו סוד המ״ח והיסוד רכ חסד התי׳ הזה הוא הכינה לכל הפי׳ אם לתי׳ א׳
לעכוי ולהשפיע רחמי׳ למטה ולכך הוא עצמו מכוסה חכמה וכ׳ כינה ואס לדרך מציאות השרשי׳ אם השרש
כרמז ורכ חסד להראות שהוא חסד אמצעי׳ מחעלס סא׳ חסד השרש הכ׳ גכורה כדפי׳ א״כ לכולהו פי׳ יכיא
ומםממר ולכך השפחיס הס פועלי׳ דין ואודס כאשר יחנאר התי׳ הזה שמאל״ קצת ומתתקן ע״י החסד הגמור העליון
והתיקון הזה נ׳ אכל אינו נראה אלא למטה כשמיכי׳ כין אמנס כתי׳ הזקן אין אנו יכולי׳ להמשיל לו מפני מה
החסד וגבורה חולק הזקן לב׳ חציו לימין וחציו לשמאל שנחלק ר״ש כמה שפי׳ כאידרא והכלל שסשער התלוי מצד
ועכ״ז דומה לטוב והיינו אומרו ה׳ לי לא אירא שבדינו שמאל הוא תי׳ זה שהרי הוא שמאלי והוא תלוי ומשתלשל
יכניע האויכי׳ אמנס אינו אדם שמאלי : מצד החכמה המשפעת כאור הכתר והיינו סוד ענני
לג התיקון הד׳ הנה הו׳ התיקו׳ הנשארי׳ plB כמרחב י״ה דהיינו סוד הגבורה המתרחב׳ כסוד הכינה
הס כא״א נושא עון ופשע וחטאה ונקה 1 רחובות הנהר יהרחכתו כסוד אור הכתר המרחיב אור
ופי׳ שהס ו׳ מדות כדין ושם למעל׳ לכטל הדין והס הריני׳ ומאריכין כנודע ולדעת האידרא ס״ד הס שערי
נושא עון נושא פשע טשא מזאת נקה עון נקה פשע נקה מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא ונחית
חטאת .והנה כז״א נאמר נושא עון ופשע ונקה וכלי ממחות פומא עד רישא אחרא נימין על נימין כתי׳ שפיר
ספק כא שס תוספת וחטא׳ כאות ו׳ התוספת להראות דהיינו סוד המפשטומ הכינה כוללמ ני״הסיככמ יכימרמ
על הו׳ מ ז ׳ ואלו הס ו׳ ג׳ ארס ג׳ יה״וה כדפי׳ . כ׳ מדוח אלו הוד כנצח רישא דפומא ונצח כהוד רישא
והנה נושא הוא תחלת הנשיאות ונקיוט מכל וכל הוא דפומ׳ קשר השפמים עליונה כחחחונה מצד זה ומצד
ונקה והם ג׳ נשואי׳ עון פשע חטאת וג׳ מנוקים כהס עצמן זה והיינו כדין מזוג ברחמים ממי שהוא כחכמה ויש כו
לכך הס ג״פ יהו״ה וג״פ ארס .הא׳ נושא .הכ׳ מנקה דין מצד הכינה והיינו אומרו כחי׳ שפיר וזה צורך הדיןהיפה
ועתה הד׳ כתורה נושא עון וכתהלי׳ מה יעשה לי ארס ללחום מלשמוח ישראל ולכך דוד אחז כסו׳ ]דיקנ׳] לצורך
וכאידרא קראו הוד והדר מ ד התפשטות הזקן כאומר המלחמומ וכל מקוס שחמצא סדיני׳ למלחמה לעזר הקדושי׳
מד
קכז אילימד! 0
״ * ״י לי 6 לו
״ n y cפ
i nשיד י מעין ד עין #מ<צ תמר ג ן^ןןף
והיינו נ׳ תי׳ אחרונים כאשר נבאר לכך אמי־ ותליץ עד הוד והדר לנשת והיינו דקאמר נאידרא ונס״ד נפיק
רישא דמעוי שנודע שב׳ זרועות הס חשד •יי־״׳ והחזה שערא ואתתקן וסליק ונחית בעילאי כתקרונא דנוסמא
שביניהם הוא נידון לב׳ והיינו נכורה בחשד .לכך כנזזה לדעת י״ש הס ב׳ תיקו׳ ולדעת האידרא א׳ מפנ-שמנת
סוד השדי׳ שבהם שוד החלב הנהפך ללבן שהנכור׳ כתוך אנפין ושפוון ככלל התיקו׳ ולכולהו פי׳ כאן סוד הוד ותדר
החסד הוא סוד השדים דהיינו כדפי׳ כפ׳ פקודי ס י ׳ . היינו אחיזת ימי! ושמאל לדעת ר״ש הס ימין ושמאל חו״כ
שכאשר יכנס היכל זכות בתוך היכל אהיה יקרא אל שדי המתפשטת עד נו״ה שהס הוד ותדר שכ׳ מדות אלו הס
דהיינו סוד השדי׳ לנערה ודומה לזה לבתולת ישראל תמיד מיוחדות הוד והדר לבשת הודך והדרך והס קשורות
ודומה לזה החזה לזכר כאשר נבאר .א״כ התי׳ הזה יחד וכן הס לדעת ר״ש כ׳ כקשר א׳ שהרי אלו הס כ׳
כחסד מדקאמר ותליין שכל ל׳ תליין ואר־כו׳ כשער מורה תי׳ הראשוני׳ דהיינו חכמה ובינה שבחכמה והס תיקו׳
על החסד ואמר עד רישא דמעו׳ מורה עד תחלת הנוף טשא עון נושא פשע דהיינו הודו של מלך והדרו כאומר
ת״ת והמע״ס סוי הדעת שבו כאשר נבאר אבל לא יכלול ותפארתו עכור על פשע וקרוב אליו מאד נושא עון ופשע
הנוף ממש ולכך לא נחית עד שבורא שאינה מתפשש׳ ולדעת תאידרא אינם כ׳ אלא א׳ כלבד אמנם עיקר
אלא עד כאן ור״ש אין דרך תי׳ דיקנא אליו כדרך האידרא תיותו נושא עון ופשע הוא כאשר יאיר אור הכתר כו שאז
וס״ד אלא הענין הזה ודאי אמת כדפי׳ .אמנם לתמנות הוא עיקר העברת פשע ויתנלה אליהם הת״ת והאזנת
תי׳ אינו אלא סוד התל״א כחסד ויש כו ימין ושמאל יהיו מהכתר ואז יוכללו יחד הוד והדר ות״ת על נייהס ושוד
כ׳ התי׳ ויהי׳. זה הוא התפשטות אור תכתר כדפי׳ :
לוי התי׳ הז׳ דלא תליין שערי עלפימא ופימא פרק התיקון הה׳ הנה תתיקו׳ הה׳ לדעת ר״ש פרלן לד
אתפני מכל סטרוי הרי התי׳ הזת לדעת י נכלל כזה כדפי׳ ונכללו כו יה״וה ארס
ר״ש הוא סוד שפוון דמלכא שנבאר כע״ה וכאן כללו אותם ולדעת האידרא הוא סוד אתחזן כ׳ תפוח" מכאן ומכאן
בכלל תי׳ דיקנא מפני שהס כסוד שערי דיקנא וכמו סומקא כהאי ורדא סומקא דהיינו דין שפני המלך כדין
י/
שיאריך הס מ ת דיקנא נ״כ בז״א הוא מתי׳ דיקנא ור״ש והס למלחמה ודאי לרעת זה שהוא מכלל תיקו׳ דיקנא
ס״ל שאין כתי׳ ז״א הס״ד שהם כתי׳ אריך ותטעם שהרי והן אמת כא״א הס בתיקו׳ דיקנא והיינו שפי׳ ר״ש
סוד תשפתיסהס כנ״וה כאש־ נבאר ועוד אין הת״הזה כשעת פטירתו ואמר שנמשכו הקדמוני׳ אחר הדעת הזה
אל השפתיס אלא מה שאין השער מנסת אותם להכי מפני שתיקו׳ תי׳ דיקנא דז״א מתיקו׳ דיקני דאריך והוא לא
לדעת ר״ש היינו שאין הזקן מכסה השפתיס א״כ אק זה ירצה כזה דרך פרט אלא הפני׳ הס תיקו׳ לעצמו כדפי׳
תי׳ לזקן אלא לשפתי׳ ולדעת האידרא וס״ד סוף סוף הרי וככר פי׳ כפ׳ כ׳ כ״א כ״כ סוד הפנים לדעת ההוא וא״כ
התי׳ הוא כשער והנה השפתיס יש כהס נזירה טובה או סוד נושא עון ופשע יהי׳ לדעת האידרא מהפני׳ ועס
כהפך א״כ ודאי תלוי כהס נושא עון נושא פשע טשא היות שהס כדין זה יה" דוקא כעת שנאמר ישא ד׳ פניו
חטאת נקה עון נקה פשע נקה חטאת לומר סלחתי אליך שסוד נשיאות הפני׳ הייני ס" הרונז והארוס מהפני׳
כדבריך ולדעת ר״ש זהו ענין כולל לכל הגזירות יחד ואזיל םומקא ואתי חיורא כאומר פני ילכו והניחותי לך
שכולם משפוון דמלכא לגזור הדין והמשפט והסליחה מתי׳ והיינו יאר ד׳ פניו אליך ולדעת ר״ש אין הפנים למלחמה
דיקנא כחסד כענין שפוון נבאר לקמן כע״ה . כלל אלא אדרבה הסומקו׳ כנכורה ואין )הדוחק( ]הרחק[
לץ התי׳ תח׳ דנחתין שערי כתחות דיקנא פרק כין כ' הדעות כלל שאי אפשר מלחמה אלא באדמימות
ומחפיןקדלא דלא אתחזי .הענין שהעודף י הפנים כאומר ד׳ נכור מלחמה וכתיב ד׳ איש מלחמה
הוא סוד האחור והיינו תדיני׳ שבסס תלויים האחוריים ולהכי קאמר כל מלוי דאידרא שפיר .
והחיצוני׳ ואלו יחד שזהו סוד כ״כ מקורות של רחמי׳ והס לה התי׳ הו׳ פי׳ כאידרא וכס״ד נפיק פרק
« pברכת כהניס כדפי׳ לעיל .פרקיס אלו כללתי מחש״ק שערא כחד חוטא סחרניה דדיקנא ותליין 1
שער י״א כלו ע״כ ) :עד פ׳ מ״ד לא נמצא כהעתקה( עד רישא דמעוי ולא נחית עד טכורא .הנה התי׳ הזה
כביאור שפוון דמלכא .הנהר״ש דעתו פללן מד כנר פי׳ שסוד תי׳ דז״א אינם כו״ק כתי׳ אריך לכך תי׳
שענין שפוון דמלכא אינו ככלל תי׳ י דאריך מטי עד טיכורא שסוד הטיכור היא המל׳ כנודע
דיקנא אנא תי׳ כפ״ע ולכך כאידרא שהיא כדעת הקדמוני׳ אמנם דיקנא דז״א עד הת״ת ולא הת״ת ככלל אלא נכלל
פירש שפוון נכלל תי׳ דיקנא ולא האריך בענין הפת נחנןד והגנור׳ ונחי׳ מה שהגנורה נכללת נחשד כנודע
וחלקיו
איליטך• מעין ד עין שמש חט ג 6־מד פימה פ־מו ס^ף
אלו הס י׳ נקכיס דרך כלל ז׳ כראש ונ׳ זה למטה מזה כגון! וחלקיו כלל רק מה שנוגע בענין השפתיס אמנם בשעמ
ולהס פעולות וסודות נכארס כסיד לא על צד חכמ׳ פנףרתוס״ל שפוון ענין כפ״ע הרחיב הדיבור בענין השפתי׳
הניתוח כי זו חכמ׳ מפוארה אבאר אותס כמקוס אמר ושאר סלקי הפה .וראשונה נאמר שפעולותיו הס רבות.
אלא כסוד שיעור קומה אכארס אותה כסלק זה כע״ה ראשונה ממני הגזרות העליונות שהרי הנורה כפה לדון
ויש לנקבת נקכיס אלו וסודס אבאר כעין יעקב עס כל לימין ולשמאל כל גזירות ההנהגות שהרי המלך במאמר
סודות תצקנת וסוד שיעור קומתה בע״ת : פיו מזר ולכך מצד הפה אומר ועושה גוזר ומקיים .
ענין חלקי הפה הס השפתים ראשונת מה פללו סב׳ במאמר פיו נשיבו דרוסא כאומר נשפת ברוסך כשמו
יס )וכתיב( .הנ׳ ממנה סוד הלבשת הצבאות טלס כאומר
וקודס לזה התי׳ שפי׳ שס באידרא
דלא מחפיי׳ שערי על פומא ופומא איתפני מכל שטרד וברמז פץ כל צבאס .הד׳ ממנה הלבשת מביאי׳ כאומר
כמכין שניס • הא׳ תשער שלא יכשת הב׳ השפתי׳ בעצמן ודוס לבשה אמ עמשי ורומ לבשה את זכריה וכמוהם
סצ׳ השנים פנימת לשפתיס שהס עוזרי׳ גדולים לכל רבים .הה׳ ממנה נתינת המור׳ כאומרו ויאמר ד׳ רדבר
פעולות ה פ ה .תד׳ שתיא תלויה פעמי׳ ישנה ופעמים אינה ד וכיוצא .הו׳ ממנה בריאת העולם שהס י׳ מאמרות
מציאות הפה פתיסת תשפתיס .ת׳ סוט תשפתיס שיש מתנשמת מתוך פימא .הז׳ ממנה נתינת נשמה כאדם
צהס סוס פי׳ ר״ש כמת זמנין בתי׳ ובנקבה כסונו תשני כאומר רפס באפיו נשמת סייס .הס׳ ממנה נשיקות
שפתותיך .הו׳ ענין הבשר מכפני׳ מלבר תלסייס שתוא כאומ״ ישקני מנשיקות פיהו .הט׳ ממנה מוציא אש
הענין המתפשט מעין מציאות תשפתיס ודבקי׳ כסס ובאי׳ כאומרו ואש מפיו תאכל)וכתיב( .הי׳ ממנה הנבואה
לענין א ׳ .הו׳ הלסייס מבפני׳ שהס ד׳ ב׳ עליוני׳ וי׳ כאומר כי פי ד׳ דבר דבר ד׳ אשר הי׳ ויהי דבר ד׳ .
תסתוני׳ ובהם קבועי׳ השיני׳ ותס עיקר פותסי הפה םי״א עיקח לאכילה כאומרו אכלתי יערי ולשתיה שתיתי
מגבילי הפת וגבולותית פנימת .הס׳ סוד הסלל הפה הנפתס ייני .הי״ב סס סוד ה׳ מוצאות אל האותיות בפה מה
ונכנס כל משך שיעור קומתת משעת פתיסתת עד פנימת. עניינם וענין האותיות בהם מה רמיזתס ודע שלא מצאנו
סט׳ הלשון השוכב תוך הפה וממלא סללו בעת תסתימס ע ק צודק בפה כאותיות מפני שהתור׳ כלה נכנה מהם
ודבקות הלסייס ועוזר בכל מציאות הפעולות .הי׳ בסיך וסנטאה וכל דיבור העליון .וקידם שנכנס בביאור פרטי
סכו ממתקי׳ ובו סודות עמוקי׳ .הי״א והי״ב ב׳ נקבי׳ הממי׳ האלו ורמיזתס ראוי שנבאר ענין הפה וסלקיו
פתוסי׳ מן הגרון אל הפה מן הקנה ומן הוושט ופעולתם. בה ואח׳׳כ נדבר בפעולות הנשמות בפה מאיזה מקום
הי״ג נקב מפתח מן המוח אל הפה ובא אל החוטס . טבעות ומאיזה בסי׳ מפנישהס ענייני׳ סלוקיס כל א״וא
ידעתי בני ידעתי שתתמה עלי בחלקי׳ אלו כשתרמה שריש לעצמו ועוד יש מהם להוציא ויש מהס להכניס ויש בין
לא פי׳ כלל בשעת פטירתו וגח הסברי׳ כפ׳ משפטי׳ ור״ש זל״ז ענייני׳ ודרך כלל תכסו! שיש בפרצוף נקבים הא׳ הס
באידרא אל תחשוב שאני אומר בזה דברי׳ שלא פי׳ ר׳׳ש מאזנים והס להכניס ולא להוציא כלל והס כ׳ מפעולה א ׳ .
בתיקוני׳ ובר״מ ובזוהר או רמזס באידרא למשכילי׳ וכולם סבי העיניס והס להכניס ההשגסה ולהוציא דמעות ודיני׳
נכוסי׳ למבין וישרי׳ למוצאי דעת והפעולות מ ז ׳ כפ׳ ונאית׳ אור מוצא מן העיניס .הג׳ הסוטם להוציא הדיני׳
הקודם שהם כולם פעולות נז׳ בכמכ ג״כ מסייבות הסודות מאמרות כדפי׳ ולהכניס הריס ג״כ שנים הרי ו׳ נקביס
יש עוד נקב זה הז׳ בפה אמצעית א׳ ג׳ מכאן אזן ימין
האלו ומשס נתגלו לקדמוני׳ מתוך הכמביס: עין ימין נסיר ימין וג׳ מכאן אזן שמאל עין שמאל נסיר
פללו טןי הענין הא׳ פי׳ ר״ש בשעת פטירתו אלין שמאל והפה אמצעית מוציאה ומכנסת כדפי׳ מהס פעולות
שערי׳ לא ספיץ על שפוון והענין שהשעחת למציא ולא להכניס כעין הדיבור מהס להכניס ולא להוציא
האלו הס תיקו׳ דקנא פעולתם בגבורה יפה לטובה והפה כעין אכילה וכיוצא ומהס ב׳ בבת א׳ כעין משיק׳ שואב
בסירות׳ גוזר דיני׳ קשים לפעמי׳ כאומר ויאמרד׳סלמתי ומתן בבת א׳ כאשר יתבאר ויש בארס נקב שנסתם
כדבריך ואולם סי אני ו ט ׳ והרי דין קשה כמ״ש הכתוב שיתייחס למעל׳ הטבור שאיט לא להכניס ולא להוציא
וישמע ד׳ בקול דבריכם ויקצוף וישבע לאמר אס יראה כאומר באידרא עד טיטרא וכתיב שדרך אגן הסהר .
איש וט׳ הרי אפי׳ שנתקע תיקו׳ דיקנא ונתלבט מאור וסנה מכניס בבטן אמו ואינו מוציא שס וכ״ש כ מ ז שאינו
תכתר כדפי׳ כפ׳ מ׳ ולכך אמר סלמתי כדבריך עכ״ז ממיס ולא מוציא .ויש עוד נקבי האמ׳ שהס להוציא ולא
שפוון גזרו דיני׳ קשים הייט משוס דשערומ אלו אתפט להכניס רש נקב באחור למציא הרעי ולא להכניס כלל הרי
מעל פומא ולא מפיין ואינם טבשי׳ הדני׳ אלא ספס גוזר
ופועל
קכח אילימה מעין ד עין Btetfתמר נ פ״מוס״מז פ״מח ££ך•
לגו״ה נאה אל היסוד א״כ הרי היסוד חוט מקיף עליהם ופועל הן דינים הן לרחמי׳ וה״ה לנל שאר הפעולות
וכולל נלנח" יחד כהשואה א׳ נדי לנלול נל מה שבסס המתייחסות אל הפה נאשר נכאר והענין כי סוד תי׳
להיותו מעבר ומקור לכל המתקבץ אליהם שזה כחיי ככל דיקנא נאחז" מלמעל׳ עד הנתר ומשתלשל״ עד חסד
מקים כדפי': וגנורה נדפ" ואין כנח" זו מנם״ על סוד פפתיס שהם
כשפוון עצמן אנב אורחי' יתבאר מנין פרלן !D־f ננח״ •יותר תחתונות נערך מקורי הזקן ושורשי הת״ סס
החוט תנעלס ומסתתר עמהס ופי' י פנימי׳ לתי׳ דיקנא לערך המציאות נעצמו שתם בבחינת
החברי' הענין והרחבותו וראשונה קיימא לן בכל מקום המתקרנ׳ אל החנמ׳ והנינה נאשר יתנאר • ועוד תדקדק
כזוהר ובתי׳ ובר״נן שנ״וה שפוון ובלי ספק אין הנוונ׳ שהשער הס פעולות נננדות ודאי שנהם כמד גדול יקירותא
שהם שפתים במקומי אלא שתם בשורש העליון שפתים. דדיקנא כמכואר .ועכ״ז אינם עצמות ממש ולנך נונעי׳
עוד אנו רואים שהםפתיס נליס להוציא חנמתו ובינתו מתומות עליון ומתפשט" למטה והשפתיים עצם מציאות
של אדם א״כ חרב בהנרח נקשרת ע מ ה ס .עוד הס זה הקומה העליול עם היות שאין מקורות שם נתוניות כשער
למעלי מזה האי עליון והאי תחתון והס נקשרי' זע״ז בבי לכך סוד השער יתלנן ממקורו ויאמר סלחתי עיי ט׳ מדות
דרכיי .האי קשר שלא יפרד בשני קציהס חובר • הבי נדפ" והםפתיס מצד עצמן לא יתלננו אלא יהיו סומקין
נוורדא ויגזרו דיניס והייט שאמר ר״ש שערי לא חפיין
ובאידרא
פעמיי יתקשרו פעמיי יתרחקו וע״י ענין זה הס מראי'
,
יופי הבינה והחנמ' וכאשר נקבץ כל הענייני׳ נאמר שהביל נתי׳ על שפוון ושפוון מלהו סומק י•
ותחנמ' מציאות התפשטותם אינס בבחי' משתוו' מפני הח' דקדק הענין נדרך אחרת ואמר דלא תליין שער על
שהחנמ׳ לה נ' בחיי אשר לנל ספ•' וספי' שהם נכללות פומא ופומא לא אתפני מנל םטרוי הנה רצה נאומרו
בני ספי' שהם חח״ן מנחי' החנמ' מאירה מהנתר מנחי׳ מנל םטרוי .מנל איזו נח" שיהיו נונעות מהפה אין
החנמ' מהנהג' עצמה דהיינו מה שחסדיה מתפשטי' עד השער מפסיק רצה כזה שפעמי׳ השער ג״נ ננורות סוף
מוחא להנהיג הםפי׳ כדפי' דהיינו מוחא דמלכא .מנחי' ואלו ינסו הפת נעת פעולתי הדין לתועלת של ישראל לא
הנצח היא בחיי אחרונה שכה שהיא להשפיע בביני כטדע הי׳ הפה רשאי לפעול ח״ו מפני השער נחי' הגמרות
בחיי אחרוני שבחכמי היא המתדבקות בביני והנה החכמ' הפועלות לזה פומא אתפני מנל סטרוי נדי שתפעול
בעלת ל״ב נתיבות דהיינו שהיא מתפש׳ בה' ספי' על רחמיס לישראל נאומר ימינך ד׳ נאדרי נכח ונוי נדפ"
הדרך הזה ראשונה יש בנקודת' בעצמות' ג' ימיניות אלו בזוהר פ' נשלח ס" .ולדרך זה אפיי שלא יה" הפעולה
שהם נ' בחיי שכה כדפי׳ .חח״ן האי' להדבק בכתר .הבי נכללת נזקן יתקן הזקן בחיי לכל היוצא מהפה ולא יחוץ
לעצמות' .הגי להשפיע למטה הבי הס סוד דו פרצופי' נלל ולזה אמר מנל סטרוי מנל נחי' פעולותיו נ
שתם ב׳ נתיבות הא׳ נתיב לא ידעו עיט דהיינו נחי' מז נחוטא דשפוון .הנה ענין חוט השפתיס פרל,
הת״ת והבי ולא שזפתו עין איה דהיינו בחיי המל׳ כענין יתייחס אל סוד ואייו והיא נסור היסוד 1
שהם דו פרצופי' והכיני אינה נאצלת בבחי' אחרו' והייט חוט השני שהוא שני לת״ת וראוי הוא שהרי היסוד
שבחכמי דהיינו הנצח ואל תתמה ע״ז שנס המל' אינה אמצעי כין נ״וה שהם השפתיס נאשר ננאר ונל מקוס
נאצלת מהיסוד אלא למעלי מבחי׳ ג׳ אבות ודומה לזה שהם מתנחניס היסוד מתנחן עמהס ואינם פועלים
אצילות הנינ׳ מנחי׳ הפנמי העליונ' דהיינו מנתיב לא אלא נשותפות עמו ולנך הוא מלל נננד שניהם ויקיף
ידעו עיט מדרך הנתינ העליון לנל הנתינ .וזה טעם אל אליהם מנל צד וני יחד נקי צנאות והיסוד נקי צנאות
הנקבות נדי שיהיו פנים אל פנים נהשואה א׳ אל הזנרי' נ ע ד נ' ונן נל עניינם ולזה חוט המקיף השפה ייחס ר״ש
נקרונ ואח״נ הס מתפשטי׳ זה מזה .ונחזור אל הענין לחוט הזרקא נתי' וטדע ני סוד הזרקא היא המל' נחי'
שהרי נחי' אחרוני אל החנמ' נצח והנינס נעת אצילות נקודה עליונה אננא דאזדריקת ונל החוט סוד ו' סולס
נאצלת מנחי׳ עליונה שנחנמ' מפני שני נמצאו מטיפה עלייתה וקצת החוט המקיף הוא סוד חוט המקיף השפתיס
א׳ מן הנתר וננר הארנתי נמציאותס נעין הנדולח תמר דסייט יסוד נדפ" י״נ מדות אלו הס יחד משותפיי תמיד
ו ' .והנה כמו שהחנמ' ל״נ נתינות שהם י' חנמה חסד ולפן עיקר סגירת סשפתיס או פתיחתם תלוי נחוט זה
נצח וכי העליונות דו פרצופי' שהם המחתימי' עשר עשר נדרך שפי' כענין העיני' שכך היסוד הוא מנריע נפעולות
ככל נ' הנז' יעלו ל״נ והנתינ העליון שקול ננולס נדפי׳ בי מדות אלו וננל מקום שהם משתרש" לפעול היסוד
םס נך הנינה נאצלת נכחי׳ ס׳ ספי׳ שהם חג״ת ניס הס הוא משתרש שס עמהס אמנם נעלם דהייט בחיי אחרונה
דומי׳
אילימה Bפנ
"־ e
ג פ״־
ח
חמי מעין ד עין ש מ ש
אס בגי״מל וכן כולס וכן אס יאריך כתנועה כטעם הזרק' דומי׳ ממש לת׳ שבחנמ׳ שמשם נמצאו אלו תהי דהיינו
אס יקצר במקף וכיוצא כל הסיעודי׳ אל מציאות הפה כעין םהחנמ' ג' הס ג' חג״ת וכעין שתם ב׳ עליונות נך
והנהגתה מן הספי׳ העליונות והכחי׳ אל גייר ונזיקוניהס יש בה ב' נצח הוד כי כנר נודע שסוד דו פרצופי' הס
שהרי הכתר מתתקן כה כנועמי׳ והסכמי מתתקנת גה ב׳ הכרוב׳׳ הס בנ״וה כאשר יתבאר במקומו ־ והנה נמו
כנקודות והכינה מהתקנת כאותיות וסיעוד הנהגות אלו שהכתיב הא׳ יכלול הכל כך השער הכ׳ שקול כנגד כל
,
כמדות הפה להרסיכ או לקצר להאריך או למעט ימדד הםערי' וטס היות שהס ה' נ׳ הס מ״ט המתגלי׳ ומתפשט ׳
שיעור הפה כםפתיס מן הטעס הנז׳ שהכל תלוי כפי מה םתס ה' ספי' כל א' כלולה מיי והס מ״ט והנ׳ כולל
שיתייסדו סו״כ ככסי׳ זאת וכפי מה שיהיו אלו שערי צדק החמש" ותביני הנקבה חותס המתתפך והשער תזת תכולל
נותני׳ מקוס למל׳ להשפיע כדפי' והייט שיעור מדת פתיחת כולס הוא הוד ולזה אמרינן אמי עילאי עד הוד אתפשט'
הפה כי הפה בעצמי ישתתפו כה כל המציאיות עד הפיך דהיינו ת' פעמיי ו״ד שתס ד״ו פרצופי' המחתימין י'
והגרון כנודע ונבאר והקדמוני' קראוה עיר המלוכה לריבוי דהיינו בחכמי יו״ד במילואה י' ג' עוקצין ג' בחיי ודי
בחיי וענייניה שהיא רבתי עס רבתי הנחי' : עשרת המחתימי' י' ננל ג' מהם ל״ב כך הס הו״ד ודי
Jהשניים סוד השיניים הס ל״ב בסוד ל״ב נתינות )£ףס פעמיי ת' שהם סמםיס והוא נקבי בסו' חותם המתהפך
החכמ' לא שהם ממש אלא החכמ' ים לה ל״נ נחי' 1 נמצא בסי׳ עליונה ש׳ הנ' השקול ננל הנ׳ הוד ולזה
וכולם ים להס ל״ב לבושיי נכינה הארכנו כיאורס בעין בסי' אסרונה שבסנמ׳ המשפע' נקשר בבחי' העלמה
הבדולח ת״ו י אמנס כאשר'יתפשטו יהיו נמצאייכלס בפה שבביני המקבלת יהי' נתיב האחרון בסי' אסרונ' שבסנמ'
מסודרי' בלחיים ופתיחת הפה היא מנלה מהם י״ב שהם ושי עליון נסי' א' שבבינה יסד דהייט נצס והוד ונודע
צינורות שהדיבור יוצא דרך בס והיינו ו׳ עליוני' ו' תחתוניי שהסו״נ הס מסונרות יסד ומתפרדיס להשפיע נך סוד
ועליהם נאמר ולבן םניס מחלב בסוד הלבנת הדין מהבינ׳ הםפתיס נקשרות תמיד ומתרסני' לתת השפעה לגלות
ע״י אור הכתר המאיר אליה דרך החכמ׳ וימשך החלב סנמה ונינ' ויהי' עליון נצס לגלות סנמה ותסתון הוד לגלות
והשפע ההוא אל תפת אל תבן ומיד אותם הנתי׳ אשר נינה ומתקשר׳' יסד לגלות נדי להשפיע מזה אל זה והיינו
שם מתלבנות כדרך מציאות תשרםתס שהם חסדי׳ מחסדי סוד הדינור כהתרסנ' וכהתקםרס וכאשר ישתלשלו נ' נסי'
חחנמ׳ ולכך מציאות׳ לבני׳ אמנם תדיני׳ תתחתוני׳ פונמי׳ אלו מסנמ' ובינה ויתיישבו ננסי' רישא דמלנא שפי' יהי'
בהם ומאדימי' אותם ותם ע״י חחלב מתרחצי׳ ומתלנני׳ בסי' השפתיס .
ולנך נאמר םנייך נעדר הקצובות שעלו מן חרחצת תרי מט עכין הפה נבר רמזתי בפי הקודם בענין פףמ
שתם צריני' רחיצת מאדמימותס .אמנם אינס םויס הםפתיס שסודם הוא פעמיי מתרסני' י
שהמתגלי' צנורות אל הדיבור שתדיבור נמשך בתם אינם זה מזה ונותני' פתיסה אל הפה פעמיי יתקשרו יחד ואין
אלא י״ב כדפי' ר״ש בשעת פטירתו ונדפי' בס״ד .אמנס פתיסה לפה והיינו סוד שפתי םהס נו״ה תפתס ופה יגיד
הנעלמי׳ הס פעמיי ני׳ב להשלי' מניינם ויש פעמים הפה ימשיך דהיינו פתיסת הפת והנה אלו השפתיס הס
שמתעלמי' נ' םהס ראשי ראשיי ואינם מתמצאי' םס אלא שעריי לצדק מדת המל' וצדק לא ישפיע גס אלו השערי'
ח״י והס ח' עשר אלף עולמות מפני שהמל' מתקשטת ננעלי' והנה המי פה שעור הגנלת שיעור קומתי היא הפה
בי״ב קשוטי' היינו פתיחת הפה בי״נ שניים .אמנם יש ח״י השוער עי״ אלו הםפתיס והייכו שכל זמן שבי אלו מיוסדות
טוחנו' םטוחני' מלמעל' פנימה מהיסו' ח״י העולמי' שהוא אלו נאלויתעל' כל מציאות העלס ,סתרי הסכמי ותביני
ט' ממטה למעלי וטי מלמעל' למטה ויש להם ב' להשלים שתמםכת העכין למטה ע״י המל' וכאשר יתפתסו וישפעו
י' ויי ופעמי' הס םס ופעמי' הס מתעלמי' משם וכללס מזה אל זה מהסנמ' אל תכיני ונפתסו ונתנו תשפעת'
ל״ב וכל א' ואי ים לו מקור במוח והס מסודרי' בסוד והמל' פה משפע' וכי ספי' אלו פתחי צדק נותני' מקום
צ״ב נתיבי חכמה עליונה יונקי' משם יניקתם להאיר בפה אליה לגלות סתרי הסכמי והנינ' הפנימיות והיינו סוד
וי״ב מהם חותכי' הדיבור וח״י או כ׳ עשר ועשר טוחני' פה ולכך הפת תלויה נשפוון סהס מתרסני' ומשערי' שיעור
הדיבור ולזה ישתנו במציאותם כגודע .וטעם החילוק הזה הפה כמת יפתס אם כקנק אור תכתר מן הסכמי אס
אליהם הוא כי חותם ל״ב כתיב' הוא מצד דו פרצופי' בגי נפתח אור הסנמ' ממש אס כצר׳ אור הכיני מן הסכמי
עוקציות כדפי' ונודע שסוד הזכר יחתי' ג' פעמיי ו׳ הס אס ננל נקודה ונקוד' מן הספי' הידועות וכן בנקודות
ח״י אלו הפנימי' שאין הפה מצי מגלה אותם ואלו הי״ב מורכבות על האותיות על צד הצרוף אס בא״לף אס בבי״ת
הס
קכט איילימה ׳ ״»
6נבB :א
י מעץ ד עץ שמש תמר נ : ס^ף
כאומר ובדעת שדרי׳ ימלאון שפוד הדעת נשמה בתוך ו״ק ג״פ ד׳ הס י״כ אלו שאות א׳ ממתמ׳ אותס ג״פ לכך
וממנו יעשו איכרי׳ הפנימי׳ כאשר אכאד כע״ה .א״כ יתחלקו ממש לג״פ ד׳ שהס עליוני׳ ד׳ ותחתוני׳ ד׳ וכ׳
פוד הראש ככה׳׳ זו שהיא פנימה לכחי׳ זקן עשו ו״ק ב׳ ניכין וכולס קישוטי הפה שהיא מל׳ והדיבור והס אורחין
חלל ואותו חלל הוא פוד תיק ונרתק לדעת והדעת הזה ושבילי! שהדיבור יוצא בהס ויחקק ויחצב מהס :
הוא כחי׳ נעלמת אשר לו כעין שאין כעלי החלל ממש נא בלחיים הנה הלחיי׳ הס קביעות השניים פלל!
הספי׳ במקומן אלא סוד השתרשס וסוד השתרש׳ יתמלא ודאי ודרך בס מקורות ל״ב באין מן המח
כמציאות הדעת הנעלס וסוד הדעת הזה הוא עיקר חכמ׳ אליהס ותנה הלחיי׳ הס סוד חו״ג הנמםכי׳ מן
ההנהנ׳ מתפשט ככל ל״כ נתיכו׳ מאלו הם התחתונות סוד החו״כ ולכך הס ימין ושמאל והס עליוני׳ ותחתוני׳ ועליהם
השיני׳ וקורס אליהס ורוכז כתוכס וקושר וממלא הכל נאמר לחייו כערונת הכושס וערוגת הכושס היינו סוד
אפי׳ אותס החללי׳ אשר כין נתיכ לנתיכ הכל ממלא הדעת דיקנא שהס מתתקני׳ מחו״ג ונתירו דאו״א וככר פי׳ לעיל
הזה והיינו הלשון שעיקר הדכור יוצא ממנו אמנס הל׳ שאלו הס שרשי׳ נעלמי׳ אל הזקן ואינס מכלל התיקו׳
הזה ודאי סוד וא״ו ראשה תקועה כנעלמות חו״כ ממש לרוכ העלמן כדפי׳ כפ׳ .והנה אלו הס פנימיי׳ והס
ומתפשט ומתרחב עד למט׳ והיא כעלת ו״ס וה־א סוד לחיי׳ ותם שרשי׳ נעלמי׳ מפני שאינס בשפתי׳ שהס כחי׳
ו׳ ומשך ו׳ דהיינו ת״ת ויסוד הנוף וכרית חשכינן חד אחרונות הנגלות אלא סס מתארות החכמ׳ והבינ׳ תנעלמות
ולכך עיקר הדכור והפה שהוא מל׳ הוא משך הוא״ו שהוא והנסתרות וסס ד׳ ותס כ׳ תא׳ ימין ותא׳ שמאל חו״נ
היסוד והוא עיקר הפעולה המנהנ׳ להנהיג הפה למטה ונקשרות ומאוחדו׳ אל כחי׳ למטה והס עליונות מצד
כעין שהיסוד עיקר למל׳ ונודע שהיסוד מתהלך ככל הספי׳ תחכמ׳ תחתונות מצד כינה שפת תחתונה כתחתונות שפה
כך סוד הלשון כמשך נקודת היסוד מתהלך ככל הנתיכות עליונה בעליונות כענין שסוד תפפתי׳ שפי׳ יורה על
ומוציא כחס לחת י מציאות׳ כהעלס גדול וסתמס הס מחו״כ תעצמיות המאירות
כסוד החלל הנפתח והכשר הנמתח הנמשך פללן
1
מחו״ג והס מושכ ושרש לכל המציאות כולו ושיעור
התפשטות הנהג׳ שיעור קומי חללה לרוחכ ואורך המשוער
אל השפתי׳ הנה החלל הנז׳ שהלשון סוד
הדעת רוכז כו וננוז כתוכו כעין הנוף הנה יהי׳ לו עוד אפי׳ שאין דיכור ופעולה יוצאת ממנה כי שיעור מדת
שיעור ומדה אחרת שאלו סהס מצד הגינ׳ חו״נ יתפשטו קומת׳ כאשר יתנלת תמל׳ פתיחת הפה לפעול הוא ענין
אל התחתוני׳ ויתנו מקוס להנהגת העליונ׳ להגלות ולתתפשט בס״ע אכאר עוד כע״ה .אמנס המציאות החלל הזה תלוי
ולכך יתרחבו מהשרש העליון שמשס עיקר תנועת הכל בשיעור תתססטות הסו״ג משרסס העליון עד מציאות בסי׳
כתסכמת תחו״כ ששס אחוזות ומיד יתנו מקוס אליהס סיבורס למטה ויהיו נקסיי׳ למטת אל בסי׳ המל׳ פה
לתמשיך משך תשפעות העליונות ולגזור נזירות תמוסכמות שתיא מקכצת הכל תנותנת מדה וגכול לכך לא יתגלה
ולפעול תפעולות כלס וכעוד'שאין לו חו״נ נותני׳ מקוס מסס רק קצת שיעור ההנהנ׳ למטה לכד ותס משך
אין פעולת לשוס כחי׳ מאלו תכחי׳ לפעול ויתתפשט׳ הפעולות המתגלות ע״י המל׳ ואס המעט תזת גילה כל
למטה ולתת הרחכ׳ אל הפעולת מיד יתמודד חלל הסה הפעולות הנז׳ בס׳יא ואכאר מה יהי׳ כל השיעור המתסשט׳
כגוכה ורומכ שיעור גדול ומתמצא מציאות החלל כהעלס פנימ׳ שעור לא נתבאר בדכרי ר״ס כלל .אמנס כעין
סתימ׳ מתחת הזקן דהיינו סוד העלס המתלבש כתי׳ תצור כבריאה אכאר כשיעור הפה בה ומשס יפלא המעיין
דיקנא שהוא סוד הלחיי׳ הלסתות תקרוכי דכוסמא הפלא ופלא ממציאותם כאצילות .
והערוגות אל הכופס מתגדל שס והיינו סוד אומר מגדלו׳ הנה החלל הזה המשוער כששה שערי׳ שתם פלל
מרקחי׳ ודאי וסוד אלו הוא העלס סנמשך כסוד מה ד׳ לסיי׳ כרסי׳ ומעלה ומטה איני מ־כר י
שיתרחב כין החסד והגבורה רוקח מרקחת מעשה רקח כסלק הסיך אלא מציאות ג׳ נ׳ הפת ותסתית הפה אשר
ממולח טהור קודש ודאי ואז הפת כעזר תמציאות סנעלס אבאר עוד בע״ה באמצע ד׳ גבולי הצסיי׳ וכ׳ כסי׳ אלו
תזת פועלת כל פעולותיה וסוד אוי״ר דהיינו סוד אור י׳ יעש׳ סלל ותסלל הזה ממש דומה לסוד הספי׳ למט׳ שהם
נעשת שס שמתמלא מכל מציאות השפע העליון לתשפיע ו״ק כך הסה הזאת היא בת ו׳ אלו שסי׳ העליון שנסת
סוד הנזרות וההנהג׳ המתבחנ׳ למטה והנה סוד הפתיח׳ דומת לנצח והתחתון שנסה דומה להוד ושסתי׳ יוכיסו
ככ״מ תוא סוד תתפשטות תחכמ׳ ומשס פתיח׳ לכל הצריך שהם זו עליונ׳ וזו תסתונה ומנסני׳ עושי׳ חלל כחלל
שהיא הפותח׳ כסוד התפשטות כל הספי׳ והס סס ג״כ שעושי׳ ו״ק שנתוך סלל הנוף מתסשט סוד הדעת ומתעל׳
כחי׳
אילימה נה 1 r s
° ג 1 y tו ך נ דפ מעק ד עין <6ומש חמר
שב״א עושי׳ אס טוב ואס רע נאשר עוד נבאר בארוכה בחי׳ חרג עליונ׳ ותחתוני ונן מן הימין והשמאל שבין
דהיינו סוד המאנל״ והיינו סוד ני ד׳ אלהיך אש אוכלה חו״ג עליונות ימין ושמאל לבין חו״ג תחתוטת ימין
הוא וחיך אובל יטעס והיינו הב״ד הזה המבחין בין המר ושמאל יעשה חלל והחלל הזה מתרבה ומתמעט ובפי
דהייט מטעמי׳ מעשי׳ ממצות לא תעשה שפי׳ בתיקוני׳ שיעור מהשיה״ בין החוי׳נ העליוטת לבין החו״ג תחתונות
ועשה לי מטעמי׳ נאשר אהבתי מפקודין רעשה ולא באשר ודרך נלל חלל הפה נולו סוד התפשטות ו״ק ויעשה ב'
שנאתי מפקודין דלאתעשה שאלו מרי׳ מעוררי׳ חרוןאןו בחיי או בחיי מציאות הפה שאינה מנהגת אלא מסתתס
דמעות וניוצא ואלו מתוקי׳ מעוררי׳ נחת רוח והנה הפה נל המציאות או בהיות׳ פועלת המציאות העומד בלי
הוא מקוס שדרך בו ׳בניס יד ימין פשוטה לקבל שביס פעולה מ א המציאות החלל הא׳ ומציאות הפעולה היא
ומטעמי׳ מתוקי׳ תפלות ורמ״ח מצות עשה והוא עושה החלל הבי ולעולם הפה התפשטות ו״ק ממש דומה אל
מטעמי׳ מפקודין רעשה ויד שמאל יננים דרך בו מטעמי׳ עני! הנוף למטה נדפ" ובתוכן הדעת מתפשט :
מפקודין דל״ת ושס שוקלי׳ מעשה ב״א ודני׳ נפי מעשה
התחתוני׳ לעורר הרחמי׳ עליהס או להיפך ולבך זעי׳
בעל תאוה מנניס מטעמי׳ צריך למעשה התחתוני׳ להתעורר
בח״יך הנה בעליון הפה יהי׳ החיך ובנל פרלן נד
1
המקומות הספרי׳ האחרוני׳ הסנימו שמא
ולפעול הבתר זקן ימי׳ לא יטעס טעמי׳ בלל מוציא נשיבו בחנמ׳ ואמרו לח״י חי״ך מ״ה ועליו נאמר חנו ממתקים
דרוחא דחיי׳ ואינו מננים ולבך מדחס בלי לדקדק אלא ובענין הממתקי׳ בעצמן לא אדבר בפ׳ זה מפני שיש בהס
בולו רחמי׳ גמור" מטיב לנל וז״א אינו נך אלא טועס סודות עמוק" פי׳ ר״ש בשעת פטירתו אבארס לקמן
המטעמי׳ ונותן לצורס אותס בפי מטעמיו ולזה הנניסה בע״ה .אמנס עצם החיך בעצמו אמכס אינו בחנמ׳ עצמת
למטעמי׳ דרך פה פתח נניס׳ שער ב״ר עליה" מחסד שהרי אפי׳ המוח שעליו אינו בחבמ׳ אלא בסוד רישא
ולמעל' ושס פתיחת נקב ההתעוררות העולה דרך הוושט דמלנא כדפי׳ .ומה שפי׳ החברי׳ בפ׳ משפטי׳ הוא
נאשר עוד נבאר ויש למטה בעולס הנפרדי׳ נמה נחות בי .ג׳ ספי׳ שהס חב״ד יתפשטו למטה ויעשו סוד פה
שהס תלוי׳ בשורש זה לפעול פעולה זו בדפי׳ נפ׳ פנחס דהיינו סוד השפתי׳ ופתיח׳ הפה בדפי׳ באשר יתקשרו
ולזה קורס שיננס אל החיך יתוקן ההתעוררות ע״י נ׳ ויתעטרו ויתעלו מציאות נ׳ ממציאות אל מציאות נצח הוד
בחי׳ אלו שבפה שהס שיני׳ ולשון ולחיי׳ נדפי׳ הרמז לעיל מלי בחג״ת וג׳ בבינה והבינ׳ בחנמ׳ יחד בל המציאות
ולבך הנקב הא׳ נננס שס והנקב הב׳ הוא להנניס האויר הזה יעשה בחיי חי״ך במציאות תוך הפה דהיינו ברישא
הקר המתקן חוס הלב ע״י הריאה ומוציא החוס ומשפיע דמלנא בדפי' .ועל המציאות הזה נאמר וחיך אובל יטעס
חיות לנל הנמצאי׳ התחתוני׳ .והנה הנקבי'האלו הם ב׳ והיינו חכי ממתקי' באשר יתבאר בפעולות בע״ה ו מ ה זה
פתחי׳ אל הדעת הנעלס המתפשט בו״ק שהוא פועל בסוד נאמר על שורש הלשון דהיינו הדעת ועומד תחת המוח
ד״ו פרצופי׳ בסוד פתח ו׳ מנניס רוח ומוציא קול שהם דהייט החבמ' ומתחי שרש הלשון יהי' הביני והיינו סוד
פעולות הת״ת ובסוד ד׳ מנניס המטעמי׳ מפני שבה סוד בין החנמ' והתבונה והדעת אמנם עיקרו בסוד המוח
התאוה לתת מנל מטעמי׳ תחתוני׳ לרמ״ח איברי הקומה דהיינו חנמה ולבך ייחסוהו האחרוני' סתס אל החנמה
המשוערת שאינה מתקיים אלא ע״י המעשה התחתוני׳ בלי לפרט הענין בפרטות ועוד יש בו השערת נ' שהס
ואלו הס סוד ריאה ואצטומכא נאשר נבאר בס״ר : חבמ' ותבונה ודעת ולזה יתייחס ממש אל מציאות החבמ׳
בענין נקב שיש מן המוח אל הפה מ ה הפה פרה כיון שהיא בחיי למטה ודומה אליה ושם המבחן למר
1
היא הגוזרת נל גוירה עליונה נאשר נבאר ולמחוק באשר נבאר ולבך יהי׳ בלול מג׳ מבח" חסד דין
בפעולות ועיקר ה מ מ י נולה אינה תלוי׳ אלא ב מ מ ת
ורחמי׳ להבחין טעמי המאכל" באשר נבאר :
המוח ולזה לול פתוח מן המח שעושה נתר מושך אל סוד
החוטס ואל סוד הפה ונמו שנמשנות הדמעות בעיני׳ לסוד בענין ב׳ נקבי׳ הנפתחי׳ אל הפה בגרון פרלן נה
1
הדין לפעמי׳ מן המוח וסוד)הנטיע׳( ]מטיפה[ נחל נרית הא׳ להוציא הנשימה ולהנניס והא׳ הוא
אל האזני׳ נך נעשה נחל לסוד חוטמא ולסוד פומא ומחוטס למאכל הענין הוא שהבתר שב וזקן מוציא רוח להחיות
אל הפה מפני שהס שייניס יותר ני אחר שהחוטם בסוד אין בפיו אלא נשינו דרוחא דחיי׳ להחיות נצ הנמצאות
ו׳ והפה בסוד ד׳ ב׳ יש להם ייחס במוח בסוד ד״ו שהם נדפ״ בעין הבדולח אמנס באן יש בו דיני׳ ומתאוהלאבול
נאצלי׳ מן החבמ׳ ולבך סוד החבמ׳ מוחא דרך הציטרוח ולנך .לא יתייחס אל הנתר מפני שמוי" הוא סוד המזגת
ה מ ד ו מ מ ז ׳ שממנו נעש׳ ב״ד לתור ולחקור אחר מטעמי׳
האלו
קל אילימה נ ח פ
״» י B
מעין ד עין <שמ< 8תמר ג 8ינו ן^£ף
בשרשי למעל׳ ויתפשטו המהנות מהם למטי עד הכוחות האלו היא משתתפת כבתי דיני׳ אלו להכניס ולהוציא
כלס המשתלשלים בב״ד לדון טוב ורע ביסודי האדם וחיי׳ להכניס מכתי דיני׳ אלו ריח המעשי׳ ולהוציא אליהס
,
ומות וכן כל אותס הנחות המעורר ' למעלי ואומרי' פ׳ גזרות ו מ מ ו ת כפי צורך הנמצא" .והנה ז׳ נקבי׳ אלו
עשה כך או עשה כך שהם אותס הקדושי' המעודד׳ שהס כסוד רישא וגלגלתא אין לך שיהיו נקבי׳ פתוח"
ב״ד לטוב או להפך באמת שהס שפתי אמת כלס הס באלו הג׳ והטעם שאלו הז׳ נקני׳ םהס נראש נ ׳ עיני׳
נשפע" מאלו ואלו הס כלס תלוי' כאשר השפתיס האלו נ ׳ אזני׳ נ ׳ נחירי׳ ותפת הס שוד ז׳ קני מנורה דהיינו
משפיעי' גזירה עליונה שפע עליון מיד כולס מתעורר" נולי המנורה הפה היא הקנה חאמצעי שנה עיקר תבל
למטה לגזור הדין בכל ב״ד תחתוניי והיינו כמו שהשפת" תלוי שמא עיקר הפעולות אומר ועושה גוזר ומקיים כל
מגלי׳ הדבר" הנעלמי׳ המחשבה וכל סתרי האיבר" כך ענייני המלך עיקרם כאמירה כאשר ננאר דהיינו הפה הקנה
אלו הס כחות ככל כ״ד האומר" פ׳ זכאי או חייב לפי האמצעי שהי׳ המל׳ שנחי׳ נין ו׳ הספי׳ כאמת היא נקודה
מה שגזרו כל בתי דיני׳ והס גוזרי גזירות הדין ממה נין נו״ה ונין ת״ת ויסוד ונין חו״ג מפני שהיא נקו
שנגזר פנימה וכך אלו השפתי׳ הס עושי׳ כקומה העליונה האמצעי ולכך היא תחת כולס שהיא ז׳ נת שנע ועכ״ז
וכך משפיע" בקומה בתחתונה ומהם תלויס כדפי׳ יד היא משתתפת עס כלס ופועלת מה שכלי הספ" משפיעות
והס פועלי׳ ימין ושמאל ופועלי׳ ב׳ מ ב ע י ׳ הדין שהס כאשר ננאר ויאמר ד' סלחתי כדנריך ויאמר ד׳ לא ידון
,
מעורר" האיבר״ הפנימי ׳ לפעול והיינו ובמאמר קדישין רוחי ויאמר ד׳ אמחה ויאמר אלה" .העינ" נ׳ קנ״
שאלת׳ שואלין למה פ׳ עשה כו״כ ואחייב גוזרי׳ סדיניי היותר קחני׳ הס סוד נו״ה צופיי ורואי׳ ודניס ומיד פת
והיינו בגזרת עידן פתגמין והס בפעולה זה לטוב וזה גוזרת והיינו ארדה נא ואראה הכצעקתה ומיד פה גוזרת
להפך : עשו כלה וכיוצא וירא ד׳ כי רנה רעת הארס כארז ויאמר
בסוד פומא בשפוון נשינו דירוחא דחי" pit ד׳ אמחה מיד נא־ס אל הקנה האמצעי׳ נחירי׳ ימין ת״ת
והענין כי סוד האלהית ממצא אל התחתוני׳ י שמאל יסוד נ ׳ ווי״ן נ׳ קניס הקרוני׳ יותר אל המטרה
אינו מתפשט דרך הכל" התחתוני' דהיינו שיתלבש בשאר מריח״ ריח מה כתינ וירח ד׳ את ריח הניחוח ויאמר ד׳
האיבר" .המשל בזה שיתלכש העצמות המתפשט להנהיג מיד בשיתוף הקנה האמצעי׳ ומפני קורנת אלו הנ׳ קני׳
התחתוני׳ נחו״נ הנק׳ זרועות ובנו״ה תנקי שוקיים ומםס אל גוף המנורה הקנה האמצע" דהיינו ייחס הת״ת ויסוד
יקכלו התחתוני׳ שאס כך הוא יתחזקו מאד ויתלנש העצמות עם המל׳ נקנ גדול להניא מן החיטס אל הפה ומן הפה
הלנםה רכה קורס התפשטו אליהס ואינו כך אלא אל החוטם והכל ענין א׳ נקרונ מאד מאד והיינו םנ׳
יתפשט העצמות מסוד הפה הזה מנין םפתיס אלו ומכאן יחד נאצלו מן המוח סוד ד״ו פרצופי׳ לכך נקנ המוח
יקנלו התחתוני׳ רוח מוייס המנהיג וזוהי פעולה המשכת הוא נא לנ׳ יחד ועניינם אל המק אחד :
מוייס אל תתחתוני׳ מהספי׳ העליונות שימצא החייס עתה נבאר ענ־ן הפעולות שהפה פועלת פרס
אליהם מנח״ אחרונה לגייר ועס היות שימצאו מלאכי׳ מהם רבות מאד כמו שרמזנו בפי מייד: 1
םהס ידים ומלאכי׳ םהס רגלי׳ והס תלויס נספ" חו״ג א' בל הנזירות העליוטת תלויות בפה ומה גס בםפתיס
ונו״ה עכ״ז לענין סוד רוח החיי׳ דהיינו סוד העצמות כאומר ודעת שפתי ברור מללו .ופי׳ ר״ש שפוון מרחשן
נהלכשתו כדפי׳ כעין כל ת מ ר .לא יתלנם יותר מהספי׳ כבור' מחמת אודם ולובן שבהם הביני משפעת הריני׳
והכלי׳ האלו ומכאן יתפשט להחיות כל הנמצא להיות החבמ׳ משפעת מ־חמי׳ ועם היות שהם נצח ימינית הוד
המהג׳ העליונ׳ מצויה אליהם ורוח החייס מנהיג נהס שמאלי׳ היינו למטה במקום התפשטות׳ אמנס סוף ב׳
כדי שלא ימצא שום פעולה לנמצא" התחתוני׳ שאין נקשרות בפעול׳ א׳ והיינו שפתותיו שושני׳ כגוון אודם ולובן
הנהג׳ א״ס משתתפת נה ולא מתלנש׳ הלנש׳ גמורה לב׳ כא׳ ולזה שתים מצד הביני מרחשן גבוראן דמי׳ הגלות
אלא די נהלנש׳ זו ומכאן יהי׳ נשינו דרוחא והעצמות ע״י מהם למטה נחות הביני שהיא פועלת גבורות ופעולה
המתפשט לתת כח איזו הנהג׳ שיה" .ונזה יונן מה זאת ראשונה מן האודס שבהם ולכך פי׳ בפי אמור בסוד
שנאמר ויאמר ה׳ לדג וכיוצא ופי׳ במדרש הנעלם שאין ב׳ ערנות הדומות לשפתי׳ םהס גבוראן ערבי נחל
אמירה הזאת כעין ויאמר ה׳ אל אברהם וכיוצא שהיא שעיקרם בכיני אמנם כאשר יגברו הרחמי׳ העליונים הס
אמירה ממש אליו אלא האמיר׳ הכוונ׳ האמיר׳ העליונ׳ מתלבט' ומגלים אור החבמ׳ למטה והייט מ״ש ר״ם
מגזרת אל הדג לפעול הפעול׳ ההיא ומה מ מ ק מדבש מרחשן חכמת׳ נענין לימוד ד׳ שהם ט״ה וביוצא הס
עתה
0 1 6
אילימה B
׳ 1 f i ח נ
י נ
י מ ת
״ 8 8
י 1 עי
זי
כהקדמה הגז׳ ועס היות שהתור׳ היא כת״ת היינו שקיבת עתה במה ימצאו אמירות בתור׳ שהס קשות המציאות
דכרותיה ואמירותיה יהיו כפי כתי׳ תת״ת .אמנם אצילות והמוני האמיר׳ הרוח האלה׳ העליון תמנתינ המתפשט׳
הוא מן המקור העליון נוכע מן הפה הזה והיינו ויאמר מסוד השפתיס יכונה בשס אמירה לא שיה" אמירה
ה׳ וירכר ה׳ שסתם דיכור ואמיר׳ היא כפ־ ועליו נאמר ב־סהיא שעה אל הנדכר כצון הדג וכיוצא וכן וה׳ אמר
וידכר אלהי״ס את כל הדירים האלה לאמי ועם היות לו קלל וכל כיוצא כענייני׳ אלו ועכ״ז נרא׳ שעיקר רוח
שמתוך דכרי הזוהר נרא׳ שהמל' תית׳ תמדנרת מכח החיים האלו אינס-נשפעי׳ אלא לאותס שנקרא׳׳ פה ה׳ :
תספ״ תעליונות אפשר תי׳ לדחוי ולומי שזכוונ׳ על נט תנה עוד תלוי כשיד רוח פה זה סוד pTD
מציאות בחי׳ זו שהיא פה שהיא תמל׳ וכל תספי׳ שתם סנמא׳ כלה כאומר רוח ת׳ דנר ני ומלתו
מושרשות כרישא דמלכא דברו בת והיא מוציאי דכר׳ על לשוני וכתינ ודנרת׳ אל הנכיא" וכתיכ וינח עליהם
כולם והיינו וכל העס רואים את הקולות ואין ספק הרוח וכיוצא רניס והעני! שעש היות שהצמאה מנו״ת
שתשוכ׳ זו אמת שכך הי׳ המציאות .אמנם הענין הוא בדפי' בזוהר כנמס מקומות נביאי מהימני נביאי קשוט
שהית׳ אותה כחי׳ מתכלים ניחי׳ המל׳ והמל׳ היא הס נצח והוד היינו שיתפשט סוד רוח סחייס הנז׳ וילביש
תמצל׳ סוד שיעור הקומ׳ כהעתק תספי׳ אלו כאלו וכך המשתלשל ׳ למעת שתס הנק׳ פה .ה׳ ומאותו סרוח ,
הדרך ככל האצילות שלעולם תנקי׳ ת־א תמציאות העליון ילביש הנכיאי׳ כאומר ורוח לבשת את זכריה ורוח לבשה
אמנס דרך זה אליה משוד הפה העליון ולהיות סוד את עזריה וכיוצא נמי אפי׳ לאותם שאינס נביאי׳ כאומר
תתמשכ׳ משס יתייחס הענין אל המקור ולפעמי׳ יתייחס ורוח לבשה את עמשי ראש השלישי׳ והיינו שיתלבש רוח
אל תכחי׳ תאחרונ׳ שתוא אל המלאך והענין הנתתואכי נמאס המעפת מבין השפתיס האלו תעליונ" ויעבור דרך
האמצעיים להוציא הרצון העליון למש׳ אל תנשמיי׳ רכיס הנסי׳ התחתונות וילביש המלאכי׳ תתחתוני׳ שתש סוד
מסוד שרשי סספי׳ שתם דכקות יותר כרצון המאציל או תתלויס בשפתיה ויאמר תנבא כך וכך ויתלנש נרוח
כספי׳ עצמן או כמשתלשלי׳ תתחתוני׳ ולעולם האדס ההוא ויתננא ויקרא סוד הרוח הזה סלנשם כעין תסיב׳
צשמיהוא מושך דרך כולס שאין דרך לרדת אות׳ תתשפע׳ שמקפח את מסובבו .והנת נק׳ אותס המתלבש׳׳ נסור
אלא במעברות הצמרות כולס .והנה הנביא פעמי׳ לא סרוח פה ה׳ ויתפשטו וישתלשלו כמת מדרגות ומפני
י5יצ מהאמצע״ס אלא האחרון ויאמר שהמלאך דבר בו שנמשך מאלו סשפתי׳ אן 1אס יעבור דרך נו״ה ויעכור
ועס תזת שהענין במשל צשמי ירא׳ שישפיע ת ק ל ה דרך המלאכי׳ כלס יקראו פה ה׳ אפר שהרוח תי׳ בא
במלאך ותמלאך יבוא ויקרא שליח וישפיע אל הצשמי ח׳׳ו משס ומלביש הנביא ומכשכש בו ומדבר כו והנביא הי׳
שיתי׳ תענין כך שאין נבדל המלאך ונתן אליו וישתלח כלי צשמי לנםמייס והמלאך כלי לספי׳ והספי׳ כליס לרצון
ויכוא שזת אינו אלא כרצע שתמלאך פועלכו הוא דבק העליון :
ותתשפע׳ מודדת נו וכאשר תנכיא לא ישיצ אלא מלאך
יאמר שדבר המלאך ויען המלאך תדובר ני צנריאל הבן D p"fflממנה נתינת התור׳ המכין שהתור׳ הוא סוד
להלז את המרא׳ אמנס באותו רצע המלאך מתלבש ברוח הרצון האלה׳ וחקיקת צורת סספי׳ מציאות ׳
סכסא והכסא ברוח אצילות ואצילות ברוח עליון ולפעמי׳ צורך שיעור קומת׳ לתקן השפע אליהם כדפי׳ כארוכה
הנביא ישיצ רוח:ה' כמלאך יתן הכבוד במקור רוח ה׳ נחש״ק כהקדמ׳ סי׳ י״נ וכל התור׳ כלה תיא לימוד עס
דבר בי ויהי דבר ה׳ אלי לאמר והכל כפי שעור נח ה׳ היאך נמעמדס נחומרס יעשו מעשה הרוחני שאחר
עלייתו לפעמי׳ לא ישכיל.אלא סוד שכיני המשפעת הדבור שיתעלה המעשה ההוא יעורר ייחוד הספי׳ וקשרס וישפיע
ע״י המלאך ףאמר ואראה את ת׳ יושב ולפעמים ישיג השפע העליק האלהי אליהס וענין זה אינו תלוי אפי׳
הדבור יותר נעלם וירא׳ תפני׳ תעליוני׳ ויאמר וידבר ה׳ כספי׳ עצמן אלא תיא חכמת המאציל שהוא האציל האצי׳
אל משת לאמר ויאמר ה׳ אל משת וזה טעס ודבר ה׳ ויודע דרכו ועניינו ותכונתו שהכינו על תמציאות תזת
עם משה פנים אל פניס וזה סוד התור׳ תנותנת מפת שכסעשות אליהם כך וכך ימצא אליהס תייחוד כך וכך .
סעליון כי ממש סוד המדרצ׳ העליונ׳ נתצל׳ ותיינו פניס והנס הנורא הכין הארס העליון והכין לו מזונו שהם
בפנים דכר ה׳ עמכם אמנס ישראל לא סשיצו הפת הנשמות נמעשה התורה וזהו עמדתו שהכין אליו זה
העליק אלא תפת התחתון מדת המל׳ לבר .אמנס הכסא לשטן בו ולהיטיב על ידו אל כל הנמצאים ולזה
במרע׳יה כתיב פת אל פה אדבר יו תשינ לראות ספה התורה רצון אלהי עליון ילמוד לנשמות כיצד יעשו המציאות
והתיקוני׳ לקשר הספי׳ וזהו מה שאנחנו מכניס כשם שיר
סעליק
קלא אילימה *
א 2פ
.מעין ד עין 8 Wתנור ג פ״! ££ף
למטי והיינו יהי מאורות .המאמר הז׳ א׳ יויריק נמה העליון ממש .ועתה נזה תנין אומר ושמי ה׳ לא נודעתי
צרות מגיע אל הפה נתנוע׳ זו נדי שלא י יחקרו נל הצורך להס ונתינ וירא ה׳ אליו ני מקור הדנור הי׳ משס
נה והיא נצר הדין נמרח הנצח מוציא׳ ההויות בתתתד יהו״ה ולנך יאמר וירא אליו יהו״ה אמנס ההשנ׳ הי׳
נעל׳ והיינו ישרצו המיס שהם ההוויות הנשמות מצד נאל שדי ומרע״ה ההשנ׳ למעל׳ נסור פי ה׳ נדפי׳ .
הנצח מוציא׳ זרע הוייות הנשמות נסתר והעלס שאין ולזה התור׳ ניתנ׳ נול׳ נמאמר הפה הזה מתלנשת נפה
הזווג מחנל׳ .המאמר הח׳ א היינו מרח ההוד הפה מגני׳ תחתון שהוא פי׳ אדנ״י.סוד המל׳ ויש פה מתלנש נסה
4
נצרו׳ ממנה עליי׳ הסולס ג׳ מדרנו׳ עול׳ ולא נ נ ת ונ׳ה אל .פה עד התלנש הננוא׳ נ מ ר ההינלות אמנס יש
א׳ וממני נל החי׳ מקום ההודא׳ שהס החיות אומריס עוד שמרע״ה לא יתלבש נבואתו אלא נהינל הרצון ושאר
קדוש ונרוך לממס השני׳ למעל׳ וסתומ׳עמהס מחעלי׳. נביאים יתלבש נבואתס בהיבל עצם ונוגה וזהו ענין בפ״ע
המאמר הש׳ א)י מצד היסוד והיינו שדרך ט יוצא התמונ׳ שאות׳ ההשג׳ מ ז ׳ ישיגוה למעצ׳ או למט׳ כפי המדרגות
נלה להחחתס למש׳ והיינו נעש׳ ארס ולנך דרך נ ו נל התסתונות ועני! זה אבאר בעין ארס בע״ה :
הזיווג והגרת הזרע והיינו מקור נפתח אמנס מחוך צרו׳ םא ממנה בריאת העולם בי׳ מאמרות אמר פלל
שאין גילו־ נ״נ נראוי .המאמר הי׳ תערונות נל מקורות והי׳ העולם אומר ועושה והנה סוד י׳ 1
לתת אותס שיהיו מורננות נאותיות והיינו מצד המ׳ היא מאמרות הס מתסבמ׳ אמנם מתנשבות דרך סומא למט׳
הפהנעצמ׳ הנוקדת כל האותיות שהם קטעו׳ בהבטרע להמצא כל הנמצאות והמאמרות האלו עושים תנוע׳ נסה
והיינו ויאמר להס לכל המאמרו׳ פרו ורנו רכינתס ננל מסורס׳ שאינ׳ כתנועת מאמר סנירו המשל נזה המאמר
האותיות וסוד צירוף הניקור וסמויות וההנהטת אין להס הא׳ א סוד הקמן המוציא המציאו׳ א׳ יש נו סתיחת
שיעור מצד׳ והנה כל אלו פעולות הפה כזולת סוד האותיות הסה י ננשינ׳ רנה ונסתיס׳ רנה אמנם קומצת ומתעלמת
הקנועות נה׳ מוצאו׳ שהס מקנליס הנקודות הנמות נענין הבתר שסותס שסעו לנל צר ומעלים וקומץ מרונ
עליונות והיינו סוד נ״נ נחי׳ שנפה שקבלו כל או״א ט׳ דקות .המאמר הנ׳ א שוד הסתס המוציא המציאו׳ כ׳
נקודות נדפי׳ בזולת ג׳ נסודות שהפה מרננ׳ מ מ ת יש ט סתיסת הפה ״ ננשינ׳ רנה וסתיס׳ רנה מענין
הריני׳ נג׳ נחי׳ החסד׳ הגמורי׳ דהיינו שנא נגטר׳ הקמץ ולא נ״נ שאינ׳ נא״א נמוה אמנס סותסת ומגלה
מתמתק או נקמז הנהג׳ נתר עליון ויחרומס למעל׳ נעיז הסנמ׳ הסוחח׳ ולנך הקמן חוזר וסותס והסתס
דהיינו א או מחמתק נהנהג׳ החסד החנמ׳ והיינו שנא נשארה סחוס׳ ופועלח הנל נסודהסנמ׳ מה רנו מעשיך
7 1
נ ז ה א ואז נפתח צרות דינ׳ קצת או מתמתק פתחויאמר אלדי״ה יהי אור והמאמר הא׳ נלל נראשי׳
נחשד היינו י " חטף סגול א ואין תיקוני נ״נ אלא קצת וחזר ושחה הנל .המאמר הג׳ א שוד הצר׳׳י הוא
מעט מזער והיינו הפה י* הנותנת המזג׳ ל מ מ ו ח היוצר היציר׳ נלס ויש פחיח׳ ״ וצרו׳ מפני שממנה
ומתוקות לדיני׳ שיוכלו לסובלו והס ג׳ הנמות מתחדשות נבדלו ב׳ טפי המיה דהיינו בבי׳ שבה נ׳ יצירו׳ זנו״ן
בפה מ׳ שהיא מנהגת לשמאל א תי׳ חסד מעט לימין א והפה מצר מצד הדיניה ומרחי׳ קצח מצד הרחמי׳ והיינו
תי׳ יותר בקו האמצעי א י * תי׳ יותר ויותר מפני י" מאמר יהי רקיע בחוך המיס .י המאמר הד׳ א שוד
שעול׳ ע ״ י בעל׳ ״ עד אין תבלית : השנו״ל יש בו סתיח׳ קצת לפתוח מחסד ולמש׳ * ונוח!
סב ממנה נשמת הארס כאומ׳ ויפח באפיו גילוי וסתיס׳ לארז ובו נקוו המיס והיינו סשד הנותן ומשצל פלל
נשמח חייס והנפיחה בפה סוד ע ק זה בל ג׳ בסי׳ ההנמ׳ לססי׳ התסתונות .המאמר הה׳ א
סוד התסשטות הנקב׳ להוציא המיות ושאון המית המון י אינו אל כל הנשמוח שהרי הנשמה היא נמשכה מזיווגא
הכוסות כלס בגבורי אסי׳ עד עשי הממית והיינו דקוב״ה ושכינתי׳ אמנס הפה הזה סודה נשמת רוח חייס
התפשט׳ המי באש ומוציא )מוציא( מצד הגבור׳ כל דהיינו סוד נשמה לנשמה כדפי׳ במה פעמי׳ בתי׳ וסוד
רגמצאו׳ משרתיו אש לוהט והיינו תדשא הארז דשא הנשמ׳ הזאת באה מג״ר ואינה באה ביסוד למטה אלא
ותנוע׳ זו משמשת בבל התנועות מפני שהוא הוציא׳ בל בנפיח׳ מלמעל׳ דהיינו הדבקות העליון אשר לאדס כיסוד
המיות , .המאמר הו׳ א|י סולם הגבר׳ הפת שהיא מפיחה היא מהעצמוח הפנימי ולזה אמר נשמח רוח סייס
מתרוממת במאורות מדולי׳ אמנם בצרו׳ מסני מעוט ונודע שיש רוח חיוני מחפשט מהחבמ׳ מ ך השפי׳ דהייט
הירח הנוגע אליה וממנה ב׳ הנמות נפרדות בנודע וזה סוד הסייס המחיי׳ הכל ומשס יתאצל על הארס על נשמי
מצד הת״ת פעמי׳ שובבת מיקה ומתרוממת פעמי׳ יורדת דאצי׳ שט עני! זה נמשך מלמעל׳ מסוד הפה פתח אל
נניס׳
אילימה ״ **י פ ג S P C 6 ג
מעין י עין ' tttee-תמר ספד
הוא סוד אור יו״ד ה׳/א וא׳יו ה׳יא המתפסט תוך הספי׳ כניס׳ ג״ר דרך נסמה ונפיס׳ מהתוכיות המתפשט וזהו
ישת:ה אל ההנהגות הספ" כאור כסוד העששית ומשמה סוד דבקות לאדס בסבת העליונ׳ ויתעלה נשמות עליון
כגון! וכמיס אל הכל" כדפי' כשער עצמות וכליי כספ״ר והנה אדה״ר זכה אל הנסמ׳ הזאת ונסתלקה ממנו אמנם
ולכך עס היות שסוד הרוח מקורו א' מצר מה שיתלבש לפי מה שיעסה הארס יתדכק ויתנוצז כו ואס לא כולו
כספ" ישתנה ויצטר' אל הקשר והייחוד ולזה ע״י הנשיקה יהי׳ מקצתו ואס לא עכשיו יתי׳ מזומנת לו לעתיד
יה״ קשר הרוח אשר כתוך תת״ת נכנס כתוך המ׳ נכנס לכשיתוקן חטא אדה״ד ועכ״ו היא מתתקנת לאותם
יחד ברוחו ויהי' בה כ' רוחות שלו ושל המי יחד כמי וכן שמתקני׳ עצמס והיא נפיח׳ מנמעל' עד שאין כין הנופס
יתקשר רוח שבתוך תעי ברוח שבתוך הת״ת ויהיו בו ב׳ ומפיס׳ הבדל וזה דבקות גדול לאדם בקונו שלא תתענה
רוחות שלו ושל המי׳ והיינו צד קשר ד' רוחו' מתמזניס משמי כררך הענו' סאר המיות אפ" בהנרת סאר
כאי לתיותס מהכתר אל סוד רוח עליון פנימי והיינו סוד האיכר" והשתלסלות הספ" אלא רק מה סימצא מגייר
את״בה קשר ד' רוחו' כדפי׳ לקבל עליהם עוד רוח ולכך מוצאה מהפה ולא ממקור היסוד ולזה אומר ויפס
הכתר העליון ולזה אה״בתהיא בין תת״ת והמ' והיא כאפיו סאין מסמי הזאת סורה אלא על הנסמ' אשר
בחכמי ויעלה ד׳ רוחו' ד' אתווןא״ה ב״ה ויעלה אה״בת נאדס דהיינו שהיא נשמי לנשמ' ולזה תיא נאפיו ואינה
י״נ בסוד ׳"צ תי׳ א״א להיותם מהכתר אליי כדפי' ויהיו כעצם נכנס' אל לכוס הגוןז כנסמה ממס ססורה על רוח
הנשיקות ז' בפה הנה מפנישהס ז' ספי' מנהיגי' ברוחא ונכנסה אל הגון! מפני שמציאות תוו־תה ביסוד ע״י הזיווג
מזרועו׳ ולמטה והפה מנשקת ומתדבקת רוחא ברומא קב״הו ויש בה שיעור כל הקומה מראש ועד סון 1וזאת
)במבוי( מכל ספי׳ וספ" דרועי׳ בדרועי׳ גופא בגופא נכללת בי׳ אמנם ה" עליונות הכלולות בג״ר שהם עד
שוקיים בשוקיים ולהס ז' נשיקות ז׳ רוחו׳ לז׳ ספ" הפת כדפי' :
מתדבק" אלו באלו וא׳׳ת ו' אינון שמי הזי הנקב" לאו ס^ ממנה הנשיקות הנה ענין הנשיקה אבאי ©"*p
הכי אלא ה׳ אינון שהרי האמה אינו פועל עדיין אלא אחר לקמן בעין יעקב בע״ה .אמנם כאן
הנשיקה והדבקות היא ב׳ דרועי׳ דיליה בב׳ דרועי׳ דרך קצרה הנסיקה בפה הנה כאשר יתדבקו פת אל פה
דלה ו:׳ שוקיים דיליה בב׳ שוקיים דילה וגופא בגופא דכר וכוק' יהי' אז סוד הכסיק' כאומרו יסקגי מנסיקות
הס ת׳ דהיינו חניית נ״ה שנו עס ה׳ שבה והיסוד אינו פיהו והכסיקה יהי' דבקות' דרוח' ברוסי והענין כי הספ"
נכנס עדיין אליה אלא ב׳ אחרנין חו״נ תי' דרישא שבו יש להם מוניות ויס להם התפסטות והמניות הפנימי' היא
בת" דרישא דילה דהיינו פומא בפומ׳ אנפ" באנפי׳ המכיע הספ" לפעול והיא הכהכ' גייר סהס נסמה לספי'
חוטמא בחוטמא והיינו סוד קשר הספ" ודבקות׳ אלו שהרי כל מציאות סיעוד קומ׳ זכ״ון הוא מנחי' הנ" מזי
באלו רוחי' ברוסי ופתח דבקות׳ גופא בגופא תיא ע״י ספי׳ ולמטה אמנס ג׳ ספי׳ עליונות נעלמות ונסתרות
עצם הספ" אמנס דבקות' דרוחא ברוחא :וא ע״י הפת כדפי׳ והס סוד נסמה אסר לספי׳ ופי׳ כתי׳ ססוד י״ס
שבה ;סיבו דרוחא ופתס איברי הנון״ סדרך הפתח הזה אל״ןז ה״א יו״ד ה״א הס י׳ אותיות שיעור קומ׳ י״ס ותוך
מתנשב' רוח כל האיברי׳ ומתערה מכלי אל כלי הוא דרך להם נסמה יו״ד ה״א וא״ו ה״א כא״לן! ה״א יו״ד ה״א
הפה הזה : כעין סיתלנשו יה״וה באד״ני כזה יאה״דונהי כך יתלבש
סד ממנה מוצא אש דכתיב ואש מפיו תאכל יו״ד ה״א וא״ו ה״א בא״לן! ה״א יו״ר ה״א ויהי׳ נשמת ©"p
היינו סוד הגזרות הקשות הנגזרות מתוך כתוכן להתכמ וזוהי סוד הנסימ׳ אסר לאדם זה סהיא
הפועלת כתוכו נזולת מה ספי׳ כעין כל תמר .וכורע ססוד הפת הזה וכסהנזירה יהי' בדין קשה הנה סוד המאמר
הו״יה אה״יה חו״כ האצילות תו״מ זכ״ון פה אל פה בסוד ההוא היוצא מן הפת אינו מצד תרחמיס סבה אלא מצד
משימ׳ תנת יתדבקו בסוד נסמה דבקותא דרומא ברוחא דין הקשה דהיינו אש הדין היוצא מהפה וגוזר גזירות
והיינו נשיקות פיהו להקס׳ סוד רוס סייס אסר בסוד הזכר קשות בדין ולזה האש הנמצא בסוד הגבורות יתלהט
עס מקבת ורוס סייס אסר בנקבת בתוך הזכר ויתמזגו לאכול ולפעול ע״י מה שהפה נחרת ומתלהבת לדינים
הרוסות הפנימי" ויתקשרו בסוד אה״בה דהיינו סוד ד׳ תקשי׳ שהרי כל בתי דיני׳ מצפ״ למאמר המלך וכשהמאמר
רוסו׳ כדפי׳ בארוכה בסבא דמספטיס סי׳ והענין סאור יוצא סון! סון! יסכימו ב״ד עליון בגזרות אלו יחד דתא
המאיר בטשסית ישתנה לפי סינוי העססית ואין השינוי כתי' ד' הוא האלדי״ס אין הדין נבדל מתרחמי׳ כלל אלא
לעולס הדין ותרממי׳ יחד: לערך האור בעצמו כדפי' ענין המסל בזה בספ״ר וכן
פרק
קלב אילימה מ ה פ * ו » ״ מעין ד עין שמש ועד ג ס^ף
פרצופי׳ כבתי׳ הדעת הפרצוף הא׳ הוא התפשטו' מדת 0ה ממנה ענין הנבואה ככר פי׳ עני! זה פרק
הת״ת הנכלל כלכ וריא׳ והוא משפיע מוציא רוח פייס קצת כפ׳ נ״ט אמנס כאן אוסיף כיאור 1
להחיות כל הנמצא" ומוציא קול ודכור והנכוא׳ והתור׳ זה ואומי כי סוד הנבואה הוא גילוי רצון אלד״י רצונו שתעשו
שהיא להוציא הוא מיד הדעת הכלל כל ההנהנ׳ כך או תעשו כך ויתפשט הרצון הזה עיי אותיות נקודות
ככפ״ הזכר ממעל׳ למט׳ לתת ולא לקבל זולתי רוח וטעמי' שהם ג׳ הנהגות מתלבשות אלו כתוך אלו כאן
הקר שהוא שוד רוח הפי" העליוני׳ הנמשכי׳ לו לקרר בתוך הפה הזה והיינו שהפה כו כ׳ מקורות נובעות כ״כ
הריני׳ והוא שואכ אותס ותיינו שוד תקני ופעולתו בזולת אותיות כאשר נבאר .והנה האותיות מהכי׳ בעצמה והיינו
מה שנבאר שורו לקמן אמנש אין לו תאו׳ מהתחתוני׳ הנהגת תכי׳ ובתוך הנהג׳ הכי׳ הנהג׳ החכמ׳ דהיינו
כלל אלא שואב מלמעל׳ ומשפיע למט׳ ולזה לא יאונה נקודות כאותיות ובתוך הנהגת הנקודות הנהגת הטעמי׳
אליו פגם מן התחתוני׳ ולא ישתתף כמעשיהש מכח" זו. דהיינו הכתר על החכמ׳ וכאשר יתקשרו נ׳ יחד ככלי
ובו פרצוף הב׳ הוא התפשטו׳ מדת המ׳ הנכלל כשוד הספ ׳ שהם ה׳ מוצאות הפה שהיא שוד פומא דא יתגלה ,
המעיס וכל המשתת׳ אלי׳ דהיינו כחי׳ תאות השפי' אל הרצון העליון המתפשט מהרוצה המונע הכל ויכא זה וימצא
התעוררות תחתון וצריכות אל התחתוני׳ לקיוה מציאותה למטה מתוך הפת הזה ולהיות שהתפשט׳ שיעור קומת
ולהיות מעש׳ התחתונ" מכ׳ מעשיה מהכחי׳ האחרונ׳ אל הפה המגיע אל השפתיס יפקידו הכל אל פתח שער
הנמצא" יצטרכו אליו להתעורר לקכל מהשפע העליון האחדות הזה דהיינו השפתיים והה יבטאו הרצון העליון
יצטרך הזדככות מכח״ אל בחי׳ ומצד התלבשות הארה אל הנביא ולזה יוציאו זהע״י נו״ה שהנביא" אוחזי׳ שם
בלבוש החומרי הזה לבוש יצה״ר שמ״אל ונחש לכך יהי׳ ומכי מדות אלו שהם מעמיד הגוף יתנכאו הצכיאי׳ והיינו
מותר במעשי זה ויצטרך שינתן חלק אל אלו החיצוני׳ אחר נבואה והנה תתלבש הדכוד היוצא מהפה כאלו הכי הספ"
שיש להה חלק במעשי זה שהרי אין האדם נכנש אל ולכך ת־ד כמדרגת נבואה אמנס התורה שהם מצות
שום מעשה מצות שלא יכנש בלבוש והרי זה בשר ודש קטעו׳ הוא רצון אל״ד קייס לעולש שלא תמוש לא
שבו וזה גורש מותר במעיש מקוש עיכול המעשה תתלבש למט׳ כספי׳ אלא יעל׳ מרע״ה ויקבל התור׳
התחתון למעלה ויושפע ע׳יי המעשה המותר ההוא קודם התלבש׳ אלא דווקא כשוד הפה שלא ישתנ׳ ולא
למזון החיצוניה מפני החלק ההוא אשר להה באדש יתלבש ולזה יתקיים תמיד כקיום הפנימי הקייס .אמנם
מעת שנתלבש כלבוש עור ולזה ישראל כשהיו אז במדבר מבוא׳ צורך שעה יצא מהפה ויתלכש וא״ת סוף סוף
לא תיו צריכי׳ לנקביהש מפני שלא יפרנסו כח המדבר אותיות למה יתבטלו אחר שנתהוו׳ מהם מציאו׳ למה לא
כמותר תהוא ועתה כזה אכין ענין אכיל׳ ושתי׳ שהיא יתקיים המציאות ההוא לעולם .הענין הוא כי סוד
שוד ההתעוררות העול׳ מן התחתוני׳ כד־ לקשר הספ" הנביאי׳ הס מעמידי התור׳ כך הנבואי הוא להעמיד
וע״י ההתעוררות הזה יינקו מלמעל׳ שפע קיומס כעק התור׳ לישראל שלא יבטלהו וכל זמן שיש לתור׳ חולש׳
שהוא האכיל׳ והשתי׳ קיום אל האדם ומזונו .אמנה מיני דהיינו שוד ותקע כף ירך יעקב צריך מעמידי׳ אמנה
האכילי הרבי שיש מר ע״י המעשי׳ הממני׳ המעורר" כאשר ישוקן ענין זה שיתבטל המחליש כח החור׳ אין
הריני׳ וכן השתי׳ והכל מטעמי׳ מ־ני׳ שוני׳ כפי השתטת התור׳ צריכ׳ מעמידי כלל ואותו כח שהתור׳ נותנת
הפעולות שהרי סס שס״הל״ת וכל מצו׳ ומצוי אליהטעס כמעמיד״ וצרפי אותיות נקודות וטעמי׳ יחזור ויכללה
מר כפ״ע ויש רמ׳׳ח מ״ע כולס מטעמי׳ טובי' מיניס כתור׳ שהרי כל אותם האותיות מהתור' יצאי ואל התור׳
שוני׳ ויש שתי׳ שהיא התעוררות התור׳ כי כשיתעורר יחזרו וכשינ סוד צירופי במקורם ולא כצטרך)אלא( הלבשת׳
כמעשי עב מאד ויצטרך עיכול גדול רכונ׳ כשש אכיל׳ כאהכ׳ כשוקיס למטי אלא יהיו כראיס כתוכי מהפה
ומה שיתעורר כעשק התור׳ יין וחלב יכונ׳ כשש שת"
שהתור' דקה ולא יצטרך עיכול ותי׳ כ״כ והרי זו אטל׳ עצמ׳ כאומרו פה אל פת אדבר כ ו :
סף כפה אכיל׳ ושתי׳ כאומרו אכלתי יערי פרק
ושתי' שיכוני כפה הזה : שתיתי י־כי דע כי כשוד הפה יש איכריה
סן הנה ה׳ מוצאות לאותיות טון אחה״ע פרק פכימי יס כככסי׳ אל תוך הבטן הכחלק לב׳ חלקי׳ .החלק
1
כנדון נ־כ״ק כחיך דטלנ״ת כלשון ז״סשרץ הא׳ סוד הדא׳ שהיא מהפרוכת ולמעל׳ הב׳ מעייס
בשיני׳ ט מ ״ ף כשפתי׳ הרי אלו הש קבועות כפה העליון והכבד מהפרוכת ולמט׳ ובהם ככללי׳ הכליות והטחול
ולהש שוד ורמיז׳ עליונ׳ .ותחל׳ נאמר שפי׳ ר״ש כת" שה׳ והמר׳ כאשר ית׳ כתמר ואמנם דרך כלל הס סוד דו
מוצאות
אילימה ״ ־ י׳
0 6 M ג
מעין ד עין י£ומיan 8 ןן^ף
הספי׳ שלא תהי׳ אלא בהשתרשות וכללית רכ ושיעור מוצאות אלו סס חנ״ת נ״ה והיינו שהס אותיות מבי׳ ואלו
מדתו לאין תכלית וכללוהו לאין מספר ולזה אל תתמה סס מוצאות האותיות ומקורס מהבי׳ הנק׳ ה׳ ע״ש ה׳
באומריט נץ״כ ואומרינו לי׳כ נחיכוח קכועוח בחו״צ לחיי׳ ספי׳ אלו וסוד מציאות האותיות הס שרשי׳ לכל הנמצאות
ואח׳יכ אנו נותני׳ השיני׳ לנצח והשפחיי׳ מכסי׳ הלחיי׳ שסרי בהס נמצאו ההויות כולס כדפי׳ בסי׳ וכתיב מי זה
ואנו אומריס הכל להוד שהכל יצדק משך הלחיי׳ מציע אמר ותהי דהיינו יאמר אלדי״ס מ׳׳י אל״ה יהי אור
אל נצח והוד רעש׳ סוף הלחיים הכחי׳ המצעח אל הפה רתפשמו הםרשי׳ ויצאו הנמצאות מהעלמן א״כ אלו
נו׳׳ה מקום דכקוח ימין ושמאל והס ב׳ נו״ה ימין ושמאל האותיות שסם כלים להוציא הרצון העליון ולצלות סודם
פנימ> בסוד נצח.הפנימי שהרי נצח על הוד וי״כ שינים שרשי הנמצאות .והנה הנדון סוד העלם פנימי סתום
לדבור קבועים בו ומצד הבשר המכס׳ הוא הוד מבחוץ מוד׳ על הכחר חסד עליון נעלם והיינו כחסד המתעלס
והס ב׳ םפוון נו״ה בהוד ולכן הס הסינים לבניס מצד ולכן ,הנרון מקום נביעת האותיוח בשחיק׳ רבה והסחר
ימין והשפתי׳ אדומי׳ מצד שמאל דהיינו הוד בנצח נצח צדול ואח״כ ימשך אל החיך שהוא ,הצבור׳ ולא צבור׳ דין
בהוד ולכך הס סוד הלחיי׳ העולי׳ למעל׳ המשתרשיס ח״ו אצא מקום שהדיני׳ מושרשי׳ להמחק שנאמר בהם
םהס חסד צבור׳ צבור׳ חסד ומשרשי׳ העליוני׳ דרכם הנחמד׳ מזהב שאין הייסוד נחשב במקום שאין דין
להכלל כך : המשל בזה אס יעמוד אדס וייסד השרשי׳ אשר בכחראו
פ ר ל ן p|Dהנה הה׳ מוצאו׳ שרשי׳ אלהספי׳כדפי׳ כתר בא״ס אין לו מצד זה שכר מפני םהס מיוסדי׳ בלובן
הוא סוד השחלשלוח כל הנמצאוח שהד י העליון וע״ז נאמר וכל קרבן מנסתך במלח תמלס ירצ׳
דרך (ה נשתלשלו ויצאו מהעלמן וכבר פי׳ בעין כל הענין עיקר הייחוד והקרבן הוא המלס דהיינו הדין לקשר
הזה םהספי׳ אינם אלא י׳ אמנס כדרך סוד מציאות הדני׳ שס ולמחקן ולזה כל קרבן מנחחך במלח ]חמלח[
השתלשלוח׳ יחפשעו וכפי בחי׳ הסנזעפות שרשם יעשו ולזה סוד המייחד החסדים נאמר היאכל חפל מבלי מלח
סוד האיברי׳ ולכך שרשם אשר בבי׳ יעשו סוד איבד שסוד המלח עולה אל סוד החיך וםס נוחן עעס במאכל
הראש כדפי׳ ולזה כשה-ו מחפשעי׳ ומשחלשלי׳ כך סס ונודע סוד המאכל" העליוני׳ הס הייחודי׳ והבא לעשוח
עושים תי׳ וסוד חי׳ אלו יהי׳ מציאוחס מהס נצלי׳ מהס מנועמי׳ לאביו שבשמי׳ דהיינו שהוא מכניס הייחודי׳ עד
נעלמי׳ כענין סוד מציאוח ההחפשעוח ולזה מוצאוח אלו החיך מקוס עעימח המאכל והייחוד ישליך לחוכו מלח
הס ממש כמציאוח הספי׳ חסד נעלמח אחריה צבור׳ שאל״כ היאכל חפל מבלי מלח אס ים עעס בריר חלמוח
למעי ממני הת״ח למעי ממני הנצח למעי ממני ההוד ברנד׳ הבד׳ לובן לבדו אין עעס במאכל והייחוד ההוא
כך השרשוח ה׳ מוצאוח זה יוצא ומחנל׳ יוחד מחבירו והייט אומרו ומתוקים מרבם וידעח סוד הדבש הוא
וחבית מחבית כדרך השחלםלוח הספי׳ במקוס צילף׳ כך הדין כאומ׳ דבש מצאח אכול דייך ולכך חכו ממתקי׳ שם
הוא מציאות השרםי׳ במקום העלמן מפני םעס היוח תחלח הדני׳ ושם סוד המוצא מצד הצבור׳ כדפי׳ .הלשון
םהס ישרש״ נעלמי׳ סוף סוף יהי׳ להס ההשחלשלוח סזה כמשמעו מוצא הת״ת ששם הס מתפשעות ההרות
מעילה לעלול .והנה האוחיוח כליס לרצון האלד״י וסוד ומשתרשות יותר בבילוי ונודע כי סוד לשון הוא משך וא״ו
הרוחניות העליון להיוח נשפע ונמשך דרך בהס והס ג״כ ולכך היא מוציא׳ כל הדיבור בהיות׳ תוך הפה
רוחניות יותר ויותר מן המוצאות שהרי המוצאוח הס דהייט סוד מלך במדע׳ הוי״ה בתוך אדנ״י מוציא׳ כל
כליס והאותיות רוחניות עליון וכשחרצ׳ לשער מה בין ההרות וכל הנמצאות ולכך יוצא מהנרון ומתפשע דרך
הכליס האלו לאותיות הקבועי׳ בהס תשער שהאותיות הס החיך ובא לחוך כל ה פ ה .השיני׳ הוא מוצא הנצח מפני
רוחניות מוציאות ומנלוח המחשב׳ וסוד המוצאות כליס שסוד הנצח סוף החפשעוח החכמ׳ והיינו סוד השיני׳ םהס
לצשמיי׳ להוצאוח המחשב׳ הרוחניוח וכזה חשער בשרשי׳ ל״ב נתיטח כדפי׳ ולכך מהח״ח נמשכוח ההויוח מלשון
העליוני׳ מה בין שרשי׳ לשרשי׳ שהרי האוחיוח שרשיס אל הנצח דהיינו הסינים כדפי׳ .השפה הוא ההוד ועס
לספי׳ וההויות המחצלות כאשר נבאר והמוצאו׳ שרשי׳ היות שהם ב׳ עיקרס נמשך אל ההוד סוף נילויס והיינו
לספי׳ כדפי׳ א״כ מה בין שרשי׳ לשרשי׳ .במהשפי׳יתב׳ שב׳ מצח וב׳ בהוד לכך הכל גשעיס והכל בשפתיי .ודע
השרםי׳ הכלי׳ המוצאות הס שרשי׳ לספי׳ הנצלית והדבור בי סוד התי׳ העליול׳ אינם ממש הספ" להדיא אלא
יוצא ממקוס הנעלס ויהי׳ הרצח כעין נשמי והאותיות השתרשות וההשתרשות מזונ בכמ׳ בחי׳ בכמ׳ מציאיות
הקטעות בפה כעין נפש והכליס שהס המוצאות כעץ נוף מצלות אלו באלו לבך אל יעלה בדעת שיהי׳להדיא שורש
והרי
קלנ אילימה B£
™ סח
תמר ג 1 ew מעין ד עין סןןף
הב׳ הוא התיילדוח האוחיוח הקבוע הוא לבר שלא והרי זה מכין וסוד להשכיל ההגדל אמנם צריך להעמיק
חמוש לעולם הדבור הוא התיילדוח המתיילד ומחסדש יוחד ולהבין חגונח הדכר הנה האוחיוח הדוח רוחניוח
וכן למעל׳ האוחיוח הקבועוח הוא סוד קו המד׳ הקבוע שהם מתפשטות ונמדדות כסוד קו המד׳ שהרי כל אוח
שלא חמוש וענין קו המד׳ הזאח קרוב׳ למציאר הספי׳ ואות היוצא ושלם שיעור הוויתס כאויר העולם גרוחניות
ר׳׳ל המוצאוח שפי׳ אלא שדומ׳ בעין נפש מחלבשח שס והאדם מודד ומשער גרגורו הרות אותיות מ״כ גפי
אמנם הב׳ היא סוד קו המד׳ המחפשטח מלמעל׳ רוח רצון דבורו א״ג סוד דבור הוא סוד קו המד׳ המשערת
החיים הפועלח כמוצאות ואוחיוח דהיינו כספי׳ והנפש ומודדת ההרות האלו סהס האותיות ונודע ,שקו המד׳
והיינו שהם עחה האוחיוח חי׳ קבועי׳ בז״א לבעא ולמדוד אינ׳ מודדת אלא תוך הכלים ימצא לפ״ז הכיליס שהם ה׳
ולשער המרוח לרצון האלד״י העליק קו המד׳ העליונ׳ מוצאות הס שרשי׳ לספי׳ והאותיות הקגועות כפה כמוצאו׳
המודדח ומשערח וע״י סוד בחי׳ קו המד׳ הזאח היא הוא סוד קו המד׳ המתעלמת שס גדי למדוד שיעור
סוד צירופי האוחיוח שרמזחי בפ׳ הקורס וזה ביאורו ומד׳ לגל ההרות המתחדשו׳ וסוד אותיות אלו אינם
הנה הכלים מוכנים להוציא ע״י קו המד׳ המחפשעח גסוד שיעור הויית ספי׳ אלא גשיעור הדי׳ קו המד׳ רוח
הדק׳ הרוחניח כמה אותיוח ועחה נוגע סוד קו המד׳ החיים המלוגש וקטע שס למדוד ולשער שיעור מה
בגרון ומוציא א׳ ואח״כ קפץ על החיך ולא הוציא דבר שיצטרך להוצאות הרצון ההוא המשל גוה הרי הרצון
,
אלא שמש למעבר לבד ובא אל הלשון והוציא נ׳ וחזר האלד״ מדד החור׳ למעל׳ והיח׳ גחגמת׳ שעשועי׳ רצה
אל הגרון והוציא כ״י והרי סדר השחלשלוח הזה אינו מצד למדוד אותה ולהוות אות׳ למשגה למט׳ אותו הרוחניוח
המוצאוח ולא מצד הקביעוח אשר לאוחיוח בהם שאס העליון שהי׳ לפניו לומר סוד מצו׳ לידע את האלוה שהיא
אל מציאוחס וסדרם היה יוציאו כמה אלפי״ן ואיףכיצאו מצו׳ א׳ חחניות נעלם מדד ושיער אלו האותיות והוה
כמה ויוציאו כמה ההי״ן ואח״כ כמה חיחי״ן וכיוצא . אוחס והמשיגה דרך המוצאוח גפה העליק ושיעורם
אמנם קו המד׳ העליונ׳ הוציא׳ החור׳ ומשחמשח בכלים אנגי ד׳ אלהי״ך אשר הוצאתיך מ א ת מצרים מגיח
והיא הנוחנח קדימ׳ ואיחור להויוח ולזה יסודרו ויצורפו עבדים ונשתלשלו אוחיוח אלו משוערוח בקו המד׳ ע״י
האותיות בסדר וצירוף הנאוח לגלות הרצון האלד״י ולזה המוצאוח שהם כלים ומדדם בסוד הנחי׳ שבנדון דהייט
ממנה סדר אלפא ביתא מלמעל׳ א״ב ג״ד ה״ו ו״ח ט״י החסד מעלם מדד שס א׳ ובסוד הלשון מדד נ׳ ובסוד
ואין זה סדר המוצאות העליונות מפני שהסדר הזה תלוי החיך מדד כ״י וההרוס יחד שצירף שזהו סוד ענין לעצמו
גסדר הסויות ממקורם העליון ג״ב מקורים עילאין נאשר נבאר עש׳ אנמ ולא שיצטרף למעל׳ לצרף זו
וביטדס תלד כמוצאות להוציאם משרשם הנעלם אל סוד אחר זו אלא בנח א׳ ובשיעור א׳ ובהד׳ א׳ היה סוד
הגילוי והוייחס אל החסד מגאן וירדו אל החסד אור ואל אנמ נמדד אמנם קדימת ההשתלשלוח יש לאוח על אוח
הגמר׳ מיס ואל הת״ח רקיע גרפי׳ בזו׳ פ׳ חרומה נםויוח עליונות שאל״נ לא יקדם בתור׳ אלא מציאות׳
אמנם גאן הוא מציאוחס מגי׳ .ונחזור חל המכין גמו נשפי׳ שמשחלסלוח 1ו אחר זו ונאשר יתנל׳ נל המציאות
שהמוצאוח הס שרשי׳ אל הספי׳ כך ראוי שאלו האוחיוח יחד ונלל ה ד נ ד ס שסוד האוחיוח הקנועוח נמוצאוח הס
הקכועוח כפה יהיו שרשים למציאוח הספי׳ אמנה כסוד סוד רוח החיים העליון קו המד׳ המודדח ומשערח נמה
קו המד׳ הכעלמ׳ לא קו המד׳ כעצם אלא מציאות אלפיו שנתור׳ נאלף סחקויף שם קנוע ונן ניחי״ס שנחונ׳
אמצעי גין זה לזה גרפי׳ וקודם שנמס גגיאורן גמו במ״ת ומוצא לשאר האותיות ונן לנטא׳ לנביאים ונ!
שהמוצאות יש להם קדימ׳ זע״ו כדפי׳ גך האותיות לחס״ק ונך לנל הנורות המהוות אותיות למט׳ והכל
געצמן הקגועות כמוצא א׳ יש לסם קדימ׳ זו על זו אותיות מתהוות איט דומ׳ זל״ז הכל נשיעור מדת
שאס לא כך גמה יפדרו זה מזה יהי׳ גל ההוי׳ א׳ ולזה
האותיות הס משתלשלות וו ע ל ז ו ויהי׳ סדרן אחה״ע המודדת האותיות העליונות :
לסדר מציאות׳ שזו מתפשטת מזו וכן ניכ״ק וכן דטלנ״ת אחר שנכנסנו אל המקום הזה נאמר שהם plfiט 0
וכן זסשדיץ וכן נומ״ף ויש טעם להם למה כך אותיות ב׳ בחי׳ לקו המד׳ הא׳ היא ק ט ע ׳ שס י
כאן וכך אותיות כאן והכל סדר עליון ורמז גטם בכלי׳ שהם האותיוח הקטעוח שנבאר ענינס ורמיזחס
והשרשי׳ העליוני׳ גצור׳ העליונ׳ חייט כצור׳ הגשמי לקמן נ ד ע שביאת׳ המוצאות בעצמן והשעס שסוד קו
ואח והאדם נעש׳ גצור׳ עליונ׳ ג ד נודע להבק הצור׳ המד׳ סזאת היא קו המד׳ מתקרבת לתי׳ הספי׳ שהרי
המליוג׳ הדבור מחבחן לב׳ בחיטת הא׳ הוא קביעות האותיות
לד
אילימה ב
" פע
מעץ ד עין ש מ ע חמר נ פ״שט י«״ע
נ י ע א
££ך
עא גיכ״ק הוא סור העתק הנמצאו׳ והשישי׳ סעליוצ׳ מהעתק׳ שהיא מועתק׳ בצור׳ התחתונ׳ כאומ׳ פדר
ממציאות אל מציאות וכמו שהנמצאות י ומבשרי אחז׳ אלוה :
ע אחה״ע שדר אותיות אלו הוא כלל המציאות בכתר יתבחנו בד׳ בחי׳ שהס אחה״ע דהיינו שור בחי׳ פרס
כולו קשור ומיוחד בכתר המאיר באיש ראשוני כתר מפני שהוא נעלס ב׳ חכמי שהיא כבר מגל׳ י
וקשר כל תנמצאות וכלולות בו חם אותיות אלו ואינם לו המציאות קצת .הנ׳ בי׳ שהיא מציאות הנמצאות
גחיך מקוש צמיחת שרשי תדיניס כדפי׳ אלא בגרון פנימי והתפשטות׳ עד ה מ י .הכי שוד דיקנא ע׳ השתרשות
מן החיך ושס דקות ותעלש תתנתנ׳ ושורש חנמצאיש התחתונים ותנהנתס כך ממש נמצא התפשטות הכתר בד׳
הקשור גהנהג׳ המתפשטת ואין אלו גחי׳ מימתקיה אלא בחי׳ משתלשלות מכתר אל חכמ׳ ששם החי״ך וםס
גחי׳ תפל מגלי מלח סוד קשר וייחוד הנמצאים שייחודה הת״לדו׳ הדני׳ ומתיקות׳ כרפ" שכאן יש מלח וים טעם
היינו תפלתס וחיבורם מגלי מלח ודין ולזה אות ראשוני כדפי׳ .ותנה הס ד׳ מתבחנות מד׳ כיצד מאי ימצא ג׳
אלף סוד הכתר הנעלם המתעלס כל האפשר ולזה בסוד והטעש שסוד החסד העליון תנפלא תנעלם ימצא כאן
אלף יהי׳ סוד הארתו מלמט׳ למעל׳ עד א״ס וממעל׳ שוד תחשד ג׳ גמילות חשדיס היא תחשד המתפשט וטמל
למס׳ עד השוף והתכלית והיינו סוד א א א ובסוד לכל הנמצאי׳ והנה תכתר גומל חסד לכל כאן תמתקו
אלף זו נרמזו כל בחי׳ הכתר שפ" בעין הבדולח מפני בסוד ז״א חכמ׳ ממש היא גומלת חסד לצדיקים סוד
קהיא כוללת ממט׳ למעל׳ וממעל׳ למט׳ השתרשו׳ נעלה עו״נג עד״ן נה״ר ג״ן אז תתענג על הוי׳ והיינו בחי׳
ונשתר וטדע ומתגל׳ םהכל רמוז םהרי חצי׳ של אלף גלגלתא אגר לצדיקיא מוח׳ חכמ׳ שנכחר מתפשט כאן י׳
סתחתונ׳ סוד׳ קמץ מה תאמר על חצי׳ העליון אחר והיינו סוד ״ שיש בה ג׳ עוקצים הס ג׳ מוחי׳ עם היות
שהחצי הוה קמוץ ונעלס והרי זה סוד העלס בחי׳ שהיא נקוד׳ סחומ׳ היא מתפשט בל״ב נתיבות חכמ׳ עכ׳׳ז
הכחר הקמוצ׳ מאי• ח׳ חכמ׳ שבה חייס אל כל הנמצאות נובע סוד העלס יו״ד ותיקונים ורמיזותיה ועוד נפרש
טלה ואץ הכוונ׳ על החכמ׳ בעצמי שהרי כל אותיות בעין ה׳ בע״ה .מת׳ שהיא תתפשטות הב־׳ עד המי דהיינו
אחה״ע בכתר אלא הכוונ׳ על החכמ׳ שבכתר ושור אלף סוד הזרע דהיינו השמן הנמשך מסוד קשר חכמ׳ בבי׳
התפשטות כתר שבכתר וחוזר ומעלים הדברים בשרשן ונמשך עד היסוד והיסוד מושך השמן שהוא הזרע אל
דסייט אוי ישר ואור חוזר אמנם ח׳ מור׳ מציאות מוחא המ׳ היינו סוד כ׳ דהייט המי שנאמר בה מלכי׳ מושחי׳
דמינו חכמ׳ הנעלמת דהיינו מוחא דםבא שכיך וםקיט אותם כעין כ״י ע׳׳י הקרן וקרן הוא קרן היובל מן הבי׳
שאיני נפתחת בל״ב נתיבות כלל אלא מתעלמת בעצמות׳ ומתעל׳ משמן החכמ׳ א״כ בחי׳ ה׳ ממם נעתקת לבחי׳
כדפי' בשוד מוחא דעתיקא ד ,הוא שוד תי׳ הכתר כ׳ מעי לנח" ק׳ הענין םכאשר יהיו התחתוני׳ משתרם׳׳
ממוחא ולמט׳ שהמוח בחיי החכמ׳ נעלמת אמנש הב״ מבח־׳ נעלמ׳ מהכתר לא יוכלו לשטל אור ג״ר ולכך
ה״ה מתפשטת ומתתקנת והיינו תי׳ א״א בעייני! בחוטמא יהיו ז׳ ע׳ מז׳ שפי׳ אמנש כאשר יתפשטו למט׳ יהיו
גמצחא בדפי׳ בעין הבדולח והנה נכלל באות ה׳ התפשטות הי״ז שיתגל׳ בהש אור י״ש ע״י השתלשלות רב יבחן כמי׳
סבי' בכמה בחי׳ הא׳ דבקות׳ מחבמ׳ הג׳ התפשטות׳ ג״ר בהם ולכך הז׳ יעלו לי׳ שהש ק׳ מאה בשוד כללותש
בעצם הבי׳ בעצמי הג׳ צאתה אל גילוי ו״ק בעצמות׳ וכאן בשוד חיך הוא עיקר הורא׳ השפ׳׳ והשתרשות
הד׳ משך הנהרות האלו למט׳ אל מציאותם ה״ה .סוד הריני׳ ולזה נאמר הנחמדיש מזהב ומפז רב ומתוקים
השפעת׳ ויניק׳ החלב ממנה ומתפשט׳ עד היות כל מדבש ונופת צופים חכו ממתקיה שכאן השתרשו׳ הדני׳
מ ה ת ת ה׳ בנהר נקוד׳ אחת סוד המתמלא מהברימת בסוד נעלס וכאן טעימ׳ היחודים התחתוני׳ ועל שוד
ונמשך ברכות לראש צדק ומשם להתקשר יסוד במ׳ החיך הזה נאמר טעמו וראו כי טוב ה׳ וזהו סוד כל
ומיט בשרש העליון שס בכתר ומושך נשימת הא׳ כל הענוד׳ להמשיך לטעס זה מטעמים במתיקות הדבש
ובמלח : .השרש" האלו מבי׳ עד המ׳ מס״א לה״א .ע׳ היא שוד
השתרשות כל הנמצא" התחתונ" שסודם מז׳ שפי׳.ז׳
דטלנ״ת שוד גיכ״ק פי׳ החביריס בפ׳ פרר
1 מדריגות עד הגיעש אל שוד מ׳ ונודע בחי׳ הע׳ כיציר׳
משמןיש ושוד אחה״ע פי׳ ר״ש בשעת
ובכל הנמצא" והיינו השתרשות כל הנמצאים בכתר
פטירתו ומשס הוסיפו החבירים גיכ״ק ומתוך דבדהש
ונמתמי׳ מציאיות אלו באלו האותיות הקבועות בגרון שוד
נפרש אט שאר המוצאו׳ מלס בס״ד אמנס המוצא הזה
הוסיף אות א׳ והענין שמא השתרשו׳ התמונ׳ כלה ב ס ד מקור טבע בחשאי הרומז אל הכתר כדפי׳:
הלשץ
קלד אילימה מגיעגמי מעץ ד עין ש מ ש חמר ג
ספר
הטעה הנז׳ והנה סוד נחי׳ הנהג׳ הכתר באה במוצאו׳ הלשון ונאשי יתפשט התמונ׳ יותר ינא על נחי׳ אחרת
הקודמי׳ נסיד א׳ ג׳ ד׳ ונאן נאה נאות t׳ דהיינו פוד ויתגלו כל הנמצאות מאות ג׳ שהיא הגומלת נתנל׳ נחי׳
התעלו׳ י׳ על ו׳ שהיא נחי׳ העטר׳ שהיא מתעלי' על ד׳ שהיא שוד הדל׳ העול׳ ומתרוממ׳ לינק מן הרוממות
ו׳ עד הנתר נענין שמור׳ על שוד הנהגת הפתר והיא והייט גומלת דליש דלותי ולי יהושיע דלו עיני למרוש
נוללת נ׳ נחי׳ דהיינו סוד ז׳ היא סוד הזרק״א י׳ על ומצד אות׳ כחי׳ שהיא כחי׳ אחרוני מתגל׳ מציאו׳ למט׳
ו׳ עולה נחוש שלה עד הנתר ולזה היא עולה עד אץ ושוד אות ד׳ היא קשר של תפלין משליט למט׳ כחי׳
תנלית דהיינו ממש כוללת ג׳ ד׳ ועושה אותה א׳ ומור׳ הפניש העליונית כאומ׳ וראית את אחורי .מאותיות א״ג
על חצי׳ של אלף לא על נולה שלא הי׳ נה נדי להראות שהש ב׳ כחי׳ עליונות שנמצאו במוצאו׳ העלזנות למציאו׳
על נל מציאות׳ דהיינו סוד א קמז שננתר י״ו ונן הכתר כמבואר לעיל הוציא סיד הלשון כחי׳ אמצעי׳
סוד א ונזה נרמז סוד אות ז׳ ג׳ מוצאו׳ ממש .ס׳ המכרעת כין כ׳ כחי׳ הת״ת כין החסד והגמר׳ והוציא
היא נאה נסור החנמ׳ שמשס הסמינות לנל הספי׳ ד׳ הכוללת א״ג .ט׳ היא כחי׳ י״ח והיינו כחי׳ החכמ׳
דהיינו נראשי״ת ני״א שי״ת ושי״ת סיטרין סס סוד ס׳ שהית׳ במוצאו׳ העליונות ח״י דהיינו כ׳ כחי׳ העולות
ששיש נשוד היות המקור דהיינו נראשית נקודה י׳ ח״י שהוא סוד החכמ׳ שמשלח׳ החייש לכל השפי׳ דהיינו
נכללת ככל א׳ וא׳ תעלה ששיס ונודע סוד ס׳ סומך ה׳ ט׳ כנודע שסוד החיים מתפשטים כעין כחי׳ היסוד
לכל הנופלים והסמיכות הנופלת הוא מאכא כדפי׳ כר״מ שסוד ט׳ היא ארכא)כה()כת( החיי׳ והיינו ח״י עולות ט׳
אכא נחית כצדי׳ למיטר כרתא כגלותא צ׳ ר׳ היינו וכלל החיי׳ ח״י יעש׳ ט׳ והלשון יכלול ימין לשמאל דהיינו
כחי׳ כ׳ הנהגות הא׳ היא צד׳ הכוללת הצדי מן הני׳ הת״ח מלל החסד והגמר׳ ל״נ הנה כ׳ אלו הס כחי׳ ה׳
עד היסוד דהיינו צדי׳ כעה״כ והמ׳ רישא ודאי שהיא
נ׳ שפי׳ לעיל כמוצאות הקודמות והענין םהמוצאות
מדת העוני והיא ראש לכל הנמצאי׳ למט׳ והייט נ ׳
הקודמות להיות׳ ננללות פנימ׳ נללו מני׳ עד המלמת
הנהגות שפי׳ לעיל כשוד ל׳ נ ׳ .ש׳ היא סוד התפשטות
נהנהנ׳ א׳ ולא נתנו נה חילוק אמנם הת״ת שהוא הלשון
ההנהגות למט׳ בתחתוני׳ דהיינו סוד מה שיתפשטו
הוציא הנהג׳ הזאת וננחנ׳ לנ׳ נחי׳ שהיינו נ׳ מלכים
ההנהגות נסור האילן ושרשיו וענפיו הנל ננלל נאות ש׳
שנשתמשו ננתר א׳ דהיינו סוד ההנהג׳ מני׳ ונ׳ המלכים
ננודע :
שהש ת״ת ומ׳ יחד ועת׳ מצד הת״ת יראו הנהגות
עף נומ״ף הנה חזר נמוצא הזה הדבר אל פרה נפרדות נחלקות לנ׳ דהייט ל׳ ני׳ נ׳ מ׳ וננר נודע
1
תיקונו הא׳ ד׳ הנהגות נראשוטת ד׳ שאות ל׳ מגדל הפורח נאויר ממש הני׳ פורחת נאוי״ר
אותיות להחתי׳ הסוף נראש והשפתיס לא גילו אלא ממש דהיינו סוד דכקות׳ למעל׳ ,כג״ר לכך יש נה נ׳
כתחילת המציאות ובהעלם נאות ני״ת הור׳ על ענין מדריגות שסה ג׳ ווי״ן כזה ל דהיינו שממנה נובעות
הכתר הנעלש כנודע םהס כ׳ כחי׳ שכנו׳ זל״! א׳ נ ׳ ג׳ ספי׳ ג׳ הנהגות חו״נ רחמיה ואח״כ המ׳ נ׳ שהוא
מתגלות כחכמ׳ דהיינו שנק׳ א״כ וכל מציאות האלף נחקק למט׳ מללת נ׳ חמש׳ כנודע והנה כ׳ בחינות הקודמות
ככי״ת וככל המציאות הוד׳ מקו׳ חקיקת תמונת׳ וכמו ככ׳ מוצאות הה ה׳ כ׳ אית ה׳ מור׳ על הכי׳ אות כ׳
שאות א׳ ג׳ הנמות ו״י כך אות כ׳ ג׳ הנהנות ג׳ מור׳ על המ׳ והיינו שהם הנהג׳ א׳ כוללת מכי׳ עד המ׳
ווי״ן ודאי אלא שהור׳פתיחת היודי״ן והתפשטות׳ ופתיח׳ המוצא הראשון הור׳ על ראש׳ אות ה׳ כי׳ המוצא הכ׳
הני״ת הורה על כע׳ הכי׳ כרפי׳ אומד׳ לכי״ת מי הוד׳ סופ׳ אות כ׳ מ׳ כעין כ״י דתייט כתר ועטרה
נראך .ו׳ היינו ג״נ פתיחת החנמ׳ והתפשטות׳ שנפתח׳ והמוצא הזה הורה על כ׳ ראש׳ וסופ׳ דהיינו ל ראש׳
נו׳ נאומ׳ נראשית נרא אלדי״ש דהיינו נ ׳ נפתחת מכי׳ שופ׳ מ׳ ת׳ היינו ע׳ ק׳ במוצאו׳ הקול דהיינו סוד
ומוציאה ו׳ ולזה הורה על התפשטות החכמ׳ התפשטות
השתרשות ההנהגות התחתונות והייט ששור ההנהנ׳
י׳ יעשה ו׳ ודאי .מ׳ ג״נ פתיחת הני׳ נד׳ נחי׳ שהיא
מתפשט׳ כע׳ וראש׳ תתמלא עוד תעלה לסוד ק׳ י׳
אימא דרכיע׳ על ננין ולנך היא מרונעת ונפתחת נ ד ׳
מי׳ וכאשר עוד תתפשט יתחלקו שוד המרכבות לד׳
דהייט חגת״ש ונפתח׳ כצד שמאל מ מ ר ׳ כטדע והרי
בחי׳ ק׳ לכל צד לד׳ פנות המרכבות שכך היא סוד כל
אלו הו׳ הנז׳ מהחכמ׳ הס כסוד נהר יוצא מעד״ן
ההנהגות בהתפשט׳ למט׳ כאומ׳ ומשש יפרד והיה
ונכואש אל כחי׳ זו יאמר כה ומשם יפרד והי׳ לד׳ ראשים
לארבע׳ ראשיה:
ונאשר יגמור ההנהג׳ ינמל לד׳ שעיש ולבך מ׳ מוציאה
© " Wעג זסשר״ץנה המוצא הזה הוציא ה׳ אותיות מן
מ׳
אילימה מעץ ד עץ vstfת נ ר ג י ע ד ו י י י & י א י ב ס£ף
»׳ אחרת באומרו מ״ס דהיינו מ ד ד׳ מהנות נצח ההנהגות למט׳ ב׳ פעמיה מ׳ יעשה פ׳ והיינו שןד
חסד הוד דין יסוד רחמיס מ׳ למט׳ מני כנודע חקיקת תמונת המסג' ד׳ ראשי נהרות בד׳ שמחחקקים־מבריא׳
אל יצירה : ה מ מ י מרובעת פעס ב ׳ .פ׳ היא סוד חקיקת חמוג׳
תמר רביעי
באצי׳ דחמ־י והגבר והת״ת בס׳ד,
א מ ה בלי ספק שמ׳ ראוי לבאר כאן אצי׳ לא מ י ע אל תוכיו׳ הבי׳ .אמנס תגיע אל נין מורג &רק
המ׳ מפני שאצי׳ הת״ת והמ׳ יחד וכן פי׳ מפני שאותס השרשי׳אשר לכ׳ בבי׳ רישאדמלכאאיקרון
באידרא נוק׳ מאחורי דדכורא אתתקנת וכאן הוא סוד ועלמא דדכורא ש מ מ י הנקב׳ אינה מתחלת אלא מבץ
גלגלתא דנוקבא אמנס שלא לבלבל דעת המעיין נפרש חו״ג ב׳ דרועץ המתפשטים ולזה יהיו כאן ג' עמיס
ענין התפשטות הספי׳ והשתלשלות׳ ואצי׳ על נדר שיעור שצריך שידע המעיין כדי שלא יתקשו לו דברי האידרא
קומה ובעין יעקב בע״ה נפי־ש ענין המ׳ וחחלת׳ אצי׳ עס המתבא׳ בכמ׳ מקומות בזו׳ .הא׳ שהב" על חג״ח
זה אמנם עד כאן ההשתרשות מרמז הוא סוד רישא והיינו סוד סדר הספי׳ חג״ת וזה סוד השתלשלות סאצי׳
דמלכא שהיא נמדדת ומשוערת בסוד היותס תמיד ד״ו בלי ספק והס ט ף וב׳ דרועי׳ ואצי׳ זה על זה אבאר
פרצופי׳ יחי ואין להס בחי׳ מאצלי׳ כל א׳ וא׳ אלא כאן עוד והקדימ׳ אשר לנ׳ אלו זה על זה .הב׳ שסוד רישא
מכאן ואילך ועושי המציאות הנז׳ והשתרשו׳ הספי׳ מ ז ׳ דמלכא הוא השתרשות אשר לב׳ אלו הספי׳ במכיוח
רישא דדכורא ואח״כ יעשה למט׳ מגלגלתא דא לצד הבי׳ בסוד קשרן בחכמי ותט׳ ודעת כדפי׳ וכאשר
הדינים והגבורות סוד גלגלחא דנוק׳ א״כ ע״כ הגטרות יבחן הבי׳ בכל אשר במכ׳ ויבחט מ ״ ת בעצמן אלו הם
נכללות בזכר הס סוד ד״ו פרצופי׳ יחד א״כ במ׳ ית׳ ג׳ ספי׳ והבי׳ ספי׳ על גביהן כמורגל בכל ספרי הזוה׳
למעיין דברי בוצינא קדישא בתי׳ באומ׳ אדי שיעור׳ וכאשר יבחט שנעשו שיעור קומה בצור׳ העליונ׳ וקשר
דיליה בכמ׳ עניניס הס מרח שיעור נקבי החוטס היא החג״ח גוף ודרועי׳ בשרשיהס אשר במך הבי׳ נעשה ראש
שיעור נקבי האוזן היא שיעור פתיחת הפה הוא שיעור ודאי רישא דמלכא והקומ׳ משתלמת שס והכל מציאות
בת עין מפני שהיא מציאותם שס עמו וכל אותם הבחי׳ א׳ מ ׳ שסוד המ׳ היא משתרש׳ גס בבי׳ שהרי ד״ו פרצופי׳
שהס מתפשטות ויורדות היינו התפשטות ז׳ ספי׳ וסוד נאצלו מחו״ב כמבואר בכמ׳ דוכתי .אמנס כל השרשיס
שרשס הוא סוד שיעור מדת האיברים בתי׳ דרישא ההם יחשט לחי׳ דכורא מפני שאינס שרשי׳ אל ה מ » ׳
דדכורא א״כ נמצא שהיא המשמרת אותו ומודדת בו סוד המתפשט למט׳ בין התחמנים אמנם יעש׳ השתרשו׳ למי
כמס תי׳ שבו .אמנס בבוא סוד התפשטות אל מציאות בבחי׳ מ מ ׳ המתפשט׳ למט׳ בין החו״ג וזה יחשב
זה ועושי השתרשות זה בבטן המלאה דמיט במכיות לעצמו כאשר נרצה לפרש שיעור קומה אל הנקב׳ ואס
סבי׳ כדפי׳ יצאו הבן הזה והבת הזאת מבטן אמס לא אלא שנאמ׳ שהיא ספי׳ לעצמי הרי היא למט׳ ספי׳
דהייט שיעור מציאות •התפשטות׳ לעולס סוד הראש הוא י׳ עש היות שיש שרשי׳ עליוגיש בחו״ג מכלל חו״נ יחשט
השרשי' אשר להס בבי׳ והמתפשט הוא סוד חנ״ת דהיינו השרשיה ההה לבזה לא יקשו דברי הזוהר כלל ועוד
גופא ודרועי׳ כאשר יתבאר והס יוצאים ומתפשט" ונאצלי׳
אפרש בעץ יעקב בע״ה : מן הבי׳ ועכ״ז יתייחס הבי׳ בשרשה למעל׳ והחסד ז׳
ספ״.ממנה ולמט׳ וכאשר יתוקנו בשיעור קומה יתקשרו Jfi"5ב הקדמות הם בדברי ר״ש מפחדו׳ המודיעו׳
לט הקדמי גדול׳ בסוד ז ה .הא׳ אומ׳ י ב ס ד הבי׳ ששס השרש" לספ״ ושס רישא דמלכא
מתעטרא באימא עילאי ולזה יהי׳ ס ד הת״ת גופא בכמה דוכתי אימ׳ עילאי עד הוד איתפשטת ונודע נרה
דמלכא מתפשט׳ מתוכיות אימא עילאי ושרשי המי אינס ירכין דדכורא .הב׳ אומ׳ אימא עילאי תפילין על רישא
למעל׳ כ״כ ויהיו שרשיה מתגלים למט׳ ויהי׳ סודשרשיה דמארי עלמא והט מעוטריה על ראשו כדפי׳ לעיל בת״ב
גבורות שהם מתפשט״ בין החסד והגבור׳ בין ב׳ דרוע״ וסוד ב׳ רצועות סס כנפי האס לכסות על הבן וכאשר
ב׳ ימצא סוד אימ׳ על ברא מסכא דמלכא כאשר נבאר וכאשר סיא תתקן במעשיה ושרשים תשמור
והבא לימינא ולשמאלא וקיימא לן קדש לי כל ככת־ סור
מאימא
קלה איליפה ג8
ן׳״= ״״ ״י מעץ ד עין #מש חמר ד ןן^ף
פנים אל פני׳ אל החכמ׳ ננח״ שיעור קומה שמא שאימא עילאי בס מ ד רמס באו׳ מבטן מי יצא הקרמ
שיתקן עצמו בשרשי׳ כי בערך השתלשלות הס ב׳ מפי׳ ופי׳ בהי׳ מבטן מ״י בינה הנורא דהיינו האל
בחי׳ אחרונה אל החכמ׳ העליונ׳ על א׳ שבבי׳ אמנם מדול מ ט ר והטרא ובכור מ י ט מ ד בני בכורי ישראל
בערך תיקון שיעור קומה תתקן עצמס בסוד שרשיה ויוצא מרסס הב" פטר רמס וכאשר הרכיב ב׳
ובחינותיה שבבי׳ יעשה לה ראש וחי׳ ובאותה בחי׳ סדי הקדמות מ ז ׳ בהקדמ׳ הנ׳ הזאמ ממצא שאין אצי׳
היא נאצלת קורס התפשטות החכמ׳ וב׳ מתפשטו׳ והולכות המ״ה בסי׳ אסרונ׳ אל הבי׳ שהרי מ ד בטן הוא בסי׳
ומתתקנות וכאשר יבוא החכמה לתת עוד התפשטות הפפי׳ נוף וסוד גון! .למעל׳ ולמט׳ מבס" מוצא המ״ה התפשטו׳
אל הבי׳ לא תתן בבחי׳ א׳ שבבי׳ שאי אפשר שהרי הבי׳ שוpס דאימא עילאי הס הס ב׳ רצועות שהם יורדות
והחכמ׳ נמצאות יחד ועדיין אין הדעת תתפשט עוד וימצא מהראש לימין ולשמאל והס כנפי האס על הבן והס נו״ה
סוד הדעת ירצה החכמ׳ לתת תולדות בבי׳ האיך יתעלו כדפי׳ בה" ימצא לפ״ז שעס מ ו ח שנאצל הת״ת ויצא
התולדות שהם בסוד הדעת על בחי׳ הבי׳ הקודמ׳ אליהם מהב" עדיין יש בסי׳ לבי׳ שהיא מתפשט׳ יותר והמו
אין דרך לצאת התולדות מהחכמ׳ אל הבי׳ אלא בבתי׳ אומרו אימא עילאי יש לה בסי׳ שיעור קומה שכאשר
תחתונה שכבר נתפשט׳ הבי׳ בשיעור קומה נמצא סוד תתקן עצמה יהי׳ מציאות׳ מתפשט עד הוד והייט מן
הזיווג העליון ממש בסוד הזיווג התחתון דרך כניסת הטעס שפי׳ ממש שתאמ׳ כאשר הבי׳ תתקן עצמה
התולדות כמעט היא דרך יציאתם שהרי מבחי׳ ו״ק בשיעור קומה יכלול ענפיה עד הוד רעשו ט״ה ירכין
נתפשטו מהחכמ׳ אל הבי׳ ומבתי׳ ו״ק יצאו מבי׳ למטה דאימא ונקשרים ע מ ה .וא״ת והאיך יתפשטו סוד שוקין
והייט סוד ופתת התיבה בצדה חשי׳ אין הפתח אליה דאימא עד הוד והרי התי׳ת בין טפא ודרועין דליה
מלמעל׳ אלא מבתי׳ צדה דהיינו בסוד ו״ק וענין זה נראה לעילא משוקץ אלין .לא קשה מידי שהרי ברא לא נפיק
בדברי ר״ש בבמה מקומות ושיעור עיקר זה שצריך לך אלא מבין ירכין דאימא ואימא מתעטר׳ עליה ובי רצועין
למקומות הרבה ועוד אוסיןו לך ביאור שהרי היסוד מקומו דתסילין רמוס קב״ה יתפשטו עליו מכאן ומכאן ובערך
בזכר ומקום כניסתו אל הנקבה בין ט״ה והס פצי׳ אל בסי׳ הספי׳ אין ספק שהמציאות הוא בסי׳ סו״נ .
פני׳ עולה למעל׳ עמו רישא ברישא גופא בטפא דרועין אמנם בערך סוד תי׳ אימא כשמתתקנת בסוד ת ״ שיעור
בדרועין אמנס הייתור אל הזיווג למטה והיא פתח .סכים' קומה יתפשטו ענפיה עד הוד ויכלל הכל בסוד תי׳ אימא
והיא פתח התפשטות התולדות כדפי׳ לעיל והייט ופתת
שהם נרה ולא ממש נרה שהן הס תי׳ גופא דברא אלא
התיבה בצדה תשים : הסתעפות שהיא מתפשט׳ ומסתעפ׳ עד נצס והוד ויש
ך הנה הראש הזה מ ז ׳ באיברי׳ ותי׳ אלו פרק שס בס״ התפשטות׳ שהם כנפיה המתפשטים שס ממש
עקרן בסוד הרבוע מפני שכל ממציאות י כעץ שפי׳ למעל׳ ברישא דמלכא בבסי׳ הקודמ׳ אליו
העליון אחר שתתפשט תתרבע כאומ׳ ונהר יוצא מעדן הוא מציאות ת" דאימא עילאי בבסי׳ מאוסר׳ עצמה
להשקות את הנן ומשם יפדר והי׳ לד׳ ראשי׳ וסוד ולעולם הספ" הס ספי׳ משתלשלות מזו לזו כלי שנסתכל
המציאות הזה ה מ ה לד׳ ראשי׳ ידרש בכתר ב מ ד גלגלתא להשתרש!" ולהסתעפו׳ ונקר׳ ההשתרשות וההסתעפות
שיוצא משך נהר מעדן דהייט עדן מכמ׳ הקודמת במור והכללות לדרך השתלשלות׳ זו מזו סתס מציאות בסי׳ שיש
והיא נקוד׳ א׳ ויהפשט לג׳ מומי׳ וסממי׳ בנקוד׳ ואח״כ אל םספי׳ אלו באלו סתם שהם כלולות וו מזו על
יוצא מעדן להשקות אה הגן הס חי׳ רישא ומשם יפדר הדרכים וכאשר נתן דעתינו לדעת מציאות תי׳ הספ"
והי׳ לד׳ ראשי׳ בסוד הבי׳ שהיא המתרבעת וידרש והתקשרה בשיעור קומה נקשר הכללות אשר לספי׳ אלו
למטה בסוד המכמ׳ שהיא יוצאת נקודה א׳ ויוצא מעדן באלו זה עש זה ונעשה שיעור קומה ויבחן המציאות
הכתר כולו ימד להשקות את הנן בי׳ ומשם יפדר והי׳ בזכריס ונקבות כדפי׳ בעין הבדולח תמר ו ׳ :
לד׳ ראשי׳ הס בחי׳ בבי׳ דאמר ג״כ בסוד הדעת Jרמזתי סוד זה המבואר בפ׳ הקודם באומ׳ פרק
המתפשט מן החכמ׳ אל הבי׳ יוצא מעדן להשקות את ופחח התיבה בצדה תשים הורה שכנישת י
הגן דהיינו משך כל הנטיעות ולכך יפדר וסי׳ לד׳ ראשי׳. תמלדות אליה אינה מדרך הראש וענין זה רמז גדול וכבר
ומטעם זה גלגלתא מתחלקת לד׳ חלקי׳ ימין ושמאל פני׳ פי׳ לעיל כי שוד החכמ׳ והנינ׳ נאצלו נא׳ ואח״כ אינה
ואמור מזמור דיני׳ קשי׳ חזקי׳ ביותר ומשם מתפשטות כא׳ אלא ישתלשלו זו מזו נענין שהנח" אחח סס שווח
מנקבה במוזקמטרומ מפני שהפני׳ למורת ת״תוהאמריי׳ ו נ נ מ ׳ א׳ הס זו מזו ולזה נאשר תתקן הנ" עצמה היא
למערב
איליטה ה פ
־ י יי ״ יי פ
מעין ד עין י8מ< 8ח •£ף
בזולת התיקו' הנז׳ אל ההויות דהיינו ד׳ ה
פללו למערב מלי והפני' ת״ת בהס כל סוד התי' אמנס
בחי׳ ימין ושמאל פניה ואחור יצמח המציאות י גאפזי׳ לימין ולשמאל חסד ונבורה דהיינו מה דאמרן ככל
עוד להיות יו תיכון וחיצון דהיינו ממציאות פוד הדעת תי׳ ימין ושמאל ולזה כל עיקר תי׳ רישא אתתקנו כחצ״ת
שיש לו כ׳ כחי׳ .הא׳ שהוא נחשכ מכלל או״א והוא סוד כי האחור אין לו פעולת אלא דיני׳ קשי׳ תקיפין סתימין
תוכיות להתפשטות ו״ק והטעס להיותו אמצעי כין הפפי׳ עד התפשט הנקבה ושם יתוקנו אותס תדיני׳ כאשר נבאר
תמתנלות סס ז׳יס לנ״ר תנעלמות ועל ירי נחי׳ שהדיני׳ תחלתס קשי׳ ותועלתם מאוחר׳ שאינה נראית אלא
תתוכיוח הזה ימצא כחי׳ ג׳ ספי׳ לעולס כספי׳ תתחתונות בסוף אחר גמר הצירוף ירא׳ שהצירוף מועיל ומתקן .
כיצד כאמיתות ועיקר הוא ענף תכתר דהיינו סור אמנס בתחלת׳ מבהיל ומתהא ומשמים לכך צד הגלגלת
תשתרשוח ז׳ ספי׳ ככתר ובהתפשטו׳ אל החכמ׳ שס קונה באחוריי׳ סתומה אטומה כאינון שערין מארי דיכבא ויללה
נס מן תחכמ' וגהתפשטו׳ מן תחכמ׳ אל תכיני יקנה אמנס הימין והשמאל הס נאחזי׳ בפני׳ מצד זה ובאחורייס
מציאות הייני כדי שיהי' מצע וכסא להשרות נייר כתוך מצד זה שכך הס ד׳ יסודות יסוד העפר הוא האטוס
השפי' כנודע שנייר הס נר״ן לספי' כדפי' כעין כל תמר הפתוס שאין האור נראה כו כהתחלה .אמנס אחר שנאחז
כ ׳ .וא״כ כל מת שיתפשט מכאן ואלך יהי' שוד הדעת בוהמי׳ וחום העליון דהיינו ראש דהיינו האחור האחוז כין
מתפשט׳ כתוכו ויתי׳ תמציאות כעין נשמה אל תנוף ולזת מ מ ק והשמאל מוליד כל התולדות ומוציא כל טוב שבעולם
פי׳ בתיקו׳ כענין משה ויעקב שכ׳ מרככ׳ אל הת״ת לכך כל התחלותיה אטומי׳ והנה העפר תקר מצד המי׳
כשוד תנוף אמנה דא מנשמתא ודא מנופא רצו בזה ויבש מצד האש והיינו מצד המל׳ כין החו״נ והוא סוד
מרע״ת ודא מנופא רצו בזת מרע״ה כשוד תדעת האמור והיינו סוד וראית את אחורי ופי׳ הראה לו קשר
התפשטותו בו״ק ודא מנופא בו״ק עצמן ומאן דאתפשט של תפלי! הנה התפלין הס סוד ד׳ מוחי׳ בד׳ בתי׳
מכאן ואילך מתפשט בבחי׳ זו ולכך כל האיברי׳ חלולים דהיינו חנמת יה״וה בינה אה״יה ונמשך ונכרך בראש תי׳
וכתוכס סוד תדעת והיינו ובדעת חדרים ימלאון והכננין דתפילין ועיטורי דא ע׳׳י ב׳ רצועות שהש חו״נ ושופמ
שהנוף כולו והזרועות הס חללי׳ מלאי׳ אדרין ואכשדראין קשר של תפילין דהיינו המי בבינה שהיא מתרבעת
שיכנס אליתס תדיעת וימלא אותם ויםקת אותס וינהינ אותם בעצמות׳ אה״יה ד׳ אותיות ודי אותיות אמנם נולס
ומכאן ואילך כל מת שיתפשט ויתאצל יתי׳ בכחי׳ זו מצד פני׳ ובאי׳ טלס אל סוד הקשר יא׳׳הה דרך הימין וי׳׳הה
בחי׳ עליונה שהיא בחי׳ הכיני שעושת חללין ואדרין דרך השמאל מסוד יאה״ה וית״ת שהם התפלין ובזה קשר
ואכסדראין לדעת בשרשי׳ העליוני׳ מםס ימצאו חדרים של הפלין ד׳ טלל׳ סוד ד׳ אלו ושם נסתנל משת
כספי׳ ומלאים מהדעת המתפשט מפני שכל הפעולות יהיו המעלות העליוטת ומיט סוד אחורי נלגלתא עורף דינא
נפעלות מז׳ הספי׳ בשינוי וכחי׳ שונות והדעת כעין קשיא ויש שם מלל בית קיבול לנל תי׳ עילאין להראות׳
שמה מקשר נ״ר ועושה מצע לרוחניות בתוךהספי׳ ובסוד למטה לאות׳ שאינם יטלי׳ להנלל ב מ ד התפלין ממש
זה תכתר משתתף אל כל פעולות הספי׳ מפני שהדעת ו מ ה הפני׳ מתתקני׳ בב׳ שמות יה״וה אה״יה ד׳ פ׳
,
ממתר לתתעלות ולתקשר למעל׳ ולעורר תשרשי׳ ולרדת ודי ב מ ה אמנה האחורי ׳-מתתקני׳ בקשר של תפלין
,
למטת . סוד ד״ באומ בית קבול והימין והשמאל מתתקני׳ בב׳
רצועות שהם דרך המעברת׳ ובזה מתעטר הראש הזה
ן סנה הכחי׳ הנז׳ שתם ד׳ כחי׳ ותיכון וחיצון פרמ בחי׳ מרובעומ והמפיל להראות משם ד׳ צדדי׳ בנלנלתא
1
ימצא גס אל פרטי התיקוני׳ הנז׳ שהרי ,
עם מ ו ס שהם בא״וא נאחז ׳ ונאחדי׳ דהיינו יהו׳׳ה
תי׳ הפני׳ הס ד׳ חושים השמע והראיה והריח והטעם אמ״יה ד׳ במים בד׳ פ׳ על מוחי דז״א בענין
כהנהג׳ עליונה יתחלקו לד׳ אותיות כדפי׳ בתי׳ מ א י ה ,
שסם מרובעוח ומאוחד ׳ פני׳ ולא אחור והנלנלמ
לעיניש פני׳ ודאי ולכך אינה רואי׳ אלא מה שלפני׳ והשמע נמצא בד׳ שטיין כדפי׳ .והנה אלו הד׳ הנז׳ הפני׳
משמש נה למה שאינו לפני המציאות לכך השמיעה מנמר התי׳ לכך השבח באצילות לעולם אל הת״ת וב׳
לאות ה׳ שהיא מאוחרת והראי׳ לאות יו״ד שהיא מוקדמת צדדי׳ האמצעים דהיינו חו״ג יש להם שכח ולא כ״כ ולעולמ
ושתמן ימין ושמאל י״ה שכך הה מתחלקות ודאי תדיח ימין ע ק ר הפועל ולכך נוח! לו שכח על השמאל והאחור
לאות ו׳ שהרי היא אמצעיס כחוטמא והטעש לאות ה׳ ס מ ס אטומ מן הכל אין לו אלא כיח קבול זה לקשר של
שהיא המ׳ הטועמת כל מעשה התפתוני׳ הרי ד׳ חושים מפלין כדפי׳ ומכאן ואילך ימפשט המציאוס והמציאוס
עס היות שפי׳ שהם פניס הס מתרבעין בעצמן עיציס תמיד בד׳ סערין גד׳ כחי׳ אלו הנז׳:
ייאזניס הי חוטמא ן׳ פומא ך,׳ ו מ י אלו מת •יעי׳
ושש
קלו אילימה ח פ פ
י יי ״י י מעץ ד עין יצזמי 8תמר ןןןןף
לעורף זה להתעלס להתבםמ' תמיד ולפתוח בתפל' למעל״ והס בעצמן כל א׳ ואי כלול מד׳ שהרי העיני׳ ״ ראש
הדינים ולכך נאמר שאין למעלי כסוד הכתר עורף מפני לכולס והס ד' גווני' לובן אודס ירוק שחור והס ממש
שהעודף מקוס הדני' הקשים בנקבה כדפי' והפני' שס הנז' ועד״ז יה" לכל האיכר" ויש להס תיכון וחיצון כסוד
עיקר ת" האדם דהיינו הקנה והושש שהס סוד בחי׳ הדעת והמח הפועל ככולם ומשקה לכולס ולזה ימצא כל
הדעת הפנימי וסודם בסוד ו' כדפי' בתיי ו׳ עזקאן פרטי הספ" למטה כלולות מדי כח" לכך כל אבר וכל
דקנה ו' חול״ן דצואר ופי' בר״מ ושט ו' שייט ומתפשט פרק ופיק שתסתכל יתמצאו כלול מדי כחיי עם היותם
שסוד הו״או בו בעני! שכל מציאותו בסוד הדעת והיינו עגול" כסוד ההקף הס מרובעות כסוד ד' הנהנות הנז'
תיכון כאשר נבאר . ולזה כל אצבע ואצבע וכן זרועות ופרטי פרקיהם כאשר
ח הנה ב' בחיי שבצואר שהס קנה וושש פלל נבאר כולם מרובעי' וכן כלול" מתיכון וחיצון דהיינו הי״ו
1
סודם בו״ק כדפי' אמנם כבר פ" בת״ג כו חלל ליכנס הדעת אליו ולפעול כו ויש לדעת כחיי פרט"
ענ״נס בקצר' שהם סוד המעיים ד״ו פרצופים הנקבה לכל שיעור הקומה הנמדדת כפרטי האיכר״ ליכנס
קדש והזכר קדש קדשיס והטרפש רקיע המכייל בין מיס אליהם ולהפעילה מפני שהוא מהכתר שממנו שיעור
למיס ועליה נאמר והבדלי הפרכת לכס בין הקדש ובין הקומה והוא סוד קו י' המדה המתפשטת כדפי׳ כעין כל
קדש הקדשים ויבדל אלהי״ס בין האור ובין החשך וכתיב תמר .ועוד תמצא שלכולם יבחן ימין ושמאל ואחור ופנ"
ויקרא אלהי״ס לאור יוס ולחשך קרא לילה כאשר נבאר מן הטעם הנז' ועתה כזה אל תתמה על כללות הספ"
לקמן בע״ה בתמר .והנה זה יספיק כאז לסוד קנה ושט וחלקי חלקיהם וכיוצא שהכל ענין א' .
הנה כאשר יתפשטו ב׳ בח" ד״ו בסוד הדעת תחלתס
בסוד ואייו והייט קנה ושט שהס בצואר פתח כניסה
הנה בהתפשט' השרש" הנז' מהכינה יעשה פרלן ז
1
למטה מהשרשי' הנז׳ עוד שרש א' הכולל
למעי' הנה הקנה יש לו טבעות טבעות שסודס פ" דרך כל המציאות הנז' יהיה כסוד הריבוע ויהי' כסוד תיכון
כלל בעין כל תמר .וכאשר ישתלשלו הטבעות האלו וחיצון והוא כחי' ו״ק הקרוב״ להתפשט לצאת אל מציאות
מטבעי הנדול' שהיא דרך התפשטות יעמצאות דהיינו בי״ו הגילוי דהיינו הנוף כאשר נבאר .אמנם בית א' ה" נקרא
סוד בראשית נקוד' בהכליה ב״׳ו בשוד טבע׳ מ׳ שתומה צואר להיות סוד השכינה על ישראל כסוד הכיני המשכות
כדפי' בשיר השירים ס י ' .ופי' בתיי בבא מציעי ת" ה' ש' העליון למטי ולכך הצואר הזה משכן כל סוד השרש"
ומאותו הטבעי ישתלשלו ו' טבעו' ו״ק ואית שהם יותר כבר העליוני' דהיינו הגולגלת על הגוף והיא כחי׳ אמצעית
ידעת ששלשה כריכות הס חוציא א' מפני היות הטבע׳ כין הנוף דהיינו התפשטות ו״ק וכין הראש דהיינו נ״ר
כלול מני בחי׳ חסד דין ורחמים עד שיעלו חיי כרימת ואין ספק שעדיין הוא כסוד תוכיות הכיני ולכך הכינה
ו' טבעו' הס ו' ספי' והכל בסוד בחיי הת״ת כדפי' בתי׳ תקרא צואר כדפי' .אמנם מציאותו כת״ת כעל ו״ק ולכך
והקול יוצא מן הביני יוצא דרך בו ופועל בסוד הפה המוציא כו כל כחיי כסוד הו״או כת״ת דהיינו ס ד טפח היוצא
הקול כמוצאות ועושה אותו דבור שבך הוא קנה ת״ת מן הלילב כסוד השדרה וככר נודע שההרס נוף ודרועי׳
מוציא קול פה מוציא דבור ואין הקול נשמע אלא בצאתו והערבית שוקי! והאתרוג הוא לב והלולב שדרה ומתארך
אל הגילוי .אמנם בפנימיותו יוצא בחשאי וסייט סוד קול עליהם טפח להראות סוד השדרה ומפני שהנקי היא
בחשאי שהוא בחיי הת״ת הנעלם בביני ובצאתו אל הביני שיעור קומה מסרי כאומרו זאת קומתך דמתה לתמר לכך
ומן הגינה אל הגילוי ישמע הקול כדפי׳ בזוהר פ׳ תולדות שיעור צוארה טפח לכד .אמנם הזכר נאמר כו מראהו
יצחק ולכך הקו' יוצא מדרך הקנה גח״ הנז׳ וא״ת והרי כלבנון כחור כארז" לכך הצואר יש כו שיעור ו״ק והיינו
האדה צורה תחתוני הקנה למשה מהפה ובצורה העליונ׳ סוד כחיי הת״ת כו״ק המתאצל מהכינ׳ ועדיין נכלל בכיני
הקנה נראה נעלה למעלי מהפה לא קשיי מדי שהרי הוא ויהי' בו ד' כחיי שהס ימין ושמאל ודאי ופנים ואחור
בסוד הדעת והפה בסוד הנוף ולכך עם היות שהדעת וחיצון ותיכון והנה האחור מול עורף ודאי שסוד קשר של
נשמי לו״ק נעלם ממציאות הגיף אף אס יהי' עליון שהרי מפלין שפי' מכוון בגלגלת למעלי שם ושם עיקר הריני'
זה בסוד גוף וזה בסוד נשמה ועוד התעוררות סקול ולכך תמצא ג' עדיפות כתור' .האי כעגלה ערופה .
מלמט׳ ממה שהדעת משמש בוי ספי' מחייב להוציא קול הגי כמליקת העוף ממול ערפו .והגי ואס לא תפדה
ועיקר הקול מתנהג לפי המחשבי החכמ' וא״כ יהי' מזה וערפתו וכולם להשכית הדני׳ ולהכניעם וכל ג' גמקוס
ומזה .ומוציא רוח בחשאי שהרוח חשאי יותר מן הנןל סדין עוף ודאי עגלה ודאי' חמוד ודאי ולכך הי' ראוי
והטעם
עין ש מ ש מעץ ד
אילימה חמר ד 0־ט •־י ־יי*
סהס נחי׳ נערך הנוף ורמ״ח אינריס למטה אמנם המח והטעס שהקול הוא כדי שישתמשו כא׳ פעולה אל התחתוני׳
הוא סוד נקוד׳ נהיכליה יעשה לה הנע׳ לנוס והכנה כסוד נבוא׳ ופעולה המשתמש׳ אמנם הרוח אינה פעולה
והלבוש מ מ הוא סוד קרומא דמוחא דהיינו נחי׳ הכיני אלא להחיות ולתקן הנמצאים ויש כ׳ כחי׳ כרוח הפה .
הנאות׳ להיכל ולכוש לחכמה וכאשר המח חנזפשע דהיינו הא׳ מהפה עצמו שעליו נאמר וכרוח פיו כל צבאם שממנו
חכמ׳ כסוד חוס השדר׳ דהיינו סוד הת״ת חוס מכח׳׳ קיום הנמצאות .הכי מהקנה והוא נעלם והוא לתקן הדני'
החכמ׳ משודד ושלוח משתלשל מלמעל׳ למש׳ יניע אל לקרר חוס הלנ המתנאר לקמן כע״ת :
הנוף ו״ק מכחי׳ סוד מה שיחלכש החכמ׳ ננינ׳ וכאשר ט הוושט אין פעולתו קרונה אלא יורד אל פרק
חשכיל כמ׳ שפי׳ חמצא שע״י קנה ושש סודהדעחמצד האצטומכא נאשר ננאר נמצא נסור ו׳ 1
עצמו מעצמו אל עצמל ויעשה ממנו סוד המעיס כאשר למעל׳ מהפרוכת ויורד ומתפשט חוץ אל הפרוכ׳ לכך שמו
יחכאר .אמנס חוש השדר׳ ג״כ סוד וא״ו דהיינו סוד ושט ו׳ ש״ט ומתפשט מה שאין כך הקני שהם ו״ק נקשרות
דעח אמנס אינו מכחי׳ עצמו אלא כסוד מוחא "׳נ מוחין כחכמ׳ ודעת כאומרו קנה חכמה קנה כיני .אמנם הוושט
הס חכמ׳ וחכונ׳ ודעח ושם נקשרים נ׳ ומסמח הנ׳ הוא צריך להתפשט יותר אל מדרנוח הנקב׳ דהיינו ממם
דהיינו הדעת שכחכמ׳ יחפשש ככחי׳ המח מחלכש המיט כעין כחי׳ הח״ח ו׳ נקשר בי״ה ויורדח הה״א למט׳ מהוא״ו
כקרוס ולכך קרוס החוע עיקר גדול כחוש השדר׳ כענין עס היוח שהם נאצלוח כענין א ׳ .והנה הקנ׳ אין כו
קרוס המח אמנם המח חשוכ יוחר שהרי הס כ׳ קדומים חיצוני אמנם הוושט מחפשטאל מקוסהשטו׳ כאומרו שטו
לו והחוש אין לו אלא קרוס א׳ מפני שהרי הוא יוצא ולא העם ולקטו ואמרו נר״מ שט״ו וש״ט שטוח׳ עבדו והיינו
יצשרך להחלכם כחי׳ חוך כחי׳ וענ״ז אין התפםשוח וה שסוד הוושט חלול עד שיוציא אל מקום הרעי כאשר
אלא דרך חוש השדר׳ ונחיכוחיו מחפשש אילך ואילך לימין יתבאר סודו כע״ה .והקנ׳ סחוס ומחעלס ואינו מתפשט
ולשמאל כענין הפרשות שפי׳ רז״ל והיינו החפששוחל״כ כלל שאין הת״ת יורד אל החיצוני׳ .והנה הוושט אין לו
נתיבות החכמ׳ נת״ת הנק׳ ל״נ השמיש ונק׳ כמד העולה נדיק׳ מנחוץ דהיינו שיש לו כחי׳ אדו׳ ולכן בחסד ודן
ל״כ כדפי׳ כזוהר פ׳ תרומה כענין כשכמל׳׳ו כסי׳ וסוד הצד הזן ומפרנס נחסר ונרחמיס ומנחוץ אודם הנא אל
הכבוד הזה מתפשש למל׳ כרכתיכ ובהיכלו כולו אומר הריני׳ אין לו נדיק׳ שמעלים על המיח׳ ומסחיר סורס
כבוד כדפי׳ כר״מ והיינו ע״י סוד ל״כ נתיבות כאומרו מפני שהם צורך אליה'להנהיג החחחוניס .אמנסניקנ כל
כבוד חכמים ינחלו ודרך משך הנתיב כנתיב הכולל כולס שהוא נעשה שם פרצה מפני שהמוח נרוך אחריה למטה.
הוא היוצא מן הגלגל׳ דרך הצואר והרי אלו הס כחי׳ אמנס חצי קנה פגום נשר מפני שחציו מנין על חציו ואין
כצואר קורס אצי׳ ז׳ ספירות מן הבע׳ : החיצונים מחקרני׳ אליו והושט קצח נדרך זה דהא ניקנ
יא תמצא ננ״מ כזוהר סוד יהי אור שהוא פדל זה כלא ןה כשר מפני שהחסד והננור׳ מניני׳ זה על
ככינ׳ ה׳ אורות כסוד ה׳ וכן פי׳ בתיקו׳ 1
זה :
ותמצא שיתייחסו כחסד אור קדמאה כמה פעמיס ותמצא י יש כצואר סוד נעלם דהיינו פחיח׳ הגולנלח פדל.
שהוא סוד משך אל היסוד אור זרוע לצדיק כדפי׳ והמח יוצא ממנה והוא נכנס דרך הצואר י
בזוהר פ׳ תרומה ותמצא שסודו כת״ת כסוד כחי׳ קודמי סוד חוט השדר׳ והענין הזה נעלם מאד פי׳ כאידרא
אל הספי׳ ושור׳ אל הדעת וכמה דרכיס כאלו תמצא שאין חכמה שככחר מחפשט׳ צל״כ נחיכוח דהיינו הפתיח׳
כזוהר ובתי׳ ועתה כצואר הזה כסוד הכחי׳ שפי׳ לא הזאת והטעש שאץ התפשטות ו״ק ככתר'ולא יחייחס כו
יקשה לך כלל שסוד הצואר הזה הוא כחי׳ האור מלמעלה טף כלל ולכך חכמה שבו אינה מתפשט׳ לל״כ נתיבות
וסוד הצואר הוא אור קדמאה הגנוז המחפשש דרך שוש אלא עומד׳ כעצמה סתומה בגו גלנלתא ולכך נאמר מוחא
השדר׳ עד היסוד כאשר נבאר עור כמקומו וסוד זה דסכא שכיך ושקיט אמנם חכמה עצמי שהיא מוחא דז״א
הוא כל הכחי׳ של הספי׳ כולם כולם מושרשים כסוד יש לה התפשטות כאומרו מה רבו מעשיך ה׳ כולם
הרקיע הזה והוא הרקיע שעל ראשיהחיוחהסכ׳דרועי׳ כשכמה עשית ופי׳ כולה כחכמה עשי׳ בכינה מלאה
וגופא וכיוצא כאשר יחכאר והרקיע הנשוי על ראשיהם הארץ ההתפשטות עד המ׳ והיינו סור התפתחות זה
מלמעל׳ הוא סור החפששוח ו״ק אלו שרשים אמצעיים שסוא סור החכמ׳ הנפתח׳ ומתפשטת כל״כ נתיבות ררך
כין המסג׳ העליונ׳ שהיא כסוד רישא וההנהג׳ התחחוג׳ גלגלתא ולכך ימצא אל המח קרומי דמוחא שתם כסוד
שהיא נסור גופא והצואר אמצעי נולל הנחי׳ העליונות הנע׳ דהייט כסי׳ התפשטות הכיני גלגלתא קשה בעצמות
והנחי׳
קלו אילימה תמר ־׳״*׳* מעין ד עין <e»se ןן^ף
הספי׳ יתעורר מכאן לכך השכח תמיד לשם יהרה המיוחס והבסי׳ התחתונות והייט סוד אור א׳ ולכך פי׳ ויאמר
אל הת״ת ושאר הספי׳ לא יזכרו כתורה אלא מעט מועד אל״דיה יהי אור דא בית א׳ שהיא שוד הצואר:
ויהי׳ עיר,ר התנועי והפעול׳ אל החו״ג מכ׳ קשרים אלו יב הנה התפשטות ג׳ אבות מבינה ותחלת פרה
לכך יתייחסו הגבורות והחסדים אלוי: הגלות הביני בהה הוא ויתפשטו ג׳ י
יג כבר נתבאר שהשרש העליון נחלק לג׳ מוחי׳ p"fi מיוחדים בייחוד א' ולכך תמצא סוד כתפיי' שיש בהס ג׳
ומאלו הנ׳ מוחי׳ נמשכו כל הספי׳ מג׳ אלו 1
בח" וכולם א׳ סס כתף ימין כתף שמאל והגוף בענין
ג׳ דהיינו חכמה ותבונה ודעת ומשם חג״ת ומהם כה*י שהוא בחי׳ בת״ת גוף והוא כללות ג׳ ספי׳ יחד וכשתעיין
הנה השרש הזה חקק תמונה זו גס נחו״ג שהם ב׳ בזה תמצא עיקר גוף ת״ת .אמנה יכלול מצר ימין
הזרועות שבהס ג׳ הנהנות רמוזות בלשון הזוהר פפר החסד ומצד שמאל הגבור׳ ובשתיהה יכנה מציאות עצמו
חסדים גבורה גבורות הקשר העליון שבו עיקר התנועה והייט סוד קול דנפיק מגו שופר שתבנה מהאש והמיס
הוא סוד הקשר הנז׳ עיקר חסד גבורה ובי קשרים ורוח אמצעי עיקר כולל ב׳ ובחי׳ זו היא בחי׳ קדמי אל
אחרים שהס פועלי׳ הס חסדים גבורות והענין שהם הת״ת על החו״ג ויכלול בעצמו החו״ג והנה בחי׳ הגבור'
חג״ת בחסד וחנ״ת בגבורה ולעולם כל הספי׳ מתגבר׳ והחסד הכלול״ בנוף הוא סוד ב׳ עצמות הכלולות מזרועות
חלק עצמות׳ בחסד הקשר העליון המניע הכל חסד . הנוף .אמנם הת״ת מקד" ומגביר פעולותיו ומאחר
וגבורה הקשר העליון המניע הכל גבורה ואח״נ יתפשטו ב׳ פעולות החו״ג בבחי׳ זו ולזה תמצא ב׳ בחי׳ אלו
קשרים שהם בגבורה חסד ת״ת ובחסד גבורה ת״ת . מאוחדות בגוף שהם דבקות הזרועות אל הגוף מאחוריו
והנה מדת ב׳ זרועות א׳ אין בין זה לזה כלל רק שינוי סוד פעולת הת״ת ברחמים ומה שיפעול דין הוא מצד
הפעול׳ שזו ימינית חסד וזו שמאלית גבורה אמגס ב׳ ספי׳ אלו והיינו שמאל וימין כי הת״ת גוף בעל
מ ד ד ת ׳ ושעורס ועניינם א׳ אין ביניהם כלל שבמד׳ א׳ הרחמים ואחורי הת״ת דהיינו הדינים שבו נכללים
נמדדות ובשיעור א׳ נאצלו מלמעלה ו ס ד ג׳ קני׳ מקשה ומתתקניש מחוך בחי׳ ב׳ שפי׳ ועכ״ז פעולת ב׳ ספי'
א׳ דהייט סוד ק״פ כדפי׳ בעין כל עד קשר ב׳ נתפשט אלו מעוטה מפני שמתגטלת אל הנוף ומתעלמת והיינו
קנה א׳ ומקשה ב׳ עד קשר נ׳ ב׳ קנים הס ג׳ קני׳ שהם סוד הרוח חס ולא חה מצד הגגור׳ ולא מצד החשד ולכך
ג׳ קני המטר׳ מצדה האי וג׳ קני מנורה מצדה הב׳ תחילת הקדימי לגילוי ג׳ ספי׳ אלו הוא המציאות הזה
וסתם קנה שיעדו ו׳ והייט ס ד חג״ת הכלולים בחסד ואינם געצס גחי׳ הגוף שהרי הת״ת מתפשט׳ יתפשטו
וכמוהם בגבורה והייט דאמרינן שיש סוד ג׳ אבות בכל ו׳ שפי׳ ועיקרשחסד א׳ ואח״כ גבור׳ואח״כ ת״ת בערך
מדה ומדה שהרי הס ו״ק בקנה עליון וששה וששה בקני׳ שהת״ת מתפשט עוד ונמשך לו גח״ אחר ג׳ בענין שהוא
התחתורס וכמוהם בזרוע שמאל כדפיג שב׳ ורועות קודם אליהם וגאמצעיתס ומאוחר אליהם וג׳ אלו
נמדדו במדה ושיעור א' וגי קשרים אלו אינם ג׳ בענין ימצאו גזוהר פעמים הרגה .פעם שמקדים הת״ת אליהם
א׳ שהשנים הא׳ סס לעולם לצד פניה דהייט הנהג׳ פעם ממוצע גין ב׳ פעם מאוחר אליהם ובזולת מה
ברחמיה לא לצד אחור דהייט הנהג׳ הדיניש וג׳ שפי׳ שהמ״מ גלול געצמו מג׳ גרפי׳ מאומס הג׳ גח" אשר
שהש גוף וב׳ זרועות בולה בבחי׳ א׳ אל הרחמיה מפני לג׳ זדעות גת״ת יש ג׳ קשרים שהן נקשרות גמ״ה
קרבתש אל נ״ר ואינש מתאחדיש אמנה השני" וגה הגוןו וסייט נ ׳ קשרי הזרועות העליונים וגבר פי׳ סוד קשר
קצת מתאחד בבח״ זו אמנה קשרי הזרועות לעולש הס מהות עניינו שיגלל חלק מזה גזה וחלק מזה גזה וזה
מאוחריה מורי׳ על בחי׳ הגבורות וגה זה אחוריי׳ שהוא יקרא קשר והנה הת״ת גגחי׳ » ז ׳ חו״ג שגו טתן גחי׳
דין קשה .עכ״ז הגוף מתאחד מ ע ט .אמנם הקשרים ומקוש אל החסד וגבור׳ המתפשטות געצמן להגלל
רוב הנהגת׳ באחוריי׳ וגבורות והם עש ב׳ קשרים ולתקשר הת״ת גהה והה גו והיינו קשרי הזרועות
ראשונים בשוקי" כאשר גבאר והגוף באמצע הס ה׳ גבורות נת״ת ומשה עיקר הפועלות אל הג׳ זרועות שהקשדס
שיש בגוף בעולה הזכר דהיינו סוד ח״ג נ״ה ת״ת נקודים האלה ינועו הספ" האלה לפעול ועיקר פעולת׳ תלוי בזה
אמצעי׳ שהזכר נעשה בו אלו הס׳ האחוריי׳ להנהיג בסוד הקשר שהרי השפ״ פועלות פעולת׳ אמנה נחות פעולת׳
האחור אל הנקב׳ והגבור׳ והייט יסוד ועש׳ ואל תאחר יקבלו ויינקו מתוך הנח״ הזאת נענין שנאשר תדקדק
וכן השיב ימיט,אחור .וב׳ קשרי׳ םשלישי׳ מס רחמים תמצא שהחיות ותטעות הפעול׳ ונל המציאות מסוד
תמיר מתאחד׳ אס ירצי אמנם עיקרם הס לפני׳ ולא הדעת והחיי׳ העליונים וכל צורך תפעול׳ לתשע׳ מציאות
לאמר לה
אילימה w t
״יי ״
־יו פ 6r e
יי ת מ
״ק י יק 3
ספר
מתחברת אל פעולת רחמי הת״ת לא שיתחלק ויפרו לאחור וסוד ג׳ קשרים אלו על דרך יהי׳ הקשרים הא׳
פעולת׳ חילוק ופירוד גדול אלא הנהג׳ ניגונית ממוצע׳ חסדים ולכך תמיד הס קבועי׳ למעל׳ אל הפני׳ השני"
הפסד חסד והגנור׳ גנורה והת״ת נאמצע אז יזכר גטרו׳ לכך תמיד הס מאוחרות זולתי כשיתקשרו אל הגוף שאז
פעולת׳ אכל לא יותר מדאי יהי׳ משל אל הזרועות נלתי נאמר וכל אחוריהם כיתה שנכללים כימין השלישי" ת״ת שיש
מתחלקות מן הגוף יותר מדאי והיינו הפעול׳ מקשר נ ׳ כו כ׳ כחי׳ הנסג׳ לפעמים לרחמים לפעמים לדין ועכ״ז
ולמטה וכאשר תפעול הגבורה אל עצמי גנורותי׳ או עיקר הזרוע הא׳ ימין חסד ועיקר זרוע השמאל גבורה
החסד חסדיה אז יתייחס כעין תנוע׳ הזרוע המתפשט ואפי׳ שהיא גבורה מתחלת כהתחלה כרכות וחסד כדפי׳
מן הגוף כעצס כתנועה רכה וגדולה נפרד׳ מן הטל( עם היות שהנכור׳ עיקרה היא אמנם היא נכור׳ הנאצל׳
פירוד גדול והבדל גדול כלתי משוער שאין המרות האלו מן החסד כנודע ועם היות שהנכור׳ מצבר׳ מדת׳ עכ״ז
מתבטלות פעולת׳ מצד הת״ת האמצעי אלא כל א׳ וא׳ סוף סוף קשר א׳ הס פני׳ סמסתכלי׳ אל מקום אצילות׳
פועלת פעולת׳ חסי או גבורה ואז יגבר הקשר העליון וכחי׳ בחסד כדפי׳ נ
ויניע הזרוע ויגביר הפעולה ולכך הס ג׳ קשריס מפני
שהקשרים הס עיקר אל הפעולות מפני שסוד קשר הוא
עס היות שפ" שכ׳ הזרועות נמדדו פרלן ד
1
כשיעור ומרה א' יש תוספת גדול אל
תקיעת שכרם תרועה יונקות מנ׳ עליונות והייט כ׳׳ד חסד על הגכור׳ המרומם קש־ יו ומגדילס והיינו סוד
תחתון חג״ת נקשר ננ״ד עליון ג׳ מוחין סוד תמחשנה אומרו ימינך פשוטה הרי כח הימין מתפשט כאורך וחסד
החכמה תמניע׳ את סאינריס כדפי׳ כעין כל .ולזה והגבורות קצרות קצר אפיס והטעם שסוד ג׳ קשרים הנז׳
הקשריס סיכת התנועות לזרועות משל לפעולות הספי׳ שורש׳ הס מחכ״ד ג׳ מוחי׳ והנה החסד מתמלא מג׳
וכל קשר נ״ד דג׳ קשריס ג׳ כ״ד ככל זרוע ובכל כ״ו עליונות מה שאין כך הגכור׳ שהיא פועלת דין ולכך
ינהיג סוד הנהגתו גדולה וקטנת וכל נ״ד כאשר ישתתפו רחוק׳ מהם ואינם נכנס״ אליה אלא אחר ההשתלשלות
ינועו הספי׳ תנועה רכה ופעולה גדולה מאד והכל תלוי אמנם החסד ספ" א׳ לז׳ ספי׳ ולכך יקבלו ג׳ קשריו
כהנהגת כ״ד כסוד קשר כדפי׳ וג׳ קשריס כ״ד א׳ גדול מג׳ שרשים עליונים ויכלל מהש והיינו סוד הג׳ אבות
כאשר העולס נדון בקשרי החסד יתנועע החסד כעולס מקבלים מחכ״ד שהם חג״ת כחסד נעשי׳ בית קבול לג׳
ויפעול פעולותיו וכאשר כתי׳ חייו השיב אחור ימיט עליונות !׳אז יתפשט הימין יותר ולכך פעולת החסד
מסתר׳ פעולות" וגי כ״ד שתס שמאלי׳ נ׳ קשריס כזרוע מתפשט כעולם הרב׳ מאד ולזה תמצא ככל הענייני׳
שמאל מנהיגי׳ כעולס אוי לעולס שגבורה עליונת מתעורר׳ ג״ר עיקרם כחסד שהיא הספי׳ הקרוב׳ אל העליוטת
כה ומה גס בג׳ כני קשריס נ׳ כתי דיני׳ כדפי׳ . מכל הספ" .עוד יתפשט שם יהרה ויכלל כו דתן כו
וכאשר ג׳ נ״ד וני שינויי׳ הסכימו יחד יהיה הסכמת׳ התפשטות גדול מאד ששם יהו״ה •באמצע כאומרו א״ל
לפעמיס לטונה כאומרו ימינך ה׳ נאדרי ככח ימינך ה׳ אלהי״ס יתו״ה ויכלל כימין כאומרו מוליך לימין משה
תרעץ אויב ואס נהפך אוי לעולם ואבוי שססכימו כל זרוע תפארתו וכתיב זרוע ה׳ על מי נגלתה פי׳ בתיקו׳
כ״ד עליונים עליו לרעה ולפעמים יסכימו כולם לחשק דהיינו שס יהו״ה יכלל כו וימדד כשיעור שס יהו״ה
ואהבת המי וזהו סוד פעולת החיבוק כאשר יתבאר כעין והיינו אומרו ימין ה׳ רוממה ימינך ה׳ וכיוצא ופי׳ כאידוא
יעקב כע״ה : דהיינו מצד היות הפסד כולל׳ נ״ר כדפי׳ ומשם יכלל
פללו ט ן הזרועות האלו הנו׳ נכללו בג׳ נ׳ ככ׳ כשס הגדול :
1
דרכים או ג׳ קשריס כדפי׳ או ג׳ קני׳ פ ר ל ן ט ל כ׳ זרועות אלו יתפשטו ויתרחקו מן
נכל א׳ ואי כדפי׳ ולפ״ז אומרו ידיו גלילי זהב ממולאים הגוף ויעלו אל הראש וירדו ויוכללו 1
נתרשיש ירצה נ נ ׳ שש נ נ ׳ זרועות ו״ק דהיינו ג׳ בכל כגוף ותנועות אלו ע״י ג׳ קשריה אלו והעני[ כי ג׳ ספי׳
זרוע וזרוע תם ו׳ ותטעס כי ג׳ שבימין גוברים לעולם אלו פעמים יתקשרו ויוכללו בכללות א׳ ואז החו״ג אינם
לצד מעלת שתחסר נקשר בעליונות וגי שבשמאל לצד פועלות כלל ועיקר אלו נכללות כטף ומיוחדות כגוף
מטה שתגבורת לעולם היא מתרחק׳ מתעליונות א״כ דבקות׳ אל הת״ח ואז אין דין וגבורה ואק חסד לעצמו
יהיו כעין חנ״ת כחסד נה״י כגבורת תיינו כתרי שש ככ׳ אלא הכלל נכלל בת״ת ונעשה א׳ מיוחד כסשואה א׳
זרועות ו״ק ויהיו ג׳ קנים נ׳ ספי׳ ויס״ע ויכ״א וי״ע נכללת הכל כקו האמצעי הזה משל אל כ׳ זרועות דבקות
נ׳ ווי״ן וכן כשמאל ונודע שהכינה ה׳ ג׳ ווי״ן כחסר אל הנוף ,׳כאשר יפעלו לעצמן אכל פעולה כיטנית
והמל׳
קלח אילימה 5 ח 8 ז 8 ־,ז8 8
» pי ע ־ ן » « 0ח 0ד ד ״ ־י ״ ״ י
והמל׳ ס׳ ג׳ ווי״ן כגבורה והיינו ה׳ כזרוע ימין ה׳ ואינם נעתקות משס א״כ הנחי' שמומר ומכורה נקשרות
כזרוע שמאל כערך כסי׳ זו כדפי׳ שלעולם קשרי הימין כסוד הת״ת קו האמצעי אינו נעקר לעולם .אמנם הכחי׳
כא׳ נכללות וקשרי השמאל כתסתונור ,ולפעמים יתקשרו האחרונה אל התפשטות שיעור מדתם היא המתעלית והייט
ג׳ קשרי הגבורה בכינה ווה לדין ס״ו בשכינה מעוררת ידיו כלילי זהכ והסיכה מפני ממולאים בתרשיש כדפי׳ כפ׳
גבורה וג׳ ג׳ קשריה כדין מסס ולפעמים לטובה מהזרועוה הקודם וע״י הפרקים והקנים ים להם עילוי זה וסוד
וענייני ההנהגות והפעולות וההמזג״ אגאר כעין תסוס העילוי הוא סוד הזהכ דהיינו סהיד סהיא סוד י״ה י׳
כע״ה .ועוד מוונה הנה לכאר סוד שיעור קומה לכד )כך( ]כף[ היד ה׳ אצבעות יתעלו למעלה וחוזר להיות בסוד
והכתוב יוכן כדרך אסרת ממולאים כתרשיש כתרי שש אסת חיל עטרת בעלה דהיינו ז׳ דזהכ סהוא י׳ על ו׳
ממש ו׳ כזרוע ימין וו׳ כזרוע שמאל ולפי דרך זה כל מתעלית וה׳ אצבעות עוליס למסמס בבל השרסיס
הורוע כולו מ ד ו׳ התפשטות מתפשט׳ וכמו שהת״ת ו׳ הנכללים סס והיינו אומ׳ ה׳ דהזהב והעיקר סנבלל לסלסה
טלל ו״ק גס ההו״ג כוללות ו״ק והנה יוכלל כל הזרוע כו׳ באות ב׳ סתס סתיס דהיינו ב׳ ווי״ן והס נ׳ קנים
בענק שהס ג׳ קשרים וג׳ קניס ו״ק כסוד כי כל קשר ״ לעפות נלנלים בעין ב׳ סנבפלת בנ׳ פרקיס והייט סוד
וכל קנה ו׳ וימת סוד שיעור קומת׳ קשר וקנה וקשר זה״ב ז׳ ה׳ ב׳ והבל עילוי אל הבינה אסר סס הזהב וזהב
וג׳ קנים וקשר שנתסםט קו המרה וקשר ומד׳ קנס ו׳ הארז ההוא טוב והידיס יתעלו שס לב׳ בחי׳ או לצער
וקשר מרה ג ׳ קנים קו המדה וקשר קשר יהיו נ׳ קשריס ודין לעורר הדין ממקורו באומרו או לצורך תיקון האיברים
העליונים המתתקניס מן התחתונים : ונ׳ קנים ושיעורו נ׳ ווי״ן נ׳ יודי״ן דהיינו סוד ו״י ס״ע
ו״י כ״א ו״י ט׳ וכאשר תשער סוד זה לא יתרסק שיהיה p"lfiיך| הנה שעור ומדה ב׳ הידיס הס ב׳ בחי׳
1
בף היד והאצבעות בדבתיב ומעשה העני[ ו״ק שהרי סוד נ׳ םסוקיס אלו הס ג׳ אבות ונ׳ דהיינו
יודי״ן הס נה״י כי כמו שהת״ת ו׳ מ מ ד ראש האמ׳ ידיך שמיס ונתיב שמיך מעשה אצבעותיך ועל היחד
וכמו שהאבות ווי״ן מצד הת״ת נצס הוד יודי״ן מצד אצבע אלמ״ס היא והנה שעור הוא יו״ד דהיינו יו״ד
היסוד והיינו שיעור מדת כעין דדכורא כאשר נבאר במילואה יעשה ב׳ ואס תרבע י׳ ׳״פ עולה ק׳ והיינו בף
כע״ה והיינו ממש ו״ק נצס וססד קשר וקנה או ת״ת במילואה ושעור מד׳ הכף נעשה בבחי׳ יו״ד ובן פי׳
ויסוד ססד וגבורה ונצס מ ד או יסוד ות״ת הוד וגבורה כתי׳ והיינו.מקום פעולת הזרועות והוא מצד החכמה
כ׳ קנים וכ׳ יודי״ן והיינו סוד קו המדה לשיעור מדידת כאומ׳ כולם בסכמה עשית דהיינו סוד הסכמה נראי׳
הססד ומכורה אמנם המדההזאת כולה אינה אלא לזרוע בידים והיינו התסשטות׳ ככף כרסי׳ וציורי ממצאות
לכד שהוא משוך כוא״ו אמנס כסוד כל שאר סלקיהס מצויירים שם בשרטוט׳׳ כדכתיכ ידיך עשוני ויכונטני
דהיינו כתר וזרוע ויד ואצבעות הס סוד יהו״ה ה׳ כתף ולעול׳ י׳ עשר או יסתס כיד ימין ה׳ כה׳ ססי׳ סועלות
ו׳ זרוע י׳ כף ה ד ה׳ אצבעות כדסי׳ כתי׳ ולדרך זה ססדיס או •סתס בדין ה׳ פסי׳ סועלות גבורות וכאשר
לעולס הזרוע בסוד שהוא ב׳ פרקים באות וא״ו עם ׳סתס היו״ד מכ׳ כסי׳ יסתסו כל הססי׳ דהיינו סותס את
היות שהם נ׳ קשריס ונ׳ קניס בדפי׳ יהיה הסוד כאות ידיך וסי׳ יודי״ך דהיינו הכף ולכך נאמר ידיו גלילי זהב
ו׳ םס יהו״ס שבכל ספי׳ וספי׳ יהיה בסוד ו׳ מושך כאומ׳ כף אסמ עשרה זהב מלאה קערת מסני שסוד
למטה ממנה מנסי׳ משך ו׳ ב׳ מסיכות משך ימין ומשך אות יו״ד זאת אינה יו״ד שכמכמה ממש אלא יו״ד שכמך
סמאל ולעולם הכל בא לענין א׳ וסיעוד א׳ ומדה א׳ ה״א ולכך היא זהב ודאי וכך זהנ כשלשה אותיותיו
עולה כ׳ : לכל הנסי׳ :
p"lfiין עד כאן לא נתבאר אלא מ״ס ממולאים פלה יט כאצבעות האצבעות סס ה׳ והיינו סוד י׳
נסתח׳ כה׳ ולכך כף יד נסתס׳ כה׳ אצבעות י בתרשים ומ״ס גלילי זהב נאמר כי סוד י
הזהב בבינה ועיקר מוצא׳ מן הבינה והענין כי הזרועות כ׳ ההי״ן הס מסני שהיד השמאלית אינה סשוטה כיד
יעשו נלילי׳ ממטה למעלה ויתעלו אל הראם והיינו ידיו הימנית לכך התפשטות הכינה כימין הפשוטה לקבל שביס
גלילי זהב מה שאי! הגוף׳ יכול להתעלות עילוי זה שהרי והשמאל מכורה התסתונה המתפשט׳ לכך הס כ׳ ידיס
אין מ ו ף מתגלגל אל הראם .אמנם הזרועות יעסו גלילים ב׳ הה״ין בינה וגבורה תתא׳ מל׳ ולעולם הסוד י׳ נפתס׳
יתעלו אל הראם והיינו ס ד סזרתס אל מקוס אצי׳ גה׳ והנה סוד ס׳ אצגעות הם סנ״ת נ״ה שהם עיקר
משרש׳ וכאשר יתעלו לא יתעלו שהדי סרסס נקסר בגוף גילוי הפעולות ופעולת ממצאות שהרי כל ססעולות העליוטת
תלויות
אילימדז תי י מעץ ד עין vatt •}ןף
משא שלישי׳ תסכים אצבע נ׳ ממשלי׳ לה׳ עונוח מיד תלויות כספי׳ אלו והס פועלות כחסד וגבורה ומציאוה׳
כל יד ימין עליון ה׳ אצכעוה הסכימו הדני׳ מיד T במסד הס אצבעוח החסד ומציאות׳ מכורה הס אצבעות
משמאליה המהיס הדין מפני שאחר שהכינה ככל ספי׳ הגבורה והאצבעוח סודם ווי״ן במציאוח׳ וציורם הגשמי
הסכימ׳ הריני׳ מיד המל׳ מקבלמ גנורוה והיא פועלת ולכך היו בריחי המשכן רמז אליהם שהם ה׳ בריחים מימץ
כדפי׳ כפ׳ אחרי מות סי׳ והיינו סוד האצכעוה נפרדוה וה׳ בריחים משמאל בסוד ווי״ן ודאי שמא״ו כריח ודאי
אמנם סוד האצבעות י׳ מגביהות למעלה ירמזו אל סוד ורמיזת׳ גודל מהחסר אצבע ממבור׳ אצבע אלמם וגודל
האצבעות העליונות כולם מקבלות הרחמים והארת החכמה לשק גדולה אמה בשמו בח״ח שהוא אמה בח ו׳ טפחים ב׳
יו״ד ה״א וא*ו ר\א י׳ אצבעות וכל הספי׳ האירו דרך אצבעוח הס נו״ה קמיצה נצח וקמן הכהן זרח ב מ ד ששם
בחי׳ ה ד ו ׳ הנז׳ : מ pס ה׳ עליונה וחחחונה למוד זרח ומיטסוד האצבעוח
כ הנה האצבעות האלו יהיו בסוד ייס והנה pit אמנם הס ימין ושמאל והס י׳ אצבעוח ופי׳ בכמה
הספי׳ יש בהם ג׳ כחי׳ או כלולות וקמוצות מקומוח שהם י׳ ספי׳ ולזה הס ה׳ וה׳ י׳ דהייט כח״ב
דהייט י׳ בארבע אותיות דהיינו י׳ חכמה ה׳ בינה ו׳ מ״ג ה׳ מימין שהם כחד פעולח החסד המליץ חכמה
שית ספי׳ ה׳ מל׳ כאשר נבאר בעין ה׳ בס״ד והיי ט סוד באצבע אנהי״ס חסד באמ׳ חסד וגבורה בנצח הוד דהייט
ב׳ כפות וה׳ אצבעות קמוצות ביר ימין וה׳ אצבעות קמיצה בזרח וה׳ משמאל שהם גודל ח״ח עדיי לכחד
קמוצות ביד שמאל הס י׳ ההי״ן סוד יהו״ה כלול וקמת ט״ה אצבע אמה יסוד מ״ל קמיצה זרח והנה כאשר יפדרו
וכאשר יתפשטו יורה על סוד שס יהו״ה מתפשט בי׳ האצבעוח יהיו ב׳ ההי״ן ה׳ ע ד ה׳ וכאשר יזדווגו יחד
אותיות דהיינו י׳ אצבעות שנתפשט שס י״ה ירד היא ה׳ סאצבעוח יהיו י׳ בי׳ ספי׳ וכ׳ בחי׳ אלו הס אל י מ ד
אצבעות בימין ונתפשט םס ו״ה וא״ו ה״א בשמאל .ויש אצבעוח בפעולה׳ שהרי כאשר ה׳ הספי׳ ה׳ הנהטח
עוד המפשטות הפעולות יותר מזה דהיינו שיהיה כל ימעלו יהיו בהנהגות הספי׳ העליונות וכאשר הה׳ ספי׳ ה׳
אצבע כלול מג׳ הנהגוח שהם חג״מ בכל אומ ואוה יעלו הנהגות ירדו ימו כמו הנהגות הספי׳ התחתוטת .והטעם
לסיד כ״ח והייט כמ הידיס ודאי יד ימין ויד שמאל שפעולוח ימין ושמאל יחד יכללו כל י״ס ופעולת ספי׳ לא
והמפשטוח זה יהיה כאשר יאיר אור החכמה ואור הבינה יכלול אלא ספי׳ בסוד ה׳ מדרגוח כדפי׳ ועיקר פעולח
בפעולוח ברחמים גמורים והיינו סוד ג׳ בחי׳ בידים סודי הספי׳ חלוי בימין ושמאל כטדע .ויאה כאשר חחעלה
החסד ומכורה פועלות פעולות כל הםפי׳ בג׳ בחי׳ אלו. המל׳ למעלה עם הבילה יהיו ב׳ ההי״ן שס ב׳ יחד
ו מ ה כלל האצבעוח י׳ ופרקי האצבעוח הס כ״ח וכל פרק משמו׳ הבינה אל הימין והמל׳ אל השמאל יהיו ה׳
ופרק מאלו להס פעולה ידועה וכל כ״ח פעולוח שהס אצבעות •מיניות סת־ ה׳ שבבינה ות׳ אצבעות שמאליוח
נפעלוח ע״י כ״ח עת־ס ללבנה כ״ח פעולות שמא פועלח. סוד ה׳ שבמל׳ ואלו הב׳ ההי״ן הס סוד האצבעות
אמנם מוצא הפעולוח מן הזכר הס מכ״ח פרקי:.אצבעוח שיחבחנו המל׳ תכלול מת״ת ולמטה בה׳ אשר לה והכינה
כיצד כתיב עת ללדת וכו׳ עח היא המ״ל והס כ״ח מכלול מכחד עד הג:ורה בה׳ אשר לה כאשר יהיו סוד י׳
אדנ״י אמנם סתס הפעולות מלמעלה כדכתיג ימינך ח׳ אצבעוח י׳ ספי׳ מצד החכמה ואז סוד ירד ה״א ה׳
נאדרי גכח וחחילח צמיחת׳ כ״ח הפעולות מן החכמה אצבעוח ימיניוח ואיו ה״א ה׳ אצבעוח שמאליוח ואז הס
,דהיינו מבמה ב״ח מ״ה ולבך שם בן ד׳ מילואו י׳ דהייט מאירוח סוד אור החכמה אור שס זה המלא .אמנם
מ״ה ומילוי מילואו נ״ח באשר נבאר בעין ה׳ ואלו הס כאשד יחחלקו ולא יאירו אלא בסוד ה׳ ה׳ פשוטוח אינם
ב״ח פעולוח י״ד ימיניוח וי״ד שמאליוח בעד י״ד פרקים כוללות אלא סוד חג״מ נ״ה כל א׳ וא׳ הבינה חכלול
שגבל יד ויד ולזה אמד לבל זמן דהייט זמן עליון שנשים אוחס בסוד הפנים העלץניס המאירים והמל׳ תכלול
פטורוח מגל דגר שהזמן גרמא מפל שאין הזמן גה איחס בסוד הפנים התחמנים שאינם מאיריס דהיינו
אלא גזגר וטח לגל חפן ממת השמים המל׳ משתלח ידכה יד כה״ה והכל סוד י׳ נפתחת בה׳ דהיינו סיד כלי
געחיס שהיא נק׳ עח לגל חפץ לגל אשר יעלה גחפן הי״ד הנפתח׳ באצבעוח וכאשר הס בבחי׳ זו אלו לעצמן ואלו
ה מ מ ה חחח השמים גחי׳ סמל׳ מ מ נ מ מ ממח םשמיס לעצמן פועלות דין מפני שהמל׳ גוברת ויוסכמו האצבעות
גפי מה שימה הזגר העליון משפיע׳ בענץ שהפעולומ כולם לדץ דהיינו ה׳ גמרה עליונה משפע׳ דין בה׳ גבורות
גזמן שהוא הזגר גסוד ידיו והעמ משמנה גפי השפעח תתאה וכולם מסכימות לדין לכך כאשר האדם ימןא
הזמן .הא׳ עמ ללדמ מיט צמימס כל פעולה גמציאומ מסכים אצבע א׳ עליון לדץ חטא ב׳ תסכים אצבע ב׳
והריה
קלט אילימה 0 0
יעיז י עיז ׳*״י * י י»׳= ספר
והויית כל נולד ונמצא וחידוש כל מתחדש והשמאלי לעקור שבותו אל מקומו כדכתיב והי שב את שבות איוב
נטוע לבעל ולהפך הפעולה ממעה למעלה אל ההעדר .והיינו מצד היסוד הצדיק אבד ואל ההפך כשה אובד
הב׳ לטעת ה״ט אחר לידת הפעולות וצמיחתן נטיעתן בקש עבדך ולכך השמאלי לאבד והנה סוד בקש׳ הייט
וקיומם כאומ׳ ארוי הלבנון אשר נטע והשמאלי למות מצד הק״שת והייט סוד אבדה מל׳ מן היסוד ומתבקשת
והייט לאפוןז הנטיעות אל שרשס ואסיפת האור)אמר אליו וכן כל דבר שנאבד מתבקש והיינו סוד החלפת
המעתיק כך מצאתי בהעתקה ודל שט״ס יש כאן וצ׳׳ל הדברים והיות ג!עס מחלין! .הי׳ לשמור והיינו מצד
והשמאלי למות כאן בא׳ והשמאלי לעקור נטוע בב׳ המל׳ שמירה בבחי׳ היותה כאישון בת עין אצל נ׳ אבות
והמעתיק הא׳ הפך אותש והאמת הוא כמ״ש שכן בפ׳ ושה נשמרת מכל דבר רע כך ענייני הארה נשמדה
עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע ודו*ק( .כדכתיב וישמרך ושמר ה׳ אלהיך לך אח הברית ואת
הג׳ לרפואה ווה מצד קו האמצעי מקדיש השמאלי ולכך החסד וההפכי להשליך כמו אל תשליכיני לעת (קנה
מקדיס השמאלי וחתס ריפא והיינו סוד אור הכתר ככלות כחי אל תעזבני והיינו וישליכם אל א ת אחרת
ומשם הרפואה אל כל מציאות הנולד ובא למות מצד וכיוצא שלח מעל פני ויצאו הכל סוד השלכה פרטי׳ או
השמאל יתרפא מן הימין והשמאלי להרוג היינו קציצת כללות והייט מסוד השליך משמים .הי״א לתפור הנה
הנמצאות שלא יתקיימו כדכתיב הלא מפינו אוכל נכרת קשר הספי׳ ותפירת׳ והיינו התפר מחבר וחיבור חלקי
שהושפעה הברכה ונהרגת וכיוצא בעניניס .הד׳ לבנות היינו ההויות העליונות המביא כל טובה בעולס ע״י שיתהוה
כעין ויכן ה׳ אלהיה את הצלע וכיוצא כל בנין על ישוד חידושי נמצאות ואפי׳ מה שאין ביד הארס יתפר לו
מה בשוד שיקדיש לאדש ענין כמציאות אסוך שמן ועליה ויתחבר אליו .וההפכי לקרוע לא אמר להתיר אלא לקרוע
ישרה הברכה וכיוצא מצד המל׳ והשמאלי לפרוץ דהיינו אצ״ל שלא יתפר אליו מחודש אלא מה שבידו יסתלק
תת פרצה מצד השמאל שיכנס החיצוני ולהכניס מארה ממט והיינו קריעת הדבר הנמצא כאחד וימרע ומכאן
בכל מציאות מעשה הארס ולפרוץ בניינו ותי׳ מעשיו ומה יבא כל הפסד ממון וכיוצא .הי״ב לדבר מכהן ההצלח׳
שבנה ותי׳ .הה׳ לשחוק ה״ט מן היסוד שבו לוייתן זה בטענת כל דבר ודבור התורה ופטירת פת לכל מציאות
יצרת לשחק בו והיינו פהדבריס יצאו מתוקנים ומתברכים ואשה מספרת עס בעלה מצד ייחוד קול ודבור והייט
והשעה משחקת כל אשר ירצה יבא לידו ואין דבר שלא השפע׳ נמצאת והחיות אש ממללות וכיוצא בזה .וההפכי
יהיה מאיר והשמאלי לבכות כל דבר שיהיה חשוך ואין לחשות כדכתיב נאלמתי דומיה החשיתי מטוב שנסתלק
ברכה במעשה ד י אדש ואין דבר נשלה כרצונו והוא קול מדיבור ולמטה עמדו לא ענו עוד ישבו לארץ ידמו
קשה יוס כדכתיב אס לא בכיתי לקשה יוס .הו׳ רקוד ואין פה להשיב ונסתה המקור וכיוצא .הי״ג לאהוב מצד
ה״ט בנו״ה שהם השוקיים שמשס כל פעולה תשתלס החסד מקוש אהבה והדבור מצד הגבורה והאהבה מצד
ואין ב׳ ספי׳ אלו מעכבין השפעה אלא מזומנים לפעול החסד והייט ענין המורה אהבת הקב״ה אל הארס
הטוב ולהשפיע בשמחה והעסק הטוב .והשמאלי ספוד ודבריו נשמעים ואהוב לבדות ואהבת הכל על ענייניו
ה״ט התהפכות הספי׳ האלו לדין ויהיה ארס עסקיו ודברי העולס באיס לו באהבה .וההפכי לשנא ט י ט ח״ו
ת מ ד בהיותו מצטער על צרה כנהר צר זו אחר זו לא פט השנאה כספי׳ כאשר אפרש בעין ה׳ במלת שנאה
שקט ולא נח ויבא רוגז .הז׳ כנוס אכניס דהיינו והייט דחיי׳ ההרות וכן הדברים באיס לארס בשנאה
התקבצות ההיכלות וקשרס שהס אבני סמקוס וכנגדם ושנאוי לבריות ודבריו עליהס למשא ובא לו הכל בכבדות.
היות בניו סביב לשלחנו וביתו בית וועד לכל אשר יכשר הי״ד שלוה היינו מצד התית המשלים הכל וב׳ הפניס
,
בכל ענין אסיפת עם לטובה .והשמאלי להשליך אבנים ימצאו אליו ולא יקש׳ כמ׳ בני ארס ב׳ ההפכי ׳ טובים לו
התפזרות המרעים והאוהביס ובניו והארס יחיד עס היותם הכל מפעולות השלמ׳ הענייני׳ ועליו נאמר ושלס טת
,
בחיים איש לדרכו פט ואין לו בהס נחת רוח מכניסת צדקך והיינו כל להתברך .וההפכי מלחמה ממש מ ד נ ה
הקנאה והשנאה ביניהם .הח׳ לחבוק היינו קשר שמאלו בתוך ביתו של ארס ואין ב׳ דבדס מתק״מי׳ בידו נענין
תחת לראשי והייט סוד אהבה ומשם הארס מתקדש אין ארס זוכה לב׳ שלחנות וכיוצא וצריך להניח הא׳
ומתברך .והשמאלי אין לך יוס שאין קללתו מרובה מפני הב׳ אלו הס פעולות הזכר באצבעות ידס
מחבדו ואין קדושה כלל שאין הכנת להתקדש .הט׳ וגמר הפעולה בנקבה יתבארו שס בארוכה יותר
לבקש הייט כל דבר שהיה במציאות וחלןי הלך לו לחזור בס״ד בעק יעקב תמר .וכפ׳ בראשית ש׳ א׳ מהתי׳
מפ׳
אילימח יי * ״
כב פ י כ נ עא 6 ש מ ש ת ג ,
עי! י ע ! מ
ספר
הנקנ ודאי שנה מתיקות הגבורות ע״י הזכר ולכך אין מפ׳ שהס ב׳ זרועות הס ב׳ ידות יד ימין יד שמאל
פועלות זו הפעולת עד שתקבל זכר : כ״ח עתיס :
בסוד נווט תשדרת התפשטות המת סוד פרלן1
5א פי' באידרא כי מן הימין נאחזיס למטת פרה
הנוכמ׳ שהיא נשמת לספי׳ ויתפשט שוד ש״ע אלף רבוא דהיינו כחות לתוציא
החכמ׳ דרך ס״י שוליות תשדרת דהיינו המשקה את כל הפעולה ילבך כולס נקי ימין ה׳ ומן השמאל כבחי' זרוע
הספי' לתפ לתס פעולה והנהג' ולזה שס הנוכמ׳ יו״ד קפ״ה אלף וכולס נקי זרוע ת' ומיד שמאל ת' וחמשין
ת״א וא״ו ה״א כתוך עור פוט השדרה אל״ף ה״א יו״ד בעלי תריסין בכל אצבע ואצבע שבכף היד ובכל אצבע
ת״א והיינו נשמה אל הספי' מן המס ודרך החוט תזת ואצבע אחר התפשטות האצבעות י' אלף מארי תריסין :
מתעלת תיסוד ער תמח כאשד יתב' בתמר ו' בעיית . 5ב התפשטות הת״ת נוף ותתלת מציאותו פר5
וכאשר תדקדק עיקר חוט השדרת מאוחרת ודאי מפני מבין החו״נ אוחז בעצמו בני וכוללס 1
שסוד האחור הזה דין לנבור' ותלבשי תפוט בטורו והיינו כעצמו כדפי' לעיל בפי .ויתפשט עוד וימשך הת״ת לעצמו
סוד ל״כ אל״היס שמשך הסכמי דרך הכיני ומתקן והחו״ג כל אחד לעצמה ויש מציאות פעולות אל הת״ת
הנהגתי לכך נמשכת לצד הגבור' באחור ולכך פתיחת יותר מכל תספי' לכן נרמז םס ׳ת״וה בו וו״ק מיוחסים
תראש דרך נקב,ה:לנלת היא קצת מאוחרת והשדרה עיקר אליו להיות סודו עיקר והוא כנקודת לכל תספ" וכוללס
לתת״שר ביותר אמכס כםתכוף תקומת לתמשיך נח תעליוני' כעצמו והיינו שנקי ת״ת לשון פארות שהוא אילן המסתע'
למטה יתי' פתיח' החוליות כולס ובליטתס לאחור ותייכו לכמה עכפיס ותחו״ג ותכ״ות ענפיו ותאמ' נענין שיש
תנבורת תאחורי" ולכך סוד תתשתחויה בנבור' כדפי' בפי נתיית ננגד ו' ספי' ויתמצאו נו נח" נחו״נ וקו
פקודי .אמנס להשכי' הריני' מפני שהוא פתיחת אור האמצעי ולזה ימצא ננוף נחי' החזה דהיינו נח" הח״ונ
נתיבות החכמ' דרך הביני וכאשר יהי' הכריע' וההשתחויה שמנח״ החו״נ יעשה המציאות הזה תחלה ואח״כ ימשוך
מורי הארת החכמ' אל סוד האחודיי' והדין נמתק והיינו מציאות ג' נת״ת לעצמו ואח״כ ביסוד והיינו חוליות השדרה
טעס הקשריס האלו אל האחורי" שהס סוד ח״י קשרים שאין בסס צלעות ואח״כ יעשת מציאות כלל נו״ת למטה
כולם למתק הדין מצד החכמ' הפנימי' הנמשכת ונשפטת ובדרך וה יכלול תת״ת ו״ק ואח״כ יכלול המל׳ שתיא
דרך החוט כדפי' ובפי נקי חבל הכסף כדכתיב עד אשר כנגד כולס ויעשה ממנו בטן והיא סוד המל׳ שבו השריר.
לא ירתק חבל הכסף מפני שהיא בסוד הרחמיס והכסף ונודע שסוד טבור היא המל' ואלו הס ו׳ ספי׳ כלולות
העליון אמנס הוא מרותק ירצה משולשל כשלשלת תזה כך סוד בת״ת דהיינו ו״ק וסנה תצלעות סס סוד בחיי וו״ין שהם
שלשלת הוא ריתוק וירתק הוא כמוודשנו את המזבח שר״ל מתפשט" לימין ושמאל בבחי׳ חו״נ שכת״ת מעצמו אל
ינתק הריתוק הזה ויקלקל הרתיק' ויעקור טבעותיו אמכס עצמו ואח״כ יתפשט תיםוד סמוך אל הת״ת משך ו׳
הוא עשוי כשלשלת הזה מפני שסוד חוליותיו קשורות ואח״כ יעשה מרכבה מד׳ בחיי חנתי׳ס דהיינו חזה ונוף
ומשולשלות אלו באלו והייכו סוד שלשלת שהוא בת״ת ובטן על ט״ה שהם משך הנוף תנעםת על הירכיס נמר
וסוף סוף ח״י חוליות רומזות ביסוד אמנס הס ח״י היינו חלל הנוף וסוד החלל כולו הוא הנוף והס ו״ק כלולים
מציאות ט׳ ספ" מלמעל' למט׳ וטי ספי' ממטי למעל׳ כת״ת .והנה ים בזכר סוד הרדיס ובאמת נראה שאינס
משתלשלות אלו באלו דהיינו ישרה ומהופכת וישרי ומהופכ' ועיקר מפני םאינס פועלות םהרי החלב אינו מתיי הזכר
עד שהיא משתלמת השלשלת בחיי חוליות" מהכתר עד אלא מתיי הנקבה א״כ מה תועלת בהס והנה הס כנוף
היסוד ולכך יתייחס המציאות הזה פרטי אל היסוד וכאשר לת״ת ובאמת אינס םדיס להספיע מפני םסוד הדס
תדקדק תמצא שאינו אוחז בכח״ב מפני שהס ח״י מוליות המתהפך לחלב דהיינו להלנין אורס מ נ ו ר ׳ אין הננורות
בשדרה חוץ מן הצואר כדפי׳ במתני' בפ״ק רמסי אסלות. מתמתקות בזכר אלא בנקבה ולבך אין הסלב בזכר אלא
ונודע שתראש עס הצואר הס גייר א״כ יהיו סוד ח״י אלו כנקבה ולזה אומר דודי צח וארוס םאין אדמימותו
מן החו׳ינ בין ב' זרועות והתי׳ת נוף והנת״י סוד מתני' ממצסצס ומתלבן ולכך דדיו אינס מוצאין דבר דהיינו
וירכיי א״כ יקש׳ תאיך הס ח״י כי אין ראוי שיהיו אלא סגכור׳ המתלבנת ומתמזנת ומםפעת המזנת' תס״וג אל
י״ב ו' ווי ובאמת בתיי פי' ב' דרכיס .האי ט' ממטי צד החסד סלכ ודאי לכל צד .והדין הוראת הסו״נ אמנס
למעל׳ וטי מלמעל' למטי כדפי׳ .ופי׳ עוד דר׳ ב׳ שה' כו ימיני' וזו היא םמאלימ ואינס מםפיעות התהפכות
ו׳ מצר החשד וו׳ מצד הגבור׳ וו׳ מצד הת״ת ועתה סח״וג ־סד לחשד מפני שמתיקות זו הוא דוקא מ ק נ ה
נראה
קפ אילימה ב
־ 6
מעין ד עין » « 0חמר ד » ״ יי״ ״א
ה 6
ף ס פ
כיושר ונ׳ עליהם מצד הת״ת שהם חשובים לו כעין גיר נראה לתקן העני! שהכל צודק שהרי סחםד ו׳ כיושר מצד
וכן הנכור׳ ו׳ כהיפוך וג׳ הפוכות מצד הת ת שהה הרחמים והגבורה ו׳ כהיפוך מצד הדין הקשה והת״ת
חשוכים לו כג׳ד ונמצאו שהם ע׳ וע׳ כדפי : חציו ישר וחציו הפוך כדפי׳ בשם ע״כ כפ׳ בשלח כעין
ה׳ ב ס ״ ד .ולפ״ז הת״ת תמיד על תו״צ נמצא החסד ו׳
תפר ה
באברים הפנימיי׳ כסוד הדעת
דהיינו ד״ו פרצופי׳ והבדיל׳ הפרוכת לכס בין הקדש ובין א הממונה הנשמי׳ ימחלקו האיברים הפנימיי׳ פרל.
קה״ק והפרוכת הוה ה־ינו מןרפש כדפי׳ בפ׳ בראשית לב׳ חלקים .הא׳ מלק מן הטרפש ולמעל׳ י
והיינו היסוד יהי רקיע בתוך המיס ויהי מבדיל בין מיס הב׳ מן הטרפש ולמט׳ הא׳ ריאה וכנפיה שהם ו׳ כנפי
למיס וצינורות להמשכת כ׳ בחי׳ אלו סס קנה וש״ט שסם ריאה ה׳ אונות וב׳ אומומ והוורד׳ והלב במוך כיסו אלו
כ׳ סימני׳ סור קנה אל הת״ת וש״ע אל סמל׳ כדפי׳ לעיל הם מהטרפש ולמעל׳ שהוא הפרכמ המבדיל בין הקרש
תמר ד׳ פ׳ .וסור השחיטה בצואר כסוד קנה וושט שסם ובין קה״ק הב׳ מעי״ והס כארס נ׳ האצטומכא והמעי"
כ׳ סי׳ להכשיר בהמה מצד הרעת שהוא עיקר מ מ ת הארוך והחלחולת ולמעל׳ כאצטומכא מצד שמאל הטחול
הגוף ואס סור שחיטת יראה בהם מפורעי הוכשרו שסראו ומצד ימין הכבד וככבד הקדרה לבישול הדס והמרה
על סוד מציאותם למעל׳ והנה דניס וסיבי׳ שהם ת״ח ויומרמ הכבד הס ג׳ והחלב המכסה את הקרב ,ולמט׳
העתצדליס ביס הגדול ים החכמ׳ יס התורה או חצבים הכליות ולמט׳ המקום הס ״יא וי״א ג׳ חלק" בכבד וטחול
המתנדלי׳ כמעשי אינם צריכים שחיטה אלא אסיפתם והלב וכליומ ומקור וצי שבמעים ,הס י״א .ובריאה מ׳
מתרת אותם שאין להם קנה וושט מפני שהם ברוחניו׳ והלב וכיסו י׳ והטרפנו עצמו י״א הם כולם כ״כ חלקים
אמנם מה׳ שהם מצד בהמה צריך לפרוע לסם ולצלות ב מ ד הדעת המשמש פנימה לו״ק והנה מהם אדומים
קנה ושט שיהי׳ בסס מורה ומעשים טובים תורה מצר ומהם לכנים הלבנים נאמר בהם אין מחזיקי׳ דם בבני
קנה מעשת מצד הושט כדפי׳ דמיינו מורה ומצוה ולכך מעיים שהם רממי׳ נמורי׳ והיינו אומרו ע״כ המו מעי
צריכים שחיטת כדי להכשירם וכבר יצאנו מהמכוון דרך לו רחם ארממט נאם ד׳ שהה רממיס פשוטי׳ ועליהש
כלל הס ב׳ מלקי׳ כסוד מ ד ע ת . נאמר יהמו נא רחמיך ד׳ אלהיט וכבר פ" בחפלה למשה
כ בענין הריאה יש בס ה׳ אונומ וב׳ אומות פרל, שסוד כרכה זו במכיוח האיברים והאדומי׳ הס סוד סדין
הס ז׳ ופורס ו׳ כנפי ריאה ופי׳ בהי' שסם י ועכ״ז כולם הנהג׳ עליונ׳ פנימי׳ מפעל כל ו״ק ובהם
ו׳ ספי׳ וכלל הריאה פי׳ דסיינו ריאס אר״ימ מסד לימינא תלוי קיוש כל הנמצאוה שקיום כל שיעור קומה מלוי
ו מ ה סורס ד ״ ו דהיינו כשיהלש יעלה ע״ב וסייגי פודו בסם .ועל שוד זה נאמר מעיו עשת שן מעולפת ספיר"
מי׳ דיקנא שסוד׳ ע״ב שהס ט׳ מי׳ ב׳ שרשי׳ שהם ה׳ ו מ ס על סוד הרתמים הפשוטים נאמר מעיו עשת שן
אומ׳ והס ז׳ שהס ע׳ וכ׳ נכלל" בב׳ אומומ המשונות כאומ׳ ולכן שנים מתלב דהיינו סוד הלובן העליון וסייט
ממכרוהיהן הס ט׳ דהייט העמק הט׳ העליונ׳ כך ולכך בחי׳ הרחמי׳ אמנם מעולפת שיש להם מכאן ומכאן סוד
הריאה למה מפני ששואבמ מיס מימי המפר וסוד הריאה ספידס מכמה גווני׳ דהיינו שחורים טחול וכליות אדומי׳
מן החכמ׳ ולזה מיא במ ט׳ וכמו שבאמצע הי׳ הזקן היא נכד ירוקים מרס לבנים חלב כמה ספיר" הם לימד
סוד הפה לכך הס שס הוורדא ודאי שפמוהיו שושנים המעיים וסייט ד׳ גווני׳ לבן מצד ספסר אדום מיד מגור׳
והריאה הואמ במסריה מציאוה׳ לשאוב מאויר הקר מן שסוד מצד המל׳ ירוק מצד הת״ת ואלו אינם גווני׳ כעצם
מלובן העליון כדפי׳ בהמר נ׳ פ ׳ .והיא מגשבה בקדרות׳ אלא סס בסוד השרש׳הטוני׳ שם לא שיהו הטוני׳שם.
על הלב סחס ומפני שפוד הריאה היא מתמקנת כעין מ ״ ונבר פי׳ שהעליונ" מצר םת״מ ומתממוני׳ מצד סמל׳
דקנא
אילימה •ב<יגפ-ד»רה
מעין ד עין שמשתמר וז ןןןןך
ויצה״ר כדפי' בזוהר פ ׳ .יצה״ר לעילא מאן הוי נטרה ויקנא דסייט בחכמה ותבונה ודעת לכך הוא גוון ממוזג
א״נ חוה הל״ב חוה מבור׳ הגוכע מן הביגה ולזה סוד באודם ולובן אמנם מקררת תמיד על הלב שלא יתלהב
ההגהג׳ מתלבש׳ סוד רוח מוייס הגז׳ נדפי׳ בעין נל בדיניו כאשר נבאר ולכך משכנה בחזה כין החו״ג שבב׳
חמר .יתפשע נל שיעור הקומה ויגהיג נל המציאות פוצו עיקר חי׳ דיקנא ובבי עיקר הריאה כדפי׳ ומה שמוציא׳
יחד וגודע כסוד הגבורות או החנמות יבואו למל׳ לנך דוח כעין המנשב אמנם היא מנשבח ז׳ רוחוח וכולם
בס הלב מתבחן ב׳ בחי׳ .הא׳ הכינה שהיא פגהגת בבחי׳ מחנשבי׳ בסוד הדעת אל המל׳ שהיא הלב כאשר נבאר
אלו .הב׳ המל׳ דהיינו כיס הלב היכל אל ה מ מ י הנז׳ וטדע שמד ריאה זו יש בס קטקנות וצינורות שדרך בה
והלב עצמו יהי׳ לו ב׳ בחי׳ .הא׳ ההנהג׳ מצד הבינה ימס סרוח הקר העליון וישב רוח אל הלב בענין שהס ג׳
תחלת ה מ ס ג ׳ .הב׳ מצד המל׳ סון« ה מ מ י ולזה פעמי׳ בחי׳ ברוח .הא׳ שאיכתו קר בריאה .הב׳ יציאתו חוס
יכונה על שס תחלתו פעמיס יכונה על שס תכליתו .ו מ ה מן תריאה .הג׳ הרוח שהריאה מנשב׳ אל הלב ותנה
הדיא׳ ימיני" מצד החכמה והלב שמאלי מצד הביני והחכמ׳ מכנס תכלית החסד" תעליונו׳ תנכנסיס אליה כדי לקרריו
נק׳ א׳ רוח אל״היס חייס שהיא סוד החי״ אל הלב ולהעמיד מוסדי׳ ולא ייבש לחלוח״ חסדית במוס דיני
שאלמלא סוד רוח המנשב מן הריאה אל הלב לא יוכל הלב הקשה מאד והב׳ הרוח המתעלה ממנת לקרר חומו
הקומה להתקיים אפי׳ שעה אמנם דיני הלב השורפי׳ כל והייט עילויי המית אל תכתר וסיינו סיד הדעת הדק
ההנהג׳ מ ז ׳ וסוד הספ" כולם הה מתקיימות ומנהיגות הפנימי העולה ויורד ברצוא ושוב לא שכיך אפי׳ רגע .
מהחיי׳ האלו תמתפשעי׳ בכל המהג׳ .וב׳ עכעות יש מ ׳ הוא סוד הרוח בבמי׳ הדעת היוצא מן הריאה ובא
בלב : אל הלב תמיד והוא כלול מז׳ כומת והס במיניו ד׳ ממש
ך כיס הלב הנה הלב הזה יבשומ הרבה הכיס פלמ כעין מיניה שבלולב שהה ז׳ ומיניו ד׳ כיצד ג׳ אומת
הזה לח וכך הוא לבן מצד הרחמי׳ וסודו י מימינא ג׳ הדסים ב׳ אונות שמאלי׳ ב׳ ערבות הרי אלו
סוד חלב העהור אמנם הלב פי׳ עניינו וסודו והייט מנשבין ה׳ רוחוח וב׳ אומו׳ ב׳ רוחו׳ נגד אתרוג ולולב
נקודס אמצע״ אל כל הקומה כדפי׳ ויש לו מסגרח סופח זה לימין ווה לשמאל הרי אלו הס ו׳ רוחות ממשבי׳ והרי
סביב דהיינו שיש בו משקה עופח לכבות אשו והוא מסגרת הרוח הנככס והיוצא מאוחר מפני שעולה למעל׳ אל האחדו׳
סוגר ומכסה על הלב ו מ ס המכסה הזה ודאי צד החסד הגמור אמנם ממנה ולמעה יתבחן לז׳ ו מ ו ח העליון יש
שהוא על הביני ולא מסד ממש אלא רקיע כעין הקרח לו בס צינורוח ידועים שדר׳ בס נכנס הרוח ומתבחן אל
הנורא נער ומכסה ומעלי׳ על המו״ב הפועלות כליכ סז׳ ובצאחו מתאחד והנה נאמר מארבע רוחות בואי הרוח
כדפי׳ וסוד המכל הזה מלבין ממ־המיס העליוני' והייט ופחי שהם סוד ד׳ מיני׳ שפי׳ :
סוד לובן המסד אמנם ממנו ימשך העלמ׳ ההשגה׳ לעובה פרמ ) Jבענין הלב האבר הזה יפרש בובת" ענייני׳
ולרממיס שלא ישכיל מדמ הדין ברשעי׳ כדי שלא יערן! שונים פעמים יפרש אותו בבינה והדין נותן 1
העולם בדיט כרגע והיינו סוד אומרו אמרמי עולס חסד כן שהד ל״ב נתיבות חכמה ליכ אל״היס דעובדא
יבנה ביני דהיינו פעולמ הביני במסד כאומרו חסדה דבדאשית פעמיה יפרש א ו מ במל׳ דהייט דינא ודאי
ברושימ בימה וכדפי׳ בזוהר פ׳ ויצא סי׳ וכהיב נה ונאשר תעיין שבלב תלוי יצהייע ויצה״ר עני! זה מורה
חסידה בשמיה והיינו כס הלב כאומרו מלך יושב על כסא שיש ט ב׳ לבמת דהייט ל״ב ימיני" ול״ב שמאלי׳ ונודע
רחמי׳ שהכסא מתנהג בחסידוח כדפי׳ כחי׳ : שסוד ל״ב מן החכמ׳ .ועתה בזה נפרש ונבין ענין הלב
אין ספק ששמו מיוסד על ליכ הנתיטח אמנה מציאוח׳
הנה מ מ ׳ הריאה והלב היא מ מ ׳ החכמ׳ פרלן ה להחיוח כל הקומה ושס סוד רוח החי" שורה אמנם סוד
והבינ׳ והדעת בסוד ז׳ ספי׳ מבח״ למעל׳ י החיים האלו הס סוד חכמ׳ ותבונה ודעת מתלבש זב״ז
כדפי׳ כתי׳ סוד שס יו״ד ה׳׳א וא״ו ה״א מצד החכמ׳ ולזה יהי׳ רקיע ופרוכת פרוס כק ג׳ אלו שהם י׳ לכת
מתלבש בשס אל״ן« ה״-א ירד ה״א מהבינ׳ ובי פועלים בחי׳ הנקבי־ שמא המל׳ שבה אחיזת הכוחות כולם כאשר
עיי מדעת ולבך יחפשעו החיות מן הל״ב הס ל׳׳כ נתי׳ יחכאר והיסוד אמצעי רקיע בין מיס עליוני׳ רוחניים
פכמה ימיני" מצד הימין והחסד ול״כ נתי׳ שמאלי׳ מצד למיס תחמני׳ גשמיים מ ה סוד רוח חיוני שבאברי׳ האלו
ל״כ אל״היס דעוכדא דכראשית ובחון• כל שס ושס שס סס התמשכות מלמעל׳ למעי להחיות כל הקומי ולמהיג׳
יה״וה דהייט ליכ יס״וח ולייכ אל׳׳סיס דהייט יצהייע וסוד המאכל שבאיברים המחמוניס הוא סוד המעשה
מתחתון
קמא אילימה י א
מעץ ד עץ ש מ ש ת מ ר ה 6״ה1ז י * ״ ״ ״
8
ןן^ף
פלס ט במעי הארוך הגדול .הנה אחר שירד התחתון העולה למעל׳ מצד התיותוני׳ שהוא זן
1
המאכל מסוד ה׳ שבה מסוד הדעת כדפי׳ ומפרנס ונודע שמיס עליוני׳ מלמעל׳ למטה ומי׳ תחתוני׳
וכבר השפע נשפע עיקרו ויופיו לכבד לבשלו .לצורך ממטה למעלי ולכך הלב נובע חיות לכל האיכרי' והכבד
הקומה העליונה יורד ויש בו עד״! מיתוק קצת ונשפע נובע מזון לכל הנמצאים כאשר נבאר והפרוכת רקיע
רובו מר אל סוד ו״ק והנח׳׳ הזאת ברחמיו מושך מבדיל כין מיס למיס והיינו מצד היסוד והיינו הטרפש
ומוריד השפע אפי׳ המר לפרנסת וקיוס הכחות מלס והוא אדום לכן ממוזג כחסד ודין ולזה הרקיע הזה אינו
אפי׳ החיצונים שהוא מרחס על מעשה ידיו ונותן לכל כחי׳ א' אמנם כחי׳ על כחיי מצד מעלה ומצד מטה
בריה וכריה שפע קיומי אפי׳ לחיצונים כדי צרכם וקיומם ועכ״ז המעש׳ התחתון מושנח מלמעל׳ ואח״כ מתחלק
והשפע מעצמו בהתפשטו ים בו בחי׳ לקיום כל הנמצאות מלמט׳ לכך יתעלה המעש׳ למעל׳ אל סוד החיך ואחר
ואפי׳ הקומי יש שם סביב לסוד הבחי׳ הזאת כחות ומרות שיהי׳ נדון מלמעל׳ ירד אל הכבד ויהי׳ כסוד הכבד
מתקיימות מתוך שפע המותר הזה שהוא יורד ונשפע בישול׳ למטעמים כאשר נבאר ולזה יהי׳ סוד הושט שם
עם היותו מתוק קצת שאין מרירות בו עד היותו יוצא כתוך הפרוכת ויוצא מן הפרוכת לחון לקדש מפני שבקדש
לחון להתחלק לאותם המתפשטים למטה ודרך כלל אלו הקדשים צריך שיהי׳ נדון וימשך אח״כ אל המקומות
הס ו״ק בסוד הת״ת שבסוד הדעת וכמו שהגבורות שממנו ישתלח לכל כחי׳ וכחי׳ כאשר נבאר ומטעם זה
תחלת׳ מהמנה כך שפע תחלתו מהאצטומכא ויתמצאו הוושט לפנים מן הפרוכת אמנס כל שאר כלים הס חון
בו״ק כך ימצא שפעס בסוד הדעת בו״ק ויצא אל מן הפרוכת ) :פרק ו׳ וז׳ לא מצאתי כהעתק( :
החלחולת : פללו ח כאצטומכא הוא הכלי שמ עיכול המאכל
פרמ י בחלחולת המוציאה המותר לחוז .דע כי
1
וככר פי׳ םענין האכילה יתייחס למעלה
האדם דרך האחוריים מוצא המותר לחוז י על ענין המעשים התחתונים העולים כאומ׳ בתיקוני׳
לחיצונים שהס מתפרנסים מן השפע העליון וסוד השפע ועשה לי מטעמים מפקודי! דעשה כאשר אהבתי ולא
העליון בהתפשט נעשה מותר כעין אור מיס רקיע ומשם מפקודי! דל״ת אשר שנאתי וכן כעני! הקרכנות כדכתיכ
יצאו מיס ענוריס כדפי׳ בזוהר פ׳ תרומה כאשר נבאר את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי ששערו להקריב לי .
בעין גדי בס״ד .והנה ממש ההילוך ההוא למזונם ושפעם וכתיב לחם אלהי״ו מקדשי הקדשים כי את לחם אלי׳היך
והחלחולת הזאת היא בחי׳ ה׳ אחרונה היא הזנהומפרנפת הוא מקריב וכתיב כי ה' אלתיך אש אוכלה הוא וכתיב
אותס ואוספת השפע ההוא בסוד בחי׳ הדעת האחרונה אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי .והנה סוד
הזאת ונפתח׳ לאחור לזון ולפרנס החיצונים והיינו שמשם המעשים התחתונים איכס הגונים להתעלות למעלה לעורר
ירד לנוקבא דתהומא רבא ויש שס תאו׳ תערב לפרנפס השפע העליון להיותו מזון לספי׳ אש לא כהכנה וסוד
ולזונס לקיומם לצורך העולם וזה הענין יהיה כל זמן שיש הכנתו הוא ע״י הכחות העליונים שהוא עולה ונכנס
לעולם צורך בהס שהוא כל זמן שחטא אדה״ר בעולס . דרך ה פ ה .והטוחנות מבשלים ואח״כ החיך טועס
אמנס אחר שיתוקן העולם יהיה השפע והמזון זך״ולא המאכל ואחר שנדון שם ונראה לחיך טעמו ככ״ד זה יורד
יושפע מותר לאחוריים מפני שהכל מתוק ואין מר נשפע אל האצטומכא כחי׳ המ״ל כסוד הדעת והרחמים
ואותה פרצה שהיא משועבדת למזון החיצוני׳ יסתס וסנה והאצטומכא הזאת מעכלת ומבשלת המאכל ומתקנת
כאן בסוד ג׳ אלו שסודם ה״וה בסוד הדעת הוא מקום להתחלק השפע דרך כל שיעור הקומה להיותה הכנה
קיוס הגבורות והדינים לצורך העולס והס אחוזים כדפי׳ לקבל תחייס העליונים ולזה הכחי׳ הזאת היא כחי׳ רחמים
והשיבו את האבן על פי הבאר למקומי כאשר ארחינ בחי׳ המל׳ למעלה .אמנס יש בה כח לעצור השפע הנז׳
ולתת חלק טוב לכבד וחלק הרע נשפע למטה להיותו
בעין גדי בע״ה :
חלק לחיצונים שהשפע בהיותו יורד ומתפשט מנחי׳ אל
יא ג׳ גבורות מתפשטות מן הבינה ומלם פףמ
1 בחי׳ יתעבה הרע ממנו ויתפרד ויושפע למטה לחיצונים
גבורות ודינים חזקיס ומעין זה יהי׳ פול־
והיינו שיש בו חלק מתוק וחלק מר המר נשפע לחיצונים
התפשטות׳ מן הדעת .אמנם אלו שבדעת יהיו צורך
והמתוק לקדושים לכל שיעור הקומה וכך הוא סוד
פנימיות לטחון וקיום הקומה ומנחת אל הקומה הס
אצשומכא הוא סמעי׳ העליון תיא המל׳ אמנם בבחי׳
לצורך ההנהגה אל התחתונים והנה מציאות הגמרות הם
עליונה שהיא כעין הבינה :
הנמרה נעצמה גוון אדום והדם והאדמועי׳ והדין
לסמפשמ לן
אילימה מעין ד עין שמש תמר ה ייא ייב 6 rxיד £2ף
כאמת מן המל׳ ולכך היא אחוזה נגנורה סוד הכבד ולכך להתפשט הדיניה ככל המציאות כולו ומשה הוא עולה
עיקר התעוררות מכורות העליונות םהמר׳ היא הכועסת ונפרש בכל מקומות הדין אפי׳ אותו הדין שמעמיד
ומעורר׳ המרירות לצורך הנהגת התחתונים וצמיח׳ הדיני׳ ומקייה החכמה לדין כדי להנהיג הקומה כולה כדפי׳
והתלהבות׳ ממנה שהרי היא מתמרמ׳ ומחאנזר׳ ומעורר׳ לעיל ששוד החכמה מוחא משחחפח בדיני׳ יהי׳ עניינה
סדיני׳ והגבורות וזורק׳ מרה ככל הנ בורות והס מתעוררות מסוד הדעת המתיילד מן מבורה החזקה שבו ומחלק
מבורות וזה הי׳ צורך להנהג׳ וכשתדקדק אין הנהנת דרך ידוע כאשר אבאר לקמן סוד התעלות והצמדות
הדיני׳ צומח בשיעור הקומי מלמעל׳ שהרי למעל׳ הכל אל המציאות והיינו סוד הדס הדק הברור העולה אל
רחמים פשוטים אלא הכלי יתעודד מלמע׳ דהיינו מצד המח מן הכבד שהגבורה האדומה וקשה בסוד הדעת
האיברים האלו הפנימי׳ שהם ב מ ד הדעת שחדרי הספי׳ הזנה ומפרנסת הדני׳ ומעמידם בכל מקום מציאוח
ימלאו! ממנו והוא המניע ממנו המהגות ולכך יקרא הנהג׳ הוא מן הכבד סוד הגבורה בבחי׳ הדעת ואין
מעולפת ספירים שהספיריס גווני׳ גווני׳ אדומי׳ ירוקים דין וגבורה זו חזקה כ״כ שיש קשה ממנה כאשר נבאר
שחורים ומעוררי׳ בסגולה פעולות אל הנושא אותס כך ולזה תעמוד מבור׳ הזאת לימין האצטומכא דהיינו ימין
מ א סוד .הדעת ממנו יתעורר הדיני׳ לכל שיעור הקומה הבינ׳ מפני שהגבור׳ אינו כ״כ וכמה כחות יש למטה
והוא סוד השרשת החיצונים והתפשטות׳ בקדוש׳ לא ח׳׳ו תחת ממפלת׳ כולם ממונים להכליל הגבור׳ והדין בספי׳
שיהי׳ בהם שוס דופי אלא קדושה עליונות בשיעור ולקיים כל המציאות מצד צורך החחחוניס להנהג׳ זאח
הקומה והס לעורר הגבורות והדינים שישתלשל עניינם בשפע עליון :
עד לחוץ שאינם מעוררי׳ למטה אלא מלמעל׳ בדכתיב
יב יוחרח הכבד כבר פי׳ שיש דין מ ח נ מ pTD
אס ישוך הנחש בלי לחש הכל צורך נבוה לתי׳ סוד
למעלה והשערה משוערח יש דין מיוחר י
הקומה להנמת משמות בעבוד׳ מצד עומק טוב ועומק
על דין והוא מחעורר מצד הגבור׳ החחחונ׳ הנאחזת
רע שהם עמקים אלו : מבודה עליונה והיינו מל׳ הנק׳ אצבע אלהי״ס כאומ׳
יף טחול הוא הדין הג׳ השחור והנה השורש 2רמ אצבע אלהי״ס היא והיא יותרת הכבד שמלהיב דיני
הזה חייב ענין יצה״ר בעולם ומכח זה י מבור׳ לפי מה שיעוררו החיצונים התחתונים במל׳ ומל׳
נברא והיינו שחוק והיתול שברא הקב״ה שב״א אינם בשרשה ודע שהכחוח האלו שהם מ נ ו ר ׳ בחוז לקומ׳ הס
משניחי׳ בו ועליו נאמר ואשר הריעותי מכח המקום הזה קשי׳ מאד עד שאינם גבורו׳ קדושות ולכך הס מכוונוח בחי׳
נברא שלא ינתן פכר לנ״א אלא ע׳׳י היות במס כח )לשמאל( ןלסמא״ל[ ולילי״ח .אמנש בחוך הקומה העליונ׳
יצה״ר המטעה אותם ומטה אותס לצד הרע והיינו סוד בסוד הדעח ח״ו לשער העני! הזה אלא הש גבורות ודיני׳
הדעת למדת ליל׳ השחור ועליו נאמר ויבדל אלהי״ס בין המחייבים לצורך ההנהג׳ קיום החיצוני׳ ההם ולזה חמצא
האור ובין החשך דהיינו סוד השחרות חוץ מן הפרוכת שיכנה אל החיצונים השמות ההם אמנם עיקרם פנימי
ועני! הטחול השרש׳ ליצה״ר ופעולמ וקיומו מ! הדעת בקומת האצילות בשוד הדעח השרש׳ מבור׳ החזקות
העליון והיא בחי׳ המל׳ השחורה במרת לילה ושמרי והריני׳ הקשים לעורר הגבורות הנז׳ שבשפי׳ שעה היות
סדיני׳ נשפעי׳ שם מפני ששוד התעוררות הדין משמריו שיחסנו הדיני׳ אל האף ואל המצח ואל העיניס הכל
ודאי וג״כ הוא מקרה הדין והחום בהיות האדם מתגבר יתעורר מצד הגבורות האלו הקשות המושרשות מצד
עליו והוא גורה השחוק לצדיקים שנאמר לויחן זה יצרח הדעת שהרי לא יתראה בחון בספי׳ אלא מצד האיבריה
לשחק בו ולכך נאמר טחול שוחח והוא יצה׳׳ר צורןלמדח ,
האלו הפנימי ׳ מצד הדעת שסם שרשי המרות הנפשיות
המל׳ שע" יגבר מבור׳ וכשאדט כובשו כובש מבור׳ ונמו שהדיני׳ נחת לא יתעוררו אלא מצד סמא״ל ובת
העליונ׳ וממחק דיניה והריני׳ נמחקי׳ והיינו מצר הטחול ,
זוגו כך יתייחס העני! נשרשי׳ הפנימי ׳ נגנורותהקדושוח
שהוא הדין מצד שמאל האצטומכא דהיינו שמאל צד הביני שהם נעלמות ומעוררות מנורות החזקות המתפשטות
בסוד הדעת וכשהצדיקיש מחקני׳ יצרש זוכיה לשחוק עליון
והזהר שלא תטעה :
הנמשך ומכאן נאמר יושב בשמיש ישחק ה׳ ילעג למי
יג נסוד המרה .הדין הנ׳ מ א ירוק מהת״ת 6רמ
בשוד בחי׳ הטחול הזה והנה יחפשט כחו עד קיוה 1
שיתעורר מן הגנור׳ העליונ׳ שמרי הת״ת
התחתון לכך יחייחש בחי׳ הטחול לחיצוני והוא שוד
יחמיס .אמנס הוא ירוק המשחיר מצד מנור׳ והדין
השרשתו בסוד הדעח שהרי מהדעח העליון נחחייב מציאומ
הקשה ולכך המרה היא ננור׳ קו סאמצעי׳ אמנס היא
כבריא׳
ק מ ב אילימה ט ז
י b1b
׳ מעין ד עץ ש מ ש חמר ה פ״יז ־
שהיא פור תשוב׳ חיצוני׳ ומשם מתחסד" ויש להם חלק ננריא׳ והייט סיד שרשו ועל צד הדקדוק איט מרה המל׳
לעוה״נ והיינו מוד החלנ הזה שהוא אמור לישראל ומומר ממש אלא י מ ד ננחי׳ השמאלי׳ וטדע שה־מד היא נחי׳
לאומות יעשה לכל מלאכי שיש ט כנגד כל המלאכה לויתן המייחד יצרמ לשחק ט ולעמי׳ יהט הצדיקי׳ ממה
העליונ׳ ואטל לא האכלוהו שאין ישראל כהני׳ מהחיצוני׳ שמהוקן להס ממציאוה זה והייט סוד סעודח לויתן והוא
אפי׳ מהשוכ שכהס אמנה אוה״ע נהני׳ והשרשה העובי מ ד החנר הזה המעל׳ שחוק ויטהר יצרס וישמק ושונ
היא להש בשוד ה מ ס נ ׳ העליונ׳ היא ננחי׳ זו וישראל לא יננה שהנני ינוא מן השחור הזה ףעורר נכיה נל
נמי׳ מהרוחניוה זה לנד לא מכפ הממפשט למט׳ והייט זמן שהעולם נ ה נ מ ' זו שליטי יצה״ר נעולס ולא יעורר
מ ד יהמו רחמיך עלינו והיינו שוד מפירי׳ בלובן וכמה שחוק ויהט מסעודתו דהיינו האור העליון מצפון נ מ ר
חדרי׳ ובחי׳ ב מ ד חלב הזה שהרי היא מהנינ׳ שמא הדעת ננחי' זו וצדיקים יהט ממנו מצד מה שהה תיקט
שמינימ אומ ח וכלולה מל״נ נמיטח חכמ׳ דהייט מלמ המדרג׳ הזאת נמה שננשו יצרם הרע המושרש שם
חלב ולכך כלולה כמה חדרי׳ כממ על־ומ כמה במי׳ ומתקו א ו מ ומתקו דיט ואז לא יתעורר שונ נניה לפני
מהדוגמא העליונ׳ ומחפשט׳ לבל הצדדי׳ וישראל טלם הקנ״ה ומחה ה׳ אלהי״ס דמעה מעל כל פנים ויעורר
במד הציציה דהיינו כי היא שמלמ לעורו והייט שמלה שמחה ושחוק ־.
החלנוהייט סו־ הטלימ המחפשט נל״נ חוטיו ל״ב נמיטמ ) Qה ח ל נ המכס׳ את הקרנ מ ה סוד החלנ 1
פרק
לבל הבנפיס והיינו והחזיקו י׳ אנשיס מבל לשונות הגרש הוא סוד רחמים גמורי׳ מצד לננינומ י
והי־ט נזטת מיצית והיינו חש־די האומות שנתלבט כבר והוא מצד תשמן העליון והוא המונחר לה׳ והס הרחמי׳
כאומרו כי אז אהפוך אל עמיס שפה ברור׳ והיינו בחלק העליונ" המתפשט" ננל סוד הדעת ודע שסוד השרש׳
הזה אשר להם לישראל נאחזי׳ כו כסוד אומרו להתעעף זו למעל׳ גס היא נחון אמנס נח" הטוני ועכ״ז היא
בציצית והס תרי״נ מצות והיינו מ ד הדעת המתפשט אסורה לישראל ליקרנ שם אמנס היא מתיקות הריני׳
בתיי״ג ולבך הנתיב הזה שתוא דהייט שמלמ לעורו התחתוני׳ מושרש" למעל׳ והוא סוד רחמי׳ ולנך מםס
מ ת נ י ה למשניה מתפשט נבל האינרי׳ ולזה החלב מתפשט ימשנו לישראל טונה ע״י החיצוני׳ כדפי׳ ינא הנס וינא
ככל הפנימיות בלו. ע״י שד ו מ ד זה הוא פרוכת פרוסה כנגד נל הנחות
טן הכליות הנה כל הנחי׳ הנז׳ כ מ ד הה פדל! להיות׳ נחי׳ המל׳ כרחמי׳ ומשס הס רחמי׳ דיניו של
מחג״תס שהס שוד חכמ׳ ותטנ׳ ודעת י הקנ״ה אפי׳ החיצוני׳ נאומ׳ וה׳ חפן דנאו החלי ומשם
כרפי׳ לא תמצא ככל האינרי׳ הנז׳ יותר מזה ונו״ה לא מוסר ה׳ מי אל תמאס והיינו סוד השמל׳ העליונ׳ היא
נזכרו וזו היא נחי׳ למט׳ כשהדעת נותן עצה הוא מנחי׳ המל׳ נערך נהי׳ זו שקולה נגד הכל ולזה הי׳ סודו
הכליות והיינו אומרו כליות יועצות וכתיכ מי שת נטוחות שפורסין אומ על נית השחיט׳ נקרנן לכסות הפרצה
אכמ׳ והנה אלו הס עוזרות הרנ׳ להולדה העליונ׳ כאשר והריני׳ כרחמי׳ הגמור" ההם ומשם שכר טונ לאוה״ע
ימנאר נממר ו׳ וימ׳ יומר בעין יעקנ נע״ה וכאן דרך החסידי׳ םנהס דהיינו סוד חלק לעוה״נ .והיינו שנמשכת
כלל הנליוה האלו הס מצד הדין והגנור׳ והיינו אדמימומ׳ ברחמי׳ למטה בנגד בל המציאות ובבר פי׳ שסוד הנשר
ואל מממהשבך הס המדוה בעצמן והיינו שהס ערני נמל החופה את בל מ ו ף דהיינו ברש החיצון שוד המל׳ בטף
בדפי׳ בזוהר והס עמודי נחשמ באשר אבאר ונ״ד יש דהיינו נעצם הספ" והנגדיי לה בשוד הדעת היא זו
נהס לבך הס יועצות עצה ע״י הדעח והס ימין ושמאל ומכסה את כל מ ד הדעת ומעלי׳ דיניו בשארם רואה
נגד ט״ה הא׳ לימין והנ׳ לשמאל ויש להס טיח׳ מלמעל׳ שהדי;" הס לטוב׳ מתעל׳ הבל .אמנס הקנ״ה ןאומר[ אשר
דהיינו סוד חלנ הכליות מצד החנמ׳ ועליו נאמר מ״י הרעותי אמנס ישראל אומרים גס זו לטונ׳ שהבל נמשך
שהיא הנינ׳ המאצלתהדעת למט׳ שת נטוחות שהואלונן להיטינ ולתועלת וסוד החלק הזה לעוה״נאין דרך לישראל
הכליות חכמ׳ ויש נהס סוד החכמ׳ נונעת שהס מצד ליכנס דרך נו אלא הוא דרך לאותם מזרקות נחון
הנחי׳ הזאת שהדעת סומך עליהם כעין הגוף על הידני׳ נשמות חסידי אוה״ע הס מהטונ םנהס המושרש נזה
כך הדעת על הכליות והנה עצה מצד אדמימותס כאומ׳ ומשם נמשך להם רחמי׳ נסור הדעת נאומי ואני לא
עצה ונטר׳ למלחמ׳ וחנמ׳ מצד לנניטתס דמיט חלב אחוס על י״נ רנוא וט׳ ומאותם הנחי׳ מתקנלות
נדפי׳ םס נפ׳ הקורס ולזה נונעות עצה מצד הבינ׳ תםוטתיהס למעל׳ שהתםונ׳ ננינ׳ ואין להס חלק נס
טנעומ מנמ׳ מצד סמכמ׳ וכנר פי׳ נתמר ד׳ סוד שפוון )אלא ננינ׳( אלא לישראל .אמנס יש לסם נחי׳ למשה
דמלנא
אילימה BV,C
*יי **״מעין ד עין ששש ת מ ר ה ס^ף
דמלכא עיין שש ותמצא שאלו הס מתייחשי׳ לחו״ב מצדש ונודע שהאיברים הפנימי ' משכן לחייס העליונים לכך
,
הוא סוד הדעת .ומהש יישור" באי׳ ע״י בחיי הדין םהס יהיה סוד הדעת הזה מתמצא ממציאות חב״ד לכך
מהמל׳ כאומרו אף לילות יסרוני כליותי :
ין
ימדד סוד שיעור קומתו קצת כאות י' מצד החכמה
המקוה הנה האבר הזה היא מדת המל |fiוקצת באות ה׳ מצד הבינה וקצת באות ו' מצד הדעת
בחי׳ אחרונה בסוד הדעת והיא אוספת ולזה האיברים האלו• הס מתפשטים ומשוערים בשיעוריס
מומר המשקין הנעשה פנימי להשקות החיצונים ולכך משונים זה מזה להראות על סוד שיעור קומתי כדפי'
עוד יש מהם חלולים ומהם אטומים : ממתי׳ שפולי הדעמ באים לסוד במי׳ זו להעמיד החיצונים
יען עוד סוד הדעת אינו כל מציאותו בת״ת ופעולתם בעזר ב׳ הכליות שכך המל׳ פועלמ במיז עי׳י p"lg
סוד סטן! אלא נס הוא נמצא בספי' שהם י ולוה בסוד הדעת הענין כמוהו והיא מזוג׳ מדין ורממיס
ועיקרה רחמיס ומרחס על כל בריותיו ומשקה להס נפי שוקיי' וזרועות והיינו סוד הקני' החלול" שהס מלאים
נחי׳ מותר המיס הנעשה מן השפע העליון ואינה משפעת מוח וסוד השומן ההוא הוא סוד הדעת הנמשך מן החו״ב
דרך אחור שהחיצוני׳ הקשים יונקים מהאחורייס אמנס שהוא סוד השמנינות כאומ' מאשר שמני לחמו וכתיב
אלו הס חיצונוס ולא נ״נ ולזה אלו מחפרנסי׳ ממומר עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישוק' והענין כי הדעת
אכילה' ואלו ממומר שתיה ולכך הוא נשפע להס דרך בת״ת בו סוד התעוררות הפעולות כולם כטדע שנער
האמה היא היסוד כאשר יתבאר והיינו צנור מה שיש הכחות הנפשיות סס באיבריי ספנ־מיי' .אמנם מהאיבר"
ביסוד לפרנס המיצוני׳ והס ניזונים מסוד הדעת במי׳ זו הפנימי" יתעוררו האיכר ׳ העל ׳ והיינו סוד הדעת בת״ת
, ,
והיא סוד מרח המל׳ ואשד הנחלים כל המריס המתאדמיס וממנו יתעוררו החו״צ והני׳ה לפעול והנה סוד הדעת
באיס אלי׳ והיא היס יס סדוס להשקות כל אומס שבת״ת נאמר בו מעולפת ספירי' בדי צווני' כרפ" וסוד
הצמאים המיצוניס ומקבצת מצד א׳ ומשפעת מצד ב׳ דרך הדעת שבחו״צ ונ״ה הוא שומן מהשמן העליון מהחכמ'
והעעס כי כאשר הדעת המתלבש בספי׳ ו״ק שבת״ת הצנור הנז׳ :
p*lfiיח כל מה שפי׳ בפ׳ הקודמים בענין מציאומ ימצא דבר שאינו הגון ממעש׳ התחמונ" .הנה ירגיש
הדעמ ופרטיו הוא דרך כלל כי דרך פרע בענין ההוא ומיד יעורר ע״י ב״ד תחתון שבו שתס כליות
כל אבר ואבר יש בו כמה בחי׳ םנמד־ואלו הספ" בסוד יועצות ולב חושב וכבד מעורר המד' ומיד יתעוררו
,,
הדעח מהס ארוכים מסס עצוליס מהם רחבים והכל סוד גבורות אלו ולא ירגישו ולא יפעילו הזרועות והשוק ׳ סס
שיעור ומרה עליונה כאלו מאמר הקנה והושט והמעיס מצד עצמן חייו אלא יעלו הגזר׳ ההיא אל החכמ' מח
הארוכים הס בסוד ווי״ן הלב והריאה והכליות בחיי יוד״׳ן והיא תחשוב ותדין על כל ת מ ה ת תסס שנתעוררו למטי
הטחול החלב הכבד וקצת הריאה היא בחיי תהי״ן שכל ומיד תדין לקי" תגזרי תתיא ותעורר תדעת
סוד יהו״ה תלוי בדעת לכך יתמצאו בו מצ־איות אלו שבזרועות ומה פבשוקיי' ויפעלו נמצא כח הדעת שבשוקיי'
בשיעור תקומה בקו המרה על מציאות האותיות האלו ושבזרועות מתקרב" אל תחכמ׳ ולא אל תת״ת בסוד
שהס חכמה ותבונה ודעת דהיינו סוד יה״ו שהוא בסוד תדעת לכך מציאות תדעת שבתס לובן ואורס לבד
,
בשמנינו' מצד החכמ' כד לעורר האיבר״ האלו מצד הדעת כדפי' בתיי בינה בן י״ה יה״ו ירצה שסוד הדעת
הוא מתפשט מן הבינה ומושרש בה לכך הבינה על שמו המחשבי ולא מצד הרהורי הלב שהס דיניי קשיי וימהרו
שהדעת והבינה נקשריס זו בזו מי שיש בו בינה יש בו הפעולות וכאשר תתיישב תמצא סוד בחיי תדעת ג' והס
דעה ודאי מי שיש בו דעה יש בו בינה ויתפשט הדעת ראשוני נחמד מכולם יוצא מהחכמ׳ עצמת ממש סוד חוט
מן הבינה והיינו בינה בן י״ה ונודע שסוד בן הנז' זכו״ן תשדרי קראוהו חבל הכסף מפני רחמיו ולבנינותו וסוא
רמפשט מסוד י״ה ויתמשך למעה אל סוד הצוף יה״ו יוצא מהמח חכמי ומתפשט בכל חוליות השדר' והוא סוד
וסוד הדעמ בעצמו פי' בעין הבדולמ בארוכה .אמנם תדעת הנמשך עד סוף השדר' בענין שמתפשט כל בחיי
כאן הוא מציאותו בארוכה במעיס דהיינו במי׳ בינוני' הספ" הס בצואר כדפי' וממנו אל תשדרי בין ב' זרועות
הדעמ העליון נקשר במכמה ובינה והוא נשמה לספי' ומעט דרך החוט בכל הגוף דהיינו חג״ת וממט דרך
כעין המכמה והבינה .אמנס סוד המעיס הוא במ" המתניי׳ והחלצ" שהס ט״ה כאשר נבאר וממנו לעומת
הדעת הנעפת ספ" בספי׳ מתמצא ומשוער בהשער׳ כליות יועצות וממנו אל ב׳ הירכי׳ עד היסוד שםס קשור׳.
חגית נהי״ס אמנם נעלס מעורר הפעולות הנצלות 3׳ הדעת הנכנס בחלל הגוף בשוד מעיו עשת שן מעולפת
ספיריש
לןמג אילימה חמר ה פייט ש״כ נו-באפכ־ב מעין ד עין ס£ך
פפידס כדפי׳ .ג׳ בינוני לא לכן כחוט השדר׳ כישופא ממאכל היינו מעשה המחתונ׳׳ ונקשר כחיות הלכ כדפי׳
עילאי ילא אודס כזה והוא המח בעצמות האלו .ועתה א״כ קורס היות האדם כעולס מה הי׳ קיום הקומי הזאת
לא ימצא שוס אבר שלא ימצא כו הדעת מתפשט׳ ככל המשוערת .ודע שהשוד הזה תלוי כידיעת שוד השיכור
חדריו ובכל מציאיותיו והיינו וכדעת חדרי׳ ימלאו! וכאשר סמיוחס גס כספי׳ .שררך אגן השהר כנקכ׳ ובזכר ג״כ
תתישכ תמצא שהדעת מג׳ כחי׳ או מחכמי והיינו חוט ישנו .אמנס כאידרא יחסו אותו בכתר ולא ככתר עצמו
השדר' או מביני והיינו עשת שן מעולפת ספיריס או והיינו שאמרו שס שדיקנא דא״א נמשך עד עיבורא והנה
מבי סוד הדעת כעצמו והיינו כחיי וככל הכחי' וככל ענין זה קשה למאד כי אחר שנוף אין שס טיכירא מסיכא
הספ" ככל האיכר" שכולם הדעת מתפשט כסס כחלליו שהרי אין שס אלא גולנלתח עד דיקנא ועוד להכין ענין
זה נעורר כאשר אין עוכ כעול׳ כעין הדורות הרשעיס או וחדריו :
3הנה מהדעת הזה שהוא עיקר מעינו דהיינו קורס האכות קורס מתן תורה כמה הי׳ המציאות מתקייס 5ףס
סוד מעייס ימצאו תעלו׳ מתפשטות ככל וענין זס נכין כמס שפי׳ רז״ל שסעיכור מזון לולד כעוד י
הקומי והיינו סוד וורידי סרס וורידי החיות הס כ׳ מקורות שהוא בבטן אמו הריכזס גלו לנו ססוד שכאשר אין מזון
הא׳ ככד הב׳ לב והענק כי הלב משכן רוח סח״׳ דהיינו אכילה מתפרנס מדרך העיבור והסוד פי׳ בחי׳ שהם ג׳
סוד ההנהנ׳ העליונ׳ פי׳ כעין כל דהיינו דרך כלל א״ס חדשיס א׳׳ין מצד הכתר י״ש מצד החכמ׳ ובשלישי הרי
ככח״כ מתפשט ככל הספי׳ והנ׳ הלב כסוד הכינ׳ כסוד שהולד מצד החסד נותן לו מזון מצד העיבור הרי זה
הדעת משכן אל החיות הזה והוא ראוי שיה״ כך שהרי סוד דיקנא שהס י״נ מקורות חסדיס נשפעי׳ מסחסד
הביני כסוד הדעת פתח לזה להתפשטס ככל השפ״ ולזה שדרך העיבור דהיינו בחי׳ סמל׳ בבינ׳ משס הקיום
יהיו תעלותיו מתפשט" ככל המציאות להנסיג הספ" שאין לנמצאות עד שיתפשט כל שיעור הקומ׳ ויפתח פיו לאטצ
שוס פעולה לשוס ספ" ולא כחות סאחוזיס כה שלא יהיו סמטעמיס שתתחתוני׳ יתקנו לו והנה כל זמן שהוא ניזון
מא״ס ע״י העצמו' והאמצעי" סנז' כדפי' שס .אמנם מצד סטיכור אין שוס פגס מניע לו שהרי החיך לא טעם
כתשתלשלותס הוורידי׳ והתפשטות נדע כעוה״כ בע״ה .אשר יאכל ואשר ישתה אלא כולו כחסד עליון אמנם מצד
וענין הככד תיא סוד התפשטות השפע והמזון לקיוס התחתוני׳ יטעס סמר והמתוק וכאן סוד ספגס עולה שהרי
סנמצאות כלס והיא מחלק׳ נכור׳ וכח ושפע וקיוס להעמיד פעמיס טועס מר פעמיס עועס מתוק וזהו מקום הפרצה
כל הנמצאות כלס וכל הכחי׳ וכל המציאות ולזה סוא סוד שפרצו כל הפורצי׳ ומפני שהוצרך אלסמטעמי׳ האלו נמשך
לו פנס שנתלה העליון בתחתון . שלחן כצפון שע״י אותו המציאות יתפשט החיי׳ העציוני׳
כב עוד יש כסוד שיעור סקומס כשר ועצמות והיינו לב הוא החיי׳ העליונ" למט׳ ככד החיי׳ התחתוני׳
כדכתיכ עצס מעצמי וכשר מכפרי וסוד סוד התעוררות ממעי למעל׳ ואס יש תתעוררות תחתו!
יש ח״ס עליוני׳ ואס אין המעוררות תחתון אין ח״ס זה רמזו כתי׳ וכאשר תעיין רמ״ח איכרים הס מהזכר
עליוני׳ ולכך תעלות הכבד ישתעפו ככל האיבר" לתת וםס״ה גידין ועורקין סס מהנקב׳ דהיינו עשה ול״ת וכאשר
קיום לתחתונות כדי שישאבו מן העליונות והיינו סוד וכל תדקדק עוד בשר היא המל׳ דין שכר ורמ״ח איכרי׳ הס
שיח השדה וכוי ואדם אין לעבוד כל סוד הצור׳ העליונ׳ רמ״ח עצמות כדפי׳ רז״ל במפנה דאהלות פ״ק וטדע
תלו״ בתחתונה ואין ענין זס הצינורות כי סוד הצינורות שהכשר רך ואין כו כח והעצמות יש להס כח ולזה כל כח
הס כחיי שהס משפ״ לשפ" כאשר אבאר כעין תפוח תפעולות מסזכר .אמנס עצס הפעולות אינם יוצאות
כע״ה .אמנם ענין זה הס תועלות סקיוס והתקשרות מהזכר ממש אלא ע״י סנקב׳ ולזה סוד הקומת אפילו
מהזכר היא מתלבשת כשוד הנקבה כמין שהנקב׳ וכר
ונקב׳ והזכר זכר ונקבה וכך פי׳ כפי׳ כפ׳ כראשית ש׳., כל הקומה יחד:
כא יש כסוד מענין הזה דרוש נחמד למשכיל ולזה תמצא שהקומה היא רמ״ח מצות עצמות והם מגוני׳ 1
&רמ
ואין זס מקומו יבא כעין אדס ורמזתיו אס יראה הארס עצמות כלי גשר והבשר מלכיש ומכשה
למעל׳ כת׳ .והנה לפי מס שנתב׳ מענין הוורידין גנות העצמות כאומ׳ עור ובשר תלבישני והיינו שהפעולות
והתעלות שתלוי המציאות אל הספ" מצד ההתעוררות סס קשות ליחסם בגבוה מאד מאד ומה גס הריני׳ ומה
סתשתון א״כ כל זמן שלא נגמר האצילות והיו הספ" גס כשירדו הפעולות עד החיצונים והבשר שהוא המל׳
משתלשלות ויוצאות ונמדדות ואין התעוררות שעדיין מכסה ומשתיר לזה שאנו אומרים שע״י סם הפעולות
סחםחוניס לא נמצאו ממ סי׳ קיומם שהרי דס הכבד כא
והזכר
אילימה מעין ד עין ש מ ש ת מ ר ה פ׳כב 6־כנפ׳כד6יבה ££3ף
והזכר שם יה״וס כעין אור בתוך עששית כדפי׳ בספ״ר מליון ולזה אסור לארס לגלמס מפני שהס תי׳ צוקב׳
נשער הנווט׳ .ועתה בזה נבין תיאך תבשר במי׳ נקבה שהיא מתנלמת מאותס הכמות מפני שסם בה מילוני׳
לכל הקומה מכסה לכל הקומה )מכסה( והפעולות יוצאות אמנס בזכר אסור משוס לא ילבש נבר שמלת אשס אם
מנחי׳ נשר לא מנמי׳ עצם וכאמת העצמות הס הפעולות הוא מנלמס מורה שירד אל מציאות קיוס הפעולות
הכל שהם תוך הנשר ועתה נזה אל יפלא נעינך שהאינרי׳ במיצוני׳ ולכך הוא מנלמס שהס ממאיס ומוריד הזכר אל
,
הפנימי ' שמהם התעוררות הריני׳ כנד מרה עמול וכיוצא סוד נקבה לזה נאמר לא ילבש נבר שמלת אשה שסוד
שהס הנווני׳ יהיו מנשר שהרי אין גווני׳ נזכר אלא שמלת אשה תרד מד היותה שמלה מנוללה בדמי׳ לשריפת
לונן רוח החיים נתוכס והפעולות והגוונים מהמל׳ .והייט הדינים ומאנולת אשס .אמנס האיש איט משתמש באותס
סוד נחי׳ כזכר מסור הרעת כדפי׳ ורוח החיים מצד הכמות אלא מד היציר׳ שהיא בקדושה ושמלת הזכר רץא
,
הדעת מנמי׳ נקנ׳ נזולת הנחי׳ שפי׳ .ועתס לא נאת סוד שמלתו למורו שמשתמש במלית לבנה סור מור הוא
לענין זה לא להשכיל מה שנמשך מזה עיקר המזון המתמלק סוד הכסא ככנכין שנכלל באדם שיעור קומ׳ הוצאת הפעולות
איט לעצמות אלא לכשר והטעם שהעצמות הס מהזכר מרמ״מ איברים לבשר מל׳ לעור כסא לשער יצירה .
אחר שעמדו על שיעור מדתם הס מתקיימות כמסד עליון .ועוד הנקבה אסור למשמוש ידים בעת נדתה מפני שהיא
אמנם הנשר הוא עיקר הדם ועיקר הממפרנסכענין שפי׳ נדה שמל׳ מנוללה בדמים ונשאנו משערים הפעולות אש
נסור הדעמ שעניינם והנרילה הפרוכה שאלו הס נסור משערים בסוד מציאותם והתפשעות׳ עד למש׳ והיינו
הזכר מלמעל׳ ואלו נסור נקנה למט׳ כך הס ממש סוד סוד הזב״ון פועלת בעשי׳ לעצמי ועתה בזה יצדקו רבד
האינרי׳ ני סוד עצמוה מצד הנשר אין עיקרם מן ר״ש בהשתלשלות הפעולות עד סנפרריס .ואס לא תשער
התעוררות תמתון .אמנס הנשר המיר קיומו על ירי הפעולות מה תשער הספי׳ בעצמן הרי מהותס נעלה וכל
ההמעוררומ מממון זה הכלל המל׳ היא עיקר השתתפות שיעור קומ׳ איט אלא שיעור פעולה ושיעור הפעולה
התמתון הספי׳ אל התמתוני׳ ומעשיהם ולזה היא עיקר היא הספי׳ הפועלת אלינו והיא היא שיעור הקומי
המשוערת: הצריכה אל ההתעוררות התמתון ונומן הגדול ננטן האס
יש לי עוד בזה לומר שהמושיס העליוני׳ פרלן כד אלו ואלו מתפרנס״ דרך השריר כמסד עליון כדפי׳ :
הס ב׳ חוש סראות בעיניס כדפי׳ מיש
ידעתי כי יפול עליך לנך כשמעך מה השמע באזניס חוש הרימ במומם מוש הטעס במין־ מוש כנ פרלו
שפי׳נפ׳ הקודם סוד הכשר ותאמר היאך המישוש הוא המישוש בבשר וכשתשכי׳ כלס הס בבשר י
אפשר ענ־ן זה שעד עתה משנט שיעור קומה עליונ׳ שאין העצמות אל המושיס אלא כעין מעמידי האיברים
ונסור הנשר שפי׳ ירד המציאות אל המל׳ ־ דע ני נמת והיינו סוד רומ החייס הפנימי המשמש באלו המושי׳ אמנם
שפי׳ נאידרא ונפטידת ר״ש השתלשלות הפעולות עד הנ׳ חושיס הס נכבדי׳ אינם צריכים להתקרב אל התמתוני׳
עולם הנפרדיש והמלוה המממוניש נשפי׳ העליוטת ונאשר מאר דהיינו השמע הראות הרימ אמנס הריח כבר מתקרב
נשער גטרות או פעולות נשפי׳ העליונות לא נשער נפי יותר והעעס והמישוש הס בעצס התקרבות אל מעשה
מציאותס כספי׳ עצמן שמ״ו שיוכל לשער שם דיני׳ וניוצא התמתוני׳ וכולס צורך אל התמהוני׳ להשנימ בפעולותיהם
והרי דרך נלל נל השפ" העליונות הם אור נעששית דהיינו השכינ׳ שהיא פועלת בתחתוני׳ והיא שוכנת עליהם
נדפי׳ לעיל .א״נ היאך נשער הפעולות הננורות והקשות כאומ׳ השוכן אתס ולכך היא פועלת כל הפעולות
שימש ר״ש נמצמא ומוטמא ועיינין .אמנש הענין נהמשנ והראי׳ והשמיע׳ מרמוק אמנם הריח והעעס כדי להטת
הפעולה ממקוש התעוררות׳ עד מקוש קיומ׳ ענין א׳ ממעשה התמתוני׳ גוף כל המעשה בעצמו ולבדוק והמישוש
ומציאות א׳ כאלו תאמר יתעוררו הננורומ מהשפי׳ השכינ׳ עמהש ממש שהיא ממשמשת בתש ושוכנת במוכס
העליוטת ויתקיימו למט׳ ניימש הענין נמקור הספ" ועכ״ז זה ע״י הזכר רומ המייש והכל בשוד הקומי העליונ׳
כמציאות ונאמר מהכא תליין כמה אלף מ א ד דיכיא ויללה ובתי׳ פי׳ שמנה מושיש ד׳ לזכר שה יה״וה ודי לנקב׳
שה אדי׳ני כזה : וניוצא נעיינין וכן ככל הפעולות ונזה תכין תור שער
כה בזוהר פי׳ פ׳ תרומה שי׳ ה׳ שתש י״ג שנאדה אפי׳ שיה" מלק ני שוד שער נטף הש נמות
איברי׳ נגלים בסוד הר^מ׳ העליונ׳ והש 1
הפעולות המתפשטות מאצילות׳ אל שוד קיומש אפילו
נעולה היצידונל שער ושער יורה נמ מלאך יונק ממציאות בסוד י״ב ונקוד׳ אמצעי׳ כיצד ג׳ בכל זרוע ונ׳ בכל שוק
כאשר
קמד אילימה מעין ד עין ? etacתמר ה יכה יתיי י א )££ף
כאשר נכאד כתי׳ ו׳ הס זרועות שוקיים הס ד׳ והס י״כ הספי׳ פעולת הפפי׳ הנפתחת הס י״ה מוד יוכמ׳ וכינ׳
וגוף נקוד׳ אמצעי׳ דהיינו סוד חשד חסדיס נכור׳ גבורות ודעת שהכל נכלל כראש ומעיי׳ כדפי׳ ופעולת הספ•׳
נצח נצחיס הוד הודות והי״ג ת״ת כולל כולס כעין הנקוד' הנגלות הס ו״ה דהיינו נוף ושוקיים וזרועות כמדע וככר
האמצעית שכולס ככלליס כה והס ׳"כ כסתרי׳ דקיס שהס פי׳ כי סוד יה״וה נבאר כעין ה׳ נע״ה ועכ״ז דרך כלל
ב׳ אזניס ב' עיניי ב' נחיריי ולמט' הס ו' ב׳ כליות כ' שס יה״וה עולה כ״ו שהס ששה לכל אות ואות ונקודה
ככד וטחול כ' לכ וריאה והאמצעית לפולס הפה שהיא אמצעית כין י״ה ולכך הס עליוני׳ ו׳ ותחתוני׳ ו׳ דה״ט
אמצעית כין אלו העליוני׳ לאלו התפתוני' והפעולות הדקות מצד י׳ מ א ש ומצד ה׳ הדעת המתפשט וכך הס סוד
כלס כי״ב הדקי׳ האלו הס נסתרי׳ תלויס כסוד רוח ויה ו׳ לאות ו׳ וו׳ לאות ה׳ ונקוד׳ אמצעית הקושרת
החייס הנעלם .והפה שער פתיחת הפעולות וצאתס לחוץ בלס הס י״ג ולכך הס ששה בזרועות לת״ת וו׳ לשוpיס
והנוף ג״כ תיא נקוד׳ אמצעית להפעיל הי״נ הנגלי׳ וסוד כמל׳ שהיא שולטת על נצח והוד כנודע וסייגו ע״י סוד
הדעת הנכנס פנימי לכל ומנהיג את הכל : אלו ואלו הס סוד כ״ו כחסכון יה״וה דהיינו שיעור קומ׳
תמר ששי
באצילות נה״י
עליונות והשרשת׳ כחו״ג אינה נזכרת כ״כ עפני שכלם סס א ג׳ מדוח אלו שהס נה״י הס נ״ד שני לג׳ פרק
כנקוד׳ א׳ דהייט י׳ ונפתחת וכעשי׳ א׳ א ונפתחת אנוח ולכך הס נניס לג׳ נצח נן לחסד הוד 1
ונמשכת ך׳ וני כחי׳ אלו הס אלהספי׳ כיצד י׳ נחנמ׳ נן לגנור׳ יסוד כן לת״ח ולכך ינואו הידיס נהחפשט׳
נקוד׳ א׳ כחחל׳ ופתח׳ י׳ כעצמ׳ והיא נחלקת לג׳ ג׳ לסט׳ זו על שוק ימין וזו על .שוק שמאל ויהי' מציאוחס
עוקצי׳ שכאוח י׳ דהיינו חכמ׳ ותכונ׳ ודעת נשתלשה העחק העליונוח ממש .אמנס מטעם זה נקראי׳ נניס
ומשס ׳שתלשו הספי׳ כנודע אכל כאשר תפתח י׳ כאות שסוד כח פעולחס ככללי׳ נאנוח והגי עליוכוח נק׳ אנוח
מיוחדות אלף נעשו ה׳ נקודוח שהם חנ״ת נ״ה ,
מפגי שתס שרשי׳ אל הפעולות ואלו כניס מפני שמוציא ׳
ככינה והס ה׳ נקודוח כזו . .דהיינו ממש אלן ,
הפעולות למט׳ וסנה תמציאות תזה מחיינ שיהיו מושרש ׳
להתראות נחי׳.אנו • מהכינה התחילו ולכך נשרשי׳ עליוני׳ נצח נחשד תור נגנור׳ יסוד נת״ת .
ניצר הס נאוח מג׳ נ׳ אנוח • • דהיינו חכמה וכינס אמנם לא יחיינ זה סוד אצילותם מהם אלא הענין ששוד
ודעח חג״ח ואז הס נכללו הנ׳ נ״ה נ נ ׳ העליונוח דסייט קכלת תמחח זו מזו יהי׳ לפי הצורך כי כנר אפשר שיקנל
סוד סגול כזה » לכד ואח״כ יתפשטו כ׳ שהס כחו״ג הוד מחסד ונצח מנכור׳ לס• צורך תענין ונכר פי׳ כר״מ
למטה דרך הת״ת ולכך הת״ת נקודה אמצעית חקכל כפ׳ אכלתי יערי עס דבשי שתיחי ייגי עס חלכי שהס
כ׳ נקודות אלו כעצמה והיא תוציאס להיות הת״ת עליהם חסד כהוד ככור׳ כנצח והיינו ענין המזנת המרות ווה
כעין םצולתא כזה» והת״ת קבל כ׳ נקודות אלו בעצמותה אנאר נעיז תפוח כע״ה אמנס סתס הםפי׳ משולשלוח
מן הנקוד׳ האמצעית והוציא אותס למטה ממנה והיו ס׳ שהס חכמ׳ ותנונ׳ ודעת ואלו משתלשלות ונאות לנ׳ אנות
נקודות ואלו המציאיות כלס כתוביות הכינה וכאשר יתפשט שהם חנ״ח דהיינו גוף ודרועו׳ ויורדי׳ ומשחלשלי׳ לנ׳
שיעור תקומת יכחנו״חםפיייה׳ בכינה סוד אלף כזה • • כלס שהם נה״י וזה דרך השתלשלות הםפי׳ כערך כחי׳
ויפתחו ככינת נ׳ שעריס כסוד ה׳ כנודע ויתמלאו • * • הפעולות כדפי׳ ולזה סוד השרשת ג׳ מדות אלו וכללות׳
אלו הה׳ כחי׳ כלס כחסד ונפתחת כה׳ אורות שהם כחג״ת שהרי הס ג׳ ימיניות וגי אמצעיות וגי שמאליות׳
מחפשטי׳ ונחקקי׳ כה׳ אצכשוח וכה׳ מיס כנטרה והם שהם חח״ן ׳מיניות כג״ה שמאליות דתי׳ אמצעיות ולדרך
ה׳ אצבעות שמאליות והזרועות הס כוללים ה׳ וסי זה יהיו מוסרשוח חו״נ כחו״כ כדפי׳ כסוד חי׳ דיקכא
ונחפשטו חמשתס כת״ת כס׳ פעמיס רקיע ולזה יהי׳ ננך יהיו ממש מושרשות ט״ה נמו״ג ףהי׳ התפשטות'
הטף כולל ה׳ והיינו סוד כחפי׳ כדפי׳ ונוף ומתנים ואצי׳ משם ופועלות כפעולת׳ אמנס כשאט אומרי׳ נ׳
למטה כאשר כבאר כעכין שיצדק עחס מציאוח סשרשמס ימילות וגי שמאליות אין אנו א ו מ ד ׳ זה על ההשרש׳
נחו״נ וסשרשחס נח״ח ולזה נקראו כל ישראל כלס אלא על צד הפעול׳ שהם פועלוח ממש ג׳ חחתוטת כג׳
למ״ס
אילימה TB T
ו תמר שמש עין ד מעין ןן^ף
שהיא כחו״נ נתרחקה כ״כ ע ד שאינה נזכרת להם כ מ ע ט לת״ת נאצלו מ מ נ ו .וענין סדר האצילות פי׳ כעין כל
וכת׳' כפי כראשית שער א' סי' כ״א מפי שהם ב' כחיי ת ' .ושס הארכתי וכאן הכוונה על השרשת ה ס פ " האלו
נ ה ם סוד הייכוס שאס יפול אח האי חניינא דיוק״ ל״ העליונות כרפ" :
ופי' דהיינו כשנפל הנצח כסוד ותקע כף ירך יעקב כהאכקו ב אחר שפי׳ םנ׳ מדות אלו שהם נה״י הס p"lS
1
ע מ ו דהיינו נצח יעמוד הוד כמקומו להקימו ולכך כתיב מוםרשות כת״ת דהיינו נוף לכך מציאות
נסנני שוממה כל היום דוה דהיינו הוד שנחנה כשמאל הגוף וחללו וחדריו יותר מהחו״נ שתוא נקי ת״ת כעל
ומצרה נתפך ה ו ד למשחית ד״וה והדרוש הזה ארחיב מפארות והענפ" .אמכם אלו תכי מ ד ו ת ים לחם נ' כח"
כעין תפוח ת ' וכאן הוא כקצרה ב' שוקין פעולתם בגוף בזולת נ׳ אחרונות םים להס שהם כליות כציס שוקיים
םוה ומתחלה היא סוד הדין נהפך אל הנצח ופגס מצד צאשר נבאר יש להס כנוף עצמו מתנים חלציס תקיעת
ה ת ק י ע ה ההיא וקשר הנצח כימי! ונתן הוד כשמאל כמקומו תירכיס כנוף עצמוותנת חמתניס ותחלצ" סס סוד נ ׳ מדות
אשר הריני' והגבורות ונמצאו הו״ד אח מקייס אחיו הנצח אלו כדפי' כזוהר והיי צדק אזור מתניו והאמונ׳ אזור חלציו
שנפל שאינו יכול לסבול הגבורות והיינו סוד ה״כוס והעני! כי המי מקומה באמצע הנוף כאשר נבאר עניינה
שיה״ אח מקיים אחיו כשנופל והיינו שהמל' היא האשה • נ ע ״ ה בכין יעקב והיא םס על נו״ה והיינו צדק אזור והאמונ'
שהיא על נצח והוד ותחלה תיתת סוד הצלע על הנצח נכרו אזור כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אתכס
ה ד נ י ׳ בה ומצדה והוא צולע על ירכו נצח נכרו הריני' לי שכפי שעור הדבקי ה מ ד ' הזאת שהיא האיור למעלה
1
ע ד ש א תייכח במרה לסבול והריני' כהפך הדי! שתנכורות כך מ מ ם היא דבקות" כו שאנו דכקיס בשכינה ושכינה
נקשרו כהוד והמל׳ נטלה מצד תנצח ונתנת כתור וייכס על ידינו כת״ת .כלל הדבר" מתני' חלצי' הס נו״הכבחי'
הוא אפת הנצח וסבל עול נכורותיה ולכך משס נשפע והשרשתם כת״ת ונודע שתיית נוף כולל כ' וא!ו ה מ ד ו ת
הגבורה והיין למל' ומשם הריר דו״ס והמל' כתוב עליה הס מתכחנות ככ' כחיי ככמ' מציאותי ריחיס וירכיס
הריחי' זו על נב זו והיינו שהס נ' מ ד ו ת זע״ז כשאר
נתנני שוממה כל היום דוה :
המרות זו עלולה מ ז ו .הכי שהם כ׳ פלני דנופא דהיינו
Jאחר שדברנו כענין אצי׳ נו״ה כת״ת עצמו £ףמ
1 זו בזו שוות והיינו כעין ירכיס שבי כאי יעשו הגוף םוה
נדבר• כעני! אצילוחס והתפשטות' בעצמן
ולכך לעולם תמצא ענייני' בתורה וריבוי פעולותיהם שוה
הנה יתפשטו כ׳ ע מ ו ד ״ שעליהם נאמר שוקיו עמודי שם
ל נ ' שקחות המיס פלני פוקייס ירכיים כיור וכנו ב׳
והנה כמו שיש ג׳ פרק" כזרועות כך יש נ' פ ר ק "
חצוצרות כסף נ ' עמודי' יכין ונועז לעולם אחיס ולא
בשוקי" .אמנס הם נצח נצח" הוד תודות וענ״כס הס
"יתפרדו א פ ״ בשם הקדוש נו״ת צבאות איקרון מ ת שלא
נה״י בשוק ימין נה״י בשוק םמאל והעני! םהס מתפשט"
נמצא כך ככל המדות כלל ו מ ט ע ס זה יתמצאו בכל מקום
ל מ ט ה לפעול סוד הפעולות ולפעמי' כ' כחסד וזה רחוק
ולזה הס מאניס כ' חלציסכ' ימין ושמאל והס כ' מתני'
ולפיכך לא שמשו אלא למרע״ה דהיינו כ' חצוצרות כסף
וחלצי' כאומרו ממראה מתניו ולמטה הוד וממראה מתניו
ועיקרם כדין כ' עמודי נמשת והס כיור וכנו נחשת וסוד
׳ולמעל' נצח בעני! םהס כ׳ בח" אםר להם כת״ת מתני'
שיעור התפשטות' יותר משאר ס פ " מפני שהס מראות
וחלצי׳ ־אמנם חלציס היינו ממראה מחניו ולמעלה פםס
הצובאות דהיינו מראות משם צבאות שריבוי הפעולות
הזריזות מלשון ואנחנו נחלץ חושי׳ והחלון עובר לפניהם
מתם ודאי מפני שהם מוציאי׳ כל הפעולות העליונות
החלצו מאתכם והמתני׳ למטה ולכך המל׳ אמונה כחי׳
מלמעל׳ אל כל הצבאות התחתוני׳ ולכך כח" האחרונה
עליונה מצד חלצי׳ כאומ׳ והי׳ צדק אוור וכוי והיינו כ׳
רגלים כנודע שסס בחיי אחרונות אל הקומי והס כ׳ קנ"
נחי׳ אלו פנימיו׳ אשר להם כגוף עצמו ימין ושמאל וזו
וני קשרי׳ מפני שבחי׳ הקשר שיד תקיעה שברי' ה ר ו ע ה
למטה מוו ו ג ס מכפנ׳׳ סוד ה ד ע ת הס הכליות כדפי׳
יוכללו מ ':כחיי האבות .אמנס בבח" ווי"! אי! בהס
וירדו אלה ויתמצאו למטה ויה" ת ק ו ע " נ ת ״ ת כ ע ת
אלא כ' שהש נ״ה לבד כעין מציאות ע צ מ ן .אמנס היסוד
התפשטות' דהיינו מציאות׳ המתפשט וקשור" כת״ת ולכך
אינו ע מ ה ם מפני שעשה מציאות לעצמו כסוד ה א מ '
הס נ ' קשר" לנ״וה עס הת״ת סוד הגוף ולכך הס נקי
כאשר נבאר ועכ״ז כערך הקשרי׳ הס נ׳ כדפי' .ונודע
נניאיס האמת לעולס קםורי׳ במרת א מ ת לימודי ה '
ששיעור קומתס נ מ ד ד ת קשר י׳ וקנה ו' וקשר ולמטה
קשור" כםס יה״וה כני ישראל וכיוצא כנ שמו תס מור"
סוד הרגל" שהם כחי׳ אחרונות המתפשטות ומתלבשות
על כחיי -את שהיא עיקר השרש׳ להס וההשרש׳ ה ק ו ד מ ׳
ע ד הצבאות התחתונ׳׳ להפעילם ובי קני׳ זו למעלה מזו
הס
אייימה קמה י ״״י
נ
מעץ ד עין שמש חמר ו ןן^ף
מעש׳ מפני ששש י׳ מתפשטי' ושוד פעולתי אינה אלא הס ככ' ד׳ קנ" והס למעלי דכים ונדע שהדין שס
להעמיד הקומי ואפי׳ בנ״וה עצמן פי' שהש ערבי נחל ולכך אותם הקשר״ הס חס מאוחר" קצתס וכאשר הקומי
צלא יאה ולא עביד פרין רצו בזה למעט פעולת׳ אף אלו ישפיע כסוד האחוריים יתפשטו אלו הקשר" מפני סהס
בחי׳ תחתונות שהם ׳שוד השרש׳ הח״לין וי׳ ניצוצות דק נחש׳ ערכי נחל ודאי ויתפשטו כ׳ כאחות א׳ כ׳ קני׳
המתפשט׳׳ אל החיצוני׳ הס הקצוות אל הקומי ועש היות ואלו הנמשכים שוקיס שהם ט״ה ככת א׳ .אמנם כחי׳
שאין חלו משמשי׳ אלא ע"׳ המל׳ שוף סוף הס מדרגות כ׳ נצח דהיינו כ' העליונ" ימין ושמאל וכל מצהנ׳ אל
על מדרגות • אמנס הס בחי׳ אל ״יש בראות למטה הקומה העליונה תלוי' בהם ודאי ויתפשטו ע ד אחר
ולזה תמצא שאינם פועלות אלא כמעט בטלי׳ מפני שהוא שיתקשרו שס ב' קשר" ימין ושמאל והס כרכי׳ שם סוד
התפשטות האחרון אל הקומה מראה צל העליונות וה״ט כרכה והכנעה אל הדין לכך כל הכורע כורע ככרוך והיינו
צלא יאה מעצמן אין להס פעולות .אמנם יש להס צל סוד נדני׳ והס כרעי׳ ונמםכ" משם סוד כ׳ קני׳ שהם
שהעליונות נראות נהה והייט מראות הנביאי׳ מפני שהש ט״ה כסוד ההוד כחי׳ תחתונה לכך בנדמה משבית
סוד נביא" רואי׳ מדרגות עליונות ע*י מדרגות תחתוטת הדני׳ והשבתת הדן ותמתקת׳ מצר ההוד דהיינו המורגל
והס צל ודאי ואינה פועלות דבר אצא הה בחי׳ סאחרוטת בשרי רוח הקודש כרכות והודאות דהיינו שהד מברכת
שהם אותות להראות לנביאי׳ אות אמת והס י׳ מדרגות והיינו סוד השמאל המודה על הברכות ויתפשטו ב׳ קני׳
מ מ ק נביאי׳ ראשוני׳ ד׳ ספרי נביאי׳ והס שש ׳ה׳יוה שוי׳ וםס קשר ג׳ להראות על סיסוד ושש סוד הרצל
וככלות׳ ה׳ לכך אצכע כוהן רגל שקול כנגד ה׳ אצבעות דסייט יסוד םעס היות שמח אמה היינו בחי׳ אחרת
וכמוהם כשמאל ארכע נכיא" הש שם אד״נ׳ וכלצות׳ ת׳ כאשר נבאר .אמנם יש לו כחי׳ כרגליו ולכך נק׳ תחשמיש
נגד ה׳ אצבעות והס נביאי׳ אחי־ונ" ואלו סם ח׳ מראות עם״׳ הרגל" מפני שהיסוד רגלי׳ ות״ס כרת לו כרית
כ׳ שמות הס י׳ וסודם ׳אהדונ״ה׳ ולזה כתיב וכף רנליהש כק י׳ אצבעות רגליו וסוד הרגלי׳ היא כחי׳ אחרוני למד׳
ככף רגל עגל ם״חודס לדין וכתיכ ויד ה׳ עלי חזקה היסוד נכלל ב ס ד השוקיים כאומ׳ שוקיו עמודי םש ולכך
והנבוא׳ בדין ובקושי כסוד מראת זה הקש׳ והיינו אומרו םס צבאות יתייחס גס אל היסוד ופי׳ אות הוא כצבא
מיוסד׳׳ על אדני פז נמצא למעלי כאומרו ראשו כתם שלו דהיינו המרה האחרונה אל תזכר תם סוד הרגלי׳
פז הרי ראש תקומי ושופת פז כאומ׳ מיוסד׳׳ על אדני דהיינו מת שיתפשט להנהיג כצבאות כלס למטה :
פז לומר לך שראשו שופו וסופו ראשו דהיינו נעיז סופן
בתחלתן ותחלתן בסופן מת שיש למעלי יש למטת ומה
אומ׳ מיוסד׳ על אדני פז תנת פי׳ plfiד
שהנח׳׳ חאחרונת אל תסוק״ס תם יסוד
שיש למטה יש למעל׳ ובכל סוד א׳ ועני! פ״ז בעצמו ויסוד על המל׳ וח-יט אומי מיוסדים ים נחי׳ יסוד נכללת
עולה םס אלהי״ס אחדאלהותואחד למעל׳ ואלהותו אחד ננ' שוקי! וה״ט מיוסד׳׳ שהם נכלל" ונקשר" ממד׳
למטת והנה שש אצהי״ס עולה א־״יה אד״נידהייט ראש היסוד והנה אמר שוקיו עמודי שש ואח״כ מיוסד״ ומיט
וסוף אה״יה נתר ואת״׳ מל׳ ובי אחד פ״ז ות״ט איין סהס נ׳ קשרי' נגד ג׳ מדות אלו ואחי׳כ מיושדי׳ םתר׳
אני' נעוץ סוף בראש וראש נסוף אתי״ה אד״נ׳ אחד כפות הרגלי׳ הה כחי׳ ׳ו״דן וכאםר תדק־ק תמצא םיש
למעל׳ בראש אה׳׳יה אחד למשה בסיף אד״נ׳ נעוץ ס־פן ככפות סידיס דוקא י ר ד ן אמנם ככפות הרגלים הם
בתחלתס וחחלתס בסופם קו המרה ירד ומדד ממעל׳ כיד׳ ירדן סכך םמם כפות י אמנם תם כחי׳ ההי״ן
למטה וחזר ומדד ממטה למעלי ונעשה פ״ז בראש פיז סהס רחנוח וארונות ומדה זו מדת הא׳ כדפי׳ כתי׳
בשוף והס ברגלי׳ י׳ אצבעות ה״ט סוד יריד׳ הביצי ני עגולים הס י ר ד ן .אמנם רחבים וקצת משונים
למטה והיא משתני אל המל׳ והס ב׳ הת״ין זו ימיני׳ המל׳ הס מד׳ האי והיינו שהיסוד נראה בהם צד
בנצח וזו שמאלית בהוד נעשות ח׳ אצבעות ות׳ אצבעות וה״ט אומ׳ מיוסד" על אדני דהיינו שם את״׳ .
יחד כולם י׳ אצבעות צל העליונות שאצבעות הרגלי׳ אמנם אינו מיוסד על שם את״׳ כעצמו אלא על אדני
אצבעות הדי׳ ושוד האצבעות האלו הם הנחי׳ התחתוטת כ׳ אדני׳ שתם כחי׳ למל׳ הכלול כיסוד כ׳ כחי׳ ומלל
שבהם שיעור קומי עליונה עומד׳ בתחתוני׳ הייט סוד נ׳ כ׳ נפות הרגלי׳ נחי׳ ליסוד נקשר כנ״ות .אמנם
קצוות י״ס המתפשטות בתחתוני׳ למש־ וכסס נאחז" נחי׳ אחרונה ג׳ יסוד וים נהם י׳ אצנעות הס מ ד ׳״ס
התחתונ" ובהם סוד ועמדו רגליו ואלו סם י׳ מדרגות נדס״ עניינם כיד׳ י אמנם אלו סאצנעות אין לסש
שדרך
לז
אילימדז יי י *יי יי י׳ י מעיןד עין •jgg
בתוך הגוף כדפי׳ בתמר .הב׳ היא נגלי׳ למאד והיא שדרך בס התחתוני׳ צופי׳ למעלה בדפי׳ ־.
הבחי׳ המתפש׳ לחוץ והיא עוזרת ג״כ להולדה והס שועי׳ !"2*13ה אמה ובי בימין הנה היסוד.יש לועס הנ״וה
וירכי׳ ולכך הכני׳ נקראו יוצאי ירך יעקב יולדו על ברכי יוסף בדפי׳ בסוד הרגלי׳ אמנס יש להס לג׳
ועליה יכרעון אחרי׳ והיינו סוד ההמשכ׳ כורע בברוך. מדות אלו עוד בחי׳ ב׳ חשובה מהקודמ׳ שבחי׳ זו היא
הנ׳ אמצעי׳ בין זו לזו והיא ביעין דדכורא ובאמת הס השפעת בל הספ" וטוב! היא נמשבת ומתקבצת בב׳ מדות
עירן כליההולד׳ אמצעיי׳ בין הכליות והשוקיי׳ .אמנס אלו היינו ט״ה נק׳ צבאות דהיינו משך בל החיילי׳
בחי׳ זו מתלבשת אל בחי׳ היסוד שהיא נקוד׳ על ב׳ כקודית העל־וני׳ מתקבצ׳׳ שס להתבטל הטיפה הזרעי׳ להמשיך
והס סכולתא להמציא מסוד הראש ג׳ מוח׳ עילאין סגולתא אל היסוד ועל סוד זה נאמר בל הנחל" שהה רמיח
מילאה משך העיפה ולבשלה ולהכיכה למעה ולכך הס איברי׳ הולבי׳ אל היה שהיא הנקבה .אמנס אינס הנחל"
בערך שוקין סגול יסוד למעה מב׳ כדפי׳ שהוא הבחי׳ נמשבי׳ אל היס אלא יש להס מקוס םשס מתקבצי׳ והיינו
האחרונה לשוקי" דהיינו רגל" .אמכס בעיך בחי׳ אמה אל מקוס שהנחלי׳ הולני׳ דהיינו כנ״וה שהה רהט" שקתות
וב׳ ביעין היסוד נקודה על ב׳ נקודות מתעלה על ב׳ המי׳ שהשפע הוא מתקבץ בסם והס מבשלי׳ אותו
וענין המציאות הזה לא יתרחק להמצא פעמי׳ אין מספר ומתקני׳ אותו נדי להיותו נשפע אל היסוד והיסוד מושבו
בכינוי סתורה כאשר נבאר בעין ה׳ בע״ה .והרי לפי זה אל הנקנה באשר נבאר בעין יעקב בע״ה .ותנה אלו
תמצא בספ" שהס משולשות ב׳ בחי׳ םצול או סגולתא האיבר" הס בחי׳ ביצי הזנר ומדתס אינה נמר׳ שעור
ולעולם הסגולתא משובח׳ מן הסגול .הא׳ שהסגול למטה קומת השוק״׳ שהס בסוד וו״ין וקשרי׳ בדפי׳ אלא מדתס
מן תאותיות וססגולתא למעל׳ מן תאותיות .הב׳ במדרג׳ יו״דין והס ב׳ יו״דין והטעס ששיעורם מן החבמה בדי
טעמי׳ הסגולתא אבל הסגול במדרג׳ כקודות .הג׳ סגולתא לבשל סוד הטיפ׳ שנל מציאותם ״ ודאי ובאשר תסתכל תמצא
תור׳ עילוי הכקוד׳ למעל׳ מתעל" והסגול תורת כפילת שהס מעין בחי׳ הדעת בקרוב בבחי׳ מה הס נעלמי׳ ובבחי׳
שירדה הנקוד׳ העליוכ׳ למטה .והכה עתה בכח״ב סגולתא מה הס נגלי׳ והיינו שיש להם ביס להתעלס והיא בחי׳ ב׳
ודאי כשהכתר מתעלס ומעלה והדעת הוא המשלי׳ ירד המלבש׳ ב׳ יו״דין דהיינו ב׳ יו״דין יו״ד במילואה מצד
ונעשה סנול חכמה ותמנה ודעת וכן בת״תוחו״ג בהיות החכמה והכיס מתעלס מצד הבינ׳ דהיינו שהוא כ׳ ודאי
הכתר הת״ת מתעלה וכתר על החו״ג הורה על בחי׳ ובחי׳ כיס היא המל׳ והיו״די! הס זעירין והיינו בחי׳
העליונ׳ והיא סגולתא ירד למטה מחסד וגבורת ונעשה צירי וסוד האיבר" האלו מצד הדעת אצא נתפשטו ונגלו
סגול וכן כנה" ככח" שוקי" שהוא התפשטות ויריד׳ הורה נדי לפעול אל הנקבה תי׳ הזרע והיינו המשכת הברכה
סגול ישוד למט׳ מב׳ בבחי׳ אמה וכ׳ כיעין הורה על מן התוניות והשפע מן ההעלס חל ההתגלות שאין לך
שגולתא כדפי׳ א״כ תאמר שבחי׳ שצולתא מצד הדקות דבר נסחר ונעלס יותר מן השפע נאשר אבאר בע״ה
הנעלה ואין כחי׳ סכול וסוד הכלי׳ האלו הס מתפשטי׳ בעין תפוח והוא מתגלה עד שנחלק לכל הנמצא" והבלי׳
ונגלי׳ ככח" רעת אל כחי׳ הגילוי והמעין מתגלין ולא המוציא" אותו מן הנעלס אל הנגלה הס ב׳ הביצי׳ הכלי׳
כ״כ והאמה מתגלית כעצס ויוצא׳ מהעלמ׳ אל הבינוני׳ בין הנעלם והנגלה .ויש עוד אל הכלי׳ האלו
הגילוי : ב׳ חוטין וסודס נעלם למאד מאד מפני שהה בסוד וו״ין
ארוכי׳ צבורות להמשיך השפע ולהביאו ממקוס הנעלס
t pHBשיעור ומדת האמה חינה כניעין והיא כמעין
אל הנגלה ולהלבין סוד הטיפה ולבשלה והס נעלמי׳ יותר
אינה ככיעין שהיא נו״ה שעיקר מדת׳ יוד״ין
מב׳ בא" ירדן והיינו סוד וו״ון המושבי׳ ליו״דין ויש
והחוטין שבהס נעלמ" ונסתר" א״כ עיקרס הס הביצי׳
בעצמי קבוץ השפע מפלני מיס שקתות המי׳ רהטי׳ בחי׳ בזה לאמה ממש כאשר נבאר בע״ה :
וכיוצא והגידי׳ החוטין הס נחלי׳ מושכ־ן המי׳ לכלי׳ כאומ׳ פלק .ף במה שפי׳ כשתכלול כל הנז׳ תמצא שהס ג׳
וצמית והלכת אל הכלי׳ ושתית מאשר ישאבון הנערי׳ בחי׳ אל ב׳ מדות אלו בזולת מציאות בחי׳
אמנס תאמת עיקרה ו׳ והטעה שקו האמצעי הוא שיעור אחרות אשר להס כדפי׳ .ואלו הס הא׳ פכימ" בסוד
מדת הו״או וכך הוא הוא נק׳ וא״ו זעירא דתייט שיעור הדעת והס כליות והס תוכיות והס מולידות כח אל
מדתו ו״ק ויש בו נ״נ בחי׳ י׳ דהייט סור עטרה דברי׳ ההולדה המשכת בישול הטיפה הזרע" ובחי׳ זו נעלמ׳
שאות י׳ בחי׳ המל׳ י׳ זעירא מתעשרת עליו והייט כשאר בחי׳ הדעת שהיא בלתי נראית והיא מתעלית
מציאת
קמו אילימו־ז *י י״ <־» מעין ד עיןtfatfתטר ו •)gjj
מציאמ שיעור מדת ק ו מ מ אפנס עיקרו ו״ק כלול׳׳ ט דסייטואמ כריסי אקים את יצחק מ ק ׳ ג*כ ישמקרמעמיר
ולכך אין ענין המערה מענין מ ש ד מפגי שזו במי׳ המל׳ משנתו ויתרחב׳ ו׳ מן הת*ת וו׳ מן הנבור׳ רשמלס
הו כסי׳ מפיר .ודע במיסוד עיקרו מסד גמור ומיט בסוד ח״י והייט שפי׳ בינוקא בסנהו עובדי שיעור הברית
שמציאומ הוא כלל הה׳ ספי׳ שנטל ס׳ מסדי שמס מ י מ זרת דהייט סיד ה' שהס ממשה שאותס הסי חסדי׳
,
נ*ה שהה עולי׳ ס׳ וגללש ו׳ דהייט י ס ד מ ק י גל טלל הקמוטי׳ הנעלמי׳ יממלאו רמפששו וימפממו ויעשו זרת
ג׳ בהם הה׳ וממצ־אותש נעש׳ מ ש ד ונתקן וגן פי׳ חצי אמה נ׳ ורק דהייט גכשי׳ א׳ ה׳ ממשה ובבמי׳
גאדרא גאשר ארמיג הענק געין יעקג ת ״ נ .אמנש המפמח׳ היא מ״י נ׳ ורן והייט סוד הביני במוס הנטרמ
גאן נאמר שהוא גלול ו׳ דמיט ה׳ חשדי׳ .והחסד הכולל לשמחת יצמק היא מתעורר׳ ונפתח׳ ומושיט׳ מאבר הזה
)כפשחן( ]יזמשהן[ והש ו׳ חשדי׳ ולזה עיקר גמ״ משד ואז הוא מיי עולמ בדרך אמרת ממטה למעל׳ ט׳ ומעל׳
לממק הרע ׳ גגמ" אמה א״ל מ״י שד״׳ ודאי המתן די למש׳ ט׳ שעולה עד הבתר והמעש ששור מוספמ היא לו
שפוקא לגל ושעור מ ד מ הוא גחצי מ ו ף .אמנמ ענק מצד היותו מתארך והייט שיד א״א שפי׳ אריכות עליון
זמ &ין אט עמס כפ׳ זמ גביאורו גי שיעורו שתש איט ממשך לפני׳ הממתוני׳ והנה בטא האריטמ הזה עש שאר
מאיברי׳ אינל מראי קומה כמו שמראה במרת מיסוד אלא ו׳ זעירא משך ר :
p"tiDח נמצא עני! ,זה במד׳ זו שלא נמצא גגל ולזה כבמי׳ א׳ היא שוד ה׳ זרת דהייט ה׳ אצבעות ובבחי׳
ממדומ ולא נמצא בגל מאיכרי׳ כך גלל אחרת נ׳ טפחי׳ ומיעו שהגיף ת״ת אמה ו׳ טפחי׳ ו׳ 1
ומעו כגל מקומי שיעור מדחן בעצמו מ מ ד עומד וסוד שפי׳ ששורה ל״ו ו״פ ו׳ וזה שיעורו בחצי הטף .בהתפשטו
הברימ איט אלא יש לה ג׳ מ ־ ו מ .הא׳ היא המרה והייט צ׳ טפחי׳ דהייט ג׳ וו״ץ לבד מציאות מצי^הת״מ
המשוערת מ ז ׳ בפי הקודם מ ו מ ו׳ טלל רק •,ממדה שהוא ו׳ וו"׳! ו״פ ו׳ וזה חציו צ״פ ו׳ והס בדרך אחרת
סב׳ נקרא׳ סוד מקמח הגיית שמא נמדד גנ׳ פעמי׳ ו׳ מ״י כדפי׳ מצד ׳צמק המיזמס א ו מ ומיט יצחק קץ ח״י
ואז נקי מי וכב־ ידעת ממ שימזו רז״ל אבר מת אבר וכאשר יכללו ר\ז״י מצד מזבמ׳ יהי׳ ק״ף ויבתר עליו
מי ו ד ע מ גי מלס ממימהבספי׳ מ א העלמ והמיות מ א הכתר סוד א״א יה״ קץ ואז יהי׳ מעשמ בקוממ נבלל
סמנלומ והשפעה ו מ ס מיסוד לפעמי׳ שיעור ק ו מ מ ונשלס לענק הזיווג ואז הוא אבר מ״י ודאי מתצלס וזו
גמיי׳ ליסוד שאין במי׳ לשוס ספי׳ כלל: ממעלמ' ו ע ר מ סוד ו׳ זעירא קענה עד מאד עד שמא
ויק לגד ולפעמי' יסתס וימעטף גולו מ ק ד ׳ א׳ כדפי׳
ט עוד ימצא אל היסוד ענין לא ימצא אלשימ כתי׳ ומיטסוד רכיע שע״י מ א ס ד הרגיעמ .אמנם
ספי' והיא סוד העטרה שהיא מציאות למל׳ יי מ א נקוד׳ 'tאמנם כאשר יתפשט הטעם לצד מעלס
רביע יתארך כשיעור ג׳ נקודות ואו מ א מי מתצלה ממעטרת על ראשו ר מ י סוד העני! מפני שהואנגנסאל
והענין כ׳ ההעלם מ א ששה והמלות מוא ג׳ וו״ן שסם הנקב׳ וענין בניסתו מל חוך מ ק ב ׳ מ א שיכלול שפי׳ משוד
מיי והייטס״י ׳והיינו סוד ואמ ברמי א ע ס את יצחק ופ" במל׳ וזה ענק זר היאך הספ״ הא׳ י מ ס אל מ ך ספ"
קז מ*׳ ו ס ע ח שסוד אבר זה נקי יוסף ועמס מבין אמרמ .אמנס במה שפי׳ רז״ל ששיעור העראה היא
מוספמו שאין לך סור מוסף אלא ביושף שהוא בן פורמ שיעור כיאה והייט הכנסת העשר' ימייבב אליך מאד הרט
מתנדל וממפכט שעור קומתו וסמפשטומ שעור ק ו מ מ ט סוד שיעור הזיווג ומה שיכנס מן היסוד אל מקוס מיסוד
הוא מצד הביני ה׳ כרפי׳ כשיר השדי׳ גסוד אברמס כוא נקודת צק שור בית קיטל לאות י׳ והייטשבמ" זו
וסייגו ט סוד גביני מ א ךן׳ ג׳ וו״ין ולכך יגדל רהפשט היא מ מ ס ת מן היסוד אל תוך המל׳ מפני שהיא מ א
מצד׳ ב מ א צדיק״לעוה״כ * דמיט כדי להמשיך הטפה במ" ויכנס מציאות׳ במציאות׳ ויכללגסי> גבם״ וסייט
מן המס דרך;סכל הכשף מ א מ מ השדרה רתפשט ר מ י סוד ״ שיכלול יי אמרס ולזה ישוער המל׳ בסוד ז׳ דמעו
ג׳ וו״ין דהיינו מ״י ומנה מציאומ כהעלמ׳ ו׳ א׳ מסד י׳ על ו׳ והייט סור י׳ זעירא תנא דברימ וזאת מ א ג״כ
לכן כקרירות ה מ י ׳ .אמנם כאשר ׳מחמה כסוד אלמי׳ מ א מתתקנת עמו בסוד ת ו ס פ מ וגמלו והייט סור קץ
פלא א׳ כדפף בשיר משירי׳ דהייט סוד יצחק שממעורר עשרה טשפי׳ על ק״ס שהש מיי שסם מהכתר מכתר
לעשומ צמק דסייט שעשוע שסקב״ס משמעשע עס סצדיקי׳ עלץ א״ין אנ״י עערמ דכרימ ונקד׳ א׳ יעלה ״ ויושיף
לעשומ סוד סדווג דמיט סוד לדמן זה יצרמ לשחק ט י ע ד מ וסייט סוד ק״ז כרפי׳ וי׳ אלו הס סוד עקור
הברטמ
אילימה ח ס ר ו פיט נוי פ־יא •עין ד עין « w
ספר
טף )צפרדי׳ ננחי׳ יד״ין ושוקק זכר לעצמו כקנ׳ לעצמה הברטת ול pמ א סיסוד בחיץ ראש ומקור כל נרטת
כאצלו בבת א׳ ובעוד שה-ו מתפשט" פניי חסד זכר ח' מהבתר וברמת לראש צדיק וראש צדיק היינו עטרה דברית:
חשדי׳ חנ״ת ר ה ועדיין א־ן מציאות האננ׳ מתנלי׳ ואחר י תמצא בשור הקיסר הנד מ ד הקמת ה נ ד ת פרל,
שעמר אצילות הפני׳ ואחור עד הנחי׳ הזאת )כלל( כלל הח׳ שימי כו ג׳ בחי׳ הבחי׳ הא׳ היא מ ד י
חשדי׳ אש לא -עכור סוד אצי' דרך מנורות שתש בנקב׳ בליעת האבר הזה כמך הגוף ממש וזמ מ ד מעלה
א״כ רחל שהיא סוד עולס הנקיה ילדה את יוסף שדרך נפלאה שאט אומר' בה תמיד גוף וברית חשבי׳ חדדהייט
כה היא סוד אצי׳ היסוד שהרי סוד קו המד׳ המודד׳ שיכלול מסוד ממש במך הת׳ית ומא היא הגוף והכל
מדד׳ הזכר חסד ומדדה הנקיה נטרה ואפר שנמדדו עדן א' ואס מ א מת ומתעלס נאחז ונכלל שס ואם מ א
מ ט ר ו ת מדד בח•׳ המתקתי שא״א למדוד מתי׳ הדני׳ חי נעלם ונכלל שס ועל סוד זה היו כל אותם הצדיקי'
אס לא ׳ומדד הריני׳ ואח״כ-מדר שוד האבר הממתק׳ פשפשו בככינ׳ רודפי׳ אהד דבקות' ביסוד דהייט יוסף
ולזה יהי׳ מ־ת היסוד כשיעור צורך המתקת הדני׳ ויעקב פפכי שהבדילו פפט נפגם בו עשרי׳ שנה עד שאמר
ועניינם והייט רחל ילדה את יוסף .ועוד נאמר כ־ רב ועוד יוסף בכי חי אלכה ואראט .ומטעם זה כתיב
כשיעור שנמדד היסוד כלל תחש־יס הייי' סודו טיפס ולקחתם גס את זה מעם פני .וכתיב ויקח משה את
נמשכת דרך מ ט ר ו ת ומציאות הגיורות הס תקנו עצמות יוסף עמו ופ" עמו כמחיצמ .הבחי׳ הכי שהיא
שיעור מדת חשדו שיעור מדת היסוד כדי שיה ג׳ אחרונה היא אותס מכללת כתוך אותה הכית ממ£
ענין מת״חש לשיעור כיורות הנקיה וממש תיו החסד׳ ויטא הכיתה לעשות מלאכתו וה״כו מלאכתו ממש ;•־כתיב
הנכללי' ט נמצאי' ממציאות מבורות שיה כדי שיהיו כחיי רכל אכ״סיס כיוס הזי יסייד מלאכמ אשר עשה והייט
מדכקו׳ ומתאחד׳ ומתייחד׳ יחד ולוה •־מצא אל מסוד תחלק אשר ׳כנש היסוד למל' שלוש כתוך הכית שלוש
ב' כחי׳ כאמת .תא׳ כחי' תקודמ׳ ומתעלי׳ ונקשרת עש כמל׳ י הכני׳ הג׳ היא נחי׳ ממוצעת כין הת״ת והמל׳
מ ד החשד" העליוני׳ והייט היומ עלמא דדטרא ופד׳ שאינה נכללת במכה רוקא שא״כ היתה הספ" הזאת
המל׳ נ ט י ו ת ודני׳ יורד" למטה לדון העולש ומתי מתבטלת מכל וכל .אמנש מבשרי אחזה אלוה ודאי ממש
הנחי׳ העליונה מקשרת בחסדי׳ העליוני׳ יעשת אבר יש ט כחי׳ כחינה נכללת ככ׳ ונשארה כין כ׳ והכחי׳
הזכר להתייחד עש המל׳ ובה יעקב מתייסר עס רח. העילה למעלי ונכללת בזכר אל תחשוב שיה" קטנה שמציאות
קידם לידי ואח״כ דרך הנח״ הזאת יתפשש טפס זרע־;׳ השתרטת הימר כמך הספ" עולה למעל׳ עד החכמ׳
שהיא המציאות הזם מורד למסה ונזרע כנקב׳ מ א ס מ נ ׳ ולנך פי׳ נפי נראשית נפי נכיכו נן יהוידע בן איש מ
שהיסוד נאצל על ידה רדד למטה ממנה ו מ א מרה רמיט שור נחי׳ הימר שהוא מצד החכמ׳ נן יה״ו ומצד
עליונה והימר למטה רגלי הפלו המתפשטין ויתפשטו סור הכיני כן יהיו ומצד הד״עת ד ״ ע ומצד הת״ת כין אי״ש
ט״ה ויסוד לא ניחינ׳ אמת שהרי אין לנקב׳ אמס רמיט ואמ״כ אל מקומו ח״י הייט מ ד הימר כעצמו כק' חי׳י
המציאות הקודש שתם נסי׳ החסדי׳ אלא נחי׳ תליש מ ה מציאומ עולה ממציאות אל מציאות עד הסכמי ומשם
דכים שועה שהיא ו מ א מתפשט•׳ יסד ויתאצלו ולכך מושך הטיפה זרעי" כ מ ד סכל הכסף דמיכו סוט השדרה
נקי כר ישראל ט״ה מפני שתם כני' מתפששי׳ ממט שמא מציאות סימד מן החכמ׳ .אמכם עכ״ז הכס" שהיא
מתחת המל׳ כבסי׳ זו ולזה תהיה ספל׳ עליהס אצי׳ ז׳ ממפעלי אל הייחוד היא ממש כת״ת עצמו ועל עצם
׳ וי׳ ועכ״ז לעולם י מ ׳ו ט סוהס למטה ממנס אצי׳ ׳ המציאות הזה שמא נת״ת קצת הימר נתוט ומשם מ א
אליה נסי׳ נסם אף אס תתעלה וסיא נפי׳ י ד ט ם מאיר נמל׳ .ועוד ארחינ ניאור מ ׳ נחי׳ אלו לקמן
ושוקיים ננקנ׳ רמיט נס״י שנה שוק עש נה״י שט ומא נפ׳ ל״א :
ננסי׳ נשיעור קומת׳ מנסי' זו ומעלה תשוס אליו פניי יא נ מ ר רחל ילדה את יושף מ א אמו והיא פרמ
אל פניס ויתב׳ נע-ן יעקנ ת ״ ל .נמצא אל ס־מר נ ׳ אשתו וסעכין זה תלוי ננמה הקדמות . 1
נחי׳ הא׳ סאנר המייסד דהייט נהתעלומ למעל׳ האי מ מדת העל׳ אין נחי׳ למטת מן הימר נמציאות
מ מ ד רגלים .הנ׳ נ מ ׳ למטה מסוד רגלים שהטפם אצילות׳ אלא דוקא נמציאות טרדתם למש׳ נסת• המיעוט
הזאת נזרע׳ נרחל ףלדה את יוסף ונפי נראשית ש׳ נאשר יתנאר נעין יעקב ושס ארחינ מציאות דרך אצילות'.
ד י ס " ח׳ מפרש שהמל' היא יוס ד׳ לג׳ ס-מי׳סראשונ" אמכם נאן כאמר ני ד״ו פרצופי׳ כאצלו יחד כאחד׳ ננסי׳
שהש
קמו אילימה תמר ו ייא ייב מעין ד עין tiav
יש לה נ׳ נחי׳ .האי עיקר נישואיה .הכ׳ ״ ט ס והיינו שהם מג״ת ואינס יטלי׳ לתקנה נמוד תיקוניה מפני
הוד היינוס למעל׳ דנתינ ני ישנו אחי׳ יחדו דהיינו שעדיין לא נאצל היסוד דהיינו יוס מ ׳ נמצאת ממל׳
ת״ת ויסור הס אחי׳ ער שהם גון! ונדיח ואז הזיווג אצילות׳ קודם אצי׳ מ מ ד ונדי שיצא היסוד יוס ו׳
יהי׳ היז״ח טף ועיקר והיסוד הוא אנר םמייסד ואז מלמעלה מעטר דרך יוס ד׳ והיינו רחל ילדה את יוסף
המל׳ נמעל׳ גדול׳ בתול׳ גשאח ליום הד׳ דהיינו סמל׳ ואמר יוס ו׳ היא נאה לקנל מהספי׳ העליונות מרבניה
ודאי רניעי׳ לג׳ א ט ח והיסוד הוא אנר המייחד ויש נה ע״י זמ שהוא ניה קנול לנל המי׳ העליוני׳ נרנמינ וימן
מ נ ד נל י״ס שיעור קומח׳ עס הת״ת אחי׳ חאומי׳ ד ו אוהס אל״היס נרקיע השמי׳ וע״י היסוד הס הי׳ נמצאה
פרצופי׳ שוין והיסוד הוא אנר פרעי אל הת״ת ונמס ננחי׳ זו הוא אנר המייחד כדפירשנו :
אל המל׳ נמקו׳ פרטי נאשר ית׳ והיינו המציאוח הנז׳
נפ׳ הקוד׳ .אמנס נתי׳ ומת א׳ מהס שיתעל׳ וץצנע
יב המרה הזאח היא מד׳ נוללח נל המרוח 316
המיוחד שנהס ונן שהוא היסוד ענף הת״ת אין לו אינו
העליוטח ולנך נק׳ ראש הגויה .ירצה י
עמו נאוח׳ הנחי׳ משמש ננן יוסף ליעקנ להיותו נן
אנר טלל נל האינרי׳ ומטעם זה נל האינריס הס
פורת על אמו נדפי׳ ולז׳ לא תהי׳ אשת המת שהיא
נקשר" ע״י שמס מספ" נקשרוח טלס נמל׳ ואין להם
המל׳ המח־יחד׳ עס הת״ת ע״י היסוד ועתה נתעלס
דרך להבנת נה אם לא ע״י הימר שהוא נק׳ קשר הספ׳׳
ונסתלק מפני שאיט עת זיווג לא מפני זה חדח׳ אל
והיאך יהי׳ ט המציאות סזה אס לא ע״י ה־וח נו נחי׳
החיצוני׳ ואל הקלי׳ ח״ו והייט לא תהי׳ אשת סמת
המעוצעמ לנל הספ" נדי שחה" נל ספי׳ וספי׳ נאה
החוצ׳ לאיש זר שהוא אל זר סמא״ל ונוחוחיו ח׳יו אלא
וטמנמ נמה נה כדי שההי׳ הטיפה טללה נה נל
ינמה ינא עליה דהייט סוד אומ׳ וזאח לפני׳ נישראל
סאינרי׳ נלס והוא טטל נמ נצס והוא ממציא מ׳ שפעם
המל׳ זא״ח סיח׳ לפני׳ ודאי שהיא נחי׳ הפני׳ והזיוונ
אליםס ולא נלנד יהי׳ ט נלל האינרי׳ אלא נולל מציאומס
מאוח נראוי על היסוד מחייחדח על ירו נח״ח נישראל
נדקומ ועיקרם ננלל)ט הסוד( ]נהימד[ וממציאומ אשר
ודאי וזאת נחי׳ הגאול׳ שהוא נגאל׳ ועול׳ מנשי׳ גלות
להם ט יומר דק ויותר ננמר ממציאומ׳ ממש .והטעם
ונחי׳ מ ל ויש עוד נחי׳ ייט׳ ועל התמור׳ לקייס
שהרי ע״י מיסוד נאמד׳ נאמרוה ממור הגורס מארה
היסוד שנק׳ נל המל׳ הטפלח שלא חפול והיא נק׳ דבר
א״ס נהס דהייט סוד הזיווג עד שנאוהס הנמי׳ ימצאו
ומי יקיס דנר הטפל נל היסוד והיינו לקייס נל דנר
הספי׳ נהשואה גמורה עד שאין פירוד נין עילה לעלול
והא ניצר נאוח׳ הנחי׳ המל׳ היא נער׳ מחלנש׳ נעור
ניניהס עד שממצאומ טלם א׳ וממשנמ נל הספי׳
מטטרו״ן דהייט נעל והיא נעול׳ נ מ ר .,מגלות ונל
ודמיונם שש עד שהם מקוד׳ ההיא אמרוה גמורה ואז
הקדמוח אלו יחנארו נארונ׳ במקומן וקבל אוח׳ עחה
נמצא הארת א״ס נאומה הנחי׳ לטלס אמדה גמורה
דרך הענר׳ .שלף איש ת״ת נעלו המל׳ שהיא טפלת
ודבקותם ט ולזה יהי׳ משך הספי׳ נזיווג מפני ההשגה
עלות והוא מסתלק ומתעלס ונתן לרעהו הייט מ מ ד
מסלחה הזאת והייט שנק׳ ראש הגויה והרי מלת ראש
שהוא מקשר עמה ומחייחד והייט מ ד ינמה יבא
יורת שהוא ראש והתחלה ועיקר לנל הגויה והמציאות הוא
עליה ויינמה וא״נ הזיווג נימוח החול י מ ׳ שהיסוד
נדפי׳ .ועתה לפ״ז ימצא לנל ספי׳ וספי׳ נחי׳ להאחד
נשיעור קוממו שהוא נלול רמ״ח אינרי׳ שעד נאן
נא״ס ניסור נעת אוחה הנחי׳ שהוא סוד אנר המייחד.
ממיימד לנד נסור רמס לנד לא ימי׳ משמש לאנר
ויהי׳ העני! ני נ ע ת הזיווג אותה מקוד׳ ששש אשר
המייחד אלא נל עצמו אינרי׳ רמ״מ והיסוד שנו אור
המיפס שס יטאו קצוות האינרי׳ שנזנר ושננקנ׳ וינואו
פרטי יהי׳ אנר היימוד והמל׳ נער׳ קטני הממלנשמ
סוד תוניוח׳ רוח החיים אשר נהס וינא סוד השפעת׳
ונעול׳ נעור מטטרו״ן והיינו סוד מיוה נ י מ ד צל הקומי
רנא נח א״ס ויקשר וינלל הנל יחד ויהי׳ ביה המציאוח
הנז׳ ו מ מ לסינ׳ זו יקרא ממ״מ אריך אנפין ולא ממש
ענין א׳ ואצי׳ א׳ מזרנך עד התדנקוח׳ לא״ס מקוד׳
ארוך אלא עולס שטלו ארוך נאשר פי׳ נהי׳ ומסור
הנח" ההיא ולזה יהי׳ נקרא ראש מפני שנאותה הנחי׳
זעיר אנפי׳ אנפי׳ זעירין וימיימסו נמטטרו״ן ומייט
עיקר המציאות טלו הוא מקורות ראש מוי׳ הזאת :
שהסב׳ לזה מטטרו״ן והלבש׳ ממל׳ ט נמול .אמנס
יג נזולת המציאות מ ז ׳ יש לו עוד מציאות פרק
עיקר שיעור קופ׳ ליסוד מזדווג נמל׳ והסוד הזה ענין
טלל נל שיעור קומ׳ מ ז ׳ והעעס ני המל׳ י
שכרי
איליטה tee reפ׳יד מעין ד עץ עמ» 8תמר ו
ספד
שהרי נמו שכאשר הוא אנר ראש הגויי׳ יהי׳ השקפת כל השער הזה כא .מצר מוס הנכור׳ העליונ׳ והס נמות
הספ" אליו אל הזיווג המשיכמ ההוא כן כאשר יה" הדין שהורס .ולנך אסור להעבירם ובנקב׳ להס דרך
הזיווג נמול יהיו קצוות הספ" נוגעות נו ומכללות מלקי אמרה םאינס כה אלא לרעה ואפשר שיעם׳ הזכר כיות
נצוצומ איכריה׳ כדי םיםהלס הזוונ ההוא הקצר לצורך שפכה והוא סוד הצנור הימיני נק־ע ונעש׳ שם פ־צח ובא
סמול וסכמי׳ הקטנ׳ ההיא ולעולם ה״מוד והזיוונ ע־ל׳ אל השמאל ומיד מזדמן שס המיצון לעשוק נשמומ קדושות
עד הקשר הספ" בכמ" רמס כא״ס .אמנס יהי׳ מלק סוד הטיפות הקדושות וענין זה קשה יומי׳ מן הכל
מעט מכמ׳)כמי׳( כמי' לספי' ושער בעצמך כין שיעור היוה שע״ז נאמר ראיתי דמעת העשיקי׳ ואין להס מנמס
סיסיד אבר המ״מד או היות היסוד שיעור הקומי כלה םע׳׳י פנס התמתוני׳ לילי' ים להם כמ לעשוק הנםמית
וספ" פרט" כו הוא אבר המיימד ולא באתי הנה לפרש כאםר יתי' בארוכה כעין נדי .אמנם הנה דרך הפירה
לך עני! הזיווג והייחוד במול שהוא דבר ארוך ורמכ מאד מיא סוד כ־ות שפכה ואותם הכמות הס גורמי' זה אמנם
יהנא׳ כע״ה .אמנם הכוונ׳ דרך העבר׳ לדעת כ׳ כמי׳ הכמות סבזכר סביב אל האמ׳ נקי זקן התחתון הוא סוד
כ׳ שערות .והענין כ׳ הדרת זקן עליון הוא תלויה אלו אל היסוד:
יד יש עוד אל האנר הזה סיר ערלה ראוי כאמה והדרת זקן מתמתון ג״כ תלויה כס־יס והכל ענין פרק
להשכיל עניינה .והנה המציאות הזה הוא א' השוד .אמנם תבין בזה שיכל תי׳ דכורא לא נזכר
ני הערל׳ הוא לשו! אוטס וםתימ' נענין אומרו ואני אכר הזכר אס לא שנאמר שנרמז באומ׳ שוקיו עמיד׳ שם
ערל שפתים אטוס נאומי ערל׳ אזנס .והנה למעל׳ ימצא וכן פי׳ כאידרא עמודי היסוד וכן אומי מיוסד׳׳ על אדני
אוטם כספ" והסיב' לזה הוא החיצוני' מתחתוני׳ השואג" פז היינו סוד הייחוד יסוד עם המל׳ .אמנס אני מוסיף
לטרף ולבקש מאל אכלם .והיינו כלב״ צועק" .הב׳ כזה נפך משלי לתי׳ קי״הו שהנקי׳ לא תשבח הזכר כזה
והס הקלי' שסס עולות ונאחזות כמקום שנאחזות ובעליית' שאינו דרך הנון .אמנם ישבח דרך נסתר ויאמר מראהו
םסהש גורמי׳ אל הצבור העליון שהוא צטר הטפ׳ מלמעל׳ כלבנון כחור כארזים הרי אלו הבת" מנגד" מראהו
מהראש מג״ר שנק׳ ע״ננ ובהפך נייגע דסייט סוד נגע כלבנון הרי צונן הרממי' הנמורי' כעין הכתר כמור
צרעת כי תה״ כארס .ופי' מכתש סיירו ממש נגע סונר כארזי' הרי סוד הגיור׳ כמור עושה מלממה .אמלם
מלמט׳ שלא ירד עונג ולזה פ" כסי׳ אין למט׳ מננ״ע נראה ששור הנחי' הזאת שיח שסיר היסיד שש מתגלה
ואין למעל׳ מענג ולזה סוף הקומי נגע שהוא ערל׳ העיפה הנמשכת מן הלבנון העליון דהייט כאומרו שייאש׳
אושש השער שלא ימצא עונ׳יג עליון ולזה אלו• החיצוני׳ נמלא טל מסודטלא דכדולמא שהיא כמעט כמי׳ א׳ בכתר
כעת התגברות׳ ושליטת׳ לא שיתגלו אל היסוד ח״ו אלא והוא אימ׳ שראשי נמלא נדל כדפי׳ כת״כ קוצותיו דהיינו
נאשר ינואו אל מציאות אחיזת׳ כחוץ כעשיי' ויתבעו על ו״ק מחמלאין משס להיות אותו טל רסיסי הזרע להשפיע
עוונם של ישראל ויגרמו שסוד הצנור המר הנא מן ללילי שהיא המל׳ המתוקנת והיינו כחור כמוס הזיווג
המקות יפתח אל האבר הזה השמאלי המוהר העכור מיד כארזים נרא׳ בב׳ שערות יש לו טיפי הזרע ומי שאין
סם מזדמני׳ ליטול את שלהם והיינו נג״ע ודאי שהנגע לו אין לו טיפי הזרע והיינו כ' שערות א׳ מימין וא׳
נתעורר למט׳ וגרס ערלי ואוטם כצטר היפה הימיני משמאל שהם כח מראהו כלבנון ומן הימין לובן הטיפ׳
ואין ענ״ג טיפ׳ עליונ׳ נמשכת והיינו סוד כ׳ אלו שבאבר כמור כארזי׳ אודס המוס להזריע וכי כווני! אלו הס
הזה והיינו שוד הערל׳ שט שהוא אטוס ואינו משפיע כאבר הזה וסתס הענין שאין ראוי לנקב׳ לפרסש זה .
וראש צדיק שהוא משכן הברכות כאומ' וברכות לראש והנה הזקן העליון גורס לתמתון ומי שחין לו כ* שערות
צדיק היא מכוס׳ ומעוטפ' כדיני׳ הקשים ואז החיצונים אלו הנ '1הוא ס־יס כאש־ אין לו הדרת זקן וסוד זקן
מתנכריה והכרתת הערלה היא סוד העברת החיצוני׳ משש עליו ג״כ הס מסוד למייו דהיינו סוד מו״ג עיקר שרשי'
ופתיחת המקור הקדוש ולפיכך יצא יצחק טיפה כשרה אלו סוד המי׳ הסס לכך זה מלוי כזה ולכך כמו שאין
ראוי להעכיר הדרה זקן כך אין ראוי להעביר שער כדפי׳ כשיר השירים :
תמתון כזכר שהם קדושי׳ מתני׳ כח אל הזיווג כנז׳ ופי׳
עוד משתתף העטרה רצו כזה שהזקן העליון מתתקן מן
טן כסוד השער .הנה השער הוא ס" הגדלות הכתר כדפי' םס והעטר' הזאת היא מסור עטרי דהייט פרק
וקראו׳ סי' כ׳ שערו׳ .והענין כי סוד י
סוד
קמח אילימה עין ש מ ש תמר ו ״ י ״» ״י׳
ז 8 8 ט 8 מעין ד •gg
סציפרני׳ נקומ׳׳שכנר ידעת שעם היות שאנו אומרים סוד עטר׳ המיל׳ שאיכה כתר אלא עטרה .וככר ידעת
המציאיות המסמוני׳ למעל׳ אינו ממש כן אלא השרשה כי האיין כמר ואכ״י עטר׳ ולכך מעטרים סכיכ המקוס
לכד ואין הפה יכולה להשמר מזה .ונחזור אל העני! כי שהיא שליט׳ עטרת מ״מ כנודע ולכך שיעורם כאיכרי
הלכשת הפעולות נסופן הס העשי׳ הקדוש׳ דהיינו לבוש המולדה דוקא מפני שמלוי סודמ במקו׳ מראהו כלבנון
אדה״ר כצפורן דהיינו סוד הצפור הזה שהוא סנדלט״ן כחור כארזי׳ והיא שולטת כסוד זה שלוא סוד יורה כחן
שעליו מתכא׳ שהוא שר הצפורי׳ כדפי׳ כתי׳ והוא סוד שהיא בקיא׳ ויודע׳ כטענ׳ ההיא שמראהו כלבנון הטיפ׳
לכוש אדה״ר קורס התפשטו אל הנחש דהיינו עור נאחש. ההיא כסוד הטיל והוא כחור כארזים יורה כחן
כדפי׳ כתי׳ והכה קצוות הפעולות הצפיניס מה שיתקיים בחום כח הנמר׳ העליונ׳ ובסוד זה הוא שער בית
הפעול׳ ע״י סנדלפו״ן וכתותיו ולכן יהי׳ קיוס הפעולות השחי שהם כחות נאחז" מחו״ג דהיינו ממש כעין ב׳
הירי׳ והרגלי׳ כסוד הצפרני׳ ,וכאשר יתפשט חיז מן שערות וג״כ אשור להעבירם מן הטעס הזה והס ידי
הצור׳ יתפשט אל החיצוני׳ ממש לכך הצפרני׳ הס כחות ארס מתחת כנפיה׳ כולם אחוזי׳ שס וסם שערי׳
חיצוניו׳ חוץ מהצור׳ ארינות הפעולות אל מקוס שאין לתשוכ׳ העליונ׳ שנכנס״ לה מתחת הזרועות והמעביר
ראוי ויתפשט עוד אל צואה שתחת הצפורן שהס החיצוני׳ פוגם זה :
עוד נדחית יותר ויותר שהס תחת הצפורן שלא כעד טן יש בסוד הקומי מכין שהאדם צריך ליזהר ©"p
דהיינו מה שיתפשטו החיצוני׳ לחוץ כעצס ולזה הכל רווצז
והוא מעין הערלה הנ>׳ כפ׳ י״ד והסוד 1
מטיל׳ וכטכיל׳ שאין הטהר׳ נמשכת כל זמן שהוא מניע הוא כ׳ י' אצבעות ידים וי׳ אצבעות רגלי׳ יש בהם צפרני׳
אל ההנהנ׳ החיצוני ולזה מצוה כאשר האדם יככש אל וסוד הצפרני' האלו הס מתגדל" וצריכי' תיקון והנה האלו
הצור׳ העליונ׳ כיוס שכת כהניח ד׳ לו מרגז ומן העמד׳ האיבר" העשר״ הס קצוות הגוף ויהי' השוד הזה כאשר
הקשה אשר עוכר כו כחול שיתפשט כסוד הצור׳ העציונ׳ תדמה הצור' הזאת שהס גוף נקוד' אמצעית ב' זרועות
וימול עצמן מן ההתפשטות הזה כמו שהצור׳ העליונ׳ וכ׳ שוקיי׳ ד׳ קצוות כזה • . .יהי' המציאות הזה
יחקין למעל׳ ויאסף אל הקודש ויכדל הקדש מהחול מתרחב ניד עדי עד הנקוד׳ • • האמצעית היא נחלת
דהיינו החיצוני׳ ונשאר הצפורן הטהור כננד הכשר כצור׳יעקב שאין לו מצריס שאין חיצוני׳ מתקרב" אליו והיא
העליונ׳ לכד ואז יתנלה שם מיד הראש והיינו סוד •הה׳ נקודת מרכז שהרי ד׳ קצוות גדרי׳ לו ומצרים לו לכך
נדידות שסם כסוד אלו הה׳ נקודות כדפי׳ vעל אין החיצוני׳ יכולי׳ ליקרכ אליו ומשמו שלימה אין שוס
הנקוד׳ האמצעית יתגלה סוד נ״ר דהיינו ענ״ג שכת אחיזה לחיצוני׳ כ ו .אמנס ד׳ קצוות מתפשעי׳ וממרחקו׳
ודומה ממש לזה סוד קצוות הצזערות )הנאחזי׳( שהוא סוןזפעולותיה׳ ולזה יהיו קצוות היד" ה' ככל הקומי סוד
הפעולות וקצוות ההתפשטות ההשפעות ושעד הראש ס׳ ספירות הנז׳ ממש חניית כ״ה וכן יתפשטו ה׳ מבור׳
כאשר יתגלח אין חשש כרכתיכ ואיש כי ימיט ראשו אל הצפון וכן ה׳ אל הדרוס ימין ומיד נמצא" אדום
קרח הוא טהור הוא .אמנה כשהלבין שוד הזקנ׳ מעליונ׳ רשמעאל כנודע וכאשר יתפשטו הרגלים אל המזרח ואל
שהקצוות כשוד קדוש קדוש כדפי׳ כעין הבדולח ת״ה אין המערב יאחוז סס עמו! ומואב שככי בישי דארעא
נאה לגלח׳ כלל : דישראל .ואלו הס קצוות התפשטות הפעולות עד
המיצוכי׳ ולכך הם י״כ פרקי׳ המתפשט" הנבל" הפועלות
ין הנה יש כירכיס כ׳ פרקי׳ שהם הולניה)לאמר( פעולות כגלות כדפי׳ כת׳ ה׳ פ׳ וסופם והתפשטות׳ עד פרה
]לאחור[ שהם סוד הכאמר בהם וההרי׳ הרי י הקצוות התסתןנות ולזה יהיו ה׳ ה׳ גבורות סופי
האצבעות ובהם סוד מ פ מ ״ מפני שהתפשטות הצור׳ נחשת וידעת שהסוד הזה פי׳ כזוהר פ׳ פקודי כסוד
היא הפעולות עד למטת כדפי׳ .והנה הס ה׳ אלו סוד היכלי נה״י והענין והסוד ששס הס כ׳ הריס שהם ב׳
ארגמן ה׳ כננד ה׳ אצבעות ואל יעלה כדעתך שאין אלא פרקי׳ אלו שהם הולכי׳ לאחור ומכין ג׳ משפך המרידו׳
ד׳ שהמרכב׳ כ מ ד ׳ שאינה אלא סופה ה׳ ונור״יאל הנשפך אל החיצוני׳ להתפרנס וצריך שישפילו המדרגומ
אצבע החמישי והנה סוף המפשטות ארכעמ׳ כדין קצה האלה למט׳ וירדו וישפיעו סוד המריתי הכשפע אל
המסג׳ כקדש כורי״אל כור דליק כזר די כור נגיד ונפיק החיצוני׳ ולכן יתפתח נקכ השפעתם מנין 3׳ הרי׳ אלו
וסוד זמ אבאר כעין גנים כע״ס .ועמה אבאר סוד שהם הרי נחשת המשפיע לנחש ולהחזיר המותר מקום
דכ^מו
אילימה =t יי מעיז ד עין ש מ ש ת מ ר ו ןן^ף
p"lBכ מצאתי ענין פי׳ רזי׳ל צבאות אות מ א דבקותו והיינו שהס נקומ׳ נממד" אחוריה׳ נינה כדפי׳
בצבא שלו ופי׳ כזוהר פ׳ כראשית ואמר י נפ׳ ויצא שי׳ וכאשר יהי׳ סוד בליטת׳ אז ההר" סדי׳
על הישוד כסי׳ ב׳ משער א׳ אות הוא ככל חיילין קשי׳ נדן להשפיע לחיצוני׳ מרירות׳ והס הר־ נחשת
דיליה רשי׳ איהו ורב מכולהו .והענין כי עש היות שכל להשפיע לנחש ואז יבלמו וירדו למט׳ ויפחח נין נ ׳ הפתח
הקומה היא משתתפת כהוצאת הצבאות הס התיילי׳ להשפיע׳ ונמו שפתח המקוה יוצא פנימה .מנין הפליות הרי
המתפשט׳׳ מייחוד קכה״ו דהיינו כל אותם הנמצאות מושח נך ממש נסור הקומי מחוץ יוצא התעלה דרך
שהס ממד׳ המל׳ ׳למטה הס צבאות עליוני׳ ענ״ז הס האמ׳ מנין הניצי׳ נענין ששמר׳ ההננ׳ ש סס מניני׳ סס
מיוחס" אל היסוד והס ידוע" אליו ונוטלי׳ סימן ואות משפיעי׳ לחת ומטעס זה נ״נ הס הרי׳ אלו מנחק
היתוד והיינו צבאות שהצבא מביאי׳ אות וסי׳ שלו והייט מאחור הרי נחשת .ואס לחשך ארס שהרי נ׳ מדות
אות הוא בצבא שלו משויי׳ הוא,באות ידוע בצבא העליון אחרות קדושות למט׳ שהה המל׳ והיסוד אף אחה אמור
בלו .אמנש נאשר אנו באי׳ לדקדק על השי׳ הזה אין לו שהד אלו יורדי׳ ואלו עולות למעל׳ ונחי׳ להשפיע
אט רואי׳ שוש שי׳ בלל בצבאות העליוני׳ דקאמ׳ רש" לחיצוני׳ נסור שהס רגלי׳ יורד׳ עד ההשפע׳ לחוץ והס
איהו מה הרושס הזה שהש רשומ" מן הישוד יותר מזוזוח משס סוד המוח זז מוח נדפי׳ נתי׳ :
משאר עד שיאמר אות הוא כצבא ומה שנרא׳ בזה שס
הוא זה כי אחר שאי אפשר להתהוות כמציאות אלא פ״י היסוד נק׳ קשר נל הספ" נלס והיינו plfiיח
כל הקומ׳ שהרי כל הספ" נותני׳ כח השפעת׳ לבל שנל צד ייחד וקשר השפ" שימצא זו 1
הפעולות כ״ש כאשר יהי׳ ענין הפעול׳ הולד׳ ההויו״ת עס זו הוא ע״י הישוד הקושר ומייחד והיינו שוד הניד"
שכל הקומי נותנ׳ כח כל האיכר" מפני שטס היות סהס קושרי האינרי׳ אלו עס אלו וסתס גד הוא היסוד
שההוי׳ הגשמי׳ לא יחוייב כך שהרי אין סומא מולד מ ד נ״ד דהיינו שהוא נלל ז׳ ספי׳ שזהו מציאותו על
שומא וכ1׳ עכ״ז סוד הטיפה הזרעיי׳ מכל האיבר" הסתה דהיינו ו׳ זעיר׳ ואות יו״ד עטרה דנרי׳ נ״ד ז׳
ובקומי העליונ׳ מעולה יותר ויותר שכל הספ" הס דהייס ג׳ חנ״ת ד׳ נהי״ס שזהו שיעור קומתו וע״י מ ד
משתתפות בפעולות ולזה הי׳ ראוי שההבט׳ אל הוצא׳ הטיפ׳ ההיא י׳ נמשנת דרך נו נעשה גי״ד והוא נחי׳
התולד׳ יהי׳ חל נל הספ" שנולס פועלות פעולה זו נמצאת נין אנר לאנר נין ספי׳ לספי׳ נין נחי׳ לנח"
ענ״ז הבטח כל והשקפ׳ כל מבין אל ענין החולד׳ אינו לקשר חמד הנפרד" וננל קשר וייחוד שנקומ׳ שס
אלא אבר המוליד שהוא היסוד נעין שהוא רשוס הגשמי תמצא מיד ס ד מ י ד לקשור ונאמצעותו נמעט נל
בהולד׳ הנני׳ אל האבר הזה עס היות שכל האיבד׳ הנהנת האינרי׳ דהיינו שעיקר נל הקימ׳ ו מ מ ת ׳ תלוי
יתנו נחה לא ישקיף הרע׳ המשקיף לייחס ההולד׳ אלא נספי׳ זו ואצ״ל נמקומ׳ ומציאות׳ אלח אפי׳ ננל השפ"
אל אבר זה א״נ רשוס הוא בצבא שלו שנאשר יתט ייחס ונחי׳ האינרי׳ ולכך נק׳ קשר השפ" והטעש שנמו
אל השתלשלות ההויו׳ ומקוס הוצאת׳ יאמר הדעת וירשו׳ שהוא נין זכו״ן דהיינו אמצעי נין משפיע ומושפע
מהיסוד עש היות שיצאו משאר הספ" והטעס להיות וטחן להה הקשר והייחוד .והעני! שכל אינד הקומי
הספ" הזאת רשומ׳ לעשות זיווג וייחוד הזכר עסנקב׳ טחני׳ מקוס כל אחד נחניח כשוד וקרא זה אל זה
והיותה מעבר אל ההויות משרש׳ אל הנקב׳ כדי להוציא׳ שטחן הא׳ מקוס לחנירו להכלל נו ולזה חמצא עיקר
לחוץ לכך ירשוש הרע׳ ויתן ייחס ההויות אליו רה" האינרי׳ נל א׳ וא׳ יש נו ניח קימל נקניי לחנירו זכר
אות הוא נצנא ודאי ולזה יקרא רנ פעלי׳ שש בזו׳ לסננש נו וכיוצא ואותו המציאות וחימר אינו משתלס
מפני שהספ" זאת מםויימת נייחש הפעולות אליה יותר אלא ע״י משוד גיד האמצעי נתננורת החשד שש דהיינו
מכל שאר הספ" ופי׳ שס שיש לה נ׳ נחי׳ עס הצנאות סוד הלונן והניד׳ האלו יתפשטו עד שישונו נשר דהיינו
והחייל" ההויו׳ המתפשטות הא׳ נחי׳ הויית׳ והתפשטות׳ ההפשטות מ פ ד עד המל׳ שהיא עיקר נל הנשר
כדפי׳ שמלס נזרע״ אל הנקנ׳ ממנו .הנ׳ נח״ עומ׳ נדפי׳ נפ׳ :
ושפעס מזונס שהוא משפיע להס מלמעל׳ ונ׳ פעולות
אלו הס עיקר אל ההויו׳ .הא׳ השרשת׳ נו מפני
נזוהר פ׳ נראשית פי׳ א׳ נענין אור p"lfiיט
הגנוז נתוך משוד ומשה נזרע ונפי י
צאתס דרך נ ו .הנ׳ קיומס ושפעס מזונס לזה ראוי
תרומה שירשו נפי אור זרוע לצדיק :
שהשקפ׳
יי מעין י עיז ״י *
כי כ א ב
קמט אלימו־ן י י *״ מ ת 8
סגור
הנשפע בזמן שהי׳ משכן ולא מקדש דהיינו מימי .מרעיה שהשקפ׳ הצגאוח אל האבר הזה ואל הספי׳ הזאת
ועד ימי שלמה שהיו מאירי׳ ישראל באור גדול אבל אין יותר משאר הספי׳ .אמנה שאלו שה שמה טעה היה
הייחוד שלה שהי׳ הנהר מניר את שפעו .אמנה לפעמי׳ העני! הזה אל הספי׳ הזאת בייחוד ולא אל שאר הספי׳
יטרד ויחסר ולזה הי׳ רעב בימי דוד וכן בימי שפוט השופטי׳ עס היות שהס הספי׳ העלימו׳ ואמרו הטעם מפני
ויהי רעב צרות תיו מניעות אליהם רעב בימי אברהם שהספי׳ הזאת עם היות׳ ט׳ למט׳ היא מושרש׳ למעל׳
רעב בימי יצחק רעב בימי יעקב אפי׳ שיוסף משביר בחרב ומאוחס השרשי׳ ההוייו׳ הס מחיילדוח שהרי
לכל עס הארז עב״ז אין הנהר מניר שפעו כראוי ואס הסדיר הס מן החכמ׳ אל הבינ׳ והבינ׳ שם היכל שכו
באנו לדון ולשקול במאזני צדק מה בין בחי׳ ב׳ לנ׳ רחוק קיבת שרשי ההוייוח מן החכמ׳ בדקוח נדול כדכחיב
מאד שיוכל השכל לשופטו .אמנם יהי׳ המשל או כאור טלם בחכמי עשיח בבינ׳ ולזה •ישחרש שס וימשוך שס
הירח שהוא מעט בחחלח חידוש׳ של לבנ׳ או שהוא מעט בדקות נרי היותם מחבשלי׳ בסוד נרה ביעי! דדכורא
בסוף החדש בנרעונה של לבנ׳ שבלי ספק יותר טוב הוא ולזה יהי׳ צבאוח בנו׳׳ה ויחזור השס ויחייחסאל היסוד
מעט האור תמקוה מילוי הלבנ׳ מהמעט המקו׳ חסרונה אוח בצבא שלו וזה טעס מעל׳ זו אל המד׳ הזאח
ומה נס אחר שחשך הניח א׳ מכל וכל ונחרב ולזה הלבנ׳ כדפי׳ :
סי׳ נדול לאור היסוד שהרי אין הלבנ׳ מחחדש׳ אלא
מאור היסוד ואין אור ביסוד אלא בסבח הלבנ׳ ולזה כא בזוהר פ׳ בר אשיח סי׳ כ׳ מש׳ א׳ ובחי׳ פרס
r
בלי ספק שנחרב בביח א׳ ממה שהי׳ קורס אוחס בכמ׳ מקומוח יחסו ליסוד נ׳ בחי׳ זו
הבנייני׳ כלל .ולזה יהי׳ הנחי׳ הזאת הנ׳ ב׳ שהם כמה למט׳ מזו סמשובחת מכולם הוא בחי׳ היסוד המשפיע
הא׳ קורס היות לישראל משכן ולא נלות דהיינו ומוריד נחל שטף השפע נניד ונפיק ולא פסק וזה הי׳
האמת והשבטי׳ .הב׳ המשנן ועכ״ז נחשבהו לא׳ כמו בזמן שגית הא׳ קייס שהי׳ השפע יורד מטעס שסוד
שנחשוב נל זמן בית א׳ לא׳ עס היות שהיו י״ד מלכי׳ הייחודי׳ היו אז בסוד אור כיח א׳ שפע הבינ׳ הרב
לגנ׳ מתמעטת והולכת .וכיח ב׳ לא׳ מן הטעם הזה לאין תנליח ועם היוח שעדיין יש בחי׳ נוברח על בחי׳
בעצמו ועל הנחי׳ הזאת הב׳ אמר ואני בתוך הגול׳ זז כדפי׳ בהנהגות בעין כל ונבאר בס״ד ענ״ז בזמן
המל׳ .ואין הלבנ׳ מאיר׳ על לסיבח נ״הד נבר ירצ׳ הייחוד שהוא מעח האבוח שחיקנו הייחוד ועד עח
שהיסוד מאיר מנכר מקוד׳ ועתה נבר נפסק .אמנס שלמה .מעול׳ לא גברו מימי הנהר על הנחי׳ הזאת מן
ההפסק הזה נק׳ נהר יחרב שאינו יבש אלא חרב שאין השעם שפי׳ שהיסוד נהר נגיד ולא פסיק בבחי׳ אור
מימיו ערי׳ .אמנס לח אבל נשנחרכ ככ׳ נאמר אזלו הבע׳ מפני שהי׳ הייחוד אז כסוד אור כיח א׳ וממש
מיס מני יס ונהר יחרב ויבש ופי׳ יחרב ככיח א׳ ויבש הכיח אשר כנו כעוה״ז החחחק הי׳ לה רוחרוח וקדוש׳
ככיח כ׳ שאז נחיינש השפע מנל ונל .והרי זו כחי׳ ד׳ ואומה ההר׳ שהי׳ ככיח הי׳ שפע קיומו מן היסוד ממש
אל הנהר נשפעו .וחסרו נל הטונוח אפי׳ אוחס הכחי׳ נתהוו׳ ממט ונחקיי׳ מ והי׳ אור שפע שופע כו כסוד
שהיו אל האנוח נעדר ונסחס מנל ונל ־. הייחוד העליון המחהו׳ ומאיר מאור הכינ׳ .הב׳ למט׳
מזו היא .אחר שחרב הכיח הא׳ ואוחו הרימי השפע
הנה אלו היסוד לא הי׳ מ אלא הכחי׳ פרס ככ השופע הנגיד ולא פסיק נפסק ואין האור א י ב נ נ י ו
י מ
הנז׳ שהס העדר השפע הטוב נחמנו י הכינ׳ נשאר כנהר מיס ולמוח קצח לא ככחי׳ הקודמח
אכל יש עוד רעה חולה נוסף על זה והוא שבזולת אלא כערך כחי׳ הכיח הב׳ דהיינו הייחודי׳ ככחי׳ המל׳
שהוא נוסף סרחמי׳ עוד ישפיע דיני׳ נשמרים לחיצונים שאין הנהר מחמלא ואין היסוד מאיר אור מילואה •
ומטעם זה יש כיסוד כ׳ צנורוח ומכשד אחזה אלוה אמנם מאיר כערך מה שהמל׳ מנהגח פעמי׳ כדין פעמי׳
ה ב י ח
הצבור הא׳ לונן החסדים העליונים חנליח החסד עד כקטרוג ונקנעוריא והאומו׳ מצרי׳ והכהני׳ שומיי'
נ
שהוא עולה ונכלל עד הסתר בסוד החסדים העליונים ועושי׳ מלחמת׳ ומשמרותיה והס עשירי׳ עושר רכ ל
שטיפמ הזרע הנשפע כאותו הייחוד עולה כסוד הלובן אלו הענייני׳ הנהג׳ המל׳ מחייבה והיסוד מאיר באור
העליון ומשם נשפע ולזה היסוד חסד מכלל החסדס הנהגת׳ באמת שלא יצדק כו נהר דנגיד ונסיק ולא פסלו •
וכשהוא מתעלה מעודד המסדים העליונים ומגיר השפע אמנם אין הנמר יבש עכל וכל .הג׳ היא בחי׳ ה * *
בכמה לח
אלימה M
ת ט י י *"P מעין 1עץ י«מ׳« טפף
הזה ומיד היסוד מעורר לרין לחת להם שפע ומזון החיצוני ננמה נחי׳ עד אין חנליח נאשר ננאר בסיד .אמנס
מיס המריס המארריס ואץ ממש בזולת היותו חרנ חרנ יהי׳ הענין הזה נאשר ישראל נשרים וקרננס מרוצה
ת ש מהשפע הנ1ונ הוא מחמלא מהחיצוני ומענרות למעל׳ וגורס ייחוד ואז המלאך אורי׳׳אל יורד ומאסף
המיס ומשפיע אל החיצוני׳ ואז הייחור הראוי אל מקדושי׳ סור ההמעוררוח הקרנן ומעלהו זך ונקי למעלה .אמנס
נהפוך הוא שנעש׳ אל החיצוני׳ ולנך הקרנן ניסן אל נאשר ישראל אינס הגונים וקרננס אינס מחקנל למעלה
החיצוני׳ והנלגיס גאי׳ ואוכלים אוחו ממש תמורת א( יחעורר הצנור השמאלי אשר ניסוד והוא סוד
הטוב הו בזמן שניח המקדש קייס ואין קרננס עחקגל שמרי המיס העליונים ומוחרם נרפי׳ לעיל ונשפע אל
נד&י׳ . החחחוניס והחיצונים מהעוררים ונאים לינק מן המומר
ברץ־ רחמנא דסייען .עד כאן מצאחי נהנ״י הנמצא נעה״ק חנרון הוננ״א .אלקיס יכוננה להיוח שקעה
ושאננה .דשנה ורעננה .ונצל שרי חחלוננה .ולא חשנון עלי׳ עננה .עד עח לחמה .לעלות לציון נגיל ורננה.
קריח יוד חנה .מהי׳ לראש פ נ ה .ונמחה על חלה ומכונה ,היכל ר׳ שמה כבראשונה ,במהרה נימינו
אמן כי״ר.
בנתר נ ׳ אור וחשך ונ׳ דנקות עס הספי׳ ומנלעדי ה׳ אין להס קיום י הד׳ נניאור נ ׳ הפניוח אשר מ ח ר
הן׳ נניאור הרצונות הא׳ מצד המאצי׳ .הנ׳ מצד הנאצל ׳ • הה׳ נניאור השרשת הספי׳ נחנמה שננתי •
,
שננחר והמלני׳ שנמנמה שננהר והנדל שנין מנמה למחשנה • ה 1נניאור הנדל נין הרצונות למלני׳ לתיקוני
הנמר שסם נ׳ נחי׳ נ נ ה י • הה׳ נניאור השתלשלות נחי׳ הנמר זמ״ו והשתלשלות המלניס זמ״ז והעלם העליון
וגלוי התחתון • הטי נניאור נחי׳ הנעלמות אסר ננמר שאינם נחורה נלל ונחי׳ מלניס שנחונה ונחי׳ עולות
נניאור העלם הי״א נניאור ג׳ נחי׳ אשר ננתר והעלמן והיותם נ״לי ע״צס פ ״ ד וטעמן ננחי׳ • הי׳ נשם •
נניאור נאיזו נחי׳ מהנמר הי״ב הנתר אפילו מציאותו ננחי׳ הספי׳ סתחתוטת וכועס נולל לנל מקום העלמו •
נמשל הנר הנז׳ בדברי רשנ״י בשעת פטירתו והסבר׳ נענץ נסברא נכונה . הי״נ יחייחסו מתי׳ נ ו .
טעס אל ט׳ ספירוח לנד מושרשוח ננחר וטעם אל הספי׳ י׳ והחיקוניס הרנה מאד . TH
תוש לב׳ ע