‫‪22102007‬‬

‫כימיה‬

‫מבנה החומר‬

‫כימיה היא תורת החומר‪ .‬כל החומרים בנויים מיסודות וכל היסודות בנויים מאטומים‪ .‬כאשר מדובר ביסוד‬
‫מסויים‪ ,‬כל האטומים שלו הם אותו דבר ושונים מהאטומים של יסודות אחרים‪ .‬זה מה שמבדיל בין היסודות‬
‫השונים‪.‬‬

‫לכל יסוד יש שם והשם הקובע הוא השם הלטיני‪ .‬יש יסודות שיש להם גם שם אנגלי‪ .‬ליסודות יש גם סימול‬
‫כימי שהוא האות הראשונה )או שתי האותיות הראשונות אם יש כמה יסודות שמתחילים באותה אות( של‬
‫השם הלטיני של היסוד‪ .‬למשל חמצן – ‪ ,O‬מימן – ‪ ,H‬הליום – ‪.He‬‬

‫מבנה האטום‬

‫האטום בנוי משני חלקים‪:‬‬

‫‪ .1‬גרעין – תופס את רוב המסה של האטום‪ .‬יש בו חלקיקים שנקראים פרוטונים וניוטרונים‪.‬‬
‫‪ .2‬מעטפת – תופסת את רוב נפח האטום אך המסה שלה היא זניחה‪ .‬יש בו חלקיקים שנקראים אלקטרונים‪.‬‬

‫מקום באטום‬ ‫מטען‬ ‫מסה‬ ‫חלקיק‬ ‫סימול‬

‫בגרעין‬ ‫חיובי‬ ‫תורם למסה‬ ‫פרוטון‬ ‫‪P+‬‬
‫בגרעין‬ ‫נייטרלי‬ ‫תורם למסה‬ ‫ניוטרון‬ ‫‪N0‬‬
‫במעטפת מסביב לגרעין‬ ‫שלילי‬ ‫זניחה‬ ‫אלקטרון‬ ‫‪e-‬‬

‫מושגי יסוד‪:‬‬
‫• מספר אטומי ‪ -‬מה שמבדיל בין היסודות‪ ,‬כלומר "תעודת הזהות" של היסוד הוא מספר הפרוטונים‬
‫בגרעין שלהם‪ .‬מספר הפרוטונים בגרעין מוגדר כ"מספר אטומי"‪ .‬על מנת לקבוע זהות של יסוד יש‬
‫לעשות זאת עפ"י המספר האטומי בלבד‪ ,‬כלומר רק על סמך מספר הפרוטונים )זאת מכיוון שמספר‬
‫הניוטרונים משתנה }במקרה של איזוטופים{ וגם מספר האלקטרונים משתנה }במקרה של יונים{(‪.‬‬
‫• מספר מסה – מספר המסה הוא הסכום של מספר הפרוטונים ומספר הניוטרונים‪.‬‬

‫איזוטופים – אטומים של אותו יסוד שההבדל היחיד ביניהם הוא מספר הניוטרונים‪ .‬למשל למימן יש ‪3‬‬ ‫•‬
‫איזוטופים ידועים‪:‬‬

‫האיזוטופ של מימן קל מהווה ‪ 99%‬מכלל המימן שנמצא בטבע‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫איזוטופים נמצאים בטבע באופן טבעי ויש להן אותן תכונות כימיות אך התכונות הפיזיקליות שלהם יהיו‬
‫שונות זו מזו‪ .‬איזוטופים של כלור‪:‬‬

‫איזוטופ זה מהווה ‪ 76%‬מכלל הכלור שנמצא בטבע‪.‬‬

‫איזוטופ זה מהווה ‪ 24%‬מכלל הכלור שנמצא בטבע‪.‬‬

‫מסה אטומית – לכל אטום בטבע יש מסה שנקראת מסה אטומית‪ .‬המסה האטומית היא קטנה מאוד‬ ‫•‬
‫ואנחנו לא רוצים להתעסק עם מספרים קטנים‪ .‬לאור זאת בחרו שרירותית יסוד שהוא נקודת הייחוס ואת‬
‫המסה של כל היסודות האחרים משווים אל נקודת ייחוס זו‪ .‬כיום קבעו שהמסה האטומית של פחמן מספר‬
‫אטומי ‪ 6‬ומספר מסה ‪ 12‬תהיה שווה ל‪ 12-‬יחידות של מסה אטומית‪ .‬כלומר יחידת מסה אטומית אחת היא‬
‫‪ 1/12‬של המסה האטומית של פחמן ‪ .12 6‬הסימון הלועזי של יחידת מסה אטומית הוא ‪ .amu‬כאשר יש‬
‫איזוטופים קובעים מסה אטומית משוקללת שמתחשבת במספר האיזוטופים שיש ליסוד מסויים ובאחוז‬
‫שהם קיימים בו בטבע‪ .‬למשל במקרה של מימן לוקחים את שלושת האיזוטופים ועושים מסה אטומית‬
‫משוקללת לכל שלושת האטומים‪ .‬המסה האטומית המשוקללת תהיה זו שרשומה בטבלה המחזורית ולכן‬
‫היא בד"כ לא תהיה מספר שלם‪.‬‬

‫בטבלה המחזורית כל היסודות הידועים בטבע מסודרים לפי המספר האטומי שלהם בסדר עולה‪ .‬לכל יסוד יש‬
‫שני מספרים‪ .‬המספר הגדול למעלה הוא המספר האטומי‪ .‬המספר הקטן למטה הוא המסה האטומית‪.‬‬

‫אלקטרונים ויונים‬

‫אטום ניטרלי הוא אטום בו מספר האלקטרונים שווה למספר הפרוטונים‪.‬‬

‫מי שפעיל ביצירה של קשרים כימיים הם האלקטרונים‪ ,‬מה שנמצא במעטפת‪ .‬בריאקציות כימיות פשוטות‬
‫הגרעין נשאר אותו דבר‪ .‬מה שמשתנה הוא מספר האלקטרונים‪ ,‬כלומר מה שנמצא במעטפת של האטום‪ .‬יכול‬
‫להיות מצב בו נוצר קשר כימי או יש ריאקציה כימית ומספר האלקטרונים ביסוד מסויים משתנה ונוצר מצב‬
‫בו מספר הפרוטונים שונה ממספר האלקטרונים‪ .‬במצב כזה היסוד הוא כבר לא ניטראלי ואז נקרא לו יון‪ .‬יון‬
‫הוא חלקיק שמספר האלקטרונים שלו שונה ממספר הפרוטונים שלו‪.‬‬

‫יון חיובי – קטיון‪ .‬ביון כזה מספר האלקטרונים קטן ממספר הפרוטונים‪.‬‬
‫יון שלילי – אניון‪ .‬ביון כזה מספר האלקטרונים גדול ממספר הפרוטונים‪.‬‬

‫האלקטרונים מסודרים באופן קבוע במעטפת האטום‪ .‬יש רמות של אלקטרונים וכל אלקטרון נמצא ברמה‬
‫מסויימת‪ .‬למבנה הזה יש התפתחות‪ .‬כרגע אנו מדברים על רמות אלקטרונים כאשר לכל אלקטרון יש את‬
‫ההסתברות הגבוהה ביותר להימצא ברמה אנרגטית מסויימת‪.‬‬
‫רמות האנרגיה נמצאות במרחקים שונים מהגרעין‪ .‬הכללים אומרים שהרמה שהכי קרובה לגרעין היא הרמה‬
‫הם האנרגיה הנמוכה ביותר‪ .‬ככל שמתרחקים מהגרעין רמת האנרגיה הולכת ונעשית גבוהה יותר‪ .‬אנו‬
‫מתחילים לאכלס את האלקטרונים קודם כל ברמה הכי קרובה לגרעין‪ ,‬וברמה זו יש מקום רק לשני‬
‫אלקטרונים‪ .‬מהרגע שהרמה הראשונה תתמלא האלקטרונים יתחילו להיכנס לרמה השנייה‪ ,‬שבה יש מקום ל‪-‬‬
‫‪ 8‬אלקטרונים‪ .‬כאשר הרמה השנייה מתמלאת עוברים לרמה השלישית בה יש מקום לעד ‪ 18‬אלקטרונים וכן‬

‫‪2‬‬
‫הלאה‪ .‬לכל יסוד ברמה הכי רחוקה מהגרעין יש אלקטרונים שהם מאוד חשובים לפעילות הכימית‪ .‬אלקטרונים‬
‫אלו נקראים אלקטרונים ערכיים‪ ,‬ולרמה קוראים הרמה הערכית‪.‬‬

‫מספר אלקטרונים ברמה ‪III‬‬ ‫מספר אלקטרונים ברמה ‪II‬‬ ‫מספר אלקטרונים ברמה ‪I‬‬ ‫יסוד‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪H‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪He‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Li‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Be‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪O‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Ne‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Na‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Mg‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪S‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Cl‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪Ar‬‬

‫בכתיבה מדעית נכתוב את מערכי האלקטרונים בצורה הבאה‪:‬‬

‫‪Na 2, 8, 1‬‬
‫‪ Cl 2, 8, 7‬וכן הלאה‪...‬‬

‫מבחינה כימית מה שחשוב הוא מספר האלקטרונים הערכיים‪ .‬בטבלה המחזורית‪ ,‬אם מסתכלים על הטורים‬
‫רואים שהטור מעיד על מספר האלקטרונים הערכיים שיש ליסודות באותו טור ולמעשה מעיד על המשפחה‬
‫הכימית אליה שייכים היסודות של אותו טור‪ .‬המשפחה הכימית קובעת את התכונות שיהיו ליסודות באותה‬
‫משפחה‪.‬‬
‫ההליום הוא יוצא דופן בטור שלו כי הוא נמצא בטור בו לשאר היסודות יש ‪ 8‬אלקטרונים ברמה הערכית אבל‬
‫יש לו רק ‪ 2‬אלקטרונים ברמה הערכית‪ ,‬אך הרמה הערכית שלו היא מלאה )כי מדובר ברמה השנייה בה‬
‫יכולים להיות רק עד ‪ 2‬אלקטרונים(‪ ,‬וגם לכל היסודות האחרים באותו טור יש רמה ערכית מלאה‪.‬‬

‫משפחות של יסודות – מבנה הטבלה המחזורית‬

‫הטבלה המחזורית מחולקת לשורות וטורים‪.‬‬

‫• מספר הטור מציין את מספר האלקטרונים הערכיים‪ .‬למשל לכל היסודות בטור ‪ 1‬יש אלקטרון ערכי ‪.1‬‬
‫מכיוון שמספר האלקטרונים הערכיים קובעים את התכונות הכימיות של היסודות‪ ,‬הרי שכל היסודות‬
‫בטור מסויים יתנהגו אותו דבר מבחינה כימית ואנו נגיד שהם שייכים למשפחה כימית אחת‪.‬‬
‫• מספר השורה מציין את מספר הרמות המאוכלסות‪ .‬למשל לכל היסודות שנמצאים בשורה ‪ 2‬יש שתי‬
‫רמות מאוכלסות‪.‬‬

‫הטבלה המחזורית מחולקת גם למתכות ואלמתכות‪ .‬מי שנמצא מימין לקו המדרגות הוא אל‪-‬מתכת‪ .‬מי שנמצא‬
‫מצד שמאל של קו המדרגות הוא מתכת‪ .‬יוצא דופן הוא המימן שנמצא משמאל לקו המדרגות אך הוא אל‬
‫מתכת‪.‬‬
‫כל היסודות שנמצאים ליד קו המדרגות הם קצת בעייתיים והם נקראים מתכות למחצה או מטלואידים‪.‬‬
‫למתכות ואל‪-‬מתכות יש התנהגות כימית שונה אך אותם יסודות שנמצאים ליד קו המדרגות יכולים להתנהג‬
‫כמו מתכת או כמו אל‪-‬מתכת‪ ,‬תלוי איפה הם נמצאים‪.‬‬

‫‪3‬‬
 ‫אל‪-‬מתכות‪:‬‬
‫• מופיעות בכל מצבי הצבירה‪.‬‬
‫• לא מוליכות חשמל וחום‪.‬‬
‫• נוטות למשוך אלקטרונים ולהפוך לאניונים‪.‬‬

‫מתכות‪:‬‬
‫• מוצקות )למעט כספית(‪.‬‬
‫• בעלות ברק‪.‬‬
‫• מוליכים חשמל וחום‪.‬‬
‫• ניתנות לריקוע‪.‬‬
‫• נוטות לאבד אלקטרונים ולהפוך לקטיונים‪.‬‬

‫טור ‪) 1‬למעט מימן( – מתכות אלקליות‪:‬‬

‫• אלקטרון ערכי ‪.1‬‬
‫• מאוד ריאקטיביות כימית ונוטות לאבד את האלקטרון שיש להן ברמה הערכית‪.‬‬

‫טור ‪) 7‬למעט ‪ – (At‬הלוגנים‪:‬‬

‫• ‪ 7‬אלקטרונים ערכיים‪.‬‬
‫• מאוד ריאקטיביים כימית ונוטים לקבל או לשתף אלקטרון ‪.1‬‬

‫טור ‪ – 8‬גזים אצילים‪/‬אדישים‪:‬‬

‫• ‪ 8‬אלקטרונים ערכיים )למעט הליום עם ‪ 2‬אלקטרונים ערכיים(‪ .‬רמה ערכית מלאה‪.‬‬
‫• לא פעילים כימית‪.‬‬

‫מכיוון שקונפיגורציה או מערך אלקטרוני של גזים אצילים הוא מערך אלקטרוני מאוד יציב מבחינה אנרגטית‪,‬‬
‫כל היסודות האחרים בטבלה ינסו ליצור קשרים בצורה כזו שתביא אותם למערך אלקטרוני של גז אציל‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪24102007‬‬

‫כימיה‬

‫מבנה החומר – המשך‬

‫כאשר אנו מדברים על חומר אנו לא מדברים על אטומים בודדים‪.‬‬

‫מצבי צבירה‬

‫מצב הצבירה נקבע עפ"י המרחק בין החלקיקים שמרכיבים את החומר‪.‬‬

‫• חומר מוצק – החלקיקים שמרכיבים את החומר מאוד קרובים אחד לשני ויש ביניהם משיכה חזקה‪ .‬אין‬
‫כמעט חופש תנועה והמוצק לא משנה את נפחו וצורתו‪.‬‬
‫• חומר נוזל – החלקיקים יותר רחוקים זה מזה ויש יותר חופש תנועה‪ .‬הנוזל משנה את צורתו אך לא את‬
‫נפחו‪.‬‬
‫• גז – החלקיקים רחוקים מאוד זה מזה‪ .‬יש חופש תנועה מוחלט וכמעט אין קשר בין החלקיקים‪ .‬הגז משנה‬
‫את נפחו‪.‬‬

‫כאשר מדובר על חומר במצב צבירה מסויים אנו מדברים על מצבו בטמפרטורת החדר‪ ,‬כלומר כ‪ .25°-‬חשוב‬
‫לזכור שכל חומר יכול להימצא בכל מצבי הצבירה‪ ,‬כתלות בטמפרטורה‪.‬‬

‫)סובלימציה(‬

‫שינוי במצבי צבירה נקרא שינוי פיזיקלי כי לא שינינו את מהות החומר או את הרכבו אלא רק את המרחק בין‬
‫החלקיקים שלו‪.‬‬
‫לכל חומר בכל מצב צבירה יש סימון‪ .‬אם מדובר על מוצק הסימון הוא )‪ ,(s‬אם מדובר על נוזל אז )‪ (l‬ואם‬
‫מדובר על גז אז )‪ .(g‬אם מדובר על חומר שממיסים בתוך מים נסמן )‪.(aq‬‬

‫דוגמאות לריאקציות פיזיקליות פשוטות‪:‬‬

‫)‪ <------- Fe(s‬התכה ‪Fe(l) <-------‬‬

‫)‪ <------ Cu(g‬עיבוי ‪Cu(l) <--------‬‬

‫ריאקציה כימית היא מצב בו אנו לוקחים כמה יסודות ומקבלים מהם חומר אחר לגמרי‪ .‬למשל ניקח את שני‬
‫הגזים מימן וחמצן ונקבל מים נוזליים‪.‬‬

‫קשרים כימיים‬

‫קשרים כימיים הם קשרים שיסודות יוצרים כדי ליצור חומרים אחרים‪ .‬מסביבנו יש המון חומרים שנוצרים‬
‫באופן טבעי‪ .‬ניתן לחלק את החומרים הללו לקבוצות בעלות תכונות אופייניות‪.‬‬

‫‪5‬‬
 ‫חומרים יוניים – קשר יוני‬

‫תזכורת‪ :‬מי שיוצר את הקשרים הכימיים בריאקציות כימיות פשוטות הם האלקטרונים הערכיים‪.‬‬
‫חומר יוני הוא קשר בין מתכת שנותנת אלקטרונ‪/‬ים והופכת לקטיון ובין אל‪-‬מתכת שמקבלת אלקטרונ‪/‬ים‬
‫והופכת לאניון‪ .‬ביצירת הקשר היוני גם המתכת וגם האל‪-‬מתכת מקבלים מערך אלקטרוני של גז אציל‪ .‬קשרים‬
‫יוניים נקראים גם קשרי מלח‪.‬‬

‫דוגמא לקשר יוני פשוט‪ – NaCl :‬מלח בישול‪.‬‬

‫המערך האלקטרוני של הנתרן‪Na 2, 8, 1 :‬‬

‫המערך האלקטרוני של הכלור‪Cl 2, 8, 7 :‬‬

‫ביצירת חומר יוני הנתרן מוותר על אלקטרון אחד והמערך האלקטרוני שלו הופך להיות דומה למערך‬
‫האלקטרוני של הגז האציל נאון )‪ .(Ne‬הכלור מקבל אלקטרון אחד והמערך האלקטרוני שלו הופך להיות‬
‫דומה למערך האלקטרוני של הגז האציל ארגון )‪.(Ar‬‬

‫כעת נוכל להסתכל בכל טור בטבלה המחזורית ולראות עבור כל טור איזה יונים הוא ייצור כאשר הוא נכנס‬
‫לקשר יוני‪:‬‬
‫• טור ‪ :1‬לכל היסודות בטור זה יש אלקטרון ערכי ‪ 1‬ולכן כל היסודות שנמצאים בטור ‪) 1‬חוץ ממימן(‬
‫יוותרו על אלקטרון אחד כאשר הם יצרו קשר יוני‪ .‬הם יצרו קטיונים חד ערכיים‪ ,‬כלומר קטיונים בעלי‬
‫עודף מטען חיובי של אחד‪ .‬למשל ‪Na+‬‬
‫• טור ‪ :2‬לכל היסודות בטור זה יש ‪ 2‬אלקטרונים ערכיים ולכן כל היסודות שנמצאים בטור ‪ 2‬יוותרו על‬
‫שני אלקטרונים כאשר הם יצרו קשר יוני‪ .‬הם ייצרו קטיונים דו‪-‬ערכיים‪ .‬למשל ‪.Mg2+‬‬
‫• טור ‪ :3‬בעייתי קצת כי יש שם את קו המדרגות‪ .‬לא נדבר על כל היסודות בו כמקשה אחת אלא על כל‬
‫יסוד באופן ספציפי‪.‬‬
‫• היסוד ‪ Al‬הוא יסוד שמתנהג כמתכת קלאסית ולכן הוא ימסור אלקטרונים ביצירת חומר יוני‪ .‬מכיוון‬
‫שהוא בטור ‪ 3‬ויש לו ‪ 3‬אלקטרונים ערכיים ביצירה של חומרים יוניים הוא יהפוך לקטיון תלת‪-‬ערכי‪,‬‬
‫‪.Al3+‬‬
‫• טור ‪ :4‬מבחינה אנרגטית היסודות הללו לא אוהבים לא לתת ‪ 4‬אלקטרונים ולא לקבל ‪ 4‬אלקטרונים ולכן‬
‫הם לא יוצרים קשרים יוניים‪.‬‬
‫• טור ‪ :5‬בעיקר נכון לגבי החנקן שהוא אל‪-‬מתכת קלאסי והזרחן‪ .‬ביצירת חומר יוני הוא יקבל אלקטרונים‪.‬‬
‫יש לו ‪ 5‬אלקטרונים ערכיים ולכן ביצירת חומר יוני הוא יהפוך לאניון תלת‪-‬ערכי ‪.N3-‬‬
‫• טור ‪ :6‬נכון לגבי חמצן וגופרית‪ .‬החמצן יקבל אלקטרונים כשהוא הופך לחומר יוני‪ .‬מכיוון שיש לו ‪6‬‬
‫אלקטרונים ערכיים הוא יהפוך לאניון דו‪-‬ערכי ‪.O2-‬‬
‫• טור ‪ :7‬אל‪-‬מתכות קלאסיות‪ .‬ביצירת חומרים יוניים החומרים בטור ‪ 7‬יהפכו לאניונים חד‪-‬ערכיים‪.‬‬
‫• טור ‪ :8‬לא יוצרים קשרים כימיים‪ .‬נמצאים בצורתם היסודית בטבע‪.‬‬
‫• מימן‪ :‬מתנהג כימית כמו אל‪-‬מתכת‪ ,‬כלומר הוא מקבל אלקטרונים ביצירת חומרים יוניים‪ .‬למימן יש‬
‫אלקטרון ערכי אחד והוא צריך לקבל אלקטרון ‪ 1‬על מנת להגיע לרמה ערכית מלאה‪ .‬מסיבה זו המימן‬
‫בחומרים יוניים יהיה תמיד אניון חד‪-‬ערכי ‪.H-‬‬

‫‪6‬‬
 ‫איך נראים החומרים היוניים?‬

‫חומרים יוניים יוצרים סריגים ענקיים‪ ,‬כאשר מבנה כזה של סריג יוני בנוי מהמון המון יונים שמסודרים‬
‫לסירוגין‪ .‬בסה"כ החומר היוני הוא נייטראלי מבחינה חשמלית‪ ,‬כלומר מספר המטענים החשמליים החיוביים‬
‫שווה בדיוק למספר המטענים החשמליים השליליים‪.‬‬

‫נוסחה אמפירית‪ :‬מכיוון שמספר האטומים בסריג הוא גדול מאוד אנו לא יכולים לספור כמה אטומים יש בכל‬
‫גרגר חומר‪ .‬לכן החליטו שעל מנת לכתוב את נוסחת החומר היוני מספיק לכתוב נוסחה אמפירית‪ .‬נוסחה‬
‫אמפירית מציינת את היחס השלם הקטן ביותר בין המטענים החשמליים שמרכיבים את הסריג היוני‪ .‬אם שוב‬
‫ניקח את ה‪ NaCl-‬לדוגמא‪ ,‬היחס השלם הקטן ביותר בין היונים שמרכיבים אותו הוא ‪ ,1:1‬ולכן הוא נכתב‬
‫‪ .NaCl‬בנוסחא האמפירית נהוג לכתוב את המתכת לפני האל‪-‬מתכת‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪2+‬‬
‫• מגנזיום כלורי‪ :‬מגנזיום הוא מתכת מטור ‪ 2‬כלומר הוא יהפוך לקטיון דו‪-‬ערכי ביצירת קשר יוני ‪.Mg‬‬
‫הכלור הוא אל‪-‬מתכת ויוצר אניון חד‪-‬ערכי ‪ .Cl-‬מסיבה זו כל יון מגנזיום "יקח" שני יוני כלור והנוסחא‬
‫האמפירית תהיה ‪ - MgCl2‬היחס השלם הקטן ביותר בין המטענים החשמליים יהיה ‪.1:2‬‬
‫• אלומיניום ברומי‪ :‬אלומיניום הוא מתכת מטור ‪ 3‬כלומר מוותר על ‪ 3‬אלקטרונים ערכיים והופך לקטיון‬
‫תלת‪-‬ערכי ‪ .Al3+‬ברום הוא אל‪-‬מתכת מטור ‪ 7‬והוא יקבל אלקטרון ויהפוך לאניון חד‪-‬ערכי ‪ .Br-‬מסיבה‬

‫‪7‬‬
‫זו כל יון אלומיניום "יקח" שלושה יוני ברום והנוסחה האמפירית תהיה ‪ – AlBr3‬היחס השלם הקטן‬
‫ביותר בין המטענים החשמליים יהיה ‪.1:3‬‬
‫אלומיניום חמצני‪ :‬אלומיניום הוא מתכת מטור ‪ 3‬כלומר מוותר על ‪ 3‬אלקטרונים ערכיים והופך לקטיון‬ ‫•‬
‫תלת ערכי ‪ .Al3+‬חמצן הוא אל‪-‬מתכת מטור ‪ 6‬והוא יקבל שני אלקטרונים ויהפוך לאניון דו‪-‬ערכי ‪.O2-‬‬
‫מסיבה זו כל שני יוני אלומיניום יקחו שלושה יוני חמצן והנוסחה האמפירית תהיה ‪ - Al2O3‬היחס השלם‬
‫הקטן ביותר בין המטענים החשמליים יהיה ‪.2:3‬‬
‫נתרן מימני‪ :‬נתרן הוא מתכת מטור ‪ 1‬כלומר הוא יהפוך לקטיון חד ערכי ביצירת קשר יוני ‪ .Na+‬מימן‬ ‫•‬
‫הוא אל‪-‬מתכת מטור ‪ 1‬והוא יהפוך לאניון חד‪-‬ערכי ביצירת קשר יוני ‪ .H-‬מסיבה זו כל יון נתרן יקח יון‬
‫מימן והנוסחה האמפירית תהיה ‪ – NaH‬היחס השלם הקטן ביותר בין המטענים יהיה ‪.1:1‬‬

‫יונים מורכבים‬

‫בטבע יש הרבה יונים מורכבים‪ ,‬כלומר יונים שמורכבים מיותר מאטום אחד‪ .‬במצב כזה נתייחס ליונים‬
‫המורכבים כיחידה אחת שהמטען החשמלי שלה שייך לכל היון המורכב‪ .‬רוב היונים המורכבים בטבע הם‬
‫אניונים‪.‬‬

‫יונים חיוביים‬ ‫יונים שליליים‬

‫‪ - NH4+‬יון אמוניום )מתנהג כמו מתכת בקשרים יוניים(‬ ‫‪ - OH-‬הידרוקסיד‬
‫‪ - NO3-‬יון חנקתי‬
‫‪ - CO32-‬יון פחמתי‬
‫‪ - SO42-‬יון גופרתי‬
‫‪ - PO43-‬יון זרחתי‬

‫תכונות של חומרים יוניים‬

‫מוצקים בטמפרטורת החדר ‪ -‬חומרים יוניים בנויים מסריגים ענקיים שמכילים קטיונים ואניונים שיש‬ ‫•‬
‫משיכה חשמלית חזקה ביניהם‪ .‬מכיוון שהכוחות החשמליים הללו הם מאוד חזקים היונים מאוד קרובים‬
‫אחד לשני‪ .‬מסיבה זו החומרים היוניים הם מוצקים וטמפרטורות ההיתוך שלהם מאוד גבוהות‪.‬‬
‫במצב מוצק אין הולכה חשמלית ‪ -‬למרות שהחומרים היוניים במצב מוצק בנויים מיונים‪ ,‬אין מוליכות‬ ‫•‬
‫חשמלית מפני שבשביל מוליכות חשמלית צריך ניידות של מטענים )יונים שחופשיים לנוע(‪ .‬היונים‬
‫בסריגים אחוזים זה בזה‪ ,‬אין ניידות של יונים ומטענים ואין מוליכות חשמלית‪.‬‬
‫במצב נוזלי יש הולכה חשמלית ‪ -‬אם נחמם את הסריגים היוניים בטמפרטורות גבוהות מאוד ונהפוך‬ ‫•‬
‫אותם לנוזל הרי שהרסנו את הסריג‪ .‬היונים יתרחקו אחד מהשני‪ ,‬יש להם ניידות ויש הולכה חשמלית‪.‬‬

‫הסריג היוני מתפרק בתוך מים ‪ -‬אם נשים חומר יוני במים‪ ,‬שוב נקבל יונים ניידים ומוליכות חשמלית‪.‬‬ ‫•‬

‫אלקטרוליט – חומר שאם שמים אותו במים‪ ,‬בעקבות תהליך ההמסה שלו נוצרים יונים ניידים ויש הולכת‬
‫חשמל‪.‬‬

‫ש‪.‬ב‪ :.‬תרגילים ‪ 20 – 12‬בכימיה כללית‪.‬‬

‫‪8‬‬
‫‪29102007‬‬

‫כימיה‬

‫קשרים כימיים – המשך‬

‫חומרים מולקולריים‬

‫חומרים מולקולריים הם החומרים עליהם מתבססת הביולוגיה של הגוף שלנו‪ .‬הקשר ביניהם יהיה קשר‬
‫קוולנטי‪ .‬חומרים מולקולריים בנויים ממולקולות‪ ,‬כאשר כל מולקולה היא אוסף של לפחות שני אטומים של‬
‫אל‪-‬מתכות בלבד שיש ביניהן קשר קוולנטי‪.‬‬

‫קשר קוולנטי – שיתוף של זוג אלקטרונים‪ .‬אם זה קשר יחיד זה שיתוף של זוג אלקטרונים ואם זה קשר כפול‬
‫זה שיתוף של שני זוגות אלקטרונים‪.‬‬

‫דוגמא לקשר קוולנטי פשוט‪ :‬מימן‪ .‬למימן יש אלקטרון אחד‪ ,‬אך בצורתו החופשי בטבע הוא לא נמצא כך כי‬
‫זה לא מצב אנרגטי מועדף‪ .‬המימן נמצא בטבע כך שאטום אחד של מימן מתקרב מאוד לעוד אטום של מימן‬
‫בעל אלקטרון אחד והם מתקרבים ככה שנוצר קשר בין זוג האלקטרונים‪ .‬הגרעין של אטום מימן אחד "רואה"‬
‫שני אלקטרונים וכנ"ל לגבע הגרעין של האטום השני‪.‬‬
‫קשר קוולנטי נסמן בקו‪ .H-H :‬המימן בצורתו החופשית נמצא בצורת מולקולות של ‪.H2‬‬

‫הבדלים בין חומרים יוניים לחומרים מולקולריים‪:‬‬

‫‪ .1‬היחידות של החומרים המולקולריים הן מוגדרות‪ .‬יש שותפים ברורים בקשר‪ .‬בקשר יוני אין שותפים‬
‫מוגדרים‪.‬‬
‫‪ .2‬בחומרים יוניים פשוטים יש יסוד שנותן אלקטרון )מתכת( ויסוד שמקבל אלקטרון )אלמתכת(‪ .‬בחומרים‬
‫מולקולריים יש רק אלמתכות‪.‬‬
‫‪ .3‬בקשר יוני יש אלקטרון שלם שעובר מיסוד ליסוד‪ .‬בקשר קוולנטי יש שיתוף‪.‬‬

‫נזכור שכל יסוד שואף להגיע לרמה אנרגטית מלאה של גז אציל‪ .‬כעת אם נביט בטבלה המחזורית נוכל לדעת‬
‫כמה קשרים קוולנטים יוצר כל יסוד‪:‬‬
‫• טור ‪ :7‬יצרו קשר קוולנטי אחד כי הם רוצים לשתף אלקטרון אחד על מנת להגיע לרמה אנרגטית מלאה‬
‫של ‪.8‬‬
‫• טור ‪ :6‬מדובר בעיקר בחמצן וגופרית‪ .‬יצרו שני קשרים קוולנטים על מנת להגיע לרמה ערכית מלאה‪.‬‬
‫ישתפו שני אלקטרונים‪.‬‬
‫• טור ‪ :5‬מדובר בעיקר בחנקן‪ .‬יצור שלושה קשרים קוולנטים על מנת להגיע לרמת ערכיות מלאה‪ .‬ישתפו‬
‫שלושה אלקטרונים‪.‬‬
‫• טור ‪ :4‬מדובר בעיקר בפחמן‪ .‬יצור ארבעה קשרים קוולנטים על מנת להגיע לרמת ערכיות מלאה‪ .‬ישתפו‬
‫ארבעה אלקטרונים‪.‬‬

‫סוגי מולקולות‬

‫‪ .1‬יסוד ‪ -‬מולקולה שבנויה רק מסוג אחד של אטום‪ ,‬למשל ‪ .H2‬יסודות אלו נקראים יסודות מולקולרים‪.‬‬
‫‪ .2‬תרכובת ‪ -‬מולקולה שבנויה מכמה סוגים של אטומים‪ .‬אז מדובר בתרכובת‪.‬‬

‫‪9‬‬
‫לגבי כל מולקולה יש נוסחה מולקולרית המציינת את סוג האטומים ואת המספר שלהם מכל סוג )‪ H2‬היא‬
‫נוסחה מולקולרית(‪ .‬יש גם נוסחת מבנה שמראה בדיוק איזה אטום קשור לאיזה אטום ואיזה סוג של קשרים‬
‫הוא יוצר‪ ,‬למשל קשר קוולנטי יחיד או כפול )‪ H-H‬היא נוסחת מבנה(‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .1‬כלור – נוסחת מבנה‪ .Cl-Cl :‬נוסחה מולקולרית‪ .Cl2 :‬יסוד‪.‬‬
‫‪ .2‬כלור ומימן – נוסחת מבנה‪ .Cl-H :‬נוסחא מולקולרית‪ .HCl :‬תרכובת‪.‬‬
‫‪ .3‬חמצן – נוסחת מבנה‪) O=O :‬קשר קוולנטי כפול‪ ,‬יש שיתוף שני שני זוגות אלקטרונים(‪ .‬נוסחא‬
‫מולקולרית‪ .O2 :‬יסוד‪.‬‬
‫‪ .4‬מים – כל חמצן לוקח שני מימנים ויוצר שני קשרים קוולנטים יחידים‪.‬‬
‫‪ .5‬נוסחת מבנה‪:‬‬

‫נוסחה מולקולרית‪ .H2O :‬תרכובת‪.‬‬

‫‪ .6‬חנקן – נוסחת מבנה‪:‬‬

‫נוסחה מולקולרית‪ .N2 :‬יסוד‪ .‬הוא יוצר קשר קוולנטי משולש‪.‬‬

‫‪ .7‬אמוניה – נוסחת מבנה‪:‬‬
‫‪N‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬ ‫‪H‬‬

‫נוסחה מולקלרית‪ .NH3 :‬תרכובת‪.‬‬

‫‪ .8‬חנקן ומימן – נוסחת מבנה‪ .H-N=N-H :‬נוסחה מולקולרית‪ .N2H2 :‬תרכובת‪.‬‬

‫פחמן )מייצג את טור ‪ :(4‬בחומרים מולקולרים אין קשר מרובע‪ .‬הקשר המקסימלי שיכול להיווצר הוא קשר‬
‫משולש‪ .‬הפחמן יכול ליצור ארבעה קשרים בוריאציות של קשרים יחידים‪ ,‬כפולים או משולשים‪.‬‬
‫דוגמאות לקשרי פחמן‪:‬‬
‫‪ .CH4 .1‬נוסחת מבנה‪:‬‬
‫‪H‬‬

‫‪H‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪H‬‬

‫‪H‬‬

‫‪ .CO2 .2‬נוסחת מבנה‪.O=C=O :‬‬

‫‪ .C2H2 .3‬נוסחת מבנה‪:‬‬

‫כלל האוקטט‪ :‬מה שמנחה את כל היסודות ביצירה של חומרים מולקולריים הוא ליצור קשרים קוולנטים‬
‫שיביאו אותם להיערכות אלקטרונים של גז אציל‪.‬‬

‫סוגי קשרים קוולנטים‬

‫קשר קוולנטי טהור – האטומים מושכים את אלקטרוני הקשר בדיוק באותה צורה‪ .‬השיתוף הוא מושלם‪ .‬כל‬
‫אחד משני האטומים שמרכיבים את הקשר "רואה" את האלקטרונים אותה כמות של זמן‪ .‬האלקטרונים‬

‫‪10‬‬
‫קרובים באותה מידה לכל אחד מהאטומים‪ .‬קשר קוולנטי טהור קיים כאשר מדובר בקשר בין אטומים של‬
‫אותו יסוד )למשל ‪.(O2‬‬

‫קשר קוולנטי פולרי ‪ /‬קוטבי – קשר קוולנטי בין אטומים שונים בו לאחד מהאטומים ששותפים בקשר יש‬
‫יכולת גדולה יותר למשוך אליו את אלקטרוני הקשר‪ .‬זה עדיין מצב של שיתוף‪ ,‬אך לא שותפות מלאה‪ .‬יהיה‬
‫שותף אחד שימשוך אליו את אלקטרוני הקשר יותר זמן‪ ,‬כלומר תהיה קוטביות בקשר‪ .‬יש דרגות שונות של‬
‫מצבים כאלו וזה תלוי באטומים שמרכיבים את הקשר‪ .‬יש מדד מספרי שאומר לנו בדיוק למי יש יכולת‬
‫משיכה יותר טובה או פחות טובה‪ .‬מדד זה המבוסס על תכונות היסוד נקרא אלקטרושליליות‪.‬‬

‫אלקטרושליליות‪ :‬היכולת היחסית של כל אטום למשוך אליו את אלקטרוני הקשר והיא מבוטאת כמספר בין‬
‫‪ 0‬ל‪ .4-‬ככל שהאלקטרושליליות גבוהה יותר זה אומר שלאטום יש יותר יכולת למשוך אליו את אלקטרוני‬
‫הקשר‪.‬‬
‫יש מחזוריות של האלקטרושליליות בטבלה המחזורית‪ ,‬גם בטור וגם בשורה‪ .‬טורים‪ :‬האלקטרושליליות עולה‬
‫ככל שאנו עולים בטור‪ .‬שורות‪ :‬האלקטרושליליות עולה ככל שאנו זזים ימינה בשורות‪ .‬האטומים הכי‬
‫אלקטרושליליים יהיו האטומים שנמצאים למעלה מימין )‪ .(F ,O ,N‬ה‪ F-‬הוא האטום הכי אלקטרושלילי‬
‫בטבלה‪.‬‬

‫קיים רצף‪:‬‬
‫קשר קוולנטי טהור ‪ ------------------‬קשר קוולנטי קוטבי‪ ------------------‬קשר יוני‬

‫מה שיגדיר לנו איפה אנו נמצאים על הטווח הזה הוא ההפרש בין האלקטרושליליות של היסודות שמרכיבים‬
‫את הקשר‪ .‬אם ההפרש קרוב ל‪ 0-‬אנו נהיה קרובים לקשר קוולנטי טהור‪ .‬ככל שההפרש גדול יותר אנו נתקרב‬
‫יותר למצב של קשר יוני‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪ .H-F :HF‬מכיוון שיש הבדל גדול באלקטרושליליות )‪ 4‬לעומת ‪ (2.1‬נוצר מצב שבו זוג אלקטרוני הקשר‬
‫נמצא רוב הזמן בצד של ה‪ .F-‬זה עדיין מצב של שיתוף‪ ,‬אך הוא לא שיתוף מלא‪ .‬נוצר מצב בו החלק של ה‪F-‬‬
‫יהיה תמיד קצת יותר שלילי מהחלק של ה‪ ,H-‬כלומר יש קוטביות קבועה‪ .‬איך נסמן זאת?‬
‫‪+δ -δ‬‬
‫‪H-F‬‬

‫‪ H :HCl‬הוא בעל אלקטרושליליות של ‪ 2.1‬ואילו ‪ Cl‬הוא בעל אלקטרושליליות של ‪ .3‬כלומר הקשר ‪HCl‬‬
‫הוא פחות קוטבי מאשר הקשר ‪.HF‬‬

‫קשר קוולנטי לא פולרי בין אטומים לא זהים‪ :‬יש מקרים יוצאים מן הכלל בהם לשני אטומים לא זהים יהיה‬
‫אותו ערך של אלקטרושליליות ואז הקשר לא יהיה פולרי‪ .‬המקרים הללו הם‪:‬‬
‫• ‪ – N, Cl‬אלקטרושליליות של ‪.3‬‬
‫• ‪ – H, P‬אלקטרושליליות של ‪.2.1‬‬
‫• ‪ – C, S, I‬אלקטרושליליות של ‪.2.5‬‬

‫למשל במולקולה ‪ PH3‬קיים קשר קוולנטי לא קוטבי בין ה‪ P-‬ל‪ ,H-‬כי האלקטרושליליות שלהם היא זהה‪.‬‬

‫קשר פולרי לעומת מולקולה פולרית‪ :‬אם יש לנו מולקולה שאין בה אף קשר פולרי היא לא תהיה פולרית‪,‬‬
‫אבל יש מקרים בהם יש קשרים פולרים והמולקולה עצמה לא תהיה פולרית בגלל הסימטריות שלה‪ .‬דוגמא‪:‬‬
‫המקרה של ‪ CO2‬לעומת המקרה של ‪ .H2O‬הקשרים ב‪ CO2-‬הם פולרים כי יש הפרש באלקטרושליליות בין‬
‫‪ O‬ל‪ ,C-‬אך המולקולה עצמה היא סימטרית ולכן סך כל המולקולה לא תהיה פולרית‪ .‬לעומתה‪ ,‬המולקולה‬
‫‪ H2O‬תהיה פולרית בגלל שהיא איננה סימטרית – יש בה זווית‪.‬‬
‫כלומר השורה התחתונה היא שחשוב להבדיל בין קשר פולרי בין שני אטומים למולקולה פולרית‪ .‬ברגע‬
‫שבמולקולה יש יותר מקשר אחד יכול להיות מצב שבו הקשר יהיה פולרי אך המולקולה עצמה )כלומר סך כל‬
‫הקשרים במולקולה( לא תהיה פולרית בגלל הסימטריות שלה‪.‬‬

‫סיכום ביניים‬

‫יסודות – חומרים בהם כל האטומים זהים זה לזה‪.‬‬

‫כמה צורות של יסודות בטבע‪:‬‬
‫• יסודות מולקולרים‪.‬‬
‫• מתכות – סריג מתכתי‪.‬‬
‫• גזים אצילים – יסודות אטומרים‪.‬‬

‫תרכובות ‪ -‬חומר המכיל לפחות שני יסודות שונים שהיחס ביניהם קבוע‪.‬‬
‫• תרכובות יוניות‪.‬‬
‫• תרכובות מולקולריות‪.‬‬

‫יסודות ותרכובות הם חומרים טהורים‪ ,‬כלומר כל היחידות של חומרים אלו הן זהות‪.‬‬

‫תערובות – שני חומרים או יותר שאין ביניהם שום קשר כימי ובמקרה נמצאים באותו חלל‪ .‬כל חומר‬
‫בתערובת שומר על התכונות שלו והוא לא עובר שינוי כימי‪.‬‬
‫תערובת הומוגנית – אחידה בכל החלקים שלה‪ .‬למשל מים וסוכר‪.‬‬
‫תערובת הטרוגנית – לא אחידה בכל החלקים שלה‪ .‬למשל מים ושמן‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫קשרים בין – מולקולריים‬

‫קשר בין מולקולה למולקולה‪ .‬קשרין בין – מולקולריים נבחנים רק בחומרים מולקולרים‪ .‬למה? בסריגים‬
‫יונים ומתכתיים מוצקים הקשרים בין האטומים חזקים מאוד ואין על מה לדבר שם‪ ,‬אך בחומרים מולקולרים‬
‫יש קשת רחבה של מצבי צבירה‪ .‬מה שיקבע את מצב הצבירה של חומר מולקולרי בטמפרטורת החדר הוא‬
‫חוזק הקשרים הבין – מולקולרים‪ .‬ככל שהקשרים יהיו חזקים יותר החומר בטמפרטורת החדר יתקרב למצב‬
‫צבירה מוצק‪.‬‬

‫מה משפיע על חוזק הקשר הבין – מולקולרי?‬

‫• המסה של היסוד – ככל שהמסה יותר גדולה הקשרים הבין‪-‬מולקוליים חזקים יותר‪.‬‬
‫• קוטביות – ככל שהקוטביות גדולה יותר הקשרים הבין‪-‬מולקולרים חזקים יותר‪.‬‬

‫ש‪.‬ב‪ :.‬תרגילים ‪.26 – 21‬‬

‫‪13‬‬
‫‪31102007‬‬

‫כימיה‬

‫קשרים כימיים – המשך‬

‫קשרים בין מולקולריים ‪ -‬המשך‬

‫נתייחס אליהם רק בחומרים מולקולריים‪.‬‬

‫קשרי מימן‬

‫קשרי מימן מצויים באותן מולקולות שבהן יש אטום מימן שקשור בקשר קוולנטי לאחד משלושת האטומים‬
‫הבאים‪ O ,N :‬או ‪ .F‬הקשרים הבין מולקולריים נוצרים בין החלק החיובי של מולקולה אחת לחלק השלילי‬
‫של מולקולה אחרת‪ .‬לדוגמא בחומר ‪ H-F‬נוצרים קשרים בין ה‪ H-‬החיובי ל‪ F-‬השלילי‪.‬‬

‫הקשרים הקוולנטיים בתוך המולקולות יותר חזקים מקשרי המימן בין המולקולות‪ ,‬על אף שקשרי המימן הם‬
‫קשרים חזקים בפני עצמם‪.‬‬

‫כאמור התנאי להיווצרות קשרי מימן הוא שהמימן יהיה קשור בקשר קוולנטי לאחד משלושת האטומים שצוינו‬
‫לעיל‪ .‬למשל במולקולה ‪ CH3F‬לא יווצרו קשרי מימן כי ה‪ F-‬קשור ל‪ C-‬ולא ל‪ .H-‬מסיבה זו על מנת לקבוע‬
‫אם ייוצרו קשרי מימן יש לראות את נוסחת המבנה של מולקולות ולא להתבסס על הנוסחא האמפירית‪.‬‬

‫מים‪ :‬קשרי מימן מאוד חזקים יש במולקולת המים ‪ .H2O‬זו הסיבה שמים בטמפרטורת החדר יהיו במצב‬
‫צבירה נוזלי ונקודת הרתיחה שלהם היא גבוהה מאוד‪.‬‬

‫סטיכיומטריה – חישובים כמותיים בכימיה‬

‫מסה אטומית ‪ -‬בטבלה המחזורית יש שני מספרים‪ .‬מספר אחד הוא המספר האטומי המייצג את מספר‬
‫הפרוטונים‪ .‬המספר השני הוא מסה אטומית‪ .‬המסה האטומית שרשומה בטבלה המחזורית היא ממוצא משוקלל‬
‫של כל המסות של כלל האיזוטופים שיש לנו בטבע של אטום אחד‪.‬‬
‫מסה מולקולרית ‪ -‬יש חומרים מורכבים יותר מאטומים בודדים ואנו רוצים לנסות ולחשב מסות מולקולריות‬
‫שלהם‪ .‬המסה המולקולרית היא סכום של כל המסות האטומיות של האטומים שקיימים במולקולה‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫• חמצן – ‪ .O2‬בכל מולקולה יש שני אטומי חמצן‪ .‬ניקח את המסה האטומית של חמצן ונכפיל אותה‬
‫בשתיים‪.16x2=32 :‬‬
‫• מים – ‪1x2+16=18 .H2O‬‬
‫• נתרן כלורי – ‪23+35.45=58.45 .NaCl‬‬
‫• חומצה גופרתית – ‪1x2+32+16x4=98 .H2SO4‬‬
‫• גלוקוז – ‪12x6+1x12+16x6=180 .C6H12O6‬‬

‫‪14‬‬
 ‫מסה מולרית‬

‫מסה אטומית ומסה מולקולרית הן מסות זעירות‪ .‬עלינו למצוא מסה של כמות הרבה יותר גדולה של חלקיקים‬
‫על מנת שיהיה לנו נוח לעבוד איתה‪ .‬הכמות הזו נקראת מול‪.‬‬
‫מול – כמות חלקיקים ששווה למספר אבוגדרו‪.‬‬
‫מספר אבוגדרו ‪.6x1023 -‬‬

‫לא משנה איזה חומר ניקח‪ ,‬בכל מול שלו יהיו מספר אבוגדרו חלקיקים‪ .‬מה שישתנה בין מול של חומר אחד‬
‫למול של חומר אחר תהיה המסה המולרית שלו‪ ,‬בהתאם לגודל החלקיק‪.‬‬

‫כיצד מחשבים מסה מולרית?‬

‫המסה המולרית נקבעת על סמך הטבלה המחזורית‪.‬‬
‫• מסה מולרית של חומר שבנוי מאטומים‪ :‬המסה המולרית תהיה בדיוק אותו מספר כמו המסה האטומית‪,‬‬
‫אבל היחידות שלה יהיו בגרמים‪ .‬למשל נתרן‪ :‬המסה האטומית שלו היא ‪ .23‬המסה המולרית שלו היא ‪23‬‬
‫גרם‪.‬‬
‫• מסה מולרית של חומר שבנוי ממולקולות‪ :‬המסה המולרית של החומר תהיה שווה במספר למסה‬
‫המולקולרית‪ ,‬אבל היחידות שלה יהיו בגרמים‪ .‬למשל מים‪ :‬המסה המולקולרית של מים היא ‪ .18‬המסה‬
‫המולרית של מים היא ‪ 18‬גרם‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ – NaCl‬מסה מולקולרית‪ .58.45 :‬מסה מולרית‪ 58.45 :‬גרם‪.‬‬

‫הנוסחה המקשרת בין מסה‪ ,‬למסה מולרית למספר מולים‪m=Mw x n :‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ = m‬מסה )גרם(‬
‫‪ = Mw‬מסה מולרית )גרם‪/‬מול(‬
‫‪ = n‬מספר מולים‬

‫מספר החלקיקים = מספר מולים ‪ x‬מספר אבוגדרו‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫• מה המסה של ‪ 3‬מול אלומיניום? ‪27x3=81gr‬‬
‫• מה המסה של חצי מול גלוקוז? ‪180x0.5=90gr‬‬
‫• כמה מולים של סידן יש ב‪ 10-‬גרם? ‪10/40=0.25mole‬‬
‫• מה מספר החלקיקים של שני מול נתרן? ‪2x6x1023=1.2x1024‬‬
‫• מה מספר החלקיקים בחצי מול ‪0.5x6x1023=3x1023 ?CH4‬‬
‫• כמה חלקיקים יש ב‪ 32-‬גרם של ‪ ?CH4‬נחשב קודם את המסה המולרית‪ .12+4x1=16gr :‬עכשיו נחשב‬
‫כמה מולים יש בכמות זו‪ .32/16=2mol :‬עכשיו נחשב כמה חלקיקים‪2x6x1023=1.2x1024 :‬‬

‫מים‬

‫חומר שמתמוסס במים יוצר תמיסה‪ .‬תמיסה היא סוג של תערבות הומוגנית שמכילה לפחות שני מרכיבים‪.‬‬
‫בתמיסה תמיד יש את החומר שנמצא בעודף‪ ,‬כלומר הממס‪ .‬תמיסות יכולות להיות מכל סוג אבל אנו נתייחס‬
‫לתמיסות בהן הממס הוא נוזל‪ ,‬ובמקרה הספציפי שלנו‪ :‬מים‪ .‬הממס הוא זה השחלקיקים של המומס מתפזרים‬
‫בתוכו בזמן שהתמיסה נוצרת‪ .‬המומס הוא החומר שאנו מכניסים לממס והוא זה שמתפזר בזמן יצירת‬
‫התמיסה‪.‬‬

‫‪15‬‬
‫מולקולת המים היא מולקולה שבנויה מאטום חמצן ושני אטומי מימן‪ .‬אנו מבחינים בשתי תכונות מאוד‬
‫חשובות של מים‪:‬‬
‫‪ .1‬קוטביות ‪ -‬הקשר הקוולנטי בין כל מימן לחמצן הוא פולרי והמולקולה כולה היא קוטבית‪ .‬האלקטרונים‬
‫יהיו יותר זמן ליד החמצן‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירה של הרבה קשרי מימן‪.‬‬
‫כושר ההמסה של המים תלוי בשתי התכונות הללו‪ .‬חומר מומס שיהיו לו אחת משתי התכונות הללו יתמוסס‬
‫טוב במים‪.‬‬

‫דוגמאות‪:‬‬
‫• דוגמא לחומר קוטבי ‪ -‬תהליך ההתמוססות של ‪ NaCl‬במים‪ :‬החומר ‪ NaCl‬הוא קוטבי וכנ"ל מולקולות‬
‫המים‪ .‬באות מולקולות המים ו"תולשות" יון אחר יון מהקצה של הסריג היוני‪ .‬החלק השלילי של המים‪,‬‬
‫ה‪ ,O-‬נמשך ליון ‪ Na+‬והחלק החיובי של המים‪ ,‬ה‪ ,H-‬נמשך ליון ‪ .Cl-‬כך הסריג היוני נהרס ומתמוסס‬
‫במים‪.‬‬
‫• דוגמא לחומר שיוצר קשרי מימן ‪ -‬תהליך ההתמוססות של אתנול – ‪ :CH3CH2OH‬באתנול יש קבוצת‬
‫‪ .OH‬במהלך ההתמוססות חלק מקשרי המימן הבין‪-‬מולקולריים בין מולקולות המים נשברים ונוצרים‬
‫קשרי מימן חדשים בין מולקולות המים למולקולות האתנול‪.‬‬

‫חומרים שמתמוססים טוב במים נקראים חומרים הידרופילים או ליפופובים‪ .‬חומרים שלא מתמוססים טוב‬
‫במים נקראים חומרים הידרופובים או ליפופילים‪.‬‬

‫מושגים שקשורים למים‬

‫במים כפי שהם נמצאים בטבע מומסים הרבה מלחים‪.‬‬

‫‪2+‬‬
‫• מים קשים – מים בהם יש את כל היונים‪ ,‬כולל היון סידן ‪.Ca‬‬
‫• מים רכים – מים בהם יש את כל היונים חוץ מסידן‪.‬‬
‫• מים מזוקקים – מים בהם כל החלקיקים הם המולקולות של המים בלבד‪ .H2O ,‬מים טהורים מבחינה‬
‫כימית‪.‬‬
‫• מים סטריליים – מים שלא נמצאים בהם חיידקים או וירוסים‪ ,‬חיים או מתים‪.‬‬
‫• מים מינרלים – מים שנמצאים בהם מלחים בצורה מבוקרת‪.‬‬

‫למים יש תכונה חשובה שנקראת "אנומליה של המים"‪ .‬בדרך כלל כשאנחנו מדברים על מוצק ונוזל‪ ,‬הצפיפות‬
‫של המוצק תהיה גדולה יותר מהצפיפות של הנוזל‪ ,‬כלומר החלקיקים במוצק יותר קרובים אחד לשני‪ .‬לכן‪ ,‬כל‬
‫חומר מוצק שנשים אותו על הנוזל שלו‪ ,‬ישקע‪ .‬במים זה לא קורה‪ .‬הקרח המוצק פחות צפוף מהמים הנוזליים‪,‬‬
‫ולכן הוא יצוף במים‪ .‬קרח תופס יותר נפח ממים‪.‬‬

‫‪16‬‬
‫במקומות בהם נהרות ואגמים קופאים יש לאנומליה של המים השפעה על החי והצומח במקום‪ .‬מכיוון שהקרח‬
‫תופס יותר נפח הוא צף והשכבה העליונה של הנהר קופאת ומשמשת כמבודד בין האוויר הקר לבין המים‬
‫שמתחת לשכבה העליונה שלא קופאים‪ .‬כך החיים למטה ממשיכים‪.‬‬

‫ריכוזי תמיסות‬

‫מה שמאפיין תמיסה הוא הריכוז שלה‪ .‬יש הבדל בין כמות לריכוז‪ .‬כמות היא שקילה של החומר‪ .‬ריכוז הוא‬
‫החומר שהופך לתמיסה‪ ,‬כלומר אנו שמים אותו במים‪ .‬כמות מסויימת בנפח גדול תוביל לריכוז קטן אך אותה‬
‫כמות בנפח קטן תוביל לריכוז גדול‪ .‬הכמות זהה אך הריכוז משתנה‪.‬‬

‫ריכוז – כמות חומר לנפח מסויים‪ .‬כמות ‪ /‬נפח‪.‬‬

‫יש שתי צורות להגדיר ריכוז‪:‬‬
‫‪ .1‬אחוז משקלי – נפוץ יותר ברפואה‪ .‬כמות חומר מומס ב‪ 100-‬מ"ל תמיסה‪ .‬למשל תמיסה בריכוז של ‪,1%‬‬
‫המשמעות היא שב‪ 100-‬מ"ל תמיסה יש גרם אחד של חומר‪.‬‬
‫‪ .2‬ריכוז מולרי – משמש כימאים‪ .‬מספר של מולים מומסים בליטר אחד של תמיסה‪ .‬מסמנים אותו ב‪.M-‬‬
‫למשל תמיסה בריכוז של ‪ ,1M‬המשמעות היא שבליטר אחד של תמיסה יש מול אחד של מומס‪.‬‬

‫חשוב להבדיל בין מול למולר‪ .‬מול היא הכמות שאנו לוקחים והיחידה היא מולר‪.‬‬

‫ש‪.‬ב‪ – .‬תרגילים ‪.30 – 27‬‬

‫‪17‬‬
‫‪05112007‬‬

‫כימיה‬

‫ריכוזי תמיסות ‪ -‬המשך‬

‫הגדרות‬

‫הגדרה של ריכוז באחוז משקלי‪ :‬כמות )גרם( של מומס ב‪ 100-‬מ"ל תמיסה‪.‬‬

‫הגדרה של ריכוז מולרי‪ :‬מספר מולים בליטר תמיסה‪ .‬תזכורת‪ 1 :‬מולר = ‪ 1‬מול לליטר תמיסה‪.‬‬

‫הנוסחא של ריכוז‪ ,C(M)=n/V :‬כאשר ‪ n‬נמדד במולים ו‪ V-‬נמדד בליטרים‪.‬‬

‫כשאנחנו מדברים על אחוז משקלי ביחס לתמיסות בגוף‪ ,‬אנחנו בד"כ לא מדברים על כמויות של גרמים‬ ‫•‬
‫ב‪ 100-‬מ"ל אלא על כמויות של מיליגרם ל‪ 100-‬מ"ל‪ ,‬כי הכמויות בגוף הן קטנות‪ .‬צורת הביטוי השכיחה‬
‫ביותר של ריכוזים של חומרים בגוף היא מיליגרם לדציליטר‪ ,‬כאשר‪mg%=mg per 100 ml=mg/dl :‬‬
‫)‪.(dl=100ml=100cc‬‬
‫אם אנחנו מדברים על ריכוזים מולריים ביחס לתמיסות בגוף הרי ש‪.1M=1000mM-‬‬ ‫•‬

‫חשוב לשים לב‪:‬‬

‫‪ – 1mM‬ריכוז‪.‬‬
‫‪ – 1mmole‬כמות‪.‬‬

‫תרגילים בריכוזי תמיסות – מדף העבודה‬

‫תרגיל ‪1‬‬

‫סעיף א‪:‬‬
‫הכנת התמיסה ‪ NaCl‬בריכוז של ‪ :1%‬יש להמיס ‪ 1‬גרם של ‪ NaCl‬ב‪ 100-‬מ"ל תמיסה‪.‬‬
‫סעיף ב‪:‬‬
‫הכנת התמיסה ‪ NaCl‬בריכוז של ‪ :5%‬יש להמיס ‪ 5‬גרם של ‪ NaCl‬ב‪ 100-‬מ"ל תמיסה‪.‬‬
‫סעיף ג‪:‬‬
‫הכנת התמיסה ‪ NaCl‬בריכוז של ‪ :1M‬המסה המולרית של ‪ ,Mw=23+35.5=58.5gr/mol :NaCl‬לכן יש‬
‫לשקול ‪ 58.5‬גרם ‪ NaCl‬ולשים בליטר אחד של תמיסה‪.‬‬
‫סעיף ד‪:‬‬
‫הכנת התמיסה ‪ NaCl‬בריכוז של ‪ :0.5M‬ריכוז של ‪ 0.5‬מולר משמעותו חצי מול בליטר‪ .‬צריך למצוא מה‬
‫המסה של חצי מול ואת המסה הזו להמיס בליטר תמיסה‪.‬‬
‫נשתמש בנוסחא ‪ .m=0.5x58.5=29.25gr :m=nxMw‬כלומר יש לקחת ‪ 29.25‬גרם של ‪ NaCl‬ולהמיס‬
‫בליטר אחד של תמיסה‪.‬‬
‫היה אפשר במקרה הזה להשתמש בנתון מסעיף ג ולחשב ישר שאם בשביל ריכוז של ‪ 1‬מולר יש לקחת ‪58.5‬‬
‫גרם חומר‪ ,‬הרי שבשביל ריכוז של ‪ 0.5‬מול יש לקחת חצי מהכמות‪ ,‬שהיא ‪ 29.25‬גרם‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫תרגיל ‪2‬‬

‫סעיף א‪:‬‬
‫הכנת ‪ 500‬מ"ל של התמיסה ‪ NaCl‬בריכוז של ‪ 5% :5%‬ב‪ 100-‬מ"ל זה ‪ 5‬גרם חומר‪ .‬בשביל ‪ 500‬מ"ל‬
‫מכפילים ב‪ 5-‬ולכן התשובה היא שצריך להמיס ‪ 25‬גרם חומר ב‪ 500-‬מ"ל תמיסה‪.‬‬
‫סעיף ב‪:‬‬
‫הכנת ‪ 500‬מ"ל של התמיסה ‪ NaCl‬בריכוז ‪ 0.5‬מולר‪ :‬לפי שאלה ‪ 1‬סעיף ד' ראינו שעל מנת להכין תמיסת‬
‫‪ NaCl‬בריכוז של ‪ 0.5‬מולר צריך לערבב ‪ 29.25‬גרם בליטר‪ .‬אנחנו רוצים רק חצי ליטר ולכן מחלקים את‬
‫הכמות בשתיים ומקבלים שבשביל להכין את התמיסה הזו יש לערבב ‪ 14.625‬גרם ‪ NaCl‬בחצי ליטר תמיסה‪.‬‬

‫תרגיל ‪4‬‬

‫‪ 200‬מ"ל של תמיסה מכילים ‪ 1.5‬גרם של החומר ‪ .KCl‬כלומר‪ m=1.5gr :‬ואנו מחשבים ש‪ Mw-‬של ‪KCl‬‬
‫הוא ‪ 75‬גרם למול‪.‬‬
‫מציאת ריכוז התמיסה באחוזים‪ :‬אם ב‪ 200-‬מ"ל יש ‪ 1.5‬גרם חומר הרי שב‪ 100-‬מ"ל יש ‪ 0.75‬גרם של חומר‬
‫ולכן הריכוז באחוזים של התמיסה יהיה ‪.0.75%‬‬
‫מציאת ריכוז מולרי של התמיסה‪:‬‬
‫דרך ‪ :1‬אם ב‪ 200-‬מ"ל יש ‪ 1.5‬גרם חומר‪ ,‬הרי שבליטר )או ‪ 1000‬מ"ל( יש ‪ 7.5‬גרם חומר‪ .‬עכשיו נשתמש‬
‫בנוסחא שלמדנו למציאת מספר מולים ‪ ,n=m/Mw‬ונציב בה‪ ,n=7.5/75=0.1mol/l :‬כלומר הריכוז המולרי של‬
‫התמיסה הוא ‪ 0.1‬מולר‪.‬‬
‫דרך ‪ :2‬נתון לי שנפח התמיסה הוא ‪ 200‬מ"ל או ‪ 0.2‬ליטר‪ .‬בשביל למצוא מספר מולים אני אשתמש בנוסחא‬
‫מדרך ‪ ,1‬ואחשב ש – ‪ .n=1.5/75=0.02mol‬עכשיו אני אציב בנוסחא של מציאת ריכוז מולרי ‪,C(M)=m/Mw‬‬
‫ואקבל ‪.C(M)=0.02/0.2=0.1M‬‬

‫תרגיל כיתה‬

‫הכנת תמיסה של ‪ .1M=1000mM :NaOH 1mM‬אנחנו צריכים למצוא איך להגיע לתמיסה של ‪ 1M‬ואז‬
‫לחלק ב‪.1000-‬‬
‫משקל מולרי של ‪ .Mw=23+16+1=40gr/mol :NaOH‬כלומר בשביל תמיסה של ‪ 1‬מולר יש לשקול ‪ 40‬גרם‬
‫חומר ולהמיס בליטר תמיסה‪ .‬אבל ביקשו ממני תמיסה בריכוז של ‪ 1mM‬ולכן עלי לחלק את כמות החומר ב‪-‬‬
‫‪ ,1000‬כלומר על מנת להכין תמיסה של ‪ NaOH‬בריכוז של ‪ 1mM‬יש לערבב ‪ 0.04‬גרם חומר בליטר‬
‫תמיסה‪.‬‬

‫תרגיל כיתה‬

‫נתונה תמיסה של ‪ .0.25M‬איזה נפח יש לקחת ממנה על מנת לקבל כמות של ‪?1mmol‬‬
‫דרך ‪ 0.25M=250mM :1‬או ‪ 250‬מילימול‪/‬ליטר‪.‬‬
‫‪ 1000‬מ"ל )‪ 1‬ליטר( ‪ 250 <----‬מילימול‬
‫‪ 1 <----‬מילימול‪.‬‬ ‫‪X‬‬
‫נעשה ערך משולש‪ .X=1000/250=4ml :‬כדי לקבל כמות של ‪ 1mmol‬יש לקחת ‪ 4‬מ"ל מהתמיסה‪.‬‬
‫דרך ‪ :2‬הריכוז המולרי של התמיסה הוא ‪ ,0.25M‬כך נתון לי בשאלה‪ .‬מספר המולים שאני צריכה הוא ‪1‬‬
‫מילימול או ‪ 0.001‬מול‪ ,‬זה מה שמבקשים ממני‪ .‬כעת נותר לי למצוא את הנפח ולשם כך אני אשתמש בנוסחא‬
‫‪ ,V=n/c‬אבל חשוב לזכור פה להשתמש ביחידות המידה הנכונות כי הנוסחא הזו עובדת על מולים וליטרים!!!‬
‫אז החישוב יהיה‪.V=n/c=0.001mol/0.25M=0.004l=4ml :‬‬

‫‪19‬‬
 ‫תרגיל ‪10‬‬

‫נתון לי שב‪ 2000-‬מ"ל תמיסה יש ‪ 58.5‬גרם ‪.NaCl‬‬

‫חישוב הריכוז באחוזים‪ :‬אם ב‪ 2000-‬מ"ל יש ‪ 58.5‬גרם חומר‪ ,‬הרי שב‪ 100-‬מ"ל יש ‪58.5/20=2.925gr‬‬
‫ולכן הריכוז יהיה ‪.2.925%‬‬
‫חישוב הריכוז המולרי‪:‬‬
‫דרך ‪ :1‬נתונה מסה ב‪ 2-‬ליטר ואני מחפשת כמה מול יש בליטר ‪ .1‬נחשב כמה מסה יש בליטר‪:‬‬
‫‪ .58.5/2=29.25gr‬עכשיו נשתמש בנוסחא ‪ ,n=m/Mw‬כך ש – ‪ .n=29.25/58.5=0.5mol/l‬כלומר הריכוז‬
‫המולרי של התמיסה הוא ‪ 0.5‬מולר‪.‬‬
‫דרך ‪ :2‬אני יודעת ש‪ .m=58.5-‬אני אחשב את מספר המולים באמצעות הנוסחא ‪ ,n=m/Mw‬כך ש –‬
‫‪ .n=58.5/58.5=1mol‬עכשיו אני אשתמש בנוסחת חישוב הריכוז ‪ C(M)=n/V‬כך ש – ‪.C(M)=1/2=0.5M‬‬

‫תרגיל ‪11‬‬

‫סעיף א‪:‬‬
‫חישוב הריכוז המולרי של תמיסת ‪ H2SO4‬בריכוז ‪ ,2.94% :2.94%‬המשמעות היא שיש לי ‪ 2.94‬גרם חומר‬
‫ב‪ 100-‬מ"ל תמיסה ו‪ 29.4-‬בליטר תמיסה‪ .‬המשקל המולרי של ‪ H2SO4‬הוא ‪ .98‬אני אשתמש בנוסחא‬
‫‪ n=m/Mw‬כך ש – ‪ .n=29.4/98=0.3mol/l‬הריכוז המולרי של התמיסה הוא ‪.3M‬‬
‫סעיף ב‪:‬‬
‫חישוב הריכוז באחוזים של תמיסת ‪ H2SO4‬בריכוז של ‪ :0.4M‬ריכוז של ‪ 0.4‬מולר‪ ,‬המשמעות היא שיש לי‬
‫‪ 0.4‬מול לליטר‪ .‬המשקל המולרי של ‪ H2SO4‬הוא ‪ .98‬עכשיו אני אשתמש בנוסחא ‪ m=nxMw‬כך ש –‬
‫‪ .m=0.4x98=39.2gr/l‬אנחנו צריכים גרם ל‪ 100-‬מ"ל ולכן נחלק ב‪ 100-‬את המשקל שקיבלנו ונקבל ‪3.92‬‬
‫גרם ל‪ 100-‬מ"ל‪ ,‬כלומר הריכוז באחוזים של התמיסה הוא ‪.3.92%‬‬
‫סעיף ג‪:‬‬
‫חישוב הריכוז במ"ג‪/‬דצ"ל של תמיסת ‪ H2SO4‬בריכוז ‪ 2‬מילימול לליטר‪ :‬הריכוז של התמיסה הוא ‪ 2mM‬כי‬
‫יש לי ‪ 2‬מילימול לליטר‪ .‬נהפוך את זה למולים ונקבל שהריכוז המולרי של התמיסה הוא ‪ 0.002‬מולר כלומר‬
‫יש לי ‪ 0.002‬מול לליטר‪ .‬עכשיו נשתמש בנוסחא ‪ m=nxMw‬כך ש – ‪ .n=0.002x98=0.196gr/l‬עכשיו‬
‫בשביל להפוך את זה ליחידות של מ"ג אנחנו נכפיל את הגרמים ב‪ 1000-‬ונקבל ‪ 196‬מ"ג לליטר ועכשיו‬
‫בשביל להפוך את זה ליחידות של דצ"ל נחלק ב‪ 10-‬ונקבל ‪ 19.6‬מ"ג‪/‬דצ"ל‪.‬‬

‫תרגיל ‪14‬‬

‫יש לי תמיסת גלוקוז )‪ (C6H12O6‬בריכוז של ‪ .90mg/dl‬שואלים אותי מה הריכוז של התמיסה ב‪90 .mmol/l-‬‬
‫מ"ג‪/‬דצ"ל זה ‪ 90‬מ"ג ל‪ 100-‬מ"ל וזה אומר שיש ‪ 900‬מ"ג ב‪ 1000-‬מ"ל‪ .‬עכשיו נהפוך ליחידות של גרמים‪:‬‬
‫יש לי ‪ 0.9‬גרם ב‪ 1000-‬מ"ל‪ .‬נשתמש בנוסחא ‪ n=m/Mw‬כך ש – ‪ .n=0.9/180=0.005mole/l‬עכשיו נהפוך‬
‫ליחידות של מילימול‪ 0.005 :‬מול לליטר זה ‪ 5‬מילימול לליטר‪ .‬הריכוז של התמיסה במילימול הוא ‪.5mM‬‬

‫תרגיל ‪18‬‬

‫נתון לי שהמסה המולרית של ‪ KCl‬היא ‪.75‬‬

‫סעיף א‪:‬‬
‫חישוב הריכוז באחוזים של תמיסת ‪ KCl‬בריכוז של ‪ 2 :2mmol/ml‬מילימול למיליליטר זה ‪ 200‬מילימול ל‪-‬‬
‫‪ 100‬מ"ל ו‪ 200-‬מילימול זה ‪ 0.2‬מול‪ .‬עכשיו נשתמש בנוסחא ‪ m=nxMw‬כך ש – ‪.m=0.2x75=15gr/100ml‬‬
‫כלומר הריכוז באחוזים הוא ‪.15%‬‬

‫‪20‬‬
‫חישוב הריכוז באחוזים של תמיסת ‪ KCl‬בריכוז ‪ :1.5g/10ml‬כלומר אנחנו מדברים על ‪ 15‬גרם ב‪ 100-‬מ"ל‪,‬‬
‫מה שאומר שריכוז התמיסה באחוזים הוא ‪.15%‬‬
‫חישוב הריכוז באחוזים של תמיסת ‪ KCl‬בריכוז של ‪ 20‬מילימול ל‪ 10-‬מ"ל‪ :‬זה אומר שיש לי ‪ 200‬מילימול‬
‫ב‪ 100-‬מ"ל ו‪ 200-‬מילימול זה ‪ 0.2‬מול‪ .‬שוב נשתמש בנוסחא ‪ m=nxMw‬כך ש – ‪.m=0.2x75=15gr/100ml‬‬
‫הריכוז של התמיסה באחוזים הוא ‪.15%‬‬
‫חישוב הריכוז באחוזים של תמיסת ‪ KCl‬בריכוז של ‪ 2‬מולר‪ :‬כלומר יש לי ‪ 2‬מול לליטר‪ ,‬ושוב אותה נוסחה‬
‫‪ m=nxMw‬כך ש – ‪ ,m=2x75=150gr/l‬אבל אני צריכה גרם ל‪ 100-‬מ"ל אז נחלק ב‪ 10-‬ונקבל ריכוז‬
‫באחוזים של ‪.15%‬‬
‫סעיף ב‪:‬‬
‫צריך להזריק לחולה ‪ 1‬גרם ‪ KCl‬מהתמיסה הראשונה בסעיף א'‪ .‬כמה מ"ל ממנה צריך לקחת? אנו יודעים‬
‫שתמיסה זו היא תמיסה בריכוז של ‪ ,15%‬כלומר יש ‪ 15‬גרם ‪ KCl‬ב‪ 100-‬מ"ל‪ .‬מבקשים ממני להזריק לחולה‬
‫רק ‪ 1‬גרם‪ ,‬אז נחלק ‪ 100‬מ"ל ב‪ 15-‬ונקבל שאנו צריכים להזריק לחולה ‪ 6.66‬מ"ל מהתמיסה על מנת שיקבל‬
‫‪ 1‬גרם ‪.KCl‬‬

‫‪21‬‬
‫‪07112007‬‬

‫כימיה‬

‫הריאקציה הכימית‬

‫ריקאציה כימית – מתחילים עם חומר או חומרים מסויימים ומקבלים חומרים אחרים לגמרי אחרי תהליך‬
‫כימי‪ .‬חומרים שיש להם תכונות שונות לגמרי מהחומרים המקוריים‪ .‬תהליך של שינוי כימי‪.‬‬

‫חומרי המוצא של התהליך נקראים "מגיבים"‪ .‬החומרים שהתקבלו לאחר סוף התהליך נקראים "תוצרים"‪.‬‬
‫מגיבים‬ ‫כותבים זאת משמאל לימין‪ :‬תוצרים‬

‫דוגמא ‪ -‬ריאקציה של שריפה‪:‬‬

‫‪C2H4 + O2‬‬ ‫‪CO2 + H2O‬‬

‫רואים שמספר האטומים בשני הצדדים לא זהה‪ .‬בגלל חוק שימור המסה חייבים להקפיד לעשות משהו כדי‬
‫שמספרי האטומים מצד אחד יהיו זהים בדיוק למספרם בצד השני‪ .‬לשם כך אנו עושים איזון של ריאקציות‬
‫כימיות – נוסיף מקדמים ככה שלגבי כל אטום המספר יהיה שווה בשני הצדדים‪.‬‬

‫בריאקציית שריפה מאזנים קודם את ‪ ,C‬אח"כ את ‪ H‬ורק בסוף את ‪ .O‬אז אם נאזן את ריאקציית השריפה‬
‫שלעיל נקבל‪:‬‬

‫‪C2H4 + 3O2‬‬ ‫‪2CO2 + 2H2O‬‬

‫למקדמים שהוספנו קוראים מקדמים סטכיומטריים‪.‬‬

‫דוגמאות לאיזון משוואות‪:‬‬

‫‪ N2 + H2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪NH3‬‬

‫‪N2 + 3H2‬‬ ‫‪2NH3‬‬

‫‪ H2 + Cl2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪HCl‬‬

‫‪H2 + Cl2‬‬ ‫‪2HCl‬‬

‫‪ Na + O2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪Na2O‬‬

‫‪4Na + O2‬‬ ‫‪2Na2O‬‬

‫‪ Na + Cl2‬הופך ל‪:‬‬ ‫‪NaCl‬‬

‫‪2Na + Cl2‬‬ ‫‪2NaCl‬‬

‫סוגי ריאקציות כימיות‬

‫ניתן לחלק ריאקציות כימיות לשני סוגים‪:‬‬

‫‪ .1‬ריאקציות שבמהלכן נפלטת אנרגיה מהמערכת לסביבה – ריאקציות אקסוטרמיות‪.‬‬

‫‪22‬‬
 ‫‪ .2‬ריאקציות שבמהלכן נקלטת אנרגיה מהסביבה לתוך המערכת – ריאקציות אנדוטרמיות‪.‬‬
‫את תכולת האנרגיה של כל חומר מסמנים באות ‪ H1 .H‬היא תכולת האנרגיה של המגיבים‪ H2 .‬היא תכולת‬
‫האנרגיה של התוצרים‪ .‬לגבי כל תהליך אנו גם מגדירים ‪ .∆H=H2 – H1‬כלומר ‪ ∆H‬היא תכולת האנרגיה של‬
‫התוצרים פחות תכולת האנרגיה של המגיבים‪.‬‬

‫בריאקציות אקסוטרמיות תכולת האנרגיה של התוצרים נמוכה מתכולת האנרגיה של המגיבים‪ ,‬כלומר‬
‫‪.∆H<0‬‬

‫בריאקציות אנדוטרמיות תכולת האנרגיה של התוצרים גבוהה מתכולת האנרגיה של המגיבים‪ ,‬כלומר ‪.∆H>0‬‬

‫תאוריית ההתנגשויות‬

‫אנחנו יודעים שיש ריאקציות שמתרחשות בקלות ואילו יש ריאקציות מאוד איטיות‪ .‬אנו שואלים את עצמנו‬
‫מה ההבדל‪ .‬מתי ריאקציה תקרה בקלות ומתי היא תהיה קשה? ההסבר הוא הסבר שנקרא תאוריית‬
‫ההתנגשויות‪ .‬חשוב לזכור שיש הרבה גורמים שמשפיעים על מהירות של ריאקציות כימיות וכל הגורמים‬
‫הללו מושפעים מתאוריית ההתנגשויות‪.‬‬

‫‪23‬‬
‫מהי תאוריית ההתנגשויות? תאוריית ההתנגשויות קושרת בין מהירות של ריאקציה להסתברות שתהיה‬
‫התנגשות בין מולקולות‪ .‬כשאנחנו מסתכלים על חומר שנמצא בכלי‪ ,‬הרי שהחלקיקים נעים כל הזמן‬
‫ומתנגשים אחד בשני ובדפנות הכלי‪ ,‬כלומר החלקיקים כל הזמן נמצאים בתנועה‪.‬‬
‫אם נבנה פונקציה של המספר היחסי של החלקיקים לעומת המהירות )האנרגיה הקינטית( שלהם נקבל‬
‫התפלגות גאוסיאנית‪ ,‬כלומר יש מעט מאוד מולקולות עם מהירות קטנה או גבוהה‪ ,‬ורוב המולקולות נמצאות‬
‫באמצע‪ .‬התאוריה אומרת שכדי שתהיה ריאקציה כימית‪ ,‬חייבת להיות התנגשות בין המולקולות של המגיבים‪.‬‬
‫כתוצאה מההתנגשות‪ ,‬יש ערעור של קשרים כימיים קיימים של המגיבים וכך נוצרת האפשרות ליצור קשרים‬
‫כימיים חדשים‪.‬‬

‫ניקח לדוגמא שני חומרים תאורטיים ‪.B-B ,A-A‬‬

‫כתוצאה מההתנגשות בין שני החומרים הללו מתערערים הקשרים הקיימים ונוצר חומר שהוא מצב ביניים‬
‫שנקרא תצמיד משופעל שבו הקשרים הקיימים מתחילים להיות מעורערים‪ .‬למצב הביניים יש אנרגיה גבוהה‬
‫והוא מאוד לא יציב‪ .‬כאשר התצמיד המשופעל מתפרק נוצרים קשרים חדשים ואנו מקבלים את החומר החדש‬
‫‪ ,B-A‬בהנחה שיש מספיק אנרגיה‪ .‬אם לא תהיה מספיק האנרגיה התצמיד המשופעל יתפרק והחומרים יחזרו‬
‫למצבם המקורי של ‪ A-A‬ו‪.B-B-‬‬

‫התנגשות פורייה – התנגשות שמביאה ליצירת קשרים חדשים‪ .‬האנרגיה המינימלית שדרושה כדי לקבל‬
‫התנגשות פורייה וריאקציה כימית נקראת אנרגיית האקטיבציה )בעברית‪ :‬אנרגיית השפעול ‪ /‬אנרגיית‬
‫ההפעלה( שמסומנת כ‪.Ea-‬‬
‫רק אותן מולקולות שיש להן אנרגיה שווה או גבוהה מאנרגיית האקטיבציה יעברו את התהליך הכימי‪ .‬לא‬
‫מדובר בדבר קבוע אלא זה ספציפי לכל תהליך‪ .‬אם אנרגיית האקטיבציה של הריאקציה הכימית תהיה גבוהה‬
‫הריאקציה הכימית תקרה לאט כי יהיו רק מעט מולקולות שהאנרגיה שלהן שווה או גבוהה מאנרגיית‬
‫האקטיבציה )התפלגות גאוסיאנית( ‪ -‬אנרגיית האקטיבציה היא מחסום אנרגטי שצריך לטפס מעליו‪.‬‬

‫לסיכום‪ :‬כדי שתהיה ריאקציה כימית צריך התנגשות בין המולקולות של המגיבים‪ .‬ההתנגשות הזו מונעת‬
‫מאנרגיה של תנועה ‪ -‬אנרגיה קינטית‪ .‬לא לכל מולקולה יש את אותה אנרגיה קינטית ‪ -‬ההתפלגות היא‬
‫גאוסיאנית‪ .‬תוך כדי ההתנגשות בין מולקולות‪ ,‬אם תהיה מספיק אנרגיה יהיה ערעור של קשרים קיימים‬
‫ויווצר מצב ביניים עם רמת אנרגיה גבוהה – התצמיד המשופעל‪ .‬מצב הביניים הזה לא יציב ולכן אם‬
‫ההתנגשות תהיה פורייה רק אז התצמיד המשופעל יהפוך להיות לחומר חדש‪ .‬כדי שתהיה התנגשות פורייה‬
‫צריך שלמולקולות שמתנגשות אחת בשנייה תהיה אנרגיה שנקראת אנרגיית האקטיבציה‪ .‬רק מולקולות‬
‫שתהיה להן כמות אנרגיה ששווה או גבוהה לאנרגיית האקטיבציה יביאו להתנגשות פורייה‪ .‬לכן‪ ,‬אם‬
‫הריאקציה הכימית הוא בעל אנרגיית אקטיבציה מאוד גבוהה יש רק מעט מאוד מולקולות שיעברו אותו‪,‬‬
‫כלומר יהפכו ממגיבים לתוצרים‪ .‬בשורה התחתונה הריאקציה הכימית הזו תהיה איטית מאוד ואולי בלי‬
‫התערבות מבחוץ היא לא תקרה בכלל‪.‬‬

‫תהליך אנדותרמי‬

‫‪24‬‬
 ‫תהליך אקסותרמי‬

‫בתהליך אקסוטרמי אנרגיית האקטיבציה נמוכה יותר מאשר בתהליך אנדוטרמי‪.‬‬

‫מה ניתן לעשות כדי לזרז תהליכים כימיים איטיים?‬

‫חימום – כאשר אנו מחממים אנו פשוט מוסיפים אנרגיה למערכת ואז המולקולות נעות יותר מהר‪ .‬אבל‬ ‫•‬
‫הפתרון הזה הוא יקר‪.‬‬
‫קטליזטור )זרז( – חומר שמוריד את אנרגיית ההפעלה כך שאנו מגיעים למצב הביניים באנרגיה יותר‬ ‫•‬
‫נמוכה‪ .‬הקטליזטור מאפשר מגע יותר טוב בין המגיבים ומאפשר את יצירת מצב הביניים‪ .‬בתעשייה‬
‫משתמשים בעיקר במתכות כקטליזטורים‪ ,‬למשל פלטינה בייצור של אמוניה‪ .‬השימוש בקטליזטור הוא‬
‫זול כי הקטליזטור עצמו לא עובר שינוי כימי‪ .‬צריך כמות קטנה ממנו על מנת לייעל את התהליך‪ .‬הגוף‬
‫שלנו גם משתמש בקטליזטורים ביולוגיים הנקראים אנזימים‪ ,‬והם הקטליזטורים היעילים ביותר‪ .‬כך הגוף‬
‫שלנו חוסך הרבה אנרגיה‪.‬‬

‫ריאקציה ישירה וריאקציה הפוכה – שיווי משקל כימי‬

‫יש ריאקציות כימיות בהן כל המגיבים הופכים לתוצרים‪ ,‬אך לא כל הריאקציות הן כאלו‪.‬‬
‫‪H2 + I2‬‬ ‫לדוגמא‪2HI :‬‬
‫אם נסתכל על הריאקציה הזו לאורך זמן נגלה שהריכוז של המגיבים אף פעם לא מגיע לאפס‪ .‬הוא מגיע לערך‬
‫מסויים ונשאר שם‪ .‬גם הריכוז של התוצר מגיע בסופו של דבר לרמה קבועה ומתייצב שם‪ .‬המצב בו אין שינוי‬
‫בריכוזי המגיבים או התוצרים נקרא מצב של שיווי משקל כימי‪ .‬מה שקורה הוא שבאיזשהו שלב כאשר‬
‫‪2HI‬‬ ‫הריאקציה ממשיכה ויש מספיק תוצר מתחילה ריאקציה הפוכה שבה‪H2 + I2 :‬‬

‫‪25‬‬
‫מה שקורה הוא שככל שמתקבל יותר תוצר המהירות של הריאקציה הישירה הולכת ויורדת והמהירות של‬
‫הריאקציה ההפוכה הולכת ועולה‪ .‬בסופו של דבר המהירות של הריאקציה הישירה שווה למהירות של‬
‫הריאקציה ההפוכה וזהו מצב שיווי המשקל‪ .‬שיווי המשקל הוא שיווי משקל דינמי‪ ,‬כלומר זה לא שלא קורה‬
‫כלום אלא קורות שתי ריאקציות בדיוק באותה מהירות ככה שבסה"כ אין שינוי בריכוזים‪ .‬שלב שיווי המשקל‬
‫הוא שלב שבו כל שתי מולקולות של ‪ HI‬שנוצרות מתפרקות חזרה‪ .‬חשוב לזכור שבמצב שיווי משקל לא‬
‫בהכרח יש חלוקה כמותית שווה בין הריכוזים ויכול להיות שיהיה חומר אחד בריכוז גדול יותר מהחומר השני‪.‬‬

‫‪26‬‬
 ‫כתיבה של ריאקציה של שיווי משקל‪:‬‬
‫‪H2 + I2‬‬ ‫‪2HI‬‬

‫החומרים שהריכוז שלהם הולך ויורד נקראים מגיבים )בדוגמא שלנו‪ (H2, I2 :‬והחומרים שהריכוז שלהם‬ ‫•‬
‫הולך ועולה נקראים תוצרים )בדוגמא שלנו‪.(HI :‬‬
‫הריאקציה שרשומה משמאל לימין נקראת ריאקציה ישירה‪ .‬הריאקציה שכתובה מימין לשמאל נקראת‬ ‫•‬
‫ריאקציה הפוכה‪.‬‬

‫קבוע שיווי משקל‪ :‬רק במצב של שיווי משקל‪ ,‬כלומר כאשר אין שינוי בריכוזים נטו‪ ,‬אנחנו מגדירים קבוע‬
‫שיווי משקל‪ .‬קבוע שיווי משקל הוא מכפלת ריכוז התוצרים חלקי מכפלת ריכוז המגיבים‪ .‬אם יש מקדם‬
‫סטכיומטרי מעלים אותו בחזקה‪ .‬הקבוע מסומן באות ‪.k‬‬
‫בדוגמא שלנו‪ ,k=[HI]2/[H2]x[I2] :‬או בכלליות‪:‬‬

‫‪aA + bB‬‬ ‫‪cC + dD‬‬

‫‪k=[C]cx[D]d/[A]ax[B]b‬‬

‫]‪ = [x‬ריכוז מולרי‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫‪ ,N2O4‬כאשר במצב של שיווי משקל ‪ .C(M)=2M‬מה יהיה ‪?k‬‬ ‫נתון ‪2NO2‬‬

‫תשובה‪k=[NO2]2/[N2O4]=22/2=4/2=2 :‬‬
‫אם ‪ k‬גדול מ‪ 1-‬זה אומר שהמונה גדול יותר מהמכנה‪ ,‬כלומר יש יותר תוצרים ממגיבים‪ ,‬כלומר שיווי המשקל‬
‫נוטה לכיוון הריאקציה הישירה‪ .‬אם ‪ k‬גדול מאוד זה אומר שיש הרבה יותר תוצרים ממגיבים‪ ,‬כלומר זו לא‬
‫ריאקציה של שיווי משקל‪ .‬אם ‪ k‬קטן מאוד זה אומר שכמעט אין תוצרים‪ ,‬כלומר כמעט אין תגובה‪.‬‬

‫כל זמן שהמערכת הגיעה למצב של שיווי משקל ולא מפריעים לה היא תמשיך להתקיים ככה עד אין סוף‪ .‬אם‬
‫נפריע לשיווי המשקל המערכת תעשה הכל על מנת לחזור לשיווי משקל )חוק לה‪-‬שטלייה(‪.‬‬

‫ש‪.‬ב‪ – .‬שאלות ‪ 32 ,31‬ו‪ 35-‬בכימיה כללית‪.‬‬

‫‪27‬‬
‫‪12112007‬‬

‫כימיה‬
‫הריאקציה הכימית – המשך‬

‫הפרעה לשיווי משקל כימי‬

‫קבוע שיווי המשקל לא משתנה כל עוד הטמפרטורה של המערכת לא משתנה‪.‬‬

‫הפרעה לריכוזים של המגיבים או התוצרים‪:‬‬

‫ניתן להפריע לשיווי המשקל ע"י הפרעה לאחד הריכוזים של החומרים במערכת‪ .‬אם נפריע לריכוזים המערכת‬
‫תעדיף את אחת הריאקציות ותבצע אותה יותר עד שהיא תחזור למצב של שיווי משקל‪.‬‬

‫למשל במערכת‪:‬‬

‫‪H2 + I2‬‬ ‫‪2HI‬‬

‫אם נוסיף יוד המערכת לא תהיה יותר בשיווי משקל‪ .‬היא תעדיף את הריאקציה הישירה לפרק זמן מסויים עד‬
‫שרמת היוד תרד והמערכת תחזור לשיווי משקל‪ .‬אותו דבר יקרה אם נוסיף מימן למערכת‪ .‬אם נוסיף למערכת‬
‫מימן יודי‪ ,‬המערכת תעדיף את הריאקציה ההפוכה לפרק זמן מסויים עד שתחזור לשיווי משקל‪ .‬אותו דבר‬
‫יקרה אם נוציא מהמערכת יוד או מימן‪ .‬בשורה התחתונה המערכת מנסה "לתקן" את מה ש"קלקלנו"‪.‬‬

‫חומצות בסיסים ומלחים‬

‫הגדרות‬

‫חומצה‪:‬‬
‫‪+‬‬
‫חומצה היא חומר שבתמיסה מימית משחרר יוני ‪ H‬במים‪ ,‬כלומר מעלה את הריכוז של יונים אלו במים‪ .‬ליון‬
‫‪ H+‬קוראים גם פרוטון כי זה כל מה שיש לו‪ .‬אם ניקח לדוגמא את החומר ‪ HCl‬אנחנו מתחילים מחומר‬
‫מולקולרי עם קשר קוולנטי קוטבי שבו האלקטרונים נמצאים יותר ליד הכלור‪ .‬כשאנחנו לוקחים את החומר‬
‫הזה ושמים אותו במים )מולקולות קוטביות(‪ ,‬המים גומרים את התהליך של האלקטרון שעובר מהמימן‬
‫לכלור‪ .‬המים גורמים ליינון מוחלט של ה‪ .HCl-‬המימן בתוך המים מוותר לגמרי על האלקטרון והוא נשאר‬
‫בתור ‪ H+‬ומתחבר למולקולת המים ויוצר יון הידרוניום ‪ H3O+‬והכלור הופך ל‪.Cl--‬‬

‫‪HCl + H2O‬‬ ‫‪H3O+ + Cl-‬‬

‫בסיס‪:‬‬
‫בסיס הוא חומר שבתמיסה מימית מעלה את ריכוז יוני ‪ OH-‬במים‪ .‬למשל החומר ‪.NaOH‬‬
‫)‪NaOH(s‬‬ ‫)‪Na+(aq) + OH-(aq‬‬

‫כאשר אנו מדברים על חוזק של חומצה או בסיס אנו מדברים על היכולת שלהם להעלות את ריכוז יוני ה‪H+-‬‬
‫או ‪ OH-‬במים‪ .‬מהרגע שאנו רואים שהריאקציה כתובה רק עם חץ אחד ברור לנו שהיא הולכת עד הסוף‪,‬‬
‫כלומר יש פירוק מוחלט של המגיבים ליונים‪ .‬זה אומר שמדובר בחומצה או בסיס חזק‪ .‬יש חומצות או בסיסים‬

‫‪28‬‬
‫חלשים שאם נשים אותם בתמיסה מימית‪ ,‬רק חלק קטן מהם יתפרק‪ .‬אז נרשום את זה עם שני חיצים כי זו‬
‫תהיה ריאקציית שיווי משקל‪.‬‬

‫למשל חומצה אצטית‪ ,‬שהיא חומצה חלשה‪:‬‬

‫‪CH3COOH + H2O‬‬ ‫‪CH3COO- + H3O+‬‬

‫למשל בסיס אורגני‪ ,‬שהוא בסיס חלש‪:‬‬

‫‪CH3NH2 + H2O‬‬ ‫‪CH3NH3+ + OH-‬‬

‫בריקאציות הללו תמיד יהיה במערכת גם החלק הלא מיונן וגם החלק המיונן‪.‬‬

‫ערבוב של חומצה ובסיס במים – תהליך סתירה‬

‫נניח שנערבב את הבסיס ‪ NaOH‬יחד עם החומצה ‪ HCl‬בתוך מים‪ .‬בהתחלה ההחומרים יעברו התיננות‪:‬‬

‫המסה )‪NaOH(s‬‬ ‫)‪Na+(aq) + OH-(aq‬‬

‫‪HCl + H2O‬‬ ‫‪H3O+ + Cl-‬‬

‫נקבל את היונים הבאים‪ ,Cl- ,H3O+ ,Na+, OH- :‬ואז תתרחש התגובה הבאה‪:‬‬

‫‪H+‬‬

‫בסופו של דבר קיבלנו מלח בישול‬ ‫‪Na+ + OH- + H3O+ + Cl-‬‬ ‫‪Na+ + Cl- + 2H2O‬‬
‫ומולקולות של מים‪.‬‬

‫התהליך הזה נקרא תהליך סתירה‪ ,‬כאשר מה שקורה הוא שכבר אין לנו חומצה או בסיס במערכת ואנו‬
‫מקבלים מלח ומים‪ .‬זה קורה בתנאי שהריכוז של החומצה והבסיס יהיו שווים‪ .‬אם מישהו יהיה בעודף לא‬
‫תהיה סתירה מלאה‪.‬‬

‫בתהליך הסתירה אנו רואים שמי שמקבל את הפרוטון הוא הבסיס )‪ (NaOH‬ומי שתורם אותו הוא החומצה‬
‫)‪ .(HCl‬לכן אנו נרחיב את ההגדרה ונגיד שחומצה היא תורמת פרוטונים ובסיס הוא מקבל פרוטונים‪.‬‬

‫בתגובת הסתירה שלעיל יש חומצה חזקה ובסיס חזק‪ .‬במקרה כזה נקבל תמיסת מלח נייטראלית‪ .‬אך המצב‬
‫הוא לא תמיד כזה‪ .‬זה תלוי בצירוף של הבסיס והחומצה מבחינת החוזק‪ .‬אנו יכולים לקבל תמיסה חומצית או‬
‫בסיסית‪.‬‬

‫חומצות ובסיסים נפוצים שיוצרים מלחים נפוצים‬

‫קטיונים במים‬ ‫בסיסים נפוצים‬ ‫אניונים במים‬ ‫חומצות נפוצות‬

‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪Na‬‬ ‫‪NaOH‬‬ ‫‪Cl‬‬ ‫‪HCl‬‬
‫‪K+‬‬ ‫‪KOH‬‬ ‫‪F-‬‬ ‫‪HF‬‬
‫‪Li+‬‬ ‫‪LiOH‬‬ ‫‪Br-‬‬ ‫‪HBr‬‬
‫‪NH4+‬‬ ‫‪NH4OH‬‬ ‫‪I-‬‬ ‫‪HI‬‬
‫‪Mg2+‬‬ ‫‪Mg(OH)2‬‬ ‫‪NO3-‬‬ ‫‪HNO3‬‬

‫‪29‬‬
 ‫‪Ca2+‬‬ ‫‪Ca(OH)2‬‬ ‫‪SO42-‬‬ ‫‪H2SO4‬‬
‫‪Al3+‬‬ ‫‪Al(OH)3‬‬ ‫‪CO32-‬‬ ‫‪H2CO3‬‬
‫‪PO43-‬‬ ‫‪H3PO4‬‬

‫מדד כמותי לחוזק או חולשה של בסיס או חומצה – סקאלת ה‪PH-‬‬

‫סקאלת ה‪ PH-‬היא סקאלה שמודדת את רמת יוני ה‪ H+-‬או ההידרוניום )‪ (H3O+‬בתמיסה‪.‬‬

‫מה קורה ל‪ PH-‬במים מזוקקים?‬

‫מים מזוקקים מכילים רק מולקולות מים‪ .‬המים הם חומר מולקולרי עם חלק קוטבי‪ .‬חלק קטן מאוד‬
‫ממולקולות המים במים המזוקקים מיונן‪ ,‬כאשר זו ריאקציית שיווי משקל‪:‬‬
‫‪2H2O‬‬ ‫‪H3O+ + OH-‬‬

‫לריאקציה זו יש קבוע שיווי משקל הבא‪ .kw=[H3O+] x [OH-]=10-14 :‬קבוע שיווי המשקל הזה הוא מאוד‬
‫קטן וזה אומר שיש מעט מאוד מהתוצרים‪ .‬עוד ידוע שבמצב של שיווי משקל‪ ,‬ריכוז יוני ההידרוניום שווה‬
‫לריכוז יוני ‪ OH-‬ושניהם שווים ל‪.10-7M-‬‬
‫אם נתחיל להוסיף חומצה למים המזוקקים הריכוז של יון ההידרוניום ילך ויגדל ולמעשה הפרענו לשיווי‬
‫משקל‪ .‬לכן ריכוז ה‪ OH--‬יתחיל לרדת‪ .‬הקבוע נשאר קבוע ולא משתנה‪.‬‬
‫אם נתחיל להוסיף בסיס למים המזוקקים אנו מעלים את ריכוז יוני ה‪ OH--‬ולכן ריכוז יוני ההידרוניום ירד‪,‬‬
‫שוב‪ ,‬על מנת לחזור לשיווי משקל‪ .‬הקבוע נשאר קבוע ולא משתנה‪.‬‬

‫אמרנו שסקאלת ה‪ PH-‬מודדת את ריכוז יוני ההידרוניום בתמיסה‪ .‬יש פונקציה שנקראת פונקציית ה‪ p-‬ומה‬
‫שעושים הוא שלוקחים מספר ועושים לו ‪ –log‬על מנת להגיע למספרים מתמטיים שלמים‪ .‬אז מה קורה במים‬
‫טהורים?‬

‫‪[H3O+]=10-7‬‬
‫‪PH=-log[H3O ]=-log(10-7)=-(-7)=7‬‬
‫‪+‬‬

‫כלומר ‪ PH‬של מים מזוקקים = ‪7‬‬

‫מה קורה ל‪ PH-‬כשמוסיפים חומצה למים מזוקקים?‬

‫במים מזוקקים ריכוז יוני ההידרוניום הוא ‪ .10-7M‬כאשר אנו מוסיפים חומצה אנו מעלים את ריכוז יוני‬
‫ההידרוניום ובמספרים בחזקה אנו מקבלים מספרים פחות שליליים ויותר גדולים‪ .‬אם ניקח לדוגמא את‬
‫החומצה ‪ ,HCl‬שהיא חומצה חזקה‪ ,‬אז היא מעלה את ריכוז יוני ההידרוניום ל‪ .10-2M-‬הנוסחא תהיה‪:‬‬
‫‪ .PH=-log(10-2)=-(-2)=2‬ככל שהחומצה חזקה יותר ה‪ PH-‬יקטן מתחת ל‪.7-‬‬

‫מה קורה ל‪ PH-‬כשמוסיפים בסיס למים מזוקקים?‬

‫כאשר אנו מוסיפים בסיס אנו מורידים את ריכוז יוני ההידרוניום ולכן נקבל מספרים יותר שליליים ויותר‬
‫קטנים‪ .‬אם נוסיף בסיס חזק שיוריד את ריכוז יוני ההידרוניום ל‪ 10-12-‬הנוסחא תהיה‪:‬‬
‫‪ .PH=-log(10-12)=-(-12)=12‬ככל שהבסיס חזק יותר ה‪ PH-‬יגדל מעל ל‪.7-‬‬

‫תרגיל‪:‬‬
‫חומצה מביאה לריכוז של ‪ 0.1M‬יוני הידרוניום‪ .‬מה יהיה ה‪ PH-‬של חומצה זו?‬
‫תשובה‪ 10-1M = 0.1M :‬ולכן‪ .PH=-log(10-1)=-(-1)=1 :‬ה‪ PH-‬של חומצה זו הוא ‪.1‬‬

‫לזכור‪ :‬אם הריכוז של ‪ H3O+‬הוא ‪ 1M‬הרי שה‪ ,0 = PH-‬כי ‪ .–log1=0‬במצב כזה הריכוז של יוני ‪OH-‬‬
‫יהיה ‪.10-14M‬‬

‫‪30‬‬
‫סקאלת ה‪ PH-‬נעה בין ‪ 0‬ל‪ 14-‬כאשר האמצע‪ ,7 ,‬היא תמיסה נייטראלית לחלוטין‪ ,‬הטווח בין ‪ 7‬ל‪ 0-‬הוא‬
‫טווח החומצות )‪=0‬החומצה הכי חזקה( והטווח בין ‪ 7‬ל‪ 14-‬הוא טווח הבסיסים )‪=14‬הבסיס הכי חזק(‪PH .‬‬
‫לא חייב להיות במספרים שלמים‪.‬‬
‫חשוב לזכור שסקאלת ה‪ PH-‬היא סקאלה לוגריתמית‪ .‬מבחינת הריכוז של היונים זה אומר למשל שבחומצה‬
‫שה‪ PH-‬שלה הוא ‪ 2‬יש פי ‪ 10‬יוני הידרוניום מחומצה שה‪ PH-‬שלה הוא ‪ .3‬כלומר הפרשים קטנים על‬
‫סקאלת ה‪ PH-‬משמעותם הבדלים גדולים בריכוזי יוני ההידרוניום‪.‬‬

‫אינדיקטור – חומר שמשנה את הצבע שלו בתחום של ‪PH‬ים שונים‪ .‬יש אינדיקטורים טבעיים‪ ,‬למשל מיץ‬
‫כרוב אדום‪ ,‬תה‪ .‬אבל במחקר מדעי אנו צריכים אינדיקטורים יותר מדוייקים‪ ,‬ולשם כך יש אינדיקטור‬

‫‪31‬‬
‫אוניברסלי שהוא תערובת של הרבה אינדיקטורים שנותנת לנו טווח רחב של צבעים כך שאנו יכולים להבדיל‬
‫בין ‪PH‬ים ברמה מספרית‪ .‬כלי יותר מדויק הוא ‪ PH meter‬שמודד דיגיטלית את ה‪) PH-‬זו אלקטרודה(‪.‬‬

‫תמיסת בופר – תמיסת מגן‬

‫תמיסת בופר היא תמיסה ששומרת על ריכוז של יון מסויים ברמה קבועה‪ .‬ברפואה או ביוכימיה כאשר‬
‫מדברים על תמיסת בופר מדברים ספציפית על שמירה של ריכוז יון ה‪ H+-‬קבוע‪ ,‬כלומר על שמירה של ‪PH‬‬
‫קבוע‪.‬‬
‫בגוף שלנו יש הרבה סוגי בופרים‪ .‬האנזימים בגופנו עובדים בסקאלה צרה מאוד של ‪ PH‬ולכן חשוב לשמור‬
‫על רמת ‪ PH‬מסויימת כך שהאנזימים לא יעברו דנטורציה )פירוק(‪ .‬מבחינת הגוף שלנו שינוי ב‪ PH-‬הוא‬
‫שינוי הרסני )ה‪ PH-‬הטבעי של הגוף הוא ‪ .(7.4‬לכל בופר יש ‪) Capacity‬קיבולת(‪ ,‬שזו היכולת של הבופר‬
‫לעמוד בפני שינויים‪.‬‬

‫מה מכיל הבופר?‬

‫הבופר חייב להיות בעל שתי פונקציות על מנת לשמור על ‪ PH‬קבוע‪ :‬הוא צריך לנטרל גם הפרעות בסיסיות‬
‫וגם הפרעות חומציות‪ ,‬כלומר הוא צריך להיות מסוגל לתפקד כמו גם כמו בסיס וגם כמו חומצה על מנת‬
‫לסתור גם חומצות וגם בסיסים לפי הצורך‪ .‬לכן בופר תמיד יהיה בנוי משני חומרים‪:‬‬
‫• חומצה או בסיס חלש‪.‬‬
‫• המלח של אותה חומצה או אותו בסיס‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬
‫החומצה החלשה ‪:CH3COOH‬‬

‫‪CH3COOH + H2O‬‬ ‫‪CH3COO- + H3O+‬‬

‫יונים בסיסיים )‪ (OH-‬שנכניס למערכת זו יגיבו עם יוני ההידרוניום ויצרו ‪ 2‬מולקולות מים וכך הבסיס‬
‫ינוטרל‪ .‬יונים חומציים )יוני הידרוניום( שנכניס למערכת זו יגיבו עם יוני ה‪ CH3COO--‬וכך החומצה‬
‫תנוטרל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אבל יש בעיה‪ :‬אין לנו קיבולת גדולה של החומר ‪ CH3OO‬אלא רק של ‪) CH3COOH‬חומצה חלשה ולכן‬
‫יש התיננות נמוכה שלה במים(‪ .‬אז נוסיף את המלח של החומצה הזו על מנת להגדיל את הקיבולת של‬
‫‪ .CH3OO-‬מלח זה הוא ‪ .CH3COONa‬המלח יתפרק עד תום ליונים ‪ CH3COO-‬ו‪ Na+-‬וכך יהיה לנו‬
‫מאגר גם של היון ‪.CH3OO-‬‬

‫ש‪.‬ב‪ – .‬כימיה כללית ‪.40 – 33‬‬

‫‪32‬‬
‫‪14112007‬‬

‫כימיה‬

‫כימיה אורגנית‬

‫כימיה אורגנית מבוססת כולה על תרכובות הפחמן שמבוססות על אטום הפחמן ועוד כמה אטומים‪ ,‬ובעיקר‬
‫מימן‪ .‬יכול להתווסף גם אטום חמצן או חנקן‪ .‬פחמן עושה חומרים מולקולריים‪ .‬תרכובות הפחמן מחולקות‬
‫לקבוצות שונות שיפורטו להלן‪.‬‬

‫פחמימנים‬

‫פחמימן הוא חומר שמורכב מפחמן ומימן בלבד‪ .‬יש כמה קבוצות של פחמימנים שיפורטו להלן‪.‬‬

‫אלקאנים ‪ /‬פראפינים‬

‫אלקאנים הם חומרים שיש להם רק קשרים קוולנטים יחידים )גם בין ‪ C‬ל‪ H-‬וגם בין ‪ C‬ל‪ .(C-‬פחמימנים‬
‫שיש להם רק קשרים קוולנטים יחידים נקראים מולקולות‪/‬תרכובות רוויות‪ .‬מולקולות אלו הן ארוכות‪ ,‬והן‬
‫יכולות להיות ישרות או מסועפות‪.‬‬

‫‪33‬‬
‫הסיומת של האלקאנים היא תמיד "אן"‪ .‬הנוסחא הכללית של האלקאנים היא ‪ .CnH2n+2‬במולקולות האלקאנים‬
‫השונים המבנה המרחבי של השרשרת הוא בצורת זיג זג‪ .‬הקשר הקוולנטי היחיד ‪ C-C‬מאפשר למימנים‬
‫סיבוב חופשי של ‪ 360‬מעלות סביב הקשר‪.‬‬

‫איזומרים מבניים‪:‬‬
‫באלקאנים יש מצב בו לכל נוסחא מולקולרית יכולה להיות יותר מנוסחת מבנה אחת‪ .‬אז אנו מגדירים את‬
‫החומרים הללו כאיזומרים מבניים‪/‬מרחביים‪ .‬איזומרים מבניים זה מצב של כמה תרכובות לאותה נוסחא‬
‫מולקולרית‪ .‬מה שיהיה שווה באיזומרים מבניים היא הנוסחא המולקולרית‪ ,‬כלומר מספר הפחמנים והמימנים‪.‬‬
‫ההבדל הוא נוסחת המבנה‪ ,‬כלומר סדר קשירת האטומים אחד לשני‪ .‬לכן כאשר אנו נותנים נוסחא מולקולרית‬
‫חייבים לכתוב את כל נוסחאות המבנה האפשריות ולתת להן שם שונה‪ .‬לשלושת האלקאנים הראשונים‬
‫)מתאן‪ ,‬אתאן ופרופאן( אין איזומרים‪ ,‬כי הן מולקולות קצרות‪ .‬החומרים בעלי נוסחאות המבנה הישרות‬
‫יקראו "‪ – n‬משהו"‪ ,‬למשל "‪ – n‬בוטאן" )‪.(n - normal‬‬

‫כללי נומקלטורה – מתן שמות בכימיה אורגנית‬

‫אנו חייבים לתת שמות שונים לתרכובות האלקאניות שיש להן איזומרים מבניים‪ .‬איך נותנים שמות נכונים?‬
‫משתמשים בכללים הבאים )ניקח כדוגמא את האיזומר המבני של בוטאן(‪:‬‬
‫כלל ראשון‪ :‬יש להסתכל על המולקולה ולמצוא את השרשרת הרציפה הארוכה ביותר‪ .‬למשל בבוטאן‬
‫השרשרת הרציפה הארוכה ביותר תהיה של ‪ 3‬פחמנים ומסיבה זו הסיומת של השם תהיה פרופאן‪.‬‬
‫כלל שני‪ :‬כשיש הסתעפות חייבים למספר את הפחמנים בשרשרת הראשית מהצד שהכי קרוב להסתעפות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬המולקולה של הבוטאן היא מסועפת ואנו רוצים להגיד שהיא מסועפת‪ ,‬מאיפה יוצאת ההסתעפות ואיך‬
‫קוראים לה‪ .‬במקרה של הבוטאן ההסתעפות יוצאת מהפחמן השני )פחמן ‪.(2‬‬
‫כלל שלישי‪ :‬מהשרשרת הראשית יוצאות הרבה הסתעפויות‪ .‬לכל אחת מההסתעפויות קוראים מתמיר‪.‬‬
‫במקרה של הבוטאן המתמיר שייך לקבוצה שנקראת קבוצה אלקילית‪ .‬קבוצה אלקילית היא אלקאן שהורידו‬
‫לו מימן אחד‪ .‬השמות של הקבוצות האלקיליות יהיו כמו של האלקאנים אך עם סיומת "יל" במקום "אן"‪.‬‬
‫למשל האלקיל של מתאן )‪ (CH4‬יקרא מתיל והנוסחא שלו היא ‪.CH3‬‬
‫כלל רביעי‪ :‬אם יש שתי הסתעפויות מאותו סוג רושמים לכל הסתעפות את הפחמן שממנו היא יוצאת וסה"כ‬
‫את מספר ההסתעפויות‪ .‬למשל שתי הסתעפויות – דו‪ ,‬שלוש הסתעפויות – תלת וכן הלאה‪.‬‬

‫אז בסופו של דבר‪ ,‬לאחר הפעלת כל הכללים הנומקלטוריים‪ ,‬השם של האיזומר המבני של הבוטאן יקרא ‪2‬‬
‫מתיל פרופאן‪.‬‬

‫אם יש שרשרת עם זווית בקצה‪ ,‬זה כמו שרשרת ישרה ולא מדובר בהסתעפות‪ ,‬זאת בגלל הסיבוב החופשי של‬
‫הקשר ‪ .C-C‬למשל פנטאן עם זווית בקצה‪:‬‬

‫‪34‬‬
 ‫דוגמאות לאיזומרים מבניים‪:‬‬

‫שני האיזומרים של בוטאן )‪:(C4H10‬‬

‫שלושת האיזומרים של פנטאן )‪:(C5H12‬‬

‫‪ 2‬מתיל פנטאן‪:‬‬

‫‪CH3CHCH2CH2CH3‬‬

‫‪CH3‬‬

‫‪ 3‬אתיל הפטאן‪:‬‬

‫‪CH3CH2CHCH2CH2CH2CH3‬‬

‫‪CH2‬‬
‫‪CH3‬‬

‫‪35‬‬
 ‫‪ 4‬פרופיל הפטאן‪:‬‬

‫‪CH3CH2CH2CHCH2CH2CH3‬‬
‫‪CH2‬‬
‫‪CH2‬‬
‫‪CH3‬‬

‫‪ 2 ,3‬דו‪-‬מתיל בוטאן‪:‬‬

‫‪CH3CHCHCH3‬‬

‫‪CH3 CH3‬‬

‫‪ 2 ,3‬דו‪-‬מתיל פנטאן‪:‬‬

‫‪CH3CHCHCH2CH3‬‬
‫‪CH3 CH3‬‬

‫ש‪.‬ב‪ – .‬תרגילים ‪ 2 – 1‬בכימיה אורגנית‪.‬‬

‫‪36‬‬
‫‪19112007‬‬

‫כימיה‬

‫כימיה אורגנית – המשך‬

‫תכונות פיזיקליות וכימיות של אלקאנים‬

‫תכונות פיזיקליות‬
‫• האלקאנים מרכיבים את הנפט ותוצריו‪.‬‬
‫• נקודות הרתיחה של אלקאנים הן לא גבוהות‪ .‬כאשר אנו הולכים לכיוון השרשראות הארוכות ועולים‬
‫במסה‪ ,‬הקשרים הבין‪-‬מולקולריים הולכים ונהיים חזקים יותר ולכן המולקולות מתקרבות יותר אחת‬
‫לשנייה‪ ,‬החומרים נהיים נוזליים ולבסוף מוצקים‪ .‬השרשראות של ‪ 18 – 5‬פחמנים הן אלקאנים נוזליים‪.‬‬
‫למשל סולר‪ ,‬בנזין‪ .‬השרשראות הארוכות יותר הן מוצקות‪ ,‬למשל וזלין‪.‬‬
‫• מסיסות במים‪ :‬למולקולות הללו אין את התכונות של מסיסות במים‪ .‬המסיסות זניחה והחומרים הם‬
‫הידרופוביים‪.‬‬

‫תכונות כימיות‬
‫ריאקצית שרפה‪ :‬אחת הריאקציות שהכי מאפיינות את האלקאנים הן ריאקציות שריפה‪ .‬למשל‪:‬‬
‫‪C3H8 + 5O2‬‬ ‫‪3CO2 + 4H2O‬‬
‫כל זמן שיש מספיק חמצן נקבל את התוצרים מים ופחמן דו חמצני‪ .‬כאשר אין מספיק חמצן לשרוף את החומר‬
‫האורגני נתחיל לקבל תוצר של שריפה חלקית‪/‬שריפה לא מלאה שנקרא ‪ .CO‬החומר הזה רעיל מאוד‪ .‬כאשר‬
‫רמת ה‪ CO-‬באוויר עולה אנו נושמים אותו‪ ,‬הוא מגיע לדם‪ ,‬נקשר למולקולת ההמוגלובין בקשר קוולנטי חזק‬
‫ומשתק אותה‪ .‬במצבים קיצוניים זה יגרום מוות‪.‬‬
‫ריאקצית התמרה‪ :‬ריאקציה כימית נוספת שעובר האלקאן היא ריאקציה שנקראת ריאקציית התמרה‪ ,‬והיא‬
‫קוראת בנוכחות אור או חימום‪ .‬בריאקציית התמרה‪ ,‬מותמר אטום מימן אחד או יותר באטומים של יסוד אחר‪.‬‬
‫נדבר על ריאקציית התמרה עם הלוגנים‪:‬‬
‫אור‬
‫‪ CH3Cl + HCl‬חימום ‪CH4 + Cl2‬‬

‫כתלות בכמות היחסית בין ה‪ CH4-‬ל‪ Cl2-‬יקבע כמה ‪ Cl‬יוחלף בכמה מימנים‪ .‬אבל ההתמרה קוראת בהדרגה‬
‫ולא בבת אחת‪.‬‬

‫אלקנים ‪ /‬אוליפינים‬

‫אלקנים הם פחמימנים לא רוויים‪ .‬מה שמאפיין את האלקנים הוא שיש לפחות קשר כפול אחד בין ‪ C‬ל‪:C-‬‬
‫‪ .C=C‬שמות האלקנים יהיו בעלי סיומת ‪ en‬או ‪ ilen‬והשם יקבע עפ"י שרשרת הפחמנים הארוכה ביותר‬
‫במולקולה המכילה את הקשר הכפול‪.‬‬

‫הנוסחא הכללית של האלקנים היא ‪.CnH2n‬‬

‫‪37‬‬
 ‫האלקן הכי קטן חייב להיות עם שני פחמנים‪ ,CH2=CH2 :‬או ‪ ,C2H4‬והוא נקרא אתן או אתילן‪.‬‬ ‫•‬

‫אלקן המכיל ‪ 3‬פחמנים‪ ,CH2=CH-CH3 :‬או ‪ ,C3H6‬ושמו הוא פרופן או פרופילן‪.‬‬ ‫•‬

‫האלקן המכיל ‪ 4‬פחמנים הוא בעל שתי אופציות מבנה‪ CH2=CH-CH2-CH3 :‬או‬ ‫•‬
‫‪ .CH3-CH=CH-CH3‬הנוסחא המולקולרית היא ‪.C4H8‬‬

‫)‪( 2‬‬ ‫)‪( 1‬‬

‫על מנת להבדיל בין שתי האופציות אנו נמספר את הפחמנים מהצד שהכי קרוב לקשר הכפול כך שהפחמן‬
‫הראשון של הקשר הכפול יקבל את המספר הקטן ביותר‪ .‬לכן האופציה הראשונה היא ‪ 1‬בוטן או ‪1‬‬
‫בוטילן והאופציה השנייה היא ‪ 2‬בוטן או ‪ 2‬בוטילן‪.‬‬

‫גם האלקן המכיל ‪ 5‬פחמנים הוא בעל שתי אופציות מבנה‪ CH2=CH-CH2-CH2-CH3 :‬או‬ ‫•‬
‫‪ .CH3-CH=CH-CH2-CH3‬הנוסחא המולקולרית היא ‪ .C5H10‬האופציה הראשונה היא ‪ 1‬פנטן או‬
‫פנטילן והאופציה השנייה היא ‪ 2‬פנטן או פנטילן‪.‬‬

‫)‪( 2‬‬ ‫)‪( 1‬‬

‫אם יש למולקולות גם מתמירים אז הכללים יהיו כמו הכללים של האלקאנים‪ ,‬כלומר אנו ניתן את השם לפי‬
‫השרשרת הארוכה ביותר‪ ,‬אך יש לשים לב שהשרשרת הארוכה ביותר חייבת להכיל את הקשר הכפול‪.‬‬

‫דוגמא‪ 2 :‬מתיל ‪ 2‬פנטילן‪CH3-C=CH-CH2-CH3 ,‬‬

‫‪CH3‬‬

‫‪38‬‬
 ‫תרכובת זו היא איזומר מבני לחומר ‪ ,C6H12‬או ‪-n‬הקסילן‪.‬‬
‫איזומריה מרחבית ‪ /‬סטראואיזומריה‬

‫באלקאנים‪ ,‬הקשר היחיד ‪ C-C‬הוא קשר עם סיבוב חופשי מסביבו‪ .‬כאשר אנו עוברים לקשר הכפול כמו שיש‬
‫באלקנים‪ ,‬אז סביב הקשר הכפול אין סיבוב חופשי‪ .‬במצב הזה נוצר לנו סוג חדש של איזומרים‪ ,‬שנקראים‬
‫איזומרים מרחביים‪/‬סטראואיזומרים‪ .‬ספציפית מדובר באיזומריה מרחבית מסוג ציס‪-‬טרנס‪ .‬איזומרים‬
‫מרחביים דומים בנוסחא המולקולרית וסדר קשירת האטומים‪ .‬כל ההבדל הוא במיקום של האטומים במרחב‪.‬‬

‫דוגמא‪:‬‬

‫אם שתי הקבוצות נמצאות באותו צד של מישור הקשר זה נקרא ציס ואם שתי הקבוצות הדומות נמצאות משני‬
‫הצדדים של מישור הקשר זה נקרא טרנס‪.‬‬

‫ואם נעקוב אחר השרשרת בטרנס נקבל‬ ‫אם נעקוב אחר השרשרת בציס אנו מקבלים צורה של‬
‫צורה של‬

‫האיזומרים ציס – טרנס שונים בתכונותיהם הפיזיקליות )נקודות היתוך ורתיחה‪ ,‬מסיסות במים( ודומים‬
‫בתכונותיהם הכימיות‪ .‬הגוף שלנו יודע לעבוד עם סוג אחד של איזומרים‪ ,‬ואלו איזומרים מסוג ציס‪.‬‬

‫לא כל מולקולה שיש בה קשר כפול יש לה איזומריה מסוג ציס – טרנס‪ .‬כדי שתהיה איזומריית ציס‪-‬טרנס‬
‫צריכים להתקיים לפחות שני תנאים‪:‬‬
‫‪ .1‬חייב להיות קשר כפול‪.‬‬
‫‪ .2‬לכל אחד מהפחמנים שמעורבים בקשר הכפול יהיו שתי קבוצות קשורות שונות‪.‬‬

‫למשל למולקולה ‪ 1‬בוטילן )‪ (CH2=CH-CH2-CH3‬לא תהיה איזומריה מרחבית מסוג ציס טרנס‪ ,‬כי התנאי‬
‫השני לא מתקיים‪.‬‬

‫תכונות פיזיקליות וכימיות של אלקנים‬

‫תכונות פיזיקליות‬
‫נקודות רתיחה נמוכה‪ ,‬דומה לאלקאנים‪.‬‬
‫מסיסות זניחה במים‪ .‬חומרים הידרופוביים‪.‬‬

‫תכונות כימיות‬
‫ריאקציית שרפה‪C2H4 + 3O2 -----> 2CO2 + 2H2O :‬‬
‫ריאקציית סיפוח‪ :‬הריאקציות הכימיות שהכי מאפיינות את האלקאנים הן תגובות סיפוח‪ .‬תגובות הסיפוח‬
‫קוראת בקשר הכפול היא פתיחה של הקשר הכפול ואז לכל אטום פחמן יש אפשרות לקשור אליו אטום או‬
‫קבוצה נוספת‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫דוגמאות‪:‬‬
‫תגובת סיפוח הלוגן ‪-‬‬

‫תגובת סיפוח מימן )הידרוגנציה( ‪ -‬בתגובה זו עברנו מפחמימן לא רווי )פרופילן( לפחמימן רווי )פרופאן(‪.‬‬
‫תהליך ההידרוגנציה הוא התהליך בו לוקחים שמן והופכים אותו מחומר בעל הרבה קשרים כפולים לחומר‬
‫רווי‪ ,‬מרגרינה‪.‬‬

‫תגובת פילמור )מהמילה פולימר( – משמש בתעשיית הפלסטיק והניילון‪ .‬פולימר הוא מולקולה ענקית שבנויה‬
‫מחלק קטן שחוזר על עצמו‪ .‬המולקולה הקטנה שחוזרת על עצמה נקראת מונומר‪ .‬פולימרים של פלסטיק או‬
‫ניילון בנויים ממונומרים של אלקנים‪ .‬למשל החומר אתילן יוצר פולימר שנקרא פוליאתן‪ .‬הריאקציה מבוססת‬
‫על פתיחת הקשר הכפול ויצירת שרשרת ארוכה‪ .‬על מנת לסגור את הקצוות של הפולימר נעשה סיפוח של‬
‫מימן או הלוגן‪.‬‬

‫עוד דוגמא לפולימר‪ :‬המונומר הוא כלורואתן‪ ,‬שהוא אתן שעבר התמרה עם כלור‪ .‬הפולימר שלו נקרא‬
‫פוליוינילכלוריד‪ ,‬או ‪.PVC‬‬

‫‪40‬‬
 ‫תרכובות ארומטיות‬

‫תרכובות אורגניות יודעות לבנות טבעות‪ .‬יש הרבה קבוצות של תרכובות אורגניות שאינן שרשראות פתוחות‬
‫אלא טבעות‪ ,‬והן נקראות תרכובות ארומטיות‪ .‬כל התרכובות הארומטיות הן נגזרת של חומר שנקרא בנזן‪,‬‬
‫‪ .C6H6‬תרכובות אלו לא עושות תגובות סיפוח והן מאוד יציבות‪ .‬היום חושבים שזו טבעת של ‪ 6‬פחמנים ולכל‬
‫פחמן מחובר מימן אחד‪ .‬לכל פחמן יש עוד אלקטרון אחד שיכול ליצור קשר ומאמינים שששת האלקטרונים‬
‫הללו נעים בטבעת כך שהם לא שייכים לאף פחמן‪ ,‬אלא שייכים לטבעת‪ .‬אלקטרונים אלו נקראים אלקטרונים‬
‫לא מאותרים‪ ,‬ולתופעה קוראים אל‪-‬איתור אלקטרוני או ‪ .resonance‬זה מה שנותן לטבעת את היציבות שלה‪.‬‬

‫כעת נדבר על תרכובות שמכילות פחמן‪ ,‬מימן וחמצן‪ .‬חשוב לזכור שהחמצן יוצר שני קשרים קוולנטים‪.‬‬

‫כהלים‬

‫מה שמאפיין כהלים היא קבוצה של ‪ ,OH‬או קבוצת הידרוקסיל‪ .‬קבוצת ההידרוקסיל היא הקבוצה‬
‫הפונקציונלית של הכהלים‪ .‬קבוצה פונקציונלית היא היא הקבוצה שנותנת לחומר את התכונות המיוחדות שלו‬
‫)למשל הקבוצה הפונקציונלית של האלקנים היא הקשר הכפול(‪.‬‬

‫שמות של כהלים‬

‫השמות נגזרים מהאלקנים עם סיומת ‪ .ol‬הנוסחא הכללית היא ‪CnH2n+1OH‬‬

‫הכהל הקטן ביותר הוא המתאנול‪ .CH3OH ,‬מתאנול הוא רעל מסוכן כי יש אנזים שהופך אותו‬ ‫•‬
‫לפורמלדהיד‪.‬‬

‫הכהל הבא‪ ,‬בעל שני פחמנים‪ ,‬הוא האתאנול‪ ,CH3CH2OH ,‬נוסחה מולקולרית ‪ .C2H5OH‬האתאנול‬ ‫•‬
‫הוא הכוהל שאנו שותים ומחטאים איתו )כשהוא בצורה של אלכוהול ‪.(70%‬‬

‫‪41‬‬
‫הכהל הבא‪ ,‬בעל ‪ 3‬פחמנים‪ ,‬הוא פרופאנול‪ ,‬נוסחא מולקולרית ‪ .C3H7OH‬יש שתי אופציות‪1 :‬‬ ‫•‬
‫פרופאנול‪ CH3CH2CH2OH ,‬או ‪ 2‬פרופאנול‪ .CH3CHOHCH3 ,‬המספר נקבע לפי הפחמן שמכיל את‬
‫קבוצת ההידרוקסיל ואנו נמספר מהצד שהכי קרוב להידרוקסיל‪.‬‬

‫‪ 1‬פרופאנול‪:‬‬

‫‪ 2‬פרופאנול‪:‬‬

‫ש‪.‬ב‪ – .‬תרגילים ‪ 7 – 3‬בכימיה אורגנית‬

‫‪42‬‬
‫‪21112007‬‬

‫כימיה‬

‫כימיה אורגנית – המשך‬

‫כהלים‬

‫כתיבה כללית של כהלים‬

‫אם נסתכל על אתאנול‪ ,‬או כל כוהל שהוא‪ ,‬נראה שיש לו קבוצה פונקציונלית של הידרוקסיל ושרשרת כלשהי‬
‫של פחמנים ומימנים‪ .‬אנו רוצים לרשום את הנוסחא של הכהלים שתכליל קבוצה שלמה של חומרים כדי‬
‫שיהיה לנו קל לכתוב ריאקציות‪ .‬לכן כותבים את הקבוצה הפונקציונלית ואת האות הגדולה ‪) R‬בשביל‬
‫רדיקל(‪.R – OH :‬‬
‫‪ R‬מחליף שייר כלשהו של שרשרת פחמימנית‪ ,‬למשל במקרה של אתאנול ‪.R=C2H5‬‬

‫כלומר אם נסתכל על הכתיבה הכללית ‪ R – OH‬ישר נוכל לומר שמדובר בכוהל מסויים‪.‬‬

‫כהלים ראשוניים‪ ,‬שניוניים ושלישוניים‬

‫כוהל ראשוני‪ :‬לפחמן שאליו קשורה קבוצת ההידרוקסיל קשור רק עוד פחמן ‪ .1‬הנוסחא הכללית תהיה‬ ‫•‬
‫‪ .R – OH‬למשל הכוהל ‪ - 1‬פרופאנול‪.‬‬
‫כוהל שניוני‪ :‬לפחמן שאליו קשורה קבוצת ההידרוקסיל קשורים עוד ‪ 2‬פחמנים משני הצדדים‪ .‬למשל‬ ‫•‬
‫הכוהל ‪ – 2‬פרופאנול‪:‬‬

‫הנוסחא הכללית תהיה‪:‬‬

‫כוהל שלישוני‪ :‬לפחמן שאליו קשורה קבוצת ההידרוקסיל קשורים עוד ‪ 3‬פחמנים‪ .‬למשל הכוהל ‪ 2‬מתיל‬ ‫•‬
‫‪ 2‬פרופאנול‪:‬‬

‫‪43‬‬
 ‫הנוסחא הכללית תהיה‪:‬‬

‫גם במקרה של הכוהל השניוני וגם במקרה של הכוהל השלישוני‪ ,‬ה‪ R-‬יכולים להיות שווים זה לזה או שונים‬
‫זה מזה‪.‬‬

‫כתיבה כללית של אלקנים‬

‫הקבוצה הפונקציונלית היא הקשר הכפול ולכן הכתיבה הכללית תהיה ‪.R-C=C-R‬‬

‫תכונות פיזיקליות של כהלים‬

‫מסיסות במים‪ :‬ניזכר שיש שתי תכונות שכושר ההמסה של המים תלוי בהם – קוטביות וקשרי מימן‪ .‬אם ניקח‬
‫לדוגמא אתאנול‪ ,‬נראה שהכהלים יכולים להתמוסס במים כי יש להם יכולת ליצור קשרי מימן‪ .‬אבל לכהלים‬
‫יש שני חלקים – ההידרוקסיל שיוצר את קשרי המימן והשרשרת הפחמימנית שהאורך שלה משתנה והיא‬
‫הידרופובית‪ .‬לכן המסיסות במים תיקבע עפ"י היחס בין האורך של קבוצת ה‪ OH-‬לקבוצת הפחמימנים‪ .‬ככל‬
‫שהשייר הפחמימני ארוך יותר המסיסות תרד‪ .‬למשל בהשוואה בין הכהלים אתאנול ובוטאנול‪ ,‬נראה‬
‫שאתאנול מתמוסס יותר טוב כי השרשרת הפחמימנית שלו קצרה יותר‪.‬‬
‫טמפרטורת רתיחה‪ :‬קבוצת ההידרוקסיל מעידה על יכולת ליצור קשרי מימן‪ .‬אם נשווה כוהל לאלקאן שהוא‬
‫נגזר ממנו‪ ,‬נראה שטמפרטורת הרתיחה של הכוהל תהיה גבוהה יותר בזכות היכולת ליצור קשרי מימן‬
‫והיכולת להחזיק את המולקולות קרובות יותר אחת לשנייה‪ .‬למשל אם נשווה את האלקאן אתאן לכוהל‬
‫אתאנול‪ ,‬הרי שהאתאן הוא גז והאתאנול הוא נוזל‪ .‬זו דוגמא ליכולת של קשרי המימן החזקים להחזיק את‬
‫המולקולות קרובות אחת לשנייה‪.‬‬

‫יש כהלים שיש להם יותר מקבוצת הידרוקסיל ‪ .1‬למשל הכוהל גליצרול שיש לו ‪ 3‬קבוצות פונקציונליות‪.‬‬
‫חומר זה הוא מרכיב חשוב של שומני הגוף‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫אלדהידים‬

‫הקבוצה הפונקציונלית של האלדהידים היא קשר כפול ל‪ O-‬וקשר יחיד ל‪ .H-‬היא תמיד בקצה של השרשרת‪.‬‬
‫הנוסחא הכללית תהיה‪:‬‬

‫ניתן לרשום גם ‪ .RCHO‬השמות נגזרים מהאלקאנים עם סיומת ‪ .al‬הנוסחא הכללית הנוספת היא ‪.CnH2nO‬‬

‫האלדהיד הקטן ביותר הוא מתאנאל‪:‬‬

‫השם הנפוץ שלו הוא פורמאלדהיד‪.‬‬

‫האלדהיד הבא בתור הוא אתאנאל‪:‬‬

‫השם הנפוץ שלו הוא אצטאלדהיד‪.‬‬

‫קטונים‬

‫הנוסחא הכללית של הקטונים היא גם ‪ ,CnH2nO‬אך הקבוצה הפונקציונלית היא‪:‬‬

‫כלומר ההבדל הוא שבאלדהידים הקבוצה הפונקציונלית היא בקצה ובקטונים היא בתוך השרשרת‪ .‬הנוסחא‬
‫הכללית הנוספת היא‪:‬‬

‫‪45‬‬
 ‫ה‪ R-‬יכולים להיות דומים זה לזה או שונים זה מזה‪ .‬השמות נגזרים מהאלקאנים עם סיומת ‪.on‬‬

‫הקטון הכי קטן מכיל ‪ 3‬פחמנים‪ .‬הוא נקרא פרופאנון‪ .‬השם הנפוץ שלו הוא אצטון‪.‬‬

‫אלדהידים וקטונים הם איזומרים מבניים אחד של השני‪.‬‬

‫חימצון – חיזור בכימיה אורגנית‬

‫הגדרה צרה של חימצון ‪ -‬חיזור‪ :‬חימצון בכימיה אורגנית הוא הוספת חמצן ו‪/‬או גריעת מימנים‪ .‬חיזור בכימיה‬
‫אורגנית הוא גריעת חמצן ו‪/‬או הוספת מימנים‪.‬‬

‫דוגמאות לחימצון עם אלדהידים וקטונים‪:‬‬

‫חימצון של הכהל הראשוני ‪ – 1‬פרופאנול לאלדהיד פרופאנאל‪:‬‬

‫בתהליך זה נגרעים שני מימנים‪ ,‬אחד מהם הוא מימן מקבוצת ה‪ OH-‬והשני הוא מימן ששייך לאותו פחמן‬
‫שקשור לקבוצת ה‪.OH-‬‬

‫חימצון של הכהל השניוני ‪ – 2‬פרופאנול לקטון פרופאנון‪:‬‬

‫בתהליך זה נגרעים שני מימנים‪ ,‬אחד מהם הוא מימן מקבוצת ה‪ OH-‬והשני הוא מימן ששייך לאותו פחמן‬
‫שקשור לקבוצת ה‪.OH-‬‬

‫כהל שלישוני לא יעבור חימצון כי לפחמן שקשור להידרוקסיל אין עוד מימן שיכול להיגרע‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫כוהל ראשוני עובר חמצון לאלדהיד‪ ,‬כוהל שניוני עובר חימצון לקטון וכוהל שלישוני לא עובר חימצון‪.‬‬

‫‪46‬‬
 ‫חומצות קרבוקסיליות‬

‫הקבוצה הפונקציונלית היא‪:‬‬

‫היא נקראת קבוצה קרבוקסילית והיא תמיד נמצאת בקצה‪ .‬ניתן לכתוב אותה גם ‪ .COOH‬הנוסחא הכללית‬
‫היא‪:‬‬

‫השמות נגזרים מהאלקאנים והסיומת היא ‪ .oyit‬הנוסחא הכללית הנוספת היא ‪.CnH2nO2‬‬

‫החומצה הקרבוקסילית הקטנה ביותר נקראת חומצה מתאנואית‪ .‬השם הנפוץ שלה הוא חומצה פורמית או‬
‫חומצת נמלים‪.‬‬

‫החומצה הבאה בתור נקראת חומצה אתאנואית‪ .‬השם הנפוץ שלה הוא חומצה אצטית או חומצת חומץ‪.‬‬

‫החומצה הבוטאנואית היא חומצה בעלת ‪ 4‬פחמנים‪ ,‬והשם הנפוץ שלה הוא חומצה בוטירית או חומצת חמאה‪.‬‬

‫תכונות פיזיקליות של חומצות קרבוקסיליות‬

‫נקודת רתיחה‪ :‬נקודת הרתיחה היא גבוהה כי יש יכולת גדולה ליצור קשרי מימן‪.‬‬
‫מסיסות במים‪ :‬החומצות הללו מסיסות במים‪ ,‬אבל כמו בכהלים‪ ,‬יש לחומצות הקרבוקסיליות חלק‬
‫הידרופובי‪ .‬ככל שהשרשרת הפחמימנית תהיה יותר ארוכה‪ ,‬המסיסות במים תרד‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫למה חומצות קרבוקסיליות נקראות חומצות?‬
‫חומצה היא חומר מולקולרי שיש לו אטום מימן‪ ,‬ובמים האטום הזה מתיינן‪ ,‬כלומר הוא עוזב את המולקולה‬
‫בצורת פרוטון‪ .‬הוא הופך ליון הידרוניום )‪.(H3O+‬‬

‫הריאקציה היא‪:‬‬

‫ברגע שנשים את החומצה במים‪ ,‬המולקולות הקוטביות של המים ימשכו את המימן שיעזוב את החומצה‬
‫הקרבוקסילית כפרוטון וישאיר את האלקטרון שלו‪ .‬המימן יהפוך ל‪ .H3O+-‬כפי שניתן לראות החומצה היא‬
‫חומצה חלשה והתגובה הישירה היא קטנה מאוד )פחות מ‪.(5%-‬‬
‫למעשה כל החומצות הקרבוקסיליות הן חומצות חלשות‪ ,‬וככל שהשרשרת הפחמימנית יותר ארוכה‪ ,‬כך‬
‫החומצה יותר חלשה‪ .‬חומצות הידרוקסיליות עם שרשראות של יותר מ‪ 12-‬פחמנים מוגדרות כחומצות שומן‬
‫וההתייננות במים היא זניחה‪.‬‬
‫החלק של החומצה שנשאר מיונן יקבל את הסיומת ‪ ,at‬למשל במקרה שלנו החומצה האצטית הופכת לאצטאט‪.‬‬

‫מה ההבדל בין חומצה קרבוקסילית לכוהל מבחינת ההתייננות במים?‬

‫ההבדל הוא החמצן הנוסף שיש על החומצה הקרבוקסילית‪ .‬החמצן על החומצה הקרבוקסילית הוא‬
‫אלקטרושלילי והוא עוזר למשוך את האלקטרון של המימן‪ .‬ככה במולקולה של חומצה קרבוקסילית יש‬
‫אווירה יותר אלקטרושלילית ולכן יש יינון של הפרוטון במים‪ .‬זו דוגמא לכך שלא רק הקשר עצמו הוא חשוב‬
‫)במקרה שלנו הקשר ‪ ,(OH‬אלא גם הקשרים שיש מסביבו‪.‬‬

‫כאשר אנו לוקחים אלדהיד ומחמצנים אותו )ע"י הוספה של ‪ (O‬אנו מקבלים חומצה קרבוקסילית‪ .‬למשל‬
‫חימצון של פרופאנאל יהפוך אותו לחומצה פרופאנואית‪:‬‬
‫חמצון‬
‫‪CH3CH2COH‬‬ ‫‪CH3CH2COOH‬‬

‫קטון לא ניתן לחמצן‪ ,‬כי אין לנו יכולת להוסיף לפחמן עוד חמצן‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
‫כהל ראשוני עובר חמצון ע"י הוצאת מימנים והופך לאלדהיד‪ ,‬וע"י הוספת חמצן הופך לחומצה קרבוקסילית‪.‬‬
‫כהל שניוני עובר חמצון ע"י גריעת מימנים והופך לקטון‪ ,‬ולא ממשיך להתחמצן‪.‬‬
‫כהל שלישוני לא עובר חמצון‪.‬‬
‫התהליכים ההפוכים הם תהליכי חיזור‪.‬‬

‫חמצון ע"י‬ ‫חמצון ע"י‬

‫הוצאת‬ ‫הוספת‬
‫מימנים‬ ‫חמצן‬
‫ראשוני‬ ‫כהל‬ ‫אלדהיד‬ ‫חומצה קרבוקסילית‬

‫חמצון ע"י‬
‫הוצאת‬
‫מימנים‬
‫כהל שניוני‬ ‫קטון‬ ‫אין חמצון‬

‫‪48‬‬
 ‫כהל שלישוני‬ ‫אין חמצון‬
‫תהליך איסטור‬

‫תהליך האיסטור הוא ריאקציה כימית בין כהל לחומצה קרבוקסילית‪ .‬הריאקציה עצמה קוראת בין הקבוצה‬
‫הפונקציונלית של הכוהל )ההידרוקסיל – ‪ (OH‬לקבוצה הפונקציונלית של החומצה הקרבוקסילית‬
‫)הקרבוקסיל( והתוצרים יהיו מים ואסטר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ריאקציה בין אתאנול לחומצה אצטית‪:‬‬

‫הקשר של בניית מולקולה גדולה יותר תוך כדי הוצאת מולקולת מים נקרא קשר של דהידרציה‪ ,‬או אל‪-‬מיום‪.‬‬
‫כל הקשרים שמבוססים על יצירת פולימרים תוך כדי יציאה של מים‪ ,‬הם כולם קשרים של דהידרציה‪.‬‬
‫התהליך ההפוך בו אנו לוקחים מולקולה של אסטר‪ ,‬מוסיפים לה מים ומקבלים כהל וחומצה קרבוקסילית‬
‫נקרא תהליך של הידרוליזה‪ ,‬או מיום‪.‬‬

‫ש‪.‬ב‪ .‬שאלות ‪) 9 ,8‬בלי האחרונה(‪) 10 ,‬בלי האמינים( בכימיה אורגנית‪.‬‬

‫העמודות של הטבלה לשיעורי בית‪:‬‬

‫שונות )למשל איזומריה‬ ‫דוגמאות‬ ‫ריאקציות‬ ‫תכונות‬ ‫נוסחא כללית‬ ‫קבוצה‬ ‫שם‬
‫מרחבית או מבנית(‬ ‫כימיות אופייניות‬ ‫פיזיקליות‬ ‫בשתי‬ ‫הקבוצה פונקציונלית‬
‫הצורות‬

‫‪49‬‬
‫‪26112007‬‬

‫כימיה‬

‫כימיה אורגנית – המשך‬

‫אמינים‬

‫אמינים מכילים אטומי פחמן‪ ,‬מימן וחנקן )‪ .(N‬חנקן יכול לעשות שלושה קשרים קוולנטים ולכן יש לנו‬
‫אפשרות לשלושה סוגי אמינים לפי מספר השרשראות הפחמימניות הקשורות אל החנקן‪ :‬ראשוני‪ ,‬שניוני‬
‫ושלישוני‪.‬‬

‫אמין ראשוני‬

‫אל החנקן קשורה רק קבוצה פחמימנית אחת‪ .‬הנוסחא הכללית תהיה ‪ .RNH2‬למשל מתיל אמין‪:CH3NH2 ,‬‬

‫אמין שניוני‬

‫אל החנקן קשורות שתי קבוצות פחמימניות‪ .‬הנוסחא הכללית תהיה ‪) R1NHR2‬ה‪ R-‬יכולים להיות שונים או‬
‫שווים(‪ .‬למשל אתיל מתיל אמין‪:C2H5NHCH3 ,‬‬

‫אמין שלישוני‬

‫אל החנקן קשורות שלוש קבוצות פחמימניות‪ .‬הנוסחא הכללית תהיה‬

‫למשל טרימתיל אמין‪:(CH3)3N ,‬‬

‫‪50‬‬
 ‫תכונות כימיות‬

‫האמינים הם בסיסים אורגניים חלשים‪ .‬כזכור‪ ,‬בסיס מעלה את ריכוז יוני ה‪ OH-‬בתמיסה מימית ואז ה‪PH-‬‬
‫גבוה מ‪.7-‬‬

‫דוגמא לריאקציה של מתיל אמין‪ ,‬בסיס חלש‪ ,‬עם מים‪:‬‬

‫חמצון – חיזור‬

‫נרחיב את ההגדרה של חימצון – חיזור שלמדנו בשיעור הקודם‪.‬‬

‫תגובת חימצון חיזור היא תגובה שבה יש חומר אחד שתורם אלקטרון )החומר המחזר( וחומר אחד שמקבל‬
‫אלקטרון )המחמצן(‪ .‬בשורה התחתונה יש מעבר של אלקטרונים ממחזר למחמצן‪ .‬שם התגובה חימצון – חיזור‬
‫בא מהמילה חמצן )חומר מחמצן( אך תגובות חימצון – חיזור הן רחבות מאוד ולא תמיד כוללות חמצן‪.‬‬

‫חימצון – חיזור בחומרים יוניים‬

‫בתגובות בהן מעורבים חומרים יוניים אנו יכולים לדעת בוודאות ממי למי עובר האלקטרון‪ .‬למשל‪:‬‬

‫‪Al3+ + 3Na‬‬ ‫‪Al + 3Na+‬‬

‫עברו ‪ 3‬אלקטרונים מהנתרן לאלומיניום‪ .‬הנתרן הוא המחזר כי הוא נתן אלקטרונים והאלומיניום הוא המחמצן‬
‫כי הוא קיבל אלקטרונים‪.‬‬

‫חימצון – חיזור בחומרים מולקולריים ‪ -‬דרגות חימצון‬

‫בחומרים מולקולריים‪ ,‬שלא כמו בחומרים יוניים‪ ,‬אין מעבר אבסולוטי של אלקטרונים מאטום לאטום אלא יש‬
‫קשר קוולנטי‪ ,‬כלומר יש שיתוף אלקטרונים‪ .‬לכן קשה יותר לדעת מיהו המחמצן ומיהו המחזר‪ .‬לשם כך יש‬
‫לנו מושג שנקרא דרגות חימצון וכללים שעל פיהם אנו עובדים‪ .‬הכללים הללו אומרים לנו איך לתת לכל‬
‫אטום את דרגת החימצון שלו כאשר יש אטומים עם דרגת חימצון קבועה ויש אטומים עם דרגת חימצון‬
‫משתנה שנקבעת עפ"י דרגת החימצון של האטומים מסביב‪ ,‬שהיא קבועה‪.‬‬

‫דרגות חימצון הוא מספר שנותנים לכל אטום ואטום כדי שיהיה לנו קל לקבוע בחומרים מולקולריים מי‬
‫המחמצן ומי המחזר‪.‬‬

‫כללים לקביעת דרגות חימצון‬

‫כלל ראשון‪ :‬דרגת החימצון של כל יסוד במצב החופשי שלו היא ‪ .0‬למשל דרגת החימצון של ‪ O2‬תהיה ‪,0‬‬
‫כנ"ל לגבי ‪ Cl2‬וכו'‪.‬‬

‫כלל שני‪ :‬דרגת החמצון של יונים תהיה שווה בדיוק למטען שלהם‪ .‬למשל דרגת החימצון של ‪ Na+‬היא ‪,1‬‬
‫דרגת החימצון של ‪ Ca2+‬היא ‪ ,2‬דרגת החמצון של ‪ Cl-‬הוא ‪ -1‬ודרגת החמצון של ‪ O2-‬היא ‪.-2‬‬

‫‪51‬‬
 ‫דרגת החמצון של היון המורכב ‪ OH-‬תהיה ‪ -1‬כי המטען שייך לכל היון‪.‬‬
‫כלל שלישי‪ :‬דרגת החמצון של ‪ F‬בכל התרכובות שלו תהיה ‪ .-1‬הסיבה לכך היא ש‪ F-‬הוא האטום הכי‬
‫אלקטרושלילי בטבלה המחזורית‪.‬‬

‫כלל רביעי‪ :‬דרגת החמצון של ‪ H‬ברוב התרכובות שלו תהיה ‪ .+1‬יוצא מן הכלל הוא המצב בו המימן יוצר‬
‫תרכובות יוניות‪ ,‬למשל ‪ NaH‬ואז דרגת החימצון שלו תהיה ‪.-1‬‬

‫כלל חמישי‪ :‬דרגת החימצון של החמצן תהיה בד"כ ‪ .-2‬יש גם יוצאים מן הכלל‪.‬‬

‫כלל שישי‪ :‬הסכום של דרגות החימצון במולקולה או בחומר יוני נייטראלי הוא תמיד ‪ .0‬בנוסחא האמפירית‬
‫סך כל דרגות החימצון הוא ‪ .0‬למשל החומר היוני ‪ .KCl‬דרגת החמצון של ‪ K‬היא ‪ ,+1‬דרגת החימצון של ‪Cl‬‬
‫היא ‪ -1‬ובסה"כ יוצא לנו ‪.0‬‬
‫דוגמא נוספת היא החומר היוני ‪ .MgCl‬דרגת החמצון של ‪ Mg‬היא ‪ ,+2‬דרגת החמצון של כלור היא ‪ ,-1‬אבל‬
‫בגלל שיש לי שני כלורים‪ ,‬אז נכפול את ‪ -1‬ב‪ 2-‬ואז נקבל ‪ .-2‬כך זה מתאזן מול ה‪ +2-‬של ה‪ Mg-‬ובסופו של‬
‫דבר נקבל ‪.0‬‬

‫חשוב לזכור שנותנים דרגות חמצון גם בחומרים מולקולריים‪ .‬בחומרים יוניים יש לזה משמעות מבחינת‬
‫המטען כי באמת עובר אלקטרון אבל בקשר קוולנטי קוטבי‪ ,‬למשל ‪ ,H-Cl‬אטום המימן מקבל ‪) +1‬לפי חוק‬
‫‪ (4‬ולכן אטום הכלור צריך לקבל ‪ -1‬על מנת לאפס )לפי חוק ‪.(6‬‬
‫כאשר מדברים על חומרים מולקולריים לדרגות חמצון אין משמעות מבחינת המטען‪ ,‬תפקידן הוא רק להראות‬
‫לנו מי החלק שמושך אליו את האלקטרון יותר ומי החלק שפחות‪.‬‬

‫דוגמאות לתהליכי חמצון – חיזור‬

‫תהליך של יצירת מים‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+1 - 2‬‬
‫‪2H2 + O2‬‬ ‫‪2H2O‬‬

‫אנחנו רוצים לדעת מי המחמצן ומי המחזר‪ .‬נבדוק לפי הכללים‪:‬‬

‫לפי כלל ‪ 1‬דרגת החימצון של מימן וחמצן במצבם הטבעי היא ‪ .0‬ביצירת מולקולת המים אנו רואים שהמימן‬
‫השתנה ל‪ +1-‬כי הוא תרם אלקטרונים ולכן הוא החומר המחזר‪ .‬החמצן קיבל אלקטרונים ולכן הוא החומר‬
‫המחמצן‪.‬‬

‫האטום שדרגת החמצון שלו עולה‪ ,‬כומר הופכת להיות חיובית יותר‪ ,‬הוא האטום המחזר‪ .‬האטום שדרגת‬
‫החמצון שלו יורדת‪ ,‬כלומר הופכת להיות שלילית יותר‪ ,‬הוא האטום המחמצן‪ .‬האטום המחזר עובר תהליך‬
‫חמצון )מתחמצן( והאטום המחמצן עובר תהליך חיזור )מתחזר(‪ .‬במקרה שלנו המימן הוא המחזר והוא עבר‬
‫תהליך חמצון ואילו החמצן הוא האטום המחמצן והוא עבר תהליך חיזור‪.‬‬

‫תהליך של יצירת נתרן כלורי‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+1 - 1‬‬
‫‪2Na + Cl2‬‬ ‫‪2NaCl‬‬

‫הנתרן הפך מ‪ 0-‬ל‪ +1-‬כלומר הוא הפך להיות חיובי יותר ולכן הוא המחזר‪ .‬הוא עבר תהליך של חמצון‪.‬‬
‫הכלור הפך מ‪ 0-‬ל‪ ,-1-‬כלומר דרגת החמצון שלו הפכה להיות שלילית יותר‪ .‬הוא המחמצן והוא עבר תהליך‬
‫של חיזור‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫תהליך של יצירת החומר המולקולרי ‪:HCl‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+1 - 1‬‬
‫‪H2 + Cl2‬‬ ‫‪2HCl‬‬

‫המימן הפך מדרגת חמצון ‪ 0‬ל‪ +1-‬כלומר הוא המחזר והוא עבר תהליך חמצון‪ .‬הכלור הפך מ‪ 0-‬ל‪ ,-1-‬כלומר‬
‫הוא המחמצן והוא עבר תהליך חיזור‪.‬‬

‫תהליך של יצירת אמוניה‪:‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪- 3 +1‬‬
‫‪3H2 + N2‬‬ ‫‪2NH3‬‬

‫דרגת החמצון של מימן הוא ‪ +1‬ועל מנת לשמור על דרגת החמצון של כל מולקולת האמוניה מאופסת‪ ,‬דרגת‬
‫החמצון של החנקן חייבת להיות ‪ .-3‬המימן היה ‪ 0‬והפך ל‪ +1-‬ולכן הוא המחזר והוא עבר חמצון‪ .‬החנקן היה‬
‫‪ 0‬והפך להיות ‪ -3‬ולכן הוא המחמצן והוא עבר חיזור‪.‬‬

‫תהליכי חמצון – חיזור בכימיה אורגנית‬

‫ניזכר שבכימיה אורגנית חמצון הוא הוספת חמצן ו‪/‬או גריעת מימנים וחיזור הוא גריעת חמצן ו‪/‬או הוספת‬
‫מימנים‪ .‬להלן דוגמאות לתהליכי חמצון – חיזור בכימיה אורגנית‪:‬‬

‫ריאקציית שריפה של מתאן‪:‬‬

‫‪- 4 +1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪+4 - 2‬‬ ‫‪+1 - 2‬‬
‫‪CH4 + 2O2‬‬ ‫‪CO2 + 2H2O‬‬

‫מימן הוא ‪ +1‬ועל מנת לאפס את המולקולה ‪ CH4‬הפחמן חייב להיות ‪ .-4‬חמצן הוא ‪ 0‬כי הוא במצב הטבעי‬
‫שלו‪ .‬במולקולה של הפחמן הדו‪-‬חמצני‪ ,‬החמצנים הם ‪ ,-2‬כל אחד ולכן בסה"כ ביחד הם ‪ .-4‬על מנת לאפס את‬
‫המולקולה הפחמן שם חייב להיות ‪ .+4‬במולקולה של המים כל אחד מהמימנים הוא ‪ +1‬וביחד ‪ .+2‬על מנת‬
‫לאפס את המולקולה החמצן חייב להיות ‪.-2‬‬

‫הפחמן איבד את כל המימנים שלו וגם קיבל חמצנים כלומר הוא המחזר ועשינו לו חמצון‪ .‬הוא הפך מ‪ -4-‬ל‪-‬‬
‫‪ .+4‬החמצן הפך מ‪ 0-‬ל‪ ,-2-‬כלומר הוא המחמצן ועשינו לו חיזור‪ .‬המימן לא שינה את דרגת החימצון שלו‬
‫ולכן לא השתתף בריאקציית חמצון – חיזור זו‪.‬‬

‫ריאקצית סיפוח של מימן )הידרוגנציה( במהלכה הופך אתילן לאתאן‪:‬‬

‫‪- 2 +1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪- 3 +1‬‬
‫‪C2H4 + H2‬‬ ‫‪C2H6‬‬

‫הפחמן הפך מ‪ -2-‬ל‪ ,-3-‬כלומר הוא הפך להיות שלילי יותר‪ .‬הוא המחמצן והוא עובר תהליך חיזור )תוספת‬
‫מימנים היא תהליך חיזור(‪ .‬המימן הפך מ‪ 0-‬ל‪ ,+1-‬כלומר הוא הפך להיות חיובי יותר ולכן הוא המחזר ועבר‬
‫תהליך של חימצון‪.‬‬

‫ש‪.‬ב‪ .‬בכימיה אורגנית סעיף אחרון של שאלה ‪ ,9‬שאלה ‪ 4‬בכימיה כללית‪.‬‬

‫‪53‬‬
‫‪28112007‬‬

‫כימיה‬

‫איזוטופים רדיואקטיביים‬

‫איזוטופ – אטומים של אוטו יסוד בעלי מספר ניוטרונים שונה ולכן מספר מסה שונה‪ .‬למשל שלושת‬
‫האיזוטופים של המימן‪ .‬מתוך כלל האיזוטופים שקיימים בטבע‪ ,‬מיעוטם של האיזוטופים הם איזוטופים‬
‫רדיואקטיביים )פחות מ‪ .(10%-‬רוב האיזוטופים הם רגילים ולא מתפרקים‪.‬‬

‫מהם איזוטופים רדיואקטיביים?‬

‫איזוטופים רדיואקטיביים הם איזוטופים לא יציבים שהגרעין שלהם מתפרק באופן טבעי וללא התערבות‬
‫חיצונית‪ .‬התהליך הזה נקרא תהליך התפרקות רדיואקטיבית‪ .‬תוך כדי תהליך ההתפרקות ההרכב של הגרעין‬
‫משתנה‪.‬‬

‫תוך כדי ההתפרקות של האיזוטופים הרדיואקטיביים נפלטים שלושה סוגים של קרינה רדיואקטיבית‪:‬‬
‫• קרינת ‪ – α‬קרינת חלקיקים כאשר כל חלקיק מכיל שני ניוטרונים ושני פרוטונים שהמקור שלהם הוא‬
‫מהגרעין‪.‬‬
‫• קרינת ‪ – β‬קרינה של אלקטרונים שמקורם מהגרעין‪.‬‬
‫• קרינת ‪ – γ‬קרינה אלקטרומגנטית עם אנרגיה עצומה‪.‬‬

‫ננסה להבין מה קורה כאשר נפלטת קרינה רדיואקטיבית מסוגים שונים‪:‬‬

‫קרינת אלפא‪:‬‬

‫מספר המסה יורד ב‪ 4-‬והמספר האטומי יורד ב‪.2-‬‬

‫קרינת ביתא‪:‬‬

‫ניוטרון אחד בגרעין מתפרק לפרוטון ואלקטרון‪ .‬הפרוטון נשאר בגרעין והאלקטרון יוצא החוצה כקרינת‬
‫ביתא‪ .‬מבחינת המספר האטומי‪ ,‬הוא יעלה ב‪ ,1-‬כי מספר הפרוטונים עלה ב‪ .1-‬מה קורה למספר המסה?‬
‫איבדנו ניוטרון אחד אבל קיבלנו פרוטון נוסף ולכן מספר המסה לא ישתנה‪.‬‬

‫קרינת גאמא‪:‬‬
‫לא משנה את הרכב הגרעין ולכן אין שינוי במספר האטומי או במספר המסה‪ .‬הרבה פעמים תוך כדי פליטה‬
‫של קרינת אלפא או ביתא יש גם פליטה של קרינת גאמא‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫זמן מחצית חיים‬

‫לכל איזוטופ רדיואקטיבי יש קצב התפרקות משלו‪ .‬אנו מאפיינים את קצב ההתפרקות במספר שנקרא ½ ‪ ,t‬או‬
‫זמן מחצית חיים‪ .‬זמן מחצית חיים היא הזמן שלוקח לכמות של חומר מסויימת להתפרק ולהגיע לחצי מהכמות‬
‫המקורית‪.‬‬
‫½‪t‬‬ ‫½ ‪2t‬‬
‫‪N‬‬ ‫‪N/2‬‬ ‫‪N/4‬‬

‫ככל ש‪ t ½-‬ארוך יותר מבחינת זמן‪ ,‬זה אומר שקצב ההתפרקות קטן יותר ואז מספר האטומים שמתפרקים‬
‫ביחידת זמן קטן יותר‪ .‬ככל ש‪ t ½-‬קצר יותר מבחינת זמן‪ ,‬הרי שקצב ההתפקרות מהיר יותר‪.‬‬

‫סכנות של קרינה רדיואקטיבית‬

‫יש סכנות רבות בקרינה רדיואקטיבית והן תלויות באופי הקרינה )אלפא‪ ,‬ביתא או גאמא( ובאופן המדיום‬
‫שהקרינה עוברת דרכה )אוויר‪ ,‬עור‪ ,‬עופרת וכו'(‪.‬‬
‫• קרינת אלפא ‪ -‬קרינת אלפא היא הכי פחות מסוכנת‪ .‬אלו חלקיקים כבדים והם לא מגיעים רחוק‪ .‬קשה‬
‫להם לחדור דרך האור שלנו‪ .‬קרינה זו גורמת כוויות ולא גורמת נזקי דנא‪.‬‬
‫• קרינת ביתא – יותר מסוכמת מקרינת אלפא‪ .‬עוברת דרך יותר ארוכה באוויר יחסית לקרינת אלפא )כמה‬
‫מטרים(‪ .‬מצליחה לחדור כמה מילימטרים לאור ויכולה לגרום נזקי דנא‪.‬‬
‫• קרינת גאמא – הקרינה המסוכנת ביותר‪ .‬היא מלווה קרינת אלפא וביתא‪ .‬היא קרינה מאוד חדירה וגורמת‬
‫נזקים כבדים בגוף‪ .‬המגן היחיד בפני קרינה זו הוא עופרת‪ .‬היא גורמת נזקים לכל המולקולות הביולוגיות‬
‫שהיא תגיע אליהן‪.‬‬

‫השפעות מיידיות והשפעות לטווח ארוך של קרינות‪:‬‬

‫השפעות מיידיות – קרינה מלווה באנרגיה ואנרגיה היא חום עצום שיכול להביא למוות‪ ,‬כוויות‪ ,‬נזקים בדם‬
‫או באיברים‪.‬‬
‫השפעות ארוכות טווח – נזקי דנא שמביאים למוטציות שיכולות לבוא לידי ביטוי בגידולים אצל אותו אדם‬
‫שנחשף לקרינה או במוטציות שהוא יעביר לצאצאים שלו לדורות דרך השפעה של מוטציות באיברי הרבייה‪.‬‬
‫הקרינה שמותרת לתאים סומטיים היא הרבה יותר מקרינה שמותרת לתאי רבייה‪.‬‬

‫מהרגע שהאדם נחשף למקור של קרינה והוא נפגע ממנו‪ ,‬הוא עצמו לא מסוכן כי הוא לא קורן‪ .‬הוא כן יהיה‬
‫מסוכן באותם מקרים בו הוא בולע חומר רדיואקטיבי )לא קרינה‪ ,‬אלא את החומר עצמו( שעדיין מקרין‪.‬‬

‫שימושים של איזוטופים רדיואקטיביים‬

‫שימושים רפואיים‪:‬‬
‫• אבחנה – כשיש מצב בו איבר כלשהו חשוד שיש בו גידול או שינה את פעילותו ורוצים לקבל תמונה שלו‬
‫מבלי לעשות פעולה חודרנית‪ ,‬אנו משתמשים באיזוטופים רדיואקטיביים‪ .‬יש איברים בגוף בהם מתרכזים‬
‫איזוטופים בריכוז גבוה‪ ,‬למשל בבלוטת המגן יש יוד‪ .‬לוקחים איזוטופ רדיואקטיבי של אותו יסוד‬
‫שמתרכז באיבר מסויים נותנים לחולה לשתות‪ ,‬האיזוטופ הולך ואיבר והקרינה משמשת לקבל את‬
‫התמונה‪ .‬יש מכשירים שמתרגמים את האותות הרדיואקטיביים לתמונה‪ .‬זה מסוכן במידה מסויימת אבל‬
‫נותנים את זה במינון מאוד מאוד נמוך והתועלת היא הרבה יותר גדולה מהנזק כי אנו מונעים פעולה‬
‫חודרנית – כירורגית‪ .‬החולה יהיה מבודד על מנת להגן על אנשים אחרים בסביבתו‪ .‬אנו בוחרים איזוטופ‬
‫עם ½ ‪ t‬מתאים‪ ,‬למשל שעה או שעתיים‪ .‬יש איברים שלא מגיעים אליהם איזוטופים ספציפיים‪ ,‬ואז‬
‫לוקחים סתם מולקולה שאופיינית לאותו איבר אותו אנו בודקים ומולקולה זו מובילה את האיזוטופ‬

‫‪55‬‬
‫הרדיואקטיבי )היא מולקולה מובילה או מוליכה( לאיבר המתאים‪ .‬כך נוכל לבדוק כל איבר ואיבר בגוף‬
‫בלי תלות בריכוז של איזוטופים רדיואקטיביים באיבר מסויים‪.‬‬
‫טיפול – טיפול בגידולים‪ .‬גתא סרטני הוא תא שאיבד את הבקרה על החלוקה שלו‪ .‬הוא מתחלק בלי סוף‪.‬‬ ‫•‬
‫אם ניתן משהו שיפגע בדנא מי שיפגע יותר הם תאים מתחלקים‪ ,‬כלומר תאי הגידול‪ .‬הבעיה היא שנפגעים‬
‫גם תאים בריאים אבל פחות‪ .‬אחת הדרכים לטפל בסרטן היא לתת רדיותרפיה‪ ,‬כלומר טיפולי הקרנות‪.‬‬
‫אנו נותנים מקור קרינה שפוגע בחלוקת התאים והגידול הולך ומצטמצם‪ .‬המינון הוא מינון טיפולי‪ ,‬כלומר‬
‫הוא גבוה יותר ממינון של אבחנה‪ .‬המטרה היא להרוס את התא‪ .‬יש דרך אחרת לטפל בסרטן חוץ‬
‫מהקרנות מבחוץ‪ ,‬והיא לתת חומרים רדיואקטיביים במינונים גבוהים שמגיעים לאיברים ספציפיים‪,‬‬
‫למשל לתת מנה גבוהה של יוד רדיואקטיבי על מנת לטפל בתאים סרטניים בבלוטת המגן‪.‬‬

‫שימושים מדעיים‪:‬‬
‫• תארוך גאולוגי – המטרה היא קביעת גיל של סלעים עפ"י זמן מחצית חיים‪ .‬יש בטבע אורניום שמופיע‬
‫בסלעים באופן טבעי‪ .‬משתמשים באיזוטופ רדיואקטיבי של אוראניום‪:‬‬

‫תארוך ארכאולוגי – כמו תארוך גאולוגי‪ ,‬אבל עבור קביעת גיל של סלעים ובעלי חיים‪ .‬משתמשים‬ ‫•‬
‫באיזוטופ של פחמן‪:‬‬

‫ש‪.‬ב‪ .‬בכימיה כללית שאלות ‪48 – 43‬‬

‫‪56‬‬