‫הכבד וכיס המרה – ‪Liver & The Gallbladder‬‬

‫כללי ‪:‬‬

‫™ הכבד ממוקם בחלל הפריתוניאום מתחת לדיאפרגמה‪.‬‬

‫™ הכבד הוא האיבר הפנימי הגדול ביותר בגוף ועשוי להגיע למשקל של ‪ 1500‬גר' באדם מבוגר‪ .‬בנוסף הכבד‬
‫הוא הבלוטה הגדולה ביותר בגוף המשרתת הן כבלוטה אקסוקרינית והן כבלוטה אנדוקרינית‪.‬‬

‫™ לכבד תפקידים מטאבוליים רבים )יפורט בהמשך(‪.‬‬

‫™ אספקת הדם לכבד היא רבה מאוד והוא מקבל בעיקר דם ורידי מהמעי הדק – ‪mesenteric veins‬‬
‫וה‪ .hepatic portal vein -‬הדם בורידים אלו מכיל רכיבי מזון שנספגו במעיים )מלבד שומנים(‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫הארגון ההיסטולוגי של הכבד ‪:‬‬

‫כללי ‪:‬‬

‫™ הכבד מחולק ל‪ 4-‬אונות ‪.lobes‬‬

‫™ היחידה המורפולוגית הבסיסית בכבד היא האוניות ‪ hepatic lobules‬שמספרם מגיע לכמיליון‪.‬‬
‫™ בבעלי חיים ‪ ,‬חזירים למשל‪ ,‬לאוניות יש מבנה בצורה משושה כפי שניתן לראות בחתכים היסטולוגיים‪.‬‬

‫™ הקוטר של כל ‪ lobules‬הוא ‪ 1-2‬מ"מ‪.‬‬

‫™ שכבה דקה של רקמת חיבור מקיפה כל ‪ ,lobule‬באופן כללי יש מעט מאוד רקמת חיבור בכבד‪.‬‬
‫™ במרכז כל ‪ lobule‬עובר ‪ ,central vein‬כאשר כל ‪ lobule‬היא בעלת אספקת דם עורקית מענפים של ה‪-‬‬
‫‪ hepatic portal artery‬וורידית מענפים של ה‪.hepatic portal vein -‬‬
‫אספקת דם זו מגיעה ממקומות מסוימים באותו מבנה של משושה‪ ,‬איזורים אלו ידועים בתור‬
‫ה‪ portal areas -‬מכיוון שמקבלים דם עורקי וורידי משער הכבד – ‪.porta of the liver‬‬

‫‪2‬‬
 ‫‪: Portal areas‬‬

‫™ המבנים שניתן למצוא ב‪: Portal areas -‬‬

‫‪ .1‬ענף של ה‪: hepatic portal vein -‬‬

‫כלי הדם הגדול ביותר ב‪ , portal area -‬מספק ‪ 70%‬מהדם הנכנס לכבד‪.‬‬

‫‪ .2‬ענף של ה‪: hepatic artery -‬‬

‫העורקיקים מספקים ‪ 30%‬מהדם הנכנס‪.‬‬

‫‪: Bile ductile .3‬‬

‫מבנה אפיתליאלי שרכו מרה ‪ bile‬המיוצרת בכבד מופרשת ע"י תאי הכבד‪.‬‬

‫‪ .4‬כלי לימפה ‪:‬‬

‫הכבד הוא מקור ל‪ 35-50%-‬מכל הלימפה בגוף במצבי מנוחה‪.‬‬
‫קיים קושי לאתר כלי לימפה אלו בפרפרטים היסטולוגיים סטנדרטיים‪ ,‬זאת הודות לדפנות הדקות‬
‫של כלי הלימפה והטמט ‪ collapse‬של הלומן‪.‬‬

‫‪Blood and bile flow‬‬

‫‪Central vein‬‬

‫‪Hepatocytes and‬‬
‫‪sinusoids‬‬

‫‪Portal area. V, branch of hepatic‬‬

‫‪portal vein; A, branch of hepatic‬‬
‫‪artery; B, bile ductule‬‬

‫™ המבנים ב‪ portal area-‬מוקפים ברקמת חיבור רפה )חלק מה‪.(Glisson's capsule -‬‬
‫™ איזור ה‪ portal area -‬מהווה נקודת ציון כאשר קיים קושי באיתור גבולות ה‪.lobules -‬‬

‫™ הדם הורידי והעורקי ב‪ portal area -‬זורם בכיוון צנטרפיטלי בכל ‪ – lobule‬מה‪ portal area-‬אל ניקוזו‬
‫ב‪ ,central vein -‬זאת לעומת המרה המיוצרת בתאי הכבד וזורמת בכיוון צנטריפוגלי – אל עבר‬
‫ה‪.portal areas -‬‬

‫‪3‬‬
‫™ התאים המרכזיים ב‪ lobules -‬הם תאים אפיתליאליים הידועים בתור ‪ .Hepatocytes‬לעיתים תאים אלו‬
‫נקראים בשם ‪.Parenchymal cells‬‬
‫מקורם האמבריוני של ההפטוציטים הוא האנדודרם‪.‬‬
‫ההפטוציטים בכל ‪ lobule‬מסודרים במבנה של ‪ hepatic plates‬בצורה רדיאלית‪ .‬הדם זורם בין‬
‫ה‪ hepatic plates -‬בסינוסואידים ‪ sinusoids‬גדולים וכתוצאה מכך לכל ההפטוציטים יש אספקת דם‬
‫עשירה מאוד‪.‬‬

‫‪4‬‬
5
 ‫‪: Hepatic sinusoids‬‬

‫הסינוסואידים בכבד אינם המשכיים ומחוררים‪.‬‬

‫ישנם ‪ 4‬סוגים מרכזיים של תאי סינוסואיד ‪:‬‬

‫‪: Endothelial cells .1‬‬

‫‪ o‬תאי האנדותל חסרי ‪ basal lamina‬והתמיכה המבנית שהם מספקים מגיעה מסיבים רטיקולריים‬
‫‪ reticular fibers‬בחלל המפריד בין ה‪ endothelial layer -‬להפטוציטים‪ .‬חלל זה ידוע בשם‬
‫‪.Space of Disse‬‬
‫‪ o‬חלל זה ניתן לאיתור בפרפרטים היסטולוגיים כמרווח בין הקצוות החופשיים בין הקצוות‬
‫החופשיים של ההפטוציטים ותאי האנדותל‪.‬‬

‫‪: Kupffer cells .2‬‬

‫‪ o‬ה‪ Kupffer cells -‬הם למעשה מאקרופאגות מקובעות ‪ fixed macrophages‬ששייכות ל –‬

‫‪.Mononuclear Phagocyte System‬‬
‫‪ o‬תאים אלו קשורים לשכבת תאי האנדותל והם בעלי שלוחות תאיות שמתפשטות דרך המרווחים בין‬
‫תאי האנדותל אל חלל הסינוסואיד‪.‬‬
‫‪ o‬מיקום הפעילות הפאגוציטית של תאי קופר ניתן להדגמה ע"י הזרקת ‪ Trypan blue‬אל חלל‬
‫הפריתונאום או אל כלי הדם‪ ,‬בתוך זמן קצר הצבע שוקע בציטופלזמה של תאי קופר‪.‬‬

‫‪6‬‬
‫ כמו כן תאים אלו בעלי‬,aged erythrocytes "‫ לתאי קופר תפקיד נוסף בהרס אריתרוציטים "זקנים‬o
.‫יכולת לאתר ולעכל בקטריות בדם‬

: Fat-storing cells .3

.Ito cells ‫ או‬lipocytes ‫ ידועים גם בשם‬o

. ‫ ובעלי יכולת לצבור טיפות שומן‬Space of Disse -‫ נמצאים בעיקר ב‬o
‫פציעות‬ ‫בריפוי‬ ‫תפקיד‬ ‫בעלי‬ ‫וכן‬ A ‫לויטמין‬ ‫המרכזי‬ ‫המקור‬ ‫הם‬ ‫אלו‬ ‫ תאים‬o
.hepatic fibrogenesis –

: Pit cells .4

.‫ ששייכים למערכת החיסון‬Space of Disse -‫ אלו הם תאים ניידם הנמצאים ב‬o

LAK cells ‫או‬ (Natural Killer cells ) NK cells -‫ל‬ ‫נחשבים‬ ‫אלו‬ ‫ תאים‬o
.(Limphokine-activated Killer cells )

Cell types in lobule

En, Endothelial cells

F, Fat-storing cells (Ito cells,

stellate cells)

K, Kupffer cells

P, Parenchymal cells
(hepatocytes)

H, Hering canal

7
 ‫המבנה ההיסטולוגי של ההפטוציטים ‪:‬‬

‫™ ההפטוציטים הם תאים אפיתליאליים גדולים )‪ 20-30‬מיקרומטר( עם גרעין רגולרי ממורכז וגדול‪.‬‬

‫™ כ‪ 25%-‬מכלל ההפטוציטים הם בעלי ‪ 2‬גרעינים ‪ binucleate‬וישנן מספר דוגמאות )עד ל‪ (10%-‬של‬

‫‪ polyploidy hepatocytes‬עם גרעינים מאוד גדולים )בעלי יותר מסט אחד של כרומוזומים(‪.‬‬

‫™ הציטופלזמה של ההפטוציטים היא מאוד אסידופילית ‪ – acidophilic‬מעיד על כמות גדולה של‬

‫מיטוכונדריה‪ ,‬כמו כן ניתן למצוא איזורים באזופילים ‪ – basophilic‬מעיד על נוכחות ‪.RER‬‬
‫תאי ההפטוציטים הם יוצאי דופן בכך שמכילים גם ‪ RER‬וגם ‪ SER‬בכמות גדולה באותו תא‪ .‬ה‪RER-‬‬
‫משוייך לסינתזת חלבונים בעוד שה‪ SER -‬משוייך למטאבוליזם של סטרואידים‪.‬‬

‫™ גופיפי הגולג'י בהפטוציטים מפותחים מאוד‪.‬‬

‫™ ניתן למצוא בציטופלזמה של ההפטוציטים כמות גדולה של טיפות שומן ‪ ,lipid droplet‬טיפות אלו גדלות‬
‫בכמות ובגודל לאחר שתיית אלכוהול וכן לאחר טיפול עם תרופות סטרואידיות כמו ‪.glucocorticoids‬‬

‫™ ניתן למצוא גם כמות גדולה של ליזוזומים בהפטוציטים בעיקר בקרבת ה‪ bile canaliculi -‬ושמם נקרא‬
‫‪.peribiliary bodies‬‬

‫™ ‪ Perioxisomes‬נפוצים אף הם בהפטוציטים ‪ ,‬אלו הם אורגנלות עטופות ממברנה שקוטרן נע בין ‪0.2-0.8‬‬

‫מיקרומטר וניתנות לאיתור ברמה של מיקרוסקופ אלקטרוני ע"י נוכחות ‪.crystalline nucleoids‬‬
‫הפריאוקסיזומים מכילים אנזימים כמו קטאלז ‪d-amino oxidase , urate oxidase ,catalase‬‬
‫ו – ‪.gamma-hydroxy acid oxidase‬‬
‫לפריאוקסיזום תפקיד בהגנת התאים מפני פרוקסידים ‪ peroxides‬שיכולים לגרום לתא לנזק בלתי הפיך‪.‬‬

‫™ ניתן למצוא שיירי גליקוגן בציטופלזמת ההפטוציטים ע"י צביעה ב‪ ,periodic acid-Schiff -‬בשימוש‬
‫במיקרוסקופ אלקטרוני ניתן לאתר את שיירי הגליקוגן בציפופלזמה – בעלי צורת שושנה‪.‬‬

‫‪8‬‬
9
 ‫‪: Bile canaliculi‬‬

‫™ הממברנות בין תאי הפטוציטים סמוכים עוברות מודיפיקציה ליצירת תעלות קטנות הידועות בתור‬
‫‪ ,bile canaliculi‬דרך תעלות אלו מופרשת המרה מההפטוציטים‪.‬‬
‫™ בתעלות אלו ניתן למצוא נוכחות ‪ microvilli‬והן אטומות הרמטית ע"י ‪ tight junctions‬למניעת דליפה של‬
‫המרה‪.‬‬

‫™ אופן ניקוז המרה ‪:‬‬

‫‪ .1‬ה‪ bile canaliculi -‬יוצרות קומפלקס של רשת אנסטומוזות שנפתחות באיזור ה‪.portal area -‬‬
‫‪ .2‬הרשת מתנקזת אל תעלות מרכזיות ‪ Hering canals‬שגובלות באפיתל חד שכבתי‬
‫‪cuboidal epithelium‬‬
‫‪ .3‬מתעלות אלו המרה מועברת אל ה‪.portal bile ductules -‬‬

‫™ ניתן להדגים את הרשת של ה‪ bile canaliculi -‬ב‪ lobules -‬ע"י פרפרטים היסטוכימיים של הכבד במהך‬
‫ביצוע פעילות אנזימתית של ‪.ATP-ase‬‬

‫‪10‬‬
11
 ‫התפקוד הפונקציונלי של הכבד ‪:‬‬

‫תפקידי ההפטוציטים ‪:‬‬

‫‪ .1‬תפקוד כחלק מהמערכת ההמטופואטית ‪: Hematopoetic function‬‬

‫בעוברים הכבד מתפקד כאיבר המטופואטי והוא פעיל בייצור תאי דם ‪.erythrocytes & leukocytes :‬‬
‫בשבוע ‪ 10‬הכבד מהווה כ‪ 10%-‬ממשקל העובר‪.‬‬
‫התפקיד ההמטופואטי נמשך עד חודש ‪ 7‬של ההתפתחות העוברית‪.‬‬
‫בפרפרטים היסטולוגיים של כבד עוברי ניתן לראות מעין רשתות גדולות של תאי דם בתהליך הווצרותם‬
‫בין ההפטוציטים ובין דפנות כלי הדם בכבד‪.‬‬

‫‪ .2‬התפקידים המטאבוליים של הכבד ‪:‬‬

‫א‪ .‬דה‪ -‬אמינציה של חומצות אמינו ‪:‬‬

‫הכבד אחראי לפירוק חומצות אמינו‪ .‬בהפטוציטים ניתן למצוא את כל האנזימים הדרושים לתהליך‬
‫ה‪ .urea -‬לאחר פירוק חומצות האמינו ל‪ urea-‬היא מוזרמת אל הכליה לפני הפרשתה בשתן‪.‬‬

‫ב‪ .‬סינתזת חלבוני פלזמה ‪: plasma proteins‬‬

‫ההפטוציטים הם מקור לחלבוני פלזמה כמו ‪ :‬אלבומין ‪ , albumin‬גלובולין ‪ , globulin‬פיברימנוגן‬
‫‪ ,fibrinogen‬פרוטוטרומבין ‪. protothrombin‬‬
‫בניגוד ליתר סינתזות החלבונים והתאים המשתתפים בתהליכים מטאבוליים ההפטוציטים יוצאי‬
‫דופן בכך שלא ניתן לאתר בהם מאגרי חלבונים הארוזים בגרנולות‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫ג‪ .‬מטאבוליזם של ‪: Carbohydrate‬‬
‫להפטוציטים תפקיד חשוב בשמירה על ההומאוסטזיס של הגלוקוז בגוף‪.‬‬
‫עודף ב‪ carbohydrate -‬נאגר בצורה של שכבות גליקוגן שיכולות לעבור המרה לגלוקוז בהתאם‬
‫לצרכי הגוף )תהליכי ‪.(glycogenesis & glycogenolysis‬‬
‫ההפטוציטים מהווים גם את האתר המרכזי ל‪ – gluconeogenesis -‬שזהו תהליך יצירת גלוקוז‬
‫מחומצות אמינו ושומנים במצבים של לחץ‪ ,‬מתח או רעב בגוף‪.‬‬

‫ד‪ .‬מטאבוליזם של שומנים )ליפידים ( ‪:‬‬

‫ההפטוציטים הם אתר סנתוז והפרשת ה‪ .serum lipoproteins -‬בנוסף הם בעלי תפקיד מרכזי‬
‫ויטאמין‬ ‫במטאבוליזם של כולסטרול וסטרואידים וכן במטאבוליזם של ויטאמינים מסיסים כמו‬
‫‪ A‬וויטאמין ‪.D‬‬

‫ה‪ .‬נטרול רעלים ‪: Drug detoxification‬‬

‫להפטוציטים תפקיד חשוב בנטרול רעלי תרופות – ‪ .lipid based drugs‬ה‪ SER -‬בהפטוציטים‬
‫אחראי על תהליך ה‪ conjugation -‬שמשתלב בתהליך נטרול הרעלנים‪.‬‬

‫ו‪ .‬מקור הלימפה ‪:‬‬

‫הכבד מייצר כמויות גדולות מאוד של לימפה )‪ 50%‬מהחלבוני המערכת הלימפטית(‪.‬‬

‫ז‪ .‬סינתזת המרה ‪: Bile synthesis‬‬

‫ההפטוציטים מסנתזים מרה‪ ,‬שהיא בעלת תפקיד מרכזי בפירוק ראשוני של השמונים טרם ספיגתם‬
‫ב‪ villi -‬של המעי הדק‪.‬‬
‫במרה ניתן לאתר הפרשת פיגמנטים שהם כתוצאה מפירוק אריתרוציטים כמו ‪.bilirubin‬‬

‫סינתזת ה‪: Serum lipoproteins -‬‬

‫™ עד ל‪ 50%-‬מחלבוני מערכת הלימפה מסונתזים בכבד‪.‬‬

‫™ חומצות שמניות מזרם הדם נאגרות ע"י ההפטוציטים ועוברים אסטריפיקציה ב‪ SER -‬ליצירת‬
‫‪.triglycerides‬‬
‫™ חלבונים המסונתזים ב – ‪ RER‬מורכבים עם ה‪ trigycerids -‬בגופיפי הגולג'י ליצירת ‪, lipoproteins‬‬
‫חלובנים שומניים אלו נארזים במבנים עטופי ממברנות דקות לפני הפרשתם מחדש לזרם הדם‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫הפרשת המרה ‪: Bile secretion‬‬

‫™ הפרשת המרה מתחילה בעובר בסביבות שבוע ‪.12‬‬

‫™ רכיבי המרה הם ‪ :‬מים ומלחי המרה ‪.(sodium glycocholate & sodium taurocholate) bile slats‬‬

‫™ תפקידי המרה ‪:‬‬

‫‪ .1‬פירוק שומנים ‪:‬‬

‫המרה אשר מופרשת מהכבד דרך ה‪ bile duct -‬אל הדאודנום אחראית לפירוק השומנים‪.‬‬
‫סינתזת מלחי המרה מתרחשת ב‪ – SER-‬התמזגות של חומצות אמינו ‪ Glycine‬ו‪ Taurine -‬עם‬
‫חומצה קולית ‪.Cholic acid‬‬

‫‪ .2‬פירוק אריתרוציטים זקנים ‪:‬‬

‫המרה משמשת גם כמעין "רכב" להפרשת אריתרוציטים "זקנים"‪.‬‬
‫פירוק האריתרוציטים נעשה ע"י תאי קופר בכבד או ע"י מאקרופאגות בטחול וכתוצאה מכך נוצר‬
‫ה‪ heme pigment -‬שמומר ל – ‪ biliverdin‬שמומר ל‪.bilirubin -‬‬
‫ה‪ bilirubin-‬אינו מסיס והוא מתמזג עם חומצה גלוקורונית ‪ glucuronic acid‬ב‪ SER -‬של‬
‫ההפטוציטים ליצירת מולקולה מסיסה ‪ bilirubin glucuronide‬שמופרשת במרה‪.‬‬
‫בדאדנום מולקולה זו מומרת ע"י בקטריה ל‪ urobilinogen -‬שנספגת מחדש בחלק הדיסטלי של‬
‫המעי הדק וחוזרת שוב אל הכבד )תהליך מחזורי(‪.‬‬

‫‪14‬‬
‫™ כ‪ 90%-‬מהמרה ממוחזרת וכ‪ 10%-‬מהמרה עוברת תהליך פירוק ‪ de novo formation‬ומופרשת בצואה‬
‫)המרה מעניקה לצואה את הצבע הקהה(‪.‬‬

‫‪Bile acids‬‬

‫‪90% recycled‬‬ ‫”‪10% “de novo‬‬

‫‪15‬‬
 ‫אוניות הכבד ‪: Hepatic lobules‬‬

‫איזורים מטאבולים ב‪: Hepatic lobules -‬‬

‫™ ניתן לחלק את ה‪ lobules -‬אל איזורים עם פעילות מטאבולית שונה ‪:‬‬

‫‪ .1‬האיזורים הפריפריאלים ביותר של ה‪ lobules -‬הם בעלי אספקת הדם העשירה ביותר‬
‫)יותר חמצן ‪ <--‬יותר מטאבוליזם(‪.‬‬
‫איזורים פריפריאלים אלו נקראים ‪.zone of permanent function‬‬

‫‪ .2‬האיזור המדיאלי של ה‪ lobules -‬בעל פעילות מטאבולית מצומצמת יותר וידוע בשם‬
‫‪.zone of intermediate function‬‬

‫‪ .3‬האיזור המרכזי ביותר ב‪ ,lobules-‬הקרוב ביותר ל‪ ,central canal-‬בעל הפעילות המטאבולית‬

‫הנמוכה ביותר וידוע בתור ה‪ zone of permanent repose -‬או האיזור האינאקטיבי‪.‬‬
‫**ניתן לאתר הבדלים אלו בפרפרטים היסטולוגיים על פי כמויות המיטוכונדריה – כמויות גדולות באיזור‬
‫הפריפריאלי ‪ perilobular‬בהשוואה לאיזור הפנימי ‪.centrolobular‬‬

‫™ כאשר נבחן פרפרטים היסטולוגיים של בע"ח שקיבלו מזון בצורה עשירה וסדירה נוכל לאתר צברי גליקוגן‬
‫בהפטוציטים תחילה באיזור הפריפריאלי ורק לאחר מכן ובכמויות קטנות יותר באיזור המדיאלי‪ ,‬כאשר‬
‫באיזור המרכזי ביותר לא נאתר כלל צברי גליקוגן‪.‬‬

‫™ בבע"ח שעבר הרעבה נראה העלמות של צברי הגליקוגן תחילה מהאיזור המדיאלי ורק לאחר מכן‬
‫מהאיזורים הפריפריאלים‪.‬‬

‫‪Hepatocytes closest to the portal areas are‬‬

‫‪favored with regard to nutrients and oxygen‬‬

‫‪16‬‬
 ‫קונספטים שונים ל‪:lobules -‬‬

‫‪:Classical lobule .1‬‬

‫ה‪) classical lobule -‬צורת משושה( שונה מזו של בלוטות אקסוקריניות אחרות בהן צינור ההפרשה‬
‫המרכזי ‪ main secretory duct‬ממוקם במרכז ה‪ .Lobule -‬ב‪ Lobule -‬בכבד צינורות ההפרשה‬
‫‪ bile ductules‬הם בפריפרייה‪.‬‬

‫‪: Portal lobule .2‬‬

‫גישה אחרת טוענת שצינור ההפרשה ממוקם במרכז ה‪ , lobule -‬במקרה זה נקראת האונייה‬
‫‪ ,portal lobule‬אולם‪ ,‬על פי גישה זו ל‪ Portal lobule -‬אין גבולות מוגדרים וניתן להתייחס אליה כמבנה‬
‫בעל צורת משולש הנמתח בין שלושה ‪.central veins‬‬

‫‪: Acinus of Rappaport .3‬‬

‫גישה נוספת ל‪ hepatic lobules -‬מבוססת על תפקוד פונקציונלי‪ ,‬במקרה זה היחידה הפונקציונלית‬
‫מתוארת כ‪.acinus of Rappaport -‬‬
‫גבולות ה‪ acinus -‬אינם מוגדרים אבל מבוססים על איזורים פיזיולוגים‪.‬‬
‫ה‪ acinus -‬הוא בעל צורת יהלום‪ ,‬כאשר כל "יהלום" בעל תפקוד פיזיולוגי עצמוני‪.‬‬
‫גישה זה חשובה בהבנת מספר מצבים היסטופתולוגיים‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫רה‪-‬גנרציה של הכבד ‪:‬‬

‫™ תאי הפרנכימה )ההפטוציטים( של הכבד הם בעלי יכולת מדהימה של שחזור ‪.regeneration‬‬

‫™ במקרים של ניתוח בבע"ח בו מסירים עד ‪ 60%‬מהכבד ‪ ,‬רקמת הכבד יכולה לשחזר עצמה למימדים‬
‫המקוריים בתוך זמן קצר יחסית‪.‬‬

‫™ כימיקלים רבים הם רעילים לתאי הכבד ‪:‬‬

‫‪.chlorinated hydrocarbons (pesticides) .1‬‬

‫‪ .2‬תרכובות אורגניות ואנ‪-‬אורגניות כמו ‪.carbon tetrachloride, xylene, chloroform, ether :‬‬

‫‪18‬‬
 ‫כיס המרה ‪: The gallbladder‬‬

‫כללי ותפקידים ‪:‬‬

‫™ תפקיד כיס המרה הוא להוות מאגר אחסון עבור המרה המסונתזת בכבד‪.‬‬
‫™ כמו כן בכיס המרה – נוזל המרה הופך להיות הרבה יותר מרוכז ‪ ,‬זאת הודות לפעילות העברת היונים‬
‫‪ ion-transport‬של האפיתל התוחם את הלומן של כיס המרה‪.‬‬

‫מבנה ‪:‬‬

‫™ האפיתל התוחם את הלומן של כיס המרה הוא אפיתל חד שכבתי עמודי הומוגני פשוט‬
‫‪.simple columnar homogeneous epithelium‬‬
‫באפיתל ניתן למצוא קפלים רבים וכאשר כיס המרה מלא במרה קפלים אלו נעלמים‪.‬‬

‫™ שכבות כיס המרה כוללות ‪:‬‬

‫‪: Mucosa .1‬‬
‫מורכבת מאפיתל עמודי ו‪.lamina propria -‬‬
‫הציטופלזמה של תאי האפיתל היא בעלת מאפיינים אסידופילים חלשים‪ .‬הגרעין של תאי האפיתל‬
‫הוא אובאלי וממוקם באיזור הבזאלי של התאים‪.‬‬
‫‪: Muscularis .2‬‬
‫מורכב מסיבי שריר חלק שנמצאים בכיוונים שונים ‪.longitudinal, transverse, oblique :‬‬
‫‪: Perimuscular dense connective tissue layer .3‬‬
‫רקמת חיבור צפופה הנמצאת מיד לאחר שכבת השריר החלק‪.‬‬
‫‪: Serosa .4‬‬
‫החלק העיקרי של כיס המרה‪.‬‬
‫הסרוזה נמצאת רק באיזור הפונה לחלל הפריתונאום‪ ,‬בחלק שפונה לכיוון הכבד לא רואים כמעט‬
‫סרוזה‪.‬‬

‫‪19‬‬
 ‫השתלבות כיס המרה בתהליך פירוק השומנים ‪:‬‬

‫™ שומנים המגיעים לדאודנום מהווים סיגנל להפרשת הורמון פוליפפטידי ‪(cholecystokinin) CCK‬‬
‫מהתאים האנדוקריניםשל המוקוזה אל זרם הדם‪.‬‬
‫™ להורמון זה יש רצפטור על דפנות כיס המרהוכתוצאה מכך סיבי השריר החלק מתכווצים ומשחררים את‬
‫המרה דרך ה‪ bile duct -‬אל הדאודנום‪.‬‬

‫‪20‬‬
 ‫הלבלב ‪: Pancreas‬‬

‫כללי ותפקידים ‪:‬‬

‫™ ראש הלבלב נמצא בכיפוף ה – ‪duodenum‬‬

‫™ הלבלב הוא בלוטה מורכבת עם תפקידים אנדוקריניים ואקסוקריניים‪ .‬בניגוד לכבד התיפקודים‬
‫האנדוקרינים ואקסוקרינים הם התאים שונים‪.‬‬
‫™ הוא מפריש יותר מליטר ליום של מיצי לבלב המכילים כמות גדולה של אנזימים פרוטאוליטים דרך ה –‬
‫‪ pancreatic duct‬לתריסריון‪.‬‬

‫מבנה ‪:‬‬

‫™ הלבלב בנוי מ – ‪ lobules‬שכל חלק שלו יושב על ה – ‪.lamina basalis‬‬

‫™ כל בסיס התא מכיל ‪.RER‬‬
‫™ בחלק העליון של התאים זהו מקום ההצטברות של הגרנולות להפרשה חיצונית )‪.(zymogen‬‬
‫™ צינור ההפרשה בנוי מתאי אפיתל קובייתיים )‪ (intercalated duct‬אשר מתנקז לצינור יותר גדול )תאי‬
‫אפיתל יותר גדולים(‪.‬‬
‫™ התאים הראשונים )בנקודת החיבור בין ה – ‪ lobules‬לבין ה – ‪ (intercalated duct‬נקראים‬
‫‪ centroacinar cells‬והם התאים הראשוניים של ה – ‪ .intercalated duct‬אלו תאים שלא מפרישים‪.‬‬

‫™ פירוט תהליך ההפרשה )אקסוקרינית( ‪:‬‬

‫יחידת ההפרשה )שמה ‪ (acinus‬נפתחת לצינור ‪ intercalated duct‬המכיל אפיתל קובייתי‪ ,‬בהמשך הצינור‬
‫מתרחב – ‪ intralobular duct‬ולבסוף ההפרשה יוצאת בצינור גדול יותר ‪.inter lobular duct‬‬

‫‪21‬‬
 ‫‪Pancreatic acini‬‬

‫סוגי הפרשות בלבלב ‪:‬‬

‫‪ .1‬הפרשה סרוזית – הפרשה של חלבונים בלבד – כל בלוטות להפרשה אקסוקרינית בלבלב הן מהסוג הזה‪.‬‬
‫בחלק זה נוצרים אנזימים פרוטאוליטים )מיצי הלבלב( המסייעים בעיכול‪ ,‬מיצי הלבלב מועברים אל‬
‫התריסריון‪.‬‬
‫מרבית התאים בלבלב הם מסוג זה )הפרשה אקסוקרינית(‪.‬‬

‫‪ .2‬בנוסף להפרשה אקסוקרינית‪ ,‬יש גם הפרשה אנדוקרינית – שם ניתן לראות תאים הרבה יותר בהירים –‬
‫‪.islets of Langerhans‬‬

‫בתוכם יש תאים שיותר קרובים להיקף – תאי ‪ α‬שמייצרים גלוקגון‪ ,‬ובאיזור המרכזי ניתן למצוא תאי ‪β‬‬
‫שמייצרים אינסולין‪.‬‬
‫בין התאים האלו יש תאים בודדים שנקראים ‪) somatostatin‬קיימים גם במערכת העיכול ובמוח( – זהו‬
‫פפטיד קטן שפעילותו היא אינהיביציה לפעילות של תאים אחרים‪ ,‬הפעילות של ההורמון הזה היא‬
‫מקומית – השפעה פאראקרינית‪.‬‬
‫לתאי ההפרשה האנדוקרינית אספקת דם עשירה יותר מאשר ל‪.acinus -‬‬
‫** בפרפרטים היסטולוגיים לא ניתן להבחין בין סוגי התאים – ניתן להשתמש בנוגדנים לאינסולין או‬
‫גליקוגן על מנת לזהות אותם‪.‬‬

‫‪22‬‬
23
24