‫משולחנו‬

‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬

‫על רצח ארלוזורוב‬

‫העיתון דבר מדווח על רצח ארלוזורוב‬

‫רצח ארלוזורוב היא פרשת רצח בלתי פתורה של חיים ארלוזורוב‪ ,‬ממנהיגי היישוב וראש‬
‫המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית‪ ,‬ב‪ 16-‬ביוני ‪ ,1933‬בחוף תל אביב‪ .‬פרשת הרצח‬
‫עוררה סערה רבה בארץ ישראל והאשמות כבדות כנגד התנועה הרוויזיוניסטית‪.‬‬

‫רקע‬
‫עם עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה‪ ,‬בשנת ‪ ,1933‬החל ארלוזורוב לעסוק בהעלאת יהודי‬
‫גרמניה‪ ,‬ובארגון מנגנון בשם "העברה"‪ ,‬שנועד להציל את רכוש יהודי גרמניה ולהביאו לארץ‬
‫ישראל‪ .‬באותה שנה יצא לברלין כדי לבדוק אפשרות למשא ומתן עם הממשלה הגרמנית בעניין‬
‫יהודי גרמניה ורכושם‪ ,‬משא ומתן שהביא להסכם ההעברה‪.‬‬

‫מסעו לברלין הפך למסע דילוגים בין ברלין ללונדון‪ .‬כן ביקר באוסטריה‪ ,‬בלגיה ופולין‪.‬‬

‫המכשול העיקרי שעמד בפני פעולתו למען יהודי גרמניה היה סירוב השלטונות הנאצים לבוא‬
‫בקשר ישיר עם מנהיגות יהודית‪ ,‬לפיכך הגה רעיון שלא‪-‬יהודים ינהלו בשם ההסתדרות הציונית‬
‫את המשא ומתן בדבר עליית יהודי גרמניה והעברת רכושם לארץ‪ .‬בלונדון קיבל לכך את‬
‫הסכמת שר המושבות הבריטי‪ ,‬בתנאי שבריטניה תהיה מעורבת במשא ומתן באופן לא רשמי‪.‬‬

‫התנגדות לתוכניתו באה דווקא מצד יהודי גרמניה שחששו מפני השלטון הנאצי‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪shlonsky3@bezeqint.net 054-8129960‬‬

‫על רצח ארלוזורוב ]‪[1‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫ארלוזורוב נועץ עם ד"ר רוברט וולטש‪ ,‬עיתונאי נודע וממנהיגי יהדות גרמניה‪ ,‬האם ראוי לו‬
‫לפנות למגדה גבלס‪ ,‬כדי להשתמש בהשפעתה האישית להצלת רכוש יהודי‪ ,‬וכדי שתשפיע על‬
‫בעלה‪ ,‬הד"ר יוזף גבלס‪ ,‬שר התעמולה הנאצי‪ ,‬שירכך את מתקפותיו האנטישמיות‪.‬‬

‫מגדה גבלס‪ ,‬שנקראה לפני נישואיה בשם מגדה פרידלנדר‪ ,‬על שם בעלה היהודי של אמה‪,‬‬
‫שהיה לאביה החורג‪ ,‬גדלה בבית יהודי‪ ,‬והייתה חברתה ללימודים של ליזה‪ ,‬אחותו של‬
‫ארלוזורוב‪ ,‬וידידה אינטימית של ארלוזורוב עצמו‪ .‬ארלוזורוב ניסה להפגש עמה‪ ,‬אך היא סרבה‬
‫לכך‪.‬‬

‫ליבוי יצרים שקדם לרצח‬

‫תוך כדי מסעו לגרמניה‪ ,‬התנהל בארץ‪ ,‬כנגדו וכנגד תכניותיו‪ ,‬מסע הכפשה בעיתון "חזית העם"‬
‫הרוויזיוניסטי‪ ,‬שהיה בטאונו של האגף הקיצוני והרדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית‪ .‬תוך שימוש‬
‫בביטויים כגון "ברית סטלין ‪ -‬בן‪-‬גוריון ‪ -‬היטלר"‪" ,‬סכין בגב האומה"‪" ,‬הינוקא האדום"‪" ,‬ערל‪-‬‬
‫זה‪-‬רב"‪ ,‬ו"הדיפלומט האדום" שבא למכור את כבוד העם היהודי "בעד בצע כסף להיטלר"‪.‬‬

‫המסע הגיע לשיאו במשפט‪" :‬העם היהודי תמיד ידע להעריך כראוי את מוכרי כבוד עמם‬
‫ותורתם‪ ,‬ידע גם כיום להשיב על הנבלה הזאת הנעשית לעיני השמש ולעיני העולם כולו"‪.‬‬

‫הרצח‬
‫כשקולות אלה מהדהדים ברקע‪ ,‬חזר ארלוזורוב לארץ ישראל ב‪ 14-‬ביוני ‪ .1933‬ביום ו'‪16 ,‬‬
‫ביוני ‪ ,1933‬בשעה ‪ ,21:30‬ישבו ארלוזורוב ורעייתו סימה בפנסיון "קטה דן" )כיום מצוי במקום‬
‫"מלון דן"( בתל אביב‪ ,‬במרפסת הפונה אל הגן‪ .‬כשהבחינו כי קהל סקרנים נקהל סביבם‪,‬‬
‫החליטו לצאת לטיול רגלי לאורך חוף הים לכיוון הירקון‪.‬‬

‫בהתקרבם לשפך הירקון הבחינה סימה בשני גברים שהלכו בעקבותיהם‪ ,‬האחד גבוה‪ ,‬והשני‬
‫נמוך‪" .‬השנים העוקבים אחרינו אינם מוצאים חן בעיני" אמרה לבעלה‪ .‬הם יצאו מן החוף ונכנסו‬
‫לשכונה קטנה ליד שפך הירקון‪ .‬הם שוטטו בין בתי השכונה‪ ,‬וכשהרגישו כי נפטרו מן העוקבים‪,‬‬
‫חזרו לחוף הים ופנו דרומה לכיוון מרכז תל אביב‪ .‬שוב הבחינו בעוקבים‪ .‬בהתקרבם לבית‬
‫הקברות המוסלמי )מקום בו שוכן כיום מלון הילטון( פנו שני העוקבים לעבר ארלוזורוב וסימה‪.‬‬
‫אחד מהם האיר בפנס את פני ארלוזורוב‪ .‬ארלוזורוב פנה אליהם ושאל "מדוע אתם מפריעים‬
‫לנו?"‪ ,‬וסימה הוסיפה "עזבו אותנו"‪ .‬הגבוה מבין השניים שאל בעברית "כמה השעה?" )ביטוי‬
‫שאינו מקובל בשפה העברית‪ ,‬אך מקובל בשפות אירופה ובשפה הערבית(‪ .‬ארלוזורוב ענה "אין‬
‫זה עסקך"‪ ,‬ושוב שאל הגבוה "כמה השעה?" ובני הזוג החלו לפסוע לדרכם‪ .‬ברגע זה שלף‬
‫הנמוך אקדח וירה בארלוזורוב‪ .‬שני המתנקשים הסתלקו בריצה ונעלמו‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪shlonsky3@bezeqint.net 054-8129960‬‬

‫על רצח ארלוזורוב ]‪[2‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫סימה תמכה בבעלה הפצוע‪ ,‬עד שהגיעו לקבוצת אנשים שנשאו את ארלוזורוב למבנה סמוך‪,‬‬
‫וסימה יצאה להזעיק אמבולנס‪ .‬האנשים שסביב הפצוע החליטו שלא להמתין לאמבולנס‪,‬‬
‫וארלוזורוב הובל במכונית פרטית לבית החולים הדסה‪ .‬הוא היה פצוע על ידי קליע אחד בבטנו‪,‬‬
‫עם שטף דם פנימי גדול‪ .‬פציעה כזאת אינה נחשבת לאנושה‪ ,‬אך באותה תקופה לא היה לבית‪-‬‬
‫החולים הציוד הנדרש לבצע עירוי דם‪ .‬ארלוזורוב נפטר כעבור שלוש שעות כתוצאה מ"חוסר‪-‬‬
‫דם חריף"‪.‬‬

‫תוצאות הרצח‪ ,‬ומשפטם של סטבסקי ורוזנבלט‬

‫הרצח עורר זעזוע עצום ביישוב‪ ,‬הן בגלל אישיותו הבכירה של הנרצח‪ ,‬והן בגלל נסיבות הרצח‬
‫האכזר‪ .‬החשד העיקרי נפל על אנשי התנועה הרוויזיוניסטית‪ ,‬שאיבתם לארלוזורוב והמסע‬
‫כנגדו בעיתונם היו טריים עדיין בדעת הקהל‪.‬‬

‫תוך זמן לא רב נעצרו חשודים במעשה‪ ,‬אנשי התנועה הרוויזיוניסטית‪ ,‬אברהם סטבסקי וצבי‬
‫רוזנבלט‪ .‬כמעורב בשידול לרצח נעצר אבא אחימאיר‪ ,‬איש רוח ופובליציסט רוויזיוניסטי קיצוני‬
‫בדעותיו‪ ,‬שייסד תנועה שנקראה "ברית הבריונים"‪ .‬סטבסקי היה שכן לחדרו של ארלוזורוב‬
‫ורוזנבלט היה בית"רי מפלוגת כפר סבא‪.‬‬

‫סימה ארלוזורוב זיהתה במיסדר זיהוי את שני החשודים ברצח בעלה‪ ,‬והם הועמדו לדין בבית‬
‫המשפט לפשעים חמורים )הסניגוריה חלקה על תקפות מסדר הזיהוי‪ ,‬משום שהיה זה מסדר‬
‫זיהוי תמונות‪ ,‬ותמונתו של החשוד סטבסקי הייתה בולטת בשונותה(‪ .‬תוך כדי מהלך המשפט‬
‫נתגלו לפתע שני חשודים נוספים‪ .‬ערבי בשם עבדול מג'יד מסר מרצונו הודעה במשטרה‬
‫שארלוזורוב נרצח על ידו ועל ידי חברו עיסא דרוויש‪ ,‬אגב רצון לתקוף מינית את סימה‬
‫ארלוזורוב‪ .‬שני הערבים‪ ,‬שהיו חשודים במעשה רצח ביפו‪ ,‬נפגשו בכלא עם נאשמי רצח‬
‫ארלוזורוב וכנראה מהם למדו על הפרשה‪ .‬לאחר מכן חזרו בהם מן ההודאה‪ ,‬ושוב חזרו והודו‪,‬‬
‫ולבסוף חזרו בהם כליל מעדותם וטענו שסטבסקי ורוזנבלט הבטיחו להם אלף לירות )סכום‬
‫עתק באותם הימים( תמורת הודאתם‪.‬‬

‫בית המשפט העליון המנדטורי שדן ברצח ארלוזורוב כערכאת ערעור‪ ,‬התייחס לנושא זה וקבע‬
‫שהייתה כאן קונספירציה והדחה לעדות שקר‪ .‬בתום המשפט בבית המשפט לפשעים חמורים‪,‬‬
‫ב‪ 8-‬ביולי ‪ ,1934‬זוכה צבי רוזנבלט‪ ,‬ואברהם סטבסקי הורשע על‪-‬יסוד עדותה של סימה‬
‫ארלוזורוב‪ ,‬ללא כל ראיה נוספת‪ ,‬ונדון למוות בתלייה‪ .‬בערעור בבית המשפט העליון המנדטורי‪,‬‬
‫שהתקיים ב‪ 20-‬ביולי ‪ ,1934‬זוכה אף סטבסקי‪ ,‬וזאת על בסיס דיני הראיות שנהגו בארץ‬
‫ישראל המנדטורית )אך לא בבריטניה עצמה( לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד‬
‫ראייה אחד בלבד‪ ,‬ללא עדות מסייעת‪ .‬על כן נפסק שעדותה של סימה ארלוזורוב אין בה כדי‬
‫להרשיע את סטבסקי‪ ,‬מאחר ועדותה לא נתמכה בשום גורם אובייקטיבי שקשר את סטבסקי‬
‫לרצח‪ .‬הרוויזיוניסטים טענו שסימה ארלוזורוב העידה עדות‪-‬שקר מטעמים פוליטיים‪ ,‬על‪-‬מנת‬
‫לקבע בתודעה את הקשר בין הרוויזיוניסטים לרצח‪ .‬גם להאשמה זו לא נמצאו שום תימוכין‬
‫אובייקטיביים‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪shlonsky3@bezeqint.net 054-8129960‬‬

‫על רצח ארלוזורוב ]‪[3‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫הקטיגור במשפט הרצח היה עו"ד בכור שלום שטרית‪ ,‬מי שכיהן אחר כך כשר המשטרה‬
‫מהקמת המדינה ועד ‪.1967‬‬

‫אבא אחימאיר‪ ,‬שנחשד בהסתה לרצח‪ ,‬בילה שנה במעצר‪ ,‬ואז הוחלט שלא להעמידו לדין‬
‫באשמה הקשורה לרצח‪ ,‬אך הוא הועמד לדין כמארגן של "ברית הבריונים"‪ ,‬ונדון לשנה וחצי‬
‫של מאסר בפועל‪.‬‬

‫על פי יומנו של ג'וזף פרדריק‪ ,‬סגן מפקד המשטרה הבריטית‪ ,‬ידעו הבריטים כל הזמן שאין לאף‬
‫אחד מהשלושה כל קשר לרצח‪ ,‬ומכיוון שארלוזורוב היה דמות ידועה‪ ,‬הם נאלצו לאסור מישהו‪,‬‬
‫ובחרו בדמויות ממתנגדיו הפוליטיים‪ .‬גם יהודה ארזי‪ ,‬שהיה קצין חוקר בפרשת הרצח‪ ,‬סבר כי‬
‫סטבסקי חף מפשע‪.‬‬

‫על רקע הרצח והמשפט הוחרפו היחסים בתוך היישוב‪ ,‬וגוש השמאל‪ ,‬בראשות מפא"י‪ ,‬הפך‬
‫לגוש הדומיננטי בהנהגה הציונית‪ .‬ד"ר חיים ויצמן‪ ,‬שהתפטר בלחץ הימין בשנת ‪,1931‬‬
‫מתפקידו כנשיא ההסתדרות הציונית‪ ,‬חזר לכהן כנשיא‪ .‬דוד בן‪-‬גוריון נעשה לראש ההנהלה‬
‫הציונית וריכז בידו את עיקר הסמכות והכוח ביישוב‪ ,‬ומשה שרתוק )לימים שרת( נתמנה לראש‬
‫המחלקה המדינית‪.‬‬

‫חקירה מאוחרת‬
‫פרשת רצח ארלוזורוב המשיכה להסעיר את הציבור בישראל שנים רבות לאחר הרצח‪ .‬אנשי‬
‫תנועת העבודה המשיכו להאשים את הרוויזיוניסטים ברצח פוליטי ולעומתם אנשי המחנה‬
‫הרוויזיוניסטי האשימו את אנשי תנועת העבודה בעלילת דם‪.‬‬

‫בשנת ‪ 1964‬הגיש רוזנבלט תביעת דיבה נגד מפרסמי מאמר בו הובעה דעה‪ ,‬שיש יסוד‬
‫לחשד‪ ,‬שרוזנבלט היה שותף לרצח ארלוזורוב‪ .‬השופט ד"ר י' לם קיבל את התביעה ופסק‬
‫לרוזנבלט פיצויים‪ .‬תביעה נוספת שהוגשה על ידי רוזנבלט בשנת ‪ 1971‬הסתיימה בפשרה‬
‫שכללה תשלום פיצויים ופרסום התנצלות על הטענה שרוזנבלט היה שותף לרצח‪.‬‬

‫במרץ ‪ ,1982‬החליטה ממשלת ישראל בראשות מנחם בגין‪ ,‬הראשון מאנשי התנועה‬
‫הרוויזיוניסטית שהגיע לראשות הממשלה‪ ,‬על הקמת ועדת בכור‪ ,‬ועדת חקירה ממלכתית‬
‫שבכתב המינוי של הוועדה הוטל עליה "לחקור בטענות לפיהן אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט‬
‫היו שותפים לרצח חיים ארלוזורוב"‪ .‬ועדת החקירה קבעה פה אחד כי אברהם סטבסקי )אשר‬
‫כבר נהרג על סיפון ה"אלטלנה"( וצבי רוזנבלט לא היו רוצחי חיים ארלוזורוב‪ ,‬וכי לא הייתה‬
‫להם כל יד ברצח‪ ,‬אך מאידך קבעה הוועדה כי אינה יכולה לקבוע מי היו הרוצחים‪ ,‬ואם היה זה‬
‫רצח פוליטי‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪shlonsky3@bezeqint.net 054-8129960‬‬

‫על רצח ארלוזורוב ]‪[4‬‬

 ‫משולחנו‬
‫של‬
‫יונתן שלונסקי‬
‫במשך השנים פורסמו טענות לזיהוי רוצחי ארלוזורוב‪ .‬שמואל דותן טען בספרו "האדומים"‪.‬‬
‫שארלוזורוב נרצח על ידי חברי המפלגה הקומוניסטית בישראל‪.‬‬

‫פרשת רצח ארלוזורוב ממשיכה לרחוש עד היום‪ .‬בשנת ‪ 2007‬הוצבו בבאר שבע שלטים‬
‫הקובעים‪ ,‬ללא ביסוס‪ ,‬שארלוזורוב נרצח על ידי ערבים‪ ,‬ולאחר בקשה שהופנתה לעיריה‪,‬‬
‫השלטים הוסרו‪.‬‬

‫הנביאים ‪ 9‬מודיעין ‪71722‬‬

‫טל' ‪ ,08-9265573‬פקס ‪ ,08-9265574‬נייד ‪shlonsky3@bezeqint.net 054-8129960‬‬

‫על רצח ארלוזורוב ]‪[5‬‬