‫אמנות הסיוע )מאמר ‪ 3‬מתוך ‪ – (5‬צרכי האדם‬

‫מאת דר' ירון זיו‬

‫הנטייה הטבעית היא לומר לאדם מה עליו לעשות‪ ,‬איך עליו לעשות‪ ,‬מה אינו‬
‫עושה טוב‪ .‬הצורך למתן עצות בא בדיוק מאותו מקום של שכבת ההגנה‪ ,‬מתוך‬
‫"אני" לא מגובש‪ ,‬מהקושי להיות רק במקום של התבוננות‪ .‬במקום זה האדם‬
‫נכנס לחרדה לגבי מה לא בסדר אצלו ונבהל‪ .‬רק להיות ולהקשיב לחווית האדם‬
‫האחר נתפס כאובדן שליטה‪ .‬המסייע צריך לבדוק בכל רגע אם אפשר להיכנס‬
‫לטריטוריה של האחר‪ .‬עליו לבדוק האם יש לו " ‪ " VISA‬המאשרת כניסה‬
‫לעולמו של האחר‪ .‬זהו מבחן אמיתי לסבלנות ולקצב‪ .‬הליכה מהירה מדי ו‪/‬או‬
‫עוצמתית מדי תידחה‪ .‬הויזה לא תאושר והבא לסייע ימצא עצמו מתוסכל וחסר‬
‫אונים‪ ,‬שכן‪ ,‬הוא בא מרצון טוב‪ ,‬מכוונה אמיתית‪ ,‬אלא שלא שיערך נכון את‬
‫הקצב והצרכים של האחר‪.‬‬

‫כל בני האדם מופעלים מאותם צרכים‪ ,‬הבאים לידי ביטוי ע"י מדרג הצרכים‬
‫שהוגדר ע"י אברהם מסלאו‪:‬‬

‫מימוש עצמי‬
‫הערכה‬
‫אהבה ושייכות‬
‫ביטחון‬
‫צרכים פיזיולוגיים‬

‫הצורך הבסיסי ביותר‪ ,‬לאחר מילוי הצרכים הפיזיולוגיים‪ ,‬הוא הצורך בביטחון‬
‫ובהגנה‪ .‬אלה הן התחושות הראשוניות ביותר שמכיר האדם בתוך הרחם ואליהן‬
‫הוא רוצה לחזור כל ימי חייו‪.‬‬
‫חווית הלידה היא היזרקות לעולם בקיצוניות‪ ,‬למצב של חוסר ישע‪ ,‬חוסר אונים‬
‫והיעדר יכולת להתמודד‪.‬‬
‫תחושת הביטחון אינה פונקציה של מילים הנאמרות על‪-‬ידי אדם אחר‪ ,‬אלא‬
‫תוצר של מפגש אנרגתי עם האחר‪ .‬מילים יכולות לשקר‪ ,‬להציג את הפרסונה‪,‬‬
 ‫התדמית‪ ,‬המסכה‪ .‬האנרגיה ושפת הגוף אינן משקרות‪.‬‬
‫כאשר אדם בא לקבוצה‪ ,‬סיוע‪ ,‬הוא בא ממקום בו הביטחון הבסיסי פגוע‪ .‬משום‬
‫כך ועל בסיס הצורך הראשוני והבסיסי ביותר של ביטחון‪ ,‬סיוע פירושו‪ :‬יצירה‬
‫מחודשת של חוויה רחמית‪ .‬נתינת תחושה לאדם של מוגנות כמו ברחם‪,‬‬
‫הרגשה כי הינו מוגן ויכול לסמוך‪ .‬או אז‪ ,‬ירגיש בבית‪.‬‬
‫סיוע אינו עבודה‪ ,‬או תפקיד פורמלי‪ .‬סיוע הינו מהות חיים‪.‬‬