‫התפתחות קבוצה לימודית ‪ -‬התאוריה של ג'יב )‪(1964‬‬

‫מאת‪ :‬ירון זיו‬

‫ג'יב מציין ארבעה שלבים עיקריים בהתפתחותה של קבוצה לימודית‪ .‬שלבים אלו מתוארים‬
‫בספרים של ריצ'ארד ופטרישיה א' שמאק תהליכים קבוצתיים בכיתה‪.‬‬

‫בתאוריה של ג'יב על שלבים בהתפתחות קבוצה נמצא התייחסות למרכיבים בסיסיים של‬
‫רגשיות ולמרכיבים של פתרון בעיות בקבוצה‪.‬‬
‫ג'יב מדבר על צמיחה אישית ובין אישית מתוך תלות הדדית בתוך הקבוצה‪ .‬הבסיס‬
‫להתפתחות הקבוצה הוא האימון הבין‪ -‬אישי‪ ,‬המסייע לפרטים לפתח הערכה אישית‪.‬‬

‫שלב ראשון – היכללות וחברות בקבוצה‬

‫זו התקופה ההתחלתית של חיי הקבוצה‪ ,‬ומתקיימות בה התקבלות בין‪-‬אישית ויצירת אמון‬
‫וביטחון בקבוצה‪ .‬בהיבט האישי של כל פרט בקבוצה יהיו מונחים על הכף הרגשות של‬
‫התאמה ושל הערכה עצמית‪.‬‬
‫מאפייני התנהגות והרגשות – אפשר לצפות באיפוק רב מצד הפרטים וחשש של כל אחד‬
‫מהצגת תדמית חלשה‪ .‬קיימים חרדה מפני דחייה וגישוש בנוגע למקום האישי ביחס לאחרים‬
‫בקבוצה‪ .‬השאלות המועלות נוגעות לקבלה‪ ,‬לחיבה‪ ,‬לקרבה ולהיכרות עם האחרים‪ .‬קיים‬
‫צורך להכיר את החברים‪ .‬בשלב זה החברים מתנהגים למופת ומציגים "אני" מושלם‪.‬‬

‫שלב שני – זרימת מידע‬

‫בשלב זה אנשים חושבים פחות על עצמם ויותר על הקבוצה‪ .‬נוצרות נורמות בנוגע לאופן‬
‫קבלת החלטות‪ ,‬ואם התקשורת עדיין סגורה והססנית‪ ,‬יתקבלו ההחלטות ללא מחויבות‬
‫עמוקה מצד החברים‪.‬‬
‫מאפייני הרגשות וההתנהגות הם התנצחות‪ ,‬חיכוכים ופירוד; הרגשות של דיסהרמוניה‪.‬‬
‫החברים והמנחה נאבקים לבחון השפעה יחסית ואת מידת הסובלנות להתנהגות מיוחדת‪.‬‬
‫הם בודקים את גבולות הסמכות‪ ,‬מבטאים תלות והתנגדות לתלות ומנסים ליצור אוטונומיה‬
‫ועצמאות‪.‬‬
‫בשלב זה ייתכנו מתח ולחץ‪.‬‬
 ‫שלב שלישי – חתירה להשגת יעדים אישיים‬

‫בשלב זה החברים בקבוצה כבר מכירים זה את זה‪ .‬הנורמות והתהליכים שעליהם עבדו‬
‫בשלב הקודם נושאים פרי‪ .‬חברי הקבוצה רוצים להשיג משהו שתורם להרגשת ההצלחה‬
‫והכישרון שלהם‪ ,‬והם אכן ייעשו עצמאיים ואוטונומיים‪ ,‬אם בעיות קודמות נפתרו ואם כמה‬
‫מבעיות המנהיגות בקבוצה יושבו גם הן‪ .‬כאשר קיימת תקשורת פתוחה‪ ,‬הקבוצה יכולה‬
‫להציב לעצמה יעדים ברורים ומחמיאים לפרטים ולקבוצה‪ ,‬לחלק משימות ולקבוע מועדים‬
‫סופיים להשלמת המשימות‪.‬‬
‫בשלב זה יש פריון גבוה בלימודים עיוניים‪.‬‬
‫מאפייני רגשות והתנהגות – בשלב זה עלולים להיווצר מתחים וניגודים בין מטרות של יחידים‬
‫למטרות הקבוצה‪ .‬רגשות היחידים יכולים להיות מנוגדים ליעדי התפוקה של הקבוצה‪ ,‬וייתכן‬
‫שפרטים בקבוצה יימשכו להתמקדות במשימה‪ ,‬ואילו האחרים יימשכו להתמקדות בבעיות‬
‫החברתיות והרגשיות‪ .‬ייתכנו התנגשויות בין יחיד לקבוצה או בין מיעוט של חברים לקבוצה‪.‬‬

‫שלב רביעי – התחדשות עצמית‬

‫בשלב זה חברי הקבוצה רואים את עצמם עצמאיים ואוטונומיים‪ ,‬וזאת בתנאי שעניינים‬
‫אחרים נפתרו בהצלחה בשלבים הקודמים‪ .‬הם כבר מסוגלים להסתגל לשינויים‪ .‬בני הזוג‬
‫שמאק מכנים שלב זה "שלב של בגרות מסתגלת"‪ .‬שלב זה אינו סיכום של מצב‪ ,‬אלא מצב‬
‫של פתיחות – יכולת ונכונות להתפתחות ממושכת ולהרחבת מיומנויות‪ ,‬עניין וכישורים‪.‬‬
‫"בגרות מסתגלת" מתבטאת בהתמודדות עם אפשרויות‪ ,‬ביכולת לבחור ולהגיב באומץ‪,‬‬
‫לקחת אחריות לתוצאות הבחירה ולעמוד בהן‪.‬‬
‫ג'יב טוען שקבוצות מגיעות לבגרות כזו רק לאחר שהצליחו לפתח אמון בין‪-‬אישי‪ .‬קבוצות‬
‫שלא התבסס בהן האמון הבין‪-‬אישי לא יסייעו לחבריהם לפתח הערכה עצמית‪ ,‬וברור שלא‬
‫יגיעו ל"בגרות מסתגלת"‪ .‬קבוצות שכן הגיעו ל"בגרות מסתגלת" יוכלו להתחדש ולהמשיך‬
‫להציב מטרות ולבצע הליכים מתוך משאביהם הפנימיים‪ .‬הן יוכלו לעזוב תהליכים ישנים‬
‫שאינם פונקציונליים עוד ולאמץ תהליכים חדשים והלימים‪ .‬החברים מקבלים אחריות לחיים‬
‫הקבוצתיים ומשתדלים לשפרם כל הזמן‪.‬‬
‫מאפייני התנהגות ורגשות – גם בשלב זה יכולות לעלות בעיות אנושיות ורגשות מתחלפים‬
‫של ניכור ושל ריחוק‪ ,‬טינה‪ ,‬מאבקי כוח וכעס על מטרות שלא הושגו‪ ,‬אך עם זאת יועלו גם‬
‫רגשות סיפוק ונוחות‪ .‬אין קפיאה על השמרים בשלב זה‪ .‬כל הזמן קיימים פעילות‪ ,‬אתגרים‬
‫חדשים ועימותים‪ ,‬המלווים בתמיכה להתפתחות ולהתקדמות‪ ,‬בסובלנות ובתובנה‪.‬‬

‫קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי"‪.‬‬