‫התאוריה של שוץ‬

‫מאת‪ :‬ירון זיו‬

‫שוץ } ‪{ 1966 – 1958‬‬

‫התיאוריה של שוץ מדגישה את דינמיקת האישיות של האדם‪ .‬היא מתייחסת בעיקר‬

‫לרגישויות של החברים בקבוצה ומבוססת על צורך הפרטים בקבוצה להכללות‪ ,‬לשליטה‬
‫ולחיבה‪.‬‬
‫שוץ מבחין בשלושה שלבים‪:‬‬

‫שלב ראשון – הכללות‬

‫זה השלב הבראשיתי של חיי הקבוצה‪ .‬חברי הקבוצה בודקים את קיימות קבלה או דחייה‪ .‬גם‬
‫השאלות שיעלו בשלב זה בקבוצה ייגעו בנושא מכריע זה מבחינתם – קבלה או דחייה‪ .‬הם‬
‫סקרנים לראות מי מחברי הקבוצה יתקבל ומי יידחה ובודקים מה עליהם לעשות כדי‬
‫להתקבל‪ .‬חברי הקבוצה ייחשפו לאט ובהדרגה‪ ,‬עד שירגישו חלק מהקבוצה‪ .‬שוץ מציין שיש‬
‫פרטים שבשלב זה עדיין לא יראו את עצמם כחלק מהקבוצה‪.‬‬

‫שלב שני – שליטה‬

‫שלב זה מאופיין במאבקים של חברי הקבוצה על ההשפעה; למי תהיה השפעה רבה יותר על‬
‫חברים בקבוצה ועל הקבוצה‪.‬‬
‫מתפתחות נורמות של קבלת החלטות בקבוצה‪ ,‬ושיתוף חברי הקבוצה באחריות לנעשה‬
‫בקבוצה‪.‬‬

‫שלב שלישי – חיבה‬

‫שלב זה מאופיין בעיסוק של חברי הקבוצה עם בעיות רגשיות הכרוכות בחיבה ובקרבה‪ .‬שוץ‬
‫רואה מעגליות בשלבים‪ ,‬וכל שלב יכול לחזור כמה פעמים; כלומר‪ ,‬יש פרטים בקבוצה שעדיין‬
‫צריכים להימצא בשלב מסוים כדי לעבד דברים לפני שיוכלו לעבוד לשלב מתקדם יותר‪.‬‬

‫לקראת סיום הקבוצה מופיעים השלבים בסדר הפוך‪ :‬חיבה‪ ,‬שליטה‪ ,‬הכללות‪.‬‬

‫בין השלבים קיימת חפיפה‪ ,‬הם אינם עומדים בפני עצמם ואין ביניהם מעבר חד וברור‪.‬‬

‫קטע זה לקוח מתוך ספרו של ד"ר ירון זיו "מסע קבוצתי"‪.‬‬