‫סיגלית טל‬ ‫ממן ‪13‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫לפניך קטע מתוך דבריו של מטופל בפגישה הראשונה שלו עם פסיכולוג‪:‬‬
‫"שמי רוני‪ ,‬אני בן ‪ , 23‬ואני עובד כפקיד בחברת ביטוח‪ .‬הבעיה שלי היא שאני מתרגז נורא‬
‫בקלות‪ ,‬ואז אני מתפרץ על האנשים שמסביבי‪ ,‬ללא סיבה מוצדקת‪ .‬מספיק שאיזה לקוח‬
‫יתלונן שהוא היה צריך להמתין הרבה זמן עד שעניתי לו בטלפון‪ ,‬וכבר אני עלול לצעוק‬
‫עליו בחזרה ולהעליב אותו‪ .‬אם לא אתגבר על הבעיה במהירות‪ ,‬יפטרו אותי מהעבודה‪.‬‬
‫אני מנסה להתאפק ולא להתפרץ‪ ,‬אבל בדר"כ אני לא מצליח‪ .‬כאילו שברגע שמישהו‬
‫מעליב אותי‪ ,‬הוא לוחץ אצלי על איזשהו כפתור בנשמה‪ ,‬ואני מוכרח להגיב‪".‬‬

‫סקינר‬
‫בהתבסס על תיאוריית ההתניה האופרנטית של סקינר‪ ,‬ניתן להסביר את הקשיים של רוני במונחים‬
‫של חיזוק ודפוסי תגובה‪ .‬ניתן לשער שהכעס וההתפרצות נגרמו כתגובה שהתחזקה‪.‬‬
‫לקוח מתלונן‪ ,‬משמש כטריגר המפעיל את התנהגותו התוקפנית‪ .‬ייתכן שהחיזוק התרחש באמצעות‬
‫חיזוק חיובי ‪ ,‬שבו רוני קיבל משהו נעים או מתגמל לאחר הבעת כעס‪ ,‬כמו הרגשה זמנית של כוח או‬
‫עליונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬יתכן שחש גם חיזוק שלילי‪ ,‬כאשר הכעס של רוני מסייע להסיר או להימנע ממצב‬
‫לא נעים‪ ,‬מכאב שנוצר אולי מחוויות שליליות בילדותו‪ ,‬כגון השפלה‪ ,‬תחושת זלזל או חוסר כבוד‪.‬‬
‫עם הזמן‪ ,‬דפוס זה מחזק את הקשר בין הטריגר (תלונות או עלבונות של לקוחות) לבין התגובה‬
‫(תוקפנות)‪ .‬ככל שהוא מתעסק בתדירות גבוהה יותר בהתנהגות זו‪ ,‬כך גדל הסיכוי שהוא יגיב בכעס‬
‫באופן אוטומטי‪ ,‬ללא שליטה מודעת‪.‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬ניסיונותיו של רוני להתאפק ולא להתפרץ מייצגים את השימוש שלו בשליטה מעכבת‬
‫או בוויסות עצמי‪ .‬הוא מזהה שהכעס שלו בעייתי ומנסה לדכא אותו‪ .‬עם זאת‪ ,‬העובדה שהוא‬
‫בדרך כלל נכשל מעידה על כך שתגובתו מושרשת מאוד וקשה לעקוף אותה‪.‬‬

‫בנדורה‬
‫לפי בנדורה‪ ,‬התנהגות נרכשת באמצעות התבוננות וחיקוי של אחרים (למידה ממודל)‪ .‬רוני כנראה‬
‫למד להגיב בכעס ובתוקפנות על ידי התבוננות באחרים בסביבתו שהפגינו התנהגות דומה‪ .‬זה יכול‬
‫לכלול עדות לאופן שבו הוריו בעבר למשל‪ ,‬התמודדו עם מצבים מעוררי כעס‪.‬‬
‫בנדורה טען שהתנהגות אנושית נקעת על פי אינטראקציה בין כוחות פנימיים (קוגניטיביים)‬
‫לכוחות חיצונים‪ .‬לפי רעיון הדטרמיניזם הדדי‪ ,‬האופן שבו רוני מתייחס ללקוחות (תוקפנות)‬
‫מעצב את התפיסה של לגבי עצמו (אדם תוקפני) ואת את הציפיות שלו לקבל חיזוק מהלקוח‬
‫(למשל נטישה של הלקוח או שהלקוח מקבל בהכנעה את דבריו שך רוני)‪ .‬זה צפוי להשפיע על‬
‫ההתנהגות של רוני כלפי הלקוח (רוני ימשיך להתנהג באותו האופן כי יסיק שתוקפנות היא‬

‫‪9‬‬
 ‫אסטרטגיה יעילה עבורו)‪ ,‬והתנהגות התוקפנית של רוני‪ ,‬תשפיע על אופן שבו הלקוח תופס אותו‬
‫וכך הלאה‬
‫בנוסף‪ ,‬נראה שרוני פיתח תחושת חוסר יעילות עצמית בתחום החברתי‪ .‬לא מצליח להביא את עצמו‬
‫לידי ביטוי מול אנשים סביבו‪ .‬תחושה אשר בד בבד הובילה לפיתוח חרדה ותוקפנות אשר באה‬
‫לביטוי באי יכולת וויסות עצמית רוני מזהה את הקשר בין המצב (פגישה עם לקוח)‪ ,‬התנהגות שלו‬
‫(תוקפנות) והתוצאה (תגובת הלקוח )‪ .‬רוני מבין שרצף התהליכים לא מקדם אותו בחייו והוא מנסה‬
‫לעשות שינוי התנהגותי‪ .‬נאמר שהוא מנסה להתאפק ולא להתפרץ אך לעיתים קרובות לא מצליח‬
‫לעשות זאת‪ .‬רוני נתקל בקשיים בוויסות עצמי‪ ,‬אולי בשל היעדר אסטרטגיות התמודדות יעילות או‬
‫מודל לקוי של ניהול כעסים בריא בסביבה החברתית שלו‪.‬‬

‫קלי‬
‫התיאוריה של קלי מדגישה את תפקיד הפרשנויות הסובייקטיביות והמבנים האישיים של הפרט‬
‫בעיצוב מחשבותיו‪ ,‬רגשותיו והתנהגויותיו‪.‬‬
‫מבנה אישי‪ :‬בתיאוריה של קלי‪ ,‬מבנים אישיים מתייחסים לדרך הייחודית של הפרט לתפוס‬
‫ולפרש את העולם‪ .‬המבנה האישי של רוני של כעס ותוקפנות עשוי לשחק תפקיד משמעותי‬
‫בקשייו‪ .‬הוא תופס מצבים מסוימים‪ ,‬כמו תלונות או עלבונות של לקוחות‪ ,‬כאיומים או התקפות‬
‫אישיות‪ ,‬מה שמעורר את הכעס שלו ואת הצורך להתפרץ‪ .‬מבנים אישיים אלו משפיעים על‬
‫תגובותיו הרגשיות וההתנהגותיות‪.‬‬
‫מבני ליבה ‪ :‬התיאוריה של קלי מכירה גם בקיומם של מבני ליבה‪ ,‬שהם אמונות מושרשות‬
‫עמוקות ובסיסיות שאנשים מחזיקים לגבי עצמם‪ ,‬אחרים והעולם‪ .‬מבני הליבה של רוני הקשורים‬
‫לדימוי עצמי‪ ,‬לערך העצמי או לאופן שבו הוא מאמין שאחרים צריכים להתייחס אליו עשויים‬
‫לתרום לכעס המהיר שלו ולתגובות ההגנה שלו‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם רוני מחזיק באמונה בסיסית שהוא‬
‫חייב תמיד להגן על עצמו או להיראות כחזק‪ ,‬כל אתגר או עלבון הנתפסים עלולים לאיים על מבני‬
‫הליבה שלו ולעורר את התגובות האגרסיביות שלו‪.‬‬

‫לפי התיאוריה של קלי ‪ ,‬רוי נתקף חרדה ולאחר מכן אשמה‪ ,‬כשהוא נתקל בתלונות בלי שיש‬
‫ברשותו מבנה אישי שמאפשר לו להבין או לנבא אותו ביעילות‪ .‬מצב שנמצא מחוץ לתחום הנוחיות‬
‫שלו‪ .‬ארגון גמיש של המבנים האישים היה מפחית את רמת החרדה ‪.‬‬
‫קלי האמין שבריאות הנפשית של אדם מאופיינת בין היתר בנכונות לזנוח מבנה אישי או לשנותו‬
‫או לכלול בו פריטים חדשים‪.‬‬

‫דולרד ומילר‬
‫לפי התאוריה‪ ,‬התלונות והעלבונות של הלקוח משמשים כגירוי רמז המעוררים את תגובותיו‬
‫האגרסיביות של רוני (דחף התוקפנות)‬
‫מצד אחד ייתכן שהתגובה התוקפנית התחזקה בעבר אם היא הובילה לתוצאות רצויות או עזרה‬
‫לו להימנע מהשלכות שליליות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם ההתנהגות האגרסיבית של רוני הביאה לכך שלקוחות‬
‫היו יותר צייתניים או הימנעות מעימות נוסף‪ ,‬זה יחזק את הנטייה שלו להתפרץ‪.‬‬
‫מצד שני‪ ,‬נאמר שרוני חושש מתוצאה שלילית של פטורים מעבודתו‪ .‬תוצאה אשר מעוררת בו דחף‬
‫‪10‬‬
 ‫משני של החרדה‪ .‬ניסיון ההתאפקות של רוני לא להתפרץ על הלקוח‪ ,‬הוא ניסיון ההתאפקות‬
‫להימנעות ולהתרחקות‪.‬‬

‫האמירה של רוני על כך שהוא מרגיש "כפתור בנשמתו" שנלחץ בעת העלבון‪ ,‬מעידה על כך שהוא‬
‫חווה מתח פנימי שהוא מרגיש נאלץ להפיג באמצעות תגובות תוקפניות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם‬
‫ההתפרצויות האגרסיביות של רוני לא יספקו את ההקלה שהוא מחפש‪ ,‬זה עלול לתרום למעגל של‬
‫הסלמה של תוקפנות‪.‬‬
‫נראה שרוני חווה קונפליקט ‪ .‬גם ניסיון של הימנעות והתרחקות כדי להימנע מגירוי בלתי נעים‬
‫על מנת להרגיע את הדחף המשני של החרדה‬
‫וגם מהלך של התקרבות להשגת המטרה בעזרת דחף תוקפני ‪ .‬במקרה הזה ההתקרבות גוברת על‬
‫ההתרחקות‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫שיטות לטיפול בבעיותיו של רוני‪.‬‬

‫הפחתה שיטתית של רגישות‬

‫שיטה זו מתבססת על התניה קלאסית בשילוב עם גורמים קוגניטיביים‪ .‬דרך הטיפול של ליצר‬
‫התניית נגד‪ .‬ז"א החלפת התגובה המותנית (תוקפנות במקרה של רוני) בתגובה הפוכה לה (רגיעה)‬
‫הטיפול כולל שלושה שלבים‬
‫שלב ראשון – רוני צריך להכין רשימה של גירוים (מצבים) שמעוררים אצלו את התוקפנות לפי‬
‫עצמת התגובה שהם מעוררים‪ .‬וזאת על מנת לראות לאילו מהדברים התגובה של רוני עברה‬
‫הכללה‬
‫שלב שני – רוני צריך ללמוד איך להירגע ‪ .‬באמצעות הרפיית שרירים או כל טכניקה אחרת‬
‫שלב שלישי – החלפת תגובת התוקפנות לגירוי המותנה בתגובת הרגיעה‪ .‬רוני ייחשף למצבים‬
‫ברשימה מהקל אל הכבד‬

‫חיקוי \ מודלינג (לפי בנדורה)‬

‫בשיטה זו המטופל לומד התנהגות חדשה ע"י חיקוי‪ :‬בהתחלה המטופל צופה מהצד במטפל מבצע‬
‫את הפעולה עד שהוא מרגיש מוכן לבצע את הפעולה בעצמו‪ .‬בדרך‪-‬כלל החיקוי מתבצע באופן‬
‫מדורג‪ ,‬על‪-‬מנת להקל על התהליך‪ :‬המטפל מתקרב באופן הדרגתי לאובייקט או למצב המפחיד‪,‬‬
‫ומעודד את המטופל לחקות התנהגות זו בהדרגה‪ .‬המטפל מדגים‪ ,‬מרגיע את המטופל ומעודד‬
‫אותו לבצע את השלב הפחות מפחיד‪ ,‬עד שהמטופל כבר אינו פוחד משלב זה‪ ,‬ויכול להתקדם לשלב‬
‫המפחיד‪.‬‬
‫לרוני נוכל להדגים ולהציג מצבים חברתים בעבודה בעזרת משחק תפקידים ‪ .‬המטפל אשר יעזור‬
‫ויעודד אותו להתמודד עם החששות שלו‪ .‬למשל תחילה דרך מתן ביקורת קטנה ולאחר מכן‬
‫ביקורת יותר נוקבת ובהמשך‪ ,‬תלונות שמעוררות ברוני חרדה וכעס‪ .‬המטפל יציג בפני רוני איך‬
‫ניתן וצריך להגיב בסיטואציות השונות באופן מרגיע מתוך מטרה שרוני ירכוש אסטרטגיות‬
‫‪11‬‬
‫התנהגותיות חדשות לטיפול במצבים מעוררי כעס‪ .‬לאחר מכן לאפשר לרוני לתרגל את התגובות‬
‫החדשות הללו‬

‫‪12‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬

‫קווי דמיון בין התיאוריה של סקינר לתיאוריה של בנדורה‪:‬‬

‫השפעה סביבתית‪ :‬סקינר ובנדורה כאחד מאמינים כי הסביבה משפיעה על תהליכי למידה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫התיאוריה של סקינר מדגישה את תפקיד החיזוק והענישה‪ ,‬בעוד שהתיאוריה של בנדורה‬
‫מדגישה למידה תצפיתית והשפעות חברתיות‪.‬‬
‫למידה מניסיון‪ :‬שתי התיאוריות מציעות שלמידה מתרחשת באמצעות ניסיון‪ .‬התיאוריה של‬ ‫‪‬‬
‫סקינר מדגישה התניה אופרנטית‪ ,‬שבה ההתנהגות מתחזקת או נחלשת על ידי חיזוקים‬
‫הניתנים ללמוד‪ ,‬בעוד שהתיאוריה של בנדורה מדגישה למידה תצפיתית‪ ,‬שבה אנשים לומדים‬
‫על ידי התבוננות וחיקוי אחרים‬
‫שינוי התנהגות ‪ :‬שתי התיאוריות מציעות תובנות לגבי טכניקות לשינוי התנהגות‪ .‬התיאוריה‬ ‫‪‬‬
‫של סקינר מציעה שניתן לשנות התנהגות באמצעות חיזוק וענישה‪ ,‬בעוד שהתיאוריה של‬
‫בנדורה מציעה שניתן לשנות התנהגות על ידי מתן מודלים מתאימים ויצירת הזדמנויות‬
‫ללמידה תצפיתית‪.‬‬
‫פסיכופתולוגיה ‪ .‬שם סקינר וגם בנדורה טענו שהתנהגות פתולוגית היא תוצאה של למידה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫אשר ניתן לתקן אותה על ידי התנהגות נלמדת‪ .‬שניהם מסכימים כי ההווה מספק לנו מידע‬
‫בכדי להבין את הבעיה שעימה מתמודד האדם וכי העבר של המטופל ותהליכים פנימיים אינם‬
‫רלוונטיים לפתרונה של בעיה אלה רק את התנהגות גלויה‬

‫הבדלים בין התיאוריה של סקינר לתיאוריה של בנדורה‪:‬‬

‫רצון חופשי – אצל סקינר אין לאדם רצון חופשי והתנהגותו היא תוצאה של התורשה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ההיסטורית האישית והמצב הנתון שאדם נמצא בו‪ .‬בנדורה טען שלאדם יש רצון חופשי מסוים‪.‬‬
‫הוא מבצע בחירה בעזרת הקוגניציה‪ ,‬האם כדאי לו להתנהג בצורה זו או אחרת‬
‫סביבה ‪ -‬אצל סקינר הסביבה החיצונית מעצבת את האישיות‪ .‬אצל בנדורה‪ ,‬האדם יצור פעיל‬ ‫‪‬‬
‫המעצב את סביבתו‬
‫תפקידם של תהליכים קוגניטיביים‪ :‬התיאוריה של בנדורה שמה דגש רב יותר על תהליכים‬ ‫‪‬‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬כגון קשב‪ ,‬זיכרון ותהליכי חשיבה וצפייה‪ ,‬כהשפעה על התנהגות‪ .‬הוא טוען‬
‫שאנשים מעבדים מידע ( על ידי משתנים מתווכים קוגניטיביים כגון ציפייה‪ ,‬יעילות עצמית‬
‫וויסות עצמי) ומשתמשים בו כדי להנחות את התנהגותם‪ .‬התיאוריה של סקינר‪ ,‬לעומת זאת‪,‬‬
‫מתמקדת בעיקר בקשר שבין התנהגות להשלכותיה (גיבוי או אירוע ‪ /‬תגובה ‪ /‬תוצאה)‪ ,‬מבלי‬
‫להתייחס במפורש לתהליכים קוגניטיביים‬
‫למידה ממודל‪/‬חיקוי ‪ -‬אצל בנדורה‪ ,‬ההתנהגות של הצופה עשויה להתבצע זמן רב אחרי הצפייה‬ ‫‪‬‬
‫במודל‪ ,‬ואף לא בנוכחותו לכן היא לא תלויה בהתאמה ישירה של פעולות הצופה לפעולות‬
‫המודול‪ .‬הצופה שומר מידע לגבי ההתנהגות ואז מיישם אותו בשלב מאוחר יותר‪ .‬בנוסף החיזוק‬
‫לא קובע את ההתנהגות באופן אוטומטי אלה מהווה מקור מידע במייצר ציפיות ומהווה תמריץ‬

‫‪13‬‬
 ‫אצל סקינר– המודל מהווה גירוי שגורם לצופה להתנהג באופן דומה‪ .‬ואז‪ ,‬אם יינתן חיזוק‪,‬‬
‫הסיכוי לכך שההתנהגות תחזור על עצמה גדל‪ .‬החיזוק חייב להיות ישיר ומידי‪ ,‬וההתנהגות‬
‫הנרכשת מהווה העתק קרוב מאד למקור‬
‫יעילות עצמית ‪ :‬התיאוריה של בנדורה מציגה את המושג יעילות עצמית‪ ,‬המתייחסת לאמונה‬ ‫‪‬‬
‫של הפרט ביכולתו להצליח במצבים ספציפיים‪ .‬מושג זה אינו קיים בתיאוריה של סקינר‪,‬‬
‫המתמקדת בעיקר בהשפעות של חיזוק וענישה על התנהגות‪.‬‬
‫שליטה פנימית לעומת שליטה חיצונית‪ :‬התיאוריה של סקינר נוטה לכיוון שליטה חיצונית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫מה שמרמז שהתנהגות מושפעת בעיקר מגורמים חיצוניים‪ ,‬כגון תגמולים ועונשים‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬התיאוריה של בנדורה מכירה במשחק הגומלין בין גורמים פנימיים וחיצוניים‪ ,‬ומציעה‬
‫שלפרטים יש שליטה מסוימת על התנהגותם באמצעות תהליכים קוגניטיביים וויסות עצמי‪.‬‬
‫חיזוקים – בנדורה מדבר על חיזוק עצמי כשלב אחרון של וויסות עצמי והחיזוק יכול להיות‬ ‫‪‬‬
‫פנימי וגם חיצוני‪ ,‬אצל סקינר החיזוק הוא ישיר וחיצוני בלבד‬
‫היקף היישום ‪ :‬התיאוריה של סקינר קשורה בעיקר לתחום ההתניה האופרנטית והיא‬ ‫‪‬‬
‫משמשת לעתים קרובות כדי להסביר התנהגות אינדיבידואלית בסביבות מבוקרות‪ .‬התיאוריה‬
‫של בנדורה‪ ,‬על אף שהיא ישימה על התנהגות אינדיבידואלית‪ ,‬משתרעת גם על למידה‬
‫חברתית ומדגישה את תפקידן של השפעות חברתיות‪ ,‬מודלים ולמידה תצפיתית בעיצוב‬
‫התנהגות‪.‬‬
‫חקר בעלי‪-‬חיים – בנדורה חלק על סקינר שביסס את מחקריו על בעלי חיים וטען כי אי אפשר‬ ‫‪‬‬
‫להכליל מחקרים מבעלי חיים על בני אדם משום שהאדם הוא יצור מורכב יותר וייחודי‬
‫משאר בעלי החיים ולכן תהליך הלמידה האנושי הינו בעל מאפיינים ייחודיים ונבדלים מאלו‬
‫של בעלי חיים‪.‬‬

‫‪14‬‬