‫רחל פורגס‬

‫‪-‬‬

‫דוד בנאי טראומטיזציה משנית בטיפול בנפגעי מין – ‪22.12.21‬‬

‫הטראומה המרכזית בפגיעה מינית היא הפגיעה במבנה הנפשי‪ ,‬והיא לא קשורה למידת כאב‪ ,‬או‬
‫למדדים של הימשכות בשעון הקלנדרי‪.‬‬
‫הקיום הנורמלי הוא להרגיש שיש לנו קיום בשליטתנו‬
‫הטראומה פוגעת בהרגשת האוטונומיות‪ ,‬האם אנחנו נשלטים מבפנים או מבחוץ‬
‫המיניות נפרצת מבחוץ בקלות‪.‬‬
‫קשה לשלוט בה אך ורק מבפנים‪.‬‬
‫עברייני מין מאוד מגורים מינית‪ ,‬מביא לראות כל הזמן מין והטיות יחס שנראה לו שכולם‬
‫מתייחסים אליו מינית‪.‬‬
‫הם מגורים מאוד‪,‬‬
‫מסתובבים מושפלים ומלאים מחשבות נקם בכל מי שמגרה ומשפיל אותם‪ ,‬כאי‬

‫הפגיעה המינית היא ההתקפה להביא את האחר למצב שהוא מגורה‬

‫פגיעה בסלף‬
‫באסרטיביות‬
‫שאלה גדולה האם יכולים לשלוט בעצמם‪,‬‬
‫שאלות בגבולות‪ ,‬בטריטוריה‪.‬‬
‫הם מרגישים שהכניסו להם פרזיט לתוך המוח‪.‬‬
‫תקיפה מינית היא בעילה‪.‬‬
‫תוקף מכניס זרעי תוקפנות לסלף של הקורבן‪ .‬וזה כמו תופעת הפרזיטיות שבעולם החי‪ .‬פנטזיה‬
‫כזו מגולמת בסרט 'הנוסע השמיני'‪.‬‬
‫זה אחד הדברים שנכנס גוף זר‪ .‬תשוקה לפגוע ולנצל‪.‬‬
‫אנחנו נפגעים גם כי אספקטים לא מודעים שלנו מתעוררים לחיים בהזדהות עם התוקפן‪ .‬לכולנו‬
‫חלקים סדיסטיים ופרוורטיים‪ .‬והחלקים שניסינו לרסן ולעשות לו סובלימציה מתעוררים לחיים‬
‫והשפעתם חזקה‪ .‬כביכול‪ ,‬אנחנו רואים שלתוקף יש השפעה חינוכית על הקורבן‪ ,‬הוא מעצב את‬
‫האגו שלו‪.‬‬
‫כשאנחנו מטפלים אנחנו נדבקים ברגשות של הזעם‪ ,‬הייאוש‪ ,‬הזוועה והקושי‪ .‬אבל ההידבקות‬
‫היא לא רק הידבקות אפקטיבית בשל היותנו חשופים לסיפורים כאלו‪ ,‬בדומה למשל לכתבה‬
‫בחדשות‪.‬‬
‫הטראומטיזציה המשנית היא בגלל שהפוגעים 'פוגשים' אותנו בטיפול ואנחנו איתם ביחסים‬
‫בטיפול‪ ,‬עם אותם חלקים של המטופל‪. .‬האינטראקציה האישית עם המטופל גורמת טראומה‪.‬‬
‫כאשר מטופל מופרע חושף אותנו לכל מיני חומרים‪ ,‬הוא מפתה אותנו ליצור איתו קשר מחוץ‬
‫למסגרת‪ ,‬הודעות ווטסאפ קשות‪ ,‬בשעות הקטנות של הלילה‪ ,‬ואז טוען שפיתינו אותו מינית‪ -‬זו‬
‫הזדהות השלכתית‪ .‬ניצלו את טוב ליבנו ותקפו אותנו‪.‬‬
‫אנשים שנמצאים בצד של התוקפים‪ ,‬ומדובר גם על נפגים שהחלקים התוקפים יותר חזקים‬
‫אצלם‪ .‬הם מביאים אותנו להסכים לשתף פעולה עם אמירה אירוטית שקיימת בטיפול‪ ,‬ולהיות‬
‫אמיצים ולא להתחבא עם העברה נגדית שהתעוררה בנו‪ .‬ואז מאשימים אותנו שעוררנו‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫רחל פורגס‬
‫‪-‬‬

‫אופן הפגיעה‬
‫הטיפול הוא מגע אמיתי של סלף בסלף‪ .‬המטפל אינו מוגן מהשפעה‪ .‬בטיפול בטראומה יש‬
‫פרגמנטציה של חלקי סלף (עד‪ ,‬תוקף וכו')‪ .‬האינטראקציה בין החלקים הלא מודעים של המטפל‬
‫והמטופל מנוסחים בתיאוריות הפסיכו אנליטיות הזדהויות‪.‬‬
‫יש הזדהות מקבילה ומשלימה‪ .‬במשלימה אנחנו מתאימים את האווירה הפנימית לזו של הנפגע‬
‫וכך נהיים אמפטיים‪.‬‬

‫אם הוא נמצא בעמדה קורבניות אנחנו יכולים להיות חסרי סבלנות אליהם‪ ,‬הם המעצבים אותנו‬
‫ואנחנו מרגישים עכשיו מנוצלים וקורבניים‪.‬‬
‫בטיפול המטופל מבקש מהמטפל לרפא את החלקים הפגועים‪,‬‬
‫המטפלים שנפגעו קודם כל אנחנו בודקים אותם כל הזמן‪ ,‬ללא הפסקה‪ ,‬האם ה מבינים אותנו?‬
‫זמינים? זוכרים מה שסיפרנו להם לפני כמה חודשים? כמה אחים יש לנו אפילו אם סיפרנו רק‬
‫פעם אחת? האם אנחנו מעיקים עליהם? נעים להם לשבת איתנו? בודקים את הזמינות שלנו ואת‬
‫הסבלנות שלנו‪.‬‬
‫לכל השאלות האלו יש הרבה סתירות‪ .‬הם רוצים שנתייחס אליהם‪ ,‬רוצים שלא נתפתה ושנתפתה‬
‫בו זמנית‪.‬‬
‫פגיעה נחווית באופן רב שכבתי‪ ,‬אף פעם זה לא ברור לגמרי‪ .‬אנחנו רוצים להקל על המטפל ולספר‬
‫לו הכל‪ ,‬אבל אנחנו לא מספרים הכל‪ ,‬כל פעם עוד חלק‪ ,‬עוד משהו ששכחנו‪ ,‬לפעמים משקרים כדי‬
‫לרצות את המטפל‪.‬‬
‫זו מערכת יחסים קשה‪ ,‬לא רק תכנים קשים‪.‬‬
‫אלו טיפולים מאוד איטיים‪ ,‬נמשכים המון שלבים‪ ,‬דורשים מהמטפל המון סבלנות בגלל חשיפה‬
‫לחומרים וחשיפה להגנות קשות‪ .‬נניח עכבה קשה שמטופל יושב בחדר ומצטמצם ולא מדבר או‬
‫חוזר על עצמו לאקונית‪.‬‬
‫זה לנהל יחסים עם אדם טראומטי‪.‬‬
‫לתכנים אפשר להתרגל‪ ,‬לא למערכת יחסים‪ ,‬אם נתרגל לזה שבודקים אותנו כל פעם מחדש נהיה‬
‫אדישים‪ ,‬לא נהיה ביחסים‪ .‬הרבה פעמים יש שביל צר שנשאר בין הצפה ודיסוציאציה‪.‬‬
‫העבודה דורשת יותר מהכל מטפלים עם נרקיסיזם בריא‪ ,‬והרבה מאוד אהבה לעבודה‪ .‬בהיעדר‬
‫אחד מהתנאים האלו מתפתחת שחיקה‪ ,‬עייפות‪.‬‬
‫נרקיסיזם בריא נדרש גם בטיפול בחרדה‪ .‬המטפל צריך להיכנס לאיזו רוויה לתחושת הסלף‬
‫היציבה מהחיים עצמם‪ ,‬לא תחושה נדיפה ומאוימת‪ .‬וזה קשור לחיים האישיים‪ ,‬הם מאוד‬
‫משמעותיים לאופן בו אנחנו נכנסים לחדר הטיפול‪ .‬כשאנחנו הרוסים היכולת שלנו מוגבלת‪.‬‬
‫האהבה מאוד חשובה כי בעבודה הזו יש אלמנטים מזוכיסטיים וסיזיפיים‪ .‬כל הזמן לגלגל את‬
‫האבן למעלה‪ .‬הרבה פעמים חסידי הטיפול הקצר‪ ,‬כשהם רואים את האבן עולה ויורדת בטיפול זה‬
‫נראה לה אותו דבר‪ ,‬הם לא רואים שיש שם עלייה בסולם‪ ,‬למרות החזרה על המסלול הספירלי‪.‬‬
‫אהבה לתהליכים עמוקים זו אהבה נרקיסיסטית‪ ,‬התהליכים צריכים לרתק אותנו‪ ,‬האנשים‬
‫צריכים לעניין אותנו באמת‪ ,‬צריך להיות לנו אכפת מהם באמת‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫רחל פורגס‬
‫‪-‬‬

‫אנחנו צריכים לשאול את עצמינו כל פעם מחדש אם נהנו או לא‪ ,‬להתבונן איזה סיפוק יש לנו‬
‫מהאינטראקציה השעה הטיפולית היא חלק מהחיים שלנו‪ .‬אם סבלנו ולא קורה כלום למה‬
‫שנרצה לחזור עליה‪.‬‬
‫אם לא יהיה לנו סיפוק יבוא דיכאון‪ ,‬כאבים‪ ,‬כעס כלפי העצמי‪ .‬המטופל הפגוע מוריד את המטפל‬
‫למטה‪ ,‬וההגנה הכי משמעותית היא הנרקיסיזם הבריא של המטפל ואהבתו לתהליך‪ .‬והיא גם‬
‫קריטית לתועלתו ש הטיפול‪ ,‬כי כשאנחנו מדוכאים אין לנו מה להציע למטופל על החיים‪.‬‬
‫כנגד התהליך של השפעת המטופלים שמשפיעים עלינו דברים מאוד קשים‪ ,‬יש לנו אפשרות לשמור‬
‫על אהבה לחיים ולהפוך מהלימון לימונדה‪.‬‬
‫אם אין לנו כוח להתמודד אנחנו מתחילים להפעיל כמה מנגנונים‪,‬‬

‫בגלל שמטפלים מתקשים להיפגש עם הזוועה כמו שהיא‪ ,‬הם מתחילים להיות אקטיביים יותר‬
‫מידי‪ ,‬אופטימיים יותר מידי‪ ,‬מתחילים לעשות ספיריטואליות של התהליך‪ ,‬אבל המטופל עוד יותר‬
‫להיכנס לדיסוציאציה‪.‬‬
‫לנהל מיינדפולנס או מדיטציה יכול לבלבל‪ ,‬כי אין דרך לזהות עם זה מחבר או מנתק‪ .‬כחלק‬
‫ממנגנוני הגנה אנחנו מקצרים טיפולים‪ ,‬מתחילים לתת פרשנויות קלייניאניות מאשימות‪.‬‬
‫מעבירים את האחריות למטופל‪ :‬לאן היית רוצה לקחת את הטיפול?‬
‫אם יש לנו כוח להחזיק מספיק זמן מעמד לאט לא תימחק הטראומה אלא תחזור השליטה תחזור‬
‫לאדם‪ ,‬והשמחה הבסיסית שלו בחיים שמגדילה את יכולת ההתאוששות‪.‬‬

‫שאלות‬
‫בפריצה והדחקה מהתעסקות של ילדים יכולה להיות הפרה בהתפתחות המינית ולהגדיל‬ ‫‪-‬‬
‫את הפגיעות של הילד לפרוורטיות ופגיעות מיניות‪.‬‬
‫הפעולה היא פרוגרסיבית‪ ,‬יש מאחורה מנטליזציה תוקפנית‪.‬‬
‫מתבגרים בגיל ‪ 14 13‬הם בסיכון לפגיעה‪ ,‬לפעמים בגלל פורנו‪ ,‬וגם השלב הבילוגי התפתחותי‪,‬‬
‫בוודאי אם בבית יש חשיפה עודפת הם כבר מקבלים טראומה מכך שהאגו שלהם מותקף על ידי‬
‫גריית יתר ויש כאן פגיעה נרקיסיסטית מההצפה‪ ,‬הרבה פעמים הם יכוונו את ההצפה לילד אחר‬
‫חלש או לילד קטן‪.‬‬
‫בכל התבגרות ההתעוררות האנדוגנית מייצרת פגיעות לחוויה של טראומה‪.‬‬
‫פגיעות על ידי נשים‬ ‫‪-‬‬
‫פגיעה על ידי אישה קשה יותר לתקף‪ .‬כאשר יש לזכר פנטזיה שיתקפו אותו‪ ,‬היא הופכת ברגע‬
‫לטראומטית כשהיא מגולמת‪ ,‬כי היא נהיית פתאום שונה מאוד מהפנטזיה וחוויה של פגיעה‬
‫באוטונומיה‪.‬‬
‫בשירות הציבורי‬ ‫‪-‬‬
‫מטפלים צריכים להיערך לכך שהם יהיו לתקופה מסוימת בחיי המטופל‪ ,‬ואחר כך יצאו‪ .‬החיכוך‬
‫של הפגוע עם דמות טיפולית היא חיובית ובעלת השפעה‪ ,‬אולם חשוב מאוד לא להפעיל‬
‫התערבויות שכביכול מזרזות את ההחלמה‪.‬‬
‫גבולות בהזדהות‬ ‫‪-‬‬

‫‪3‬‬
 ‫רחל פורגס‬
‫‪-‬‬

‫אי אפשר לא לקחת לבית את הטיפול‪ ,‬אין דרך אחרת לעשות את העבודה‪ ,‬אבל אפשר ללמוד איך‬
‫לחיות לצד זה‪ .‬העבודה הטיפולית תמיד באה עם הזדהות עמוקה‪ .‬אם אין צמיחה נרקיסיסטית‬
‫דרך העבודה וחווית גדילה‪ ,‬נשחקים מאוד‪ ,‬הטיפול הוא אירוח המטופלים בעולמינו הנפשי‬
‫והתארחותנו בנפשם‪ .‬דווקא לכן הסטינג צריך להיות מאוד קפדני‪ .‬מטופלים הם חלק מהביוגרפיה‬
‫שלנו‬

‫טיפול בפוגעים‬ ‫‪-‬‬

‫מטפלים בפוגעים סובלים יותר מטראומטיזציה‪ ,‬יותר מאשר הטיפול בנפשעים‪ ,‬ההימנעות‬
‫מתרחשת בשלב מוקדם ביחסים‪ ,‬כאשר המטופל מתחיל להציג את עצמו ולעורר אמפטיה וחיבה‪,‬‬
‫וכשאנחנו מזדהים אתו מתערערת האמונה שלנו שיש הבדל ברור בין טוב לרע‪ ,‬המציאות הנפשית‬
‫מאוד מזדעזעת בעולם שאין בו אבחנה בין טוב לרע‪ ,‬מעבר לזה יש כאן טיפול בנפגעמיוחד במינו‬

‫‪4‬‬