‫דני קרמר ‪12.

2003‬‬
‫פיזיקה של שדות סטטיים‬
‫כפי שמטען חשמלי יוצר שדה חשמלי במרחב‪ ,‬כך זרם חשמלי יוצר שדה מגנטי במרחב‪ .‬הקשר בין המטען‬
‫והשדה החשמלי שונה מהקשר בין זרם חשמלי ושדה מגנטי‪ .‬אפשר להכליל ולעסוק בשדה וקטורי כללי‪ ,‬זהו‬
‫מרשם הקובע וקטור בכל נקודה במרחב‪ .‬הפיזיקה של שדות מנסה לאפיין מתימטית את הקשר בין השדה‬
‫למטען היוצר אותו‪.‬‬
‫הרעיון המרכזי בפיזיקת השדות הוא‪:‬‬
‫המתרחש בשפה נקבע באופן חד ערכי על‪-‬פי הנמצא בתוך‬
‫התחום הכלוא על‪-‬ידה‬
‫עבור מטען חשמלי התחום הוא תלת‪-‬ממדי והשפה דו‪-‬ממדית‪ .‬חשבו למשל על קוביה (תלת‪-‬ממדי) ששפתה הם‬
‫שישה משטחים‪ ,‬הפאות (דו‪-‬ממדי)‪ .‬עבור זרם חשמלי (היוצר של שדה מגנטי) התחום הוא דו‪-‬ממדי והשפה חד‪-‬‬
‫ממדית‪ .‬חשבו על עיגול (דו‪-‬ממדי) ששפתו הוא מעגל (חד‪-‬ממדי)‪.‬‬

‫אלקטרוסטטיקה‬
‫מטען חשמלי וחוק גאוס‬
‫עובדה ניסיונית מכוננת‪:‬‬
‫מטען חשמלי נקודתי‪ , q ,‬יוצר סביבו שדה חשמלי רדיאלי בכל כיוון (בשלושה ממדים)‪.‬‬

‫אנלוגיה ‪ :‬השדה של מטען חשמלי נקודתי דומה לאור שמפיצה נורה כדורית‪.‬‬
‫* האנלוגיה אינה זהות! כלומר השדה החשמלי של מטען נקודתי אינו זהה לאור שמפיצה נורה כדורית‪ .‬ישנם‬
‫שני הבדלים יסודיים בין אורה של נורה ושדה חשמלי‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬האור נע מהנורה אל החלל המקיף אותה ואילו השדה אינו נע כלל – השדה סטטי‪ ,‬השדה נמצא‬
‫כבר בכל נקודה בחלל המקיף את המטען‪ .‬למרות זאת נדבר על השדה כאילו הוא מייצג תנועה‪ ,‬כאילו השדה‬
‫בכל נקודה הוא וקטור מהירות של איזשהו חומר (האור באנלוגיה הנ"ל)‪ ,‬למרות שאין הדבר כך‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬מטען חשמלי מופיע בטבע בשני אופנים חיובי (כזה שקווי שדה יוצאים ממנו) ושלילי (כזה הבולע קווי‬
‫שדה)‪ ,‬ואילו נורות רק מפיצות אור‪ .‬כדי לתקן את האנלוגיה היה עלינו לדון גם במין חורים שחורים שבולעים כל‬
‫אור המגיע אליהם‪ ,‬אך זהו סיבוך בלתי נחוץ‪ ,‬לכן נמנע ממנו‪ .‬נסתפק באיזכור הבדל זה‪ ,‬השפעתם של מטענים‬
‫שליליים הפוכה להשפעתם של מטענים חיוביים‪.‬‬
‫מסקנות‪:‬‬
‫‪ .1‬עוצמת השדה‬
‫דני קרמר ‪12.2003‬‬
‫נגדיר את עוצמת השדה כצפיפות קווי השדה‪ ,‬כך השדה באיור א' גדול מהשדה באיור ב'‪.‬‬

‫הגדרה זו ברורה אם נחשוב על האנלוגיה לנורה כדורית‪ .‬אם כל חץ הוא וקטור המהירות של חלקיק אור היוצא‬
‫מהנורה‪ ,‬אזי מובן מאליו שעוצמת האור באיור א' גדולה מעוצמת האור באיור ב'‪.‬‬
‫כך גם ניתן לראות כי השדה קרוב למטען הנקודתי גדול יותר מהשדה רחוק מהמטען הנקודתי‪ ,‬קווי השדה פחות‬
‫צפופים‪.‬‬
‫‪ .2‬מטען ושטף – חוק גאוס‬
‫מובן אינטואיטיבית שאם נעטוף מספר נורות כדוריות אזי שטף האור שיעבור דרך המעטפת הזו פרופורציוני‬
‫למספר הנורות שנמצאות בתוך אותה מעטפת‪.‬‬
‫‪ #‬מדוע רק בתוך המעטפת? התבוננו באיור הבא‪.‬‬

‫הנורה הנמצאת מחוץ למעטפת אמנם שולחת אור דרך המעטפת אבל כל קרן אור מהנורה החיצונית גם יוצאת‬
‫מן המעטפת‪ ,‬לכן סך כל תרומתה לשטף מתאפסת‪ .‬רק הנורות בתוך המעטפת תורמות לשטף דרך המעטפת‪.‬‬
‫אנלוגית נאמר עבור מטענים‪:‬‬
‫חוק גאוס (גירסה מילולית) – שטף השדה החשמלי דרך כל מעטפת פרופורציוני למטענים‬
‫הכלואים בתוך המעטפת‪.‬‬
‫מטען שלילים היוצרים שטף שלילי (בולעים קווי שדה) ייחשבו (באופן מפתיע) כשלילים‪ ,‬כך חוק גאוס שומר על‬
‫תוכנו למרות מגבלות האנלוגיה לנורה כדורית‪.‬‬
‫כעת נרצה לתת תוכן כמותי להצהרה האיכותית הנ"ל‪ ,‬לשם כך עלינו להגדיר מהו שטף דרך משטח‪.‬‬
‫נברר במה תלוי השטף‪.‬‬
‫א‪ .‬עוצמת השדה‬
‫ברור שהשטף דרך משטח א' גדול מהשטף דרך משטח ב'‬

‫לכן נאמר כי השטף דרך משטח פרופורציוני לעוצמת השדה העובר דרכו‪.‬‬
‫‪ E‬‬
‫ב‪ .‬גודל המשטח‬
‫ברור שהשטף דרך משטח א' גדול מהשטף דרך משטח ב'‬
‫דני קרמר ‪12.2003‬‬

‫לכן נאמר שהשטף דרך משטח פרופורציוני לשטח המשטח‬

‫‪ S‬‬
‫ג‪ .‬הזווית בין השדה למשטח‬
‫ברור שהשטף דרך שני המשטחים הנתונים זהה‪ ,‬היות שכל חץ העובר דרך הראשון עובר בהכרח גם דרך השני‪,‬‬
‫למרות ששטח המשטח הראשון גדול מהשני‪.‬‬

‫לכן נאמר כי השטף דרך משטח פרופרציוני לשטח המשטח המאונך לכיוון השדה‪.‬‬
‫‪  S‬‬

‫בסיכום נאמר כי השטף דרך משטח שווה למכפלת השטח המאונך למשטח בעוצמת השדה‬
‫‪  ES  ES cos ‬‬

‫סימון ‪ :‬מכפלה בין שני וקטורים והזווית ביניהם מופיעה בפיזיקה לעיתים תכופות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬עבודת כוח ‪ . WF  FX cos  -‬לכן מגדירים סוג חדש של מכפלה‪ ,‬כך‬
‫שמובן מראש שיש לכפול בזווית בין הוקטורים‪ .‬מכפלה זו נקראית מכפלה‬
‫סקלרית (כיוון שתוצאתה היא מספר‪ ,‬היינו סקלר)‪ .‬כך למשל‪,‬‬
‫‪ur uu‬‬‫‪r‬‬
‫‪WF  FX cos   F  X‬‬
‫חזרה לעניינו‪ ,‬השטף הוא המכפלה הסקלרית בין וקטור השדה לוקטור המשטח (זהו וקטור שגודלו כגודל‬
‫המשטח וכיוונו מאונך למשטח)‪ ,‬קרי‬
‫‪ur ur‬‬
‫‪  ES  ES cos   E  S‬‬

‫כל הנאמר עד כה נכון למשטחים שטוחים ועבור שדה קבוע בעוצמתו‪ .‬נרצה להרחיב את הגדרת השטף‬
‫למשטחים עקומים ולשדות בעלי עוצמה משתנה במרחב‪.‬‬

‫כדי להרחיב את ההגדרה למשטחים עקומים‪ ,‬נחלק את המשטח למשטחים קטנים‪ ,‬שכל אחד מהם שטוח‪,‬‬
‫ובגלל גודלו אפשר גם להניח כי השדה קבוע על פני המשטח‪ .‬שטח כל משטח כזה הוא ‪ . dS‬עבור כל משטח‬
‫‪ur ur‬‬
‫קטן כזה נחשב את השטף ‪ . E  d S‬כדי לקבל את השטף הכולל נסכום את השטף דרך כל המשטחים הקטנים‬
‫הללו‪.‬‬
‫‪ur ur‬‬
‫‪‬‬
‫‪surface‬‬
‫סכום כזו על משטחים קטנים ששטחם ‪ dS‬נקרא אינטגרל משטחי ומסומן ‪E  d S‬‬

‫(בדיוק כפי שהסכום של שטחיהם של טרפזים ברוחב ‪ dx‬הוא השטח מתחת לעקומה ומחושב על‪-‬ידי האינטגרל‬
‫המתאים)‪.‬‬
‫דני קרמר ‪12.2003‬‬
‫על פי חוק גאוס השטף הכולל דרך מעטפת סגורה פרופורציוני למטען הכלוא בתוכה‬
‫‪ur ur‬‬
‫‪ E  d S  qenc‬‬
‫‪Ò‬‬
‫‪surface‬‬

‫כאשר העיגול על האינטגרלים מסמן את סגירותו של המשטח‬

‫ניסויים מראים כי קבוע הפרופורציה הוא ‪ , 1‬לסיכום‬

‫‪0‬‬

‫חוק גאוס (גירסה מתימטית)‪:‬‬

‫‪ur ur q‬‬
‫‪ E  d S  enc0‬‬
‫‪Ò‬‬

‫המפלצת המופיעה באגף (האינטגרל המשטחי) ניתנת לאילוף (חישוב) במאמץ סביר רק במקרים סימטריים‬
‫באופן מיוחד (ואז זה קל מאד)‪ ,‬לכן‬

‫להירגע ומיד! לא מחשבים את האינטגרל הזה‪ ,‬אבל חשוב‬

‫להבין את הרעיון‬
‫דני קרמר ‪12.2003‬‬
‫מגנטוסטטיקה‬
‫מטען מגנטי (זרם חשמלי) וחוק אמפר‬
‫(פיתוח במקביל לפיתוח האלקטרוסטטי)‬
‫עובדה ניסיונית מכוננת‪:‬‬
‫אלמנט זרם חשמלי יוצר סביבו שדה מגנטי המקיף אותו‬

‫‪X‬‬

‫הערות‬
‫‪.1‬יש להתייחס לאלמנט זרם (פיסת זרם קטנה) בהתאמה למטען חשמלי נקודתי כיוצר יסודי של שדה‪,‬‬
‫כיוון ש"זרם נקודתי" הוא חסר פשר‪.‬‬
‫{אפשר בנקודה זו כבר לצפות לכך שבמגנטיות תהיה ירידה בממד ביחס לחשמל (מתחום תלת‪-‬ממדי ושפה דו‪-‬‬
‫ממדית לתחום דו‪-‬ממדי ושפה חד‪-‬ממדית) כיוון הזרם באלמנט הזרם "תופס" ממד אחד ומשאיר שניים בעוד‬
‫מטען נקודתי אינו"תופס" ממד כלל‪ ,‬כך שכל שלושת ממדי המרחב נותרים‪}.‬‬
‫‪.2‬כיוון ההקפה של השדה המגנטי נקבע על‪-‬פי כלל יד ימין‪ ,‬הקובע כי אגודל יד ימין הוא בכיוון הזרם‬
‫וכיוון ההקפה של אצבעות יד ימין הוא כיוון ההקפה של השדה המגנטי‬
‫אנלוגיה‪ :‬השדה המגנטי של אלמנט זרם הוא כמו סיבוב המים על‪-‬ידי מדחף של ספינה‪.‬‬
‫* כמו במקרה החשמלי האנלוגיה אינה זהות‪ ,‬אך אנו נתייחס לשדה המגנטי כאילו השדה הוא וקטור‬
‫המהירות של חומר כלשהו (המים באנלוגיה הנ"ל)‪.‬‬
‫מסקנה‪:‬‬
‫זרם והקפה – חוק אמפר‬
‫ראשית נגדיר מושג חדש ומרכזי בתורת השדות הוקטוריים‪ ,‬ההקפה (סירקולציה בלעז‪ ,‬מלשון מעגל או סיבוב)‬
‫של שדה וקטורי‪.‬‬
‫עבור מסלול שאינו סגור ההקפה היא השדה לאורך המסלול‪ .‬מכאן מובן שאם המסלול סגור‪ ,‬אזי מדובר‬
‫ב"סיבובו" (המרכאות הן כיוון שאין הכרח שמשהו באמת יסתובב‪ ,‬די לנו באנלוגיה לסיבוב) של השדה לאורך‬
‫הלולאה (לולאה היא מסלול סגור)‪ .‬נהוג לעסוק רק בלולאות בהקשר הזה‪ ,‬ולכן ניתן לומר בסיכום‪ ,‬כי ההקפה‬
‫היא מדד ל"סיבוב" של שדה וקטורי בלולאה‪.‬‬
‫נבחן דוגמה בה ההקפה של שדה היא אפס‪ .‬נסתכל על השדה החשמלי של מטען נקודתי‪ ,‬ונבחן את ההקפה‬
‫של השדה החשמלי בלולאה מעגלית סביב המטען‪ .‬ברור כי ההקפה של השדה החשמלי היא אפס כיוון שכל‬
‫דני קרמר ‪12.2003‬‬
‫ה"זרימה" מאונכת ללולאה‪ .‬אין כל "סיבוב" של השדה החשמלי בלולאה הנתונה (אגב זוהי תוצאה כללית‬
‫ההקפה של כל שדה אלקטרוסטטי בלולאה סגורה היא אפס)‪.‬‬

‫כעת למקבילה המגנטית של חוק גאוס‪ ,‬חוק אמפר‪.‬‬

‫מובן אינטואיטיבית שאם נקיף מספר מדחפים בלולאה סגורה‪ ,‬אזי ההקפה של המים פרופורציונית למספר‬
‫המדחפים הכלואים על‪-‬ידי הלולאה‪.‬‬
‫‪ #‬מדוע רק הזרמים הכלואים על‪-‬ידי הלולאה?‬
‫נבחן לולאה שאינה כולאת זרם כלל‪ ,‬הלולאה המודגשת (בחרתי לולאה פשוטה יחסית כדי להקל על ההצגה‪,‬‬
‫אך הטענה נכונה עבור כל לולאה‪ ,‬בלי תלות בצורתה) באיור הבא‪:‬‬

‫‪X‬‬

‫נחשוב על הלולאה כעל צינור מים ועל השדה כעל כיוון הזרימה של מים בצינור‪ .‬מהאיור ניתן לראות כי זרימת‬
‫המים בקשת אחת מנוגדת לזרימת המים בקשת השניה‪ ,‬ואילו הקטעים הרדיאליים אינה תורמים לזרימת המים‬
‫בלולאה כלל (השדה משיקי‪ ,‬ולכן ככל משיק מאונך לרדיוס)‪ .‬כך שבסך הכל הזרימה (ואז באנלוגיה‪ ,‬ההקפה)‬
‫בלולאה מתאפסת‪ .‬רק זרם כלוא על ידי לולאה יכול ליצור הקפה שאינה מתאפסת‪ .‬אפשר לראות זאת אם‬
‫נסתכל על אחד המעגלים כלולאה‪ :‬כל ה"זרימה" היא באותו כיוון‪ ,‬לכן הזרימה (ההקפה) הכוללת אינה‬
‫מתאפסת‪.‬‬
‫אנלוגית נאמר עבור זרמים חשמליים‪:‬‬
‫חוק אמפר(גירסה מילולית) – ההקפה של השדה המגנטי בלולאה סגורה כלשהיא פרופורציונית‬
‫לזרמים הכלואים על‪-‬ידי הלולאה‪.‬‬
‫כעת נרצה לתת תוכן כמותי להצהרה האיכותית הנ"ל‪ ,‬לשם כך עלינו להגדיר מהו ההקפה בלולאה‪.‬‬
‫נברר במה תלויה ההקפה‪.‬‬
‫‪.1‬עוצמת השדה‬
‫ההקפה באיור א' גדולה מההקפה באיור ב'‬
‫דני קרמר ‪12.2003‬‬

‫לכן נאמר כי ההקפה פרופורציונית לעוצמת השדה‪:‬‬

‫‪circulation  B‬‬
‫‪.2‬אורך המסלול‬
‫ההקפה באיור א' קטנה מההקפה באיור ב'‬

‫לכן נאמר כי ההקפה פרופורציונית לאורך המסלול‪:‬‬

‫‪circulation  L‬‬

‫‪.3‬הזווית בין השדה למסלול‬

‫ההקפה באיור א' גדולה מההקפה באיור ב'‬

‫לכן נאמר כי ההקפה פרופורציונית לאורך המקביל לשדה‪:‬‬

‫‪circulation  LP‬‬

‫בסיכום נאמר כי ההקפה של שדה במסלול שווה למכפלת האורך המקביל לשדה בעוצמת השדה‪:‬‬
‫‪ur ur‬‬
‫‪circulation  BL cos   B  L‬‬

‫כל הנאמר עד כה נכון לגבי מסלולים ישרים ולשדה קבוע בעוצמתו‪ .‬נרצה להרחיב את הגדרת ההקפה‬
‫למסלולים עקומים ולשדה בעל עוצמה משתנה במרחב‪.‬‬
‫דני קרמר ‪12.2003‬‬
‫כדי להרחיב את ההגדרה למסלולים עקומים‪ ,‬נחלק את המסלול למסלולים קטנים‪ ,‬שכל אחד מהם ישר‪ ,‬ובגלל‬
‫גודלו אפשר גם להניח כי השדה קבוע על פני הישר‪ .‬אורך כל מסלול כזה הוא ‪ . dL‬עבור כל מסלול קטן כזה‬
‫‪ur ur‬‬
‫נחשב את ההקפה ‪ . B  d L‬כדי לקבל את ההקפה הכוללת נסכום את ההקפה על כל המסלולים הקטנים הללו‪.‬‬
‫‪ur ur‬‬
‫סכום כזו על מסלולים קטנים שאורכם ‪ dL‬נקרא אינטגרל מסלולי ומסומן ‪ B  d L‬‬
‫‪line‬‬

‫על פי חוק אמפר ההקפה הכוללת על מסלול סגור‪ ,‬לולאה‪ ,‬פרופורציונית לזרם הכלוא על‪-‬ידי הלולאה‬
‫‪ur uur‬‬
‫‪ B  dL  I enc‬‬
‫‪Ñ‬‬
‫‪line‬‬

‫כאשר העיגול על האינטגרלים מסמן את סגירותו של המשטח‬

‫ניסויים מראים כי קבוע הפרופורציה הוא ‪ , 0‬לסיכום‬
‫חוק אמפר (גירסה מתימטית)‪:‬‬
‫‪ur uur‬‬
‫‪ B  dL  0 I enc‬‬
‫‪Ñ‬‬
‫‪line‬‬