‫אסף לוי‬ ‫"נתתי לו מכה‪ ,‬זה פגע‬

‫באזור הכתפיים או‬

‫בראש"‪ .‬דבורקין על רקע‬
‫משכן ההומלסים שבו‬

‫ס‬
‫נרצח גיאורגי קובלינדזה‬
‫צילום‪ :‬צביקה טישלר‬
‫ימני שאלה רודפים את גופתו החרוכה‪ .‬את מותו הוא‬
‫מצא באותה עליבות שאפיינה את חייו המאוחרים‪:‬‬
‫חסר בית‪ ,‬חסר שיניים‪ ,‬כחוש‪ ,‬מכור להרואין‪.‬‬
‫גולגלתו רוצצה בשלוש מכות‪ .‬גופתו נמצאה שרופה‬
‫עד בלי הכר‪ ,‬ישובה על שרידי כורסה באחד מבתי‬
‫הרפאים שעוטפים את התחנה המרכזית בתלַײאביב‪.‬‬
‫מוקדם בבוקר יום ראשון‪ 12 ,‬בדצמבר אשתקד‪ ,‬הגיעו‬
‫השוטרים אל האיש השרוף וסגרו את המתחם‪ .‬בזירת הרצח נעצר‬
‫חשוד‪ ,‬נרקומן חסר בית בן ‪ ,25‬פבל סמירנוב שמו‪ .‬אחרי שלושה‬
‫ימי חקירה מתישים במשטרת יפו‪ ,‬סמירנוב התוודה‪" :‬הוא התחיל‬
‫לצעוק עליי‪ ,‬לקלל אותי‪ ,‬ונתן לי אגרוף שלוש פעמים בפנים‪.‬‬
‫נפלתי על הרצפה והבנתי שאין לי ברירה אחרת‪ .‬לקחתי אבן‬
‫והבאתי לו מכה בראש‪ .‬אחרי המכה הוא התיישב על המיטה‬
‫והשתתק‪ .‬הבנתי שהוא איבד הכרה‪ ,‬נבהלתי ורצתי החוצה לישון‪.‬‬
‫נשכבתי ונרדמתי‪ .‬התעוררתי כאשר היו שם כבר שוטרים‪ .‬הם‬
‫לקחו אותי לתחנה אבל הספקתי לראות אותו יושב על הספה‪,‬‬
‫כולו שרוף‪ .‬נבהלתי‪ .‬אני לא שרפתי אותו"‪.‬‬
‫המשטרה אפילו לא הצליחה לזהות את הגופה בוודאות‪ ,‬אך‬
‫בתוך עשרה ימים כבר הזדרזו והגישו נגד סמירנוב כתב אישום‬
‫על רצח בכוונה תחילה‪ .‬כתב האישום נשען על הודאתו במשטרה‬
‫של הנרקומן‪ ,‬שנמצאה מתאימה להפליא לממצאי הביניים של‬
‫דוח הנתיחה בנרצח האלמוני‪" .‬הנזקים לגולגולת נגרמו על ידי‬
‫לפחות שלוש חבלות קהות ישירות בראש באמצעות חפץ קהה‬
‫ונוקשה"‪ ,‬נכתב בדוח‪" .‬בזירת מציאת הגופה נמצאה לבנה שבורה‬
‫עם כתמים אדומים‪ .‬החבלות בראש יכלו להיגרם על ידי הלבנה"‪.‬‬
‫בבקשה להארכת מעצרו של סמירנוב עד תום ההליכים אמרה‬
‫התובעת‪ ,‬עו"ד פיה גלבר מפרקליטות מחוז תלַײאביב‪ ,‬כי ברשותה‬
‫"ראיות טובות להוכחת האשמה המיוחסת לנאשם"‪ ,‬והיא פירטה‪:‬‬
‫"הודאת הנאשם באוזני שני מדובבים על תקיפתו את המנוח; הודאת‬
‫הנאשם בפני חוקר בתקיפת המנוח בכוח‪ ,‬בראשו‪ ,‬באמצעות אבן;‬
‫קלטת שיחזור בווידאו במסגרתה תיאר הנאשם את תקיפתו; חוות‬
‫דעת ביניים ערוכה על ידי פרופסור יהודה היס"‪.‬‬
‫בכתב האישום שהוגש לבית המשפט המחוזי לא נטען‬
‫שסמירנוב שרף את הגופה‪ ,‬משום שהוא הכחיש זאת‪" .‬אש אחזה‬
‫בגופת המנוח והיא נשרפה כליל"‪ ,‬נכתב בלי להסביר איך‬
‫תפסה האש את הקורבן‪ ,‬שקיבל בינתיים את הכינוי "סרגיי"‪.‬‬

‫חזון העצמות‬
‫ימים ספורים לאחר מציאת הגופה קיבלה אלה דבורקין‪,‬‬
‫תושבת בתַײים העובדת למחייתה באולם שמחות בעיר‪ ,‬הזמנה‬
‫לסור בדחיפות למשטרת יפו‪ .‬בשיחת טלפון עם תחנת‬
‫המשטרה נודע לה כי יש חשש לחיי אחיה‪ ,‬הנעדר‪" .‬מצאו גופה‬
‫שרופה"‪ ,‬אמרו לה כשבאה לתחנה למחרת‪" ,‬ההומלסים אמרו‬
‫שזה אח שלך סרגיי‪ .‬מאה אחוז"‪.‬‬
‫"בכיתי‪ ,‬היתה היסטריה"‪ ,‬נזכרת דבורקין‪" .‬הם הראו לי‬
‫תמונת פספורט ושאלו אם זה סרגיי‪ .‬אמרתי 'כן'‪ .‬כל כך פחדתי‬
‫מזה‪ ,‬כל כך דאגתי לו‪ .‬אמא נפטרה‪ ,‬והוא נשאר לבד בעולם‪.‬‬
‫הוא כמו ילד שלי‪ .‬מאז שהוא התחיל עם הסמים ידעתי שהוא‬
‫יכול לגמור את החיים שלו ככה"‪.‬‬
‫דבורקין התבקשה לתת דגימות דם כדי להשוות אותן לדמו‬
‫של אחיה‪ ,‬ואחר כך המתינה בחרדה לתוצאות‪ ,‬שעתידות היו‬
‫לחזור רק כעבור חודשים‪" .‬באתי הביתה‪ ,‬הייתי בשוק‪ .‬לא‬
‫יכולתי לעבוד‪ ,‬לא יכולתי לישון‪ .‬אפילו לקבור אותו לא יכולנו‬
‫עד שיגיעו תוצאות הבדיקה"‪ ,‬היא אומרת‪.‬‬
‫כמעט שלושה שבועות עברו מאז מציאת הגופה‪ .‬דבורקין‬
‫בדיכאון‪ .‬היא נאלצת לקחת חופשה ממקום העבודה ומסתגרת‬
‫בבית‪ .‬שיחת טלפון פתאומית מגיעה בסוף דצמבר‪ .‬על הקו היה‬
‫לא אחר מאשר אחיה‪ ,‬סרגיי‪" .‬שלום משמים"‪ ,‬התלוצץ המת‬
‫לשעבר באוזניה‪ ,‬והיא התחילה לרעוד‪" .‬חשבתי שאני הולכת‬
‫למות‪ .‬אמרתי לו 'סרגיי? זה אתה?' הוא אמר 'בטח זה אני‪ .‬מה‪,‬‬
‫את לא מכירה אותי?' נכנסתי להלם‪ .‬הידיים שלי רעדו‪.‬‬
‫נחנקתי‪ .‬אמרתי לו 'תבוא היום דחוף הביתה!'"‬
‫לאחר שיחת הטלפון המטלטלת התקשר בן זוגה של דבורקין‬
‫למשטרה‪ .‬אין לנו זמן לדבר עכשיו‪ ,‬אמרו לו שם‪ ,‬תתקשר מחר‪.‬‬
‫"תקשיב רגע מה אני רוצה להגיד לך"‪ ,‬התעקש החבר‪" ,‬סרגיי חי!"‬
‫הדובר בצד השני נאלם‪" .‬מה? מה אתה אומר?!" שאל השוטר‬
‫כשהתאושש מתדהמתו‪" .‬סרגיי חי‪ ,‬אני אומר לך‪ ,‬הוא עכשיו‬
‫התקשר וסיפר שהיה בגמילה"‪ ,‬הסביר בן הזוג הנרעש‪.‬‬
‫פבל סמירנוב‪ ,‬שהואשם ברציחתו של סרגיי דבורקין‪,‬‬
‫סרגיי דבורקין עבר הרבה גלגולים השנה‪ .‬בהתחלה מצאו את גופתו‬
‫השתחרר‪ .‬אף אחד לא האמין לסמירנוב כשטען שהודאתו נגבתה‬
‫ממנו בכוח‪ .‬אף אחד לא האמין לו כאשר טען כי המדובבים‬ ‫השרופה במבנה נטוש‪ ,‬ומישהו כבר הודה שהיכה אותו למוות‪ .‬אלא‬
‫שדבורקין הרס את החקירה וקם לתחייה‪ .‬לפני שהספיק לנער את‬
‫שהוכנסו לתאו בהדרכת המשטרה לחצו אותו‪ ,‬הבהילו אותו וסייעו‬
‫לו לבנות גרסה שתתאים לממצאים בזירה‪ .‬אף אחד לא שאל אם‬
‫סביר למצוא את הרוצח ישן בקרבת קורבנו‪ ,‬אף אחד לא שאל אם‬

‫העפר‪ ,‬החוקרים הודיעו לו שהוא הרוצח‪ .‬האם ייתכן ששלושה הומלסים‬

‫לסרגיי היו שיניים למרות שלאדם שנרצח לא היו כאלה‪.‬‬
‫הקריז שהתפשט בגופו של סמירנוב אילץ אותו אפילו לשחזר‬
‫את מה שלא עשה‪ .‬סמירנוב לא רצח את סרגיי‪ .‬גופת הגבר‬

‫הפלילו את עצמם והרוצח מסתובב חופשי? בסיפור הזה הכל ייתכן‬

‫הבלתי מזוהה מהתחנה המרכזית התעטפה שוב באלמוניותה‪.‬‬

‫<<<‬ ‫צילום‪ :‬גלעד קוולרצ'יק‬

‫‪55‬‬ ‫| ‪ 7‬ימים |‬ ‫ט'‪ ‬בחשון‪ ‬תשס"ו‪11.11.2005 ‬‬ ‫| ‪ 7‬ימים | ט'‪ ‬בחשון‪ ‬תשס"ו‪11.11.2005 ‬‬ ‫‪54‬‬

 ‫"הבאתי לו מכה בראש‪ .‬הוא‬
‫התיישב על המיטה והשתתק"‪.‬‬
‫ההודאה של סמירנוב‪ ,‬שלטענתו‬
‫נגבתה בלחץ‬
‫צילום‪ :‬צביקה טישלר‬

‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬

‫היזהרו מגופות‬
‫הימים חולפים‪ .‬חודשים‪ .‬בינתיים נכתב בדוח‬
‫הנתיחה הסופי כי השברים בגולגולת נגרמו‬
‫מ"חפץ קהה ונוקשה עם שטח מוגבל"‪ .‬האפשרות‬
‫שהלבנה שימשה ככלי הרצח לא מוזכרת בדוח‪.‬‬
‫סמירנוב חוזר למאורתו ולהתמכרותו‪ .‬עורך הדין‬
‫שמייצג אותו‪ ,‬איתי בןַײנון‪ ,‬שוקד על הגשת‬
‫תביעה נגד המדינה בגין רשלנותן של המשטרה‬
‫והפרקליטות‪ .‬אלה דבורקין שוכרת עורך דין כדי‬
‫שיגיש בשמה תביעה דומה‪.‬‬
‫סרגיי בן הַײ‪ 30‬מנסה להשתקם‪ .‬הוא מתחיל‬
‫לעבוד עם אחותו באולם השמחות בבתַײים‪ ,‬אך‬
‫מהר מאוד מעדיף את הרחוב והסמים‪ .‬משוטט‬
‫בארץ וחוזר מדי פעם לסביבתו הטבעית בחמש‬
‫השנים האחרונות מאז שהסתחרר לדיכאון‬
‫בשל אהבה נכזבת‪ ,‬אזור התחנה המרכזית‪.‬‬
‫בתחילת יולי השנה הוא נתקל שוב בשוטרי‬
‫סמירנוב‪ ,‬שהואשם‬ ‫משטרת יפו‪ ,‬הפעם כקורבן שוד אלים סמוך‬
‫ברצח דבורקין‪,‬‬ ‫לגינה הציבורית בשדרות הרַײציון‪ .‬התוקפים‬
‫חבטו בפניו‪ ,‬בעטו בו והיכו אותו עם לבנה‬
‫השתחרר‪ .‬איש לא‬ ‫בראשו‪ .‬דבורקין הצליח לברוח מהם‪.‬‬
‫התפתחות בלתי צפויה בעלילה מתחוללת‬
‫האמין שהודאתו נגבתה‬ ‫כמה ימים לאחר מכן‪ .‬אל משרדי תחנת‬
‫בכוח‪ ,‬כדי שתתאים‬ ‫המשטרה מגיעה נרקומנית בת ‪ ,39‬אם לילד‪,‬‬
‫שמתגוררת כבר חודש ברחוב‪ .‬לשוטרים היא‬
‫לממצאים‪ .‬איש לא שאל‬ ‫מספרת כי היתה חברתו לחיים של סרגיי‬
‫דבורקין במשך שש שנים‪" .‬הוא מכה אותי‬
‫אם סביר למצוא רוצח‬ ‫ולוקח לי כספים"‪ ,‬טענה‪" ,‬בגלל זה עזבתי‬
‫אותו‪ .‬החלטתי לגמור עם זה‪ .‬הוא היה מריח‬
‫ישן בקרבת קורבנו‬ ‫דבק מגע בכמויות אדירות והיה משתגע‪ .‬עושה‬
‫ואין לו עבודה‪ .‬מה שנשאר זה לקבץ נדבות‪ .‬הוא‬ ‫ברחובות ראשוןַײלציון‪ .‬הוא התמכר לכדורי‬ ‫קולות כמו חיה משוגעת‪ .‬אומר 'אני אלוהים!‬
‫אמר שהוא בתלַײאביב‪ ,‬הוא ביקש ממני כסף‪.‬‬ ‫קודאין ומשם המשיך להרואין‪" .‬ראיתי שמשהו‬ ‫אני הכל יכול! זה נהפך למסוכן‪ ,‬אז ברחתי"‪.‬‬
‫אמרתי לו שאני לא יכולה לעזור לו"‪.‬‬ ‫לא בסדר איתו"‪ ,‬נזכרת מרים‪" ,‬אבל לא היה לי‬ ‫פתאום סיפרה החברה פרטים מפתיעים‬
‫הקשר בין גיאורגי לאשתו נותק‪ .‬אחרי‬ ‫ראש לזה‪ .‬אני קמה בחמש בבוקר לעבודה‬ ‫בנוגע לרצח האלמוני‪" .‬סרגיי התחיל‬
‫חמישה חודשים של דממה מגיעה מרים לתחנת‬
‫המשטרה בראשוןַײלציון לשאול אם שמעו‬
‫במשתלה‪ ,‬עובדת עד ארבע‪ ,‬ומשם ממשיכה‬
‫לעבודות ניקיון‪ .‬לא ידעתי מה הוא עושה‪ ,‬עד‬
‫"שלום משמיים"‪,‬‬ ‫להסתלבט שהוא לא היה בכלל בגמילה ומסכן‬
‫הבחור הזה שיפילו עליו את התיק"‪ ,‬אמרה‬
‫משהו‪" .‬הוא חי"‪ ,‬אמרו לה שם‪" ,‬אין דיווח שהוא‬ ‫שיום אחד ראיתי אותו מזריק בחדר השינה"‪.‬‬ ‫התלוצץ המת בטלפון‪,‬‬ ‫לחוקר‪" .‬הוא התחיל לספר לי מה הוא בעצמו‬
‫מת"‪ .‬אבל היא כבר הרגישה שמשהו קרה לגיאה‪.‬‬ ‫גיאורגי הפך את חדר השינה למקום הזרקה‬
‫קבוע‪ .‬הוא המשיך להתגורר עם אשתו עוד שלוש‬ ‫ואחותו התחילה לרעוד‪.‬‬ ‫עשה לו‪ .‬הוא נתן לו מכות והמשיך לחבוט בו‬
‫עד שאיבד הכרה‪ .‬ואז שרף את כל הגופה!‬
‫שנים‪ ,‬עד שניסה להיגמל‪" .‬הוא כמעט לא אכל‪,‬‬ ‫"אמרתי לו 'סרגיי? זה‬ ‫"יום אחד עברנו ליד הבניין השרוף‪ .‬הוא שאל‬
‫סרגיי מחליט לדבר‬ ‫השיניים שלו נפלו‪ ,‬כסף הוא לקח ממני בלי‬
‫שאדע"‪ ,‬אומרת האלמנה מרים‪ .‬בתום תקופה‬ ‫אתה?' הוא אמר 'בטח‪.‬‬
‫אותי 'את רואה את הבניין? פה ישנתי עם אחד‬
‫בשם גיאה'‪ .‬הוא התחיל לספר לי על המכות‬
‫"גיאה זרק עליי בלוק וזה פגע לי ברגל"‪,‬‬
‫התוודה סרגיי דבורקין על אירועי אותו לילה‬
‫במוסד גמילה בנתניה‪ ,‬קובלינדזה חזר לביתו‬
‫ולהתמכרותו‪ .‬ביוני ‪ 2004‬הוא כבר נשאר ברחוב‪.‬‬ ‫מה‪ ,‬את לא מכירה‬ ‫שנתן לו עם מקל‪ .‬הוא דפק לו בראש מאחורה‪.‬‬
‫הוא המשיך לחבוט בו עד שמת‪ .‬הוא התחיל‬
‫באמצע דצמבר לאחר שנעצר כחשוד ברצח‪.‬‬
‫המת שחזר לעולם החיים סיפר על המריבה‬
‫"בעלי שמר על קשר מאז שעזב את הבית ועד סוף‬
‫נובמבר"‪ ,‬סיפרה מרים למשטרה‪" .‬הוא הגיע‬ ‫אותי?' נחנקתי‪ .‬אמרתי‬ ‫לצחוק‪ ,‬אמר לי 'אני הנרצח ואני זה שעשיתי את‬
‫זה!' הוא תיאר לי איך הוא נתן לגיאה מכות‬
‫שהתלקחה ביניהם בלילה שבו נשרף‬ ‫לבקר‪ ,‬לבקש כסף ואוכל אולי פעמיים מאז‪ .‬הוא‬ ‫לו 'תבוא דחוף הביתה!'"‬ ‫בראש‪ ,‬בפנים‪ .‬וגיאה זחל מלא דם וביקש רחמים‪,‬‬

‫<<<‬ ‫התקשר במהלך התקופה בערך פעמייםַײשלוש‬

‫בשבוע‪ .‬בפעם האחרונה הוא אמר שאין לו כסף‬
‫אבל סרגיי לא הפסיק‪ .‬הוא המשיך לחבוט בו עד‬
‫שגיאה מת"‪.‬‬

‫רחוב ללא מוצא‬

‫צילום‪ :‬יריב כץ‬

‫מהנדס שהתמכר להרואין‪ .‬קובלינדזה‬
‫הגופה השרופה‪ ,‬פעם סרגיי ואז שוב‬
‫אלמונית‪ ,‬קיבלה עכשיו זהות חדשה‪ .‬למודי‬
‫ניסיון‪ ,‬משכו הפעם חוקרי המשטרה את קצה‬
‫החוט בעדינות‪ .‬גיאה‪ ,‬התברר להם לאחר חודש‬
‫של חקירה שקטה‪ ,‬הוא כינויו של איש חסר בית‬
‫וחסר שיניים בן ‪ ,43‬גיאורגי קובלינדזה‪.‬‬
‫"פעם הוא היה גבר גדול ויפה"‪ ,‬סיפרה‬
‫השבוע בצער אשתו‪ ,‬מרים‪ ,‬בביתה הדל בשיכוני‬
‫המזרח בראשוןַײלציון‪" .‬מטר שמונים וארבע‪,‬‬
‫עיניים דבש בהיר‪ ,‬כתפיים רחבות‪ .‬הוא ידע‬
‫הרבה היסטוריה‪ ,‬פילוסופיה‪ ,‬קרא ספרים"‪.‬‬
‫המשפחה עלתה לארץ לפני שש שנים מגרוזיה‪.‬‬
‫קובלינדזה היה מהנדס גנטיקה בהשכלתו‪,‬‬
‫אבל אהבתו הגדולה היתה מטוסים‪" .‬גיאורגי‬
‫היה מכונאי מטוסים בצבא‪ ,‬הוא עבד שם מאז‬
‫שסיימנו ללמוד באוניברסיטה‪ .‬הוא היה טוב‬
‫בזה‪ ,‬אבל בארץ לא מצא עבודה‪ .‬הוא נכנס‬
‫לדיכאון"‪ .‬שנה לאחר שהגיע לישראל‪,‬‬
‫מודה במכות‪ ,‬אך מתעקש שלא שרף את קובלינדזה‪ .‬סרגיי דבורקין בהארכת מעצר‬ ‫קובלינדזה חסר המעש מצא את עצמו משוטט‬

‫| ‪ 7‬ימים | ט'‪ ‬בחשון‪ ‬תשס"ו‪11.11.2005 ‬‬ ‫‪56‬‬

 ‫החשוד המקורי בזירת‬
‫הרצח‪ .‬מכין תביעת‬
‫רשלנות‪ .‬סמירנוב‬
‫צילום‪ :‬מיכאל קרמר‬

‫)המשך‪ ‬מעמוד‪ ‬קודם(‬

‫קובלינדזה‪" .‬התכופפתי והרמתי ברזל או צינור‬

‫החקירה נתקעת‪ ,‬ובתגובה המשטרה מגבשת‬
‫נגד סרגיי דבורקין כתב אישום על הריגה‪.‬‬
‫לאירוע הרצח בתלַײאביב"‪ .‬המשטרה ביקשה‬
‫או קרש מהרצפה‪ ,‬ונתתי לו מכה בחלק העליון‬
‫של הגוף‪ .‬זה פגע בו באזור הכתפיים או בראש‪.‬‬
‫אחרי המכה הוא התיישב על המיטה והתחיל‬
‫לקלל אותי‪ .‬ברחתי משם‪ .‬כשבאתי בבוקר‬
‫ראיתי סרטים של המשטרה והכל שרוף‪ .‬הלכתי‬
‫הביתה‪ .‬אחרי שהתפתח כל הסיפור עם השריפה‬
‫פחדתי להודות‪ .‬אני לא יודע איך הוא נשרף‪,‬‬
‫כשאני יצאתי משם לא היתה שום שריפה"‪.‬‬
‫בהמשך החקירה אמנם התעדכנה גרסתו‬
‫של דבורקין‪ ,‬שהודה כי היכה את קובלינדזה‬
‫שלוש או ארבע פעמים בראש‪ ,‬אך גם הוא‬
‫התעקש כי עזב אותו בעודו בחיים‪ .‬בבוקר‬
‫שלמחרת הוא חזר לזירה משום שחשש לחייו‬
‫של גיאה‪ ,‬אך נבהל ונסוג כאשר ראה את סימני‬
‫השריפה ואת השוטרים‪" .‬אני לא שרפתי‬
‫אותו"‪ ,‬הבהיר‪ .‬החברה שלו‪ ,‬כזכור‪ ,‬מסרה‬
‫למשטרה כי הוא זה שהצית את הגופה‪ ,‬אלא‬
‫"סרגיי שאל אותי‬ ‫שבבדיקת פוליגרף שנערכה לה ביוזמת‬
‫המשטרה אובחנה אצלה מגמה לאמירת שקר‪.‬‬
‫'את רואה את הבניין?‬ ‫נגד דבורקין הוגש בַײ‪ 22‬בספטמבר כתב‬
‫אישום בגין הריגה‪ .‬קובלינדזה‪ ,‬שנחשב עד אז כמי‬
‫פה ישנתי עם אחד‬ ‫שנרצח‪ ,‬הוגדר שלא בידיעתו כהרוג‪ .‬כתב‬
‫האישום נשען על הודאתו במשטרה של דבורקין‪,‬‬
‫בשם גיאה'‪ .‬הוא דפק‬ ‫שנמצאה גם היא מתאימה להפליא לדוח המסכם‬
‫לו בראש מאחורה‪ ,‬חבט‬ ‫של נתיחת הגופה‪ .‬לפי הדוח‪ ,‬השברים בגולגולת‬
‫הם תוצאה של "חפץ קהה ונוקשה עם שטח‬
‫בו עד שמת‪ .‬הוא התחיל‬ ‫מוגבל"‪ .‬בבקשה להארכת מעצרו עד תום‬
‫ההליכים פירטה התובעת את הראיות נגדו‪.‬‬
‫לצחוק‪' :‬אני הנרצח ואני‬ ‫"לתביעה ראיות טובות להוכחת האשמה המיוחסת‬
‫זה שעשיתי את זה!'"‬ ‫לנאשם"‪ ,‬כתבה הפרקליטה פעם נוספת‪.‬‬
‫בכתב האישום לא נטען נגד דבורקין כי‬
‫שרף את קורבנו‪ ,‬משום שהכחיש זאת‪" .‬אש‬
‫אחזה בגופת המנוח והיא נשרפה כליל"‪ ,‬נכתב‬
‫מקרי רצח בחיפה"‪ ,‬כתב בַײ‪ 9‬באוגוסט אחד‬ ‫שם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לכתב האישום נוספה קביעה‬
‫מחוקרי משטרת יפו‪" .‬המאפיינים דומים מאוד‬ ‫חדשה‪" :‬מותו של המנוח נגרם כתוצאה מן‬
‫הרוצח הסדרתי מחיפה‪,‬‬ ‫המכות שהיכה בו הנאשם‪ ,‬כשהוא מודע‬

‫בערפל‬
‫את פלט השיחות בטלפון הסלולרי שהחזיק‬
‫בונר‪ ,‬והממצאים העלו אפשרות מסתורית‪ :‬האם‬ ‫ניקולאי בונר‪ ,‬סיפר‬ ‫לאפשרות מותו של המנוח ואדיש לכך"‪.‬‬
‫מעצרו של דבורקין הוארך בינתיים‪.‬‬

‫ספק‪ .‬כל מה שצריך דבורקין לנוכח‬

‫ייתכן שקובלינדזה הוא הקורבן הראשון של‬
‫הרוצח הסדרתי מחיפה? האם ייתכן שבאותו‬
‫למדובב כי הרג ארבעה‬
‫האשמתו‪ ,‬הוא לעורר ספק בלבו של השופט‪.‬‬
‫בפני עורך הדין אבי כהן‪ ,‬שמייצג את דבורקין‪,‬‬
‫לילה שבו התקוטט קובלינדזה עם דבורקין‬
‫הופיע בונר‪ ,‬המשיך להכותו ולבסוף הצית את‬
‫אנשים בחיפה ועוד‬ ‫דרישת שלום מחיפה‬
‫פתוחות שתי אפשרויות להמשך המשפט‪.‬‬ ‫גופתו? בונר‪ ,‬מתברר‪ ,‬שהה באזור התחנה‬ ‫אחד בתלַײאביב‪ .‬הוא‬ ‫אז מי שרף את קובלינדזה? אם דבורקין רצח‬
‫במסגרת האפשרות הראשונה הוא ביקש לקבל‬
‫את חומר החקירה בעניינו של בונר‪ ,‬ולהציג‬
‫המרכזית בתלַײאביב בדיוק באותה השבת‪.‬‬
‫מבית המעצר בקישון‪ ,‬שם עצור בונר עד תום‬ ‫הוחזר לחדר החקירות‪,‬‬ ‫אותו ואחר כך הצית את גופתו‪ ,‬מדוע שיופיע‬
‫פתאום ויודיע שהוא בעצם חי? האם יד המקרה‬
‫לבית המשפט את התסריט שטרם מוצה‪ :‬גם‬
‫בונר היכה את קובלינדזה הפצוע באותו לילה‪,‬‬
‫ההליכים בפרשת הרצח הסדרתי בחיפה‪ ,‬הוא‬
‫מובא לחקירה ביפו‪ .‬החוקרים מתרשמים כי הוא‬
‫רק שסירב לחזור שם‬ ‫סובבה את הדברים כפי שסובבה‪ ,‬סחררה את‬
‫דבורקין עד שהאמין כי בכוחו גם לרצוח‪ ,‬גם‬
‫והוא זה ששרף את גופתו‪.‬‬
‫האפשרות השנייה מחזירה מחדש את פבל‬
‫לחוץ‪ ,‬לא ממוקד‪ ,‬שופע גרסאות‪ .‬מוריד את ראשו‬
‫כשהוא מרגיש לא בנוח ומחייך כאשר נתפס‬
‫על הדברים‬ ‫להירצח‪ ,‬גם לשוב מן המתים וגם לצאת מכל‬
‫זה ללא פגע?‬
‫סמירנוב לתמונה‪ .‬הוא הלוא נעצר בזירת הרצח‬ ‫משקר‪" .‬למה באת לתלַײאביב ביום שבת‪ ,‬הַײ‪11‬‬ ‫בהסתכלות לאחור‪ ,‬מאפייני הרצח מזמנים‬
‫בבוקר שלמחרת‪ ,‬ומסר הודאה שנמצאה‬ ‫בדצמבר?" נשאל בונר‪" .‬באתי אולי לאחותי"‪,‬‬ ‫גיבור חדש אל תוך העלילה‪.‬‬
‫תואמת להפליא את הממצאים‪ .‬האם אפשר‬ ‫השיב‪" .‬אחותך גורשה כבר בחודש נובמבר‪ ,‬אז‬ ‫ארבע גופות מרוסקות ראש‪ ,‬שרופות‪ ,‬של‬
‫להתעלם מכך? האם ייתכן שסמירנוב‪ ,‬שהודה‬ ‫למה באת?" חשף אותו החוקר‪ ,‬ובונר ענה‪" :‬אולי‬ ‫ארבעה אנשי שוליים‪ ,‬נמצאות במהלך התקופה‬
‫ברצח של דבורקין ושוחרר לאחר שזה חזר מן‬ ‫באתי לקבל צ'ק או לחפש עבודה"‪" .‬מה עשית עם‬ ‫שבין ליל הרצח של קובלינדזה ועד ליום שבו‬

‫המתים‪ ,‬התוודה בעצם על רצח קובלינדזה‬
‫וזכה מן ההפקר?‬
‫אצל השופט דוד רוזן‪ ,‬שדן בשבוע שעבר‬
‫בבקשה לשחרר את דבורקין למעצר חלופי‪,‬‬
‫הספק התעורר‪" .‬שיוויתי לנגד עיניי את‬
‫הראיות שהונחו בפניי על ידי הצדדים‪ ,‬ויש בהן‬
‫כדי לפגום משמעותית בעוצמת הראיות כנגד‬
‫הנאשם"‪ ,‬כתב השופט‪" .‬אין מחלוקת כי גופתו‬
‫של המנוח נשרפה כליל לאחר תקיפתו‪ .‬אין‬
‫לשלול את האפשרות בשלב זה‪ ,‬כי גופת המנוח‬
‫הוצתה על ידי מאן דהוא‪ .‬המדינה לא האשימה‬
‫את הנאשם כמי שהצית או גרם לשריפת הגופה‪.‬‬
‫נתון זה אינו נתון של מה בכך"‪.‬‬
‫השופט יודיע בשבוע הבא אם לשחרר את‬
‫דבורקין ממעצרו‪ .‬כתב האישום נגדו תלוי‬
‫ועומד‪ .‬בונר ייקרא להעיד‪ ,‬גם סמירנוב‪ .‬מה‬
‫שיגידו במשפט עשוי לכתוב מחדש את פרקי‬
‫התעלומה‪ .‬את גופתו החרוכה של גיאורגי‬
‫קובלינדזה ממשיכים לרדוף סימני שאלה‪¬ .‬‬
‫צילום‪ :‬תומריקו‬
‫הצ'ק שקיבלת באותו יום?" הוא נשאל‪ ,‬והשיב‬
‫שהפקיד אותו בבנק‪" .‬יש בידיי תדפיס חשבון ובו‬
‫אין תזכורת לגבי הפקדה כלשהי"‪ ,‬טען החוקר‪,‬‬
‫ובונר פטר אותו באמירה סתמית‪.‬‬
‫החוקר הטיח בו כי הוא יודע על רצח‬
‫קובלינדזה‪ .‬בונר הכחיש‪" :‬אני לא רצחתי אף‬
‫אחד‪ ,‬אני יודע בוודאות שלא הרגתי אף אחד"‪.‬‬
‫החוקרים הציעו לו פוליגרף‪ .‬הוא הסכים‪ .‬אחר‬
‫כך התחרט ועמד בסירובו‪" .‬פוליגרף לא יעזור‬
‫לי בכלום"‪ ,‬הוא אמר והוחזר לתא המעצר‪.‬‬
‫שם חיכה לו מדובב‪" .‬ראית אותי‬
‫בטלוויזיה?" שאל בונר והתיישב על המיטה‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אבל אתה נראה לי מוכר"‪ ,‬השיב המדובב‪.‬‬
‫הם התחילו לדבר‪ .‬בונר הציג את עצמו‪ ,‬אמר‬
‫שהוא יושב לכל החיים וסיפר שהרג ארבעה‬
‫אנשים בחיפה ועוד אחד בתלַײאביב‪ .‬המשפט‬
‫הזה מחזיר את בונר לחדר החקירות‪ ,‬רק שהוא‬
‫לא מוכן לחזור על הדברים‪" .‬סיפרתי הכל‪ .‬אין‬
‫לי מה להגיד‪ ,‬אין לי מה לספר"‪ ,‬הוא מתעקש‪.‬‬
‫נעצר דבורקין‪ .‬כולן נמצאו בחיפה‪ ,‬את כולן רצח‬
‫ושרף ללא כל סיבה חסר בית חסר מעצורים‪,‬‬
‫ניקולאי בונר‪.‬‬
‫"הנאשם תקף את המנוחה בעוצמה‪,‬‬
‫באכזריות"‪ ,‬נכתב באישום הראשון נגדו‪" .‬הוא‬
‫הנחית עליה מכות מרובות וחזקות באזור הראש‪,‬‬
‫הפנים‪ ,‬וחנק אותה בלחיצה בצווארה‪ .‬לבסוף‬
‫הנאשם שלח אש במיטתה; הנאשם רגז על המנוח‪,‬‬
‫תקף אותו במכות ובבעיטות מרובות וחזקות‬
‫באזור הפנים והראש‪ ,‬שלח אש במבנה כשהמנוח‬
‫שרוע על הרצפה ולאחר מכן עזב; הנאשם תקף את‬
‫המנוח בעוצמה ובאכזריות‪ ,‬במכות ובבעיטות‬
‫באזור הפנים והראש‪ ,‬חנק אותו‪ .‬הנאשם הבחין‬
‫שהמנוח נפל אל האש הבוערת ועזב את המקום;‬
‫הנאשם הנחית על גופו ועל ראשו מכות מרובות‬
‫באמצעות מקל עץ ולאחר מכן שלח אש בדירה"‪.‬‬
‫מהאישומים נגד בונר‪ ,‬שכמו נלקחו מתוך‬
‫תיאור רציחתו של קובלינדזה‪ ,‬איַײאפשר היה‬
‫שתי אפשרויות לשינוי התמונה‪ .‬עו"ד אבי כהן‬ ‫להתעלם‪" .‬לפני כחודש הודה בונר בארבעה‬

‫| ‪ 7‬ימים | ט'‪ ‬בחשון‪ ‬תשס"ו‪11.11.2005 ‬‬ ‫‪58‬‬