You are on page 1of 57

‫מנהגים ישנים נודודא‬

‫מנהגים של כל השנה מאשכנז ממאה הי״ג‬

‫סידרם‬

‫מדויייר״ן‬ ‫ה ל ן י‬ ‫מ א י ר‬ ‫מ ו ד ד ר‬ ‫ב ן‬ ‫י צ ח ק‬ ‫ר ב י נ ן‬
‫בעל שערי דורא‬
‫קובץ כולל מנהגים‪ ,‬תשובות‪ ,‬פסקי דינים וסדר התפלות‬
‫לכל השנה‪.‬‬

‫יוצא לאור ראשונה עפ׳׳י שלשה כתביייר‬


‫עם מבוא והערות והגהות‬

‫מ א ת‬

‫י ש ר א ל ש‪ .‬א ל פ נ ב י י ז‬

‫נ יו•יו ר ‪p‬‬

‫ה י ת ש י׳ ח‬
‫מנהגים של כל השנה מאשכנז‬
‫לרבינו יצחק מדורא‬
‫מ א ת‬

‫ישראל ש‪ .‬אלפנביין‬

‫לר׳ אלכסנדר רארכס ליובל השבעים שלו‪,‬‬


‫רוגש ברגשי כבוד וידידות‪.‬‬

‫ראש דבר‪:‬‬

‫בספר זה אני נותן ‪9‬רק אחר מעבודתי במקצוע ספרות המנהגים הקדמונים‪.‬‬

‫מיום שהתחלתי בחקירת הספרות ימי־הבינים שמתי עיני על ספר מנהגים‬


‫ישנים מדורא לר׳ יצחק בן מאיר הלוי נזדריר״ן‪ ,‬אחד מתלמידי מהרים ברי‬
‫ברוך מרוטנברג‪ ,‬הכולל דיני הנהגת האדם בכל יום‪ ,‬תשובות‪ ,‬מנהגות‪ ,‬תקנות‬
‫וגזירות וחרמים מני קדם‪ .‬וכאשר הגיעו לידי שלשת כתבי־היד מספר זה‬
‫שבמוזיאום הבריטי‪ ,‬בקגטבריגיא ובאוניברסיטה הלאומית בווינה‪ ,‬התחלתי‬
‫לחקור ולדרוש בו בכוונה להוציא לאור חיבור יקר זה‪ ,‬שנשאר כמוס וסתום‬
‫עד היום‪.‬‬

‫כבר עברו קרוב לשבע מאות שנה מתקופת פעולתו והשפעתו של רבינו‬
‫יצחק מדורא‪ ,‬ועד עתר‪ ,‬לא נכתבה אף מונוגרפיה אחת על חייו וכתביו של האיש‪,‬‬
‫אשר רב את ריב עמו בימי־הבלהות היותר קשים לישראל‪ .‬ולכן הקדשתי מאמר‬
‫צד ‪ [ 1 0 7‬לתאור אישיותו‬ ‫מיוחד ]ברבעון הצרפתי כרך ק״ה משנת ‪1 2 C T 1 9 3 9‬‬
‫העשירה ופעולתו מרובת הצדדים של בעל שערי־דורא עפיי שמונת כתבי־היד‬
‫שלפנינו‪.‬‬

‫רוב כותבי דברי ימינו‪ ,‬כצונץ‪ .‬פין‪ ,‬ווייס‪ ,‬גרוס‪ ,‬ברילל‪ ,‬הורביץ ועוד‪,‬‬
‫החליטו שרי יצחק מדורא חי ופעל במאה הארבע־עשרה בין שנות ‪1320‬־‪.1380‬‬
‫אולם כבר הוכחתי במונוגרפיה הנ״ל עפ״י עדויות אחדות היותר קדומות‪ ,‬שרבינו‬
‫יצחק חי ופעל כשמונים שגה לפני התאריך המקובל באמצע המאה הי״ג בין‬
‫שנות ‪ 1300-1220‬למםה״נ‪ .‬ויש לנו על זה ראיות חותכות ונאמנות ]השווה‬
‫להלן מבואי לפרק ג׳[‪.‬‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪130‬‬

‫א‬

‫כתבי היד‬
‫אלו הם כתבי היד שהיו לפני ושהכנסתי אותם לתוך ההוצאה הזאת ‪:‬‬
‫‪ (1‬כיי מנהגים שד כל השנה ]המסומן לפנינו בם‪ [:‬מונח עכשיו‬
‫בספרית בריטיש מוזיאום בלונדון ]מספר ‪ A.D. .26970‬והשווה קטלוג ‪J. Lcveen‬‬
‫צד ‪ .[151‬והוא כיי צרפתי‪ ,‬שהונח ליסוד להוצאה זו‪,‬‬ ‫‪Supplementary List‬‬
‫ונכתב על קלף לא יאוחר מתחלת המאה הארבע־עשרה בכתיבת רש״י אשכנזית־‬
‫רבנית מהורדה‪ .‬הכתב ברור ונוח לקריאה‪ .‬ההעתקה מצטיינת בדייקנות מופתית‪.‬‬
‫והוא בן י י ד דף ולכל עמוד ‪ 41‬שורות‪.‬‬
‫הזמן‪ ,‬שבו נכתב הכיי אפשר להחליט עפיי אופן הכתיבה וגם מתוך‬
‫רמזים ותאריכים בפרקי חשבון העתים ותקופות השנים‪ ,‬המובאים בגוף הכיי‪.‬‬
‫למשל בדף ב‪ 182‬נמצאות תקופות השנה‪ .[1335—1308=] 5295—5268 :‬וגם‬
‫בדף א‪ 197‬הובאה דטה אחת‪ :‬סיח ]=‪ ,[1308‬ועוד ועוד‪.‬‬
‫על יסוד התאריכים הניל אפשר להסיק שהכיי שלפנינו נכתב בין שנות‬
‫‪ 1335—1308‬למםהיב‬
‫]המסומן בשנויי הנוסחאות הב‪ [:‬מספר‬ ‫‪ (2‬כיי מנהגים של כל השנה‬
‫‪75‬‬ ‫המפורט—‬
‫בקטלוג שווארץ‪Hebr. Handschriften der National Bibliothek in Wien, ,‬‬
‫)‪.A X V I , 88, (1925‬‬
‫כ׳יי אשכנזי זה נכתב על נייר עיי סופר אומן יד‪ ,‬מנחם ברי אליעזר‪,‬‬
‫באמצע המאה הייה בכתיבה אשכנזית־רבנית מהודרה‪ .‬הכותרות הן בכתב‬
‫מרובע‪ .‬והוא מכיל עשרים רף ולכל עמוד ועמוד לערך ‪ 30‬שורות‪ .‬ומצאתי בו‬
‫שנויים רבים כמעט בכל דף ורף‪ .‬למשל בהתחלת הספר צר ב‪23‬י‪ :1‬מנהגים של‬
‫כל השנה‪ .‬והנה אתחיל בדבר שאנו עומדים בו כיה שבועות לפני ]החג[‪ ,‬במקום‬
‫הגירסא הנכונה בשני כתהיי האחרים ‪ t‬כמו שכתוב לפני‪.‬‬
‫‪ (3‬כיי מנהגים של כל השנה ]המסומן לפנינו בהערות מש ‪ [:‬מספר‬
‫‪ Mich. 46‬עפ׳יי הצילום מאוצר הספרים קנטבריגיא‪ ,‬ששלח לי ידידי מ‪ .‬לוצקי‬
‫]ראה קטלוג נייבויער צד ‪ ,[781 (5) — 153‬הוא כ״י צרפתי מאוחר מהקודם‬
‫ונכתב על נייר בסוף המאה הי״ד ]בשנת ‪ [1391‬ע׳יי הסופר‪ ,‬שמשון ב״ר יצחק‪,‬‬
‫בעיר אוינון‪ .‬והוא בן ‪ 10‬דף ולכל עמוד לערך ‪ 46‬שורות‪ ,‬וכתוב בכתב רש׳׳י‬
‫קורסיבי בכתיבה אשכנזית משני עברי הגליון‪ .‬הכתב אינו ברור וקשה לקריאה‪.‬‬
‫‪131‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנד‪,‬‬ ‫כל‬ ‫של‬ ‫מנהגים‬

‫ומעניין הוא חתימה צרפתית זו ]שהיתר‪ ,‬ידועה לרמש׳יש ונרשמה בכתיבת ידו‬
‫על הגליון קטלוג נייבויער צד ‪ : [153‬כתבתי וסיימתי לעצמי אלו הפסקים פה‬
‫אוינון בחרש אלול שנת קנ״א ]‪ [1391‬לפ׳יק‪ .‬הסופר לא יוזק עד שיעלה בונא‬
‫אורא רומי בסולם אמן‪:‬‬

‫ב‬

‫שם המפר ואופן חיבורו‪:‬‬


‫הספר שלפנינו הוא אחד מספרי מנהגים אשכנזים היותר עתיקים‪ ,‬ומכיל‬
‫מנהגים ופסקי דינים וסדר תפלות לכל ימות השנה‪ .‬הספר הזה נזכר אצל בעלי‬
‫האסופות בשם‪ :‬מנהגים ישנים מדורא או מנהגי דודא ]ראה הגהות מהריי‬
‫טירנא‪ ,‬א‪ ,16‬ב‪ ,15‬א‪ ,34‬א‪ :61‬מטה משה תרצ״ט‪ ,‬ושם תשסיס[‪ .‬אמנם שמו‬
‫העיקרי הוא‪ :‬מנהגים של כל השנה מאשכנז‪ .‬ובשם זה הוא נודע בכל שלושת‬
‫כתבי־היד המונחים לפנינו‪ .‬ורק פעם אחת בסוף הכיי מש‪ :‬א‪ 104‬משנת ‪1391‬‬
‫הוא נקרא בשם‪ :‬אלו הפסקים‪:‬‬
‫בראשית ]צד ‪ 146‬אות ‪ [2‬הוא מגלה לנו את אופן חיבורו ומה הניע אותו‬
‫להתחיל ספר המנהגים שלו בהלכות פורים‪ :‬אתחיל המנהגים של כל השנה‬
‫מאשכנז‪ .‬והנה אתחיל בדבר שאנו עומדים בו‪ ,‬כמו שכתוב לפני‪ ,‬בפורים וכוי‪.‬‬
‫וסמוך לסוף הספר ]צד ‪ 161‬אות ‪ [138‬הוא מודיע לנו‪ :‬ובר״ה בהלכות תמצא‬
‫כתוב בסימן‪ .‬אע׳״פ שכתבתי לעיל דבר זה‪ ,‬אחזור ואכתוב אותו פעס שני‪ ,‬בשביל‬
‫דבר שנתחדש בה‪ .‬ופעמים לאין מספר הוא משתמט מלחזור על דבריו פעם שנית‬
‫או שלישית‪ ,‬ואומר בזה״ל‪ :‬אין לי לכתוב ממנהג של פסח ]צד ‪ 147‬אות ‪ ,[62‬כי‬
‫תמצא הכל כתוב בהילכות פסח‪ :‬וכל הלכות פורים ]צר ‪ 147‬אות ‪ [48‬תמצא‬
‫כתוב בהילכות מגילה‪ :‬ולעיל ]צר ‪ 154‬אות ‪ [204‬בהילכות ]ברכת[ כהנים‬
‫פירשתי‪ ,‬ועור‪.‬‬

‫לכאורה מכריע בסידור הענינים של הספר הזה דבר שנתחדש בדין ולא‬
‫עקביות הגיונית בנוגע למוקדם ומאוחר כסדר המועדים של השנה‪ .‬הוא מתחיל‬
‫בהלכות מגילה‪ :‬אחר כך הוא מביא מנהגים שבין פסח לעצרת ומעצרת עד החג‪,‬‬
‫בין המצרים‪ ,‬ס׳ באב‪ ,‬אלול‪ ,‬ר״ה‪ ,‬יוה׳יכ‪ ,‬סוכות‪ ,‬דיני מילה‪ ,‬תקנות הקהלות‪,‬‬
‫אירוסין ונישואין‪ :‬ומסיים בענין קריאה בחמשים )במקום דליכא ס׳׳ת(‪.‬‬
‫הפסקים אינם מסודרים הלכות הלכות‪ ,‬בדיוק ובחשבון‪ ,‬אלא הם מפוזרים‬
‫ומעורבים ומובלעים אלה באלה‪ .‬ויש דילוגים מענין לענין‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הוא‬
‫מתחיל ]צד ‪ [157‬מזולתות ברייה ובפסח‪ ,‬והולך ועובר לדיני הדלקת נידות‬
‫ב י י ן‬ ‫ל פ נ‬ ‫א‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪132‬‬

‫ביוהיכ‪ ,‬קינות לטי באב וך׳ושענות לחג הסוכות‪ ,‬ומסיים במנהג פרקי אבות‬
‫לאחר הפסח ואמירת ההלל בריח בבית האבל‪.‬‬
‫גם בסידור הפנימי הוא שונה מספרי מנהגים הידועים לנו‪ .‬דרך רוב‬
‫ספרי דבי מהרים ביב מרוטנברג להביא פסקים קצרים ומקוטעים להלכה למעשה‬
‫בלי םעס ובלי מקורות ומחלוקת הפוסקים‪ .‬אמנם אין זה דרכו של בעל מנהגי‬
‫דורא שלפנינו‪ .‬הוא מביא פסקי הלכות ומוסיף עליהם הוכחות וראיות עם מראה‬
‫מקורות מספרי הראשונים‪ ,‬ברובם מחכמי אשכנז וצרפת‪ .‬וכמעט בכל מקום‪,‬‬
‫שיש צד ספק הוא מביא ג״כ הכרעתו או הכרעת רבותיו להלכה‪ ,‬ואינו מהסס‬
‫לעמוד על דעתו ולהתנגד לדעת הראשונים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בעמוד ‪ 148‬אות סיה‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪ :‬ומיהו אני רגיל לומר אפילו בייט מזמור שיר ליום השבת וגם בפסח‬
‫מזמור לתודה‪ .‬וגם בצד ‪ 150‬אות קיה הוא מכריע שלא כמנהג דית ואומר‪ :‬אכן‬
‫אין אנו נוהגין כן‪.‬‬
‫בדרך הפסקנות הוא פוסק בעל הכרעה וידיו היו רב לו בכל מקצעות‬
‫ההלכה‪ .‬וברוח זו השפיע גם על בני זמנו ותלמידיו‪ .‬חבל‪ ,‬שבעל מנהגי דורא‬
‫הניח אחריו רק קטעי פסקים בהלכות בודדות ולא עשר‪ .‬מלאכה שלימד‪..‬‬

‫ג‬

‫שם המחבר‪ ,‬מקום מולדתו וזמנו‬


‫מי הוא המחבר ספר המנהגים ישנים של כל השנה שלפנינו?‬
‫שמו של המחבר אינו נזכר בפירוש בשני כתבי־היד ]הב‪ /‬משי[ מספריה‬
‫הלאומית בווינה ומאוצר הספרים בקנטבריגיא‪ ,‬כי אם בכיי השלישי ]במי[‬
‫מבריטיש מתיאום בלונדון‪ .‬ושם ]צד ‪ 191‬ע״ג[ מתחיל המעתיק בזה״ל‪ :‬מנהגים‬
‫של כל השנה מאשכנז‪ ,‬סידרם הרב ר׳ יצחק בן מאיר מ]דוייר[ן‪.‬‬
‫אמנם המחבר נקרא לרוב בכתבים העתיקים מן המאות הי׳׳ד והט״ו על‬
‫שם מקום מולדתו‪ :‬רבינו יצחק נודורא )‪ ,(1‬ד י י מדויירין )‪ .(2‬ורק בספרים‬
‫המאוחרים מן המאות הט״ז והייח הוא נקרא על שם ספרו העיקרי‪ :‬שערי דורא‬
‫)‪ .(3‬ובמקרים בודדים נקרא בשמו השלם )‪ : (4‬ר׳ יצחק בן מאיר הלוי מדוייד‪-‬ן‪,‬‬
‫וגם בקצור‪ ,‬בשם‪ :‬ד׳ יצחק הלוי )‪.(5‬‬
‫ואולי מהראוי להעיר כאן‪ ,‬שאין להחליף את דיי הלוי שלפנינו בשלשה‬
‫חכמים אחרים‪ .‬ששמם כשמו‪ ,‬הנזכרים אצל מהרים ביב מרוטנברג‪ ,‬הרא״ש‬
‫ור׳ אלכסנדר זוםלין הכהן‪ .‬הראשון‪ ,‬הנקרא גם בשם ר׳ יצחק הקהתי ]בתשו׳‬
‫מהר״ם ב״ב‪ ,‬הוצ׳ לבוב‪ ,‬סי׳ ק״ח[‪ ,‬הוא ר׳ יצחק ב״ר יהודה הלוי ולא ביר מאיר‬
‫‪133‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫מנהגים‬

‫הלוי‪ .‬והשני‪] ,‬בתשר הראיש‪ ,‬קיא[ חי ופעל בווידמיישא‪ ,‬ואינו מתאים למקום‬
‫מושבו של ר׳ יצחק שלנו‪ .‬והשלישי‪ ,‬המובא בס׳ האגודה ]צד ג‪ [122‬בשם‪:‬‬
‫מהיר יצחק הלוי זיל‪ ,‬גם כן אינו ר י י מדורא‪ ,‬מפני שזה האחרון נזכר שם‬
‫]שם חולין‪ ,‬ב‪ [203‬בלי הזכרת המתים ] = ז י ל [ בשם‪ :‬מורינו הרב רבינו יצחק‬
‫מדודא‪.‬‬
‫אפשר לאמד‪ ,‬ששלשה חכמים הניל היו רק בני זמנו של דבינו‪:‬‬
‫מקום מולדתו ומושבו של המחבר הוא העיד ד‪1‬ייר‪-‬ן ]‪,[Dueren‬‬
‫השוכנת על חוף הימיני של נהר רוהר בגליל רינוס סמוך לעיר קולון חברתה‪,‬‬
‫ונקראת עפיי רוב בספרים הנדפסים ממאות הטיז והי״ח בשם‪ :‬דורא‪ .‬אמנם ברוב‬
‫כתבייהיד ממאות הייד והטיו מופיע שם המקום בצורות שונות‪ :‬דאורא‪ ,‬דויירא‪,‬‬
‫תר‪-‬ין‪ ,‬דויר!‪ ,‬חרירי!‪ ,‬או דווירי!‪ .‬ושנוים אלה‪ ,‬שמקצתם נשמטו עיי החכמים‬
‫מ‪ .‬בדאנן — א‪ .‬פריימאן בס׳ גדמנייא יודייאיקא‪ ,‬ודא עמ׳ ‪ — 92‬ימצאו דוגמתם‬
‫]‪.[DuHn‬‬ ‫בבי‪-‬אדכיון המלוכה בקולוניא‪ ,‬היה‪ :‬דאורא ]‪ ,[Duyn‬דורי׳!‬
‫העיר דויירין גופא שונה היא מעיר קולוניא חברתה גם בזה‪ ,‬שאין לח עדות‬
‫דוקומנטרית על קיום ישוב עבדי עתיק־יומין‪ ,‬ולולא הגניזה בבית תפלת‬
‫הנוצרים בקולוניא‪ ,‬לא היו בידינו אפילו אותן התעודות )‪ (6‬המועטות‪ ,‬המראות‬
‫על ישוב עבדי מצעד בעיר דודא בשנת ‪.1238‬‬
‫לדאבוננו‪ ,‬אין לנו שום עדות‪ ,‬הן בכתביו של רבינו הן בשאר ספרי בני־‬
‫זמנו‪ ,‬שנוכל לקבוע על פיה את שנות הולדתו ופטירתו של המחבר‪ .‬נשאר לנו‬
‫איפוא לקבוע דק בערך את התקופה‪ ,‬שבה חי ופעל ר׳ יצחק מדודא‪.‬‬
‫לפי דעת חוקרי־הדודות חי הריי מדודא ברבע הראשון של המאה הארבע‬
‫עשרה‪ .‬על כן חשבו אותו ד׳ דוד בן שלמה גאנז ]עמי ‪ ,[53‬ר׳ דוד קונפורטי‬
‫]א‪ ,[26‬ור׳ חיים יוסף דוד אזולאי ]צד ‪ [106‬לבן זמנו של רבינו ירוחם בן‬
‫משולם מפרובנציה‪ :‬והחליטו בזה׳׳ל‪- :‬ר׳ יצחק מדורא חי בזמן ר׳ ירוחם שנת‬
‫צ׳־ד‪...‬׳ גם החכמים צונץ)'(‪ ,‬ואחריו גרוס ]בסי ‪ G . J .‬עמי ‪ ,[193‬קובעים‬
‫את שנת הולדתו בשנת ‪ .1320‬ואולם החי קראפט ודייטש)'( נוטים לשנת ‪.1334‬‬
‫אמנם אם נחקור היטב נראה שר״י מדורא חי ופעל באמצע המאה השלש־‬
‫עשרה‪ ,‬לא מוקדם משנות ‪ 1240—1220‬ולא מאוחר משנות ‪ .1330—1300‬והנחה‬
‫‪,‬‬
‫זו בנויה על יסוד עדות בנו ד׳ אלכסנדר מדורא‪.‬‬
‫] ‪ , A d d3.3 7 7 .‬סי׳ ‪ 35‬דף‬ ‫וראה זה דבר חדש מצאתי בכיי קנטבריגיא‬
‫‪ [114‬בזהיל ‪:‬‬
‫אבל כת]ב[ הר׳ אלכסנדרי בן הריר יצחק ביר מאיר מדודא וזיל‪:‬‬
‫שמעתי מאבא מרי הר׳׳ר יצחק לוי ‪-‬כשלמד תורה לפני כורי׳ הר׳ר טוביה‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪134‬‬

‫בצרפת ובא לשם הרי יחיאל מפריש‪ ,‬וראה שהיו יושבים אצלו הרבה תלמידים‬
‫חשובים והמינקת ישבה נגד האור עם בן בנו של הריר טוביה‪ .‬ואז אמר מוי‬
‫הריר טוביה לחר״ר יחיאל‪ :‬תראה כמה טובות עושה לנו זה הנער‪ ,‬שהאש נעשה‬
‫בשבילו ואנו מחממין בזכותו‪.‬‬
‫והשיב לו הרי יחיאל‪ :‬שמא ירבה בשבילם‪ .‬והיו שם הרבה תלמידים‬
‫מאשכנזים ואמרו‪ :‬איכ מותר להחם בתי־החורף שלנו בשבת שהוחמר‪ ,‬השפחה‬
‫בשביל התינוק‪.‬‬
‫ושאל הרי יחיאל‪ :‬היאך מחממין בתי־החורף שלהם א"(‪ .‬ןהשיבן לו‪:‬‬
‫בשביל אחד צריכה‪ ,‬כמו בשביל הרבה בני אדם‪ .‬נענה ואמר להם היד יחיאל‪:‬‬
‫אם כן אני בעצמי הייתי מחמס בו‪ ,‬אילו הייתי ל ש ם ‪ . . .‬עכיל‪.‬‬
‫ותעודה זו אודות בקורו של ר׳ יחיאל מפריש אצל ר׳ טוביה ]ביר‬
‫אליהו[ מוויאנר‪ ,‬בזמן שריי מדורא למד שם בישיבה דבירונא אצל מורו ורבו‬
‫רבינו טוביה‪ ,‬מוכיחה את אמתת דעתי‪.‬‬
‫כנראה‪ ,‬שרבינו יחיאל עבר על פני העיר בירונא בגלילת בורגונדי‪,‬‬
‫השוכנת בקו ישר ‪ 0‬בין פריש ועכו בזמן עליתו לארץ ישראל]‪ ,G.1.‬עמי ‪[91‬‬
‫בין שנות ‪ .1260—1240‬אם נניח איפוא‪ ,‬שריי מדורא היד‪ ,‬אז בן גיל ט״ו—ב׳‬
‫שנר׳ )״י( בשער‪ ,‬ששמש את רבינו טוביה‪ ,‬יוצא מזה שהמחבר נולד בין שנות‬
‫‪.1240—1220‬‬
‫וגם בנוגע לזמן מותו‪ ,‬יש להסיק משלשת כתה״י הסמינר)"( מאמצע‬
‫;‬‫המאה הי יד שכן בהם שמו של המחבר נזכר תמיד בתוספת‪ :‬זיל‪ ,‬ע‪-‬ה‪ ,‬או נ ‪ -‬ע‬
‫בעוד שברבע הראשון של המאה הייד הובא שמו בלי הזכרת המתים בספרים‬
‫הנדפסים האלה כמו‪ :‬תשביץ הקטן ]סי׳ שי״ב[‪ ,‬ליקוטים מהלכות ]אמרכל[‬
‫]ב‪ ,23‬א‪ ,[33‬ספר האגודה)"(‪ ,‬וסי מנהגים דבי־מהר״ם ביב מרוטנברג ]א‪.[43‬‬
‫יוצא איפוא‪ ,‬שריי מדורא מת בין שנות ‪: 1330—1300‬‬

‫ד׳‬

‫מי היו קרוביו של המחבר ?‬


‫אין לנו בספרי רבינו זכר לקרוביו‪ ,‬הן מצד אביו והן מצד חותנו‪ .‬אביו‬
‫ידוע לנו עפ״י שלשה כתהיי בשם ר' מאיר‪ ,‬ולא בשם ר׳ ראובן‪ .‬ובטעות קראו לו‬
‫בשם ראובן‪ .‬חכמים כגריץ‪ ,‬ראייה ווייס ]דדו׳׳ד חייה ‪ ,[175‬שבתי משורר ביס‬
‫]בם׳ שפתי ישנים ‪ ,[80‬ובן יעקב ]באוצה״ס סי׳ ‪ 1163‬צד ‪ ,[606‬כנראה‪ ,‬הם שגו‬
‫‪135‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫כל‬ ‫של‬ ‫מנהגיו!‬

‫ברואה והחליפו את בעל ספר השערים‪ ,‬ר׳ יצחק בן מאיר מדורא‪ ,‬בבעל ם׳ השערים‬
‫ר׳ יצחק בן ראובן‪ ,‬נכד הרי״ף‪.‬‬
‫ולעומת זאת‪ ,‬יש לנו ידיעה מפורטת על משפחת אשתו‪ ,‬והיא בנויה על יסוי־‬
‫כיי אבטוגרפי *‪ 0‬של אחד מקרוביה‪ ,‬ר׳ מנחם ציון ביר מאיר מלאי־דבר‪ ,‬בזהיל ‪1‬‬
‫‪,‬ואני אלעזר ביר יעקב זיל היה המכונה זלמן משוטיגווערא‪ ..‬העתקתי מכ‪-‬י‬
‫של מהיר מנחם ציו״ן זציל״ וזיל‪ :‬זקינתי אם אבא אדו׳ מרת יינטא בתו של מור׳‬
‫הר׳ רבי יקר ברי שמואל הלוי מקיוניייא‪ ,‬והיו לו ג׳ בנות ובן אחד‪ .‬והאחת‪,‬‬
‫זקינתי הניל‪ .‬והשניה‪ ,‬הרבנית מרת פורא אשת הריר יצחק נח־וריא אשר יסד‬
‫זזשנורים מדוריא‪ .‬והשלישית‪ ,‬מרת ורומוט אשת מוהיר ישעיה מוויליא בנו של‬
‫ה״ר משה הדרשן‪ ..‬ובנו של זקיני הרי יקר הלוי הנזכר היה שמו בונפניט חזן‬
‫ממגנציא‪ ,‬אביהם של החיר משה בנו חזן משפיריא‪ ,‬והח״ר זלמן חזן ממגנציא איש‬
‫חסיד‪ .‬עכיל מכתיבת יד של מהיר מנחם ציון״‪.‬‬
‫היוצא לנו מזה‪ :‬האחד‪ ,‬שריי מדורא נשא את פורא אשתו בין שנות ‪—1260‬‬
‫‪ ,1270‬בזמן שחותנו ר׳ יקר ביר שמואל הלוי הפיטן היה משמש ברבנות בעיר קולון‪.‬‬
‫והשנית‪ ,‬שרי שלמה בונפניט‪ ,‬שליח צבור במגנצא‪ ,‬היה גיסו של המחבר‪ .‬ר׳ יקר‬
‫ביר שמואל הלוי אולי הוא ר׳ יקר הלוי‪ ,‬הפונה אל חתנו ר׳ יצחק ]=מדורא[‬
‫בכבוד גדול וביראת הרוממות וז״ל בתשובת מהרים ביב ]ד׳ קרימונא סי׳ קניג[‪:‬‬
‫‪-‬ארז אדיר מגדיל תורה ויאדיר‪ ..‬מורי חתני היד יצחק ]אולי הוא‪= :‬ר*י‬
‫מדורא[‪ :‬הנני קטנך באתי כמכניס תבן לעפרים ובצרה ]צ*ל! ובקצרה[ בהושטת‬
‫]קרי‪=:‬שרביט[ חסדך‪ .‬כי סדרת ]אולי צ״ל‪=:‬חדרת[ תלמי הבינה וקדרת‬
‫בעמקי הרי הכמה‪ .‬בכתבך הראית פנים לכל צד‪ .‬לא נבצרה ממך מזימה ומאומה‪...‬‬
‫דעת תלמידך נוטה‪ ...‬ושלום יקר הלוי׳‪.‬‬

‫ה׳‬

‫רבותיו של המחבר‬
‫דרכו של המחבר לסמוך על מה שקבל מרבותיו בלי להזכיר את שמותיהם‪.‬‬
‫ולדוגמא אני מביא כאן בטויים כאלה*'(‪ :‬אך אני אכתוב קבלותיי‪ ,‬מה שראיתי‬
‫רבותיי נוהגין‪ ,‬ואני אחריה! •‪ ,‬כך קבלתי מרבותיי‪ :‬ואני ראיתי רבותיי‪ :‬ועוד‬
‫שמעתי מרבותיי‪ :‬וכן שמעתי מפי מורי בצרפת‪ .‬אם כן עלינו לבאר את הסתומות‬
‫האלה ולמצוא מי היו מוריו של המחבר‪ ,‬הן בארץ אשכנז והן בצרפת‪:‬‬
‫מי היד‪ ,‬מורו בצרפת‪ ,‬שרבינו מזכירו בלשון *מוריי סתם בספרו מנהגי‬
‫דודא ]צד ‪ 147‬אות מ׳׳ה[ י‬
‫ן‬ ‫ב י י‬ ‫‪1 1‬‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪136‬‬

‫כבר הוכחנו לעיל עפיי יסוד כ׳׳י קמברירג׳ )‪ 3773‬סי' ‪ ,(35‬שריי מדורא‬
‫למד ]בין שנות ‪ [1260—1240‬בישיבת־בירונא אצל מורו ורבו הצרפתי הייה‪:‬‬
‫=רבינו טוביה נביר אליה‪ 0‬מזויאנה ]‪ ,[Vienne‬עיר רבתי במחוז בורגונדי‪.‬‬

‫ומפני כמה טעמים אפשר ג׳׳כ להניח‪ ,‬שר״י מדורא היה אחד מתלמידיו‬
‫הראשונים של מהרים ברי ברוך מרוםנברג‪ ,‬אמנם לא מתלמידי הרא״ש‪.‬‬

‫בספרו שערי דודא"( הוא מביא פםקי מהרים בשם‪ :‬אמנם מורי ה״ר‬
‫‪a‬‬
‫‪S D X S‬‬ ‫מאיר הורה‪ :‬אכן ראיתי מורי היד מאיר! אך מהרים פסק ]^בכ׳־י‬
‫ב‪ :16‬מורי ה״ר מאיר[‪,‬‬

‫וגם מצאתי ראיה לדברי בספר התשב״ץ ]כיי הסמינר משנת ‪1386‬‬
‫ב‪=113‬די קרימונא סי׳ שייב[ לד׳ שמשון בן צדוק בזה״ל־ ומה״ר יצחק מדורא‬
‫אומר שבירושלמי יש‪ ,‬אמר רבי יהושע בן לוי מימי לא בירך לפני ישראל‪.‬‬
‫ואומר מהרים ז״ל שאינו מאמין שהוא בירושלמי‪ .‬ואם הוא לשם‪ ,‬שמא בשביל‬
‫שהוא גדול• וכוח מעניין זה בנוגע למקורות מאמר ריביל בירושלמי ]גיטין פיה‪:‬‬
‫היט‪ :‬ברכות פיה‪ :‬היה[‪ .‬כנראה‪ ,‬היד‪ .‬בישיבתו של מהרים ביב ושם התגלע בין‬
‫הרב ותלמידו‪ .‬ועוד יש ירים מוכיחות לדברי ]וע״ז העירני ר׳ אלכסנדר מארכס‬
‫בטובו[‪ ,‬מרי אהרן ביר אברהם נכד מהריש שליצשטט שמונה את רבינו ריי‬
‫מרורא בין תלמידי מהרים מרוטנברג ]ראה קונטרס שם הגדולים שלו בם׳‬
‫דברים עתיקים‪ ,‬חיב רף ט׳[‪.‬‬

‫אמנם אין שום יסוד מספיק לדברי החכמים‪ ,‬האומרים שר״י מדורא היה‬
‫גם אחד מתלמידי הראיש‪ .‬החוקרים האלה‪ ,‬כמו ראיה ווייס ]שם עמי ‪ ,[75‬דייר‬
‫בריש ]שם חייב צד ‪ ,[14‬ורב צעיר ]תולהיפ חיב עמי ‪ ,[240‬סמכו את רעתם‬
‫על יסוד מאמר אחד המובא בשערי דורא ]שער ב׳ סי׳ הי[ וזיל‪ :‬אמר זנו הרא׳׳ש‬
‫בשם דיי חוזה וגוי‪.‬‬

‫ראשית כל‪ ,‬מאמר זה אינו נמצא בשני כתה״י העתיקים שלפנינו מם׳‬
‫שערי דורא‪ .‬כנראה‪ ,‬שהיא רק הערה מאוחרת‪ ,‬שנוספה על הגליון ע״י מעתיק‬
‫מאוחר ]ודומה לזו מצאנו בשם דיי חתר‪ ,‬גם בס׳ ליקוטים מהלכות אמרכל[‪ ,‬ואפילו‬
‫בשני כתהיי המאוחרים ״( מאמר זה נמצא או בלשון סתם או בשנוייהשם כמו‪:‬‬
‫אמר לנו ר׳ א ש י ; או אמר לנו הריש‪ .‬מלבד זה‪ ,‬אין הלשון ‪,‬אמר לנוי מכרחת‬
‫אותנו להסיק‪ ,‬שריי מדורא היה תלמידו של הרא״ש‪ .‬אדרבא‪ ,‬יותר מתקבלת‬
‫על הלב היא דעתנו‪ ,‬ששניהם — הראי׳ש והר״י מדורא — היו חברים‪ ,‬בני זמן‬
‫אחד‪.‬‬
‫‪137‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫כל‬ ‫של‬ ‫מנהגים‬

‫תלמידיו של המחבר‬
‫ועוד פחות מזה‪ ,‬אנו יודעים על תלמידיו של רבינו‪ .‬במבואו הקצר לספר‬
‫שערי דודא — הנמצא לפנינו רק בכיי אחד המאוחר מן המאה הטיו — מספר‬
‫לנו המחבר‪ ,‬שתלמידיו — הנקראים שם בשם‪ :‬חביריי בלי הזכרת שמותיהם —‬
‫עוררו אותו לכתוב להם >‪,‬׳‪ ,‬ספר העיקרי שלו ה י ל ‪ :‬הנה חביריי הפציר]ו[ני‬
‫לכתוב להם הלכות איסור והיתר ואפרש להם בקוצר ואתחיל להם בענין מליחה‬
‫והדחה בעשרים שערים‪.‬‬
‫ובאמת‪ ,‬כבר החלימו החכמים ]אור החיים‪ [224 ,‬וגם הורביץ ]פרנקפור­‬
‫ט ‪ . ,‬ראבבינער ‪ ,10‬אות ‪ [1‬שריי מדורא היה מורו של ר׳ אלכסנדר זוסלין‬
‫הכהן‪ ,‬עפיי יסוד שני פסקי דינים‪ ,‬המובאים בספר אגודה ]שבת ג‪ : 122‬חולין‬
‫ב‪ [203‬מ ה י ל ‪:‬‬
‫וראיתי מהדיר יצחק תלוי זיל שלא אכל סעודה שלישית בשבת עד‬
‫שהתפלל מנחה‪ .‬ורוב העולם אינם מהרין‪.‬‬
‫ושמעתי משס מורינו הרב רבינו יצחק מדורא‪ ,‬דלאו משום איסור נהגו‬
‫כן‪ .‬אך טבע ]ה[כבד כן הוא‪ ,‬שנרקב כשמשהין אותו במלחי‪.‬‬
‫חוששני שאין לדעה זו על מה להסמך‪ .‬מהריר יצחק הלוי זיל הנזכר כאן‬
‫אולי הוא ר׳ יצחק ברי יהודה הלוי ]המובא בתשו׳ מהרים ביב סי׳ קיח[‪ ,‬ולא‬
‫ר׳ יצחק ביר מאיר מדורא‪.‬‬
‫ומלבד זה‪ ,‬תוארי הכבוד כמו‪ , :‬מ ה ר י ר ׳ או ‪,‬מורינו הרב רבינו׳ אינם‬
‫מעידים‪ ,‬בתקופה שאנו עומדים בה‪ .‬על היחס בין הרב ותלמידיו‪.‬‬
‫ובכן היוצא לנו איפוא הוא שריי מדורא שלפנינו היה אחד מתלמידי‬
‫רבעו טוביה ב״ר אליהו הצרפתי ומתלמידי מהרים ביב מרוטנבדג‪ .‬והרא״ש ירי‬
‫אלכסנדר זוסלין הכהן‪ ,‬היו רק בני זמנו של המחבר‪ :‬ובסוף ימיו היו גם החכמים‬
‫האלה בבית מדרשו של מהרים ביב‪ .‬ר׳ שמשון בן צדוק‪ ,‬ומחברי ספר אמרכל‬
‫ומנהגים דבי מהרים מרוטנברג‪.‬‬

‫ז׳‬

‫המקורות אשר שאב מהם ר״י מדורא במנהגים ישנים שלו‬


‫ספר מנהגים של כל השנה — בתור קובץ מנהגים ופסקי דינים לרבינו‬
‫יצחק בן מאיר הלוי מדורא ורבותיו — מכיל חומר רב הערך לקוח מספרים‬
‫עתיקים ויקרי המציאות‪ ,‬ומעמידנו על ידיעותיו של רב אשכנזי באמצע המאה‬
‫נ י י ‪1‬‬ ‫‪ 0‬נ‬ ‫א ל‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪138‬‬

‫הי׳׳ג‪ .‬ולכן באתי כאן לאסוף את כל החומר ולסדר אותו לפי מקורותיו עפ״י סדר‬
‫הא״ב‪:‬‬
‫אברהם ב״ר יצחק ]צד ‪ 28‬אות ‪ :[66‬אחד מגאוני נרבונא‪ .‬והשווה‬
‫גרום‪ ,‬גאלליא יודייאיקא ‪ ,414‬ומש״כ באריכות במבואי לספר מנהגים־מרוטנברג‬
‫צד ‪.12‬‬
‫ר ב ע ו א ב ץ ]אליעזר בן נתן[ ממגנצא‪] :‬ואולי הוא ר׳ אברהם ברי‬
‫נתן אבן ירחי[‪.‬‬
‫‪ (1‬בלתי נמצא לפנינו בנדפס‪ 153 :‬אות ‪ 154 ; 186‬אות קצ׳׳ד‪ ,‬שם אות ר״ו‬
‫]וראה ספר המנהיג על מקומו[‪.‬‬
‫‪ (2‬לפנינו בנוםחא אחרינא‪ 15 :‬אות ‪.23‬‬
‫איכה ז‪1‬טי ]‪ 138‬אות שיג[ •‪ .‬ונמצא לפנינו באיכה רבתי א׳‪ :‬ג׳‪.‬‬
‫אוינון ]‪ 163‬אות ‪ ,175‬ושם אות ‪ [176‬ג‬
‫רבינו אלעזר ]ובכיי הב־ אליעזר[ הגדול ]‪ 18‬אות ‪ [79‬ה״ה ר׳‬
‫אליעזר ביר יצחק הגדול‪ .‬והשווה מונטשריפט ‪ 1897‬עמי ‪ 311‬אות ‪ ,5 ,3‬ושם‬
‫‪ 1872‬צד ‪ .180‬ולכל המקורות‪ ,‬שציינתי במבואי לסי מנהגים־מרוםנברג סוף‬
‫עמי ‪ 12‬צריך להוסיף; שבה״ל ח״ב כיי אק‪ :‬סי׳ ם״ם ‪=] 137‬ר‪,‬סגלה שנה ב׳‬
‫חוברת מ״ו[‪ ,‬ומחברת ‪,‬שמעיה״ לריא אפשטיין‪ 23—21 ,‬ושם ‪ 10‬אות ‪.2‬‬
‫רבינו אלעזר הקליד או הפייטן ]‪ 21‬אות ‪ ,24‬ושם אות א‪22 !26‬‬
‫אות ‪ 23] : [34‬אות א‪:[56‬‬
‫)תפילות רבינו אלעזר מגרמייזא ]‪ 22‬אות ‪ : [47‬ר׳ אלעזר ביר‬
‫יהודה רוקח‪ .‬והשווה מחזור ווירמיישא לר שמחה בר׳ יהודה משנת ‪,1273‬‬
‫הנקרא ‪,‬רוקחי‪ ,‬בםה״ז לר״ד קויפמן ‪ 291‬אות ‪.4—2‬‬
‫ר׳ אלכנםדרי מדורא ]‪ .[133‬והוא ר׳ אלכםנדרי בן ה״ר יצחק‬
‫בן ר׳ מאיר הלוי מדורא ]ראה כיי קמברידגיא םי׳ ‪ 35‬דף ‪ ;114‬האשכול חיו‬
‫‪ 101‬אות ‪ ;5‬גרום‪ ,‬גאלליא יודייאיקא ‪ ;126 ,193‬ומש״כ ברבעון הצרפתי‬
‫‪ REJ.‬כרך ק״ה ‪.[109‬‬
‫אשפירא ]או שפירא[‪ :‬ראה להלן ערך ״מנהג אשפירא״‪.‬‬
‫ספר ברזילי ]‪ 1?5‬אות רמים[ והוא ספר העתים לדי יהודה אלברצלוני‪.‬‬
‫אמנם ליכא רמיזא מהדברים בם׳ העתים הנדפס‪ .‬והשווה הרבעון האנגלי מהדורה‬
‫חדשה ח״ד‪ ,51 ,‬ומש״כ במבואי למנהגים־מרוםנברג ריש עמ׳ ‪.16‬‬
‫ספר בשר על גבי גחלים ]‪ 154‬אות קצ״ה[‪ .‬והשווה מ״ע ‪z./.h. Bibi.‬‬
‫‪ 1906‬צד ‪ : 181‬ם׳ השנתי לחברה הספרותית בפד׳׳מ ‪ 1907‬עמ׳ ‪ ,61‬ושם ‪.367‬‬
‫‪139‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫מנהגים‬

‫)תלמוד( ב ב ל י ‪ (1 :‬לפנינו בשינויי נוסחאות ]‪ 15‬אות ‪; [16‬‬


‫‪ 23‬אות ‪ ,51‬ושם אות ‪ (2 .[54‬הנמצא לפנינו ]‪ 4‬אות ‪ 15 ;59‬אות ‪ 8 ;16‬אות‬
‫‪ 12 34—32‬אות ‪ 19 !19‬אות ‪ 14 ;96‬אות ‪ 20 ;70‬אות ‪ 22 ;10‬אות ‪•31‬‬
‫אות '‪ 28 :2‬אות ‪36‬׳ ‪ ,48‬ושם אות ‪: [73‬‬ ‫‪m‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪ 26‬אות‬
‫גאונים‪:‬‬
‫‪ (1‬גאוני בבל‪ :‬הגאונים <םתם( ]‪ 12‬אות ‪ 13,29‬אות ‪ 17,44‬אות ‪,66‬‬
‫‪ 28‬אות ‪: [41‬‬
‫תשובות הגאונים ]‪ 15‬אות ‪ : [24‬וכוונתו לתשו׳ רב נטרונאי גאון‪.‬‬
‫חכמים )סתם( ]‪ 28‬אות ‪ : [53‬ה*ה=רנט״ג ורהיג‪.‬‬
‫רב האי גאון ]‪ 10‬אות ‪ !7,93‬אות ‪.[66‬‬
‫רב צמח גאון ]‪ 2‬אות ‪. [22‬‬
‫רב סעדיה גאון ]‪ 17‬אות ‪: [66‬‬
‫סדר רב עמרם ‪ :‬ולפנינו בסרעיג ‪=] 36‬םרעה״ש ‪ [175‬נמצא פסוק־‬
‫ההלכה להיפך‪] .‬וראה םרם״ג עמי ‪.[257‬‬
‫רב שרירא גאון ]‪ 10‬אות ‪: [85‬‬
‫‪ (2‬הגאונים אחרים ]‪ 21‬אות ‪ :[27‬וכוונתו לגאוני לותי״ר‪.‬‬
‫‪ (3‬תשובה מגאוני נרבונא ]‪ 162‬אות ‪ : [147‬והשווה מש״כ ע״ז באריכות‬
‫במבואי לסי מנהגים־מרוטנברג עמי ‪.23—21‬‬
‫הייה‪ :‬מודרוס בר׳ משה‪ :‬אברהם ברי יצחק‪.‬‬
‫משה ברי יוסף ]ובנדי הסמינר סי׳ ‪ 34—83‬עמי ב‪ :37‬משה בר׳‬
‫טודרוס[‪.‬‬
‫;‬ ‫משלם ברי נתן ]ובכל בו דין כ׳‪ :‬משלם ברי חנן[‬
‫מאיר ב׳׳ר יוסף ]ובכ״י הסמינר ב‪ :37‬מאיר ב״ר יעקב[‪:‬‬
‫משה ביר טודרום שלישי‪] :‬וראה גרוס ‪.[414‬‬

‫חילופי מנהגים‬

‫‪ (1‬א״י ובבל ]‪ 16-1‬אות פ״ו[‪ .‬והובא בשבלה״ש רם״ט‪ ,‬אמנם לא בספרי‬


‫חילופי מנהגים וכוי‪ ,‬הוצ׳ מרגליות ולוין‪.‬‬
‫‪ (2‬מגנצא־ווירמיישא ]‪ 6‬אות ‪ 5,94—92‬אות ‪ 10,75—74‬אות ‪—94‬‬
‫‪ 20 ,96‬אות א‪.[2‬‬
‫ן‬ ‫ב י י‬ ‫א ל נ‪ :‬ב‬ ‫ש ‪,‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪140‬‬

‫חרם קדמונים או חרם )סתם( ]‪ 11‬אות ‪ 17 -, 10‬אות ‪ ,58‬ושם אות ‪.[69‬‬


‫ת ק נ ו ת גאוני ב ב ל ]‪ 155‬אות ר״נ[‪ :‬ראה אפטוביצר‪ .‬ברבעון האנגלי‬ ‫‪(1‬‬
‫מהדורה חדשה ח״ד צד ‪.51‬‬
‫‪ (2‬ת ק נ ו ת ר ב י נ ו ג ר ש ו ם ב י ר יזקודה מ א ו ר ה ג ו ל ה ]‪ 11‬אות ‪ : [10‬ולבל‬
‫המקורות שציינתי במבואי למנהגים־מרוטנברג עמי ‪ 24—23‬צריך‬
‫להוסיף‪ :‬מנהגי דורא‪.‬‬
‫‪ (3‬ת ק נ ו ת הקהילות ]‪ 155‬אות ‪ :[48‬ראה גידעמאנן בםפרו ערציהונגס־‬
‫וועזען‪ .‬חיא ‪] 260‬הוספות ותקונים לראבייה ח״א עמי ‪.[4‬‬
‫טודרוס ביר משה ]‪ 28‬אות ‪ [66‬אחד מגאוני נרבונא )גרוס‪ .‬שם‪.(414 ,‬‬
‫ר׳ טוביה מצרפת )מפי ‪,‬מוריי בצרפת( ]‪ 147‬אות מ״ח[‪ :‬וראה מבואי לעיל‬
‫פרק גי[‪ :‬היה רבינו טוביה מוויאנא )או מבירונא(‪ ,‬אחד מרבותיו של ר׳ יצחק‬
‫ביר מאיר מדורא‪ .‬והשווה גרוס‪ 526 ,193 ,‬ומשיב ברבעון הצרפתי ברך ק״ה ‪.111‬‬
‫;‬

‫ר ב ע ו יהודה הלוי)ממגנצא()הנהיג( ]‪ 148‬אות עי[ ולבל המקורות‬


‫במבואי למנהגים־מרוטנברג ‪ 27‬צריך להוסיף‪ :‬זאלפעלר‪ ,‬מארטירולוגיום‪125 .‬‬
‫אות ‪ ,1‬ושם ‪.374‬‬
‫רבעו יהודה ב״ר ברוך ]‪ 27‬אות ‪ ,[23‬מדור רבותיו של ר ש ״ י ‪.‬‬
‫יהודה בר׳ יצחק ]‪ 2‬אות ‪ :20‬טיס הוא וציל‪=:‬רבינו‬ ‫רבעו‬
‫]יצחק[ ברי יהודה‪.‬‬
‫ר ב ע ו יב״ק ]‪ 23‬אות ‪=. [50‬רבינ־ יהודה ברי קלונימוס ממגנצא‪,‬‬
‫אביו של ר' אלעזר בעל הרוקח ובן דודתו של ר׳ יהודה החסיד ]מבוא לראבי״ה‬
‫‪ :343—342‬מבוא למנהגים־מרוטנברג‪.[26 .‬‬
‫רבעו יצחק הלוי ]‪ 7‬אות ‪ 9 ,10‬אות ‪ 27 ,59‬אות ‪ .[22‬למקורות‬
‫שציינתי במבואי למנהגים מרוטנברג‪ ,29 ,‬צריך להוסיף‪ :‬מבוא להאורר‪,15 .‬‬
‫מבוא למח״ו ‪ ,20‬מבוא למעה״ג ‪ 18‬אות ע״א‪ ,‬ושם אות פ״ג‪ :‬מבוא לראבי״ה ‪368‬‬
‫ר׳ יצחק ברי יהודה ]‪ 2‬אות ‪ 13 ,20‬אות ‪ : [56‬ממגנצא‪ ,‬תלמיד רגמיה‬
‫]למקורות‪ ,‬שציין ר׳׳א אפטוביצר במבוא לראבי״ה ‪ 371‬יש להוסיף‪ :‬פסקי ריקנטי‬
‫תקפ׳יט ‪,‬מעה״ג ‪ ,14‬כ״י אדלר סי׳ ‪ 2717‬ב‪.[135‬‬
‫ר ב ע ו יוםף טוב עלם ]‪ 8‬אות ‪ 26 ,24‬אות ‪ = : [7‬ר ׳ יוסף בונפילס ברי‬
‫׳שמואל‪ ,‬והוא שמש ברבנות בעיר אניוב באמצע המאה ה י י א )מבוא לראבי״ה‬
‫‪.(353—352‬‬
‫רבעו יעקב )או דית( ]‪ 1‬אות ‪ 8 :14‬אות ‪ -25‬ושם אות ‪ 28 !41‬אות‬
‫‪ = : [70‬ר י יעקב בר׳ מאיר רבינו תם‪ ,‬מרמת ]לציוניו של אפטוביצר במבוא‬
‫לראבי׳׳ה ‪ 366—357‬צריך להוסיף‪ :‬ס׳ הנייר‪ ,‬ב״י הסמינר‪ ,‬א‪ ;141‬ס׳ האסופות‬
‫‪141‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫ש ל כ ל וזשנר‪.‬‬ ‫מנהגים‬

‫כ״י פריש ב‪ :152‬סרש״י עמי ‪) 286‬במקום עמי ‪ :(260‬אויז חיב םי׳ קימ ב‪33‬‬
‫)במקום ‪ 75‬בי(‪.‬‬
‫‪ (1‬כגירסר‪ ,‬בדי קראטאשין ‪ 111‬אות ‪ 27 ,7‬אות ‪.[21‬‬
‫‪ (2‬בשנויים ]‪ 25‬אות ‪.[89‬‬
‫)ספריס של א״י( בלתי נמצא לפנינו ]‪ 172‬אות רסיר‪=:[,‬וכוונתו לסדרים‬
‫של בני איי ]ראה מש״כ במבואי למנהגים־מרוםנברג ‪ 30‬אות ‪ :2‬לוין‪ ,‬תרביץ‪,‬‬
‫שנה א׳‪ ,‬חיא צד ‪ 82‬אות ‪.[4‬‬
‫ר׳ מאיר ‪ 1‬״ ר יצחק )או ר׳ מאיר שליח צבור( ]‪ 2‬אות ‪ ,20‬ושם אות ‪:18‬‬
‫‪ 4‬אות ‪ 18 :57‬אות א‪ :[79‬ראה מבוא למח״ו ‪37‬‬
‫מאיר ב״ר יוסף ]‪ 28‬אות ‪ : [69‬אחד מגאוני נרבונא ]ראה אויה כיי‬
‫הסמינר א‪ ;96‬גרוס‪ ,‬שם‪.[295 ,‬‬
‫מגילת תענית ]‪ 4‬אות ‪ ,58‬ושם אות ‪ ,[62‬לפנינו בהוצ׳ גרוסברג‪,‬‬
‫ליכטנשטיין‪ ,‬נייבויער וצייםלין‪.‬‬
‫]‪ 5‬אות ‪ 8 ,74‬אות ‪ 10 ,48‬אות ‪ 18 ,94‬אות ‪,77‬‬ ‫)או מייאנצא(‬ ‫‪ (1‬מגנצא‬
‫ושם אות א ‪.[81‬‬
‫‪ (2‬יש מקומות )סת‪=(0‬וכוונתו למגנצא ]‪ 5‬אות ‪ 6 ,77‬אות ‪ 8 ,94‬אות ‪.48‬‬
‫‪ 9‬אות ‪ 20 ,55‬אות ‪ 23 ,3‬אות ‪.[59‬‬
‫מדרש )סתמי( ]‪ 155‬אות ריכ[‪ :‬בלתי נמצא לפנינו במדרש‪.‬‬
‫מדרש שוחר טוב ]‪ 154‬אות רטיז[‪ :‬ולפנינו בשנוי־הלשון במש״ם‪ ,‬הוצ׳‬
‫בובר‪ ,‬כ׳‪ ,‬ב׳‪ ,‬ושם די‪.‬‬
‫מורי )בצרפת( ]‪ 147‬אות מ״ח[‪ :‬וכוונתו לאחד מרבותיו‪=:‬ר׳ טוביה‬
‫מעיר וויאנה‪.‬‬
‫מנהג )סתם( ]‪ 4‬אות ‪ 8 ,46‬אות ‪ 16 ,42‬אות ‪ 17 ,26‬אות ‪ ,39‬ושם אות‬
‫‪ 18‬אות ‪ 22 ,70‬אות ‪.[48‬‬ ‫‪42‬‬

‫מנהג אבות תורה היא ]‪ 13‬אות ‪: [63‬‬


‫מנהג אשכנז ]‪ 6‬אות ‪ 8,93‬אות ‪.[48‬‬
‫מנהג אשפירא )או ש‪3‬ירא( ]‪ 1‬אות ‪ 9 ,3‬אות ‪ 11 ,51‬אות ‪24 ,6—5‬‬
‫אות ‪.[72‬‬
‫מנהג בזה המלכות ]‪ 19‬אות ‪ : [83‬וכוונתו למנהג )גלילות( רינו׳ם‪.‬‬
‫‪ (1‬מנהג וזרמייזא ]‪ 1‬אות ‪ 4 ,17‬אות ‪ 6 ,55‬אות ‪ ,85‬ושם אות ‪,92‬‬
‫‪ 9‬אות ‪ 10 ,56—55‬אות ‪ 12 ,78‬אות ‪ 13 ,18‬אות ‪: [41‬‬
‫‪ (2‬יש מקומות )סתם( = וורמייזא ]‪ 5‬אית ‪: [78‬‬
‫מנהג טוב ]‪ 1‬אות ‪. [29‬‬
‫יין‬ ‫ב י‬ ‫‪j a‬‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪142‬‬

‫טרוייש ]‪ 2‬אות ‪ 6,33‬אות א‪.[89‬‬ ‫מנהג‬


‫ישנים ]‪ 4‬אות ‪ 4 ,55‬אות ‪.[68‬‬ ‫מנהג‬
‫ר׳ יהודה הלוי ]‪ 6‬אות ‪.[95‬‬ ‫מנהג‬
‫ר״י מדויירץ ]‪ 6‬אות א‪.[89‬‬ ‫מנהג‬
‫ר׳ יצחק־הלוי ]‪ 7‬אות ‪.[10‬‬ ‫מנהג‬
‫כל הקהילות ]‪ 17‬אות ‪ ,48‬ושם אות ‪ 19 :67.62‬אות ‪ : [97‬ראה‬ ‫מנהג‬
‫לעיל ערך ‪01n.‬״‪.‬‬
‫מנהג כשר ]‪ 1‬אות ‪46‬‬
‫‪ 6 :55‬אות ‪,85‬‬ ‫מנהג מגנצא מזייאנצא( ]‪ 1‬אות ‪ 2 :19‬אות ‪ 4• ;33‬אות‬
‫ושם אות ‪ 7 ;97 ,94‬אות ‪ 8 1‬אות ‪ 9 !48‬אות ‪ ,55‬ושם אות ‪ 11 ;67‬אות ‪;6‬‬
‫;‬

‫‪ 12‬אות ‪ 13 ;24‬אות ‪ 18 !61‬אות א‪.[81‬‬


‫מנהגים ר׳ מאיר ש״צ ]‪ 1‬אות ‪ 5:17‬אות ‪ 7 ;71‬אות ‪ 13 ;15‬אות ‪!41‬‬
‫‪ 19‬אות ‪.[95‬‬
‫וכן אנו נוהגי] ]‪ 2‬אות ‪ ,37‬ושם אות ‪ 4 :33‬אות ‪ ,50‬ושם א‪ 6 ;57‬אות ‪!96‬‬
‫‪ 10‬אות א‪ 11 :96‬אות ‪ 12 5‬אות א‪ 13 !21‬אות ‪ 14 ;61‬אות א‪ 15 ;73‬אות ‪,97‬‬
‫;‬

‫ושם אות ‪ 16 !13 ,8‬אות ‪ 17 !26‬אות ‪ ,39‬ושם אות ‪ 23 !48‬אות ‪ ,57‬ושם ‪;62—61‬‬
‫‪ 26‬אות ‪ a‬שם ‪ 27 ,-6‬אות ‪.[24‬‬
‫מנהג ספרד ]‪ 6‬אות ‪ 9 !85‬אות ‪451‬‬
‫מנהג העם ]‪ 1‬אות ‪ :3‬שם אות ‪ 19 ,11‬אות ‪ 24 •31‬אות ‪1 [64‬‬
‫מנהג העולם ]‪ 1‬אות ‪ 5 ;17‬אות ‪ 7 !71‬אות ‪ 13 15‬אות ‪ 19 ;41‬אות ‪.[95‬‬
‫(‬

‫מנהג פרובינציא ]‪ 1‬אות ‪ 4 ;3‬אות ‪450‬‬


‫מנהג צרפת ]‪ 1‬אות ‪ 5 3‬אות ‪ 6:79‬אות ‪ 12 ,-87‬אות ‪.[24‬‬
‫מנהג קטלוניא ]‪ 4‬אות ‪450‬‬
‫מנהג קלוניא ]‪ 8‬אות ‪.[48‬‬
‫מנהג רוטנברג ]‪ 6‬אות ‪498‬‬
‫מנהג רומה ]‪ 1‬אות ‪.[20‬‬
‫מנהג רינום ]‪ 9‬אות ‪ 13 :64‬אות ‪.[46‬‬
‫מנהג שטות ]‪ 10‬אות א‪.[74‬‬
‫מנהג שפירא ]‪ 24‬אות ‪ [72‬־ ראה לעיל ערך ״אשפירא״‪.‬‬
‫ר׳ מנחם ברי מכיר ]‪ 13‬אות א‪ : [53‬ראה מבוא למעה״ג פרק ב' עמי‬
‫‪ ,11‬ושם עמי ‪.19‬‬
‫משה ב״ר ט ו ד ת ס שלישי ]‪ 28‬אות ‪ .- [69‬אהד מגאוני נרבונא ]ראה‬
‫מבואי למנהגים־מרוטנברג צד ‪.[22‬‬
‫‪143‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫הנהנים‬

‫משה ברי יוסף ]‪ 28‬אות ‪ : [67‬אחד מגאוני נרבונא ]ראה ם׳ יוחסין‬


‫השלם ‪ : 214‬גרוס‪ ,295 ,‬שם ‪.[414‬‬
‫משלם בר׳ נתן מנרבונא ]‪ 28‬אות ‪ [68‬־ כל בו דין כ׳ ]משלם ברי חנן[ ־‬
‫גרום‪.414 ,‬‬
‫רבנא נתן ]‪ 156‬אות ‪ : [61‬ד‪-‬״ה=רי נתן ברי מכיר ]ד׳שווד‪ ,‬המקורות‪,‬‬
‫שציינתי במבואי למנהגים־מרוטנברג צד ‪.[36‬‬

‫מסכת סופרים ]‪ 4‬אות ‪ [61‬־‬


‫פסיקתא ]‪ 8‬אות ‪ 9 ;27‬אות ‪ : [65‬והוא־פםיקתא דר״כ‪.‬‬

‫צרפת ]‪ 147‬אות ‪ 148 !61‬אות נ״ד[‪.‬‬


‫ר ב ע ו קלונימוס ]‪ 11‬אות ‪ [97‬־ והוא=רי קלונימוס הבחור= ר״ק ברי‬
‫יהודה הפייטן ]השווה מונטשריפט‪ ,1897 ,‬צד ‪ 37‬אות ‪.[3‬‬

‫מסכת שמחות ]‪ 18‬אות ‪ ,72‬ושם אות ‪: [73‬‬

‫מנהגים ישנים מדורא בספרות ההלכתית‪:‬‬

‫את אלד‪ ,‬מצאתי מדברי ר׳ יצחק ברי מאיר הלוי מדוייר״ן ומנהגים ישנים‬
‫מדורא שלפנינו‪ ,‬המפוזרים בקובצי המנהגים הראשונים והאחרונים ממאות‬
‫הי״ד—והי״ח‪:‬‬

‫‪ (1‬מנהגים מהרי‪-‬א טירנא )בהגהות(‬


‫מנהגים ישנים מדורא‪:‬‬
‫הוצאת ווארשא תרסיט‪:‬‬
‫עמי ‪ 148‬אות ‪.63‬‬ ‫סוף הלי פסח צד ‪ 30‬אות ל״ו‬
‫עמי ‪ 165‬אות מ״ד‪.‬‬ ‫סוף הלי יוה״כ צד ‪ 54‬אות קפ״ג‬
‫ריש סדר ריח מנחם אב צד ‪ 35‬אות נ״ז ‪ . . . .‬עמי ‪ 166‬אות ע״א‪.‬‬
‫עמי ‪ 152‬אות קס״ו;‬ ‫ריש דיני מילה צד ‪ 67‬אות מ׳‬

‫מנהגים ישנים מדורא‪:‬‬ ‫‪ (2‬ספר מניה משה‪ ,‬הוצאת ווארשא תרל״ו‪:‬‬

‫עמי ‪ 166‬אות ע׳׳א‪.‬‬ ‫ענין ם׳ באב צד א‪ 151‬סי׳ תרצ״ט‬


‫עמי ‪ 164‬אות ל״ט‪.‬‬ ‫דיני תענית צד בד‪ 15‬כיי תשם׳׳ט‬
‫י י ן‬ ‫ב‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪144‬‬

‫ג‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ט‬ ‫ו‬ ‫י‬ ‫מ‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ה‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫ם‬ ‫י‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫פ‬ ‫ם‬ ‫‪( 3‬‬
‫מהנגים ישנים נזדורא‪:‬‬ ‫'‬ ‫׳‬
‫)ניו־יורק ‪:(1938‬‬

‫]בין אותם שהוזכרו בשם אומרו בפירוש ובין אותם שהובאו סתם‪ ,‬ורק‬
‫אנו מצאנו מאין לוקח[־‬

‫עמי ‪ 148‬אות ניד‪.‬‬ ‫ענין בין פסח לעצרת צד ‪ 29‬אות ב׳‬


‫עמי ‪ 148‬אות ‪.64—63‬‬ ‫ענין בין פסח לעצרת צד ‪ 29‬אות ‪n‬‬
‫עמי ‪ 155‬אות רייח‪.‬‬ ‫ענין בין פסח לעצרת צד ‪ 29‬שורה ‪12‬־‪17‬‬
‫עמי ‪ 159‬אות שכיד‪.‬‬ ‫ענין בין פסח לעצרת צד ‪ 29‬שורר‪20 .‬־‪22‬‬
‫עמי ‪ 160‬אות שמיט‪.‬‬ ‫ענין חצי קדיש צד ‪ 2‬אות ד׳‬
‫עמי ‪ 148‬אות ‪75‬־‪.78‬‬ ‫ענין תחינה צד ‪ 3‬אות י׳‬
‫עמי ‪ 154‬אות רט״ז‪.‬‬ ‫ענין תחינה צד ‪ 4‬אות ו׳‬
‫עמי ‪ 154‬אות רייד‪.‬‬ ‫ענין למנצח צד ‪ 6‬אות ח׳‬
‫עמי ‪ 157‬אות רפ״ד‪.‬‬ ‫הלי שבת צד ‪ 10‬אות י׳‬
‫עמי ‪ 162‬אות שע״ג‪.‬‬ ‫ענין קריאה בחומשים צד ‪14—12‬‬
‫עמי ‪ 154‬אות ‪.217‬‬ ‫ענין צדקתך צדק ‪ 15‬אות ב׳‬
‫עמי ‪ 159‬אות של‪-‬ד‪.‬‬ ‫ענין מוצאי שבת צד ‪ 16‬אות א'‬
‫עמ׳ ‪ 148‬אות ע״א‪.‬‬ ‫הל׳ תשעה באב צד ‪ 32‬אות ב׳‬
‫עמי ‪ 158‬אות ‪.95‬‬ ‫הלי תשעד‪ ,‬באב צד ‪ 34‬אות י׳‬
‫עמי ‪ 149‬אות פ״ב‪.‬‬ ‫הל׳ תשער‪ ,‬באב צד ‪ 35‬אות ז׳‬
‫עמי ‪ 150‬אות ‪.107‬‬ ‫ענין הפטרות דנחמתא צד ‪ 37‬אות בי־ה׳‬
‫עמי ‪ 150‬אות ‪.111‬‬ ‫ענין הפטרות דנחמתא צד ‪ 37‬אות ו׳‬
‫עמי ‪ 159‬אות ‪.116‬‬ ‫הלי יוה״כ צד ‪ 52‬שורר‪19—17 ,‬‬
‫עמי ‪ 4S1‬אות קצ״א‪.‬‬ ‫םדר נעילה צד ‪ ,»57‬ש ו ר ר ^ ‪8 -‬‬
‫עמי ‪ 154‬אות ‪.208‬‬ ‫סדר מוצאי יוהיכ צר ‪ 57‬שורה ‪21—19‬‬
‫עמי ‪ 161‬אות שסית‪.‬‬ ‫סדר מוצאי יוהיכ צד ‪ 57‬שורה ‪26—22‬‬
‫עמי ‪ 150‬אות קעיד‪.‬‬ ‫סדר עשיית לולב צד ‪ 65‬שורר‪15—12 ,‬‬
‫עמי ‪ 158‬אות שיו‪.‬‬ ‫סדר הישענות צד ‪ 67‬שורה ‪5—1‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫סרר הושענית צד ‪ 67‬שירה ‪9—7‬‬
‫עמי ‪ 159‬אות שי״ג‪.‬‬ ‫סדר הושענות צד ‪ 67‬שורה ‪13—12‬‬
‫עמי ‪ 159‬אות ‪.109‬‬ ‫סדר הישענות צד ‪ 68‬שורר‪8—2 ,‬‬
‫עמי ‪ 155‬אות ‪.45‬‬ ‫סדר שמיני עצרת צד ‪ 68‬שורד‪14—12 ,‬‬
‫עמי ‪ 155‬אית רי״ט‪.‬‬ ‫סדר תענית בהיב צד ‪ 70‬שירה ‪4—3‬‬
‫‪145‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫מנהגים ש ל כ ל‬

‫עמי ‪ 158‬אות רצ״ו‪.‬‬ ‫סדר חנוכה צד ‪ 72‬שורה ‪12—8‬‬


‫עמ׳ ‪ 150‬אות ‪.122‬‬ ‫סדר מילה צד ‪ 78‬שורה ‪8—6‬‬
‫סדר מילה צד ‪ 78‬שורה ‪ ;16—14‬צד ‪79‬‬
‫עמ׳ ‪152‬־‪.153‬‬ ‫שודה ‪14—1‬‬
‫עמי ‪ 156‬אות רניד‪.‬‬ ‫סדר נישואין צד ‪ 81‬שורה ‪24—23‬‬
‫עמי ‪ 156‬אות רע‪-‬א‪.‬‬ ‫סדר נישואין צד ‪ 82‬שורה ‪6—4‬‬
‫עמי ‪ 156‬אות רניו‪.‬‬ ‫סדר נישואין צד ‪ 82‬שורה ‪19—14‬‬
‫סדר נישואין צד ‪ 82‬שורה ‪ ;23—20‬צד‬
‫עמי ‪ 156‬אות ‪.58‬‬ ‫‪ 83‬שורה ‪10—1‬‬
‫עמי ‪ 155‬אות רליב—רנ״ג‪.‬‬ ‫סדר תקנות הקהילות צד ‪ 84‬שורה ‪6‬־‪18‬‬

‫משנת‬ ‫הסמינר‬ ‫]כ‪-‬י‬ ‫חשב‪-‬ץ‬ ‫ב נ ונ !‬ ‫‪ S D T S‬א‪ ,90‬ו ש ם‬ ‫‪ SDTS 3‬ב ‪ ! 9‬כ״י ‪2‬‬ ‫כ ״‬ ‫‪(I‬‬
‫א‪33‬‬ ‫א מ ר כ ל נ‪ ,23‬ו ש ם‬ ‫ב‪03‬ב !‬ ‫א ג ו ד ה ד‪,197‬‬ ‫‪ [1386‬ב ‪ t 1 1 3‬ס ׳‬
‫‪[1473‬‬ ‫משנת‬ ‫הסמינר‬ ‫םהרייל ]כיי‬ ‫מנהגי‬ ‫‪ M G B M‬א‪! 1‬‬ ‫א‪ ! 43‬כ י י‬ ‫‪MGTS‬‬ ‫כ״י‬ ‫ג(‬
‫א‪325‬‬
‫תשם״ה‪.‬‬ ‫תרציס—תיש‪ ,‬ו ש ם סי׳‬ ‫ס ׳מ ס ד ‪ ,‬מ ש ה ס י ׳‬ ‫‪(3‬‬
‫א‪.59‬‬ ‫לכ׳׳י ‪SDTS 2‬‬ ‫הגהות‬ ‫‪(4‬‬
‫‪ H C A D‬א‪.114‬‬ ‫כ י י‬ ‫‪(5‬‬
‫י ו ד י י א י ק א ע מ ׳ ‪.92‬‬ ‫גרמנייא‬ ‫ם׳‬ ‫‪(6‬‬
‫‪.303‬‬ ‫געשיכסע‪ ,‬ג ד‬ ‫ליסעראםור‬ ‫ובספרו‪,‬‬ ‫ג ע ש י כ ם ע ‪ ,‬צ ד ‪-, 193‬‬ ‫בספרו‪ ,‬צ ו ר‬ ‫‪(7‬‬
‫מיו‪.‬‬ ‫‪ ,1874‬ע מ י ‪ 56‬ס י ׳‬ ‫ודין‪.‬‬ ‫קםלוג־שווארץ‪,‬‬ ‫‪ (8‬ר א ה‬
‫צ״ב‪.‬‬ ‫םם״י‬ ‫ד׳פראג—בודפשס‬ ‫מהרים ביב‪,‬‬ ‫תשו׳‬ ‫‪8‬יא( ר א ה‬
‫‪.187‬‬ ‫עמי‬ ‫‪,itincr.‬‬ ‫הצרפתי‬ ‫בספרו‬ ‫כרמולי‪,‬‬ ‫‪(9‬‬
‫דצרפת‪.‬‬ ‫בישיבות‬ ‫ללמוד‬ ‫אשכנז‬ ‫מארץ‬ ‫הבאים‬ ‫לתלמידים‪,‬‬ ‫הממוצע‬ ‫‪ (10‬ה י ה ‪ :‬פ ר ק‬

‫‪ SDTS* 90! 3‬נ ‪. 1 0 0‬‬ ‫—‪SDTS‬‬ ‫‪132‬ב‪SDTS‬כההיי—‬ ‫ז‬ ‫‪2‬‬ ‫‪(II‬‬


‫קפיו‬ ‫מהרי״ל סי׳‬ ‫תשובות‬ ‫א‪198‬‬ ‫אגוור‪,‬‬ ‫חידושי‬ ‫נ‪! 122‬‬ ‫נ‪ ,203‬ש ב ת‬ ‫חולין‪,‬‬ ‫‪(12‬‬
‫הגליון[‪.‬‬ ‫‪ SDTS‬כ‪ 9‬ע ל‬ ‫בכיי ‪3‬‬ ‫ן = והובא‬
‫קובץ‬ ‫בסובו(‪•,‬‬ ‫מארכם‬ ‫העירני ר ־ א‬ ‫ה ס מ י נ ר ‪ ,‬צ ד ‪ ) 46‬ע ״ ז‬ ‫ליקוסי־מהרייל‪ ,‬כ ״ י‬ ‫‪3‬ז(‬
‫כ ד ך ם ׳ צ ד ‪1 [24‬‬ ‫‪Hebr. Biblio r.‬‬ ‫‪K‬‬ ‫במיע‬ ‫כ י י — ק ו ד י ק ס ב ן צ י ו ן — ם י ׳ ‪ 13‬ד ף ‪ = ] 503‬ו ה ו ב א‬
‫ב״פעססעריפה־הופמאנן״‬ ‫המובאים‬ ‫האחרים‪,‬‬ ‫המקורות‬ ‫נ ח מ ד י ם א‪ ; 15‬ו כ ל‬ ‫דברים‬ ‫קובץ‬ ‫והשוה‬
‫צ ר ‪.421‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪.128‬‬ ‫א ‪ , 1 9‬ב ‪ , 2 5‬ב ‪ , 3 6‬ב ‪ 1‬י‪;SDTS‬‬ ‫‪SDTS (14‬כתהיי‬
‫סי׳‬ ‫ואםלוב‪ ,‬ש ע ר ב׳ סי׳ ד ‪ ,‬ו ש ם ש ע ר ג׳‬ ‫הוצ׳‬ ‫דודא‪,‬‬ ‫שערי‬ ‫;‬ ‫ש ם א‪ ,124‬ב ‪ 6‬ז‬ ‫‪(15‬‬
‫עייב‪.‬‬ ‫תשביץ כי׳‬ ‫ה׳ ד ףל ״ ז ‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ = 1‬ד‪.‬ר׳׳ש‪.‬‬ ‫‪SDTS‬‬ ‫רא ש ר ‪:‬‬ ‫=‬ ‫ב‬ ‫‪4 9 S D T S -‬‬ ‫כתהיי‬ ‫‪(is‬‬
‫מנהגים של כל השנה מאשכנז‬
‫סידרם הרב ר' יצחק בן מה״ר מאיר מנדו״חי׳ן‬
‫‪1‬‬
‫]ג‪[/.191‬‬ ‫אתחיל המנהגים של כל השנה מאשכנז ‪ .‬והנד! אתחיל‬
‫בדבר שאנו עומרים בו‪ ,‬כמו שכתוב לפני י‪.‬‬
‫בפורים‪ :‬נהגו א( העם * לענות בקול רם איש יהודי‪ ,‬ומרדכי יצא ב(‪ ,‬והיתר!‬
‫אורה ושמחה‪ ,‬כי מרדכי היהודי *‪ .‬אין זה כי אם לשמחת תינוקות ופרסומי ניםא‬
‫‪,‬‬
‫בעלמא‪ ,‬ואין כאןג( חובה (‪ .‬אבל אותו פסוק של י״ג מידות‪ ,‬שנהגו' לומר בקול‬
‫בקולר בתענית ציבור‪ ,‬מנהג כשר הוא‪ .‬שהם דברי חינונים י שאינם חוזרות‬
‫ריקם‪ .‬ודרך הוא‪ ,‬ששליח ציבור מתחיל הפסוק לאומרו ושותק *‪ .‬ולא מפני שהוא‬
‫‪,‬‬
‫חובה גמורה ‪ ,‬א ל א " כדי לרמז לציבור לאומרו‪ .‬ואחר כך חוזר הוא ואומרו"‪.‬‬
‫וכן נהגו ״ לומר וסלחת לעונינו וגוי‪.‬‬
‫ובלילה נהגו לברך ״ ג׳ ברכות מניח ה(‪ :‬פירוש מקרא מגילה‪ ,‬ושעשה‬
‫ניסים‪ ,‬ושהחיינו‪ .‬ולמחרת ביום אין אומי שהחיינו ו(‪ .‬אבל ר״ת ״ מצריך ז( גם ביום‬
‫לברך זמן‪ .‬שהיה אומר שעיקר ביום לקרות המגילה‪ .‬כדכתיב והימים האלה נזכרים‬
‫ונעשים וכוי‪ .‬ואומר ח( סעודת פורים שאכלה בלילה לא יצא ״‪ .‬ונהגו ם( רוב ״‬
‫העולם לפשוט המגילה כאיגרת על פי ר׳ מאיר שליח ציבור‪ .‬ויש שאינו י( נוהג י״א(‬
‫לפשוט •י אותה‪ .‬ר׳ מאיר ב״ר יצחק ״ כשהיה קורא המגילה לא היה ממתין בסוף‬
‫כלל‪ ,‬אלא מידיב( היה מתחיל פסוק שאחריו‪ .‬וםימני]ך[ חמש מאות איש ואת"‪.‬‬
‫ורב צמח גאוןיג( היה אומר שיפסיק" בכל מקום שירצה‪ .‬דהיכא דגילה לו‬
‫בת״ל ״ בנשימה אחת גילה‪ ,‬היכר‪] ,‬והיכא[ דלא גילה‪ ,‬לא ]גילה[ י״ד(‪.‬‬
‫ויום פורים־שושן אין נופלין ס״ו( בתחנונים ״ שחרית וערבית )ואין‬
‫אומרים למנצח(‪ .‬דהא כתיב ס*ז( להיות עושים את שני הימים האלה‪ .‬ואין אומרים‬
‫למנצח דכתיב י״ז( יענך יי ביום צרה‪ .‬וצרה בפורים לא מזכרינן‪ ,‬לפי שנאמר י״ח(‬
‫בו י ו ם " משתה ושמחה‪ .‬לאחר שיאמרו אשר הניאים( וכר‪ ,‬יעמוד החזן ויאמר‬
‫ואתה קדוש‪ ,‬סדר קדושה וקדיש שלם‪ .‬ולכך אומרים •י סדר קדושה לאחר מגילה‪.‬‬
‫לפי שאסתר אמרה כ( ואתה קדוש סמוך לפסוק אלהי אקרא יומם ״ ולילה לא דומיה‬
‫לי‪ .‬שדדשינן־= מינהכ״א( קריאת מגילה יומם ולילה‪.‬‬
‫ואם מוצאי שבת הוא‪ ,‬לאחר שסיים תפילת לחש אומר קדיש שלם כ ״ ב (‬
‫ותתקבל וקורא המגילה‪ ,‬השלים המגילה‪ ,‬עומד החזן ]ו[מתחיל כ״ג( ויהי נועם ״‬
‫ואתה קדוש"י ומדר קדושה‪ .‬ואינו אומר ובא לציון‪ .‬שאין אומרים ב״ו( ובא לציון‬
‫‪M7‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫ס ל כל‬ ‫לנהגים‬

‫כשאומרים ויהי נועם‪ .‬אלא מתחיל מיד ואתר‪ ,‬קרוש‪ .‬וכן אנו נוהגין‪ ,‬לומר ״ ויתן‬
‫לד‪:‬‬

‫]ב‪[/.101‬‬ ‫] כ ׳ ׳ י משי‬

‫ואינו אומר ובא לציון‪ .‬שאין אומרים גאולה כיה( בלילה‪.‬‬


‫ואין אומ׳ ויהי נועם‪ .‬כך פםק רבינו אבין כיו(‪ .‬וכן אנו נוהגין‪ .‬ואומר ויתן לך‪:‬‬
‫בשחרית לאחר סיום התפילה אומר קריש ער דאמירן‪ .‬והולך משם ״‪.‬‬
‫ואין אומי הלל‪ .‬כיון רנם בחוצה לארץ ]חוה[ כח(‪ .‬וקורא ״ בויבא עמלק תלתא‬
‫גברי"‪ .‬אע״פ שאין בו אלא ט׳כים( פסוקים‪] .‬ואומר[" קריש על המגדלל(‬
‫וקורא המגילה ומברך ״ על מקרא מגילה ושעשה ניסים‪ .‬ואומר אשרי ״ ובא לציון‬
‫וסדר קרושה‪ .‬שלא לשנות ״ הסדר של כל יום‪.‬‬
‫ואומר על הגיסיםל״א( ערבית אפילו קורם קריאת ]המגילה[" שחרית‬
‫ומנחה‪ .‬אך בסדר רב עמרםל״ב( פסק שאין אומי על הניטים ער לאחר"‬
‫קריאת המגילה‪.‬‬
‫וגם —מנהג ליג( שאין אומ׳ ״ תחינה ולמנצח בארד הראשון‪ ,‬יום שפורים ראוי‬
‫לחול בו‪ .‬ןכראמרינן[ ל״ד( אין בין ארד הראשון לאדר השיני אלא מקרא מגילה‬
‫ומתנות לאביונים‪ .‬ה א " בהספד ובתענית זו וזו שוין‪.‬‬
‫וכל" הלכות פורים תמצא כתוב בהילכות מגילה‪ .‬והיכא ראיקלע פורים באחר‬
‫בשבת נהגו ליד‪ (,‬להתענות בחמישי ״ שלפניו‪ .‬ורבי מאיר שליח ציבור ליו( היה‬
‫מתפלל בוורמייזא" ביום תענית ציבור ואומר ל״ז( אל ארך אפים• וישל‪-‬ח(‬
‫שאין אומרים אותו‪.‬‬
‫תחינות ״ אין אומרין ל ״ ה ( כל יומי ניסן ואין מתענין ער שיעבור ניסן‪.‬‬
‫אלא ״ הבכורות ( שמתענין בערב הפסח‪ ,‬והצנועים ״ בשביל מצוה שיכנסו‬ ‫מ‬

‫בתאוה‪ .‬וכן נהגינן"‪ .‬ויש שסומך ע ל " מגילת ת ע נ י ת ם ״ א ( ‪ .‬ומייתי ל ] י [ ה בהרבה‬


‫מקומות בתלמוד מ״ב(‪ .‬בריש ״ ירחא רניסן עד תמניא ביה מיתוקם תמירא‬
‫רלא למיספד‪ .‬ומתמניא ער סוף מועדא אסור להתענות‪ .‬רמשמע‪ ,‬רמסוף המועד‬
‫ואילך מותר להתענות‪ .‬ולא היא‪ .‬רהא" קיימא לן מיג( רבטלה מגילת תענית‪.‬‬
‫אלא נוהגין״ רלא מתעניןמ״ד( כל יומי ]ר[ניסן‪ .‬וגס סומכין על]א‪[/.192‬‬
‫מסקנא רמסכת סופרים מ״ה( והתלמידים מתענין בו שיני וחמישי ושיני מפני‬
‫חילול השם ומפני כבור התורה שנשרפה ]בהן‪ .‬בר״א[" בצינעא‪ .‬אבלמי׳ו(‬
‫להכריז בציבור אסור עד שיעבור ניסן‪ .‬א ל א " רשרי ליחיד להתענות בניסן‬
‫בצינעאמיז(‪ .‬וכן שמעתי מפי מורי מ י ה ( בצרפת"‪.‬‬
‫א י ן ״ לי לכתוב ממנהג של פסח‪ .‬כי תמצא הכל כתוב בהילכות פסח‪:‬‬
‫א ל פ נ ב י י ן‬ ‫ס‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪148‬‬

‫אע״פ שאין ״ נושאין לעשות סעודת נישואין בין פסח ]לעצרת ו[ כן נהגו העולם‪.‬‬
‫״‬
‫]ב[ 'ראש חדש אייר שחל להיות בשבת ]נושאין ב ו [ ‪.‬‬
‫א י ן אומרים צידוק הדין" בחולו של מועד‪ .‬ובמגנצאמ״ם( אין אומרים‬
‫גם בראש חדש צידוק הדין וגם הקדיש‪ .‬דהא ״ הקדיש אינו בא אלא מפני הפסוקים‬
‫של צידוק הדין‪ .‬ובוורמיתאנ( אומרים אותו על אדם ש י ש " בו ריח תורהניא(‪.‬‬
‫דבניםן" יש מקומות נ ״ ך ( שאין אומי צידוק הדין‪ .‬ויש מקומות שאומרים אותו‬
‫בהליכהנ״ג(‪ .‬ובצרפתנ״ד( ראיתי שהיו אומרים נ״ה( צידוק הדין" וגם הקדיש‬
‫בחולו של מועד‪ .‬שהיו אומרים ״ )זה( שאין ]זה[ ״ הספד ״ וחילול המועד‪ ,‬אלא‬
‫הודאה וקיבול דין שמים‪.‬‬

‫משי ]א‪[/. 102‬‬ ‫כ‪-‬י‬

‫אלנו( נא לעולם תוערץ אין אומרין בח״ה"‪ .‬כדאמרינן התםניז(‬


‫ספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו‪ ,‬ויאמרו שירה‪ .‬אבל והחיות‬
‫ישודרו נ י י ח ( אומרין‪ .‬דהא אמרינן והאופנים בו‪ .‬אבל בפסח נים( אומ׳ אותו‪.‬‬
‫דהא כל תפילת היום ]הוא[ שירה‪ .‬וברוב מקומות ם( אין אומרין במה מדליקין‬
‫בפסח אפילו שחל להיות בשבת‪ .‬הואיל" ואין מקדשיןם״א( בבית הכנסת‪ .‬שאין‬
‫לך עני בישראל שאין לו ד׳ כוסות בביתו‪ .‬יש מקומות ם״כ( שאין אומרין מזמור‬
‫לתודה בפסח‪ .‬דהא אין מקריבין תודה בפסח מפני חמץ שבה‪ .‬ואנן נהגינן לאומרו‪.‬‬
‫והמסופק ם״ג( בדבר‪ ,‬ידלג אותן שתי תיבות מזמור לתודה ויתחיל הריעו ליי‬
‫כל הארץ‪ .‬כמו שנהגו ם״ד( ביום טוב ]ב[ מזמור שיר‪ .‬שמתחילין טוב להודות‪ .‬ומיהו‬
‫אני ם*ה( רגיל לומר אפילו בי״ט מזמור שיר ליום וגו׳ וגם בפסח מזמור לתודה‪.‬‬
‫וליכא למיחש לםידי‪ .‬דהא סדר שבת ותודה קאמינא‪ .‬כדמשני׳ התם גבי‬
‫הבדלה ם״ו(‪ .‬הזולתות ם׳׳ז( שבין פסח לעצרת אין מתחילין לאומרן ער שיעבור‬
‫ניסן‪.‬‬
‫בוורמייזא יי אין ם׳״וז( נופלין על פניהם ם״ (‪ .‬ממש ־' מראש חדש סיון עד‬
‫ם‬

‫החג‪ .‬ובמגנצא ״ נופלין‪ .‬אך רבעו יהודה הלוי ע( הנהיג שלא ליפול לתחינה ג׳‬
‫ימים קודם שבועות‪ .‬והיה דורש והיו נכונים לשלשת ימים‪ .‬וכן נוהגין"‪ .‬ולאחר‬
‫החג ואסרו החג מיד נופלין‪.‬‬
‫מנהג רבותינו שבמגנצא ע״«( כשחל ראש חדש אב בערב שבת לא ע*ב(‬
‫היו מרחיצין" אלא קדמו מאתמול‪ .‬ומראש חדש לא כבםו"‪ .‬ואם חל ט׳ באב‬
‫בשבת אין אומרין ״ צדקתך צדק במנחה‪ .‬דהא איקרי מועד‪] .‬ואומ׳ ובא לציון[ ״‪.‬‬
‫ולא היו נופלין‪ .‬והיו מתפללין ענינו ביוצר‪ .‬ובמנחה בלבד אומ׳ נחם‪ .‬וכשמחזירין‬
‫ספר תורה לארון" מיד מתחילין בקינות ואחר כך תהילה לדוד‪ .‬ואין אומ׳‬
‫‪149‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫כל‬ ‫של‬ ‫מנהגים‬

‫למנצח ״ ( דהא איקרי מועד‪ .‬ואומי ובא לציון גואלע׳׳ה( דהא סיימו הקינות‬
‫ד‬ ‫ע‬

‫בנחמה‪ .‬ואין אומריןע״ז( ואני זאת בריתי לפי שאינו עיח( יומ תלמוד תורה‪.‬‬
‫כדאמרינןעים( תלמידי חכמים בטלים ]ב‪ ."[/.192‬ואומרץ פ( ואתה קדוש וכוי‪.‬‬
‫וביוצר אומיפ׳א( ענינו‪ .‬כדפרשינן" שהוא קרוי ]צומ[ חמישי‪ .‬ורבינו יצחק‬
‫הלויפיב( הנהיג שלא לומר ענינו ביוצר‪ .‬דאע״פ דקרוי צומ‪ ,‬סתמי" תפילתי‬
‫כתיב ביה‪ .‬ומכל מקום פ״נ( אומרין אותו‪ .‬ובמנחה אומי נחמ * ( בבונה ירושלים‪.‬‬
‫ר‬ ‫פ‬

‫יום ט׳ באב במוצאי שבת בלילה לאחר תפילת ערבית מסיימין קדיש‬
‫ואומי מגילת איכה וקינות‪ .‬ואין אומרים ויהי נועם פייה( אלא מתחיל בואתה‬
‫קדוש‪ .‬משום דאינו יום מלאכה‪] ,‬במקום[ שנהגו ]שלא[" לעשות מלאכה‪ .‬וגם‬
‫נהגו רבותינו ]ו[רוב י* העולם שלא להתעטף בציצית ״ ובטלית‪ .‬משום דכתיב‬
‫בצע אמרתו‪:‬‬

‫כיי משי ]א‪[/.102‬‬


‫וגם*׳ אין אומי בטי באב לא תחינה ולא תתקבלפיו(‪ .‬ודוקא במעריב‬
‫וביוצר אין אומרים תתקבל‪ .‬אבל כשאמרו בבר הקינות‪ ,‬אומי במנחה תתקבל‪.‬‬
‫ואומי נחם בבונה ירושלים‪ .‬ואומי ענינו בשומע תפילה‪ .‬וכשחל ]ב[ מוצאי‬
‫שבת אין מבדיליןפ״ז( על הכוס‪ .‬אך כשיואת" הנר פ י ח ( ‪ ,‬יפשוט אצבעותיו‬
‫ומברך בורא מאורי האש ואומר המבדיל בין קודש לחול‪ .‬ובמוצאי ט׳ באב יבדיל‬
‫כמשפטו‪ ,‬אך לא פיט( על האור‪ .‬וגם נהגו רבותינו שלא להתעטף בטלית‪ ,‬משום‬
‫דכתיב בצע אמרתו‪:‬‬

‫]סימני הפטרות עפ״י סדר ר׳ית[‬


‫עד״ דברי ירמיהו מפטירין מעין הפרשיותצ(‪ .‬מכאן ואילך לפי‬
‫הזמן‪ ,‬תלתא דפורענותא ושב דנחמתא ותרתי דאנחתא ]=דתיובתא[ ״‪.‬‬
‫וסימן ציא( דש״ח‪ ,‬נו״ע‪ ,‬אר״ק‪] ,‬שדיש[ ״‪ .‬כתב רבינו יוסף טוב עלם צ״כ(‬
‫שד״ש היינו שוש אשיש‪ ,‬דרשו‪ ,‬שובה‪ .‬וכן פר״תצ״ג(‪ .‬וכן סדרו״‬
‫בפסיקתא צ״ד(‪ .‬ופירשו תשובה יש לומר בשבת שבין יום כיפור וראש‬
‫השנה‪ .‬משום שהוא מיירי בשאילות מטר ״ קודם לחג‪ .‬דבחג נידונין על המים צייה(‪.‬‬
‫דכולה תפילת מטר ]היא[ דמסקינן ליה ביואל צייו( ויי נתן קולו לפני חילו וכוי‪.‬‬
‫ויפה צייד( צעקה ]לאדם[ בין קודם גזר דין ]בין לאחר גזר דין[ כדמםקינן במסכת‬
‫ראש השנהצ״ח(‪ .‬לפיכך שובה יאמרו" באחרונה דלגשמימ אתא‪ .‬ודרשו ]אומרין[‬
‫בין ראש השנה ובין יום הכיפורים‪ .‬כדאמרינן צ״כ( בהמצאו‪ ,‬אילו י׳ ״ ימי‬
‫תשובה וכוי‪ .‬ואמרינן אותה בצום גדליה"‪ .‬וכשחולקיך״ וילך מפטירין אותה‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪150‬‬

‫גם בשבת ק(‪ .‬ועל כן אותם שמקדימין אותה שובה לפני יום הכיפורים‪ ,‬מביאין‬
‫ראייה ק״א( מהדין נצחיא"" דנקםין לוליבא בידיהון‪ .‬םעותק״ב( הוא בידם‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫עד כאן פר״ת ק״ג(‪ .‬וכתב כל הנוהג כמנהג הזה‪ ,‬ראה ק״ד( רוח חכמה י" נוחה‬
‫הימנו ורוח המקום נוחה הימנו‪ .‬וכל המשנה אותה " י ידו על התחתונה‪ .‬אכן אין‬
‫אנו גוהגיןק״ה( כן‪ .‬אלא מפםירין שובה בעשרת ימי תשובה‪ ,‬ושוש אשיש קודם‬
‫לכן‪ .‬ודרשו‪ ,‬דיי שקורין אותה בצום גדליה‪ .‬ואם יארע שבת בין ק״ו( ראש השנה‬
‫ויום הכיפורים‪ ,‬יש מפםירין וידבר דוד כנגד האזינו ]א‪[/.193‬שירה כנגד שירה‪.‬‬
‫וכן עושין ק״<( במגנצא י"‪ .‬ויש •״ מקומות שמפטירין ק״ח( שוש אשיש‪:‬‬
‫ראש'"חדש אלול שחל להיות בשבת מפטיריןק״ט( השמים כסאי‪ .‬חרא‬
‫שהיא כתובה ]בתלמוד[ ק״י(‪ .‬ועוד שיש לעניה סוערה תשלומין‪ .‬שיאמרו ענייה‬
‫סוערה ]ודני עקרה[ קיא( ביחד בפרשה כי תצא‪ .‬וגם נוהגים כל רבותינו‬
‫שבמגנצא"' ובוורמייזא דשבת שיש בו נישואין שחל להיות בשבת של‬
‫הפרשיות קי״ב( דוחין קי״ב( ההפטרה"י של החתן ומפםירין בפרשה קייד(‪ .‬וכבר‬
‫היה מעשה בימי רבינו יצחק הלוי קט״ו( והורה להפטיר בפרשה‪ .‬לפי שהן כתובין‬
‫בתלמודקט*<(‪ ,‬ואילו דחתן לא כתיבא בתלמוד אלא משום שמחה*" בעלמא‪.‬‬
‫וגם אם יש נישואין בשבת דנחמתא ותרתי התשובה י"‪ ,‬דוחין קי*<( אותה של חתן‪.‬‬
‫חדא דכולהו אית בהו שמחה מנחמו ואילך‪ .‬ועוד דםידרן"' כתוב בפסיקתא‪.‬‬
‫)הז‪1‬לת‪1‬ת שבין פסח לעצרת אין מתחילין לאומרן " י עד שיעבור ניסן(‪.‬‬
‫בערב ראש השנה בסליחות נופלין לתחינות קי״ח(‪ ,‬אבל לא לפני סדר‬
‫קדושה‪.‬‬
‫בערב יום הכיפורים אין נופלין בתחינות ק י ״ ט ( לא בסליחות ולא לפני‬
‫סדר קדושה‪ .‬ואין מתוודיןק״כ( אלא פעם ]אחת בשחרית[ אחת במנחה ואחת‬
‫במעריב‪ ,‬שהן ג׳ י" פעמים‪ .‬יש הרבה מקומות'" שאין אומרים זמןקכ״א( ליל‬
‫‪111‬‬
‫שיני של ראש השנד׳קכ״ב(‪ .‬וי״א'"‪] .‬ו[ אין אומי קכ״ג( אבינו מלכינו בערב‬
‫שבת במנחה‪.‬‬
‫לאחר שבירך על הלולב‪ ,‬כשמריה קכ״ד( האתרוג‪ ,‬יש לו לברך בא״י‬
‫אלמ״ה אשר נתן קכ״ה( ריח טוב י" כפירות‪ .‬ואותן ק כ ״ ו ( שנושקין אותו ואין‬
‫מברכין‪ ,‬לא ידעינן י " אמאי עבדי הכי‪ .‬שראו היודעים שהריחו בו וברכו‪ ,‬סברו‬
‫שנשקו אותו‪.‬‬
‫אם חל יום שמיני של וולד בם׳ באב נוהגין בוורמייזא " י שאין מוהלין י "‬
‫הוולד מיד לאחר"' הקינות‪ .‬אלא ממתינין עד אחרי" חצי יום‪ .‬משום דקודם‬
‫ו׳ " י שעות עדיין שייך אבילות‪ .‬ומילה קיבלו בשמחה ק כ י ז ( ושמח לבו קכ״ח(‪.‬‬
‫‪151‬‬ ‫מאשכנד‬ ‫ש ל כ ל השנה‬ ‫מנהגים‬

‫'כמו שאסור ללמוד ]תורה[ משום ]דהיא[ משמחת ]ה[לב• וכאן נאמרקל־־״ס(‬
‫שש אנכי על אמרתך‪.‬‬
‫וביום הכיפורים יוצאיו]ב‪ [/.193‬לאחר קריאת‪.‬ספר תורהק״ל( ומוהלין‪.‬‬
‫ואחר כך מתפללין תפילת מוסף‪.‬‬
‫אין אומרים צדקתך קלא( בשבת כשלמחר ראש חדש‪ .‬וגם בחול אין קל״ב(‬
‫אומרים תחינות "י בערב‪ .‬והטעם משום דתנןקל״ג( בראש השנה אם לא באו עדים‬
‫עד המנחה‪ .‬נוהגים ]אותו[ "י היום קודש ולמחר קודש‪ .‬נמצא‪ ,‬שפעמים משעת‬
‫מנחה נכנם ראש חדש‪ .‬ואנו אומרים אותו בשבת קליד( משום כבודו של משה‬
‫רבינו שמת אז‪ .‬ומלאכי השרת אמרו צידוק ™ הדין לפניו‪ .‬ואז לא היה לא ראש‬
‫חדש ולא יום טוב‪ .‬וכשהוא יום טוב ושבת או ראש חדש קליה(‪.‬ושבת •״ אין אומרים‬
‫אותו‪.‬‬
‫שבת ויום טוב במגנצא קל״ו( אין אומרים אבות במנחה ולא במה‬
‫מדליקיןקל״ד( כבשאר לילי שבתות‪ .‬אבל בוורמייזא קל״ח( אומרים במה מדליקין‪.‬‬
‫והכל כבשאר לילי שבתות‪ .‬וכן נוהגיןקלימ(‪ :‬כתב רבינו קלונימוסק״מ( שאין‬
‫אומרין במה מדליקין כשחל ערב יום טוב בערבי״' ש ב ת ו ת ק מ ״ א ( וכשחל‬
‫‪,‬‬
‫יום טוב עצמו‪ .‬משום שיש בו עישרתם " עירבתם‪] .‬וגזרו["' יום טוב שחל‬
‫להיות בשבת משוםקמ״ר( יום טוב שחל בערב שבת‪ .‬דהתם ליכא"' עישרתם‬
‫עירבתם‪ .‬שאין"י מפרישין תרומות ומעשרות ואין מערכין ביום טוב‪ ,‬והוי ״" אתי‬
‫לערובי ולעשורי ביום טוב‪ .‬ואנו נוהגיןקמ״ג( דווקא כשיום טוב בערב שבת אין‬
‫אומי אותו‪ ,‬אבל לא כשערב יום טוב בערב שבת‪.‬‬
‫נוהגי] ‪-‬במגנצא קמ״ד( כשמגיע זמן לומר משיב הרוח׳ וכן איתמר‬
‫קמ״ד(‬‫בירושלמי קמ״ה(‪ ,‬צריך הח<ןקמ״ו( לומר משיב הרוח‪ .‬כדרך שאומרין‬
‫בראשי חדשים יעלה ויבא‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫יש " חרם קדמוניםקמ״ח( שבני יישובין"' כשבאין למניין"' ]לעיירות‬
‫הסמוכות להן[‪ ,‬שיש להם להניח נירותיהם של יום הכיפורים בבית הכנסת‬
‫]שהתפללו[ "י בו קמ״ס(‪.‬‬
‫)וימים־" שבין ראש השנה ליום כפור הכל מודים שנופלין'" בהם‬
‫לתחינות ק ׳ ׳ נ ( ( ‪.‬‬

‫קנ׳יא(‬ ‫וכן כל נדרים שאדם נודר יפרע באותו עיר "י ובאותו בית ]הכנסת[‬
‫שמתפלליו'" בו‪.‬‬
‫מנהג וורמייזא *" שאין קנ״ג( מברכין שהחיינו על הלולב ביום טוב שיני ״י(‪.‬‬
‫אע״פ שבקידוש בירכו בליל שיני‪ .‬והטעם‪ ,‬משום דאמ׳ ק נ ׳ י ג ( העושה סוכה‬
‫ן‬ ‫ב י י‬ ‫‪ a‬ב‬ ‫א ל‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪152‬‬

‫ולולב היה לו לברך מיד שהחיינו‪ .‬אלא שתקבור‪ ,‬לברך אותה ]א‪4‬׳‪ [/.15‬בשעה‬
‫שיוצא במצור‪ '",‬וקיימהקנ״ד(‪ .‬וכיון שבירך פעם ראשון־"‪ ,‬שוב אינו צריך‪.‬‬
‫ומה שמברכין שהחיינו בבי"י לילות‪ ,‬היינו בשביל סוכה‪ .‬מירי דהוה‬
‫]בשאר[ י" ימים טובים דליכא סוכה‪ ,‬שמברכין שהחיינו בבי לילות‪ .‬ולכך‬
‫ניהגו"'‪ ,‬דבליל ראשונה של סוכות מברכין קודם לישב בסוכה ואחר כך‬
‫שהחיינו‪ .‬משום שהיא באה"' בשביל היום ובשביל הסוכה‪ .‬ובליל שיני מקדימין‬
‫לומר שהחיינו"' ואחר כך לישב בסוכה‪ .‬דהא שהחיינו אין אומרין עתה אלא‬
‫בשביל היום‪ .‬אבל במגנצאקנ״ה( ובצרפת אומרין שהחיינו אף ביום טוב שיני‬
‫אפילו בלולב‪ .‬וראייה שלהם דאמר "י אביי בבמה מדליקין קנ״ו( ווראי דרבריהם‬
‫בעי ברכה‪ .‬ופריך‪ ,‬והא י״ט י" שיני דספק דבריהם ומברכינן‪ .‬ומשני‪ ,‬התם כי‬
‫היכי דלא ליזלזלי"' בהו‪ .‬והרבה דקדוקים מדקדקים מכאן'"‪ .‬חדא דהכא‬
‫משום דשמיני ספק שביעי דםוכה לא מברכינן לישב‪ .‬כדאמרינן קנ״ץ( בעלמא"'‬
‫יתובי יתבינן וכוי‪.‬‬
‫וכן נולר מהול‪ ,‬שהוא ספק ערלה כבושה קניח(‪ ,‬לא מברכינן‪ .‬וכל‬
‫ספק"י כיוצא בהם‪ .‬וגם מדקאמר וביום *" שיני מברכין דלא לזלזולי ביה‪.‬‬
‫שמעינן דכל ברכות"' שמברכין ביום טוב ראשון‪ ,‬גם מברכין ביום טוב שיני‪.‬‬
‫בין אםוכה בין אלולב מברכין כיום טוב ]שיני[ י" שההיינו‪ .‬דאי לא אמי*" אתי‬
‫‪3‬‬
‫לזלזולי ביה‪ .‬ו א י " משום לישב בסוכה ועל נטילת לולב‪ ,‬ליכא היכראי"‪.‬‬
‫דהא מברך הכי כל ז ׳ י"‪ .‬דליכא הבהנה "י‪ ,‬דביום טוב "י שיני קדוש גמור אלא‬
‫בשההיינו‪.‬‬
‫ונוהגין"י העולם ק נ ״ ם ( כשיש שני פרשיות ביחד‪ ,‬שמפטידין ההפטרה‬
‫של פרשה אהרוגה‪ .‬דמאי דםליק ק י י ם ( מיגר‪ ..‬אך הגאונים קם׳׳א( לא כתבו כן‪.‬‬
‫כשהחתן בבית הכיםת ]ב[ יום ו י ק ם ״ ב ( לאחר ההולכה‪ ,‬שמוליכיו הכלה‬
‫לההתןקס״ב( בבית אחד‪ ,‬ז ה ו ״ ' תחילת הכנסת כלה לחופה‪ ,‬ואין נופליןקם״ד(‬
‫לתחנונים‪ .‬אך בשבת שיש ]בו[ נישואין אין מניחין לומר צדקתך קם״ה( במנחה‬
‫בבית הכנסת‪.‬‬
‫אבל יום שיש בו ברית מילה איןקם״ו( נופלין לתחינות בכל העיר‪.‬‬
‫אפילו יש בעיר ב׳ בתי כנסיות‪ .‬אליהו בא לעיר והכל שמחין ויומא טבא‬
‫לכולם‪ .‬וכתיב ק ס ״ ( שש אנכי על אמרתך‪.‬‬
‫ז‬

‫נשאל ק ס ״ ח ( מאת רבינו יצחק ק ם ״ ם ( ברי יהודה ]ב‪ [/. 194‬יום מילה‬
‫שחל להיות בתענית ציבור‪ ,‬כגון עשרה בטבת וי*ז בתמוז וצום גדליה‪ ,‬מהו״"‬
‫להתפלל פסוקי דרחמי ״" לומר סליהות ווידוי‪ .‬אי לומר והוא רחום וליפול יי'‬
‫‪153‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫מנהגים‬

‫בתחנונים ולומר אל ארך אפים‪ .‬וכשמברך ק״ע( על היין‪ ,‬מי טועם? המברך‬
‫‪,‬‬
‫ואם " הילר או לא‪ .‬וכמה שיעור ]ה[ טעימה י‬
‫והשיב‪ :‬כך נוהגין קע״א( במקומינו שמתפללין קע״ב( סליחות ואומרין‬
‫‪1‬‬
‫ווידוי כדרכו‪ .‬ואיןקע״ג( אומרין והוא רחום ולא יפלו" בתחינות‪ .‬ומנהגי"‬
‫אבותינו תורה היא‪ .‬ומצות מילה קיבלו בשמחה‪ .‬כדכתיב שש אנכי וכוי‪ .‬לפיכך‬
‫נהגו שלא לומר והוא רחום ותחנונים‪] .‬ודיי במה[ "י שמניחין כמקצת‪ .‬ואין‬
‫צריך להפסיק לגמרי שלא לומר סליחות וידוי ואל ארך אפים‪ .‬ושליח ציבור‬
‫מברך על היין ואינו טועמו‪ .‬והמנהג תורה היא‪ .‬שאין צריך ]ליה[ *" לטועמו‬
‫ביום התענית‪ .‬ולא למיתביה לינוקא‪ ,‬דאתי למיסרך‪ .‬אלא ימתין'" עד לאורתא‬
‫איקד״ד( לשתייה אימיה דינוקא‪ .‬דלא בעי אימיה למיתב בתעניתא‪ .‬אע׳׳ג'"‬
‫דאמרינן קד״ה( המברך צריך שיטעום‪ .‬לאו דווקא הוא‪ .‬אלא כי טעים ליה‬
‫‪1‬‬
‫אחרינא"' שפיר דמי‪ .‬כדמוכח בעירוביןקע״ו( ו ה א " ליתבי לינוקא‪ .‬ומשני‬
‫‪,‬‬
‫דילמא אתי למיסרך‪ .‬אבל ה י כ א " ]דליכא למיחש דילמא אתי למיםרך[‪ ,‬כי‬
‫טעים אחרינא‪ ,‬שפיר רמי‪ .‬ושיעור טעימה דווקא גבי מקדש קע״ז( הוא דבעי מלא‬
‫‪,‬‬
‫לוגמא‪ .‬אבל גבי ברכות‪ ,‬כגון הכא‪ ,‬לא ב ע י נ ן " מלא לוגמא קד״ח(‪ .‬ואפילי‬
‫הכי ביומא דתעניתא אסור למיםעם‪ .‬עד כאן תשובתו של רבינו יצחק בר׳ יהודה‪:‬‬
‫ומיהו אנן קיימא ]לן[ קע״ס( דיתבינן ליה לינוקא ולא חיישינןק״פ( ]ליה‬
‫דילמא אתי[ למיסרך‪ .‬דדוקא גבי י" קידוש יום הכיפורים דתדיר בכל שנה‪ .‬אי‬
‫מקדשין‪ ,‬הוד‪ ,‬שייך קפ״א( למימר דסריך ועביד הכי לאחר שיגדיל ויקדש וישתה‪.‬‬
‫אבל ברכת המילה שאינו לחובת היום‪ .‬לא שייך ]חייש[ קפ״ב(‪ .‬דמה ליי"'שתייה‬
‫זו‪ ,‬מה לי שתייה אחרת‪ .‬שאוכל ושותה ]כל היום[ י" דלא גזרינן‪.‬‬
‫ורבעו א ב ״ ן י ״ פירשקפ״ג( הטעם‪ .‬רמשום הכי נהגו"' ליתן מן הכום‬
‫של ברכה בפי התינוק משום יום תענית‪ .‬דהשתא כיון דעבידי *" הכי כולי שתא‪.‬‬
‫אתי נמי למיעבר ]ב[ יום תענית‪ .‬ואיכא טעימה ]לכוס[ של ברכה‪] .‬וב[תינוק‬
‫]א‪ [/.195‬קטן כי האי‪ ,‬לאי" שייך למימר בו דילמא אתי למיסרך‪.‬‬
‫יום פרשת שקלים וראש חדש אדר ביחד‪ ,‬מפטיריןקפ״׳ו( בשקלים רםליק‬
‫מיניה‪ .‬וכשיום "י ראש חדש למחר ביום ראשון‪ ,‬גם לא ״" מפטירין קפ״ה( במחר‬
‫חדש‪ ,‬כי אם בשקלים‪.‬‬
‫וכן ראש הרש טבת שהל להיות בשבת והוא חנוכה‪ ,‬מפטירין י"‬
‫בחנוכה קפ״ו(‪ ,‬דסליק מיניה‪.‬‬
‫במנחה של יום הכיפורים יכיים במגן דוד‪ .‬ולא יאמר קפ״ז( על העבודה י״‬
‫דאין אומרים על העבודה כי אם בעבודת היום‪ ,‬וכבר נשלמה‪ .‬שבירך עליה קודם‬
‫מוסף‪ ,‬והויא ברכה אחרונא לבטלה‪] .‬ו[ כשום האי טעמא מסיימינן במגן דוד‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪154‬‬

‫בתענית‪ .‬דליכא עבודה וליכא קירוש היום‪ .‬ואין אומרין קרישקפ׳׳ח( משום‬
‫‪1‬‬
‫רמתחילין'" מיד תפילת המנחה‪ ,‬שאומ׳ קדיש‪ .‬וישקפ״ט( שמתחילין " ואומרין‬
‫על העבודה‪ .‬אלא אנו נוהגיןק״צ( שלא לאומרו*"‪.‬‬
‫ובתפילת נעילה קצ״א( פותחין באשרי כוי ובא לציון וסדר קדושה‬
‫וקדיש‪ .‬והכי ניחא טפי‪ ,‬כדי להפסיק בין מנחה ]ובין נעילה[ קצ״ב(‪ .‬ובלילה קצ״ג(‬
‫זו מתחיל בנעילה‪ .‬כן"י כתב רבי׳ א ב ץ קציד(‪ .‬וכן נמצא בספר קצ״ה( בשר על גבי‬
‫גחלים שכן ]מצעו[ ־" מנהג בשתי ישיבות‪ .‬ואין להשיב ]מ[שאר ״ שבתות קצ״ו(‬
‫שמתפללין קודם המנחה תהילה וסדר קדושה‪ .‬שאני התם‪ .‬שארם בא מביתו ובא‬
‫לעמוד על ~ ספר תורה‪ .‬תיקנו קצ״ו( מתחילין י־ תהילה וסדר קרושה‪ .‬אבל כאן‬
‫שיורד מתפילת מוסף‪ ,‬דיו שיאחז קצ׳יח( בספר תורה ולא יאמר קודם תהילה וסדר‬
‫קדושה‪ .‬ואנו נוהגיןקצ״ם( בנעילה־״ נושאין כהנים כפיהם ולא במנחה ]דהלכה‬
‫כר׳ יוסי[ ר("־‪ .‬ולעיל בהילכת ]ברכת[ כהנים ר*א( פירשתי"־‪.‬‬
‫ונוהגי] לומר אבינו מלכינו ביום הכיפורים ביוצר ובמנחה ]ולא במוסף["־‪.‬‬
‫ויום הכיפורים שחל להיות בשבת בלילה לאחר תפילת לחש‪ ,‬השליח ציבור מתחיל‬
‫ויכולו ומגן אבות בדברו‪ ,‬כסדר כל שבת ושבת‪ .‬וחותם מקדש השבת בלבד ריב(‪.‬‬
‫ואין צריך להזכיר מיום הכיפורים‪ .‬שאמרו חכמים ריג( שאלמלא שבת אין שליח‬
‫ציבור ]יורד[ ר״ד(*״ לפני התיבה ערבית‪ .‬וכן בכל יום טוב שחל להיות בשבת‪.‬‬
‫ולא יאמר קדיש עד "־ לאחר הסליחות‪,‬‬
‫ובמוצאי יום הכיפורים מבדילין ר״ה( כמו שעושין בשבת‪ .‬וגם על המאור‪,‬‬
‫אם יש לו אור ששבת ]היום[ •־ ממלאכה‪ .‬כמו"י בנרות שדלקו היום ]בבית הכנסת[‬
‫כ ת ב‬ ‫ולא נעשית בהם]ב‪ [/.195‬שום מלאכה‪ .‬כן־" כתב רבי׳ א ב ׳ ״ ‪.‬‬
‫ו כ ן‬ ‫ו(‬ ‫ץר‬

‫]ב[ תשובות ר״ו( הגאונים י ״ ‪.‬‬


‫ונראה דלכך נהגו ריח( להוליך כל אחד נרו בידו כשהוא דולק‪ .‬כרי לברך‬
‫עליו ברכה‪ .‬אבל אם אין לו אור ששבת‪ ,‬אין לו לברך בורא מאורי האש‪ .‬דדווקא ־״‬
‫‪1‬‬
‫בשבתר׳׳ט( מברכין‪ ,‬דתחילת ברייתו הוא‪ .‬ואם מוצאי שבוז היא א י ן " אומרין‬
‫ויהי נועם ר״י( מפני חג הסוכות‪ .‬וגם אין אומי סדר קדושה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כללאו‪-‬׳״א( ד מ י ל ת א " ‪ :‬כל היכא דאיו אומרין ויהי נועם׳ אין אומי‬
‫סדר קרושה‪ .‬אבל אומרין י" ויתן לך רי׳׳ב(‪ ,‬שלא לחלוק כאן בשאר ־" מוצאי שבת‪.‬‬
‫נקוט האי כללארי״ג( בידך‪ :‬אם היה בא בהול־שלא היו אומרים תחינות‪,‬‬
‫ו ג ם " ' בשבת אין אומרים צדקתך צדק וכוי‪.‬‬
‫וביום שאין"י נופלין לתחינות‪ ,‬גם אין אומרין רי״י( למנצח‪ .‬לבד "י מיום‬
‫שיש בו ברית מילר‪-‬רט״ו(‪ ,‬שאין אומי תחינות ואומרץ למנצח‪ .‬משום דדריש‬
‫בשוחר טוב רט״ז( על המילה יענך וגו׳ רי׳׳ו(‪ ,‬כך יענך לוולד ]וכו׳[‪:‬‬
‫‪155‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫מנהגים‬

‫ג׳ תעניות רייח( שמתענין אחר הפסח יש להתענות קודם *" ל״נ בעומר‪.‬‬
‫על כן אם בא ראש חדש אייר בשבת‪ ,‬אין מברכין על שיני וחמישי ושיני להתענות‪,‬‬
‫כי אם בשבת הבא אחריו שהוא ח׳ באייר‪ .‬כי ל״ג בעומר י״ח באייר הוא לעולם‪.‬‬
‫וכן עמא דבר‪ .‬וגם לאחר סוכות‪ ,‬משום ריים( ]שנאמר[ עבדו את יי ביראה וגילו‬
‫ברעדה‪ .‬במקום גילה של חג‪ ,‬שם תהא רעדה של תענית‪ .‬כך שמעתי שדורש‬
‫במדרש ר״כ(‪ .‬ועוד סומכין על איוב רכ״א( דכתיב ויהי כי י" הקיפו ימי המשתה‬
‫וגוי‪ .‬וב‪3‬סח ובסוכות יש בו ™ קלות ראש רכיב( וגילה יתירתא‪ ,‬שיש בו חול המועד‬
‫ומקילין העולם‪ .‬וזר‪ ,‬לא שייך בשבועות רכיג(‪.‬‬
‫נוהגין רכיד( לאגוד הלולב במינו‪ ,‬שלא יהא שם יותר מארבעה רכ״ה( מינין‪.‬‬
‫וקיימא לן כר׳ יהודה וכיו( דלולב צריך אגד‪ .‬ונם רבנן רכ״ז( סבירא "־ להו דצריך‬
‫אגד‪ ,‬משום זה אלי ואנוהו‪ .‬ולכך ]אוגדים[ רכיח( אותו כל ששה )הץמים‪ .‬ובהושענא‬
‫רבה נוהגין ר כ ״ ט להתיר איגודו ״‪ .‬להודיענו ״ שאם לא אגדו‪ ,‬כשד‪.‬‬
‫שיר השירים )ש(אומרין" בשבת בחול המועד של ‪3‬סח‪ .‬ואם אין שבת‬
‫בחול המועד אומרין" אותו ביום אחרון ריל( שחל להיות בשבת‪ .‬רות ]קורין[‬
‫ביום שיני של שבועות‪ .‬קהלת]א‪6‬׳‪ [/.15‬קורין" בחול המועד בשבת של סוכות‪.‬‬
‫ואם לא יארע שבת ״ בחול המועד‪ ,‬קורין אותו ביום אחרון רל״א( בשבת של שמיני‬
‫עצרת‪.‬‬
‫מנהג ]ב[ כל הקהילות‪ :‬רליב( כשאדם קורא חבירו לדין ומושיב רל״ג(‬
‫החזן ]על ככה[ רל״ד(‪ .‬שאינו יכול לקבול ר ל ״ ה ( בברכו ולבטל תפילת יוצר רל״ו(‪ ,‬או‬
‫ב ע ת " תפילת המנחה עד שיבטלרליז( ג׳ ‪3‬עמים לסדר" קדושה‪ ,‬או גי׳ ‪3‬עמים‬
‫תפילת ערבית רל״ח(‪ .‬ואחר כך ר ד ם ( יכול לבטל ]ה[תפילה לגמרי עד שירד ר״מ(‬
‫עמו לדין‪ .‬והמתפלל על דעתו רמיא( עובר ״ חרם קדמונים רמ״ב(‪.‬‬
‫ואם משאיל אדם בית הכנסת לרביםרמ״ג(‪ ,‬ויש לו קטטה" ומריבה עח‬
‫אחד מהם‪ ,‬אינו יכול ר מ י ! ‪ ( -‬למחות ל ו " שלא יכנס בתוך ביתורמ״ה( להתפלל‪ .‬אז ן‬

‫לא ]ש[ימחה לכולם‪:‬‬


‫וגם מנהג ככל הקהילות‪ :‬אם אבד אחד מן הקהל אבירה‪ ,‬יש בורמ״ו( ‪!3‬ז‬
‫בידו להטריח ״ הקהל להושיב החזן עד שיכנסו כולם בחרם‪ .‬שכל מי שיודע שום‬
‫דבר ממנו שיאמר רמ׳׳ז( לו‪ .‬ואין ]שום[ אדם רמ״ח( יכול לדחות ]את[ עצמו ולומר‬
‫לא אכנס בחרם‪ .‬וכן נמצא כתוב בספר ברזילי ר מ ״ ס ( ( ‪ .‬והביא ראייה מ]ה[גאונים ר״נ(‪.‬‬

‫ועוד כתובת״*( שאין להושיב החזן ולבטל תפילה בשבת או ביום טוב‬
‫בשביל שום דבר‪ ,‬אס לא ביטל כבר ג׳ תפילות רנ״ב(‪ .‬ויש חרם בדבר רנ״ג(‪ .‬ואם‬
‫בשביל תקנת הקהל מותר‪:‬‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪156‬‬

‫מה שנהגו רנ״ד(‪ ,‬כשיש אבל בבית הכנסת וגם ״ יש בו חתן‪ ,‬שהחתן‬
‫מעבירין את המת‬ ‫רניר‪(,‬‬ ‫ושושביניו יוצאין תחילה ואחר כך ״ האבל‪ ,‬מהא ראמרינן‬
‫מלפני ״ הכלה וכוי‪.‬‬
‫וגם אמרינן התם ׳׳ו( דאין מקלםין ב׳ ״ כלות כאחת‪ ,‬אלא א״כ יהא כבורן‬ ‫רנ‬

‫וקילוםן שוה‪ .‬ואנו אין נוהגין" לעשות שני נישואין ביחד‪ .‬אלא וודאי יש‬
‫לדקדק ולעשות‪ ,‬שיהא קילוסן שוה‪ .‬ונראה שבדוחק יכול להיות ריין( שיהא כבודן‬
‫וקילוסן שוה‪ .‬רהא אם יקראו חתן אחר קורם לחבירו לספר תורה‪ ,‬אם כן ]יהא[ רניח(‬
‫כבורו עדיף‪ .‬ויפה כוחם של אילו‪ ,‬שמכניסין חתן אחר עם שושביניו בבית אחר‬
‫להתפלל שם‪.‬‬
‫וכבר אירע מעשה במגנצא" בפרשת כי תצארנ״ס( ונתעסקו חכמים"‬
‫גדולים ברבר‪ .‬זה אומר‪ ,‬יתפלל אחד מן החתנים בבית אחר‪ .‬וזה אומר‪ ,‬יעמוד האחד‬
‫עם שושבינים שלור״ם( כהן]ב‪ [/.196‬ולוי‪ .‬ואחר כך יקרא אחר מ ן " אילו ואחד‬
‫מן אילו‪ ,‬עד שיקראו כולם‪ .‬ורבנא ״ נתן ר ם ״ א ( היה אומר לקרות כהן אחר כהן‪ .‬שאין‬
‫כאן בית מיחוש לפגמו של ראשון‪ ,‬שהרי יודעים ״ בהן‪ .‬ונתעצמו הרבה ברבר‪ .‬וכן‬
‫היה אומר ״ רבינו אלעזר ר ס ״ ב ( הגדול ועמד ״ רבינו מאיר ר ם ׳ ״ ג ( שליח ציבור ואמר‬
‫רשות לחתן‪ .‬וקרא האחד עם שושביניו ער חצי הסדר‪ .‬והפסיק ואמר קדיש ער‬
‫ראמירן וכוי‪ .‬וחזר ואמר רשות לחתן שיני וקרא" מן כי תדר נדר והשלים‬
‫הפרשה עם שושבעין של שיני‪ .‬ואמר קריש עד ראמירן‪ .‬והפטירו שוש אשיש רם״ד(‬
‫וקילסוהו כל החכמים והורו לו‪ .‬וגם לא היד‪ ,‬שום איבה‪ .‬שגם חתן הקטן הקדים‬
‫וקרא מחצי הפרשה‪ .‬ושוב מצאו בירושלמי ר ם ״ ה ( שמפסיק פרשה כי תצא לשנים‪.‬‬
‫וכי תח־ נדר ]ו[מתחילרם״ן( סדר שיני‪:‬‬

‫נהגו בזה המלכות רס״ז( שחותמין עידי הכתובה קודם הקניין ולא פסלינן ״‬
‫ליהרם״ח( משום שטר מוקדם‪ .‬משום דעסוקינןי' בעניין והעם נתאספו ר ס ״ ס ( ‪ .‬ומיהו‬
‫אם ר ״ ע ( ימתינו עידי הקניין לחתום עצמן עד לאחר הברכה‪ ,‬הקניין ״ ניחא טפי‪.‬‬
‫וצריך קודם ברכת אירוסין ר ע ״ א ( לברך בורא פרי הגפן‪ .‬וגם חחר ויברך בורא‬
‫פרי הגפן" קודם ברכת נישואין‪ .‬וגם שותים בינתים ומוםיפין עליו‪ .‬דאין‬
‫אומרין ר ע ב ( שתי קדושות על כוס אחד‪ ,‬דאין עושין מצות ר ע ״ ג ( חבילות חבילות‪.‬‬
‫]מש׳ א‪[/. 103‬‬ ‫ל‬ ‫ע‬ ‫‪,‬‬ ‫ד ד ן ר‬ ‫‪,‬‬ ‫ק‬ ‫ם‬ ‫א‬ ‫‪,‬לן‬ ‫א פ‬ ‫ה ע ם‬ ‫ן‬ ‫ג‬ ‫ה‬ ‫נ‬ ‫ן‬

‫ונהגו העולםרע״ז(‪ ,‬אפילו אם קדשה‬ ‫ולקדשה‬ ‫צ ר י ך " לחזור‬ ‫שליח‪,‬‬ ‫ידי‬


‫על ידי שליח‪ ,‬לחזור ולקדשה בשעת‬ ‫בשעת כניסה‪ .‬ויש לו לקדשה בין‬
‫כניסה‪ .‬כי מצות קדושין באיש עצמו‬ ‫כרי‬ ‫לנישואין"‪,‬‬ ‫אירוסין‬ ‫ברכת‬
‫יותר מבשלוחו‪ .‬כן אמרו חכמים בפרק‬ ‫היותר‬ ‫לכל‬ ‫ביניהם‬ ‫רע״ך(‬ ‫להפסיק‬
‫‪157‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫כל‬ ‫של‬ ‫מנהגים‬

‫שיני ;במסכת ק י ד ו ש י ן ר ז י י ח ( ‪ .‬ומברך‬ ‫שנוכל‪ .‬וכן" אם לא קידש כלל קודם‬


‫המברך פניו כלפי מזרח ומתחיל ואומר‬ ‫לכן׳ ועכשיו ]הוא[ כונס ומארס ביחר‪,‬‬
‫כל שבעה ברכות‪:‬‬ ‫אין לו לקדשה כי אם בין ברכת אירוסין‬
‫לנישואין‪.‬ומכוין" המברך פניו כלפי‬
‫מזרח ר ע י י ה ( ‪ ,‬ומתחיל ואומר ר ע י ו ( כל‬
‫ז׳ ברכות!‬
‫איןרע״ט( אדם רשאי‪.‬לסגור בית הכנסת שלא יכנסו שם להתפלל‪ ,‬אם לא‬
‫שביטל ג׳ *' פעמים קודם לכן תפילה‪ .‬ומיהו יתום ״ ואלמנה םוגרין אפילו בפעם‬
‫ראשון עד שיעשו להם דין!‬
‫אל נא לעולם תוערץ ולעולם תוקדש אין אומרין בראש השנה‪ .‬כדאמרינן‬
‫התםר׳׳פ( ספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו ואומרים" שירה‪ .‬אבל אומרין‬
‫והחיות ]א‪7‬׳‪ [/.15‬ישודרו‪ ,‬דהא אומרין והאופנים ]בו[‪,‬‬
‫אבל בפסח אומי אותו‪ .‬דהא כל היום שירה התפילה ר פ ״ א ( ‪ .‬וברוב‬
‫מ ק ו מ ו ת ר פ י ב ( אין אומרין במה מדליקין בפסח אפילו" כשחל להיות בשבת‪.‬‬
‫הואיל ואין מקדשין בבית הכנסת‪ ,‬שאין לך עני בישראל שאין לו ד׳ כוסות בביתו‪.‬‬
‫יש מקומות ר פ * ( שאין אומרין מזמור לתורה בפסח‪ .‬דהא אין מקריבין‬ ‫ד‬

‫תודה בפסח מפני חמץ שבה‪ .‬ואנן נהגינן לאומרו‪ .‬והמדקדק" ברבר ידלג אותן‬
‫שתי תיבות ™ מזמור לתודה ויתחיל הריעו ליי וכוי‪ .‬כמו שנהגו ביום טוב במזמור‬
‫שיר ליום השבת‪ ,‬שמתחילין טוב להורות‪ .‬ומיהו אני רגיל לומר אפילו ביום טוב‬
‫מזמור שיר ליום וגוי׳‪ ,‬וגם בפסח מזמור לתודה‪ .‬וליכא למיחש למירי‪ ,‬דהא סדר‬
‫‪,‬‬
‫שבת ותודה קאמינא‪ .‬כדקא משני התם* ]גבי הבדלה[ סרר הבדלה הוא מונה‪.‬‬
‫ביום ה כ י פ ו ר י ם ר פ י ה ( אין להדליק נידות ב ב י ת " על השלחן כררך‬
‫שנוהגין בשבת‪ .‬דהא ״ דמדליקין נידות בשבת׳ נפקא לן ״ מוידעת רפ״ו( כי שלום‬
‫אהליך ופקדת נוך ולא תחטא‪ .‬ודרשינן רפ״ז( מיניה דצריך נר יפה לאיש בלילה ״‬
‫של שבת‪ ,‬והוא שלום הבית‪ .‬ואז צריך לפקוד אשתו בתשמיש המיטה‪ .‬שלא ״ יחטא‬
‫כשיראה את אשתו מקושטת מתאווה ״ לו‪ .‬לכך ״ הוזקק להדליק ב׳ ר פ ״ ( נידות‬
‫ח‬

‫בשבת‪ ,‬כדי לקיים פדייה ורביה‪ .‬שהוא כמניין ב׳ פעמים איברים שבאדם‪ ,‬נר ונר‬
‫בן ובת לדברי בית הילל במסכת יבמות ר פ י ם ( ‪ .‬וכן פרו ורבו בנימטריא ר ״ צ ( ב׳‬
‫פעמים נר )ונר(‪ .‬ולכך אין מרליקין גירות ביום הכיפורים שלא יראה את אשתו‬
‫ויתאוה לה׳ שהוא אסור בתשמיש המיטה‪ .‬ולא ישכב במטה עם אשתו‪ .‬ולא ביום‬
‫הכיפורים ולא בטי באב ולא בכל זמן שאסור להשתמש‪.‬‬
‫במוסף אומרים‬ ‫רצ״ב(‬ ‫בהושענא רבה רצ״א( אומרים על הכל כוי‪ .‬וגם‬
‫נעריצך ואדיר אדירנו וגם אין כאלהינו‪.‬‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ס ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪158‬‬

‫ויום״ שיש בו מוסףרצ״ג( אומרים ]בו[ קדיש כולו" קודם קריאת‬


‫התורה‪ .‬ויום שאין בו מוםף אין אומי ]בו[ קדיש כי אם עד דאמירן‪.‬‬
‫בתשעה באב קורין נ׳ בפרשה ״ ואתחנן כי תוליד בנים‪ .‬ויאמר קדיש‬
‫ומפטיר‪ .‬ומשונה קדישרצ״ך( ז ה " מכל קדישין של]ב‪ [/.15»7‬שאר השנה שאומ׳‬
‫אותו אחר המפטיר‪ .‬וזהו הטעם רציה(‪ ,‬לפי שאין אומרין קדיש אחר חזרת םפר‬
‫התורה‪ ,‬אלא מתחיל" מיד בקינות‪.‬‬
‫וראש חדש טבת רצו(‪ ,‬שאז חנוכה חל להיות בשבת‪ ,‬מוציאין נ׳ םפרי‬
‫תורות‪ .‬באחת קורין ו׳ בעניינו של יום ואין מפסיקין בקדיש‪ .‬והשביעי קורא‬
‫בספר תורה שנייה בראש חדש טבת ״‪ ,‬שהיא תדירא יותר מחנוכה ותדיר קודם‬
‫ויאמר קדיש‪ .‬ובספר תורה נ׳ קורא המפטיר בנשיאים ומפטיר בחנוכה מיז(‪.‬‬
‫ויומא דמפקי תרי םיפרי תורות אומרין קדיש לאחר קריאת" התורה‬
‫הראשונה •(‪.‬‬
‫רבינו אלעזר קליר ״ רצ״ח( יסד כ״א קינות לטי באב כמניין י* ימים שמי״ז‬
‫בתמוז עד ט׳ באב‪ .‬שאז הובקע ״ העיר רצ״ם( והיו שם כ״א יום ואז שרפו ההיכל‪.‬‬
‫וישש( שמחםרין מקינות שיסד הקליד‪ ,‬ואומרין קינות אחרים" שיסדו‬
‫הגאונים שיא( אחרים על הגזירות‪ .‬ואין כאן בית מיחוש‪ ,‬ששקולה הרינתם"‬
‫כשריפת הבית• ולכן"י יש בני אדם שמתענים ש ״ ב ( מייז בתמוז עד ט׳ באב‪ .‬ונם‬
‫אין אוכלין בשר ולא י" שותין יין‪ .‬וכן שנינו באיכה זוטי ש״‪ (1‬כל רודפיה השינוה‬
‫בין המצרים‪ .‬ועוד ששנינו ש י י ך ( מי״ז בתמוז ער ט׳ באב וודאי שכיחי מזיקין וכוי‪,‬‬
‫ועוד יש סמך־" מדניאל ש"ה(ש ]ה[ תענה נ׳ שבועות‪.‬‬
‫והושענותשין( שיסד רבינו אלעזר הקליד‪ :‬יום א׳ יאמרו אערוך שועי‪,‬‬
‫ג‬
‫ולמחר אל למושעות‪ .‬ובג׳ אום אני חומה‪ ,‬ובדי אבן שתייה‪ .‬ובד‪",‬״ שהוא שבת‪,‬‬
‫אום נצורה‪ .‬באותן הימים *" אין להזכיר שום תפילה שמבקשת ש׳׳ז( מים‪.‬‬
‫כדאמרינן במסכת תענית ש״ח( הנשמים סימן קללה בחג‪ .‬משל לעבד כוי‪ .‬ולכך‬
‫לא הזכיר הקליד באילו הושענות כלל ממים " י ‪ .‬אבל ביום ו׳ שרמז בו מים‪ ,‬שנאמר‬
‫בו ונםכיה‪ ,‬יסד ש י י ט ( אדון המושיע‪ ,‬שמדבר הכל במים "י‪.‬‬
‫אבל בשביעי שהוא הושענא רבה ]יסד[ ש״י( אדמה מארד‪ ,‬ואדם ובהמה‪,‬‬
‫שהן תפילות של מים‪ .‬ובחנ נידונין על המים‪ .‬וביום הושענא רבה כמו כן‪ .‬ובאותו‬
‫יום יתחיל למען אמיתך‪ .‬ויזכור זכות אבות‪] .‬ויאמר['" למען איתן ]א‪[/• 198‬‬
‫הנזרק בלהב אש‪ .‬ואחריו תתנינו לשם ולתהילה‪.‬‬
‫ומה שמקיפין ש י ״ א ( בכל יום זכר להקפת יריהו ש י ״ ב ( שבכל יום הקיפו‬
‫פעם אחת‪ .‬וכן כל ששת הימים‪ ,‬ובשביעי הקיפו ז׳ פעמים‪ .‬וכן היו מקיפין לאחר‬
‫‪159‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫םנהבים‬

‫שחרב )את( הבית את הר נריזים שי״ג(‪ ,‬שניתנו עליו הברכות‪ .‬ומתפללין תפילות‬
‫ב‬
‫רבעו אלעזר" מגרמייזא שי״ד(‪ .‬ובזמן הזה מקיפין את ספר התורה שס״ו(‪:‬‬
‫והערבה ששימשה בה מצור״ יניחנה "י לעשות ]בה[ שמיץ( מצוה לעשות‬
‫בה ממנה עץ לקולמום לכתוב בו‪ .‬והערבה של לולב יניחנה לשרוף ]בה[ שי״ז(‬
‫חמץ‪ .‬וכן היה נוהנ רבינו יב״ק שי״ח( וכדאמרינן בברכות שי״מ( דרי בצע אריפתא‬
‫רעירובתא ״"‪ .‬דאמר הואיל ואיתעביד ]בהו[ מצוה חדא‪ ,‬מצור‪ ,‬לעוברו בה מצור‪,‬‬
‫אחריתי‪ ,‬ר׳כא נמי לא שנא‪ .‬והערבה שהיו לוקחין ]בזמן הבית היתה[ ש*כ( של‬
‫עשר אמות‪ .‬כדתנןשכ׳״א( באין וזוקפין אצל המזבח וראשיהן כפופין על גבי‬
‫המזבח‪ .‬ומזבח היה גבוה י׳ אמות ש כ י ב ( ‪ .‬לכך צריך אדם שיקח ערבה יפה‬
‫]ו[ גסה"י וארוכה‪ .‬וזהו שיסד הפייט שכ״ג( עומסי ערבה להקיף מזבח‪.‬‬
‫ששה פרקים נהגו שכ״ד( להתחיל בשבת שאחר הפסח‪ .‬ואומרין כל שבת‬
‫ושבת ער י״ז בתמוז‪ .‬וגם אם חל שבועות בשבת‪ ,‬יאמרו פרקים גם באותו שבת‪.‬‬
‫ואז יסיימו בשבת שלפני י״ז בתמוז‪ .‬ויש מקומות שכיה( שמתחילה אומרין פרק‬
‫אחר‪ .‬ולאחר שסיימו פעם אחת אומרין בכל שבת ב׳ פרקים ער י״ז בתמוז‪.‬‬
‫הלל אין אומרין אותו בבית האבל שכ״ו( בראש חדש‪ .‬ונהגו שכ״ז( שהאבל‬
‫הולך לבית הכנסת בערב שבת וממתינין אותו בברכו‪ .‬ונהגו ש כ י ח ( להתפלל שם‬
‫קורם שיבא האבל בבית"י הכנסת מנחה ומעריב אצל האבל‪ ,‬אעפ״י שהולך‬
‫לבית הכנסת‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ו נ ה ג ו ש ״ ל ( העם לעשות כפרות )ביום( ]בערב יום[ הכיפורים" ‪ ,‬כל‬
‫אחד ואחד י" תרנגולת או עוף אחד‪ .‬וזורקין המעיין ]הבני מיעיין[ "י על‬
‫הגנשל״א(‪ .‬ויש ששולהין של״ב( אותן"י לעניים‪ .‬והיו העניים מקפידין ואומרין‬
‫עונם ישובו י " על ראשם ישובו‪ .‬ששולחין ־" לנו דבריהם‪ ,‬שהם כפרה להם מעונם‪.‬‬
‫התחילו לפדותן במעות והדמים שולחין לעניים‪.‬‬
‫בשפירא ]נוהגין[ "י כשמושיבין החזן לפני ]ב‪ [/. 198‬סדר קרושה או‬
‫ליוצר‪ ,‬שהחזן מסיים ]קדיש[ ‪ "°‬כולו ותתקבל כוי‪ .‬משום ספק שמא לא יניח‬
‫הקובל להתפלל‪ ,‬ולא יאמרו תתקבל‪ .‬על כן )לא( של״ג( יאמרו אותו מספק‪.‬‬
‫ואין אומרים ויהי נועם כשחל יום טוב ש ל י ד ( להיות באותו שבוע‪ .‬דהא‬
‫כתיב ביה מעשה ירינו‪ ,‬בזמן דאיכא ו׳ ימים למעשה‪ .‬ובשבת שבתוך חנוכה אין‬
‫אומרים צדקתך‪ .‬וגם כל ימי ניסן אין אומרים צדקתך "י כדפירשתי לעיל ש ל י י ה ( ‪.‬‬

‫וזה הכלל‪ :‬יוםשל״ו(‪ ,‬שאם חל להיות בחול שלא היו אומרים תחיבה‪,‬‬
‫גם בשבת אין אומרים צדקתך‪ .‬וגם מערב יום הכיפורים עד מוצאי חג הסוכות ש ל ״ ז (‬

‫אין אומרים תחינות‪ .‬ואם הל שבת בינתיים אין אומרים צדקתך‪.‬‬


‫בחנוכה אין אומרים לאשל״ח( למנצח ולא אל ארך אפים‪.‬‬
‫א ל פ נ ב י י ן‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪160‬‬

‫תשעה באב של״ס( שתל " י במוצאי שבת אין אומרים צדקתך‪ .‬וגם אין'"‬
‫אומרים בטי באב לא תחינה ש״מ( ולא תתקבל‪ .‬ודווקא במעריב וביוצר אין אומרים‬
‫תתקבל‪ .‬אבל כשאמרו כבר קינות‪ ,‬אומי במנחה תתקבל‪ .‬ואומי נחם בבונה‬
‫ירושלים‪ .‬ואומי ענינו בשומע תפילה‪ .‬וכשחל במוצאי שבת אין מבדילין על‬
‫הכוס‪ .‬אך כשיראה ]כשיאות לאור[ הנר‪ ,‬יפשוט אצבעותיו ומברך בורא מאורי‬
‫האש‪ .‬ואומר המבדיל בין קודש לחול‪ .‬ובמוצאי ט׳ באב יבדיל כמשפטו‪ ,‬אך לא‬
‫על האור‪.‬‬
‫שני ימיםשמ״א( הראשונים של חג מברך לישב בסוכה ואחר כך בורא‬
‫פרי הגפן‪ .‬והיינו טעמא‪] .‬ד[מן הדין היה לנו לברך מיד כשנכנס לישב בסוכה‪,‬‬
‫אך תקנוה שמב( על הכום‪ .‬ולכך אחר ברכה ראשונה יברך לישב בסוכה‪.‬‬
‫שמיני ספק שביעי "י יושבין שמ״ג( בסוכה ליל שמיני‪ .‬וביום שמיני אינו‬
‫מברך לישב בסוכה‪ .‬כדאמרינן שמיד( יתובי יתובינן‪ ,‬ברובי לא מברכינן‪ .‬ואותן‬
‫בני אדם שנוהגין שמייד‪ (.‬דבליל שמיני ספק שביעי אוכלים בביתם וביום החרים‬
‫לאכולי" בסוכה‪ .‬הם רוצים לקיים הירושלמישמיו( דקאמר פ׳ ערבי פסחים מי‬
‫שהיתה סוכתו עריבה עליו‪] ,‬בשמיני[ ספק שביעי יקדש בביתו ויאכל בסוכתו‪.‬‬
‫ואז אינו בבל תוסיף‪ .‬אלמא משמע מן הירושלמי ]א‪[/.199‬שאין לישב בסוכה‬
‫בשמיני ספק שביעי‪ .‬ועתה הם רוצים לעשות כחומרי דמר וכחומרי דמר‪ .‬ובלילה‬
‫אוכלים בביתם כדי לקיים כתלמוד דידן י " ‪ .‬דמשמע שיש לישב בסוכה‪ .‬כדקאמ'‬
‫יתובי יתבינן ברוכי לא מברכינן‪ .‬ועליהם נאמר שמיו( ]ו[ הכסיל בחושך וגוי‪ .‬דהא‬
‫הירושלמי ותלמוד דידן לא פליגי אהדדי‪ .‬דהא ]ה[ ירושלמי לא נסתפק בשמיני‬
‫‪1‬‬
‫ספק שביעי‪ .‬רלהם היה פשיטא דהוה שמיני‪ ,‬דלא היו עושין" בירושלמי שמ״ח(‬
‫אלא יום אחד‪ .‬אבל אנו מםופקין ולכך יתובי יתבינן בלא ברבה‪.‬‬
‫וכללו ש מ י י ם ( של דבר שאין אומרין תתקבל ]אלא[ אתר סיום תפילה‪.‬‬
‫כגון סיום י" תפילת המנתה ואתר מעריב ואחר יוצר ואחר מוסף‪.‬‬
‫וביום שמתפללין תפילת מוסף אומרין קריש קודם )הכי( קריאת התורה‪.‬‬
‫וצריך לגמור כל הקדיש‪ ,‬לפי שגמר תפילת יוצר‪.‬‬
‫ראש חרש אב שתל ]להיות[ ״" בשבת אין משגיחין על סימן דש״ח ש״נ(‬
‫]ו[מפםירין השמים כםאי‪ .‬וראש חדש אלול שחל להיות בשבת בבר פירשתי‬
‫למעלה שנ״א(‪.‬‬
‫בכל יום שיש בו הלל אין אומרין בו שנ״ב( אל ארך אפים‪.‬‬
‫וראש השנה י" שבא בשבת‪ .‬יום ראשון מתפללין ]במוצאי שבת[ ״•‬
‫ותודיענו שנ״!(‪ .‬כי סרר הבדלות הוא מונה‪ .‬כדקאמר ]ב[תלמוד'" סוף פ״ק‬
‫‪161‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫מנהגים‬

‫דחולין שניו( אעיפ שאין ״ י חג ולא רגל‪ .‬מימ שניה( מועד וחג איקדי‪ .‬כתיב ביה‬
‫בכסא ליום חגינו‪ .‬וגם קאי עליה מה דכתיב בפרש]ת["י מועדי יי‪.‬‬
‫ב ב י ימים הראשונים שנין( של פסח אומרים זמן ולא בשני ימים האחרונים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫וסוכות מברך גם בשני ימים האחרונים‪ .‬לפי שהוא" רגל בפני עצמו‬
‫‪1‬‬
‫ה ו א " לעניין פזירשנ״ד( קשיב‪.‬‬
‫בעצרת אומרים זמן בבי לילות‪.‬‬
‫ואנו נוהגין שלא לברך על האתרוג זמן אלא ביום ראשון בלבד‪ .‬וגם על‬
‫השופר שניה( אין מברכין זמן אלא ביום ראשון בלבד‪ .‬דהא ביומא אריכתא דמיא‪.‬‬
‫ו ה י ה ' " לעניין קידוש של ראש השנה אין אומרין זמן אלא לילה ראשונות וכן‬
‫אנו נוהגין‪ .‬ורבינו יוסף סוב עלם שנים( כתב שיש לומר זמן‪.‬‬
‫ובראש השנה"י בהלכות שים( תמצא בת]ו[ב בסימן‪ .‬אעיפ שבתבתי‬
‫לעיל"' דבר זה‪ ,‬אחזור ואכתוב אותו פעם שגי]ב‪[/.199‬בשביל דבר שנתחדש בה‪.‬‬
‫יום הכיפורים אפילו חל להיות בחול מבדילין על האור‪ .‬לפי שאסור‬
‫להשתמש ביום הכיפורים בוי‪ .‬ולית הילכתא כר׳ יהודה ]דאמר[ ש ס י * ( אין מברכין‬
‫על האור ]ששבת[ אלא במוצאי שבת‪ .‬ומיהו יום הכיפורים משונה‪ .‬דבמוצאי שבת‬
‫מברכין"י על האור שס״ב( היוצא מן העצים ומן האבנים‪] ,‬אבל[ י" במוצאי יום‬
‫הכיפורים ]אין מברכין[ אלא על אור ששבת ]היום ממלאכה[‪ .‬דתני]א[ חדאשסינ(‬
‫אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליו‪ .‬ותניא אידך אין מברבין עליו‪.‬‬
‫ודרשינן ש ס י ד לא קשיא‪ .‬כאן במוצאי שבת‪ ,‬כאן במוצאי יום הכיפורים‪ .‬ואיר ש ס י ה (‬

‫יהושוע בן לוי במוצאי שבת זימן חקי"י לאדם הראשון שני )ראשון( רעפים‬
‫והקישן זה על זה ויצא מהן אור‪ .‬ובידך עליהם בורא מאורי האש‪ .‬שהוא‬
‫התחלת י" ברייתו של אור‪ .‬ודי יוחנן ]אמר[ ש ס י ן ( אף במוצאי יום הכיפורים‬
‫‪,‬‬
‫מברכין‪ ,‬הואיל ש ש ב ת ה " האוד‪ .‬וכן איתמר בירושלמישס״ז( בהדיא שמברכין‪.‬‬
‫וכן פסק שם‪,‬‬

‫ר ב ע ו יצחק דילוי ש ס י ח ( ורבינו יהודה בר׳ ברוך ש ט י ס ( היו מתענין ממחרת‬


‫יום הכיפורים‪ ,‬הם ובניהם ותלמידיהם‪ .‬ועדיין נוהגיןשיןי( כן קצת העם‪ .‬וראייתם‬
‫מהא דדבא ש ע ״ א ( הוד‪ ,‬יתיב תרי יומי י" בתעניתא בצומא רבה ואישתכח כוותיה‪.‬‬
‫וגם אנו אי איפשר להתענות שני ימים רצופים‪ .‬סוב היה הדבר ואין לאכול‬
‫]במוצאי[ ש ע י ב ( יום הכיפורים ראשון ]בלילה[‪ .‬דכיוון דמקבלי עלייהו ]לשם[‬
‫יום הכיפורים‪ ,‬כל דין יום הכיפורים עליה‪ .‬והאוכל הרי הוא בעונש כרת‪ .‬וגם‬
‫לא יאכלו ]בלילה שנייר‪(,‬׳" שום דבר שנעשה ביום הכיפורים שיני‪ .‬ויש להם‬
‫להרבות תפילה ותחנונים כיום ראשון‪.‬‬
‫ש‪ .‬א ל פ נ ב י י ן‬ ‫ישראל‬ ‫‪162‬‬

‫תשובה שע״ג( מגאוני"י נרבונא על קריאת חומשים במקום דליכא םפר‬


‫תורה‪ .‬והילך לשונם‪:‬‬
‫כ ך ״ דעתינו נוטה‪ .‬אמת הוא שאמרו חכמים רבותינו שן״ד( זכרוגם‬
‫לברכה אין קורין בחומשים בבית הכנסת מפני כבוד הציבור‪ .‬וכן הלכה‪ .‬אך זה‬
‫תשיב אל ]על[ דעתך‪ .‬וכי ספר תורה שאנו קורין בו ושאנו עומדין בו מפניו‪,‬‬
‫מעובד הוא כהלכה למשה מסיני‪ ,‬ומליח וקמיח ועפיץ‪ .‬ומפני מה אנו מברכין‬
‫עליו וקורין בו‪ .‬אלא אגו]א‪ [/.200‬סומכין על ספריי" הגאונים דל‪ .‬שאמרו‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫מאחר שאין ביגינו מי שיודע ל ע ב ד " העורות כהלכה למשה מסיגי‪ .‬ורוב " סיפרי‬
‫‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫תורות שלגו עשויין מאילו" עורות שאין" עבודין כהלכה למשה מסיני‪.‬‬
‫מוטבשע״ה( שתעקר מצות העיבוד*" ממקומו ולא נתבטל מקריאת התורה‪.‬‬
‫]כמו[ י" שהתירו בספרי דאפטרתא ש ״ו( דשרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה משום‬
‫ז‬

‫‪1‬‬
‫עת לעשות‪ .‬וכמו שהתירו נמי ]לפנים[ ״ באותן כפרים שן״ד( שהם במקומות‬
‫רחוקים שאין להם ספרי" תורה‪ .‬מוטב שיקראו בחומשים הכל כקריאת ספר‬
‫‪,‬‬
‫תורה בגי" ‪ .‬אך ויברך'" כל אחד ואחד כתיקונו ש ? ״ ( שלא יתבטל מקריאת‬
‫ח‬

‫התורה‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫ועוד ממה שאמרושע״ם( חכמים" אין גוללין ספר תורה בציבור מפני‬
‫כבוד ציבור‪ .‬והיכא דמתרמי דוכתא ״' רחיקא דלית לוזו אלא חד ספר תורה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫גוללין בציבור ולא חיישינן מפניי " כבוד ציבור‪ .‬שלא יתבטלו מקריאת‬
‫הפרשה י"‪.‬‬
‫ומה שהזכרת שגים מקרא ואחד תרגום אצל קריאת ס*ת כי בקריאת י"‬
‫ספר תורה אחד לתקורא הפסוק פעם אחת‪ .‬ואם יש מתרגם‪ ,‬מתרגמין על ידו‪ .‬אבל‬
‫מי שמשלים פרשיותיו עם הציבור ואומר שנים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬אעפ״י‬
‫ששמע"י קריאת התורה ש״פ( מפי הקוראים‪ ,‬חייב להשלים פרשיותיו בביתו‬
‫‪1‬‬ ‫‪,‬‬
‫ב׳ מקרא ואי תרגום׳ כדי שיתן לבו ודעתו" לקריאת התורה‪ .‬ומפני כבורן "‬
‫ומפני שיאמינו כי מאצלינו נשתלחה זה לידו י"‪ ,‬חתמנו מקצתינו באיגרת שפ״^‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫טודרום ב״ר משה‪ ,‬אברהם ב״ר יצחק זלה׳יה״ ‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫משה ב״ר יוסף נ׳יע ״ ‪— ,‬משלם ב״ר נתן •״‪,‬‬
‫מאיר ב״ר יוסף נ״ע ״־‪ ,‬משה ב״ר טודרוס שלישי‬
‫‪,‬‬
‫ורבינו י ע ק ב ש פ ״ ב ( חולק עליהם‪ .‬ונלאיתי להאריך "‪ .‬ואומר דאין קורין‬
‫בחומשין בבית ]הכנסת[‪ .‬ובגיטיןשס״ג( פירשתי*"‪.‬‬

‫סליק פירקא‪.‬‬
‫‪163‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫מנהגים‬

‫םליקו המנהגים של כל השנה ״ י ‪.‬‬


‫]כיי משי א ‪[ /. 104‬‬
‫המקום יתן לנו חנינה‬
‫ויביאנו לציון ברנה‬
‫כן יאמר שוכן מעוגת‬
‫כתבתי וסיימתי לעצמי אלו הפסקים פה א ו י נ ו ן ]‪[Avignon‬‬
‫בחדש אלול שנת קנ״א ]‪ [1391‬לפיק‬
‫הסופר לא יוזק ער שיעלה‬
‫אמן‪:‬‬ ‫ב ו נ א א ו ר א רוטי י" בסולם‬

‫‪-‬‬ ‫הארות ״בית ישראל״‬ ‫‪-‬‬


‫ד{‬ ‫‪ 31‬א ו ת‬ ‫מגילה‬ ‫]אוצה״ג‬ ‫אשפירא‬ ‫מנהג‬ ‫ובפרובנציא וכ‪-‬ה‬ ‫בצרפת‬ ‫נהגו‬ ‫וכן‬ ‫א(‬
‫‪,168‬‬ ‫סדרש״י‬ ‫בשנויים(‪,‬‬ ‫ג‪48‬‬ ‫)כיי‬ ‫‪210‬‬ ‫מתיו‬ ‫רשיי ק״ל‪,‬‬ ‫]תשו׳‬ ‫רש״י‬ ‫נמצא ב ש ם‬ ‫ומקורו‬
‫אמנם‬ ‫מאשפירא‪,‬‬ ‫הזקן‬ ‫קלונימוס‬ ‫‪ [49‬ו נ ם ב ש ם ר ׳ ק ל ו נ י מ ו ס = ר ‪ ,‬״ ר ‪,‬‬ ‫לרשיי כ י י מינכען‬ ‫הסדרים‬
‫ברואר‪{,‬‬ ‫‪ 168‬א ו ת א י ש ג ר ‪,‬‬ ‫שם‬ ‫ורשיב‬ ‫‪! 46‬‬ ‫מעהיג‬ ‫]פרדס ר י פ ‪,‬‬ ‫רומי‬ ‫קלונימוס איש‬ ‫לא‬
‫נ‪[119‬‬ ‫ב א ב ו ד ר ה ט ר י פ ב‪ ,63‬ד ־ ו‬ ‫‪ ,756‬כ י א‬ ‫רסיג‬ ‫בסדר‬ ‫ןוליחא‬ ‫סעדיה‬ ‫רבינו‬ ‫אמגם‬ ‫ב(‬
‫בספרד‪.‬‬ ‫המקומות‬ ‫ברוב‬ ‫נוהגין‬ ‫בלבד‪ .‬וכן היו‬ ‫פסוקים‬ ‫הזכיר אלא ב׳‬ ‫לא‬
‫ב מ נ ה ג י ב ד מ ר ו ם נ ב ר ג ‪ 47‬א ו ת י י ‪.‬‬ ‫ע״ז‬ ‫שהעירותי‬ ‫ר א ה מד‪,‬‬ ‫ג(‬
‫‪1‬׳‪.‬‬ ‫שלום סי׳‬ ‫אמון בם׳ גוה‬ ‫— נא‬ ‫מנהגי‬ ‫הרמבים־פריימן מיה‪,‬‬ ‫תשובות‬ ‫השוזר‪,‬‬ ‫ד(‬
‫‪,‬‬
‫בשני‬ ‫מניח׳‬ ‫דרבנן‬ ‫‪-‬סימנא‬ ‫ונשמטה‬ ‫ופירש״ שם‪.‬‬ ‫במגילה כיא‪ ,‬ב׳‬ ‫ומקורו הוא‬ ‫ד‪(.‬‬
‫דריה״ג‬ ‫קצובות‬ ‫הלכות‬ ‫בשם‬ ‫א‪[48‬‬ ‫בכיי סמי‬ ‫ןוליתא‬ ‫‪212‬‬ ‫במתיו‬ ‫והובא‬ ‫הבי‪ ,‬משי‪.‬‬ ‫כתהיי‬
‫‪,18‬‬ ‫לסרעיג—מארכם‬ ‫ותקונים‬ ‫הוספות‬ ‫‪,256‬‬ ‫םרס‪-‬ג‬ ‫והשווה‬ ‫‪.(85‬‬ ‫מרגליות‬ ‫בהוצאת‬ ‫ןוליתא‬
‫קע׳׳ד‪.‬‬ ‫תשביץ‬
‫‪.156‬‬ ‫שבלה״ש‬ ‫‪6‬‬ ‫‪A‬מעה״ג‬ ‫ו(‬
‫והרא׳׳ש‪.‬‬ ‫ר״ת‬ ‫בשם‬ ‫תרצ‪-‬ב‬ ‫טאו״ת‬ ‫ז(‬
‫ר׳׳א‪.‬‬ ‫סס״י‬ ‫שבלה׳׳ש‬ ‫‪,65‬‬ ‫ת׳׳א‬ ‫האורה‬ ‫‪,198‬‬ ‫ריב‬ ‫ז׳ בי‪ ,‬ה י ג‬ ‫במנילה‬ ‫מאמר רבא‬ ‫ת(‬
‫ש‪-‬צי‪.‬‬ ‫דרימ‬ ‫•נז־גהגיס‬ ‫ממקור‬ ‫נובע‬ ‫כנראה‪,‬‬ ‫וורמייזא זה‬ ‫מנהג‬ ‫ס(‬
‫וכיה מנהג שני גאוני‪-‬פומבדיתא‪ ,‬ר ב צ מ ה ב ר פלסוי ורהיג ]הוספות ותקונים לראבי־ה‬ ‫י(‬
‫סורא‪.‬‬ ‫מגהנ‬ ‫לא‬ ‫אמנם‬ ‫‪,[120‬‬
‫‪1 120‬‬ ‫‪ ,26‬ו ש ם‬ ‫ת׳׳א‬ ‫ירושלים‬ ‫]גנזי‬ ‫גאוני‪-‬סורא‬ ‫ולרוב‬ ‫מגנצא‬ ‫למנהג‬ ‫וכוונתו‬ ‫י״א(‬
‫א‪^91‬‬ ‫סרעה׳׳ש‬
‫ב ר ו מ ה ] ם ע ה י נ ‪>45‬‬ ‫נוהגין‬ ‫ו כ ך היו‬ ‫י״כ(‬
‫ש׳־ע ב ש ם ‪ :‬ר ב צ מ ת ג א ו ן מ צ א ת י ‪.‬‬ ‫ה נ ה י מ ה ׳ מ ג י ל ה פ ‪ -‬ב ‪ ,‬א ׳ ‪ :‬או״ז םס־׳י‬ ‫״נ(‬
‫בי‪.‬‬ ‫למגילה ם י ז‬ ‫וכוונתו‬ ‫י״ד(‬
‫מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ם נ ב ר ג ‪ 4‬א ו ת הי‪.‬‬ ‫קציר‪,‬‬ ‫שבלהיש‬ ‫מ ע ה ״ ג ‪ ,45‬ס ד ר ש ״ י ‪ ,162‬פ ר ד ם ר ״ ב ‪,‬‬ ‫ס״ו(‬
‫מ נ ה ג י מ ה ר י ״ ל ה ל ׳ פ ו ר י ם ‪ 162‬ב ש ם ‪ :‬ר ש י י כ ת ב ] מ ת י ו ‪ 219‬כ ד ר ש ״ י ‪ ;[162‬מ נ ה ג י ם ־‬ ‫פ״ז(‬
‫‪.77‬‬ ‫ס ו ף ע׳‬
‫‪.(26‬‬ ‫מהרא״ק‬ ‫)מנהגי‬ ‫תהלים כ׳ ב׳‬ ‫י״ז(‬
‫מ נ ה ג י ם ־ ע מ ׳ ‪.6‬‬ ‫‪,219‬‬ ‫מחיו‬ ‫י״ח(‬
‫אלא‬ ‫חובר‬ ‫אינה‬ ‫רשיי ז י ל ‪ :‬וכל זה‬ ‫תניא סי׳ מ׳ ב ש ם‬ ‫ה ג ה ‪ -‬מ ש ם פ ״ א א ו ת ו׳‪,‬‬ ‫י־׳ס(‬
‫א מ נ ם הגי׳‬ ‫כגון א ש ר הניא ע צ ת גוים ע ל ס ד ר א י ב ‪.‬‬ ‫פיוס‬ ‫הברכה‬ ‫שאומרים אחר‬ ‫מנהג טוב הוא‬
‫ב מ נ ה ג י ם י א פ נ ב ך א‪ : 55‬ו א י ן א ו מ ר י ן א ש ר ה נ י א ב י ו ם ו כ ו י ‪.‬‬ ‫ו ב מ נ ה ג י ם י כ י ץ א‪ ,51‬ו נ ם‬ ‫‪,162‬‬ ‫במהרי׳׳ל‬

‫ב מ ע ה י ג ‪.46‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫כ(‬


‫ן‬ ‫ב י י‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪164‬‬

‫‪.176‬‬ ‫סדעה״ש‬ ‫ד א׳ !‬ ‫כמנילר‪,‬‬ ‫ריכ־ל‬ ‫למאסר‬ ‫וכוונתו‬ ‫כ״א(‬


‫המגילה‬ ‫קורם‬ ‫קריש ש ל ס‬ ‫כמנהגיס‪,‬‬ ‫‪ : 141‬כ ת כ‬ ‫תרצ‪-‬ג‬ ‫במלבושי־יו׳׳ט םי׳‬ ‫אמנם‬ ‫כ״כ(‬
‫לפניה‪,‬‬ ‫בתתקבל‬ ‫קדיש‬ ‫לומר‬ ‫ירצה‬ ‫ט ר ו י י ש ‪ : 102‬ו א ס‬ ‫ובסדר‬ ‫טעות ך‬ ‫והוא‬ ‫המגילה‪,‬‬ ‫וגם אתר‬
‫תרע״ג‪.‬‬ ‫לאויח‬ ‫מגיא‬ ‫תקנ־ט‪ ,‬וגם‬ ‫טאויח‬ ‫והשווה‬ ‫וכוי‪.‬‬ ‫תתקבל‬ ‫ולאחריר‪ .‬ב ל א‬
‫ס ר ו י י ש ] ס ד ר ט ר ו י י ש ‪,113‬‬ ‫ומנהג‬ ‫קצ״ט[‬ ‫שבלהיש‬ ‫מ ג נ צ א ] מ ע ה ־ ג ‪,45‬‬ ‫מנהג‬ ‫וכ‪-‬ה‬ ‫כ‪-‬ג(‬
‫הורה‬ ‫שלמה‬ ‫רבינו‬ ‫נועם‪ .‬וגס‬ ‫ויהי‬ ‫יתבמל‬ ‫לא‬ ‫וכוי‬ ‫ופורים‬ ‫תנוכה‬ ‫מפני‬ ‫אבל‬ ‫‪: [134‬‬ ‫ושם‬
‫ואץ‬ ‫הגי׳ ‪:‬‬ ‫בכיי משי‬ ‫אמנם‬ ‫נועם‪.‬‬ ‫ויהי‬ ‫אומי‬ ‫בםוצ״ש‬ ‫שחיל‬ ‫פורים‬ ‫ב‪[26‬‬ ‫מהרא״ק‬ ‫]מנהגים‬
‫נוהגין‪.‬‬ ‫וכוי ו כ ן אנו‬ ‫נועם‬ ‫ויהי‬ ‫אום׳‬

‫ת־ק‪.‬‬ ‫והשווה מ ם ה מ ש ה‬ ‫במקיא‪.‬‬ ‫לםעם זה‬ ‫מצאתי ח ב ר‬ ‫ולא‬ ‫כיד(‬


‫ברוקת‬ ‫והוכא ג‪-‬כ‬ ‫‪ 120‬ז‬ ‫ב‪ ,99‬מ ט ה מ ש ה‬ ‫בלילה ]אגור‬ ‫הנאולה‬ ‫עיקר‬ ‫שאין‬ ‫לפי‬ ‫כיה(‬
‫ב‪.[26‬‬ ‫מהרא‪-‬ק‬ ‫ומנהגים‬ ‫‪,162‬‬ ‫םדרש‪-‬י‬ ‫‪,218‬‬ ‫פח״ו‬ ‫וליס‪,‬‬
‫כתבו‬ ‫המקצעות‬ ‫אב־ן וטי‬ ‫א מ ר כ ל ‪ : 26‬א ך ר ב י נ ו ב ר ו ך ו ר ב י נ ו‬ ‫מהלי‬ ‫בלקוטים‬ ‫וכ‪-‬ה‬ ‫כ־ו(‬
‫ד א י ן א ו מ י ו י ה י נ ו ע ם ‪ .‬ו כ ן ה ש י ב מ ה ר ״ י ם ג ־ ל ב ת ש ו ב ה ] מ נ ה ג י מ ה ר י ״ ל ‪ : [161‬נ ה ג י נ ן כ ס ד ר ה ר ו ק ח ״ ‪.‬‬
‫רבפפר‬ ‫אע־ג‬ ‫ל ו מ ר וידי נועם‪,‬‬ ‫שכתב שלא‬ ‫אב־ן‬ ‫כרבי‬ ‫וידי נועם‪ ...‬ודלא‬ ‫מתתיל‬ ‫הקריאה‬ ‫ואתר‬
‫ב ר א ב ־ ן ד ׳ ש מ ל ו י א ל מ ג י ל ה א‪ 176‬ל א מ צ א ת י ו ‪ ,‬ו א ו ל י כ ו ו נ ת ו ל ר ׳‬ ‫א ג ו ד ה כ ת ב בווחיד‪ ,‬ע כ ״ ל ‪ .‬ו מ ק ו ר ו‬
‫כ״כ‪.‬‬ ‫מגילה א ו ת‬ ‫המנהיג הל׳‬ ‫חידתי בס׳‬ ‫ב‪-‬ר נתן‬ ‫אברהם‬

‫]ואומר[‬ ‫נוהגץ‪.‬‬ ‫אנו‬ ‫וכן‬ ‫כ ך ‪:‬‬ ‫ולקרוא‬ ‫לשנים‬ ‫זו‬ ‫הלכה‬ ‫להפריד‬ ‫צריך‬ ‫ואולי‬ ‫כ״ז(‬
‫ויח‬
‫וצריך‬ ‫ופורים ו כ ר‬ ‫תנוכה‬ ‫מפני‬ ‫לך[‬ ‫נ ו‬ ‫יתבטל‬ ‫רגיי ‪ :‬א ך ל א‬ ‫‪112‬‬ ‫טרוייש‬ ‫ובסדר‬ ‫ויחן לך‪.‬‬
‫ןשבו[‪.‬‬ ‫וברכות‬ ‫נתםות‬ ‫לפסוקי‬
‫ס ר ר ש ‪ -‬י ‪.162‬‬ ‫ב ס ר ע ה י ש ב‪,92‬‬ ‫והובא‬ ‫במגילה י• ו זר !‬ ‫נתמן‬ ‫מאמר רב‬ ‫כיח(‬
‫אמנם‬ ‫ד י ה ‪ :‬אין ז‬ ‫ב׳‬ ‫מגילה כ ״ א‬ ‫חוס׳‬ ‫פ ‪ -‬ד ‪ :‬ה־ב‪,‬‬ ‫מגילה‬ ‫בירושלמי‬ ‫ומקורו‬ ‫כיס(‬
‫מי׳‬ ‫פחות‬ ‫לקרות‬ ‫אסור‬ ‫וודאי‬ ‫עמלק ו כ ר ‪ ,‬כי‬ ‫פ׳‬ ‫על‬ ‫לאוסיפיר‪.‬‬ ‫לן‬ ‫וחזי‬ ‫‪: 65‬‬ ‫ח־א‬ ‫בהאורר‪,‬‬
‫הסדרים‬ ‫‪,162‬‬ ‫םרש״י‬ ‫‪,218‬‬ ‫מחיו‬ ‫רינ‪,‬‬ ‫בפרדס‬ ‫רשיי‬ ‫של‬ ‫כשיטתו‬ ‫)שלא‬ ‫בבהכ־נ‬ ‫פסוקים‬
‫ש ב ל ה י ש ס י ׳ ר ׳ [ ‪ .‬ו ה ש ו ד ה מ נ ה נ י ם ־ מ ר ו ט נ ב ר ג ‪ 77‬א ו ת ד ‪ ,‬ב י י ם א ו ‪ -‬ת ח ר צ ״ ג ב ש ם ‪ ,‬ה ר ״ ן ‪.‬‬ ‫כ י י מ נ י ‪,42‬‬
‫למקומו‬ ‫אותו‬ ‫שמתזירין‬ ‫שם[‪ :‬ויש‬ ‫בכיי סמ׳‬ ‫‪=128‬וליתא‬ ‫]מתיו‬ ‫‪162‬‬ ‫ובםרש״י‬ ‫ל(‬
‫להצניע‬ ‫יהללו‬ ‫אומר‬ ‫ואין‬ ‫‪: 134‬‬ ‫סרוייש‬ ‫וכסדר‬ ‫מגילתו‪:‬‬ ‫וקורא‬ ‫תוזר‬ ‫ושוב‬ ‫קורט‪,‬‬ ‫לכבודו‬
‫המגילה‪.‬‬ ‫קריאת‬ ‫ס י ת ער לאתר‬
‫ב ‪ , 4 0‬ר י ב ‪.198‬‬ ‫והשווה ה״ג‬ ‫‪ [161‬ז‬ ‫במהרייל‬ ‫והובא‬ ‫]רלית ‪:‬‬ ‫רוקח‬ ‫כסדר‬ ‫ונהגינן‬ ‫ל‪-‬א(‬
‫‪,175‬‬ ‫םדעהיש‬ ‫‪,36‬‬ ‫בםרע״ג‬ ‫להי‪3‬ך‬ ‫לפנינו‬ ‫נמצא‬ ‫אמנם‬ ‫‪< 257‬‬ ‫דס״ג‬ ‫בסוד‬ ‫וב״ר‪,‬‬ ‫ל״ב(‬
‫שנויים[‪,‬‬ ‫באיזה‬ ‫ו‪46‬‬ ‫‪ ] 207‬כ י י ס מ י‬ ‫מחיו‬ ‫‪,160‬‬ ‫םרש״י‬ ‫דיג‪,‬‬ ‫פרדס‬
‫במעוברת‬ ‫ראשון‬ ‫באדר‬ ‫‪: 160‬‬ ‫מהרא״ק‬ ‫במנהגים‬ ‫אמנם‬ ‫‪! 104‬‬ ‫טדוייש‬ ‫בסדר‬ ‫וכיה‬ ‫ל״ג(‬
‫חשביץ‬ ‫תרםיג‪,‬‬ ‫מהרים ב״ב‬ ‫תשו׳‬ ‫רוקת ר״מ‪,‬‬ ‫והשודד‪,‬‬ ‫בתתינה‪.‬‬ ‫נופלין‬ ‫ואין‬ ‫למנצת‬ ‫לומר‬ ‫יש‬
‫כ י י ס מ י א‪.109‬‬
‫ה‪.‬‬ ‫‪ 76‬א ו ת‬ ‫םנהגים־מרוטנברג‬ ‫רס״ט‪,‬‬ ‫פרנס‬ ‫כ‪!25‬‬ ‫מהרא״ק‬ ‫מנהגים‬ ‫ב׳ ז‬ ‫ו׳‬ ‫ליךןמנילה‬
‫מתענין‬ ‫פרובינצה‬ ‫ברוב ארץ‬ ‫אך‬ ‫הארצות‪.‬‬ ‫ובדוב‬ ‫קסלוניא‬ ‫גלילות‬ ‫בכל‬ ‫נהגו‬ ‫וכן‬ ‫ליד‪(,‬‬
‫ו ה ש ו ו ה א ו י ז ש ם י ז ‪ ,‬מ ה ר י ״ ל ‪ ,161‬מ נ ה ג י ם ש ם ‪ 75‬א ו ת י ״ ב ‪.‬‬ ‫ב‪=102‬בל ב ו מיד[‪.‬‬ ‫ב ע ‪ -‬ש ] א י ח ח׳׳א‬
‫ש״צ‪.‬‬ ‫רר״מ‬ ‫מנהגים‬ ‫‪ 57‬ב ש ם ‪:‬‬ ‫מהרי׳׳ל‬ ‫ליו(‬
‫‪.6‬‬ ‫מנהגים־מרוטנברג‬ ‫‪: 104‬‬ ‫םרוייש‬ ‫שם ; סדר‬ ‫ליז(‬
‫ר׳‪,‬‬ ‫שבלה״ש םי׳‬ ‫ל״ח(‬
‫דלא‬ ‫בזהיל ‪ :‬והא‬ ‫מדזרא‬ ‫‪DMOT‬‬ ‫במנהגים‬ ‫מצאתי‬ ‫תשמיט כשם וכן‬ ‫מ ט ה משר‪,‬‬ ‫ל‪-‬ט(‬
‫לפי‬ ‫אבל‬ ‫מננצא‪,‬‬ ‫מנהג‬ ‫וכ״ה‬ ‫ח ו ד ש ‪,-‬‬ ‫של‬ ‫! ‪.‬בו‬ ‫אמרו‬ ‫אגב דלא‬ ‫אלא‬ ‫אינו‬ ‫תחנון‪,‬‬ ‫אמרינן‬
‫מנהגי‬ ‫מהרייל ‪ 5‬בשם ‪:‬‬ ‫‪,24‬‬ ‫א ס ר ו ח ג ]מעה״ג‬ ‫תחינה מיד אחר‬ ‫בניסן‬ ‫אומרים‬ ‫וורמייזא‬ ‫מנהג‬
‫גי[‪.‬‬ ‫אות‬ ‫‪3‬‬ ‫מרוסנברג‬ ‫מנהגים‬ ‫מהדא״ק‪,‬‬

‫תכ״ם‪,‬‬ ‫יו״ס‬ ‫מלבושי‬ ‫‪,222‬‬ ‫מח״ו‬ ‫פכ״א ‪:‬‬ ‫סופרים‬ ‫במם׳‬ ‫ומקורו‬ ‫ם(‬

‫‪.41‬‬ ‫צייסלין‬ ‫‪,7—5‬‬ ‫נייבויער‬ ‫‪,5‬‬ ‫גרוםכרג‬ ‫‪,323‬‬ ‫ליכםנשםיין‬ ‫הוצאות‬ ‫מ״א(‬

‫ט״ו‪.‬־‬ ‫תענית י״ב ‪ :‬ו ש ם‬ ‫ס י ב ‪ :‬ר״ה י־ט ‪:‬‬ ‫עירובין‬ ‫י״ג ‪:‬‬ ‫שבת‬ ‫מ״ב(‬
‫‪165‬‬ ‫מ נ ה ג י ם ש ל כ ל זזשנד‪ ,‬מ א ש כ נ ז‬

‫ר״ה י״ט ב׳‪ ,‬מ ח י ו ‪ ,222‬ר א ב ״ ׳ ה ח י ב ‪.632‬‬ ‫מיג(‬


‫והשווה מ ה ר י י ל ‪ !8‬ולעיל א ו ת ל י ס ‪.‬‬ ‫מיו(‬
‫ריש פ כ י א ]הוצי מ י ל ר ‪ ! 41‬הוצ׳ היגר ‪ (354‬באיזה שנויים‪.‬‬ ‫מ‪-‬ר‪(.‬‬
‫הוצ׳ ה י נ ע ר ‪ :‬א ב ל ל ק ר א צום ב צ י ב ו ר א ס ו ר ‪ ,‬ה ו ‪ 1‬מ י ל ר ‪ :‬א ב ל ל ה ט ר י ח צ ב ו ר‬ ‫מיו(‬
‫אסור‪.‬‬
‫מ י ז ( ו כ ה נ ה ו ת מ נ ה נ י ס י ר נ א ‪ 54‬א ו ת ק פ ״ ב ‪ :‬אכן ב מ נ ה ג י ם י‪01‬נים מדורא יש‪ ,‬שיחיד י כ ו ל‬
‫ל ה ת ע נ ו ת בציגעא בניסן א ח ר החג‪ .‬ו ה ב י א ראיה ע י ש ‪.‬‬
‫ובעל‬ ‫מ י ח ( ה י ה ‪ :‬רבינו ם ו ב י ה בר׳ אליהו מזויאנה ב צ ר פ ת ]ראה מ ב ו א י פ ר ק ב׳{‬
‫ש ע ר י דורא ל מ ד ש ם בין ש נ ו ת ‪ 1260—1240‬ל מ ם ה י נ ‪.‬‬
‫ב [‬ ‫‪98 ,502‬המנהיג ] כ י י טמ׳‬ ‫מ י ם ( ר ו ק ח ש י ז ‪ ,‬פ ר ר ס ר״צ‪ ,‬מ ע ה ‪ -‬ג ‪ 9A‬ראבייר‪ ,‬ח י ב‬
‫ב ש ט ‪ :‬כ ת ב ר״ש ז י ל ] = ת ש ו ב ו ת ר ש י י ק פ ״ מ ‪.[209‬‬
‫ג( רו‪2‬ןח ש ם ‪ :‬שינוי עשו בווירמיש בימי י ב ו ת י ‪ 1‬ו ש נ פ ט ר מ ת ב ר י ח ו א מ ר ו‬
‫ו ב מ ע ה י נ ‪ 49‬איתא ל ה י פ ך ‪ :‬ב מ נ נ ג א א ץ אומי‬ ‫צ ה ״ ו וקריש‪ .‬ו מ ה שעשו‪ ,‬ל ת ״ ח בדול עשו‬
‫‪t‬‬

‫ג ה י ר וקדיש ב ר י ח ‪ ,‬א ל א א״כ ] ל [ ת י ח ג ד ו ל ! ו ג ם בטי אגודה מ ו ע י ק א ו ת ס י א ‪ :‬על ג ה י ר‬


‫וקדיש ב ר י ח ו ב ת ו ה י מ בווירמשא ק ו ר י ן ו כ ר ‪ ,‬ובם^ענץ לא נהגו ל א ו מ ר ו ‪ ,‬כ י א על ח כ ם גרול‪.‬‬
‫והשווה ת ש ו ב ת ר׳ מ ש ו ל ם לר׳ נ ת מ י ה ב ר ו ק ח שם‪ ,‬מ נ ה ג י מ ה ר י ‪ -‬ל הלי ר״ה‪ ,‬ו ש ם הלי ח ו ה י מ‬
‫ב ש ם מ נ ה ג י ם מ ה ר א י ק ‪ ,‬ה פ ר נ ס ר ם ״ ג ומו‪1‬וגרפיה שלי ״ ת ל ו פ י מנהגים אשכנז ו צ ר פ ת ״ פ י י ט ‪.‬‬
‫גיא( א ג ו ר ב‪ ,65‬מ נ ה ג י ם מ ר ו ט נ ב ד ב ‪.29‬‬
‫נ״ב( כ מ ו מגנצא‪,‬‬
‫הליכה‪.‬‬ ‫]בעת[‬ ‫ויש מ ק ו מ ו ת ] כ מ ו וורמייזא[ ש א ו מ ר י ם א ו ת ו‬ ‫ניג(‬
‫והשווה לעיל א ו ת מ״ח‪ ,‬ו ג ם מ ש י ב במבואי‪.‬‬ ‫ניד(‬
‫ו כ י ה ב מ נ ה ג י מ ־ מ ר ו ם נ ב ר ג ‪ 29‬ב ש ם ‪ :‬ר״י מרויירין‪.‬‬ ‫ניה(‬
‫נ י ו ( ו פ י ו ט זה מפיוסי־יניי‪ ,‬ה ב א ב כ ל ה ק ר ו ב ו ת ‪ ,‬ב ל ת י נמצא ב מ ח ז ו ר סביוניטה לר״ד‪.‬‬
‫מ ש נ ת ‪] 1560‬השווה דוידזון ב מ ב ו א ו האנגלי ל מ ח ז ו ר יניי ‪ 32‬א ו ת ‪{59‬‬
‫נ״ז( ד י ה ל י ב ב ׳ ! ם ר ש ״ י ק״ע‪.‬‬
‫נ״ח( ס ד ר םרוייש ‪ : 119‬ואומי ה א ו פ נ י ם ואין אומי והחיות‪ .‬וראה מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו מ נ ב ר ג ‪.28‬‬
‫נ י ט ( א מ נ ם ב מ נ ה נ י ־ פ י ו ר ר א ט י ה ‪ ,‬ו ש ם ם ״ ז ‪ :‬ואין אום׳ אל נא ב פ ס ח ‪ .‬והשווה ק ר ו ב ו ת‬
‫ל פ ס ח ב פ י ו ט י יניי‪ ,‬הוצ׳ מ‪ .‬זולאי‪ ,‬עמי ‪.266‬‬
‫ז‬
‫ם( ב נ ר ‪ :‬ויש מ ק ו מ ו ת ]וכוונתו ל מ נ ה ג מגנצא[‪ ,‬א ב ל ב ו ו ר מ י י ז א אומי ב מ י מ כ ב ש א ר‬
‫לילי ש ב ת ו ת ן מ ע ה י נ ‪ ,17‬ו כ ל ה מ ק ו ר ו ת שציינתי ב מ נ ה ג י ם י מ ר ו ט נ ב ר ג ‪ 8‬א ו ת י׳[‪ .‬ו כ י ה מ נ ה ג‬
‫ס פ ר ד ] א ב ו ד ר ה ם ‪ ,64‬ס ד ר ם ר ו י י ש ‪.[111‬‬
‫ם י א ( השווה תשו׳ רש״י ח ״ ג ש י א ‪ 324‬א ו ת ‪ : 2‬ק ו ר ץ ת ש ו ׳ ה ר מ ב י ם ק מ ״ ה ! ר א ב י י ה‬
‫ח ״ א קם״ח‪ ,‬ו ש ם ריש ת ק כ י ה ‪--,‬מנהגים מ ה ר א ״ ק ‪ ,‬םידנא‪ ,‬ו מ ה ר י י ל הל׳ פ ס ח שם ‪ :‬ומנהגים־‬
‫מ ר ו ס נ ב ר ג ‪.24‬‬
‫ט י ב ( א מ נ ם מ נ ה ג צ ר פ ת ]םרר ם ר ו י י ש ‪ [150‬ה ו א לדלג מ ז מ ו ר ל ת ו ד ה ג ם ב ש ב ת ו ת‬
‫ו י י ס ‪ t‬וראה מ נ ה ג י מ ה ר י ״ ל ‪ ,53‬מ נ ה ג י פיורדא ‪ ,64‬מ נ ה ג י ם מ ר ו ט נ ב ר ג ‪ ,26‬מ ט ה מ ש ה ‪.48‬‬
‫ס י ג ( מ נ ה נ י ב ד מ ר ו ס נ ב ר ג שם ‪ :‬ו ה מ ד ק ד ק ירלג ב׳ ת י ב ו ת ר א ש ו נ ו ת ‪.‬‬
‫ס י ר ( א ב ו ד ר ה ם ‪ 78‬ב ש ם ‪ :‬כ ת ב ד׳ ס ע ד י ה ! ם ה ר י ״ ל א‪.24‬‬
‫ה ג ה ו ת טירגא‬ ‫וראה‬ ‫‪ [101‬היה נוהג כן‪.‬‬ ‫נ ם י ו ס ף תזן מטרוייש ןסדר טרוייש‬ ‫סיר‪(.‬‬
‫א ו ת עיר‪.‬‬ ‫‪is‬‬
‫ק ר י ‪] :‬סדר ה ב ד ל ה הוא מ ו נ ה [ ‪ :‬ו ה ג ה ת י זה עפ״י הב׳ א‪ ,129‬ב נ ד א‪97‬ו‪.‬‬ ‫סיו(‬
‫מ נ ה ג י ב ד מ ר ו מ נ ב ר ג ‪ ,29‬ו מ נ ה ג י מ ה ר י ״ ל שם‪.‬‬ ‫ס״ז(‬
‫ש ם עמי ‪ : 3‬ואין אומי ת ת י נ ה מ ד י ח םיון ע ר איפרו חג בווירמשא‪ ,‬וכן נ ה נ ו ‪.‬‬ ‫ס״ח(‬
‫ט״ט( ו ה ת י מ א ‪ ,‬הלא ה מ נ ה ג כ ב ר פ ש ט אז בארץ אשכנז ] ה ו ס פ ו ת ו ת ק ו נ י ם ל ד א ב י י ה ריש‬
‫עמ׳ ‪ [128‬ל‪1‬טות על הצד ולא נ פ ל ו על פ‪1‬יהם מ מ ש ב פ י ש ו ט ידים ו ר ג ל י ם כ מ נ ה ג ו ש ל ר ב‬
‫ב ם ו ד א ו צ י ע ] ו ל פ י ז ה נ י ר ס א ב ש נ י כ ת ה י י סש׳‪ ,‬הב׳ בלי המלה ‪ :‬מ מ ש ‪ ,‬היא ה י ו ת ר נכונת[‪.‬‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪166‬‬

‫‪5‬ל‪.‬‬ ‫דף‬ ‫‪125‬‬ ‫סי׳‬ ‫ודינה‬ ‫כיי‬ ‫דינים‬ ‫בלקוטי‬ ‫הלוי‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫של‬ ‫כשמו‬ ‫ג׳׳כ‬ ‫והובא‬ ‫ע(‬
‫בשם ‪:‬‬ ‫תרצ״ט‬ ‫משר‪.‬‬ ‫מטה‬ ‫‪ 32‬א ו ת ב י ‪,‬‬ ‫מנהגים־מרוםנברג‬ ‫טב׳‪-‬א‪,‬‬ ‫הל׳‬ ‫טירנא‬ ‫מנהגי‬ ‫ע״א(‬
‫דודא‪.‬‬ ‫נונהני‬

‫ביום‬ ‫בו‬ ‫במרחץ‬ ‫לרחוץ‬ ‫היה ‪:‬‬ ‫רוטנברנ‬ ‫נונהנ‬ ‫רע‪-‬א‬ ‫הפרנס‬ ‫בם׳‬ ‫מצאנו‬ ‫ולהיפך‪.‬‬ ‫עיב(‬
‫השבת‪.‬‬ ‫כבוד‬ ‫מפני‬

‫אגור‬ ‫י‪-‬ב‪,‬‬ ‫אות‬ ‫‪33‬‬ ‫ושם‬ ‫בי‪,‬‬ ‫אות‬ ‫‪15‬‬ ‫מרוםנברג‬ ‫מנהגים‬ ‫רעיה‪,‬‬ ‫פרנס‬ ‫‪,13‬‬ ‫מעוז‪-‬ג‬ ‫עיג(‬
‫מגנצא‪.‬‬ ‫מנהג‬ ‫בשם ‪:‬‬ ‫‪0‬יז‬
‫‪£‬‬ ‫עמ׳‬ ‫במנהניםימרומנברג‬ ‫וכיה‬ ‫ע״ד(‬
‫גואל‪.‬‬ ‫לציון‬ ‫ומתחיל ובא‬ ‫‪: 95‬‬ ‫מהרי״ל‬ ‫ע״ה(‬

‫שם‪.‬‬ ‫ומהרייל‬ ‫מהרא‪-‬ק‬ ‫במרדכי‪,‬‬ ‫וכ״ה‬ ‫‪< 36‬‬ ‫מעהיג‬ ‫ב‪,43‬‬ ‫םרע‪-‬ג‬ ‫עיו(‬

‫‪{36‬‬ ‫]מעהיג‬ ‫בו‬ ‫בטלים‬ ‫הכל‬ ‫כי‬ ‫מפיך‪,‬‬ ‫ימושו‬ ‫לא‬ ‫לומר‬ ‫שייך‬ ‫לא‬ ‫כן‬ ‫ואם‬ ‫ע‪-‬ז(‬
‫םביא‪.‬‬ ‫הלי‬ ‫היג‬ ‫בי‪,‬‬ ‫ניר‬ ‫פסחים‬ ‫ב׳‪,‬‬ ‫ל׳‬ ‫תענית‬ ‫עיח(‬

‫ב׳‪.‬‬ ‫אות‬ ‫‪35‬‬ ‫מנהנים׳םרומנברג‬ ‫בם׳‬ ‫שציינתי‬ ‫המקורות‬ ‫כל‬ ‫וראה‬ ‫עיט(‬
‫שם‪,‬‬ ‫ומהרייל‬ ‫מהראיק‬ ‫מנהגי‬ ‫תענית‪,‬‬ ‫הלי‬ ‫סוף‬ ‫מרדכי‬ ‫שם‪,‬‬ ‫רוקח‬ ‫תט‪-‬ז‪,‬‬ ‫חיב‬ ‫או‪-‬ז‬ ‫ם(‬
‫לאומרו‪.‬‬ ‫שלא‬ ‫שהנהיג‬ ‫הזוי‬ ‫כד‪-‬י‬ ‫דלא‬ ‫תשליב ‪:‬‬ ‫משה‬ ‫ומטה‬

‫שם‪,‬‬ ‫משה‬ ‫ובמטה‬ ‫במנהגים־מרומנברג‬ ‫וגם‬ ‫שם‪,‬‬ ‫ובמרדכי‬ ‫באו‪-‬ז‬ ‫בשמו‬ ‫והובא‬ ‫פיא(‬
‫‪.136‬‬ ‫םרוייש‬ ‫סדר‬ ‫‪,205‬‬ ‫םרשיי‬ ‫‪,227‬‬ ‫מחיו‬ ‫‪,35‬‬ ‫מעהיג‬ ‫פיב(‬

‫‪.107‬‬ ‫עמ׳‬ ‫ט׳‬ ‫כרך‬ ‫ביבליאגראפיע‬ ‫צ‪.‬פ‪.‬ה‪.‬‬ ‫במ׳ע‬ ‫גינצברג‬ ‫ר‪-‬ל‬ ‫משיב‬ ‫וראה‬ ‫פ‪-‬ג(‬
‫שם‪,‬‬ ‫שציינתי‬ ‫המקורות‬ ‫וכל‬ ‫ג׳—ד׳‬ ‫אות‬ ‫‪34‬‬ ‫ושם‬ ‫בי‪,‬‬ ‫אות‬ ‫‪16‬‬ ‫מנהגים׳םרוטנברג‬ ‫‪0*5‬‬
‫ייז‪.‬‬ ‫ב׳‪:‬‬ ‫איכה‬ ‫פיה(‬

‫יש‬ ‫והטליתות‬ ‫התחינות‬ ‫דבר‬ ‫ועל‬ ‫שם‪.‬‬ ‫ומהרי‪-‬ל‬ ‫מהרא‪-‬ק‬ ‫מנהגי‬ ‫ברוקח‪,‬‬ ‫וכיה‬ ‫סיו(‬
‫מצאתים‬ ‫ולא‬ ‫זי[‬ ‫אות‬ ‫‪34‬‬ ‫מרוטנברג‬ ‫מנהגים‬ ‫רט‪-‬ם‪,‬‬ ‫שבלה‪-‬ש‬ ‫]ראה‬ ‫ובבל‬ ‫א‪-‬י‬ ‫מנד‪,‬גים‬ ‫חלופי‬
‫שם‪.‬‬ ‫בהוצ׳ לוין‬ ‫לא‬ ‫וגם‬ ‫מרגליות‬ ‫בהוצ׳‬ ‫לא‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫מנהגים‬ ‫חלופי‬ ‫בםפרי‬

‫מבובנבורה‪.‬‬ ‫שמואל‬ ‫ר׳‬ ‫בשם‪:‬‬ ‫ב‪114‬‬ ‫‪1386‬‬ ‫משנת‬ ‫סמ‬ ‫כיי‬ ‫בתשביץ‬ ‫ונמצא‬ ‫פיז(‬
‫והשווה תשו׳ רש״י רפיב‪.‬‬

‫‪.93‬‬ ‫מהרייל‬ ‫ומנהגי‬ ‫‪< [315‬‬ ‫עמי‬ ‫רש״י‬ ‫הנר ]תשו׳‬ ‫על‬ ‫לברך‬ ‫היה נותב‬ ‫דשיי‬ ‫וגם‬ ‫פיח(‬
‫מ ב ר כ י ן לא*‬ ‫מ ה ר א ‪ -‬ק ‪ :‬ואין‬ ‫מנהגי‬ ‫האש ;‬ ‫ב‪-‬מ‬ ‫ומדלג‬ ‫מבדיל‬ ‫תרל‪-‬ה ‪:‬‬ ‫שם‬ ‫מרדכי‬ ‫פיט(‬
‫מנהגים־‬ ‫‪,91‬‬ ‫מהרי״ל‬ ‫‪,69‬‬ ‫עמי‬ ‫סוף‬ ‫שמיר‪,‬‬ ‫פירארו‬ ‫לריר‪,‬‬ ‫צדה‬ ‫]וראה‬ ‫בשמים‬ ‫ולא‬ ‫אש‬
‫תשיל{‬ ‫משה‬ ‫מטה‬ ‫‪,35‬‬ ‫מרומנברג‬

‫מפםירין‬ ‫בתמוז‬ ‫״ ז‬ ‫אחר‬ ‫ער‬ ‫ואילך‬ ‫ירמיהו‬ ‫מדברי‬ ‫הפטרות‪,‬‬ ‫םימן‬ ‫‪: 224‬‬ ‫מחיו‬ ‫צ(‬
‫הפרשיות‪.‬‬ ‫ולפי‬ ‫הזמן‬ ‫לפי‬ ‫הכל‬ ‫ואילך‪...‬‬ ‫התענית‬ ‫מן‬ ‫פרשיות >‬ ‫לעיניין‬

‫שמעו‬ ‫ירמיהו‪,‬‬ ‫דברי‬ ‫בפדריכ ‪:‬‬ ‫מסודרות‬ ‫שהן‬ ‫כפי‬ ‫הפטרות‬ ‫ייב‬ ‫םימני‬ ‫הן‬ ‫ואלו‬ ‫גיא(‬
‫עקרה‪,‬‬ ‫רני‬ ‫אנכי‪,‬‬ ‫אנכי‬ ‫סוערה‪,‬‬ ‫עניה‬ ‫ציון‪,‬‬ ‫ותאמר‬ ‫עמי‪,‬‬ ‫נחמו‬ ‫נחמו‬ ‫ישעיהו‪,‬‬ ‫חזון‬ ‫ה׳‪,‬‬ ‫דבר‬
‫ישראל‪.‬‬ ‫שובה‬ ‫הי‪,‬‬ ‫דרשו‬ ‫בהי‪,‬‬ ‫אשיש‬ ‫שוש‬ ‫אורי‪,‬‬ ‫קומי‬

‫מחיו‬ ‫זציל >‬ ‫עלם‬ ‫טוב‬ ‫יוסף‬ ‫רבי׳‬ ‫גלילי‬ ‫מכתב‬ ‫העתקתי‬ ‫וכן‬ ‫שצ‪-‬ב ‪:‬‬ ‫תיב‬ ‫אויז‬ ‫צי׳ב(‬
‫טוב עלם‪.‬‬ ‫שמואל‬ ‫בר׳‬ ‫רבינו ר׳ יוסף‬ ‫מכיי‬ ‫הסדר‬ ‫העתקתי‬ ‫כך‬ ‫‪:‬‬ ‫‪225‬‬

‫‪0‬רר‬ ‫ריח‪,‬‬ ‫ד י ה ‪.‬־‬ ‫ל״א ב׳‬ ‫מגילה‬ ‫תום׳‬ ‫יעקב ]והשווה‬ ‫רבינו‬ ‫הורה‬ ‫וכן‬ ‫‪: 225‬‬ ‫מחיו‬ ‫צ‪-‬ג(‬
‫אויז‬ ‫במחיו‪,‬‬ ‫עצומים‬ ‫בשנויים‬ ‫הובא‬ ‫ר‪-‬ת‬ ‫של‬ ‫ולשונו‬ ‫‪{36‬‬ ‫מנהגינדמרוטנברג‬ ‫‪,109‬‬ ‫סרוייש‬
‫תתל‪-‬א‪.‬‬ ‫ובמרדכי‬

‫כרד‬ ‫האשכול‬ ‫מיע‬ ‫ב׳ ‪1‬‬ ‫אות‬ ‫‪202‬‬ ‫םדש‪-‬י‬ ‫כיו ‪:‬‬ ‫ה׳‪,‬‬ ‫ב׳‪,‬‬ ‫אות‬ ‫לפרר׳׳כ‬ ‫ראה מבוא‬ ‫צ״ר(‬
‫‪58‬נ א ו ת ת ק ״ ס ‪.‬‬ ‫כ״ח‬

‫שבחג‬ ‫היא‪,‬‬ ‫מטר‬ ‫תפילת‬ ‫על‬ ‫ישראל‬ ‫ושובה‬ ‫שצ‪-‬ב ‪:‬‬ ‫או״ז‬ ‫א׳‪:‬‬ ‫ט‪-‬ז‬ ‫ר‪-‬ה‬ ‫צ״ה>משנה‬
‫לשוב‪.‬‬ ‫עליהן‬ ‫ומזהירין‬ ‫המים‬ ‫על‬ ‫נידונים‬

‫ביואל ‪,‬‬ ‫רמשלימיו‬ ‫מחיו ‪:‬‬ ‫;‬ ‫ם ׳‬ ‫פמ‪-‬ס‪,‬‬ ‫ויחו‬ ‫זוםרתי‬ ‫פסיקתא‬ ‫ייא‪,‬‬ ‫ב׳‪:‬‬ ‫יואל‬ ‫גי‪0‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫ליתא‬ ‫אויז‪:‬‬

‫דין‪.‬‬ ‫גזר‬ ‫לאחר‬ ‫צעקה‬ ‫שיפה‬ ‫ועור‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ציז(‬


‫‪167‬‬ ‫מנהגים של כל השנה מאשכנז‬

‫‪ n‬י צ ח ק בריר‪ .‬מ י ז אי‪.‬‬ ‫מאמר‬ ‫צ״ח(‬


‫‪.(223‬‬ ‫מחיו‬ ‫) ו ד א ה ר ״ ה י״ח אי‪,‬‬ ‫= ] ד ר ש ו הי[ ב ה מ צ א ו‬ ‫צימ(‬
‫שלא‬ ‫נוהגין‬ ‫נצרים־וילך‪,‬‬ ‫וכשנחלקים‬ ‫להיגד‪:‬‬ ‫‪ 36‬הגי־‬ ‫נמנהנים־מרוסנבדג‬ ‫אמנם‬ ‫ק(‬
‫ל א ו מ ר ו כ ל ל ב ש ב ת ‪ ,‬כי דיי ש א ו מ ׳ א ו ת ו נ צ ו ם נדליד‪ < ,‬ו ב ל י ק ו ם י ה פ ר ד ס א‪ = = ] 36‬ע ׳ ס ו ף ש נ ״ א [ ‪:‬‬
‫א ב ל דרשו אין מ פ ט י ר י ן כ ל ל ב ש ב ח ‪.‬‬
‫ו א ו מ ר י ם מ ש ל ‪ ,‬כהדין נצחייא דאזלין ל ק ר ב א‬ ‫או״ז כ ״ י סמי‪ ,‬ו ג ם ב נ ד פ ס שם ‪:‬‬ ‫קיא(‬
‫] = ל ו ל י ב א [ נידיהון‪ .‬ודאה מרדכי שם‪.‬‬ ‫ונםלין‬
‫בפסיקתא‬ ‫שהדי‬ ‫הוא נ י ד ם ‪.‬‬ ‫ה ו א ואינו עיקר‪ ,‬ו ט ע ו ת‬ ‫מ ש ל הדיוט‬ ‫מ ח י ו ‪ :‬וזד‪.‬‬ ‫ק״ב(‬
‫דוהיה מדי חודש ו ב פ ס י ק ת א ב א ת י לגני‪ ,‬ס ד ו ר ו ת ת ר ת י דתיובד‪ «.‬ל ב ס ו ף ןוליתא ב מ ח י ו כ י י ס מ ׳‬
‫וגם באר״ז ש ם {‬
‫א ו י ז ‪ :‬ו כ ן נ ר א ה לי‪ .‬ע כ ״ ל ר י ח ‪.‬‬ ‫קיג(‬
‫ר א ה י ע י ר א ו ז ן אי א ו ח פ י ח ‪.‬‬ ‫ק״ד(‬
‫ם ר ש י י דיש עמי ‪ : 203‬ו ב מ ק ו מ ו ת אזזריפ מ פ פ י ר י ן ל פ נ י ר ״ ה ש ו ש אשיש בפי א ת ם‬ ‫קיר‪(.‬‬
‫נצבים‪.‬‬
‫ק ר י ‪ :‬ש ב ת בין ]יוה״כ ל ס ו כ ו ת { ו ה ג ה ת י ע פ י י ס ד ש י י ו ר א ב י ‪ -‬ה שם‪.‬‬ ‫ק״ו(‬
‫‪ 676‬־‪ .‬וכן נ ו ה ג ץ ב מ נ נ ג א ו ג ם ב ק ל ו נ י א ; ס פ ר ה מ ח כ י ם ‪ : 159‬ו כ ן‬ ‫ד א ב י ״ ה ח״ב‬ ‫ק״ז(‬
‫נוהגין‬ ‫וכן‬ ‫כ״ה[‪:‬‬ ‫ושם‬ ‫י״א‪,‬‬ ‫בפרדפ‬ ‫]וליתא‬ ‫‪202‬‬ ‫סדשיי‬ ‫‪,223‬‬ ‫מחיו‬ ‫באשכנז!‬ ‫נוהגין‬
‫ב מ ״ א נ ג א ש י ד ה ל ש י ד ה ! ם נ ה נ י ם ־ מ ר ו ם נ ב ד נ ‪ : 37‬אלא מ פ ט י ד י ן ש ו ב ה ] ל פ ר ש ת [ וילך‪ ] ,‬ו ל ה א ז י נ ו [‬
‫וידבר דוד‪ ,‬שירד‪ .‬כ נ ג ד שידה‪ .‬וכן גוהגין ב מ ע נ נ צ א ‪.‬‬ ‫מפטירין‬
‫ד א ב י י ה ו מ ר ד כ י ש ם ‪ 1‬ו א ם יש ש ב ת בין י ו ה י כ ל ס ו כ ו ת נז‪3‬טירין להאזינו שוש‬ ‫קית(‬
‫אשיש‪ .‬ו ר א ה י ו ס ף אומץ ת ת ק י י ם ‪.‬‬
‫פ״ד‬ ‫מפני השמים בסאי )מרדכי מגילה‬ ‫דנחמות‬ ‫ק א [ ש פ י ד א לדלג ז׳‬ ‫נתגו‬ ‫וכן‬ ‫קיס(‬
‫חחל״א(‪ ,‬וכיד‪ ,‬מ נ ה ג מ ה ר י ם ב ״ ב ) ה ג ה ו ת מ ר ד כ י שם( ו ‪ ,‬מ נ ה ג י ם ש ל נ ו ״ )ד״מ ח כ ״ ה א ו ח בי(‪.‬‬
‫ה מ ד ד כ י ‪ :‬ו ב ס פ ר ד נ ה נ ו ‪ ,‬מ י ס הוא‪ .‬דלפי מ נ ה ג ס פ ר ד‬ ‫נ י ר ס ת ה ב ״ ח ס א ו י ח תכיר‪ ,‬ב ש ם‬ ‫אמנם‬
‫אין מ פ ס י ד י ן ה ש מ י ם כסאי‪ .‬והשווה ש ו ״ ת ר ״ א מ ז ר ח י ח י א זי‪ ,‬ה ג ה י מ פי״ג מ ה ל י ת פ י ל ה ‪ ,‬ס ד ר‬
‫‪ ,108‬מ ס ה מ ש ה תשע״ז‪ .‬ו כ ל ה מ א מ ר מ ן ‪ -‬ו ר י ח א ל ו ל ׳ עד ‪ ,‬כ ת ו ב ב פ ס י ק ת א ׳ ה נ מ צ א‬ ‫מרוייש‬
‫ב מ נ ה ג י ם ע ז ר ו ס נ ב ד נ ‪ ,37‬נ ו ב ע מ מ נ ה ג י ד ו ר א ש ל פ נ י נ ו בלי ה ז כ ר ת ש מ ו ‪.‬‬
‫ו ה נ ה ח י ז ה ע פ ״ י ה מ ר ד כ י ו מ נ ה ג י ם שם‪.‬‬ ‫קרי‪] :‬כתלמוד[;‬ ‫ק״י(‬
‫ו ב מ נ ה ג י ם ש ם ‪ :‬ש מ כ ל י ע י ן א ו ת ה ב ת ו ך ר ו נ י ע ק ר ה ל פ ר ש ת כ י תצא‪.‬‬ ‫קי״א(‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫השכתות‬ ‫מן‬ ‫נאחד‬ ‫אם נ ש ו א י ן‬ ‫ונמעננצא‪,‬‬ ‫כוזידמשא‬ ‫נהגו‬ ‫וגם‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫קייב(‬
‫]ד[ חתן ]שוש אשיש{‬ ‫ק ר י ‪ :‬דדוחין ה ה פ ט ר ה‬ ‫קי״נ(‬
‫ק ר י ‪ :‬בשל אותה פרשה‪.‬‬ ‫קי״ד(‬
‫קמ״ו( או״ז ח ״ ב ת ס י ר ‪ :‬וכן היה מעשר‪ ,‬בימי ר ב י נ ו ה ק ד ו ש ד׳ י צ ח ק הלוי‪ ,‬ו ה ו ר ה ב ש ל‬
‫פ ר ש ה יפטירו‪ .‬והשווה פ ר ד ס מ י י כ׳‪ ,‬מ ע ה ״ נ ‪ ,48‬ו מ ש ״ כ עפשטיין ב מ ו נ ס ש ר י פ ס ‪ 1897‬צד ‪113‬‬
‫א ו ח ‪.7‬‬
‫מ נ ה ג י ם שם ‪ :‬כ ת ו ב י ן ב פ ס י ק ת א ] ק ר י ‪ :‬ב ת ל מ ו ד {‬ ‫קס״ז(‬
‫דדוחין‬ ‫כתוב‪,‬‬ ‫ראיתי‬ ‫ובמנהנים־דינום‬ ‫א‪:27‬‬ ‫כמנהג דינוס ] מ ה ר א י ק‬ ‫ק י י ז ( שלא‬
‫מפני הפטרה של ח ת ן [ ‪.‬‬ ‫ה פ ט ר ה של נ ח מ ו ת‬
‫‪,103‬‬ ‫טרוייש‬ ‫מ ה ר א י ק א‪ ,4‬ס ד ר‬ ‫‪,37‬‬ ‫מעהיג‬ ‫הוא‬ ‫קי״ח( ל פ י מ נ ה ג מגנצא‪ .‬ו מ ק ו ר ו‬
‫ו מ נ ה נ י ם ־ מ ר ו כ נ ב ד נ ‪ ,39‬ו ש ם ‪ 3‬א ו ת ס ‪ -‬ו ‪.‬‬
‫ק י י ס ( ק ר י ‪ :‬אין ] א ו מ ר י ן ת ח י נ ו ת { ו ה נ ה ת י זר‪ ,‬עפ״י מ נ ה ג י ם ש מ עמ׳ ‪ .3‬וליכא ר מ י ז א‬
‫ב ש נ י כ ת ה ״ י הבי‪ ,‬משי‪.‬‬ ‫מזו‬
‫צ י ל ־ ו א י ן מתוודין אלא פ ע ם א ח ת ] ב ש ח ר י ת { א ח ת ב מ נ ח ה ו א ח ת ב מ ע ר י ב ‪ ,‬ש ה ן‬ ‫קיכ(‬
‫‪.48‬‬ ‫ומנהנים‪-‬מרומנברנ‬ ‫ג‪,12‬‬ ‫לקוהיפ‬ ‫קע״ח‪,‬‬ ‫פרדס‬ ‫‪,37‬‬ ‫במעה״ג‬ ‫הוא‬ ‫ומקורו‬ ‫פעמים‪.‬‬ ‫נ׳‬
‫א ל פ נ ב י י ן‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪168‬‬

‫‪ {219‬א ב ל ח כ מ י ה מ ע ר ב נוהגין‬ ‫ל״ש ב ק י ד ו ש א ו ל י ש ב ת ק י ע ת ה ]ראכייר‪ ,‬ח״ב‬ ‫קכיא(‬


‫ל ב ר ך שהחיינו‪ .‬ו ל ב ל ה מ ק ו ר ו ת ש צ י י נ ת י ב ת ש ו ׳ רש״י קם״ו א ו ת ‪ ,1‬וגש ב מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ם נ ב ר ג ‪40‬‬
‫‪.149‬‬ ‫א ו ת חי‪ ,‬צ ר י ך ל ה ו ס י ף ‪ :‬מ ע ה ‪ -‬ג ‪ ,37‬ם׳ ה מ ח כ י ם‬ ‫״ ‪ ,‬ו ש ם ‪19‬‬ ‫אות‬
‫והשווה ת ש ו ׳ ר ש ־ י ‪ ! 143—142‬ו ל ה ל ן הל׳ ס ו כ ו ת ‪.‬‬ ‫קכ‪-‬ב(‬
‫‪ ,155‬מנהגים ‪ ,47‬ו מ ש י ב צונץ בשם ב ש מ י ם ראש‬ ‫ו ר א ה א מ ר כ ל א‪ ,22‬מ נ ן א ב ו ת‬ ‫קכיג(‬
‫בסי ר י ם ו ס ‪ ,42‬ו ש ם ‪.227‬‬
‫כ‬
‫ב״י ס ו א ו ״ ח ת ר נ ״ ג ב ש ם ה ס פ י ק ‪ :‬ו א ו ת ן ב נ י א שמריחין ב א ת ר ו ג ב ש ע ת נםילה‪,‬‬ ‫ק "‪0‬‬
‫ש ט ו ת הוא‪.‬‬ ‫מנהג‬
‫ל ד ע ת דאבי‪-‬ר‪ ,‬ש ם ! ו ר א ה מנהגים ‪ 65‬א ו ת חי‪.‬‬ ‫קכיה(‬
‫ש ם ‪ :‬ו א ו ת ן שמנשקין ב ו ‪ ,‬לא מצאו ידיהן ורגליהן‪ .‬ו ק ו ר א אני עליהן‬ ‫מנהגים‬ ‫קביו(‬
‫ב ח י ו נייח לו•‬‫ש‬
‫]ו[הכסיל‬
‫קכ״ו( מ ג י ל ה ס״ו ב׳‪ ,‬כ ל ל י ה פ י ל ה לר״י ה ג ו ז ר ב ו ב ל ״ ר ‪ ,70‬דיקנםי ת ק פ י ם ‪.‬‬
‫ק כ ״ ח ( ו מ כ א ן ו ע ד ס ו פ ו ל י ח א ב מ נ ה ג י ם ‪ < 78‬ו ר א ה כ ל ב ו ס י ב ‪.‬‬
‫‪A‬קכ׳״ס( ת ה ל י ם ק י י ם ‪ :‬ק ם ״ ב ! ו ה ש ו ו ה ת ש ו ׳ דש״י ח ־ א ‪1‬‬
‫ק״ל( ו כ י ה דעתו ש ל ר ב שרירא באון ] א ו צ ה ״ ג ח ״ ב ש ע י ר {‬
‫ק ל י א ( ס ד ר ט ר ו י י ש ‪ : 112‬כ ל מ ק ו ם שיש שוש‪ ,‬אין אומי צו׳׳ץ‪.‬‬
‫ק ל י ב ( מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ם נ ב ר ג ‪ : 15‬כללא ד ם י ל ח א ‪ ,‬כ ל ע ר ב שאין אומי ב ו ת ח י נ ה ‪ ,‬כ ש ח ל‬
‫ל ה י ו ת ב ש ב ת אין א ו ם ׳ ב ו צ ד ק ת ך ‪.‬‬
‫ק ל י ג ( ר״ר‪ ,‬ל' ב ׳ באיור‪ ,‬שנויים‪ .‬וראה ביצה הי בי‪.‬‬
‫קל״ר( ו כ י ה ב ס ר י ע ‪ ,30‬ס ר ע ה י ש נ‪ ,50‬ס ה ־ י ל ר ״ ת ת ר ״ כ ב ש ם תשו׳ ר ב ש ר שלום‪,‬‬
‫גאון מ ח א מ ח ס י א ! אמנם ב מ נ ה ג י ם ‪ : 15‬וליתא‪ ,‬א ל א כע״ש מת‪ .‬והשווה ת ש ר רש״י ח״א צ״ג‬
‫‪ 120‬א ו ת ‪ , 1‬ס פ ד ה מ ח כ י ם ‪ 26‬א ו ת ‪ ,348‬ו ש א י ל ת י ע ג י ץ סי׳ ל״ג‪,‬‬
‫קליד‪ (,‬ו כ י ה ב א ב ו ד ד ה ם ב ש ם ‪ :‬ו כ ת ב ו הגאונים ‪ :‬א מ נ ם ב ל ק ו ס י ם ס ה ל ׳ א מ ר כ ל א‪22‬‬
‫ו ב ק ב ו צ ת ח כ מ י ם ‪ 109‬ב ש ם ר ר ‪ * ,‬ג ‪ :‬מ נ ה נ נ ו ל ו מ ר ] ב מ נ ח ה [ צ ד ק ת ך כ ] ב [ ש א ר ש ב ת ו ו ך‬
‫מ ע ה ‪ -‬ג ‪ ,17‬ס ד ר ט ר ו י י ש ‪ ,111‬א ב ו ד ר ה ם ‪.64‬‬ ‫קל‪-‬ו(‬
‫ק ל י ו ( מ ע ה ״ ג שם ‪ .:‬ב ל י ל י ש ב ת ‪ ,‬ש ח ל י ו ‪ -‬ס ב ש ב ח א ו ב ע י ש ‪ ,‬ולא ב ע ־ פ ‪.‬‬
‫שם‪,‬‬ ‫קל״ח(‬
‫ש ם ‪ :‬ונראין ד ב ר י ה ם ‪.‬‬ ‫קליט[‬
‫שהלך‬ ‫הפייטן‬ ‫יהודה‬ ‫ב־ר‬ ‫ר״ק‬ ‫ה״ה‬ ‫‪{17‬‬ ‫]םעהיג‬ ‫הבחור‬ ‫קלונימוס‬ ‫=ר׳‬ ‫קימ(‬
‫הזקן‪.‬‬ ‫‪ n‬קלוניםוס‬ ‫ל א ש פ י ר א ‪ ,‬א מ נ ם לא‬ ‫ממגנצא‬
‫שם ‪ :‬וכל שכן י ו י ס ]עצמו{‬ ‫קמ״א(‬
‫מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ם נ ב ר ג ‪ : 8‬ויש מ ק ו מ ו ת שאין אומי אותו‪ ,‬דגזרו עיו״ם אמו יו״ט‬ ‫קמ׳׳ב(‬
‫עצמו‪.‬‬
‫ל פ י מ ג ה ג א ש פ י ר א ]והשווה מ ה ש ה ע י ר ו ת י ע״ז ב ‪ .‬ח ל ו פ י מנהגים א ש כ נ ז ו צ ר פ ת ״‬ ‫קמ״ג(‬
‫פי״ג{‬
‫המקורות‬ ‫ולכל‬ ‫‪ ,42‬פ ר ד ס ק פ ״ ט {‬ ‫ס ו ף עמי‬ ‫מנהג אשפירא ]מעהיג‬ ‫ו כ ״ ה ג״כ‬ ‫קמד(‬
‫‪ [10‬צריך ל ה ו ס י ף ‪ :‬מעה״‪ ,42 1‬מ נ ה ג י ם י ר נ א‬ ‫שציין ר י א א פ ם ו ב י צ ר ] ר א ב י ״ ה ח ״ ב ‪ 584‬א ו ת‬
‫ה׳ ס ו כ ה ‪ ,61‬ו מ נ ה ג י ח ר א ש ל פ נ י נ ו ‪.‬‬
‫י ר ו ש ל מ י ת ע נ י ת פ״א ה‪-‬א ! וראה א ו ־ ז ח״ב שצ״ח‪ ,‬ר א ב י ־ ה ח״ב ם ם ״ י ת ת מ י ד ‪.‬‬ ‫קמ״ד‪(,‬‬
‫ו ל ע י ל א ו ת קמ״ד‪.‬‬ ‫מנהגים־‪: 68‬‬ ‫קמו(‬
‫ד א ב י ״ ה ש ם א ו ת נ‪.1‬‬ ‫קמ‪-‬ז(‬
‫במנהגים־‪ 53‬ב ש ם ת ק נ ת רגמ״ה‪ .‬וראה כ ל ה מ ק ו ר ו ת שציינתי ב מ ב ו א י ‪.‬‬ ‫והובא‬ ‫קמ‪-‬׳ח(‬
‫ו ש ם ת מ צ א ה ו ס פ ה בזה׳׳ל ‪ :‬ואם יש לו ש ת י נידות‪ ,‬יניחו ל ה ם אחד‪.‬‬ ‫קמ״ט(‬
‫וראה‬ ‫בתפילה‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫לא ב ס ל י ח ו ת‬ ‫תחינות‬ ‫אומ׳‬ ‫ו ב ע י ו ה ״ כ אין‬ ‫עמי ‪: 3‬‬ ‫שם‬ ‫ק׳־נ(‬
‫‪ r u g‬נופלין‪ .‬ואולי‬ ‫מ ה ר א ״ ק ‪ ,‬ו מ ה ר י ״ ל שם‪ .‬וראה זה ד ב ר חדש ב כ י י הב׳ הגירסא ‪:‬‬ ‫מנהגי‬
‫‪169‬‬ ‫מ נ ה ג י ם ש ל כ ל השנה מ א ש כ נ ז‬

‫] ו מ א מ ר זה אין כ א ן מ ק ו מ ו ‪ ,‬ו ל כ ן ה ס ג ר ת י‬ ‫כ א ן ‪ :‬וימים ש כ י ן ריר‪ ,‬ןלערכ[ י ו ה ״ כ וכו׳‪.‬‬ ‫זיל‬


‫כ ו ל ו בין שני חצאי ה ע י ג ו ל [ ‪.‬‬
‫באותו בית הכנסת‪ .‬ר ׳ נ ] ר ג מ י ה {‬ ‫שם ‪ :‬ג ם אם ידרו נדרים‪ ,‬יניחו‬ ‫קנ״א(‬
‫ת ש ר ר ש ‪ -‬י ח ‪ -‬נ ש נ י ה > ו ל כ ל ה מ ק ו ר ו ת שציינתי ש ם צריך ל ה ו ס י ף ‪ :‬ר ו ק ח ס ס ‪ -‬י‬ ‫קנ״ב(‬
‫ר״כ‪ ,‬ת ש ב ״ ץ ק נ י א ‪ ,‬כל ב ו ע ־ ב ‪ ,‬מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו מ נ ב ר ג ‪ ,58‬מ ס ה מ ש ה ת ת ק נ י ג ‪ .‬ו ה ש ו ו ה ת ח צ ״ ו ס י ג ‪,‬‬
‫ר ו ק ח )סאניק( ק מ ״ ת ‪.‬‬ ‫מעשה‬
‫ס ו כ ה מ י ו א׳ בשינוי ה ל ש ו ן < ה ־ ג ד י ו ג ‪3 4‬‬ ‫קניג(‬
‫א מ ר כ ל ב‪ 23‬ב ש ם ס פ ר העתים‪.‬‬ ‫קניד(‬
‫מ נ ה ג י מ ה ר א ‪ -‬ק ו מ ה ר י ״ ל ס ו ף ה׳ סוכר״ ת ש מ י ץ ק נ ‪ -‬א ב ש ם ר׳ ש מ ו א ל מאי״ברא‪.‬‬ ‫קניה(‬
‫ש כ ת כ״ג אי עפ״י נ ו ס ח כ י י א״פ‪ ,‬ד י ס ש ם ‪ ,43‬ת ש ו ׳ ה ד מ ב י ם ‪.116‬‬ ‫קניו(‬
‫ס ו כ ה מ י ז א י ‪ :‬מ י ת ב יתבינן‪ ,‬ב ר ו כ י לא מ ב ר כ י נ ן ‪ .‬ו ר א ה ד י ס שם‪ ,‬ת ש ר ה ר מ ב י ם‬ ‫קניז(‬
‫הוצ׳ פריימן ‪.115‬‬
‫וכן הורו הגאונים שאין מ ב ר כ י ן על המילה‪ ,‬א ל א א״כ נראית ל ו ע ר ל ה כ ב ו ש ה‬ ‫קנ״ח(‬
‫ת ש ו ׳ ה ד מ כ ״ ם ד׳ ל פ ס י א סי׳ ל״ד‪ ,‬ש ו י ת ה ר ש ב ״ א ח״א ש כ י ס ‪ ,‬ה מ א י ר י ל ש ב ת קליד״‬ ‫]קובץ‬
‫‪{37‬‬ ‫בזבליד‬ ‫הגוזר‬ ‫ה מ י ל ה לר״י‬ ‫וכללי‬
‫ה ע ת י ם ס ו ף ק פ ‪ -‬ח ‪ ,‬א ו י ז ח ״ ב ש פ י ט ‪ ,‬מ נ ה ג י ם ־ ש ם ‪ 72‬א ו ת ד ‪.‬‬ ‫קנים(‬
‫ק ר י ‪] :‬ב[דמאי דסליק מינ ] י [ ה‪.‬‬ ‫קיס(‬
‫שציד[‪.‬‬ ‫ח״ב סוף‬ ‫]או‪-‬ז‬ ‫‪ n‬יצחק הלוי‬ ‫וכ‪-‬ד‪ ,‬מ נ ה ג וורמייזא ב ש ם‬ ‫קם‪-‬א(‬
‫‪{83‬‬ ‫‪ ,55‬מ נ ה ג י ם ־ ש ם‬ ‫והשווה מ נ ה ג י דינום ] מ ע ה ״ ג‬ ‫קםיב(‬
‫ק ר י ‪ :‬ה כ ל ה ]ו[החתן‪ .‬ו א ו ל י צ״ל ‪ ] :‬ל ב י ת [ ה ח ת ן ‪ .‬ו ה ג ה ת י זה ע פ י י ה ג ״ ב מ ע ה י נ‬ ‫קםיג(‬
‫שם‪.‬‬
‫ה ג ה ו ת ט י ר נ א ה׳ ש כ ת ‪ ,‬נזאו״ח קל״א‪ ,‬ס ד ר נזרוייש ‪ ,104‬מנד״גים־מרוסנברג ‪4‬‬ ‫קםיד(‬
‫א ו ת ח׳‪.‬‬
‫מנהגים־שם עמי ‪.15‬‬ ‫קס״ה(‬
‫ה ג ה ו ת ם י ר נ א ה׳ מ י ל ה ב ש ם מ נ ה ג י דורא‪ ,‬מ נ ה ג י ם ־ ש ם עמי ‪ ,4‬ז ב ל ‪ -‬ד ‪ 70‬א ו ת גי‪,‬‬ ‫קס‪-‬ו(‬
‫שבלה״ש קל‪-‬א‪.‬‬ ‫וגם‬
‫קם״ב‪.‬‬ ‫קיים‪:‬‬ ‫תהלים‬ ‫קם‪-‬ז(‬
‫ו ה ש ו א ל ה ו א ^ ר ׳ מ נ ח ם ב י ר מ ב י ר דודו ש ל ד י י ב ר י י ןריקנסי ת ק פ י ם { וצריך‬ ‫קס‪-‬ח(‬
‫ל ה ו ס י ף זר‪ ,‬לציוויו של א פ מ ו ב י צ ר ב מ ב ו א לראכי׳׳ה ‪3 1 1‬‬
‫‪ .624‬פ ר ד ט ר פ י ב ‪ ,‬ל ק ו ה ״ פ א‪,14‬‬ ‫ת ש ו ב ה ח ש ו ב ה זו ה ו ב א ה בשנויים ר ב י ם ב מ ח י ו‬ ‫קםימ(‬
‫‪ ,59‬או‪-‬ז ח ״ ב ק י ם ‪ ,‬מרדכי ע ר ו ב י ן תצ״ה‪ ,‬ר י ק נ ס י ת ק פ י ט ‪ ,‬ו ש ם תקצ״ז‪ ,‬ז ב ל ״ ר ‪ ,69‬ו ש ם‬ ‫מעהיג‬
‫ברילל י א ה ר ב י כ ע ר ח י ם ‪ 11‬ו מ נ ה ג י ם ־ ש ם ‪ 79—78‬ב ט ע ו ת ‪ :‬ב ש ם ר׳ יהודה ב י ד יצחק הלוי‪.‬‬ ‫‪,72‬‬
‫וצריך להגיה ש ם ‪ :‬נשאל מאת ר ב י נ ו ]יצחק[ ב ר ׳ ] י ה ו ד ה [ )הלוי( ]יום[ מילר‪ ,‬ש ח י ל ב ת ע נ י ת‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫]ציבוח‬
‫ובשמבר]כין[‪.‬‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫קיע(‬
‫ל פ י מ נ ה ג מגנצא‪.‬‬ ‫קע״א(‬
‫ק ר י ‪] :‬בתעניות(‪ .‬ו ה ג ה ת י עפ״י מ ע ה ״ ג שם‪.‬‬ ‫קע‪-‬ב(‬
‫באו׳׳ז ה ג י ר ס א ‪ :‬ו א ו מ ר ו ה ו א ר ח ו ם ולא ת ח י נ ו ת ‪.‬‬ ‫קעיג(‬
‫מ ע ה י ג ‪ : 60‬ו ל א ל ש ת י י ה אימיה דרביא כי בעיא ל מ י ת ב ב ת ע נ י ת א ‪.‬‬ ‫קעיד(‬
‫מ נ ה ג י ם ־ ש ם ‪ 79‬א ו ת ג׳—די‪.‬‬ ‫קעיר‪(,‬‬
‫מ ׳ ב׳‪.‬‬ ‫קעיו(‬
‫מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ס נ ב ר ג ‪ : 79‬דווקא לעניין קידוש בעינן מ ל א לוגמא‪.‬‬ ‫קע״ז(‬
‫שם א ו ת זי‪.‬‬ ‫קע‪-‬חן‬
‫א ב ו ד ר ה ם ד׳יק‬ ‫ש מ ו א ל ברי ב ר ו ך ‪,‬‬ ‫בשם‬ ‫‪ 60‬על הגליון‬ ‫במעהיג‬ ‫ו מ ק ו ר ו הוא‬ ‫קע‪-‬ט(‬
‫‪ 182‬סי׳ ל״ה‪.‬‬ ‫ס פ ר ן של ראשונים‪ ,‬אסף‪,‬‬ ‫ב‪,95‬‬
‫תוט׳ ע י ר ו ב י ן מ׳ ב׳ ב ש ם ר ב י נ ו ש מ ו א ל ] = א ו י ז ח״ב ק״ז ב ש ם ר ״ ת {‬ ‫ק־׳פ(‬
‫ב י י ן‬ ‫א ל ם נ‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪170‬‬

‫שייך‬ ‫ט‪0‬י‪,‬‬ ‫וחמיד‬ ‫ב כ ל שנד‪.‬‬ ‫ךתריר‬ ‫ובמנהגים־שם ‪:‬‬ ‫למימד ‪:‬‬ ‫]חייש[‬ ‫אולי צ״ל ‪:‬‬ ‫קפ״א(‬
‫למיסרך‪.‬‬ ‫אתי‬ ‫ךילמא‬ ‫לחוש‬
‫ל א ]חייש{‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫קפ׳׳ב(‬

‫מיד‪..‬‬ ‫אות‬ ‫כפור‬ ‫גום‬ ‫הל׳‬ ‫אבין‬ ‫לר׳‬ ‫המנהיג‬ ‫וראר‪,‬‬ ‫שם‪.‬‬ ‫בראב־ן‬ ‫לפנינו‬ ‫וליתא‬ ‫קפ״ג(‬
‫‪.72‬‬ ‫מנהגים־םדוסנברנ‬ ‫קפיר(‬
‫שם‪.‬‬ ‫קפיה(‬
‫יהוךאי‬ ‫רב‬ ‫בשם‬ ‫‪203‬‬ ‫מחייו‬ ‫נ׳;‬ ‫אות‬ ‫שם‬ ‫שציינתי‬ ‫המקומות‬ ‫לכל‬ ‫להוסיף‬ ‫וצריך‬ ‫קפיו(‬
‫ד‪{54‬‬ ‫ספ׳‬ ‫בכיי‬ ‫]וליחא‬ ‫באון‬
‫פ נ ה ג י כ ישנים‪.‬‬ ‫בשם‬ ‫תת‪-‬פ‬ ‫משה‬ ‫מטה‬ ‫‪.55‬‬ ‫מנהגימ־שם‬ ‫קפ‪-‬ז(‬
‫]לם״ת{‬ ‫קדיש‬ ‫אומי‬ ‫ואין‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫קפ־ח(‬
‫תת־׳פ‪.‬‬ ‫משה‬ ‫פסה‬ ‫תתקנ‪-‬ד‪,‬‬ ‫אגור‬ ‫קליד׳‬ ‫תשביץ‬ ‫קפ״ס(‬
‫שם{‬ ‫]אגור‬ ‫אשכנז‬ ‫מנהג‬ ‫לפי‬ ‫ק״צ(‬
‫‪.57‬‬ ‫מנהנינדשם‬ ‫א ו ת ‪,9‬‬ ‫‪67‬‬ ‫חיא‬ ‫דאבי־ר‪,‬‬ ‫קצ״א(‬

‫‪.394‬‬ ‫בםח״ו‬ ‫הובא‬ ‫סופו‬ ‫וער‬ ‫ומכאן‬ ‫המרוכי{‬ ‫בשם‬ ‫תתקניג‬ ‫]אגוד‬ ‫המנהג‬ ‫וכן‬ ‫קציב(‬
‫‪.29‬‬ ‫טרוייש‬ ‫סדר‬ ‫‪,42‬‬ ‫המחכים‬ ‫‪,99‬‬ ‫םרש״י‬
‫בלילה‪.‬‬ ‫זמנה‬ ‫נעילה‬ ‫רבינו‬ ‫של‬ ‫ולשיטתו‬ ‫קציג(‬
‫ס״ו‪.‬‬ ‫אות‬ ‫כפור‬ ‫צום‬ ‫הל׳‬ ‫המנהיג‬ ‫וראה‬ ‫בראב־׳ן ‪t‬‬ ‫לפנינו‬ ‫ליתא‬ ‫וגיד‬ ‫קציר(‬
‫ביבליו־‬ ‫צ‪.‬פ‪.‬ה‪.‬‬ ‫מיע‬ ‫וראה‬ ‫גחלים‪.‬‬ ‫ע־׳נ‬ ‫בשר‬ ‫תשובות‬ ‫בשם ‪:‬‬ ‫‪394‬‬ ‫במח‪-‬ו‬ ‫קצ״ה(והובא‬
‫‪367‬‬ ‫ושם‬ ‫‪,61‬‬ ‫עמי‬ ‫‪1907‬‬ ‫בפר׳׳מ‬ ‫הספרותית‬ ‫לחברה‬ ‫השנתי‬ ‫‪ ,181‬ו ס י‬ ‫עמי‬ ‫‪1906‬‬ ‫גרפיא‪,‬‬
‫‪.57‬‬ ‫בםגהניס־מרוםנברנ‬ ‫הובא‬ ‫סופו‬ ‫וער‬ ‫ומכאן‬ ‫קציו(‬
‫קרושה‪.‬‬ ‫וסדר‬ ‫]לדור[‬ ‫ב[ תהילה‬ ‫]להתחיל‬ ‫תיקנו‬ ‫]במנחה[‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫קציז(‬
‫בסיוג‬ ‫שקורא‬ ‫דיו‬ ‫מנהגים־שם‪:‬‬ ‫קציח(‬

‫‪ ,179‬ו ש ם‬ ‫‪,‬החילוקים־׳ וכוי‪ ,‬הוצ׳ מ ר ג ל י ו ת ‪,‬‬ ‫כ מ נ ה ג ב נ י ב ב ל ‪ ,‬ו ל א כ מ נ ה ג א־׳י ] ר א ה‬ ‫קצ‪-‬ט(‬


‫‪{136‬‬
‫חיב‬ ‫ראבי״ה‬ ‫‪,100‬‬ ‫סרשיי‬ ‫ב‪,49‬‬ ‫םרע״ג‬ ‫א‪,45‬‬ ‫הינ‬ ‫קכינ‪,‬‬ ‫שאילתות‬ ‫בי‪,‬‬ ‫כיו‬ ‫תעגית‬ ‫‪0‬‬
‫בי‪.‬‬ ‫אות‬ ‫‪56‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫‪,11‬‬ ‫אות‬ ‫‪637‬‬
‫כהנים‪.‬‬ ‫]ברכת[‬ ‫בהילכת‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫דיא(‬
‫מ נ ה נ י ם ־ ש ם ‪. -‬‬ ‫ר פ א ‪,‬‬ ‫או״ז‬ ‫‪1A‬‬ ‫מעה׳׳נ‬ ‫ריב(‬
‫בי‪.‬‬ ‫כיו‬ ‫שבת‬ ‫רבא‬ ‫מ_אמר‬ ‫רינ(‬
‫‪.55‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫ריר(‬

‫‪57‬‬ ‫—‬ ‫מנהגים‬ ‫ומהרייל שם‪,‬‬ ‫מהרא״ק‬ ‫‪ ,153‬מ נ ה ג י‬ ‫המנהגות‪ ,‬אסף‪,‬‬ ‫‪ ,101‬ם ׳‬ ‫םרש״י‬ ‫ריה(‬
‫‪.1‬‬ ‫אות‬

‫אחרינא{‬ ‫]בלישגא‬ ‫קפ״ח‬ ‫ר״ש‬ ‫וראב״ן‬ ‫עי‪,‬‬ ‫אות‬ ‫כפור‬ ‫צום‬ ‫הל׳‬ ‫המנהיג‬ ‫והשודה‬ ‫ריו(‬

‫‪{120‬‬ ‫מחיו‬ ‫‪,29‬‬ ‫קיינ־פע׳‬ ‫פרדס‬ ‫‪,61‬‬ ‫סרעה‪-‬ש‬ ‫‪,32‬‬ ‫]םר‪-‬ע‬ ‫רב נסרונאי גאון‬ ‫תשובת‬ ‫ר״ז(‬

‫ב מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ס נ ב ר ג ‪ 57‬מ מ נ ה ג י ר ו ר א ב ל י ה ז כ ר ת ש מ ו ‪.‬‬ ‫ונם זה הובא‬ ‫ר׳־ח(‬

‫המנהגות‪,‬‬ ‫ם׳‬ ‫והשווה‬ ‫שהוא[‪.‬‬ ‫אור‬ ‫איזה‬ ‫]על‬ ‫מברכין‬ ‫]גמוציש[‬ ‫ךדווקא‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫ר״ם(‬
‫‪.153‬‬ ‫אכף‪,‬‬

‫אי‪.‬‬ ‫אות‬ ‫‪16‬‬ ‫ר״י(מנהגים־שם‬

‫הוא‬ ‫ומקורו‬ ‫א‪.56‬‬ ‫כ״א‬ ‫רבתי‬ ‫תניא‬ ‫א׳{‬ ‫סעיף‬ ‫רציה‬ ‫באו״ח‬ ‫]והובא‬ ‫מ״א‬ ‫בו‬ ‫כל‬ ‫רי״א(‬

‫א‪.51‬‬ ‫שבלה״ש‬ ‫‪,260‬‬ ‫סרש״י‬ ‫א‪,31‬‬ ‫סר״ע‬

‫ב‪.6‬‬ ‫סהראיק‬ ‫מנהגי‬ ‫רייב(‬

‫‪.15‬‬ ‫מנהגים־סם‬ ‫רי״ג(‬

‫‪,6‬‬ ‫עמי‬ ‫שם‬ ‫רייך(‬

‫‪.DC‬‬ ‫רם״ו(‬
‫‪171‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫כל‬ ‫של‬ ‫מנהגים‬

‫המחכיט‬ ‫ס׳‬ ‫אחרינא‪,‬‬ ‫בלישנא‬ ‫ד׳‬ ‫ושם‬ ‫ב׳‪,‬‬ ‫כ׳‬ ‫לתהלים‬ ‫בובער‪,‬‬ ‫משו־ם‪,‬‬ ‫והשווה‬ ‫רם־ז(‬
‫יענך‬ ‫בנדפס(‪:‬‬ ‫לפנינו‬ ‫נמצא‬ ‫)בלתי‬ ‫יונתן‬ ‫תרגום‬ ‫בשם‬ ‫א‪89‬‬ ‫ד״ק‬ ‫מילד‪,‬‬ ‫הל׳‬ ‫ומהרי־ל‬ ‫‪,29‬‬
‫ליברמן{‬ ‫ר׳־ש‬ ‫העירני‬ ‫]ועיז‬ ‫דמהולתא‬ ‫ביממא‬ ‫צלותא‬ ‫ר‪,‬׳‬ ‫יקבל‬ ‫—‬ ‫צרה‬ ‫ביום‬ ‫ה׳‬
‫בי‪.‬‬ ‫כ׳;‬ ‫תהלים‬ ‫צרה[‬ ‫ביום‬ ‫]ה׳‬ ‫יענך‬ ‫רי״ז(‬
‫הזכרת‬ ‫‪ [70‬מ מ נ ה ג י ד ו ד א ב ל י‬ ‫]‪ ,29‬ו ש ם‬ ‫במנהגיגדשם‬ ‫הובא‬ ‫ועד סופו כולו‬ ‫ומכאן‬ ‫רי׳״ח(‬
‫כה׳״ב‪.‬‬ ‫סדר‬ ‫מהרייל‬ ‫ומנהגי‬ ‫אייר‪,‬‬ ‫ריח‬ ‫סדר‬ ‫םירנא‬ ‫מנהגי‬ ‫וראה‬ ‫שמו‪.‬‬
‫סליחות‪,‬‬ ‫ולומר‬ ‫ושיני‬ ‫וחמישי‬ ‫שיני‬ ‫להתענות‬ ‫]גהגו‬ ‫סוכות‬ ‫לאחר‬ ‫וגם‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫רי״מ(‬
‫‪.70‬‬ ‫ש ם עמי‬ ‫הגי׳‬ ‫עפ״י‬ ‫והגהתי זה‬ ‫י‪-‬א[‪.‬‬ ‫ב׳‪:‬‬ ‫]תהלים‬ ‫ביראה‬ ‫א ת יי‬ ‫עכדו‬ ‫שנאמר[‬ ‫מה‬ ‫לקיים‬
‫זו‬ ‫בלשון‬ ‫לפנינו‬ ‫נמצא‬ ‫וכלתי‬ ‫בלבד‬ ‫שמיעה‬ ‫ע׳׳י‬ ‫המחכר‬ ‫הביאו‬ ‫זה‬ ‫ומדרש‬ ‫ריכ(‬
‫שם{‬ ‫מהרייל‬ ‫מנהגי‬ ‫ב׳ ז‬ ‫ל׳‬ ‫ברכות‬ ‫)השווה‬

‫וכוי‪.‬‬ ‫בני‬ ‫חטאו‬ ‫אולי‬ ‫איוב‬ ‫אמר‬ ‫כי‬ ‫הי‪,‬‬ ‫א׳‪:‬‬ ‫איוב‬ ‫רכיא(‬
‫בו‬ ‫נוהגים‬ ‫בחיה‬ ‫שבפסח‬ ‫לפי‬ ‫האחד‪,‬‬ ‫מעמים‪:‬‬ ‫שני‬ ‫מביא‬ ‫‪29‬‬ ‫ובמנהגים־שם‬ ‫דכ׳״ב(‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫מתענין‬ ‫דחמץ‬ ‫חומרא‬ ‫משום‬ ‫גס‬ ‫והשני‪,‬‬ ‫ראש‪.‬‬ ‫קלות‬
‫משהיתשמ־ז‪.‬‬ ‫וממה‬ ‫תצ־׳א‪,‬‬ ‫או״ח‬ ‫מיי ג׳‪,‬‬ ‫חיב‬ ‫האשכול‬ ‫וראה‬ ‫רכ״ג(‬
‫אי‪.‬‬ ‫ל׳׳א‬ ‫סוכה‬ ‫רכ״ד(‬
‫תרסיר‪.‬‬ ‫סס‪-‬י‬ ‫ב‪-‬ח‬ ‫מאו‪-‬ח‬ ‫‪,408‬‬ ‫ח־ב‬ ‫דאביי‪-‬ה‬ ‫רכ״ה(‬
‫אי‪.‬‬ ‫ל ״ג‬ ‫סוכה‬ ‫דכ‪-‬ו(‬
‫שם‪.‬‬ ‫דכיז(‬
‫הבי‪.‬‬ ‫ו ה ג ה ת י ז ה עפ־׳י‬ ‫דכ‪-‬ח(‬
‫א ו ת י״ב‪.‬‬ ‫המנהיג ה׳ ל ו ל ב‬ ‫רכים(‬
‫א ו ת ג־ז‪.‬‬ ‫שם‬ ‫ריל(‬
‫לפי‬ ‫שבת‪.‬‬ ‫שהוא‬ ‫שביעי‬ ‫ספק‬ ‫בשמיני‬ ‫אותו‬ ‫אומי‬ ‫לאו‪,‬‬ ‫ואס‬ ‫‪: 68‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫רליא(‬
‫שם[‪.‬‬ ‫המגהיג‬ ‫וראד‪,‬‬ ‫ב׳ ז‬ ‫מ׳‬ ‫לעירובין‬ ‫]וכוזנתו‬ ‫לשמונה‬ ‫וגם‬ ‫לשבעה‬ ‫חלק‬ ‫תן‬ ‫בו‬ ‫שכתוב‬
‫שם‬ ‫שציינתי‬ ‫המקורות‬ ‫ולכל‬ ‫ז‬ ‫‪84‬‬ ‫שם‬ ‫מנהגים‬ ‫הקהילות;‬ ‫]ב[ כ ל‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫דליב(‬
‫ותקוגים‬ ‫הוםפות‬ ‫‪,260‬‬ ‫ח׳יא‬ ‫גידעמאן‪.‬‬ ‫ערציהוגנזוועזען‪,‬‬ ‫להוטיף ‪:‬‬ ‫צריך‬ ‫י׳[‬ ‫חי‪,‬‬ ‫גי‪,‬‬ ‫]אותיות‬
‫מהדודא‬ ‫האנגלי‬ ‫רבעון‬ ‫‪,40‬‬ ‫חיד‬ ‫המזכיר‬ ‫‪,255‬‬ ‫ק‪-‬ץ‬ ‫כרך‬ ‫מונםשריפס‬ ‫‪A‬‬ ‫עמי‬ ‫ח״א‬ ‫לדאבי״ה‬
‫‪.46‬‬ ‫ח״ד‬ ‫חדשה‬

‫מנהגינדשם‪.‬‬ ‫ז ה עפ׳׳י‬ ‫והגהתי‬ ‫ככה[‪.‬‬ ‫]על‬ ‫החזן‬ ‫]ולמושב[‬ ‫צ־ל ‪:‬‬ ‫אולי‬ ‫רל׳׳ג(‬
‫שם‪.‬‬ ‫דל׳״ד(‬
‫בברכו‪.‬‬ ‫החזן‬ ‫להושיב‬ ‫יכול‬ ‫שאינו‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רליה(‬
‫וערבית‪.‬‬ ‫יוצר‬ ‫תפילת‬ ‫ש ם ‪:‬‬ ‫דל־ו(‬
‫באשרי‪.‬‬ ‫בבוקר‬ ‫פעמים‬ ‫ג׳‬ ‫כבד‬ ‫שביטל‬ ‫עד‬ ‫מנחה‬ ‫תפלת‬ ‫יבטל‬ ‫ולא‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רל״ז(‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫למעריב‬ ‫מנחה‬ ‫בין‬ ‫ובערבית‬ ‫ש ם ‪:‬‬ ‫דליח(‬
‫לגמרי‪.‬‬ ‫התפלה‬ ‫לבטל‬ ‫יוכל‬ ‫לו‪,‬‬ ‫עונה‬ ‫אינו‬ ‫ואם אז‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רל‪-‬מ(‬
‫דין‪.‬‬ ‫לו‬ ‫שיעשו‬ ‫עד‬ ‫שם‪:‬‬ ‫ד״מ(‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫כורחו‬ ‫בעל‬ ‫והמתפלל‬ ‫ש ם ‪:‬‬ ‫רמיא(‬
‫א ו ת יי‪.‬‬ ‫שם‬ ‫רמ־ב(‬

‫לקהל‪.‬‬ ‫בהכ׳׳נ‬ ‫שמשאיל‬ ‫ואדמ‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רמ־ג(‬


‫ליכנס‪.‬‬ ‫]=שלא[‬ ‫בידו‬ ‫למחות‬ ‫כח‬ ‫לו‬ ‫אין‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רמ־ק‬

‫אינו‬ ‫בחינם‪,‬‬ ‫להם‬ ‫השאילו‬ ‫ואפילו‬ ‫הקהל‪.‬‬ ‫שאר‬ ‫עם‬ ‫שם‬ ‫שהתפלל‬ ‫כבהכ׳׳נ‬ ‫ש ם ‪:‬‬ ‫רמייה(‬
‫שימחר‪ ,‬ל כ ו ל ם ‪.‬‬ ‫לא‬ ‫אם‬ ‫למחות‪,‬‬ ‫יכול‬
‫הקהל‪.‬‬ ‫להכריח‬ ‫בידו‬ ‫כח‬ ‫יש‬ ‫אבידד״‬ ‫אבד‬ ‫הקר‪,‬ל‬ ‫מן‬ ‫אחד‬ ‫אם‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רמ״ו(‬
‫החרם‪.‬‬ ‫ע פ ״‬ ‫שיניד‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רמ׳׳ז(‬

‫אכנס[‬ ‫]קרי‪=:‬לא‬ ‫לומר‬ ‫לדחותו‬ ‫יכול‬ ‫אדם‬ ‫ואין‬ ‫‪: 120‬‬ ‫פינקלשסיין‬ ‫הוצ׳‬ ‫דמיה(‬

‫ותקנתם‪.‬‬ ‫גאונים‬ ‫בתשובת‬ ‫ברזילי‬ ‫בספר‬ ‫)כתוב(‬ ‫נמצא‬ ‫וכן‬ ‫לדין‪.‬‬ ‫לד‬ ‫אבוא‬ ‫אך‬ ‫בחרם‪,‬‬

‫ששו־ן‪.‬‬ ‫בכ׳׳י‬ ‫אם‬ ‫כי‬ ‫הנדפס‪,‬‬ ‫בסי־ ה ע ת י ם‬ ‫וליתא‬ ‫רמ־׳ט(‬


‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪172‬‬

‫שם‬ ‫פינקלשטיין‬ ‫‪,51‬‬ ‫נ ו‬ ‫חיו‬ ‫האנגלי‬ ‫ברבעון‬ ‫]אפטוביצר‬ ‫ורה־ג‬ ‫סעדיה‬ ‫=רב‬ ‫ר׳׳נ(‬
‫‪{2‬‬ ‫אות‬ ‫‪131‬‬ ‫ושם‬ ‫‪,15‬‬ ‫אות‬ ‫‪120‬‬
‫נם‬ ‫ובמנהגים—‪: 84‬‬ ‫קדמונים׳‪.‬‬ ‫'חרם‬ ‫אחר‬ ‫לעיל‬ ‫אלא‬ ‫מקומו‪,‬‬ ‫כאן‬ ‫אין‬ ‫אולי‬ ‫רניא(‬
‫טובים‪.‬‬ ‫ובימים‬ ‫בשבתות‬ ‫התפלה‬ ‫לבטל‬ ‫יכול‬ ‫אין‬
‫ענוהו‪.‬‬ ‫ולא‬ ‫התפלה‬ ‫פעמים‬ ‫כ ב ר ג׳‬ ‫ביטל‬ ‫א ם לא‬ ‫ש ם ‪:‬‬ ‫רנ‪-‬ב(‬
‫שם‪.‬‬ ‫ליתא‬ ‫וזד‪,‬‬ ‫דנ‪-‬ג(‬
‫דודא‪.‬‬ ‫מנהגי‬ ‫של‬ ‫שפו‬ ‫הזכרת‬ ‫בלי‬ ‫‪81‬‬ ‫במנהנים־שם‬ ‫והובא‬ ‫שניב!‬ ‫רוקח‬ ‫רניר(‬
‫פייא‪.‬‬ ‫היגער‪,‬‬ ‫שמחות‪,‬‬ ‫מסי‬ ‫ראה‬ ‫דניה(‬
‫במנהגיבדשננ‬ ‫הובא‬ ‫זה‬ ‫גם‬ ‫סופו‬ ‫וער‬ ‫ומכאן‬ ‫פכ״א‪.‬‬ ‫שם‬ ‫מיו(‬
‫שוד״‬ ‫וקילוםן‬ ‫כבודן‬ ‫לעשות‬ ‫נוכל‬ ‫שלא‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רנ״ז(‬
‫חבית‪.‬‬ ‫מכבוד‬ ‫גדול‬ ‫כבודו‬ ‫יהא‬ ‫איכ‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫דנ״ח(‬

‫סיד‪,‬‬ ‫סי‪-‬‬ ‫אק׳‬ ‫כיי‬ ‫חיב‬ ‫שבהיל‬ ‫שניה‪,‬‬ ‫רוקח‬ ‫‪,52‬‬ ‫]מעהיג‬ ‫לפרט‬ ‫נ׳‪-‬ג‬ ‫בשנת‬ ‫רניט(‬
‫מ נ ו ע י נ ד ש ם ‪{83—82‬‬ ‫‪,(45‬‬ ‫ב‪5‬ד‪ ,‬כ י י וותיקן מיי‬ ‫)כיי ווינה‬ ‫דינים‬ ‫לקוטי‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫יקרא‬ ‫ואחיכ‬ ‫ולוי‬ ‫שיקרא[ כהן‬ ‫בשעה‬ ‫ק ר י ‪] :‬מבחוץ‪,‬‬ ‫ריס(‬
‫וי‬ ‫ואחי‬ ‫ם‪-‬ז‪:‬‬ ‫]שבלה״ש‬ ‫מכיר‬ ‫בר׳‬ ‫מנחם‬ ‫ר׳‬ ‫של‬ ‫אחיו‬ ‫מכיר‪,‬‬ ‫ברי‬ ‫נתן‬ ‫=־ר׳‬ ‫רם״א(‬
‫‪.610‬‬ ‫והשווה צונץ‪ ,‬ס‪ .‬פ‪ .‬עמי‬ ‫נתן{‬
‫‪{3‬‬ ‫‪ 311‬א ו ת‬ ‫צר‬ ‫‪1897‬‬ ‫מונםשריפט‬ ‫]ראה‬ ‫הכהן‬ ‫ש ם ‪ :‬ר׳ א ל ע ז ר‬ ‫שבלהיש‬ ‫רםיב(‬
‫‪374‬‬ ‫ושם‬ ‫‪,1‬‬ ‫אות‬ ‫‪125‬‬ ‫זאלפעלר‪,‬‬ ‫מארסירולוביום‪,‬‬ ‫]השווה‬ ‫שיג‬ ‫יהודה‬ ‫ר׳‬ ‫שם‪:‬‬ ‫רסיג(‬
‫ר‪/,‬‬ ‫אות‬ ‫‪37‬‬ ‫מנהנים־מרוסנברג‬ ‫םנועיס־רינוס‪,‬‬ ‫כיי‬ ‫בשם‬ ‫א‪27‬‬ ‫מנהגינדפהרא‪-‬ק‬ ‫רס״ד(‬
‫מגנצא‬ ‫מנהג‬ ‫דלפי‬ ‫‪: 9‬‬ ‫צד‬ ‫לעיל‬ ‫רבדיו‬ ‫את‬ ‫םותר‬ ‫רבינו‬ ‫רהלא‬ ‫ציע‪.‬‬ ‫והדבר‬ ‫ג׳!‬ ‫אות‬ ‫‪83‬‬ ‫ושם‬
‫פרשה‪.‬‬ ‫אותר‪,‬‬ ‫כשל‬ ‫וםפטירי!‬ ‫אשיש‬ ‫שוש‬ ‫דחתן‬ ‫הפטרה‬ ‫ווחין‬
‫‪. 52‬׳‬ ‫במעהיג‬ ‫תמצא‬ ‫לזה‬ ‫לירושלמי ]וראיה‬ ‫ולא‬ ‫איי‪,‬‬ ‫כני‬ ‫של‬ ‫למדדים‬ ‫וכוונתו‬ ‫רט״ה(‬
‫איי{‬ ‫של‬ ‫בספרים‬ ‫מצאנו‬ ‫ושוב‬
‫שנייה‪.‬‬ ‫פרשה‬ ‫ומתחיל‬ ‫נדר‪,‬‬ ‫תדור‬ ‫וכי‬ ‫ומפסיק‬ ‫מנהגים־שם ‪:‬‬ ‫רםיו(‬
‫‪=70‬כ״י‬ ‫חיב‬ ‫חיים‬ ‫המקום ]ארחות‬ ‫מנהג‬ ‫לפי‬ ‫חלוקין‬ ‫הכתובה‬ ‫חתימת‬ ‫ומנהגות‬ ‫רם׳״ז(‬
‫רבים{‬ ‫בשנויים‬ ‫‪53‬‬ ‫םמ׳‬

‫רש״י‬ ‫]תשו׳‬ ‫שירצו‬ ‫זמן‬ ‫כל‬ ‫לחתום‬ ‫יכולין‬ ‫וכתובה‬ ‫שטרות‬ ‫שאר‬ ‫ולעניין‬ ‫רסיח(‬
‫‪{216‬‬ ‫קצי!‬
‫‪.54‬‬ ‫ושם‬ ‫‪,56‬‬ ‫מעה‪-‬ג‬ ‫דאד‪,‬‬ ‫דס‪-‬ם(‬
‫זד‪.‬‬ ‫סעיף‬ ‫ם‪-‬ו‬ ‫סי׳‬ ‫אהיע‬ ‫ר״ע(‬
‫ר ש ׳ ׳ י ‪.213—212‬‬ ‫תשו׳‬ ‫עיי‬ ‫רע׳׳א(‬
‫‪.219‬‬ ‫רשיי‬ ‫בתשו׳‬ ‫שציינתי‬ ‫המקורות‬ ‫וכל‬ ‫‪< 82‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫ב׳!‬ ‫קיר‪,‬‬ ‫פסחים‬ ‫רע״ב(‬
‫בי‪.‬‬ ‫קיב‬ ‫פסחים‬ ‫רעי!(‬
‫‪.31‬‬ ‫להמאירי‬ ‫אבות‬ ‫מגן‬ ‫‪,213‬‬ ‫רשיי‬ ‫תשו׳‬ ‫ראר‪,‬‬ ‫רעיר(‬
‫מזרח‪,‬‬ ‫כלפי‬ ‫פניהם‬ ‫מחזירים‬ ‫וכלה‬ ‫חתו‬ ‫ראיתי‬ ‫אני‬ ‫אבל‬ ‫‪: 82‬‬ ‫םנהגים־שם‬ ‫רעיר‪(.‬‬
‫‪.8‬‬ ‫צר‬ ‫שם‬ ‫במבואי‬ ‫ועיי‬ ‫כנגדם‪.‬‬ ‫והמברך‬
‫ברכות‪.‬‬ ‫שבע‬ ‫ומברך‬ ‫אחר‬ ‫כוס‬ ‫המבורך‬ ‫נוטל‬ ‫הקיוושיו‬ ‫ולאחר‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫רעיו(‬
‫על‬ ‫לעז‬ ‫להוציא‬ ‫שלא‬ ‫כרי‬ ‫אחרת‪,‬‬ ‫פעם‬ ‫לקדשה‬ ‫לו‬ ‫דאין‬ ‫ביב‪,‬‬ ‫כמהר׳׳ם‬ ‫שלא‬ ‫רע״ז(‬
‫ק״ע{‬ ‫שורש‬ ‫מהרייק‬ ‫פ־ב‪,‬‬ ‫ריביש‬ ‫‪,63‬‬ ‫חיב‬ ‫איח‬ ‫תינ‪,‬‬ ‫ראשונים ]תשב״ץ‬ ‫קדושין‬
‫מ ‪ -‬א אי‪.‬‬ ‫קדושין‬ ‫רע״ח(‬
‫בשינוי‬ ‫והובא‬ ‫קדמונים‪.‬‬ ‫חרם‬ ‫אחר‬ ‫הקהילות‬ ‫בכל‬ ‫מנהג‬ ‫ערך‬ ‫לעיל‬ ‫הוא‬ ‫ומקומו‬ ‫רע‪-‬ס(‬
‫‪260‬‬ ‫ח‪-‬א‬ ‫גידעפאן‪,‬‬ ‫של‬ ‫ערציהונגםודעזען‬ ‫בם׳‬ ‫הקהלות‬ ‫בתקנות‬ ‫וגם‬ ‫‪84‬‬ ‫במנהגים־שם‬ ‫הלשון‬
‫הקהל‬ ‫ישיב‬ ‫לא‬ ‫אם‬ ‫בהכינ‪,‬‬ ‫איש‬ ‫יסגור‬ ‫לא‬ ‫בזהיל‪:‬‬ ‫‪[4‬‬ ‫עם׳‬ ‫חיא‬ ‫לראבייר‪,‬‬ ‫ותקונים‬ ‫]הוספות‬
‫משפט‪.‬‬ ‫ויעשו‬ ‫דבריו‬ ‫ישמעו‬ ‫והקהל‬ ‫ושלש‪.‬‬ ‫‪6‬עמים‬

‫נד‪.‬‬ ‫ליב‬ ‫ר״ה‬ ‫ריפ(‬

‫משי‪.‬‬ ‫עפ‪-‬י‬ ‫והגהתי‬ ‫שירה‪.‬‬ ‫]הוא[‬ ‫היוש‬ ‫]תפילת[‬ ‫כל‬ ‫דהא‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫רפ׳׳א(‬
‫‪173‬‬ ‫מ נ ה ג י ם ש ל כ ל השנה מ א ש כ נ ז‬

‫ו מ כ א ן ועד ‪ ,‬ב י ו ה ׳ ׳ כ ׳ נמצא לעיל ב ש נ ו י י ם ק ל י ם ב כ ״ י מ ש ׳ א‪ ] 102‬א ח ר ח ו ה ־ מ {‬ ‫רט׳־ב(‬


‫‪{17‬‬ ‫ו ה ו א מ ח י ל ו פ י מ נ ה ג י ם מ מ צ א ־ ו ו ר מ י י ז א ] ר א ה מעה׳־ג‬ ‫רפ׳׳נ(‬
‫‪ ,100‬מנהגים־‪ ,26‬מ מ ה מ ש ה מ י ה ‪,‬‬ ‫ראה םרש׳׳י ‪ ,208‬ש ב ה י ל ע׳׳ו‪ ,‬סדר םרוייש‬ ‫רפיד(‬
‫ניא‪.‬‬ ‫או׳׳ח‬
‫סיא‬ ‫בשם‬ ‫ב מ נ ה ג י נ ד מ ר ו ם נ ב ר ג ‪52‬‬ ‫ונם‬ ‫שייח‬ ‫בשבלה׳׳ש‬ ‫הדין‬ ‫הובא‬ ‫ולה־פך‬ ‫רפיה(‬
‫״ כ כ פ ו בגניבת ו מ ב ר כ י ן עליו‪.‬‬ ‫הראיש ר י ה אות כיז[ ב ז ה ‪ -‬ל ‪ :‬מדליקין נרות בליל‬ ‫]=פסקי‬
‫רם״‪ 0‬א י ו ב ה ׳ ‪ :‬כיד‪.‬‬
‫‪.85‬‬ ‫ב׳! היג ריב‬ ‫שבת כיה‬ ‫רפיז(‬
‫בשם תנחומא‪.‬‬ ‫י א ה ס פ ר ן של ראשונים‪ ,‬א ס ף ‪178 ,‬‬ ‫רפיח(‬
‫י ב מ ו ת ס י ב אי‪.‬‬ ‫רפיט(‬
‫ס ו ב ‪ ,‬ו ש ם תי״ד‪.‬‬ ‫בשם שכל‬ ‫מ ש ה תי״ם‬ ‫ממה‬ ‫ר״צ(‬
‫ו מ כ א ן ועד ס ו פ ו ה ו ב א ב מ נ ה ג י ם י ש ם ‪ 67‬מ מ נ ה ג י דורא ב ל י ה ז כ ר ת שמו‪.‬‬ ‫רצ‪-‬א(‬
‫שם‪.‬‬ ‫רציב(‬
‫‪.10‬‬ ‫ס ו ף עמי‬ ‫במנהגים־שם‬ ‫והובא‬ ‫ניג‪.‬‬ ‫סי׳‬ ‫רוקח‬ ‫הוא‬ ‫עתיק‬ ‫ומקורו היותר‬ ‫מיג(‬
‫ו ש ם עמי ‪.2‬‬
‫ו ה ו ב א במנהגים־שם ‪ ! 34‬והשודה ר ו ק ח שי״א‪ ,‬פ ר ד ס ק נ י ה ‪ ,‬מ נ ה ג י מ ה ר א ‪ -‬ק ב‪,42‬‬ ‫רג״ר(‬
‫ו מ נ ה ג י סירנא ב‪.19‬‬
‫מנהגים־שם ‪.34‬‬ ‫רציה(‬
‫ש ם עמי ‪.72‬‬ ‫רציו(‬
‫ר״ח ]פרדס‬ ‫בשל‬ ‫ומפםירין‬ ‫גורם‪:‬‬ ‫פיכ‬ ‫םופרים‬ ‫במסי‬ ‫אמנם‬ ‫רצ׳׳ז( שם א ו ת ג׳ ‪t‬‬
‫כיד‪ ,‬שבלהיש קציא{‬
‫א מ נ ם ר׳ י ר ו ח ם ] נ ת י ב ם'‪ ,‬ח ״ ב נ׳ ע י א [ מ ב י א ב ש ם ‪.‬־ ו כ ת ב ג א ו ן ב ת ש ו ב ה ‪ ,‬שאין אונו׳‬ ‫*(‬
‫קדיש ב ס פ ר הראשון‪ ,‬כיון שלא ג מ ר ו עדיין ח ו ב ת ה י ו ם וכוי‪ ,‬אלא » ח ר ה ס פ ר השני אומי קדיש וגוי‪.‬‬
‫כ ו ל ו ה ו ב א ב מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ס נ כ ר ג שם ‪ 34‬מ מ נ ה ג י דודא ב ל י ה ז כ ר ת שמו‪ .‬והשווה‬ ‫רציח(‬
‫‪.123‬‬ ‫צונץ‪ ,‬ם‪ ..‬פ‪ ,51 ,47 .‬ושם‬
‫תענית כ י ו בי‪.‬‬ ‫רצ״ס(‬
‫‪.50‬‬ ‫ר א ה ש ד י ל ב ה ל י כ ו ת קדם‬ ‫ש(‬
‫‪{204‬‬ ‫‪ ,226‬ס ר ש ״ י‬ ‫לותיר ]מחיו‬ ‫וכוונתו לגאוני‬ ‫שיא(‬
‫ש י ב ( ש ב ל ה י ש ר ס ״ ג ב ש ם ‪ :‬ו מ צ א ת י ב ש ם ר ס י ג זצ״ל‪ .‬והשווה פ ר ש י י ל ק ה ל ת י״ב‪,‬‬
‫ה ׳ ! ם ר ש י י ת ק מ י א ‪ ,‬כל בו ס ־ א ‪ ,‬ת נ י א ר ב ת י נ י ח ‪ ,‬מ ט ה מ ש ה ת ש ״ ס ‪ ,‬י ו ס י ף א ו מ ץ ת ת צ ״ ג ב ש ם‬
‫מהרשיל‪.‬‬
‫ר ב ת י א׳ בי‪.‬‬ ‫באיכה‬ ‫לפנינו‬ ‫ונמצא‬ ‫שיג(‬
‫וכוי‬ ‫מצוי‬ ‫מרירי‬ ‫קטב‬ ‫שבהם‬ ‫באכ‪,‬‬ ‫ד׳‬ ‫עד‬ ‫בתמוז‬ ‫מי״ו‬ ‫דעקא‬ ‫ב‪-‬ומץ‬ ‫שם‪:‬‬ ‫שיר(‬
‫]שבה‪-‬ל שם{‬
‫צ״ב‪,‬‬ ‫מהרש״ל‬ ‫שויח‬ ‫וראד‪,‬‬ ‫רם״ג!‬ ‫בשם‬ ‫ב ש ב ל ה ‪ -‬ש שם‬ ‫והובא‬ ‫שיר‪ (,‬דניאל י׳ גי‪.‬‬
‫יוסיף אומץ תתניט‪.‬‬
‫ב מ נ ה נ י ם ־ ש ם ‪ .67—66‬ו ר א ה צונץ ס‪ .‬פ‪.‬‬ ‫דורא‬ ‫ו מ כ א ן ועד ס ו פ ו ה ו ב א מ מ נ ה ג י‬ ‫שיו(‬
‫ושם ‪.63‬‬ ‫‪,59‬‬
‫ק ר י ‪] :‬שיש ב ה כ ק ש ת [ מים‪ .‬ו ה ג ה ת י ע פ ״ י הגי׳ שם עמי ‪.67‬‬ ‫שיו(‬
‫פ״א מ י א ; תום׳ ת ע נ י ת ב׳ א׳ ד י ה ‪ :‬מאימתי‪,‬‬ ‫שיח(‬
‫‪.26‬‬ ‫א ו צ ה י ש וזזיפ‪ ,‬דוידזון‪ ,‬ח ״ ב‬ ‫שיס(‬
‫ו ה נ ה ת י ע פ ״ י הבי‪.‬‬ ‫;‬ ‫‪57 ,55‬‬ ‫שש עמי‬ ‫שיי(‬
‫ה ו כ ר ת שמו‪.‬‬ ‫בלי‬ ‫ב מ נ ה ג י ם ־ מ ר ו ם נ כ ר ג ‪67‬‬ ‫גם וה הובא מ מ נ ה ג י דורא‬ ‫שי״א(‬
‫‪.408‬‬ ‫ו ש ם עמי‬ ‫‪ 397‬א ו ת ‪,9‬‬ ‫חיב‬ ‫ראבי״ה‬ ‫שי״ב(‬
‫שייג( אולי ‪ ' 1‬ל •־ ו ל א ח ר ח ו ר ב ן [ ה ב י ת א ת ה ר ] ה ז י ת י ם ב מ ק ו ם ה מ ז ב ח ‪ ,‬ד ו ג מ ת‬
‫ה ש מ ר ו נ י ס ש מ ק י פ י ן אד‪ [.‬ה ר גריוים ש נ י ת נ ו עליו ה ב ר כ ו ת ‪ .‬ו ל ד ע ת ה ש מ ר ו נ י ם ]ראה ס פ ר ם‬
‫ב י י ן‬ ‫פ ב‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪174‬‬

‫‪[159‬‬ ‫צבי‬ ‫בן‬ ‫ונס‬ ‫‪,236‬‬ ‫מאנםבאסערי‬ ‫‪,186‬‬ ‫עמי‬ ‫נאססער‬ ‫הוזי‬ ‫של‬ ‫‪Samaritans‬‬ ‫האנגלי‬
‫בכלל‪,‬‬ ‫רגלים‬ ‫שלש‬ ‫וכעלית‬ ‫תפילתם‬ ‫בשעת‬ ‫פונים‬ ‫ר‪.‬ם‬ ‫ואליו‬ ‫גריזים‪,‬‬ ‫להר‬ ‫מכוון‬ ‫המוכח‬ ‫גם‬
‫תרצ״ו‬ ‫זזינד‪,‬‬ ‫העדיט‪,‬‬ ‫ברבעון‬ ‫עיז‬ ‫שהעירותי‬ ‫מה‬ ‫]והשווה‬ ‫כפרט‬ ‫פסח‬ ‫לקרבן‬ ‫המצות‬ ‫ובחג‬
‫‪{1939‬‬ ‫שנת‬ ‫הצרפתי‬ ‫ברבעון‬ ‫וגם‬ ‫גי‪,‬‬ ‫חוברת‬

‫משנת‬ ‫יהודה‬ ‫ברי‬ ‫שמחה‬ ‫לד׳‬ ‫ודירמיישא‬ ‫‪-‬רוקח‪=-‬םחזור‬ ‫הנקרא‬ ‫מחזור‬ ‫השתה‬ ‫שייר(‬
‫‪{4—2‬‬ ‫אות‬ ‫‪291‬‬ ‫קויפמן‬ ‫לר״ר‬ ‫בםה״ו‬ ‫]עפשםיין‬ ‫‪1272‬‬

‫נמצא‬ ‫זר•‬ ‫ומנהג‬ ‫שם‪,‬‬ ‫ואו־ז‬ ‫ראבי״ה‬ ‫עפ״י‬ ‫והבהתי‬ ‫המזבח{‬ ‫]דוגמת‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫שס״ו(‬
‫שם‬ ‫בראבי״ה‬ ‫אפגזוביצר‬ ‫]ראה‬ ‫היג‬ ‫טוף‬ ‫פיר‬ ‫םוכר‪.‬‬ ‫בירושלמי‬ ‫אמנם לא‬ ‫תש*ב‪,‬‬ ‫תהלים‬ ‫כילקוט‬
‫‪{9‬‬ ‫אות‬
‫כיח‪.‬‬ ‫אלף‬ ‫האגור‬ ‫וראה‬ ‫‪.68‬‬ ‫במנהגים־שם‬ ‫דורא‬ ‫ממנהגי‬ ‫הוכא‬ ‫סופו‬ ‫וער‬ ‫ומכאן‬ ‫שם״ז(‬
‫מצוד״‬ ‫של‬ ‫מצות‬ ‫השלש‬ ‫בהן‬ ‫לאפות‬ ‫או‬ ‫]חמץ[‬ ‫בהן‬ ‫לשרוף‬ ‫או‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫שי״ז(‬
‫סמבנצזג‬ ‫קלוניםום‬ ‫ביר‬ ‫־־ר׳ יהודה‬ ‫שייח(‬
‫‪.214‬‬ ‫שם‬ ‫דים‬ ‫ועי׳‬ ‫עצומים‪.‬‬ ‫בשנויים‬ ‫ב׳‬ ‫ליט‬ ‫ברכות‬ ‫שיים(‬
‫בערבה!‬ ‫היתר‪,‬‬ ‫הבית‬ ‫בזמן‬ ‫המזבח‬ ‫והקפת‬ ‫קייב[‬ ‫]ח״א‬ ‫הריצ״נ‬ ‫של‬ ‫שיטתו‬ ‫לפי‬ ‫שיכ(‬
‫משי‪.‬‬ ‫כיי‬ ‫עפ״י‬ ‫והבהתי‬
‫שנויים‪.‬‬ ‫בקצת‬ ‫מיה‬ ‫פ י ר ־‪.‬‬ ‫טובה‬ ‫שכ״א(‬
‫אי‪.‬‬ ‫ציו‬ ‫מנחות‬ ‫שכיב(‬

‫‪{466‬‬ ‫ח‪-‬ב‬ ‫וה״פ‬ ‫הקליר ]אוצהיש‬ ‫ר״א‬ ‫להפייסן‬ ‫אליט‬ ‫כהושעת‬ ‫לפיוט‬ ‫וכידנתו‬ ‫שכיב(‬
‫א‪,30‬‬ ‫םרעיב‬ ‫וראה‬ ‫שמו‪.‬‬ ‫הזכרת‬ ‫בלי‬ ‫דורא‬ ‫ממנהגי‬ ‫‪29‬‬ ‫במנהגינדשם‬ ‫והובא‬ ‫שכיד(‬
‫תקט״ז‪.‬‬ ‫םרש‪-‬י‬

‫‪.85‬‬ ‫עם׳‬ ‫ריטוס‪,‬‬ ‫צונץ‬ ‫תתניו‪,‬‬ ‫אומץ‬ ‫יוםיף‬ ‫שם‪,‬‬ ‫מהרייל‬ ‫מגהגי‬ ‫שכיה(‬
‫מעם‬ ‫שם‬ ‫והובא‬ ‫בתמוז‪.‬‬ ‫ייז‬ ‫ער‬ ‫שניים‬ ‫שכת‬ ‫כל‬ ‫ואומר‬ ‫‪: 29‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫שכ‪-‬ו(‬
‫םבוניא‪.‬‬ ‫גרשון‬ ‫‪n‬‬ ‫]=מפירוש[‬ ‫מפי‬ ‫בשם ‪:‬‬ ‫זה‬ ‫למנהג‬
‫‪,11‬‬ ‫אות‬ ‫‪564‬‬ ‫ח״ב‬ ‫ראבי״ר‪,‬‬ ‫‪,51‬‬ ‫מעה‪-‬ב‬ ‫שייז‪,‬‬ ‫רוקח‬ ‫‪,352‬‬ ‫ח‪-‬ג‬ ‫רשיי‬ ‫תשו׳‬ ‫שכיז(‬
‫‪,6‬‬ ‫אות‬ ‫‪647‬‬ ‫ושם‬
‫ולכל‬ ‫שג״ג‪.‬‬ ‫וביי‬ ‫ר‪,‬יה‪,‬‬ ‫פיג‬ ‫מו‪-‬ק‬ ‫ירושלמי‬ ‫בשם‬ ‫נ״ב‬ ‫חיב‬ ‫ביאת‬ ‫רייץ‬ ‫ועי׳‬ ‫שכיח(‬
‫‪{209‬‬ ‫]=ד״ב‬ ‫ג‪42‬‬ ‫היג‬ ‫פי״ז‪,‬‬ ‫פדר‪-‬א‬ ‫להוסיף‪:‬‬ ‫צריך‬ ‫פ י י הי׳׳ב‬ ‫בשמחות‬ ‫היבער‬ ‫שציין‬ ‫המקורות‬
‫ניב‪.‬‬ ‫ריצ״ב‬ ‫‪,124‬‬ ‫ראו‬ ‫ר‪,‬לי‬
‫הנדפם{‬ ‫כמעהיב‬ ‫]וליתא‬ ‫הגאונים‬ ‫כמנהגות‬ ‫מצאתי‬ ‫בשם ‪:‬‬ ‫‪364‬‬ ‫שבלהיש‬ ‫השווה‬ ‫שכיס(‬
‫ובשם‬ ‫‪! 50‬‬ ‫עמי‬ ‫הורביץ‬ ‫לרח־ם‬ ‫בתוש‪-‬ר‬ ‫באון‬ ‫נםרונאי‬ ‫רב‬ ‫בשם‬ ‫הובא‬ ‫זה‬ ‫וםנהב‬ ‫שיל(‬
‫שציה‪.‬‬ ‫חיא‬ ‫רשכיא‬ ‫בשו״ת‬ ‫באון‬ ‫האי‬ ‫רב‬
‫‪52‬‬ ‫במנהנים־שם‬ ‫ובס‬ ‫א‪108‬‬ ‫םם׳‬ ‫ביי‬ ‫ובתשב׳׳ץ‬ ‫בי‪.‬‬ ‫ציה‬ ‫חולין‬ ‫הוא‬ ‫ומקורו‬ ‫שליא(‬
‫‪,‬‬
‫העופות‪.‬‬ ‫על‬ ‫לרחם‬ ‫וזהו‬ ‫הגג‪.‬‬ ‫על‬ ‫הבני־םעיים‬ ‫לזרוק‬ ‫נר‪,‬בו‬ ‫הבי ‪:‬‬
‫שמו‪.‬‬ ‫הזכרת‬ ‫בלי‬ ‫ממנהבי דורא‬ ‫במנהביםישם‬ ‫הובא‬ ‫מכאן ועד םופו‬ ‫שליב(‬
‫‪,‬‬
‫ב‪.103‬‬ ‫ריש‬ ‫מש׳‬ ‫בכיי‬ ‫הבי‬ ‫עפ״י‬ ‫והגהתי‬ ‫וכד‪.‬‬ ‫יאמרו‬ ‫עיכ‬ ‫צ‪-‬ל‪:‬‬ ‫ואולי‬ ‫של״ב(‬
‫אי‪.‬‬ ‫אות‬ ‫‪16‬‬ ‫מנהבים־שם‬ ‫שליד(‬
‫‪.10‬‬ ‫עמי‬ ‫לעיל‬ ‫השזדה‬ ‫שליה(‬

‫כללא‬ ‫ב׳‪:‬‬ ‫אות‬ ‫‪15‬‬ ‫במנהביםישם‬ ‫תמצא‬ ‫הנכונה‬ ‫והבי׳‬ ‫טוב!‬ ‫יום‬ ‫הב‪:‬‬ ‫שליו(‬
‫צדקתך‪.‬‬ ‫בו‬ ‫אומרים‬ ‫אין‬ ‫בשנת‬ ‫להיות‬ ‫כשחל‬ ‫תחינה‪,‬‬ ‫בו‬ ‫אומרים‬ ‫שאין‬ ‫ערב‬ ‫כל‬ ‫דםילתא‪,‬‬
‫‪.11‬‬ ‫צד‬ ‫ושם‬ ‫‪,9‬‬ ‫צו‬ ‫לעיל‬ ‫ראר׳‬ ‫שליד(‬
‫מיד‪.‬‬ ‫סוף‬ ‫בו‬ ‫כל‬ ‫שליח(‬
‫‪.10‬‬ ‫צד‬ ‫לעיל‬ ‫וראה‬ ‫טיב !‬ ‫דין‬ ‫שם‬ ‫של׳׳ם(‬
‫ובו׳‪,‬‬ ‫תחינה‬ ‫דא״א‬ ‫טעם‬ ‫פרץ[‪:‬‬ ‫רבינו‬ ‫]והוא ‪:‬‬ ‫זיל‬ ‫הריף‬ ‫בשם‬ ‫סיב‬ ‫בו‬ ‫כל‬ ‫שימ(‬
‫בהערות‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫צד‬ ‫לעיל‬ ‫והשווה‬ ‫תפילתי‪.‬‬ ‫שתם‬ ‫דכתיב‬

‫]זמן{‬ ‫ואח״כ‬ ‫ו א ו ל י צ׳׳ל ‪:‬‬ ‫מ ש ׳ כ‪•103‬‬ ‫בכיי‬ ‫חסר‬ ‫‪,‬שמיני׳‬ ‫ועד‬ ‫ומכאן‬ ‫שמ‪-‬א(‬

‫‪.58‬‬ ‫מנהנים־שם‬ ‫שמ״ב(‬


‫‪175‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫מנהגים ש ל כ ל‬

‫‪.42‬‬ ‫מעהינ‬ ‫ס ו ע ־ ג ב‪,51‬‬ ‫‪,68‬‬ ‫ש ם‬ ‫שמ־ג(‬


‫אי‪.‬‬ ‫סוכה מ־ז‬ ‫שמיד(‬
‫‪.402‬‬ ‫‪ ,401‬ו ש ם‬ ‫ראבייה ח י ב‬ ‫‪,42‬‬ ‫מעהיג‬ ‫קפימ‪,‬‬ ‫פרדס‬ ‫שמ־ה(‬
‫ה־ו‪.‬‬ ‫כרכות פ״ו‬ ‫סוכה פ י ו ה י ה ‪,‬‬ ‫כירושלמי‬ ‫פסחים כ״א‬ ‫כערבי‬ ‫לפנינו‬ ‫וליתא‬ ‫שמיו(‬
‫ר מ א ־ ש ‪.22 ,‬‬ ‫הוצ׳‬ ‫פס״ר‪,‬‬ ‫קציב בי‪,‬‬ ‫פסדר״כ‬ ‫והשווה‬
‫‪:‬‬
‫י־ר[‪,‬‬ ‫]קהלת ב׳‬ ‫הולך‬ ‫בחושך‬ ‫]ו[הכ‪0‬יל‬ ‫ק ר י‬ ‫שמ־ז(‬
‫בירושלים‪.‬‬ ‫ק ר י ‪:‬‬ ‫שמ־ח(‬
‫‪.2‬‬ ‫במנהגינדשס‬ ‫הובא‬ ‫סופו‬ ‫ועד‬ ‫ומכאן‬ ‫שמ‪-‬ט(‬
‫נחמה‬ ‫דבשביל‬ ‫וטעם אחר‪,‬‬ ‫‪{108‬‬ ‫טרויים‬ ‫כתלמוד ]סדר‬ ‫כתובה‬ ‫שהיא‬ ‫ש־נ( ל פ י‬
‫עמי‬ ‫ח׳‬ ‫בפד״מ ברך‬ ‫הספרותית‬ ‫לחברה‬ ‫השנתי‬ ‫גחלים כס׳‬ ‫ה ו א )והובא ב ס ׳ ב ש ר ע ל נ כ י‬
‫‪.[2‬‬ ‫‪ 61‬א ו ת‬
‫תת־ע‪.‬‬ ‫אומץ‬ ‫ויוסיף‬ ‫‪19‬‬ ‫צד‬ ‫לעיל‬ ‫שנ־א(‬
‫מ נ ה ג י ם ־ ש ם ע מ י ‪.6‬‬ ‫‪,104‬‬ ‫םרוייש‬ ‫סדר‬ ‫שניב(‬
‫‪.17‬‬ ‫לראבייה ח״א‬ ‫ותקונים‬ ‫הוספות‬ ‫אסופות ב‪;57‬‬ ‫ס׳‬ ‫שנ״ג(‬
‫בי‪.‬‬ ‫חולין כ ״ ו‬ ‫שנ־ד(‬
‫ולהלן‪.‬‬ ‫‪ , 7 3‬ח ״ כ ‪230‬‬ ‫ראבי״ה ח י א‬ ‫‪,300‬‬ ‫מחיו‬ ‫ב ר כ ו ת ל ״ ב נד‪,‬‬ ‫שניר‪(,‬‬
‫‪.19‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫‪,369‬‬ ‫חיב‬ ‫ראבייה‬ ‫שנ־׳ו(‬
‫בפני‬ ‫ברכה‬ ‫שירה‪,‬‬ ‫קרבן‪,‬‬ ‫פייס‪ ,‬זמן‪ ,‬ר ג ל ‪,‬‬ ‫וסימנא ה ו א ‪:‬‬ ‫סוכה מ״ח א ׳ ‪:‬‬ ‫שניז(‬
‫עצמו‪.‬‬
‫חי‪,‬‬ ‫מ נ ה ג י ס ־ ש ם ‪ 19‬א ו ת‬ ‫‪,219‬‬ ‫חייב‬ ‫]ראבייה‬ ‫בתקיעתה‬ ‫ול־ש‬ ‫בקידושא‬ ‫שנ‪-‬ח( ל ־ ש‬
‫י׳[‪.‬‬ ‫ו ש ם ‪ 40‬א ו ת‬
‫לראכייר‪,‬‬ ‫ותקונים‬ ‫בהוספות‬ ‫אפמוכיצר‬ ‫קמ־נ‪,‬‬ ‫‪ 35‬ס י ׳‬ ‫רוקח‬ ‫מעשה‬ ‫והשווה‬ ‫שניט(‬
‫‪.103—101‬‬ ‫ח״ב‬
‫ל ע י ל צ ד ‪.9‬‬ ‫ש״ם(‬
‫זד‪,‬‬ ‫גאון! וגם‬ ‫נםרונאי‬ ‫רב‬ ‫פרדס בשם‬ ‫ו ‪,61‬‬ ‫םרעה־ש ח ״ ב‬ ‫פסחים נ״ג בי‪,‬‬ ‫שם־א(‬
‫‪37‬‬ ‫במנהגים־שם‬ ‫דורא‬ ‫ממנהגי‬ ‫הובא‬
‫‪.153‬‬ ‫המנהגות‪ ,‬אסף‪ ,‬עמי‬ ‫ראה ספר‬ ‫שס״ב(‬
‫אי‪.‬‬ ‫ניד‬ ‫פסחים‬ ‫שסיג(‬
‫שם‪.‬‬ ‫שס״ד(‬
‫פב״ג{‬ ‫ובפסיר‬ ‫ובב־ר‬ ‫]בירושלמי‬ ‫ר׳ לוי‬ ‫אמר‬ ‫שס׳׳ר‪(.‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫שסיו(‬
‫דא״י‬ ‫גמרא‬ ‫בשם‬ ‫והובא‬ ‫ופי־ב‪.‬‬ ‫פי׳׳א‬ ‫ב״ר‬ ‫היד״‬ ‫פ־ח‬ ‫ברכות‬ ‫ירושלמי‬ ‫שםיז(‬
‫בכ׳׳י‬ ‫)וליתא‬ ‫‪120‬‬ ‫מח׳׳ו‬ ‫מוציש‪,‬‬ ‫לקוהיפ הל׳‬ ‫‪,29‬‬ ‫‪5‬ע׳ ע מ י‬ ‫‪,[61‬‬ ‫]סרעהיש‬ ‫א‪32‬‬ ‫בסר״ע‬
‫עי‪.‬‬ ‫ססיי‬ ‫בירושלמי ב כ ל ב ו‬ ‫אנדה‬ ‫ובשם‬ ‫סמי־ שם‪[,‬‬
‫אמרכל‬ ‫‪,381‬‬ ‫במח״ו‬ ‫ברוך‬ ‫ב ר‬ ‫יהודה‬ ‫יהודה ירי‬ ‫יצחק ברי‬ ‫והובא ב ש ם ר׳‬ ‫שם״ח(‬
‫כ׳׳י‬ ‫הנייר‬ ‫ב מ ת י ו כ י י ס מ י ר י ש ג‪ ,<23‬ס פ ר‬ ‫ברוך‬ ‫יהודה ב ר‬ ‫הלוי ור׳‬ ‫יצחק‬ ‫ובשם ר׳‬ ‫ב‪;23‬‬
‫קסיז‪.‬‬ ‫ריקנמי‬ ‫פסקי‬ ‫רפיא‪,‬‬ ‫או״ו ח י ב‬ ‫וראה‬ ‫ת ש ו ׳ ר ש ‪ -‬י ח ״ א נ ״ ז ‪.54‬‬ ‫ס מ י ב‪,53‬‬
‫מבואי‪.‬‬ ‫ראה‬ ‫שס״ט(‬
‫‪57‬‬ ‫מרוסנברג‬ ‫מנהגים‬ ‫ובם׳‬ ‫‪2‬‬ ‫רשיי ש ם אות‬ ‫בתשו׳‬ ‫שהעירותי ע״ז‬ ‫ש״ע( ראה מ ה‬
‫כי‪.‬‬ ‫מחייו ש ם א ו ת‬ ‫א ו ת ה־ ‪:‬‬
‫ניז‪.‬‬ ‫יו״ד‬ ‫נוד׳׳ב‬ ‫קצי׳ג‪,‬‬ ‫יו״ד‬ ‫רשד‪-‬ם‬ ‫וראה‬ ‫ר״ה כ״א א ׳ ‪:‬‬ ‫שע״א(‬
‫‪.57‬‬ ‫במנהגים־שס עמי‬ ‫הובא‬ ‫סופו‬ ‫ומכאן ועד‬ ‫שע״ב(‬

‫לפסיא‬ ‫ה ר מ ב ״ ם ד׳‬ ‫תשו׳‬ ‫בקובץ‬ ‫רבים‬ ‫בשנויים‬ ‫נמצאה‬ ‫הערך‬ ‫ותשובה זו ר ב ת‬ ‫שע״ג(‬
‫‪,781‬‬ ‫בודליאנא‬ ‫להמאירי י׳ ב׳‪ ,‬כ י י‬ ‫קרית ס פ ר‬ ‫ה ר מ ב ׳ ׳ ם א‪ ,[45‬כ ל ב ו כ ׳ ‪,‬‬ ‫]=אגרות‬ ‫ס י • מ׳׳ז‬
‫‪.23—21‬‬ ‫במבואי‬ ‫חי‪ ,‬ו ש ם‬ ‫‪ 12‬א ו ת‬ ‫מנהגים־מרומנברג‬ ‫ס׳‬ ‫‪,414‬‬ ‫גרוס‪,‬‬ ‫יודאייאיקא‪,‬‬ ‫נאלליא‬

‫מיג‪.‬‬ ‫הרמבים‬ ‫תשו׳‬ ‫הכ״ג‪,‬‬ ‫פייב ‪:‬‬ ‫תפילה‬ ‫ר ט ב י ם ד‪,‬׳‬ ‫ניטין כ ׳ אי‪,‬‬ ‫שע״ד(‬
‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪176‬‬

‫במקום‬ ‫ם״ת‬ ‫במקום‬ ‫חומש‬ ‫בספר‬ ‫לקרות‬ ‫ואין‬ ‫איתא ‪:‬‬ ‫ר־י‬ ‫סי׳‬ ‫בפרנס‬ ‫אמנם‬ ‫שע־ה(‬
‫לבטלה‪.‬‬ ‫ברכה‬ ‫ה־ו‬ ‫בחומש‪,‬‬ ‫וקרא‬ ‫ברבר‪.‬‬ ‫אמר‬ ‫ואם‬ ‫עשרה‪.‬‬ ‫שם‬ ‫שיש‬
‫ש׳׳ו‪.‬‬ ‫מאוית‬ ‫קפ״ט‪,‬‬ ‫רניםין‬ ‫פ״ר‪.‬‬ ‫הרי״ף‬ ‫אי‪,‬‬ ‫ט׳‬ ‫גיסין‬ ‫שעיו(‬
‫די‪.‬‬ ‫אות‬ ‫‪13‬‬ ‫מנהבינדשם‬ ‫קפיו‪,‬‬ ‫הרמבין‬ ‫שו׳׳ת‬ ‫ו‪,90‬‬ ‫מחייו‬ ‫ראה‬ ‫שע״ו(‬
‫שע־ה‪.‬‬ ‫אות‬ ‫לעיל‬ ‫שע׳‪-‬ח(‬

‫‪.277‬‬ ‫העתים‬ ‫בם׳‬ ‫גאון‬ ‫ל ר ב ־האי‬ ‫ונם‬ ‫ל׳׳ב‬ ‫למגילה‬ ‫גאון‬ ‫נטרונאי‬ ‫לרב‬ ‫וכוונתו‬ ‫שעיינו(‬
‫‪.2—1‬‬ ‫אות‬ ‫רע׳׳ו‬ ‫רש״י‬ ‫תשו׳‬ ‫וראה‬
‫רר‪.‬יג‪.‬‬ ‫בשם‬ ‫‪57‬‬ ‫שבלה׳׳ש‬ ‫‪,269‬‬ ‫העתים‬ ‫ס׳‬ ‫וראר‪,‬‬ ‫רפ״ה‪.‬‬ ‫או״ח‬ ‫ש״פ(‬
‫‪{25‬‬ ‫רשיי‬ ‫לתשר‬ ‫מבואי‬ ‫]והשווה‬ ‫ותשובה‬ ‫שאלה‬ ‫במובן‬ ‫אגרת‬ ‫שפ״א(‬
‫לר״ת‪.‬‬ ‫התשובה היא‬ ‫ושם‬ ‫נ‪{30‬‬ ‫םמ׳‬ ‫בכיי‬ ‫‪ ] 89‬ו ל י ת א‬ ‫מחיו‬ ‫שסיב(‬
‫שם‪.‬‬ ‫במבואי‬ ‫וגם‬ ‫‪,1939‬‬ ‫הצרפתי‬ ‫ברבעון‬ ‫עיו‬ ‫שהעירותי‬ ‫ועיי מר‪.‬‬ ‫שפיג(‬

‫שינויי נוסחאות‬
‫ב‪.101‬‬ ‫רף‬ ‫‪46‬‬ ‫מש׳‬ ‫בכיי‬ ‫רגיי‬ ‫עפיי‬ ‫ו ת י ק נ ת י ור‪,‬‬ ‫‪1‬‬
‫בתה״י‬ ‫בבי‬ ‫מוו‬ ‫רםיןא‬ ‫וליכא‬ ‫]החג?{‬ ‫לפני‬ ‫שבתות‬ ‫כיח‬ ‫גורס‪:‬‬ ‫ב‪123‬‬ ‫הב׳‬ ‫‪2‬‬
‫מבואי‪.‬‬ ‫והשווה‬ ‫בפי‪,‬‬ ‫הבי‪,‬‬
‫הקהל‪.‬‬ ‫נהגו‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫העולם !‬ ‫נהגו‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪3‬‬
‫בהב׳‪,‬‬ ‫חסר‬ ‫—‬ ‫היהודי‬ ‫מרדכי‬ ‫כי‬ ‫‪4‬‬
‫התינוקות‪-‬‬ ‫לשמח‬ ‫כרי‬ ‫אלא‬ ‫מנהג‪,‬‬ ‫וה‬ ‫ואין‬ ‫חוב‬ ‫א י ן ור‪,‬‬ ‫םמ ‪:‬‬ ‫כיי‬ ‫מחיו‬ ‫‪5‬‬
‫הקהל‪.‬‬ ‫שנהגו‬ ‫הב‪:‬‬ ‫מש‪,‬‬ ‫=]ד‪.‬עם[ >‬ ‫‪6‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫סט׳‬ ‫במחיו‬ ‫וכיה‬ ‫מידות[‬ ‫י״ג‬ ‫הן‬ ‫והן‬ ‫]ורחמים‪,‬‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪7‬‬
‫הצבור‪.‬‬ ‫מפי‬ ‫המקרא‬ ‫שפסק‬ ‫ער‬ ‫ושותק‪,‬‬ ‫הפסוק‬ ‫מתחיל‬ ‫ששיצ‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪8‬‬
‫ושותק‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫מתחיל‬ ‫חובה‪,‬‬ ‫שהוא‬ ‫מפני‬ ‫ולא‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪9‬‬
‫אבל‪.‬‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪10‬‬
‫וןגץמדו‪.‬‬ ‫צ‪-‬ל‪:‬‬ ‫אולי‬ ‫‪11‬‬
‫סופו‪.‬‬ ‫ער‬ ‫נהגו׳‬ ‫״וכן‬ ‫המלין‬ ‫חטרין‬ ‫מש ;‬ ‫‪12‬‬
‫מגילה‪.‬‬ ‫מקרא‬ ‫לברך‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪13‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫מוו‬ ‫רמיוא‬ ‫וליתא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫ביום!‬ ‫גם‬ ‫שצריכין‬ ‫רית‬ ‫הב ‪] :‬מצאנו[מן‬ ‫‪14‬‬
‫חובתו[‪.‬‬ ‫=]יוי‬ ‫‪16‬‬ ‫י‬
‫‪V‬‬
‫העולם‪.‬‬ ‫ונהנו‬ ‫םש ‪:‬‬ ‫ר‪.‬ב׳‪,‬‬ ‫‪17‬‬
‫לפושטה‪,‬‬ ‫נוהגין‬ ‫שאינן‬ ‫ויש‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪19‬‬

‫תלמיד‬ ‫והוא‬ ‫יהודה‪,‬‬ ‫ביר‬ ‫יצחק‬ ‫ר׳‬ ‫]קרי‪:‬‬ ‫יצחק‬ ‫ביר‬ ‫יהודה‬ ‫רבינו‬ ‫בםעות‪:‬‬ ‫מש‬ ‫‪20‬‬
‫‪.156‬‬ ‫שבלהיש‬ ‫ר״ה‪,‬‬ ‫פרדס‬ ‫‪,45‬‬ ‫במעה״ג‬ ‫הגי׳‬ ‫עפ״י‬ ‫יד‪.‬‬ ‫ותיקנתי‬ ‫הגדול{‬ ‫אליעיר‬ ‫ר׳‬ ‫של‬
‫המן{‬ ‫בני‬ ‫עשרת‬ ‫]ויותא‪,‬‬ ‫= ואת‬ ‫‪21‬‬
‫שיפסיק‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪22‬‬
‫לומר{‬ ‫בתלמוד‬ ‫]לן‬ ‫רגילה‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪23‬‬
‫בתחנון‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪24‬‬
‫כ״כ(‪.‬‬ ‫ם׳‪:‬‬ ‫)אסתר‬ ‫־־]ימי[‬ ‫‪25‬‬
‫אמרינן‪.‬‬ ‫ולכך‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪26‬‬

‫די‪.‬‬ ‫בי‪,‬‬ ‫כ״יב ‪:‬‬ ‫תהלים‬ ‫תענד‪{.‬‬ ‫=]ולא‬ ‫‪27‬‬

‫ויום‪.‬‬ ‫לילה‬ ‫המגילה‬ ‫קריאת‬ ‫שדרשינן‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪28‬‬

‫נועם‪.‬‬ ‫ויהי‬ ‫אומי‬ ‫ואין‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪29‬‬

‫שם‪.‬‬ ‫נעדר‬ ‫מתחיל״‬ ‫‪-‬אלא‬ ‫וער‬ ‫מכאן‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪30‬‬

‫לך‪.‬‬ ‫ויתן‬ ‫]ואומר[‬ ‫צ־ל ‪:‬‬ ‫אולי‬ ‫‪31‬‬

‫משם‪.‬‬ ‫]היןלך‬ ‫והוא‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪32‬‬

‫גברין‪.‬‬ ‫ג׳‬ ‫הב׳‪:‬‬ ‫‪34‬‬


‫‪177‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫כל‬ ‫של‬ ‫מנהגים‬

‫קדיש‪.‬‬ ‫ק ר י ‪] :‬ואומר[‬ ‫‪35‬‬


‫רליט‪.‬‬ ‫ברוקח‬ ‫וכ־ה‬ ‫שם(‪.‬‬ ‫חםר‬ ‫ןוהשאר‬ ‫המגילה‬ ‫וקורא‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫‪36‬‬

‫קדושה‪.‬‬ ‫טדר‬ ‫וכל‬ ‫לציון‬ ‫ובא‬ ‫]לדוד[‬ ‫תהלה‬ ‫ואומר‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪37‬‬
‫הסדר‪.‬‬ ‫את‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪38‬‬
‫משי‪,‬‬ ‫הבי‪,‬‬ ‫עפ״י‬ ‫זה‬ ‫ותיקנתי‬ ‫]וערבית[‪,‬‬ ‫שחרית‬ ‫]המגילה[‬ ‫קריאת‬ ‫קודם‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪39‬‬
‫מהרי״ל שם‪.‬‬ ‫ומנהגי‬
‫מנילה‪.‬‬ ‫מקרא‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪40‬‬
‫תחנה‪.‬‬ ‫למחר‬ ‫‪ID‬‬ ‫אומי‬ ‫שאין‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪46‬‬
‫שוין‪.‬‬ ‫וזה‬ ‫זה‬ ‫ותענית‬ ‫הספד‬ ‫לעניין‬ ‫הא‬ ‫מש‪:‬‬ ‫‪47‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫נעדר‬ ‫‪,‬מגילה־‬ ‫ועד‬ ‫מכאן‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪48‬‬
‫ובשני‪.‬‬ ‫בחמישי‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪49‬‬

‫בזזרמיזא‪.‬‬ ‫מ ש ־‪.‬‬ ‫‪50‬‬


‫עז־‬ ‫מתענין‬ ‫ואין‬ ‫ניסן‬ ‫יומי‬ ‫כל‬ ‫תחנות‬ ‫אומרין‬ ‫ואין‬ ‫מתענין‬ ‫שאין‬ ‫ויש‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫הבי‪,‬‬ ‫‪51‬‬
‫ניטן‪.‬‬ ‫שיעבור‬
‫בעיים‪.‬‬ ‫נזתמנין‬ ‫הבכורות‬ ‫דק‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪52‬‬
‫בתאור‪ .‬ו‬ ‫]לפסה[‬ ‫שיכגסו‬ ‫בדי[‬ ‫מגה‬ ‫]מצות‬ ‫בשביל‬ ‫בו[‬ ‫ןמתענין‬ ‫והצנועין‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪53‬‬
‫בתאוה‪.‬‬ ‫שיכנסו‬ ‫בשביל‬ ‫והצנועין‬ ‫מ ש ‪:‬‬
‫נוהגים‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪54‬‬
‫תענית‪.‬‬ ‫מגילת‬ ‫מקרא‬ ‫על‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪55‬‬
‫סוטרים‪.‬‬ ‫הל׳‬ ‫בה״ג‬ ‫וגם‬ ‫מש׳‬ ‫בכיי‬ ‫וכ־ה‬ ‫=]מ(ריש‪:‬‬ ‫‪56‬‬
‫תענית‪.‬‬ ‫מגילת‬ ‫דבסלה‬ ‫לן‬ ‫קיימא‬ ‫דלא‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪57‬‬
‫נהגינן‪.‬‬ ‫אלא‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫משי‪,‬‬ ‫‪58‬‬
‫סופרים‪.‬‬ ‫ומס׳‬ ‫משי‬ ‫עפיי‬ ‫זה‬ ‫ותיקנתי‬ ‫‪59‬‬
‫אלמא‪.‬‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪60‬‬
‫הצרפתי‪.‬‬ ‫מורי‬ ‫מפי‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪61‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫נעדר‬ ‫סופו‬ ‫ועד‬ ‫מכאן‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪62‬‬
‫]לעצרת‬ ‫פסח‬ ‫בין‬ ‫גישואין‬ ‫סעודת‬ ‫לעשות‬ ‫ואין[‬ ‫נושאין ]נשים‬ ‫שאין‬ ‫גיל‪:‬‬ ‫אולי‬ ‫‪63‬‬
‫משי‪:‬‬ ‫נישואין‪.‬‬ ‫סעודת‪,‬‬ ‫בו‬ ‫]עושין‬ ‫בשבת‬ ‫שחיל‬ ‫אייר‬ ‫בך״ח‬ ‫]אעפ־כ‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫נהנו‬ ‫ו( כ ן‬
‫מנהגי‬ ‫נושאין‪.‬‬ ‫בשבת‬ ‫שחיל‬ ‫]אייר[‬ ‫בריח‬ ‫אעפיכ‬ ‫וכוי‪,‬‬ ‫נישואין‬ ‫סעודת‬ ‫עושץ‬ ‫שאין‬ ‫אעפ״י‬
‫מנהגים־‬ ‫בו‪.‬‬ ‫גושאים‬ ‫אז‬ ‫בשבת‪,‬‬ ‫אייר‬ ‫ריח‬ ‫וכשחל‬ ‫דורא ‪:‬‬ ‫מנהני‬ ‫בשם‬ ‫ליו‬ ‫אות‬ ‫‪30‬‬ ‫נזירנא‬
‫ר״ח‬ ‫וכשחל‬ ‫לעצרת‪.‬‬ ‫פסח‬ ‫בין‬ ‫נישואין‬ ‫לעשות‬ ‫שלא‬ ‫מנהיג‬ ‫מדויירין‬ ‫ריי‬ ‫‪: 29‬‬ ‫מרוסנברנ‬
‫נישואין‪.‬‬ ‫]סעודת[‬ ‫בו‬ ‫לעשות‬ ‫נוהנין‬ ‫בשבת‬ ‫אייר‬

‫שם‪.‬‬ ‫מידנא‬ ‫מנהגי‬ ‫עפ־י‬ ‫זה‬ ‫ותיקנתי‬ ‫כרן‬ ‫נושאין‬ ‫]קרי‪:‬‬ ‫נישואין‬ ‫במ ‪:‬‬ ‫‪64‬‬
‫מחים‪.‬‬ ‫של‬ ‫הדין‬ ‫צידוק‬ ‫‪65‬‬
‫נא‪.‬‬ ‫אינו‬ ‫הקדיש‬ ‫דלא‬ ‫דהא‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪66‬‬
‫תורה‪.‬‬ ‫ריח‬ ‫בו‬ ‫שהיה‬ ‫אדם‬ ‫על‬ ‫אותו‬ ‫אומי‬ ‫מ ש ‪:‬ובברוריז^א‬ ‫‪67‬‬
‫משי‪.‬‬ ‫בכיי‬ ‫וכיה‬ ‫]ובניסן‪.‬‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪68‬‬
‫הקדיש‪.‬‬ ‫וגם‬ ‫מועד‬ ‫של‬ ‫בחולו‬ ‫הדין‬ ‫צידוק‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫צהיד‪:‬‬ ‫אומ׳‬ ‫שאין‬ ‫בטעות‪:‬‬ ‫הב׳‬ ‫‪69‬‬
‫זה‪.‬‬ ‫צידוק‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪70‬‬
‫מש׳‪.‬‬ ‫עפ״י‬ ‫זה‬ ‫והנהתי‬ ‫‪71‬‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫הודאה‬ ‫אלא‬ ‫זה‬ ‫דאין‬ ‫המועד‪.‬‬ ‫ה ס פ ד דדו‪-‬לל‬ ‫שאין זה‬ ‫‪: 29‬‬ ‫מגהנים־שם‬ ‫‪72‬‬
‫‪.20‬‬ ‫להלן צד‬ ‫וראה‬ ‫הב‪.‬‬ ‫כ ת ה י י במי‪,‬‬ ‫בשני‬ ‫״שיעבוד ניסן‪ -‬ליתא‬ ‫ומכאן ועד‬ ‫־־בדיה‪.‬‬ ‫‪73‬‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫בישראל‬ ‫עני‬ ‫לך‬ ‫שאין‬ ‫הואיל‬ ‫בכהכיג‪.‬‬ ‫מקדשין‬ ‫אין‬ ‫פסח[‬ ‫]ובלילי‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪74‬‬
‫בגרנז״ז«‪.‬‬ ‫הב‪:‬‬ ‫משי‪,‬‬ ‫‪75‬‬

‫שם‪.‬‬ ‫חסרה‬ ‫ממש‬ ‫והמלה‬ ‫שב‪:‬‬ ‫‪76‬‬

‫נופלים‪.‬‬ ‫יכמיינצא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪77‬‬


‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪178‬‬

‫מקומות‪.‬‬ ‫בקצת‬ ‫נוהגין‬ ‫וכן‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫‪78‬‬


‫הלי‬ ‫םידנא‬ ‫במנהגי‬ ‫וביה‬ ‫מאתמול‪,‬‬ ‫קדמוהו‬ ‫אלא‬ ‫רווזצין‬ ‫היו‬ ‫לא‬ ‫מש‪:‬‬ ‫הב׳‬ ‫‪(79‬‬
‫תרצ״ס‪.‬‬ ‫משר‪,‬‬ ‫ובמטה‬ ‫םב״א‪,‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫תסר‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪80‬‬
‫צד׳׳צ‪.‬‬ ‫במנחה‬ ‫א׳״א‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪81‬‬
‫משי‪.‬‬ ‫עפ׳׳י‬ ‫זה‬ ‫והגהתי‬ ‫‪82‬‬
‫בארון‪.‬‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪83‬‬
‫היום(‪.‬‬ ‫אותו‬ ‫כל‬ ‫בטלים‬ ‫ת׳׳ח‬ ‫]קרי‪:‬‬ ‫חכמים‬ ‫תלמידים‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪84‬‬
‫כדפרישית‪.‬‬ ‫שם‪:‬‬ ‫‪85‬‬
‫וד{‬ ‫ג׳‬ ‫]איכה‬ ‫=שתם‬ ‫‪86‬‬
‫לפי‬ ‫‪1 34‬‬ ‫במנהגים־שם‬ ‫וכצ‪-‬ל‬ ‫מלאכה!‬ ‫לעשות‬ ‫]שלא[‬ ‫שנהגו‬ ‫]במקום[‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪87‬‬
‫הסברא‪.‬‬ ‫עפ‪-‬י‬ ‫וה‬ ‫והגהתי‬ ‫מלאכה{‬ ‫לעשות‬ ‫]שלא‬ ‫שנהגו‬ ‫במקום‬ ‫המעשר‪,‬‬ ‫יום‬ ‫שאינו‬
‫שם‪.‬‬ ‫הסד‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪88‬‬
‫בםלית‪.‬‬ ‫להתעטף‬ ‫שלא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫הב׳‪,‬‬ ‫‪89‬‬
‫א‪.131‬‬ ‫הבי‬ ‫ב‪,198‬‬ ‫במי‬ ‫להלן‬ ‫והובא‬ ‫‪90‬‬

‫הנד‪.‬‬ ‫כ ש י א ו ת ]לאור[‬ ‫=‬ ‫‪91‬‬


‫וכוי‪.‬‬ ‫דברי‬ ‫ער‬ ‫הפטרות[‬ ‫]טידור‬ ‫צ״ל‪:‬‬ ‫אולי‬ ‫‪92‬‬
‫משי‪.‬‬ ‫בהנד‪,‬‬ ‫וב״ה‬ ‫‪93‬‬

‫]=שר"ש[‬ ‫שו׳׳ש‬ ‫במ ‪:‬‬ ‫‪94‬‬


‫דרשו‪.‬‬ ‫וכן‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪95‬‬
‫‪,‬מסר״‬ ‫בין‬ ‫המלין‬ ‫כל‬ ‫שם‬ ‫השמיט‬ ‫והמעתיק‬ ‫ממר!‬ ‫בשאילת‬ ‫שםיירי‬ ‫משום‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪96‬‬
‫בתרא‪.‬‬ ‫‪,‬מטר‪-‬‬ ‫ובין‬ ‫קדמא‬
‫שובה‪.‬‬ ‫יאמרו‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪97‬‬
‫עשרת‪.‬‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪98‬‬
‫וממ‪1‬ת‪.‬‬ ‫גדליד‪,‬‬ ‫בצום‬ ‫ה ב ־‪.‬‬ ‫‪99‬‬

‫‪.36‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫תתל‪-‬א‪,‬‬ ‫מגילה‬ ‫מרדכי‬ ‫ועיי‬ ‫וילך‪.‬‬ ‫]נצבים[‬ ‫=וכשתולקין‬ ‫‪100‬‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫דנקמא‬ ‫נצחיא‬ ‫הב ‪:‬מהדא‬ ‫נצתיא ;‬ ‫מהני‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪101‬‬
‫הזה‪.‬‬ ‫המנהג‬ ‫כל‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪102‬‬
‫הימנו‪.‬‬ ‫נוחה‬ ‫חכמים‬ ‫רוח‬ ‫מש‪:‬‬ ‫‪103‬‬
‫אותו‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪104‬‬
‫במיינצא‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪105‬‬
‫מקומות{‬ ‫המלה ‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫שמפםירין‬ ‫ויש‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪106‬‬
‫אלול‪.‬‬ ‫וד׳׳ת‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪107‬‬
‫שבםיינצא‪.‬‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪108‬‬
‫ההפטרות‪.‬‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪109‬‬

‫בעלמא‪.‬‬ ‫שמחה‬ ‫משוס‬ ‫ואילו‬ ‫‪: 37‬‬ ‫מנהנים־שם‬ ‫בעלמא!‬ ‫נז־ולה‬ ‫דשמתה‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪110‬‬

‫מזו‪.‬‬ ‫רמיזא‬ ‫ליתא‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫ובכיי‬ ‫] ד ת י ו ב ת א [ ‪.-‬‬ ‫ותרתי‬ ‫דנתמתא‬ ‫]בשב[‬ ‫צ׳׳ל ‪:‬‬ ‫אולי‬ ‫‪111‬‬

‫כתוב‪.‬‬ ‫]=דםידרן[‬ ‫דסימן‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪112‬‬

‫ב י ן יי‬ ‫כאן‬ ‫הםגרתיו‬ ‫‪ .6‬ו ל כ ן‬ ‫עמי‬ ‫סוף‬ ‫לעיל‬ ‫הובא‬ ‫דכבד‬ ‫מקומו‪.‬‬ ‫כאן‬ ‫אין‬ ‫והמאמר‬ ‫‪113‬‬
‫העיגול‪.‬‬ ‫תצאי‬ ‫שני‬
‫פעמים‪.‬‬ ‫ב׳‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫מש׳‪,‬‬ ‫‪114‬‬

‫מקומות‪.‬‬ ‫יש‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪115‬‬


‫משי‪.‬‬ ‫עפ׳׳י‬ ‫והגהתי‬ ‫שאומרים‪.‬‬ ‫= ויש‬ ‫‪116‬‬
‫משי‪.‬‬ ‫עפ‪-‬י‬ ‫ותיקנתי‬ ‫אומי[!‬ ‫]־־ואין‬ ‫אומי‬ ‫שאין‬ ‫במ ‪:‬‬ ‫‪117‬‬

‫סוב[‪,‬‬ ‫המלה‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫ריח‬ ‫נתן‬ ‫אשר‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪118‬‬

‫ידעי‪.‬‬ ‫לא‬ ‫‪:‬‬ ‫מש‬ ‫‪119‬‬


‫‪179‬‬ ‫מ נ ה ג י ם ש ל כל ה ש נ ה מ א ש כ נ ז‬

‫בורמיזא‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫;‬ ‫ה ב ‪ :‬בגרמייזא‬ ‫‪120‬‬


‫מ ש ‪.‬־ א ת הוולד‪.‬‬ ‫‪121‬‬
‫שם ‪ :‬שאומרים‪.‬‬ ‫‪122‬‬
‫שם ‪ :‬ח צ ו ת ­‬ ‫‪123‬‬
‫שם ‪ :‬ש ש ש ע ו ת ‪.‬‬ ‫^!‬
‫ה ב ‪ :‬אין אומי א ב ו ת ת ח י נ ו ת ב ע ר ב ] ט י ס הוא וצ״ל ‪ :‬ו ג ס אין אומי א ב ו ת ‪ .‬ו ב ח ו ל‬ ‫‪125‬‬
‫אומי ת ח י נ ו ת ב ע ר ב { ועי׳ ת ה י ג — ליק סי׳ ז ‪/‬‬ ‫אין‬
‫ו ה נ ח ת י זה עפ״י משי‪ ,‬הב‪.‬‬ ‫‪26‬נ‬
‫ה ב ‪ :‬צ ד ו ק לפניו הדין ל פ נ י ו ] = צ י ד ו ק הדין ל פ נ י ו {‬ ‫‪127‬‬
‫שם ‪ :‬א ו שבת‪.‬‬ ‫‪128‬‬
‫ד‪.‬ב ‪ :‬ב ע ר ב ש ב ח ‪.‬‬ ‫‪129‬‬
‫ועידבתם‪.‬‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪30‬נ‬
‫שם ; וגזירה‪.‬‬ ‫‪131‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫מעהיג‬ ‫עפ׳׳י‬ ‫והבהתי‬ ‫למימר{‬ ‫= ל י כ א ]למיחש‬ ‫‪132‬‬
‫= ] ל פ י [ שאין מ פ ר י ש י ן ) ו כ י ה שם(‪.‬‬ ‫‪133‬‬
‫מ ע ה י נ ‪ :‬ואתי ל ע ש ו ר י ולערובי‪.‬‬ ‫‪134‬‬
‫וביד‪,‬‬ ‫ר י ה ליוהיב״‪.‬‬ ‫שביו‬ ‫״וימים‬ ‫אחר‬ ‫להלן‬ ‫מקומו‪ ,‬כ״א‬ ‫באן‬ ‫כנראה‪ ,‬שאין‬ ‫‪135‬‬
‫משי ב‪.102‬‬ ‫בכיי‬
‫מ ש ‪ ::‬ש ב נ י בפרים‪.‬‬ ‫‪136‬‬
‫‪.53‬‬ ‫מנהגים־שם‬ ‫ע פ י י משי‪ ,‬ו ג ם‬ ‫ותיקנתי‬ ‫‪137‬‬
‫במ ‪ :‬ש נ ת פ ל ל בו ‪ j‬מש ‪ :‬שמתפללים ]בלי המלה ‪ :‬ב ו {‬ ‫‪138‬‬
‫ויום ה כ פ ו ר י ם ‪.‬‬ ‫מ ש ‪ :‬וי׳ ימים שבין ר״ה‬ ‫‪139‬‬
‫ה ב ‪ :‬שאין נופלין‪.‬‬ ‫‪140‬‬
‫ש ם ‪ ::‬ב א ו ת ו המיר‪.‬‬ ‫נ‪14‬‬
‫ש מ ת פ ל ל בו‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪142‬‬
‫מ ש ‪ ::‬גרמיזא‪.‬‬ ‫‪ 43‬נ‬
‫ה ב ‪ :‬ו נ ש מ ט ו שם המלין בין ״שיני־ קדמא ובין ‪ .‬ש י נ י ׳ ב ח ר א ‪.‬‬ ‫‪144‬‬
‫ש ם ‪ ::‬במצור‪ .‬זו‪.‬‬ ‫‪145‬‬
‫מ ש ‪ :‬ב פ ע ם ראשונה על הלולב‪.‬‬ ‫י‬ ‫‪146‬‬
‫ש ם ‪ ::‬ב׳ לילוה‪.‬‬ ‫‪147‬‬
‫ל פ נ י נ ו ב כ י י ‪ :‬משאר‪.‬‬ ‫‪148‬‬
‫ר ב ‪ ,‬מ ש ‪ :‬נהנו‪.‬‬ ‫‪ 49‬נ‬
‫ה ב ‪ :‬שהוא בא‪.‬‬ ‫‪ 50‬נ‬
‫מש ;‪ :‬נ ש מ ט ו ש ם ה מ ל י ן בין ‪ ,‬ש ה ח י י נ ו ׳ ק ד מ א ו ב י ן ‪ ,‬ש ה ח י י נ ו ׳ ב ת ר א ‪.‬‬ ‫‪151‬‬
‫שם ‪ ::‬ר ק א מ ר ‪.‬‬ ‫‪152‬‬
‫ה ב ‪ :‬ו ה א יום שני‪.‬‬ ‫‪153‬‬
‫ש ם ‪ ::‬דלא ל ז ל ז ו ל י ביה‪.‬‬ ‫‪154‬‬
‫שביעי‪.‬‬ ‫ספק‬ ‫מש ;‪ :‬מ ד ק ד ק י ם מזה‪ .‬חרא‪ ,‬ש מ י נ י‬ ‫‪155‬‬
‫מ ש ‪ :‬ח ס ר שם‪.‬‬ ‫‪156‬‬
‫כיוצא בהם‪.‬‬ ‫הב ‪ :‬וכל‬ ‫‪157‬‬
‫ש ם ‪ ::‬דכ‪-‬ום שיני‪.‬‬ ‫‪158‬‬
‫מלין‬ ‫ה׳‬ ‫שם‬ ‫]ונשמטו‬ ‫שיני‬ ‫בייט‬ ‫ברכות‪....‬‬ ‫‪ 159‬מש ‪ :‬ד כ ל ב ר כ ה ; ר ב ‪ :‬ר כ ל‬
‫‪ ,‬מ ב ר נ י ן ׳ ק ד מ א ובין ‪ ,‬מ ב ר כ י ן ״ כ ת ר א {‬ ‫בין‬
‫ו ה נ ח ת י עפ״י הבי‪.‬‬ ‫‪160‬‬
‫אמר{‬ ‫מ ש ‪ :‬ראי לא ] ב ל י ה מ ל ה ‪:‬‬ ‫‪161‬‬
‫ואם‪.‬‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪162‬‬
‫ב י י ן‬ ‫א ל ‪ 1‬נ‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪180‬‬

‫היכרא{‬ ‫המלה ‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫ליכא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪163‬‬


‫כ ל שבעה‪.‬‬ ‫ש ס ־‪.‬‬ ‫‪161‬‬
‫שיני‪.‬‬ ‫דיים‬ ‫היכרא‬ ‫דלינא‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪165‬‬
‫שיני‪.‬‬ ‫ה ב ‪ :‬ריום‬ ‫‪166‬‬
‫העולם‪.‬‬ ‫מ ש ‪ :‬נהנו‬ ‫‪167‬‬
‫תחלו!‪.‬‬ ‫ש ם ‪ :‬וזהו‬ ‫‪168‬‬
‫םיהו‪.‬‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪169‬‬
‫]=דרחמי{‬ ‫רזמרה‬ ‫פסוקי‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪170‬‬
‫תחנונים‪.‬‬ ‫ולמור‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫ל ת ח נ ו נ י ם ‪,-‬‬ ‫וליפול‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪171‬‬
‫הילד‪.‬‬ ‫]=ואם[‬ ‫מ ש ‪ ::‬א ו‬ ‫‪172‬‬

‫לתחנות‪.‬‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪173‬‬


‫אבות‪.‬‬ ‫ומנהג‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪174‬‬
‫]=וריי{‬ ‫ודאי‬ ‫בם ‪:‬‬ ‫‪175‬‬

‫נושי‪.‬‬ ‫ע פ ״‬ ‫והגהתי‬ ‫‪176‬‬


‫לאורתא‪.‬‬ ‫לשתייה ע ר‬ ‫נזשהי; מש ‪ :‬אלא‬ ‫ה ב ‪ :‬ולא‬ ‫‪177‬‬
‫אע‪-‬פ‪.‬‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪178‬‬
‫ש ם ‪ ;:‬א ח י י נ י ה ‪.‬‬ ‫‪179‬‬
‫לינוקא‪.‬‬ ‫ליתביה‬ ‫דקאנור‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪180‬‬
‫אתי‬ ‫דלא‬ ‫למיחש‬ ‫רליכא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫הב׳!‬ ‫עםיי‬ ‫והגהתי‬ ‫‪181‬‬
‫למיסרך‪.‬‬ ‫דילמא א ת י‬ ‫ולמיחש‬ ‫למיםרך‪,‬‬
‫וכוי‪.‬‬ ‫לא בעי‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫לוגמא ‪:‬‬ ‫בעינן מ ל א‬ ‫ה ב ‪:‬‬ ‫‪182‬‬
‫קדוש‪.‬‬ ‫דוקא בבי יוט‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪183‬‬
‫וו‪.‬‬ ‫לשתייה‬ ‫שם ‪ :‬דמה‬ ‫‪184‬‬

‫ולא‬ ‫היום‬ ‫כל‬ ‫]קרי;‬ ‫גזרינן‬ ‫כל‬ ‫ושותה‬ ‫שאוכל‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫מש׳!‬ ‫עפ״י‬ ‫והגהתי‬ ‫‪185‬‬
‫בדו־ינח•‬
‫העזר׳‪.‬‬ ‫ורבי׳ אבי‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪186‬‬
‫גזרו‪.‬‬ ‫שם ‪ :‬הכי‬ ‫‪187‬‬
‫שתא‪.‬‬ ‫כול»‬ ‫ש ם ‪ :‬דעכדי הכי‬ ‫‪188‬‬

‫וכוי‪.‬‬ ‫דילמא‬ ‫לנויחש‬ ‫ליכא‬ ‫כי האי‪,‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪189‬‬


‫ראשון‪.‬‬ ‫ביום‬ ‫ריח‬ ‫למחר‬ ‫אט‬ ‫וביש‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫‪190‬‬
‫מפסירין‪.‬‬ ‫הבי‪ ,‬מ ש ‪ :‬דלא‬ ‫‪191‬‬
‫מפסיר‪.‬‬ ‫ה ב ־‪.‬‬ ‫רמפסיו־ין!‬ ‫מ ש ־‪.‬‬ ‫‪192‬‬
‫בתרא‪-‬‬ ‫‪,‬העבודה״‬ ‫ובין‬ ‫קמא‬ ‫״העבודה׳‬ ‫בין‬ ‫המלין‬ ‫שם‬ ‫ונשמטו‬ ‫ה ב ‪:‬‬ ‫‪193‬‬
‫שםחחילין‪.‬‬ ‫מ ש ‪ :‬לפי‬ ‫‪194‬‬
‫שאומרין‪.‬‬ ‫ה ב ‪ :‬ויש‬ ‫‪195‬‬
‫לאומרו{‬ ‫שלא‬ ‫המלין‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫נוהגין‬ ‫אנו‬ ‫וכן‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫לומר‪1‬‬ ‫שלא‬ ‫נוהבין‬ ‫ה ב ‪:‬‬ ‫‪196‬‬
‫כתב‪.‬‬ ‫כן‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪197‬‬
‫מנהג‪.‬‬ ‫שכך‬ ‫ש ם ‪:‬‬ ‫‪198‬‬
‫שבתות‪.‬‬ ‫כשאר‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫שבתות !‬ ‫משאר‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪199‬‬
‫תורה‪.‬‬ ‫לספר‬ ‫לעמוד‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫משי‪,‬‬ ‫‪200‬‬
‫מתחלה‪,‬‬ ‫תקנו‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫‪201‬‬
‫ובנעילה‪.‬‬ ‫נוהגים‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪202‬‬
‫הכי‪.‬‬ ‫עפיי‬ ‫והגרתי‬ ‫‪203‬‬
‫פירשתי‪.‬‬ ‫כאשר‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪204‬‬

‫הבי‪.‬‬ ‫עפ״י‬ ‫ותיקנתי‬ ‫‪205‬‬

‫ערבית‪.‬‬ ‫אומר‬ ‫ש י ג‬ ‫מ ש ‪ :‬אין‬ ‫‪206‬‬


‫‪181‬‬ ‫מנהנימ של כל השנה מאשכנז‬

‫הב ‪ :‬בלי ה מ ל ה ״עד־‪.‬‬ ‫‪207‬‬


‫שם ‪ :‬ש ש ב ת המלאכה‪.‬‬ ‫‪208‬‬
‫מ ש ‪ :‬כגון ב ה ן גרות‪.‬‬ ‫‪209‬‬
‫מ ש ‪ :‬כך כתב‪.‬‬ ‫‪210‬‬
‫כ ת ב ו הנאונים‪.‬‬ ‫מש‪:‬‬ ‫‪211‬‬
‫ה ב ‪ .:‬ודווקא‪.‬‬ ‫‪212‬‬
‫סדר קדושה‪.‬‬ ‫ואין אומי‬ ‫נועם‪,‬‬ ‫שם ‪ » :‬ו ט ד י ם ויהי‬ ‫‪213‬‬
‫ח ס ר שם‪.‬‬ ‫ועד ״ ק ד ו ש ה ׳‬ ‫מכאן‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪214‬‬
‫מש ; א ב ל ויתן ל ך אומי‪.‬‬ ‫‪215‬‬
‫משאר מוצאי־שכתות‪.‬‬ ‫שם‪:‬‬ ‫‪216‬‬
‫ק ר י ‪ :‬נ ם ב ש ב ת ‪ .‬ו ה נ ה ת י עפ״י משי ‪ t‬ה ב ‪ :‬ו נ ם ב ש ב ת שאין אומי‪.‬‬ ‫‪217‬‬
‫תזזינות‪.‬‬ ‫אומדיט‬ ‫ה ב ‪ :‬שאין‬ ‫‪218‬‬
‫הב׳ ב מ ע ו ת ‪ :‬ל מ נ צ ח מ י ו ם שיש ב ו ב ר י ת ‪ ,‬ל ב ר מילד״‬ ‫‪219‬‬
‫סש ‪ :‬לפר‪.‬‬ ‫‪220‬‬
‫ה ב ‪ :‬ויהי כי ד‪ 0,‬ה ק י פ ו ‪.‬‬ ‫‪221‬‬
‫מ ש ‪ :‬יש בהם‪.‬‬ ‫‪222‬‬
‫מ ש ‪ :‬סבירין להו‪.‬‬ ‫‪40‬‬
‫ס ש ‪ :‬ל ה ת י ר אגדו‪.‬‬ ‫‪41‬‬
‫ה ב ‪ :‬להודיעני‪.‬‬ ‫‪42‬‬
‫מ ש ‪ :‬אומי ב ש ב ת ב ח ו ל ו ש ל מ ו ע ד של פ ס ח ‪.‬‬ ‫‪43‬‬
‫ה ב ‪ :‬ק ו ר י ן אותו‪.‬‬ ‫‪44‬‬
‫ב כ ־ י הבי‪.‬‬ ‫ב ח ו ה ״ מ ש ל ס ו כ ו ת ‪ .‬וכ־ד‪,‬‬ ‫=קורין בשבת‬ ‫‪45‬‬
‫בשבת בחולו המולד‬ ‫מ ש ‪ :‬ואם אין ש ב ת ב ח ו ל ו ש ל מ ו ע ד ! ה ב ‪ :‬ו א ם לא יארע‬ ‫‪46‬‬
‫סוכות‪.‬‬ ‫של‬
‫המנחה‪.‬‬ ‫תפלת‬ ‫משי‪ ,‬ה ב ‪ :‬או ב ע ר ב‬ ‫‪47‬‬
‫קדושה‪.‬‬ ‫סדר‬ ‫מש‪:‬‬ ‫‪48‬‬
‫ק ר י ‪ :‬ע ו ב ר ]ב[דזרם ] ד ‪ [ ,‬ק ד מ ו נ י ם ‪.‬‬ ‫‪49‬‬
‫מ ש ‪ :‬ויש לו ק ס מ ה ו מ צ ה ע ם א ח ד מ ן ה ק ה ל ‪.‬‬ ‫‪50‬‬
‫ש ם ‪ :‬ל מ ח ו ת בידו‪.‬‬ ‫‪51‬‬
‫שם ‪ :‬ל ה כ ר י ח הקהל‪.‬‬ ‫‪52‬‬
‫בו‪.‬‬ ‫חתן‬ ‫ו נ ם יש‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪53‬‬
‫ש ט ‪ :‬ו א ח ר כן‪.‬‬ ‫‪:5-1‬‬
‫ך(‪:‬לה‪.‬‬ ‫מנתגים־‪ ] ;81‬ח ת ן‬ ‫‪55‬‬
‫הב ‪ :‬את שתי כלות כאחת‪.‬‬ ‫‪56‬‬
‫מ ש ‪ :‬ואין אנו נ ו ה נ י ן ה ב ‪ :‬ואנו אין נהנינן‪.‬‬
‫;‬ ‫‪57‬‬
‫במינצא‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪58‬‬
‫ה ב ‪ :‬כ ו ל ם חכמים‪.‬‬ ‫‪59‬‬
‫מ ש ‪ :‬אחד מאילו‪.‬‬ ‫‪60‬‬
‫ש ם ‪ :‬ורבי׳ נתן‪,‬‬ ‫ן‪6‬‬
‫שם ‪ :‬יודעין בהם‪.‬‬ ‫‪62‬‬
‫ה ב ‪ :‬היד‪ .‬א ו מ ר ב ד ב ר ‪ ,‬ר ב י נ ו א ל י ע ז ר ה ג ד ו ל ז שבלוז־ש ש ם ‪ :‬ו נ ת ע צ מ ו ה ר ב ה ב ד ב ר ‪,‬‬ ‫‪63‬‬
‫]השודד‪.‬‬ ‫]ר‪[,‬גאונים‬ ‫בתשובות‬ ‫הכהן‬ ‫אלעזר‬ ‫ד‬ ‫ש ל אביו‬ ‫בספרו‬ ‫ס מ ך ר׳ יצחק‬ ‫שמצא‬ ‫עד‬
‫‪.[52‬‬ ‫מעה־ג‬
‫יהודה שיצ‪.‬‬ ‫וסוף סוף תיקן ד‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪61‬‬
‫מ ש ‪ :‬ו ק ר א מכי ת ד ו ר נדד‪.‬‬ ‫ה ב ‪ :‬ו ק ר א כ י ת ד ר נדר ] ב ל י המלה ‪ :‬מן[‬ ‫‪65‬‬
‫]=ליר‪.[,‬‬ ‫ב מ י ‪ :‬לה‬ ‫‪66‬‬
‫א ל פ נ ב י י ן‬ ‫ש‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪182‬‬

‫הבי‪ .‬מ ש ‪ :‬מ ש ו ם דעםקינן כענין זה והעם נאספו‪.‬‬ ‫‪67‬‬


‫מש ‪ :‬ניחא ס פ י ]בלי ה מ ל ה ‪ :‬ה ק נ י ן {‬ ‫‪68‬‬
‫ה ב ‪ :‬כ י קודם‪.‬‬ ‫‪69‬‬
‫ה מ ל ה ‪* :‬דיו־{‬ ‫ולקדשה ]בלי‬ ‫משי‪ ,‬הב ‪ :‬ל ח ז ו ר‬ ‫‪70‬‬
‫ונישואין‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪71‬‬
‫‪ 72‬שם ‪ :‬מ כ א ן ועד ס ו פ ו ח ס ד שם‪.‬‬
‫‪ 73‬שם ‪ :‬ו מ ב ר ך ה מ ב ר ך פ נ י ו ; ה ב ‪ :‬ומכוון ה מ ב ר ך ‪.‬‬
‫‪ 74‬הב ‪ :‬ש ב י ס ל שלש פ ע מ י ם ! ס נ ת נ י ס ־ ש ט ‪ :‬אם לא שבישל כ ב ר נ׳ פעמים‪,‬‬
‫לטנור‪.‬‬ ‫ינוליט‬ ‫ואלמנה‬ ‫ויתומה‬ ‫יתום‬ ‫שם ‪ :‬ו מ י ה ו‬ ‫‪75‬‬
‫שירה‪.‬‬ ‫ויאסרו‬ ‫‪ 76‬מש ‪:‬‬
‫‪ 77‬ה ב ‪ :‬א ב ל כ ש ח ־ ל ב ש ב ת ‪.‬‬
‫‪ 78‬מש ־‪ .‬ו ה מ ס ו פ ק ב ד ב ר ‪.‬‬
‫מדלעיל(‪.‬‬ ‫מחיקה‬ ‫סימני‬ ‫)כבי‬ ‫‪ 79‬ה ב ‪ :‬ידלב א ו ת ו ש ת י א ו ת י ו ת‬
‫]והשאר‬ ‫‪ 80‬מ ש ‪ :‬כדמשנ<״ ה ת ם בבי ה ב ד ל ה ! ה ב ‪ :‬מ ה א ]ד(משני ה ת ם לבבי ה כ ו ל ה‬
‫חסד שם[‪.‬‬
‫בבית‪.‬‬ ‫‪ 81‬מ ש ‪ :‬ע ל‬
‫השלח!‬
‫ב כ ‪ -‬י שש‪.‬‬ ‫בחרא נשמטו בולן‬ ‫‪ 82‬ה ב ‪ :‬ודי מלין בין ״ ב ש ב ת י ק ד מ א ובין ׳ ב ש ב ת ‪-‬‬
‫‪ 83‬מש ‪ :‬נ פ ק א מ ו י ד ע ת ל ו כ י ש ל ו ם אוהליך‪.‬‬
‫‪ 84‬מ ש ־‪ .‬ב ל י ל ש ב ת ‪.‬‬
‫שם ‪ :‬ולא יחטא‪.‬‬ ‫‪85‬‬
‫ש ם ‪ :‬ויתאווה לה‪.‬‬ ‫‪86‬‬
‫ולכך‪.‬‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪87‬‬
‫שם ‪ :‬כ ל יום‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫‪ 89‬ה ב ‪ :‬קדיש ] ב ל י ה מ ל ה ‪ :‬כ ו ל ו {‬
‫‪ 90‬מ ש ‪ :‬כ פ ר ש ת כי ת ו ל י ד ו א ו מ ד קדיש‪.‬‬
‫‪ 91‬שם ‪ :‬מ כ ל הקדישין של כ ל השנה‪,‬‬
‫הקלירי‬ ‫שיסד‬ ‫הקינות‬ ‫מ ת ח י ל החזן‬ ‫ומיד‬ ‫סנהנינר‪: 34‬‬ ‫בקינות;‬ ‫מתחיל‬ ‫ה ב ‪ :‬מיד‬ ‫‪92‬‬
‫סורו‪.‬‬ ‫שבת‬
‫סכת{‬ ‫ה מ ל ה ‪.‬־‬ ‫]כלי‬ ‫קודם‬ ‫ותדיר‬ ‫מחנוכה‪,‬‬ ‫יותר‬ ‫שהוא ת ד י ר‬ ‫‪ 93‬מ ש ‪ :‬כ ד ״ ח ‪,‬‬
‫‪ 94‬שם ‪ :‬ל א ח ד קריאה ראשונה‪.‬‬
‫אלעזר הקליד‪.‬‬ ‫הב ‪ :‬רבינו‬ ‫אליעזר ק ל י ר !‬ ‫מש ‪ :‬ר ב י נ ו‬ ‫‪95‬‬
‫תמוז‪.‬‬ ‫שמי״ז‬ ‫ימים‬ ‫במנין‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪96‬‬
‫ת מ ו ז ה ו ב ק ע ה העיד‪.‬‬ ‫‪ 97‬מ ש ‪ :‬ש ב י י ז‬
‫‪ 98‬ש ס ‪ :‬ק י נ ו ח א ח ר ו ת ‪.‬‬
‫‪ (99‬ה ב ‪ :‬כנבד ש ר י ס ת ה ב י ת ‪.‬‬
‫‪ 100‬מ ש ‪ :‬ולכך­‬
‫שם ‪ :‬ואין ש ו ת י ן יין‪.‬‬ ‫‪101‬‬
‫הבי‪ ,‬מ ש ‪ :‬ס מ ך בדניאל‪.‬‬ ‫‪102‬‬
‫כבבת‪.‬‬ ‫נצורה‬ ‫שבת‪ ,‬אום‬ ‫ו ל ח מ י ש י ‪ ,‬שהוא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪103‬‬
‫מש׳ ‪ ,‬ס נ ה נ י ם ‪ : 66‬ב א ו ת ן ה׳ ימים‪.‬‬ ‫‪104‬‬
‫והגהתי‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫צ י ל ] מ ב ק ש ת [ מים‬ ‫ואולי‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫ססיט‬ ‫הנשענות‬ ‫מ ש ‪ :‬כ א י ל ו ה׳‬ ‫‪105‬‬
‫עפ״י מנר‪,‬בים־‪.67‬‬ ‫זה‬
‫ש ם ‪ :‬ממים‪.‬‬ ‫‪106‬‬
‫איתן‪.‬‬ ‫ויאמר למען‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪107‬‬
‫ה מ ל י ן ‪ :‬ד׳ א ל ע ז ד מ נ ד מ י י ז א ‪.‬‬ ‫ה ב ‪ :‬רבי׳ אליעזר ‪ .-‬מ ש ‪ :‬ב ל י‬ ‫‪108‬‬
‫מ ש ‪ :‬י נ י ח נ ה ל ס צ ו ה ‪ ,‬ל ע ש ו ת מ מ נ ה עץ ל ק ו ל ס ס ו ‪.‬‬ ‫;‬ ‫ק ר י ‪] :‬בה[ מצוה‬ ‫‪109‬‬
‫‪183‬‬ ‫מאשכנז‬ ‫השנה‬ ‫של כל‬ ‫מנהגים‬

‫ואמר‪.‬‬ ‫דעידובין‪,‬‬ ‫הכ ‪:‬‬ ‫‪110‬‬


‫יפה[‪.‬‬ ‫המלה‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫גסה‬ ‫ערבה‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫ו נ ס ה ‪.-‬‬ ‫יפה‬ ‫ערבה‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪111‬‬
‫הכנסת‪.‬‬ ‫לבית‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪112‬‬
‫הכיפורים‪.‬‬ ‫יום‬ ‫]בערכ[‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪113‬‬
‫ואחד[‪.‬‬ ‫המלה‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫אחד‬ ‫כל‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫עופות;‬ ‫או‬ ‫תרנגול‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪114‬‬
‫משי‪.‬‬ ‫עפיי‬ ‫זה‬ ‫והגהתי‬ ‫מיע״ן‪.‬‬ ‫ןהבני[‬ ‫קרי‪:‬‬ ‫‪lis‬‬
‫לעניים‪.‬‬ ‫הננ‬ ‫על‬ ‫ששולחין‬ ‫ויש‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪116‬‬
‫ישובו{‬ ‫בתרא‪:‬‬ ‫המלה‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫ראשם‬ ‫על‬ ‫•שוב‬ ‫עמס‬ ‫שם‪:‬‬ ‫‪117‬‬
‫דברים‪.‬‬ ‫לנו‬ ‫שולחים‬ ‫שהם‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫‪118‬‬
‫משי‪.‬‬ ‫עפיי‬ ‫זה‬ ‫והנהתי‬ ‫‪119‬‬
‫תתקבל‪.‬‬ ‫ואומד‬ ‫כולו‬ ‫קריש‬ ‫מס״ם‬ ‫מש‪:‬‬ ‫‪120‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫וליתא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫לעיל ז‬ ‫כדפריש‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪121‬‬
‫שבון‪.‬‬ ‫במוצאי‬ ‫באב‬ ‫ט•‬ ‫כשחל‬ ‫מש‪:‬‬ ‫הבי‪,‬‬ ‫‪122‬‬
‫אב‪.‬‬ ‫ריח‬ ‫עדך ‪:‬‬ ‫*‪102‬‬ ‫דף‬ ‫לעיל‬ ‫שם‬ ‫והובא‬ ‫חסר שם‪.‬‬ ‫וער ס ו פ ו‬ ‫מכאן‬ ‫מש‪:‬‬ ‫‪123‬‬
‫סיכות‬ ‫של‬ ‫שביעי‬ ‫ספק‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪124‬‬
‫בביתם‪.‬‬ ‫שביעי אוכלין‬ ‫בסוכה‪ ,‬ספק‬ ‫לישב‬ ‫טברן‬ ‫יו‪-‬ט‪,‬‬ ‫שטינ•‬ ‫ה כ ‪ :‬שנוהנין‬ ‫‪125‬‬
‫ואוכלים‪.‬‬ ‫חוזרים‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪126‬‬
‫כ ת ל מ ו ד שלנו‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫הבי‪,‬‬ ‫‪127‬‬
‫אחד‪.‬‬ ‫אם יום‬ ‫ב י ר ו ש ל י ם כ־‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪128‬‬
‫המנחה‪.‬‬ ‫תפילת‬ ‫אחד‬ ‫כגון‬ ‫מש‪:‬‬ ‫סיום[ ו‬ ‫המלה‪:‬‬ ‫]בלי‬ ‫המנחה‬ ‫תפלת‬ ‫כגון‬ ‫הב‪:‬‬ ‫‪129‬‬
‫ע פ ״ משי‪.‬‬ ‫והגהתי‬ ‫‪130‬‬
‫כשבת‪.‬‬ ‫להיות‬ ‫שחל‬ ‫ודיה‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪131‬‬
‫משי‪.‬‬ ‫עפ״‬ ‫ותיקנתי‬ ‫‪132‬‬
‫הבי‪ ,‬מ ש ‪ :‬כ ר ק א מ ר תלמח־א‪.‬‬ ‫‪133‬‬
‫חג‪.‬‬ ‫שאינו‬ ‫אעפ‪-‬י‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫‪134‬‬
‫סועדות‪.‬‬ ‫בנרשת‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫הבי!‬ ‫ותיקנתי עפיי‬ ‫בפרשה ]=כפרשת[‪:‬‬ ‫במ‪:‬‬ ‫‪135‬‬
‫שרנל בפני עצמו הוא‪.‬‬ ‫מ ש ‪ :‬לפי‬ ‫‪136‬‬
‫וההוא‪.‬‬ ‫הב‪:‬‬ ‫הדין!‬ ‫והוא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪137‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫חסר‬ ‫‪-‬אס־פ־‬ ‫וער‬ ‫מבאן‬ ‫‪138‬‬
‫לעיל‪.‬‬ ‫ד ב ר זד‪,‬‬ ‫שכתבתי‬ ‫מש‪:‬‬ ‫זה!‬ ‫דכר‬ ‫למעלה‬ ‫שכתבתי‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪139‬‬
‫ק ר י ‪] :‬אפילו[ ע ל ה א ו ר וכוי‪.‬‬ ‫‪140‬‬
‫ממלאכה[‪.‬‬ ‫]היום‬ ‫ששבת‬ ‫אוד‬ ‫על‬ ‫אלא‬ ‫מברכין[‬ ‫]אין‬ ‫יוהיכ‬ ‫כמוצאי‬ ‫=]אבל[‬ ‫‪141‬‬
‫חסר שם‪.‬‬ ‫האבנים׳‬ ‫‪-‬ומן‬ ‫מכאן ועד‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫עפ־י משי!‬ ‫ותיקנתי‬
‫מ ש ‪ :‬זימן לו ה ק ב י ה ‪.‬‬ ‫‪142‬‬
‫ברייתו‪.‬‬ ‫מתחלת‬ ‫שהוא‬ ‫הב‪.‬־‬ ‫‪143‬‬
‫ש ש ב ח האור‪.‬‬ ‫שש ‪:‬‬ ‫‪144‬‬
‫יומא‪.‬‬ ‫תרי‬ ‫במ ‪:‬‬ ‫‪145‬‬
‫‪.57‬‬ ‫והנחתי עפ־י מנהגיםישם‬ ‫‪146‬‬
‫נדבונא[‪.‬‬ ‫המלה ‪:‬‬ ‫]כלי‬ ‫הגאונים‬ ‫תשובת‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪147‬‬
‫כר‪.‬‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪148‬‬
‫כ פ ‪ :‬על ספרי הגאונים‬ ‫הב ‪ :‬על הגאונים שאמרו ו‬ ‫;‬ ‫שאמרו‬ ‫הגאונים‬ ‫מ ש ‪ :‬על דבר‪-‬‬ ‫‪149‬‬
‫שאמדו‪.‬‬ ‫זיל‬
‫העורות‪.‬‬ ‫לעבוד‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫העורות ‪:‬‬ ‫לחבר‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪150‬‬
‫ורוכ{‬ ‫המלה‪.‬־‬ ‫]כלי‬ ‫תורות‬ ‫ופיפרי‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪151‬‬
‫עורות‪.‬‬ ‫סאותן‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪152‬‬

‫עבודין{‬ ‫שאינן‬ ‫]קרי‪:‬‬ ‫שעבורין‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪153‬‬


‫ב י י ן‬ ‫פ נ‬ ‫א ל‬ ‫ש ‪.‬‬ ‫י ש ר א ל‬ ‫‪184‬‬

‫טסקומוז‪.‬‬ ‫עיבוד‬ ‫מצות‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪154‬‬


‫המלה ‪ :‬ספרי{‬ ‫ש ה ת י ר ו ]בלי‬ ‫במ ‪ :‬כ״מ‬ ‫‪155‬‬
‫עפ״י מש׳‪,‬‬ ‫והגהתי‬ ‫‪156‬‬
‫ספרי־תורה‪.‬‬ ‫שאין ל ה ם‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪157‬‬
‫מ ש ‪ :‬בגי ו ד ! ה ב ‪ :‬ח ס ר שם‪.‬‬ ‫‪158‬‬
‫יברן‪.‬‬ ‫הב ‪ :‬או‬ ‫‪159‬‬
‫שאמרו חכמים‪.‬‬ ‫ה ב ‪ :‬ש א מ ר ו חכנזינו ה ג א ו נ י ם ; מ ש ‪ :‬ש א מ ר ו הגאונים ; ב ם ‪:‬‬ ‫‪160‬‬

‫רחיקא‪.‬‬ ‫אתרא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪161‬‬

‫קמא‬ ‫צבור־‬ ‫‪,‬כבוד‬ ‫המלין בין‬ ‫ונשמ‪1‬ו‬ ‫ה ב ‪.‬־‬ ‫צ ב ו ר<‬ ‫לכבוד‬ ‫חיישינן‬ ‫ולא‬ ‫מש ‪:‬‬ ‫‪162‬‬

‫בתרא‪.‬‬ ‫»כבוד צבור־‬ ‫ובין‬


‫הפטורה ]=ר‪.‬תורה{‬ ‫מקריאת‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫‪163‬‬
‫מ ש ‪ :‬מכאן ו ע ר ‪.‬ומפני כבודך׳ ח ס ר שם‪.‬‬ ‫‪164‬‬
‫התורה‪.‬‬ ‫ששמע‬ ‫שיתן לב‬ ‫אעפיי‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪165‬‬
‫לדעתו‪.‬‬ ‫ש ם ‪.‬־ ל ג ו‬ ‫‪166‬‬
‫בגודך‪.‬‬ ‫מ ש ‪.‬־ ו מ פ נ י‬ ‫‪167‬‬
‫הבי‪ ,‬מ ש ‪ :‬לידך‪.‬‬ ‫‪168‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫בפ ‪ :‬חסר‬ ‫ובכיי‬ ‫כתה״י הבי‪ ,‬מ ש י !‬ ‫וכיה בבי‬ ‫‪169‬‬
‫הבי‪.‬‬ ‫בכיי‬ ‫דק‬ ‫הובא‬ ‫‪170‬וזד‪,‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫נעדר‬ ‫הב ‪ :‬כולו‬ ‫‪171‬‬
‫שם‪.‬‬ ‫ב כ י י מ ש ׳ ! ד‪,‬ג ‪ :‬ח ס ר‬ ‫וכ־ה‬ ‫‪172‬‬
‫מש׳{‬ ‫בכיי‬ ‫ה ת ש ו ב ה ]וכיד‪.‬‬ ‫לבסוף‬ ‫מקומו‪ ,‬כ״א‬ ‫ואין כ א ן‬ ‫‪173‬‬
‫]קרי‪:‬‬ ‫פיה‬ ‫ובניםין‬ ‫*‪; 1‬‬ ‫סמזנים‬ ‫ש ם !‬ ‫נערר‬ ‫כולו‬ ‫מ ש ‪:‬‬ ‫פי׳!‬ ‫ובגיטין‬ ‫הב ‪:‬‬ ‫‪174‬‬
‫פי־=פירשתי{‬
‫ח ת י מ ה מ ע י ן ז ו ‪ ,‬מ כ א ן ו ע ר ס ו פ ה ‪ ,‬ה ו ס פ ת י פ כ י י מ ש ׳ מ ש נ ת ‪ 1391‬ד ף ‪ 104‬ע י א ‪ .‬ו ר א ה‬ ‫‪175‬‬
‫במבואי‪.‬‬ ‫שהעירותי עיז‬ ‫מד‪,‬‬

‫קטלת‬ ‫הגליון‬ ‫בכתיבת ידו על‬ ‫ונרשמו־‪,‬‬ ‫לרמש״ש‬ ‫ידוער‪,‬‬ ‫היתר‪,‬‬ ‫צרפתית זו‬ ‫חתימה‬ ‫‪176‬‬
‫מבואי‪.‬‬ ‫והשווה‬ ‫לוצקי{‬ ‫העירני ידידי מ‪.‬‬ ‫‪ ] 781‬ע י ז‬ ‫צ ד ‪ 153‬מ ס ׳ )‪(5‬‬ ‫נייבויער‬

You might also like