‫האקדמיה ללשון העברית‬

‫כתב־עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה‬

‫כרך שמונים ואחד‪ ,‬התשע"ט‬

‫בנימי ן וש ול מ י ת אל יצ ור‬

‫"אשר הניא עצת גויים"‪ :‬עיוני נוסח ולשון‬

‫ירושלים התשע"ט‬
 ‫בנימי ן ו ש ו למית א ליצ ור‬

‫"אשר הניא עצת גויים"‪ :‬עיוני נוסח ולשון‬

‫הפיוט "אשר הניא עצת גויים" שייך לסוגת הברכות המפויטות‪ ,‬ברכות חגיגיות‬
‫שבמקום לומר אותן בנוסח הקבע מותירים בהן רק את מטבע הפתיחה ואת מטבע‬
‫החתימה‪ ,‬ואת גוף הברכה מחליפים בנוסח מפויט‪ 1.‬סוגה זו אינה נפוצה‪ ,‬ורק מעט‬
‫ברכות מפויטות הגיעו לידינו‪ .‬הנפוצה שבהן היא ברכת התורה שאחרי הקריאה‬
‫בשמחת תורה‪ ,‬שנאמר בה הפיוט "אשר בגלל אבות בנים גידל"‪ .‬ברכה מפויטת זו‪,‬‬
‫המופיעה בסידור רב סעדיה גאון‪ 2‬ונרשמה בעשרות קטעי גניזה‪ 3,‬הייתה נהוגה גם‬
‫ברבות מקהילות המזרח‪ 4‬וגם ברוב קהילות אירופה‪ ,‬מרומניא‪ 5‬ועד אשכנז‪ 6.‬בקהילות‬
‫המזרח שכיחות עד היום שתי ברכות מפויטות נוספות‪ :‬הקידוש המורחב "תרומה‬
‫‪7‬‬
‫הבדילנו מכל גוי" וברכת הגאולה המפויטת "אתה גאלת את אבותינו ממצרים"‪.‬‬
‫ברכה מפויטת נוספת‪" ,‬אשר ברא יין עסיס"‪ ,‬המחליפה את ברכת הגפן בקידוש‪ ,‬הייתה‬
‫ידועה בתקופת הגאונים‪ ,‬אך רב סעדיה גאון אסר את אמירתה‪ ,‬והיא שרדה במקורות‬

‫בעל היובל‪ ,‬פרופ' חיים א' כהן‪ ,‬הרבה לעסוק בנוסחי תפילה אשכנזיים ובטשטוש מסורות‬ ‫* ‬
‫קדומות בידי "מתקנים" מאוחרים‪ .‬בירורים אלה בנוסחו של פיוט ששרד עד היום בקהילות‬
‫אשכנז מוגשים לו בהוקרה‪.‬‬
‫לתיאור הסוגה ראה פליישר‪ ,‬שירת הקודש‪ ,‬עמ' ‪.46‬‬ ‫‪. 1‬‬
‫ראה ברודי‪ ,‬סיום‪ ,‬עמ' ‪ .396—393‬רב סעדיה גאון הביא נוסח מקוצר של הפיוט‪ ,‬ו"צנזר" את‬ ‫‪ .2‬‬
‫טוריו האחרונים (למן האות צד"י ואילך) בגלל תוכנם; ראה שם‪ ,‬עמ' ‪ .398—396‬בקטעי גניזה‬
‫רבים ובמחזורי אשכנז ועדות נוספות הוא מופיע בשלמותו‪ .‬הברכה נזכרת גם בכמה מקורות‬
‫של סידור רב עמרם גאון‪ ,‬אך בפסקה מאוחרת שאינה מגוף הסידור המזכירה את התנגדות‬
‫רס"ג לאמירת הטורים האחרונים; ראה סדר רב עמרם‪ ,‬עמ' קעח‪.‬‬
‫במפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר היא זוהתה ביותר מארבעים קטעים‪.‬‬ ‫‪. 3‬‬
‫לרשימת מחזורים מזרחיים הכוללים פיוט זה ראה דוידזון‪ ,‬אוצר‪ ,‬א ‪ .8188‬בצורתה המקורית‪,‬‬ ‫‪ .4‬‬
‫עם מטבעות פתיחה וסיום‪ ,‬היא נדפסה במחזור ארם צובה‪ ,‬ב‪ ,‬דף תרעד—תרעה‪ .‬מטבע החתימה‬
‫שם מורחב‪ .‬הרחבה שונה באה בתכלאל קדמונים‪ ,‬דף עא‪ ,‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫כך במחזור קנדיא‪ ,‬כ"י וטיקן ‪ ;320‬ראה גולדשמידט‪ ,‬מחזור רומניא‪ ,‬עמ' ‪.152‬‬ ‫‪. 5‬‬
‫גולדשמידט—פרנקל‪ ,‬סוכות‪ ,‬עמ' ‪ ,743—741‬וראה שם עוד מטבע חתימה מורחב‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫שתי הברכות מופיעות בסידור רס"ג‪ ,‬עמ' קמא—קמה‪ ,‬כאמירות רשות בליל הסדר‪ .‬וראה גם‬ ‫‪ .7‬‬
‫גולדשמידט‪ ,‬הגדה‪ ,‬עמ' ‪ ;96—92‬דוידזון‪ ,‬אוצר‪ ,‬ב ‪ ,1449‬א ‪ .8171‬הקידוש המורחב נאמר בעיקר‬
‫בליל הסדר‪ ,‬אבל היו שהשתמשו בו גם בחגים אחרים; ראה אליצור‪ ,‬ארם צובה‪ ,‬עמ' ‪.90‬‬

‫לשוננו פא (תשע"ט)‪ ,‬עמ' ‪178—163‬‬

‫[[[‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 164‬‬

‫ספורים בלבד‪ 8.‬עוד שתי ברכות מפויטות לברכת התורה‪" ,‬אשר גילה חכמה ליעקב"‬
‫‪11‬‬
‫לשביעי של פסח‪ 9‬ו"אשר נגלה למשה בסיני" לשבועות‪ 10,‬שרדו במנהגי תימן‪.‬‬
‫רוב הברכות המפויטות אינן מחורזות ואופיין סיפורי‪ .‬בחקר הפיוט מקובל לראותן‬
‫כשלב קדום בהתהוות הפיוטים‪ 12.‬עם זאת‪ ,‬אין הן מתועדות במקורות ארץ־ישראליים‬
‫מובהקים קודם להופעתן בסידור רב סעדיה גאון‪ ,‬המתעד את מנהגי בבל‪ .‬משום כך‬
‫ייתכן שמדובר בסוגה פייטנית בבלית‪ ,‬וכיוון שבבבל חדר החרוז לשירה הפייטנית‬
‫‪13‬‬
‫מאוחר יחסית ייתכן שחלקן לא חוברו לפני המאה השמינית או התשיעית‪.‬‬
‫הפיוט "אשר הניא"‪ ,‬אשר לעיון בנוסחיו מוקדש מאמר זה‪ ,‬נועד לפייט את הברכה‬
‫שאחרי קריאת מגילת אסתר בפורים‪ ,‬היא ברכת "הרב את ריבנו"‪ 14.‬תפוצתו מפתיעה‪:‬‬
‫הוא שרד רק במנהגי איטליה‪ ,‬צרפת ואשכנז‪ ,‬וגם קטע גניזה יחיד שהוא מופיע בו‬
‫(כ"י קיימברידג' ‪ )T–S NS 119.3‬מקורו אשכנזי‪ 15.‬עם זאת‪ ,‬מחמת דמיונו של "אשר‬
‫הניא" ליתר הברכות המפויטות נראה שגם הוא התחבר במזרח‪ 16‬ויצא שם מכלל‬

‫לאיסור לומר ברכה זו ראה סידור רס"ג‪ ,‬עמ' קמא; האיסור נובע מהפיכת ברכה קצרה‪ ,‬שאין‬ ‫‪ .8‬‬
‫בה אלא מטבע פתיחה‪ ,‬לברכה ארוכה בעלת מטבע חתימה‪ .‬את נוסחה גילה נפתלי וידר; ראה‬
‫וידר‪ ,‬יין עסיס‪ .‬היא נדפסה גם בידי גולדשמידט‪ ,‬הגדה‪ ,‬עמ' ‪.91‬‬
‫רצהבי‪ ,‬שירה ליום שביעי; שריד ממנה נמצא בגניזה‪ ,‬בכ"י קיימברידג' ‪.T–S AS 121.264‬‬ ‫‪ .9‬‬
‫רצהבי‪ ,‬פיוט לשבועות‪.‬‬ ‫‪. 10‬‬
‫ברכות מפויטות נוספות המתועדות בגניזת קהיר‪ ,‬כגון "אשר בעגולה גידל דורשים" לראש‬ ‫‪ .11‬‬
‫חודש (פליישר‪ ,‬תפילה‪ ,‬עמ' ‪ ,)66‬שונות באופיין ובסגנונן ולא יידונו כאן‪.‬‬
‫צונץ (תולדות‪ ,‬עמ' ‪ )15‬כבר מציין את זמנן הקדום; היינימן (התפילה‪ ,‬עמ' ‪ )107‬קובע ש"פיוטים‬ ‫‪ .12‬‬
‫אלה [‪ ]...‬שייכים כנראה לראשית ימי הפיוט הקדום‪ ,‬והם ללא ספק ממוצא ארץ־ישראלי"; פליישר‬
‫(שירת הקודש‪ ,‬עמ' ‪ )46—43‬רומז לאפשרות שמקורם בתקופת התלמוד; ופרנקל (אשר הניא)‬
‫קובע כמקובל שהפיוט התחבר בארץ ישראל לפני שנת ‪ .500‬וראה מחקרים נוספים המצוינים‬
‫אצל סטל‪ ,‬הרב את ריבנו‪ ,‬עמ' ‪ 32‬הערות ‪ .31—30‬מתפללים ומעתיקים סברו שהפיוט קדום‬
‫עוד יותר‪ ,‬ובמחזור ויטרי‪ ,‬עמ' ‪ ,214‬נכתב בראש "אשר הניא"‪" :‬וזה פיוט מיסוד אנשי כנסת‬
‫הגדולה"‪.‬‬
‫לאפשרות שכמה סוגות פייטניות (אזהרות וסליחות) צמחו בבבל ושהפואטיקה של הפייטנות‬ ‫‪ .13‬‬
‫הקדם־קלאסית‪ ,‬אשר בארץ ישראל עברה שינוי עם חדירת החרוז בסביבות אמצע המאה‬
‫השישית‪ ,‬שרדה בבבל עד תקופות מאוחרות יותר ראה אליצור‪ ,‬הפיוט בבבל‪ ,‬עמ' ‪.248—238‬‬
‫לסליחות כסוגה בבלית ראה גם אליצור‪ ,‬סליחות‪ ,‬עמ' ‪.530—529‬‬
‫ראה בבלי‪ ,‬מגילה כא ע"ב; מסכת סופרים יד‪ ,‬ב (עמ' ‪.)254—253‬‬ ‫‪. 14‬‬
‫בקטע גניזה אחד נמצא נוסח מפויט אחר לברכת המגילה‪" :‬אהובים בחר גאולים דרש"‪ ,‬ובו‬ ‫‪ .15‬‬
‫שלושה טורים באל"ף־בי"ת תיבות; ראה פליישר‪ ,‬תפילה‪ ,‬עמ' ‪ .67‬נוסח מפויט אחר‪ ,‬מחורז‪,‬‬
‫לברכה זו‪" ,‬אוהב אמונה ‪ /‬בוחר במי מנה"‪ ,‬מופיע בכמה קטעים‪.‬‬
‫זאת בניגוד למסורת שהתהלכה בימי הביניים וייחסה פיוט זה לאדם שנקרא ר' אשר הלוי וחי‬ ‫‪ .16‬‬
‫באשכנז בתקופת רש"י‪ .‬לתעודות המביאות מסורת זו ראה קוק‪ ,‬אשר הניא; אפטוביצר‪ ,‬מבוא‬
‫לראבי"ה‪ ,‬עמ' ‪ ;368‬תא־שמע‪ ,‬ישעיה מווייל‪ ,‬עמ' ‪ ;168‬רספה‪ ,‬אשר הלוי‪ ,‬בעיקר בעמ' *‪.53* ,48‬‬
‫וראה התייחסות זהירה ומסויגת אל המידע אצל אורבך‪ ,‬ערוגת הבושם‪ ,‬עמ' ‪ 16‬הערה ‪ ;90‬וגרוסמן‪,‬‬
‫חכמי אשכנז‪ ,‬עמ' ‪ 270‬הערה ‪ .36‬ואכן יש לפקפק במהימנות התעודות הללו‪ :‬האחת מייחסת‬
‫לאותו ר' אשר גם את הפיוט "אשר בגלל אבות בנים גידל"‪ ,‬שכאמור כבר מופיע בסידור רס"ג‪,‬‬
‫‪165‬‬ ‫ןושלו חסונ ינויע ‪":‬םייוג תצע אינה רשא" ‬ ‫ [[[‬

‫שימוש מוקדם יחסית — אבל לא לפני שהתגלגל לאיטליה וממנה לאשכנז‪ 17,‬ושם‬
‫הוא שרד ונאמר עד היום‪.‬‬
‫פתיחת הפיוט במילה אשר — כמו פתיחתן של הברכות המפויטות "אשר בגלל‬
‫אבות"‪" ,‬אשר גילה"‪" ,‬אשר נגלה" — נועדה לקשר את ראש הפיוט למטבע הפתיחה‬
‫של הברכה‪" :‬ברוך אתה ‪ ...‬מלך העולם אשר" וכו'‪ 18.‬אין אפוא ספק שהוא נועד‪ ,‬כיתר‬
‫הברכות המפויטות‪ ,‬להחליף את ברכת "הרב את ריבנו"‪ .‬אבל במקורות שלפנינו הוא‬
‫אינו מופיע כחלק מהברכה אלא מועתק אחריה‪ :‬נראה שבשלב מסוים המתפללים‬
‫לא רצו להחליף את נוסח הברכה הנדירה‪ ,‬אך ביקשו שלא לוותר על הפיוט‪ ,‬ועל כן‬
‫בירכו את הברכה כתיקנה‪ ,‬ועם סיומה אמרו גם את הפיוט‪ ,‬ללא מטבעות הפתיחה‬
‫והחתימה‪.‬‬
‫הפיוט בנוי מעשרים ושניים טורים במקצב המרובע הקדום‪ :‬בכל טור שתי צלעות‬
‫בנות ארבע הטעמות‪ ,‬וכל צלע נחצית לשתי צלעיות דו־הטעמתיות‪ 19.‬הטורים סדורים‬
‫באקרוסטיכון אל"ף־בי"תי ישר‪ .‬את הטור האחרון‪ ,‬של האות תי"ו‪ ,‬פתח הפייטן‬
‫בתשועתם‪ ,‬כלשון מעבר לחתימה הקדומה של הברכה‪" :‬האל המושיע"‪ 20.‬נראה‬
‫אפוא שטור זה הוא סיומו הקדום של הפיוט‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכל המקורות נוסף אחריו‬
‫יע ׁ ֶש ָּכל קֹוֶ י‪ ‬לֹא יֵ ב ֹׁשוּ ‪ /‬וְ לֹא יִ ָּכ ְלמוּ ָלנֶ ַצח ָּכל ַהחוֹ ִסים ָּב‪ 21.‬טור זה‪,‬‬
‫"להוֹ ִד ַ‬
‫עוד טור‪ְ :‬‬
‫החורג מהאקרוסטיכון ומהמקצב‪ ,‬נראה כתוספת שאינה מגוף הפיוט‪ .‬עם זאת ייתכן‬
‫‪22‬‬

‫שהוא נספח לפיוט בתקופה קדומה יחסית‪ ,‬שכן טורים דומים הפותחים בלהודיע‬
‫מופיעים בברכה מפויטת נוספת‪ 23.‬אבל טור זה מרחיק את הלשון מעין החתימה מן‬

‫וכך מתערערת מהימנותה; והשנייה אינה אלא דברי התפארות של אדם המונה את אבות אבותיו‬
‫במשך תשעה דורות עד לר' אשר הלוי‪" ,‬ואותו ר' אשר מקובלנו שיסד אשר הניא שאומרים‬
‫בליל פורים"‪ .‬גם מסורת זו נראית אגדית‪ ,‬ודומה שייחוס הפיוט לר' אשר נוצר רק כדי להסביר‬
‫את פתיחתו במילת הזיקה אשר‪ ,‬שעם ניתוק הפיוט מן הברכה לא נראתה כמילת פתיחה סבירה‪.‬‬
‫זאת בדומה לברכות לשביעי של פסח ולשבועות‪ ,‬אשר סגנונן מלמד על מקורן המזרחי‪ ,‬ובקהילות‬ ‫‪ .17‬‬
‫המזרח בתקופת הגניזה כמעט לא אמרו אותן — אך הן הגיעו לתימן ושרדו שם (ראה לעיל‬
‫הערות ‪.)10—9‬‬
‫עמד על כך יערי‪ ,‬הנוקם‪ ,‬עמ' ‪ ;30—29‬יערי‪ ,‬שמחת תורה‪ ,‬עמ' ‪ 22‬הערה ‪ ;21‬ועיין גם יעבץ‪,‬‬ ‫‪ .18‬‬
‫מקור הברכות‪ ,‬עמ' ‪.11‬‬
‫על מקצב זה ראה פליישר‪ ,‬שירת הקודש‪ ,‬עמ' ‪ .84‬במקרים ספורים עומדת ב"אשר הניא" צלעית‬ ‫‪ .19‬‬
‫בת מילה אחת בלבד‪.‬‬
‫למטבע חתימה זה ראה בבלי‪ ,‬מגילה כא ע"ב‪ .‬וראה אליצור‪ ,‬לדמות הברכות‪ ,‬עמ' ‪.19—18‬‬ ‫‪. 20‬‬
‫בכל המקורות האיטלקיים נוסח הצלע השנייה הוא "וְ ָכל ַה ּבוֹ ְט ִחים ָּב‪ ‬לֹא יִ ָּכ ְלמוּ ָלנֶ ַצח"‪ ,‬וייתכן‬ ‫‪ .21‬‬
‫שזה הנוסח המקורי‪ ,‬ובאשכנז הוא נשתנה בהשפעת לשון תקיעתא דבי רב שהיה שגור על פי‬
‫המתפללים‪.‬‬
‫טור דומה ולשונו "להודיע שקוויך לא יבֹשו ‪ /‬ולא יכלמו כל החוסים בך" מופיע בבקשה‬ ‫‪ .22‬‬
‫המיוחסת מספק לרס"ג; ראה הברמן‪ ,‬בקשות‪ ,‬עמ' ‪ .56‬קשה לקבוע מה היחס בין בקשה זו לבין‬
‫"אשר הניא" ומה מקור הטור‪.‬‬
‫הכוונה לברכת הקידוש המורחב; ראה גולדשמידט‪ ,‬הגדה‪ ,‬עמ' ‪ .94‬יש לציין שברכה זו ברוב‬ ‫‪ .23‬‬
‫[[[‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 166‬‬

‫"כי ַא ָּתה יְ יָ ָמ ֵגן‬

‫החתימה‪ ,‬ונראה שמשום כך נוסף במקורות ספורים‪ 24‬עוד משפט‪ִּ :‬‬
‫יע ְל ַע ְּמ‪ ‬יִ שְׂ ָר ֵאל ְּב ֵעת ָצ ָרה"‪ ,‬שיש בו לשון מעין "האל המושיע"‪ ,‬ואולי‬
‫ַל ַ ּצדִּ ִיקים וּ מוֹ ׁ ִש ַ‬
‫אף נרמזת בו החתימה המורחבת "הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע"‪.‬‬
‫התוספות שנמנו עד כה נועדו להיות חלק מן הברכה‪ .‬לאחר ברכת "הרב את‬
‫ריבנו" בנוסחה הקבוע או המפויט באה עוד תוספת‪ ,‬ובה קללות להמן ולזרש וברכות‬
‫למרדכי ולאסתר‪ ,‬והיא מסתיימת בדרך כלל במשפט "וגם חרבונה זכור לטוב"‪.‬‬
‫יסודה באמור בתלמוד הירושלמי‪" :‬רב אמ'‪ ,‬צריך לאמר‪ ,‬ארור המן ארורים בניו‪.‬‬
‫אמ' ר' פינחס‪ ,‬צריך לומ'‪ ,‬חרבונא זכור לטוב"‪ 25.‬מקומן של אמירות אלו עם סיום‬
‫הברכה שאחרי קריאת המגילה‪ ,‬עם הברכות למרדכי ואסתר‪ ,‬כבר מתועד במסכת‬
‫סופרים‪ 26.‬משהועבר הפיוט כולו ונאמר אחרי הברכה נצמדה אליו תוספת זו‪ ,‬אך לא‬
‫בכל המקורות‪ :‬באשכנז נהגו לומר אותה אחרי "אשר הניא"‪ ,‬אך באיטליה — אחרי‬
‫ברכת "הרב את ריבנו"‪ ,‬לפני "אשר הניא"‪ .‬הנוסח הנספח ל"אשר הניא" הוא עיבוד‬
‫‪27‬‬
‫מחורז של האמירות הללו‪.‬‬
‫עיון בכתבי יד מאשכנז ומאיטליה מלמד שנוסח "אשר הניא" שבדפוסים הנפוצים‬
‫היום השתנה בכמה מקומות‪ .‬נביא כאן נוסח מוצע של הפיוט בליווי שינויי נוסח‬
‫מתוך ‪ 44‬מקורות (כתבי יד ומעט דפוסים)‪ ,‬רובם מאיטליה (ר) או מאשכנז (א)‪,‬‬
‫שני כתבי יד של מחזור ויטרי (ו) וכתב יד צרפתי אחד (צ)‪ 28.‬כאשר כל המקורות‬
‫מתפוצה אחת שווים בנוסחם יסומן הנוסח באות המציינת את הקבוצה (א‪ ,‬ו‪ ,‬ר) ללא‬
‫פירוט‪ .‬לא התייחסנו לחילופי כתיב וניקוד‪ ,‬להוציא מקומות שבהם מצאנו אותם‬
‫משמעותיים‪ .‬כאשר לא היה אפשר להכריע בין נוסחים‪ ,‬העדפנו בנוסח הפנים את‬
‫הנוסח המקובל באשכנז והנאמר עד היום‪.‬‬

‫מקורותיה כבר אינה מחליפה את נוסח הקבע אלא מרחיבה אותו ונוספת עליו‪ ,‬והטורים הפותחים‬
‫בלהודיע מעבירים בה לנוסח הקבע‪" :‬כי בנו בחרת" וכו'‪.‬‬
‫במחזור ויטרי ובכתב יד אשכנזי אחד (א‪ )10‬בגיליון‪.‬‬ ‫‪ .24‬‬
‫מגילה ג‪ ,‬ז‪ ,‬עד ע"ב; מהדורת האקדמיה‪ ,‬טור ‪ 767‬שורות ‪ .16—15‬ראה גם בראשית רבה מט‪,‬‬ ‫‪. 25‬‬
‫א‪ ,‬עמ' ‪.497‬‬
‫יד‪ ,‬ג (עמ' ‪" :)255—254‬ואחר כך מקלס לצדיקים‪ ,‬ברוך מרדכי‪ ,‬ברוכה אסתר‪ ,‬ברוכים כל‬ ‫‪ .26‬‬
‫ישראל‪ .‬ורב אמר‪ ,‬צריך לומר‪ :‬ארור המן וארורים בניו‪ .‬אמר ר' פנחס‪ ,‬וצריך לומר‪ :‬חרבונא זכור‬
‫לטוב"‪ .‬להוספת זרש לרשימה ראה אסתר רבה י‪ ,‬ט‪" :‬אמר רב‪ ,‬צריך לומר‪ :‬ארור המן ארורים‬
‫בניו ארורה זרש אשתו"‪ ,‬וכן במחזור טורין (סדר חיבור ברכות)‪ ,‬עמ' ‪166‬ב המובא אצל היגר‬
‫במסכת סופרים שם‪.‬‬
‫עיבוד זה משמש כמחרוזת פתיחה לפיוט אל"ף־בי"תי מקיף יותר‪ ,‬המובא במחזור ויטרי‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .27‬‬
‫‪ ,217‬סימן רנ‪ ,‬ומילות הקבע "ארור המן"‪" ,‬ברוך מרדכי"‪" ,‬ארורה זרש"‪" ,‬ברוכה אסתר" פותחות‬
‫את טוריו‪ .‬בסופו בא הטור "ארורים כל הערלים ברוכים כל ישראלים"‪ ,‬המצוי גם בכמה כתבי‬
‫יד אשכנזיים‪ .‬קשה לקבוע אם הפיוט הזה הוא מקור הקטע (כפי שסבר קוק‪ ,‬אשר הניא‪ ,‬עמ'‬
‫‪ )198‬או שמדובר בקטע עצמאי והפיוט נבנה עליו‪.‬‬
‫רשימת המקורות המלאה מופיעה בראש רשימת הקיצורים שבסוף המאמר‪.‬‬ ‫‪ .28‬‬
‫‪167‬‬ ‫ןושלו חסונ ינויע ‪":‬םייוג תצע אינה רשא" ‬ ‫ [[[‬

‫וַ ָ ּי ֶפר ַמ ְח ׁ ְשבוֹ ת ֲערוּ ִמים‬ ‫ֲא ׁ ֶשר ֵהנִ יא ֲע ַצת גּ וֹ יִ ם ‬ ‫ ‬

‫נֵ ֶצר זָ דוֹ ן ִמ ֶ ּז ַרע ֲע ָמ ֵלק‬ ‫ְּבקוּ ם ָע ֵלינוּ ָא ָדם ָר ׁ ָש ע‬ ‫ ‬
‫ְוּג ֻד ָּלתוֹ נוֹ ְק ׁ ָשה ּלוֹ ֶל ֶכד‬ ‫ָ ּג ָאה ְּב ָע ׁ ְשרוֹ וְ ָכ ָרה לוֹ ּבוֹ ר ‬ ‫ ‬
‫ִּב ֵ ּק ׁש ְל ַה ׁ ְש ִמיד וְ נִ ׁ ְש ַמד ְמ ֵה ָרה‬ ‫דִּ ָּמה ְבנַ ְפ ׁשוֹ ִל ְל ּכֹד וְ נִ ְל ַּכד ‬ ‫ ‬
‫עוֹ ֵרר שִׂ נְ ַאת ַא ִחים ַל ָּבנִ ים‬ ‫יע ֵא ַיבת ֲאבוֹ ָתיו ‬ ‫ָה ָמן הוֹ ִד ַ‬ ‫ ‪5‬‬
‫ִּכי ְב ֶח ְמ ָלתוֹ ַעל ֲא ָגג נוֹ ַלד אוֹ יֵ ב‬ ‫וְ לֹא זָ ַכר ַר ֲח ֵמי ׁ ָשאוּ ל ‬ ‫ ‬
‫וְ נִ ְל ַּכד ָט ֵמא ִּב ֵידי ָטהוֹ ר‬ ‫זָ ַמם ָר ׁ ָשע ְל ַה ְכ ִרית ַצדִּ יק ‬ ‫ ‬
‫ָר ׁ ָשע הוֹ ִסיף ֵח ְטא ַעל ֲח ָט ָאיו‬ ‫ֶח ֶסד ָ ּג ַבר ַעל ׁ ִש ְג ַגת ָאב ‬ ‫ ‬
‫וַ ִ ּי ְת ַנ ֵּכל ַל ֲעשׂ וֹ ת ָר ָעה‬ ‫ָט ַמן ְּב ִל ּבוֹ ַמ ְח ׁ ְשבוֹ ת ֲערוּ ָמיו ‬ ‫ ‬

‫‪ 1‬גוים] המן א‪ 28‬חסר א‪ / 20‬ויפר] ויפר עצת ר‪ 2  5‬נצר] ונצר ר ‪ /‬מזרע] מגזע ר ו‪ 3  2‬וגדלתו]‬
‫וגדולה א‪ / 15‬נוקשה] יקשה א‪ 26—24‬א‪ֶ / 28‬ל ֶכד] ֵל ֶכד א‪ְ 4‬ל ָכד ר‪ָ 4‬ל ַכד ר‪ַ 6‬ל ַכד ר‪ַ 12‬ל ַּכד א‪ַ 20‬ל ֶכד א‪7‬‬

‫ָל ֶכד א‪ 21‬א‪ 25—23‬א‪ 4  28‬דמה] רימה צ ‪ /‬ללכד] הלכוד צ ‪ /‬ונשמד] ונלכד ר‪ 3‬ר‪ 5  9‬אבותיו] אבותי‬
‫א‪ / 16‬עורר] ועורר ר צ א‪ 3‬א‪ 8‬א‪ 12—11‬א‪ 15‬א‪ 26—22‬א‪ 28‬וְ ָע ָרר א‪ 27‬מעורר ו א‪ 5‬א‪ 17‬לעורר א‪ 2‬א‪ 9‬א‪/ 14—13‬‬
‫שנאת] שנאה ו‪ 1‬א‪ 4—2‬א‪ 9—6‬א‪ 12—11‬א‪ 15—14‬א‪ 17‬א‪ / 20‬אחים] אבות א‪ 6  12‬על] חסר א‪ / 12‬נולד] ונולד‬
‫א‪ / 11‬אויב] א ֵֹרב א‪ 7  14‬בידי] ביד ר‪ 2‬ר‪ 12—10‬צ א‪ 10‬א‪ 8  20‬שגגת] שנאת ר‪ / 7‬רשע] ורשע ר צ‬
‫א‪ 19‬א‪ 21‬א‪ 26—24‬א‪ 28‬ורשע א‪ַ 10‬ר ָש א‪ / 20‬חטא] חט ר (חטא ר‪ 5‬ר‪ )9‬א‪ 10‬א‪ 18‬חטא חט ו‪ 9  2‬מחשבות]‬
‫מחשבת א‪ 6—2‬א‪ 8‬א‪ 19—10‬א‪ / 21‬ערומיו] ערומים א‪ / 23‬ויתנכל] ויתנכר ו‪ 1‬ו‪ 2‬א‪ 9—2‬א‪ 15—11‬א‪ 18—17‬א‪20‬‬ ‫ֶ‬
‫א‪ 22‬ויתמכר א‪ 10‬א‪ 16‬א‪ 19‬א‪ 21‬א‪ 25—23‬א‪ 28—27‬ויתגבר א‪ / 26‬לעשות] לעשות לו א‪ / 7‬רעה] הרע ר ו‪2‬‬

‫‪ 1‬אשר‪ ...‬ערומים‪ :‬שילוב של תהלים לג ‪ 10‬ואיוב ה ‪ 2  .12‬בקום‪ ...‬רשע‪ :‬על פי‬

‫תהלים קכד ‪ ;2‬משלי כח ‪ .28‬והפסוק בתהלים נדרש על המן בבבלי‪ ,‬מגילה יא ע"א‪.‬‬
‫נצר זדון‪ :‬ענף מלא רשע‪ .‬מזרע עמלק‪ :‬לנוסח ראה להלן‪ ,‬סעיף ‪ 3  .8‬גאה בעשרו‪:‬‬
‫השווה מדרש תהלים ט‪ ,‬ז (דף מב ע"ב)‪' " :‬שני גוים' (בר' כה ‪ ...)23‬זה מתגאה בעושרו‬
‫וזה מתגאה בתורתו"‪ .‬וכרה לו בור‪ :‬על פי תהלים ז ‪ .16‬וראה מדרשו שם‪ ,‬ז‪ ,‬יב (דף‬
‫לה ע"א)‪' " :‬בור כרה ויחפרהו'‪ ,‬כל מה שהרשעים חופרין לעצמן הם חופרים‪ ,‬ולבסוף‬
‫יפול בשחת יפעל‪' .‬ישוב עמלו בראשו'‪ .‬זה המן‪ ,‬שכל מה שחשב על מרדכי הושב‬
‫לו על ראשו"‪ .‬נוקשה לו לכד‪ :‬טמנה לו מוקש ומלכודת‪ ,‬גרמה לנפילתו‪ .‬והשווה‬
‫ישעיהו ח ‪ ;15‬כח ‪ .13‬לנוסח "נוקשה" ראה עוד להלן‪ ,‬סעיף ‪ 5  .2‬אבותיו‪ :‬עשיו‬
‫ועמלק‪ .‬אחים‪ :‬יעקב ועשיו‪ .‬לבנים‪ :‬ליהודים‪ ,‬בני יעקב‪ 6  .‬ולא‪ ...‬אויב‪ :‬השווה‬
‫בבלי‪ ,‬מגילה יג ע"א‪" :‬דלא קטליה שאול לאגג‪ ,‬דאיתיליד מיניה המן"‪ .‬לחמלתו‬
‫של שאול על אגג (שמ"א טו ‪ )9‬שגרמה ללידת אבי אבותיו של המן ראה עוד‬
‫אשכנזי‪ ,‬אלפא ביתא‪ ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ;17—10‬אליצור‪ ,‬בתודה ושיר‪ ,‬עמ' ‪ ,72‬שורות ‪.62—61‬‬
‫‪ 7‬זמם‪ ...‬צדיק‪ :‬על פי תהלים לז ‪ .12‬ו"צדיק" ו"טהור" הוא מרדכי‪ 8  .‬חסד‪ :‬חסדו‬
‫של מרדכי שגידל את אסתר או חסדה של אסתר שהסתכנה כדי להציל את ישראל‪.‬‬
‫שגגת אב‪ :‬חטאו של שאול‪ .‬רשע‪ :‬המן‪ 9  .‬מחשבות ערומיו‪ :‬השווה טור ‪ .1‬ויתנכל‪:‬‬
‫השווה בראשית לז ‪ ,18‬וראה עוד להלן‪ ,‬סעיף ‪.5‬‬
‫[[[‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 168‬‬

‫ַּכ ְס ּפוֹ נָ ַתן ְל ַה ְכ ִרית זִ ְכ ָרם‬
‫וְ ָד ֵתי ָה ָמן נִ ְּתנוּ ְב ׁשוּ ׁ ָשן‬
‫ָגזַ ר צוֹ ם וַ ֵ ּי ׁ ֶשב ַעל ָה ֵא ֶפר‬
‫ִל ְמחֹל ַח ַּטאת ֲעוֹ ן ֲאבוֹ ֵתינוּ‬
‫ֲה ַד ָּסה ָע ְמ ָדה ְלעוֹ ֵרר יְ ׁ ֵשנִ ים‬
‫ְל ַה ׁ ְשקוֹ תוֹ יֵ ין ֲח ַמת ַּת ִּנינִ ים‬
‫ָעשָׂ ה לוֹ ֵעץ וְ נִ ְת ָלה ָע ָליו‬
‫ִּכי פוּ ר ָה ָמן נֶ ְה ּ ַפ‪ְ ‬לפוּ ֵרנוּ‬
‫‪ 1 0‬יָ דוֹ ׁ ָש ַלח ִּב ְקדוֹ ׁ ֵשי ֵאל ‬
‫ִּכ ְראוֹ ת ָמ ְרדְּ ַכי ִּכי יָ ָצא ֶק ֶצף ‬ ‫ ‬
‫ָל ַב ׁש שַׂ ק וְ ָק ׁ ַשר ִמ ְס ּ ֵפד ‬ ‫ ‬
‫ִמי זֶ ה יַ ֲעמֹד ְל ַכ ּ ֵפר ׁ ְש ָג ָגה ‬ ‫ ‬
‫נֵ ץ ּ ָפ ַרח ִמ ּלוּ ָלב ֵחן ‬ ‫ ‬
‫יה ְמ ַב ֲה ִלים ְל ָה ָמן ‬ ‫יס ָ‬‫‪ָ 15‬ס ִר ֶ‬
‫ָע ַמד ְּב ָע ׁ ְשרוֹ וְ נָ ַפל ְּב ִר ׁ ְשעוֹ ‬ ‫ ‬
‫יהם ּ ָפ ְתחוּ ָּכל יוֹ ׁ ְש ֵבי ֵת ֵבל ‬ ‫ּ ִפ ֶ‬ ‫ ‬

‫‪ 10‬שלח] שלח בשלו א‪ / 20‬להכרית] לאבד ר ו‪ 2‬א‪ 5‬להשמיד ו‪ 11  1‬מרדכי] מרככי א‪ / 10‬קצף]‬
‫הקצף א‪ 12‬א‪ 23‬א‪ / 27‬נתנו] נתנה צ א‪ 4—2‬א‪ 7—6‬א‪ 9‬א‪ 11‬א‪ 15—13‬א‪ 17‬א‪ 12  20‬וקשר] וקשר נ"א וקרא א‪21‬‬

‫וקשר עפר א‪ 8‬וְ ֶק ׁ ֶשר א‪ / 15‬גזר] וגזר א (גזר א‪ / )7‬וַ ֵ ּי ׁ ֶשב] וְ יָ ׁ ַשב ר‪ 2‬ר‪ 13‬א‪ 12‬א‪ 16—14‬א‪ / 21—20‬האפר] האפר‬
‫ר‪ 13  10‬זה] חסר א‪ / 19‬שגגה] שגגת צ ‪ /‬למחל] ולמחול ר צ א (למחול א‪ / )6‬חטאת] חטא ר‪ 9‬צ‬
‫יהן צ מלולבו‬ ‫חט ר‪ 3—2‬ר‪ / 6‬עון] חטאת צ ‪ /‬אבותינו] אבותיו א‪ 14  15‬נץ] נס צ ‪ /‬מלולב] ִמילוּ ַל ֵב ֵ‬
‫ו‪ 1‬מלולב אב ר ‪ /‬חן] הן ר‪ 1‬ר‪ 3‬ר‪ 5‬ו‪ 1‬א‪ 2‬א‪ 6—4‬א‪ 9—8‬א‪ 11‬א‪ 28—13‬חיא א‪ 10‬חסר צ ‪ /‬ישנים] ישיניה ר‪3—1‬‬

‫ר‪ 8—6‬ר‪ 12—10‬ו‪ 2‬ישינה ר‪ 4‬ר‪ 9‬ר‪ 13‬צ  ‪ 15‬מבהלים] מבוהלים ר‪ 4‬ר‪ 9—8‬א‪ 3‬א‪ 9—7‬מבהילים א‪ 6—4‬א‪ 8‬א‪23—10‬‬

‫א‪ 27‬הבהילו א‪ 26—24‬א‪ /28‬להשקותו] להשקות ר‪ 13‬צ א‪ 16  6‬ברשעו] בעשרו ר‪ / 3‬עשה] ועשה א‪2‬‬

‫א‪ 4‬א‪ 8‬א‪ 17‬א‪ 20‬ועשה א‪ 17  18‬פתחו] פצו ר‪ 4‬ר‪ / 8‬תבל] חלד ר צ ו א‪ / 4‬כי פור] כיפור א‪ 2‬א‪ 7‬א‪20‬‬

‫‪ 10‬בקדושי אל‪ :‬בישראל‪ .‬כספו נתן‪ :‬העניין על פי אסתר ג ‪ 11  .11—9‬יצא קצף‪ :‬על‬
‫פי במדבר יז ‪ .11‬ודתי המן‪ :‬איגרותיו הקוראות להשמיד את היהודים‪ 12  .‬לבש‪...‬‬
‫האפר‪ :‬על פי אסתר ד ‪ .1‬לשון "וקשר מספד" בעקבות לשון חכמים; השווה איכה‬
‫רבה‪ ,‬פתיחתא כד ועוד‪ .‬גזר צום‪ :‬על פי "גזרו תענית" שבמשנה (תענית ג‪ ,‬ו ועוד)‪.‬‬
‫וישב על האפר‪ :‬לשון יונה ג ‪ ;6‬ולניקוד "וישב" ראה להלן‪ ,‬סעיף ‪ 13  .3‬חטאת‬
‫עון‪ :‬סמיכות הנרדפים‪ 14  .‬נץ‪ ...‬חן‪ֶ ּ :‬פרח ('נץ'; ראה בראשית מ ‪ )10‬צמח מן הלולב‬
‫הנאה‪ ,‬והוא מטפורה לאסתר שיצאה מזרע שאול‪ .‬ולנוסח הטור ראה עוד להלן‪,‬‬
‫סעיף ‪ .8‬לעורר ישנים‪ :‬אולי‪' :‬לעורר בתפילתה את האבות שמתו ('ישנים') לקום‬
‫ולבקש רחמים על ישראל'‪ .‬אך במדרש (אבא גוריון ד‪ ,‬דף יז ע"א) אליהו הוא שמעורר‬
‫את האבות‪ ,‬וייתכן שהכוונה לישראל שהיו כישנים בגלות ואסתר עוררה אותם לצום‬
‫ולהתפלל‪ .‬השווה שיר השירים ה ‪ ,2‬וראה מדרשו על "גאולת מרדכי ואסתר" בשיר‬
‫השירים זוטא לפסוק (דף טו ע"ב); והשווה גם שיר השירים רבה ה‪ ,‬ב‪' " :‬אני ישנה'‪,‬‬
‫מן המצות"‪ 15  .‬סריסיה‪ ...‬תנינים‪ :‬העניין על פי אסתר ו ‪" ;14‬יין חמת תנינים"‬
‫על פי דברים לב ‪ ;33‬וראה להלן הערה ‪ 16  .49‬עשה‪ ...‬עליו‪ :‬על פי אסתר ה ‪;14‬‬
‫ז ‪ 17  .9‬פיהם פתחו‪ :‬כדי לשבח ולהלל‪ .‬תבל‪ :‬לנוסח ראה להלן‪ ,‬סעיף ‪ .7‬כי פור‪...‬‬
‫לפורנו‪ :‬כי היום שהעלה המן בפור כדי להשמיד את היהודים הפך ליום הפורים‬
‫שחוגגים ישראל (אסתר ט ‪.)26—24‬‬
‫‪169‬‬ ‫ןושלו חסונ ינויע ‪":‬םייוג תצע אינה רשא" ‬ ‫ [[[‬

‫אוֹ יֵ ב נִ ַּתן ַּת ַחת נַ ְפ ׁשוֹ‬ ‫ַצדִּ יק נֶ ֱח ַלץ ִמ ַ ּיד ָר ׁ ָשע ‬ ‫ ‬

‫ִלשְׂ מ ַֹח ְּב ָכל ׁ ָשנָ ה וְ ׁ ָשנָ ה‬
‫ית‬ ‫ָה ָמן ָוּבנָ יו ַעל ָה ֵעץ ָּת ִל ָ‬
‫ִּב ְראוֹ ָתם יַ ַחד ְּת ֵכ ֶלת ָמ ְרדְּ ָכי‬
‫וְ ִת ְקוָ ָתם ְּב ָכל דּ וֹ ר וָ דוֹ ר‬
‫וְ לֹא יִ ָּכ ְלמוּ ָלנֶ ַצח ָּכל ַהחוֹ ִסים ָּב‪‬‬
‫יהם ַל ֲעשֹוֹ ת ּפוּ ִרי ם‬ ‫ִק ְ ּימוּ ֲע ֵל ֶ‬ ‫ ‬
‫ית ְּת ִפ ַּלת ָמ ְרדְּ ַכי וְ ֶא ְס ֵּתר ‬‫‪ָ 20‬ר ִא ָ‬
‫ׁשוֹ ׁ ַש ַּנת יַ ֲעקֹב ָצ ֲה ָלה וְ שָׂ ֵמ ָחה ‬ ‫ ‬
‫ית ָלנֶ ַצח ‬ ‫ְּת ׁשוּ ָע ָתם ָהיִ ָ‬ ‫ ‬
‫יע ׁ ֶש ָּכל קֹוֶ י‪ ‬לֹא יֵ ב ֹׁשוּ ‬ ‫ְלהוֹ ִד ַ‬ ‫ ‬

‫‪ 18‬נחלץ] ונחלץ א‪ / 10‬רשע] טמא [ס"א רשע] ו‪ / 1‬אויב] ואויב ר צ ו‪ / 1‬נִ תן] נָ תן ר‪ 6‬א‪ 8‬א‪ 15‬א‪ 20‬נתן‬
‫נפשו ו‪ / 1‬תחת נפשו] בנפשו א‪ 19  27‬עליהם] וקבלו א‪ / 12‬לשמח] ולשמוח ר א (לשמוח א‪13—12‬‬

‫א‪ / )22‬בכל] חסר ו‪ / 1‬ושנה] חסר ו‪ 2‬א‪ 20  20‬ראית] ראית ֵאל א‪ 10‬ראית את א‪ 22—21‬א‪ 26—24‬א‪/ 28‬‬
‫תפלת] חסר ר‪ / 3‬העץ] עץ ר‪ 3‬א‪ / 8‬תלית] תלית נתלו א‪ 21  10‬וְ שָׂ ֵמ ָחה] וְ שִׂ ְמ ָחה א‪ / 26‬בראותם]‬
‫כראותם א‪ 2‬א‪ 5‬א‪ 9—8‬א‪ 20‬א‪ / 22‬תכלת] תכלת וארגמן א‪ / 10‬מרדכי] חסר ר‪ 22  12—11‬היית] ָהיְ ָתה‬
‫ר‪ 2‬ר‪ 6‬א‪ 23  21‬להודיע] חסר א‪ 20‬א‪ / 24‬קֹוֶ י‪ ]‬קוֹ יֶ ‪ ‬א‪ / 27‬ולא‪ ...‬בך] וכל הבוטחים בך לא יכלמו‬
‫לנצח ר ‪ /‬לנצח] חסר צ ו‪ 2‬א‪ / 6—4‬כל] חסר ו‪ 2‬א‪ / 20‬החוסים] הבוטחים צ ו א‪ / 5‬בך] בו לעולם ועד צ‬
‫חסר א‪ 15‬בך תוקן בגיליון בשמך ונוסף אחריו בגיליון כי אתה ייי מגן לצדיקים ומושיע‬
‫בעת צרתם א‪ 10‬בך כי אתה ייי (חסר ו‪ )2‬מגן לצדיקים ומושיע לעמך (לעמו ו‪ )2‬ישר' בעת צרה ו‬

‫‪ 18‬צדיק‪ ...‬נפשו‪ :‬על פי משלי יא ‪ 19  .8‬קימו‪ ...‬ושנה‪ :‬על פי אסתר ט ‪.27‬‬
‫‪ 20‬המן‪ ...‬תלית‪ :‬על פי אסתר ט ‪ 21  .25‬שושנת‪ ...‬מרדכי‪ :‬על פי אסתר ח ‪;15‬‬
‫וראה להלן‪ ,‬הערה ‪ 23  .49‬שכל קויך לא יבושו‪ :‬על פי ישעיהו מט ‪ .23‬ולא‪ ...‬בך‪:‬‬
‫על פי לשון תקיעתא דבי רב לזיכרונות (גולדשמידט‪ ,‬ר"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,152‬שורה שנייה);‬
‫וראה לעיל הערה ‪.21‬‬
‫‪29‬‬
‫השינויים בין נוסח הדפוס לבין הנוסח המוצע‪ ,‬הנבדקים על רקע נוסחי המקורות‪,‬‬
‫ממחישים כמה תופעות‪:‬‬
‫‪ .1‬ש י נ ו י ה ני ק ו ד ת ו ך ה ת א מ ת ו ל ל ש ו ן מ ק ר א‪ .‬בסוף טור ‪ 3‬מופיע השם‬
‫ֶל ֶכד‪ .‬במשלי ג ‪ 26‬הוא מופיע בסוף פסוק ומנוקד בהפסק‪ִ :‬מ ָּל ֶכד‪ .‬ברוב המקורות‬
‫של "אשר הניא" הוא מנוקד ֶל ֶכד‪ ,‬ללא ניקוד הפסק‪ ,‬כמקובל בכתבי יד של פיוטים‪.‬‬
‫במקורות אשכנזיים מאוחרים וברוב דפוסי אשכנז "תוקן" הניקוד על פי המקרא‬
‫לצורת ההפסק ָל ֶכד‪ ,‬בדומה למקרים דומים שחיים כהן עמד עליהם‪ ,‬כגון "בורא‬
‫פרי הגפן"‪" ,‬ומוריד הגשם"‪ ,‬שגם בהם שונה הסגול לקמץ‪ 30.‬מקור השינוי כאן הוא‬
‫‪31‬‬
‫בסידור ר' שבתי סופר‪ ,‬המכריז במפורש על התיקון בעקבות הפסוק במשלי‪.‬‬

‫‪ .29‬לא התייחסנו בדיון לטעויות מקומיות בכתב יד זה או אחר‪ ,‬פרי שיכולי אותיות (כהחלפת רשעו‬
‫בעשרו) או שינויים פונטיים (כגון נץ ‪ /‬נס)‪ ,‬וכן לנוסחים נדירים שלא מצאנו בהם חשיבות‪.‬‬
‫‪ .30‬כהן‪ ,‬בורא פרי הגפן‪.‬‬
‫‪ .31‬וכך הוא העיר (כרך ג‪ ,‬עמ' ‪" :)548‬כ"ה הלמ"ד בקמ"ץ מפני ההפסק כמו 'ושמר רגלך מלכד' "‪.‬‬
‫[[[‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 170‬‬

‫‪ .2‬ש י נ ו י ב ני י ן ה פ ו ע ל‪ .‬בטור ‪ 3‬ברוב המקורות נוקשה‪ ,‬בנפעל‪ ,‬אבל בכמה‬

‫ממקורות אשכנז המאוחרים ובדפוסים‪ :‬יקשה‪ ,‬בבניין קל‪ .‬במקרה זה השימוש בנפעל‬
‫היה מוקשה משום שמי שנוֹ ַק ׁש הוא הנלכד‪ ,‬ואילו נוקשה בפיוט הוא לכאורה פועל‬
‫יוצא‪ :‬הגדולה כביכול הטמינה את המלכודת‪ .‬ייתכן שהפייטן השתמש בנפעל במכוון‪,‬‬
‫כדי לרמוז שהמן הוא שטמן בעצמו — מחמת גאוותו (גדולתו) — את המלכודת שנפל‬
‫בה‪ .‬אבל מורכבות זו לא הייתה נהירה‪ ,‬והנוסח שונה לבניין קל בידי מתקן הסידור‬
‫‪32‬‬
‫הידוע‪ ,‬שלמה זלמן הענא (רז"ה)‪.‬‬
‫‪ .3‬שינוי בזמני הפועל‪ .‬בטור ‪ 15‬נאמר‪ ,‬על פי רוב המקורות האיטלקיים‪" :‬סריסיה‬
‫ילים להמן"‪ ,‬ובחלק‬ ‫ְמ ַב ֲה ִלים להמן"‪ ,‬וברוב המקורות האשכנזיים‪" :‬סריסיה ַמ ְב ִה ִ‬
‫מהמקורות משתי התפוצות מופיע הפועל גם בצורה מבוהלים‪ .‬אבל בכמה מקורות‬
‫אשכנזיים מאוחרים‪ ,‬וברוב הדפוסים היום‪ ,‬מופיע הפועל בעבר‪ִ :‬ה ְב ִהילוּ‪ .‬מלבד השינוי‬
‫בזמן הפועל‪ ,‬לפנינו אפוא מקרה נוסף של שינוי הבניין‪ .‬במקרה זה קשה לקבוע מהו‬
‫הבניין המקורי‪ 33,‬אך אין ספק שמדובר בפועל בבינוני‪ .‬הצורה בבינוני זרה לכאורה‬
‫ברצף הפעלים בעבר שבפיוט‪ .‬ייתכן שהפייטן ניצל את שינוי הזמן לצורך ספרותי‪:‬‬
‫בנקודה זו הוא מדלג על אירועים רבים (כניסת אסתר אל המלך‪ ,‬המשתה הראשון‪,‬‬
‫נדודי שנת המלך והרכבת מרדכי) ועובר ישירות מתפילת אסתר אל סופו של המן‪.‬‬
‫השימוש בבינוני יוצר האצה ותחושה שהדברים קורים בו־בזמן‪ :‬אך התפללה אסתר‪,‬‬
‫ומייד אפשר לראות איך סריסיה מאיצים בהמן להגיע למשתה שבו יבוא עליו סופו‬
‫‪34‬‬
‫המר‪ .‬מתברר שגם כאן ידו של רז"ה הייתה בפיוט‪ ,‬והפועל שונה להבהילו‪.‬‬
‫שינוי קדום יותר עולה מהצורה "וַ ֵ ּי ׁ ֶשב על האפר" (‪ .)12‬השימוש בווי"ו ההיפוך‪,‬‬
‫שאינו שכיח בפיוטים‪ ,‬כנראה לא היה נהיר לחלק מהמעתיקים‪ ,‬והם ניקדו וְ יָ ׁ ַשב‪ .‬אבל‬
‫שימוש בעתיד מהופך מופיע פעמיים נוספות ב"אשר הניא"‪ :‬וַ ָ ּי ֶפר (‪ ,)1‬וַ ִ ּי ְתנַ ֵּכל (‪;)9‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬מתברר שהוא מצוי בברכות מפויטות נוספות‪ 35.‬לפנינו אפוא קו לשוני‬

‫הענא‪ ,‬שערי תפלה‪ ,‬דף לז ע"ב‪ ,‬סימן ערד (ההדגשות במקור)‪" :‬וגדלתו יקשה לו לכד‪ ,‬כצ"ל‬ ‫‪ .32‬‬
‫מבנין הקל‪ ,‬כמו שמרני מיד פח יקשו לי‪ ,‬תהלים קמ"א [ט]‪ ,‬כי גדולתו יקשה לו מוקש שנלכד‬
‫בו כענין שנאמר יקשתי לך וגם נלכדת‪ ,‬ירמי' נ' [כד]‪ ,‬פי' שמתי לך מוקש שנלכדת בו‪ .‬ובכל‬
‫הנסחאות מצאתי וגדלתו נוקשה לו לכד‪ ,‬מבנין נפעל וכן נדפס ע"י ר"ע ור"א [ר' עזריאל ור'‬
‫אליהו] וטעות גמור הוא"‪.‬‬
‫"ויבהלו להביא את‬ ‫ִ‬ ‫כל שלושת הבניינים שאובים ממגילת אסתר‪ :‬מבהילים נסמך על הפסוק‬ ‫‪ .33‬‬
‫המן" (אס' ו ‪ ,)14‬אם כי צורת הכתיב שם עשויה להיקרא כפיעל; מבהלים כלשון חיפזון מופיע‬
‫בהקשר אחר במגילה ("וַ יְ ַב ֵהל את תמרוקיה"‪ ,‬שם ב ‪ ;)9‬ומבוהלים מושפע מאסתר ח ‪ ,14‬אך‬
‫נראה כתיקון משני‪ .‬בנוסח הפנים העדפנו את ְמ ַב ֲה ִלים משום שמנוסח זה יכלו כל הנוסחים‬
‫האחרים להתפתח בנקל‪.‬‬
‫הענא‪ ,‬שערי תפלה‪ ,‬דף לז ע"ב‪ ,‬סימן רעז‪" :‬סריסיה הבהילו להמן כצ"ל בלשון עבר‪ .‬וע"י ר"ע‬ ‫‪ .34‬‬
‫ור"א [ר' עזריאל ור' אליהו] נדפס סריסיה מבהילים להמן בלשון בינוני שלא כדין"‪.‬‬
‫כך ב"תרומה הבדילנו" (גולדשמידט‪ ,‬הגדה‪ ,‬עמ' ‪ :)93‬וַ ִ ּי ְק ָר ֵאם‪ ,‬וַ ִ ּי ְהיוּ ‪ ,‬וַ יְ ַקדְּ ׁ ֵשנוּ ‪ ,‬וַ יְ ָק ְר ֵבנוּ ועוד;‬ ‫‪ .35‬‬
‫יעם; וב"אשר בגלל אבות" (גולדשמידט—פרנקל‪,‬‬ ‫וב"אתה גאלת" (שם‪ ,‬עמ' ‪ :)95‬וַ יְ ָמ ְררוּ ‪ ,‬וַ ּי ִ ַּג ֵ‬
‫סוכות‪ ,‬עמ' ‪ :)471‬וַ ֵ ּי ַרד‪ ,‬וַ ִ ּי ְר ַּכב‪ ,‬וַ ֵ ּי ֶדא‪ ,‬וַ ֵ ּי ְצאוּ ‪.‬‬
‫‪171‬‬ ‫ןושלו חסונ ינויע ‪":‬םייוג תצע אינה רשא" ‬ ‫ [[[‬

‫ייחודי לסוגה זו‪ ,‬ואין אפוא סיבה לשנות את ניקוד וַ ֵ ּי ׁ ֶשב‪ ,‬למרות רצף הפעלים בעבר‬
‫‪36‬‬
‫באותו טור‪.‬‬
‫ית‬
‫‪ .4‬ש י נ ו י ב ג ו ף ה פ ו ע ל‪ .‬בטור ‪ 22‬פונה הפייטן אל ה' ואומר‪" :‬תשועתם ָהיִ ָ‬
‫להיְ ָתה‪ ,‬והוסב על תשועתם‪ ,‬אך כך‬ ‫ית ָ‬ ‫לנצח"‪ .‬במקורות ספורים שונה הפועל ָהיִ ָ‬
‫איבד ממשמעותו כמעבר לברכת "האל המושיע"‪ .‬נראה שמקור השינוי בהעברה‬
‫‪37‬‬
‫להיְ ָתה‪.‬‬
‫ית ָ‬ ‫בעל פה‪ ,‬משום הדמיון הצלילי בין ָהיִ ָ‬
‫‪ .5‬שינ וי פ ונטי‪ .‬בטור ‪ 9‬מתואר המן הצופן בליבו את מחשבותיו הרעות‪ ,‬ועל פי‬
‫סידורי איטליה נאמר עליו "וַ ִ ּי ְת ַנ ֵּכל ַל ֲעשֹוֹ ת ָר ָעה"‪ .‬ההתנכלות מתאימה במדויק לעניין‪,‬‬
‫אך ברוב סידורי אשכנז נכתב וַ ִ ּי ְתנַ ֵּכר‪ .‬פועל זה מתאים כאן פחות‪ :‬מעמדו של המן‬
‫כנוכרי כלפי היהודים ברור‪ ,‬ללא צורך בהעמדת פנים‪ .‬נראה שמקור החילוף כאן‬
‫פונטי‪ ,‬משום צלילי ל‪/‬ר הקרובים‪ .‬אבל חילוף זה הוליד במקצת סידורי אשכנז —‬
‫בעיקר המאוחרים — חילוף נוסף‪ ,‬שחדר אף לדפוסים‪ :‬ויתנכר שנשמע מוקשה "תוקן"‬
‫‪38‬‬
‫לויתמכר‪ ,‬בהשפעת לשון הכתוב במלכים א כא ‪.25‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ .6‬מבנים אסינדטיים‪ .‬פייטנים קדומים נוטים להעמיד משפטים אסינדטיים‪.‬‬
‫נראה שגם מחבר "אשר הניא" השתמש במבנים כאלו בראש הצלע השנייה בטורים‬
‫רבים‪ ,‬אך מעתיקים מאוחרים הוסיפו וי"ו החיבור למשפטים הבלתי מקושרים‪ .‬כך‬
‫בטור ‪ 5‬עורר‪ ,‬ובכמה מקורות‪ ,‬בעיקר מאוחרים ועורר; בטור ‪ 8‬רשע ברוב מקורות‬
‫אשכנז הקדומים‪ ,‬ובמאוחרים שכיח ורשע;‪ 40‬ובדומה בטורים ‪ 42.18 ,15 41,12‬מסיבה זו‬
‫העדפנו גם בטורים ‪ 19 ,13‬את הנוסח האסינדטי‪ ,‬אף על פי שהוא מופיע רק במקצת‬
‫המקורות‪ .‬בטורים שלא מצאנו שום מקור בלא וי"ו לא שינינו‪.‬‬
‫‪ .7‬חילופים בין מילים נרדפות‪ .‬בשני מקרים החילוף הוא בין מילים נרדפות‪,‬‬
‫וקשה להכריע בין הנוסחים‪ :‬בטור ‪ 10‬שכיח בסידורי אשכנז הפועל ְל ַה ְכ ִרית‪ ,‬ואילו‬
‫במקורות האיטלקיים — ְל ַא ֵּבד‪ .‬הנוסח לאבד יסודו במגילת אסתר (ג ‪ 13‬ועוד)‪ ,‬אך‬
‫ייתכן שדווקא משום כך הוא תיקון משני‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש בו גיוון כי להכרית כבר הופיע‬

‫למרות האמור כאן‪ ,‬אין במקרה זה ביטחון מוחלט משום שהרצף "וַ ֵ ּי ׁ ֶשב ַעל ָה ֵא ֶפר" הוא לשון‬ ‫‪ .36‬‬
‫פסוק כצורתו (יונה ג ‪ ,)6‬וכפי שנראה בסמוך היו ששינו את נוסח הפיוט בעקבות פסוקי מקרא‪,‬‬
‫וגם כאן עשויים היו מעתיקים לשנות את וְ יָ ׁ ַשב לוַ ֵ ּי ׁ ֶשב על פי הפסוק‪ .‬במקרה זה בחרנו בצורה‬
‫וַ ֵ ּי ׁ ֶשב משום שכך מנקדים רוב כתבי היד‪ ,‬גם הקדומים שבהם‪.‬‬
‫טעות זו חזרה גם במאה העשרים‪ ,‬כאשר טורים ‪ 22—21‬הולחנו והשיר "שושנת יעקב" הופץ‬ ‫‪ .37‬‬
‫בגני הילדים‪ :‬המנגינה טשטשה את הטעמת המלעיל בהיית‪ ,‬ורוב הגננות והילדים נוהגים‬
‫לשיר ָהיְ ָתה‪ ,‬ויש שאף מדפיסים כך את מילות השיר (ראה למשל מילים‪shironet.mako.co.il :‬‬
‫וביצוע‪.)zemereshet.co.il :‬‬
‫לשון הפסוק השפיע גם על מעט מקורות איטלקיים‪ ,‬ובהם החליפו את רעה בהרע‪ .‬שינוי אחר —‬ ‫‪ .38‬‬
‫במקור אשכנזי מאוחר מאוד — יסודו כנראה גרפי‪ :‬ויתנכר שונה לויתגבר‪ ,‬בחילופי נ ‪ /‬ג‪ ,‬כ ‪ /‬ב‪.‬‬
‫ראה פליישר‪ ,‬שירת הקודש‪ ,‬עמ' ‪.100‬‬ ‫‪ .39‬‬
‫ורשע מופיע גם במקורות האיטלקיים‪.‬‬ ‫‪. 40‬‬
‫במקרה זה דווקא באיטליה נשמר הנוסח האסינדטי גזר‪ ,‬ואילו באשכנז‪ :‬וגזר‪.‬‬ ‫‪ .41‬‬
‫אויב ברוב המקורות האשכנזיים‪ ,‬ואויב — באיטלקיים‪.‬‬ ‫‪ .42‬‬
‫[‪[[1‬‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 172‬‬

‫בטור ‪ 43.7‬חילוף בין שמות נרדפים מופיע גם בטור ‪ :17‬ברוב המקורות האשכנזיים‬
‫‪44‬‬
‫כתוב בו ֵּת ֵבל‪ ,‬ואילו במקורות האיטלקיים — ֶח ֶלד‪.‬‬
‫‪ .8‬שינויים הכרוכים במטפוריקה‪ .‬בפיוט מטפורות אחדות‪ ,‬ובעיקר מטפורות‬
‫מתחום הצמחים לציון צאצאים‪ ,‬בעקבות המקרא‪" :‬נצר זדון מזרע עמלק" (‪" ,)2‬נץ‬
‫פרח מלולב" (‪ .)14‬בשני המקרים מצאנו חילופים‪" :‬זרע עמלק"‪ ,‬ביטוי שבו זרע‬
‫הוא מטפורה שחוקה‪ 45,‬בא בכתבי היד האיטלקיים ובאחד מכתבי היד של מחזור‬
‫ויטרי בנוסח "גזע עמלק"‪ .‬המשמע דומה‪ ,‬אבל התמונה של נצר היוצא מגזע ריאלית‬
‫וציורית יותר‪ .‬ברקע השינוי עומד גם הכתוב בישעיהו יא ‪" :1‬ויצא חֹטר מגזע‪...‬‬
‫ונצר‪ ...‬יפרה"‪ .‬קשה לקבוע אם גזע הוא הנוסח המקורי והוא הוחלף בלשון השגור‬
‫זרע או שמא לשון הפסוק גרם להפוך זרע לגזע‪.‬‬
‫סבוך יותר עניין הטור הפותח "נץ פרח מלולב"‪ :‬נוסחו של טור זה על פי רוב‬
‫המקורות האשכנזיים הוא "נֵ ץ ּ ָפ ַרח ִמ ּלוּ ָלב ‪ֵ /‬הן ֲה ַד ָּסה ָע ְמ ָדה ְלעוֹ ֵרר יְ ׁ ֵשנִ ים"‪ .‬על פי‬
‫נוסח זה הצלע הראשונה לקויה‪ ,‬ואין בה אלא שלוש מילים מוטעמות‪ .‬אבל ברוב‬
‫כתבי היד האיטלקיים (עשרה מתוך ‪ 13‬שנבדקו) וכן בשלושה מסידורי אשכנז בא‬
‫הנוסח חן במקום הן‪ ,‬והוא מתקן את המשקל‪ :‬המילה חן שייכת לצלעית הראשונה‪,‬‬
‫והטור מאוזן‪ .‬מסתבר אפוא שהן אינו אלא טעות גרפית קלה (ואולי אף פונטית)‪,‬‬
‫והציור הוא של פרח (נץ) היוצא מלולב נאה (לולב חן)‪ 46,‬ציור שאת משמעו מסביר‬
‫הפייטן מייד בלשון של פשט‪" :‬הדסה עמדה"‪ 47.‬אולם נוסחי איטליה מאפשרים‬
‫שחזור אחר‪ :‬אחרי לולב נוספה בהם המילה ָאב‪ ,‬ולאחר מכן נכתב חן (ברוב כתבי‬
‫היד) או הן (במיעוטם)‪ .‬הצירוף "לוּ ַלב ָאב" הוא לכאורה סמיכות מטפורית‪ 48,‬והסומך‬
‫מסביר את כוונת הנסמך‪ :‬הלולב — שאיננו אלא האב (שאול)‪ .‬בפיוטנו אומנם יש‬
‫סמיכויות מטפוריות נוספות‪ 49,‬אבל על פי נוסח זה המילה חן נראית מיותרת‪ .‬קשה‬
‫אפוא לשחזר את נוסחו המקורי של הטור‪.‬‬

‫כקוריוז נציין שבאחד מכתבי היד של מחזור ויטרי מופיע פועל נרדף שלישי‪ :‬להשמיד‪.‬‬ ‫‪ .43‬‬
‫הצירוף "כל יושבי תבל" חוזר כמה פעמים במקרא (יש' יח ‪ ;3‬תה' לג ‪ ;8‬איכה ד ‪ ,)12‬אך גם‬ ‫‪. 44‬‬
‫"כל יושבי חלד" הוא לשון פסוק (תה' מט ‪.)2‬‬
‫הפייטן מחיה אותה על ידי הופעת נצר לפני זרע‪.‬‬ ‫‪ .45‬‬
‫ייתכן שסייעה לפייטן העובדה ששמה של אסתר — הדסה — לקוח גם הוא מעולם הצומח‪.‬‬ ‫‪. 46‬‬
‫על נקודה זו עמד מינץ־מנור‪ ,‬הלשון הציורית‪ ,‬עמ' ‪.115‬‬ ‫‪ .47‬‬
‫סמיכות מטפורית היא סמיכות שבה הנסמך מטפורי והסומך — פשט; ראה פגיס‪ ,‬רמב"ע‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ .48‬‬
‫‪ ;70—64‬אליצור‪ ,‬שירת החול‪ ,‬עמ' ‪ .282—276‬הצורה שכיחה במיוחד בשירה העברית בספרד‪,‬‬
‫אבל נקרית גם בשירה המקראית (כגון "בגדי ישע‪ ,‬מעיל צדקה" [יש' סא ‪ )]10‬ולעיתים רחוקות‬
‫גם בפיוטים קדומים‪.‬‬
‫כאלו הם הביטויים "נצר זדון" (‪ )2‬ו"שושנת יעקב" (‪ ,)21‬כלומר השושנה שאינה אלא כנסת‬ ‫‪ .49‬‬
‫ישראל‪ ,‬אך בחירת הפייטן בשושנה ש"צהלה ושמחה" היא שינוי חריף של לשון הפסוק "והעיר‬
‫שושן צהלה ושמחה"‪ :‬הוא שומר על צלילי ׁשוּ ׁ ָשן אך הופך אותם למטפורה שושנה‪ ,‬והיא עצמה‬
‫הופכת לחלק מכינוי לישראל על פי שיר השירים ב ‪ .2—1‬גם הצירוף "יין חמת תנינים" (‪)15‬‬
‫‪173‬‬ ‫ןושלו חסונ ינויע ‪":‬םייוג תצע אינה רשא" ‬ ‫ [‪[[1‬‬

‫‪" .9‬תיק ונים " מ א ו חרים ע ל פי פס וק י מקר א‪ .‬בעיון בהתפתחות הנוסחים‬

‫ציינו כמה פעמים שהם שונו בהשפעת פסוקי מקרא‪ 50.‬הרי דוגמות נוספות לשינויים‬
‫מאוחרים בעקבות לשונות פסוקים‪" :‬יָ ָצא ֶק ֶצף" (‪ — )11‬במעט סידורי אשכנז מאוחרים‪:‬‬
‫"יָ ָצא ַה ֶ ּק ֶצף"‪ ,‬כלשון הכתוב (במ' יז ‪ ;)11‬ובהמשך אותו טור‪" :‬וְ ָד ֵתי ָה ָמן נִ ְּתנוּ‬
‫ְב ׁשוּ ׁ ָשן" — במקום נִ ְּתנוּ מופיע במספר מקורות נִ ְּתנָ ה‪ ,‬בהשפעת אסתר ג ‪ ;15‬ח ‪,11‬‬
‫ביצירת אי־התאמה במספר בין הנושא לפועל‪.‬‬
‫‪ .10‬צנזורה‪ .‬כידוע‪ ,‬המילה גוי או גויים צונזרה במקורות רבים‪ .‬כאן אנו מוצאים‬
‫בטור הראשון החלפה של גוים בהמן בדפוס מאוחר שנערך בידי ח"צ ברודא (א‪,)28‬‬
‫בצד השמטתה בכ"י א‪ .20‬אין ספק שמדובר בצנזורה‪ ,‬אך יש לציין שההחלפה להמן‬
‫‪51‬‬
‫נעשתה ביד אמונה של אדם שהבין את כוונת הפיוט‪ ,‬ולא באופן טכני‪.‬‬

‫הדרכים שבהם השתנו נוסחי "אשר הניא" לא ללמד על פיוט זה בלבד יצאו‪ ,‬והם‬
‫‪52‬‬
‫עשויים לשמש כלי ניתוח גם להתפתחותם של נוסחי תפילות ופיוטים אחרים‪.‬‬

‫קיצורים‬
‫מקורות‬
‫ר‪ = 1‬איטליה ‪ ,1265‬סידור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,599‬דף ‪38‬‬
‫ר‪ = 2‬איטליה ‪ ,1348‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,609‬דפים‬
‫‪57‬ב—‪58‬ב‪ ,‬מנוקד‬
‫ר‪ = 3‬איטליה המאה הי"ד‪ ,‬סידור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪,594‬‬
‫דפים ‪87‬ב—‪88‬א‬
‫ר‪ = 4‬איטליה המאה הי"ד‪ ,‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪,617‬‬
‫דפים ‪72‬ב—‪73‬א‪ ,‬מנוקד‬
‫ר‪ = 5‬איטליה המאה הי"ד‪ ,‬סידור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה ‪1900‬‬
‫[דה רוסי ‪ ,1011‬ריצ'לר ‪ ,]895‬דפים ‪78‬ב—‪79‬א‬

‫הוא לכאורה סמיכות מטפורית שנוצרה מהציור שבדברים לב ‪" :33‬חמת תנינִ ם יינם"‪ ,‬אלא‬
‫שבמקרא היין (וגם הארס) מטפורי‪ ,‬ואילו בפיוט מדובר ביין אמיתי שביקשה אסתר להשקות‬
‫את המן‪ ,‬והפייטן הופך אותו באמצעות השיבוץ והסמיכות גם למטפורה לסופו המר‪.‬‬
‫‪ .50‬ראה בהערות ‪.38 ,36‬‬
‫‪ .51‬בדרך כלל החליפו גוים באופן טכני בעכו"ם וכדומה‪ ,‬כדי להדגיש שאין הכוונה לנוצרים‪.‬‬
‫‪ .52‬התמקדנו בנוסחי הפיוט ובהתפתחותם‪ .‬מקוצר המצע לא הוספנו ניתוח מפורט של מהלך התוכן‬
‫שב"אשר הניא"‪ ,‬של מבנהו התחבירי ומעמד התקבולת בו (ראה יהלום‪ ,‬פיוט ומציאות‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,)144‬של קישוטי צליל עדינים‪ ,‬של הדרך שבה הפייטן משתמש בכינויים‪ ,‬של דרכו המתוחכמת‬
‫בשיבוץ פסוקי מקרא (ראה אליצור‪ ,‬השיבוץ כצופן‪ ,‬עמ' ‪ 175‬הערה ‪ )18‬ושל שימושו במסורות‬
‫מדרש‪.‬‬
‫[‪[[1‬‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 174‬‬

‫ר‪ = 6‬איטליה המאה הי"ד‪ ,‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה ‪2578‬‬
‫[דה רוסי ‪ ,962‬ריצ'לר ‪ ,]905‬דפים ‪79‬ב—‪80‬א‪ ,‬מנוקד‬
‫ר‪ = 7‬איטליה ‪ ,1391‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י ירושלים‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪,4281/38‬‬
‫דפים ‪71‬ב—‪72‬א [לשעבר בבית המדרש לרבנים בברסלאו ‪ ,]Ms. 67‬מנוקד רק‬
‫בטורים ‪4—1‬‬
‫ר‪ = 8‬איטליה סוף המאה הי"ד‪ ,‬סידור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה‬
‫‪[ 1930‬דה רוסי ‪ ,178‬ריצ'לר ‪ ,]983‬דף ‪26‬‬
‫ר‪ = 9‬איטליה המאות הי"ד—ט"ו‪ ,‬סידור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה‬
‫‪[ 1771‬דה רוסי ‪ ,996‬ריצ'לר ‪ ,]915‬דפים ‪104‬א—‪106‬ב‬
‫ר‪ = 10‬איטליה ‪ ,1448‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י וטיקן‪ ,‬הספרייה האפוסטולית ‪,437‬‬
‫דף ‪60‬א‬
‫ר‪ = 11‬איטליה המאה הט"ו‪ ,‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י ניו יורק‪ ,‬בית המדרש לרבנים‬
‫‪ ,4510‬דף ‪42‬ב‬
‫ר‪ = 12‬איטליה המאה הט"ו‪ ,‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה ‪3003‬‬
‫[דה רוסי ‪ ,420‬ריצ'לר ‪ ,]996‬דף ‪ ,60‬מנוקד‬
‫ר‪ = 13‬איטליה ‪ 1463‬בערך‪ ,‬מחזור מנהג רומה‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה ‪3141‬‬
‫[דה רוסי ‪ ,767‬ריצ'לר ‪ ,]930‬דפים ‪85‬א—‪86‬א‪ ,‬מנוקד‬
‫צ = צרפת המאות הי"ג—י"ד‪ ,‬סידור‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,634‬דף ‪134‬‬
‫(טורים ‪ 10—9‬מדולגים)‪ ,‬מנוקד חלקית‬
‫ו‪ = 1‬צרפת המאה הי"ב‪ ,‬מחזור ויטרי‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬קלגסבלד [לשעבר ששון ‪,]535‬‬
‫דפים ‪171—169‬‬
‫ו‪ = 2‬צרפת המאה הי"ג‪ ,‬מחזור ויטרי‪ ,‬כ"י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪Add. 27200‬‬
‫]‪ ,[655‬דף ‪109‬א‬
‫א‪ = 1‬אשכנז מאות י'—י"א‪ ,‬כ"י קיימברידג'‪ ,‬ספריית האוניברסיטה‪T–S NS 119.3 ,‬‬
‫(מטור ‪" 15‬להמן" עד הסוף)‬
‫א‪ = 2‬אשכנז אמצע המאה הי"ג‪ ,‬סידור‪ ,‬כ"י וטיקן‪ ,‬הספרייה האפוסטולית ‪,329‬‬
‫דפים ‪169‬ב—‪172‬ב‬
‫א‪ = 3‬אשכנז ‪ ,1264‬סידור‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,644‬דפים ‪18‬א—‪19‬א‬
‫א‪ = 4‬אשכנז המאות הי"ג—י"ד‪ ,‬סידור‪ ,‬כ"י מינכן‪ ,‬ספריית מדינת בווריה ‪ ,410‬דפים‬
‫‪119‬א—‪120‬א‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 5‬אשכנז המאות הי"ג—י"ד‪ ,‬מחזור‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,33‬דפים ‪386‬א‬
‫א‪ = 6‬אשכנז ‪ ,1308‬מחזור‪ ,‬כ"י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ‪ ,Add. 26970‬דפים‬
‫‪45‬ב—‪46‬א‬
‫א‪ = 7‬אשכנז המאה הי"ד‪ ,‬סידור‪ ,‬כ"י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ]‪,Add. 27086 [650‬‬
‫דפים ‪61‬א—‪62‬ב‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 8‬אשכנז המאה הי"ד‪ ,‬סידור‪ ,‬כ"י פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,640‬דפים ‪81‬ב—‪82‬ב‪,‬‬
‫מנוקד‬
‫‪175‬‬ ‫ןושלו חסונ ינויע ‪":‬םייוג תצע אינה רשא" ‬ ‫ [‪[[1‬‬

‫א‪ = 9‬אשכנז המאה הי"ד‪ ,‬מחזור‪ ,‬כי פריז‪ ,‬הספרייה הלאומית ‪ ,646‬דף ‪26‬א‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 10‬אשכנז המאה הי"ד‪ ,‬סידור מנהג אשכנז המזרחי‪ ,‬כ"י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית‬
‫]‪ ,Add. 26954 [649‬דפים ‪103‬א—‪104‬ב‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 11‬אשכנז המאה הי"ד‪ ,‬סידור מנהג אשכנז המערבי‪ ,‬כ"י וטיקן‪ ,‬הספרייה האפוסטולית‬
‫‪ ,326‬דף ‪19‬‬
‫א‪ = 12‬אשכנז המאה הי"ד‪ ,‬סידור מנהג אשכנז המערבי‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה‬
‫‪[ 1904‬דה רוסי ‪ ,605‬ריצ'לר ‪ ,]1020‬דף ‪ ,41‬מנוקד‬
‫א‪ = 13‬אשכנז המאות הי"ד—ט"ו‪ ,‬סידור‪ ,‬כ"י מרטין‪ ,‬הספרייה הלאומית הסלובקית‬
‫‪ ,C408‬דף ‪224‬‬
‫א‪ = 14‬אשכנז המאות הי"ד—ט"ו‪ ,‬סידור מנהג אשכנז המזרחי‪ ,‬כ"י וטיקן‪ ,‬הספרייה‬
‫האפוסטולית ‪ ,325‬דפים ‪82‬א—‪83‬ב‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 15‬אשכנז המאה הט"ו‪ ,‬סידור‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה ‪[ 2225‬דה רוסי‬
‫‪ ,898‬ריצ'לר ‪ ,]1048‬דפים ‪24‬א—‪25‬א‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 16‬אשכנז ‪ ,1453—1450‬סידור מנהג אשכנז המערבי‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה‬
‫‪[ 2895‬דה רוסי ‪ ,653‬ריצ'לר ‪ ,]1038‬דפים ‪ ,127—125‬מנוקד‬
‫א‪ = 17‬אשכנז ‪ ,1480‬כ"י רוטשילד ‪ ,24‬ירושלים‪ ,‬מוזיאון ישראל ‪ ,180/051‬דף ‪,114‬‬
‫מנוקד‬
‫א‪ = 18‬אשכנז ‪ ,1480‬סידור מנהג אשכנז המזרחי‪ ,‬כ"י סנקט פטרבורג‪ ,‬הספרייה‬
‫הלאומית של רוסיה‪ ,IV 1 ,‬דף ‪ ,49‬מנוקד‬
‫א‪ = 19‬אשכנז ‪ ,1519‬סידור‪ ,‬דפוס פראג רעט‪[ ,‬דפים ‪83‬ב—‪84‬ב]‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 20‬אשכנז ‪ ,1544‬סידור מנהג אשכנז המערבי‪ ,‬כ"י פרמה‪ ,‬ספריית הפאלאטינה‬
‫‪[ 1925‬דה רוסי ‪ ,1332‬ריצ'לר ‪ ,]1045‬דף ‪ ,52‬מנוקד‬
‫א‪ = 21‬אשכנז המאה הי"ז‪ ,‬סידור ר' שבתי סופר מפרמישלא‪ ,‬כ"י לונדון‪ ,‬ספריית בית‬
‫הדין ‪ ,37‬דפים קא‪ ,‬א — קב‪ ,‬א‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 22‬אשכנז ‪ ,1678‬סידור‪ ,‬דפוס אמשטרדם תלח‪ ,‬דף י ע"ב‬
‫א‪ = 23‬אשכנז ‪ ,1720‬סידור‪ ,‬כ"י לונדון‪ ,‬הספרייה הבריטית ]‪,Add. 17867 [651‬‬
‫דף ק ע"א‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 24‬אשכנז המחצית הראשונה של המאה הי"ח‪ ,‬מגילת אסתר‪ ,‬אוניברסיטת קליפורניה‪,‬‬
‫ברקלי‪ ,‬אוסף מגנס ‪ ,67.1.6.17‬מנוקד‬
‫א‪ = 25‬אשכנז ‪ ,1765‬קונטרס בית כנסת‪ ,‬כ"י ניו יורק‪ ,‬ישיבה־אוניברסיטה ‪ ,85‬דף‬
‫‪ 25‬ע"א‪ ,‬מנוקד‬
‫א‪ = 26‬אשכנז ‪ ,1824‬מגילת אסתר‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אוסף גרוס ‪ ,277‬רק טורים ‪ 21‬ואילך‬
‫מנוקדים‬
‫א‪ = 27‬אשכנז המחצית הראשונה של המאה הי"ט‪ ,‬מגילת אסתר‪ ,‬בית המכירות קדם‪,‬‬
‫קטלוג מכירה ‪ ,13‬פריט ‪ ,3‬מנוקד‬
‫א‪ = 28‬אשכנז ‪ ,1886‬ח"צ ברודא‪ ,‬רוח והצלה‪ :‬באור על מגילת אסתר‪ ,‬דפוס וילנה‬
‫תרמ"ו‪ ,‬דף לד‪ ,‬מנוקד‬
‫[‪[[1‬‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 176‬‬

‫ספרים ומחקרים‬
‫אורבך‪ ,‬ערוגת הבושם = א"א אורבך‪ ,‬ספר ערוגת הבושם‪ ,‬חלק רביעי‪ :‬מבוא ומפתחות‪,‬‬
‫ירושלים תשכ"ג‬
‫אליצור‪ ,‬ארם צובה = ש' אליצור‪" ,‬הפיוטים במחזור ארם צובה"‪ ,‬מחזור ארם צובה‪:‬‬
‫מבואות‪ ,‬ירושלים תשס"ח‪ ,‬עמ' ‪117—35‬‬
‫אליצור‪ ,‬בתודה ושיר = ש' אליצור‪ ,‬בתודה ושיר‪ :‬שבעתות לארבע הפרשיות לרבי‬
‫אלעזר בירבי קליר‪ ,‬ירושלים תשנ"א‬
‫אליצור‪ ,‬הפיוט בבבל = ש' אליצור‪" ,‬לאופיו ולנתיבות השפעתו של המרכז הפייטני‬
‫בבבל‪ :‬הרהורים בעקבות ספריה של טובה בארי"‪ ,‬תרביץ עט (תש"ע—תשע"א)‪,‬‬
‫עמ' ‪248—229‬‬
‫אליצור‪ ,‬השיבוץ כצופן = ש' אליצור‪" ,‬השיבוץ כצופן‪ :‬בין ארץ־ישראל לספרד"‪,‬‬
‫מרקמים‪ :‬תרבות‪ ,‬ספרות‪ ,‬פולקלור — לגלית חזן רוקם‪ ,‬בעריכת ה' סלמון וא'‬
‫שנאן‪ ,‬מחקרי ירושלים בספרות עברית כח (תשע"ג) ומחקרי ירושלים בפולקלור‬
‫יהודי כה (תשע"ג)‪ ,‬עמ' ‪185—169‬‬
‫אליצור‪ ,‬לדמות הברכות = ש' אליצור‪" ,‬לדמותן של הברכות הקדומות‪ :‬כמה קווי‬
‫יסוד"‪ ,‬סידרא לב (תשע"ז)‪ ,‬עמ' ‪33—7‬‬
‫אליצור‪ ,‬סליחות = ש' אליצור‪" ,‬למקורם של פיוטי הסליחות"‪ ,‬תרביץ פד (תשע"ו)‪,‬‬
‫עמ' ‪542—503‬‬
‫אליצור‪ ,‬שירת החול = ש' אליצור‪ ,‬שירת החול העברית בספרד המוסלמית‪ ,‬ג‪ ,‬תל‬
‫אביב תשס"ד‬
‫אפטוביצר‪ ,‬מבוא לראבי"ה = א' אפטוביצר‪ ,‬מבוא לספר ראבי"ה‪ ,‬ירושלים תפרי"ח‬
‫(=תרצ"ח)‬
‫אשכנזי‪ ,‬אלפא ביתא = ש' אשכנזי‪ ,‬אלפא ביתא תנייתא דשמואל זעירא‪ ,‬בעריכת‬
‫י"י סטל‪ ,‬ירושלים תשע"א‬
‫ברודי‪ ,‬סיום = י' ברודי‪" ,‬סיום סידור התפילה של רב סעדיה גאון"‪ ,‬תרביץ סג‬
‫(תשנ"ד)‪ ,‬עמ' ‪401—393‬‬
‫בראשית רבה = מדרש בראשית רבא‪ ,‬מהדורת י' תיאודור וח' אלבק ‪ ,‬ירושלים תשכ"ה‬
‫‪2‬‬

‫גולדשמידט‪ ,‬הגדה = ד' גולדשמידט‪ ,‬הגדה של פסח‪ :‬מקורותיה ותולדותיה‪ ,‬ירושלים‬

‫תש"ך‬
‫גולדשמידט‪ ,‬מחזור רומניא = ד' גולדשמידט‪" ,‬על מחזור רומניא ומנהגו"‪ ,‬מחקרי‬
‫תפילה ופיוט‪ ,‬ירושלים תשל"ט‪ ,‬עמ' ‪( 152—122‬הדפסה ראשונה‪ :‬ספונות ח‬
‫[תשכ"ד]‪ ,‬עמ' רה—רלו)‬
‫גולדשמידט‪ ,‬ר"ה = ד' גולדשמידט (מהדיר)‪ ,‬מחזור לימים הנוראים לפי מנהגי בני‬
‫אשכנז לכל ענפיהם‪ ,‬א‪ :‬ראש השנה‪ ,‬ירושלים תש"ל‬
‫גולדשמידט—פרנקל‪ ,‬סוכות = ד' גולדשמידט וי' פרנקל (מהדירים)‪ ,‬מחזור סוכות‪,‬‬
‫שמיני עצרת ושמחת תורה לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם‪ ,‬ירושלים תשמ"א‬
‫גרוסמן‪ ,‬חכמי אשכנז = א' גרוסמן‪ ,‬חכמי אשכנז הראשונים‪ ,‬ירושלים תשמ"א‬
‫‪177‬‬ ‫ןושלו חסונ ינויע ‪":‬םייוג תצע אינה רשא" ‬ ‫ [‪[[1‬‬

‫דוידזון‪ ,‬אוצר = י' דוידזון‪ ,‬אוצר השירה והפיוט‪ ,‬א—ד‪ ,‬ניו יורק תרפ"ה—תרצ"ג‬
‫הברמן‪ ,‬בקשות = א"מ הברמן‪" ,‬גם אלה בקשות לרב סעדיה גאון"‪ ,‬תרביץ יג‬
‫(תש"ב)‪ ,‬עמ' ‪59—52‬‬
‫היינימן‪ ,‬התפילה = י' היינימן‪ ,‬התפילה בתקופת התנאים והאמוראים‪ ,‬ירושלים‬
‫תשכ"ד‬
‫הענא‪ ,‬שערי תפלה = ש"ז הענא‪ ,‬שערי תפלה‪ ,‬יסניץ תפ"ה‬
‫וידר‪ ,‬יין עסיס = נ' וידר‪" ,‬ברכת 'יין עסיס'"‪ ,‬התגבשות נוסח התפילה במזרח ובמערב‪,‬‬
‫א‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪( 241—234‬הדפסה ראשונה‪ :‬סיני כ [תש"ז]‪ ,‬עמ' מג—מח)‬
‫יהלום‪ ,‬פיוט ומציאות = י' יהלום‪ ,‬פיוט ומציאות בשלהי הזמן העתיק‪ ,‬תל אביב תש"ס‬
‫יעבץ‪ ,‬מקור הברכות = ז' יעבץ‪ ,‬מקור הברכות‪ ,‬ברלין תר"ע‬
‫יערי‪ ,‬הנוקם = א' יערי‪" ,‬הנוקם את נקמתנו"‪ ,‬מחניים מג (פורים תש"ך)‪ ,‬עמ' ‪31—27‬‬
‫יערי‪ ,‬שמחת תורה = א' יערי‪ ,‬תולדות חג שמחת תורה‪ ,‬ירושלים תשכ"ד‬
‫ירושלמי‪ ,‬מהדורת האקדמיה = תלמוד ירושלמי‪ ,‬מהדורת האקדמיה ללשון העברית‪,‬‬
‫ירושלים תשס"א‬
‫כהן‪ ,‬בורא פרי הגפן = ח"א כהן‪' " ,‬בורא פרי הגפן'‪ :‬על תולדות ההגייה האשכנזית‬
‫בנוסח הברכה על היין"‪ ,‬לשון חכמים והתחומים הנושקים לה‪ :‬מבחר מאמרים‬
‫לכבוד שמעון שרביט‪ ,‬בעריכת א' חזן וז' לבנת‪ ,‬רמת גן תש"ע‪ ,‬עמ' ‪192—185‬‬
‫מדרש אבא גוריון = מדרש אבא גוריון על אסתר‪ ,‬בתוך‪ :‬ספרי דאגדתא על מגילת‬
‫אסתר‪ ,‬מהדורת ש' בובר‪ ,‬וילנה תרמ"ז‪ ,‬דפים א—כא‬
‫מדרש תהלים = מדרש תהלים המכונה שוחר טוב‪ ,‬מהדורת ש' בובר‪ ,‬וילנה תרנ"א‬
‫מחזור ארם צובה = סידור תפילות כפי מנהג ק"ק של ארם צובה‪ ,‬ונציה רפ"ז (מהדורת‬
‫צילום‪ :‬ירושלים תשס"ז)‬
‫מחזור ויטרי = ר' שמחה מויטרי‪ ,‬מחזור ויטרי‪ ,‬מהדורת ש' הורוויץ‪ ,‬ברלין תרמ"ט—‬
‫תרנ"ז‬
‫מינץ־מנור‪ ,‬הלשון הציורית = א' מינץ־מנור‪ ,‬עיונים בלשון הציורית של הפיוט‬
‫בתקופה הקדם קלסית‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬תשס"ו‬
‫מסכת סופרים = מסכת סופרים‪ ,‬מהדורת מ' היגער‪ ,‬ניו יורק תרצ"ז‬
‫סטל‪ ,‬הרב את ריבנו = י"י סטל‪" ,‬לשונות ההודאה שבברכת 'הרב את ריבנו' כנגד‬
‫מי?"‪ ,‬סגולה‪ :‬עיונים וברורים במנהג והלכה‪ ,‬פיוט‪ ,‬מדרש ואגדה‪ ,‬ספר ראשון‪,‬‬
‫ירושלים תשע"ב‪ ,‬עמ' ‪39—21‬‬
‫סדר רב עמרם = סדר רב עמרם גאון‪ ,‬מהדורת ד' גולדשמידט‪ ,‬ירושלים תשל"ב‬
‫סידור ר' שבתי סופר = סדור [‪ ]...‬ר' שבתי סופר‪ ,‬מהדורת י' סץ‪ ,‬בלטימור תשמ"ז—‬
‫תשס"ב‬
‫סידור רס"ג = סדור רב סעדיה גאון‪ ,‬מהדורת י' דודזון‪ ,‬ש' אסף וי' יואל‪ ,‬ירושלים‬
‫תש"א‬
‫פגיס‪ ,‬רמב"ע = ד' פגיס‪ ,‬שירת החול ותורת השיר למשה אבן עזרא ובני דורו‪,‬‬
‫ירושלים תש"ל‬
‫[‪[[1‬‬ ‫רוצילא תימלושו ןימינב ‬ ‫‪ 178‬‬

‫פליישר‪ ,‬שירת הקודש = ע' פליישר‪ ,‬שירת הקודש העברית בימי הביניים‪ ,2‬ירושלים‬
‫תשס"ח‬
‫פליישר‪ ,‬תפילה = ע' פליישר‪ ,‬תפילה ומנהגי תפילה ארץ־ישראליים בתקופת‬
‫הגניזה‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‬
‫פרנקל‪ ,‬אשר הניא = א' פרנקל‪" ,‬אשר הניא — תולדותיה של ברכה מפויטת"‪,‬‬
‫‪old.piyut.org.il‬‬
‫צונץ‪ ,‬תולדות = ‪L. Zunz, Literaturgeschichte der synagogalen Poesie, Berlin‬‬
‫‪1865‬‬
‫קוק‪ ,‬אשר הניא = ש"ח קוק‪" ,‬פיוט 'אשר הניא' ומחברו"‪ ,‬עיונים ומחקרים‪ ,‬ב‪,‬‬
‫ירושלים תשכ"ג‪ ,‬עמ' ‪201—197‬‬
‫רספה‪ ,‬אשר הלוי = ‪L. Raspe, “Asher Halevi and the Founding of Jewish Worms:‬‬
‫”‪,Genealogy, Liturgy, and his Historiography in Medieval Ashkenaz‬‬
‫מבחר מאמרים במדעי היהדות‪ ,‬ב‪ ,‬ירושלים תשס"ה‪ ,‬עמ' *‪55*—41‬‬
‫רצהבי‪ ,‬פיוט לשבועות = י' רצהבי‪" ,‬פיוט לשבועות ממחזור תימן"‪ ,‬מחניים לט‬
‫(תשי"ט)‪ ,‬עמ' ‪95—93‬‬
‫רצהבי‪ ,‬שירה ליום שביעי = י' רצהבי‪" ,‬שירה ליום שביעי של פסח"‪ ,‬מחניים נה‬
‫(תשכ"א)‪ ,‬עמ' ‪168—166‬‬
‫שיר השירים זוטא = מדרש זוטא על שיר השירים‪ ,‬רות‪ ,‬איכה וקהלת‪ ,‬מהדורת ש'‬
‫בובר‪ ,2‬וילנה תרפ"ה‪ ,‬עמ' ‪38—1‬‬
‫שיר השירים רבה = מדרש שיר השירים רבה‪ ,‬וילנה תרמ"ז‬
‫תא־שמע‪ ,‬ישעיה מווייל = י"מ תא־שמע‪" ,‬רבנו ישעיה מווייל — חכם בלתי נודע‬
‫מזמן מהר"ם מרוטנבורג"‪ ,‬כנסת מחקרים‪ :‬עיונים בספרות הרבנית בימי הביניים‪,‬‬
‫א‪ :‬אשכנז‪ ,‬ירושלים תשס"ד‪ ,‬עמ' ‪( 174—167‬הדפסה ראשונה‪ :‬סיני סו [תש"ל]‪,‬‬
‫עמ' קמ—קמו)‬
‫תכלאל קדמונים = ספר התכלאל‪ :‬סדור תפלה קדמון כמנהג יהודי תימן‪ ,‬ירושלים‬
‫תשכ"ד‬