‫קכקנ ג‪3‬וי‬ ‫תוכז העניגים‬ ‫יסו‪7‬ס סכסן‬ ‫חלקי‬

‫‪) :‬סן ל^קטי^ר סעי^ ערג(‬ ‫עט‪Î‬סופרים‪:-‬‬ ‫יאמר‪:‬‬ ‫ורסטעקגלף‪ .‬על הםדינות בו‬ ‫‪ :‬ט&ת‬ ‫אענה אף אני‬
‫ין&ת‬
‫עכ טרייך‪ Î‬אוגנארן‪3 :‬ודי?‪ Î‬סטסט ‪ .‬טירק ייא‪ :‬א פריקא‪ :‬לישוב ארץ י שראל‪ :‬חדשות בישראל ‪ :‬בגיד משנה‪:‬‬
‫^‪ .‬גי^סס‪>3‬גרג>‪1‬ר‪ .‬ובשיב לשואלינו דבר ‪ :‬יו*(יז ^ ונ י ‪ .‬הודעות‪.‬‬ ‫לרכי סרכי&ס ‪.‬‬
‫שיסמוכה וטענין לענין באותו ענץ התחילו לפלפל‪ .‬איך לרפאות‬ ‫אענה אף אני חלקי‪.‬‬
‫את חל יינו‪ .‬זה מוליכנולא לארצנו הרחק מאדם העיר‪ ,‬וזה רקמנהלעו‬ ‫‪6‬ק‬
‫ל^רץ‬ ‫לארצנו ולא לארץ אבותינו‪,‬‬ ‫לארץ אבותינו‪ .‬וזה‬ ‫ק‪$‬לוי‪7‬י‬ ‫‪0‬נ‪7‬ו‪5‬‬ ‫לוס >ק קט ן לו‪>^7‬ק‬
‫^‬
‫חכקיס ק טטס קק‪77‬יס לה ‪0‬נ‪7‬ו^יס )ק עגית ט י(‪.‬‬
‫ה חדשה ישלחנו‪ ,‬וכל כך נלחמים זב''ז עד כי כל אחר מרבה‬
‫לספר‪ ,‬בגנות עצת זולתו; וחוששני שמא אקניטם אז י גזרו גס על‬ ‫אדוני! המאורעות הרעות והה רפתקאות המכהנות שהתרבו‬
‫ע? > ‪/‬פ שטעונה גמזה‪ .‬מורי ו^והי! לדאבון לבבי ‪ .‬לא אוכל לרדת‬ ‫‪1‬באו על אהבי* ‪ .‬ביטים האלה ‪ .‬ובזמן הזה שבלבלו מחשבותינו‬
‫ל‪0‬וף דעתכם‪ ,‬והנני שואל במאי קמיפלגי ? דכן^י עלכ|א סבח שצר‬ ‫וסכסכו הני ונינו ואץ אתנו יון‪ 2$‬ע‪ 1‬מ‪3‬ו ‪ ,‬יגרמו לגו לדעת שהגיעה‬
‫לן‪:‬ס לאחכ"י ברוטעניען המקום ש יושבים שם והת‪5‬ועה והתנודה נאה‬ ‫השעה לפשפש במעשינו ‪ .‬ולבדוק ע לילותעו‪ ,‬אולי נת^חד ונתחבר‬
‫‪ ,00‬כי הנסץן הורנו שטי שהורע מזלו במקום יזה ילך לו למקום‬ ‫נתקשר ונתהדק כאהבה טהורה למען לא יוכלו ‪ 1‬א ויבינו ליגע בנו‬
‫‪8‬ףר‪ ,‬ומה ממנו יהלך אס זה י יגאלו אטעריקא וזה יברור לו‬ ‫לרעה ‪ .‬והלם ראינו אחרי רואנו כי כשם ש אץ להי הודי הפולני‬
‫**? בץ כך ובין כך לא עתנו עליו חומרי המקום שהלך משם‬ ‫לה תגאות ולהתנשאות על ‪- Î‬אחיו ^ חרוסי‪ ,‬כן אץ כה הטחהדשים‬
‫‪ >3‬שנוי מקום יקרע גזר דינו‪ .‬ועל כל אלה האם בשעה שהבערת‬ ‫יפה מאלה שנזרקנו ואוחזים מ עשי אבותיהם בידיהם ‪ ,‬כולם קביו‬
‫ללהב יצאה ואוכלת אכילה גסה דמיכליא קרנא יתחילו המ צילים‬ ‫חצים ובל יסטראות שהשליכו עייהם אויביהם בנפש‪ ,‬שם כולם‬
‫להתפלפל ולהתבלבל באיזה דרך ואופן להציל ? הלא סובן הדבר‬ ‫מנואץ ורכושם היה לבז‪ ,‬משכנותיהם נתהרסו ואוצרותיהם נתדלדלו‬
‫כי האש אעה ממתנת ‪ .‬ועושה את שלה ער כי לא ישאך שריר‬ ‫כי אויבעו שחששו להטית קנאה בסעודה כזו מדדו לכולם באיפת‬
‫ופליט וסברותיהם שממתיקים ומטעימים את דעתם — )כלומר‬ ‫רזון זעומה הטחינום ברחים ו האכילום לחם צר ומים לחץ ‪ .‬לכן‬
‫את וצונם( לא יצילו מאומה‪ .‬אחינו ברומעניען נתונים בצרה‪ ,‬זה יטרף‬ ‫מה מאד ידאב לב אוהב עטו בשמעו כי גם כהיום הזה שמחוץ‬
‫וזה יתיםר‪ ,‬זה יעני וזה יקופל‪ ,‬ועיני כולם תלויות לה ושע‪ ,‬אבל‬ ‫שכלה חרב עור גם בחדרים אימה‪ ,‬פירוד הדעות וההעדר הסכמה‬
‫פלפול של הבל בלבל את מותם ונבוכים הם כארץ לא ידעו‬ ‫מרקדים בתוכנו‪ .‬ומי המה אלה שהאשם חלף בראשם שעתידים‬
‫בעצמם אנה לפנית ‪ .‬הכל מודים כי נחוץ ודרוש ללמד ולחנך‬ ‫ליתן את הרץ ? הלא משכילעו וגבירינו‪.‬‬
‫אח אחב 'י לע בודת האדמה למען לא יהיו ח"הם להם תלואים‬ ‫טשכילינו כיצד? למודים הם אחכ" להתנגד אחד לחבית ולנצח‬
‫מנגד* בי לא יתפרנסו מתוהו ובוהו‪ ,‬וזהו העיקר להצלחתנו ולאשרנו‪,‬‬ ‫זה את זה‪ .‬כשזה אוסר זה מתיר כשזה מקרים זה מאתר ; אבל‬
‫והמקום שיבוחר הוא רק טפל וסניף ש אינו מעכב הדבר‪ .‬וכל מי‬ ‫במה דברים אמורים בעולם האצילות ש האיסור וההיתר הקדימה‬
‫שיש יו מות בקרקדו‪ ,‬רחמים וגמילות חסדים בלבבו‪ ,‬יודה כי אפריון‬ ‫והאיחור אינם מזיקים למצב האדס ולטחיתו‪ ,‬כי זכיותינו שאנחנו‬
‫נטט"ה להחברה שנוסדה ב ארצנו רוסיא להרחבת חרושת המעשה‬ ‫נהנים מהם אינם משגיחים ל הבדיל כץ מתנכרים לטהיהדים ‪,‬‬
‫ועבודת האדמה כתוך אחכ''י ולחע וטדיס כר אשה הבאראן גינצבורג‬ ‫ומסטינעו וטקטריגעו המשחיתים בנו אינם מבחינים כין מקןרימ‬
‫ותשר פאליאקאוו כי אומנות כאלו מחיות את בעליהס בכבוד‪.‬‬ ‫הורו לברוך שאמר למאחרו‪ .‬אבל בעולם העשיה שאי אפשר לו‬
‫לכן אני דן לפניכם ט ש כילעו בקרקע ואומר‪ :‬למה אתם מ תקוטטים‬ ‫להתקיים אפילו שעה אחת בלי הסכמה וחרמנית שלמה ורצויה‪,‬‬
‫ומדוע אתם טתגריס זב יז? ילכו באשר יתהלכו יסעו כאשר יסעו‬ ‫אם מחלוקת שלא ‪ ,‬לשם שטים מתפרצת ומתפשטת בץ מנהיגינו‬
‫ובלבד שיקבלו ע ל עצמם להתפרנס מקופת ע בודת הארטה; ומת‬ ‫אז אבדנו כ ולנו אבדנו‪ -‬כי ניחזי אנן! טשעח שזכינו )כלומר‬
‫לי הכא ומה לי ה>;ם ? כן גלוי וידוע שאי אפשר להכניס את‬ ‫נחחייבנו( גי ‪ #‬שאלת היהודים* נהייתה למרגלא גפוטייהו של ץרעי‬
‫כל הנדכאים והעלובים למקום אחד‪ ,‬כי לא ישא אותם הארץ‬ ‫בינה לעתים נמצאו טי ימעיס ומשמאילים מקילים ומחמירים‪ ,‬זה‬
‫וגס ארץ הצבי לא תוכל להחזיק את כולם‪ ,‬נל עוד שלא זכינו‬ ‫אומר ככה וזה אומר בפח גמנהג ונימוס הרגיל כץ פותרי שאלח‬
‫לשמוע קול מכשר ואומר ; וקכצתי אתנס מארבע ננפות הארץ‪.‬‬ ‫ופורקית ‪ .‬ובת‪Î‬קול השמיע פתגם חטובחק ומצוי " והמחמיר הבא‬
‫אנל למורת רוחנו נתחלפה שאלת גני י שראל כשאלת ארץ‬ ‫עלץ‪ ...‬ותחת שקרנו לצדקת וחגה צעקה ‪ ,‬ורותח נתהפכה לאנחה‪,‬‬
‫ישראל‪ .‬ברגע זח לא עת לגו לדאוג בעד חזרת עטרת מלגות‬ ‫עד כי לנו הצדקה ל התאונן ולוטר‪ :‬הי טימ הראשונים חיו טובים‬
‫נית‪ ,‬דוד ליושנה‪ ,‬דאגה שהזמן גרמא היא למצוא תחבולה ועצת‬ ‫מאלה! כי גל עוד שאחביי חיו צפופים ושרויים גזרותיהם ונתכסו‬
‫לקיום בני עמנו ורכושם שנעש ו ננגסי חפקר או כמו שאץ לחם‬ ‫בענן‪ ,‬חץ חיי טנוחח והשקט ולא שלטת כחס שוס עץ ר עה‪,‬‬
‫כעלים ולהעמידם על בסיס נכון וקיס שרוחות רעו ת כל י זיזוהו‬ ‫ומיום שנחרבו שואלים וטשיביס מקשים ומתרצים בחלגה זו >‬
‫ממקומו‪ .‬ואס להתערבותנו נץ‪ .‬חץטים אתם מ הפחדים ולהתבוללותגו‬ ‫נתחדשו עלילות קד מוניות ורבות נושנות חזרו למקומם גי טח‬
‫אתם חוששים* אם ני חלילה לי לחתרס נגדכם ולהטיח דברים‬ ‫לי עיילת דם האיומה וחגוראח כימי הכע יס‪ ,‬או עלילת‪-‬דם‬
‫כלפי כבודכם ולשלול מכם כח אפוטרופסות שיש לכס עלינו‬ ‫)גלוטר טמון( נזמן חנוגחי שאחכ"י מו צצים דמי שכניהם ומתמלאים‬
‫להביאנו לעולם שכולו טוב‪ ,‬אבל חנו תודח שזח אלפי שנים‬ ‫טחורננס ‪ .‬אנחנו יודעים ני שתיהן אץ לחן רגלים ומקורם מקנאה‬
‫שחמאמינים בני מאמינים עומדים נתקפם ובגבורתם ומודים ואומרים‬ ‫ו שנאת חנם> אבל שומע אץ לגו ונחתך דיננו בע ינויים קשים‬
‫די הוא חאלנןיס רמים חטובים עם חשעות הרעות שחלפו על‬ ‫ומרים ‪ .‬לגן כשאני לע צמי מקצר אני גטקור שאץ ראוי להאריך‬
‫אחב"י לא המירו את פנימיותם ומחשבותיהם‪ ,‬רק בחיצוניותם נתרמו‬ ‫ו שואל ; מח נשתנינו מגל אומת ולשון*? ותשובתי ערוגה גפי;‬
‫ונשתוו מעט לשכניהם שהם יושבים בתוכם ואיך תוכלו לחשוב‬ ‫?ענדם "חיינו נאלצות גלותנו* ועל שאלח ותשונח גזו אין מח‬
‫אותנו גמה שאץ בנו ני נתבולל נץ ה עטים ונאנד את ישותנו‬ ‫להוסיף ולגרוע‪ .‬אבל אחעו המשניים הקיפו דברים וחללו תלי‬
‫ועצמנו ? נגר נ וכחנו ני עי שלא שקעה שמשו של התווה וחיחדות‬ ‫תלים של הלנות על דברים שפורחים נאףר ואץ לחם עי טח‬
‫מעותים דיננו ג ורמים חלילה לשכינה שתסתלק מישראל‪ .‬אחרי‬ ‫האסתית במרינה זו זרחה במרינה אחרה ואן לש וא יעמלו המהרסים‬
‫הדברים ה אלה הנני קורא קריאה של חבול לרכנינו ולמשכיל ינו‬ ‫פעו עם נבחר ותעודתו‪ .‬הלכה פסוקה ידענו‬ ‫החפצים‪ .‬להשכיח שם‬
‫^רינ‪..1‬ןל* צילינ^‪.:‬ל‪^,‬ןן‪! ^-.Î -:‬הי‪1‬בו נא קומו נא התאחדו‪ .‬הימינו‬ ‫^‪#‬ס‬ ‫ודברו‬ ‫‪,‬‬ ‫עלינו‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬
‫רוח‪ .‬ל ^ ש!‪Î‬‬ ‫טהן‪,‬‬ ‫ע‬
‫וטפי‬ ‫שכינה‬ ‫שגלג‬
‫כל מקום ימוש‬
‫| ^^|^^ בלבד^'^|^‪ ^;1‬ותיכס מכוונות ואז יושע י הודה‬
‫;‬
‫מ מאהבתך‪7‬י ע‪ : .^0^0; $$0§!$‬ג‪#0§£‬‬ ‫בפינו לא‬
‫^^^?^ן^ בטוו^ו^נו^ כה והשוממה חשוב לסי קדמותה‪,‬‬ ‫שאו‪^ :^3#‬נר*|©הצפ^‪11‬‬ ‫אדני הרב המו "ל!‬
‫ותתנער טע©? שפלותה ותלבש בגדי תפארתה כר צון כל אוהב‬ ‫שאתה מצטער על חורבנה כי מושפלת היא עד שאול תחתיה‬
‫עטו וארצו‪ .‬כהתיטי דכרי אלה; הנני אומר לפניכם משכילי ורבותי‬ ‫וסשמחתך שאתה שמח לראותה בנויה על הלה ‪ ,‬הנך משתדל‬
‫עשרה מעי פי וסין‪ ,‬ה הרצו ברגמים והתפיסו בתחנונים‪ ,‬ואם אולי‬ ‫ומתאמץ רק למען אשרה וקיומה ‪ ,‬וכרגע שכחת את האנחות‬
‫נגעי)* יו‪$‬ג‪#‬ח< בככורכם הרם תאסרו סלחנו‪ — .‬דברי אחד היודע‬ ‫והגניחות שי וצאות מפורשות מ פיות אלפי נאנקים ונאנחים השרויים‬
‫ומרגיש כמחט ככשר הה' צרות אחיו וחפץ בתקונם‪.‬‬ ‫כצער בין אומות העולם וקולם נשמע מסוף העולם וער ‪6‬ו‪$‬ו;‬
‫יתודה הבחן וויםטעעצקי‪(*.‬‬ ‫יורע אני כ* בקי אתה בצערן של בני ישראל תרע אהה כסה‬
‫כבד להם פרנסתם וכסה קשה להם מזונותיהם ולבך היקר מתמוגג‬
‫עט סופרים ‪.‬‬ ‫ונמס לקול זעקתם‪ ,‬רק ארצנו העלובה לקח ה את כל לבבך‪ .‬הגע‬
‫בעצמך! ארץ ובניה שמצפים לי שועה לסי נזקקים מקורס ? הוי‬
‫מכתב גלוי אל האדון קארלס נעטטער‬ ‫אתה אומר לכניה‪ ,‬וגאולת הארץ הבא קיסעא קיסעא מעליה‪ .‬גם‬
‫)מן ר א ק ט א ר ה ע ר צ ב ע ר ג ( ‪.‬‬ ‫אנכי ח ובב אדמת ציון ומשתוקק לחבק אבניה היקרות ולהתאבק‬
‫)סוף מגליון ‪.(25‬‬ ‫בעפר ארצה‪ ,‬אכל לא אוכל יבכר הארץ על בניה‪ .‬לגאולת הארץ‬
‫ועתה משלשת המעשים אשר הבאת לחזק דבריך שנים מהם‬ ‫טיבה העצה שיעץ החכם היקר ה י לילענכלוס במאמרו בהשחר‬
‫כשלו‪ ,‬הראשון מעוצר רע ובגד בוגדים והאחרון מאפס עוצר ועוזב‬ ‫כי ימכרו שטרות אקציען ועני וע שיר ישתתפו בקבלתם ותמורתם‬
‫ומחוסר הרכות סירים וטמון‪ ,‬והשני הצליח מאור ועוד יעלה רפריה‬ ‫נוכל לקנות חלגן גדול מארצנו ולהשיבה אלינו כשנים קדמוניות‪.‬‬
‫מיום ליום ‪ .‬ואולם הלא יפלא בע עינו למה לא שמה בל זכר‬ ‫וגם הנדחים בארץ החדשה והנפ וצים בקצוי‪Î‬ים יסייעו במאודם‬
‫למעשיך ‪ .‬כמקוה ישראל* ? מע שיך אלה הלא הצליחו‪ ,‬כי זה להם‬ ‫לשכלל ח ומת הר צי ו ן ולכנות הריסותה ‪ ,‬וכמקום שיתאחרו כל‬
‫שתים עשרה שנה ותהי להם תקומה ‪ ,‬הנאמר איפוא ‪ ,‬כי דכריס‬ ‫אחכ"י אז נוכל להוציא הדבר יאורה כריות ולא כצמצום ‪ .‬אבל‬
‫בגו ובעל הבית מכיר במטמונותיו י ותר מאתרים ? או אולי חוק שמת‬ ‫בראשונה עלינו מוטל להביא את אהב י י למנוחת שלום ושלוה‬
‫לך לנבא עלינו רק רעה‪ ,‬כי גזרה י צאה מלפניך להסב לב אחינו‬ ‫‪.‬‬ ‫מנוחה שלמה שאנחנו רוצים כה‪.‬‬
‫מארץ אבותיהם ותבקש לך תואנות להעמידה! ולא יפלא הדבר‬ ‫גבירינו כיצר? מיום צאתם לאויר העולם רובם מפונקים גדולים‬
‫כי מקרה הוא אשר יקרה לפעמים גס לאנשי המעלה וגדלי דעה‪,‬‬ ‫וא' סטניסיט סצויינים הם‪ ,‬עד שהורגלו ונתחנכו לבל לה סתכל‬
‫כי י תגנב בסתר לבבם תאות הנצות והס לא ירעו‪ ,‬וגם אתה‬ ‫מחוץ לד' אמותיהם‪ ,‬כי פן יבולע להם בראותם דבר שלא כסדרו‪,‬‬
‫בהתבונני בהמעשים ובהסבות המסופקות אשר תאמר להה להם‬ ‫ואם גם שומעים את הקולות ואת היללות של המוכים חמשים‬
‫לא אוכל תת מעצור לההרהורים העולים בלבי לחשדך פן כמקרה‬ ‫ומאתים מכות‪ ,‬כל זמן שלא ה גיעו אל עצמם ואל בשרם רובם פוקקים‬
‫הזה קרך גם אותך‪ ,‬יען אין להסבות האלה דבר מאומה עם כשלון‬ ‫את אזניהם ו טחח באיס בהיכליהם למען לא יתעטף לבכם הרך‬
‫המושבות; ועוד חזון למועד להעכיר גס הסכות תחת שבט הכקרת‪.‬‬ ‫ואעפ " י שידענו אופיא " של גכירנו כי כשעה שהם מ תבקשים‬‫וה מפונק‪' ,‬‬
‫אך עתה הלא זאת ה שאל נפשנו‪ :‬אם אין ממש בהסבות האלה‬ ‫אז ירם פתוחה ואינם מוחקים סאת נדבתם‪ .‬אבל איה הם המעוררים‬
‫למה אי פוא הרע עעיך בשיבת ישראל לאדמתו באמת? ‪4‬‬ ‫שיעירום והנופקים תתום לצאת ח סושימ לפני אחיהם הרצוצים‬
‫בשולי מכתבך אתה פותת לנו פחח כסרקו של מחט בפתרון‬ ‫והעשוקים ? מי לנו גדול מהאדון גי צבורג ומה לנו גדול מהחברה‬
‫הש אלה ההיא‪ .‬הלא כה דבריך ‪ :‬בבוא הגולים ארצה ישראל וחפצם‬ ‫שנוסדה על ירו וסיעתו‪ ,‬בכ " ן אין שומע להם ; אחב''י מתרשלים‬
‫לא י צליח לה אחז בהאדטה ‪ ,‬הלא יתוספו גס הטה אל צבא מקבלי‬ ‫ומתעצלים להצטרף להנדיבים הללו‪ ,‬וטי יורע אם יוציאו לאור‬
‫מחשבתם היקרה והנשאה‪ .‬חיי ראשי ? כי רבת ה ומעט חלבי ודמי‬
‫*( סגזלתל ‪0‬זס >כיז‪ 3‬לפגי ייקיס לקליס וללכגי ליןו סי‪3‬ס גיזליזר‬ ‫ועיני זלגו דמעות בשעה שקראתי דברי סופר החברה בבקשה בשם‬
‫לל‪3‬ל על סיום‪83 .‬קן סזלון סכקעקו‪ ,‬גקחגו פגי סל‪3‬יי‪?3 0‬מס פגי‪;0‬‬ ‫נשיאי ישראל להשתדל ולהתאמץ שחפצס יצליח בידם‪ .‬אחי !—‬
‫‪3‬כל זללן ל‪3‬לי ייילגו סטח‪3 3‬כלל‪ ,‬גטכיס ולמלזיס‪ .‬נס לנקנו קעולס‬ ‫שימו נא‪,‬על לבכם; בחירי אלגנו שאליהם לא נגעו ידי המס ט עיםי‬
‫לל סתלטכו ט כל גליןי יפרלל ילט לל" י כי ןס כעת >לן סג>לגע‪ ,‬לק‬ ‫לרעה חפצים להיטיב את מ יצבנו ההרוס ואתם מח רישים ועומד ים‬
‫לפי לג‪1‬לזנו לגלל כקין ‪3‬פעח ס כוקל קו לעקוק סחקלס ליקו‪3‬ס קל‬ ‫מרחוק‪ ,‬הלואי שלא תתחרטו כאחרונה ‪ .‬ואם משכילעו מכעיסים‬
‫סלרן תגיגס ‪ 9‬ודי סטו‪ 3 3‬עיג‪Î‬ו יעקס ‪ .‬גפקגו חקסרהר יק על ללס‬ ‫ול י ן‪ ,‬רבנעו שעליהם מוטל לי טול את הקורות מבין עינינו ש וחקים;‬
‫ללקי‪3‬גו ססולסיס ‪3‬ללן קיללס נכלל וללגיליס ל‪3‬וי‪ 1‬סיזפגיס ‪3‬י‪3 :‬ס וניל‪0‬‬ ‫גבירנו עוטרים מרחוק כי עשרס מצודתם וטשגבס הונם מפלטם‬
‫הטי יל‪.‬‬ ‫ל‪3‬לן‪ 0‬רעס עליס‪.‬‬ ‫ומגעם והם יחסו בו‪ ,‬י שראל מה תהא עליהם ? ואלה שמענים או‬

‫קי‪1‬ס‪ ,‬סכל לגי כת סקולס‪ ,‬ולך לקלי כן ירקן ‪£3‬לו ‪3‬ל>יס ‪3‬ק‪5‬י ללליןן‬
‫נסלל‪33‬לר( ל^ל לורס לוק סכגתו ‪3‬סון מללזרי לי יס‪ .‬לס ‪3‬סל)ירת‬
‫סקוקיס סללס יוט‪£ 3‬לוס סקילס לז טקקץ יסולטן ‪3‬עסק סרטלס‬
‫ר"ל ‪3‬לי‪5‬גי סמי‪ £‬סמיס ומקק יליס לסלטל לה ס קולס קו ל קו מלכליס‬
‫ק ‪3‬ליליס ‪3 .‬לוק ס‪1‬ס חקלס לטלס לקקלס מסולזרח ‪3‬קו‪3‬ו קל ס טןי‬
‫לקל ‪3‬סחסרנס מי יילע לקריחס ‪ .‬טל‪3‬ל כל ללס גריך קיסיס לויי‬
‫קלל ס*‪ 3:0‬טסיל ‪3‬יוס ו‪3‬לילס )ע*י סלויקח סקלי גית ללנליס ליזו‬
‫ק עמיס ‪3‬ללע*לע> ו‪3‬ימי סקין יסיי פחיקיס ועומליס> לכסג*ק קלון ל קל‪,‬‬
‫תמיל( ולזזנ קוס סיזיל לל יעלס )‪3‬יללוח סקויף ‪3‬זלין קיזסיקיס ל יו‬
‫סחגול( למעלס מי י ג לו י*ל מ עלוח ‪0‬יליע( ‪3‬ט סעל תלמעטעל י עלומיל‬
‫ועל סלו‪ 3‬גס ‪3‬י"‪ 3‬מעליח קוס סגי‪.‬‬
‫ולס ‪3‬כל ללס מלנס סקלקח לסלפל ‪3‬סילויןס ילוסוה ס מני סקיחח‬
‫‪ 4‬עלעטסיסמוס* מחקיליס לסללות )כלקל ‪3‬ללחי לעיל ( לז יע קו לו‬
‫ע ל ט סל‪3‬לי‪ 0‬לקל לידס ‪3‬זס ‪.‬‬
‫לוק הח‪5‬ח סקיקח סס‪6‬יטס ) טלעט סיסתיס(‬
‫גגוסג ק‪3‬עילס קחללס סקלקח ‪3‬ע‪$‬ס חקכס ‪3‬ק עיח קלקלי קטח‬
‫סיוס )‪3‬ץ קעס ‪ (4—6‬ולגגיס סולך קול ‪ 3‬יגו>י וליקוי עגמוח קל‪.‬‬
‫סק רילוח סק לס סזלח מגיקין לע‪3‬ול ‪3‬לי עקיח ‪6‬וס קעולס גגלס‬
‫יסלןין יגין על סי‪3‬ל סקו‪ . 0‬לז מ‪>3‬לץ לח סקולס לחיך למ‪3‬טי ק גחגי‬
‫קקילס לל חוגס מיס >נו‪* 03‬ט ט עקיס ומזגס לזן ‪ 14‬על ‪ 18‬גיל י‬
‫)? טסעלמלל>עטעל לעלי מיל )לס לץ טס עלמלמע טער ‪33‬יח י‪3‬קט לק‬
‫סמיס ‪3‬מגע סיי ויסיו מולגקיס ‪>3‬זגע כמזג מי‬
‫סגסלולו ‪3‬קין( לדילז^ץ‬
‫ומ‪6‬ק ‪:‬טן לוחו לי לו ‪3‬י וגי ליס ‪3‬קי סלמ ‪3‬טי מקיקלו יעי לגליו‬
‫ומיי לקג‪ 0‬לוחו קוכלין עליו ) ‪3‬מחין( ‪3‬קלי ליזס געמיס קמי סיקגס‪,‬‬
‫ק‪5‬ס יע‪6‬ס לו מקן מעוטע לקח קל‪ ,6‬לו יזחל‪ ,‬סכל לט לק סקולס‬
‫וקומו‪ .‬לקיכ מגיחין לוחי לעליח מקוך סלמ‪3‬ט* ועלטץ ליחו ‪3‬סיין >ט‪3‬‬
‫וגקי ולס ‪1>3‬ל גח סול לן ק‪656‬טן לוחו סיגו‪3 3‬סלץ >לל‪3‬ילץ לוחי‬
‫לקי‪ :‬למטל ותיקין לוחו עטיף ‪3‬סיץ ליזו מיגוטק ומל‪6*3‬יס ליחו‬
‫לקי כ כח>ח גקיס ‪ .‬ולס סל‪ 60‬סקילס יגיעס לנס ‪3‬טט לז לל יגנ‪3.‬ו‬
‫ול^ י‪6‬ס‪6‬סי לח ‪63‬ל) ‪3‬סיץ לקלי עליחל קסלמגטז לן עיטין לוחי‬
‫‪03‬יין יןזק טגין לייול ללוטס ‪3‬עיל לק גיי קעלין' יחל‪3‬ס סקטרחי לקלי‬
‫ייחס‪ .‬ולס ק‪ ?$‬לל ל‪56‬ק ‪3‬מטס נסץחו עטףיי&לין ‪ ,‬לן קסילץ ל יתי‬
‫מניד משנה ‪.‬‬
‫דרכי הרפואה ) סאת ל‪ .‬גראססכערגער‪ ,‬משגיח על סקום הסר‪8‬א‬
‫• רייצע נהאייף במדינת זאכסען(‪.‬‬
‫)המשך טגליון ‪.(25‬‬
‫ולס גוטס סקולס לסקלס לז יקלח ‪ 55‬קני קעס כוס קטן לללל‬
‫מיס‪ ,‬ולס ‪3‬כ'י ז סנטיס לסקלס סולכל; סלוך וגלולס ל‪ 1‬יכפיל לח ק יעור‬
‫סמיס ‪ ,‬ל*ל יקלזס כפליס לנתי? קקחס על כי ‪ ,‬ולס קללס סגטיס‬
‫לסק יל לז יעילול סלקחיח‪ .‬ולס סגטיס לסק יל מקגנלח מלל וסקולס‬
‫בכין לעגו יכול לסקיל לז יקחס ‪5‬ל קעס ל‪3‬י עית כיס גיגוגי מלל‬
‫תיס טושרים תסוליס מעט ‪3‬קל‪ 3‬וכס יוסי? לקחוח על לקל חפרן‬
‫סקקלס וחלל?‪ — .‬עול יעקס לו מרקן למוק‪) 3‬זיג‪3‬לל( ]‪3‬סין מלמ לי‬
‫הזס לקו‪3‬ס לסולוח עקיין פל אופני ‪ 1)1*1‬ס מיס ללפוי‪1‬ס ק גזט‪Î‬ו‬
‫ל‪6‬יזכל> ‪3‬מלו‪$‬ח מלמלי מ?[ לקי ל י ‪3 '3‬קעילע וי‪3 36‬חוט כעקרח‬
‫מיט טען ותלי ‪3£‬חי נקוט י‪5‬פקן< סטי‪ 3‬ליו ‪3‬טגי מלקעלס על מטס ‪.‬‬
‫קזג )טעמפעללטול( סמיס לסלק ס>קי‪3‬ס )זיט‪35‬לל( סזס לל יסיס‬
‫‪)199‬לן מקמקס עקל ולל ליזעלס מעקייס גרלל )לעלומיר( סכל לעי‬
‫סלגקק סקולס ^ לל קרקפגס ‪3‬תיט עגגווקץ תקול‪ .‬ועל ססלג‪6‬ס סזללו‬
‫\‪ .1‬לסמוך ‪53‬עת ס‪7‬קק כקלין טסעלמלק עטעל מטי ‪33‬י>ו למלול ‪13‬‬
‫לח מ‪ 31‬סמ>ס ‪ .‬לחרי על מל יוךמם‪ 3‬יעקס לו קליסטיל )ללוועמלגט(‬
‫קמיס ‪ 5‬ל ‪ 14‬על ‪ 16‬גילי )סי עול כמוי! סמיס מק מעילז ע י ‪66‬יק‬
‫קווליט( ולס סקל סקולס ל&ל^ל לן י וסי? לע‪6‬וח לו לח ס ק ליס טילע‬
‫חמ‪ 6‬לי ק‪ 6‬כעמיס ‪3‬מע*לע‪ ,‬לך קטץ לק ק יעור סמיס לין ס‪6‬יעיל‬
‫ס‪ 5‬יל עי סלוג* >>עקס לו )לח סקליסטילע( ‪5‬ל‪3‬יעי>ו ‪5‬עס לקלי קע‪5‬ס‬
‫כל ‪5‬עס ל>ק‪3‬ץ )געייס י‪ 6‬למטי קליסטייע סגקרלולן קליולקלמקע‬
‫קץגל ‪ 15‬ללס לעקיחס ל) גילו ‪3‬לי עזלח ליס לתר(‪ .1‬ק^יס לטו‪3‬ס‬
‫סגקול^ *?עקטו>סט רטעל' לל ק*מו על גטגס )‪3 6‬י‪ 3‬ס^ן( ‪3‬לילס‬
‫י)‪3 / 7£‬יוס ‪'5‬ל לוח; ‪3‬גי ללס ‪6‬חטס‪63 5‬לס‪ ,‬ל‪3‬ל ‪3‬על* מזג קל‪ 5‬ו יקי‬
‫ס‪63‬ל ‪5‬ל י‪6‬לו?ו כ*ל גזיזן ‪6‬ץק‪ 0‬סיטג גל גוסס ולל ילג‪6‬ו חחחיו‬
‫חליל)ק לוחגירת ‪ .‬ל?יגמו סקטיח סעיל ) סףטלוי סייגס^( *יקן‬
‫נ‪ ,^8‬גמיס ‪33‬קל עד לקח קומו ק &טחו ‪3‬עוי עויו קס‪ .‬מזג סלזיס‬
‫‪.‬נו^ עח סגיון י&יס ^ ק* מלקן ?*‪6‬עס ‪06‬זקלח י‪ .‬ולס מחקיל סקול?‬
‫‪/‬ק‪/‬י‪3 #‬נקל גקטחו לן ‪^ -‬קוסו ללדע תק‪5‬י ‪6‬עס על קל* ל‪3‬יעץח‬
‫אשר אץ עזרתו בו‪ ,‬הביאוהו ברוב כופר אל עם אשר יא ידעהו‬ ‫החלוקה החת אשר אם לא יצליחו באטערקא בעבודה האדמ‪.4‬‬
‫ולא י שמע לשונו ואל אחיו אשר יא יכירם עור‪ ,‬כי בתורתו‬ ‫הלא דרכים לביס לפניהם ולא יבצר מהם למצוא ח*ת ידס בדרך‬
‫ילעיבו ובמשפטיו געלןן נפשם‪ ,‬ואם בעלי כיס יבואו אליכם וי אמרו‬ ‫אחיה ‪ .‬תרגום י הדברים בשפה פ שיטה וקלה‪ :‬בארץ הצב* עוד‬
‫לכם לא נדרש מכם כסף אך זאת עשו ותפקדו בראש נו להורות‬ ‫יבקשו האומללים מפלט למו אל נרבת לב אחיהם שבגולה ובאסע‪-‬‬
‫לנו הדרך אשר בה נלך למען שוב אל ארצנו ולא נ כשל‪ ,‬התכחשו‬ ‫רקא‪ -‬יטבעו כתוך הטון אדם רבה ויאבדו מתון הקהל‪ ,‬ואס יצליחו‬
‫להם ואסרו ‪ :‬לא ידענוכם ‪ .‬והבה כפי הנראה הטו אזנם לעצתו‬ ‫אז > כשלו לא עלינו יה> י עוד טרחם ומשאם ‪ .‬אכל גס יא זו‬
‫וכן ‪ ,‬יעשו באמת‪ .‬ואולם שמע גא אדוני‪ ,‬פן אולי צדקת אהה‬ ‫היא הסבה הנאמנה כי א בקצה דבריך חגלה לנו שפח דברי אמת‬
‫באמרך לא יקרא שמי י הודי כן עמו* כי ‪.‬אוהב הבריות* יאמר‬ ‫על מה ולמה יעמדו אחינו בא" ראפא לשטן לבלי חת ל חפץ יסוד‬
‫לי ‪ ,‬אך הלא זכור הזכור " כי אלה אשר בקולך ישמעו לא להם‬ ‫המעלה לצאת לאורה ‪ .‬הן אחינו ב צרפת כל מגמתם להי\ת‬
‫עוד המשפט לע מוד בראש ‪ .‬דברי היהדות כי קיום הלאום בדתו‬ ‫צרפתים וכן אחינו בכחטאניא ואולי גם כאשכנז כל אחד‪ .‬לשם‬
‫זאת כל היהדות‪ ,‬והבוגרים בהלאומות הופר בריתם גם את היהדות‪.‬‬ ‫עמו ידרוש ‪ .‬ה יהדות כגבירה אשר ירדה מכסאה היא כעיניהס‬
‫ועתה כ‪ Î‬י בואו דבריך ועברה העת ה היא ולא הושם אבן הפנה‬ ‫ותהי לשפתה * כי לא עוד תשלוט שלטת בלב טככדיה לקכצם‬
‫ליסוד ה אומה והיו בנעו נ ודדים כגוים כאשר ער עתה ולא יעיזו‬ ‫לעם אחד אך היתה לחורת אמונה להם אשר אך זאת ת עשה‬
‫להרים ראש בארץ שבהם כאשר יעשו בני חורין גם כארץ לא‬ ‫להגן עליהם לבלי יביאו צוארם בעול תורת אמונה אחרת ‪ ,‬והמה‬
‫להם ‪ ,‬י דרשו חרפתם מידיך ונקה לא ינקוך‪ .‬אך העת הכושרת‬ ‫זה כל כבודם להתבולל בהגרם ולהצרף עמס בכור אחד עד כ>‬
‫לא תעבור ריקם כי ספי ד' יצא הדבר ולא דרכי בני אדם דרכיו‪.‬‬ ‫לא ת מצא יד ארם להבדיל בין יסור המתכת והגלוה לו‪ .‬תיתכן‬
‫אתה אמרת לשים מכשול להדבר הזה אשר עליו ימסור נ פשו‬ ‫איפוא כי אנשים כאלה יחנו לגו" הארץ לחשדם פן י אהבו במסתרים‬
‫יהודי אוהב עטו‪ ,‬מיראתך פן יאמר לכס יהודים אהם‪ ,‬אך ע צתן‬ ‫ארץ אבותיהם ? הלא יחושו פן יבוא היום‪ .‬ויאמרו גם להם ‪ :‬סעו‬
‫לא תקום‪ .‬אם ימצא הדבר מכשולים בדרכו והתמהמה ‪ ,‬אך בוא‬ ‫ופנו לכם ירושלימת ‪ ,‬ואם היום ההוא בוא יבא * אוי ואבוי‪ ,‬הלא‬
‫יבוא‪ ,‬ואתה רק זח כל הגמוליך כי חרפה תשא מבני עמי החח‬ ‫‪ ',‬גדל האסון כהאסון אשר קרנו מזה אלפים שנה*! לחיה ודי הצרפתי‬
‫‪.0.1.^] 116^21561Χ.‬‬ ‫אשר אמדו לבברך‪.‬‬ ‫לארצו ולהיהורי הגרמני‬ ‫הלא להלחם למען השיב נחלת העלזאס‬
‫י‬
‫להקריב חלבו ודמו למען הקים חבל הר" הן כידי עמ ו‪ /‬וארץ‬
‫הקודש מה היא לנו ? בלתי אם ארץ אשר מתי מספר מ אחינו‬
‫על המדינות בו י אמר‪.‬‬ ‫חיים בה חיי צער ואינם מ נחילים כבוד לשמנו* ואנחנו הלא נצא‬
‫) ד י י ט ש ל א נ ד ( ‪ .‬באי נח עם פרייסען כלו מלאכתם בנית‬ ‫ידי חובתנו בהעניקנו להס מעט מאשר חננו די להחיות נפשם‬
‫וע ד‪Î‬חטדינח ושבו לבתיהם ‪ ,‬אתרי שכלה גם זמן בחירתם‪.‬‬ ‫וגם י חשוב לבנו להיטכ אחריתם ולהשכילם בינה ; אבל חלילה‬
‫לנו מחשוב מחשבות להפיח רוח ח"ם ש נית בהע צטות הי בשות‬
‫עתה תהי בחירה חדשה בירח אק טאבער שנה זו‪ .‬במשך הזמן‬ ‫של לאום‪Î‬י שראל למען החיותו ולהעמידו על רגליו ולתת לו‬
‫עוש*ם כל נעלי הכתות המדיניות ה שונות הכנותיהם אל הבחירה‬ ‫מהלכים מחדש בין פרקי ימי עולם > פן נהיה לבוז אנחנו ולשמצה‬
‫החדשה ‪ .‬ראשי חמדניים מתחרים להטות לכות יושכי הארץ‬ ‫בקטינו‪ .‬אץ טוב לנו כלתי אם להורות הלכה למע שה כי אין‬
‫אליהם כל אחד ע פ'י דרכו כמנהג ה מדינה ‪ .‬הממשלה אשר‬ ‫לישראל ארץ בלתי זאת אשר בה קרה מקרהו ויצא לאויר העולם‪.‬‬
‫תשנא את ההולכים קדימה תכלית שנאה ‪ ,‬עושה כל אשר‬ ‫הלא יראו נא איפוא כי בהקיאה היא אותו יבקש לו מנוס לכל‬
‫ניכלתח לה באיש ריחם כעיני העם ‪ ,‬ולהטותו לבחור רק א נשים‬ ‫קצות הארץ אך לארץ אבותיו לא י שוב ‪.‬‬
‫אלה המה מחשבותיו אדוני‪ .‬אפס כי שגית מאוד ואפ בזאת‬
‫כאלה אשר יעמדו לימין הנשיא כיסטארק וללכת רק אחריו‬ ‫תאמר להוכיח‪ :‬י שראל בנים נאמנים הסה לארץ מולדתם לא‬
‫ולעשות רק רצונו‪ .‬לעומתה עשו בל חליבעראלים גם אלה‬ ‫הוכחת מאומה‪ ,‬ועור י אמרו שו נאינו עתה ; הן צדקנו באמרני‬
‫שנפרדו נדעותיחם ‪ ,‬שלום ניניהם לפי שעה ‪ ,‬ופתגטם הוא דק‬ ‫לאמר‪ :‬י שראל גוי נודד הוא באפס ארץ אחנזה ע* כ כלבוש יחליף‬
‫שלא לבחור עוד נאיש קאנזער וואטיווי‪ ,‬יהי מי שיהיי‪ .‬תוצאות‬ ‫אר צות למען סצו‪Î‬א חית ידו ו לתורת ולתעודה אם לא י אמרו כדבר‬
‫הזה‪ .‬אך ח רפת עמי אל חיק אלה תשוב אשר הדיחוהו אל קצות‬
‫הבחירה החדשה אץ לדעת מראש ‪ .‬כל אחד יקוח כי ידו תהי‬ ‫השמים כי המה הסבו ככל אלה ועלבונו מידם ידרש ‪ .‬הן בכל‬
‫על העליונה‪ — .‬גם האנטיזעמיטים ‪ ,‬צוררי ישראל ‪ ,‬אשד בזמן‬ ‫לבו אוהב היהודי מרוססיא את הארץ אשר עמה הסכץ מימי‬
‫ד)אחרון נאלמו תטי‪ /‬החלו עתה לצאת מחוריהם ולשונ לפעלם‬ ‫לדתו ותגךלהו על ברכיה וההן י שכר לפעלו ואף אם רעה עינה‬
‫וענודתם לחרף ולגדף מערכיה י שראל בפומבי כאסיפות עם‬ ‫בהתה אוחו לו‪ ,‬כי כן יסר יוצר בראשית‪ :‬חן מקום על י ושביו‪.‬‬
‫ונכתני העתים אשר רוחם דונר נהם‪ .‬ע לילת הדם נעיר טישא‬ ‫אך כבוא האויבים ויאמרו לו‪ :‬רב לך שבת אתנו‪ #‬הנד‪ ,‬ל פניך‬
‫הגלות והצרה ובחרת לך כאחד מאלה‪ ,‬לא פג לבו אף רגע ובשכר‬
‫עסלאר נאוננארן נתנה חרנ נידם לשים שם ישראל לזועח ‪.‬‬ ‫רוח בחר לו לצאת מן הארץ היקרה לו‪ ,‬אך אנה יפנה ללכת ?‬
‫אחד מהם ‪ ,‬ורופפעל שמו‪ ,‬הוציא אור מהנרות מיוחדות ננית‬ ‫גם בזה לא חשב לבו הרבה‪ ,‬כי שמה מעבר לים מזרחה שמש‬
‫דפיסו אשי בחן מודיע כי היהודים שחטו נערה נוצרית ושתו‬ ‫ארץ אבותיו מחכה לו כאם רחמנית הש ומרת לבנה כי נדדו ממנה‪,‬‬
‫את דמה וכוי ויפץ את המחברות לאלפים בקרנ העם‪ .‬מגיד‬ ‫ואף הוא כארץ גדודו בשבתו רחתיו שאנן מפחד לא נסח זכרה‬
‫הפשע )י& טאאטסאנוואלט( הגיאחו במשפט על דני הננלח‬ ‫מ לבו‪ ,‬כי חש ע תידות לו )ידע לכו כי לא לבעבור יתערב בגיים ויכרה‬
‫חזו‪ .‬זו היא פעם הראשונה‪ ,‬מעת החלח התנ ועה חאנטיזע טיטית‬ ‫שמו הע מידהו ד י תצרהו מאבדון כאשון עינו וה ארבעת אלפים שגה?‬
‫כי אס עוד חיה יחי י על אדמהו ף שר אל ע ושה חיל והיה לעס‬
‫באשכנז‪ .‬אשי מצד המשפט תונא איש בפלילים על כי חםית‬ ‫ע ושה גדולות ופועל נצורות‪ ,‬ועתה כאשר החלו לגר שהו מארץ מגורו‪,‬‬
‫ההמון ניחודימ ‪ ,‬ויחי לנס ‪ .‬עתה אחרי אשר קיסר ע סטרייך‬ ‫אל הארץ הזאת נשא לבו כי היא אמו‪ ,‬ובארוחת הירק אשר ההן‬
‫יריח הודיע ני לא יתן את נגע האנטיזע מיטיזטוס לענור בגבול‬ ‫לו בפנים שוחקות היה מתנחם על סיר הבשר אשר נתנה לו אמו‬
‫מלכותי‪ ,‬ואחרי אשר כרוססיא שמח עתה חממשלח חרוממת‬ ‫החורגת כפניס נזעמים — ואולם האיש אשר רכים אוסרים לן‪:‬‬
‫לבה לה‪:‬ן על ישראל באמת ותמים ולהעניש קשה את אלה‬ ‫לבו ראה הרנה כארץ הצבי ו אן כמוהו יורע כהעת ומ שפט‪ ,‬ה וא‬
‫אחרת יעץ ויאמר לגדיבי עס‪ :‬אל תחנו לעטי הפצם ‪ /‬טי האיש‬
‫שיש בירס למחות רעלימו עיניהם ; עתה נתעורר אחד ממגידי‬
‫הפשע ‪ .‬נם בפיייםען‪ ,‬אשר ממנת יצאה חרעח ר אשונה‪ ,‬לחביא‬ ‫>זע^ו ולז‪35‬יכ‪1‬י‪?> 0‬יקו כחגק גקי? ‪ .‬סקטס ‪$‬ריך קהגוקס ולוטוסר ‪3‬כ‪$‬‬
‫במשפט את אחד מעושי רצונו של הצורר הגדול שטעקקער‪,‬‬ ‫יוס ע''י ‪£‬מר ט?ור ומקבות גקץלז ‪3‬סע‪5 0‬י>ור ייץ ‪£‬ק סיזו^ קע^‪0‬‬
‫‪$‬ר‪0‬ע‪3 *- < 0‬הקוס ס מלק ‪06‬ז‪3‬ייוי יט‪4‬ס נ"כ ‪0$‬ע‪ 0‬יל >?ח ‪0‬קו‬
‫להביאו במשפט ‪ ,‬בעוד אשר נשטעקקער כעצמו לא ירחנ‬ ‫^‬ ‫י‬
‫‪*3‬ז? כ^י ק‪3‬ו) )קיע‪3‬ע^( ו^עטן' לוקו חרל‪ ) 1‬ע‪ 7‬רנ^ו נסיין )נ קי(‬
‫איש לנגוע אף באצבע קטנה! נקוה לד' צור י שראל ניבקרוב‬ ‫‪$‬סוי‪3 30‬ייי‪ 0‬סמזגמ ‪4‬י‪1‬רך ‪ 14‬גר&ל ו^ססן< ‪6‬וקו ‪3‬ו יגיזוך לך יסבכו‬
‫יסתמו פיות כל שונאי ישראל וישוב ?* שאוף רוח‪— .‬‬ ‫קל‬
‫ע‪ $‬ר^ ) וע‪ 5‬קלקלו ^ד כוסותמחימיס ביועג‪?> ,‬ק סקיס י^קזיויס \‪\191‬ך‬
‫)פ ר א נ ק ר י י ף(‪ Î..‬כקרב האספסוף והמון חעם בצרפת תרעש‬ ‫ס חו^ס ‪3 ^3‬טי ויזת*‬ ‫רו&גץ‬ ‫‪ Î (14 810‬יט י‪ ^6‬ס&ו^‬
‫תגעש בסתר תנועה עצומת למרידה כוללת ‪ ,‬כחרעש בתחתיות‬ ‫הקסקקץ ^וקו גסלץ ^ ^‪3‬ל ? ‪/ * ^53‬י ‪36 57300 /‬ץ ‪6‬לוי ‪50‬ע^וח‬
‫האדמה טרם יפתחו חררי‪Î‬געש את לועס להרעיש ארץ ומלואה‪.‬‬ ‫ס^ס גל)‪ 5‬כ 'כ‪^ Î^ ,‬סעימס מ וכלקיס ^‪3‬קור ‪63‬ק‪6‬וןי לוקק סלקעס‬
‫ג&מגטי‪ ,‬ו‪ 0‬י‪3 6‬זק ק&ץ ^קגטי מגר ‪ ,*3‬עז‪?> ,‬ו ‪06 ;^3‬קו ^ ל^‪Î‬לס‬
‫הממשלה החלה בימים האחרונים לשים לנח לדבר זחולחקדימ‬ ‫)‪^3,‬י‪ ] 1>1) ^ .(>)0 (6‬קסהו^ס ל^ ‪63‬י וה^‪ 6‬סקי>זל>‪) 0‬געל‪5‬עג‪Î‬‬
‫פני הרעה הנשקפת מן התנועה חזו‪ .‬נל נציבי המחוזות הודיעו‬ ‫ץ^יו ו‪ $ 03‬לץ ^ס&ן &וחו‪ ,‬ט ע יי סקגועס ‪0‬קן‪6‬ור‪ 0‬ג>ז ט‪6‬ס‬ ‫‪5‬וו>*ן( ג^יס‬
‫אל שר הפגים גי הסכנה גדולה ‪ ,‬וחטיניסטער הציע הדבר לפני‬ ‫^‪5 7‬לעקו* ‪.‬מ‪*^6‬כ ‪?>3‬מ‪3‬ט> ‪36‬ו‬ ‫‪0‬ל‪03‬‬ ‫מיקל*ו‬ ‫רלןקע‪5‬ו‬ ‫‪0#£0‬ן<‬
‫^>)טע‬ ‫‪5‬לקנ)‪>3‬קה‬
‫משר היושב ראשונה בסוד יועצי ‪ .‬הממשלה לחועץ כדת מה‬ ‫*וק‪ 0‬ע‪ 7‬קיחקלל לקו *ע ט‪.‬‬ ‫^' ^ו ‪3‬גז‬ ‫י‪>>3‬יועלי‪#‬‬ ‫יס^ן‬
‫‪ 3‬יקול‬
‫לעשות ‪ .‬זה זמן נביר אשר ראשי המדברים וכתבי העתים‬ ‫^לס ‪6‬עול‪ 0‬מ זוסס ומ^‬ ‫‪3‬יקעס ‪ ^3‬נטי ‪^ .‬ונון‬
‫עי©‬ ‫‪^6‬ליס‬‫^‪3‬חור‬ ‫י‪6‬‬
‫^י‪ 0‬ס קץסכיל ^יול על טסכ''כ‬ ‫לזגי‬
‫^>ס‬ ‫יז^‪ , 0‬וקיס‬
‫שחס ל‪6‬ח אל‪ .‬נעלי ההמון העניים וחסאציא ליסטימ אשר כל‬ ‫‪ ^1) $) $ , ^30‬יר ח גו ‪0‬יט‪3 3‬תיס ו>קי‪ 5‬עיןו י?וח‪^ 0‬יזג‪ ;1‬קתס‬
‫ישעס וחגוצם להפוך הקערה על פיה ‪ ,‬ממיתים את ההמון בכל‬ ‫ק^קס ^ י?‪1‬ק‪ 0‬סגג* סו לך ‪^3‬י ^לו‬
‫יוס וייס לקומ ולהרוס סדרי החברה חטדיגית‪ .‬מונן הדבר כי‬ ‫)סע^ טס( ‪. ,‬‬ ‫עןק‬ ‫*וק וזיוקי! קלקק‪-‬‬
‫סוף סוף מתחילים לראות פרי ישוה לחם נעטלמ ‪ .‬אץ לף יומ‬ ‫)י‪5‬ק‪6‬ך ע ((‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫רומא•בענינ> הדיפלומא&זיא ‪ .‬גם‪ Î‬אז אטרתי להעויטדים‪ -‬בראש‬
‫הנהגת ארצנו‪ :‬חלילה לנו להתערב בעניני איטליען פנימה;‬
‫אבל שומע ל** חיי לי‪ .‬יושבי איטליען חפצו לצאת לחפשי‬
‫מעול האפיפיור וממשא מלכיהם ושריהם הרבים אשר העיקו‬
‫אותם עד חרמת‪ .‬חפצו להיות לעם אחד כארץ‪ ,‬אבל אנחנו‬
‫חפצנו לחזק את ידי האפיפיור אשר משל עליה בשבט ברזל‪.‬‬
‫בר אותי כי לא נעשתה עצתי עז בתי את פקודתי‪ ,‬והחילותי‬
‫להתעסק בדבר בענין תעלת ים סוף אשר הק דשתי לזה כל‬
‫זמני עד חיום‪ .‬כן חויתי דעתי אז לנאפאלעאן השלישי כאשר‬
‫התערב בעניני מעקםיקא ‪ .‬אמרתי אליו ‪ :‬הניחה להמעקסיקאנים‬
‫להיות שוררים בכיתם כרצונם כי יש לחם הצדקה לעשות זאת‪,‬‬
‫וראח כי רעה נגד פניך אם תתיצב ביד רמה נגד עם החפץ‬
‫לעמוד ברשות עצמו‪ .‬כל עם המתנער מתרדמתו וחפץ להתרומם‬
‫ליעודו וטטרתו‪ ,‬אז כל הרוחות וכל המכשולים לא יפריעוהו‪.‬‬
‫סוף סוף יתנכר על כלם אם רק באמת ותמים גמרי בדעתו‬
‫להרוסם משפל מצבו טבלי להיות לבז ולחרפה בעיני העטים‬
‫האחרים ‪ — .‬הפרעזידעגט סואר עץבמעקסיקא שעמד אז בראש‬
‫התנועה הל אומית בארצו‪ ,‬היה רוח החיה באופני חיי עמו‪— .‬‬
‫הזהרתי את הקיסר מאק סיטיליאן שלא יכניס ראשו בזח והוא‬
‫לא שמע ואבד חייו‪ .‬כן הדבר כעת גם בנוגע אל ערבי‪Î‬פחח‬
‫כמצרים ‪ .‬הוא עומד בראש התנועה הלאומית בארצו ורוח עמו‬
‫מתחולל בקרבו‪ ,‬וע"כ לא יחת מפני כל ויעשה ויצליח‪ .‬התנועה‬
‫שם החלה ‪ ,‬וכל תנועה לאומית‪ ,‬נשנכח היא וק דושה‪ ,‬וחלילה‬
‫לנו לעמוד כנגדח ולחפוץ להשיבה אחור‪ .‬אנכי אמרתי לפני‬
‫ימים אחדים אל גאסבע טטא‪, :‬נפלאת זאת בעיני עליך אשר‬
‫נלחמת בשנת ‪ 1869‬כארי לטובת חירות בני עטך‪ ,‬ושם חרות‬
‫שגור תמיד על פיך‪ ,‬מדוע תרע עינך בהטצריים אשר חפצים‬
‫גם הם לצאת מעבדות לח ירות?!' עכ יל‪.‬‬
‫הסולטאן שלח בימים האלה ‪ ,‬אל ערבי‪Î‬ביי אות כבוד ממדרגת‬
‫הי‪Î‬אשונח לאות כי חפץ ביקרן‪ .‬וכאשר עשת הדבר רושם אצל‬
‫הממשלות האדירות ‪ ,‬הודיע כי עשת זאת רק למען קנות לו‬
‫את לב ערבי לאוהב‪ ,‬ובעבור זה ישמע בקולו לכל אשר יצוחו‪.‬‬
‫מכל הנראה והנשמע בענין המסוכסך הזח כצדק‪ .‬יפחת אוהבי‬
‫השלום מתוצאות הדבר‪ .‬וימים ידברו‪— .‬‬
‫לעניני מצרים‪ ,‬אם לא תהי דרושה לחפץ ותוחלת ענגלא&ר^‬
‫‪#‬‬ ‫עסטרייך ‪Î‬אונגארין‬
‫בוי א‪Î‬פע סט‪ 2 .‬יולי‪ ,‬תרמ'ב לבעל ‪ #‬הטגיד‪ 1 -‬הנה לשלום‬
‫סר לי מר‪ .‬העלילה האיומה שהעלילו על אחינו ביי בטישא‪Î‬‬
‫עםלאר במדינתנו כי שחטו את הנערה הנוצרית אסתר סאלא‪Î‬‬
‫מאשי ללוש בדמה את עונות המצות‪ ,‬חכתה שרשיח‪ ,‬שורשי‬
‫רוש ולענת כקרב הנוצרים אשר בארצנו‪ — .‬הן אמנם בחסדי‬
‫מלכנו יריח וצדקת שרי המלוכה לא ירחיבו אויבינו להתנפל‬
‫עלינו ולהשמידנו; אכל השנאה הולכת וגדולה על כל י שראל‬
‫בארצנו מיום ליום‪ .‬כל הנוצרים אשר בעיר חלל ובכל תליל‬
‫מקללים מחרפים ומגדפים את היהודים‪ ,‬ואומרים בפח מלא כי‬
‫מחכים חם רק על תוצאות המשפט בדבר זח‪ ,‬וחי* אם ירשיעו‬
‫השופטים את היהודים הנחשדים כי ידם‪ .‬שפ‪:‬ו את הדם ‪ ,‬אז‬
‫יקומו כלם כ איש אחד להשמיד לחרוג ולאב ד‪.‬את כל חיחוריס‬
‫אשר בארץ חזו ‪ .‬טובן הדבר כי בל בני עמנו מגוחדים מטן‬
‫חבא ‪ ,‬וכל גבר ידע על חלציו* וחדבר אשר יגדיל הפחד חוא‬
‫זח כי עד חיום רק צלמות ולא‪ .‬פדרים בכל עניני המשפט הזח‪,‬‬
‫וטדי יום יתבסח הדבר באופל וטשאון ביתר שאת‪ .‬בכל יומ‬
‫ייקחו אנשים לבתי האסורים ‪ ,‬ורובם חם מגני י שראל ‪ ,‬ימן‬
‫חנטנע ער חיום להוציא חפשי אף את אחד מחם; ואן! כי‬
‫ברור הדבר כשטש בצהרים בי ידי ישראל לא שפנו את הדס‪,‬‬
‫בגל זאת חזקו דברי הממשלה שלא ירחב איש לחפר אן* צעד‬
‫אחד טבל טח שעושים השופטים בחקירתם בענין הזח‪ .‬אתמול‬
‫הובא לבית האסורים גם חרב לעדת ישראל בעיר טישא‪-‬עסלאר‬
‫ח‪ .‬ראזענבערג משם ‪ ,‬יען הוגד עליו בי הלך בב*רים לדרוש‬
‫אחרי העלמה שנאבדה‪ ,‬ולב ן השתהו בי הגוץ לסגל את חחקייח‬
‫והדרישה בזח‪ .‬אץ לך יום שלא נשמע בשורות רעות ומעציבות‬
‫בענץ זח‪ .‬ילד' בטחנו בי בטהרה י וציא באור משפטנו‪.‬‬
‫וחי ‪ 7‬זח שלום‪.‬‬
‫) ה ע רת חמו י ל(‪ .‬אנחנו נובל להוסיף עוד טח שהודיעו‬
‫לנו ממקומות אחרים בענין מעציב רוח הזח‪ .‬בגליל סאבאלץ‬
‫באו&ארן החלו תוצרים לחכות את היהודים ולשלול שללם‬
‫שלא נשמע מאיזו? מקום אשר שםי חדלו הפועלים לעשות‬
‫מלאכתם בבתי המלאכה‪ .‬השנאה בין הפועלים ובין הממלאים‬
‫ידיהם בעבודה‪ .‬הולכת וגדולה מיום ליום‪ .‬המשטמה האיומה‬
‫בין העניים והעשירים מפורצת בזעם באופן נורא ומבחיל‪ .‬שנאה‬
‫כזו מביאה לידי מרידה כוללת כ אשר חורה נסיון קורות הימים‪.‬‬
‫לזאת איפא אין לתמוה אם הממשלה וכל אוהבי חשלום והסדרים‬
‫תושבים מחשבות י לס‪:‬ל עצת שונאי החברה המדינית ולהפר‬
‫עצתם‪ ,‬ויש תקוח כי חפצם זה ‪ .‬יצליח בידם‪.‬‬
‫' ) ע נגלאנד ( ‪ .‬מיום ליום תרבינה התועבות האיומות במדינת‬
‫אירלאנד ; אין לך יום שלא נשמע כי נהרג אחד מבעלי האחוזות‬
‫מידי האריסים; ולא רק האריסים אבל גם אחרים שאין להם‬
‫כל סיבת לקצון‪ 5‬על בעלי הקרקעות מתקוממים על אגשים‬
‫העומדים לימין הממשלה בכלל‪ .‬רוצחי‪Î‬חרש יסבו בכל מקום‬
‫ובמסתרים יהרגו את כל איש אשר שטו עיניו עליו לרעה ‪ .‬עקבות‬
‫הרוצחים לא תורענה‪ .‬בערים רבות נמצאו אוצרות נשק וכלי‬
‫משחית אשר כוננו המשחיתים לעת מצא‪ .‬הממשלה קצרה ידה‬
‫עד היום לעצור כעד הרעה הגדולה הזו‪ ,‬וביחור עתה אשר‬
‫ידיה מלאות עבודה בשאלת‪Î‬מצרים ‪ .‬מתנגדי השר נלאדסטאן‬
‫מצאו עתה מקום להתגולל ולהתנפל עליו ולהראות לכל כי‬
‫דרכו בהפאליטיק מובילת לאסון הממלכה‪ .‬לפני ימים אחדים‬
‫היתרו בעיר חבירה אסיפת גדולה ממתנגדי הממשלה חנכחית‪.‬‬
‫הרבה נבחרים מכת חקאנזע רוואטיפים ועוד שרים גדולים היו‬
‫שם‪ .‬השר זאליםכורי שהי' שר חחצון מקודם‪ ,‬דבר משפטים‬
‫עם הממשלה ויאשים אותה כי למען עשות נחת רוח לאיזו‬
‫ממשלות אחרות תעלים עין מטובת הממלכה ומכל דבר הדרוש י‬
‫לתועלתה‪ .‬בתוך דבריו אמר כי ע נגלאנד התחייבה עצמח לחגן‬
‫על מושל מצרים טול כל הקמים עליו לרעת יען כי כעל בריתה‬
‫הוא ודורש טובתה‪ .‬ע'כ מחויבת היא לעשות כל אשר בכחת‬
‫להסיר מן תמסלה את חשד ע רבי‪Î‬ביי הכורה שוחח לרגליו‪.‬‬
‫אם לא תמלא ענגלאנד חובתה ולא תשמור הבטחתה‪ ,‬אז יחולל‬
‫כל כבודת בארצות הקדם‪ ,‬וביחור בהודו אשר יושביה יתק וממו‬
‫עוד הפעם‪ .‬נגד ענגלאנד‪ .‬אחרי אשר דברו גם אחרים רתת‪,‬‬
‫על המ משלה נמנו וגמרו פה אחד לדרוש ממנה שלא תסכימ‬
‫לכל הצעה שיציעו בעליהקאנפערענץ בקאנסטנטינאפעל בנוגע י ‪.‬‬
‫ולהפאליטיק הלאומית שלח ‪ — .‬ממשלת ענגלאנד לחוצה כעל;‬
‫בין המצרים‪ /‬חן אמנם עושת ‪ .‬היא כעת הכנות נמרצות לחגן‪-,‬‬
‫על עניניה במצרים בחרב שלופה; אך בכל זאת לא תוכל‬
‫להפיק חפצה‪ ,‬ולעשות דבר נגד רצון הממשלות האדירות‪ ,‬בידעח‬
‫כי אז תרבינה עוד המהומות והמבוכות ביתר שאת‪ .‬טן חקאג‪Î‬‬
‫פערענץ לא נשמע ' דבר‪ ,‬יען היא עושה מעשיה במסתרים ‪.‬‬
‫כרגע‪-‬עוד יד ע רבי‪Î‬ביי בכל משלח ובידו תוצאות הדבר אם‬
‫לחסד או לשבט‪.‬‬
‫)ש א ל ת ט צ ר י ם(‪ .‬כעוד אשר בע נגלאנד כמעט כל יושבי‬
‫הארץ פה אחד תרשים מן חטמשלח שתעשה כל אשר ביכלתח‬
‫לחסיד את ערבי פאשא מפקודתו ולעמוד לימין מושל מצרים‪,‬‬
‫נמצאים בצרפת טכ "ע אחדים חטיעצים אל חטמשלח להשלים‬
‫את ערבי‪Î‬ביי ולהסיר צלח מן המושל‪ .‬כין אלה אשר ימליצו‬
‫על ערני‪Î‬ביי‪ ,‬חני נכבד הוא השר פאן לעססעפמ הנודע‪ ,‬אשר‬
‫בנח את תעלת ים סוף והיודע עניני מצרים על כורים‪ .‬אחד‬
‫מסו*רי מכח 'ע שאל את חשד חחוא לחניד דעתו עיר שאלת‬
‫מצרים; ויען לאטד ‪. :‬דעתי היא מבוארת ומעולם לא שניתיח‪.‬‬
‫תמיד‪ .‬אני אומר לכל טי שרוצח לשמוע כי אנחנו הצרפתים אין‬
‫כל צדקת לנו להתערב בעניני מצרים חפנימים רק לשים עין‬
‫לחכסף יאשר נושים אנחנו בח טמשלח שס‪ .‬זו רעת חולח אשר‬
‫אנחנו חצר&תים עוד מאמינים כי המצריים משוקעים עוד‬
‫בחבליהם ‪ .‬לעומדים במצב הפראים‪ .‬נאסת לא ק הדבר‪ .‬גם‬
‫חם צעדו קדימת באופן נעלת‪ .‬לא לחנם שלחו טושלי טצרים‬
‫)טזבזן חמושל מהפד‪ .‬עלי עד חיום( את בניחם לאירופא לגדלם‬
‫ולחנגמישם‪ .‬כני הנעורים חתם הביאו דעות חדשות עטחם‬
‫לארצם‪ ,‬דעות חכמי אירופא והשלכותיהם בעניני חחיים ‪ .‬את‬
‫תדעמ* חחן נטעו על יד על יד בלבות יושבי תאיץ‪ .‬המצריים‬
‫יודעים ‪.‬גם חם; טח חטח עושים‪ .‬נניח לחם ללבת בדרך חפ אליטיק‬
‫נ!ו*ר‪3‬חרו ;להם‪ .‬ועשו לחם‪ .‬סדרים בארצם בטוב‪-‬בעיניהם בל‬
‫ו‪8‬ן שלאי יזק‪ 1‬לנו ‪ ,‬ליח*צו לשלט המגיע לני‪ ,‬ק חיה הדבר‬
‫גשנתי ‪ 6,1940‬אשר ושלחתי במלאכות ארץ מולדתנו לעיר‬
 ‫אפ ר י ק א ‪.‬‬ ‫' ‪,‬‬
‫ביה ח* תמוז פה מצרים הי שנה )קאי רא( תרט י ב לבעל המטר!‬
‫מדעת* כי קוראי המגיד יחפצו לרעת מכל אשר קרה בי טים האחרונים‬
‫כמצרים וסן ההרג‪Î‬רב שהיי באלכסנרריא‪ ,‬ומכל המהומות והמבוכות‬
‫י בהפולי טיקא של ה מדינה המסוכסכת מאד ואשר יש ככחה להפריע‬
‫גם שלום אי כרופא כלה‪ ,‬ע"כ אודיע בקצרה מהנעשה קשט אמרי‬
‫אמת‪ — .‬קראתי בכה* ע האנגליים והצרפתים המודיעים כי סיבת‬
‫המהומות באל כסנדריא לא היתה סיבה פוליטיקית רק מקרית‪—.‬‬
‫והנח אמת הדבר מצד זה כי התחלת התרג‪Î‬רב היה רק מקרת‪,‬‬
‫אבל בכל זאת‪ ,‬לא הי י בכח המקרה הקטן ההוא ילסכב מה שעשה‬
‫אם לא ה יתה שנאת יושבי הארץ נשרשת מכבר על אנשי אי ברופא‪,‬‬
‫וביחוד על האינגלין )ע נגלאנד( אשר עושים עצמם אדונים בהארץ‪..‬‬
‫אין מדינה בתבל אשר פתאום יקומו יושביה על הזרים אשר בתוכם‬
‫להשמידם‪ ,‬אם לא הכתה המשטמה שרשה כלבם עליהם מזמן‬
‫רב‪ .‬כן הדבר גם במצרים‪ .‬המצריים למדו גם הם מן עטי איברופא‬
‫להיותם שוררים ב ביתם ‪ ,‬להיות לעם עומד ברשות עצמו‪ .‬סוף‬
‫סוף והש תדלות האיכרופ"ם להתערב בעניני ארצות הקדם ולדחוק‬
‫את רגלי י לידי הארץ ה ביא ערבוביא גדולה ושפיכות דמים מאץ‬
‫לשער‪ .‬הע רביאיס והמצריים וכל יושבי ארצות הקדם אומרים‪ :‬מה‬
‫להאיברופיים לבא אלינו ולהיות אלופים לראשנו ? הצר להם מקוטס‬
‫באי ברופא ? אין כל זכות להנוצרים באיברו‪ *0‬כארצות הקדם" וכו י‪.‬‬
‫וכידוע אדוקים המושלמנים באמונתם יותר מהנוצרים בשלהן‪,‬‬
‫ונביאיהם וכוטריהס מעירים תמיר חמתם על הנוצרים‪ ,‬וע ' כ בכל‬
‫קטטה קטנה ומקרה קל עומרים הכן להתנפל על האי ברופיפ‬
‫כלם י שאו עיניהם לערכי‪Î‬כיי שר הממשלה‬ ‫לאבד‪.‬‬ ‫ו‬ ‫להרוג‬
‫במצחם כאל מושיעם ומשגבס והוא גכורם‪Î‬הלאומי‪ ,‬ולקולו‬
‫"‬
‫מוכנים לקום כ איש אחד לכלות חמתם בתזרים ‪— .‬‬
‫עתה אספר ממה שנעשה כיום העשרים וארבעה לחודש סיון‬
‫פרצה‬ ‫הצהרים‬ ‫אחר‬ ‫השלישית‬ ‫בשעה‬ ‫מצרים‪.‬‬ ‫של‬
‫קטטה בין איש כעל חמור )המשכיר חמורו לרכיבה( יליד הארץ‬
‫וכץ איש איברופי‪ .‬ה אחרון הכה את הראשון וגם דקרהו בסכינו‪,‬‬
‫קצת מילידי הארץ רצו לקחת את המכה אל בית ה שוטרים ‪,‬‬
‫והאיביופים הנאספים לא נתנו למסור אותו להשוטרימ‪ .‬מפגי זה‬
‫והתלקחה המריבה ויתנפלו יו שבי העיר על ה איברופ"ם בסקלות‬
‫עתה ‪ ,‬בהשענה על החוק הנזכר‪ ,‬לתת ליהודים שיחפוצו לשבת ‪ :‬וכל כלי משחית ויחלו להרוג בהם ‪ ,‬וגם האיברופיים ירו עליהם‬
‫בקני רובה מן תלונות בתיהם ‪ .‬ב עצם היום נהרגו בי‪ -‬מאות ותמשים‬
‫מ האיברופיים וחמשה מן י לידי הארץ‪ .‬גם קונזולי יון איטליא וענג‪-‬‬
‫לאנד נפצעו‪— .‬גם ג י מאהביי נהרגו ובתוכם סי' משה נכד סי י‬
‫ו יעקב קאטאור‪Î‬כיי שחתכוהו הרוצחים כחרפותם לארבע חתיכות‪,‬‬
‫אבל בכלל ש פכו כל‬ ‫המוכים‪.‬‬ ‫ו‬ ‫המכים‬ ‫בין‬ ‫שהתערב‬
‫\‬ ‫;חמ‪ .0$‬רק על האיברופיים הזרים ‪.‬‬
‫‪ .‬סובן הדבר כי נפל פחד גדול גם על אחב'י‪ ,‬געתה כל האיכ‪-‬‬
‫נמלטים ועוזבים את הארץ‪ .‬ביום אחר נסעו‬ ‫סאחכ'י‬ ‫‪.‬‬ ‫ורוב‬ ‫‪.‬‬ ‫רופיימ‬
‫מזח )קאירא( כח מש עשרה אלפים נפשות מהנוצרים וגם מאה‬
‫משפתות מישראל‪ .‬כל כתי הבאנקיערס סגרו על מסגר‪ .‬הקאנווליס‬
‫הודיעו לכל ה איכרופיים שיהיו מוכנים להמלט ‪ .‬ככל יום באים‬
‫אני ות מן כל הממלכות לקבל כתוכן את הפלטים ילדי ארצן‪—.‬‬
‫הפחד והמהומה י גדל מיום ליום ‪ .‬דרכי המסחר אבלות וחיי כל‬
‫האיברופיים תלואיס לסו מנגד ככל עת ובכל שעה ‪ — ,‬כל זמן‬
‫שתע מודנה אניות המלחמה של אונגליז וצרפת כחוף אלכסנרריא‬
‫לאיים על י ושבי ה ארץ‪ ,‬כי כן יסר ערכי‪-‬ב" האומר כי לא ישקוט‬
‫הסער כל זמן שלא יסור פחד איברופא סן הארץ‪ — .‬ויהי כאשר‬
‫נודע החרג‪Î‬רכ למחרת היום בעירנו זו הבירה‪ ,‬נתאספו כל קונזולי‬
‫איכרופא להמתיק סוד מה לעשות להסיר הסכנה‪ ,‬ונמנו וגמרו‬
‫לפנות בזה אל השר די ר ו ו י ש פ ח ה שבא למצרים במלאכות‬
‫הסולטאן להשקיט ה מבוכות ‪ ,‬השר הזה ענה ואמר ני קצרח ידו‬
‫לתת ערוכה לקיום המנוחה כארץ‪ ,‬פנו בלם אל הקידיגי )מושי‬
‫מצרים( כעצמו‪ ,‬והמושל מהר וקרא אלץ את די רוויש פחח‪ ,‬אה‬
‫שר ממשלתו ערבי‪Î‬ביי ואת כל הקונזוליס להמתיק סור יחד‪— .‬‬
‫אחרי המשא והמתן טנוית וגמורה בסודם בי הקידיבי יחד עס דירוויש‬
‫פחה קבלו עליהס לתו* ערוכתס כעד חיי האיברופ"ם‪ ,‬והשר ערכי‬
‫כי> אטר כי נכון הוא לע שות כל אשר יצוחו חקידיבי ורירורש ‪,‬‬
‫ואחר דבריהם לא ישנה‪ ,‬כל זה נעשה ככתב חתוס בירי המושל‬
‫והנוגעים בזח וגס הודיעו חדכר ברבים ע יי כתבי דברי חיטים בעיר‬
‫הנידח ‪ — .‬עוד כעצם חיום ההוא קבל חקידיבי דעפעשע מן‬
‫הסולטאן שימהר ללכת כעצמו בלוית די רוויש פחח לאלכסנד ריא‬
‫לעצור שם כעד הרעה ‪ .‬ביום המחרת נסע המושל עס דירוויש‬
‫ל איל כ ס ג ד ר י א ואת ערבי‪-‬כ" השאיר בעיר הבירה להשגיח על‬
‫הסדרים‪ .‬המושל עודנו כאלנסנד ריא ויפי הנשמע לוו ישוב עוד‪-‬‬
‫לטטרחו להשקיט הרוחות לא הגיע‪ ,‬כי גם טאלכסנדריא נטלטיס‬
‫האיגרופיס בגל יום ויום בחמון רב‪ ,‬יען לכס אומר להם כי עור‬
‫לא בא הקץ להמנונות‪ ,‬ואין לדעת טח ילד ץס‪ .‬בעיר חבירה לוו‬
‫הוכפלו עור חתושניס על הזרים ט&ני גי השר ערכיייג" שם עינו‬
‫על ז‪1‬ז ואץ מי שימרח אח ‪6‬ץ‪ .‬הוא בעצמו סובב חולו כלילח‬
‫בתתנו* העיר להשגיח על ח&קיחס ואנשי החיל שיעשו מלאכתם‬
‫באמונו?; סן חקונפיריגץ בקושטא ' אעם מקרם יודעי נעה לעתים‬
‫גי יצליח לה ל השקיט הסער‪ — ,‬יען ערבי כ" אומר ט לא‬
‫יתיי שלוס גאךץ גל זמן אשר ממשלות אנגליז וערפת ‪ ,‬חניחינח‬
‫אח אנץח מלחמתן כחוף ים אלגסנדריא‪ .‬ד‪.‬שמועוח מן חו'וגנוזו‬
‫• ‪Î‬‬ ‫מפינת העלילה חזו‪ ,‬רק הפקידים עשו מלאפתמ באמונה ועצת‬
‫בעד הרעת ביד חזקה טרם פרצה חוק ‪ — .‬כל חאנטיזע מיטיפ‬
‫שנקבצו ובאו לטישא‪Î‬עסלאר ממקומות אחרים‪ ,‬להסית את‬
‫ההמון ביהודים‪ ,‬ננרשו משם מטעם הממשלה‪ ,‬באזהרה נמרצת‬
‫שלא יזידון להתראות שם שנית‪ .‬ה יהודים יושבי המקומות שם‬
‫אשר פחדו לנפשם להתראות בחוצות במשך ימים אחדים‪Î- ,‬‬
‫ה חלו לשוב לפעלם ועבודתם ‪ .‬מלבד חרב בטישע עסלאר נתפשו‬
‫שם עוד שבעה מכני ישראל ואומרו במאמר‪ .‬גם שני הנוצרים‬
‫שהוצ יאו את נוית הנערה ) שאמרו עליה כי היא האובדת( מן‬
‫המים‪ ,‬הושמו בכלא ‪ .‬עתה עיקר הדבר לדעת טי הלביש את‬
‫הנערה שנ מצאה במים בננדי הנערה אסתר‪ .‬מי שעשה את‬
‫זאת בלים יודע מן הנערה אסתר‪ — .‬נם בעיר פרעססבורנ‬
‫היתה מחומה ננד היהודים לרנלי העלילה ‪ .‬נוצרי אחד דקר‬
‫את את אחד מתלמידי " הישיבה* שם בםבץ ויפצעחו בפצעים‬
‫נתלים‪ ,‬אך יש תקוה כי יקום ויחיה ‪ .‬מסיכה זו היי רעש נדול‪,‬‬
‫ויצליח לתפקידים להשקיט המהומה ‪.‬‬
‫טייקייא‪Î‬‬
‫‪1 1882.‬ם‪0]361, 25 .111‬מ‪11‬ם‪313‬מ‪311118011 ?08 £ 011106 , 1£0‬‬
‫למעלת ה י דוד גארדאן‪ ,‬טו ''ל ‪ .‬המגיד* שלום! כאשר ידעת הונחו‬
‫בזמן האחרון מכשולים שונים על דרך ה תישבות בני י שראל בסוריא‪,‬‬
‫להשמיד‬ ‫מס‪Î‬בת השאלות המדיניות באיי ראפא שנולדו לרגלי הסכסוכים‬
‫ה גדולים במצרים ‪ .‬כן ידעת כי ממשלת התוגר אין עוד כר צונה‬
‫לתת הרשות להל‪/‬ישב כפאלע סטינא בהמון רב‪ .‬בכל זאת נמצא‬
‫‪,‬‬ ‫בתוגרמה חוק חרש שלא נתבטל ועודנו עוטר בתקפו גס היום )מן‬
‫באלכסנדריא‬ ‫החוק הזה שולח אני לך העתקה נאמנה בזה *( עפ'י י החוק ההוא‬
‫הבטיחה הממשלה לתת בחנם קרקעות לכל אלה שי חפוצו להתי שכ‬
‫בכל ארצות תוגרסה אם רק יקבלו עליהם להיות סרים למשמעתה‬
‫זלחסות תחת הוקי הארץ ככל יתר תושביה ‪ .‬והנה בזמן האחרון‪,‬‬
‫נדרשה ממשלה ת וגרמה לבקשת ה‪ .‬קאזעלעט )יליד ע נגלאנד‪,‬‬
‫אשר לא ידעתיו פאי פ רק ע'" מרוצת מכתבים בינינו( והודיעה לו‬
‫כתוגרטה ‪ ,‬ככרות ארץ דר ושות מאד לחפצם בהטחוזות אר אנא על‬
‫>ד נהר אורנטיס וכארץ סע זאפאטאסיען )ארם צובה כסוריא(‪ .‬והנה‬
‫את זאת הבטיחה רק לע''ע בדבור פה ולא בכתב; אבל כזאת‬
‫הבטיחה‪ ,‬לא אל ה‪ .‬קאזאעלט לכדו‪ ,‬אבל גם אל מלאך אמע‪Î‬‬
‫מפני‬ ‫‪.‬‬ ‫וזה‬ ‫יכלתו‬ ‫ריקא ‪ ,‬המש תדל בפקודת ארונו נשיא ארצות הברית ‪ ,‬בכל‬
‫לטובת התישכות היהודים בארצות אבותיהם מימי קדם‪ .‬אני מאמץ‬
‫כי תק"ם הבטחתה‪ ,‬וכקרוב י צא כתב הדת כענין זה גם כתוב‬
‫וחתום לחוק ולא יעבור‪ ,‬וכמעט אין להטיל ספק כרכר‪ .‬והנה‬
‫אס נכון ו כשר הדבר בעיני בני ישראל ברומעניען וכו י החפצים‬
‫לשבת כסוריא‪ ,‬לשים עץ על הדבר הזה ולהשתמש כהבטחת‬
‫ממשלת תוגרטה הרומסת ‪ ,‬אז נחוץ שי תחילו להכין ארגאניז אציע‬
‫המקומות הנזכרים‬ ‫‪1‬‬ ‫מסודרה כפנה זו‪ ,‬ולמהר לשלוח מ לאכים אל‬
‫לשים עיניהם על ארטתם אם מוכשרת ודרושה תהי י לחפ צם‪.‬‬
‫והיה כאשר ישובו משם לקאנסטנטע אפל רעשו האופנים אשר‬
‫על פיהם נחוצה הק אלאנין אציע להיות לפי דע תם‪ ,‬אז יוסד בקאנ‪Î‬‬
‫‪9‬טנטינאפעל וער‪-‬תטירי אשר יתעסק בזה עס הטטשלה לבא‬
‫עטה בעצה אחת אין ליסר ולכונן את הקאלאניא הראשונה לכל‬
‫פרטיה ‪ .‬כן יהיי נחוץ אז לשלוח מלאכים לע נגלאנד לבקש שם‬
‫עזר ותמיכה בכסף‪ ,‬אשר אין כל ספק לי כי ימצאו את אשר‬
‫? בקשו שס‪ .‬כהטקומות אשר ברצון ממשלת תוגרטה לתת לנרחי‬
‫ישראל יכולים לשבת שם בריות הרבה מאות אלפים משפחות‬
‫ט גדחי ישראל‪ .‬וכאשר הודיעה הממשלה אל מלאך אטעריקא‬
‫?וכלו הקאלאניסטיס להתישב שס בקבוצים מן בי מאות עד ני‬
‫סאות וחמשיס כתי אבות במקוס אחר‪ .‬ץנל להיות כי בקרוכ‬
‫תודיע ממשלת תוגרמה בקרוב את חאופניס וסדרי חישוב ככתב‬
‫גלוי ‪3‬רב*מ ‪ — .‬זח הוא מצב הדבר כת‪7‬ו ‪— .‬‬
‫לדאנון רוחי נאלץ אנכי לעזוכ אח קאנס טנטיגאפלן אכל מלאן‬
‫אמעריקא )אשר ממשלתו משתדלת מאד כענין הזח( הבטיחני‬
‫בטובו לעשות גל אשר ניגלחו לטובת הדנר‪ ,‬וחסיד גגון יחיי‬
‫לחטוף אח ירי חמלאנים שיחיו נידם נתבי מליצת אליו טמן‬
‫כ ענץ זח ‪ ,‬וגס את גל חחנרוח שתוסרנה לזה ‪.‬‬
‫וחגה אף ^ם געה מן הנמנע חי י לי* מסיבת הסכסוכים המדעיים‬
‫הגדולים ‪ ,‬להשיג את התנאים אשר נחוצים לפי דעתי להקל‬
‫התי&דוח קולניות גדולות* נכל זאת חקוחי חזקח כי בזמן קרוב‬
‫י שחנו פני חרנריס לטונה גח‪6‬ץ לבנו‪ .‬ק חאטצני חקוחי כי נמ‬
‫?‪0‬ן אשר אחכ סלח לא יפול לנס מסיבת המניעה הקטנת‬
‫ש חתיצכח לפי שעוז על ייגס ‪ .‬ואני מערי מבטיח לחס בזח גי‬
‫לא אסוג אחור אף רגע מלעשות לטובת העגין חגדול חזה בנל‬
‫בחי וכבל עת ובכל טקוס אשר אחי‪ /‬לא אשנח אף רגע את‬
‫חלאוחיחם החוות‪ ,‬ולא אסיר מלכי אח חקוחס לימים יבואו‪.‬‬
‫זאגקיח כגדגת שלום והעלהח לגל בני עטה אני מוקירו‬
‫לוירענס אליפחאנט‪.‬‬ ‫?‬
‫הטויל‪.‬‬ ‫•(! ‪6 ,‬לו ק&וק ססו‪ 039 6‬כ) קמגיקח ק‪3‬י* ‪3‬ג*יון קנ‪.6‬‬
‫פעל בלאנדאן שאץ לתת ולקבץ* כסף לישוב‪ Î‬א'* רק לתת‬ ‫הע ושות הממשלות ההן‪ .‬למלחמה בים ובי בשת עור יותר מגדילות‬
‫לחתימות*‪ :‬ורק בחתימות יושע ישראל זכו‪ /‬בסוף‪ -‬דבריו‪ ,‬מזהיר‬ ‫המת יושבי האיץ עליהן‪ .‬הממשיות מצדן מחליטות כי כל זמן‬
‫שישאל השר ערבי ג" ע ל כנו אין שלום ‪ ,‬והוא נשען על הוד‬
‫את העט כי לא יתנו עיר אף פרוטה לישוב א‪#‬י רק חתימות!‬ ‫הסולטאן האוסר ‪,‬כי טוב* לכל אשר הוא עושה ומראה‪ ,‬לו גל‬
‫גפלאת זאת‪ Î‬בעינינו על חמו'ל הנכבד של "היועץ* שנתן מקום‬ ‫אות חיבה כבוד וקר‪ — .‬יפי ההודעות ה אחרונות נתנה ממשלת‬
‫לדברי תבל ו שטות כאלו! מעולם לא אמר ה‪ .‬קאנ םטנטינאווסקי‬ ‫• עגל‪-‬ז פקודה להביא באניות עשרים איפים בעל* מלחטה מצבאות‬
‫בחטגיד כי נדיבי הנוצרים אמרו שהיהודים‪ -‬בעצמם לא יעשו‬ ‫חייה אשר בהודו‪ ,‬ויאורך שפת תעלת ים סוף נראים הערביאים‬
‫מאומה י טצדם ולא יתנו אף פרוטה אחת וחם בכספם יושיבו‬ ‫רוכבי סוסים רצא ושוב לשמור מבואות התעיה ‪ .‬סובן הרבה כי‬
‫אחב"י יושבי הארץ הזו אין יהם כי סיכה יפחד כי יבות יושביה‬
‫את כל ישראל על אדמתם ! נם שרי הנוצרים אינם משוגעים‬ ‫בכלל טוב להם ויושבים ‪,‬עמהם בשלום ושלוה * ובי שנאתם היא‬
‫כאלה לומר דבר כזה שאין לו שחי‪ .‬אטנם כן חם מבקשים‬ ‫רק על הנוצרים‪ .‬ובכי זאת גדול הפחד גס בקרבם מפני כיון שנתן‬
‫לשלוח לחם ‪ .‬חתימות '‪ ,‬יען מתנגדי ישוב א"י מחליטים )או‬ ‫ר שות למשחית ‪ ,‬אינו מ בחין עור בין נוצרי י יחודי‪ ,‬ובה די הוצי‬
‫החליטו אז( כי היהודים בעצמם מואסים בארץ חמדת ואינם‬ ‫לק* קרבא‪ .‬עושה שלום בטרומיו הוא יעשה שלום בין הטושיים‬
‫חפצים לשבת בה לעבוד אדמתה‪ .‬ע'כ דרשו חתימות להראות‬ ‫יחשוע בן עזרא ס' ט‪.‬‬ ‫וישראל יש כון לבטח ‪.‬‬
‫לחמתנגדים כי לא כן בדם ‪ ,‬והחתימות דרשו מכל המפלגות‬ ‫לי שוב ארץ ישראל‪.‬‬
‫נם מן העשירים אוחבי ציון‪ .‬חיאטין הכותב כי מוכנים‪ Î‬הנוצרים‬ ‫בדבר הצעת ח‪ .‬ק אזאלעט ‪ ,‬הודיע מכח''ע ©‪. ??688‬י* ‪ .‬א‪.‬‬
‫לתת כספם גם אל העשירים ? הם אמרו כי אחרי שידעו עפ' י‬ ‫סוויק כי ביום השנים עשר לירח זה ) יוני( הובא הדבר לפני‬
‫החתימות כי באמת חפצים היהודים לשכת באת'' ק‪ ,‬או אז‬ ‫ה טיניסטריום ומנויה וגמורה בסודו לתת ליחידים לשבת ‪ Î‬בארם‬
‫יעשו גם חם כל אשר ביכלתם לתמוך בידי העניים שאין ידם‬
‫צום‪ .Î‬וארם נחרים‪ .‬מבה ' ע ‪ \^.,£. 2.‬מביא ידיעת מק אנסטנ‪Î‬‬
‫משגת ‪ — .‬ידעו נ א‪ Î‬אחב'י ברוטעגיען ובכל מקום שהם ‪ ,‬כי‬
‫טעאפעל מיום התשעה עשר לירח זה כי ממשלת תוגרטה‬
‫אם חלילה ישליכו כל תקותם על נדיבי הנוצרים ‪ ,‬אז תעלה‬ ‫נתנה פקודה לתת קרקעות בחנם בטק וטות מיוחדים בחטחוזות‬
‫בתהו ותאבד! "אל תבטחו בנ דיבים"! כתיב‪ ,‬רק יעשו בעצמם‬
‫הניל אל הנולים שיוכלו ליםד למו ק ולאניות מן ב' מאות‬
‫כל אשר ביכלתם ‪ ,‬ויתנדב כל אחד לדבר הק דוש חזה כפי‬
‫משפחות במקום אחד‪ — .‬וחנה כאשר נודע לנו ממקור נאמן‪,‬‬
‫יכלתו‪ ,‬אחד המרבה ואחד הממעיט‪ ,‬רק אז יוכלו להניע למטרתם‪,‬‬
‫אמנם נכון הדבר כי שרי הטיניםטריום הבטיחו‪ ,‬א ב ל תפי רמאנן‬
‫אלה שחפצים למנוע אותם מעשות את זאת רק ל ב ט וח בנדיבי‬
‫הנוצרים‪ ,‬מתעים את העם בתחו לא דרך‪ ,‬וקנאתם תעור עיניהם‬ ‫) הרשיון בכתב( עוד לא נתן‪ ,‬ואץ לקות כייוגמרהדבר בקרוב‪,‬‬
‫מראות נכחת ועתידים לתן את הדין‪ .‬ע'כ אחינו ברוטענ יען ‪,‬‬ ‫יען עניני מצרים מסוכסכים כל כך עד כי אין לדרוש מן הסולטאן‬
‫שיתעסק כענינים באלת‪ .‬כל זמן שלא יחי' הענין כתוב וחתום‬
‫אל תשמעו לדברי הכל כאלת ‪ .‬התעוררו ותמכו בנדבותיכם‬
‫סן הסולטאן‪ ,‬אין לתת אמון בהודעות כח" ע המשתנות חדשות‬
‫את הועד הר אשי בגאלאטץ למען יוכל להתחיל בדבר הגדו ל‬
‫לבקרים ‪ — .‬אחב''י ברומעניען אשר ידיחם אינן אסורות ואין‬
‫הזח‪— ,‬ורק אז כאשר תראו לבאי עולם כי חפצים בעצמכם‬
‫לעשות כל אשר בכחכם‪ ,‬תמצאו ימצאון אי"ח גם נדיבים אחרים‬ ‫מעצור לפניהם‪ ,‬מתחילים להוציא מחשבתם מכח אל הפועל*‬
‫מן היהודים והנוצרים בכל הארצות שיתטוכו את היוצאים ‪—.‬‬ ‫הועד הראשי שלח מלאכיו לא"י לקנות אחוזת בעד הק ולוניא‬
‫בחתימות לבדן לא יושע ישראל לעולם ‪ ,‬רק הכסף יענה את‬ ‫הראשונה‪ ,‬אשר תתישב אי'ה בארץ אבותינו‪ .‬נם בעלי החבורה‬
‫הכל ‪ — .‬כן נם דעתנו כדעת הועד הראשי בגאלאטץ הנותן‬ ‫יבנאל* ברומעניען אשר החברים חם כלם עשירים שלחו‬
‫היתרון להושיב את הק אלאניםטים על אדמה קנויה מכספם‬ ‫"מלאכים ובתוכם גם ה‪ .‬רוקח מייל מכת 'ע " יזרעאל* ) המשתדל‬
‫בא‪ /‬מלהושיבם בסוריא על אדמת שתתן לחם הממשלה בחנם‪,‬‬ ‫בכל יכלתו לישוב א"י( לאהיק לקנות להחברים מקום מושג ‪.‬‬
‫^‬
‫י‪$‬ך‪3‬י י‪3‬יךהי*נאים אשר ‪ 1‬ע^*לה שישבו יעל‪ ÎÎ‬אד‪6‬ת י הטטשלת‬ ‫הועד הראשי בגאלאטץ עושה‪ Î‬מעשהו בחשכל‪ ,‬במתון וחריין‪,*Î‬‬
‫נמצאים אחדים אשר לא כל אחד יוכל לעטור בתם‪.‬‬ ‫ונקוה כי חפצו בידו יצליח‪ .‬וכאשר ישמח לבנו לראות כי "סו ף‬
‫סוף החלה התנועה הנשגבה ברומעניען לצאת עתה מן עולם‬
‫חדשות בישראל‪.‬‬ ‫הדמיון אל חטעשח ‪ ,‬כן עגמה נפשנו לראות כי גםבק רבאחב'י‬
‫מן העת שעזב השר איגנאטיעוו את פקודתו והשר טאלסטאי‬ ‫שם איננה שוררת אחדות גמורה וחלוטה הנחוצה כחיים אל‬
‫בא תחתיו לפקח על עניני הממלכה פנימה‪ ,‬החלה תקות בני‬ ‫הטף אל חענין הגדול והקדוש הזה‪ .‬ברומעניען נמצאים כתבי‬
‫ישראל ברוססיא להחיות את רוחם ולאמץ את לגבם לראות‬ ‫עת שנים העוסקים‪ ,‬בכל יכלתם לטובת ישוב א"י‪ ,‬ומעוררים‬
‫ימים טובים מאלה שראו במשך הזמן האחרון ‪ .‬שר המלוכה‬ ‫האהבה לאהיק בלבות בני עמנו גם ‪ ,‬וגם עשו חרבה מאד‬
‫החדש נתן צו נמרץ לכל פקידי הממלכה‪ ,‬הגדולים עם הקטנים‪,‬‬ ‫למטרת זו‪ ,‬וחם‪ :‬א( "עטיגראנט" שהוא עתה לפה אל הועד‬
‫לשים עין באמת ותטיס על שטירת חשלום והסדרים בארץ‪ .‬כן‬ ‫הראשי כגאלאטץ ‪ .‬כ( היועץ* בבוקארעסט‪ ,‬אשר לפי הנראה‬
‫מפעמו‪ .‬שניהם לדבר אחד מתכונים ‪ ,‬אבל‬‫"‬
‫חודיע ני כל הפקידים אשר יודע כי לא יעשו מלאכתם באמונה‬ ‫רוח החבורה שם‬
‫לשים מתג ורסן בפי המתנפלים על היהודים‪ ,‬יוסרו טפק ודותיחם‬ ‫בזמן האחרון התחיל השטן לרקד בתוכם ושופכים בוז וקלון‬
‫וענוש יענשו‪ .‬שר המלוכה החדש מודח ני נימי הפרעות מעלו‬ ‫אחד על משנחו‪ ,‬טבלי דעת כי דבר כזה יוכל להזיק מאד אל‬
‫רבים בפקודתם והעלימו עין מסודרים ‪ ,‬ולגן הגיעו הפרעות‬ ‫חענין היקר וקדוש לשניהם ‪ .‬סיבת השנאה ופרוד הדעות לא‬
‫למעלה ראש וכוי‪ — .‬נקות כי מעתח יחדלו הרעמים ברוסיא‬ ‫‪-‬נוכל לדעת; אנל זאת יודעים אנחנו כי מראת מעציב כזה‬
‫וישראל ישכן לבטח‪ ,‬ולא יחיו נמהרים לעזוב ארצם ללנת גולה‬ ‫ממלא לב כל אוחנ עטו נאמת בתוגת ודאגה ‪ — .‬תחת אשר‬
‫מדחי אל דחי‪ ,‬ולגוע נרעב נראש חוצות אשכנז ועסטרייך‪,‬‬ ‫תהי אחדות שלטה ביניהם‪ ,‬מתחרים חם להטיל קנאה ושנאה‬
‫ובערבות ‪ .‬אטע רימא‪ .‬מכח י ע ‪.‬אדעסקי וויע דאטאםטי' מודיע ני‬ ‫בין החברות ‪ .‬מת שזח מרחיק מקרב השני ומה שבוחר האחד‬
‫בית המשפט הגליל בעיר טיראספאל חרץ משפטו על שלשח‬ ‫*כזח< נמאס הוא נעיני רעהו‪ — .‬נק שתנו ערוכה בזח מקירות‬
‫נוצרים )אשר ידם חיתה עט חחטון כעת שהתנפל על בני ישראל‬ ‫‪Î‬לבנו לכל חנבבדים שם ה עומדים בראש התנועה‪ ,‬מגל חחבורות‬
‫בעיר ד ובאסארי‪ ,‬וחדנו איש יחודי‪ ,‬ועשו עוד תועבות אחרות(‬ ‫השו*ות‪ ,‬שאל י שיטו חלילח לבם לדברי נרגן של חמו'לימ תחם‪,‬‬
‫לשלחם לארץ גזרת ביד פשעס לעבוד שם עבודת פיך‪ .‬מנ י עו‬ ‫‪:‬לק עינם ולכם יחיי תמיד להפטרת הק דושה וחנשגבח שהציבו‬
‫"‪ ,,60108‬מודיע כי לפני ימים אחדים פרצו פרעות נגד היהודים‬ ‫‪£‬ח‪ ,$‬ןרק אז יצליחולעשות חתחלח לשיבת בנים לגבולם אייה‪.‬‬
‫בעיר אקני )‪ (01601‬ברוססיא הדרומית ובתיהם נחרסו‪ .‬פרטי‬ ‫‪•.‬וחים ' אהובים! אל תרגזו בדרן! ברגע שטוכניס אתם לשים‬
‫הדברים עוד לא נודעו‪— .‬‬ ‫לדרך טעטיכם ולהושיב את אחיכם על אדמתי אגותינו‪ ,‬אל‬
‫הועד הר אשי לתמיכת נדחי ישראל בבערלין מודיע כי עד‬ ‫‪ 0‬תרנוזו אל תריבו רגן עשו כל אחד כפי יכלתו באחבת‬
‫חיום נאסף סך ‪ 811276‬מארק‪ ,‬וכבר הוציאו חלק‪ .‬גדול מחקך‬ ‫לאח‪#‬ק‪ .‬ולעטכט ‪ ,‬וחסירו מלבכם כל קנאה ותחרות‪ ,‬וד' יברך‬
‫הזח לתטיכת האומללים ‪ ,‬הנולדים ‪ ,‬אבל קצרה ידו למלאות‬ ‫‪ / 0‬ממשיכם ותחיו לתחלה ותפארת‪.‬‬
‫תעודתו אם ירבו הנודדים עוד לבא‪ ,‬יען עוד נחוץ חון עתק‬ ‫‪ .‬זח המקום לחעיר על טח שקראנו בגלץן חאחרון טחיועץ‪,‬‬
‫מאד לשלוח גם את אלה שכנר‪ .‬מחכים יעל תמיכה וגם אם‬ ‫אשר בו נתן חסו*ל טקוס לכותב אחד להתלוצץ על טו'ל‬
‫יחיי הנטף תנחוץ עוד יעברו ירחים חרבה טרם יוכלו לשלוח‬ ‫‪#‬תי אגט ולחרפתו ולנדותו ככל העולה על רוחו‪ .‬בתוך דבריו‬
‫לאמעריקא את כל אלה שנמצאים מכבר בבראדי‪ .‬ע יכ (‪5‬תיח‬ ‫או*ר חכותב )בחשענו על \ וטגיד‪ (#‬כי ח‪ .‬קאנסטנטינאווטקי‬
 ‫ביטים האלה טע וימת בעיר ו ו י י צ ב ו י ג ת‪ .‬נ א ד ע‪Î‬‬ ‫הועד ומזהיר שלא יוסיפו עור לעזוב ארצם כי רעד‪ .‬גנך פניהם‪,‬‬
‫‪,3$‬א י מ>א מ ש ט‪.‬ר ד ם ‪ ,‬אהד מאחב''י יודעי' דת ומ''טפמ‬ ‫כן ידיו מלאות עבורה למשיב אל הגבול את אלת מהגולים אשר‬
‫היותי גר‪1‬לים ומ צוינים בכל מלכות ח א ל ל א נ ד ‪~ — .‬‬ ‫לפי דעת הועד אינם מוכשרים להחיות נפשם ב אמעריקא מעמל‬
‫בשנת ‪ 1860‬ןתטנה המנוח‪ :‬בארצו לפקודת'‪ :‬שר המלוכה על‬ ‫ועבורתפרך‪— .‬האורחת הר אשונה מהגולים ש‪:‬שלחת לק אנאדא‬
‫עניני המשפט‪ ,‬יוסטיץ מעיסטעי‪ ,‬והיי בפקודתו שתי שנים‪.‬‬ ‫נשארה בנהר מ‪?0‬ט‪ 1"*^6 0‬סגורה ארבעה עשר יום בין מפלי‬
‫את 'כ הי' אחד מנבחרי העם בבית המחוקקים עד יוטו האחרון‪.‬‬ ‫חקרה הנורא‪ .‬האומללים כמעט נועי ברעב ובחסד כל‪ .‬ובבואם‬
‫נויתו הובלת ל א מ ש ט ר ד ם להקבר בקברות אבותיו‪Î- .‬‬ ‫למחוז חפצם כמעט לא נותרה בהם נשמח ולא יוצלחו לכל‬
‫תנצב' ח‪.‬‬ ‫מלאכה ‪ ,‬נציב המדינה הודיע לתועדים כי חלילה להם לשלוח‬
‫עוד אנשים לק אנאדא‪ ,‬כי לא יוגלו להחיות עצמם שם‪— .‬עד‬
‫ונשיב לשו אלינו דבר‬ ‫חיום לא נעשה דבר ליסד מושבות לחנודדים באטעריקא לעבודת‬
‫;‬
‫קלת ‪ #‬לני )סקי לג ^יין ‪.(25‬‬ ‫האדמה‪ ,‬וכל המסופר מזה הוא רק אחיזת עינינז‪ .‬חרבה יעשו‬
‫כ* א( ה עצה היעוצר‪...‬‬ ‫הוועדים ‪ Î‬אם יצליח להם לשלוח את האומללים;‪ ;:‬שמנבר באו‬
‫‪ (1‬טיס ‪ 1‬נג‪ 1‬ל‪ $‬סלל‪$‬לכס י‪3‬קסו נלו‪5‬י עקכו י‪'Î‬סוויו ולסיון ללילק‪:‬ן‪5‬תכו‬ ‫לאטעריקא‪ ,‬אכל לא ליסד ק ולוניות ‪ .‬כרגע רק כסף מעט נמצא‬
‫סלוקללס ל‪£‬ל תתיל ‪5‬יסל לזמ‪Î‬ס ‪3‬ע>)ות י^ קכויו כירת לק >!סםי‪ 3‬סס‬ ‫בקופות הועדים‪ ,‬ואם לא יוסיפו נדיבי לב להתנדב‪ ,‬אז תקצר‬
‫לת‪1> $) /3‬ט ) סרלות סכרת גווגתכי ‪5‬סקיסר סהסיי ס>לת ג* ע‪ ,‬כקר>*‬ ‫ידם להושיע לכל האומללים המחכים לתשועת בבראדי‪ .‬מסיבת‬
‫לת סס סקו^כי‪ ^ ,‬טןעלת ס טו‪.‬‬
‫‪ (2‬לתר סי&יגו לת סרסית‪ ,‬יהגרו >ולעי י‪3‬ר ונע‪$‬י ססכ‪ $‬ותנוכי?‬ ‫השמועות חמע ציבות מאטערקא ממצב הנולים הנשלחים שם‬
‫קקגות ‪5‬סת>‪0‬לות סק‪3‬רס ‪5 ,‬פי י לטרת סקפן ויתעסקו נו‪ .‬לץ לסניל‬ ‫ואי‪Î‬תקותם להחיות עצםם שפ‪ ,‬ע'כ בלא חמדת מתנדבים כעת‬
‫קר^ עיטי סיזקגית ט ‪ ?1‬ייוי‪51‬ק ^עי ערך ומנ‪ 3‬לגסי סחגרס לסר‬ ‫לגלות אמעריקא‪ .‬די יודע אחרית האומללים החם ‪ .‬טי יתן וכל‬
‫>ו‪:>5 £9‬סט‪ 0‬ע‪5‬יס ן‪.‬‬ ‫זה יפריע עכ''פ את בני עמנו ברוסיא שלא יוסיפו עוד לעזוב‬
‫‪ (3‬גסיות ט ‪0‬טס סכםןי סנגיך ^לי עיגפיז יל‪£‬עי‪1‬ה ל*ס סיוכ^‬
‫^ע‪3‬וי ליילקי געגתי סיל ג עיך ל^ רו" כ‪ ,‬ט כ‪3‬רק לרן ס^ קיוסיס‬ ‫ארצם בתקותם לפצא מנוח באטעייקא ‪ ,‬כי רעת איומה נגד‬
‫רי^לס ס^ס ערך ‪ 150‬רו 'כ ‪ ,‬ו‪3‬נץ ‪*3‬ה ור‪5‬ח *ע‪5‬ס ערך לר‪3‬ע‬ ‫פניהם שם‪ .‬ברור הוא כשמש בצהרים כי כני עטנו לא יעבדו‬
‫עלרעיס ני כ ערך ‪ 150‬רו* כ‪ ,‬וכ פן‬ ‫מלויז רויג ‪ ,‬וס‪3‬קר וסגלן וסכ^יס וסז‬ ‫אדמת אמעריקא ) ומעטים מאד יוצאים מתנלל( ‪ .‬ואם יוסיפו‬
‫נול ?ק‪3‬יל‪* :Î‬ע‪5‬ס ^‪5‬ס לזלוין‬ ‫סי‪50‬ליל‪ 1‬וסערעיס וקק‪Î‬לן סמפעלזס‬ ‫העניים לבא לאמעריקא אז יביאו רעת גם לנפשם גם אל בני‬
‫לין ‪5‬ק‪3 53‬תקי^ס ‪3‬י‪1‬וך סת‪3‬ורס ליס עי‪3‬ל לללגס ‪3‬ע‪ 5‬טסעיזס‬ ‫ר )י ‪ 3‬עיכ‬
‫סט‪0‬‬ ‫‪5‬ו‬ ‫עטם היושבים שם מכבר‪ Η .‬סיף סון‪ 8‬נכמרו נחוטי‪ .‬חברת‬
‫כספו ל^ רו" כ ‪ ,‬וק לי‪ 51>3 £‬למלכות סגגרכי!‬ ‫על סיסי?‬
‫‪5‬ססלס יסיס כספו כסך סן? ל‪ 53‬לכ&י יזםקור‬ ‫‪3‬עפריס יו>‪ 5:‬לפרכס‬
‫^כורע‪5‬ילו‬ ‫" כל ישראל חברים" גם על הגולים האומללים שבאו לק אנסטנ‪-‬‬
‫‪^3‬כיס ס רלסוגיס‪ /‬ו‪Î‬גטרך ^לס‬ ‫פועלים‬ ‫וקגץ לסר ץט‪Î‬סו‬ ‫טינאפל‪ ,‬ושלחה עשרים אלפים פראנק לתמיכתם ‪ .‬הצעירים‬
‫ססטס? קלס לו^לס ‪ ,‬ו‪5‬פי ערך ססל‪ 0‬ינ‪ 5>7‬נ*כ סיגלת ס‪3‬כין וס‪3‬קר‬ ‫לימים ובעלי המלאכה מהם נשלחו לשאלוניקי‪ ,‬דארראנעללען‪,‬‬
‫וסכ‪3‬יס וס‪1‬רעיס יגטרך סיסיס קכץ כספו סכי ל‪5‬פיס רו"כ‪ ,‬וכלסר‬ ‫ברוסםא ולמקומות אחרים בתוגרמה ‪ ,‬אשר שם יוכלו לתהיות‬
‫יקה‪3‬רו קלס חיריס כל^ס יס‪5‬קו סכי לכ'‪1‬יס >!קכית ‪5‬י‪:‬ס סלרן ‪3‬ל^ר י‪3‬קרי‪.‬‬ ‫עצמם מיגיע כפם ‪ ,‬וצעירי ימים אחרים מחם הובאו לצרפת‬
‫‪ (4‬עפ'י ל‪3‬ר*כו סנלמריס יולע כ‪3‬ר כי יסול סק‪3‬רס ת יכס רק ע‪5‬‬
‫סלס‪3‬ס וסס^וס וסעגולס ^ ע*כ טו‪3^ 3‬קיר סיסיו סה‪3‬ריס יק לגסיס‬ ‫אשר החברה תדאג לחם להוציא מלאכה ועבודת‪ .‬בשטאקתאלם‪,‬‬
‫סיליו ‪3‬סס סכסרוכות ס&י‪ ,‬וטו‪31> 3‬לוק לקריסס ‪3‬ס‪3‬ע ‪3‬ליקות‪ ,‬כי‬ ‫בירת מדינת שוועדען‪ ,‬נוסד ועד לתמיכת הגולים‪ .‬גם במדינת‬
‫ליס רע לחל יל‪3‬ל טי‪3‬ס סר‪. 03‬‬ ‫חאללאנד מאספים כסף לתמיכתם ‪ ,‬והנסיך טאראניען שלח‬
‫‪ (5‬לקר קכית ססדס עלזרו לזחוכס עסרס לכ‪:‬יס לסר יטכו סגכין‬ ‫נדבתו שלש מאות זת' אל תועד‪ .‬שם מתנדבים הנוצרים ביהוד‬
‫ויע‪3‬ילו לת‬
‫כ‪ 5‬סםלות ^פכי יתר סת‪3‬ריס‪ ,‬ל‪£‬ל סס יע‪5‬ו ‪3‬זילן ק‪5‬ייק‬ ‫באהבה רבת‪ — .‬באמשטרדם חכירת התחייבו סוחרים נוצרים‬
‫קת‪3‬ילס‪ ,‬והעסיס סלכסיס יתפלכסו ללקופת כ‪ 5‬סקגריס‪ ,‬ונס סקר‬
‫ע‪^3‬ת ססלס יתכו כ^ סקיריס ‪3‬סכס י ^רל^וכס ‪ (6 .‬ל‪Î‬לתר סיתיס‪3‬י‬ ‫עשירים^ גדולים לתת לזת עשרה לטאה טבל מת שימכוי ובטשך‬
‫סס ירלו ^‪3‬הור ילתוכס לגסיס לסר ‪3‬ילס ימסרו כ‪ 5‬סיז‪3‬יי‪ ,0‬כ^ ססכסגית‬ ‫זמן ק צוב‪ .‬אבל כל זח הוא כטפת מן הים ‪ ,‬וישראל לא יושע‬
‫יסייגו עין גיפיס ע^ כ‪ 5‬סמיכות תוס‪3‬י סכפר י סלל עלרו‬ ‫‪350‬ור‪ ,‬וגס וכו^ס‬ ‫מזה עד מת‪— .‬‬
‫^ טו‪3‬ת סכ^‪ ,‬ו‪5‬ל עכרו קפגס ס פרטי ע>‪1‬‬ ‫יעקו^ו‬ ‫ז‪ Î‬לת זס‬
‫חק סכ‪.^3‬‬ ‫אל מכה 'ע ‪,‬חמליץ* )בגליון האחרון( מודיע כותב אחד מעיר‬
‫‪ (7‬לג‪£‬יס ל‪£‬ל יתס‪3‬י ‪33)>3‬ס ‪ ,‬סן יו!כולקי סס ^ע‪3‬ול ע‪3‬ולס ‪3‬סלס‬ ‫טאלגא ברוססיא ‪ ,‬כי הלך שם בימים האלה לעולמו רכן של‬
‫>לט ני כ ^ך‪ ,‬ל‪ ^3‬ל‪3‬י‪1‬ר ‪3‬חסח י יקכין‪) — ,‬וכללעט לסל ‪ 12‬לחל‬ ‫החסידים‪ ,‬הצדיק רי דוד טווערסקי ז'ל‪ ,‬ובעלי בריתו הושיבו‬
‫יחסו‪ 3‬כן ‪33^3‬ו' ו^ל י^ס‬
‫^ רעי >( — טו‪3 3‬סס ^ ססלר ‪3‬ניתס לי‬ ‫על כסאו אחריו את נכדו נער בן י* ג שנים‪ ,‬ורב אחר סמך ידו‬
‫^לת ^ לי לעריקל ‪ .‬ט סן לללת סלנל ל‪£‬ל ליפסל ‪5‬סכץ ‪3‬תי גל^לקס‬
‫ר‪3‬יס וגס ללסקור וקכץ ‪3‬סלרן סעזו‪3‬ס ססיל‪ ,‬ל‪ ^3‬לץ ‪3‬סע‪5‬ות מתחי‪5‬ס‬
‫עליו‪ ,‬וקרא לו שם חדש " רכנו תם‪ /‬הנער חזה ככר החל לעשות‬
‫ע‪ 5‬ס‪3‬ג סלעיין ס;ס לסל ‪ "/‬יסיס סק כ‪5‬ילן ‪ ,‬ט לז ק כ‪3‬ל סע‪3‬ולס‬ ‫נפלאותיו ולע שות תקונים וכוי ‪— .‬‬
‫ע‪ 5‬סלגסיס ‪3‬תי‪1‬י‪3‬ס‪ ,‬ויתנקללו ע^ ‪0‬עסיס‪ ; 0‬ל‪ ^3‬לס ק‪^3‬ו ע‪3‬יסס‬ ‫בגליון האחרון של מכח" ע ‪6886‬ע? ‪ ;06.‬חיו'ל בעיר ב ערלין‬
‫נתקי^ס ^קיות תעטלת סללללס ‪ ,‬לן< ס כ‪3‬ול ס‪5‬‬
‫ס כגת ‪3‬תילי‪5‬ל>‪:‬ס ^‪3‬ל‬ ‫מובאים דברים אחדים על אדות ראית הפגים של ח‪ .‬ק אנסטאנ‪Î‬‬
‫ילמדו סלגקיס‬
‫‪ 033^3‬גג‪^1‬ס סס לל ט^‬ ‫חי חו תתקייס ‪3‬ילס‪ .‬כן ^ ל‬
‫‪3‬קי ן וגחויף‪ ,‬כי‬ ‫ססללק‬ ‫לוקוס‬ ‫ו^סתעכנ‬ ‫ל‪,3‬‬ ‫קירות ללתלקות וכסתות יין‬ ‫טינאווסקי ני י עם ח‪ .‬שט עקקער ‪$‬כערלץ‪ ,‬כמובא בתמלי ץ‪,‬‬
‫לז לסר רק ק" ‪3‬סחס וחענוגיס עיילו ‪3‬לקיוג‪ ,0‬וסיס כלסל ‪3‬ל יגלגלו‬ ‫ואשר הריי הנ'ל אמר בהודעתו מזח‪ ,‬כי עזב את שט עקקער " שגע‪Î‬‬
‫סיכך לת ל‪£‬ל ג‪3‬ל ‪3‬סס ‪ 0335‬יגללסי ‪3‬סללן ר‪51‬קוס ; ל‪ 53‬עיקר‬ ‫רצון*‪ .‬הטלות השתים החן " שבע רצוף העירו חשד בלב חנותב‬
‫קטר לזס יסיס ‪5‬ק‪ 53‬ע^סס ט*‪ $‬וע‪3‬ולס ומטקת סגעפ‪ ,‬ולס‪3‬ת ל לן‬ ‫פן יש דברים בגו‪ .‬הכותב אומר כי לא ישר תדבר בעיניו אם‬
‫‪0‬קל>ק‪ 0‬קלו^ל קליי ‪ ,0335‬וגכק סתסוקס ססיל י‪530‬ו ויפלו ‪3‬לס‪3‬ס‬ ‫בבערלין דבר חיאיק עם שטעקקער ובלאנדאן יש לו מ שא‬
‫ג‪ 5‬סעלז‪ 5‬וקיטון* ללכי לזייסס‪ ,‬וסעוגנ וסגקת יגיעו ‪5‬סס לחיכ ס גר ‪1>55‬ו^קס‪.‬‬
‫‪ (8‬יודעיס לגלזגו ל‪0‬ד עגי* עלזגו ו‪53‬רט ל‪5‬ס לסל גלזגו ^לז&יסס ו‪3‬יןס‬ ‫ומתן עס השרים שעפטםבורי וטעמ&על ונוי ‪— .‬‬
‫ע‪5‬‬
‫‪3‬ימיס סלקרוניס יקרס ל‪5‬ס‪ 05‬סע)ס סיעו‪ Î5‬לתלי לסל גגיל ^סס‬ ‫וחגת אנחנו יודעים את חר'א קאנסטנטינאווסקי ניי ונוכל‬
‫קטקס זנק^ס‪ ,‬וק‪ 0‬ילוס‪ 1‬ל‪3‬ס עניי נן‬ ‫גי לק ‪35‬ע‪5‬י ס‪5‬סן ימ^ל‬
‫לומר באמת ותמים כי כל החושד אותו הוא חושד ב גשרים‪,‬‬
‫^קר ‪3‬ס‪3‬י‪5‬ס ‪3‬ל ג‪ 5‬סלזללס ‪3‬מהגוק יסלל‪ ?5‬ע* כ גגלזס לוקס ‪3‬ל‪3‬רי©‬
‫סל‪5‬ס‪5 :‬ול יי ית‪ 0‬לו‪ 5‬ומל*‪ 0‬ללגועי ‪5‬ע‪3‬ולח סללללס סייתס ללוגליס קיק‪-‬‬ ‫יען כי לכו אמונת לאמונתו ואהבתו לאה'ק‪ .‬מלבד זח אין לי‬
‫לי עיגסקלס ל)^ ללזליס סעסיריס לסר יללנלי סס ן לג‪ 5‬לקרי לסר‬ ‫כל משא ומתן עם תשר שעפטסבורי‪ ,‬ונשען הוא רק על ח‪.‬‬
‫^ לזסלגקס ‪3‬ל‪5‬ס לוקט עול לועט‪ .‬ט קקיקגו קןקס ט גל‪5‬ל יללו‬ ‫אליפחאנט אשר כבר הודיע פעמים רבות גכח'י ע בי עומד הוא‬
‫גיו^י עילגו ל‪6‬ו לגקגו סחעורלגו ‪3‬ע‪3‬ללגו תתיגס ‪?5‬ו‪5‬יל ל‪ 5‬ס ‪5‬וע^‬ ‫מחוץ לטחנה אמונת הנוצרים‪ ,‬באשר חודיע את זאת נם ‪0‬כ'!ע‬
‫סןס ‪5‬ל יעקלו עול קגגל ‪5‬לגקח לקיסס סעגייס ‪ ,‬ו‪3‬גק‪ 6‬קקגס יללו‬ ‫" יידישע פרעססע‪ /‬גס השר שאפטסבורי תודיע נלוי בגתיע‬
‫^ אלגיל ‪5 04‬סעג"‪ 0‬לו>יקס זגק^ס לג‪ 5‬לה*סס נל לן >*‪)3‬ק‪.0‬‬
‫יוק^ סץח לקל ‪3‬קללללגו ‪ ^0‬גקל‪/‬ק ילעץ ‪^ $‬כןנ ‪5‬גגלי‪ :‬סגקדי©‬ ‫‪ 110*08‬ני בהשתדלותו גישונ א'י אץ לו בל פגיה אחרת זולת‬
‫קגי‪**> , 0‬כ‬
‫לק‬
‫וגלקקקי עליבות ל‪:‬ר יספמ ‪3‬ל‪3‬ליגו ל^ וילר‪6‬ו‪^ 0‬כלוס‬ ‫טובת ישראל ב גלל‪ — .‬ועתח טח בל החרדה אם נסת חראיק‬
‫כ^קר‬ ‫י גוליעיס >‪1‬גקגו ‪3‬ז?ן ט לגקגו ע&יגו ‪>0‬וו ט^ ע>יט ‪ ^ .‬וליע‬ ‫באהבתו לעמו להטות גס את לב הצורר שטעקקער מדרכו‬
‫ר‪6‬י>ו ו‪6‬לללוגג קסט ל‪3‬לי למק ולין ‪5‬גי‪$‬גועול ‪5‬וס עסק ‪3‬זי‪35 5‬ול גויסקיס‬ ‫ושנאתו לישראל? זו היא דעת חולת בקרב עמנו אשר גם נקי‬
‫לןי‪^ :‬ל‪6‬י‪ 00^ 3‬עת י קלסי‪Î‬‬ ‫‪ $9‬לז&גקייס וססוקייס ‪ ,‬ט קץ‬
‫ז^ריק עלול לחצי רבח וחשד טבלי יסיר טוסי‪ ,‬ועל בל דני‬
‫א‪ .‬וג‪.‬‬ ‫סןלעט גע‪ ,0‬י‪6‬י!וס ע‪ 5‬י ‪6‬לל‪.3‬‬
‫‪£‬ונ ואיש טוב תם ונקי תמצא יטצאון מערערים ומוציאי רבת‪,‬‬
‫לקיים מח שנאמר; והביטו אחרי ט'&ח! ‪1‬‬
 ‫ה ו ד ע ו ת*‬
‫= אתרוגים‪ /‬לול בין והדסים ! ‪11‬‬
‫‪Î‬‬ ‫?‬ ‫?‬
‫•‬ ‫‪Î‬‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫י‬
‫‪Î‬‬ ‫‪Î‬‬ ‫‪-‬‬ ‫יי‬ ‫י ‪Î‬‬ ‫י‬ ‫‪Î‬‬ ‫‪Î‬‬ ‫‪Î‬‬ ‫‪Î‬‬ ‫‪Î Î‬‬ ‫‪Î‬‬

‫אח כל אלה שיחפוצו לקנות ממני אתרוגים‬

‫בהכשר מל המובחרים‪ .‬מאראקאמזר‪ ,‬קאיזי‪-‬‬
‫קאנער‪ ,‬קאיאברעז ער‪ ,‬בארדיגהערער ורץויע‪Î‬‬
‫יער‪ ,‬גם לולכין יפץ ויתקין‪ ,‬אשר אשיגס‬
‫*‬

‫מהמקורים הר אשונים ‪ ,‬וכן הדפיס יפים שלי‬ ‫‪(1‬‬ ‫דירעקטע דאמפפיטיפפאהרט‬

‫מאלה הגדלים בזת‪ ,‬אבקש בזה שיודיעוני‬ ‫סיט דער קאיזערליך דייטשען פאסט אונד דער פאסט דער‬
‫רצונם בהקדם האפשר‪ ,‬למען אוכל למלא‬ ‫פע ראייניגטען שטאאטען אמעריקאס "‬
‫מש אלות כל אחד בזריזות וכמהירות ‪.‬‬
‫‪ 111008.‬ם‪ 1‬מב‪11)1Î. 001‬‬ ‫צוו י ש ע ן‬

‫א^ נ א ט י ר ל י כ ע ‪Î‬ק^ ן‬ ‫‪1£6 ? 117£^ - 70££‬ז‪04]1[8‬‬

‫מינעראל וואססעי‪.‬‬ ‫צווייא מאל וו ע כ ענ טליך‬ ‫ר ע ג ע למ ע םסיג‬
‫גאטירליכע טינעראל ו וא&סער זינד אץ‬ ‫יעדען מי טטוואך אונד יעדען זאנטאג* מארגענס‪,‬‬
‫פרישער פיללוננ שטעטס פאהררעטהיג כיי‬ ‫דורך ‪Î‬פאסאשע נאך אללען פלעטצען דער פע ראייניגטען ש טאטען‬
‫‪1§1. 1101-‬מ‪1," 1£0‬נ‪1. 118£6‬ג ‪ 1.‬י‪0. £‬‬ ‫אף סקוגפט וועגען פראכט אונד פאססאזע ערטה"לט‬
‫‪ 1*1.‬מו §‪61‬כ‪1§;81‬גי‪.^£01116£6, 1£6‬‬ ‫ד ער נ ע נ ע ר א ל ‪ -‬נ ע פ א ל ל מ ע כטיגט ע‬
‫הורעה‪.‬‬ ‫‪*^ 1\;101^01^61‬י‪1161‬ו‪1‬ו‪^11££118( 6011 ^119 ^ 111.1‬‬
‫לההןרע ולהגלוה כי גמרנו לתה משרת‬ ‫‪3 :1‬נ^‪£2‬כ‪ 111‬ט‪33/34 ^1(10111^111^^ 1*^996 1‬‬ ‫^לב^‪Î13*1‬‬
‫רער‬
‫הרבנות ד עירינו יצ יו על שכם האיש אשר‬ ‫§‪ £6111§81>61‬מ‪(101£ 801116^611)61^61 1‬ג‪111‬‬ ‫אגענ ט ‪?161188.‬‬ ‫זאורא‬
‫ימצאון בו הכשרונות הרשומים למטה ‪.‬‬ ‫‪,, 1)16‬‬ ‫^ם‪16€110‬נ‪]0‬‬
‫א '( יריו רב לו בתורה ותושיי ; בהשכל‬
‫ו דעת ‪ ,‬מפורטים בשער כת רבים ‪ .‬ג ( שפות‬
‫המדינה הנחוצות לא יהיו זרים לו‪ .‬גי( כי‬ ‫הנוסעים י מצאו מנוחם בשבתם בהאטבורג בכית מלון שלי הנקרא‪:‬‬
‫? מולא לו שנת הארבעים ‪— .‬ל שכר קצוב‬
‫לשנה הוא אלף רע''וו מל בד שאר הכנסוה‪.‬‬
‫גאס טהויז צור י שטאדט קעניגסבערנ‪.‬‬
‫זמן הנועד לערוך מכתבי בקשות הוא עד סוף‬ ‫שלמה מארקעל קראיע נקאמפף ‪ 8‬אץ האמבו‪-‬רג‪.‬‬
‫חורש אויגוסט ‪ .1882‬המכתבים לערוך על‬ ‫‪8.‬‬ ‫‪ 1) 111 17.‬בט ‪ 8 111 11 3‬ק‪1‬םג^ם‪16‬ג‪^1^1^61 1^1Î‬‬
‫האדרעססע ‪8^01Î :‬ט*‪1‬ט‪81£1111801161 0‬ז*‬
‫‪4 11268201¥ , 02112160.‬םג‪. 81‬‬ ‫הודעה‪.‬‬ ‫יגו‬ ‫‪06‬ל‬
‫רישא ‪ ,‬יום אי שלח התרמ ''ב ‪ 4‬יוני‪.1183 .‬‬ ‫ס‪6‬ומ^יס ‪6‬י>ס מססקקיס ג‪^6‬ו ססולעוק ‪0‬כגל קוליגנ סוגנל מ‪3‬ו‪5‬י‬ ‫לגיס מחמ‬ ‫ל‪1‬מלי‬
‫‪1)1. 0101)061, 113868.‬‬ ‫*ס‪ 7‬קמע‪3‬ס גלוס" ק‪ ,‬ונכו י יוס ויוס נ‪6‬יס סגקגיס ‪3‬מ‪6‬וק ג‪360‬ות סונוק‪ ,‬ל(קל סץ גיג^ק סוע‪3 7‬לסיג‬
‫^‪6 ^5‬מל נקלט‪ ,‬מ‪^ 6$‬לכון‬
‫‪0‬י‪51 6‬פי‪ 5‬לכליו ו^ ג&ל קסוכסו ^ ססי לעס ס(‪6‬ק ‪.‬‬
‫לק שנים ) טילך ‪Î‬צאחנע(‬ ‫^כ^‬ ‫ע‪5‬קס‬ ‫קעגילו ‪6‬גסיס ג^תליס גלוססי‪3 6‬ג^ וכ‪{5‬לגגסס‪ 6‬גפלנן ויסגי‬ ‫א'( ק טועות‬
‫‪6‬לזל מסטגייס ^גסוגג ליפו וסמס ^ מוט^ יס גלגנכ וכמפל ‪ ,55‬וסוגגל על עתס של ‪ 65‬יוגל ‪5‬גג'ויכ‪363 Î‬ס‬
‫הרבידים עלע קטרא‪Î‬מ אטאריש‪ ,‬להוציא‬ ‫‪6‬פי‪3‬ו כמ&ומי; ‪5 ,‬נ* כ סו‪ 6‬קזקיכ כ‪6‬זסלק ‪5‬קו‪3‬ס ‪ 335‬יגגקי‪3‬ו ‪5‬גנ‪5‬ות סנ‪>6 , 6‬ס‪6 ,‬םל ‪6‬ין כילס ססך‬
‫את שני הילדים בלי כאב ובלי אסון ולהצילם‬ ‫י‪£‬גלל‪^ 0‬סקקג ג^ק' ק‪ .‬ע‪ 5‬ככקס ‪ .‬כ י( ‪565‬ס ‪6‬קל כסף לי ‪5‬לס ‪5‬ס‪6‬ק| ‪63‬ל| וגקי ק סוליעו ‪6‬וקס ‪ Î‬סק‪5‬ס‬
‫מחולי ומפגע כימים אשר תצמחנה שניהם‪/‬‬ ‫‪5‬ט‪ 6‬סג? קיג ף‪ — #‬תגני מוליגגיס ט עול ‪6‬ין גילי סועל סקלקגנ לללםס ו‪6‬ך מעגג מעט יקגי‪,‬‬
‫) כאשר הודעתי בעלי הכר מל שנת תרכ' ד נוי‬ ‫ו&סל ע‪ 5‬כן ילעו ג‪56 6‬ס סמס‪5‬יס ‪5‬סקי‪0‬ג גק‪56‬מגיוס פס‪ ,‬כי ^ טוכ ‪5‬ו‪3 6‬סס ‪3‬גגלול לכוקס ונימס‬
‫‪ (17‬שכבר קנו ממני לאלפים אבות ואמהות‪,‬‬ ‫‪63‬ל‪5‬ס ו‪$‬גו‪ 6‬לגס טלס ילעו ^יך ומתי יקיםנו קס ‪6 ,‬ך יק‪6‬לולו ‪6‬גסיס ‪6‬מליס גימל וי‪30‬מו מ&סס‬
‫ושלחו לי מכתב* חודה וברכה ‪ ,‬נמצאו תמיד‬ ‫‪5‬יל ‪6‬לזל וקסקס גילן ‪3‬קטק ככלת ‪6‬לן‪ ,‬וסוגנל פס י‪0‬יזל‪3 3‬קוגי‪6 5‬ותו גללך סגכוגס סמו&ק ^ סמטלס‬
‫כידי למכירה ‪ ,‬ושולח אותם זאקאזנא "ע‬ ‫קללו‪6‬ס‪ ,‬וסיס גי יגןגו ס‪6‬למס וגגו גקיס וסטנו ‪ 35‬סללוס ו;‪6‬ו סגק‪6‬ליוס ‪ 36‬גיקס וגמ‪3‬קס ‪ .‬מכ‪0‬י‪3‬יס‬
‫ככל העולם נגד המחיר אי רו"כ בעד חתיכה‪,‬‬ ‫‪6‬גסגו ‪6‬ת לגליגו‪ ,‬כי ‪6‬ך ס‪6‬מ‪7‬וק‪ ,‬גניסס‪ ,‬נ‪6‬ל‪5‬ס‪ ,‬ו‪6‬ף כי סס נ &קי ק‪ ,‬תוכ‪5 3‬ר‪.‬גי‪6‬ס ‪6 36‬ל‪5‬ס ‪5‬גטמ‪.‬‬
‫ובעד עשרה רכידים יחד א ‪ 7, 50‬רויכ‪.‬‬ ‫כ‪ 3‬סכולס ומגולס ‪$‬ליכס ‪3‬ל‪6 06‬מל‪£6 ,‬ל גקו‪3‬ו יסנגעו ו‪6‬ק גז‪5‬ותיו יעסו‪ ,‬ול‪06‬י סמגלוג! מק‪6‬מליס‬
‫‪6 8116886 ,‬נ‪1801‬ט‪ , 1)6‬מ‪:1‬י‪011. £0(11‬‬ ‫גסועל ומטכס יס ע‪$‬ס יעמלו גכ‪ 3‬סעגיגיס סגוגעיס ‪3‬סקקיסגוק ‪ ,‬וקסועס גלוג יוען‪ .‬ג י( ‪363‬ס סעק יליס‬
‫‪ ^1100 .‬מ‪1181186 1£1012. 1‬‬ ‫קקק‪5‬יס ‪3‬ע‪3‬וח ‪63‬ס* ק‪6 ,‬ו ‪3‬קטק גס ‪6‬סוןלז קלס גמ‪3‬ס וכלס ‪6 ,‬קל ס;ו ‪36‬יגו גמכקניסס‪ ,‬טכ‪3 3‬עגוק‪,‬‬
‫כי ס‪6‬לן סי‪ 6‬לחגס יליס ולכ‪3‬ל‪ 1‬עמיס‪ #‬ויוכ‪5‬ו ‪3‬ס‪5‬זול גקלי ס‪6‬לן ‪6‬ו ‪3‬ע?וק ק‪6‬כל יקען סמעטיס קס‬
‫רפואה טובה למחלות חזלה‪Î‬נופל ולחחלואי‬ ‫מ‪6‬ול‪ ,‬גקי יס יס ו‪3‬קגוק גגיס ס‪ 66>5‬יפ סלי מן ‪ 12—10‬ס*‪3 $‬סכ*ק ‪3‬ס‪:‬ס‪ ,‬וקמטקס יוכ‪3‬ו ‪3‬מ‪5‬ו‪ 6‬גחין!‬
‫העצבים אחרים )נערווענקראנקה" טען( נותן‬ ‫ז‪ .‬ד ‪ .‬לע וואנטין‪.‬‬ ‫סיס וגעליס ססניגות ?‬
‫הרופא הנודע הרב \רי ישראל טינל ראני‪Î‬‬ ‫‪/‬‬ ‫י&ו(‪.‬‬ ‫געיל‬ ‫סגגע‪3‬ס‬ ‫ימול‬ ‫מ‪3‬ו‪5‬י‬ ‫סועל‬ ‫י‪66‬‬ ‫)‬
‫נאוויטץ נפאריז )מעתק ק פדי ‪.‬ה תלמוד ללשון‬
‫‪4‬‬
‫צרפה( ר&ואווןץ בדוקות וממה רות לרפאות ‪.‬‬ ‫אך* אוצי הספ רים *קא‬ ‫ן^ד פיר ריע היעזיגע*‪00‬‬
‫כל מי שי חפוץ לפנות אליו לדרוש יעזרתו‬
‫יכול לכתוב לו ארות פרטי המחלה גכל‬ ‫להוהיח ובי בליאגראף מפואר הח" א ז יל‬ ‫דנאג אגענגעמיינדע ?‬
‫בךיעקב מווילנא • ג‪ 1‬חלקים גדולים ) לעק‪Î‬‬ ‫ווערדען‬
‫לשון אשר שומע הכותב‪.‬‬ ‫‪2‬ערסטע טענארע‬
‫כיתוב ת ו ה י א ‪:‬‬ ‫ם יקאך^ רטאט‪ * ,‬ורלנא‪ , ,‬תר י ם( המהולל‬
‫ואוה ' ע ובמכ" ע ‪0??112 !0 ?8118 ,‬מ‪1‬נ‪1)1. *!101161 1{81‬‬ ‫ונערץ מחכמי ישראל‬ ‫אוגד ‪ 1‬באססיםט‬
‫‪6116 (36 861116. ,63.‬‬ ‫ללשונוח‪ 0‬ב מרחכיי‪Î‬חכל‪ ,‬כולל כסדר א" כ‬ ‫נ" א"נעס טאגאטסגע האלט ביז צור האהע‬
‫יריעת חגונת כל ספרי העברים נד‪6‬סי‪ 0‬וכ*י‬
‫^§‬ ‫קש‬ ‫מב‬ ‫אחי אני‬ ‫אח‬ ‫שמחעולס עד חתרכ יג; מחירו ע‪ 0‬פ‬ ‫פאן יע ^ מארק צום זאפארטיגען אנטרי טטע‬
‫ארטא‪^?? :‬‬‫‪ 4‬ררכ ; ‪ 12‬מארק ; ‪ 15‬פראנק ; ‪ 18‬שיל‪Î‬‬ ‫געזובט ‪.‬‬
‫וה לך‬ ‫ניט‬ ‫ש‬ ‫י‬ ‫כשת‬ ‫זח‬ ‫אשגנז‬ ‫את‬ ‫עזג‬ ‫אשר‬ ‫לעג ; ‪ 7‬פלי ץזו‪ .‬ולסוחרי קקןריס ר אכאטט‬ ‫אונו מיסס‪0‬ע רשט אנדני‪0‬סען פארצונ"גען‬
‫הגון‪ .‬לפנות אל כךחמו&ר חמו'ל על חוצאותץ לאטעריקא או לאפרקא ועקכותץ לא גוועו‬ ‫ווירד כעמערקט* דאססי חעזע וואקאנץ י מיט‬
‫ץדעץ ו מטחי‪ ,‬להודי ע‬ ‫‪001) , 8)10^8)0 ^ #?0. 10.‬ג(‪,‬מ‪ 3, ]36‬לי‪ .‬לכן אכקש מגל‬
‫דער א"נעס שעכטערס אונו חילפספארכ ע‪-‬‬
‫‪//0‬י ‪ 1 #‬או להרחיג ונו' המפ ורסם על ח אדרעססע חח'ט או לבקשחו ט ץוי^ן‬ ‫‪$ (1111881),‬‬ ‫טערס ניכטס גע טץ האט' פילטעהר טיכטיגע‬
‫*פח‬ ‫ווו‬ ‫אתו‬ ‫מח‬ ‫עליו‪,‬‬ ‫הדואים‬ ‫משפחתו‬ ‫לגג*‬ ‫‪0^1*2‬מ‪1‬כ‪1‬ג‪. 1181‬א ‪11.‬‬ ‫ם‪1‬‬ ‫‪,‬ם‪6‬נ‪01‬ם‪1<1‬ג‬
‫י‬ ‫ס ודקאלישע זאננער געזוכט ווערדען‪ ,‬ד*‬
‫הוא ‪ — .‬עיר מולדתו ווילקאווישק גפאלען‪,‬‬ ‫‪(867 6111).‬‬
‫לפגי גסיעתו חיה נעיר ואווי טש נפל ן ‪6‬גא זען‬ ‫‪0‬ד‪,‬ך ע נעווערמגגען ביי דעס אוגטערצ" כנע‪-‬‬
‫כשלש שגיס ‪ ,‬וחוא גנן עשח‪ 0‬שגה ן שטו‬
‫ט א כ י א ס )טוביה( כ י ע ד ע רטאנן ן קומתו‬
‫וואח‪2‬ף‪$‬ר גא&טחויז‬ ‫ט^ן אינרייגען וואללען‪.‬‬
‫‪,‬וחוו‪168‬דו‪64. 81‬‬
‫‪,‬‬ ‫פ אן ‪.‬‬ ‫‪(1.‬‬
‫מטוצעח> פגיו עגולות‪ ,‬ושער ר אשו ו"ונקןל‬ ‫‪21^61- 08^01‬‬ ‫י &מ^‬
‫בלאגד‪ ,1 11610111123, *"*< .‬טמ*בם'‪61‬ג<‪1. 816‬ג‬ ‫‪^0^60 0610620(19.‬‬
‫‪<3,‬מג‪1‬ווג‪ 1‬ג ‪16,‬ווס‪*0‬נ‪ * \¥‬מ‪0‬נמ‪6‬טז‪^6‬ט‪00‬‬
‫יי‬ ‫‪"1‬ו‬ ‫‪ , ,‬ייי‬ ‫‪• .‬‬ ‫‪..‬‬ ‫• י‪. 1 ,‬‬ ‫<‪ .‬י וו‪ .‬י‪.‬‬
‫‪,‬מ‪611886‬ע? מג‬
‫‪. .. .‬‬
‫ק>ניג‪8‬נערג ‪ ,‬אץ פה‪ ,‬איס יוני ‪. 1882‬‬