‫תוכן חענינים‪ :‬אל הקוראים ואל הסופרים הנכבדים‪ — .‬ציון במשפט חפרת‪ — .‬עט*סופ ריס‪ — .‬רוססלאנר‪ :‬ווילנא‪ ,‬הערמאנאווקע‪.

‬‬
‫‪ .‬א הודים במדינת סערכיע[ ‪ — .‬חדשות כישראל ‪ — .‬לישוב איי ‪ — .‬על המדינות בו יאמר‪ — .‬שערי תשובה‪— .‬‬
‫הודעות‪ — .‬טגיר^ימ^ת ‪ :‬ע לבון ספרותנו ‪— .‬‬

‫‪/‬‬ ‫אל הקוראים ואל הסופרים הנכבדים‬

‫חיום תטו השלשים ימים ‪ ,‬אשר קבעו חכמינו דל לבכי ולאבל ‪ ,‬על אבינו חיקי זצ "ל‪ .‬שלשים ימים חלפו מן חיום ‪ ,‬אשר‬
‫בו הובלת גוית אבינו ז'ל לקבר והארץ סגרה בריחיה בעדו! בעוד גופו מוטל חיה לפנינו דמינו ‪ ,‬אולי ישן הוא ויקץ ‪ ,‬כי לא‬
‫יכולנו לחאםין ‪ ,‬כי אבינו פאר ראשנו וחיי נפשנו טת הוא‪ .‬אטנם כאשר בעינינו ראינו כי נטמן בעפר וידינו בעצמנו השליכו‬
‫על ארונו רגבי אדמה ‪ /‬אז נוכחנו לדעת ‪ ,‬כי אבינו מחמד נפשנו בת‪ .‬מת הוא ולא ישוב אלינו עוד ולא יכירנו מקומו פח‪.‬‬
‫ברגע הזו פרצו טעינות דמעותינו ‪ ,‬אשר חיו םתוטים וחתומים עד כה‪ ,‬ותקפאון‪ ,‬אשר שכב על לבנו כ‪ Î:‬דל הכאב ‪ ,‬נמס ויהי‬
‫למים‪ .‬בכינו וייללנו ‪ ,‬קרענו את בגדינו וגם לבבנו נקרע לגזרים ; זעקנו מכאב לב ואמרנו ‪ :‬איך נחיה ‪ ,‬אם אבינו ‪ ,‬נשמת‬
‫חיינו אין עוד אתנו ? מי יאהבנו וטי ידאג בעדנו ? היוכל לחיות גון? בלי נשמח ? טי אתנו עוד‪ .‬בתבל ? ? נעזבים וגלמודים‬
‫אנחנו‪ ,‬אין דורש ואין מבקש לנו! חשבנו כי גם לנו בא הקץ‪ ,‬כי טח נשאר לנו עוד לקות מהחיים ? השמש התקדרה‬
‫והלילה עם בלהות מות פרשה כנפיה עלינו ותחשך הדרך בעדנו — ונהי כחולמים‪—Î .‬‬
‫שלשים ימים עברו מהיום ההוא ואנחנו עוד חיים ‪ 1‬אטנם חיים אנחנו ‪ ,‬אך גם הצער והיגון עור חי בלבנו! חיים אנחנו ‪,‬‬
‫אכל טח חיינו ? מת יועיל החיים עוד אם הלב והנפש יחםר לנו ? מי יודע‪ ,‬אם לא טוב המות מחיים באלה ?‪ ...‬אטנם לא! יראים‬
‫אנחנו מחטוא בלשוננו! הן יש אל בשטים ‪ ,‬אשר לו נתכנו מצעדי גבר‪ ,‬ועל כל ארם יחתום‪ .‬אליו נשים תקותינו ‪ ,‬אשר אם‬
‫ישארנו בחיים ‪ ,‬אז יתן לנו נם חכח והעוז לשא משא החיים ‪ ,‬לכן לא נטרר עוד בבכי ‪ ,‬ולבנו יחיה הקבר ליגוננו! —‬
‫קוראים יקרים ‪ 1‬שאו נא לי אם הרבתי מלין‪ ,‬חנוני אתם רעי ‪ ,‬כי כאבי אנוש ואמרתי אדברח ‪ ,‬אולי ירוח לי מעט ‪.‬‬
‫לא אחפוץ לחאריב את נפשכם העדינה ולהעציב רוחכם הטהור‪ .‬חן ראיתי ונוכחתי ‪ ,‬כי לב רגש ורוח נדיבה לכם‪ .‬אתם‬
‫כלכם לקחתם חלק בצערנו ויגוננו וזאת היתח נחמתנו ‪ ,‬כי אתנו יבכו עוד כל בית ישראל‪ .‬לכן אחים אהובים ‪ ,‬קחו בזח את‬
‫תודתנו ‪ ,‬אשר ירחש לבנו לכם בעד אהבתכם ‪ ,‬ד' הטוב יגמול לכם כפעלכם חטוב וירחק כל צרח וינון מאחליכס ותהיו שאננים‬
‫באין מרגיז‪ ,‬והמקום ינחם גם אותנו‪— .‬‬
‫קוראים יקרים! הנני באתי להציג אותי לפניכם ולגלות לכם מחשבותי אודות עתידות "המגיד*‪ .‬אתם ידעתם את אשר עשה‬
‫אבינו ז"ל בער שפתנו הקדושה במשך שלשים שבח ‪ ,‬אשר עבד בכרם ספרות חיחדות ‪ .‬גם למותר יחיה למנות פח כל פעולותיו‪,‬‬
‫אשר פעל ועשה לטובת עמו בכלל וליא''י בפרט ‪ .‬לא לכן להלל את אביו ‪ ,‬ואקוד‪ .‬כי בתולדת ישראל ואנשי שם ימנה נס‬
‫אבינו ז *ל‪ .‬אמנם זאת עלי להעיר ‪ ,‬כי מכל העמל אשר יגע אבינו וחין‪ :‬נפשו על טרומי שדה המלחמה לא נשאר לנו כעת‬
‫רק שטו המחולל ‪ .‬גם בחייו לא השביע ^נפשו מעדנים כי אם לחם צר ומים לחץ ן כי חוק לישראל הוא ‪ ,‬אשר סופריו ומאשריו‬
‫ירעבו ללחם‪ .‬אנכי לא לחיות סופר עברי נועדתי מאבי ז"ל ‪ ,‬כי ידע היטב גורלו חמר ‪ .‬גם אנכי יודע כעת ‪ ,‬כי לא שטן יחיה‬
‫חלקי בשדה הספרות העברית ‪ ,‬ועיני לנכח יביטו* כי דרך מלא קוצים ואבנים לפני ; אטנם טח אעשה וההכרח יאלצני לזה‪ ,‬כי‬
‫איך אראה כרעה ‪ ,‬אשר ימצא את משפחתי ? ועל טי אעזבם ? אמי האלמנה ואחיותי האומללות על ד' ועלי שטו טבטס‬
‫לחיות למשען להם ‪" .‬המגיד* חוא כעת מקור טחיתנו אשר מטנו לחטנו‪ ,‬לחם צר גטצא ‪ ,‬וגם לא אוכל נשוא אשר "חטגידי‪ ,‬ילד‬
‫שעשועים של אבינו זיל ‪ ,‬אשר תקריב נפשו בערו ‪ ,‬ירד עטו שאולת ‪1‬‬
‫לכן נתעוררתי ‪ ,‬אזרתי מתני ‪ ,‬ואמרתי ‪ :‬יעבור עלי טח ‪ ,‬אנסח גם אני גורל סופר עברי ‪ ,‬הטוב אנכי טאבותי ? אולי יתנני‬
‫די לרחמים בעיני אחינו ויצלח בידי להקים ניר לדוד אבי ז"ל ולהחיות נפשות משפחתי האהובים לי‪ — .‬לכן אתם אוהבי וידידי‬
‫המגיד‪ ,‬אשד תמים חייתם עם אבינו זיל ועם המגיד חכן יקיר לו‪ ,‬אל תרחיקו טמנו בעת צר לנו‪ .‬זכרו לגו זכות דוד אבינו‬
‫אשר הקריב נפשו בעדכם ותנו לנו ידכם ‪ ,‬הביאו חטגיד אל בתיכם בכ‪ , 5]0‬בקשו קוראים וחותמים בעדו ‪ ,‬ובזה תביאו ברכה‬
‫אל ביתכם וביתנו‪.‬‬
‫גם אתם סופרי המגיד היקרים ‪ ,‬אשר כרית שלום היתרו נינכם ונין אני ז"ל ‪ ,‬אל תעזנוני לעת עתה בעוד ידי רופגו‪ ,‬כ‬
‫עוד רך נשנים אגני ולא אדע טח לפני ‪ ,‬התחדשו נריתכם עטדי ועם המגיד ושחדו טכחכם בעדו ואז יגרנוכם כל קהל קוראי‬
‫חטניד ונתוכם גם אני ‪ .‬ואשנח עוד חפעם ‪ ,‬כי כל כחי ואוני אקריב לחטגיד ועל משטרתי אעמוד לנחל את חטגיד גם חלאת‬
‫ברוח אני ז'ל ונרות כל חונכי עטם ודי חנותן עצמת לאיףאונים יתן גם לי חעוז וחגח למלא חונתי ‪ .‬בעוד שנוע יתום הרבע‬
‫חשני מחטגיד ויחל רבע השלישי ‪ ,‬לבן נקשתנו ערוגה לכל אלת שחתמו רק על רבע זח שייטיבו נא ‪-‬לחדש חתימתם ‪ ,‬ולשלוח‬
‫חמחיר חקצוב בזמנו‪ /‬למען לא יחי ח‪6‬סק נשלוח העלים ‪ ,‬גם לסוכנינו וטאחנגו נגיש נקשתנו לתטכנו גס לימים הנאים ‪.‬‬
‫גנרכת חיים ושלום הנני ענדכם חטעתיר נעד משפחתו‬
‫תבער בהר"ר דוד גארראן ז"ל מו''ל חטגיר‪,‬‬ ‫ל י ק‪ ,‬יי'ט סיון תרמיו לפיק‪.‬‬
 ‫‪:‬ת כמה שנים ‪ ,‬וזה ממש כעין אותם ה נפשות חמתות אשר‬
‫והסופי הרוסי הידוע " נאגאל‪ /‬ו ת ו ע ב ו ת כ א ל ת ו ז י ו פ י ם‬
‫י נ נ ב ו ת ו ג ז ל ה ר ב י ם תע שנה לעיני השמש בתוככי‬
‫' רושלם עיר חק י! ועוד מבקשים להם ע ושי הנבלה פתחון פת‬
‫כתוכנו ‪ ,‬העיפי האנשים ינקיו ?• ‪.‬‬
‫העלילה הבדויה הזאת שטעמה ממש כטעם אותה חעלילת‬
‫שהרבה דמן של יש‪ÎÎ‬אל נשפך עליה ‪ ,‬וה משפט החרוץ חזה‪,‬‬
‫משפט הרבה מאות נפשות ‪ ,‬שנעשה על פי קטיגור לבדו ‪,‬‬
‫שיהיו מאמריו מקובלים ורצוים בכתבי העתים לישר אל‪ ,‬י שנן‬
‫טנלי שטוע דברי סניגור ‪ ,‬שהוא דומה ממש לכל המשפטים‬
‫לשונו ויהריצח לדבר תועה על יושכי את "ק ועל החלוקה‪ ,‬ועל‬
‫הנעשים לעשוקי צדק ורצוצי משפט בטק וגו‪ /Î‬ידועים ‪ ,‬שכל‬
‫כותבי העתים של בני עטנו ירעשו ע ליהם שטים וארץ באהבת‬
‫הצדק ו הטשפט ; העלילה והמשפט הזה ‪ ,‬הלא חם כתיבים‬
‫כאש ודם ‪ ,‬על מכתב עתי הכתוב על טהרת לשון הקדש‪, Î‬‬
‫שטעריכו עד כ‪ ;Î‬לוחם בנל עוז ובנל חרף נפשו ‪ .‬בעד עטו‬
‫ודתו ‪ ,‬ושבעתים חרפתם אל חיקם ישיב ‪ ,‬ועתה ה ט"ע ההוא‬
‫י צא בכבודו ובע צטו לחרף ומערכת בני עטו הי ושבים על אדטת‬
‫הקדש ברעה וחרפה וני שאים כל יד עמל ותלאה ! —‬
‫העלילה הזאת שר צצה את ‪ Î‬מוחנו ‪ ,‬לא תתננו לשקוט‬
‫במכוננו ‪ ,‬כי לא רק בכבודנו ובע צמנו נגעה ‪ ,‬כי אם לכמת‬
‫מאות נ פשות שחייהם תלואים מנגד אל נדבות שרידי אחיהם‬
‫אשר אהבת ציון לא ישכחו ‪ ,‬וחמלת י ושביה עד נפשם נוגעת ‪,‬‬
‫וככל זאת חפשנו ובקשנו ייגענו לטצא צר זכות ולא מצאנו ‪.‬‬
‫ול חשות ולעבור על העלילה הנוראה הזאת כשתיקה‪ ,‬לחטאה‬
‫גדולה י חשב לנו ‪ ,‬ועיכ חובה עלינו לצאת היום המערכה ‪,‬‬
‫ולהתיצכ בשער משפט ונקרא אלינו את ח כטינו ורבותינו ‪,‬‬
‫םו' לינו וסו פרינו ‪ ,‬כל אשר אהבת האטת לו ל קו ‪ ,‬ומ שפט‬
‫צדק ליגשקולת ‪ ,‬כל אשר לא י חשוב ישיבת אתק ל פשע‬
‫וחטאה עד כי חותר דמם גם בעיני אחיהם בני בריתם ובני‬
‫עטם להשיא עליהם כל עון וכל חטאת ט בלי חקירת ומבלי‬
‫ידיעה ‪ ,‬וככל אשר נהגו טלפיים אחדים עד כה‪ .‬עמדו ישרים‬
‫העירו ותקיצו למשפטנו ‪ ,‬ודרשו מאת כותב הדברים האלה‬
‫כי יחדיו למשפט נקיבה לפני בוררים נבחרים משני הצדדים ‪,‬‬
‫אשר לפניהם תבוקר הישימה ‪ ,‬ו יבדקו החשבונות כלם‪ ,‬וחית‬
‫אם המצא י מצא בתוכה טי שנפטר או שתלך למדינת הים‬
‫לפני שנת הרשימה ‪ ,‬שהיא שנת תיטית ‪ ,‬ולא הניח פת בני‬
‫בית שקבלו כל מת שרשום על שטו בתוך הי שימה הנדפסת‪,‬‬
‫או כל זיוף אשר ימצא ‪ ,‬וכל גניבת ו נזל ‪ ,‬נכלה ‪ .‬או תועבה‬
‫) כאמור בהודעתו( יודיעו הבוררים ברבים \ ואם אץ כת ובכל‬
‫חשבוננו מאומה מכל החטאים והעונות אשר השיא עלינו ‪,‬‬
‫יודיעו חם ותדפם הודעתם בכל כתבי העתים ‪ .‬ולא נחשר‬
‫לסמולעס‬ ‫לכלי סלגי ‪3‬ל לך ל‪0‬עיר פ לילות לתלות נמס ק גוגע‬
‫ולספתקל סג יל‪.‬‬
‫ל( לעי ‪ 0‬ולע לי מפי לגקיס גלמגיס לקל ילעו לת ‪ .‬ססופל‬
‫סמונסק ג‪.‬י‪3‬י ‪Î3‬יותו עול נ רוסיל לק מוללתו סנס לל ילע לז מלוס‬
‫‪3‬ק למת סלקלוק ‪ ,‬וליך קג‪ 0‬לו ‪3‬זק ק‪5‬ר לזס יליעס ר‪3‬ס נקלמס‬
‫סןלת טר לסתקחת ל‪3‬קר ספר ס‪7‬ק‪7‬וק לןלת לקל מגלגלי ס מלקלקיס‬
‫כסללו ן קי‪? 3‬‬
‫‪ (3‬גס תק סמולעס מחר לי מלל ‪ ,‬כי ללי^ס תועלת יוליע לט ס י‬
‫ג"‪ 3‬כי מסגרתו סיל הלול ושכח לת' ר יס ? סן לל גכון לל ‪3‬ל‬
‫ללעו ‪3‬קיר מ‪3‬קר למקנרתו ‪ .‬ט כלוס ללס מ‪3‬קר ספרי עגמו ? ^‬
‫‪3‬וללי ‪3‬קור סוקר סמוליע טי‪ 3‬סקירתי לסק וגיס ן ולסס לקת סיל לס‬
‫סקזרתו סיל סלול וק י‪.‬ק לס י ל י ס לס לל ‪,‬‬
‫ג( לקרי לקר ‪3‬ספתקל קל יק‪ 33‬ססיפר* לל גלמר כי סמ‪3‬קל ס'‬
‫גי ‪ 3‬יקןק ‪3‬ר ליות מוכיקות לת" כללי סלקלוק קל ס י ליס ‪3‬ספרו ‪.‬‬
‫ק מע מיגס ‪ ,‬קכל ה תלול וחשכת ק‪3‬קקנרת סמנקל לסי ל יס לעס‬
‫ט'ל ‪3‬מס ק‪3‬קל ס י ק*‪3 3‬ספרו קל ר ‪#‬ס לגט‪ 3‬ממגו ‪ ,‬ולס גלמין‬
‫לל‪3‬ריו סרי לץ ס' ‪3 3*6‬ר סמ כל ‪3‬זס ‪ ,‬כי כלוס לגו סולגכין על‬
‫מקפיל כנולו על ק לול לגגי‪ 3‬גס מל י ס לנייס ‪3‬טלס ס‪3‬עס ‪.‬‬
‫ל( מי סול \ז סמתענל על לי‪ 3‬לל לו ומקתלל לרליה לק סי‬
‫‪3 3*£‬קלק לתו ולקתות עול גקליס ע‪ 3‬ללקו ? סגס כל ללס ינילגו‬
‫נמגוכס ר‪3‬ס מ‪3‬לי לעת סקל ל‪3‬ל ססקר *זס ‪ ,‬ול‪3‬קק לת כל ג‪3‬וג>‬
‫לקק ט יפי‪5‬ו לול על סל‪3‬ל סכמוס ס;ס ויקקלו תעלומות קרע*‬
‫סוקייגו לקל עלו כפעס ‪3‬פעס לל לקלק ספרותגו ויקלליס ‪.‬‬
‫ומעגין לעגץ ‪3‬לותו עגין למיתי לסעיר עול על לנל לקל ‪3‬ספתק ל‬
‫סג*ל לקל גס סול יעיל על קקזות כות‪3‬ו ו סגס טתנ ספתק ל‬
‫נסעייו לת סמ‪3‬קי ג"‪ , 3‬ט לקס ‪3‬עע)ת לת סמ י>) ‪3‬ס פל) קל ס י‬
‫ל יס על לגל ס‪$>0‬לס קל ימות ימח רמת ‪ ,‬לומל קס כ> ס י ל יס‬
‫ססיל ‪3‬ססמ‪3‬לס סןלת לת סכ‪3‬לות ק‪0‬תק‪3‬טו עליס כל סמלקלקיס‬
‫מסלליק על רק'פ ‪ ,‬על ט סלקרון ‪>53‬כתנו לס י ליטטעג‪3‬עוג )מכלול‬
‫ל&יס ליק( קרל ‪# :‬ומי קיקקיט מטכהי ןלת ל‪ >3‬לקללסו !י תכלי ת‬
‫ציון בפת‪Î‬פט תפדה ‪.‬‬
‫לםען ציןן לא גח שה ו יטען יר ושלים‬
‫לא נשקוט עד י צא כעי‪ :‬צלקת ‪.‬‬
‫כיד‪ .‬י ר ו ש ל ם עח ''ק ת יו > כי ה אייר תרטיו ‪ .‬לבעל המגיד !‬
‫רבים מסופרי זמננו החיו החזיקו בכלל אחי ' שנל המרבד‪,‬‬
‫לספר בגנותה של ארץ הקד ושה ‪ ,‬וכזילות ם של חכמיה וראשי‬
‫ק הלותיה הרי זה משונה ‪ .‬לפיכך כל המקבל עליו ל היות סופר‬
‫מחלקיה ב פרט ‪ ,‬לתבל ק דירותיהם ולבסס תבשיליהם ‪ ,‬יום‬
‫יום יבקשו חשבונות ‪ ,‬חשבונות ! כי אץ האמת מצרית אלא‬
‫בטדפיסי השנון נלוי ‪.‬‬
‫ואנחנו אמנם חשבוננו בכל עת היה ע ומד נכין גס להדפיסתו‬
‫באץ כל מעצור מצדנו ‪ ,‬אכן מחוץ לא הורשנו ‪ ,‬בפחדם כל‬
‫היום מפני חפת מציקים‪ .‬ומה יסנון תשבץ פנימי טבלי חצוני‬
‫כמובן ‪ ,‬ונשאנו חרפת פחרפינו ואםינו הננו ככל הטון ישר אל‬
‫הנ ושאים כלימת בני בלי שם ‪ ,‬כי טי יוכל לדון עם אלה‬
‫האומרים ‪ :‬שפתנו אתנו מי אדון לנו י ‪,‬‬
‫"‬
‫הכנסה‬ ‫חשבון‬ ‫משם‬ ‫אלינו‬ ‫בחגיע‬ ‫הזאת‬ ‫השנה‬ ‫ובראשית‬
‫והוצאה של השנה החולפת עם הצווי להדפיסה ‪ ,‬ט‪Î‬ז רבה‬
‫ע ליצת נפשנו ‪ ,‬בחיות לאל ידנו לסכר פי דוברי עתק בנאוה‬
‫החשבון החצוני שי צא לנו משם ‪,‬‬ ‫ובוז ‪ ,‬והדפסנו עם‬
‫גם חשבון חלוקת החלוקה ‪ .‬ובשמות פקדנו איש איש על‬
‫חלקו הקצוב לו ברשימה הבאה משם מאת הנז כרים הכוללים‬
‫שכבר יודעים וםכייים את כל בני הכולל מקטנס ועד גדולם ‪,‬‬
‫ויודעים בכל עת מי חי ומי אינו חי ‪ ,‬מי באר ץ ומי הלך למםעיו‪.‬‬
‫ויותר ממספר חוברות שאנו צריכים להפיצם בין י ושבי‬
‫הערים והכפרים מבחוץ ‪ ,‬הדפסנו‪ .‬כי גם בתוככי ירושלים‬
‫חלקנו במספר רב ונם לרבים מכותבי העתים בשפת קדשנו‬
‫שלחנום ‪ ,‬ועוד מספר נכון נםצא בידנו ולכל אשר יבקש‬
‫נתנהו ‪ .‬ובטחנו כי מפני אור ה אמת והצדק הזורה עליו‪ ,‬ינוסו‬
‫הצללים ‪ ,‬כי מעתה הבא לפוסלו ‪ ,‬עליו להביא ראית ברורה‬
‫במה הוא פוסלו ‪ ,‬וכל גדופים וחרפות‪ ,‬ריקות ושדופות ‪ ,‬לא‬
‫יצלחו ‪ .‬וכל לשון תקום אתנו ל משפט לא תזנה בדינה ‪.‬‬
‫והנה למרות טחשבותנו אלה ‪ ,‬ראה ראינו כם " ע גדול ונכבד‬
‫לבני עמנו ' הדברים האלה אות באות ‪:‬‬
‫‪ ,‬ע וד י ו ד י ע ו ל נ ו מ י ר ו ש ל ם‪ ,‬כי בחשבון שנת תרמית‬
‫לבני כולל ‪ .‬ריים ין ‪ Î‬שנדפס זה לא כביר ‪ ,‬נזכרים ונשמעים בין‬
‫לוקחי החלוקה הרבה אנשים נפטרים או שהלכו למדינת חים‬
‫מ גי ד מש נת‬
‫עלבון ספרותנו‪.‬‬
‫‪3‬לי‪1‬ל לסיגול! ס‪$‬פילס סלתלוטס קרלט מליעס מלת ס י גללל‪Î‬‬
‫‪3‬ליס מפלרי* על ל‪3‬ל מקניין קטגס קסוגיל ללול ‪>3‬מי‪ 0‬סל‪3‬ס‪ .‬לז כן‬
‫סמק‪3‬לת לפי לגרץ ‪ ,‬סול ‪ .‬כקרח על )ס(ספר ‪ (1‬סחלק ‪ ,‬מערט לקץ‬
‫עגל* וסלול וק‪3‬ק לס י ל" כערסלסן י ‪ .‬וסגס ‪3‬עיל לקר ^גקגו מתפלליס‬
‫על סל‪3‬ר סזס ‪ ,‬וסגס סגיע לגו סמלץ גליון ‪ 30‬י‪3‬י פיתקל מלען לקל‬
‫מ ווילגל סמכגס עגמו ‪3‬קס ‪*,‬ק‪ 33‬ססופר י ‪ ,‬וסול יודע לנו לת תכן‬
‫סמק‪3‬לת קל ‪,‬ססופר סמו‪3‬סק ‪ '0‬ג"‪ 3‬מקצרין* ‪3‬מלי‪ 0‬יותר ‪3‬רולי‪,0‬‬
‫וסול — לתמסין ל‪33‬גו — לסידוק ט סללון קט יי ג‪3‬עלג לקק לת‬
‫לני תולותיו מ פעול קל סי ל יס וקס ‪3‬ספרל ‪ ,‬ו‪3‬סל‪3‬ס מקומות לקוקיס‬
‫סס גס ‪3‬טעות וכקמת לליל סללון ק י‪ 3‬של יתקלס ‪3‬ו כות‪ 3‬ס קניזק^‬
‫סלל כלקל יתקלסו ‪ 35:13‬ט ימגל ‪ ,‬גס יק מול ל‪3‬ין לו וילמל כי סס‬
‫י‪5‬סזכיר ‪ ,‬קלילס לסאלון ‪ 3*6‬מגגו‪ / 3‬ועל לעתו ס' י "ס ‪3‬ר‪$‬וגו סטו‪3‬‬
‫גקן לת גוו לסי ‪ 3*5‬למיוט לת גוגותיו סיפית ולס תסלל ‪3‬סן )ולל‬
‫גכון גס לל ‪3‬קגס‪ , 1‬וסגס כל סל‪3‬ליס סללס לעס גי יכיס ‪3‬ילול ‪,‬‬
‫וכקסס גס כסויתס ליס לסלגיז ל‪ 3‬כל ליק יקל על סיסיל לילות לת‬
‫כגול סקלוקגו סמתולל על כי יעל‪3‬ו סיפייס פוקדס לת ל‪3‬ס לסקכין‬
‫לעקל כ‪3‬ול סליק סמ סולל סנלול ס י קט" ג‪3‬עלג לתתו למגגג ל‪3‬ריס‬
‫תלת לעסו מ‪3‬ל> סנץ לותס ? גס כמס סגוגע לסי קי‪ 3‬ס‪5‬ס סול‬
‫‪3‬וללי לעגו ‪3‬יין לטזרי! זולתו לגקוס לק גקמת כ‪3‬ילו סמק ולל‪ ,‬וללזת‬
‫קקתי ללס תקיעס ‪ ,‬לו כי יע‪3‬ול סג‪3‬ל סמלומס סזס על ס‪37‬ל‬
‫גקתיקס ועיט ע^ץ ‪33‬ח ו‪3‬סלט גקק כעל מעקי געריס ‪5‬י‪33‬יס ‪ .‬לו‬
‫כי עיף לת עטו ו‪3‬קגס מטסו יכס לותס קוק על ירך ולל י‪6‬גס לסס‪,‬‬
‫‪ (1‬לקי סגללק י?יס כלזוכ ‪3‬טסמ י?סו‪7‬טס ‪ 38‬סמגקל ‪3‬ס‪6‬לי לקלק‬
‫•ססל סלולס' ומסלל סלוקיוק מ‪5‬ל ססלגק סיגיק לי גןקגק ק? וסוסיף סול‬
‫חכותכ‪.‬‬ ‫מלגנחו ועקס גו סגגגיוק ‪.‬‬
 ‫לא לא מונת אמת עברו בארץ את ההורה לא ידעו ואת חוקי‬
‫העמים יא ידרשו ‪ ,‬את ב ניהם לא יחנכו על ברכי אמונה‬
‫הטהורה הנצמדת בטהרת הדעת וחכמתם תתבלע ‪ ,‬כי די להם‬
‫בטהרת טי סקוה ובנסיעהס לבעלי המופת ‪ ,‬אשר רבו כעת‬
‫בארצנו לד אבון לבנו ‪ ,‬וכמוהם כן קד ושיהם שנו ברואה ‪ ,‬פקו‬
‫פליליה וחזו לנו אך משאת ‪ #‬וא ומר וחים ‪ ,‬ישנו תחת מכסת‬
‫הפאנאטי זמוס ואת טובת העם לא ידרשו ולא יצר להם בצרת‬
‫אחיהם ‪ ,‬כי לא ידעו ע* פ רוב את קורות י שראל ואמונתו ולא‬
‫יבינו את הדברים הנחוצים לזרוע על תלמי לב כל איש מזרע‬
‫אחינו בעת הזאת ‪ ,‬בעת אשר מלחמה כברת לנו מפנים ומאחור‬
‫מאנטיסע סיטים היהודים ומאנטיסע מיטים האינט יהודים ‪ .‬ומעבר‬
‫מזה יעטרו מפלגות ההולכים קדימת החכמים בעיניהם ‪ ,‬אשר‬
‫צערו צעדי ענק לקראת העת החיה " אשר ע* פ רוב בהפקירא‬
‫ניחא להם וישחיתו כל חל קה טיבה בישר אל ‪ ,‬כי דעת ד ‪ 1‬לא‬
‫יחפצו ותורה טח להם ‪ .‬אל כתי כנסיות לא י בואו כי אם פעם‬
‫או פעמים בשנה ‪ ,‬את בניהם לא י למדו אף קרוא ע ברית ‪ ,‬ואך‬
‫אל ההתבוללות הגמורה עי ניהם נשואות ‪ ,‬טחו עי ניהם מראות‬
‫כרעה אשר מצאה את עמס ואת מולדתם ומגמתם אך לע שות‬
‫ח* ו כליון חרוץ ל אמונת י שראל ‪ ,‬לאמונתנו הקר ושה אשר על‬
‫מזבח אהבתה הקדישו אבותינו אלפי שניט את דמי לבכם וח"הם‪.‬‬
‫ואך מחנה אחת הנשארת לנו לפליטה ה'א מפלגת האנשים‬
‫העומרים בתוך בין המעקשים ארחותם אורח חיים טחשכלת‬
‫תנשחהה אשר הביאו כלבם ‪ ,‬ובין הנלוזים מדרך הדת והדעת‬
‫מרוב האולת והפאנאטי זמוס אשר קננה בלבם‪ ,‬נמצאה עוד בעמנו‬
‫אשר צרת אחיהם נגעה עד לבם ונפשם ‪ ,‬ואך אל החכמה ואמונת‬
‫עיניהם נטויות ‪ ,‬אך מה יעשו אלו האנשים אם מתי טספר הטה‬
‫ככל עיר ועיר ונער יכתכם ‪ ,‬וע* פ רוב אנשים כאלו לא בצל‬
‫הכסף ישכנו ומהם יא תושע יהודה וישראל ‪ ,‬לא תכונן הדת‬
‫והדעת ‪ ,‬לא תעצר המגפה אשר פרצה בע מנו מפנים ומח וץ ‪,‬‬
‫מאויבים אשר מקרבם י צאו וט אויכים אשר יבי או שואה ממרחק‬
‫לס חום מקיר סחיתנו ולכל ע וי השחית ככרם דתנו ‪— .‬‬
‫האמין לי קורא יקר ‪ ,‬ני לי! ל התחקות אחרי שרשי מומי‬
‫אהוינו באתי היום ‪ ,‬אך אהבת אחי ועמי אשר תוקד כאש ב עי מות ‪1‬‬
‫הניע הני ל שפוך מרי ש יחי אל ח‪Î‬קך ולדבר את המפלגות משפטים‬
‫כ שער ‪ ,‬כי ככל עת אשר אראה את הנהגת אחינו כני אר צנו‬
‫וארצות אחרות בכלל והנהגת אחינו כני עירנו בפרט יתר לבי‬
‫ממקומו ‪ ,‬ותאחזני רעדה לראות את אי*‪Î‬י ‪ -‬א פללנו לראות ‪.‬‬
‫הרבנים הופקו* ההורה ומורי הור אה בארצנו נצכו כמו נד ‪,‬‬
‫י שנו שנת עולם ו לא יתערבו בע ניני העדה מטוב ועד ר ע‪ ,‬ואף‬
‫{‪5‬ם כל בני המפלגות ינקרו זה לזה ע יניהם לא יחי שו מפלט‬
‫להם ‪ ,‬י תבאו בסהר אהלם ‪ ,‬לא יורו את העם דעה ולא יבינו‬
‫להמון העם דרך אי ץ ומשפטי האנושיות ‪ ,‬כ אלו חיו אלמן‬
‫ישראל כאין מורה ומנהל ‪ ,‬ולעת מצוא ‪ ,‬בעת אשר נח וץ לפתות‬
‫‪3‬ה להיות למלי ץ לפני העם ‪ -‬ולדבר ב‪£‬ני קהל וע דה‪ ,‬ה טה כאלטים‬
‫לא יפתחו פיהם ‪ ,‬כי שפתם אין אתם וחכמתם נסר חת ‪ ,‬ועיכ לא‬
‫יוכל בית י ש ראל ילהשען עייהם ‪ ,‬ואנשי המע שה אשר ראינו‬
‫בכל דור ודור ‪ ,‬כי קמו בכל עיר ועיר ‪ ,‬והקדי שו את שם צבאות ‪,‬‬
‫והכניסו ראשם ורובם ל טובת ישראל ‪ ,‬והתאמצו בכל כחם ל היות‬
‫ולא נשקוט עד אשר משפטנו לאור יצא ‪ ,‬כי אין אנו ר ואין‬
‫את הדם—דמינו ודם נפשות אביוני עד תנו—כאלו הוא מים ‪.‬‬
‫נבטה בכל אחד מכותבי העתים הישרים ‪ ,‬כי יעתיקו דברינו‬
‫אלה מעל ‪ .‬המגיד* טבלי משוא פנים וי וציאו לאור משפט ‪,‬‬
‫וצדק כנוגה יאיר ויזרח ‪ ,‬וגם ה' יתן הטוב וארצנו תתן יבולה‪,‬‬
‫בעתירת המקוים לאור והמרובים לישועה‪ .‬ממוני ומנהלי כולל‬
‫רייסין בירושלם תוי ‪.‬‬
‫נאום משח אליעזר דן בהרלב ''ג‪.‬‬
‫נאום נ תנאל לוריא ‪.‬‬
‫גאום זלמן חיים ריבלין ‪.‬‬
‫כן אנכי הנני קורא בצד ק לכל הרבנים חגי ולכל גדולי‬
‫המדע אנשי אמת ויראי ד' שיחגרו בעוז מתניהם ולתבוע‬
‫עלבון תלמידי חכמים וכמה מאות נפשות בני ציון היקרים ‪,‬‬
‫ולהתאמץ שיצא כאור משפטם להסיר מהם דבת שוא ושקר‪,‬‬
‫ולקיים לא תעםוד על דם רעך ‪ ,‬וככל האמור במכתב הרבנים‬
‫הגי הגיל ובעתיד! למ ען האטת ו הצדקה בעתיק ירושלם ת י ו ‪.‬‬
‫נאום משה נחמיה כתנא‪.‬‬
‫עט‪Î‬סופרים*‬
‫דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב!‬
‫טארנאפאל ‪ ,‬סיון תרמ י ו ‪ .‬לנעל המגיד ! כקר אי בהמגיד נו'‬
‫‪ 14‬משנה זו מאס‪6‬ה אשר היתה בעיר וויען ל הוציא סכת אל‬
‫הפועל את ההיסדות החברה הנקראת בשם " אגורת ב " * בעסט‪-‬‬
‫ר ייך* ‪ /‬אשר םטרהה להרחיב דת היהדות בין אחינו כעסט רייך ‪,‬‬
‫ולהנץ על י שראל מול משנאיהם מח וץ ‪ ,‬ואיך הדר י צונז העומד‬
‫בראש הועד הראה את נתיצת התיסד ות החברה הזאת בימינו‬
‫איה ; עת אשר עמודל היהדות יהפלצון ‪ ,‬שסח ורחב לכי בראותי‬
‫כי בעיר המלוכה מצא הרע יון היקר בלב נריבי אחינו קן לו‬
‫ואמרתי ‪ :‬יהי ד' ע מהס להוצי א מחשבהם הטוב לפעולה אדם‪,‬‬
‫וגם ש אגתי כנהטת לכי טי יהן אשר יחישו בל גרויי אחינו בכל‬
‫ארץ מושביהם את גורי נחיצת ההיםדות אגורות וחברות לחזק‬
‫אה ע סודי היהדות בכל עיר ועיר ‪ ,‬מקום מושב אחכ" י הנפזרים‬
‫בגולה לגל ארבע כנפות הארץ ‪ ,‬וגם בארצנו ‪ ,‬ארץ גאליציא ‪,‬‬
‫מקום אשר עוד רבים ידמו כי לאמונה יגברו באר ץ ‪ ,‬מקום אשר‬
‫רבים עוד מאחינו יתעגגו על סיר התלמוד ‪ ,‬נחוץ מאד כי ראשי‬
‫הערה אשר עתותי העם ועניני הערה מסורים בידם יעוררו‬
‫מתרדמתם האעדיפערענט‪ Î‬זמוס‪ -‬י אסוף אספות ‪ ,‬למען לע שות‬
‫נדרים ל עצור כעד הרעה ‪ ,‬אשר ירעו אותנו האנטיםעמיטים‬
‫מאחינו ‪ ,‬וליסד אגודות לחזק ולאס ץ את יסודי היהדות ‪ ,‬לבל‬
‫יעלו ח"ו למשואת העת הרעה הנשקפת לנו מהתנוך הנשחת‬
‫מאד בע תותנו אלה בכל מפיגה ומפי גה ‪.‬‬
‫מעבר מזה יע מדו אלה היראים ‪ ,‬הל ובש ים אדרת הי ראה ‪,‬‬
‫למען כחש ככל דבר טוב ומוע יל וי ש חיתו כל חלקה טובה‪ ,‬כ*‬

‫‪1‬גקון ‪5‬ו ‪5‬קרל ט‪3‬קטס ע‪ 3‬ס י ר''ס ס‪5‬ל תח^ סיל ‪5‬ו כ> י‪3‬ל ליס‬ ‫ס‪37‬ריס ס^ס סל טקג סעקקל סלל סיל לסוטק לגו םכי ‪37‬ליס ‪:‬‬
‫‪£‬לזר ג!רי‪5 3‬י ‪ .‬עיכ לץ ל‪37‬רי ל>‪5‬ס סוס קסר וסייכולז עס ‪37‬ר סכ‪1)3‬ס‬ ‫ל( ט סכ‪3‬לוק ענוטיס כל לך‪ ,‬עד כי כל סטדקדקיס טסרלס וגיס‬
‫לז ‪ ,‬לנכי לל‪3‬ר ‪37‬לי לק‬
‫ט‪5‬ד ססעגץ ‪3‬ע‪5‬טו ‪7‬ולס ‪3‬סיס ^‪ 3‬עג!ע‬ ‫^ל‬ ‫על סלקלוגיס לל ט‪5‬לו י‪7‬יסס ורנליסס ‪3‬ס וכלס סלכו חסך ולל לול‪,‬‬
‫‪373 1‬ר ע‪ 3‬ליוקוו חס סול ‪:‬‬ ‫על לסל ס‪5‬ל‪ 1‬ל' ‪3‬טלס סס‪3‬יעיק לללןי סקסי ל‪3‬ר>לק סעולס לקנין‬
‫‪7‬רכס ס‪ 5‬טלקלק יגו סטעטיס ^סקלוגן קטי‪ 7‬ליס ע‪ 5‬לעסו כי סול‬ ‫סלט טוגין פס‪3 , ...‬י רוסליס ללי טל עיר וקליס לזן ס טיל ‪ ,‬לסר לסכיו‬
‫;ג‪ 3‬טססלו ויכת‪3‬ס ‪3‬סטו ‪ ,‬ולגכי חס לכי ולל לרע טס כל ס‪5‬עקס‬ ‫ננלו כל לזעליטוק ‪3‬קכטק סלקדו ק‪ ,‬וסול ‪3‬קע‪$‬וטות עזו סקק עי ניגו‬
‫סןלת ? סן ‪3‬לוקו*סלוק לסל ס טלקלק סזס עט‪ 7‬ע‪ 5‬ססטגלס סזללז‪,‬‬ ‫לדלוק לור ט יסל ‪ (3 .‬ט סס&ו&ס סזלק קטן ע‪5‬טי ס ול? ‪ '0$‬ר יס‪,‬‬
‫וסול ‪3‬עזרק ססכל סיסל ‪ ,‬יוכל סיוח כי ‪3‬לותו סלוסן ט‪5‬ל לוחס גס‬ ‫וליס טסטק‪3‬ריס זולקו לל עקל ע ליס ו ט ללו סקליס לוקו טק‪3‬ל‬
‫ססגי ‪ ,‬כי ססכ^ ליגגו קגץ פרטי ‪3‬ליס לח‪ 7‬כי טסוקן סול לסל‪3‬ס‬ ‫לקל ליך לל >‪7‬ע לוקס ס' לס 'ס ? — וסגס לגכי עוטל טסחלס‬
‫לנסיס ולס גס ‪5‬ל ^כ‪5‬ס ‪ ,‬לץ סט ג‪3‬יליס טחכ‪3‬ליס ‪3‬סגגון לקל ‪,‬‬ ‫טקליס ללעת מס כל סלןללס קזל ת ‪ ,‬לקרי ט ‪370‬ר סזס ססוט סול?‬
‫סטעגו ‪ ,‬ל‪3‬ל טעו^ס ^ל סטעכו ‪ ,‬כי לין סגי ‪3‬גי ללס טכוניס ^ל‪3‬ר‬ ‫‪3‬קכליק סססיטוק ‪3‬עעי טכטס וכטס לליוק לסר לץ סס סטקוס‬
‫לקל ‪> ,‬נ‪7 .‬ולס טזללז טגלגו ‪3‬קכטלן סק^ טו ל סרק‪3‬ס טגי יס‪ ,‬לסר כל‬ ‫לס‪3‬יל לוקס ‪ ,‬ועל טס סרניז כוחנ סקלןקל( כל סטוקלקיס יס גי‬
‫ססלי סלז& ייול וגחלי כליו טק למוגי סק לטוגיס על סר‪3‬ס טס לקלוגיס‬ ‫עסי טטגוקקס ? ‪3‬ק מסוגי זס ל קקקי לי ‪0‬סר טכ^ ול ‪7‬קוס ליק ועע קי‬
‫כלס כלויטלריטעטיס סס לנו ‪ ,‬וגס ססק לל וסטריל סלסס •סילוק‬ ‫‪3‬טכלז‪3‬ו סל ס י רס* ס‪ .‬וטס ס&ק וטטקי ט לל טגלקי סטס לל דו‪3‬יס‬
‫גלטגיס סס ל‪3‬גוח עליסס טנלליס כט ו רטיס ‪ ,‬ונכל זלח לל לקוק‬ ‫ו‪3‬ל? יער ‪ ,‬וט נס ‪3‬ק‪5‬ס עטו ^ גנע נסק"לז ^ ף טלז י?ס סו^ ‪^3‬‬
‫סול כי סלכס טסעוסקיס ‪3‬ס יכוגו ‪3‬סכלס לל‪3‬ל ל קל ‪ ,‬לן' כי קכטס‬ ‫לןססורק ל‪1‬ו טסקו^ס ‪ ,‬סול? יקק^ סס רח ע‪ 5‬סיל ' ק ע‪ 5‬ג?טיו ט‬
‫סלקלו ק‪ ,‬לס ל ל? כי עטיקס ס יל טס לול ‪3‬ל יכולזס ‪ ,‬לו‪3‬ס ‪3‬כטיל‪?1‬‬ ‫קט ן ס^יח" ן יט‪5‬יך ללזריו גג"ס קטו רת וה י ו עס יס ‪ ,‬וע ^ ז^לז ט^‬
‫לל ל‪3‬ס סיל ‪ ,‬וססל קטן יכלול ‪3‬ו לק כל גוסל> סעגעיס לסל ‪3‬ס ‪,‬‬ ‫גלווטו ‪ :‬ל?י ך ילזק קסקט'י ן ‪^3‬יקן ססול* לקגי סס'ס יט^וך לשקריו גלס‬
‫ולץ לגו כל לויטלליטעט ‪3‬ס כי ל כיל כס"ק ל‪3‬ל ; וטס זס יסלל לס‬ ‫ןס יט‪0‬ך לחלץ סקטן סגוס‪3‬‬ ‫קטולק סו^' ו קסי^ ל קלי סס* ס? וליך‬
‫סגי ‪3‬עלי סכל יסל יסנקו זס לק זס ‪3‬ססליסס ול‪3‬ריסס עו ליס גקגס‬ ‫קלל קרי &לזו‪ :‬וטי קי^קיט‬ ‫‪3‬ר‪3‬ו* ת טעות יק וטון גג"ס ^ גולך ? וע^‬
‫ס‪*0‬ס‬
‫לחל ? ולס לקל טסס סיס טן סזרי דן סטק ליט ץ ל‪3‬ית סלסיס ע י כ‬ ‫ויגללו ^ל טעיס ו^ל טק‪5‬קו ‪ .‬סין'‬ ‫ו^ל‬
‫וכו י לולס טלגל סק*ק‬
‫ס^ילוח^‬
‫יססיל ססגי לה זכולזו ‪3‬ססט‪1^5‬ס? ולין ילרוס טטגו סילסון כי יסל‬ ‫ט‪3‬וכ^ח ‪3‬ל לל" ק ו^לעןל‪'5‬ס ‪ ,‬ל‪ 53‬י‪1‬‬ ‫ל‪3‬ר לץ כלן ‪1‬ל‬
‫לסול גססו לכקי‪ ; 3‬כך כק‪ 3‬סלוגי ‪3 ,‬ע ול לסר גס סול ‪3‬עגטו כק‪3‬‬ ‫‪3‬כקן ^ סלתיק‬ ‫לקל‬ ‫וקלל^ לטלגיזס גטכזס‬ ‫גהע‪3‬ס‬ ‫עיגיס‬ ‫כלן לקיזח‬
‫ק? לין זלק ט לס רע ^‪ 13‬ולך לל זס ל‪3‬עו כעל נג‪ 3‬וכעוסס‬ ‫כסיר כסולז למי סטק‪3‬וגן ‪3‬ס‪353 0‬עיסס ס‪3‬סיריס ‪.‬‬
‫סקולס ‪3‬סרקו סל לז‪3‬יח ‪ ,‬לס לרלס סקר כזס לסר טק‪3‬רו סול לי‪6‬‬ ‫ומעטן ^ גין לתליוי ‪3‬סעיל של ע^ עגין ללזל ס‪5‬וס ‪5‬ל‪3‬ר ‪3‬ו‬
‫לסר ליגגו סוגס וכוק‪3 3‬קכטס לסטס ט לס לעסוק לו סס ‪3‬טקגריס‬ ‫ל‪3‬ריס ללזליס ‪ ,‬ולך ‪3‬סקלס טס ק לטרלזי ‪3‬תלז^ס ‪ ,‬כי לגט ‪3‬ל ‪3‬ל‬
‫ללוקלס סטוק קלסיק ו טליר גקי‪3‬וק ‪3‬לקלוק לסוגגו ; ליס ל‪0‬ר כל‬ ‫‪3‬י‪1‬ור ^ והס לז^לןמט סליון ‪ , 3*0‬ט ‪3‬לטח לץ כלן ט^ חטס ‪ , )>\0‬כי‬
‫לעקו ‪3‬ק כטת סלקלוק סול לך ‪3‬כטוקס )ונס זס ליגגו כולל( לגל‬ ‫טי סל^י ילטץ ט ‪ 0‬י ק "‪ 3‬סגולע ‪ 5:73‬ק‪5‬וי לרז ‪3‬ליק י‪5‬ר ל‪ 3‬ח‪3‬וגוח‬
‫‪3‬ליטקס יליעקו ‪3‬ס סיל טי נ‪3‬לק וטגומ גטק על טלל; ליס לסר סרנס‬ ‫ולג ע‪3‬י^ס י‪^6‬ח ‪3‬עו^יוס יליו ^גג)‪ 3‬טק‪ 5‬הקייס ‪ ,‬ו^ל עול ל‪5‬ל‬
‫ל‪3‬לע סיקליס לקוקי ססגיון ‪) ,‬לסר ‪3‬סכלו סנס יק‪3‬ן נס סגי סעטס‬ ‫^ נכטס טק וטולן ^ל י‪3‬ץ לק סכקוכ ‪3‬ססלי ליס ‪ ,‬ולס * טגל ס י ‪/5‬‬
‫להפיק נגתם בקרב הנוי כלו ; עיני רבים מצפות אל אוצר‪-‬‬ ‫אילי‬ ‫לאחיהם יטשען עז ‪ ,‬ספי הטו מן ב^ הות העת ואעם ‪.‬‬
‫הספרים הגדול חרה ' ג הנזכר ‪ ,‬אשר יוקם על בביתו ברחוב‬ ‫הכסף ואיירי ארץ ע*פ רוב ‪ ,‬מלבר היחירי סגויה אשר נשארו‬
‫לנו כחםלת ד י עלינ ו ‪0 ,‬נגר נגעי עטנו יע םודו ‪ ,‬יבם נקפא‬
‫גלעזער ויהיה פתוח לרוחה לכל הבאים בתוכו להגות בספרים‬ ‫ככפור וכקרח ‪ ,‬יסגרו ע יניהם םראות ברעד‪ .‬אשר ימצא את אחיהם‪/‬‬
‫ואיש עתי יבוחר להשגיח על הספרים חרבים הגנוזים בקיבו‬ ‫אס אך שלום בסנורם ‪ ,‬כי תרדמת האעויפרענטיזםוס נפלה‬
‫ולמלא לכל דורש ומבקש רשיון ‪ ,‬למען תמלא הארץ דעה‬ ‫עליהם ואין סקיצם ‪ .‬ולולא כעס אויב שנאת האנטיסעםי זטוס‬
‫וחושית ועירנו ווילנא > הרת התורה ופנת המדע ‪ ,‬תהיה לתל¬‬ ‫אשר הביאה לנו סגור מסביב ‪ ,‬וחל קה מלא חפנים עטי ורעות‬
‫פיות אשר כל שוחרי התורה ומבק שי תעודת יפנו אליה‬ ‫רוח לכל ספלנה ומפלגה כי ש ראל ‪ ,‬כי עתה אחינו ‪ ,‬אשר אך‬
‫אל ההתבוללות עיניהם נשואות ‪ ,‬כחשו באל ממ על ‪ ,‬ושכחו כי‬
‫וימצאו חפצם בבית אוצר הספרים הלזת‪ ,‬כי הוא מקור נובע‬ ‫ממעי יהודה יצאו ‪ ,‬ומוכרחים אנחנו בדאבון לב לה עיר ‪ ,‬כי‬
‫השוטף על כל גדותיו טי התבונה ודעת חכמים ‪ .‬יתי רצון כי‬ ‫האנטיסעמיטי זטוס הטרגזת זה כטה שנים את מנוחתנו‪ ,‬ותכליתה‬
‫ינוד תורתנו ‪ ,‬פלטת כל חמדתנו מימי קדם ‪ ,‬ירום למעלת‬ ‫ומטרחה להכרית אוכל מפינו ולהכחידנו מן הארץ ‪ ,‬הביאה לנו‬
‫‪ -‬אש ובישועתת יושע י עקב תשועת עולמים כרצון כל הובבית‬ ‫מעט תו עלת ‪ ,‬בהשיבה רבים סאח‪Î‬נו לגבול ישראל ‪ ,‬ובאו לכלל‬
‫נאמת ובלב שלם אשר בתוכם יח שב‬ ‫ההכרה כי ההתב וללות לא הנקם מהחטא אשר על כרכי היהדות‬
‫שמואל ברוי דא מו וילנא‪.‬‬ ‫נולדו וםמעי יהודה י צאו ‪ ,‬אך לא באו עוד לכלל ההכרה לדעת‪,‬‬
‫כי עליהם רובץ החוב לתקן את אשר עותו עד כה ‪ ,‬להסיר את‬
‫מסך המבדיל ביניהם יין אחיהם אשד לא כטח שבותם מחשבותיהם ‪,‬‬
‫ה ע ר מ א נ א ו ו ק ע ) מחוז קיוב( ‪ ,‬פיון תרמ' ו‪ — .‬לב מי‬ ‫לגרש אה שטן האינריפי ענט‪ Î‬זסוס מסחנותם ‪ ,‬ולהרים כל מכשול‬
‫מאחינו אשר צרות עטו נוגע עד לבו לא ימס בקרבו בהביטו‬ ‫מדרך המוביל להתאחדות עם קודש ול היות בנים נאמנים‬
‫על מצב עטו חנכחי ? ולב מי אשר רלן רוח אנוש יצוק בו‬ ‫לאלה ים ומלכם ‪— .‬‬
‫לא תבכה במסתרים נפשו ‪ ,‬בראותו כי המון אח יו גועים‬ ‫ע' כ עליכם ראשי ונשיאי כל ערה ועדה רובץ החוב לאסיף‬
‫ב רעב ‪ ,‬באשר אין לחם כמה להחיות את נפשם ונפשות ב י' ב ז‬ ‫שאי ית כחכם ‪ ,‬וליסד בכל עיר ועיר אגודת ב י י ‪ ,‬אשר חכ מיהן‬
‫ומטרתן תהינה להגן בפני א חינו סחמת אויב ומתנקם ‪ ,‬ולחזק‬
‫ולב טי לא יתפלץ בקרבו לראות כי נרדפים חמה על לא חמם‬ ‫את יסויי הדת ‪ ,‬ואגודות האלו תהיינה כענפים לחברת אגודת‬
‫ככפם ? הלא כל אלה ידאב לב איש יהודי עד למאד ; אבל‬ ‫ישראל בעיר וו‪Î‬ען ‪ ,‬ולחברות ‪ ,‬כל י שר אל חברים* ועור ל חברות‬
‫עוד יותר מזה תדאב נפשו בראותו ‪ ,‬כי לעת כזאת אשר‬ ‫הרמות והנשאות ‪ ,‬המת אמצות לטובת אחב " י למען לאתר הלבבות‬
‫נחוץ לנו לעמוד נגד הפרץ וללחום בשער עם אויבינו )אשר‬ ‫' חד ‪ ,‬ו להצמיח היכולת לעבור חלוצים לפני אחיהם ‪ ,‬וללחום‬
‫יפערו פיהם ויחתלו כנו כי נרפים אנחנו וכי ש ונאים אנו‬ ‫לפניהם מלחמת הקיום ‪ ,‬כי כמעט נטיו רגלי עם קודש לנפול‬
‫לרגלי ה עת הרעה אשר הובי ש מקור פרנסות ר כות מ אחינו'‬
‫לענוד ולחיות מיגיע כפנו וכי רק מרוח נאהב לחיות( ולתראותם‬ ‫וד י יהיה בעזרכם להוצ יא לפעולת אדם אשר תחלו לע שות‬
‫כי שקר הם דוברים וכי רק עלילות שוא הם מבקשים עלינו *‬ ‫וטש כורחכס תהיה שלמה מאה ד י ו שלום על יש ראל ‪.‬‬
‫כדי לחבזות אותנו ולהבאיש ריחנו בעיני הממשלה ; לעת‬ ‫יחודא חלוי פע לדהארן‪.‬‬
‫כזאת עוד אחינו הע שירים מעלימים עין מראות נכוחות ויקשו‬
‫את לכם לבלי הק שיב את התחנונים והבק שות ‪ ,‬אשר יבקשו‬ ‫ר ום ם ל א נ ה‬
‫מחם האביונים לתת לחם יד ב בתי חרושת שלקם‪ ,‬למען יוכלו‬ ‫ווי ל נ א‪ ,‬פיון תרט ' ו‪ .‬לב על המגיד ! — איש בשורה‬
‫ל השתכר לכה* פ לחם צר‪ ,‬להחיות נפשם ונפשות ביתם‪ .‬ועוד‬ ‫אנכי חיום לבשר בקהל קוראי ‪ .‬המגיד* ‪ ,‬כי בית‪-‬אוצר הספרים‬
‫יתרת יעשו כי גם היהודים אשר היו עד כה בנתי מסחרם‬ ‫אשר השאיר אחריו חרח יג מתתיהו ש ט ר א ש ו ן זיל לעירנו‬
‫ישלחו מאתם וימנו תחתם אינם יהודים ‪ ,‬וכן ישאר‬ ‫ווילנא לנחלת עולם אשר יעמוד לזכרון נצח — יפתח כקרוב‬
‫היהודי כאניה בלב ים‪ ,‬אשר הניחוח החובלים להיות למשחק‬ ‫לכבוד ולתפארת להטנוח המכובד ‪ ,‬אשר ע'ז הק דיש כל ימי‬
‫לגלי הים הזועפים ברעש ‪ ,‬ולא ידע איך יביא לחם לביתו ‪,‬‬ ‫חלדו לאסוף אל אוצרו ספרים מספרים שונים רכי‪Î‬חערך ויקרי‪-‬‬
‫כי מלאכת מעולם לא למד ולשלוח במסחר כפיו‪ ,‬הנח ידיו‬ ‫םגולח ‪ ,‬למען י פיצו אור בהיר על עם י שראל בעת חשך‬
‫ריקות ובכפיו אין מאום ‪ ,‬וכך ישאר היהודי בחוסר כל‪ ,‬ומבלי‬ ‫ואפלה ‪ ,‬אשר מחמדי סגולתנו נתונים לבז ולמשםת וספרותנו ‪,‬‬
‫ידע מה לעשות יאבד את עצמו לדעת כאשר רבות כאלה‬ ‫אוצר כל כלי חמדה ‪ ,‬למעצבה ישככון ואין משים אליהם לב‬
‫‪ ;(3‬לי‪1‬‬
‫>*‪1‬ר יל^ס ל^ת ע‪5‬מו לכחוכ ‪3‬ספלו‬ ‫^ צבות ק' לרבבות‬
‫כ^לס‬ ‫*‪6‬י י‪3 1‬סס קורטו‪ 3‬קל קניון סמס עק ומים‬ ‫‪3‬גק‪ £‬ל*ק‪ , 7‬יל*לס‬
‫סקר‬ ‫כי‬ ‫עד‬ ‫וגגקליס כל ק‪Î‬‬
‫>^סר סס מעין סקירות סכ‪£‬מל>‪3 0‬לו^ל‪£‬ןץ‬ ‫כ&ויי מקראות‬ ‫; ^ ‪ 71£‬לי( ק מע‬ ‫קלטו ‪ £‬לטת ‪3‬סכל‬
‫נפוליס סכקרלו יס ‪^3‬ס ‪ #‬פי לימ‪7‬יג‪.‬ע קורס* ל^ול( הונע ‪3‬פס לסל^מין כ*‬ ‫‪#3‬גיו ל‪7‬ת ל* סי סול* מי‪53 £>5‬פקיו ‪3‬קלל* מתן סמלס ‪ ,‬ל‪1‬ר לפעמיס‬
‫‪:‬ערן סו‪3 £‬ס ול ק‪7‬ק‪7‬קיס ל‪3‬ס ועליון סול! לכל מיי סלקלוק ‪1111 ,‬‬ ‫ל‪ £‬מזיקוק סול* סוסי ל*ת י‪3‬רי עג‪0‬ו נס קין כדי לגור ‪ ,‬יל^םר‬
‫ע? ‪3‬י‪7‬י ועורס ‪3‬ימיני לספוך ^ק ^ג‪1‬ה סלקלוק סקנס על פמס‬ ‫לעעקיס ‪3‬ל‪1/‬קי מ‪5‬פט עגמו ‪£‬זר ^ ‪ / 7‬עליו סקוללס סוקלת‬
‫וללזל‪5 £‬טוק קיסולז לזחלדס עס יוקר מל^לף ל^לקיס יר ‪3‬ז‪ £‬ל‪33‬ולן‬ ‫לססקל&ויז ‪ ,‬ול‪£‬ר לפעמיס יימס לסמל* ר&יס לי‪3‬ר>ו ל(סר ‪*>3‬מת סיל*‬
‫סערות מ^ רות גלןי‪3 3‬לקלוק ל^ וגגו ‪ ,‬ו^י ‪ 3‬כוגס עגימס קלןמק‬ ‫ס תירס לסס ‪ ,‬וכן לספן י‪3‬ל* לסתול ‪37‬לי ? ילקו ‪373‬יי‪5 0‬ס‪ 0‬לל*יס‬
‫לסכל^קו ‪3‬סעלר יליעת ‪7‬קלוק ספתט ‪3‬לויגו ‪/‬י* — לול מ^כיל‬ ‫לסס ; ל*ק ל*סל ‪0‬ו>< עלול לסמל*ות על כל גע‪: , 7‬וניל*ות ‪ 7^ ,‬כל‬
‫סמק לקל ליולע ומה‪ 33‬ספת ע‪3‬ל — ‪73‬ע קו ט >*ק ל‪ 6‬על? ל‪3‬קל‬ ‫>*קת *סן ליס כחס לסודות לגו ע‪ 7‬כמס מוכ‪1:‬ל סו>* לסיות מק‪3‬ל‬
‫י^לזיי ל‪3‬לץ — יסלקו לי נלולי מלקלק יט סס ליליס סי ק יליס ‪3‬כל‬ ‫‪3‬י‪1‬כמת סלקיוק ‪3‬כלל ‪ ,‬ו*קל‪; £‬ןטות קדסולנ ומ&יל גתי גויז ‪3‬לק‪7‬לק‬
‫גגקי מולן מי‪3£‬יתיסס ^ס ל^ עליס עי?י מסס ל‪3‬טל מניל^ותס )לק‪035‬‬ ‫ל; ווגגו ‪3‬פלט; ק גי&ות ‪£ 003 71^ ,‬ופן ל‪ £‬גוכל לסמל ץ עליסן‬
‫כלל^ סיו ‪£ ,‬ס נס סמס יעלימו עיטסס ‪ #‬סעטן סגכ‪ 73‬ס; ס ) לל^‬ ‫נספתגקיס ס גויעיס ‪ :‬סמ^יגז מי עץ ‪ 1‬ל>* גתגס קולס למ ל&ט ס‪6‬רת‪,‬‬
‫יחעוללו לקנוע ל(ת עלגון קכמק קפקט מילי ‪3‬ודס ומגל^ ‪5‬יס — >‪72/ 1‬‬ ‫ו כחמס מן ‪000‬כ‪35‬יל‪ 1‬וס& מתל&ות ‪ ,‬כי ‪3‬עול ל*‪0‬ל כל ס‪9‬גק‪3‬ליס קלי‬
‫‪3‬כל מקלס ק ל ‪ 7£#‬סול? ‪3‬עגמו מ‪ 330‬ל^וקו קתמ ק לסלפיס ל‪7‬לו סמ>‬ ‫ל‪1$ 3‬ר לל< ימלל*ס ל‪3‬ס לק‪3‬ל ספל ‪ ^3‬יע‪ 0‬מקגוע לס לל* ימ‪*>5‬ו ל*ת‬
‫‪^3‬וקיוק גלולות ומלו‪ 3‬עול‪ 1‬למען ילל^ו סעס זיל‪/‬מעל ‪3‬ו ‪,‬‬
‫ו‪6‬ת ספלץ‬ ‫עג*ס סוכסליס לעס ‪3 ,‬עול ‪£#‬ל כל >^לס סוטס כ‪3‬גי ‪ 07£‬וכוק‪3‬י‪0‬‬
‫ז‪ 7£#‬גס ס*ניל(ות ‪3‬מס*ק >קלי‪ 7‬קס ‪#‬תפלס ל*‪6‬ס' על קס §‪^3‬ל‬ ‫כ‪3‬גי ‪ 076‬נס ‪5‬וגי‪ 0‬כ‪3‬ג> ^‪ , 07/‬סגס סק*ז‪3‬ל סל'ס סז‪ 0‬סו>( וקולוקיו‬
‫ק‪£‬ס ' ‪*30‬ק‪3‬לל‪ 1‬סמ‪3‬קל ל‪) 3‬וע"ן ‪3‬סקקקל( ‪3‬סמלי‪ 7‬גלי ון ‪ (30‬גס‬ ‫וקני&יתיו למעלס מן ס^ כל וססניון טולק ‪7£‬י ממלןמיס סמס *(; ^ס‬
‫סמס ‪£‬ך תוללות סעלמס סמס ; ‪1^ 1$‬ר יעטס תלפלו עולס על‬ ‫^ ל כק‪3 3‬ספלו 'וקסיס כ‪3‬למן ‪3‬כחו‪3‬יס עמו י כי מסגפלל חבר י‪3‬ל‬
‫קכק> לולט ןס לפגי לזכמי סלולולז ס‪3‬ל‪/‬יס ‪) ,‬סיס ‪*3‬מן מן ס; מגי‪0‬‬ ‫ירךעולירך ‪5‬לר ^ךר וכו' וכס ג^קלק‬ ‫ססמיכוק חלר כסטס כמו‬
‫‪7/0‬‬
‫עת כי קי‪ 3‬ל י >?ת ‪36‬ול‪ 1‬ק כמת ס פתגו סעלונס וסק וממס כ‪3‬ל^סוגס‬ ‫ספעס ‪^>33‬ו לס^ יל מד‪3‬ולז‬ ‫וסחליזס‬ ‫‪^ 0)363‬ס ע‪ 7‬כי‬
‫כ‪3‬ימי לוכ&י סמסולס וסלל י ק ו סלמ‪3‬מ* ן )קלק יליו ‪3> ,‬גיס קו‪3‬ו >(ליס‬ ‫^םל גל‬ ‫ל‪#‬‬ ‫• לפגי ימיס ל^ כ‪3‬יליס ‪.‬‬ ‫זס‬ ‫על ‪ .‬מסלולי ‪7‬ק‪7‬וק ל‪6‬וגו‬
‫‪3‬ל‪ ^ 3‬לס ולעת ללכיס *קפ‪5‬ון ‪ ,‬ל; סל^ י‪6‬ק^ו וק תוממו על דורגל‬ ‫ל‪33‬ו קסכיל ‪ 0#‬סקלוק ‪3‬ין סלזגועס ס‪*3‬ס המורגז קו‪3 6‬ס‪3‬לנ מג יעלן‬
‫‪0‬י ‪0‬ול‪/‬יס ג עיס לטפיס כמו‬
‫ןס — ליל קכ‪3 0‬עיגיו — ל*יך סגליק ס י ‪ .. .‬סןס לסלליך קולל >*ו‪1‬‬
‫כל מקכילט וסופליגו ‪ ,‬מליגט )קסל יויל( ומסוללט )קס ל יל' ל( יקל‬ ‫‪27£‬י ל^ לי ח‪?? 1‬י לים ?‪$‬לים י‪1>3‬‬ ‫^קל‬
‫ממקומו ולקהס עמ‪7‬חס כמו‬ ‫סלפס >*ח סקו^‬ ‫נןטעס ע‪5‬מוק‬
‫לסל(מין ‪)3‬‬
‫לסעלץ ללס קלקכי לח קמל ‪3‬תיל ‪ #‬סמלקלק סגלול* ז‪^ / >#‬‬
‫ללל^וח ^ך מתעלל סו‪3 £‬סס ‪.. .‬‬ ‫עעיסס‬ ‫לפקוק ‪£‬ק‬
‫לוכמלז י‪0‬ל‪6‬ל ^קי גנל כ^ ‪6‬יק י‪6‬ל‪6‬ל לסוקיל ‪6‬וקל ולסוס‬
‫גקס‬
‫‪(2‬‬
‫סכלק‪ 3‬למען ס&קק סגעללת ללמען לוכמלו ק עתט ‪00‬מ‪9‬גס מ‪3‬גיס‬ ‫ג&לט ‪,‬‬ ‫‪5‬ס‬ ‫^ין‬ ‫לילק‬ ‫>^‪8‬ל‬ ‫סעלוגס‬ ‫קיקלוק‬
‫לקק‬ ‫לוכמק‬ ‫לג‪0‬ס‬ ‫‪,‬‬ ‫גד^וקק ‪>355‬‬
‫לסעלו‪3‬ס ממקלקיס למג^ גיס קכמס ^‪ 7‬לסנתי סלס ‪,‬‬ ‫לי מ^כיס כגליו‪5‬ך סיקל לקו‪5‬ימ גגי ל ^ק‬ ‫קקכגגתי ^יגזך ‪ 6‬דוגי ס&ו"ל‬
‫פלוני אלמוגי‪.‬‬ ‫על ‪6‬לס נסוקתיס לווקגיס ן‪5)56:‬יס למטן גל מלסק ‪689‬כי‪96963‬יז‪ 0‬מגגלי ס‪.‬‬
‫)‪6‬ס יסיו לגליו לגלי מ‪:‬מיס גגיזק >‪ 8‬מ?גיס ‪ ,‬סג‪5‬ו ג‪5‬ל לג לקת כלקוס‬
‫‪ (8‬יגנףן קס ‪3‬ס‪0‬ל ו מלקק קגקול ‪5‬ל ‪ 96‬מן קולל* ‪ 12‬גגל קולס ‪19‬‬ ‫למ^סליס ‪ .9$9‬סמו''ל( ‪.‬‬
 ‫להטת שיא יצאו לאור ‪ ,‬יען בזמנו חיו מלחמות גדולות בארץ‬
‫והוכרח לברוח מהעיר ומת במקום גלותו וגעשה לו נס גדול על‬
‫עני ן קבורתו ככתוב כל זה מבואר בהקדמת ספרו הנזכר ח'ב‬
‫מיד בן הרב המחבר יצחק אל טוונינו יע " ש; ולפי הנראה בספר‬
‫הנזכר ח* ב סימן ל* ז היתה כהונת דבנותו בסוף ה מאה הרביעי‬
‫לאלף הששי לב ''ע‪ .‬ואחריו נזכר בתואר הרב המובהק שלטה‬
‫שלם ז יל הוא הרב הנודע מספריו היקרים שחבר הנקראים ‪.‬דברי‬
‫שלפה* ושונה הלכות ; ובפתחי ש ערי אמריו כותב ‪, :‬כקק בעל*‬
‫גראד קריה נאמנה ‪ ,‬שם שם לו חק ומשפט אמת ואמונה' עיש ;‬
‫ואחריו לטוב יזכר שטו בהוד והדר הרב המובהק דור פאר דוניע‬
‫הוא הרב הנודע בשערים שמו אשר העשיר את םפרות‪Î‬הרבנות‬
‫בהרבה ספרים גדולים שחבר וזכה שכלם י צאו לאור עולם ורוכס‬
‫נמצאים אצלינו בכית‪ Î‬טדרש הכוללות ; ואחריו נתאר בשם הרב‬
‫המופלא כהר' יששכר אבועלאפיא ז יל ‪ ,‬ואחריו היה הרב הכולל‬
‫הדיין המצוין מעוז ומגדול כי שראל עזריאל יחיאל מאגריפו ניע‬
‫ואחריו בנו ה ‪ Î‬ר הבולל הדין המצוין רפאל יהושע טאגריםו ז'ל ‪,‬‬
‫ואחריו נזכר לשבח הר' הבולל הדין המצוץ חיים דוד פינטו זיל‬
‫וזה היה נין ונכד היר פארדו הנז ' וחבר לו הקדמה גדולה לספרו‬
‫‪ 8‬טזטור לדוד" יע'ש ; ומאלה הארבעה הראשים לא טצאתי להם‬
‫‪Î‬וביר מיוחר ‪ ,‬ואולי נשארו הטה בכתובים ומרוב הנדנוד והט לטול‬
‫; אבדו מתוך הקהל ‪ ,‬חבל על דאכדין ולא משתכחין ‪ /‬ואחריהם‬
‫התכבד הר' הב' הד' הח' אברהם יצחק פאררו זיל ‪ ,‬והזקנים‬
‫כעיר יבנוהו בשם הרב הזקן וזכרו לא יסוף מזרעם וי מלאו פיהם‬
‫םרןב תהלתו כי היה אהוב וחביב בעיני הממשלה בזמנו ועשת‬
‫טובה רבה לעם מרעיתו ‪ ,‬והוא חבר שני ספרים אשד שם האחד‬
‫^יצים ופרחים' ושם השני קרא ‪ .‬תכשיטי כלה " לזכר עולם יהית‬
‫צדיק ; ואחריו נתכבד הר' הכו' הדי ' הט י מי כאל יוסף פיזני ני ע‬
‫וגם הוא חבר פפר ו קרא שמו ‪ .‬וילקט יוסף' ; ואחריו שמש בכתר‬
‫הרבנות הר' הכו' הדין הס' רפאל יוסף ששון ז ''ל ‪ ,‬והיה מנוחתו‬
‫ככור בעדן גן אלהים בכת'יר עליון לפיק ‪ ,‬ומשמת הר י יוסף הגז'‬
‫פסקה שלשלת הרבנים מן הוא והלאה והנהגת הקהלת התחילה‬
‫להיות אז ביד ועד מיוחד מנבחרי העם מוסכם ונעזר מצד‬
‫הממשלה כאשר אספר על ענינו עוד ‪ ,‬ולהורות דיני אסור והיתר‬
‫ובל{‪ .‬דבר רוחני היו בוחרים באיזה חכם בעיר להודיעם את חקי‪Î‬‬
‫האלהים ואת תורותיו ולא היה בתור רב הכולל דבר ומנהיג כ" א‬
‫מתואר החתימתו ביר וטויץ ר י ת במקום רכ ומורח צדק ; ואחרי‬
‫מות הרב האחרון הנ"ל שמש בתואר ובכח הזה החכם השלם‬
‫אהרן ה מודעי נ י ע ואחריו החי הש י אברהם אליהו נ יע‪ ,‬ו אחריו‬
‫הח' הש' גז'י יעקב קאלריתן ז "ל ‪ ,‬ואחריו היר‪ .‬הח' השי ידי י ן‬
‫כה"ר משה דוד אל קאלעי יצ'ו ביר וםו" ץ ומורה ש*ע לילדי ישרון‬
‫בבית הת"ת הכללי ; ואף הוא רוח אחרת היתה אתו בשי תר טיב‬
‫לפיק ונתן שטר ‪-‬פטורים )דיטיסיון( ועזב שרות העיר הזאת ‪,‬‬
‫ובחר יותר ללכת לקטיר עי"ת ווינה הבירה ול שכון כבוד שטה‬
‫בתור טורה שיע וטלטד תגוקות לעדת אחיו הספרדים ‪ ,‬והוא‬
‫אומן ‪ Î‬ילדים ופדגוג נבון‪ ,‬דרשן וטגיד משרים ודובר צחות‪ ,‬אשריך‬
‫עדת‪Î‬ווין שככה לך ‪ .‬והוא אסף וחבר והוציא לאור שני ספרים‬
‫מועילים לילדי העברים האחד נקרא ‪,‬חנוך נערים' לחנך לב‬
‫הנערים הרכים לדעת דרכי קר יאת השפה העבריה בקלות ובסדר‬
‫נכון ונאות לענין ‪ ,‬והשני נקרא בשם ‪,‬חנוך לשון עברי ומבוא‬
‫הדקדוק* לטעת בטוח הנער העברי התחלת דרכי הפעלים ; וכשנסע‬
‫הרב הנכבד הנז' לדרכו ווינה בחרו בי נבחרי ה ועד להעמיס על‬
‫שכמי לשאת את משאת הב"ר וטו" ץ לפי שעה עד המצא להם‬
‫)למסך ימ*(‬ ‫טורה צדק קים וטחלט ‪.‬‬
‫ישן נושן ‪ ,‬והשני נקרא ביהכ"נ חדש ושטו מוכיח עליו שנבנה‬
‫חד שות ‪.‬בישר אל*‬
‫) אשכנז‪ (.‬בעחו הודענו מהבקשה אשר ערכו חברות צעב'ח‬
‫‪8‬ל כיח המחוקקים הכולל לבטל השחיטה ‪ .‬וכפי הנשמע יבוא‬
‫הדבר עור בקיץ חות לירי משא וטחן בכית המחוקקים ‪ .‬לעי ע‬
‫נוכל להודיע ל קוראינו ‪ ,‬כי ‪ 04‬אחינו ובפרט החרדים לדבר די‬
‫ב עיר ה כירה בערלץ ובראשם חרב החכם רר‪ .‬ע‪ .‬תיירעםח" טער‬
‫לא ישבו בעצלתיס ‪ ,‬כי גם הטה הגיבור בקשתם אל בית‬
‫המחוקקים וכת יוכיחו כראיות ברורות ובתע ודות מאנשי שם‬
‫ופראפע ססאחם מפורסמים ‪ /‬ני לא כצעקתה ה באת על השחיטת‬
‫כן היא וכל דברי החברות חטה רק הבל ורעות רוח ‪ .‬נקוח כי‬
‫יעלת כידי אחינו להטות לב הנבחרים י טוכה עלינו והמקטרגים‬
‫י צאו וידם על ראשם ‪ .‬על זה נוכל לאטר עם הנביא ‪, :‬זוכחי‬
‫אדם עגלים ישקוןי על צער בחמות יחישו ועל צער בג* ארס‬
‫לא ישיטו לב ‪ ) 1‬אבן עזרא‪(.‬‬
‫תקרינה כימים הרעים והמאתיים האלה‪ ,‬כי טח נשאר להי חו די‬
‫האומלל לע שות אם לא כזאת ? וגם יש רבים אשר הרעב‬
‫יכיף אותם לשלוח יד כגנבה ובמל כי על פת להם יפשע גבר‬
‫זכך יצא חשד על כל היהודים ובדי בזיון וק צ ן ע‪ ...‬ומי אשם‬
‫בדבר הזה אם לא עש ירינו נטילי הכסף‪ ,‬אשר יוכלו להקל‬
‫את מצב אחיהם המדוכאים ברב או במעט ? אמנם אם נחפש‬
‫היטב אז נמצא ונוכח לדעת כי לפעמים לא בם האשם תלוי‬
‫זיק בי די הפקי דים )אופד אוולאיושצים( אשי ימםרו בידם את‬
‫המסחר והם ינהגו כטוב בעיניהם ‪ ,‬וחיה אם יקרך? הדבר כי‬
‫הפקיד הוא איש טוב לב וצרות עטו נוגעות אל לבו ‪ ,‬אז‬
‫ישתדל ויראה להועיל ולעזור גם את אחיו היהודים כי יוכלו‬
‫ל השתכר לחמם בעמל כפם ; אבל אוי ואבוי ‪ 8,‬אם חמםחר‬
‫יםפר לאיש רע לבב ‪ ,‬אז יאנחו היהודים תחת ידו ‪ .‬וםלבד‬
‫שרבים יגרשו משם בחרפת ‪ ,‬כי גם על הנותרים אשר אין‬
‫‪-‬ביכלתו לגרשם ‪ ,‬יען כי עובדים חם עבודתם באמונה‪ ,‬םצבב‬
‫רע פאד‪ .‬ומה יעשה ? יעמיס עליהם עבודה רבה‪ ,‬רב יתר לפי‬
‫בחם ‪ ,‬עד כי ילאו לסבול את עבודה הקשה ‪ ,‬י אשר עובד בם‪.‬‬
‫ואם יגישו מחאה גלויה לפני האדון הגביר בע צמו על הפקיד‪,‬‬
‫אז יקח לו הפקיד לשון חמד כבל דברי םקטריגגו ויאםר \‬
‫כי נרפים הם ורק עלילה הם מבקשים ולתאדון אין שוה‬
‫להניחם בבתי החרושת שלו ‪ ,‬כי נזק רב יביאו לאוצרו ע" י‬
‫עבודתם ‪ ,‬בעוד אשר הוא בעצמו יורע היטב ‪ ,‬כי העברי‬
‫ה אומלל מורגל יותר לע בודה מהאחרים ‪ ,‬כי הי הודי ינזר מן‬
‫השירון ויעבוד עבודתו באמונה ובחריצות כפים ותעשיר יאמין‬
‫לו ויגרש את היהודי ממנו ובן ישאר באץ סומך ועוזר לו‪.‬‬
‫יאמין לי הקורא כי את הספור הזה לא הוצאתי מלבי ‪ ,‬בי‬
‫לא כן דרכי לחביא דבר שאין לו שחר אך נשענתי על מעשה‬
‫שהיה עם איש אחד אשר עבד עד היום בבית חרושת של‬
‫גופת אצל אחד ‪ Î‬מהע שירים בפלך קיוב ] מחמת כי כבוד‬
‫הגביר יקר בעיני לכן לא אחפוץ לגלות את שמו ברבים( והוא‬
‫םפר לי את כל המקרה אשר קרה אותו ולאחיו כמותו‬
‫באחרית הימים מעת אשר הפקד פקיד אחר איש רע לבב ‪,‬‬
‫ואת אחיו ה יהודים ישנא שנאת נפש ובבה האיש בבי תמרורים*‬
‫כי נשבר מטת לחמו וכעת יסבול חרפת רעב וגוע הוא וב' ב‬
‫םבפן וחוסר כל ‪ ,‬ומי אשם ברבר הזה ? רק יהודי עצם מע צמנ ו‬
‫ובשר מבשרנו‪...‬‬
‫לכן עליכם סופרים נכבדים מוטל החוב לבקש לפני נדיבי‬
‫עטנו כי ישיטו לב אל תפלת אחיהם ואל תחנוניהם ויאירו‬
‫פניהם אליהם ויתנו לחם מקום בבתי חרושת שלהם או בשאר‬
‫בתי מסחרם ‪ ,‬כי מלבד אשר יחיו נפשות לרבבות לבל תטענה‬
‫ברעב ‪ ,‬עוד יסירו קלון מ אחינו ותאלמנח שפתי אויבינו‬
‫הדוברים שקר כל היום כי נרפה ישראל ובכל עבודה ימאס‬
‫וברכת אביונים על ראשם תנוח ‪.‬‬
‫יהושע בן אפרים וואנמאהן‪.‬‬
‫היהודים במדינת םעףביען‪) .‬מאת האבי' ב‪(.‬‬
‫)סנ‪61‬ך מג>!יו} ‪(23.‬‬
‫והעיף הזאת רבתי עם ה יא כי נמצאים בה יותר מחמשה‬
‫יארבעים אלף נפש אדם ובכללם נחשבים כארבעת אלפים נפש‬
‫לבית י שראל הנקהלים בשלשה בי‪/‬י כנסיות ‪ ,‬שנים מהם בנוים‬
‫לשם טקדש מעט ברחוב היהודים לעדת הספרדים ושעריהם‬
‫גפתחים פעמים שלשה ליום להתפלל בטנין שט* ע‪ ,‬האחד נקרא‬
‫בשם ביהכ ינ ישן כעמו כן הוא שנבנה משנים ק דמוניות בזמן‬
‫כדור החרש הזח ‪ /‬והביהכינ הש לישי הוא ב ית‪ Î‬טשכר לעדת‬
‫האשכנזים ‪ ,‬ולא יפתח כ'א בשבתות וחגים ומועדים ‪ ,‬וברוב עמל‬
‫וטורח טתאסף שם מנין ל עבוד את האלהים כימים ההם ‪ .‬ומכלל‬
‫הרבנים הגדולים אשר שמשו בעיר הזאת בכתר הרבנות והנהלת‪ÎÎ‬‬
‫העדה בזמן העבר ‪ .‬הלא הטה הרבנים היותר מופלגים הנזכרים‬
‫במקהלות די בכבוד גדול ומתפללים על נשמתם ‪ ,‬ההש‪:‬בה" גבל‬
‫ליל כפור זברו ן צדקתם וחסידותם זי'ע! וכלם נקובים בשם‬
‫• טרנא ור בנא* ; וחשבתי למשפט צדק להביא זכרונס בספר הטגיד‬
‫לפי ק דושתם וחשיבותם ותואר תפארתם ותכונתם; הראשון‬
‫שבמעלה הנזכר כתואר הכבוד הנהו הרב המופלא יוסף אלטוזגינו‬
‫ויל ‪ ,‬ולפי טח שלמדתי בהק דמת ספרו הנקרא עדות ביחוסף נראה‬
‫שחבר עור ספרים רבים אבל לא נטזנאו בכי ת‪-‬טדרשנו ויכול‬
 ‫?‪1906‬‬

‫•‬

‫‪?15‬ור לויןס ‪3‬רלפונס " ‪ ,‬לזי ג‪ 5‬טער ‪*3‬ותר ‪ ,‬כי גל חלרכנס‬ ‫)ע כטרייף אונגארן‪ (.‬טכה י ע‪, :‬נ‪ .‬יי‪ .‬פ‪ .‬צ‪ '.‬מביא כגליונו‬
‫לג^ נו ‪3‬גן פופניס כי לס ‪3‬קו‪$‬יס ו‪3‬רקניס ‪ .‬ועול כי‬ ‫האחרון כדברים האלה ‪, :‬איש עעויר מאחינו פה אשר היה קבין‬
‫י‪3‬י‪5‬ל ^ סרעיון ‪,‬‬
‫יען סמ‪ £‬פהות סל‪5‬ס סת ילפו מלל ועגו לפס לפס ^‪3‬לס מ‪33‬י סיר‬ ‫למלכות סערביען כהט לחמד‪ .‬האחרונה עם בו לגאריען ‪ ,‬ןלתל>‬
‫ומפטר ‪3‬מתק כ‪ 5‬חחכוני וספרותי ואמרות כ‪ 5‬לזסרויז מטי‪3‬עוולור‪6‬‬ ‫מסחרו התעכב יטיס רבים בבעלגראד בירת זערכיען ‪ ,‬בא לשחר‬
‫פ> !י>לט‪ .‬נס כסןי סגלנולן >!ל עתן ^סס ‪ ,‬ט תגלי כק^ עפו סמל‪1‬נל‪0>3‬‬ ‫(‪8‬ת פמ המלכה נאטאליע מזערכי ען ‪ ,‬אשר תגור ‪3‬ה כעת ‪.‬‬
‫עילל> ‪ :‬לס ט‪ ?6‬לע>‪1‬ס לנכי עייסס ‪ ,‬ולס ע;ר יעזרו גלי‪3‬גו ‪3‬לירופס‬ ‫המלכה קבלהו בספ ' י ו בידי דות ‪ .‬במרו צת הדברים באו לדבר גם‬
‫‪3‬ר‪ 3‬לו ‪3‬מעט ‪ ,‬סר פות ‪3‬ילי‬ ‫על ארות היהודים במדינת סער ביען ‪ ,‬אז אמרה המלכה בזה "ל‪:‬‬
‫>‪1‬עפות ‪3‬כסף סכל‪3‬ות כליפ סעופס ‪3‬ס^ו‪#‬‬
‫ל‪ ^3 ^3‬תי ‪£‬יז‪ 0Î‬ל‪!5‬ס — כסן סנל‪3‬וח סול קולס ‪/‬י‪$‬י ^עי‪ 1‬טו פפלח‪.‬‬ ‫לאשרנו אוכל לאמר ‪ ,‬כי אצלנו לא נרע מאומת ממחלת‬
‫^‬
‫סנס מעתל ירלס ללוגי כי ‪3‬פ‪3‬י>! ע^ר קס יל‪3‬ל טו‪3‬ס סר‪3‬ס ‪ ,‬סן‬ ‫האנטיזע טיטיסמוס ‪ ,‬אשר הביאה קללת וחרפת בארצות אחרות ‪.‬‬
‫‪ 1‬ג}‪ 3‬סרעיון וסן >!סללפפי‪1‬ויז ס לומ^ ות סל>!ס ‪ ,‬לפר ‪3‬גק'פן ומללן‬ ‫מש פטי המדינה ומשפטי האזרחים עומרים בתקפן ואין מערער‬
‫ק‪55‬יס ‪3‬ע‪3‬יל סללמס מקיפ‪Î‬ת מק>!ט ^מו ‪ .‬לגל ללון גכ‪3‬ל! עפס ג‪Î6‬‬ ‫עליהם ‪ .‬י דאבון לב כל איש ‪ ,‬היו ה יהודים בעיר הבירה עד‬
‫‪3‬טווך לה כ>} לסר ‪3‬כחך ‪ 3‬עפוח וס י יסיס ‪3‬ג‪1‬ז רך‪.‬‬ ‫הנה נחלקים ל^ ‪1‬תי מפלגות ; השפאנ יאלים ‪ ,‬אשר באו מכבר‬
‫‪3‬פ‪3‬וע סע‪3‬ר עירו לרך פס פניס לנפיס מ עיר סופיל פחס יגתין‬ ‫מארץ שפאניען ן והאשכנזים ‪ ,‬אשר זה מקרוב באו לגור פת ‪,‬‬
‫ס^וי י לס רן ‪3‬ינל‪7‬י וגיור כספס ‪3‬ילס לקנות לסס קרק עות ‪3‬לס ילן‬ ‫ובגלל זת לא היו יכולים לפעול הרבה לטובת ה ילל ‪ .‬אמנם‬
‫^קמפ עפרס לזפפקות ‪ .‬ס לנפיס ססס כיר סולי עוני טרס גסיעחס לין‬ ‫עתה נתקרבו שהי המפלגות זה לזה וקראו להם לרנ ומנהל איש‬
‫מטרחס ‪3‬מכת‪3, 3‬לוולגל סזסרחיס ל‪ !53‬ילי‪5‬ו ‪3‬לרכס ‪ ,‬ל‪ 33‬כל פמעו‬ ‫אחד ‪ ,‬אשר בשם דר י בערנפעלד יכונה ‪ ,‬וב ידי הרב המשכיל הנ ''ל‬
‫^‪3‬ק רגי ‪33‬יתי ויספרו ^י ללז כ>‪ 1‬מהפ‪3‬והס ‪3‬עס ‪..‬‬ ‫‪3‬קו‪15‬י ו‪3‬ע‪3‬רס‬ ‫יצלח בלי ספק להתאחד כל יהודי זערכיען להיות לגוף אחר ‪,‬‬
‫~ י נס ^‪ 0‬לין לי כסף ‪5‬ס !נץ וס' יסיס ‪3‬ל‪?1‬רס ‪ .‬מקוס מופ‪3‬ס עקרו‪Î‬‬ ‫ואז יעלה בידם לע שות גדולות ונצורות למעשה הצדקה ולטובת‬
‫‪5‬סס ‪3‬פקי‪ 1‬תקוס לו ‪3‬י‪1‬קרון ‪ — .‬וסגני וכו י‬ ‫החנוך ‪ ,‬ועל ידי זה יגדל כבודם גם בעיני אזרחי האר ץ" ‪ .‬עכ*ל‪.‬‬
‫חיים אלעגים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫אם אמת נכון הדבר ‪ ,‬אזי ישטח לבנו לראות ‪ ,‬כי הרב החכם‬
‫דר' בערנפעלד ; הנודע לכל ק וראי המגיד ‪ ,‬ר כש לו שם גלול‬
‫זכרון י עקב‬ ‫בזמן קצר כזה ‪ .‬ואנחנו קוראים לו מ לב עמוק ; לך בכחך זת‬
‫^ יזר‪ :‬לז‪ 35‬סקו^ וכיסטיס יוט‪3‬‬ ‫י^יכי‬ ‫וליעיס‬ ‫יו‬ ‫מ‪Î‬יוו^‪3‬‬
‫ס^נס‬ ‫)‪1‬יוס‬ ‫וע שה חיל בי הודה!‬
‫ועי^ סקוג^ כי סטיס‬ ‫סיתס‬ ‫‪3‬רכ‪0‬‬ ‫^כל‪1‬‬ ‫סנוכקי‬ ‫כי‬ ‫‪,‬‬ ‫מיוס‬ ‫‪,‬‬ ‫י‬
‫— מנהלי חברת ‪,‬ש ומר ישראל מל ע מכערג באו עם ספר‬
‫?‪ 0^0‬עפרת קיטס ‪ .‬יס "ס ג^יעו ‪03‬ס ס^לן נןכרון י עק‪224 733 3‬‬ ‫בקשה לפגי שר‪ Î‬החגגך החרש ‪ ,‬הוא האדון דרי פאן גוי טש‪ ,‬לבטל‬
‫"‬
‫סעקטי?ריס ‪ .‬יותר תכ^ ‪0‬ח‪3‬ול‪.‬ות זרעו ק טיס ‪ ,‬לז עט תזס — כרסינס‬ ‫אח רוע הטירה ‪ ,‬אשר ת ימי די ה עברים השוקדים על דלתי בתי‬
‫על&יס ^ך&כ^ ‪03‬י>ס( וסטקט>?ר*‪ ^ 0‬תליס — סעוריס ‪3!> .‬ל‬ ‫זרעו‬
‫)תץ‬
‫הספר ‪ ,‬י אלצו לכתוב כשבת ומועד ‪ ,‬ונחנו טעם לד בריהם ‪ ,‬כי‬
‫‪3‬סל?‪0‬‬ ‫)ס^כ‪3‬‬ ‫לורס‬ ‫‪03‬ג!י‬ ‫‪1£‬ר‬
‫ועון( ^ עלך ‪ 100‬סעקט^ ריס ‪.‬‬ ‫>!קי ס יערכו‬ ‫לא תהיה מבשול בדרך החנוך לההלמירים אשר כשרון להם אף‬
‫סער‪ 3‬יי‪ 0‬ייזנ^י סקו^ ומסטיס ‪3‬סנס ס^ה חטיס ט ן ‪15‬‬ ‫אם לא יחללו שבת ומועד ; וגם יש כה ספני נע ילת דלתי בהי‬
‫עייס ‪ ,‬ח‪^3‬ת סלורל! עול‬ ‫עד ‪ 18‬ס עריס ; כרם יגס ‪ 25—20‬ס כ‪3‬ר‬
‫^‬ ‫נקנת‬ ‫נודע ט ןרע קץ סי י(‪ — .‬סס עוריס‬ ‫הספר להתלמידים בני הי ראים השומ רים שכח מחללו ; גם‬
‫יסכר^ינס כפר^ס‬ ‫לכלמה נהיה כעי ני דת אחרת באסרם ‪ ; ,‬אין דת ה עברים נחשכת‬
‫וו* ‪1$‬ר סק‪5‬ס ק‪5‬יר סחטיס ‪ .‬ל‪1‬ל ססנ‪ 0‬סזי^ת ק‪5‬רו סקי)!וגי סטיס‬ ‫בע יני הממשלה כלום ‪ .‬כן את וכזאת כתרו מנהלי החברה הנ'ל‬
‫חט&וחיסס נטן מרוח )‪ 7‬ע‪0‬ל‪ 1‬ן( ל?ך ^ לזען סק ^ ט^ כחס ‪10-‬ל‪0 1‬כלי‪3‬‬ ‫ו מקוים כי דברים הנאמ רים באמה י קובלו כרעת ^ ‪Î‬ר‪-‬החנוך הנ*ל‬
‫ג!כ>‪ 1‬ג^יזת מסק ^ וכיוח ^‪1‬ר ‪^53‬ו יקסו לוכי גתיקלרס ‪1$‬י חק‪5‬ר גזן ‪-4‬‬ ‫ו יקרע גזר דינו הקשר‪ .,‬מכ" ע הירל כלכוב מודיע ‪ ,‬כי הנניר‬
‫עקטי<ר יס ‪5‬יגס ‪ ,‬י‪1‬ך ‪ /51‬סןסכ>! ס ץקו מוח ילסונ‪5‬ית ‪5‬סק‪5‬ר ‪03‬‬ ‫סריס‬
‫י‪1‬ל ‪ 5‬ס‬
‫החכם ה י שלמה בובער נסע לעיר סט ריא להקים ביה‪ Î‬חבי& יל‬
‫לי‬ ‫ו^קעיויס‬ ‫ססקוס‬ ‫וטלגקיס‬
‫י^פפר ‪5‬ס‪3‬י‪ £‬לוי?‬
‫ילוע‬ ‫כי ^רן ע}‬ ‫כ ללי ‪ ,‬למען יוכלו לכשל מאכל לאלה אשר אין להם בית דירה‪.‬‬
‫סקי^ו כיסטיס ייזס‪3‬ו כי ת‪3‬וי? ות>סס יספקו‬ ‫‪.‬‬ ‫טקוס‬ ‫‪50‬זכוכס‬
‫‪3‬ט‬ ‫הדבר הזה פעל פעולה עזת על לבות חברי הועד שם ו יהללוהו‪.‬‬
‫‪3‬ייזס )ייח לוי ני גוני( ו‪3‬סל‪5‬ל‪1‬ס ^כ‪ 5‬ססנס‪ .‬מס נטעיס‬ ‫‪5‬ג>!כ‪ 3‬גקסית‬
‫‪0‬‬
‫‪3‬כלמיס כק ^ט ו >‪1‬ערך ‪.70 /0‬‬
‫עס עלולה ס ללמס‬ ‫י‪5‬‬ ‫סק ^ וגיסטי^ ‪6‬םר לנר ^ סיס ‪5‬סס ‪3‬קו‬ ‫ליש וב אריץ י שר אל‬
‫ילזנסט ‪3‬י‪31‬ילת‪ ^ 0‬לת‬
‫כ‪Î‬י‪1‬ר‪ 3‬ייס ^ כגיסס יי‪ .‬ל)יס >‪1‬ל י‪331‬ו ‪£0‬ל)לן >^‬ ‫טאטאר כאז ארציק ‪3‬מ‪7‬יגח רולד‪ 5‬יל סלהרהית‪ ,‬סי‪1‬ן לןלון'ו‪3 3 .‬ע~‪* 0‬ג ‪1‬‬
‫יצייתו לן קעס ‪6‬חלז ‪3£3‬ט פכיס ; ‪3‬ל יעלרו סכריליס ו>‪1‬ל יק‪5‬רו ללז‬ ‫ע''ל עפר סמ&קק‪Î‬ח ‪0‬י‪1‬ג‪5‬יס ‪^1>5‬ת >!לר‪ '0‬ק כיי הול עת ו ‪3‬מכק יי‬
‫ייכקייז סנ כגיס כחוק ‪ .‬לדין עסו עיילתס ‪3‬ססכ‪ 5‬ולעת כ‪3‬לר‪3‬וה‬ ‫ס קו‪ 5‬ן< ט ספ חלגל! ‪1> 1‬לסי 'ן' ני נוח ‪ ,‬ומ‪1‬זל ס' ע>‪1‬תס ‪>3‬לי )}לס? ‪1800‬‬
‫סכעוי יח ‪3‬ל ירוקל לז סננו ‪3‬טוחיס כי‬
‫ק‪3‬ילות סלרן גס ‪^3‬נח ‪3‬י טכי‬ ‫עללנק ‪ .‬כן ע>‪1‬חס ‪3‬ילי >!לנל סתי ריס ‪3‬לטלס לןלזלז כי‪/‬יפ לי ל ‪,‬‬
‫סיס כנפכס טו‪3‬ס עלח ‪ ,‬וסול ‪ 17—15‬ס עריס ‪,‬‬ ‫סמי‪?3‬ו וסממעיט ‪3‬ק זור ליפ י?ת לח יי ‪ .‬וסלר ע^ יחן עפיקי ‪3‬לופן ז ס‪.‬‬
‫‪3‬טו‪5‬ס "ק סעכר לסן ס&לון סייי לת סקיג!וני סטיס ויפתיע לק ניסס‬ ‫ע‪3‬יס רלפונס ‪ ,‬לר‪3‬ע מפקיזית חע>‪1‬ינ‪3 0‬פגס עי(ין וג ילן ל^ ל^ ף קר'‬
‫לת רנון סגליי ^למר ‪ :‬סללללס לפר כקגתס ‪3‬גע‪ 150) *3‬סעקטריס(‬ ‫*‪1‬ו^‪ 4000 0‬פרלנק ‪0 .‬ק ‪3‬ריס לפר >ע>!י ליזריסס ‪3‬פנס ס פניס‬
‫וית‪ -‬טיט )‪ 600‬סעיןט‪ ^ (.‬וןו^גגיס זכרץ יעקי יזטפג ‪3 .‬יזי ל‪3‬ויז‬ ‫יחגי ‪>£‬י י^פיס וינליזיס פרי זכלן‪ ,‬וגפגס סרלפונס יהגו ללחגייג כספס‬
‫ס גלוכיס לפי ירגו ג‪ 1‬קחיז לללזס רק ‪3‬יז^ טיט ) פתי ^ עיח מסלזוס‪<3‬‬ ‫ג' מפקלןית ‪ 3300‬קר י ‪ .‬סחמ‪Î‬יס לפר יג‪51‬י ‪3‬פנס ס‪!0‬יפ ה יתנו םכי‬
‫עחיו >‪1‬סס ‪ 15‬סעקט‪3!> ; .‬תי ללוח ‪3‬יטניס לפר יקיזו ללילס רק‬ ‫ל^פיס יפפ תלוק קר' ‪ ,‬וסס יחנו ג&ק כסקס ‪3‬פנס סרל‪£‬ינס פ>!יפ‬
‫‪3‬נ? ‪$‬י )פעי‪ :‬ליזת תסמ ופי( יגסנו ‪ 8‬סעקט‪ .‬ו‪35‬ת* ל‪3‬ות סק טניס לפר‬ ‫‪3‬פני ס ופ>!יפ ‪3‬עח ע‪ 5‬יל‪1‬ס ‪ ,‬יעגס ‪ 015‬סל& ^ ינס ‪ 2 , 600‬פר י ‪ .‬נס‬
‫לץ >!ס‪ 0‬ילי ע‪3‬ודס ליס ענלזו כי יפלח ‪3‬זכרון יעק‪ 3‬רי זעסקו רק‬ ‫גסן סגל‪3‬וס יקהו ‪3‬ייס ‪3‬פגס סרלפונס ‪ ,‬י‪0‬ול ‪ 1100‬פרלנק ‪ .‬ס "ס‬
‫‪3‬נטיעח נקניס וטו‪5‬ל וע^ ?ס ק‪33‬ו כקתפס סעקט‪3 .‬מפקהס ‪3‬סקו‪-‬‬ ‫‪3 . 11/700‬כסן< סזס יקנו סקרק עוק ^כ‪ 3‬עפר סמסקקוח ‪ .‬וג!לעי‪1‬גו‬
‫עול לפר נננ‪3‬ו לו מל*ו ספוליס לרפ ‪3‬ו פוריס קרליס‬ ‫ע‪3‬קו ^‬ ‫‪5‬ונ'ס עגמס ‪.‬‬ ‫‪5‬ל יע‪3‬ס מק'ר כ>) סקרק עוק יותר לזק‪3‬עס ל‪3‬פיס פרלגק ‪ 06 :‬כן‬
‫יזתתס ו^ פקקוח נלו^וח‬ ‫לקריס‬ ‫יכלזנו‬ ‫‪$‬לל>!לכס‬ ‫לפר ^ל‬
‫^ני‬ ‫?פלר ‪3‬ילכו ‪£3‬גס סרלפונס ‪ 4700‬פרלנק ‪3 ,‬כסן סזס יקנו ^סס‬
‫מל^ יו כי סקי >‪1‬וגי סטוס פ&יס ופלוקיס‬ ‫מו‪3‬ן‬ ‫‪.‬‬ ‫‪3‬קל‬ ‫גמלי‬ ‫עתנו‬ ‫מלת מין ריפס וסןרע‪:‬נסוכו י וכסף ל‪3‬כ*ן ס‪3‬תי‪ 0‬ל ץ! וזליז סיל‬ ‫נהי מות וכ^י‬
‫מקל סנע>!ס ‪.‬‬ ‫פ"ל פסגסעסגלי‪3‬‬ ‫לין‬ ‫ז‪3‬רכיס‬ ‫וי‬ ‫ס^ פפיןולן ‪0‬מטות‬ ‫פ‪3‬פ‬ ‫תע^יגס‬ ‫ספגיס‬ ‫! ‪3‬‬ ‫עמנו‬ ‫נ‪7‬י‪3‬י‬ ‫‪3‬קפתגו‬
‫מלי ‪^3‬ויח נגן גר פתי‪.‬‬ ‫‪26‬‬ ‫^‪ 1‬פגס ‪3‬יוס‬ ‫סללין‬ ‫תילן מ הגית כסקן סנותר סעו‪3‬ס ‪5‬סך ‪ 3300‬פר ' ‪ .‬נס פ^פ סמפפהות‬
‫מורס >!פון ‪5‬רקת )ל‪31‬רי( וללמעיס טרלטלר לזלס )‪3‬ן ס מעון( ‪3‬מקוס‬ ‫‪0‬ללזרוג‪ 1‬ח חחנגס פ^ יפ כספן‪ ,‬וסול( ספ^ עז ספני עי^ס סך ‪ 1600‬קר י‬
‫^ ט‪3‬ריס‬
‫ס' לפרי וי ‪Î‬ללזרון גקרל לסיוון ‪5‬מורס ‪5‬קח ‪5‬רפח ‪33‬יח ססקר ‪;3‬כרון‬ ‫‪3‬ס*ס ‪ 5900‬קר' ‪3 .‬כסן< סזס יקנו ‪$‬סס ס‪3‬סטולן וכ‪3‬י סמיזרי&ס‬
‫ו^ירופ^יס ומ ^ס ^קלחז‬ ‫יעק‪ . 3‬מרלפ קלס יסע סללון ם"ל‬ ‫‪6^60‬יח‪3 £‬סס ע^ מס קיסחכו‪ .‬גס ‪563‬ס ^ן כסן ^ ‪3‬גין‬ ‫וי זעט ^כ‪5‬ח ‪3‬יחס ו‬
‫לרך יקו ‪.‬‬ ‫^^ סמספחית ס^קרונות ‪ ,‬י‪>3‬לן ‪6‬ל*ם‬ ‫עס‬ ‫חע^‬ ‫ק‪3‬היס י ‪3‬םגס‬
‫יקגו ס‪3‬סתוח וכ^י‬ ‫סזס‬ ‫עסקס סל^חרון וסו>( סך ‪ 2600‬קר' ‪3 .‬סך‬
‫סלוהרי^?{ ^ י^‪5‬ס ‪6‬ץ כסןי ^ ‪?3‬ץ ס‪3‬תיס ‪3 0.5 ,‬כ‪3‬כ>!ח ‪3‬ית‪3 0‬סג‪0‬‬
‫על המדינות בו יא מר*‬ ‫‪0‬י‪ , ^\Î‬ל‪ 53‬ג‪10‬גי‪^ 0‬גקני כי יי(כ‪3‬ו ‪)5‬תניי‪1‬ת ‪6 0‬לן ל>סל;י סם גיס‬
‫) אשכנז‪ (.‬כה ' ע בארצנו וחי יל מתעסקים כעת בשאלת‪,‬‬ ‫‪0‬קס‪3‬ון‪3 .‬ע‪5‬יס ‪0‬ל^ונ‪ 0‬סך ‪11700‬‬ ‫לכ^ קרי‬
‫‪5900‬‬
‫סקי^קיח ‪ .‬סנס ליקס נ‪3‬י‪6‬ס‬
‫בייערן ‪ ,‬ו ביחוד בחחדה הסתומה ממיתת המלך ורופאו גודדען‪.‬‬ ‫ס^י‪6‬יק ‪0‬ן ‪ 2600‬קל י ‪.‬‬‫; ‪3‬ע^ יס סזל!‬ ‫קרי ; ‪3‬עג!יס ס &גיס סך‬
‫סוג^לו כ^כ^ח ‪3‬יקן‬ ‫ס'ס ‪ 20200‬קל' ‪ ,‬וליס טסין ע^ סחס‪3‬ון‬
‫כל אחד יתחקה על שרשי הדברים ‪ ,‬אשר נקרו ו יאתיו בעת‬ ‫ל&רגע ס^קחיח סר^ וטח לסר ^ ‪?>3‬ו ^לזסגון ‪3 .‬כ‪ 3‬ספקות יע‪5‬י‬
‫השליך חמלך א ' ע בתיאור ‪ .‬מדוע לחם את רופאו ‪ ,‬כי על זח‬ ‫ע‪0‬ס‪ 0‬סך ‪ 2800‬קר י ‪ .‬ס יס ‪ 23000‬ערי ‪ .‬ו‪3‬עי סלוס‪3‬ון סנ ולע ‪353‬‬
‫מוכיחים הפצעים אשר נמצא כפני גודדען ? ועוד ש אלות כאלת‬ ‫ג>וך ‪3‬כ‪ 5‬יםקלזס ‪ 3500‬קרלגק ‪^> ,‬ס ק ט‪1‬ר מספחות יע‪3‬ס ‪03‬ך‬
‫יתאמצו כל כח'ע לפותרם ‪ ,‬זת בכה וזח בכה ‪ .‬טובן מאליו‬ ‫‪ 35 ,000=3500X10‬קר י ‪3 .‬ילגו יס כקי מע‪3‬ס ‪ 23000‬פרל‪1‬גק ‪.‬‬
‫כי כל הידיעות כדבר הזח ‪ ,‬חם רק השערות תלוים על כלי*‬ ‫ססך ‪ 12000‬עיי ג‪5‬רך לגו >) י‪.‬נין סגתיס‪ .‬ו^ת חי\ס עזלקט‪,‬‬
‫טח ‪ ,‬כי איש לא חיה אז במקום חטעשח ‪ ,‬וזאת תשאר בערפל‬ ‫>(ך ^ ‪3‬לרך מ תגס כי >?ס ‪3‬ס‪3‬ול‪7‬ס ‪ ,‬ו‪3‬זס גתן ‪6‬ת קרקעו תעו‬
‫‪ 3‬על‪3‬ון ‪ ,‬ו^ יחט ‪0‬סן סן‪3 0‬קעס ^ל‪1‬ת ‪ ,‬ט >(ס ס^ס קעהיס ‪3‬ס‪3‬ס‬
‫עד עולם ‪ .‬אנחנו נדע רק זאת ‪ ,‬כי הטלף לוד וויג חשני לא‬ ‫קגיס ‪ .‬וסך כןס נמס גיזס‪ 3‬הו>! סטונס ' ‪Î‬נדו‪3‬ס ^ר קגלוין מזס‪3 .‬ק‬
‫יכול נשוא החרפה לחחשב למשוגע בעיני עטו ‪ ,‬זאת אמר‬ ‫^‪3‬קססו נ^לון יקר ‪3‬ססתל‪ 3 3‬טו‪3‬ק>ו ^‪ 33‬סגלע סטלע ‪^ ,‬ו ל‪^ 35‬זס‬
‫בעצמו ‪ ,‬ושם קץ לחייו ‪ .‬כל איש היודע פעולות והליכות‬ ‫ק‪3‬רס ^ תען יתמכו ניליגו ‪3‬סטס ק טן כזס ‪ ,‬ו>(ס ק‪3‬י‪3‬ס ^ י&וחו‬
‫חטלך ב שנים האחרונות יאמר בפיו‪ :‬חבל על אבדן איש נדיב‬ ‫ללזלווך ^ ולןגו מטעמס כי ו&קיגו גרוסים ורומ‪>6‬י^ גקוניס ‪53‬רס וג‪31‬י‪00‬‬
‫הצעתו ויאחזו בה בשתי ידיחם ‪ ,‬אך הממשלה הרעימה פני‪?'.‬‬ ‫ויקר כמוהו ! אמנם בלבו יחשוב ‪ :‬טובת נתלה ע שת כמיתתו‬
‫אליהם על שמחתם זאת ‪ ,‬והפולנים המלקט ים ע צמות תחת‬ ‫לארצו ולעמו ‪ — .‬גוית המלך הובא‪ !Î‬למינכ ען ומגל קצות‬
‫שלחן הממשלה תמיד‪ ,‬חרדו עד מאד ‪ ,‬ולבשו שקים מנתלם‬ ‫בייערן באו אנשים ונשים לבנות ולגרוע לפני טטת מלכם‬
‫ועד קטנם וי ע‪ :‬בו על העפר ויתופפו על לבם ויקראו בכול בכי ‪:‬‬ ‫אשר אבדו כי יקר רוח חית ונפש עדינת ‪ ,‬וחם לוו אותו‬
‫‪ ,‬חטאנו ‪ ,‬עוינו ‪ ,‬פשענו !* והממשלה בר אותה את מע שיהם כי‬ ‫בדרכו האחרונה ‪ ,‬אשר הלך ל שנב עם אבותיו ‪ .‬מכל הארצות‬
‫שבו מדרכם הרעה ‪ ,‬שנה גם היא ותנחם ‪ ,‬ותאיר פניה אליהם‬ ‫שלחו המלאכים את ממלאי מקומם ללות את המלך חמת‬
‫כבראשונה ‪ .‬אך הטשטאילים עם לא עז בבית המחוקקים ותם‬ ‫בדרכו אשר לא ישוב ‪ .‬מפיוםיא בא י היורש עצר וכן גם‬
‫ימררו את חיי שרי המלוכה ‪ .‬חם הגידו בשבוע זו דברים‬ ‫טאוי םטריה בא היורש עצר להראות אליו את הכבוד האחרון‪,‬‬
‫אשר אינם נשמעים בנית מחוקקים כי אם בכית יין ‪ .‬כן שמע‬ ‫כאשר חנטו הרופאים את גוית המלך ויפתחו את גלגלתו ‪,‬‬
‫שר האוצרות דונאיעווסקי ‪ ,‬את חתוארים של כבוד וחכה‪:‬‬ ‫ראו ונכחו כי אין נכונה כראשו זה ימים ושנים ‪ ,‬וכל תקוה‬
‫‪.‬ק מביש ! נעי עז פנים !" וכן כנוים ותוארים אחרים הדומים‬ ‫לא היתד‪ ,‬לו עוד בחיים לשוב ולראות את איר הבינה ככל‬
‫להם ‪ .‬גם בני בלי שם הנלוים ‪ ,‬הלא המת החוט המשלש ‪:‬‬ ‫האדם‪ — .‬הפריק אטטא ‪ ,‬אחי המל ך; הוא עתה יורש‬
‫שענערער ‪ ,‬טירק ופגול ‪ ,‬והנסתרים טחקלוב האשכנזי המכסים‬ ‫הכסא על פי חקי ארץ בייערן‪ ,‬ואם כי נם על בינתו תשכון‬
‫טפחים ומגלים אך טפח ‪ ,‬גם חם קמו על שרי המלוכה וידברו‬ ‫עננה כבדה ו חשכה זה שנות מספר ‪ ,‬בכל זאת נשבעו כל‬
‫עמם ק שות ויאמרו ‪ .‬כי הממשלה כל מת שהיא ע ושה ‪ ,‬היא‬ ‫טחנות הצכא והשרים ופק ידי המ דינה שבועת אמון אליו ‪,‬‬
‫תע שה זאת רק לטובת אילי הכסף והזהב ‪ ,‬הלא חמה היהודים‬ ‫והפרינץ לואי טפאלד מוכרח למשול בשמו ‪ ,‬ואין לו כל צדקה‬
‫ובי הוד לטובת בית ראטהשילד ‪ ,‬אשר ' אך הוא יכול לר אות‬ ‫לשנות איזה חק בחוקי המ דינה ‪ ,‬וע י י החוק ה!ת ידי ה ממשלה‬
‫שכר אם ‪,‬ינתן תוקף ועז להקי המם אשר הציעה חטטשלת‪.‬‬ ‫אסורות ורגליה כמו ‪ .‬לנהושתים הוגשו ‪ .‬אחד מנבחרי בית‬
‫באונגריה שכת המנוחה כמקדם ‪ ,‬אך קוץ חד עוד נשאר‬ ‫המחוקקים הציע להסיר את האבן הנגף הזאת מדרך הממשלה‬
‫תחוב בלב העם ‪ ,‬והיה אם לא תעלת בידי ממשלת אוי סטרית‬ ‫לשבות את החוק‪ ,‬כי עם בייערן חפץ במלך ולא בצלו‪ ,‬ור אש‬
‫להטות את הרבים בבית המחוקקים אחרי הפשרה אשר‬ ‫שרי המלוכה ‪ .‬לוטץ'י רמז בדבריו כי דעת הממשלה נוחה מן‬
‫התפשרה עם ממשלת אונגרית ‪ ,‬אז יכול הקוץ החד חזת‬ ‫ההצעה הזאת ‪ .‬בלי חפינה יחקו הנ יחרים בקרב חק חדש ‪,‬‬
‫להסב מכה טריה כלב האונגיים‪ ,‬והמכה תהית אנושה ויכולה‬ ‫והפרינץ לואיטפאלד לא ימשול עוד בשם אחר כי אם בשמו‪.‬‬
‫להמית את האהבה ה תלויה בדבר אשר בין אויםטריח ואוננריח‪.‬‬ ‫ה פרינץ הזח ושרי המלוכה בחפצם להסיר מתם לזות שפתים‪,‬‬
‫)בלניה‪ (.‬בבלגיה קמו הפועלים שנית לפרוע פרעות ‪ .‬הם‬ ‫קבצו א ותות ומופתים רבים מהאנשים אשר עמדו לשרת את‬
‫עזבו את מלאכתם במחצבי החרים ובבתי המלאכה ‪ ,‬אשר‬ ‫המלך לודוויג השני וראו את כל ת הלוכות ומע שיו שנים‬
‫השכר לא יספיק להשביעם לחם ‪ ,‬וכבר נשפך דם רב‪ .‬אם‬ ‫רבות ‪ ,‬המע ידים כי כבר 'בשגעון נהג המלך מימים רבים‪ .‬את‬
‫תעצור הממשלה חק לעריקלית כח למנוע את הפועלים מבוא‬ ‫הראיות והאותות האלה הביאו לבית המחוקקים להראות לבאי‬
‫בדמים ‪ ,‬ימים ידברו ‪ .‬לעת כזאת תשמח הממשלה על חנצחון‬ ‫כה העם ‪ ,‬כי אך ההכרח אלצם לקחת את שבט הממשלה‬
‫הגדיל שנצחה את הליברלים בהבהירה החדשת ‪ ,‬ו על נק לת‬ ‫מידי המלך והנבחרים נחרו מקרבם ועד מיוחד להתי עץ אם‬
‫היתה לה הגצחון חזת אחרי כי הליברלים והרעדיקאלים‬ ‫לפרסם את הדברים ברבים למ ען ידעו כל העם אשר אך‬
‫נפרדו בדעותיהם ‪.‬‬ ‫לטובתו הוסר המלך מכסאו ‪ ,‬אך עתה אשר המלך ככר מת‬
‫)‪ .‬צרפת‪ (-‬האהבה בין צרפת ובריטניה עוד התקררה ביותר‬ ‫והרופאים הגדולים והמצוינים פתחו את גלגלתו וחוו דעתם פת‬
‫בדגמים האחרונים ‪ .‬צרפת חפצת לקחת לה לאחוזה את האיים‬ ‫אחד אשר ב אמת מחלת השגעון תק פתהו וכל תרופה לא‬
‫הנקראים ‪,‬ניי חעברידען " וברי טניה התנגדה ל הפצת זח‪ .‬אך‬ ‫היתה לו לתר פא ‪ ,‬נחת רוח העם וירגיע את נפשו ‪ ,‬ועל כן‬
‫אך למותר יהיה לגלות דבר לפני ק הל עם ועדת ‪ ,‬אשר טוב‬
‫בכ‪,‬ל זאת באו אניות צרפת וירימו את דגל חרעפובליק על‬
‫לפרוש עליו‪ .‬את המסך של דומיה ונשיח ‪— .‬‬
‫אדמת האיים ושר המלוכה פרייםינע הוכרח לשלוח צו להסיר‬
‫את הדגל ולב הצרפתים מרח על הבריטים ומת גם למן היום‬ ‫עד כמה נבוכו ע שתנותיו של המל ך‪ ,‬יעיד מפעלו אשר פנה‬
‫אשר ל קח לארד ראזעברי את הענינים החצונים בידו ויתקרב‬
‫אל הגראף מפאריז ‪ ,‬יור ש כסא ה‪ ,‬בורבאנם' בצרפת ‪ ,‬כי ילוה‬
‫אל אשכנז יותר מלצרפת ‪.‬‬ ‫לו עשרים טי ליאן מארק ‪ ,‬ובעד חסדו זת הבטיח לו המלך ‪,‬‬
‫כי יתאמץ להשיב אליו את עטרת אבותיו ‪ ,‬אולם עוד ביותר‬
‫) בריטניה‪ (.‬כל מעיני והגיוני הבריטים עתה בה שאלת‬ ‫•נתפלא על קלות הדעת של הגיאף ‪ ,‬אשר נתן אוזן ק שבת‬
‫האירית ‪ .‬גלאדסטאן הוציא כתב גלוי לעם בריטניה ודבריו‬ ‫לבקשת המלך ‪ ,‬אף אם האיש אשר הביא אליו את מכתב‬
‫עשו רושם גדול בלבות כל הבריטים‪ .‬הוא אומר עם הספר ‪5‬‬ ‫המלך היה קטן המעלה ‪ ,‬וחגיאף חשב ‪ ,‬אשר הבקשה הזאת‬
‫כי באח העת לבריטניה להסיר את הכתם הנמאס אשר על‬ ‫היא כתובת בידיעת שרי המלוכה ‪ ,‬והוא ענה דברים לא‬
‫כב ודת זח מאות בשנים ‪ ,‬לרחוץ בנקיון כפת מן הגזלה אשר‬ ‫לחטלך כי אם לתשר היושב ראשונה כמלכות בייערן ‪ ,‬ואמר‬
‫נזלדו מהאירים ולהשיב לחם את זכיותיהם כי יוכלו ל התנהג‬ ‫כי הוא נכון למ לאות את משאלות המלך ‪ ,‬ועוד יתרה יעשה‪,‬‬
‫במדינתם פנימה כחפצם טבלי לח ביא נזק לממשלת בריטניה‪.‬‬
‫הוא יתן אליו ארבעים טיליאן פראנק ‪ ,‬אם יבטיח אליו המלך‬
‫גלאד סטאן הולך עתה למסעותיו בתוך הארץ ‪ ,‬ו בכל מקום‬ ‫כי יתאמץ לשרש את השנאת הכבושה בלב כיםטארק‪ ,‬אליו‬
‫בואו הוא נוחל כבוד גדול ‪ .‬אנשים לאלפים ורכבות יבואו‬ ‫ולמשפחתו ‪ ,‬וכן הקים הגראף את התנאי ‪ ,‬כי יתחייב המלך‪,‬‬
‫לקבל את פניו ולברכחו ‪ ,‬והכבוד הזח יתן תקית כי חפץ‬ ‫אשר אם תקרינה מלחמה בין צרפת ואשכנז ‪ ,‬תעמוד נייערן‬
‫גלאדסטאן יצליח בי דו‪.‬‬
‫מנגד מ כלי להתערב ‪ .‬ראש שרי המלוכה ככייערן חיה משוגע‬
‫שערי תשובה‬ ‫ממראה עיניו ‪ ,‬בקבלו את מכתב הגראף וישלחהו לביסמארק‪,‬‬
‫לחי י‪ .‬הל‪ .‬ב‪ .‬כוו‪ : .‬ההעתק ת ככר נדפס כנליון ‪ 7‬טרם ר אינו‬ ‫אשר היטב חרה לו על ח נראף ובחפץ ביסטא רק לנקום את‬
‫העי^ ןתך ‪ — .‬לח י י‪ .‬א‪ .‬הל‪ .‬כבאר‪ : .‬הרופא המחולל בעירו*‬ ‫נקמתו טמנו ‪ ,‬שלח את מנתכו לפרייסינע ‪ ,‬ראש שרי המלוכה‬
‫אשר העלח ארוכת לאשת הנרעח שלא ע"פ לק" פ אטנס ראוי‬ ‫בצרפת ‪ ,‬וחוא ראה ונכח כי באמת כורח הגראף שוחת‬
‫לתהלה ‪ ,‬אך לא נח פוץ להלאות הקוראים בספורים ארוכים ‪— .‬‬ ‫לממשלת חרע פואליק ‪ ,‬ועל כן גמר אומר להסכים להצעת‬
‫לח' ש‪ .‬ש‪ .‬בד‪ .‬לא יודפס ‪ .‬לח י א‪ .‬א‪ .‬ס‪ .‬כוו‪ .‬מ היום ותלאת‬ ‫חנכחרים ‪ ,‬לגרש את בני המלכים מצרפת ‪.‬‬
‫קכל העלים כסדרן וגם הוא ימלא הבטחתו ‪ .‬לה' נ‪ .‬פ‪ .‬כוו‪: .‬‬
‫העלים ‪ ,‬נשלחו כסדרן ‪ ,‬יש אל על הפאסט ‪ — .‬למנהלי התבדח‬ ‫)ע &טרייף אונגארן‪ (.‬באויסטריח עוד כל ה דברים יגעים ‪.‬‬
‫‪ ,‬סשגכ לדךי קבלנו החשבון השנתי טחברתכם ‪ .‬שי^חו אלינו‬ ‫הויכוחים בבית המחוקקים על דבר פשרת הטסים בין אוסטרית‬
‫תטצית החשבון בקצור ונדפ'ס כחפץ לב כי באםת ראויה חברחכם‬ ‫ואונגאריח עוד לא כלו ‪ .‬וביחוד רבו חוכוחים על אדות חמס‬
‫לתהלה ‪ — .‬לאלח השולחים הספדים על מות אבינו וצ יל ‪,‬‬ ‫של שטן נפט ‪ .‬פראפעססאר זיסס ‪ ,‬אחד מ חנבחרים היושבים‬
‫נודיע ‪ ,‬כי אמנם אנחנו לע צטנו לא נחרול מלהתאבל על שכרנו‬
‫כל עוד נשמת י'*רי חח"נו ‪ ,‬אך להדפיסם לא נוכל ‪ ,‬כי לכל זמן‪.‬‬ ‫בחטפלגח השמאלית ‪ ,‬הביא הצעה בחבית ‪ ,‬אשר חיא באמת‬
‫לאלח המבקשים הטונות מאבינו ן"ל ‪ ,‬נודיע‪ ,‬כ* כקרוב יחית‬ ‫לטובת אויסטריח בכלל ול טובת גאליציח וביחוד לטובת בעלי‬
‫בירעו לטלא משאלוחם ‪- .‬‬ ‫טעינות הנפט בפרט ‪ .‬והנבחרים הפולנים הריעו וצחלו לקראת‬
 ‫קול קורא!‬
‫מאת אברהם קאנםטאנטינאווםקי‪.‬‬
‫לזכר דוד גארדאן זיל האהוב לכל ישראל‪Î‬‬
‫בכלל ולחובבי ציון כפרט הנני מקדיש‬
‫עתותי גם הלאה להיות סוכן המגיד של*‬
‫ע''מ לק"פ‪ .‬ואחלה את כבוד אחינו אשר‬
‫בכל ארץ רוסיא וביותר אנשי בריתנו חברות‬
‫חויצ מעריצי וםקדישי את שם הנכבד של‬
‫המנוח זיל ‪ ,‬כי יעשו חסר עם המתים ועם‬
‫הח"ם להביא ברכת לביתם את עלי חטגיד‬
‫אשר זה שלשים שנה הוא מקור הנאמן‬
‫לחפצי הכלל אשר לא יכזבו מימיו גס‬
‫ליםים יובאו כעזרת העליון‪ .‬כל איש אשר‬
‫תשקה נפשו בו יפנה אלי ויקבל מאתי‪Î‬‬
‫העלים תמירים כסדרם בזריות רבה ‪.‬‬
‫האררעססע אלי היא ‪:‬‬
‫‪??Î8111 111 0(16884.‬ר‪11110‬ט^‪1 00118‬מ^‪,^]31Î‬‬
‫‪ 9(1‬יוא געעהרטען אבאננענטען ‪#‬‬
‫וועלכע נור בין יולי בעצאחלט האבען‪,‬‬
‫ערזוכע איך ‪ ,‬רען אבאננעטענטסבעטרןגג‬
‫פ‪Î‬ר דאס קאטמענרע קווארטאל באלריגסגו‬
‫איעצחענדען ‪ ,‬דאמיט דיא פערזענדונג דער‬
‫בלעטטער קיעע אונטערכרעכונג ל*ידעט‪.‬‬
‫‪.‬נ‪1‬י‪ 1 8011111^1^{1(1611 1‬י‪. ¥ 011)61‬‬
‫‪1‬‬
‫מודעה לכל הנוסעים לעיר הבירה בערלץ‬
‫כי יסיהי אכסניא אשר בו ימצאו מאכלים‬
‫כשרים בריאים וטובים ובזול ‪ /‬גם וזירים‬
‫נאים ‪ ,‬בענעי כשרות ‪ ,‬וכולם החרדים לדבר‬
‫ה' יוכ לו לסמוך עלי בי*י שוס פקפוק ‪-‬יכאשר‬
‫יעירון עלי הני הרי צנתרא דדהבא ה"ה הרב‬
‫הגאון מהר"ע הילרעסה"מער נ*י אב*ד רפי גך‬
‫בערלין והרב הגאון ר' יצחק אלחנן אכי ד‬
‫דקיק קאוונא‪.‬‬
‫אליעזר ראטהענכערג‪,‬‬
‫שוחט ובודק דקהל עדת ישראל‪.‬‬
‫‪ 30‬גרענאדיר שטראססע ‪ 30‬ססוך לחצר‬
‫סס‪Î‬לת הביזל איי עכסאנדערפל אטץ‪.‬‬
‫•?י‪ Î‬פ ע נ ס י א‪-‬ן! ~‪$0‬‬
‫שוועכליכע קינרער ‪ ,‬וועלכע א"נען‬
‫אויפענטתאלט אין מילרעפ קלימא אונד כע?‬
‫זאנדערער קערפערליכער פפלעגע כעדירפען‪,‬‬
‫פערען ליכע&אילע ארפנאהמע א‪Î‬ס הףןע‬
‫דעס אונטערצ"כנעטעז‪ .‬דאזעלבסט ער*‬
‫^אלטען דיא צענליגנע אויך שטרעננ רע*‬
‫'^יעזע ערציעהיננ זאוויע אונטערריכט אין‬
‫י ‪#‬ללע‪ 1‬פעכערן דעס העכרעישען‪ .‬איס ארטע‬
‫&פינרעט זין איעע רעאלשולע‪ 1‬ארדנונג ‪,‬‬
‫‪3*$‬ןעזאאלבאד‪ .‬רעפערענצען ערטהיילען ?‬
‫'ז^^לווייידען הערר דאקטאר טארקם ‪,‬‬
‫רן^גיג^^ו דארמשטאדט‪.‬‬
‫י‬
‫י >‪(1)611*80‬‬ ‫)‪..Î .‬‬
‫‪, 1,61110‬י‪1^. ^0^£1*1‬‬ ‫‪*01 181.‬‬
‫‪<16.‬ג‪1611‬ט‪06‬‬
‫רפואה טובה למחלות חולה‪Î‬נופל ולתחלואי‬
‫העצבים אחרים )נערווענקראנקת"טען( נותן‬
‫הרופא הנודע חרב דרי ישראל מיכל ראני‪-‬‬
‫נאוויטץ בפאריז)טעתיק ספרי התלמוד ללשון‬
‫צרפת(‪ .‬רפואותיו בדוקות וממהרות לרפאו!?‪.‬‬
‫כל מי שיחפוץ לפנות אליו לדרוש עזרתו‬
‫יכול לכתוב לו ארות פרטי המתלה בכל‬
‫לישון אשר שומע הכותב‪.‬‬
‫‪111, 11. £*18£1?110 8^£1880 11£1118 1^0. 77,‬ע‪108 0(1688^ .1301(0, .1^£11;0‬י‪ ?*1118, 01. .^. ?01‬בנ‪71*2 1‬ז‪0‬מ‪1)1. ££101161 £81)1‬‬
‫‪11116 (36 861116. 63.‬‬ ‫)בעעעו ראעו את התעודות המיוחדות לשבח מגדולי ה&ראפע&סארעבבוויען ‪ ,‬מן‬
‫פראפעססאר שקאדא וכיללראט ועוד ‪ ,‬הנותנים פאר והחלה להרופא המובהק הנ"ל‪ .‬גם‬
‫טעות לתקן‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫>עא לו מכבר מוניטין בעולם ספרותנו כספריו הנכבדים ^ תורת החיים וסי תולדות שייר‬
‫‪3‬י‪10‬רס ע^ ‪3‬ק‪6‬ת ‪>0‬ונונס ןיס‪5‬‬
‫‪3‬ת לוד‪,‬לן‪ :^3:‬ו‪0‬ל‪3‬לולסטסלר ^ סנט יסיימו‬
‫קללכי‬
‫‪0‬ג>כי‪ ?5‬יזל^ט^ ק מקק‬
‫רומעטק‪.‬‬ ‫מעיר‬ ‫‪.‬ח‬
‫‪ ^0‬י יוד‬ ‫?י‬ ‫יסי?‪:‬ס‬
‫^כלווג‬
‫‪£‬יזו^‬
‫האדרעססע אלינו ן‬
‫^‪116(1^011011 (1. ,,1181118.81(1‬‬
‫‪188011.‬ן‪16‬מ^‪111 14 Î7 0 1£. 03‬‬
‫עת החתימה על האסיף הניעה ‪1‬‬
‫— לא נעלם מעיני הקהל ; האפיק הוא כלי מחזק ברכת‬ ‫טה הוא האמין? ותכונתו‬
‫פנות כני עטנו; עדים המה שמ הטפרים אשר יצאו לאור‬ ‫הכטה וחושיה דת ודעת לכל‬
‫י‪#‬פת יחר נחשוב להרבות אמרים עליו ולדרוש בשבחו‪.‬‬ ‫בשחי שנים החולפות ‪ ,‬עד כי‬
‫הקודמות‪ :‬בלי המשלוח ‪ 1‬רויכ ‪ 25‬קאפי ‪ 1 ,‬ררכ ‪50‬‬ ‫סחיר האסיף הוא כבשנים‬
‫‪ 4‬סארק ; ‪ 3‬פלארין ; ‪ 5‬פראנק; ‪ 1‬דאללאר‪ ,‬ונערך זה‬ ‫קאפי עם המשלוח ‪ .‬בחוי ל ;‬
‫בכסף שאר המדינות‪.‬‬
‫ב עד ה זר יזים‬
‫המקדימים לשלוח את סחיר האסיף בטרם צאתו לאור )לא 'יאוחר מחדש תטוז(‪ ,‬נכונים‬
‫אנחנו להנחיל אוהבינו יש ולהוביל שי להחוחמים את ספר‪, :‬חמאסן‪ 6‬לחברת מפיצי‬
‫השכלת בישראל ברוםיא" חנם אץ כסף‪ .‬המאסף הזה כולל הרכה ספרים ומאמרים‬
‫גדולים > כסו‪ :‬ספר הנביאות )זיביל עיאנען( העתקת החכם‪ -‬הנודע שטיעבערג ‪ ,‬מאמרי‬
‫החכמים רצה'כ ראכעאורץ והדרי קאנטאר ‪ ,‬העתק השיר ר' יהודה הלוי של היינע מאה‬
‫ד‪.‬י לוריא ועוד ועוד ‪ .‬המאסף הזה יודפס רק כמספר תחומי האסיף‪ ,‬ואס אח*כ ידרש‬
‫לקוראיו ויודפס שנית ‪ ,‬סחיר יו'*ת עליו ‪ 75‬קאפי ‪ .‬ע"כ יאבו נא החתומים להיות זריזים‬
‫ונשכדים ‪ .‬החותמים על עשרה עקזעספלארים האסיף עם המאסף ישלמו רק ‪ 13‬רויכ ‪/‬‬
‫וישיגום חפשי ע" הפאסט ‪.‬‬
‫האררעססע אלינו‪ :‬נ‪ .‬םאקאלאוו‪ .‬בית מערכות האסיף‪ ,‬ווארשא‪.‬‬
‫‪3‬מכי‪1‬לי‪2' 6‬‬ ‫ג‪;6‬נמ ‪ 4‬מ&יק ‪,‬‬ ‫| גנחילו‬
‫|‬
‫מחית גי‪1‬ל‪5‬גו >קוגיס ^יילי! גנכ‬
‫‪£‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪^ 2 (1‬ייי ‪ /‬י‪;Î‬יג‪:‬י י^י‪5 "5‬‬ ‫‪7"1^1 £0‬י‬ ‫^‬
‫כי)‪5‬ו‪1‬ויז ‪ 1.50‬יויכ ‪ ,‬י?*ו'ס ק*? '‪2‬‬ ‫‪£‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪5‬יחגק ‪,‬‬ ‫>‪5‬י מסקל סטקזעמ‪ '55‬ו(‪:‬י ק;ו ‪2 .‬‬
‫<‬ ‫^‬
‫כנסת י שראל‬
‫מוקדש לתורה ולחכמה ‪ ,‬למחקר ולבקרת ‪ ,‬לתועלת ולשעשועים ?‬
‫חב ר בידי‬
‫כנסת גדולה‬
‫מאנשי התחלה בעולם היהדות והספרות ‪,‬‬
‫חכמי הדור ‪ ,‬שרי התורה ואבירי המדע ‪ ,‬חכטי הרשים לבנאים ‪ ,‬משוררים ומליצים‬
‫חוזי חזיונות וסופרים מהירים ‪ ,‬עטו "יהם יזהירו בהטודעד‪ .‬דבר כיעקב" ומשם יראו‬
‫הקוראים את כל כבור הכנסת" באיכותה ‪" ,‬‬
‫ובככותה תהדק‬
‫"‬
‫יותר מיבשים באגען‬
‫בתבנית קווארטא גדולה ויותר מעשרים תמונות וציורים ‪ ,‬לבדי הוספה בסימנים מיוחדים ‪:‬‬
‫ספר אורות מאפל והוא מאסף‬
‫?‬
‫י‬ ‫‪Î/‬יי‬
‫כהוגי‪ Î‬יל גנסיקיס ג‪5‬ניי‪Î6 6Î‬י ע‪ 5‬כקפ‪:‬סי‪5‬ז סדעי‪ :‬ג‪^£‬י ‪2‬ס כ|‪5*.‬יי‪ ? :‬נג;למ וכגיעיכ ‪.‬‬
‫המאסף הזה הוא מפר יקר בפני עצבו כאו^ דברים עתיקים ?‬
‫? ?>‬ ‫שנה ראשונה‬
‫יצא לאור בחדש תמוז תרמ"י‬
‫* ><‪<>0^0‬ק‬
‫הזריזים המקדימים ל*טל‪1‬ח כסף חת‪Î‬טתם עד חט (‪Î.$‬ה עע!ר י‪1‬ם לחו‪Î‬יט תמר הגעיל ייסיפי רק ‪£$-20‬פי על דטיי י‬
‫'‬
‫י פארטא וי^יט איטכר נחמד בציור גדיל ט יטיטים פענטי‪Î‬מעטטער על הטיט ם והואי; יי‬
‫\*;‬ ‫ו‬ ‫‪? • -:‬‬ ‫"‬ ‫‪••• :‬‬ ‫‪•/‬‬ ‫‪• : •/‬‬ ‫• • •‬ ‫ז‬ ‫‪• 1‬‬ ‫•‪7 ;? .‬‬ ‫••• ; ‪7‬‬ ‫‪• -:‬‬ ‫יי ; ‪1‬‬
‫\ ן‬ ‫‪,‬‬
‫‪1‬י‪4$/‬‬ ‫ציון המצינת‬
‫וית'טלים הבנויה עם כל תועפות מגדליד?‪> .‬טערית יבתי מועדיי‪ .!Î‬זיבר‪ .‬י‪:/ #‬י‪*0‬ך?‪\£‬‬ ‫טחזד‪ .Î‬ציון מרית טועדנו‬
‫כל‬
‫י ~‪$$1.£‬‬ ‫י‬ ‫י‬ ‫‪6‬ארב<‪.‬‬ ‫)אהל‬ ‫בי^ר‬ ‫ימבריכץם‬ ‫מצה‪Î‬ך‪Î‬ם‬ ‫צבע‪Î‬ם‬ ‫ביטלל‬ ‫אלה‬ ‫‪.‬‬ ‫גפכןד‬ ‫ובנ;ן ל*{‬
‫ג‬
‫)^‬
‫ן*י ^‬ ‫מחיר הציור לבדו ו ררכ כ •‬
‫סף‬
‫‪$‬‬ ‫האדרעסםע לבית עריכת כנסת ישראל"‬
‫)‬ ‫‪" 21 <<? 1 ?.‬‬ ‫יז'ג‬
‫‪..1?.?^//‬י ‪Î‬ו‪/.‬ע ‪0,‬ח‪110,‬ךןן‪ £(1‬ץ‪6>1^08114‬ג‪.'1‬ח‬ ‫‪0^117‬ה!נ*‪^3‬‬ ‫‪0/101* 1)2161110 210‬א‪0?Î‬‬
‫מ ו ד ע ה!‬
‫לכל יודעי שמי ושוחרי בעצתי אודיע ‪ ,‬כי זה איזה שנים אשר העתקתי סש?ני‬
‫סוויען לארעססא‪ ,‬ואקבל פה כל החולים הבאים להתרפאות כמימי הים השחור וכמימי‬
‫ים המלח הנקרא ליסאןי ‪ .‬הלא המה החולים במחלת רעאומאטיזסוס‪ ,‬מחלות שקרופעל‬
‫זאלאטוכא ‪" ,‬‬
‫מחלות הע'צכים והעור )הויט‪ Î‬אונד נערווען'קראנקחייטען( ‪ /‬מחלות כלי‬
‫או‬
‫הלידה וההולדה והשתן לנשים ולאנשים ‪ ,‬הגלויות גק^חרות וכוי וכוי ‪ .‬לאלת אשר‬
‫ישאלו במכתבים אשיב על כל טה שיהיה באפשר להשיב במכתב ‪ ,‬לאיש ואיש‬
‫אדרעססע‪:‬‬ ‫ככתבו וכלשונו‪.‬‬
‫‪3‬נ‪4‬ון‬ ‫וסי תורת הבריאות‪ ,‬ובליס כל איש אשר יפנה אל הרופא החכם חני ל ישיג ארחות חיים‬
‫ויחנה טמנו עעה וחושית על צד היותר נעלה ‪ ,‬חמויל (‪.‬‬
‫של אכטמעססער ) חלפים(‬
‫אין אללעז גראססען פאן פיינסטער פוואליטעט האט שטעטס אוית לאגער‬
‫ז‬
‫‪0, 10/11.‬א‪830 1‬גי‪811‬ק‪1‬ש‪1101116^|>61*^ ||1*1\ 1\1‬‬
‫)ש‪6‬עציעללע טרייזליסטע נראטיפ אז‪:‬ד ‪0‬ראנקא‪(.‬‬