‫עליו יאמרו ? טח טוב טעמו ומת יפה חנוכו‪ ,‬ויהללוהו בש ערים‪,‬‬ ‫תוכן הענינים‪ :‬על מצב ישראל‪ — .

.‬רוססלאנד ‪ /‬יעקזגטערי‪-‬‬
‫וגם אלה מאתנו אשר ימירו את דתם רק מעט ייטיבו גורלם‪.‬‬
‫יאסס‪ — /‬סערכיען‪ :‬כעלגראר‪8 — .‬ן ען‪ :‬ירושלים‪ .‬צפי‪— .!Î‬‬
‫ומה ימירו וכמת ימירו? הן דת אבותם לא ידעו ודת הנוצרים‬
‫לא הכירו‪ .‬פעם אחת פגעתי איש אחד‪ ,‬דיר בדין‪ ,‬והניד לי ;‬
‫מגיד משנת ב‪$‬ור בנונת רש"י )מאת צבי ט! עטץ(‪ — .‬שאלה‬
‫דרכי המוסר רק על ברכי הדת הנוצרית נולדו‪ ,‬ואען ואמר י לו‪:‬‬
‫על מה משפטך זה נוסד ? הן לא דת ישראל ולא דת הנוצרים‬
‫ידעת‪ ,‬ואם לחדה הנוצרית יתרה בעיניך הלא הפתח פתוח לך‬
‫וצא ממחיצתך‪ .‬אך האיש ההיא ידע כי גם בהמית את דתו‬
‫לא יכופר עינו מלידת‪ ,‬ורק יוסיף לו שם על שמותיו‪ ,‬ותחת‬
‫"עבד משוחרר" יהודי מומר" יקראו לו‪.‬‬
‫טלפנים היו מקבלים גרים מישראל מכל הבא לפניהם‪,‬‬
‫"‬
‫גם כל עוברי עברת ואף תקל שבקלים והשפל שבשפלים‪ ,‬וחוק‬
‫היה בארץ שכל יהודי הבא ליטתר םסייעין לו וטוחלין לו כל‬
‫עונותיו‪ ,‬ואם ככר נגמר עליו הרין לשבת בסתר ימים רבים יצא‬
‫לחפש‪ /‬שמכוון שנטבל הרי הוא כקטן שנולד‪ ,‬אך משרבו‬
‫המומרים המבקשים פקידות וירננו הנוצרים מלידת לאטד‪,‬‬
‫טיסד דתנו אמר‪ :‬לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לגורי‬
‫הכלבים )מתי ט 'ו כ'‪ 0‬אלח הטקכלים עליהם את דת תבנסית‬
‫רק למראית עץ‪ ,‬ולא לחנם פחדו הפחד חזה‪ ,‬כי קשת לנערים‬
‫נוצרים להתחרות עם נערי ישראל אשר בכל מקום ידם על‬
‫העליונה‪ ,‬כי לחם יתר שאת בדעת בשקידת ובחריצות‪ ,‬והכחנים‬
‫גם המה יאמרו ‪ :‬טח לנו ולחאפיקורםים האלה ? המעט מחם‬
‫כחיק הכנםיה כי עוד נוסיף עליהם ? גם לכיסנו אין תועלת מן‬
‫העניים האלה‪ ,‬ואינם שוים בנזק הכנםיה‪.‬‬
‫‪#‬‬
‫* *‬
‫עשרה קבין שמד יש בקלי הדעת שבישראל‪ ,‬ותשעת‬
‫מחם נטלו אחיותינו העדינות היפהפיות אשר מלאו כליותיחן‬
‫הבל מן הראטאנים אשר לא תביננה אף מחציתם‪ .‬בראותן‬
‫דרכי הנוצריות שכנותיהן הקרובות אליהן בלכתן ביום חגיחן‬
‫לבושות שני עם עדנים על יד בעליהן אל בית הפנסיה‪ ,‬וספרי‬
‫םדורי התפלת והמזמורים מפוארים ומבורכים כחתולת טשי‬
‫בידיהן‪ ,‬ותמונות שתי וערב זהב מקשה על נכיחם‪ ,‬ותקנאנח בחן‬
‫העבריות היושבות בית ולהן ספר "צאינה וראינה" ארוכה‬
‫מארץ טדתו "וסדור קרבן מנחה' עב הכרס אשר לא תואר ולא‬
‫הדר לו‪ ,‬ותתאוינה לעשות כמעשי תנשים הנוצריות למען לא‬
‫תפולנח טחן‪ .‬עתה גם חכמינו אשר עיניהם אינם בראשם הכירו‬
‫וידעו כי ישראל בנוים לא יתחשב‪ ,‬ואם יתן יהודי כל היהדות‬
‫אשר לו בלאומיות זרה בטרם זרקו עליו טי טבילת בוז יבוזו‬
‫לו‪ .‬יפת אמרו החכמים כי אין בעולם דבר טוב או דבר רע‬
‫בהחלט‪ .‬משלחת האנטיםעטיטיזטוס הזכירה את היהודים כי‬
‫כטאז כן גם עתה כגרים נחשבו‪ ,‬ולעבדים משוחררים נדמו‪ ,‬ואין‬
‫לחם חלק בבני יפת ולא נחלת בעטי האריים‪ ,‬כי עם ישראל‬
‫נאסלאיו‪ .‬מכתבים מרוססלאנד‪ — .‬רוםעניען ‪:‬‬
‫חדשות בישראל‪ — .‬הוו עיח‪— .‬‬
‫לחכמי ההורה ) מאת בן ציון פיקעלניק(‪ — .‬שאלה‪.‬‬
‫)מאת צבי הירש קראסער( — דברים אחדים )סאת שלמה‬
‫בערקמאן(‪ — .‬חסרון לגמלאות ומעות לרוקץ )מאת גרשם באיער‬
‫הכהן(‪ — .‬בשורת ספר חרש‪ — .‬מכתמים )מאת שניה יאנאס(‪— .‬‬
‫על מצב ישראל‪.‬‬
‫אחינו המשכילים דורשי התערוכות טעו לפקו פלילית‪,‬‬
‫ני האמינו בשוא נתעה‪ ,‬המה דברי כני יפת אשר אמרו‪:‬‬
‫" לכו והיינו לעם אחד בארץ והיה כיהודי כנוצרי" ואולם זה רק‬
‫קלא בעלמא היה לשית בחלקות לחיהודים להיות עמם בעצה‬
‫אחת בענינים מדינים )פוליטיק( למען תעוז ידם על מתננדיהם‬
‫ברוב דעות‪ ,‬והמתבוללים דמו כי גאולה שלמה חיתת להם‪,‬‬
‫וכי עיני בני יפת העודים נאורו בפתע פתאום והכירו את יקר‬
‫ערך היהודים וימשכום אחריהם בעבותות אחכה‪ .‬והיהודים‬
‫ענו ואמרו‪ :‬משכונו‪ ,‬אחריכם נרוצה‪ ,‬ויעפילו לבא גם בחברתם‪,‬‬
‫ולמען טצוא חן בעיניהם החלו ללכת בדרכיהם' אף אם דרכי‬
‫אמורי הן‪ ,‬ויקבלו עליהם מלותיהם המקולקלות דוקא למען ידמו‬
‫לחם התדמות שלמה‪ ,‬אך בני יפת דחה דחום מבוא בקהלם והיו‬
‫לשחוק ולגועל נפש בעיניהם‪ Î,‬כעולים אל מקום גבות שאינם‬
‫ראוים לו‪ ,‬והיהודים שטעו חרפתם וימינו אחור על עקב בשתם‪.‬‬
‫נם זאת לא היעילה לחם‪ ,‬בטלאם פיהם חונן? וישימו תחלה בדת‬
‫אבותם וכמנהגם ויכחשו לדת השוררת בארץ‪ .‬כי אמנם אין‬
‫יראת אלהיט לנערים האלה‪ ,‬כי בבית הוריהם חונכו בלי דעת‬
‫אלהיט לכן גם דרכו מוסר לא ידעו‪ ,‬ולא ילכו בהם בחיותם‬
‫ל אנשים‪ ,‬כי אם אין יראת אלהיט אין מוסר ואין יושר ואין‬
‫דרך ארץ‪ ,‬בי יצר לב האדם רק רע מנעוריו‪ ,‬ואיך ישתמר‬
‫הנער מעון אם אץ יראת אלהיט בלבו‪ ,‬אם לא הוגד לו כי‬
‫יש אלהיט שופטים בארץ‪ ,‬ואם אין יראת אלהיט טוםר מנין ?‬
‫כי בצדק ישאל הנער‪ :‬למה אעשה דבר זח ומדבר אחר אניח‬
‫את ידי ? וטח יסוד לדרכי מוסר יורו לו‪ ,‬אם לא כי יושב‬
‫בשמים ענש יענש את עושי עול ? הנערים האלה פורעי מוסר‬
‫בנעוריהם גם כי יזקינו לא ייטיבו לכת‪ ,‬כי לא למדו לשמור את‬
‫המצות אשר יעשה אותן האדם ותיבחן* הלא אלת דרכי החנוך‬
‫בדורנו‪ :‬כל היודע לרקוד כנגן המנגנים בבית היין‪ ',‬וכל המנצח‬
‫במשחק קיביא או קרטין‪ ,‬וכל היודע לשקד ולחחניף‪ ,‬או היודע‬
‫להסתיר רעיוניו בטוב טעם ולדבר בשפתי חלקות על לב עלמות‬
‫ולבו בל עטו‪ ,‬וכל לץ אשר לצון חמד לו על כל הנוגע לתיחדות‪,‬‬
 ‫אשר נו כתובים כדברים האלה ‪:‬‬ ‫נוי אחד בארץ ובגוים לא יתחשב‪ ,‬לכן הסבו שארית ישראל‬
‫לתדר ק דוש ראש הבחנים פלאטון !‬ ‫עיניהם אל מקורם ואל צור חוצבו מטנו‪ ,‬ויראו כי הוא גאה‬
‫להם והם נאים לו ויחדלו מכוש עוד מגזעם‪ ,‬והיהודי הגרמני‬
‫ביום התשיעי לחדש מאי חגנו תושבי עיר יעקאטערי*‬
‫חדל לחרף את הפולנאי וחפולנאי חדל מחיות שחוק לחלי טאי‪,‬‬
‫נאםלאוו בתריעת שמתח את חג היובל‪ — ,‬יום מלאת לעירם‬
‫מאת שנח מיום הוסדח‪.‬‬ ‫כי אחים המת יחדיו‪ ,‬אחים לצרה‪ ,‬והחבילה אשר חשכה לחפרד‬
‫י‬ ‫התלכדה עוד הפעם‪ ,‬ואיש לרעהו יו שיט עזרה בצרה כי בצרתו‬
‫לנו היהודים נכבד החנ הזח‪ ,‬יען כי שם עירנו מזכירנו‬
‫את שם מיסדה שהיתר* הר אשונה בין מלכי אירופה במשפטה‬ ‫גם לו צר‪ .‬ובכן ויהי ישורון לנוי אחד בארץ ויפקח את עיניטירא‬
‫את כל גויי הארצות שוכנים על אדמתם לבטח‪ ,‬ואדמת אבותינו‬
‫הטוב‪ ,‬המלא אהבת אדם וחבה יתרה‪ ,‬אשר חרצה בנוגע‬
‫אלינו‪ .‬הלא כת תיו דבריה‪ " :‬כל איש מבלי הביט אל צור‬ ‫זרים אוכלים אותה‪ ,‬ונשא עינינו אל הארץ הזאת לשוב אליה‪,‬‬
‫מחצבתו ואל עטו מטנו יצא‪ ,‬יחנה מכל זכיות אזרחי ארצי‬ ‫לעבדה ו למחרת‪ ,‬כי שם לא יחרידונו הפילוסופים תימנים‬
‫ולא תושם פדות בין דת לדת‪ .‬ובחכבש לפנית ארץ נ‪:‬ב רוסית‪,‬‬ ‫בתורותם הטועות‪ ,‬שם לא יאטרו עלינו‪ :‬נרים אתם ואורחים ‪,‬‬
‫ובני יפת לא ירבו להביא עלינו אסון על אסון‪ ,‬ודרכי אמורי‬
‫מצאת לנכון יעקאטער ינא ה גדולה לפתוח שעיי הארץ ההיא‬ ‫לא יבעתונו‪ .‬שם בין שבטי ב נ י שם גם שבט‪ Î‬ישראל‬
‫נם לחיחודים‪ ,‬ע בדיה החדשים‪.‬‬ ‫בחשקט ובבטחה ישבו באין מחריד ; שם ינהרו אלינו שבטי הנוים‬
‫אולם סאת ש מחתנו בחג היובל הזה לא נמלאה כלת‪ ,‬כי‬ ‫ללמוד טמנו תורת החיים והמתת המתוקנות של ישראל‪,‬‬
‫התקרה הנע ימה אשר שעשעה נפשותינו לחזות בנועם פני‬ ‫כי בני יפת הבאים שטה לא להשתקע הם באים שמת כי‬
‫חוד ק דשך לא קמת‪ ,‬ורק זאת היתח נחמתנו כי בזמן שמחתנו‪,‬‬ ‫אם לגור בארץ לצבור הון ורכוש ולשוב ל ארצות מולדתם‬
‫יום הטנו את היובל‪ ,‬קבל יוריט העצר מידי אבינו הוא מלכנו‬ ‫מלאי טוב ארץ אבותינו‪ ,‬נם לא תכיל א ו ת ם ארץ אבותינו‪,‬‬
‫הק אזאקיכ* וחוד קדשך קורא‬ ‫לצבאות‬ ‫הראש‬ ‫שם‬ ‫את‬ ‫ה‬ ‫יר"‬
‫"‬ ‫ולא יאריכו ימים על אדמת הקדש מפאת טבע גזעם‪ .‬אך לא‬
‫ברצון קרשו של מלכנו להיותך נלוח לחג ממלכת ארצנו חות‪.‬‬ ‫להשתרר ישוב ישראל לארץ הצב‪ /‬כי גם שטה יסור למשמעת‬
‫אנחנו העברים‪ ,‬ת ושבי עיר יעק אטער ינאסלאור‪ ,‬חנינו ביתר‬ ‫מלך אשר לא מקרבו יצא‪ ,‬אך כעבד לא יהיה שם ישראל ולא‬
‫והשלום אל‬ ‫האהבה‬ ‫רעיון‬ ‫סמל‬ ‫הוא‬ ‫קדשך‪,‬‬ ‫הוד‬ ‫לבוא‬ ‫שאת‬ ‫כיליד בית‪ ,‬כי זכות אזרח תהיה לו ו ישטת במלכו ויעבדהו‬
‫כל הנברא בצלם יה מכלי הבדל דת ואמונה‪ .‬דברי הימים‬ ‫בלבב שלם וילחם מלחמותיו‪* * * .‬‬
‫הוכיחו לטדי כי כהני חדת הנוצרית ברוסיה נפלו תמיד מיתר‬ ‫המתבוללים הולכים הלוך וחםור‪ ,‬ברוםאניא חדלו‪ ,‬ורק‬
‫כהני הדת לטפלגותיחם בסבלנות אמונתם‪ .‬מעולם לא‬ ‫באר ץ גאליציא עוד נמצאים זעיר שם זעיר שם‪ .‬ביטים האלה‬
‫לבם להטות אליהם בני אמונת זולתם באש‬ ‫חסיתם‬ ‫כל )?( סופרי כתבי העתים בפולין באין יוצא מן הכלל )?(‬
‫ובחרב ובכל כלי משחית‪ .‬והיא שע מדת לטעת רגשי‬ ‫ידברו עתק על ישראל‪ ,‬ומכתבי העתים כחאויטשיזנא וחאיז‪-‬‬
‫כבוד אמת בלבות היהודים לחע וטדים בר אש הננסית‬ ‫ראעליט לא יערבו את לבם לדבר אתם בשער‪ .‬פעם אחת‬
‫תכונן לטוב צעדי כל כחנית כמרחבי‬ ‫אשר‬ ‫הנוצרית‪,‬‬ ‫ושתים נטיתי ממרחק להשיב את המחרפים האלה דבר‪ ,‬אז‬
‫ארץ רוסיה‪.‬‬ ‫קפצו הדיוטים ויתנו עלי בקולם‪— .‬‬
‫רגשי תודתנו הגדולה בלי מצרים לא התעוררו בלבותינו‬ ‫סטן טוב ומזל טוב ! בעיר טשע רנאוויץ בירת בוק אווינא‬
‫על ידי מצות אנשים מלמדת‪ ,‬אך המע שים רבי חע ליליח‬ ‫הנשענת על ירכתי ראמאניא נוסדה זת מקרוב חברה בשם‬
‫הנודעים לשם ל כל באי עולם‪ ,‬חם העירו בנו את הר גשות האלה‪,‬‬ ‫" אגודת ידידים' אשר מטרתה להרים קרן ישראל‪ ,‬שפתו‬
‫כי חכנסית הנוצרית ברוסית היתה בכל פעם ומקום מנן על‬ ‫וספרותו‪ ,‬ולהשתדל בעד ישוב ארץ ישראל‪ .‬טלפנים היו היהודים‬
‫אל‬ ‫י‬
‫קמו כח^ רום ת‬ ‫כן‬ ‫בשנים ק דמוניות‬ ‫הי הודים‪ ,‬ובנביאי‬ ‫כטשע רנאוויץ נפרדים לשתי מחנות‪ ,‬למחנה ^ יושבי השפלת‬
‫תמיד לשרש בשבט פיהם את המון תאוות העם‪ ,‬אשר טורדים‬ ‫ולמחנה יושבי ההדר‪ .‬יושבי השפלה היו יהודים שאין מכירים‬
‫במלך וכופרים באלקים חיים הפיחו בחם רות שוד ושנאה לנו‪.‬‬ ‫יהודית' וטקרבם יצאה עתה החברה " אגודת ידידים" ובראשם‬
‫כפי מנחנ בני ישראל משנים עברו‪ ,‬אשר מטרתו ל הביע‬ ‫חרב ח*ר ווייס‪ ,‬ויושבי חהרר חיו גרמנים שאינם מכירים גרמנית‪,‬‬
‫ר גשי כבוד ולהדר פני הראוים לכבוד הננו אנחנו העברים תושבי‬ ‫ויהי כנוח עליהם רוח ההשכלה ו היו ל מ ת ב ו ל ל י ם וילכו‬
‫עיר יעק אטע רינאסלאוו מנחת יקרת להגי שה אל חוד ק דשך‪,‬‬ ‫אחוזי יד עם הגרמנים אשר בארץ‪ .‬אך באחרונה בגדו בהם‬
‫בחשבנו כי עינינו תחזינה אותך פת‪ .‬יקרה המנחת הזאת‬ ‫הגרמנים ‪ ,‬כי המורים בבתי הספר הגבות ) הטורים שבאק דמיא(‬
‫בעינינו‪ ,‬לא תםולת בכל מתיר יען כי היא הטקור היחיד אשר‬ ‫שבאו שמה מארצות הגרמניות‪ ,‬וביניהם שני יהודים מומרים‪,‬‬
‫ממנו שתינו ויתן לנו אורך ימים עולם ועד‪.‬‬ ‫הביאו את חאנטיםע מיטיזטום עטם והפיצו תורותיו ודעותיו‬
‫המנחה הזאת באח לנו מאת ראש מורינו הגדול על ידי‬ ‫בכל הארץ‪ ,‬ומחם קבלו הגרמנים יושבי הארץ המחניפים‬
‫ה גלות אלקי השמים והארץ‪ ,‬בעת אשר חשכת ע בודת האלילים‬ ‫מלפנים לישראל‪ .‬גם בין היהודים המתבוללים אשר בטשער‪-‬‬
‫כמתה את הארץ והעם תלך בחשך‪ /‬ובמשך מאות השנים‬ ‫נאוויץ רבו דורשי ‪ ,‬חשמה‪ ,‬ולכבוד גדול ולתפארת יחשב‬
‫הרבות נשמתה כאישון עינינו‪ .‬בחפצנו כי םנחתנו זאת תעלת‬ ‫להם הדבר‪.‬‬
‫לרצון לפני הוד ק דשך‪ ,‬מלאנו אנחנו היהודים תושבי עיר‬ ‫גם בעיר מולדתי םטאניםלאוו נוסדה חכרה ל" ישוב איי'‬
‫יעקאטע רינאסלאוו את ידי אחדים מאחינו לחתיצב לפני הוד‬ ‫אך שטה לא נודע לי וקולה לא נשמע בין החיים‪ ,‬ואולי לא‬
‫קד שך‪ ,‬ואדיר חפצנו הוא כי אתת הצדיק המושל ביראת ה'‬ ‫האריכה ימים או היתת כנפל טמון לא חזר‪ .‬אור‪ ,‬כי שאלה‬
‫תואיל להאיר פניך אל שלוחינו ולקבל מ ידיהם את ספר כח''ק‬ ‫בעצת נער דרדקי אחד םווינא וקראת לתלמיד אשר לא שמש‬
‫היקר לנו‪ .‬ותתי טנחתנו זאת לאות ר גשי כבוד ויקר ו תודה‬
‫בלי מצרים‪ ,‬אשר ירחש לך לב עדה גדולה באחת מערי נגכ‬ ‫י י י לי פא ‪-‬‬ ‫___‬
‫את בית רבו כל צרכו לחנך אותה בדבר הגדול והקדוש חזה‪.‬‬
‫יאםםי‪,‬‬
‫רוסיה‪ .‬בשם אל שדי מבטיחים אנחנו היהודים תושבי עיר‬
‫י עקאט‪ .‬כי רגשי הכבוד האלה ותודה בלי מצרים ירחשו לכות‬ ‫ר וםם ל א נה‬
‫כל בני ישראל ברוסית כלם בלב אחד‪ ,‬איש לא נעדר‪.‬‬ ‫יעקאטערי נ אםלאוו‪ ,‬בחדש תשרי תרמיח‪.‬‬
‫בחפילנו תחנת לפני יושב מרום כי יוםיןק להאריך ימיך‪,‬‬ ‫כאשר חגגת עדת יעק אטע רינאסלאוו את חג היובל ביום‬
‫נרחיב בנפשנו עז לבקש מאתך רועה צאן ק דשים כי תשא‬ ‫אשר נמלאו לעירה מאת שנה מיום חוסדת ‪ ,‬חכינו הי הודים‬
‫נם את שמותינו כתפלותיך אל חי ושבי בשטים יען כי אחבתך‬ ‫מנחה לח מיטרופוליט הקיעווי‪ ,‬חמשה חומשי תורת מבורכים‬
‫אלינו נוסדת גם היא על חקי הדת הנו צרית‪.‬‬ ‫בכריכת כםןע; אך המיטרופאליט לא בא הנח ליום חג היובל‪,‬‬
‫אלה דברי מנכדיך וטוקיריך היהודים תושבי עיר‬ ‫וע ' כ הובילו יקירי קרחא את השי הזח קיובח לחטיטראפוליט‬
‫ביום ה' אלול‪ .‬טרם יתנו את חטנחה‪ ,‬הגישו לו את הספר*( י יעק אטע רינאסלאוו‪ .1‬ועל החתום באו כמאה אנשים‪.‬‬
‫באהבת רבה ק כלם ח מיטר ופאליט וישוחח אתם יותר‬ ‫*( ססקל כלזו‪0 3‬לר כסקלז רוסיס‪ ,‬חו‪3‬ר עי י סעו רך לץ ‪ '0‬וו ‪#‬‬
‫)] עוו&גיל* ו&גכי קתטקץ עגריינ ל)‪ 1>3‬י ס תללזק ‪#‬ניף ‪370‬רי‪ 0 0‬טזו‪3‬יס ; משעת ויביע לחיתולים רגשי אחבת ותודה‪.‬‬
‫לכל אחד מתשלוחים נתן‪ Î‬תטונתו וספר אשר חבר ויבקשם‬ ‫קסק‪3‬‬ ‫כקק' ל‪.‬‬
‫בתביעה לגבות מהעדה סך ‪ 2500‬רו*כ שלא נתחייבה לו‬ ‫להודיע להעברים כי יודח להם מקרב לבו על המנחת אשר‬
‫כלל )?( ויטםר את שטר החוב הזח לשליח ב'ד להביאו לידי‬ ‫שלחו אליו‪.‬‬
‫גוביינא‪ .‬השליח עשה את שלו‪ ,‬וימלא את המוטל עליו‪ ,‬ועוד‬ ‫השלוחים היו ‪ :‬הישיש הנכבד‪ ,‬אוהב עטו בכל נפשו‬
‫מעט וימכרו כטלטלי בני הקהלת לגבות מהם את הסך ‪2500‬‬ ‫ומאדו ח' מא ינדאנםקי‪ ,‬גבאי ביהכינ הגדול הי חערבילסקי‪,‬‬
‫ולשלם לחי שפירא את החוב שהוא תובע‪ .‬עוד מודיע לנו מה'ע‬ ‫הרב טטעתי מ הי שחור‪ ,‬והעורך דין המפורסם הי וו‪ .‬לע וואנדא‪.‬‬
‫הזח משבוע זה כדברים האלה ‪ :‬אתמול עמדו לדין אצל שופט‬ ‫י שראל בנימין לעוונער‪.‬‬
‫חשלום ממחלקה הראשונה שני רבנים‪ .‬ח' שפירא מי שחיה רב‬
‫מטעה' מ ב באלטא והדפים כתב פלסתר על חרב הנושא עתה‬
‫מכת בים מרוססלאנד*‬
‫שם משרת הרבנות' חי פלע יישער‪ ,‬בתם אטד ‪ :‬כי את דודו‬ ‫) סין מגליון ‪(.38‬‬
‫הי ק לטן פלעי ישר יפרו קבל עם בשוטים‪ ,‬ושלחוהו לארץ‪-‬‬ ‫מ' ע ‪.‬םמ אל ענסק‪ .‬וויעפטניקי מספר‪ ,‬כי ביטים האלה‬
‫גזרח‪ .‬שופט השלום אחרי בררו את המשפט הזח‪ ,‬חיב את‬ ‫נפלה שם ירושה גדולה סך ‪ Î‬םאת אל ף ו חטשים אלןק ררכ‬
‫ה' שפירא להכחיש את דבריו בדפום ולהודות במו פיו כי‬ ‫לסנדלר עברי ושטו ליב מארק אוויטש‪ .‬את חכםןק חרב הזח‬
‫מעולם לא הכו את ת' פלעי ישער בשוטים‪ .‬אלה המת ובנין‬ ‫הוריש לו א ביו המומר שמת זח לא כבר בעיר פערם‬
‫* * *‬ ‫ישראל!‬ ‫)ברוםיא ?( וזח הדבר ‪ :‬אבי ליב םארק אוויטש המיר דתו זה‬
‫בט' ע ‪ .‬וואסחאד' קוראים אנו כי ביום ‪ 19‬יולי הובלת‬ ‫לפני שלש עשרה שנה בהיותו עוד צעיר לימים‪ ,‬ולו חיו אז שני‬
‫לקברות בקיוב האשת ראזע‪) .‬מי וצאי חלצי הגביר בראדסקי(‪.‬‬ ‫בנים ‪ ,‬ילד וילדה‪ ,‬אשר בני משפחתו לא הניחו לזרוק עליהם‬
‫ה אשת ראזע נאספה אל עטה בשנת הכי ב לימי חייה‪ ,‬אחרי‬ ‫מי טבילה ולהכניסם בברית החדשה‪ ,‬ובכן נשארו בדת‬
‫ששכבת על ערש דוי זמן מצער‪ .‬לבית הקברות באו כמעט‬ ‫היהד ות‪ ,‬וקרוביהם חנכום וינדלום על חשבון עצמם וינהלו ם‬
‫כל ה יהודים יושבי קיוב‪ ,‬ורבים מהנוצרים הנאורים באו‬ ‫בכל צרכיהם עד אשר גדלו‪ .‬ה' מארקא וויטש שבא בצל‬
‫"‬
‫גם כן ללותח לבית עולמה‪ ,‬ולחלק לה את הכבוד האחרון‪.‬‬ ‫האמונה השלטת לקח לו לאשת אלמנת סוחר עשיר אחד‪,‬‬
‫הקבורה היתת ערוכה כפי מנהג כל הי הודים באין תבדל ועל‬ ‫נוצרית מלידה ומבטן‪ ,‬ולרגל מסחרית הרבים העתיק משכנו‬
‫החצר מות חלקו נדבות לחעניים וינתנו עד עשרה רו"כ לאיש‪.‬‬ ‫לעיר פערם ‪ /‬ויגדל ו ירחב את מרכולתו עד מאד‪ .‬ההצלחה‬
‫*‬ ‫י‬ ‫תנצ ב'ה‪.‬‬ ‫האירה פניה אליו‪ ,‬וככל מקום שפנה הצליח‪ ,‬ובזמן לא כביר‬
‫*‬
‫מכ'י ע ‪.‬ק יובליאניך מודיע כי פקידי הפאליציי עשו בקרת‬ ‫אסף חון רב‪ ,‬ויעל על נרם העשר במלא מובן הטלה‪ .‬את פני‬
‫בק אמניץ פאד‪ .‬וימצאו כי יותר י מן ‪ 960‬משפחות ישראל‬ ‫ב ניו לא ראח עוד מהעת ה היא והלאה‪ ,‬אך כפי הנראה שם‬
‫אסורות לשבת שם בתחום חמשים ווערםט מהגבול‪ .‬פקידי‬ ‫אל לבו 'כי יש לו עוד בנים עברים‪ ,‬כי זח כחמש שנים לפני‬
‫הממשלה קבעו להן זמן ל גמור עסקיהן וק ניניהן ולמכור‬ ‫מותו הניח בכית אוצר אחד ם‪:‬ום כסף רב‪ ,‬סך ‪ 150000‬רו'כ‬
‫בתיהן‪ ,‬חפציהן וכל אשר לחן ולעזוב העיר‪ ,‬ואם לא תעזבנה‬ ‫למשטרת על שמות יוצאי חלציו‪ .‬חבת מתח‪ ,‬והבן חי ליב‬
‫מעצמן תשלחנה בלוית השוטרים ואנשי הצבא‪ .‬יותר מששים‬ ‫טארק אווי טש‪ ,‬שכבר בא כאנשים‪ ,‬נשאר ליורש האחד אשר‬
‫משפחות כבר נגרשו וחנשארות תגר שנה מעט מעט‪ ,‬באופן‬ ‫יירש את כל העזבון הזח‪ .‬כמה גדולים מעשי הכסף ‪ 1‬זח לא‬
‫שעד שנת ‪ 1888‬לא תשאר אןע אחת מחן‪ .‬אנה ישיטו‬ ‫כבר נחשב הסנדלר הזה בין דלת העם‪ ,‬ואיש לא זכרו ולא דבר‬
‫הגרושים האלה פניהם ? אלחים הוא יודע ‪1‬‬ ‫על אודותיו‪ ,‬וכעת הנהו לטלה בפי כח ' ע‪ ,‬ומה גם בפי יושבי‬
‫*‬ ‫‪#‬‬ ‫* • *‬ ‫•‬ ‫קרנות !‬
‫ל"ו ואסחאד' נליון ‪ 33‬מודיעים מאדעםםא‪ ,‬כי נמנו וגמרו‬ ‫מב י ע ‪,‬אדעס‪ .‬וויעפט‪ ".‬כותב‪ ,‬כי ת' שפירא‪ ,‬מי שהיה‬
‫שם לחו"ל במהדורה חדשת כל ספרי הסופר הטצויץ המספר‬ ‫רב בטעיו ' ט בבאלטא‪ ,‬חרה אפו על עדת באלטא על אשר לא‬
‫ספורים ה נפלא והחוזה חזיונות ה נעלה‪ ,‬ר' שלום יעקב‬ ‫ח רכיבחו עוד לחיות אלוף לראשח ובחרות אפו בת בא‬
‫'‬
‫^י‪0‬ז‪ ,‬לגץס ספםטס מ^כיח וכו י ו^ן מגהת ‪£‬וקגו ^יככס ^‪>3‬ע ‪30‬ן‪,‬‬
‫ו‪6‬מלו ‪3‬ס ‪ 5#‬י ג‪ 1‬ו ע ס ‪ 3‬ן' וכוי ו^ת ל‪1‬ר ל^ פ^לו לל?יכ‪^ 0 /‬ף >?קל‬
‫מ ג י ר מש נה*‬
‫מסקי‪.‬ולס ^סל כ^ס * ו‪7‬כניס ‪ 0#‬סתולס ^ ילע מס לסייגי ו‪55‬ל‪5‬‬ ‫‪ 1‬באור‬
‫ל‪3‬ל> לי‪3^ ^'' 3‬ס לקל ‪^3‬ל)ל‪ 1‬ק^יס סס ^סו>‪1‬טס‪ ,‬וס‪0‬זו ממחי ‪3‬ם מעי כי‬
‫‪3‬טוגל‪ 1‬ל‪' £‬י ‪3‬פילו;‪1‬ו ע‪ 5‬סמקל^ ‪ :‬ילל* קת ‪5‬קל )י‪3‬ריס >' > "ז(‬
‫סמי^מל סגע>!ס סזס סו‪3 6‬סיתס ‪3‬פי ס מ ס י ח י ס ו^‪Î‬תו קחו ליסול‬ ‫י פייסו ‪3‬ילילון "‪ .‬על לגרי ר& י י ס&לס כ‪3‬ל קטס >? תל מגם&י כלץ‬
‫מוסל לכ^ טעגותיסס‪ — .‬מלס ו>‪ ^1‬ג‪3‬ח ! ל‪3‬ס סג‪?1‬ו‪3‬ס ‪3‬קל‪3‬גו‬
‫‪*3‬ל(יר כלל ! לכן ‪6‬ליכס‬ ‫ל‪>£1‬ט ^^ר על כס כ)?‬
‫‪ ^33‬קוס‬ ‫‪0‬מ‪ £‬מל ק^ס כ;ס‬ ‫ס יס ס‪£5‬ר ‪0‬ג‪7‬ו^ רי ^' מ^ לקי ‪3‬ל* מלו ‪ , :‬לל* י לעתי מס ממין טפל‬
‫ל‪£3‬ר ‪; 7#‬‬ ‫ל‪3‬געו וגר ניט‬ ‫ל*גל ס ק‪*3‬ס‪ ,‬וללו‪ 0‬ל‪ £‬פילם ול‪ 6‬קת ם מל ; סמ‪5‬יס ‪3‬מקוס סע‪3‬לס‪,‬‬
‫סת^ מל סז^ ‪3‬מכס* ע‬ ‫סו^ילו‬ ‫ל‪3‬ללוי‪:‬‬
‫‪,‬למגי‪5 *7‬ס^ר עי געו ולס‪3‬יכט ‪ 3‬י כס ‪ /‬למען גלגנ מס לס^ י‪ 3‬לסל^יק סכ*ל‬ ‫‪>5‬ו>תל לו עוגס סעגלס ס ע‪3‬ל ‪3‬ע‪3‬יי סמטס ;‪1‬ע‪::‬ס‪£> ,‬לל* יקן לו ‪£‬כלו‬
‫ולכמו קו‪ ,‬יקלוס יסיס לגו ולכל י^ל&ל מעתס ועל עילס‪— .‬‬ ‫‪3‬ע‪3‬ול סמ‪5‬וס ק>‪01‬ס ועוכסי ‪3‬ע‪3‬ול סע‪3‬לס ‪310‬י* ? וס גית ‪3‬לע‪.‬‬
‫סקאפין )פלך ל>^ס(‬ ‫ל^‪55‬כס סלמ‪' 3‬ס דל פיל‪ £‬ל?ת סמקלל* סזס כ‪3‬ל*ולו ;‪1‬ל ר י ‪£‬ל*ס‬
‫בן ציון פיסעלנק‪.‬‬ ‫>הלתי ?*ל‪ ,‬ט ‪3‬פילוס סטט יות סלו על פריץ סל‪3‬ות )ל י כ'ק( כלת‬
‫ש א לל(סה ‪.‬‬ ‫וע "‪ , :5‬ו‪3‬ל* מקק ‪5‬קל י סול( כקו ק& מל ג‪'.‬כ ‪3‬קו לס ‪,‬ל*םל ל‪> £‬םל* פניס‬
‫לגכ>‬ ‫ילל* קת סקל' י&ץ עכיט ‪ ^13‬יקק ‪5‬ל‪1‬ל ^ סטות סיי ן‪ ,‬ט ןס קן ס‪6‬טו>‪1‬‬
‫סתולס ^ ע ''פ תזיל‬ ‫מן‬ ‫^סור‬ ‫ילופס‬ ‫י^‬ ‫^ס^לס ג^ ל^ת‬ ‫‪0‬ילותק כגן סס " י מס סלל* יטייל‪ ,‬ו&ן ^ ילומס‪ ,‬פי לין יטייל לו‬
‫עו^יס סיוס ‪6‬ק‪>7‬ס מסכמות‬ ‫כ&קל‬ ‫ללגקל‬ ‫‪7‬ק‬ ‫לק‬ ‫לסלוןי ‪6‬ת סמלז‬ ‫סקל ? ומס יסיס ס‪0‬קל ? ל(‪3‬ל גנניגו מס ס‪£3‬לגו ססול* לל* יה ל! סתל‬
‫וגקל>( ‪3‬ל^ י‪5‬גי ‪8,*1011‬בם‪6‬י‪.02‬‬ ‫יעקס ל?‪7‬ס ל‪£‬ל ן< כו>‪3‬ות ולעס ל*ת‪ 0‬סלל* >מקל סס י י‬ ‫סטו‪3‬ות כמל סללו‪3‬‬
‫כס*ע סגנ‪3‬ליס סץ"ל ‪3‬לל‪3‬נו גו‪^0‬יס וטלןגיס ‪373‬ל‪ ; #‬ס ‪3‬כס הס‬ ‫טו‪3‬וי‪1‬יי טו‪3‬ס‬ ‫^^ף‬ ‫ק‬ ‫רמסיל‬ ‫טו‪3‬ותיו‬ ‫מע‪3‬לס ססיל*‬
‫‪6‬מיז ^‬ ‫לו‬
‫ככס‪ ,‬ולל‪3‬ני ל*ימסס ל^יפו^ לסכליע ‪3‬ל‪3‬ל ‪3‬לל^עת מוטקולן ועליסס‬ ‫יוקר‪ 53^ ,‬יעניקסו ע‪ 5‬ז^ת סרעס ס^תק‪ ,‬ויגת^סו ע‪ $‬סטו‪3‬ות ססן‬
‫ת‪3‬ול^ ‪3‬לכות לי‪.‬‬ ‫פ‪3‬ן‪ ,‬חסו עגץ ‪5#‬י? קת טתל* ‪ 1‬ופגנין ?ס פי רם גס סל^‪ *3‬ן ‪?>3‬ל)רו ‪:‬‬
‫צבי הירש קח‪8‬טער‪.‬‬ ‫ס^ נפל^ ג‪5‬יסק>( יי ז ‪ 171#‬תלמי!‪.‬‬ ‫ס^פי^ו תסי‪ 7‬נמול ‪310‬ר ע‪3‬רס ^ יקת קמנו מ‪5‬וס ממ ‪5‬יתיו ‪3‬סוסל‬
‫לג) * עמ‪6‬סו ע^ קטל^יו ויגמ^ >!ו פפ‪ 5‬טונוקיו*! ו‪3‬למל‪37 1‬לי‬ ‫ו!פפר‬
‫^‬
‫דברים אחדים‪.‬‬ ‫ל^*) ) ליכץ קו‪ ,3‬ו>!ו‪3‬י למסק פיג^ סייהי ^ומר ק פווכח ל‪ 0‬י י כפילו‪0‬ו‬
‫יל*‬
‫אב ? פתמ כל^ל ןי‪3 ,‬סעהו ל^ ול&קין ל‪3‬גי ‪>3‬חו ול‪5‬ל‪^51‬יו ס‪^3‬יס‬ ‫קל‪3‬תו ^ס >ס‪ £‬ויקן ‪^3‬ל)ינס וי<ס‬ ‫י\‪^ ^1 #‬מר ס‪6‬ל‪333 0‬ו ‪^1‬‬
‫תעס‬
‫יחפייס סק‪*3‬ס וימקו‪^ 5‬ו פ^ ל‪1‬ו גותיי‬ ‫יל‪3‬ס ‪5‬לקס וגמילת קסל>ס‬
‫^ תלע‪ ,‬כמו ‪ ^60£‬סי‪ 6‬ס‪6‬יין סל&סו גס ‪ 3*^3‬ויסול כל יקל ס&וקיויז‬
‫)כמו ס*‪3£0‬ו נ י כ ‪3‬ג(מין ל‪3‬יס קסו‪5‬כי קלימס ‪3‬ןט גט( ע' כ ^מר סכקו‪3‬‬
‫סנ^ות ^ מליס‪ ,‬סלוע‪) .‬סק' ‪7£‬ס סכסן ‪3‬סקלמתו לחו">‪ ,(1‬וס"ס ‪33‬יס‪,‬‬ ‫\^ יקס ‪0‬קל* ^סו ליענו ק^ סמ‪5‬יח סת^יוק כממון >‪31‬לן יג&ס ס‪6‬לס‬
‫י(‪0‬ל ‪3‬ו מקמלין סמלס ‪:‬‬ ‫‪#‬‬ ‫כי ^‪ 0‬כ^ ‪5‬ט‪ 6$‬פי ל'‬
‫^ תליה >?‪3‬יו‪ ,‬וסו>^ ג* כ>(מו‪1‬סון ‪3‬גץ‪,‬‬ ‫טס‬ ‫^ר ג סל^ יקו ‪ 3‬י‬
‫ק‪0‬ולסס‬ ‫‪5‬‬ ‫*>‪£1‬ס ס^ לס‪ ,‬ו‪*3‬ס ככוגיס סס ל‪3‬מ י‪^ > 0‬‬
‫>^ ^ ‪1#3‬ר סבן סולך )זל>‬ ‫רפוגן‬ ‫כי עלבןילו י ‪3‬‬ ‫‪3‬ל^מרו י פייסו ‪3‬ממון' ו^יגס תמוסיס כ^‪— .‬‬
‫^‬ ‫ולכן סמלס ו‬ ‫צבי טיעטץ‪.‬‬ ‫שדימם‪,‬‬
‫ק‪ ,‬ל& מל‪ :‬ט ‪ ?>3‬תל*ק ימי‬ ‫מ^לו^‪>3‬ו‬ ‫מקלזלח ‪3‬טן‪ ,‬סו>^‬
‫לסקיסין ‪3‬ילז‬ ‫נכד ‪ :‬סככל‬
‫>קוס‬
‫ו ^^לז גנ‪5‬ע קט מגוסגזקו‪,‬‬ ‫ס‬ ‫קלזלזע‬ ‫סון‬ ‫שאלה לח כמי התור ה‪.‬‬
‫^ פן מ לת!‬ ‫זס ‪ $‬כ‪3‬יר *^‪3‬תי ‪3‬ת‪3‬יה לנניס‪ ,‬וסכס ^ מל מסס ^ר פפי‬
‫>?ס מיוחלת סי‪33 £‬י ית‪ ,‬לסולות ט ‪ 03‬ס>‪ 6‬מוגל<ס‬ ‫בת‪:‬‬ ‫סגלל‪/‬ס גוטס ‪ ^ /*!0‬יטין כת ‪#‬ץ‪0‬ף לל<כ>נ‪6‬ווץ* סיחט‪ ,‬סר^ס ^ולןגו‬
‫^‬
‫>) ‪ 3 6‬כמו ס‪3‬ן; ‪3‬ג‪0‬ן?ס על>ס קס מ^ פמלז י( ניס ל^‪3‬ל ^ כן יו‪3‬ל(>‬ ‫^ר ‪3‬סי‪ 7‬קז יןח ס‪3‬תיס )לן ס* ט'‪ (3‬ח" ^‪ , :‬תג^ ל י קנ!גנ><‪3 $‬ן‬
‫^‬
‫כת" ע מודיעים‪ ,‬כי זה לא כבי הובאו לרוססיא ששים‬
‫אלף! עקזעמפ‪ " .‬ברית ח ד ש ת* ) שה עתיקה משפת יון ללשון‬
‫עברית המומר יצחק זאלקי נזאן‪ ,‬והביאה לבית הדפום המומר‬
‫י ‪ .‬דוד גי נצבורג( להפיצם ‪,‬בערי ישראל‪ ,‬ולחלקם ביעקב‪,‬‬
‫והמיםיאנער ד'ר אלטחאז ען בצירוף עוד אחד כבר החלו לע שות‬
‫מלאכתם‪ ,‬לתתם לכל איש ישראל חנם אין כסף‪— .‬‬
‫*‬
‫'י * *‬
‫מבה'' ע " וואםחאד הודיע בגליון ‪ 35‬כי פק ידי בוחאריע‬
‫שברומע ניא גזיו אומר לשלוח מעל גבול רומע ניא את חםיפר‬
‫חמצויין האוהב עמו וארצו‪ ,‬חי מיכל אוזיעל‪ .‬שהו 'ל מ י ע‬
‫‪ .‬היו עץ‪ /‬יען כי הודיע תמיד במ* ע את הגזירות הק שות שנגזרו‬
‫שם מטעם ממשלת רומע ניא לחצר ולהצק לחיחודים‪ ,‬ועל‬
‫*י‬ ‫שצדד בזניותנו בפיטבי ‪* 1‬‬
‫*‬
‫כח "ע חיו ''ל בווי ען מודיעים‪ ,‬כי ה י ם‪ .‬וואל שנתחנך שם‬
‫בהאק אדמיע של הציירים זבח לקבל מדי שנח בשנה פרס של‬
‫‪ 2000‬זהובים מהאק דמיה למען יוכל לנםיע לארץ איטאלי ען‬
‫להשתלם שם בלמודים‪ .‬ה' וואל הנהו יהודי‪ ,‬בן ‪ 23‬שנח‪ ,‬ונו לד‬
‫להוריו בקראקיי )חוטר מ גזע ר' שמו אל וואל הידוע(‪ ,‬ובעודנו‬
‫רך בשנים ל מדוהו חוריו תורת ד'‪ ,‬ויקן לו בחדר מלמדו י דיעה‬
‫ע צומת בתלמוד‪ ,‬אך כשרונותיו המיוחדים לחבמת הצער החלו‬
‫להראות בו בעודנו באכו‪ ,‬ובשנת הארבע עשית לחייו הראה‬
‫מעשי ידיו להתפאר‪ ,‬ורבים השתוממו על ציוריו וינבאו עליו‬
‫גדולות‪ ,‬עד כי י משך עליו עיני מן רה אחד אומן במלאכת‬
‫הצירים‪ ,‬והוא החל לדבר על לנות הורי הנער כי ישתדלו‬
‫לפתח כשרונותיו לחבםת הציור שהעניק‪ Î‬לו הטבע שכם‬
‫אחד על כל בני גילו‪ ,‬אך אבותיו שחפצו לחק דיש > כשרונות‬
‫בנם אך ללטודי גפ " ת‪ ,‬למ ען יחיה גדול בישראל ‪ ,‬השיבו פניו‬
‫ריקם‪ ,‬ו נוטף על זר‪ .‬צוו את בנם הנער מצייר עור ציורים למ ען‬
‫לא יבלת עתו בהבלים כאלה‪ .‬כן חלף זמן טח עד כי הצעיר‬
‫וואל הצליח י לגנוב אי ‪ /‬לב הוריו ולברוח חרש לעיר ווארשוי‬
‫ושם נתקבל' בבית ספר הציירים‪ ,‬אך כאשר נודע הדבר לאביו‬
‫רדף אחריו וישיגהו נם השיבהו חביתה בחזקת היד‪ .‬עברת‬
‫שנת אחת והוריו העתיקו משכנס לקראקיי‪ ,‬אז גמרו כולם‬
‫אומר להביאו אל האק אדמיע של הציירים דשם‪ ,‬ובמשך שנת‬
‫וחצי )‪ (1881-82‬כלת שם חוק למודו בעזרת מלמדו להועיל ת'‬
‫טאטעייקא‪ .‬משם נסע למינכען ואחרי ארבע שנים יצא גם משם‬
‫מוכתר בשם טוב‪ ,‬ובשנת ‪ 1885‬קבל הפרם שנקבע מבית‬
‫ווארשו י* בדפוס א‪ .‬כו יטריט ער וחתנו נ‪ .‬גאנשאר‪ ,‬רחוב‬
‫י'‬ ‫ניעלי עסקי נלסר ‪ 16‬שנת תרמ " ז‪ ,‬לפ ק‪.‬‬
‫‪3‬ספר סגכ‪ 73‬סןס ע&ר סמח‪3‬ל סקכ ס ס‪0‬ון ל^ת ‪ .‬פרקי ס^יול! "‬
‫סולקו ‪373‬רי יקי עט‪5‬י ‪3‬י מיס ססס ^ מי‪3‬רל‬ ‫כ ‪ 3‬ל ^ ו ר כ פ ‪ 5‬ל^ ^ר י ‪353‬‬
‫מ^גס וק^גס מנ>!ס ס מסיר סקכס ס‪1‬גון‬ ‫‪ ,‬פרקי ס^‪3‬ו יג*‪ .‬פכנעט‬
‫^ קגנרון ק למוגיס יו‪5‬יל^ ^ול‪ .‬גס ס ק ‪ 3‬ו ל ‪/‬‬ ‫ל^ל‬ ‫סקרי קולס‪ ,‬וקע^ וטיק‬
‫גו‬ ‫‪5^53‬‬ ‫‪3‬ספרו גפ‪3‬י ע&ל‪.‬‬
‫כ^ ^קר‪ ,‬כי לגעטיס ספליס טו‪*3‬ס לן ווע יגיס‬
‫כקוסו ‪3‬ספרוקט סלןל^ס‪ ,‬ט כ‪ 5‬סספל ס^ ‪ $$‬קורס וקפמ‪ Î‬לסקערוק‬
‫כגו&ומ פרקון‪.‬‬
‫מ כת מים‬
‫>‪ 0‬נשך ותרבית‪.‬‬
‫נשך בי שראל ! מת גדול השבר ?‬
‫כמת יגיעות יגע משה רבנו‬
‫נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר‬
‫ל שרש ולעקור מבני בריתנו ?‬
‫ועתה אין רב אין דין אין צדיק בארץ‬
‫אשר י עשה טוב לעטור בפרץ‪,‬‬
‫אף לא רועי יש ראל הנלחמים על הקישק א*(‬
‫אחרי שיש כאן התר עסקא‪— .‬‬
‫‪ (3‬רעידת הארץ*‬
‫בית ית מוטט אם יסודו ר עוע‬
‫אם אשץתץ רפות עוד ינוע‪.‬‬
‫לכן גם ארץ התגעש רועדת‬
‫כ> על אהבת אדם היא עו מדת ‪. . . .‬‬
‫שניה יאנאס‪.‬‬
‫י‬
‫*( לג " ן סמ>‪1‬י} קגס ז&ח ט>} ‪37‬ר מק^וקה מורי ססול&וק ‪3‬ל‪3‬ל‬
‫סכלכ^וק — הי‪5‬ק‪ 6‬ג^גג י ן‪.‬‬
‫אבראטאוויטש לי‪ .‬מההו צאה החדשה הזאת יוציאו כל ספוריו‬
‫וציוריו‪ ,‬בין אותן שנדפסו במחברות מיוחדות‪ ,‬ובין אותן‬
‫שנדפסו בכה'ע‪ ,‬ועוד יוספו עליהם הטון מאמרים מחוכמים‬
‫בכל מקצעות ספרותנו‪ ,‬ושפעת ספרים שלמים הנמצאים עוד‬
‫אצלו בכ"י‪ .‬ספורי החכם שא* י כבר טפו תמו ואינם במצי אות‬
‫בי אם אחד בעיר ושנים במשפחה' ונבר קנו למו שם טוב‬
‫בתוך הק הל‪ ,‬והמפורסמות אינן צריכות ראיה‪ ,‬לכן יביאו תועלת‬
‫רבה בזח שיאספו לאספה אחת את כל מאמריו‪ ,‬םפוריו‬
‫וספריו ‪ ,‬שיצאו מתחת עטו בכל משך ימי חייו‪ ,‬ויוציאום מחדש‬
‫לאור למען יוכל כל איש להתענג עליהם' ודעת לנבון נק ל כי‬
‫ירבו הקונים אותם והםו'ל יפדו את כסן? הוצאותיהם‪— .‬‬
‫כן מודיע לנו ה י אי יש מווארשא ב " היום* נליון ‪ 193‬כי‬
‫ח' יהושע מזח קרב אל המלאכה לחייל חלק בי מספרו " גן‬
‫פרחים" שנדפס בשנת הרם'ב‪.‬‬
‫*‬
‫מיה ''ע ‪ ,‬נאוו‪ .‬וורעט‪ '.‬מודיע כי ביום ‪ 17‬אוינוסט פרצת‬
‫שרפה נוראה בפאלטאווא‪ ,‬ובזמן קצר נשרפו הרבה חניות‪,‬‬
‫ונם הסחורה שבחן היתח למאכולת אש‪ .‬הנזק עולה למאתים‬
‫אל ף רו'כ‪ .‬כן משמיעים מעיר וואלאזין )פלך ווילנא( כי בקצת‬
‫רחוב ווילנער יצאה אש ותאכל בתים רבים‪ .‬הנזק עולת לעשרת‬
‫אלפים רו' כ‪ .‬תכלה שנח ושרפותיה‪ ,‬תחל שנח ו ברכותיה!‬
‫מכ ' ע הפולאני ה‪.‬אטת' מודיע כי אכר אחד בא על השוק‬
‫לעיר לאדז למכור טיבול שדחו‪ .‬ויקרבו אליו יהודים אחדים לקנות‬
‫מאתו חפצים‪ .‬ויהי עד כה ועד כה ומריבה קטנת התעוררה‬
‫ביניהם על אודות שתי אגרות נחושת‪ ,‬וכאשר לא חפץ היהודי‬
‫לתתן לתאבה‪ ,‬הוציא האחרון סכין מצלחתו ויחתוך בו קצה‬
‫חוטם היהודי‪ .‬אחרית הדבר אודיע בעתו‪.‬‬
‫*‬ ‫*‬
‫אחינו בן בריתנו המשורר הנשגב בשפת רוסםיא חי ם‪.‬‬
‫פרוג נכנם זח לא כבר במחיצת בית מערכת ח" אווסחאד‪-‬‬
‫להיות שם עוזר תמידי‪ ,‬ויחל לתאר בפלייטנותיו הנפלאים‬
‫בשרד נאמן את מצב אחינו בארצנו‪ ,‬מנהגיהם והליכותיהם‪,‬‬
‫ולתאר חיי עמנו בכלל ובפרט‪ .‬גם בגליון ‪ 35‬משבוע זו כתב‬
‫פלייטון נעלת וקראו בשם ‪ .‬השופר"‪ ,‬בו נותן הטלק לפנינו מושג‬
‫נאמן מחיי אחינו עובדי האדמה וטזכרונות ילדותו‪ .‬ילך בכחו זח‬
‫*‬ ‫*‬ ‫ויעשה חיל בישראל!‬
‫*‬
‫פל' א‪.‬‬ ‫ל^‪5‬יס‪ ,‬ססו‪11‬כיס י*קח ‪3‬ע^‪ 0‬וט^פחקו‪ ,‬ט‪ 1‬כ\ קס"ס ‪3‬ל‪1‬י'ו ^‪>5‬ר‪:‬‬
‫‪3‬יקסיל* סלוות ס&טלוגס ‪3‬ל^ ‪ ,3Î‬ק ס‪3‬ק סי‪ 6‬ס^ סרוגס‪^ ,‬ר תקיקס‬ ‫כלגי סתיו‬
‫ע‪^ 3‬ס לזספיןס ל^ לזלק‪.‬‬ ‫יקיקסו‬ ‫ללזריס‬ ‫ס‪3‬ל(יס‬ ‫ו‪3‬גיס‬ ‫‪36‬יס‬ ‫עול ט‪1‬‬
‫גס‬ ‫מתלז^ק ג''‬
‫‪0‬ל‪^5‬וכ‪ 0‬ל‪3‬כ י ‪>3‬קס‬ ‫סיג(‬ ‫פ ‪3‬ל^^‪03 ,‬יוקס‬ ‫אם ‪5‬‬
‫לל‬ ‫ק‬
‫ו‪^3^55‬יס כגגו ס ל?‪ ^ , 3‬קסייס ‪ 3‬ק ' ס ס ו ס ^כגר ; כי ‪3‬ס‬
‫יסקס גגוגל? ק^ פמקס ו‪3‬גיס ס‪3‬ל^יס ל‪/‬סליס יתיקסו ט‪3 5‬ע^ס‪.‬‬
‫אבן ? תולפ‪3‬ק מסקי כ^ יק ‪ :‬ל^‪ 3‬ו‪3‬ן‪^ ,‬מר ‪ :‬ט ס ל ו ק ס סו ל?‬
‫‪3‬ל‪5>51‬ו ס‪ 3^5‬לס ‪3‬ן‪ ,‬ול[ץ ^ו ייזס )‪ ^ 0‬פ‪5‬יו ו^ ^קריו ) ע‪Î‬ין פרקי י פי‬
‫שלטה בערק מאנן‪.‬‬ ‫ויחי ‪3‬ל*ס מ^ס לועס ל‪3‬ן י‪0‬ר^(י‬
‫חסרון למלאות ומעות לתקן‪.‬‬
‫‪3‬מ‪?>6‬לי גנ י י סקולוק טסולי ג&טגי&ן סכלפס כסמניי כומר ‪Î29‬‬
‫‪ " 0 30‬ז >ק‪3‬ל‪ 1‬קסרו ן‪ ,‬וסול( ג?לוק ס‪5‬ולל ‪^ 00^7‬סיס ככפוק רלסי ל*‪Î‬‬
‫ס&לוגגס )וסו>* מקלן ג‪36‬י‪3‬יגגן סקןלקילן‪ (.‬ע‪ 5‬נןלוח ג& גטי ) מגליל‪ ,‬ל‪1‬ר‬
‫סרגו ג פקוק כנגררים ועלל! יס טר ל?ין קספל פ‪3‬ר כק‪0 3‬ר‪ 3‬סקי וטי ס 'ר ק' י‬
‫מל&גל ‪3" 3‬יק ל‪£‬ו‪5‬ר סספללק" ל‪3‬קמ‪3‬לקל ס&ץקללן קסקליגו ‪3‬עגין ס‪1‬ס‪—.‬‬
‫כן פק‪3‬קי ‪3‬טע‪Î‬ק ‪3‬קל? מלי סכ* >} ‪3‬ג‪3‬ץן ‪1; 30‬סק‪3‬קר‪-‬ספריס‬
‫)גע &זי( סתפס ל י גק‪5‬ל‪ 0733 )>7‬גניס‪ ,‬סטלע ‪3‬פי ילפכי קל&קלי ‪03‬ס ל'‬
‫; ‪0‬ג‪ #‬נול י עטר ‪ 3‬טפגי ססיס סופר סקס)( סיס חדי זקני‪ ,‬ו&גי&ס סי‪6‬‬
‫סע‪5‬טס ק ל^יסי‪ ,‬ט ;ס ס&ען לי גקק&ג! סיס ל ‪ 7‬ו כ * ‪ * * 3 $‬ק ג י‪,‬‬
‫ט לגט גפי >!‪3‬ק ‪3‬קו‪ ,‬חגי&וק כני י ‪ 3‬ץ?! —' כמו כן ^ קלס ‪#>0‬‬
‫ל?ת עט ס ט^ך ק^ גי &ט^ולסקי ‪^3‬פלז ע ו ‪ 0 1‬ג י ק רק ‪^3‬פת ל ל ע י ה‪,‬‬
‫>?‪3‬ל סכר סקםולס סגקן ‪5‬ו סיס כחו‪^3 3‬פק פול‪6‬נ*יו‪— .‬‬
‫^נ‪^ 3,‬ורק^ ל^קקן ל‪1‬ת ^ר ל‪1‬וס סטסלל יוק ס&ותיוק >!‪7‬פלס‬
‫‪3‬ט^ לי ססל^ ‪ 230 75‬גגגזול ל^י ‪0‬ו רס ‪ :11‬קחק ‪5‬י ל( ק י ע ט ננ ט ‪1) '5‬‬
‫‪ .1^01510^612‬פס ^ולס ‪ :35‬מ^לו גסי יל"לס סי^‪0 .‬ס סויס ‪43‬‬
‫"‬
‫ל‪ 1‬קק " ע‪ #5‬ג^ ‪ ,‬ל^‪.‬‬
‫גרשם באדער תכהן‪.‬‬ ‫‪,‬‬‫קראקוי‬
‫ב ש ו ר ת ס פ ר חדש‪.‬‬
‫יצא לאור ספר ח קר א ב ו ת ^ חי דות מנ י ק דם‬
‫נגל^לו רפאל בן מנחם הכהן קאחן‪ ,‬סמכלגס ר‪ -‬ן ב'ן זאב הנקרי א‬
‫מההשכלה הזמנית ומ האמונה הצרופה‪ ,‬כי היו מטים טדותיהכנ‬
‫אחרי ממשלת חתונימים השלטת אז כארץ הזאת ולמדו‬
‫מעצלותם כמשפטם ולא שקדו לרדוף אחרי למוד יות ותכונת‬
‫נכינת‪ .‬אמנם אין צל בלי אור אמרו המושלים‪ ,‬כי בזמן‬
‫ההוא היה זורח אור התורה ונר הטצוח בעיר חבירת ה זאת‬
‫ומעיני חכמת התלמוד היו נפרצים ונפוצים ביטים התם‪,‬‬
‫התלמוד היה נר לרגלי בני עמנו כי היו חוגים ומשתעשעים בו‬
‫יומם ולילה‪ ,‬ובאהבתו חיו שונים תמיד בבית מדרשם י הכללי‬
‫ובישיבות ובחדרים פיטיים‪ ,‬ועל הטיב יזכי‪ Î‬ש‪ 1‬חעש‪Î‬ר המנוח‬
‫האדון משת רוסו נ' ע שתקים אז על חשבונו ישיבה תלמודית‬
‫וחיו לומדים בה הרבה תלמידי חכמים על הוצאותיו‪ ,‬והאחד‬
‫מהם הנחו חרב המפורסם כמהריר יהודה יוסף פי נצי יצ 'ו רב‬
‫כללי מטעם ה ממשלה למדינת ב וםנא וסביבותיה ' וכמו כן‬
‫שאר חנטים שלטים בחכטת התלמוד אשר הנם בארץ החיים‬
‫הארוכים זיע* א ‪ ,‬ויש סהם אחר שזנח לתורה ולגדולה הלא הוא‬
‫החחיש כת'ר ראובן 'פרחי ז"ל‪ ,‬ומראשי חמורים המדריכים‬
‫נעריהם בה נפת ישראל בזמן ה הוא הלא המת החת'ש כת'ר‬
‫יהודה פער ירא נ'ע בן כבוד הרב המופלא מקר י ט פערירא‬
‫זל"ח‪ ,‬ואחריו בזמן האחרון חיה מורח תלמידים חתת" ש כיור‬
‫דוד אלק אלאעי תנצביה‪ .‬הן חם הרביצו תורת בישראל בעיר‬
‫הזאת וישכילו לבות בני הנעורים בימים החם בעיון התלמוד‬
‫מפורש ושום שכל ויבינו במקרא במשנה ובבאוריחם לפי כח‬
‫שכל הנער וכ שרונו‪ ,‬ועוד אתנו קצת בעלי בתים מאותן‬
‫התלמידים שיודעים ומנינים היטב טח שהם לומדים בספרות‬
‫העברית ובחת לטודית ורוב מהטון העם הנותרים מחדור ההוא‬
‫מע ריצים כל דבר שבק דושה‪ ,‬ומק דישים הנושנות‪ ,‬ומחזיקים‬
‫מנהנ אבותיהם ב ידיהם‪ ,‬בתומם הם הולכים ובאמונתם חם‬
‫חיים ויראת ד' היא אוצרם עדנה‪ .‬אבל בית‪-‬חםפר הכללי‬
‫לילדים קטנים היה ביטים החם בלי םדר ותקון ו ערך נכון וקיפ ‪/‬‬
‫כי כן חית מנהגם אז לבלי הסתכל היטב בתקון ביח'ם כאשר‬
‫אבאר‪ .‬אמנם כאשר ממלכת חתונרםים חדלת מחיות עוד‬
‫שלטת במדינה הזאת ותשקע שמש הצלחתה מהיות עוד גברת‬
‫הגוי הזח‪ ,‬ונט‪Î‬כח את המדינה ביד המערבים כאשר היא היום‬
‫הזה‪ ,‬חדלת לאט השנת הבערות מלב היחידים ותפקחנה‬
‫ע יניהם לדאוג לאחריתם ויתחילו לדרוש לבקש ולהשיג ז נילת‬
‫חמדיניו נתור אזרחי הארץ‪ ,‬בהראותם את יושבי הארץ א ותות‬
‫אהבת ו אחות ואת מאוים לתחשב אתם לגוי אחד באיץ‪ .‬וטן‬
‫הוא והלאה החל קו לקו להופיע אור גאולתם וחפשיותם ;‬
‫והצעד ה ראשון שעשו אז היה שקטו משועי העיר ש‪:‬ים עשר‬
‫אנשים נ דיבים וחתאזרו חיל לאסוף כסף לבנות בית ספר כללי‬
‫גדול ויפה ‪ ,‬ויכונן ד' מע שי ידיהם והצליחו במחשבתם חטובה‬
‫ויצרפות לטע'טח‪ ,‬ובנו בית גדול תחתיים שניים בעל שמונת‬
‫חדרים ועליות מרוחות וגבוהות כחפץ הדרוש לבריאות הילדים‬
‫המתאספים הרבה יחד במחלקה אחת לבל יקיאם אסון‪ ,‬ונם‬
‫שני מם דדונים גחלים עשו לבית‪ ,‬וחדר אחד י עדו לי שיבת רב‬
‫העיד לח דרש שמח לכל שואל ודורש מטנו עצת וחושית‪ /‬ועוד‬
‫עשו בבית הזח חדר מצויר ומהודר בצבעים נאים להתאסף‬
‫שטח א נשי‪Î‬חועד הכללי )סקופ( לחו עץ שטת על עניני העדה‬
‫וצרכיה ; ומאז הוחלה זאת באו פנים חד שות בבית"ם הכללי‬
‫פח כי נראו בו סדרים נכונים‪ ,‬ויבנו ספסלים למושב התלמ ידים‬
‫ודף רחב לכתוב עליו ושלחנות וכסאות וכל דבר הדרוש לבית‬
‫תספר‪ ,‬ועשו אותו כמ שפט בתי הספר המתוקנים הנהוגים בתוך‬
‫עטי אי רופא‪ ,‬ועל כל אלה ההכנות שברו לחם אז גם טורים‬
‫י‬
‫נוצרים מובהקים ובק יאים ללמד את נערי‪-‬י שראל שפת המדינה‬
‫וחבטות לטודיות‪ ,‬תחת כי עד אותו הזמן חית ביח'ם הכללי ב שפ^‬
‫המדרגה‪ ,‬בגוי חדרים נמוכים מעופשים חשכים וצרים‪ ,‬ו הילדים‬
‫חיו יושבים דחוקים וצפופים בקרקע החדר מעורבבים קטנים‬
‫עם נתלים יחד ומחלקות שונות ורבות חיו מ תאספות בחדר‬
‫קטן אחד‪ ,‬והמלמד בור וזקן אוהב לנום יושב על חכר או על‬
‫הכסת ו מלמד הבקר בידו להכות בה על קדקד הנערים ער‬
‫שפך דם עליהם‪) ,‬כן היה אז המנהג פח ובאיזה ערי טרקית‬
‫נם עתה( ובנפול תרדמת על המלמד הזקן היה שוכב סרוח‬
‫על כםתו בארץ ומפקיד שנים מתלמידיו‪ ,‬אחד שישב רוח‬
‫חרישית על פניו בכלי משיב הרוח שקוראים "ע‪60118‬י‪ ,1‬אשר‬
‫נתן בידו למען הפג את חומו וירוח לו‪ ,‬ואתר להס יר את תכנים‬
‫האק אדטיע של הציירים בברלין על ציוריו הנפלאים‪ ,‬וכעת‬
‫האחרונה הזאת נתן מקום לתטו נותיו בין מבחרי מ שכיות‬
‫החמדה על מערכת הציורים בק יאקוי‪ ,‬ברלין‪ ,‬ופאריז‪ .‬יחי ד'‬
‫* * *‬ ‫עטו ויעל !‬
‫יהודה ליב ליבקינד‪.‬‬ ‫באריםאוו )פ‪ .‬מינסק( בארץ הצפון‪,‬‬
‫רוטענ יען‪.‬‬
‫יאםסי‪ ,‬בחדש תשרי תרם''ח‪.‬‬
‫כל איש יהודי אשר רגש אהבת עטו עוד לא עוטם בקרבו‬
‫ישטח בשמעו את שם בן עטו יליד אמונתו מחולל לכבוד‬
‫ולתפארת בפי חכמים וידועים אנשי שם בני עם אחר‪ .‬רגשי‬
‫גיל כאלה מלאו את לבבי היום בקראי בט י ע הרוטטים הגדולים‬
‫)כמו מ'ע ‪'.‬ניעדיע לנאיא קר אניקא וואםחאדא* נוטר ‪ 21‬לשנת‬
‫‪ . ,87‬אדעםקוא וועסטנעק* נוטר ‪ 112‬לשנת ‪ . ,87‬אדעםסקוא‬
‫ליסטאק* נוטר ‪ " , 117‬נאווע ראסעםקוא‪ :‬נוטר ‪ 3685‬ועוד(‬
‫מאמרים ארוכים המהללים חין ערכו של הרב הנכבד המוכתר‬
‫במדעים ובקי בגפית כפותי י משח יהודה אריח המנונה דון‬
‫לוי וויינבערג‪ ,‬חוטי מגזע השר הצדיק דון יצחק אבר בנאל ז יל‬
‫ודירעקטאר של קא נינעט ארכע אלאני‪ ,‬אשר הציג לעין רואים‬
‫בערי רוססיא הגדולות את תבנית המקדש הראשון שננה‬
‫שלטה המלך ע"ח ואת צורת חנית השני עם כל כלי בית הי‬
‫חצריו‪ ,‬הדריו‪ ,‬לשכותיו‪ ,‬ושעריו‪ ,‬כמבואר בספרי הנביאים‬
‫ובשים ובספרי ק דמוניות יוסף בן גר יון הכהן הנקרא בלשונם‬
‫‪1^71\18‬י‪ ,10361113 1‬וכעדות בני הנכר שלוחי תלמי מלך‬
‫מצרים אשר ראו את תפארת חנית‪ ,‬ונספחו לתבנית בית‬
‫המקדש תכנית כל הכתים הגדולים אשר בירושלים אשר היו‬
‫קרובים אל המקדש‪ ,‬ורבים מגאוני רוסםיא התענגו מאד על‬
‫המחזה הנפלא הזח כאשר קר אתי במכתבים רבים מגאוני‬
‫וטנככדי ארץ רוםסיא‪ .‬והנח זח לא כביר בא ה איש הנכבד‬
‫הזח‪ ,‬דון וויינבערג‪ ,‬לעירנו להציג גם פת את המחזת הנפלא‬
‫חנ'ל‪ ,‬וכל גכנדי עירנו מצפים בי ליון עינים לראותו‪ ,‬כי המחזת‬
‫הזח יעורר בקרבנו אהבת ק דושת לבית מקדשנו ותפארתנו‬
‫ולארצנו הקדו שה‪.‬‬
‫דברי הכותב למען אהבת ירושלים תובב" א‪,‬‬
‫לסדר "ני אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו'‪.‬‬
‫שנת " וזכנו לבנץ חנית* יפ ' ק‪.‬‬
‫צני לע רנאוויטש‪.‬‬
‫סער כי ע ן‪-‬‬
‫היהודים במדינת סערבי ען‪,‬‬
‫)סאת האבי* ב(‬
‫מסנה שאיננה תלויה בי אחר המשך מאמרי היהודים‬
‫"‬
‫במדינת םערבי ען מצאת אור לעיני קוראי חטניד תמיד כסדרו‬
‫מאז זח שנח וירחים אחדים‪ ,‬ובאמת אבטיח את הקוראים‬
‫הנכבדים כי העכבה היתד‪ .‬לטובח כי טעתה יתעננו ב חדשות‬
‫נ כבדות המועילות חרבה לטובת הכלל אשר התחדשו ובאו פת‬
‫מקרוב ולא היו בעיר הזאת עד חיום‪ /‬ויואל אלוה! שתחיה‬
‫עירנו כמופת ליתר הערים בסביבותינו ותשוינח אליה לפעול‬
‫גבוהות כמות ‪ 1‬ומעתה א גמור את אשר ככר החילותי בסון*‬
‫המשך מאמרי האחרון במגיד שנת השלשים גליון ‪ ,37‬כי שמה‬
‫התנדבתי לשים לפני הקוראים המשטרים ו הנהלת בתי‪Î‬הםפר‬
‫לתורה ולתעודה ולחכמת ישרון אשר בעיר הזאת בילוגר אדי‪,‬‬
‫ואחקור אחרי מצבם אשר היה מלפנים בדור העבר בהחלת לדעת‬
‫את אשר הועילו הראשונים בתקנתם ואת הצלחתם בתורת הי‬
‫ו באמונתו‪ ,‬ואח 'כ א ערוך בעין בוחנת על יסוד האטת והצדק‬
‫כל מצב מועיל ושאינו מועיל אשר התחדש פח בזמן הזח בדרכי‪Î‬‬
‫לט ודי הדת‪ ,‬כל אשר יעבור תחת ^בפז בקורת העיון הישר‬
‫כיד ד' עלי למען דעת אם חיטים הראשונים חיו טובים מאלה‪.‬‬
‫עוד יזכרו הקוראים מה שככר כתבתי בהמשך מאמרי כי בדור‬
‫הזח ובדור שעבר עד זמן עשרים וחמש שנח לאחור לא נראה‬
‫אור החרות לחיחודים בארץ הזאת ווביות המדינה חיו מחם‬
‫והלאה‪ ,‬כי כנרים וכזרים נבזים נחשבו אז בעיני אזרחי הארץ‬
‫ובעיני ממשלת הארץ‪ ,‬ובגלל זח לא חששו ולא בקשו אז‬
‫העברים להשכיל לב ילדיהם אל שפת המדינה והשכלתה‪,‬‬
‫ו זאת חיתה הנמנה חאטתית שהיו אז היהודים רחוקים וריקים‬
 ‫אחינו בני לאומינו ה נפוצים י ככל מושבותיהם‪ ,‬חובבי תורתנו‬
‫ואוהבי ארצנו הקד ושה‪ ,‬הטו אזנכם לקול הקריאה הזאת אשר‬
‫אנחנו קוראים אליכם וקומו לעזרת ד י בגכורים המתנדבים בעם‬
‫ר' אשר תורתנו בלבם‪ ,‬חזקו ונתחזקה בעד הות יק מורשת לקהלת‬
‫י עקב למ ען אהבת ארצנו נחלת קדשנו להקים דגל תורת אלקינו‬
‫לשם ולתהלה בארץ ! זה כחמש שנים ר אינו ושמנו אל לבנ‪1‬‬
‫מצב ילדי כני ע' "ק במקצוע למוח תורת ד י ‪ ,‬ולדאבון לבנו ראינו‬
‫כי בני עניים ויתומים נעזבים ושובבים באץ מורה להם לגילם‬
‫לתורה לחכמה ולמוסר ד‪ /‬כי בכל חפץ אבותיהם לגדל בניהם‪,‬‬
‫לתורה ומוסר לא י עצרו כת למלא ח פצם בידם מגודל העוני‬
‫והמחסור השורר בארצנו‪ .‬עינינו ד אבה בראותנו היתד אשר כל‬
‫כבור בית י שר אל תלוי עליו‪ ,‬היא תורתנו הקד ושה אשר בה אנו‬
‫מתפארים כי היא חכמתנו ובינתנו לעיני העמים ועליה הבטחנו‬
‫אדון הנביאים כי לא השכח מפי זרענו‪ ,‬בראותנו כי היא ע תידה‬
‫חלילה ל השתכח באין משים על לב לדאוג לבני עניים שמהם‬
‫תצא חורה‪ ,‬וציון המצו יינת בהלכה ומו כשרת לתורת די כאמרם‬
‫זיל אין חכמה כחכמת א' י*‪ ,‬דורש אין לה! לכן קטנו והתא חדנו‬
‫כלנו" כאיש אחד חברים מכלי שום נטיה פרטית וצדדית למפלגות‪.‬‬
‫הקהלת‪ ,‬להתע שת ו לדאוג לטובת ה כלל ביתר שאת ויתר עז‬
‫להת בונן בשום לב על המפעל הנשגב של ת'ת שהיא כנגד הכל‬
‫ו יסדנו חגורת ת ' ת המתנוס&ת בכבוד והדר בשם ת'ת וישיבת‬
‫^‬
‫יסד נו ע מודיה‪:‬‬ ‫עץ הדר* בשנת התרמ" ג ליצירה‪ ,‬ובכחנו וככספנו‬
‫על בסיס נאסן וקיים בל יטוט לעד‪ .‬ראשית פעולתנו היתה‬
‫להתנהל לאט לאט לרגל מלאכתנו בק דש לסובב בעירנו להעיר‬
‫לבות נדיבינו ש יבואו בבריח חברתנו‪ /‬ואחרים מהם הרימו תרומת‬
‫קרן קימת ופריה קדש להכנסת התיח‪ ,‬ומקצתם ישלמו כסף חדשי‬
‫ושנתי לעזרת חברתנו‪ .‬אמנם חבת של החברה מתפרנסת על‬
‫ידנו אנחנו טי סדי החבורה‪ ,‬וכראשנו הנגיד המרומם ה מהולל‬
‫בצדקותיו ובנדבו חיו לעניי עירנו כשית מוהריר בנימין זאב ‪0‬ג* ל‬
‫המכונה ה "ר זאב באכים שנהן לה מעזכון אחיו ; נ' ע‪) ,‬על 'ה טוב‬
‫יזכר שטו לתהל ה" ולברכה בקרב הארץ( ובעזרת ד עלתה החברה‬
‫כפורחת ‪ ,‬ףיף בגדלו "עץ הדר' בכרם חמד בית ישראל ובצלו‬
‫יחסץן הרבה נערים כני עניים ויתומים המקשיבים לקח טוב מפי‪Î‬‬
‫מורים ומלמדים להוע יל החת השגחת משגיחים נאמנים‪ .‬לבנו‬
‫נכון ובטוח כי פעולתנו הרצויה בעיני אלקים ואדם תעיר עלי‬
‫שלמות הפעולה‪ ,‬ו האמת ער לע צמה כמאמרם זיל )טיק ט י ז(‪.‬‬
‫‪ .‬חכמות בחוץ חרונה כדרבא דאטר רבא כל העוסק כתורה מבפנים‬
‫תורתו מכרזת עליו מבחוץ*‪ .‬האמנם עוד לא יצאנו ידי חובתנו‬
‫במפעל הנשגב הזה‪ ,‬כי עוד בני ענ"ס רבים עזובים ודופקים על‬
‫דלתו תינו יום יום להצילם מ הבטלה ו להכניסם בבית התית ללמדם‬
‫חכמת ומוסר ד‪ /‬אבל קצרה ידנו מהושיעם‪ ,‬וגם חסרנו עוד‬
‫להשלמת מלאכת הקודש מקום קבוע ל מושב המלמדים‪ ,‬ו‪.‬ס‬
‫חסרנו האמצעים ל שכור אומנים ללמד מלאכה ואומנות את‬
‫הנערים אשר לא יצלחו לתורה ו לחכמה‪ ,‬ואץ ביכלחנו להרחיב‬
‫וי הגד יל את חוג המפעל הקר הזה לתכי ית שלמותו מחטת‬
‫העניות והמחסור אשר גכרו לע תות בצרה מעת ש נתמעטו צינורות‬
‫קופות מעות א" י‪ ,‬וכפי רבוי המצוקות כן ירבו לפיהן כני עניים‬
‫פונים אליכם‪ ,‬לא עיי ראשים ‪ ,‬ולא ע יי טמונים ושלוחים אלא‬
‫אשר אין יד אבותיהם משגת ל‪7#‬ם שכר למודם‪ ,‬וכן יםעטי‬
‫ויחסר העןר אשר היה לנו מנ דיבי עירנו עתיק ואן ביגיעה רבה‬
‫ו בכספנו נוכל להמציא שכר ה למוד ההכרחי‪ — .‬והנה כבר‬
‫קראנו לעזרה כמכה ' ע ‪ .‬החבצלת' נומר ‪ 32‬לשנת חרמ' ה‪,,‬‬
‫ובההוספד‪ ,‬לחבצלת נומר ‪ 25‬לשנת תרט' ו הדפסנו חשבון גלוי‬
‫משלש שנים מיום הוסר החברה‪ ,‬והרב המויל של ח בצלת מלא‪.‬‬
‫אחרי דברינו כאשר עיניו ראו בהיותו פה עיהיק והעלה זכר הת"ת‬
‫ו מנהליה לתהלה ו לברכה בסדר מסעותיו ויעורר לבות המתנדבים‬
‫לתמכו ולסעדו‪ ,‬אך למורת רוחנו מעט היתה עזרת מתי מספר‬
‫אנשים הטצויעים בעטנו חובבי חורהעו ו ארצנו אשר לקחו חבל‪Î‬‬
‫בחכורתנו והושיטו לנו את נדבות לכס הטוב )כרוכים יהיו וזכרם‬
‫יהיה לתהלה ב מקהלות החברה( ו מלבדם אין תומך בידנו ואיך‬
‫מתעורר בצדקה לחזק בדקי הת ית להג דילו ולה אדירו‪ .‬לזאת‬
‫התעוררנו הפעם ברוח כביר כאטרם זיל *כל הבא כזכות הרבים‪.‬‬
‫היא בא כזרוע‪ /‬וכראש הו מיות נקרא בק‪1‬ל חוצב להבת אהבת‬
‫התורה * קומו ונקוטה! חזקו ונתחזקה בעד הורתנו הקדושה להקים‪.‬‬
‫תלה הנופל‪ ,‬טי לדי אלינו! לקחת תבלים בנעימים לגבר חילים‬
‫ופעלים לתורה ‪ 1‬אליכם נדיבעו תו מכי ‪8‬היק‪ ,‬גבאי צדקותיה‪Î‬‬
‫נשיאיה ואטרכליה וטו יל טכ' ע לישראל‪ ,‬אשר עי נינו אליכם‬
‫תלויות‪ ,‬תנו מקום לדברינו אלה היו צאים ממעמקי לבבנו בכת‪Î‬‬
‫האהבה לעמנו‪ ,‬ל ארצנו ולתורתנו‪ .‬קבלו נא ברצון את חוברת החברה‬
‫הנדפסת השלוחה אליכם‪ .‬שיטו עיניכם ולבכם על תקנותיה‬
‫וחשבנותיה עד היום הזה הערוכים כה ‪ .‬ככל *(‪ ,‬ומהן הוכחו‪Î‬‬
‫לדעת כונתנו ומטרתנו לטובת עירנו ו אהבתנו לארצנו ו לתורתנו‬
‫הקרושה‪ .‬חקותנו תא מצנו‪ ,‬כי בח טלחכם תפרשו כנפי צדקחכ ם‪,‬‬
‫על חבורתנו הקדושה‪ ,‬לתטכה ולסעדה ולחזק עמו דיה ל מען נוכל"‬
‫לצעוד קדימת בדרך הקודש אשר החילונו‪ ,‬לרומם קרן התורה‪.‬‬
‫*( ק‪$‬ול קקטי! קסנרס ‪ 073330‬סז&ק והסכנו היס ג‪3‬י‪ 6‬גג^יו‬
‫^‬ ‫סקו יג‪.‬‬ ‫‪£ 630‬י"‪.0‬‬
‫מתוך ק וצות שערותיו וזקנו‪ ' ,‬וחיו פולים אותו תל מידיו והוא‬
‫ישן כשלש שעות ביום‪ ,‬ורוח חאויר מרחף על פניו וערבה לו‬
‫שנתו‪ ,‬ומעוז תרדמתו לא היה מקיץ אף לקול רעש גדול שתיו‬
‫רועשים וטשתובבים הילדים בעת ההיא שחיו כצאן אשר אין‬
‫לחם רועה ; ומה יעשו אותם הבנים ולא יחטאו ? ומת נם‬
‫שבבר הסכינו לחתגעש כן גם בעת למוד לקחם שחיה בקול‬
‫המו^ח גדולה ותבקע הארץ לקול כת קוראי הפרשת בטעמיה‪.‬‬
‫ולקול כת לומדי ההפטרה בנע ימותיח‪ ,‬ואחרים מזמרים פזמוני‬
‫ההבדלה בקול ערב‪ ,‬ושטח בקרן זויות חיתה עוד כת אחרת‬
‫המשוררת שלום עליכם מלאכי חשרת וגו' ; ובל אלת הכתות‬
‫היו מנצחות בנגינות יחד בחדר אחד וינועו אמות הספים‬
‫מקול הקוראים והבית חיה מתמלא אבק דק ועפר מרקורי‬
‫וברבורי הילדים ברוצם כפרא אדם על קרקע בית הספר‪,‬‬
‫)לדאבון נפשי ראיתי את המצב הרע הזו‪ Î‬כמו שתארתיהו‬
‫בזח גם בזמן הזח בקצת ערי טרקיה במק ומות שאור השכלת‬
‫הזמן עוד לא זרח עליהם ובחלה נפשי בשערורית הזאת‬
‫והוכחתי את פרנסיח ומנהליה לאטר ! ע תידים אתם לתת דין‬
‫וחשבון אם לא תחישו לתקן את המעות ‪) (1‬ס^ך ינ‪(6‬‬
‫‪,‬‬
‫א ז י ע !ן‪.‬‬ ‫‪,‬‬
‫ירושלים ת'ו‪.‬‬
‫מכתב גלוי אל חובבי צץן בכל מקום שהם‪.‬‬
‫אחינו בני ישראל! לא כן הדבר‪ ,‬בני ארץ ישראל אינם‬
‫נרפים‪ ,‬לחם ע צלות לא ינעם לחכם‪ ,‬החלוקה נועל נפשם היא‪,‬‬
‫בכל מאמצי כחם יתאמצו לצאת מתוך הבוץ הזה אשר טובעו‬
‫בו עד צואר‪ ,‬אך חיתיר חבוש עצמו מבית האסורים ?‬
‫אחינו בני ישראל מתוך מכתבנו לועד הכללי ) עיין‬
‫בנליון נוטר ‪ (37‬ראיתם כי בני ירושלים עצמם מרגישים‬
‫בקלקלת החלוקה‪ ,‬ואם גם באין לאל ידם להושיע לנפשם‪,‬‬
‫רוצים הטה להושע עיי אחרים‪ ,‬אך התשועה שהמת מבקשים‬
‫חצים הטח לתת במחירה את י גיע כפיהם וזיעת אפיהם‪ ,‬רוצים‬
‫חמה ש תחיה התשועה הזאת אך החומר והמה יתארוח וייצרתי?‬
‫בידם ויתנו לה ' הצורח‪ .‬רוצים הטה שתהיה התשועה הזאת‬
‫אך ה גרעין והטה יחרשו אדמתו ויזרעוחו ויחפוהו בעפר וישקוהו‬
‫לבקרים‪ ,‬עדי יוציא פריו ויאכלו את הפרי והקרן תתקיים‪.‬‬
‫אחינו בני ישראל ! אולי ראשי הועד יצדקו במאונם‪ ,‬כי‬
‫באמת רבת העניות בקרב העיר‪ ,‬וצרכי השעה לא יתנום‬
‫לחשוב מ חשבות לצרכים קיטים‪ /‬כי ע"כ עזבנום לנפשם והננו‬
‫אליכם בעצמכם‪ .‬חנונו גא בית ישראל‪ ,‬הושיעו לנו כי נבא‬
‫למטרתנו‪ .‬כל אחד מאתנו ישקול על ידכם שלש מאות פראנק‪,‬‬
‫ואתם קנו לנו קרקע‪ /‬ובנו לנו בתים‪ ,‬ותנו לנו כל שאר‬
‫הצרכים הדרושים לתעבורה ונעבוד את האדמה ונחיה ולא‬
‫נמות לעיניכם‪.‬‬
‫אחינו בני י שראל ‪ 1‬למת לא תהא כתנת כפונדקית ? למת‬
‫הסתרתם פנים מאתנו בני ציון יושבי הארץ מאז ותאמרו אץ‬
‫תוחלת מיר ושלמי ? האם לא תורה לכם הדעת את חהיפך ?‬
‫הן ידענו כי כובד כל מ לאכה יערך לפי רוב המעצורים אשר‬
‫עליה להתגבר עליהם‪ .‬ועתה יצאו וחשבו על כמה מעצורים‬
‫ככר התגברנו‪ .‬בני הארץ אנחנו ‪ ,‬את שפתה נשמע‪ ,‬את‬
‫מנהגיה נדע‪ ,‬את אנשיה נכיר‪ ,‬לטבעה התרגלנו‪ ,‬והגידו נא לנל‬
‫אם לא רוב כחם של ה ח ד ש י ם ילך לתוהו עדי התגברו המת‬
‫על כל המעצורים האלה‪ ,‬ואצלנו הלא אתם מוצאים את כל‬
‫אלה כבר מוכנים ועומדים‪ ,‬והחשבון יניד לכם כי במחצית‬
‫הכסף אשר תוציאו לכונן מושבה בארץ ע'י ח ד ש י ם‪ ,‬תתכונן‬
‫מושבה ל ב נ י אר ץ י ש ר א ל ‪.‬‬
‫ועד חברת "שלום ירושלים' תיו פעתיק ירושלים תיו‪.‬‬
‫ש מואל ראפאלאוויטש‪ .‬י‬
‫יצחק צבי ריבלין‪.‬‬
‫יעקב בורג ר' ברוך טאנדילבוים‪ .‬דוב ‪6‬איר בהר'י ז 'ל‪.‬‬
‫אברהם יעקב םענדל בר*י ארינזאחן‪ .‬יחודא בלוטענפעלד‪.‬‬
‫)מקוס סתוקס(‬
‫קול קורא מצפת‬
‫לעזרה לתורה ולתעודה ‪/‬‬
‫שמעו צלעו רודפי צדק מבקש י חורת ד י ‪ 1‬הקשיבו אלינו‬
 ‫ובלעדי הארץ ההיא אין לו ארץ מולדה‪ ,‬ובכן אין לח שבו במספר‬
‫ה ז ר י ם אשר י שיבתם אסורה בארץ לפי החוק שיצא לאור בשנת‬
‫‪ .1881‬אולם הב'ד הגדול אשר כי אססי אמר כי אץ לו ר שות‬
‫לסור מפקודת הטי ניסטער ימין ושמ אל‪ ,‬ובכן אשר וקים את פסק‬
‫הביר הראשון‪ .‬אבל סנגוח ה י פיאר הגי שו קובלנא גם על הפסק‬
‫הזה אל הב י ר הע ליון ) קאססאציאנסהאף( אשר במרינה‪ ,‬באטרס‬
‫כ* אמנם >ש הצדקה ל השופטים לה עביר בכור הבקרה גם פקודת‬
‫הטעי סטער‪ ,‬כי אם לא כן תוכל הממשלה לעות לפעמים משפט‬
‫גבר באין עוזר‪ .‬הבי ח‪Î‬דץ הע ליון הסכים לרעת הסנגורים ויבטל את‬
‫פסק הב י ר ה רא שון והכיר של יאססי‪ ,‬ויתר לה י פיאר לשבת‬
‫ב ארץ‪ — .‬מפסק הב 'ר העליון הזה יצא מעתה דין חרש‪ ,‬כי החוק‬
‫משנת ‪ 1881‬אשר לפיהו יש יכלת כיד המיניסטער לגרש זרים‬
‫)ה י ה יהודים בלשון סגי נהור( מארץ רוטעניען לא יטתח על אלת‬
‫מהיהודים י ושבי הארץ אשר נולדו ו נחגרלו כרוטעניען‪ ,‬אע"פ שלא‬
‫יהשכו לאזרחי הארץ לכל משפטיהם‪ .‬ובאשר כי רוב היתוחס‬
‫יושבי רוטעני ען המגורשים משם ילידי הארץ ההיא הם‪ ,‬על כ ן‬
‫יש להם תקוה כי טעתה לא י שררו רבצם ויוכלו לשכת בארץ‪,‬‬
‫אחרי ש אין ב יר בארץ יכול לבטל פסק הב יר ה עליון הנקרא‬
‫^ קאססאציא נסהאף* העולה על כל בתי הדינים אשר בארץ המה‪ .‬י‬
‫)חורת חסד על לשונו( מ‪ 0‬ע " הצפירה' מודיע כ* ביםיס‬
‫האלה סר הכהן הגדול הי ושב במינסק לק ייראנאוו וכין היו צאים‬
‫לקראתו לקדם את פניו היו גם צירי עדת היהודים אשר בעיר‬
‫ההיא‪ ,‬ו יגישו לו לחם ומלח‪ ,‬והוא הואיל לקחת מידם את קרבנס‬
‫נענות כבוד ואותוחי חסד ף שאלם לשלומם ; וכאשר דרש בבית‬
‫התפלה הטיף לשלום ויאמר כי שמח לבו בראותו כי בכל עיר‬
‫ועיר אשר יסור שמה יחלקו לו היהודים כבוד שכם אתר על‬
‫הנוצרים‪ .‬גם מעיר האלאווינסקי )פלך פאדאל( מודיעים ל‪ ,‬הצפירת"‬
‫כי בחדש שעבר בא שמה הכהן )עפ סקאפ( ט עיר קאטענעץ‬
‫פאדאלסק ויאר פניו אל היהודים אשר קד מוהו בלחם ובטלת‬
‫ויברכם ויאמר להם ‪ :‬בכל לבי הנני נוחן לכם חודה‪ .‬י ואל ד'‬
‫להצליח כל מעשי י דכפ וידי זדים ורשעים לא תגענה בכם לרעת‬
‫למען אשר חוכלו ל שמור תורת משה עבד ד י‪ .‬סמוך לבי כי לימים‬
‫יוצרו יבינו וי שכילו שונאיכם טנדיכם כי אב אחד לכולנו אל אחד‬
‫בראנו וקנאת הדת כליל תחלוף‪.‬‬
‫)פקודות חדשות ברוסיא( מ' ע " היום* מודיע בשם ‪ .‬סיבירסקי‬
‫וויעסטניק י כי פקודה יצאה מאת הטי ניסטעריום שעל עניני‬
‫האוצרות לבלתי תת ליהודים הי ושבים בס‪ Î‬ביריען תע ודות לע שות‬
‫יי* ש או לע שות בו סחורה בטרם יפתור המיניסטעריום שעל‬
‫‪Î‬ענינים הפניטים שאלות אחרות אשר התעוררו לרגלי חוות רעת‪0‬‬
‫פול יועצי הממלכה‪ ,‬אשר הואילה הממשלה החממה לאשר‬
‫ולקיים כיום ‪ 16‬פע ברואר לשנת ‪ .1887‬עוד מודיע המ' ע הנזכר‪,‬‬
‫‪:‬י כנוגע אל התלמידים הרוקחים היהודים לא הגיעה שוס פקודה‬
‫לבית מדרש המדעים במסקוי בעת אשר בבתי מדרש המדעים‬
‫כקיוב‪ ,‬ווארשר‪ ,‬וראפארט באה פקודה כי י ספחו מהם רק מספר‬
‫יריע‪ .‬לרגלי הדבר הזה בא המון תלט יריס מקרב צעירי אחינו‬
‫ל מאסקוי ומספרם^ עלה עד ‪ 300‬נפש‪ .‬הצעירים האלה נתקבלו‬
‫גם שלמו את שכר למודם בערכך ‪ 1200‬רו י כ‪ ,‬וביום ‪ 3‬ס עפי‬
‫טעסכער באו ל שמ וע בלמ ודים בפעם הראשונה‪ .‬אולם בו ביוס‬
‫בשעה ‪ 2‬אחר הצהרים קבל המשגיח על הליכות בית מדרשי‬
‫המדעים במאסקוי תלגרם מאת הטיניסט ער להשכלת העם ‪:‬‬
‫ב לבלתי תת לתלמידים הרוקחים העברים תע ודות לשמוע בלמודים‬
‫בבית מדרש הח כמה שם‪ ,‬ולקבל מהם רק שלשה למאה*‪ .‬הדבר‬
‫הזה הע ציב מאד את רוח הצעירים האלה אשר הוציאו כסף ל*‬
‫מעט ער הגיעם אל מטרתם‪ ,‬ויבקשו את פני המיניסטער לה שכלת‬
‫העט כי לא ידיחום מבית מדרש המדעים‪ ,‬ועתה הודיעו מטאסקף‬
‫עי י תלגרם' כי הםיניסטער להשכלת העם הרשה לקבל תלטיריס‬
‫רוקחים עברים בשנת הזאת‪ ,‬אך הרשה לספת רק את אלה אשר‬
‫תספיקת בידם לקבל תע ודות לשמוע לקח בטרם יצא לאור כתב‬
‫הגלוי של המיניסטער*‪.‬‬
‫)באבוד רשעים רנה( זה לא כביר הודענו גזרות הסול טאן‬
‫מטאראקקא חצורר להיהורים בנכליו אשר נכל להם‪ .‬בתחלה גזר‬
‫על המתטדנים לבלתי ימכרו חלב להיהוריס למען ענותם‪ ,‬אח*כ‬
‫אסר על כל י ושבי ארצו לעשן טאבאק ויתן דת בארצו כי כל‬
‫אשר ימרה את פיו רע שן טאבאק מות יומת‪ .‬מזטתו היתה‬
‫ב פקודה הזאת להכרית אוכל מפי היהודים יושבי טאראקקא אשר‬
‫בידיהם מונח שם רובו של עסק הטאבאק‪ .‬עתה קול שטועה הנה‬
‫בא מארץ הדמים ההיא כי הסולטאן הע ריץ הזה ושמו סירי‬
‫מול"ה האססאן חולה מאד ונוטה למות‪ ,‬ורבים אומרים כי אד‬
‫נפח נ פשו‪ .‬עתה התעוררו שאלות ומבוכות בטאר אקקא לאםר טי‬
‫ישב על כטאו למלוך תחתיו‪ .‬אם ימות הסולטאן טידי מול"ה‬
‫האססאן או אם —כאשר בשרו רבים—כבר טת אן יש תקוה כי ל רגלי‬
‫חליפת הממשלה י שונה גם גורל אחינו בארץ ההיא‪•— .‬‬
‫)רבת בנים( כמאנרוףל ) בווירגי נא באטעחקא הצפונית( חית‬
‫אשה עבריה אשר ילדה שלשים ושלש בנים‪ ,‬מהם עשרים‬
‫ושבעה זכרים ושש נקבית‪ .‬האם המאושרה ההיא היא בת שבעים‬
‫וקיבע שנה ועוד לא כהתה עינה ולא נס ליחה‪ .‬טמשלת מרעת‬
‫ווי רגעיא ה ואילה לקצוב לרבת בנים ההיא פרס שנתי למען הובל‬
‫להחיות את נפשה‪.‬‬
‫להגדילה ו להאדירה לגאון ולתפארת בארץ‪ ,‬ויקוים בנו המקרא "כי‬
‫סציון תצא הורה'‪.‬‬
‫הכ'ד גבאי ומנהלי הת'ת וישיבת ‪#‬עץ הדר' המצפים להרמת‬
‫קרן התורה‪.‬‬
‫י‬
‫נחום אתרוג‪ .‬הק' דוד ב*ר זאב סג'ל‪ .‬הק נחמן סג'ל‪.‬‬
‫חיים ב*ר יעקב טטאראקי‪.‬‬
‫)לגקוס ק^ס קוסשת(‬
‫האדרעססע אלינו כזה ג‬
‫]‪10868 .1Î6(11(1 ![206^1 111 :6111^X1X3 [8711610‬ג ‪361-111‬‬
‫‪1111 1)21^13 86§!111, 11. # 1038112 111 8411.0.0‬‬
‫]‪[?313.8^1115‬‬
‫חדשות בישראל*‬
‫;םצכת אבן עתיקח ‪ ^5‬ה‪ ,‬איזראע ליט הסאינצ" י סו דיע כ‪7‬‬
‫בקרבה הכפר צאהלבאך אשר אצל מ אינץ נמצאת אכן שהיתה‬
‫ע שויה למע בדת נהה ועליה כתבת עברית ‪ .‬כאשר נודע הדבר‬
‫להרב ד יר לע הטאנן צוה לנקות אח האבן * וי מצא כתוב עליה‬
‫כדברים האלה ‪ :‬זכר מרת בליט בת ר' יעקב נפטרה כ י אלול‬
‫ת ק ס ו לפרט חנ בעדן י‪ .‬הרב ד יר לע הטאנן מחליט כ* המצבה‬
‫הזאת היא משנת חקס 'ו י אלף ה ח מ י ש י היה שנת ‪ 806‬לספירת‬
‫הנוצרים‪ ,‬ובכן היא המצבה ה עברית היותר כבירת ימים הנודעת‬
‫לנו בתבל‪ .‬עד הנה החלט כי ה מצבה שעל חצר המות בעיר‬
‫ווארםס שעליה הרות הפרט תר"ס )היה די אלפים הר*ס( היא‬
‫המצבה היותר עתיקה שנודעה לנו‪ /‬עתה הנה נמצא כי מצבת‬
‫האבן הזאת שנמצאה בכפר צאהלבאך ככירה היא מהמצבה‬
‫בווארמס תשעים וארבע שנה‪ — .‬ה י לעה מאנן תומך השערתו‬
‫שהפרט " הקמ י ן* החרות על המצבה ‪ .‬ההיא על האלף ה ח מ י ש י‬
‫י חשב על היסודות האלה ‪ :‬מלאכה מחצב האבן גרועה היא ופניה‬
‫אינם ע שוים למש עי כראוי ‪ /‬הכתב מפותח‪ /‬צורת האותיות וס גנון‬
‫הכתובה והשם ‪.‬בליט י שאינו רגיל להמצא בתוכנו זה שנות סאות‬
‫רבות‪ ,‬כל אלה מורים כי ה מצבה הזאת עתיקת יומין היא‪ .‬עוד‬
‫הוסיף ה' לע המאנן להביא סעד לדבריו מטהרייל )שהיה רב‬
‫במאי נץ והגלה עם כל עדתו מטאעץ בשנת ‪ 1420‬ויסת ויקבר‬
‫בווארמס בשנת ‪ (1427‬שספר כי הוא מצא בימים ההם מצבת‬
‫אבן על בית העלמין במאינץ ששנותיה היו אז אלף ומאה שנה‪,‬‬
‫והוסיף ה י לע המאנן לאמר כי אחרי אשר הגלו הי הודים בימי‬
‫עלמין‬ ‫חטהרי'ל ממאינץ לקחו האויבים מצבות רבות‪ 1‬מבית‬
‫היהודים לבנין בתים‪ ,‬ואם כן יוכל היות כי גם האבן הזאת אשר‬
‫זה שנה ז ע שוה למעבדת הנהר היחה לפני מזה גדורה באחת‬
‫חוסות הבתים ועל פי סכות חלצוה מן החומה ונתגלגלה עד‬
‫הנה‪ — .‬כשאנחנו לע צמנו מסופקים אנחנו מאד אס הפרט הקם"ו‬
‫שעל המצבה ההיא מהאלף החסישי הוא‪ ,‬כי הראיות שהביא ה‬
‫'לע חםאנן להש ערתו או ל החלטתו רופפות הן‪ .‬בנוגע למלאכת‬
‫מחצב המצבה שהיא גרועה‪ ,‬ולפניה שאינם עשוים למשעי הננו‬
‫להודיע כי נבית הקברות אשר בעירנו ליק נמצאות מצבות רבות‬
‫משנות ה ע שיות האחרונות שמלאכת מח צכן וכתוכוהן גרועה היא‬
‫מאד כעץ אותה של המצבה המדוברת‪ ,‬ול אותיות כתובותיהן לא‬
‫הואר ולא הדר‪ ,‬וכמעט שתוכלנה להקרא‪ .‬וכאשר שאלתי איש‬
‫גבוךרבר לסבת המלאכה הגרועה ההיא הש יבני כי המצבות‬
‫האלה הע שויות מטין אבנים גרוע לא נעשו בידי אומנים חרש* אבן‬
‫כ' א בידי הדיוטים‪ .‬והראיה של ה י לע המאנן מהכתב המפותח לא‬
‫נבין אחרי שגם היום כמעט כל הכתובות שעל המצבות מפותחות‬
‫הן‪ .‬ובנוגע לראיהו האחרונה מהשם כ ליט* שאיננו רגיל זה שנות‬
‫מאות רבות‪ ,‬הנה אין זו ראיה מהי"מנא ‪ ,‬כי אעפי כ יוכל היות‬
‫שגם ב אלף חששי קרא איש אחד את שם בתו בהשם " כליט" שאיננו‬
‫רגיל‪ ,‬כנודע להבקיאים בטיב שמות בני ארם‪ .‬לכן כל עוד שלא‬
‫תצלח ביד* אדם להוכיח בראיות ברורות א ח ר ו ת שהמצבה הזאת‬
‫מאלף הח מישי היא ‪ ,‬אין לנו כל סבת להוציא את הפרט חקס י ו‬
‫החרות עליה מחזקת האלף הששי‪.‬‬
‫)צדקות פזרון הבאראן הירש( האדון ווענעציאנע‪ ,‬המזכיר אשר‬
‫לאדיר ארירינו הנדיב המפורסם באראן הירש נוסע עתה לטסעיו‬
‫בארץ גאליציען ליסד שם ב מצות אדונו בתי ספר ללמוד עכורת‬
‫האדמת‪ ,‬או מנות ומלאכה‪ ,‬ולהע מדת טורי בתי ספר לאח כ'* י ושם‬
‫הארץ ההיא‪ ,‬והבאראן הירש נדב לתכלית הדברים הטובים האלה‬
‫סך אלף אלפים פלארין‪ .‬כפי שהו דיעו מקראקוי להט'ע "וויענער‬
‫איןראעליט' לקח ה מזכיר ה' ווענע ציאנע דברים עם ה טעיסטער‬
‫זיע טי אלקאווסק* ועם הנציב )שטאטטתאלטער( ז אלע ווסקי על‬
‫אודות תרומת הבאראן הירש* ושניהם הבטיחוהו כי יהיו בתו מכי‬
‫עצתו‪.‬‬
‫(‬
‫)רוח ו הצלת פורתא לתיהוחם ברוטעניען מבוקארעס ט טו דיעים‬
‫כי ביום ‪ 21‬לחרש טעפטע טכער פסק שם הבית דין הע ליון שאלת‬
‫אחת הגדולה טאד בערכה ליהודים יושבי הארץ ההיא‪ .‬וזה הדבר ‪:‬‬
‫אחד הי הודים המגורשים םרומאניא ושטו פיאר שב לרומאניע בלא‬
‫רשץן הממשלה וית פשוהו השוטרים ויבי אוהו כמשפט לפני ה ב"ר‬
‫אשר בכאטושאן‪ ,‬ותמר דעו להאסר בסת הסיור חמשת עשר ץ‪0‬‬
‫ולהגרש אתיכ שמת מן הארץ‪ .‬פיאר הגיש קובלנא על הפסק הות‬
‫אל הכיר הגדול אשר ביאססי באמה כי הוא נולד ונתגדל בחטאנ' א‬
 ‫‪314‬‬

‫מודעה רבה ג‪-‬‬ ‫‪,‬‬ ‫?‬

‫‪ Î^81‬פ ענס י א ן *•?‬ ‫'‬
‫אללען פר"נדען אונד בעקאנטען טאכע‬ ‫ביום הושענא רנה יצא לאור הספר השנהי ‪,‬כ נ ס ת י ש ר א ל* עם התשורה השניה‬
‫איך ה'ערט‪Î‬ט דיע עתעכענסטע אנצייגע‬ ‫•ל ר י ח חן" וביום ד‪ /‬מוצאי ירט החל המשיוח‪ .‬הכנסח בשנה זו היא בכטוחה ואיכותה‬
‫מיינע^‬ ‫וההולכה לפניה; ובהחלק החזיתי עוד פי שנים לה מאשר להראשונה‪.‬‬
‫ראסס איך טיף ענטשלאססען האבע‪,‬‬
‫פענסיאן‪ ,‬וועלכע איך םעהר אלס ‪ 25‬יאהרע‬ ‫מחיר הכנסת לשנת הרמ"ח ‪ 1, 60‬ח*כ‪ ,‬בכריכה פשוטה ‪ 1/ 80‬רו כ‪ ,‬ובבריכה‬
‫י‬
‫געפיהרט‪ ,‬ווידער צו ערעפפנען אונד מן‬ ‫מהודרת ‪ 2, 50‬רויכ‪ ,‬על ניר וועלין ‪ 2, 25‬רו'כ‪ ,‬בכריכה פשוטה ‪ 2, 55‬רו"כ‪ ,‬ובמהודרת‬
‫כערייט‪ ,‬קנאכען אודער אייך מעדכען צור‬ ‫‪ 3, 25‬רו'כ‪— .‬‬
‫י‬
‫טחיר הכנסת משנת חרט ן ‪ 1, 25‬רו'יכ‪ ,‬והחפצים בכריכה יוסיפו ‪ 30‬קאפ‪ .‬בעד‬
‫ערציעהונג אין מ"י‪ ,‬הרז אויפצונעהמען‪ .‬די ע‬ ‫פשוטה ורו"כ אהד בעד מהודרר‪1,‬על ניר וועלין ובבריכה יפת בהכלית היופי ‪ 3, 25‬רויכ‪.‬‬
‫עלטערן‪ ,‬וועלכע מיר איהרע קינדער אנפער*‬
‫טרויען וואללען‪ ,‬קעננען פעח'כערט זיץ‪,‬‬ ‫דמחיר הזה בעד הכנסת הראשונה והשניה הוא עם המשלח בעד מרחק ‪ 500‬וויארסט‬
‫דאסס דיע צעגלינגע ביי מיר איינע פארציג‪ÎÎ‬‬ ‫מהאושר‪ ,‬והיוש בים בריחוק מקום יוסיפו שישה קאפ‪ .‬על כל עקז‪ .‬סכל טאה וויארסט‬
‫ליכע קעיפערליכע אונד גייסטיגע ערציהוננ‬ ‫היתירות על חטש מאוח‪ Î .‬ה ק ו נ י ם ש ה י ה כ נ ס י ו ת ב י ח ד ישלטו בעד שתיהן רק‬
‫‪ 2, 50‬רו"כ‪ ,‬בהוספת הפארטא ‪ 6‬קאפ‪ .‬מכל מאה וויארסט יתירות על ‪ 500‬וראי‪ .‬מווארשוי‪.‬‬
‫ערהאלטען ווערדען‪ .‬אים ארטע בעפינדען‬
‫ןיך דיע נעסטען שולען‪ ,‬וויע גימנאן'ום עטצ‪.‬‬ ‫המחיר ליושבי חו"ל עבור הכנסת משנת הרםיח הוא‪ 3 :‬מארק ‪ 50‬פפעניג — ‪2‬‬
‫אויף וואונש וררד דען צעגלינגען אים הףןע‬ ‫פלארין ‪ 40‬קר"צער —ל‪ 5‬פראנק — ‪ 5‬שיללינג — אחד וחצי דאללאר עם ‪ .‬המשלוח עיי‬
‫פריוו‪8‬ט אונטערריכט אים העברעאישען‪,‬‬ ‫פסים )באנדעראלל( והקונים שתי כנסיות לשנת הרם' ן והרטייה ביחד ישינו הטבה נכץן‬
‫פראנצעזישען‪ ,‬אונד ענגלישען ערטח"לט‪.‬‬ ‫‪ 10 0/0‬פהמחיר הנקוב למע לה‪ .‬להסוכנים והמוסכם נ ת ן מ ק ו ם לה ש ת כ ר ב ע י ן‬
‫יפה‪ ,‬ונבקשם לפנות אלינו עפיי האדרעססע‪:‬‬
‫דיעיעניגען‪ /‬וועלכע מיינע פענ&יאן שאן פאן‬
‫פריהער הער קעננען‪ ,‬זאוויע דיע פריינדע‬ ‫‪686^11-.1313<61, *)". 3111^1^2,‬בו‪.^11 (^16 116(13,0^1011 (1. 11^11113. £‬‬
‫מיינעס זעעליגען טאננעס ביטטע איך טיך‬ ‫‪2161‬ע‬
‫‪^'^5803^17,‬י‬ ‫)‪3' 3. (^11881^11(1‬ם‬
‫נאך מעגליגקייט צו עמפפעהלען‪— .‬‬
‫ערגעבענסט‬
‫‪8 1¥\¥.‬י‪<100‬י‪03\¥1<1 €<01‬‬
‫הו ד עה‪.‬‬
‫יונגע לייטע‪ ,‬וועלבע דיא היעזיגען העהערען לעהראנשטאלטען בזוכען אדער אינם‬
‫‪88611‬ג‪61‬י‪1^^0£ , 08^1‬‬ ‫געשעפט טרעטען וואללען‪ ,‬פינרען פאללשטענדיגע פענזיאן‪ ,‬נוטע אויפזיכט אונר‬
‫גדעדליך יירישען אונטערריבט ביי‬
‫יצא לאור הספר‬ ‫‪111‬‬
‫‪1. 691*11011‬‬
‫ע‪#‬רה מאמרות ל^אלת החנוך‪.‬‬ ‫^‪0^11*01 (161 131. ^611§10118§686113 011‬‬ ‫‪81117.3]0 [8^(1611] .‬צ‪£^;51‬‬
‫ונלוה לטו מאמר ‪ :‬לקוי המאורות‪ ,‬מאת‬
‫משה קאלטאנסזאהן‪.‬‬
‫ווארשוי‪ ,‬בדפוס ר' יצחק נאלדטאן‪,‬‬
‫שנת תרט'ז לפיק‪ ,‬מחירו ‪ 1‬ררכ‪,‬‬
‫ונמצא ל המכר אצל מחברו וכתובתו כזאת ‪/‬‬
‫‪, 1^111^ 11118818111(1.‬ח‪8011‬בו^‪1‬ט‪.3£ £^1‬‬
‫גם נמצא לחמכר בחרדקציאן של המגיד‪.‬‬
‫)בנליון המגיד ‪ 29‬נרשם מחיר הספר‬
‫בטעות‪(.‬‬

‫ה*‬ ‫הודע‬
‫לתהלה‬ ‫הערך הנודע‬ ‫את הספר‬
‫יקר‬
‫עד למרדוק "קירות עם ישרון ותולדות‬
‫םפרתוי מימי גלות בכל עד היום הזה בני‬
‫חלקים‪ ,‬דנעתק משפת אשלנז לשפת קרש‬
‫צחח וברורה‪ ,‬ואשר יחזיק ארבעים באגען‪,,‬‬
‫יוכל כל איש ואיש החפץ בו להשיגו טירי‬
‫המחבר‪ ,‬והאי‪Î‬רעססע שלו היא ‪:‬‬
‫דוד ראדנער‪ ,‬אין ווארשוי‪,‬‬
‫גענשעשטראסםע נומ‪23 .‬‬
‫מחירו הוא שני רויכ‪ ,‬ועם משלוח ר&אםט;‬
‫שני רו"כ ועשרים וחמשה קאפ‪ .‬ולטוים‬
‫וסיכנים אשר יקנו לכהיפ עשרה עקזעטפלארים‬
‫ינוכה ראבאטט הגון ונכון‪, —Î .‬‬
‫ספרי הכ נ ס ת" נמצאים להטכר גם‬
‫המו"ל‪.‬‬ ‫בכית "‬
‫מערבת המגיד‪.‬‬

‫אלה הם סוכני המגיד נאטעריקא ‪:‬‬

‫בנויארק ‪3^-7 :‬מ‪*1‬ב)‪1‬י‪$11\.^. !*. 061‬‬
‫‪11.‬י‪£11 8*1. ^7 ¥01‬טג‪30. 0‬‬
‫בכאסטאן‪) :‬סוכן שלא ע'מ לקבל פרס(‬
‫‪. 79.‬י‪06 8^1‬בנ‪, ?1>1‬ם‪. ]51^118161‬ס ‪.‬ע‪1‬נ‬
‫‪208100 , ^88.‬‬
‫כפהילאדע לפה יא‪:‬‬
‫ן‪1‬מ^‪1‬ז‪661‬י‪1‬י‪10868 1‬ג ‪11.‬ג‬

‫‪429 ^011113^1018*1.‬‬

‫תקון טעות הדפום‪.‬‬

‫כס&גיל ג‪5‬יין ‪3 38‬תק>!ח ‪3‬סת‪6‬מר סר‪6‬ם*‬
‫‪#‬תג ס^סי^* טקס ‪.‬זכיס סיזולס* ‪, 11"3‬רגטיס‬
‫סמולס'‪.‬‬