Professional Documents
Culture Documents
HM39 13.10.1887
HM39 13.10.1887
.רוססלאנד /יעקזגטערי-
וגם אלה מאתנו אשר ימירו את דתם רק מעט ייטיבו גורלם. נאסלאיו .מכתבים מרוססלאנד — .רוםעניען :
יאסס — /סערכיען :כעלגראר8 — .ן ען :ירושלים .צפי— .!Î
ומה ימירו וכמת ימירו? הן דת אבותם לא ידעו ודת הנוצרים חדשות בישראל — .הוו עיח— .
לא הכירו .פעם אחת פגעתי איש אחד ,דיר בדין ,והניד לי ;
מגיד משנת ב$ור בנונת רש"י )מאת צבי ט! עטץ( — .שאלה
דרכי המוסר רק על ברכי הדת הנוצרית נולדו ,ואען ואמר י לו: לחכמי ההורה ) מאת בן ציון פיקעלניק( — .שאלה.
על מה משפטך זה נוסד ? הן לא דת ישראל ולא דת הנוצרים )מאת צבי הירש קראסער( — דברים אחדים )סאת שלמה
ידעת ,ואם לחדה הנוצרית יתרה בעיניך הלא הפתח פתוח לך בערקמאן( — .חסרון לגמלאות ומעות לרוקץ )מאת גרשם באיער
וצא ממחיצתך .אך האיש ההיא ידע כי גם בהמית את דתו הכהן( — .בשורת ספר חרש — .מכתמים )מאת שניה יאנאס(— .
לא יכופר עינו מלידת ,ורק יוסיף לו שם על שמותיו ,ותחת
"עבד משוחרר" יהודי מומר" יקראו לו.
טלפנים היו מקבלים גרים מישראל מכל הבא לפניהם,
"
על מצב ישראל.
גם כל עוברי עברת ואף תקל שבקלים והשפל שבשפלים ,וחוק אחינו המשכילים דורשי התערוכות טעו לפקו פלילית,
היה בארץ שכל יהודי הבא ליטתר םסייעין לו וטוחלין לו כל ני האמינו בשוא נתעה ,המה דברי כני יפת אשר אמרו:
עונותיו ,ואם ככר נגמר עליו הרין לשבת בסתר ימים רבים יצא " לכו והיינו לעם אחד בארץ והיה כיהודי כנוצרי" ואולם זה רק
לחפש /שמכוון שנטבל הרי הוא כקטן שנולד ,אך משרבו קלא בעלמא היה לשית בחלקות לחיהודים להיות עמם בעצה
המומרים המבקשים פקידות וירננו הנוצרים מלידת לאטד, אחת בענינים מדינים )פוליטיק( למען תעוז ידם על מתננדיהם
טיסד דתנו אמר :לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לגורי ברוב דעות ,והמתבוללים דמו כי גאולה שלמה חיתת להם,
הכלבים )מתי ט 'ו כ' 0אלח הטקכלים עליהם את דת תבנסית וכי עיני בני יפת העודים נאורו בפתע פתאום והכירו את יקר
רק למראית עץ ,ולא לחנם פחדו הפחד חזה ,כי קשת לנערים ערך היהודים וימשכום אחריהם בעבותות אחכה .והיהודים
נוצרים להתחרות עם נערי ישראל אשר בכל מקום ידם על ענו ואמרו :משכונו ,אחריכם נרוצה ,ויעפילו לבא גם בחברתם,
העליונה ,כי לחם יתר שאת בדעת בשקידת ובחריצות ,והכחנים ולמען טצוא חן בעיניהם החלו ללכת בדרכיהם' אף אם דרכי
גם המה יאמרו :טח לנו ולחאפיקורםים האלה ? המעט מחם אמורי הן ,ויקבלו עליהם מלותיהם המקולקלות דוקא למען ידמו
כחיק הכנםיה כי עוד נוסיף עליהם ? גם לכיסנו אין תועלת מן לחם התדמות שלמה ,אך בני יפת דחה דחום מבוא בקהלם והיו
העניים האלה ,ואינם שוים בנזק הכנםיה. לשחוק ולגועל נפש בעיניהם Î,כעולים אל מקום גבות שאינם
#
* * ראוים לו ,והיהודים שטעו חרפתם וימינו אחור על עקב בשתם.
עשרה קבין שמד יש בקלי הדעת שבישראל ,ותשעת נם זאת לא היעילה לחם ,בטלאם פיהם חונן? וישימו תחלה בדת
מחם נטלו אחיותינו העדינות היפהפיות אשר מלאו כליותיחן אבותם וכמנהגם ויכחשו לדת השוררת בארץ .כי אמנם אין
הבל מן הראטאנים אשר לא תביננה אף מחציתם .בראותן יראת אלהיט לנערים האלה ,כי בבית הוריהם חונכו בלי דעת
דרכי הנוצריות שכנותיהן הקרובות אליהן בלכתן ביום חגיחן אלהיט לכן גם דרכו מוסר לא ידעו ,ולא ילכו בהם בחיותם
לבושות שני עם עדנים על יד בעליהן אל בית הפנסיה ,וספרי ל אנשים ,כי אם אין יראת אלהיט אין מוסר ואין יושר ואין
םדורי התפלת והמזמורים מפוארים ומבורכים כחתולת טשי דרך ארץ ,בי יצר לב האדם רק רע מנעוריו ,ואיך ישתמר
בידיהן ,ותמונות שתי וערב זהב מקשה על נכיחם ,ותקנאנח בחן הנער מעון אם אץ יראת אלהיט בלבו ,אם לא הוגד לו כי
העבריות היושבות בית ולהן ספר "צאינה וראינה" ארוכה יש אלהיט שופטים בארץ ,ואם אין יראת אלהיט טוםר מנין ?
מארץ טדתו "וסדור קרבן מנחה' עב הכרס אשר לא תואר ולא כי בצדק ישאל הנער :למה אעשה דבר זח ומדבר אחר אניח
הדר לו ,ותתאוינה לעשות כמעשי תנשים הנוצריות למען לא את ידי ? וטח יסוד לדרכי מוסר יורו לו ,אם לא כי יושב
תפולנח טחן .עתה גם חכמינו אשר עיניהם אינם בראשם הכירו בשמים ענש יענש את עושי עול ? הנערים האלה פורעי מוסר
וידעו כי ישראל בנוים לא יתחשב ,ואם יתן יהודי כל היהדות בנעוריהם גם כי יזקינו לא ייטיבו לכת ,כי לא למדו לשמור את
אשר לו בלאומיות זרה בטרם זרקו עליו טי טבילת בוז יבוזו המצות אשר יעשה אותן האדם ותיבחן* הלא אלת דרכי החנוך
לו .יפת אמרו החכמים כי אין בעולם דבר טוב או דבר רע בדורנו :כל היודע לרקוד כנגן המנגנים בבית היין ',וכל המנצח
בהחלט .משלחת האנטיםעטיטיזטוס הזכירה את היהודים כי במשחק קיביא או קרטין ,וכל היודע לשקד ולחחניף ,או היודע
כטאז כן גם עתה כגרים נחשבו ,ולעבדים משוחררים נדמו ,ואין להסתיר רעיוניו בטוב טעם ולדבר בשפתי חלקות על לב עלמות
לחם חלק בבני יפת ולא נחלת בעטי האריים ,כי עם ישראל ולבו בל עטו ,וכל לץ אשר לצון חמד לו על כל הנוגע לתיחדות,
אשר נו כתובים כדברים האלה : נוי אחד בארץ ובגוים לא יתחשב ,לכן הסבו שארית ישראל
לתדר ק דוש ראש הבחנים פלאטון ! עיניהם אל מקורם ואל צור חוצבו מטנו ,ויראו כי הוא גאה
להם והם נאים לו ויחדלו מכוש עוד מגזעם ,והיהודי הגרמני
ביום התשיעי לחדש מאי חגנו תושבי עיר יעקאטערי*
חדל לחרף את הפולנאי וחפולנאי חדל מחיות שחוק לחלי טאי,
נאםלאוו בתריעת שמתח את חג היובל — ,יום מלאת לעירם
מאת שנח מיום הוסדח. כי אחים המת יחדיו ,אחים לצרה ,והחבילה אשר חשכה לחפרד
י התלכדה עוד הפעם ,ואיש לרעהו יו שיט עזרה בצרה כי בצרתו
לנו היהודים נכבד החנ הזח ,יען כי שם עירנו מזכירנו
את שם מיסדה שהיתר* הר אשונה בין מלכי אירופה במשפטה גם לו צר .ובכן ויהי ישורון לנוי אחד בארץ ויפקח את עיניטירא
את כל גויי הארצות שוכנים על אדמתם לבטח ,ואדמת אבותינו
הטוב ,המלא אהבת אדם וחבה יתרה ,אשר חרצה בנוגע
אלינו .הלא כת תיו דבריה " :כל איש מבלי הביט אל צור זרים אוכלים אותה ,ונשא עינינו אל הארץ הזאת לשוב אליה,
מחצבתו ואל עטו מטנו יצא ,יחנה מכל זכיות אזרחי ארצי לעבדה ו למחרת ,כי שם לא יחרידונו הפילוסופים תימנים
ולא תושם פדות בין דת לדת .ובחכבש לפנית ארץ נ:ב רוסית, בתורותם הטועות ,שם לא יאטרו עלינו :נרים אתם ואורחים ,
ובני יפת לא ירבו להביא עלינו אסון על אסון ,ודרכי אמורי
מצאת לנכון יעקאטער ינא ה גדולה לפתוח שעיי הארץ ההיא לא יבעתונו .שם בין שבטי ב נ י שם גם שבט Îישראל
נם לחיחודים ,ע בדיה החדשים. בחשקט ובבטחה ישבו באין מחריד ; שם ינהרו אלינו שבטי הנוים
אולם סאת ש מחתנו בחג היובל הזה לא נמלאה כלת ,כי ללמוד טמנו תורת החיים והמתת המתוקנות של ישראל,
התקרה הנע ימה אשר שעשעה נפשותינו לחזות בנועם פני כי בני יפת הבאים שטה לא להשתקע הם באים שמת כי
חוד ק דשך לא קמת ,ורק זאת היתח נחמתנו כי בזמן שמחתנו, אם לגור בארץ לצבור הון ורכוש ולשוב ל ארצות מולדתם
יום הטנו את היובל ,קבל יוריט העצר מידי אבינו הוא מלכנו מלאי טוב ארץ אבותינו ,נם לא תכיל א ו ת ם ארץ אבותינו,
הק אזאקיכ* וחוד קדשך קורא לצבאות הראש שם את ה יר"
" ולא יאריכו ימים על אדמת הקדש מפאת טבע גזעם .אך לא
ברצון קרשו של מלכנו להיותך נלוח לחג ממלכת ארצנו חות. להשתרר ישוב ישראל לארץ הצב /כי גם שטה יסור למשמעת
אנחנו העברים ,ת ושבי עיר יעק אטער ינאסלאור ,חנינו ביתר מלך אשר לא מקרבו יצא ,אך כעבד לא יהיה שם ישראל ולא
והשלום אל האהבה רעיון סמל הוא קדשך, הוד לבוא שאת כיליד בית ,כי זכות אזרח תהיה לו ו ישטת במלכו ויעבדהו
כל הנברא בצלם יה מכלי הבדל דת ואמונה .דברי הימים בלבב שלם וילחם מלחמותיו* * * .
הוכיחו לטדי כי כהני חדת הנוצרית ברוסיה נפלו תמיד מיתר המתבוללים הולכים הלוך וחםור ,ברוםאניא חדלו ,ורק
כהני הדת לטפלגותיחם בסבלנות אמונתם .מעולם לא באר ץ גאליציא עוד נמצאים זעיר שם זעיר שם .ביטים האלה
לבם להטות אליהם בני אמונת זולתם באש חסיתם כל )?( סופרי כתבי העתים בפולין באין יוצא מן הכלל )?(
ובחרב ובכל כלי משחית .והיא שע מדת לטעת רגשי ידברו עתק על ישראל ,ומכתבי העתים כחאויטשיזנא וחאיז-
כבוד אמת בלבות היהודים לחע וטדים בר אש הננסית ראעליט לא יערבו את לבם לדבר אתם בשער .פעם אחת
תכונן לטוב צעדי כל כחנית כמרחבי אשר הנוצרית, ושתים נטיתי ממרחק להשיב את המחרפים האלה דבר ,אז
ארץ רוסיה. קפצו הדיוטים ויתנו עלי בקולם— .
רגשי תודתנו הגדולה בלי מצרים לא התעוררו בלבותינו סטן טוב ומזל טוב ! בעיר טשע רנאוויץ בירת בוק אווינא
על ידי מצות אנשים מלמדת ,אך המע שים רבי חע ליליח הנשענת על ירכתי ראמאניא נוסדה זת מקרוב חברה בשם
הנודעים לשם ל כל באי עולם ,חם העירו בנו את הר גשות האלה, " אגודת ידידים' אשר מטרתה להרים קרן ישראל ,שפתו
כי חכנסית הנוצרית ברוסית היתה בכל פעם ומקום מנן על וספרותו ,ולהשתדל בעד ישוב ארץ ישראל .טלפנים היו היהודים
אל י
קמו כח^ רום ת כן בשנים ק דמוניות הי הודים ,ובנביאי כטשע רנאוויץ נפרדים לשתי מחנות ,למחנה ^ יושבי השפלת
תמיד לשרש בשבט פיהם את המון תאוות העם ,אשר טורדים ולמחנה יושבי ההדר .יושבי השפלה היו יהודים שאין מכירים
במלך וכופרים באלקים חיים הפיחו בחם רות שוד ושנאה לנו. יהודית' וטקרבם יצאה עתה החברה " אגודת ידידים" ובראשם
כפי מנחנ בני ישראל משנים עברו ,אשר מטרתו ל הביע חרב ח*ר ווייס ,ויושבי חהרר חיו גרמנים שאינם מכירים גרמנית,
ר גשי כבוד ולהדר פני הראוים לכבוד הננו אנחנו העברים תושבי ויהי כנוח עליהם רוח ההשכלה ו היו ל מ ת ב ו ל ל י ם וילכו
עיר יעק אטע רינאסלאוו מנחת יקרת להגי שה אל חוד ק דשך, אחוזי יד עם הגרמנים אשר בארץ .אך באחרונה בגדו בהם
בחשבנו כי עינינו תחזינה אותך פת .יקרה המנחת הזאת הגרמנים ,כי המורים בבתי הספר הגבות ) הטורים שבאק דמיא(
בעינינו ,לא תםולת בכל מתיר יען כי היא הטקור היחיד אשר שבאו שמה מארצות הגרמניות ,וביניהם שני יהודים מומרים,
ממנו שתינו ויתן לנו אורך ימים עולם ועד. הביאו את חאנטיםע מיטיזטום עטם והפיצו תורותיו ודעותיו
המנחה הזאת באח לנו מאת ראש מורינו הגדול על ידי בכל הארץ ,ומחם קבלו הגרמנים יושבי הארץ המחניפים
ה גלות אלקי השמים והארץ ,בעת אשר חשכת ע בודת האלילים מלפנים לישראל .גם בין היהודים המתבוללים אשר בטשער-
כמתה את הארץ והעם תלך בחשך /ובמשך מאות השנים נאוויץ רבו דורשי ,חשמה ,ולכבוד גדול ולתפארת יחשב
הרבות נשמתה כאישון עינינו .בחפצנו כי םנחתנו זאת תעלת להם הדבר.
לרצון לפני הוד ק דשך ,מלאנו אנחנו היהודים תושבי עיר גם בעיר מולדתי םטאניםלאוו נוסדה חכרה ל" ישוב איי'
יעקאטע רינאסלאוו את ידי אחדים מאחינו לחתיצב לפני הוד אך שטה לא נודע לי וקולה לא נשמע בין החיים ,ואולי לא
קד שך ,ואדיר חפצנו הוא כי אתת הצדיק המושל ביראת ה' האריכה ימים או היתת כנפל טמון לא חזר .אור ,כי שאלה
תואיל להאיר פניך אל שלוחינו ולקבל מ ידיהם את ספר כח''ק בעצת נער דרדקי אחד םווינא וקראת לתלמיד אשר לא שמש
היקר לנו .ותתי טנחתנו זאת לאות ר גשי כבוד ויקר ו תודה
בלי מצרים ,אשר ירחש לך לב עדה גדולה באחת מערי נגכ י י י לי פא - ___
את בית רבו כל צרכו לחנך אותה בדבר הגדול והקדוש חזה.
יאםםי,
רוסיה .בשם אל שדי מבטיחים אנחנו היהודים תושבי עיר
י עקאט .כי רגשי הכבוד האלה ותודה בלי מצרים ירחשו לכות ר וםם ל א נה
כל בני ישראל ברוסית כלם בלב אחד ,איש לא נעדר. יעקאטערי נ אםלאוו ,בחדש תשרי תרמיח.
בחפילנו תחנת לפני יושב מרום כי יוםיןק להאריך ימיך, כאשר חגגת עדת יעק אטע רינאסלאוו את חג היובל ביום
נרחיב בנפשנו עז לבקש מאתך רועה צאן ק דשים כי תשא אשר נמלאו לעירה מאת שנה מיום חוסדת ,חכינו הי הודים
נם את שמותינו כתפלותיך אל חי ושבי בשטים יען כי אחבתך מנחה לח מיטרופוליט הקיעווי ,חמשה חומשי תורת מבורכים
אלינו נוסדת גם היא על חקי הדת הנו צרית. בכריכת כםןע; אך המיטרופאליט לא בא הנח ליום חג היובל,
אלה דברי מנכדיך וטוקיריך היהודים תושבי עיר וע ' כ הובילו יקירי קרחא את השי הזח קיובח לחטיטראפוליט
ביום ה' אלול .טרם יתנו את חטנחה ,הגישו לו את הספר*( י יעק אטע רינאסלאוו .1ועל החתום באו כמאה אנשים.
באהבת רבה ק כלם ח מיטר ופאליט וישוחח אתם יותר *( ססקל כלזו0 3לר כסקלז רוסיס ,חו3ר עי י סעו רך לץ '0וו #
)] עוו&גיל* ו&גכי קתטקץ עגריינ ל) 1>3י ס תללזק #ניף 370רי 0 0טזו3יס ; משעת ויביע לחיתולים רגשי אחבת ותודה.
לכל אחד מתשלוחים נתן Îתטונתו וספר אשר חבר ויבקשם קסק3 כקק' ל.
בתביעה לגבות מהעדה סך 2500רו*כ שלא נתחייבה לו להודיע להעברים כי יודח להם מקרב לבו על המנחת אשר
כלל )?( ויטםר את שטר החוב הזח לשליח ב'ד להביאו לידי שלחו אליו.
גוביינא .השליח עשה את שלו ,וימלא את המוטל עליו ,ועוד השלוחים היו :הישיש הנכבד ,אוהב עטו בכל נפשו
מעט וימכרו כטלטלי בני הקהלת לגבות מהם את הסך 2500 ומאדו ח' מא ינדאנםקי ,גבאי ביהכינ הגדול הי חערבילסקי,
ולשלם לחי שפירא את החוב שהוא תובע .עוד מודיע לנו מה'ע הרב טטעתי מ הי שחור ,והעורך דין המפורסם הי וו .לע וואנדא.
הזח משבוע זה כדברים האלה :אתמול עמדו לדין אצל שופט י שראל בנימין לעוונער.
חשלום ממחלקה הראשונה שני רבנים .ח' שפירא מי שחיה רב
מטעה' מ ב באלטא והדפים כתב פלסתר על חרב הנושא עתה
מכת בים מרוססלאנד*
שם משרת הרבנות' חי פלע יישער ,בתם אטד :כי את דודו ) סין מגליון (.38
הי ק לטן פלעי ישר יפרו קבל עם בשוטים ,ושלחוהו לארץ- מ' ע .םמ אל ענסק .וויעפטניקי מספר ,כי ביטים האלה
גזרח .שופט השלום אחרי בררו את המשפט הזח ,חיב את נפלה שם ירושה גדולה סך Îםאת אל ף ו חטשים אלןק ררכ
ה' שפירא להכחיש את דבריו בדפום ולהודות במו פיו כי לסנדלר עברי ושטו ליב מארק אוויטש .את חכםןק חרב הזח
מעולם לא הכו את ת' פלעי ישער בשוטים .אלה המת ובנין הוריש לו א ביו המומר שמת זח לא כבר בעיר פערם
* * * ישראל! )ברוםיא ?( וזח הדבר :אבי ליב םארק אוויטש המיר דתו זה
בט' ע .וואסחאד' קוראים אנו כי ביום 19יולי הובלת לפני שלש עשרה שנה בהיותו עוד צעיר לימים ,ולו חיו אז שני
לקברות בקיוב האשת ראזע) .מי וצאי חלצי הגביר בראדסקי(. בנים ,ילד וילדה ,אשר בני משפחתו לא הניחו לזרוק עליהם
ה אשת ראזע נאספה אל עטה בשנת הכי ב לימי חייה ,אחרי מי טבילה ולהכניסם בברית החדשה ,ובכן נשארו בדת
ששכבת על ערש דוי זמן מצער .לבית הקברות באו כמעט היהד ות ,וקרוביהם חנכום וינדלום על חשבון עצמם וינהלו ם
כל ה יהודים יושבי קיוב ,ורבים מהנוצרים הנאורים באו בכל צרכיהם עד אשר גדלו .ה' מארקא וויטש שבא בצל
"
גם כן ללותח לבית עולמה ,ולחלק לה את הכבוד האחרון. האמונה השלטת לקח לו לאשת אלמנת סוחר עשיר אחד,
הקבורה היתת ערוכה כפי מנהג כל הי הודים באין תבדל ועל נוצרית מלידה ומבטן ,ולרגל מסחרית הרבים העתיק משכנו
החצר מות חלקו נדבות לחעניים וינתנו עד עשרה רו"כ לאיש. לעיר פערם /ויגדל ו ירחב את מרכולתו עד מאד .ההצלחה
* י תנצ ב'ה. האירה פניה אליו ,וככל מקום שפנה הצליח ,ובזמן לא כביר
*
מכ'י ע .ק יובליאניך מודיע כי פקידי הפאליציי עשו בקרת אסף חון רב ,ויעל על נרם העשר במלא מובן הטלה .את פני
בק אמניץ פאד .וימצאו כי יותר י מן 960משפחות ישראל ב ניו לא ראח עוד מהעת ה היא והלאה ,אך כפי הנראה שם
אסורות לשבת שם בתחום חמשים ווערםט מהגבול .פקידי אל לבו 'כי יש לו עוד בנים עברים ,כי זח כחמש שנים לפני
הממשלה קבעו להן זמן ל גמור עסקיהן וק ניניהן ולמכור מותו הניח בכית אוצר אחד ם:ום כסף רב ,סך 150000רו'כ
בתיהן ,חפציהן וכל אשר לחן ולעזוב העיר ,ואם לא תעזבנה למשטרת על שמות יוצאי חלציו .חבת מתח ,והבן חי ליב
מעצמן תשלחנה בלוית השוטרים ואנשי הצבא .יותר מששים טארק אווי טש ,שכבר בא כאנשים ,נשאר ליורש האחד אשר
משפחות כבר נגרשו וחנשארות תגר שנה מעט מעט ,באופן יירש את כל העזבון הזח .כמה גדולים מעשי הכסף 1זח לא
שעד שנת 1888לא תשאר אןע אחת מחן .אנה ישיטו כבר נחשב הסנדלר הזה בין דלת העם ,ואיש לא זכרו ולא דבר
הגרושים האלה פניהם ? אלחים הוא יודע 1 על אודותיו ,וכעת הנהו לטלה בפי כח ' ע ,ומה גם בפי יושבי
* # * • * • קרנות !
ל"ו ואסחאד' נליון 33מודיעים מאדעםםא ,כי נמנו וגמרו מב י ע ,אדעס .וויעפט ".כותב ,כי ת' שפירא ,מי שהיה
שם לחו"ל במהדורה חדשת כל ספרי הסופר הטצויץ המספר רב בטעיו ' ט בבאלטא ,חרה אפו על עדת באלטא על אשר לא
ספורים ה נפלא והחוזה חזיונות ה נעלה ,ר' שלום יעקב ח רכיבחו עוד לחיות אלוף לראשח ובחרות אפו בת בא
'
^י0ז ,לגץס ספםטס מ^כיח וכו י ו^ן מגהת £וקגו ^יככס ^>3ע 30ן,
ו6מלו 3ס 5#י ג 1ו ע ס 3ן' וכוי ו^ת ל1ר ל^ פ^לו לל?יכ^ 0 /ף >?קל
מ ג י ר מש נה*
מסקי.ולס ^סל כ^ס * ו7כניס 0#סתולס ^ ילע מס לסייגי ו55ל5 1באור
ל3ל> לי3^ ^'' 3ס לקל ^3ל)ל 1ק^יס סס ^סו>1טס ,וס0זו ממחי 3ם מעי כי
3טוגל 1ל' £י 3פילו;1ו ע 5סמקל^ :ילל* קת 5קל )י3ריס >' > "ז(
סמי^מל סגע>!ס סזס סו3 6סיתס 3פי ס מ ס י ח י ס ו^Îתו קחו ליסול י פייסו 3ילילון " .על לגרי ר& י י ס&לס כ3ל קטס >? תל מגם&י כלץ
מוסל לכ^ טעגותיסס — .מלס ו> ^1ג3ח ! ל3ס סג?1ו3ס 3קל3גו
*3ל(יר כלל ! לכן 6ליכס ל>£1ט ^^ר על כס כ)?
^33קוס 0מ £מל ק^ס כ;ס ס יס ס£5ר 0ג7ו^ רי ^' מ^ לקי 3ל* מלו , :לל* י לעתי מס ממין טפל
ל£3ר ; 7# ל3געו וגר ניט ל*גל ס ק*3ס ,וללו 0ל £פילם ול 6קת ם מל ; סמ5יס 3מקוס סע3לס,
סת^ מל סז^ 3מכס* ע סו^ילו ל3ללוי:
,למגי5 *7ס^ר עי געו ולס3יכט 3י כס /למען גלגנ מס לס^ י 3לסל^יק סכ*ל >5ו>תל לו עוגס סעגלס ס ע3ל 3ע3יי סמטס ;1ע::ס£> ,לל* יקן לו £כלו
ולכמו קו ,יקלוס יסיס לגו ולכל י^ל&ל מעתס ועל עילס— . 3ע3ול סמ5וס ק>01ס ועוכסי 3ע3ול סע3לס 310י* ? וס גית 3לע.
סקאפין )פלך ל>^ס( ל^55כס סלמ' 3ס דל פיל £ל?ת סמקלל* סזס כ3ל*ולו ;1ל ר י £ל*ס
בן ציון פיסעלנק. >הלתי ?*ל ,ט 3פילוס סטט יות סלו על פריץ סל3ות )ל י כ'ק( כלת
ש א לל(סה . וע " , :5ו3ל* מקק 5קל י סול( כקו ק& מל ג'.כ 3קו לס ,ל*םל ל> £םל* פניס
לגכ> ילל* קת סקל' י&ץ עכיט ^13יקק 5ל1ל ^ סטות סיי ן ,ט ןס קן ס6טו>1
סתולס ^ ע ''פ תזיל מן ^סור ילופס י^ ^ס^לס ג^ ל^ת 0ילותק כגן סס " י מס סלל* יטייל ,ו&ן ^ ילומס ,פי לין יטייל לו
עו^יס סיוס 6ק>7ס מסכמות כ&קל ללגקל 7ק לק לסלוןי 6ת סמלז סקל ? ומס יסיס ס0קל ? ל(3ל גנניגו מס ס£3לגו ססול* לל* יה ל! סתל
וגקל>( 3ל^ י5גי 8,*1011בם6י.02 יעקס ל?7ס ל£ל ן< כו>3ות ולעס ל*ת 0סלל* >מקל סס י י סטו3ות כמל סללו3
כס*ע סגנ3ליס סץ"ל 3לל3נו גו^0יס וטלןגיס 373ל ; #ס 3כס הס טו3וי1יי טו3ס ^^ף ק רמסיל טו3ותיו מע3לס ססיל*
6מיז ^ לו
ככס ,ולל3ני ל*ימסס ל^יפו^ לסכליע 3ל3ל 3לל^עת מוטקולן ועליסס יוקר 53^ ,יעניקסו ע 5ז^ת סרעס ס^תק ,ויגת^סו ע $סטו3ות ססן
ת3ול^ 3לכות לי. פ3ן ,חסו עגץ 5#י? קת טתל* 1ופגנין ?ס פי רם גס סל^ *3ן ?>3ל)רו :
צבי הירש קח8טער. ס^ נפל^ ג5יסק>( יי ז 171#תלמי!. ס^פי^ו תסי 7נמול 310ר ע3רס ^ יקת קמנו מ5וס ממ 5יתיו 3סוסל
לג) * עמ6סו ע^ קטל^יו ויגמ^ >!ו פפ 5טונוקיו*! ו3למל37 1לי ו!פפר
^
דברים אחדים. ל^*) ) ליכץ קו ,3ו>!ו3י למסק פיג^ סייהי ^ומר ק פווכח ל 0י י כפילו0ו
יל*
אב ? פתמ כל^ל ןי3 ,סעהו ל^ ול&קין ל3גי >3חו ול5ל^51יו ס^3יס קל3תו ^ס >ס £ויקן ^3ל)ינס וי<ס י\^ ^1 #מר ס6ל333 0ו ^1
תעס
יחפייס סק*3ס וימקו^ 5ו פ^ ל1ו גותיי יל3ס 5לקס וגמילת קסל>ס
^ תלע ,כמו ^60£סי 6ס6יין סל&סו גס 3*^3ויסול כל יקל ס&וקיויז
)כמו ס*3£0ו נ י כ 3ג(מין ל3יס קסו5כי קלימס 3ןט גט( ע' כ ^מר סכקו3
סנ^ות ^ מליס ,סלוע) .סק' 7£ס סכסן 3סקלמתו לחו"> ,(1וס"ס 33יס, \^ יקס 0קל* ^סו ליענו ק^ סמ5יח סת^יוק כממון >31לן יג&ס ס6לס
י(0ל 3ו מקמלין סמלס : # כי ^ 0כ^ 5ט 6$פי ל'
^ תליה >?3יו ,וסו>^ ג* כ>(מו1סון 3גץ, טס ^ר ג סל^ יקו 3י
ק0ולסס 5 *>£1ס ס^ לס ,ו*3ס ככוגיס סס ל3מ י^ > 0
>^ ^ 1#3ר סבן סולך )זל> רפוגן כי עלבןילו י 3 3ל^מרו י פייסו 3ממון' ו^יגס תמוסיס כ^— .
^ ולכן סמלס ו צבי טיעטץ. שדימם,
ק ,ל& מל :ט ?>3תל*ק ימי מ^לו^>3ו מקלזלח 3טן ,סו>^
לסקיסין 3ילז נכד :סככל
>קוס
ו ^^לז גנ5ע קט מגוסגזקו, ס קלזלזע סון שאלה לח כמי התור ה.
^ פן מ לת! זס $כ3יר *^3תי 3ת3יה לנניס ,וסכס ^ מל מסס ^ר פפי
>?ס מיוחלת סי33 £י ית ,לסולות ט 03ס> 6מוגל<ס בת: סגלל/ס גוטס ^ /*!0יטין כת #ץ0ף לל<כ>נ6ווץ* סיחט ,סר^ס ^ולןגו
^
>) 3 6כמו ס3ן; 3ג0ן?ס על>ס קס מ^ פמלז י( ניס ל^3ל ^ כן יו3ל(> ^ר 3סי 7קז יןח ס3תיס )לן ס* ט' (3ח" ^ , :תג^ ל י קנ!גנ><3 $ן
^
כת" ע מודיעים ,כי זה לא כבי הובאו לרוססיא ששים אבראטאוויטש לי .מההו צאה החדשה הזאת יוציאו כל ספוריו
אלף! עקזעמפ " .ברית ח ד ש ת* ) שה עתיקה משפת יון ללשון וציוריו ,בין אותן שנדפסו במחברות מיוחדות ,ובין אותן
עברית המומר יצחק זאלקי נזאן ,והביאה לבית הדפום המומר שנדפסו בכה'ע ,ועוד יוספו עליהם הטון מאמרים מחוכמים
י .דוד גי נצבורג( להפיצם ,בערי ישראל ,ולחלקם ביעקב, בכל מקצעות ספרותנו ,ושפעת ספרים שלמים הנמצאים עוד
והמיםיאנער ד'ר אלטחאז ען בצירוף עוד אחד כבר החלו לע שות אצלו בכ"י .ספורי החכם שא* י כבר טפו תמו ואינם במצי אות
מלאכתם ,לתתם לכל איש ישראל חנם אין כסף— . בי אם אחד בעיר ושנים במשפחה' ונבר קנו למו שם טוב
*
'י * * בתוך הק הל ,והמפורסמות אינן צריכות ראיה ,לכן יביאו תועלת
מבה'' ע " וואםחאד הודיע בגליון 35כי פק ידי בוחאריע רבה בזח שיאספו לאספה אחת את כל מאמריו ,םפוריו
שברומע ניא גזיו אומר לשלוח מעל גבול רומע ניא את חםיפר וספריו ,שיצאו מתחת עטו בכל משך ימי חייו ,ויוציאום מחדש
חמצויין האוהב עמו וארצו ,חי מיכל אוזיעל .שהו 'ל מ י ע לאור למען יוכל כל איש להתענג עליהם' ודעת לנבון נק ל כי
.היו עץ /יען כי הודיע תמיד במ* ע את הגזירות הק שות שנגזרו ירבו הקונים אותם והםו'ל יפדו את כסן? הוצאותיהם— .
שם מטעם ממשלת רומע ניא לחצר ולהצק לחיחודים ,ועל כן מודיע לנו ה י אי יש מווארשא ב " היום* נליון 193כי
*י שצדד בזניותנו בפיטבי * 1 ח' יהושע מזח קרב אל המלאכה לחייל חלק בי מספרו " גן
*
כח "ע חיו ''ל בווי ען מודיעים ,כי ה י ם .וואל שנתחנך שם פרחים" שנדפס בשנת הרם'ב.
בהאק אדמיע של הציירים זבח לקבל מדי שנח בשנה פרס של *
2000זהובים מהאק דמיה למען יוכל לנםיע לארץ איטאלי ען מיה ''ע ,נאוו .וורעט '.מודיע כי ביום 17אוינוסט פרצת
להשתלם שם בלמודים .ה' וואל הנהו יהודי ,בן 23שנח ,ונו לד שרפה נוראה בפאלטאווא ,ובזמן קצר נשרפו הרבה חניות,
להוריו בקראקיי )חוטר מ גזע ר' שמו אל וואל הידוע( ,ובעודנו ונם הסחורה שבחן היתח למאכולת אש .הנזק עולה למאתים
רך בשנים ל מדוהו חוריו תורת ד' ,ויקן לו בחדר מלמדו י דיעה אל ף רו'כ .כן משמיעים מעיר וואלאזין )פלך ווילנא( כי בקצת
ע צומת בתלמוד ,אך כשרונותיו המיוחדים לחבמת הצער החלו רחוב ווילנער יצאה אש ותאכל בתים רבים .הנזק עולת לעשרת
להראות בו בעודנו באכו ,ובשנת הארבע עשית לחייו הראה אלפים רו' כ .תכלה שנח ושרפותיה ,תחל שנח ו ברכותיה!
מעשי ידיו להתפאר ,ורבים השתוממו על ציוריו וינבאו עליו
גדולות ,עד כי י משך עליו עיני מן רה אחד אומן במלאכת מכ ' ע הפולאני ה.אטת' מודיע כי אכר אחד בא על השוק
הצירים ,והוא החל לדבר על לנות הורי הנער כי ישתדלו לעיר לאדז למכור טיבול שדחו .ויקרבו אליו יהודים אחדים לקנות
לפתח כשרונותיו לחבםת הציור שהעניק Îלו הטבע שכם מאתו חפצים .ויהי עד כה ועד כה ומריבה קטנת התעוררה
אחד על כל בני גילו ,אך אבותיו שחפצו לחק דיש > כשרונות ביניהם על אודות שתי אגרות נחושת ,וכאשר לא חפץ היהודי
בנם אך ללטודי גפ " ת ,למ ען יחיה גדול בישראל ,השיבו פניו לתתן לתאבה ,הוציא האחרון סכין מצלחתו ויחתוך בו קצה
ריקם ,ו נוטף על זר .צוו את בנם הנער מצייר עור ציורים למ ען חוטם היהודי .אחרית הדבר אודיע בעתו.
לא יבלת עתו בהבלים כאלה .כן חלף זמן טח עד כי הצעיר * *
וואל הצליח י לגנוב אי /לב הוריו ולברוח חרש לעיר ווארשוי אחינו בן בריתנו המשורר הנשגב בשפת רוסםיא חי ם.
ושם נתקבל' בבית ספר הציירים ,אך כאשר נודע הדבר לאביו פרוג נכנם זח לא כבר במחיצת בית מערכת ח" אווסחאד-
רדף אחריו וישיגהו נם השיבהו חביתה בחזקת היד .עברת להיות שם עוזר תמידי ,ויחל לתאר בפלייטנותיו הנפלאים
שנת אחת והוריו העתיקו משכנס לקראקיי ,אז גמרו כולם בשרד נאמן את מצב אחינו בארצנו ,מנהגיהם והליכותיהם,
אומר להביאו אל האק אדמיע של הציירים דשם ,ובמשך שנת ולתאר חיי עמנו בכלל ובפרט .גם בגליון 35משבוע זו כתב
וחצי ) (1881-82כלת שם חוק למודו בעזרת מלמדו להועיל ת' פלייטון נעלת וקראו בשם .השופר" ,בו נותן הטלק לפנינו מושג
טאטעייקא .משם נסע למינכען ואחרי ארבע שנים יצא גם משם נאמן מחיי אחינו עובדי האדמה וטזכרונות ילדותו .ילך בכחו זח
מוכתר בשם טוב ,ובשנת 1885קבל הפרם שנקבע מבית * * ויעשה חיל בישראל!
*
ווארשו י* בדפוס א .כו יטריט ער וחתנו נ .גאנשאר ,רחוב פל' א. ל^5יס ,ססו11כיס י*קח 3ע^ 0וט^פחקו ,ט 1כ\ קס"ס 3ל1י'ו ^>5ר:
י' ניעלי עסקי נלסר 16שנת תרמ " ז ,לפ ק. 3יקסיל* סלוות ס&טלוגס 3ל^ ,3Îק ס3ק סי 6ס^ סרוגס^ ,ר תקיקס כלגי סתיו
ע^ 3ס לזספיןס ל^ לזלק. יקיקסו ללזריס ס3ל(יס ו3גיס 36יס עול ט1
3ספר סגכ 73סןס ע&ר סמח3ל סקכ ס ס0ון ל^ת .פרקי ס^יול! " גס מתלז^ק ג''
0ל^5וכ 0ל3כ י >3קס סיג( פ 3ל^^03 ,יוקס אם 5
סולקו 373רי יקי עט5י 3י מיס ססס ^ מי3רל כ 3ל ^ ו ר כ פ 5ל^ ^ר י 353 לל ק
ו^3^55יס כגגו ס ל? ^ , 3קסייס 3ק ' ס ס ו ס ^כגר ; כי 3ס
מ^גס וק^גס מנ>!ס ס מסיר סקכס ס1גון ,פרקי ס^3ו יג* .פכנעט יסקס גגוגל? ק^ פמקס ו3גיס ס3ל^יס ל/סליס יתיקסו ט3 5ע^ס.
^ קגנרון ק למוגיס יו5יל^ ^ול .גס ס ק 3ו ל / ל^ל סקרי קולס ,וקע^ וטיק
גו 5^53 3ספרו גפ3י ע&ל. אבן ? תולפ3ק מסקי כ^ יק :ל^ 3ו3ן^ ,מר :ט ס ל ו ק ס סו ל?
כ^ ^קר ,כי לגעטיס ספליס טו*3ס לן ווע יגיס 3ל5>51ו ס 3^5לס 3ן ,ול[ץ ^ו ייזס ) ^ 0פ5יו ו^ ^קריו ) עÎין פרקי י פי
כקוסו 3ספרוקט סלןל^ס ,ט כ 5סספל ס^ $$קורס וקפמ Îלסקערוק
שלטה בערק מאנן. ויחי 3ל*ס מ^ס לועס ל3ן י0ר^(י
כגו&ומ פרקון.
חסרון למלאות ומעות לתקן.
מ כת מים
3מ?>6לי גנ י י סקולוק טסולי ג&טגי&ן סכלפס כסמניי כומר Î29
> 0נשך ותרבית. " 0 30ז >ק3ל 1קסרו ן ,וסול( ג?לוק ס5ולל ^ 00^7סיס ככפוק רלסי ל*Î
ס&לוגגס )וסו>* מקלן ג36י3יגגן סקןלקילן (.ע 5נןלוח ג& גטי ) מגליל ,ל1ר
נשך בי שראל ! מת גדול השבר ? סרגו ג פקוק כנגררים ועלל! יס טר ל?ין קספל פ3ר כק0 3ר 3סקי וטי ס 'ר ק' י
כמת יגיעות יגע משה רבנו מל&גל 3" 3יק ל£ו5ר סספללק" ל3קמ3לקל ס&ץקללן קסקליגו 3עגין ס1ס—.
נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר כן פק3קי 3טעÎק 3קל? מלי סכ* >} 3ג3ץן 1; 30סק3קר-ספריס
ל שרש ולעקור מבני בריתנו ? )גע &זי( סתפס ל י גק5ל 0733 )>7גניס ,סטלע 3פי ילפכי קל&קלי 03ס ל'
ועתה אין רב אין דין אין צדיק בארץ ; 0ג #נול י עטר 3טפגי ססיס סופר סקס)( סיס חדי זקני ,ו&גי&ס סי6
אשר י עשה טוב לעטור בפרץ, סע5טס ק ל^יסי ,ט ;ס ס&ען לי גקק&ג! סיס ל 7ו כ * * * 3 $ק ג י,
אף לא רועי יש ראל הנלחמים על הקישק א*( ט לגט גפי >!3ק 3קו ,חגי&וק כני י 3ץ?! —' כמו כן ^ קלס #>0
אחרי שיש כאן התר עסקא— . ל?ת עט ס ט^ך ק^ גי &ט^ולסקי ^3פלז ע ו 0 1ג י ק רק ^3פת ל ל ע י ה,
>?3ל סכר סקםולס סגקן 5ו סיס כחו^3 3פק פול6נ*יו— .
(3רעידת הארץ* ^נ^ 3,ורק^ ל^קקן ל1ת ^ר ל1וס סטסלל יוק ס&ותיוק >!7פלס
3ט^ לי ססל^ 230 75גגגזול ל^י 0ו רס :11קחק 5י ל( ק י ע ט ננ ט 1) '5
בית ית מוטט אם יסודו ר עוע
אם אשץתץ רפות עוד ינוע. .1^01510^612פס ^ולס :35מ^לו גסי יל"לס סי^0 .ס סויס 43
"
לכן גם ארץ התגעש רועדת ל 1קק " ע #5ג^ ,ל^.
כ> על אהבת אדם היא עו מדת . . . . גרשם באדער תכהן. ,קראקוי
שניה יאנאס. ב ש ו ר ת ס פ ר חדש.
י
*( לג " ן סמ>1י} קגס ז&ח ט>} 37ר מק^וקה מורי ססול&וק 3ל3ל
יצא לאור ספר ח קר א ב ו ת ^ חי דות מנ י ק דם
סכלכ^וק — הי5ק 6ג^גג י ן. נגל^לו רפאל בן מנחם הכהן קאחן ,סמכלגס ר -ן ב'ן זאב הנקרי א
מההשכלה הזמנית ומ האמונה הצרופה ,כי היו מטים טדותיהכנ האק אדטיע של הציירים בברלין על ציוריו הנפלאים ,וכעת
אחרי ממשלת חתונימים השלטת אז כארץ הזאת ולמדו האחרונה הזאת נתן מקום לתטו נותיו בין מבחרי מ שכיות
מעצלותם כמשפטם ולא שקדו לרדוף אחרי למוד יות ותכונת החמדה על מערכת הציורים בק יאקוי ,ברלין ,ופאריז .יחי ד'
נכינת .אמנם אין צל בלי אור אמרו המושלים ,כי בזמן * * * עטו ויעל !
ההוא היה זורח אור התורה ונר הטצוח בעיר חבירת ה זאת יהודה ליב ליבקינד. באריםאוו )פ .מינסק( בארץ הצפון,
ומעיני חכמת התלמוד היו נפרצים ונפוצים ביטים התם, רוטענ יען.
התלמוד היה נר לרגלי בני עמנו כי היו חוגים ומשתעשעים בו
יאםסי ,בחדש תשרי תרם''ח.
יומם ולילה ,ובאהבתו חיו שונים תמיד בבית מדרשם י הכללי
ובישיבות ובחדרים פיטיים ,ועל הטיב יזכי Îש 1חעשÎר המנוח כל איש יהודי אשר רגש אהבת עטו עוד לא עוטם בקרבו
האדון משת רוסו נ' ע שתקים אז על חשבונו ישיבה תלמודית ישטח בשמעו את שם בן עטו יליד אמונתו מחולל לכבוד
וחיו לומדים בה הרבה תלמידי חכמים על הוצאותיו ,והאחד ולתפארת בפי חכמים וידועים אנשי שם בני עם אחר .רגשי
מהם הנחו חרב המפורסם כמהריר יהודה יוסף פי נצי יצ 'ו רב גיל כאלה מלאו את לבבי היום בקראי בט י ע הרוטטים הגדולים
כללי מטעם ה ממשלה למדינת ב וםנא וסביבותיה ' וכמו כן )כמו מ'ע '.ניעדיע לנאיא קר אניקא וואםחאדא* נוטר 21לשנת
שאר חנטים שלטים בחכטת התלמוד אשר הנם בארץ החיים . ,87אדעםקוא וועסטנעק* נוטר 112לשנת . ,87אדעםסקוא
הארוכים זיע* א ,ויש סהם אחר שזנח לתורה ולגדולה הלא הוא ליסטאק* נוטר " , 117נאווע ראסעםקוא :נוטר 3685ועוד(
החחיש כת'ר ראובן 'פרחי ז"ל ,ומראשי חמורים המדריכים מאמרים ארוכים המהללים חין ערכו של הרב הנכבד המוכתר
נעריהם בה נפת ישראל בזמן ה הוא הלא המת החת'ש כת'ר במדעים ובקי בגפית כפותי י משח יהודה אריח המנונה דון
יהודה פער ירא נ'ע בן כבוד הרב המופלא מקר י ט פערירא לוי וויינבערג ,חוטי מגזע השר הצדיק דון יצחק אבר בנאל ז יל
זל"ח ,ואחריו בזמן האחרון חיה מורח תלמידים חתת" ש כיור ודירעקטאר של קא נינעט ארכע אלאני ,אשר הציג לעין רואים
דוד אלק אלאעי תנצביה .הן חם הרביצו תורת בישראל בעיר בערי רוססיא הגדולות את תבנית המקדש הראשון שננה
הזאת וישכילו לבות בני הנעורים בימים החם בעיון התלמוד שלטה המלך ע"ח ואת צורת חנית השני עם כל כלי בית הי
מפורש ושום שכל ויבינו במקרא במשנה ובבאוריחם לפי כח חצריו ,הדריו ,לשכותיו ,ושעריו ,כמבואר בספרי הנביאים
שכל הנער וכ שרונו ,ועוד אתנו קצת בעלי בתים מאותן ובשים ובספרי ק דמוניות יוסף בן גר יון הכהן הנקרא בלשונם
התלמידים שיודעים ומנינים היטב טח שהם לומדים בספרות 1^71\18י ,10361113 1וכעדות בני הנכר שלוחי תלמי מלך
העברית ובחת לטודית ורוב מהטון העם הנותרים מחדור ההוא מצרים אשר ראו את תפארת חנית ,ונספחו לתבנית בית
מע ריצים כל דבר שבק דושה ,ומק דישים הנושנות ,ומחזיקים המקדש תכנית כל הכתים הגדולים אשר בירושלים אשר היו
מנהנ אבותיהם ב ידיהם ,בתומם הם הולכים ובאמונתם חם קרובים אל המקדש ,ורבים מגאוני רוסםיא התענגו מאד על
חיים ויראת ד' היא אוצרם עדנה .אבל בית-חםפר הכללי המחזה הנפלא הזח כאשר קר אתי במכתבים רבים מגאוני
לילדים קטנים היה ביטים החם בלי םדר ותקון ו ערך נכון וקיפ / וטנככדי ארץ רוםסיא .והנח זח לא כביר בא ה איש הנכבד
כי כן חית מנהגם אז לבלי הסתכל היטב בתקון ביח'ם כאשר הזח ,דון וויינבערג ,לעירנו להציג גם פת את המחזת הנפלא
אבאר .אמנם כאשר ממלכת חתונרםים חדלת מחיות עוד חנ'ל ,וכל גכנדי עירנו מצפים בי ליון עינים לראותו ,כי המחזת
שלטת במדינה הזאת ותשקע שמש הצלחתה מהיות עוד גברת הזח יעורר בקרבנו אהבת ק דושת לבית מקדשנו ותפארתנו
הגוי הזח ,ונטÎכח את המדינה ביד המערבים כאשר היא היום ולארצנו הקדו שה.
הזה ,חדלת לאט השנת הבערות מלב היחידים ותפקחנה דברי הכותב למען אהבת ירושלים תובב" א,
ע יניהם לדאוג לאחריתם ויתחילו לדרוש לבקש ולהשיג ז נילת לסדר "ני אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו'.
חמדיניו נתור אזרחי הארץ ,בהראותם את יושבי הארץ א ותות שנת " וזכנו לבנץ חנית* יפ ' ק.
אהבת ו אחות ואת מאוים לתחשב אתם לגוי אחד באיץ .וטן צני לע רנאוויטש.
הוא והלאה החל קו לקו להופיע אור גאולתם וחפשיותם ; סער כי ע ן-
והצעד ה ראשון שעשו אז היה שקטו משועי העיר ש:ים עשר היהודים במדינת סערבי ען,
אנשים נ דיבים וחתאזרו חיל לאסוף כסף לבנות בית ספר כללי
גדול ויפה ,ויכונן ד' מע שי ידיהם והצליחו במחשבתם חטובה )סאת האבי* ב(
ויצרפות לטע'טח ,ובנו בית גדול תחתיים שניים בעל שמונת מסנה שאיננה תלויה בי אחר המשך מאמרי היהודים
"
חדרים ועליות מרוחות וגבוהות כחפץ הדרוש לבריאות הילדים במדינת םערבי ען מצאת אור לעיני קוראי חטניד תמיד כסדרו
המתאספים הרבה יחד במחלקה אחת לבל יקיאם אסון ,ונם מאז זח שנח וירחים אחדים ,ובאמת אבטיח את הקוראים
שני מם דדונים גחלים עשו לבית ,וחדר אחד י עדו לי שיבת רב הנכבדים כי העכבה היתד .לטובח כי טעתה יתעננו ב חדשות
העיד לח דרש שמח לכל שואל ודורש מטנו עצת וחושית /ועוד נ כבדות המועילות חרבה לטובת הכלל אשר התחדשו ובאו פת
עשו בבית הזח חדר מצויר ומהודר בצבעים נאים להתאסף מקרוב ולא היו בעיר הזאת עד חיום /ויואל אלוה! שתחיה
שטח א נשיÎחועד הכללי )סקופ( לחו עץ שטת על עניני העדה עירנו כמופת ליתר הערים בסביבותינו ותשוינח אליה לפעול
וצרכיה ; ומאז הוחלה זאת באו פנים חד שות בבית"ם הכללי גבוהות כמות 1ומעתה א גמור את אשר ככר החילותי בסון*
פח כי נראו בו סדרים נכונים ,ויבנו ספסלים למושב התלמ ידים המשך מאמרי האחרון במגיד שנת השלשים גליון ,37כי שמה
ודף רחב לכתוב עליו ושלחנות וכסאות וכל דבר הדרוש לבית התנדבתי לשים לפני הקוראים המשטרים ו הנהלת בתיÎהםפר
תספר ,ועשו אותו כמ שפט בתי הספר המתוקנים הנהוגים בתוך לתורה ולתעודה ולחכמת ישרון אשר בעיר הזאת בילוגר אדי,
עטי אי רופא ,ועל כל אלה ההכנות שברו לחם אז גם טורים ואחקור אחרי מצבם אשר היה מלפנים בדור העבר בהחלת לדעת
י את אשר הועילו הראשונים בתקנתם ואת הצלחתם בתורת הי
נוצרים מובהקים ובק יאים ללמד את נערי-י שראל שפת המדינה
וחבטות לטודיות ,תחת כי עד אותו הזמן חית ביח'ם הכללי ב שפ^ ו באמונתו ,ואח 'כ א ערוך בעין בוחנת על יסוד האטת והצדק
המדרגה ,בגוי חדרים נמוכים מעופשים חשכים וצרים ,ו הילדים כל מצב מועיל ושאינו מועיל אשר התחדש פח בזמן הזח בדרכיÎ
חיו יושבים דחוקים וצפופים בקרקע החדר מעורבבים קטנים לט ודי הדת ,כל אשר יעבור תחת ^בפז בקורת העיון הישר
עם נתלים יחד ומחלקות שונות ורבות חיו מ תאספות בחדר כיד ד' עלי למען דעת אם חיטים הראשונים חיו טובים מאלה.
קטן אחד ,והמלמד בור וזקן אוהב לנום יושב על חכר או על עוד יזכרו הקוראים מה שככר כתבתי בהמשך מאמרי כי בדור
הכסת ו מלמד הבקר בידו להכות בה על קדקד הנערים ער הזח ובדור שעבר עד זמן עשרים וחמש שנח לאחור לא נראה
שפך דם עליהם) ,כן היה אז המנהג פח ובאיזה ערי טרקית אור החרות לחיחודים בארץ הזאת ווביות המדינה חיו מחם
נם עתה( ובנפול תרדמת על המלמד הזקן היה שוכב סרוח והלאה ,כי כנרים וכזרים נבזים נחשבו אז בעיני אזרחי הארץ
על כםתו בארץ ומפקיד שנים מתלמידיו ,אחד שישב רוח ובעיני ממשלת הארץ ,ובגלל זח לא חששו ולא בקשו אז
חרישית על פניו בכלי משיב הרוח שקוראים "ע60118י ,1אשר העברים להשכיל לב ילדיהם אל שפת המדינה והשכלתה,
נתן בידו למען הפג את חומו וירוח לו ,ואתר להס יר את תכנים ו זאת חיתה הנמנה חאטתית שהיו אז היהודים רחוקים וריקים
אחינו בני לאומינו ה נפוצים י ככל מושבותיהם ,חובבי תורתנו מתוך ק וצות שערותיו וזקנו ' ,וחיו פולים אותו תל מידיו והוא
ואוהבי ארצנו הקד ושה ,הטו אזנכם לקול הקריאה הזאת אשר ישן כשלש שעות ביום ,ורוח חאויר מרחף על פניו וערבה לו
אנחנו קוראים אליכם וקומו לעזרת ד י בגכורים המתנדבים בעם שנתו ,ומעוז תרדמתו לא היה מקיץ אף לקול רעש גדול שתיו
ר' אשר תורתנו בלבם ,חזקו ונתחזקה בעד הות יק מורשת לקהלת
י עקב למ ען אהבת ארצנו נחלת קדשנו להקים דגל תורת אלקינו רועשים וטשתובבים הילדים בעת ההיא שחיו כצאן אשר אין
לשם ולתהלה בארץ ! זה כחמש שנים ר אינו ושמנו אל לבנ1 לחם רועה ; ומה יעשו אותם הבנים ולא יחטאו ? ומת נם
מצב ילדי כני ע' "ק במקצוע למוח תורת ד י ,ולדאבון לבנו ראינו שבבר הסכינו לחתגעש כן גם בעת למוד לקחם שחיה בקול
כי בני עניים ויתומים נעזבים ושובבים באץ מורה להם לגילם המו^ח גדולה ותבקע הארץ לקול כת קוראי הפרשת בטעמיה.
לתורה לחכמה ולמוסר ד /כי בכל חפץ אבותיהם לגדל בניהם, ולקול כת לומדי ההפטרה בנע ימותיח ,ואחרים מזמרים פזמוני
לתורה ומוסר לא י עצרו כת למלא ח פצם בידם מגודל העוני
והמחסור השורר בארצנו .עינינו ד אבה בראותנו היתד אשר כל ההבדלה בקול ערב ,ושטח בקרן זויות חיתה עוד כת אחרת
כבור בית י שר אל תלוי עליו ,היא תורתנו הקד ושה אשר בה אנו המשוררת שלום עליכם מלאכי חשרת וגו' ; ובל אלת הכתות
מתפארים כי היא חכמתנו ובינתנו לעיני העמים ועליה הבטחנו היו מנצחות בנגינות יחד בחדר אחד וינועו אמות הספים
אדון הנביאים כי לא השכח מפי זרענו ,בראותנו כי היא ע תידה מקול הקוראים והבית חיה מתמלא אבק דק ועפר מרקורי
חלילה ל השתכח באין משים על לב לדאוג לבני עניים שמהם וברבורי הילדים ברוצם כפרא אדם על קרקע בית הספר,
תצא חורה ,וציון המצו יינת בהלכה ומו כשרת לתורת די כאמרם
זיל אין חכמה כחכמת א' י* ,דורש אין לה! לכן קטנו והתא חדנו )לדאבון נפשי ראיתי את המצב הרע הזו Îכמו שתארתיהו
כלנו" כאיש אחד חברים מכלי שום נטיה פרטית וצדדית למפלגות. בזח גם בזמן הזח בקצת ערי טרקיה במק ומות שאור השכלת
הקהלת ,להתע שת ו לדאוג לטובת ה כלל ביתר שאת ויתר עז הזמן עוד לא זרח עליהם ובחלה נפשי בשערורית הזאת
להת בונן בשום לב על המפעל הנשגב של ת'ת שהיא כנגד הכל והוכחתי את פרנסיח ומנהליה לאטר ! ע תידים אתם לתת דין
ו יסדנו חגורת ת ' ת המתנוס&ת בכבוד והדר בשם ת'ת וישיבת
^ וחשבון אם לא תחישו לתקן את המעות ) (1ס^ך ינ(6
יסד נו ע מודיה: עץ הדר* בשנת התרמ" ג ליצירה ,ובכחנו וככספנו
על בסיס נאסן וקיים בל יטוט לעד .ראשית פעולתנו היתה ,
להתנהל לאט לאט לרגל מלאכתנו בק דש לסובב בעירנו להעיר א ז י ע !ן. ,
ירושלים ת'ו.
לבות נדיבינו ש יבואו בבריח חברתנו /ואחרים מהם הרימו תרומת
קרן קימת ופריה קדש להכנסת התיח ,ומקצתם ישלמו כסף חדשי מכתב גלוי אל חובבי צץן בכל מקום שהם.
ושנתי לעזרת חברתנו .אמנם חבת של החברה מתפרנסת על אחינו בני ישראל! לא כן הדבר ,בני ארץ ישראל אינם
ידנו אנחנו טי סדי החבורה ,וכראשנו הנגיד המרומם ה מהולל נרפים ,לחם ע צלות לא ינעם לחכם ,החלוקה נועל נפשם היא,
בצדקותיו ובנדבו חיו לעניי עירנו כשית מוהריר בנימין זאב 0ג* ל
המכונה ה "ר זאב באכים שנהן לה מעזכון אחיו ; נ' ע) ,על 'ה טוב בכל מאמצי כחם יתאמצו לצאת מתוך הבוץ הזה אשר טובעו
יזכר שטו לתהל ה" ולברכה בקרב הארץ( ובעזרת ד עלתה החברה בו עד צואר ,אך חיתיר חבוש עצמו מבית האסורים ?
כפורחת ,ףיף בגדלו "עץ הדר' בכרם חמד בית ישראל ובצלו אחינו בני ישראל מתוך מכתבנו לועד הכללי ) עיין
יחסץן הרבה נערים כני עניים ויתומים המקשיבים לקח טוב מפיÎ בנליון נוטר (37ראיתם כי בני ירושלים עצמם מרגישים
מורים ומלמדים להוע יל החת השגחת משגיחים נאמנים .לבנו בקלקלת החלוקה ,ואם גם באין לאל ידם להושיע לנפשם,
נכון ובטוח כי פעולתנו הרצויה בעיני אלקים ואדם תעיר עלי
שלמות הפעולה ,ו האמת ער לע צמה כמאמרם זיל )טיק ט י ז(. רוצים הטה להושע עיי אחרים ,אך התשועה שהמת מבקשים
.חכמות בחוץ חרונה כדרבא דאטר רבא כל העוסק כתורה מבפנים חצים הטח לתת במחירה את י גיע כפיהם וזיעת אפיהם ,רוצים
תורתו מכרזת עליו מבחוץ* .האמנם עוד לא יצאנו ידי חובתנו חמה ש תחיה התשועה הזאת אך החומר והמה יתארוח וייצרתי?
במפעל הנשגב הזה ,כי עוד בני ענ"ס רבים עזובים ודופקים על בידם ויתנו לה ' הצורח .רוצים הטה שתהיה התשועה הזאת
דלתו תינו יום יום להצילם מ הבטלה ו להכניסם בבית התית ללמדם אך ה גרעין והטה יחרשו אדמתו ויזרעוחו ויחפוהו בעפר וישקוהו
חכמת ומוסר ד /אבל קצרה ידנו מהושיעם ,וגם חסרנו עוד
להשלמת מלאכת הקודש מקום קבוע ל מושב המלמדים ,ו.ס לבקרים ,עדי יוציא פריו ויאכלו את הפרי והקרן תתקיים.
חסרנו האמצעים ל שכור אומנים ללמד מלאכה ואומנות את אחינו בני ישראל ! אולי ראשי הועד יצדקו במאונם ,כי
הנערים אשר לא יצלחו לתורה ו לחכמה ,ואץ ביכלחנו להרחיב באמת רבת העניות בקרב העיר ,וצרכי השעה לא יתנום
וי הגד יל את חוג המפעל הקר הזה לתכי ית שלמותו מחטת לחשוב מ חשבות לצרכים קיטים /כי ע"כ עזבנום לנפשם והננו
העניות והמחסור אשר גכרו לע תות בצרה מעת ש נתמעטו צינורות
קופות מעות א" י ,וכפי רבוי המצוקות כן ירבו לפיהן כני עניים
פונים אליכם ,לא עיי ראשים ,ולא ע יי טמונים ושלוחים אלא
אשר אין יד אבותיהם משגת ל7#ם שכר למודם ,וכן יםעטי אליכם בעצמכם .חנונו גא בית ישראל ,הושיעו לנו כי נבא
ויחסר העןר אשר היה לנו מנ דיבי עירנו עתיק ואן ביגיעה רבה למטרתנו .כל אחד מאתנו ישקול על ידכם שלש מאות פראנק,
ו בכספנו נוכל להמציא שכר ה למוד ההכרחי — .והנה כבר ואתם קנו לנו קרקע /ובנו לנו בתים ,ותנו לנו כל שאר
קראנו לעזרה כמכה ' ע .החבצלת' נומר 32לשנת חרמ' ה,, הצרכים הדרושים לתעבורה ונעבוד את האדמה ונחיה ולא
ובההוספד ,לחבצלת נומר 25לשנת תרט' ו הדפסנו חשבון גלוי נמות לעיניכם.
משלש שנים מיום הוסר החברה ,והרב המויל של ח בצלת מלא.
אחרי דברינו כאשר עיניו ראו בהיותו פה עיהיק והעלה זכר הת"ת אחינו בני י שראל 1למת לא תהא כתנת כפונדקית ? למת
ו מנהליה לתהלה ו לברכה בסדר מסעותיו ויעורר לבות המתנדבים הסתרתם פנים מאתנו בני ציון יושבי הארץ מאז ותאמרו אץ
לתמכו ולסעדו ,אך למורת רוחנו מעט היתה עזרת מתי מספר תוחלת מיר ושלמי ? האם לא תורה לכם הדעת את חהיפך ?
אנשים הטצויעים בעטנו חובבי חורהעו ו ארצנו אשר לקחו חבלÎ הן ידענו כי כובד כל מ לאכה יערך לפי רוב המעצורים אשר
בחכורתנו והושיטו לנו את נדבות לכס הטוב )כרוכים יהיו וזכרם עליה להתגבר עליהם .ועתה יצאו וחשבו על כמה מעצורים
יהיה לתהלה ב מקהלות החברה( ו מלבדם אין תומך בידנו ואיך
מתעורר בצדקה לחזק בדקי הת ית להג דילו ולה אדירו .לזאת ככר התגברנו .בני הארץ אנחנו ,את שפתה נשמע ,את
התעוררנו הפעם ברוח כביר כאטרם זיל *כל הבא כזכות הרבים. מנהגיה נדע ,את אנשיה נכיר ,לטבעה התרגלנו ,והגידו נא לנל
היא בא כזרוע /וכראש הו מיות נקרא בק1ל חוצב להבת אהבת אם לא רוב כחם של ה ח ד ש י ם ילך לתוהו עדי התגברו המת
התורה * קומו ונקוטה! חזקו ונתחזקה בעד הורתנו הקדושה להקים. על כל המעצורים האלה ,ואצלנו הלא אתם מוצאים את כל
תלה הנופל ,טי לדי אלינו! לקחת תבלים בנעימים לגבר חילים אלה כבר מוכנים ועומדים ,והחשבון יניד לכם כי במחצית
ופעלים לתורה 1אליכם נדיבעו תו מכי 8היק ,גבאי צדקותיהÎ
נשיאיה ואטרכליה וטו יל טכ' ע לישראל ,אשר עי נינו אליכם הכסף אשר תוציאו לכונן מושבה בארץ ע'י ח ד ש י ם ,תתכונן
תלויות ,תנו מקום לדברינו אלה היו צאים ממעמקי לבבנו בכתÎ מושבה ל ב נ י אר ץ י ש ר א ל .
האהבה לעמנו ,ל ארצנו ולתורתנו .קבלו נא ברצון את חוברת החברה ועד חברת "שלום ירושלים' תיו פעתיק ירושלים תיו.
הנדפסת השלוחה אליכם .שיטו עיניכם ולבכם על תקנותיה ש מואל ראפאלאוויטש .י
וחשבנותיה עד היום הזה הערוכים כה .ככל *( ,ומהן הוכחוÎ יצחק צבי ריבלין.
לדעת כונתנו ומטרתנו לטובת עירנו ו אהבתנו לארצנו ו לתורתנו יעקב בורג ר' ברוך טאנדילבוים .דוב 6איר בהר'י ז 'ל.
הקרושה .חקותנו תא מצנו ,כי בח טלחכם תפרשו כנפי צדקחכ ם, אברהם יעקב םענדל בר*י ארינזאחן .יחודא בלוטענפעלד.
על חבורתנו הקדושה ,לתטכה ולסעדה ולחזק עמו דיה ל מען נוכל" )מקוס סתוקס(
לצעוד קדימת בדרך הקודש אשר החילונו ,לרומם קרן התורה.
קול קורא מצפת
*( ק$ול קקטי! קסנרס 073330סז&ק והסכנו היס ג3י 6גג^יו לעזרה לתורה ולתעודה /
^ סקו יג. £ 630י".0 שמעו צלעו רודפי צדק מבקש י חורת ד י 1הקשיבו אלינו
ובלעדי הארץ ההיא אין לו ארץ מולדה ,ובכן אין לח שבו במספר להגדילה ו להאדירה לגאון ולתפארת בארץ ,ויקוים בנו המקרא "כי
ה ז ר י ם אשר י שיבתם אסורה בארץ לפי החוק שיצא לאור בשנת סציון תצא הורה'.
.1881אולם הב'ד הגדול אשר כי אססי אמר כי אץ לו ר שות הכ'ד גבאי ומנהלי הת'ת וישיבת #עץ הדר' המצפים להרמת
לסור מפקודת הטי ניסטער ימין ושמ אל ,ובכן אשר וקים את פסק קרן התורה.
הביר הראשון .אבל סנגוח ה י פיאר הגי שו קובלנא גם על הפסק י
נחום אתרוג .הק' דוד ב*ר זאב סג'ל .הק נחמן סג'ל.
הזה אל הב י ר הע ליון ) קאססאציאנסהאף( אשר במרינה ,באטרס חיים ב*ר יעקב טטאראקי.
כ* אמנם >ש הצדקה ל השופטים לה עביר בכור הבקרה גם פקודת )לגקוס ק^ס קוסשת(
הטעי סטער ,כי אם לא כן תוכל הממשלה לעות לפעמים משפט האדרעססע אלינו כזה ג
גבר באין עוזר .הבי חÎדץ הע ליון הסכים לרעת הסנגורים ויבטל את
פסק הב י ר ה רא שון והכיר של יאססי ,ויתר לה י פיאר לשבת ]10868 .1Î6(11(1 ![206^1 111 :6111^X1X3 [8711610ג 361-111
ב ארץ — .מפסק הב 'ר העליון הזה יצא מעתה דין חרש ,כי החוק 1111 1)21^13 86§!111, 11. # 1038112 111 8411.0.0
משנת 1881אשר לפיהו יש יכלת כיד המיניסטער לגרש זרים ][?313.8^1115
)ה י ה יהודים בלשון סגי נהור( מארץ רוטעניען לא יטתח על אלת
מהיהודים י ושבי הארץ אשר נולדו ו נחגרלו כרוטעניען ,אע"פ שלא חדשות בישראל*
יהשכו לאזרחי הארץ לכל משפטיהם .ובאשר כי רוב היתוחס ;םצכת אבן עתיקח ^5ה ,איזראע ליט הסאינצ" י סו דיע כ7
יושבי רוטעני ען המגורשים משם ילידי הארץ ההיא הם ,על כ ן בקרבה הכפר צאהלבאך אשר אצל מ אינץ נמצאת אכן שהיתה
יש להם תקוה כי טעתה לא י שררו רבצם ויוכלו לשכת בארץ, ע שויה למע בדת נהה ועליה כתבת עברית .כאשר נודע הדבר
אחרי ש אין ב יר בארץ יכול לבטל פסק הב יר ה עליון הנקרא להרב ד יר לע הטאנן צוה לנקות אח האבן * וי מצא כתוב עליה
^ קאססאציא נסהאף* העולה על כל בתי הדינים אשר בארץ המה .י
כדברים האלה :זכר מרת בליט בת ר' יעקב נפטרה כ י אלול
)חורת חסד על לשונו( מ 0ע " הצפירה' מודיע כ* ביםיס ת ק ס ו לפרט חנ בעדן י .הרב ד יר לע הטאנן מחליט כ* המצבה
האלה סר הכהן הגדול הי ושב במינסק לק ייראנאוו וכין היו צאים הזאת היא משנת חקס 'ו י אלף ה ח מ י ש י היה שנת 806לספירת
לקראתו לקדם את פניו היו גם צירי עדת היהודים אשר בעיר הנוצרים ,ובכן היא המצבה ה עברית היותר כבירת ימים הנודעת
ההיא ,ו יגישו לו לחם ומלח ,והוא הואיל לקחת מידם את קרבנס לנו בתבל .עד הנה החלט כי ה מצבה שעל חצר המות בעיר
נענות כבוד ואותוחי חסד ף שאלם לשלומם ; וכאשר דרש בבית ווארםס שעליה הרות הפרט תר"ס )היה די אלפים הר*ס( היא
התפלה הטיף לשלום ויאמר כי שמח לבו בראותו כי בכל עיר המצבה היותר עתיקה שנודעה לנו /עתה הנה נמצא כי מצבת
ועיר אשר יסור שמה יחלקו לו היהודים כבוד שכם אתר על האבן הזאת שנמצאה בכפר צאהלבאך ככירה היא מהמצבה
הנוצרים .גם מעיר האלאווינסקי )פלך פאדאל( מודיעים ל ,הצפירת" בווארמס תשעים וארבע שנה — .ה י לעה מאנן תומך השערתו
כי בחדש שעבר בא שמה הכהן )עפ סקאפ( ט עיר קאטענעץ שהפרט " הקמ י ן* החרות על המצבה .ההיא על האלף ה ח מ י ש י
פאדאלסק ויאר פניו אל היהודים אשר קד מוהו בלחם ובטלת י חשב על היסודות האלה :מלאכה מחצב האבן גרועה היא ופניה
ויברכם ויאמר להם :בכל לבי הנני נוחן לכם חודה .י ואל ד' אינם ע שוים למש עי כראוי /הכתב מפותח /צורת האותיות וס גנון
להצליח כל מעשי י דכפ וידי זדים ורשעים לא תגענה בכם לרעת הכתובה והשם .בליט י שאינו רגיל להמצא בתוכנו זה שנות סאות
למען אשר חוכלו ל שמור תורת משה עבד ד י .סמוך לבי כי לימים רבות ,כל אלה מורים כי ה מצבה הזאת עתיקת יומין היא .עוד
יוצרו יבינו וי שכילו שונאיכם טנדיכם כי אב אחד לכולנו אל אחד הוסיף ה' לע המאנן להביא סעד לדבריו מטהרייל )שהיה רב
בראנו וקנאת הדת כליל תחלוף. במאי נץ והגלה עם כל עדתו מטאעץ בשנת 1420ויסת ויקבר
)פקודות חדשות ברוסיא( מ' ע " היום* מודיע בשם .סיבירסקי בווארמס בשנת (1427שספר כי הוא מצא בימים ההם מצבת
וויעסטניק י כי פקודה יצאה מאת הטי ניסטעריום שעל עניני אבן על בית העלמין במאינץ ששנותיה היו אז אלף ומאה שנה,
האוצרות לבלתי תת ליהודים הי ושבים בס Îביריען תע ודות לע שות והוסיף ה י לע המאנן לאמר כי אחרי אשר הגלו הי הודים בימי
יי* ש או לע שות בו סחורה בטרם יפתור המיניסטעריום שעל עלמין חטהרי'ל ממאינץ לקחו האויבים מצבות רבות 1מבית
Îענינים הפניטים שאלות אחרות אשר התעוררו לרגלי חוות רעת0 היהודים לבנין בתים ,ואם כן יוכל היות כי גם האבן הזאת אשר
פול יועצי הממלכה ,אשר הואילה הממשלה החממה לאשר זה שנה ז ע שוה למעבדת הנהר היחה לפני מזה גדורה באחת
ולקיים כיום 16פע ברואר לשנת .1887עוד מודיע המ' ע הנזכר, חוסות הבתים ועל פי סכות חלצוה מן החומה ונתגלגלה עד
:י כנוגע אל התלמידים הרוקחים היהודים לא הגיעה שוס פקודה הנה — .כשאנחנו לע צמנו מסופקים אנחנו מאד אס הפרט הקם"ו
לבית מדרש המדעים במסקוי בעת אשר בבתי מדרש המדעים שעל המצבה ההיא מהאלף החסישי הוא ,כי הראיות שהביא ה
כקיוב ,ווארשר ,וראפארט באה פקודה כי י ספחו מהם רק מספר 'לע חםאנן להש ערתו או ל החלטתו רופפות הן .בנוגע למלאכת
יריע .לרגלי הדבר הזה בא המון תלט יריס מקרב צעירי אחינו מחצב המצבה שהיא גרועה ,ולפניה שאינם עשוים למשעי הננו
ל מאסקוי ומספרם^ עלה עד 300נפש .הצעירים האלה נתקבלו להודיע כי נבית הקברות אשר בעירנו ליק נמצאות מצבות רבות
גם שלמו את שכר למודם בערכך 1200רו י כ ,וביום 3ס עפי משנות ה ע שיות האחרונות שמלאכת מח צכן וכתוכוהן גרועה היא
טעסכער באו ל שמ וע בלמ ודים בפעם הראשונה .אולם בו ביוס מאד כעץ אותה של המצבה המדוברת ,ול אותיות כתובותיהן לא
בשעה 2אחר הצהרים קבל המשגיח על הליכות בית מדרשי הואר ולא הדר ,וכמעט שתוכלנה להקרא .וכאשר שאלתי איש
המדעים במאסקוי תלגרם מאת הטיניסט ער להשכלת העם : גבוךרבר לסבת המלאכה הגרועה ההיא הש יבני כי המצבות
ב לבלתי תת לתלמידים הרוקחים העברים תע ודות לשמוע בלמודים האלה הע שויות מטין אבנים גרוע לא נעשו בידי אומנים חרש* אבן
בבית מדרש הח כמה שם ,ולקבל מהם רק שלשה למאה* .הדבר כ' א בידי הדיוטים .והראיה של ה י לע המאנן מהכתב המפותח לא
הזה הע ציב מאד את רוח הצעירים האלה אשר הוציאו כסף ל* נבין אחרי שגם היום כמעט כל הכתובות שעל המצבות מפותחות
מעט ער הגיעם אל מטרתם ,ויבקשו את פני המיניסטער לה שכלת הן .ובנוגע לראיהו האחרונה מהשם כ ליט* שאיננו רגיל זה שנות
העט כי לא ידיחום מבית מדרש המדעים ,ועתה הודיעו מטאסקף מאות רבות ,הנה אין זו ראיה מהי"מנא ,כי אעפי כ יוכל היות
עי י תלגרם' כי הםיניסטער להשכלת העם הרשה לקבל תלטיריס שגם ב אלף חששי קרא איש אחד את שם בתו בהשם " כליט" שאיננו
רוקחים עברים בשנת הזאת ,אך הרשה לספת רק את אלה אשר רגיל ,כנודע להבקיאים בטיב שמות בני ארם .לכן כל עוד שלא
תספיקת בידם לקבל תע ודות לשמוע לקח בטרם יצא לאור כתב תצלח ביד* אדם להוכיח בראיות ברורות א ח ר ו ת שהמצבה הזאת
הגלוי של המיניסטער*. מאלף הח מישי היא ,אין לנו כל סבת להוציא את הפרט חקס י ו
)באבוד רשעים רנה( זה לא כביר הודענו גזרות הסול טאן החרות עליה מחזקת האלף הששי.
מטאראקקא חצורר להיהורים בנכליו אשר נכל להם .בתחלה גזר )צדקות פזרון הבאראן הירש( האדון ווענעציאנע ,המזכיר אשר
על המתטדנים לבלתי ימכרו חלב להיהוריס למען ענותם ,אח*כ לאדיר ארירינו הנדיב המפורסם באראן הירש נוסע עתה לטסעיו
אסר על כל י ושבי ארצו לעשן טאבאק ויתן דת בארצו כי כל בארץ גאליציען ליסד שם ב מצות אדונו בתי ספר ללמוד עכורת
אשר ימרה את פיו רע שן טאבאק מות יומת .מזטתו היתה האדמת ,או מנות ומלאכה ,ולהע מדת טורי בתי ספר לאח כ'* י ושם
ב פקודה הזאת להכרית אוכל מפי היהודים יושבי טאראקקא אשר הארץ ההיא ,והבאראן הירש נדב לתכלית הדברים הטובים האלה
בידיהם מונח שם רובו של עסק הטאבאק .עתה קול שטועה הנה סך אלף אלפים פלארין .כפי שהו דיעו מקראקוי להט'ע "וויענער
בא מארץ הדמים ההיא כי הסולטאן הע ריץ הזה ושמו סירי איןראעליט' לקח ה מזכיר ה' ווענע ציאנע דברים עם ה טעיסטער
מול"ה האססאן חולה מאד ונוטה למות ,ורבים אומרים כי אד זיע טי אלקאווסק* ועם הנציב )שטאטטתאלטער( ז אלע ווסקי על
נפח נ פשו .עתה התעוררו שאלות ומבוכות בטאר אקקא לאםר טי אודות תרומת הבאראן הירש* ושניהם הבטיחוהו כי יהיו בתו מכי
ישב על כטאו למלוך תחתיו .אם ימות הסולטאן טידי מול"ה עצתו.
האססאן או אם —כאשר בשרו רבים—כבר טת אן יש תקוה כי ל רגלי (
)רוח ו הצלת פורתא לתיהוחם ברוטעניען מבוקארעס ט טו דיעים
חליפת הממשלה י שונה גם גורל אחינו בארץ ההיא•— . כי ביום 21לחרש טעפטע טכער פסק שם הבית דין הע ליון שאלת
)רבת בנים( כמאנרוףל ) בווירגי נא באטעחקא הצפונית( חית אחת הגדולה טאד בערכה ליהודים יושבי הארץ ההיא .וזה הדבר :
אשה עבריה אשר ילדה שלשים ושלש בנים ,מהם עשרים אחד הי הודים המגורשים םרומאניא ושטו פיאר שב לרומאניע בלא
ושבעה זכרים ושש נקבית .האם המאושרה ההיא היא בת שבעים רשץן הממשלה וית פשוהו השוטרים ויבי אוהו כמשפט לפני ה ב"ר
וקיבע שנה ועוד לא כהתה עינה ולא נס ליחה .טמשלת מרעת אשר בכאטושאן ,ותמר דעו להאסר בסת הסיור חמשת עשר ץ0
ווי רגעיא ה ואילה לקצוב לרבת בנים ההיא פרס שנתי למען הובל ולהגרש אתיכ שמת מן הארץ .פיאר הגיש קובלנא על הפסק הות
להחיות את נפשה. אל הכיר הגדול אשר ביאססי באמה כי הוא נולד ונתגדל בחטאנ' א
314
ה* הודע
לתהלה הערך הנודע את הספר
יקר
עד למרדוק "קירות עם ישרון ותולדות
םפרתוי מימי גלות בכל עד היום הזה בני
חלקים ,דנעתק משפת אשלנז לשפת קרש
צחח וברורה ,ואשר יחזיק ארבעים באגען,,
יוכל כל איש ואיש החפץ בו להשיגו טירי
המחבר ,והאיÎרעססע שלו היא :
דוד ראדנער ,אין ווארשוי,
גענשעשטראסםע נומ23 .
מחירו הוא שני רויכ ,ועם משלוח ר&אםט;
שני רו"כ ועשרים וחמשה קאפ .ולטוים
וסיכנים אשר יקנו לכהיפ עשרה עקזעטפלארים
ינוכה ראבאטט הגון ונכון, —Î .
ספרי הכ נ ס ת" נמצאים להטכר גם
המו"ל. בכית "
מערבת המגיד.
429 ^011113^1018*1.