‫נהפוך הוא‪ .‬מקצתם דורשים את הרופא ט עקענצי טלאגדאן‬
‬עםטדייך‪ Î‬אונגארן ‪:‬‬
‫)חעוםק בתרופת יורש העצר( לשבח ומקצתם לגנאי‪ .‬אך זאת‬
‫אדעססא‪ — .‬אטעחקא‪ :‬פ הילאדעלפה יא‪— ,‬סערביען ‪ :‬בעלגראד‪— .‬‬
‫פודים כלם כי כשבת יורש העצר בטאבלאך חלה פעמי מספר‬
‫את דלקת הגרון‪ ,‬ולדלקת הזאת נלותח נם קדחת עזת‪ ,‬ומן הוא‬
‫מגיד משנה ע וללות )מאת מכש' ן(‪ — .‬דבר בשם אומרו )מאת‬
‫והלאה נשארת נטית בגרונו להחלות בק אטאררת דלקת ‪ ,‬אות‬
‫הוא כי עוד אין שלום בגרונו‪ .‬רופאו מ עקענצי אומר כי טעם‬
‫האויר הקר השורר בטאכלאך היתה סנה למחלת דלקת גרונו‪/‬‬
‫על כן העתיק יורש העצר את משכנו לכאווענא אשר אוירו‬
‫חם ושקט‪ ,‬ובירחי החורק יעתיק משכנו לנערווי או לםט‪ .‬רענא‬
‫אשר ב איטאליען‪ .‬אן? כי מאז הסיר מקעצענצי בכח העלעקט‪ÎÎ‬‬
‫ריציטעט את הספחת מגרון יורש העצר )בחדש יוני( לא שבה‬
‫להראות עוד‪ ,‬בכ''ז לא נוכל להתנחם עוד על נקלה לאמר ‪:‬‬
‫שלום שלום‪ ,‬כי כל מחלת הגרון אשר שלחה שרשית עמוק‬
‫באבר ההוא ק שת עורף היא בטבעה ו כ ב ד ל מ ש א ו ת א ו ת ח‬
‫מ ש ר ש י ח‪ .‬לנו בני ישראל ביחוד לבקש רחמים כי תעלה‬
‫ארוכה למחלת יורש העצר ‪ ,‬העתיד לשבת על כסא נרמניא‪ ,‬כי‬
‫נפש יקרה מתנוססת בקרבו והוא רחמן בכל דרכיו וחסיד בכל‬
‫מע שיו ואך טוב לישראל הוא ולכל ברי לבב‪— .‬‬
‫י א ו י ם ט ר י א ‪ .‬ביום השלשים לחדש שעבר פתח המלך‬
‫פראנץ יאזעף בע צמו ובכבודו את הרייכס טאג )הוא בית קרואי‬
‫המחוקקים( בפעסטה הבירה‪ .‬ברוב פאר וחדר קדמו השרים‬
‫והשרות את פני המלך האהוב והחביב‪ .‬כחצות היום הופיע‬
‫המלך בחדר כבוד מלכותו בארמון הרייכסטאג‪ .‬לפניו הלכו שרי‬
‫מלכותו‪ ,‬ובאחרונה ראש שרי חטיניםטעריומ קלסן טיםסא‬
‫אהוב נפש המאגיארים‪ .‬המלך עלה וישב על כסא כבודו הדור‬
‫בלבושי ק אוואלעריא החמורות ויכם את ראשו בכובע חקאלפאק‬
‫כדת ושרי מלכותו עוטרים אותו‪ .‬המנגנים העו מדים בחוץ חחלו‬
‫לנצח בנגינות וההמון קרא קול גדול ‪ .‬יחי המלך" )עליען(‪ .‬אז‬
‫יעלה טיםםא על שלש מעלות הכסא ויקד אפים ארצח ו ישתחו‬
‫לפני חוד מלכותו ויתן על ידו את חנליון אשר עליו חיו כתובים‬
‫באותיות ברורות ו גדולות ‪ ,‬הדברים אשר יקרא המלך באזני‬
‫קרואי העם‪ .‬ו המלך קרא ממכון כםאו את דברי הספר בקול רם‬
‫למען ישמעו; כל השרים וכל באי חבית‪ ,‬ובכלותו לדבר שבו‬
‫והריעו הנאספים 'יחי המלך ‪ 8‬וחמלך קם מיםאו ויסר את‬
‫הק אלפאק מעל ר אשו וירד מעל כסאו לישכ כליית שריו אל‬
‫חדרי מושכו‪ ,‬ובכן נפתח הר ייכסטאג למשך חמש שנים‪.‬‬
‫ואלה דברי המלך ‪ :‬אדוני הנכבדים ‪ 1‬כבטחון וב שמחה‬
‫הנני מכרך את פניכם לעת הפתח הריי כסטאג אשר במשך זמן‬
‫קיוטו תפתרו שאלות רבות כחכטתכם וכאהבתכם לארץ‬
‫מולדתכם‪ .‬דבר שפתים אך למותר להניד לכם בזח מה‬
‫רבת הע בודה בכל מקצועות הענינים הסדינים הדורשת לבא‬
‫לידי גמר טוב למען יפרח שלום ארצנו האהובה אונגאריא‪ ,‬כי‬
‫תוכן הענינים ‪ :‬על הםדעות בו יאמר‪ — .
‫ו רעו‪ ,‬על התורה ועל העב ודה‪ — .‬רוססל אנד *‬
‫אזיען! צפת ב'פ‪ — .‬הודעות‪— .‬‬
‫י צחק בן דוד מרעלי(‪ — .‬תשובה לשואל ) מאת‬
‫ד יר ש לטה ט אנדעלק עח(‪ — .‬מכתם )מאח מו ''ח(‪— .‬‬
‫עי המדינות בו יאמר‪.‬‬
‫במשך שלשה שבועות האחרונים נקרו ויאתיו חדשות‬
‫נכבדות ושנוים נכרים כעולם המדיני‪ ,‬ונעבירם אחת לאחת‬
‫לפני קוראינו‪.‬‬
‫אשכנז‪ .‬בענינים הסדינים של הארץ הזאת אשר עיני‬
‫צופי הליכות העתים נשואות אליה כל הימים קרו ויאתיו עתה‬
‫דברים אשר אך ביטים הבאים יראת פעלם על הליכות‬
‫הפ וליטיק באירופא‪ .‬הנסיך ביסמארק אשר עליו יאמרו המושלים‬
‫כי הוא ‪.‬ע ושת את דברי הימים" יושב שלו ושאנן זה שבועות‬
‫מספר בארמונו אשר בפריע דריכםרוחע ו מצודתו פרושה על כל‬
‫חגוים וע ל כל הארצות‪ .‬בהיכלו הוא יושב ובכל ה ארצות יצא‬
‫קוו ובקצה תבל מליו‪ .‬זה שבועות מספר בא חטיניםטער‬
‫ק אלנאקי‪ ,‬השר לע ניני חוץ באוםטריא‪ ,‬לפריעדריכםרוהע לבקר‬
‫את הנסיך ביםטארק בהיכלו ול המתיק עטו סוד על דבר ענינים‬
‫העומדים ברומו של עולם הפוליטיק‪ .‬לא ארכו הימים וגם‬
‫השר קריספי ראש שרי הטיניסטעריום כאיטאליא בא ל פריעד‪ÎÎ‬‬
‫ריכםרוהע לראות את פני אדיר אדירי הפוליטיק ולחתי עץ‬
‫עמו‪ .‬אם אטנם לא נודע עוד ברור במת נדברו השרים האלה‬
‫אשר בידם מחקרי הפוליטיק‪ ,‬בכל זאת נעלה הוא מעל כל‬
‫ספק כי טגטת פני שלש המ משלות האדירות האלה היא‬
‫לכרות ברית יחדיו‪ ,‬ברית לשלום ולמלחמה‪ .‬טכח ' ע ‪,‬נארד*‬
‫דייטשע אלגע טיינע צייטונג" אשר רוח ביםטארק מדבר בו חיה‬
‫ה ראשון אשר הסיר את המסכה הנסוכה על ביאת השרים‬
‫ק אלנאקי יקריםפי לפריעדריכםרוהע‪ ,‬ו הודיע גלוי לכל העטים כי‬
‫שלש הממשלות האדירות האלה ברית כרתו יחדיו והתאחדו‬
‫להיות אשה זרוע לאחותו? להגן על שלום ארצות התבל‬
‫ולמנוע את יתר הממשלות מקרוא טלחטה‪ .‬קוה בקלת כי החוט‬
‫המשולש חזה לא במהרה ינתק וברית שלום שלש הממלכות‬
‫האדירות האלה לא תופר לטובת כל יושבי תבל המבקשים‬
‫* * *‬ ‫שלום‪.‬‬
‫ההודעות על דבר מחלת יורש העצר של אשכנז אשר‬
‫ישב עד כה בטאכלאך אשר בט יראל הדרומית וזה ימים אחדים‬
‫יושב ב באווענא באי טאלי ען סותרות זאי ז‪ .‬לפי הודעות מקצת‬
‫כתבי העתים הוטב שלומו‪ ,‬ולפי הודעות כתבי עתים אחרים‬
 ‫של'ח מכתב בקשת לחקיםר ווילתעלם וייבקש סליחתו על מ שובתו‬ ‫כל זאת גלויה וידועה היא לפניכם‪ .‬גם זאת לא נפלאת היא‬
‫והקיסר הרבה לו מחילת וסליחה ויעבר חטאתו ויתן צו להוציאו‬ ‫מנם כי אן‪ 6‬כי דרוש לחפצנו כי נטהר ללכת לפנים‪ ,‬בכ*ז עלינו‬
‫מכלאו‪ .‬והדבר השני אשר היה בימים האלה על גבול צרפת‬ ‫לשום אל לב כי ההליכה לפנים צריכה לשאת בד בבד עם כח‬
‫בשם מקרת נובל לכנחו‪ .‬וזה הדבר ‪ :‬הלוך הלכו שני אנשים‬ ‫הפינאנצי ) אוצר המדינה( למען לא גרף מעשי ידינו ככלות‬
‫צרפתים לצוד ציד על הגבול שבין צרפת וגר מניא ויור עליהם‬ ‫כחנו ולמען לא יהיה עמלנו ש עטלנו לריק‪ .‬הרע יון חזה יתית‬
‫פקיד נרטניא שומר הנבול חצי מית ויפלו הצרפתים שדוד‬ ‫נוכח פני ממשלתי בכל אשר תפנה‪ ,‬ב חחצעות להוצאות‬
‫תחתיהם‪ /‬האחד מת והשני נשאר בחיים אך מחולל הוא מן‬ ‫המדינה תקמץ ממשלתי עד המקום שיש לקמץ מבלי שיגיע‬
‫החצים‪ .‬ע'ז החלו שתי הממשלות ‪ ,‬צרפת ונרמניא‪ ,‬לחקור ולדרוש‬ ‫נזק לקיום הארץ‪ ,‬וכסו כן תשתדל ממשלתי לפתוח מקורים‬
‫איזת המקום אשר בו ירח הפקיד ה גרמני חצי מות על שני‬ ‫להכנסות חד שות‪ ,‬ובכ''ז תשים תמיד אל לבת לבלתי ח עמם‬
‫הצרפתים‪ .‬ראש עורכי הרין הגרמני אשר בק אלמאר טוען י כי‬ ‫משא כבד מנשוא על יו שבי ארצי הנאמנת או ננאריא‪—Î .‬‬
‫הצרפתים באו בגבול נרמניא ושם נפצעו בי חשב הפקיד‬ ‫בינינו ובין יתר הממשלות שורר שלום אמת כל הימים‪ ,‬ואן‪:‬‬
‫הגרמני שחם צירים גנבים הצורים חיות ביערות גימניא שלא‪:‬‬ ‫כי לפי מצב חענינים חטדינים בתבל אין לנו להתרפות מגבר‬
‫ברשות‪ ,‬ואחרי שק יא אליהם שלש פעמים לעמוד ולא עמדו‬ ‫ומאזר חילנו כ‪:‬ל אשר תמצא ידנו‪ ,‬בכ 'ז יש לנו תקות כי‬
‫ירה כדת‪ ,‬וממשלת צרפת טוענת ואומרת לא כי‪ ,‬אך בגבול‬ ‫כאשר צלחה עד כה ביד ממשלתנו לחזק את חשלום כעזרת‬
‫צרפת נמצאו שני הצרפתים בירות עליהם הפקיד הגרמני חצי‬ ‫ממשלות בריתנו כן תצלח בידנו לחזקהו ולאטצהו גס ‪ 4‬לימים‬
‫מות וישיגם‪ .‬החקירה והדרישה בדבר הזח עוד לא נגמרה‪ ,‬אך‬ ‫הבאים‪ .‬בתקותי הזאת אני תפלח לד י כי יברך את פעולתכם ‪,‬‬
‫ממשלת אש‪:‬נז מהרה והודיע‪ !Î.‬בי מכרת ה*א את העול הע שוי‬ ‫ובכטחי על שקידתכם חכמתכם ואהבתכם לארץ מולדתכם הנני‬
‫לשני ה צרפתים מיד פקידת שוטר הגבול‪ .‬ועור בטרם יתבררו‬ ‫פותח את הרייכסטאג הזה‪,‬‬
‫ויתלבנו דברי החקירה והדרישה בכינה היא לשלם כסף ע נושים‬ ‫צ ר פ ת ‪ .‬הארץ ההיא הנחלת לה ירחי מבוכה וימי מחומות‬
‫ולקבוע פרם הגון לאשת הנהרג ובני ביתו אשר נשארו חסרי לחם‪,‬‬ ‫מנו לח‪ .‬זח לא כביר נעשו שני דברים על נבול צרפת וגר מניא‬
‫ולתת גם לשני אשר נפצע דמי צער רפוי ושבת‪ .‬בזאת שככת חמת‬ ‫ושניהם נתנו מקום לצופי הליכות העתים לענות בחם‪ .‬הדבר‬
‫הצרפתים‪ /‬והשאון אשר קם בתונם על הדם השפוך קם לדממת‪.‬‬ ‫האחד היה קטון הערך ולא עשה רושם ניר כ''א בשעתו‪ .‬תוכן‬
‫והאחרון הכביד ! מקרי הימים האחרונים אשר קרו בצרפת‬ ‫הדבר בקוצר כן היה‪ .‬בן שנעבעלע הפקיד הצרפתי אשר שמו‬
‫שמו את כל הארץ כמרקחה והמבוכה רבה‪ ,‬כי נמצאת בין‬ ‫נודע לק וראינו מכבר‪ ,‬כאשר נתפש למלכות נר טניא בתור‬
‫שרי המלחמה הגדולים בצרפת המפקדים את החיל שערורית‬ ‫מרגל וחיה צפוי אלי עונש גדול ובפק ודת הקיסר ווילתעלם‬
‫גדולת אשר חללה לארץ כבודת‪ .‬אחד מזקני שיי ה צבא‬ ‫יצא לחפשי‪ ,‬בן הפקיד הזח ושמו גוסטאןק‪ ,‬עלם בן חמש עשרה‬
‫המפקדים את חיל צרפת נתן פתאום במשטר ונמסר לדין כי‬ ‫שנח ותלמיד המחלקה העליונה ב המנימנאזיום אשר בפאנט‪Î‬‬
‫נחשד בעון מקח שחד ורמיח‪ .‬על שר הצבא הזר‪ .‬נוכל‬ ‫אטיסאן עיר מולדתו עשה מעשה נערות בחדש שעבר ויעבור‬
‫לאטד באמת " אשת הרגתהו* כי אשת מבישת ו נצורת לב ושמת‬ ‫הוא ושני מרעיו את נבול צרפת ל עיר שםינא הע ומדת על‬
‫ל י ט ו ז ע ן חיתת בעוכריו‪ .‬האשת הזאת בת ארבעים ו אחת‬ ‫אדמת נרטניא‪ ,‬ועל אחד העצים אשר שם הדביק פתקא ועליה‬
‫שנח היא ואף כי לא עושר ולא תאר ולא הדר לח ומשחת‬ ‫כתוב לאטד ‪ " :‬יושבי שמינא ‪ 1‬קוו וישועתכם תמהר לבא‪ ,‬כי‬
‫מראה על ידי חטוטרת אשר על גבת ועל ידי שהיא צ לעת על‬ ‫חנה צרפת תבא וכלה נרש תגרש את הקאזאקען )כן כנה את‬
‫ירכה בכל זאת מצאה ידה בתחבולותיח לטצא נתיבות בבתי‬ ‫הגרמנים בדרך בזיון( ותקרא לכם דרור ומשובב אתכם אליה‪.‬‬
‫שרי הצבא היותר גדולים ובבתי רבי המדינה אשר בידם‬ ‫תחי צרפת ויחי בולאמשע! ' ועל החתום בא שלשת הנערים‬
‫עתות האיץ ותט את ‪Î‬לב' אחדים מתם לקחת שחד רב מידי‬ ‫בראשי תיבות שמותם‪ .‬ימים אחדים ~אח ‪0‬כ שב ועבר גוסטאן‪5‬‬
‫אגשים חמתאוים להיכר מאת הממשלה בעדי לגיון הכבוד*‬ ‫שנעבעלע את הגבול לראות מת פעלו דבריו‪ ,‬ויתפשוהו פקידי‬
‫"‬
‫)ארדען דער עתרענלעגי אן( במחיר אשר חמת חיו להם לפה‬ ‫גרמניא וי סניתחו אל השופטים‪ ,‬אך יען כי הודה הנער על עונו‬
‫ולמליץ לפני נשיא הארץ וידברו עליהם טובות כי ראוים הם‬ ‫התנהגו עטו השופטים בחסידות ודנוהו לשבת ב בית הסחר רק‬
‫לעדי ה כבוד הזה‪ ,‬ובשחד הזה בנתח האשת סרת טעם הזאת‬ ‫שלשה שבועות ונם לשלם עשרים מארק כסף ע נושים‪ ,‬ועוד‬
‫יחד עם שרי הצבא החשודים את חורבן בתיהם‪ .‬ביחוד נשאת‬ ‫יתרה עשו כי נמנו וגמרו לחשב לו את ע שרת הימים אשר היה‬
‫ונתנה האשת ליטוזען עם הגענעראל ק אפפארעל ויחי איש‬ ‫עצור בבית הכלא עד יחקר וידרש הדבר בחשבון שלשת‬
‫סודת בדבר מקח השוחר‪ .‬ימים רבים התלחשו יושבי פאריז על‬ ‫השבועות אשר גזרו עליו להעצר בבית הכלא‪ .‬אולם שנעבעלע‬
‫‪3$‬ל ק סת^כס ס!‪£‬ת )^‪ ^ ^0‬תיס( ‪5‬ל< גנג^ו‬
‫כ‪5‬רל(ס ^ סקתמ^ו כס זמן‬ ‫כי‬ ‫‪,‬‬ ‫‪^6‬ס‬ ‫>(לכע‬
‫ס פ ל ו ת ‪^3‬ון ק‪3‬ס ?( ‪#‬‬
‫עול לומדות ‪3‬פתו‪3‬יס‬
‫מ ג י ד משנה‪.‬‬
‫י‪ 3‬ות^ י לק ק ע ‪ 3‬ל ס ל תטוגס ס^י&ית ) " ת‪6‬נגלכ‪^^ (" 0‬ל סיתס >‪3‬לזוק‬ ‫ע וללות‪.‬‬
‫‪^3‬פס על סיוס סןס‪.‬‬
‫טוסקי סלקלוק ^ סע‬ ‫ט ק^ ותתצ וגות ^חלות כ‪5‬ק‪5‬‬ ‫גס‬ ‫פע‪5‬יס‬ ‫ו^ לק ס‬ ‫^רנו‪1‬י סעלותי ‪3‬סג)ג‪.‬י‪ 7‬גותי ‪ 34‬סעילגי סהכס סמיוקר‪ ,‬י לילי‬
‫ו^ כפל כקן‬ ‫ס^ס‬ ‫‪353‬סן כדכנותן‬ ‫סתפתקות‬ ‫‪ ^ '0‬י עזי כת‪3‬ן‪# ,‬ט יק סופמות ו מופתיס לכיס ‪3‬כניןר^ קספע‪ $‬כעתיל‬
‫ס^פס‬ ‫‪3‬ל^סית‬
‫תס‬ ‫סי‬ ‫ל‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫כ‬ ‫^‬ ‫סגון'‬ ‫^קול! ק טין כק‪3‬ס ע‪^3 6‬ון ? כל ' ופי ע">; ‪3‬חר ^ ‪ $‬פליס ? כ ר * ס‬
‫‪3‬לל‪^ 1‬וכס כפי‬ ‫ס‪3‬ל>! ‪3‬ין * כל לק‪3‬ס‪ .‬ק^ת‬
‫‪,‬‬ ‫ס‬ ‫ל‬ ‫‪3‬‬ ‫ס‬ ‫ס‬ ‫ג&תנקס‬ ‫כ‬ ‫ל‪/‬ק'‬ ‫הוא‪,‬‬ ‫‪:‬‬ ‫ו>‪3‬כק‪03‬‬ ‫סכרג^ס ע ^ תקוכס קמת ‪15‬כל‬ ‫^תתס ‪3‬פגי ס?עליס )ס‪5‬פליס יגנ‪ 0‬קגס וכו י(‪ .‬סכ‪ £‬ס;ס ס ול* ל^ת‬
‫‪ 3‬כ ת י ‪ 3‬ס‪,‬‬ ‫^כי הוא י^ק" הוא‪ /‬י‪^3‬סל‪1‬גס גע^ס ‪ 0‬גוי גס‬ ‫ו>‪$‬י‪ 3‬וכ‪ 5‬סעו‪3‬ל כבג! פכי סלןקלג* ‪3‬עעיס פקוקות > ל‪ 655‬ליגמ &ות ל‪3‬ות‬
‫עול לוגמ‪ 3 £‬כתו‪3‬יס‪,‬‬ ‫סתל)יגס סל^קוכס ל^ין‬ ‫לכק‪3‬ס ‪ :‬ס> מן‬ ‫קל>ט וע‪3‬על ‪33‬ק‪ 5‬לעל! ס‪3‬ת ס‪37‬ר ס?ס ‪ ^ *5‬יתכן ‪3‬ל(נ‪5‬נל‪3 Î‬פ‪5‬‬
‫‪3‬ל‪5‬קלל^ ו‪3‬יל‪1‬ול ‪ 3‬ת ו ל ס‪.‬‬ ‫לגל^ל‬ ‫לכיס‬ ‫‪3‬קקו>גוק‬ ‫כ^&לס‬ ‫ו סהכנוכס ס^כ > ת‬ ‫ס>)ק ומות ס&ס ‪ :‬לגקלס סו ‪ ,£‬וגס ^ טעות סופליס ) פל^ל ^)‪1‬מל‪>1‬‬
‫ס^לנ‪6‬וק >!*כל ו‪!5‬כקכס ‪:‬‬ ‫גס מ‪3‬ת לגנון ‪ :3‬פ לז סיתס ‪3‬תקוסס קלו‪)3‬ס‬ ‫‪3‬לל‪1‬סו)ס ‪ 3‬ס פ ? י(‪ .‬וכי^ר סת‪3‬וג‪5‬תי ‪3‬זס ל*‪5‬ל?תי ‪6‬ת ס‪37‬ל תיוסל‬
‫כ^ל^לו עול גגעטיס‪:‬‬ ‫ןלן‪ ,‬כ ל ^ ^ י ס ו ל ? ‪ 3‬ל * ל ט ית‪ .‬לגן סתמונס‬ ‫‪3‬מ‪30‬ך סתפתמות ס^פס ‪3‬ימי כעוליס ו ס‪0‬כות תלגוטתיס כתקופ>תיס‬
‫‪0‬‬ ‫~א‬
‫קל<‪3‬‬ ‫)יין;‬ ‫כלו‪ 3‬מל>;‪1‬ת‬ ‫ל(ת‬ ‫'‬ ‫ל(‬
‫)‪3‬ננל‪3‬ל י ט ו(‪,‬‬ ‫!י‬‫>‬ ‫עו^ס‬ ‫ל<ת‬ ‫פכס‬ ‫ו&ס‬ ‫י‬ ‫סקוטת‪ .‬ספע>! ‪$‬גק‪3‬ות ל‪3‬ות ‪3‬עתיל סול* תל>לכס ק‪5‬ס )ל*"גל‪ 1‬ס&יטע‬
‫סמ‬ ‫י‬
‫כל>ס‬ ‫‪;5‬‬ ‫ספע‪(3‬‬ ‫‪3‬סל^‬ ‫לגן‬
‫?‬ ‫?נ‪3‬לל‪1‬‬ ‫‪3‬ק‪5‬ול‬ ‫מסוגנן‬ ‫);‪1‬ס>ל*‬ ‫סע‪3‬ל‬ ‫ל(‪.‬‬ ‫פ"ק >*‬ ‫פ &לס( מסיללגלז ‪5)/53‬ד>ק ל‪3‬ות )"ת‪3 9‬ל^‪£‬ית סל)‪3‬ס ן‪,‬ג*ס* ‪3‬ל‪/‬ל‪1‬לילזס(‬
‫גקל^לו‬ ‫ס^ת‬ ‫סתקוכס‬ ‫כ^''ס ג' כ—ת‪£3 ,‬לג עת> ו‪5‬כק‪3‬ס—‪Î‬תי‪.‬‬ ‫ל(ז‬ ‫סיס‬ ‫וססמוגס סז&יז‪ ,‬ככל ס לקיוק ‪3‬כ^ו‪ ^ 0'33 ,‬גו‪75‬ס גגס סספס‬
‫י‬ ‫לגל‬ ‫‪3‬כתו‪3‬יס לוגמות ל‪3‬ות‬ ‫‪3‬ל‪£6‬יתס פ ע ס ‪ £‬ק לן כי ל^ס >!‪£‬ט ^ט‪3 .‬ל‪1‬ק^ סיס פ>‪ 31‬גנל!י‪7‬‬
‫^ל ‪3‬תקוגת ‪ ,‬כתי‪) " 3‬סקנוה סקלי וסכתי‪3‬‬
‫‪3‬לו‪ 3‬סגזקותות ‪3‬פתיכיס מיוסלת ע‪ 3‬ל>ס>!ך סתפתקוה סג‪1‬פ‪ 0‬וס‪0‬תטל‪1‬‬ ‫כ^ &ון ל‪3‬יס סוס ‪6‬כייס ו>!נק‪13‬ת ‪3‬תמי‪3‬לז ?—ו ' ) יתגו‪ ,‬י&נגרו(‪^ ,‬מ ' פ‬
‫"‬
‫קתוגוסיס וללט כתי‪3‬ת^ )י?ורנ‪1‬ג(גרל(פיס( ‪3‬תקו פולז קוגוס( כמו ‪3‬יקזק^‬ ‫ג^ תגתס סק&וגס ס&ה ‪3‬רו‪ 3‬ס^קיס ליזי טגלע * >—כ‪'0‬י ג‪>1‬ק‪3‬ולז ‪ .‬ו י לז >‪.0 5 5‬‬
‫טי ז פעלגיס למת‪ ,‬לולן ג ‪ /‬ג' ‪ /‬ל‪ /‬ילמיס לג י ו *•! ‪ /‬ועול‪ ,‬וגס^לס ע‪7‬‬ ‫‪33‬ל^ ית ‪'^ 6‬ס( ) י ק ל ג ס ספלות )כ‪1‬ג>ול‪1‬ג‪ 2‬ו ‪£ (3 ' >/‬ל‪3‬ע ט ‪3‬כיות‬
‫סיוס סזס ‪3‬פע‪5‬יס מלכגיס עס סככוייס )מ‪3‬ות סגון( פלגו למי ת—גי‬ ‫ממי\ ע מ ו ל נ סי )‪ 5^07‬מי פ' ‪?> (3‬ו ‪ .‬ת—ו" ו ת ר‪ ,‬ל ‪ 3‬ו ענגטתי‬
‫"‬
‫)ק טו&ג! ל^י י*ט י י‪ ,0‬סכלעת—גי )^ ופטיס "^ כ" ‪ (0‬ו כ‪6‬ג‪1‬ס‪.‬‬ ‫‪>0‬מק>^ ^ ן'( ‪)3‬לקוס ‪ ,‬ייקל‪3‬ו " ‪6‬י " יתקי‪3‬כס* ו‪53‬ן‪0‬רוגס ג^ תגה ? גס‬
‫י על סיוס ס^‪,‬‬
‫י‬
‫ע‪^ 3‬ו‪3‬כס סעס ס?ס' ל^ לגלתל ט יוכג! ג!סיות ‪0‬סס '^ סל^וגס‬ ‫^' פ ^ יפ^ ‪,‬וג‪ 5‬סמיס‬ ‫סתקיגס ‪^0‬ס ותסי ל‪—1‬כס‬
‫סס‬ ‫‪^5‬ס‬ ‫ופג!‬ ‫"‬
‫כ^ תל‪33‬ס מל^ ילן סמ>!ס ^סרי‪ ,0‬ל?ר לג ילילי סעילגי כי ‪ 4 3‬ס‪3‬קר ל^לל יי‬ ‫מ סתקופס סל^ונס‬ ‫סלוכניס‬ ‫‪ ,‬יתכו'‪ /‬לגייסם ‪3‬ל‪5‬נ \לו‪" 15‬‬
‫עט‪#‬וגס ‪ 0‬קגיס גע^ ע>‪#/‬ר מהכס ל*חל ‪^3‬ס ‪ ,‬יתל גגע ‪ / £‬קס‬ ‫קגס ל^‬ ‫‪3‬טלס ס‪3‬לי^ס ס^פס ‪3‬ץ זכליס >‪1‬כק‪3‬ולז; ‪ .‬ויהמגס* ‪ #‬ויקלגס* ‪,‬יעכ!ולגס 'י‬
‫^קל כו>!לו ע' י קל‪3‬ה‬ ‫כ^ס‬ ‫יתלוק‬ ‫מ&ותיוה‬ ‫ל‪3‬ות‬ ‫גמות‬ ‫לו‬ ‫סו‪6‬‬ ‫‪ ,‬ותקל‪3‬ו" סם יתל ספ>‪1‬יטס קתקיפס ‪£‬כיס )ו‪ ^3‬תלפ‪3‬יס ק זפליס ו כק‪3‬ות‬
‫סמ‪>5‬לז )ספפליס ‪3‬קפולו סס?לל‪1‬יולו >כת‪3‬י ‪3‬יגגיס ק‪7‬תוגיס מ‪33‬י פ‪ $‬לץל‪1‬‬ ‫כ‪$‬ר ^לו סמ‪(>3‬ליס וסיגלקלקיס ט ק‪17‬ט ^ סקתגגק ‪0‬טק‪?> 3‬נ‪5‬‬
‫ורעש נדול כחדר חוקר הדין‪ ,‬אות הוא כי ריב גדול היה לווילזאן‬
‫עם חוקר הדין‪ ,‬כי לא איש כוף לזאן שהוא חתן נשיא הארץ יחת‬
‫מפני חוקר הרין ברעתו כי יש לו על מי לסמוך‪ .‬ער כה ועד כה‬
‫נשמע כי הוסר הגענע ראל קאפפארעל טכנו והודח מחיל‬
‫הצבא‪ ,‬וגם נקרא לו דרור מבית כלא אנשי ה צבא אשר‬
‫היה עצור כתוכו ימים אחדים אחרי כי נכרת מחיל הצבא‬
‫‪ ,‬ולא לנו הם* י אמרו עלץ שרי הצבאות‪ .‬אם יעי דוהו שופטי‬
‫המרעה י טשפט על דבר שטרי חובותיו ויתר מעשי תרמיתו לא‬
‫נודע עוד היום‪ — .‬המקרים האלה הכאיבו מאר את רוח הצרפתים‬
‫כי הועם זוהר כבודם וחללה יפעתם‪ .‬עתה שח גבהות הארץ ההיא‬
‫ושפל רומה ולא ה וכל להתפאר עוד לאמר ‪#‬אנ> ואפסי עוד‪— /‬‬
‫אשר יושת עליו‪ .‬שמעה זאת ה אשת ליטו זען ותשמח ותובילהו‬
‫עם טרייך‪Î‬אונגארן‪.‬‬
‫על התורה ועל העבודה‪ ^) .‬טו"ק‪0‬‬ ‫ווי ען‪.‬‬
‫האיש המתחפש ויבטיחחו לחת את שאלתו‪ .‬דעת לנכון נקל‬
‫הנה עברו עלינו ימי החג בשלום‪ ,‬ברכנו על ארבעת‬
‫ת מ י נ י ם מפרי הארץ‪ ,‬ישבנו ב ס כ ו ת כל שבעה והשלמנו‬
‫קריאת החורת בשמחות וגיל וטחול ; שלש אלה המצות עדות‬
‫לישראל להורות לדורות איזה דרך ישכן אור אש‪-‬דת וטרח הבטחון‬
‫מה היא למחזיקים בה באמת ובתמים‪ ,‬ולרעת את המע שה‬
‫לטצא חן ושכל טוב כעיני ד י ואדם כל הימים‪ .‬שכן חובת היהודי‬
‫לתת חלק ל ג ו ף ו ג ם ל נ ש מ ה‪ ,‬לעבור את האלחים ול עבוד‬
‫את האדמה‪ ,‬וצדיק ב א מ ו נ ת ו ו ב א ו מ נ ת ו יחיה ‪—1‬כי יעשיר‬
‫איש וינוב חיל אל י אמר ‪ :‬נכונותי מצאתי הון לי כי יגעתי‬
‫כע בודה‪ ,‬אך יתן לד' תורה‪ ,‬כי רצה פע ל כפיו רצו הברכה ‪8‬תו‪,‬‬
‫לתת אכלו בעתו — ) כאטרם ‪ :‬א מ ו נ ה זו סדר ז ר ע י ם‪ ,‬כי לא‬
‫ע"י הזריעה והחר יש ת ל בדה יצא לחם לשבוע‪ ,‬כל ע שב יש לו‬
‫מזל ברקיע ואומר ‪ .‬גדל'' והכל זכו משלחן גבוה‪ ,‬והאוסף מעשהו‬
‫טן השרה ברנה נוש א אל ומות קצירו והוא על גד יש י שקוט‬
‫וי מלא הגתות פרי תבואת למכביר צריך ל ה א מ י ן ולברך למי‬
‫שהע ושר והנכסים שלו ‪ /‬הבורא מיני מזונות( — ואס עני הוא‪,‬‬
‫לא ' שכב למע צבה‪ ,‬לא יתאונן ולא י תלונן‪ ,‬יבטח בר י כי יצפנהו‬
‫ב ס כ ו ביום צרה י שגכהו ו יהיה עליו סתרה ובצל שדי יתלונן‪,‬‬
‫>קוה ו וחיל כי יט אליו אוכיל ויסך לו ף גונן ; אף אין יש בן‬
‫חורין‪ ,‬כשוע כדל‪ ,‬להבטל מתורה וטחפלה בזמנה‪ ,‬ו הכל חי יבים‬
‫להקדיש מעתותם לע בודת שמים‪ ,‬איש כפי י כלהו והשגתו‪— .‬‬
‫ולפי שמצות לאו ל הגות נהנו ולא נתנה תורה אל‪ 8‬ל השלים‬
‫ה נ פ ש בי בר‪ ,‬נטל עליו לצאת ירי חובת הגוף ף למוד ד* א‬
‫המחיה והכלכלה‪ ,‬ב ש ג ם ה ו א ב ש ר — דהא נטי‬ ‫מנמלה‪ ,‬על‬
‫י י‬
‫מצוה היא )רש י שכת ק 'נ( והקב'ה הזהיר על המלאכה בקום‬
‫וע שה )מכי לתא יתרו( ויפה תורה עט ד י א כאחת‪ ,‬שיגיעת שתיהן‬
‫עון משכחת‪ ,‬ו ל א ס ג י ה א ב ל א הא ) קיד ושין פ* כ( ולא יאמר‬
‫אדע לא אטריח א*ע ומן השטים ירחמו לכך נאמר ומעשה ידיו‬
‫ברכת‪ ,‬אדם לע מל נולד והקכ'ת מברכו ) תנתוט א ויצא( ילמד‬
‫אומנות ולא י שב בטל והקכ " ה מפרנסו )קהיר פ' מה לעני ‪ ,‬שו י ט‬
‫• י ז והדא'ץ‪ Î‬פי"ר(‪ .‬ולבן תגע עדיו השאלה‪ ,‬בכ י ד של מ עיה ‪:‬‬
‫עסקת בחורה נשאת ונתת בא מונה צפ‪Î‬ת לי שועה ? ) שבת לי א(‬
‫והכל עולה בקנה אחד )בטק ' א הארכתי( —‪ Î‬ויפה אמרו ‪ :‬הלל‬
‫מח ייב עניים )ץםא ל" כ( וכששמע קול צוחה כעיר אמר אץ זה‬
‫בביתי ל ברכות ס'‪ (.‬הלל הלל יה על הרעות כעל הטובות‪ ,‬קיים‬
‫בירעו‬ ‫את התורה מעוני וקבל " באהבה יסור ין ומכאובוה‪,‬‬
‫נאמנה שהכל תלוי בטירת המקום‪ ,‬על פיו י אתיו כל ה מקרים‬
‫דבר הגבלת הזאת‪ ,‬אך אות ומופת בתר לא נמצא אשר יעיד‬
‫על אטתת הדבר‪ .‬ויחי ביטים האלה ותקרא הממשלה לאחד‬
‫משוטרי תעיר הערומים ותשלחהו בתור מרגל חרש אל האשת‬
‫לימוזען לנסותה למען דעת הכצעקתח הבאה אליה על אדותה‬
‫עשתה‪ .‬ויתחפש האיש ויבא אל ביתה ויאמר אליה כי בעל הון‬
‫הוא ולו בית חרשת מעשה גדול למטות משי באחת מערי השדה‪,‬‬
‫זאד יר חפצו הוא כי תכיר הממשלה מעבדו ותעטרהו באות לגיון‬
‫הכבוד על הטוב אשר יעשה בעמיו לתועלת סחר הארץ‪ .‬אף‬
‫הגיד לה כי נכון הוא להרבות במחיר עדי הכבוד הזח ככל‬
‫אל ארמון שר המלחמה וחציגהו לפני איש פודה ק אפפארעל‬
‫למען יפיק הוא חפצו‪ ,‬ויאות שר הצבא ק אפפארעל לבק שת‬
‫כי האיש המתחפש אשר בצע זממו טהר להודיע הדבר את‬
‫ראש השוטרים ויחפש ק אפפארעל וינחן במשטר אשר לאנשי‬
‫החיל‪ .‬עתה נודע הדבר כי עוד חטא ואשם ק אפפארעל בגלותו‬
‫לאשכנז בעד בצע ככף מסח מסע טחנות חיל הצרפתים בחחלצם‬
‫להתפקד ) את אניזאציאנםפלאן( ועונו הזה כבד מאד‪ .‬גם‬
‫נמצא כי נתן ק אפפרעל שטרי חובות על סכומי כסף גדולים‬
‫ולא יוכל לפדותם‪ ,‬כי אין כסף לאדון זה‪ ,‬ובדבר הזח חלל את‬
‫כבוד חיל צרפת‪— .‬‬
‫גם מי ש היה שר הצבא‪ ,‬הסע נאטור דע אנדלא‪ ,‬נלכד בפח‪.‬‬
‫כי גם הוא יקח שוחד רב במחיר אשר הבטיח להמציא עדי יגיון‬
‫הכבוד לרודפים אחרי הכבוד ולא המציאו למו‪ ,‬וגם את הכסף‬
‫אשר קבל לא ה שיב לירי בעייו‪ .‬אך הוא קרם את פני הרעה‪,‬‬
‫ומיד בהודע לו כי זרחה השמש עי עלילותיו חמק עכר וע קבותיו‬
‫לא נודעו‪ .‬נם על הגענער אל בולאנזשע נמתח קו החשד יען כי נמצאו‬
‫כבית האשה נצורת ה לב ל' טחען אגרות מספר כתובות בי דו אשר‬
‫שיחן אליה‪ ,‬וצף כי הוברר אח'כ מחוך אגרותץ כי ידו לא היהה‬
‫במעל‪ .‬הזה‪ ,‬בכ "ז הרע הדבר הזה לבולא נזש ע רעה גדולה‪ ,‬כי מרוב‬
‫שיחו וכעסו ההמלטו טפיו מלים הפוגעים בכבוד שר המלחמה‬
‫פערר&ן העולה על גביו‪ ,‬כי אמר שר הצבא בולאנזשע כי אך‬
‫ת ואנה בקש ה י פע ראאן בחוללו את דבר השערוריה הזאת למ ען‬
‫הלל יפעחו מקנאה אשר יקנא בו‪ .‬הדברים האלה ה עלו עליו את‬
‫שלש‪Î‬ס יום‪,‬‬‫'‬ ‫חמת שר הסלחמד‪ .‬ויגזור ע ליו ע ונש כלא משך‬
‫ובשבוע הזה קבל עליו בולאנזשע את הדין‪ ,‬ואף כי לא גחן‬
‫בבית הסקר אשר פושעים וחוטאים ישבו בו בכ' ז הנה עצור‬
‫ומשומר הוא בביתו ולא יוכל לצאת פתח ולא לקבל פני אדם‬
‫מלכד בגי ביתו משך שלשים יום‪ .‬ואף כי עונש בית אסורים כזה‬
‫קל לנשוא לאדם ממתים מחלד‪ ,‬קשה הוא כשאול לגבר מורם‬
‫מעם כבו ל א טש ע אשר גדול כבודו בע יני הצרפתים ואלפי אלפים‬
‫מהם מנטלים ו מנשאים אוהו‪ .‬גם כבוד ווילזאן החן גרע ווי נשיא‬
‫הארץ יחד בקהל החשודים‪ ,‬כי נמצאו בבית לימוז ען כשתי מאות‬
‫ןנ גרות כתובות בי דו אשר שלחן אל האשה ההיא‪ ,‬ורבים אומרים‬
‫כי גם רגליו הטכעו בבוץ‪ — .‬ש לשום נקרא ורלן אן אל חוקר הדין‬
‫לחתיצב לפניו להחקי ולהדרש על דבר אנרותיו האלה וה חקירה‬
‫ו הדרי שה ארכה כעשר שעות‪ ,‬וה עומ דים בחוץ שמעו קול קצף‬

‫רל^‬ ‫י‪0‬‬ ‫כעס‬ ‫סיטיס(‬ ‫‪3‬ל‪3‬ולז‬ ‫ל^ותס‬ ‫)ומקלק‬ ‫‪>)3‬גסג יו ^כיס ל‪3‬ות‬ ‫‪3‬ין מ^ לט לס(‪ .‬ל?ת ‪ 0‬וו^ר ססו‪ 6‬ל‪ £‬ר&'סי ול‪ £‬ל^לע ‪6‬ת סכלזו‪.05 3‬‬
‫כי‬ ‫‪,‬‬
‫^‬ ‫‪3‬גןגסגיס סל^ויס ‪3‬כל‪1‬י‪3‬לז ססריס‪.‬‬ ‫לכל קל‪3‬ס סמלית ‪ 0733‬ל‪ £‬לזוכל לסיות ס‪3‬ס טספקלז כי ל‪/‬ס ל‪0‬ג>י‬
‫מבשי ן‪.‬‬ ‫יאםסי‪ ,‬חוה י מ סוכות תרמ"ח‪.‬‬ ‫‪ 3 5 #‬ס&ול! כמי ‪ .‬ו& מליתס סמלו? הונס‪ ,‬יכן ילעתס קחי תקומו )‪£‬ין‪ 3‬ל* י‪(1‬‬
‫כ> ‪3‬ספריד ססיפליס ס‪£3‬יס ‪6‬קלי כן ל‪£‬ח סטלות סגל‪3‬קוס קרו על‬
‫אלגיר בירח האיתנים שנת בניה יר ושלים‪ ,‬לפ י ג‪.‬‬ ‫גק לס ‪£‬ניל*)יו כ&לס‪£ ,‬ך ל& וסיולז י י‪ 1‬י ו ת סגפפ^ות ‪3‬סין סט לס ס&מס‬
‫)‪3‬ר^ סס כית כמו סונ‪) 3‬ס( סעס‪ ,‬ס‪10‬פו )‪ (6‬ל?תו )יסתע י' כי ר(‬
‫"דבר בשם אמרו‪" .‬‬ ‫וכ&לס‪ ,‬גיק לכק;‪ 1‬ס‪3‬ס י‪1‬י‪1‬לס‪ .‬ח&ת סיל? ללעתי ‪£ :‬ס ס&^יס ססופל‬
‫‪3‬סל)כ*)‪, 1‬סלנ‪5‬ץ* ג‪3‬יו ן ‪50 ?1 205‬יג רי‬ ‫קולס ‪6‬סלן יכסל^ר ‪3‬סופס ל‪1‬יד ריויז גיל ק‪1‬ק קהוה מכ‪0‬עול טלס סלמס‬
‫י‪$‬ל‪1‬ק ^י‪ 3‬ןרהי ג'י‬ ‫^‬
‫‪ 3‬עיגי סקורלויס סנכ‪3‬ליס קילס ללזס יקלס )) פגיגיס ‪0 !0‬ר‪ *3£‬ע *‪!>'5‬‬ ‫וסול( ‪-‬יזפן ^ס^ווח ל?ת סבורות לקמ לסן ק‪$‬כ ל^לזד סיו לפגיו ‪:0‬י ללפיס ‪5‬‬
‫ל^^ל ‪63‬טת ^ גגל&ס עיכיס ע&וקס סי‪ 6‬כל^ל סע יל ‪3‬סמ‪3‬י ן סכול‪31‬‬ ‫‪#‬ס לסגליל ס&ולז ‪0‬ל*י‪1‬לוגס ולס&ליפס כני טל&לן כל ס גליין סקלק‬
‫סגפ‪3‬ל סג^‪ ,‬ווס סלל< לןו ^לס ‪:‬‬ ‫כ^ר יע^י עול כייס ססופליס כולזט סיזיס )ו&ולי ז&י! סיל? ל^מה‬
‫ט>} ל(‪3‬יכס‪ ,‬ולועיסס ^ ילזמוג! ע >‪1‬יסן‪,‬‬
‫‪,‬י*‪3‬לו סלוגגיס ויגרסוס‪ ,‬וג!קכס‬ ‫סס‪3‬ולו ‪ 50‬ס& וסיות סגלו^ול! ^‪3‬ס^ ל^ס טלות כג"פ סמסולס( ‪ 0‬ל‪50‬ינ‬
‫סכ^יס ‪ ^5‬לללפן ‪>05‬ולזס ‪3‬גי‬ ‫^כ‪6‬ני ל^קת‬ ‫גס ‪$‬ס‪?3‬וק גע‪3‬יסן ‪3‬ע יגי‪0‬ןן‬ ‫סמקוס ספגו ‪3‬סי‪ 7‬ס&ילס ‪£‬ות ‪£‬ל‪1‬לו מן ס‪3‬ל* ‪3‬ילו‪ .‬ת‬
‫וכ‪51‬כ ‪6‬סלו‪3 3‬ל‪1‬ל‬ ‫‪1‬‬ ‫ט)‬
‫ו^ון ל^מל‪ ,‬חס סח‪1‬ס ^עקולן‬ ‫סל^עס ‪3‬י‪.‬י ‪ 3$‬לולזל‪£ Î‬פס‬ ‫תמולס‪,‬‬ ‫‪3‬ל ^^‬ ‫ס&וקלו ס ו ג ס נ גן ס ל ^ ס ^ ‪ 0‬ל‬‫‪$‬טטלס ן^ס ס ל( ו ת ס י‬
‫ע‪5‬‬ ‫^‬
‫ל‪3‬לי געתי )‪ 0) 1‬מס ?^ה‬ ‫‪3‬סיוקס ‪3‬כ> גקול‪ ,‬ולגעלזס ^ י‪1‬ל‪1‬טס‬ ‫ס^ת גל^ס לק כלי ק^ ‪3‬סו‪5‬י^ סגיל מ‪5‬ק‬ ‫ס ק ו ל ס ס ‪ 5 0‬י ס‪.‬‬
‫עד‬ ‫י^יתס‪ ,‬ולק פגספכו ג> יל‪5‬יסס וגויס ילוד‪ ,‬וגזלגגס ^יןיסס‬ ‫גנלך ו‪3‬ל^ ‪50‬ו>‪1‬ס ס‪(>3‬ס ג^סריס‬ ‫כ‪1‬‬ ‫וגנ יכ ^ גחסכס }‪ 0) ##‬ו^ סיס >‪1‬ס‬
‫‪3‬וי(ס ^‬
‫ססי‪3‬ס ‪1‬כל וגק‪3‬ס‪ ,‬פלמ>‪ 1‬וכ^ס ^ ל ‪3‬ט ^קיסס ^ת ‪3‬ית ער‪$) $‬‬ ‫^ גפקל טקימ‪ .0‬ל‪/‬ס גק^מס ססולס ‪*73‬מ ‪3‬מ>‪1‬ס ‪ ,‬סו‪ '33‬וב‪/>6‬ל‪ Î‬של לץס‬
‫'‬
‫יז‪3‬ץ ותעטול לטילך ג! קן ס' טין‪/‬‬ ‫מעט ס‪5‬יג סס ופ ל ל^ת סס ' ל^ מט‪5‬ק ‪0 ,‬ט‪ 0‬ל‪(53‬ס ‪3‬י^‪ £‬ס‪8‬ייס ס‪>0‬ס; ל^ו‬
‫ול^ני ס‪ 15$‬יל לןדתי פסלון סקילס ס; ל‪/‬ת ‪3‬ספל מן'ע קקכיס ‪3‬ס " ל‬ ‫ל^ס ג ^ מס ‪3‬כנ‪3‬ת ‪ ,‬סס^כו' ס‪3‬יג כג‪ 3‬סריוס ס ג&^ר ס‪ ,‬ל?" טן לקו*‬
‫"‬
‫סיקלס ‪?0‬ל‪1‬ת סי‪£‬‬‫מג^יל דגג‪.‬ער )ליל ‪:‬‬ ‫גע‪0‬ס קןס ‪>3‬ל סמעתיקיס ס‪'63‬ס ל^לו לי ק ‪ ,‬סו‪33‬ס ‪0‬ל‪1‬פ "‪,‬‬ ‫'י )‪0‬‬
‫ו‪3‬ל‪3‬וק סיטיס‬
‫^ס ‪0‬ג‪6‬ון סלל^נ' ע ‪ \"$1‬ן וסילון ל‪1‬ל‬ ‫סלןילס‬ ‫ול^))ל ‪6‬ין ל ‪37 ^ ?1/‬ל*‬ ‫ק>ר‪6‬‬ ‫ס‬ ‫‪3‬עעי‬ ‫סלכר‬ ‫יפ>!‪6‬‬ ‫‪ ,‬סי‪^:‬מ^ ל^הו ‪.‬‬
‫תי‪3‬ת מן* ^ ל יחליקו ל^ותעל‪/‬יס סל‪3‬ס פעט יס ‪3‬חג"ך‪5 ,‬ש ‪ .‬ועל&וס*‬ ‫לוגמחו גס טתס ו ‪3‬לו‪ 3‬טס פליס ט לפוסיס‬ ‫ל‪/‬לל‪.‬ך‬ ‫ו‬ ‫כ‪3‬י ל(ולז ‪ ,‬ל^‪ 1‬מל ג‪1‬ו ‪63‬‬
‫קסלע" )י גלקון‪ ,‬וכ ן טס‬ ‫ס מ ללס ‪0‬זס ‪ 5‬עין‪ .‬ו^ לק ‪3‬לפוס‬
‫ל‪0‬‬ ‫קלמו גיס י>כ‪ 5‬כ‪0 5‬חפן ג!רל?וה‬
‫ק סופל ^י כ ^ מקגס ל?‪3‬יכס' וט י ם‪3‬ל(ו ‪3‬לסו ן‬
‫?כל ‪3‬מקוס גק‪3‬ס‪ ,‬חס פי י ‪,‬ק‪3‬ל?ו על ס‪£5‬יס ^ל^ כללק*‪ ^> ,‬ק^עס ‪6 >53‬כ‬ ‫כי ל?ס גס ‪3‬כ ת ‪ 3‬יל יחי ‪ 3‬עיכי כ ?לת ‪3‬מכלן‪ 3‬ע‪3‬לי >!ל^קל ס‪6‬ג‪3‬ויס טלול‬
‫‪ '6‬ל" ל קל^יגס טטו^ י‪, '/‬קפס ‪6‬י‪1‬ק* ליל כי סמיס סי>^ מן סקקלויס‪. ,‬ו ל&ון‬ ‫‪0‬י‪31‬ל‪ .‬ועמס קלו‪ 3‬סל‪3‬ל ‪>5‬ל*ל כ> ‪ 0*0‬ןס מגסנ‪' .‬סן גחן ‪3‬י סמ^‬
‫^ל‪1‬ל'' כי סגו "ו טן ס לקו ן‪6 ,‬ך ס‪3‬ל!חלח מי‪65‬ן געזלוס לןן סכל זיליס‪ ,‬חס‬ ‫^ו‪5‬ל? וחיו מקלס כי כגולגג ל^ין >‪ 1‬ס קומי מ^ לגרח ק לובים וטמדק‬
‫כזאת עוד לא נשמעת בתבל*‪ .‬דעת לנבון נקל כי בכל הםפור‬ ‫טקטנם ועד גדולם‪ ,‬רבות מחשבות בלב איש ועצת המכין‬
‫הזח אין אן‪ 6‬קורטוב אחד של אמת‪ ,‬כי טי לא ידע את תכונת‬ ‫מצעדי גכר ע ומדת לעולם‪ ,‬ואדם מה יבין דרכו מה טוב ומה רע‬
‫אם לשבט אם לחסר‪ ,‬ובהדי כבשי דרחמנא למה לנו להרהר אחר‬
‫רוח שרי בית ראטהשילד‪ ,‬את אמונתם ואהבתם לבני המלכים‬ ‫מדותיו מ ה ל ט ע ל ה ו מ ה ל מ ט ה‪ ,‬מרוע רשע עולה‬
‫אשר בצלם חם חוסים‪ ,‬וטח נם לבית ישראל‪ ,‬וטח הוא הנן‬ ‫למעלה וצדיק יורד למטה ? הלא יש ירירה שהיא לצורך על>ת‬
‫ומלואו‪ ,‬א^ לו י חיה כגן אשר בעדן מקדם‪ ,‬ל עומת כבודם‬ ‫וכן להפך‪ ,‬ואץ אחנו יודע‪ ,‬מ ה ל פ נ י ם ו מ ה ל א ח ו ר‪ ,‬איזו‬
‫וכבוד כל בית ישראל אשר יוכל מטהרו להשבת עי ' ז? דעת‬ ‫סכה ו איזה מסובב ? — וכן עשה הלל‪ ,‬היה כורך מעשה ופעולת‬
‫כהקות חוט התקוה והכטחון‪ ,‬ואמר ‪ :‬אם אין אני לי מי ל* וכשאני‬
‫לנבון נקל כי המייל את חמכה'ע הנזכר בדה מלבו את כל‬ ‫לעצמי םה אני ? כי לא יסכן גכר ברצותו לסמוך עי הנס בסכנת‬
‫המפזר הזה להרנין את לבות אנשי בריתו בני בלי שם ויחזה‬ ‫ולע שות בכל צרכי הפרנסה ימאן‪ ,‬אכן אל יעוז לכפור בהשגחת‬
‫למו משאות שוא להשפיל כבוד ישראל בעיני העטים‪.‬‬ ‫ועל שכלו וכח‪ÎÎ‬ירו לבדו אל יעןען‪ .‬וכשם שה מפנה לבו לבטלה‪,‬‬
‫]הערת חטו"ל‪ .‬מאהבת האטת מוכרחים אנחנו להניד כי‬ ‫ובע מל אנוש אעהו בע ניני הכלכלה‪ ,‬אם אץ עזרתו בו ועל הנס‬
‫לא בדה לו המכ'ע הנזכר את כל הספור חזה מלבו‪ ,‬כי יש נם‬ ‫סמוך‪ ,‬כסלו כסלהו תו חלתו אולחו ובע צלתים יטוך‪) ,‬יש כו מום‪,‬‬
‫מאשר לא יעלה עליו עול ולא יעשה מאום‪ ,‬ובהפקירא ניחא ליה‪,‬‬
‫מכתבי עתים חוויעניס )ובתוכם נם טכת'ע \ויענער איזראעליט'(‬ ‫כך הע ושה ע צמו כשור וכחמור למשא‪ ,‬וכל עמלו רק לפיהו‬
‫שהביאו את הםפור הזח‪ ,‬וכמעט כל כתבי העתים הגרמנים‬ ‫במרה גסה‪ ,‬מבלי ‪5‬נות להורה ומע י ט ‪ ,‬מזון רוחני‪ ,‬ול הצטרף‬
‫העתיקו אותו לנ ליונותיתם‪ .‬האומנם לא ת ח ל י ט ו כה ''ע‬ ‫עמו סייעתא דש טיא‪ ,‬הוא לא ימלא תע ודתו השלימה‪ ,‬ואץ יתרון‬
‫הוויענים כי כ ל דברי הםפור חזה אמת‪ ,‬אבל הגידו לא כחדו‬ ‫לו מן הבהמה‪ ,‬כי במה נחשב הוא ואיככה ישא טרחו ויגיעו‪ ,‬אם‬
‫את הדברים כאשר נשמעו על אודות זה בין יושבי הבירה‪.‬‬ ‫ד י לא סומך ידו להושיעו ? — כ י צ ד י ע ש ה ? י ה ל ך‬
‫ב י נ ת י ם ‪ 1‬במלאכתו אל יתרפה וישתף בת שם שמים‪ ,‬לעזרת‬
‫לדעתנו משפט השמועה הזאת כמשפט החלום שאיננו בלא‬ ‫שרי י צפה וקוה‪ ,‬ופריו לו ישוח כאשר נפשו תאוה ; עליו ישליך‬
‫דברים בטלים‪ .‬קרוב הדבר להאמין כי השר ערצחע רצאנ קארל‬ ‫יהבו דיהיב מזוני לכל חי ‪ ,‬אך לא יפריז על הטרה יותר טדי‪,‬‬
‫לודוויג בקר באמת בגן השר ר "ש‪ ,‬ויוכל היות כי בטרם נודע‬ ‫ויכלכל מע שהו כאמונה בדעת ובחשבון לחקור ולתור‪ ,‬וא ע"פ‬
‫להננן מי הוא האורח הנעלה הזה לא אבה לתת אותו לבוא‬ ‫שמפתח של פרנסה ביר הקכ' ה מסור‪ ,‬אפי ה לסמוך על נסים אסור‪,‬‬
‫אל הנן אשר אץ לזרים מהלכים בו‪ ,‬ואולם אחרי אשר אמר‬ ‫ואשרי שיאחז בחורה ומו י ט במלאכה וסחורה‪ ,‬וברצות ד' דרכו‬
‫)סוף יבא(‬ ‫עלי אהלו הברכה שורה !‬
‫לו מי הוא לא אחר הגנן לפתוח לפניו ש ערי הגן ל רצ י ן‬
‫אדונו‪ ,‬כי טי פתי יאמין שהשר ר ' ש לא יתן לבא אל גנו שר‬ ‫ר ו ם ם ל א נ ד‪,‬‬
‫וגדול מבית המלך כהערצתע רצאג ק''ל אחי המלך פראנץ יאזען??[‪.‬‬ ‫יכבור בעהט'ג‪.‬‬ ‫אדעסםא‪.‬‬
‫ולכן אליכם אישים סופרים נכבדים אקרא וקולי אל יודעי‬ ‫למגנת לבב כל איש אשר דם יהודי נוזל בעורקיו וחפץ‬
‫כינת לעתים וביחוד אל אלת אשר תפצל הכלל ק ודמין להפצתם‬ ‫בכבוד עטו קוראים אנחנו במפת י ע ‪ ,‬אדעסקע ליםטאקי מן ‪5‬‬
‫הפרטים כי תטהרו להקהות א‪/ -‬שני הטו יל התוא ולהפיץ אור‬ ‫םעפטעםבער ש'ז מאמר המספר בשם טכחיע ‪ .‬נאוואיא ווע רמיא'‬
‫על השמועה הזאת‪ ,‬ר*ל להודיע מאין ל קח אבי חמכי 'ע הנ"ל את‬ ‫כדברים האלה לאמר ‪ :‬מעשה שחיה בימים האלה העירה‬
‫השורש הנורה דוש ולענה חזה וטח הוא החזיון אשר חזה‬ ‫ועוררה את רוח כל יושבי קרית מלך וויען‪ ,‬ורוח העם הולך‬
‫לקוראיו‪ .‬וביחוד רובץ חוב קדוש על סופרי עיר וויען חבירה‪,‬‬ ‫וסוער כים נגרש על דבר שערוריח גדולה ; וזח הדבר ‪ :‬ק יש‬
‫ל הודיע מת שרש דבר נמצא בשמועת הנשמעת הזאת‪ ,‬ל מען‬ ‫בוויען לאיש אחד‪ ,‬גן ‪Î‬חמד תאוה לעינים אשר כמעט אין‬
‫נוכל למלאות חצץ את פי משטינינו ומק טריגנו החורשים רעה‬ ‫כמוהו ליופי בכל ה ארץ‪ .‬ויהי היום ויבא אורח אחד לראות את‬
‫על בית ישראל ועל בית ראטתשילד גם יחד‪ .‬אל תאמרו‬ ‫הגן הנפלא הזה הנחמד להשכיל ולהתענג על יפיו וטובו‪ ,‬אכל‬
‫סיג לחכמת ^תיקת והמשכיל בעת‬ ‫בלבבכם‪ ,‬א חים אהובים‪^,‬‬ ‫איך השתומם האורח לדברי הגנן ב אמת אליו כי הגן ‪ ,‬הזח ‪.‬גן‬
‫י‬
‫הזאת ידום‪ ,‬כי‪ .‬עליכם^ לדעת גם את הכלל שתיקת כהוראת‬ ‫נעול הוא לפני כל איש זר ולא יוכל לתת אותו לבא אל‬
‫"‬
‫דמיא‪ /‬לכן תודיעו ? איך חית הדבר למ ען י צא כנוגה צדק‬ ‫תוכו‪ .‬רק בעמל רב הטח האורח את לבב הגנן להניחו לבא‬
‫והאלמנה שפתי שקר ושלום על ישראל‪ .‬ואתת אדוני נעתמ' נ‬ ‫אל תוך חגן לראות חדר גאונו‪ ,‬כי ירא היה הגנן לעבור על‬
‫מתר נא לשלוח דברי אלת החוצה‪ ,‬לא למעני כי אם למ ען‬ ‫מצות אדונו אשר צוהו לבלתי תת לאיש זר מהלכים ב גנו‪.‬‬
‫חפצי הכלל‪ ,‬והנני ידידך באמת‬ ‫ויהי כאשר נודע לאדוני חגן כי עבר הגנן על טצותו זו ויער‬
‫אברהם ק אנםטא יטינאווםקי‪.‬‬ ‫עליו כל חמתו ויצוהו להניח את מקומו ולהתפטר ממשמרתו‬
‫במשך כ'ד שעות‪ — .‬אדוני הגן הוא חבאראן נתנאל ר אטה‪Î‬‬
‫א מ ע ר י ק א‪,‬‬ ‫שילד בו ויען והאורח אשר בא לראות את גנו הוא השר הגדול‬
‫הפנים החדשות בארץ החדשה‪-‬‬ ‫ערצהע רצאג קארל לודווינ אחי הקיסר פראנץ יאזע^ן יריח‪/‬‬
‫‪.‬עולם קטן נוכל לכנות כל עיר גדולת א שר בארצות‬ ‫עכ''ל מכה'ע הנזכר אשר הוסיף עוד לאטר‪" ,‬כי עזות גדולת‬
‫וסע‬
‫לני^יס >‪1‬ע^ות סעולס עכ"‪3‬‬ ‫‪$‬כל )יק‪1‬י‪ 0‬ס 'ו( גקיט ^\ יסועס‪,‬‬ ‫מס ‪0‬כת‪ , * 3‬י?ס סקלס ‪3‬ג‪01‬ס קסתס ‪:3‬י מזור'‪ /‬ע''כ יחליפו סתייס‬
‫ו'^" כ גלל<ס עקוט ^ ס‪37‬ליס קוס‪3‬יס ע‪ 5‬סגן ירוה ס גזלו ‪ 115‬סקי>‪ 01‬ופלץן‬ ‫וסטין ח‪0 " 0‬נ‪0‬פכו מימיס יס וגולס ימל י י "‪ 5‬סלגי 'ס וסגו' ן‪ ,‬ו&ע ל‪33‬ץ‬
‫ס‪3‬ן‪ — .‬ויותר ע‪ 0/‬ילזכררי ויק‪3‬כט ‪370‬ר>ס מן סתוסעלו^ ‪7‬סוט‪0‬‬ ‫גס ספסוק ‪ 3,‬קן סימיף ט סיס ל&וי ‪3‬כתו‪ 5 3‬קן סיטיס‪ ,‬רק ‪0‬זל‪1‬מ>!פנ‪0‬‬
‫סיס ל(ל)ל ל‪'3£‬ג‪ .‬גגיוס ^תר‪3 3‬יסמ*ק כלין ‪0‬ו^ ‪ ^0‬ג^כ‪5‬‬ ‫סו‪£‬ט" ו( ‪5‬‬
‫)ק‪1‬סי עי לק‪6‬‬ ‫‪3‬פ>‪1‬לגיס סמי"ס וסט" ן‪.‬‬
‫^גגול קולס‪ ,‬ק^‬ ‫ק‪>1‬ן‬ ‫‪0‬ו^י‪ 5‬וגיןלין י‪31‬עו‬ ‫ל‪1‬ו))ל‬ ‫‪£3‬ר וט' ;‬ ‫והנני מוקירו ו מכבדו כרום ערכו‪,‬‬
‫י‬ ‫י‬
‫‪1‬יק‪^?> £‬ס ת‪0!) (>5‬ק י‪ 3 0 0‬ו גנ ס ‪ 3‬ן וכו ע ם‪ — .‬ו‪31‬י ^‪#‬ר ‪6‬‬
‫ק‪3‬קגי)! סנדרול! ע‪0 3‬טי>‪1‬ס ופליון ‪30‬ן סיו ‪3‬י י תער ילק ‪1‬קלל^ ל(ותס‬
‫ס‪5‬עיר יצחק בן דוד מרעלי‪ ,‬ס*ט‪.‬‬
‫כ‪£‬מיס ל^קליס ‪ !>35‬י‪3‬ין סקסלול ל(ת ויחלום וגט‪$‬ג* ^ עתס ‪. . .‬‬
‫לייפציג‪ ,‬מויש בר אשות‪ ,‬הרת'ם ציון‪.‬‬ ‫ת שובת לשואל‬
‫‪3‬מניל ל>‪ 0‬ג‪3£ 0‬מ!יון ‪?,‬מג‪ .‬יל' ^ ‪3‬וגנ *ס‪ 0*0 ,‬גולגל ‪ ,39‬גן&וג!‬
‫ד יר שלטה טאנדעלקערן‪,‬‬ ‫‪ '0 !>£0‬גך‪;5‬יין פיק^טק ‪3‬ל>ל‪/‬ל>לו קי^ס >!קמ>י ססולס* ע‪ 5‬לחילות‬
‫‪^3‬ור ל‪3‬לי קז*ל כ^‪03‬י פלק קזקק " ס‪3‬תיס )ס י ע"כ( ? קנ>‪ £‬ג)>>‪0‬‬
‫)מאח מו' ח(‬ ‫מכתם כעין הפרט תרט"ח‪.‬‬ ‫‪2‬הל‪3 3‬י ‪0‬ל) " ק וכו י ולטוס ספ‪!:‬כ)‪!># 0‬כול‪: 0 1‬חלת ע^יט גדרול! ק‪0‬ס‬
‫‪37‬רח ^ ולזס ‪ 5‬יכגס ‪ 31:3‬וע ‪3 0‬ן‪,‬‬ ‫ול>‪3‬ט>!לו ללמט חורס ומטי* ו&ץ מגקת ‪,‬‬
‫‪ .‬ב ק ו ר ספר' )>‪1‬פ* ק(‬ ‫‪0 1^00‬י‪ 0‬ס ת&טל ס?ס >!^מס‬ ‫ו&לללי >!ס >) י ‪ £‬ו ט ס ‪ 3‬ן וכו י ט )‬
‫" חכם‪-‬לב פ " בש בן דור הכהן ' —‪ . Î‬מירושלים הוא* —‪ . Î‬ובלות‬ ‫‪3‬סי ס מסיתיס‪ ,‬וע ''כ ‪0‬ו>? ‪5‬וק ככי וטג(; טלס ^ גכ‪ 1 0‬ר‪3‬ס סעזוכס‬
‫ירושלמי* —‪* Î‬עשה מטעמים אהובים* — ‪ ,‬לוח מביא פרטים‬ ‫‪3‬קלכט‪^)0 ,‬טר קזס כזס לס&ל על כס ‪) ^3 00 ^3‬ר ‪\1) 0‬‬
‫הרבה ' ~‪ # Î‬כ עי ני כל רואיו מוצא חן וכבודי‪ , Η .‬מעט טע מתי* —‬ ‫ג^מגס ‪5‬יןגס ‪0‬י‪1‬י(וגן ‪^0‬י^ רנג ‪)^3‬י קכתי יגןרל(‪ 3‬ל‪3‬רי קור‪0‬‬
‫‪ .‬ושש לבי" — ‪,‬ותח> רוחי* ‪# -Î-‬ע ל דרך שיחו* — *(‪,‬ועל לפ'ק‬ ‫>גגייס כקקוס ;‪ 0‬ועסיריס ‪93‬קוס י^חר‪ .‬קי( )ל(קמ ^ך ‪3‬טס' ‪*3‬ק )עי‬
‫אחד בלבד אעיר* — ‪ .‬כן יר ושלים* ‪ Η /‬י איך שכח פרט* ? ‪—Î‬‬ ‫קלון ‪33‬י^ גגה‪ :‬ר‪ 3‬ו^מול(‪ 5‬ור‪£ 3‬סי ‪6‬י ק ‪3‬עי >}‪3‬י ‪ 3 1‬ו ע ס ‪ 3‬ן‪,‬‬ ‫עיג^(‪01> .‬‬
‫‪ #‬איכה ישבח בדד העיר *? —‪5) Î‬פ ' ק(‬ ‫י ‪>3£ :‬ע‬ ‫י‬ ‫קיל^‬ ‫י‬
‫וכו ‪ ,‬ו‬ ‫‪^7‬קו>(‪5‬‬ ‫קמיס‬ ‫גני^‬ ‫ר‪3‬‬ ‫סגן‪,‬‬ ‫י^גנ‬ ‫ו&תלו‬
‫^‬
‫‪30‬ן ; גלית מי^ס ט"‪1 1‬ט‪3‬ר ) ננ‪30 >*3‬עת יקיס‪ ,‬י‪ 1>) 1‬סנ ן‪ ,‬מ‪0‬סס קעוקין‬
‫*(>*ין‪ 0‬עעעיס ע ע‪3 $‬ל‪3£1‬ין‪ ,‬גש ‪)5^, :‬ר ‪303‬קי ף; ןכן סלזסיר‬ ‫לגי ליון ס‪3‬ן ‪30‬כור‪ ,‬י‪0‬וע סקלנלגען קילקן כסו קליין‪ .‬ו‪3‬לזוסי מס גנוכגן‬
‫סלטים קקס‪!5‬יס‪>0 ,‬ל ‪ 5^ 5‬י‪^3‬ו ‪ *3‬קויך ‪7#‬ט ^סיס י ‪3^) —Î‬ק‬ ‫ל‪3‬יט הגג^‪Î‬ל''ק ?( ‪3‬י קוע ‪30‬ן‪) ,‬קקוס(‬ ‫)תכבדוך‬ ‫קי' ^קל מ^ס ל"ק‬
‫י ^‪0‬ו>‪1‬ל גמע‬
‫סטחג‬ ‫לגוס גגגןי‪.‬‬ ‫וכ^לכל ))קע* >(>>‪ /‬כלכלזי‪) 3‬סגג^יטס‬ ‫קגולל ‪0‬ס ‪3‬ן‪) ,‬ט ‪1‬‬
‫אשר בינתה הסתתרה‪ Î-Î .‬תשמרי והזחרי מבוא עוד שנית‬
‫לביתי כמו בלילה שעבר להפריע את מנוחתי ומנוחת בני ביתי‬
‫ושכני‪ /‬נער בה ה י קליין ; הא לך גי 'ר*ט ובשבוע הבא אראה‬
‫מה אוכל ילעשות לך''‪— .‬‬
‫ואת תקחי ממנו כמן*? האת צריכת לכסן? ‪—? . . . .‬‬
‫"‬
‫‪ .‬טח לבתך המדברת מלין לא אביך‪ ,‬שאל חי קליין בשחוק‬
‫בהביטו על אם הנערה האומללה‪Η .‬‬
‫‪.‬אין דבר" ; היא חסרת דעה כמעט כמוני אמת"‬
‫עוד לא כלינו השיחה הזאת וחנה עלטת צ עירה לימים‬
‫הניחה מקרן זוית ‪ ,‬אחרת ות שאל אם כבר נמ צאה אחותה‪.‬‬
‫להעלמה הזאת אבדת האדרעםםע של אחותה ורק זאת תדע‬
‫כי שם אחותה ‪ ,‬פייגעל*‪ .‬אמנם כמת צ פ ר י ם ו צ פו רו ת‬
‫איכא בשוקא ? מאין ימצא ה' קיי יין את האשת הזאת אשר‬
‫בלי ספק תקרא פת על שם משפחתה‪ ,‬ואולי גם הטירה את‬
‫שטח העברי בשם אםעריקאני ? לוא ידע הקורא איך הנשים‬
‫מחליפות שמותיהן בבאן הלום ‪ , 1‬כראיינע' תקרא ‪,‬פת קלארא*‬
‫‪,‬ספרינצע‪,— ,‬ע טיליע'‪ ,‬ו יוכבד* ‪ .‬בערטתע'‪ .‬נם הנכרים מחליפים‬
‫שמותיהם בטוב טעם כזה‪ . :‬טאדרעםקע החייט" יקרא פת‬
‫מאקס* ו" שלטקע העגלון ' ‪,‬חענריק' שטו‪ .‬ועל הי ק ליין למצא‬
‫"‬
‫את כל השטות האלה! האין זה עמל רב ? ובכ'ז כלם באו‬
‫על מקוטם בשלום‪ .‬האשת הזקנה הובאת על הוצאות ההברה‬
‫אל בנה היושב בווילטינגטאן‪ ,‬והנערה מצאת את אחותה פייגע‬
‫הנקראת עתה ‪.‬ק אראלינא פראנק‪ /‬והאשת חקע למית עשתה‬
‫י‪,‬‬ ‫(‬ ‫‪,‬שלום" עם ח' קליין‪— .‬‬
‫;‬
‫בערב יום הכפורים שעבר וביום חכפורים וטטחרתו‪ .‬באי‬
‫הנה אניות מלאות אחינו ו אחיותינו ככלוב מלא עוף‪ .‬מי חכם‬
‫וינבא מה תחיה אחרית הע מיגראציאן המבוהלת הזאת ? —‬
‫ואתה ידידי ק ליין ‪ .‬הצופה על פני ישימון הע מיגראציאן‪/‬‬
‫אתה אשר שפתנו הנעימה שגורה בעטך כשפת אנגלית‬
‫ותדבר בשתיהן צחות‪ ,‬מדוע תשים מחסום לטו פיך ללא תס‪2‬ר‬
‫לנו מן המקרים הזרים אשר יקרוך פה עם הנולים ? פרקים יקרי‬
‫הערך י היו םפוריך להקורא העברי לוא חפץ תחפוץ לתת לנו‬
‫מדי שבוע בשבוע רק ציור קטן מחטחזות אשר תחזינה עיניך‬
‫פה יום יום מאז הושטת עליך הפקודה הנכבדה לחיות פקיד‬
‫לחחנרח ;דשאיאיש ע םיגריישן*‪.‬‬
‫ליל התקדש חג האס‪Î‬ף‪ ,‬חרמ י ח‪.‬‬
‫אנ'ז‪.‬‬ ‫פילאדעלפיא בארצות הברית‪,‬‬
‫ס ע ר ב י ע ן‪-‬‬
‫היהודים במדינת סערבי ען‪.‬‬
‫האכי י ב(‬ ‫) סאת‬
‫)‪0‬ג>סך מנ^יון ‪(.39‬‬
‫ומאז היה העקוב למישור רוח חדשה נשכה בכיה'ס‬
‫הכללי גם בסדר המחלקות‪ ,‬כי הבדילו את הילדים הגדולים‬
‫לפי גדלם לכתת בפני ע צמת בחדר מיוחד לחם‪ ,‬והקטנים לפי‬
‫קטגם ני ב למחלקה מובדלת לבל יחיו הילדים מעורבים כמקדם‪,‬‬
‫וחברי ועד הכללי ' חברו בזמן ההוא ספר בלשון סרבי ויבטיחו‬
‫‪.‬חקי‪Î‬חת'ת* שבו תקנו הרבה חקים ומשפטים לתועלת‬ ‫"‬
‫בשם‬
‫הת'ת חחטרית והר וחנית‪ ,‬ויש בו כמה סעיפים על דבר הנהגת‬
‫המלמדים‪ /‬לעל דרך ארץ התלמידים‪ /‬ועל הנהלת המנהל את‬
‫ביח'ס‪ ,‬ו ביארו בו הכנסת כסם בית הספר ואופן הוצאתו ואיך‬
‫*" —יי‬ ‫* • ~? ^">‬ ‫^ ^?•?•י‬ ‫^? ^?‪^ 1‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪1‬‬ ‫""י‬ ‫^'‬ ‫*‬ ‫*?• ‪* 1‬‬
‫ינהג בו פקיד האוצר‪ ,‬הכל מתוקן בשכל טוב וישר ; אחד‬
‫החוקים הכתובים בו הוא כי לא יקובל ילד אל בית הספר‬
‫בטרם מלאו לו חמש שנים שלמות‪ ,‬ולא יוכל הילד לחכנסכי‬
‫אם אל אותה המחלקה שהוא ראוי לח יחד עם בני גלו‬
‫הקטנים‪ ,‬וחלקו אז את כל הילדים לארבע כתות לפי סטרוגמ‪,‬‬
‫ומסרו אותם ביד מורים בחורים בעלי שכל טוב ושוקדים על‬
‫מלאכתם מלאכת ד י באמונה‪ ,‬ומאז חוטב גם מצב ה למודים‪ /‬כי‬
‫מורי הילדים החלו לחקור מת לקרב וטח לרחק בענין תלמודים‪.‬‬
‫בימים החם חיה החח'ש כת' י משה דוד אלקאלעי נר'ו ראש‬
‫המורים פח ‪ -‬ומנהל ביח'ס‪ ,‬והוא חבר איזה ספרים לתועלת‬
‫החנוך כאשר כבר כתבתי בחחטשכים הק ודמים‪ ,‬והילדים חיו‬
‫מבלים אז שתי שנים בק ריאת עברית בלי העתקה ספרדית‪,‬‬
‫ובשנה השמינית לימי חייהם היו נכנסים ללמוד לשון מערבית‪,‬‬
‫כי חוק היא מטעם הממשלה לבל יקובל לבית ספרם ילד פחות‬
‫ה ברית ‪ /‬מכל מדינה ומדינה מתגוררים בארץ החדשה אנשים‬
‫לאלפים ולרבבות; וכמעט אין עיר ברו'פ שלא יצאו ממנה כמת‬
‫משפחות מאחינו לגור בארץ ‪,‬זבת חלב ודבש' הזאת‪ .‬הרוצה‬
‫שיחכים בידיעת הנעאנר אפיח של ערי רוסיה יבא לנוי‪Î‬יארק‬
‫וילך לשוח כרחובות העסטער‪ ( ,‬עללען ועלד רידש‪ .‬ברחובות‬
‫האלה יקרא על קירות הבתים מחוץ כתובות ב אותיות עבריות‬
‫גדולות לאמר ; ‪,‬חברת אנשי ‪ . . .‬דק'ק‪, '. . .‬חברת בני פלוני '‬
‫‪,‬חברת פלך אלמוני* ‪ .‬בית הכנסת לאנשי ‪ ". . .‬וכוי וכוי וצריך‬
‫להיות *נע אגראן‪ 6‬נתל למען דעת את כל המקומות האלה* על‬
‫פי הדברים האלה יוכל הקורא לשפוט מה עצום מספר נודרי‬
‫אחינו הבאים לגור בנוי‪Î‬יארק‪ .‬אמנם לא על העיר ההיא‪ -‬אשר‬
‫לא ידעתיה אדבר הפעם‪ ,‬כי אם בדעתי לתת להקורא זעיר‬
‫אנפין מהציור אשר ראו עיני ב ע ר ב אחדבפילאדלפית עיר‬
‫מושבי‪ ,‬והנני נותן תודח בעד זח לי דידי הסופר הנעלה ה י‬
‫טשח קליין פקיד החכרת ‪ 6*7‬ג‪§00‬‬
‫ט‪6‬ג^‪21§1‬ם‪^1311 6‬י‪*16‬‬
‫בעיר מו שבי אשר הואיל בטובו להראות לי אחד המחוזות אשר‬
‫ע יניו תחזינה יום יום‪.‬‬
‫הקורא ‪ 1‬בא ואנחגך אביאך אל בית המלון של חי שמחת‬
‫גארראן אשר ברחוב השמינית וראית את ה' קליין ואותי יושבים‬
‫על כסאות ‪ (1‬וס ביבותינו פנים חדשות וישנות שם אשת זקנת‬
‫מפרכסת לנסוע אל בנה היושב בווילטינגטון‪ .‬פגיה דלים ורעים‬
‫מתלאות האנית ומימי הצום‪ /‬כי זח שלשת ימים שהיא יושבת‬
‫בתענית יום יום‪— .‬‬
‫‪ ,‬הםכנתי לצום בין כסת לעשור בעיר מולדתי‪ ,‬וממנהגי‬
‫הזה לא אזוז גם באמעריקא ויעכור עלי מת' ענתה אותנו‬
‫הזקנה על שאלתנו‪ :‬מדוע תמאן לאכול‪ .‬אנא אדוני שלחני‬
‫"‬
‫ה יום לבני' הוסיפה הזקנה להתחנן‪ — .‬ואיה בנך ? שאל אותת‬
‫חי קליין‪ .‬הלא שלחתי ארבע תלגרטות לווילטיננטון לבשר את‬
‫בנך כי באת חלום‪ ,‬והוא לא השיב אותי דבר‪.‬‬
‫עוד אנחנו מדברים וחנה קול חדש נשמע מקרן זויות‬
‫אשר בבית ההוא‪ ,‬קול אשת כבת ארבעים‪ ,‬קומתה גבוהת‪,‬‬
‫לחייה קומטו והיא מקעלם אשר כטחוז ק אוונא‪ .‬בעלת עזבת זה‬
‫שנות מספר וילך וישב בחק אלאניע " וואיינלאנד' הקרובה‬
‫ל פילאדלפיא ולקח שם אשה אחרת * על אשתו הראשונה‪.‬‬
‫הבוגד הזה עוד הגדיל עשה את הגבלה כי גס ספר כריתות‬
‫לא נתן לאשתו הראשונה‪ .‬האשת העלובה טהרה לעזוב קעלם‬
‫גשנה העברה ולבא אל בעלת התכשיט ולחקור אם אמת‬
‫הדבר אשר הוגד לח כי לבעלת אשת ובנים בוואיינלאנד‪ .‬ויהי‬
‫בעלותה מן חאניח אל היבשת בה" קעססל‪Î‬נארדעך אשר בנוי‪Î‬‬
‫יארק ותשלח טלגרמה לבעלה ל בשרחו כי היא באה אליו‪.‬‬
‫שבעת ימים חכתה העלובה לתשובת בעלה וביום השמיני בא‬
‫אליה איש יהודי ויאמר לח כי הוא בא אליה בשם בעלה‬
‫להביאה וואיינלאנדה‪ .‬אמנם הנוכל הזה שחיה שליח להרע‬
‫הוביל את האשת על תאניה חשבה חאםכותח‪ ,‬ובתדמית‬
‫הזאת התפטר הבוגד מ" צרתו‪ ,‬טחאטבורנ שבה האשת חאמללת‬
‫לקעלם עיר מולדתה ותקח את ב ניה‪ ,‬בן ובת‪ /‬ותבא שנית‬
‫חאטבותה לנסו ע אל בעלה ל נקום ממנו את נקמתה‪ .‬הפעם‬
‫לא הושבה ובאה בשלום פילאדלפיא ותמצא עבודה בבית‬
‫המלון הנ''ל‪ ,‬ואחרי תום ירחים אחדים החלת להשתדל לבא‬
‫בקובלנא על בעלה לתתו בבית הסהר‪ .‬אמנם אחינו בני ישראל‬
‫הרחמנים )במקום שאין צורך לרחמים ‪ (. . .‬הפצירו בחאשת‬
‫הקעלםית כי תסלח לבעלה ותקבל מטנו גט פטורין ובנלל‬
‫‪\1^ 1*^ * 9‬‬ ‫‪1‬‬ ‫!?•‬
‫*‬ ‫^^>‬ ‫* *• י •*‬ ‫* * * * ‪/‬‬
‫הדבר זה יתנו לח מאח דאללאר‪ .‬חכסן‪ 5‬הזח נשלח אליה ביד‬
‫חי קליין שיתנהו לה על מנת שתקבל עליה בחתימת ידה כי אין‬
‫לח עוד דין ודברים עם אישה‪ .‬בראשונה מאנה האשת לקבל‬
‫את הכסף‪ ,‬באמרה כי טוב טוב לה לחזות נקם בבעלה‪ /‬אמנם‬
‫אחרי ראותה בי היא בערום ובחוסר כל ואין בידה מטת‬
‫להתפרנס החלה לדפוק על פתח חי קליין ותכקשתו שיתן לה‬
‫מיד את כספה‪ .‬לחאשת הזאת בת קטנת כבת עשר שנים‬
‫‪ (1‬י י ‪)>£‬ל‪1‬ס ג&רל&ן סגל י‪3‬יל ז‪$‬טר )‪0‬ל‪/‬ולק>ס ס ג&יס >!ססקופן‬
‫‪ ^3‬קול>ןל ‪>33‬ל! מ>‪2‬ת) *‪35‬גנל עגג יק ט ס‪3‬ל"‪£‬ולין סן? ל‪/‬י ע טגו יקל‬
‫‪3‬ע‪5‬ל ‪3‬לד סק^ון ס לט‪#‬יס לס ^ורקיסס ; מ^כ‪5‬ע טוניס וקללץ גקייס‪.‬‬
‫סזסליין לולקיס ‪5‬עעס ‪3‬פעס ; גס ל^כי ‪3‬קללד גיגנ&יס‬ ‫ס^וןס י ק‬
‫ו>!ק *^ק ‪0‬ס‬
‫כגועס ו>>‪3‬י ט ג^סללי סלנול סויו^יס‪.‬‬ ‫למת לס‬
‫ס כ>י‪.31‬‬
 ‫הלקחים כלבות הנערים כן יסעו מהם בעזבם אותם ימים רבים‪,‬‬
‫כי לא נופלת לשון הקדש מכל לטודי חול שצריכים הנערים‬
‫לבלות במו שליש יטי‪-‬חייחם עד שיבאו עד תכונתם‪ ,‬על כן‬
‫יעצתים לבקש מצד הממשלה הזכות לשלוח מורח עברי מומחה‬
‫להנימנאזיום למ ען יורה שמח דרכי האמונה ‪ -‬לנערי כיי כ אשר‬
‫יורו שם הטורים הנוצרים לחתלמידים הנוצרים‪ ,‬ואז יבואו‬
‫הנערים לידי נמר טוב ללמוד גם השפה העבריה ויחיו משכילים‬
‫בתורת ד' ובתולדות היהדות באמונה צרופה‪ .‬ויעש תועד כדברי‬
‫ויבקש מאת שר ה השכלה לתת לחם רשות לשלוח טורח עברי‬
‫ל בית חניטנאזיום ללמד שם את בני י דרך אמונה‪ ,‬אבל לדאבון‬
‫רוחי! השיב שר ההשכלה את פ ניהם ריקם באמרו בכתב‬
‫לאטד ‪ :‬כי דרש וחפש בספר "חקי הנימנאזיוםי ומצא כתוב שטת‬
‫שאין זכות לשום בני אמונה ללמד יסודות דתיהם בחגימנאזיום‬
‫בלתי לבעלי האמונה הנוצרית ) היונית(‪ ,‬והנערים העברים‬
‫באי חגיטנאזיום יוכלו להשתלם בלמודי דתם ושפתם בשבתות‬
‫וביטים טובים ובימי חגי המערבים‪ ,‬כי בימים האלה אינם‬
‫מוכרחים בנ'י לבקר את בית הניטנאזיוםי ע'' כ תשובת שר‬
‫ההשכלה אשר למדתיח אנכי אז מתוך מכתכו ושמחתי כמוצא‬
‫שלל רכ על יעצו אותנו עצה טונה ללמד את בנ'י ספר תורת‬
‫האלחים נימי השבתית והמועדים שלנו ושלהם כי כאמת‬
‫יש נהם די ללמד את הנערים ספרי ק דשנו‪ ,‬גם למדנו מדברי‪Î‬‬
‫שר ההשכלה לבלתי יחללו התלמידים העברים נאי חני מנאזיום‬
‫שנת ‪. .‬ומועד‪ ,‬שהרי שר ההשכלה כע צמו כתג שאינם מוכרחים‬
‫לבקר את בית חגימנאזיום ב יטים חאלח‪.‬‬
‫) המשך יבא(‬
‫ששמש באחד מבתי הספר של החברה ה רוטטת כי"ח ויש לו‬
‫א ז י ע ן‪.‬‬
‫עיהיק צפת תיו‪.‬‬
‫על דבר א מת!‬
‫למו יל ‪ .‬המגיד* שלום וברכה ‪.‬‬
‫מיום שפקד השר הנאראן ה נדיב הגדול שליט י א את‬
‫ארה'ק‪ ,‬וממוני עי'ק יצאו מטנו נפחי נפש‪ ,‬לא חדלו הסופרים‬
‫מזח לדבר במכה'ע בתממונים ובמנהלי הכוללות‪ .‬ואולם אנחנו‬
‫לא השתתפנו ב פ ח ז ו ת ם ‪ ,‬ולא עלינו לדאוג גם ל ש ל ו ת ם ‪.‬‬
‫אך על זח דאבה לבנו מאד‪ ,‬כי יצאו לדון " נם את החברה‬
‫‪ ,‬י שועת ישראל* לשבט‪ ,‬ו גרגרים שאין להם שחר ויסוד וממש‬
‫כלל יצאו ) בחבגיד גומר ‪ , 18‬ונחטליץ ‪ (159-104‬לתרום‬
‫ולבטל חלילה יסוד החברה היקרה וחני נדה הזאת )תדבר הטוב‬
‫האחד שנוסד בעירנו כזמן האחרון להטנת מצב העניים ולהרמת‬
‫קרן עיה'ק ת"ו( אשר כשטח כן היא וחוד והדר פעלה‪ ,‬כאשר‬
‫ראינו חשבונותיה הכללים דבוקים בכל בתי הכנסיות‬
‫והמדרשות אשר בעיר ביום ש"ק כי'ו פיון‪ .‬ועתה ראינו ספריי‬
‫החשבון הפר טי‪ ,‬וכן יודעים אנחנו כל פעולותיה הטובות כמו‬
‫בענין 'חנוך הנערים' שנתנו כעשרה ילדים יתומים ובני עניים‬
‫על ידי אומנים שונים ללמדם מלאכה‪ ,‬ומחם ש טשטלטין שכר‬
‫להאוטן‪ ,‬ונותנים גם עזר למחיתם‪ ,‬וגם י םלמד ילמדם שעות‬
‫אח דות ביום כל הדרוש לחפץ איש יש ראל לדעת‪ ,‬מלבד מה‬
‫שהוסיפו עתה ול קחי עוד עשרת נערים עניים לחנכם בתורה‬
‫ונד י א‪ ,‬וללמדם גם קרוא וכתוב עברית וערבית ; כן גם בענין‬
‫‪,‬נקור חולים‪ 1‬נותנים חמת סטי מרפא חנם אין כסף לכל ח ולי‬
‫עניי עירנו‪ ,‬ולפעמים גס‪ -‬תמיכה בכםן‪ 5‬מזומן ‪ /‬נם ישכילו‬
‫להיות משען אל דל‪ ,‬וכל איש מסכן ונכה חח אשר יבא וידרוש‬
‫תמיכת מהחכרה‪ ,‬לא יצא ריקם ויקבל עזר מהועד אם רב‬
‫ואם מעט כפי כתו‪ .‬ומת הגדיל הועד לע שות לתמיכת העניים‬
‫על חנ הפסת כאשר הוא ידוע לכל נאי שער עת " ק כי ע'י ועד‬
‫החברה הזאת נע שתה התחרות בין אופי ה מצות וירד חמקת‬
‫הרבה עד כי חם בעצמם קנו כל ראטיל בעד ‪ 5, 30‬נ‪.‬‬
‫ולחעניים מכרו בעד ‪ 5‬ג‪ ,.‬וכן נם בתפוחי האדמה‪ ,‬אשר עיי‬
‫לא יכלו הסוחרים להעלות השער‪ .‬בכלל ובפרט הכל טתנ הנ‬
‫נאמת ואמונה בתום וצדק במשטר וסדר ותקנות טובות ע יי‬
‫ועד נבחרים ומצוינים חכמים ושלמים‪ ,‬זקני ויקירי קרתא‬
‫נכבדי ויחוס* עדתנו )מחם אשר לא יחנו טכס‪ ?,‬חלוקות ונדבות‬
‫כלל( וכל טגטתם אך להועיל ולהיטיב באמת בלי שום פנית‬
‫ונטיח צדדית ח'ו‪ ,‬ובכל כחם עטלים חם לע שות לטוכת העניים‬
‫עוד יותר מכפי כחם וחלילה לקפח שכר עז שי טוב בעדתם‪.‬‬
‫החוב מוטל על כל איש ישראל אשר לא השהו אלקים לב‬
‫מבן שנע שנים‪ ,‬ומאז והלאה היו לומדים הילדים חצי היום‬
‫תורה‪ ,‬והצי יום שפת המדינה עד שישלימו חק למודם בביה'ט‬
‫התחתון‪ ,‬וזח היה נמשך עוד ארבע שנים‪ ,‬ואז במלאת לחנער‬
‫עשתי עשרה שנה היה נכנם לבי 'ס " הגיטנאזיום' ושם למד עוד‬
‫שנע שנים‪ .‬אמנם נשנים האחרונות האלה לא היו לומדים‬
‫עוד הנערים מחכמת ישראל מאומה‪ /‬ונם היו שוכחים מה‬
‫שבבר למדו מפרשת ה שבוע וההפטרה; תלתא דפורענותא‬
‫ושבעה דנחמתא‪ ,‬איכה ורות ‪ ,‬ומנלת אסתר‪ ,‬שזה חיה רוב‬
‫למודם ‪ -‬ממן ההוא בביח ים הכללי ; אבל מתולדות בני י שראל‬
‫ומדברי ימיהם היו הילדים נקיים‪ ,‬ומחכמת דקדוק לשון הקדש‬
‫ריקים‪ ,‬כי כל תלמודם היה העתקת מלות עברית בלבד בלי‬
‫ביאור והכנה ושום שכל במקרא ולא היו מכירים את םפרי‬
‫הנביאים והשופטים והמלכים לא בכתב ולא בעל פח‪ ,‬ומאז‬
‫התחילו הנערים לטעום מ עץ דעת החכמות והלשונות המתהלכות‬
‫בעיר הזאת והזקנים משער שנתו‪ ,‬אז בטלו גם הישיבות‬
‫והחדרים‪ /‬וההתלהבות ללמוד התורה כנתה מלב רוב י ורשיו‪"Î‬‬
‫והתלמוד נשאר גלמוד ואין מבקר ואין מבקש שערי תורה כ* א‬
‫חכם העיר ואיזה יחידים שרידים יתר הפליטה מדור העבר‪,‬‬
‫ובשנת התרמ ' א לב י ע י התעוררו אנשי "הועד הכללי* )ואז היה‬
‫ראש הועד )פרע זידענט( האדון ה'ר משח פרחי נו 'יו איש נכבד‬
‫ומשכיל וירא אלחים וסר מרע( בהראותם לדעת כי " ע תידה‬
‫חורה שתשתכח מכל וכל מבני העיר הזאת וחשכו לתקן עד‬
‫המקום שידם מנעת‪ ,‬ויתיעצו לבזבז מטון רב ולהזיל זהב מכים‬
‫להביא לחם מורח מומחה היודע ובקי בטיב ה למודים לפי רוח‬
‫הזמן' מורה היודע מה שילמד‪ ,‬ולא שילמד מה שיודע‪ ,‬וגם‬
‫הכשרון להבין ולהחכים את הילדים בחכמת הלשון ודברי ימי‬
‫עמנו ותעודתו‪ ,‬ולמצער לא יחיו ילדי ישרון נבערים מדעת צור‬
‫מחצבתם‪ ,‬וכששמעו אז אנשי הועד את שמעי הנודע בשערים‬
‫שאנכי הצעיר נאלפי" םורי ש'ע שמשתי כבר בנתי הספר ה גדולים‬
‫בקםיר ק ונםטאנדינא חבירה‪ ,‬וחם ביח" ס הגדול נכפר ‪ ,‬גאלאטאי‬
‫וביהים " דאג םאםאמי י המיוסדים טחנרת כי' ח זה כמה שנים‬
‫ונם שחייתי מורח ש ' ע בבה'ם של חכי י ח בעיר רוםטג"וק‪ ,‬ותודות‬
‫לאל שראיתי שמח מעשי ידי להתפאר י והע מדתי תלמידיט‬
‫מבינים ספר ולשון הקדש ונותנים על טחרת מליצתה‪ ,‬כששמעו‬
‫זאת אנשי הועד הכללי החילו להריץ אלי מכתים לאםר שהם‬
‫בחרו ני פה אחד להיות טורה ש' ע נגיה ים הכללי פח וחם‬
‫ימלאו את רצוני לשלם שכרי משלם ופתוני אז נטתק שפתם‬
‫ואפת‪ ,‬ונאתי הנה בלב מלא רצון לעבוד ע נודת הק דש גלי‬
‫דמיה ולהקים דגל התורה בהטבת מצב םרר חלטודיב‪ ,‬ושמתי‬
‫אז לפני הועד את תוכן סדר הלמודים החדש אשר ערכתי אז‬
‫כפי יד ד' עלי השכיל‪ ,‬וייטב בע יניהם ובלם הסכימו עליו יען‬
‫כי הבינו כי ברכה בו‪ ,‬ומאז חלקנו את כל הילדים לשש‬
‫מחלקות לפי ערך הילדים ודעותיהם וכשרונם‪ .‬במחלקת‬
‫הראשונה ילמדו הקטנים דרכי הק ריאה הנכונה כשנת אחת‬
‫לבד ולא יותר‪ ,‬ואח'כ יעלו למחלקה שניה ויתחילו להעתיק מלות‬
‫עבריות ללשון ספרדית הנהוגה בינינו וגם ילמדו סדר התפלות‬
‫ובחנה‪ .‬ובשנה האחרת ) השלישית ? הטו יל( יעלו להטחלקה‬
‫השלישית ויתחילו להעתיק בכל ‪ .‬שבוע פרק אחד מפרשת‬
‫השבוע והמורה יסביר להם ביאורו בדרך קלה וקצרה עד שיבין‬
‫הנער טח שילטוד‪ ,‬ובמחלקה הרביעית היו מתחילים להתלמד‬
‫בדרכי דקדוק המקרא ונתוחו ובהכנת הרנה פרקים מהתורה‬
‫עד שידע הנער לספר נעל פח נלשון ספרדית מה שלמד‪ ,‬ונם‬
‫חיו לומדים ספר ‪,‬טםלת הלמוד* לבן זאב ז יל‪ ,‬ואח' כ במחלקת‬
‫החמישית היו מתלמדים לכתוב וללמוד דרכי הפעלים ודקדוק‬
‫השטות וספר יהושע ושופטים בספור והכנת דברי ימיהם‪,‬‬
‫ובמחלקה הששית היו לומדים ספר מלכים א' וני‪ ,‬וכל גזרות‬
‫הפעלים ושטוש הלשון ומתרגלים לכתוב מכטאים בשפת עבר‪,‬‬
‫ומאמרים קצרים וקלים‪ ,‬וגם לנתח המלות ) אנאליז(‪ .‬נמצא‬
‫שנער בן י'א שנח היו לו חרבה ידיעות גרורות מדרכי הלשון‬
‫והת נ'ך‪ /‬וידע כל מה שלמד כלב נכון ונכון ; ובאמת כשק ראתי‬
‫לפני ההמון כזמן בחינת הלמודים בכל שנח את תועלת הסדר‬
‫הזה אז שטחו כל הנצכיכ‪ ,‬וגם הועד הפיק רצון רב טמנו‬
‫וחתמו וקיטו להתנהג בסדר חזה ל עולם‪ ,‬אז אמרתי לאנשי‬
‫הועד כי ההתחלה הטובה הזאת ללמודי תורתנו איננה מספקת‪,‬‬
‫כי בכל זאת הלא ה ילדים לא כשלו כל צרכם וכאשר יחנו‬
‫חשבון על דבר הכסף הזה‪ .‬אח' ב בק שו ממנו ב ת ח נ ו נ י ם כי‬
‫ישיב להם את הסך ‪ 42‬לי טרות שטערלינג אשר נכו להם בגלל‬
‫עזבון הנזכר‪ ,‬וימאן להשיב לתם אף קשיטת אחת‪ .‬ו יהי כאשר‬
‫למרות בקשותיהם לא ענום‬ ‫כי‬ ‫ה מזמתה*‬ ‫את‬ ‫הכולל‬ ‫אנשי‬ ‫ראו‬
‫שני המנהלים הרומעכים לא דבר ולא חצי דבר‪ ,‬וישימו נפשם‬
‫בכפם ויקומו ויתע ודדו ו יבואו לבית הועד ולקחו ‪ ,‬את כל הפנקסים‬
‫אשר מצאו שם וכל המכתבים אשר הניחו שם הממונים הניל‪,‬‬
‫וילכו ו ישכרו להם בית ועד אחר ובחרו בטובי עיר אחרים מנכבדי‬
‫הערת וכתבו וחתמו לתם כתב הרשאת כי זהרשו לדר וש את‬
‫כסף העזכון הנזכר סאת זאב סג" ל‪ .‬ועתה מה גדלה ה שמתה‬
‫במקהלותינו בראותנו מכתבי התשובה ש באו כשבוע הזה ליד‬
‫טובי ע‪Î‬רנו מאת רבני יאססי וגביריח‪ ,‬האומרים עם הספר כי‬
‫מע שיהם רצוים בעי ניהם‪ ,‬ומיר אחרי קבלו טובי העיר את‬
‫המכתבים האלה התאספו אספה גדולה ונשאו ונתנו על ה דבר‬
‫הזה‪ ,‬וי מצא כי נעשתה העתקה מצ וואת הגביר ר'ל גאלדש טיין‬
‫והה עתקה הזאת נמצאת כבית המשפט‪ .‬והנה ל זאב הזה יש בבית‬
‫הכאנק בי אססי סך חמשת אלפים א דוטיפ זהובים והעמידו דבר כי‬
‫שנים מ ‪2‬כעה טובי העיר יםעו ליאססי וישתדלו שם להו צי א את‬
‫הכגזף הנ יל טת" י זאב סג י ל ועל ה שאר יחנו עמו‪ .‬התקיה הזאת‬
‫הפיחה רוח חיים בע צמות ה י בשות דנהנות מכסף החלוקה אשר‬
‫נגרע לשלי ש ולרביע בעתות צרה האלה וישמחו‪ .‬אולם לא כאשר‬
‫דמעו כן היה‪ .‬אמרנו שכת נוגש שבתה מרחבה* אולמי עוד לא‬
‫‪8‬פס חמץ‪ ,‬כי ז‪8‬ב סג ""ל הזה ע ושת באף ובחיםת את בני הכולל‬
‫שלו‪ ,‬כי ע שה חוזה את השר ה יושב בראש ‪ . . . .‬ומוסר כמת‬
‫אנשים לער כאות‪ .‬זה שנים רבות אשר אנכי יושב בעהיק הזאת‬
‫ולא ראיתי אף יהודי אחר‪ ,‬אף לא הפחות שבפחותים ‪ ,‬ש ילך לרון‬
‫בע רכאותיהם‪ ,‬כי שני בתי דינים י ושבים פת כשני ובחמי שי ודנים‬
‫דיני ממונות ודיני קנסות עפ "י דתוה' ק ועל פיהם יקום דבר‪ .‬וזוז‬
‫מקרוב היה דו י ד לחתן זאת סג"ל ושמו משה מכולל חכ'ר עס‬
‫איש נכבד בר אבהן ובר אור "ן על דבר כותל שותפות‪ ,‬ואתרי‬
‫כי הקריבו את דברי רי בוחט לפני כ'ר הצדק פה מאן משה חתנו‬
‫לקבל עליו את פסק הביר וה קריב הדבר לפני שו פטי העיר‬
‫)טעדזילס בע לידיע( ובחאסצעי ה ע ו נ ה א ת ה כ ל פעל כי נתן‬
‫האיש הנכבד הג יל אל בית הסוהר וי שב בו כיום תסים‪ ,‬ורק‬
‫בהשתדלות רבה ‪ . . . .‬י צא לח פשי ‪ /‬וכ י ז בסבת בעלי זרוע‬
‫האלה )החותן יחתנו(‪.‬‬
‫ועתה קור אים נכבדים‪ .‬אשר ק ראתם בראשית השנה הזאת‬
‫מעל סכה י ע ‪ .‬הםליץ י את תלונות בני כולל חב' ר בארה יק ‪8‬שר‬
‫דברו משפט‪Î‬ם את גןבריהם ואטרכליהם אשר בראשם ע ומד הה'נ‬
‫מוהר"ד הומארקץ בחו"ל‪ ,‬עתה לכו חזו טפעלות הממונים‬
‫הנזכרים בעירנו ותענו ותאמרו להם ‪ :‬ה אט לכם בני הכוללות‬
‫ההיא המשפט להשפט עם גזבריהס הנאמנים בחו'ל בעור משפט‬
‫וצדק נע דרו בשערי עירנו הקדושה וכל דאלים גבר ? הנה זה‬
‫האיש ס‪#‬יה מכולילת חב 'י ד שהוא חתנו של זאב סג יל הנזכר וכנו‬
‫‪#‬ל חיים הי רשל המומר ע שיר גדול הוא ובכ יי ן ק בל כשנת‬
‫שעברה כסף ‪ .‬חלוקה* מסמוני עיה "ק חברון בערכך שתי מאות‬
‫וה משים רו י כ‪ .‬לא לבד שלא קיפו בזת הממונים מצות צדקת כי‬
‫האיש ההוא ע שיר ואינו נצרך למ עות צרקה‪ ,‬כי עוד נתנו בזת‬
‫יד ל ‪ . . . .‬כי יחתפאר בגלוי לאמר‪ :‬אם רק את כסף חלוקת*‬
‫)אשר לסותר יחשב ב עיניו( אתן להשופטים אוכל להסגיר ע שרים‬
‫אנשים לבית הסוהר‪ .‬הלא עון פ לילי הוא לתת לאיש כזה מכסף‬
‫החלוקה‪ ,‬בעור שעניים ואבי ונים ו א למנות וי תומים רבים טכו ללת‬
‫ההיא אץ להם אף לחם צר ומים לחץ‪ ,‬ועתה אם כזאת הגהגתכם‬
‫פת ק העוד לכם הצדק לדבר משפטים את אט רכליכם ה נאמנים‬
‫בחו ל? ד י ירחם ע לינו ויאמר לצרותינו ח‪ ,‬ובשנה החדשה הזאת‬
‫חצופה‪.‬‬ ‫נזכה לגאולה קרובה בב" א‪.‬‬
‫)לוקוס סחילןס(‬
‫זח לא כביר יצאה לאור החוברת השניה מהחבור‬
‫‪ .‬ת ו ר ה מ צ יו ן*‬
‫הקובץ חידושי חורה כמקרא ובמשנה בהלכות ואגרות ן‪#‬וית‬
‫אשר יתחדשו תמיר במשך הזמן םטרנן ורבנן גאוני ו חכמי הדור‬
‫ה''ו בארץ ובחו''ל‪.‬‬
‫נדפס בעה יק יתשלם חובב י א בשנת תרמ' ן לפיק‪.‬‬
‫‪.‬הן כאשר ראיתי והתבוננתי בשתי ח וברות הראשונות מהספר‬
‫‪ #‬תורה מציון* שיצא לאור פה י רושלים עה'ק תיו ומצאתי כהן‬
‫כמה דברים נפ לאים בפ לפול הש'י ס והפוסקים מהרה"ג‪ .‬ומט ופלגי‬
‫חורה חריפים ושנונים‪ ,‬והתבוננתי ג ודל התועלת היו צאת מן הספר‬
‫הזה ל הרבות חשקת עיון התורה בין המופלגים שיחיו‪ .‬ע* כ למען‬
‫ככור התורה ולמען י רושלם גם אנכי מעתיר מאחכ" י אשר כבוד‬
‫ההורה וכבוד ירושלים יקר בעיניהם‪ ,‬להיות נמנה להכר מ צוה‬
‫ולם" ע ידי ע ושה טצוה‪ ,‬לקחת הברכה המובאה טאיה י ק‪ ,‬ולתמוך‬
‫ידי המו יל ני י‪ ,‬בכדי שלא יתרפו ידיו חיו מרוב הה וצאות‪ ,‬ויהיה‬
‫לאל ידו להוציא לאור עולם המפר הנ יל חמירין כסדרן‪ ,‬וכל‬
‫המחזיקים ו המסייעים י תברכו מן השטים בכט " ס‪ .‬והי‪ Î‬ירים קרן‬
‫עטו בני י בכלל ובפרט בעתירת החותם לכבוד התורה ולומדית‬
‫פת קרתא קדישא בשנת ‪.‬כי מציון תצא תודח לפ 'ק‪/‬‬
‫שמואל םלאנט‬ ‫)מהים סלזןח ס(‬
‫נ דיבה כי יהיה בתומכי ידם לבא בברית החברה הזאת ולהחזיק‬
‫במעוזח‪ /‬איש איש כאשר ידבנו לבו הטוב למען תוספנה ותרבינח‬
‫ה י‬ ‫והגדלנו? פעולתיהם הטובות והנחוצות להי טיב מצב אחינו פח‬
‫האיום והשפל מאד ולהרים קרן העיר חקי הזאת העזובה‬
‫ך השכוחה בעוקץ‪ Î‬בסבת אי‪Î‬עושים ומעשים עד כה‪ ,‬וכזכות זאת‬
‫תחזינה עיניכם בפדות ציון וערי אלקינו ובביאת נואל עולמים‬
‫בב"א‪.‬‬
‫כן עלינו להוד יע‪ ,‬כי הדבר‪ .‬אשר בדה מלבו איש אחד‬
‫בן בלי שם‪ ,‬כי נשלח מפח מכתב לה שולטן לא פ ר‪ , :‬מרדו בך‬
‫יחודאי* ופו‪ /‬אך ב דותא היא‪ ,‬ורק פתי יאמין ל ד בר כזה‪.‬‬
‫חכ''ד שבעת טובי העיר המדברים למען האמת וה צדק‬
‫כו 'ח בחדש אלול‪ -‬שנת תרט"ז‪.‬‬
‫חיים אייזיק )גאלדשטערן ?(‬ ‫דוד בר'י ס גיל מטאהליב‪.‬‬
‫יוסף אפרים מרגליות‬ ‫פאליק ק אווישאייר‬
‫)גגקיס סמוסס ^ ‪0‬יעס טתי סעיר ק י ק ‪: 6‬זכ‪0‬יס טכו^ וו‪6‬ס>! ץ‬
‫‪3‬ע‪\ÎÎ‬ק ‪$‬פת'ו(‬
‫ל‪£‬‬
‫גספכק‪ 6‬לני ליכח ר‪ £3‬לכו&ת י ‪ ^/‬עג‪/‬יס געיס יק ‪ 5‬על? י ו(‬ ‫)‪>5‬קוס‬
‫דא היא חי י טובי ונבחרי עי'ק ת*ו‪ ,‬וכן באנו נם אנחנו‬
‫להעיד על כל הדברים וה אטת האפורים למעלה ע ' ד החברה‬
‫‪ .‬ישועת י שראל* אשר גם אנחנו רואים ויודעים היטיב בטיב‬
‫הנהגת ופעולת החכרה הנכבדה הזאת‪.‬‬
‫ולראיה בעח''ח פעה ''ק צפ"ת ת ' ו‪.‬‬
‫חק' שמשון בא* א חי י פייבש זציל הראב יד דפ עחיק תוביב‪.‬‬
‫חקי מנחם מ ענדל מ רידניק בחח ' ג טוויעלק אטש זצ'ל‪.‬‬
‫פעיח 'ק צפתי ו אלול תרמ'ז‪.‬‬
‫כוללת רוטאניט‬ ‫פת עיה 'ק צפת הת נשאו לראשי מנהיגי‬
‫ישני אנשים בני בלי שם ובלי מעלות ו מדות טובות‪ ,‬ורק מפאת‬
‫גודל עשרם עלו למ עלה ראש‪ .‬האחד שמו בנימין ז אב סג'ל‬
‫הנקרא בפי כל ‪ .‬וו עלוףל ‪ ,‬דער באביסי אשר בטרם עלה לגדולה‬
‫היה הולך ומוכר חומץ לי חידים בחוצות י אססי‪ ,‬ומשנהו יוסף בר‬
‫‪#‬פרים הנקרא כפי כל ‪ > #‬וסל בא פט * )עב הכרס בל שון רומאניע‪£‬‬
‫?‪9‬שי היה מלפנים משרת בחנות יאסםי‪ .‬ויהי כאשר צלחה בידס‬
‫לאסוף כסף הועדות וישם אותם האםרכל הכללי סכוללת‬
‫דוטאניע‪ ,‬הגביר המשכיל ה י דני אל נ‪ /‬לראשים ומנהלים פעה "ק;‬
‫ואף כי לא ישר הדבר בעיגי י ראי ר' ונכבדי חעדה כי עצי ‪8‬טד‬
‫האלה י שורו על עם ‪ /7‬בכ י ן הגכיר הנזכר החזיק בידם והממונים‬
‫ד‪"Î‬נןכרים עשו בזרוע עלןם מה שלבם חפץ והשתררו על עם ד'‬
‫בלי חםלה וידכאו ענ"ם ו אבי ונים אלמנות ף חוטים‪ .‬לאות על‬
‫יושר פעלם אזכיר רק זאת‪ ,‬כ' אף כי הממונים האלה עשירים גדולים‬
‫הם בכ י ן יקחו הלק מה חלוקה ומהגדבות כ‪8‬תר ה עניים ועור יותר‬
‫מהם‪ — .‬ויהי כאשר החלה הע מיו‪.‬ר אצי אן )הנועת היציאה( ויב ואו‬
‫הנה אנשים נכב דים רבים פאר ץ רו טאניע יראו את כל הר עה‬
‫‪#‬שר מצאה את כני הכולל כסכה שני הראשים והמנהלים ה אלה‪,‬‬
‫ויוכיחו לא אחת ולא שהים את דרכם על פניהם על ענותם את‬
‫•עם ד י ‪ .‬אז היו להם הממונים לאויבים‪ ,‬ואף כי לא ממקבל*‬
‫החלוקה היו האנשים המוכיחים ההם רק קאלא ניסטים אשר באו‬
‫לעכוד את האדמה ככ" ז הרעו להם שני הממונים האלה כראשית‬
‫י סוד הקאלאמ ען‪ ,‬כי ככל התחלה קשתה גם התחלת הקאלאני ען‬
‫והלואות כסף היו דרושות לבע ליהן‪ .‬או ע מדו הטמונים ה אלה‬
‫לשטן להם ודברו בהם וי לשינום למען השחית את המושבות‪— .‬‬
‫אולם לא לעולם חוסן ‪ 1‬ת יל זרח אור ל ישרים והמושבות‬
‫נוסדו על מכוני הן לתפארת‪ ,‬ושאת הטמונים האלה לא הבעת עוד‬
‫אה אחינו האכרים‪ ,‬כי הוסרו שני ה טמונים האלה ממשטרוהיהם‬
‫ויצאו בפחי נפש מהכוללות ההיא וי דיהם על ראשם ופקודתם‬
‫ל קחו נבחרי העדה הקדושה‪ ,‬אנשים יראו ד י ונגידי ארץ וישרי‬
‫לב ולא תהיה עוד הנהגת הכולל מגלת סתרים‪ ,‬רק כל איש ואיש‬
‫אשר ישאל דבר‪ ,‬כקטון כגדול‪ ,‬אליו י שטעון‪, — .‬לכל עת*‬
‫‪ 8‬מר המלך החכם וכן היה גפ למעש* שני הטמונים הנזכרים‪,‬‬
‫כי נגלה קלונם כהורע כי כל העושר אשר עשה זאב‬
‫סג י ל הוא מע זבון אחיו הגביר ר י ליב גאלדשטיין נ י ע טי אססי‪,‬‬
‫אשר הניח קרן קי טת לטובת עיר צ&ת סך שנים עשר אלף‬
‫אדומים ןהובים )שתם ערך ארבעים ושמונה אלף רו " כ( בתנאי כי‬
‫ח פירות יחולקו בכל שנה לעניי עת יק צפה‪ .‬אולם אחיו זאב ק‪0‬‬
‫כ זאב יטרף וי חהוף את כל הכסף ההוא לע צמו‪ ,‬ועתרו יוסף‬
‫באפטי היה לו זרוע ויחזק את ידיו ולא גלה לאנשי הועד דבר מזה‬
‫עד כי בא סועד‪ ,‬וזה הדבר ‪ :‬לפני חג הפסח שעבר באה מכסת‬
‫הכסף הכללי ט האטרכל הגביר ר י ד ניאל נ"י בצחף הר 'ר דור‬
‫נכר הגביר מראמין )?( זיל ליד שגי הטמונים הנזכרים‪ ,‬ויאמרו‬
‫עם הספר כי י ען אשר יושבי צפת יאכלו חפירות מע זבון הגביר‬
‫ר י ליב גא לרשט " ן ן"ל המונחים בי די אחיו זאב ע" כ ינוכה מחלקם‬
‫סך ‪ 42‬לי טראות שט ע רלינג לחתם ליושבי ערי הקרש יר ושלים‬
‫וט כחא ה י ו‪ .‬אן התאספו כל אנשי העדה ושאלו את פי זאב סגיל‬
‫על דבר העזבון הזה והשיב להם ‪ :‬לא לכם הרשות לבקש סמני‬
 ‫?^‪ Î‬פ ע נסיאן י‪96‬‬ ‫עכט טירמישע טליתות‬
‫‪,‬‬
‫אללען פר"נדען אונד כעקאנטען טאכע‬ ‫בחתיכה אהת ובשתים‪ ,‬וכן ש א לי ן‪ ,‬לטלית קטן‪ ,‬מובאות אלי דירעקט מארץ‬
‫איך ה'ערטיט דיע ערגעבענםטע אנצייגע‪,‬‬ ‫הרוצה לקנות כל הסחורה "‬
‫ביחד יודיעני חפצו על האדרעסםע‬
‫דאסס איך סין ענטשלאססען האבע‪ ,‬ט"נע‬ ‫הקדם‪.‬‬
‫פענסיאן‪ ,‬וועלכע איך מעהר ‪Î‬אלס ‪> 25‬אתרע‬ ‫‪!11. 1* 8110,‬‬
‫געפיהרט‪ ,‬ורדער צו ערעפפנען אונד בין‬ ‫‪.‬יא!‪111‬י??י ‪073-13'^386 27,‬יא‬
‫בער"ט‪ ,‬קנאבען אורער אויך מעדכען צור‬
‫ערציעהונג אין מיין הויז אויפצונעהטען‪ .‬דיע‬ ‫מ ו ד ע ה רב ה ן‬
‫עלטערן‪ ,‬וועלכע סיר איהרע קינדער אנפער*‬
‫טרויען וואללען‪ ,‬קעננען פערףכערט זיין‪,‬‬ ‫ביום הושענא רכה יצא לאור הספר השנתי ‪#‬כ נ ס ת י ש ר א לי עם התשורה השניה‬
‫דאסס דיע צעגליננע ביי מיר אייגע פארציג‪Î‬‬ ‫*ל ל י ח ח ?" וביום די מוצאי ירט החל המשלוח‪ .‬הכנסת בשנה זו ה>א בכמותה ואיכותה‬
‫ליכע קעיפערליכע אונד גייסטיגע ערציהונג‪.‬‬ ‫כההולכת לפניה‪ ,‬ובהחלק החזיוני עוד פי שנים לה מאשר להראשונה‪.‬‬
‫ערהאלטען וועררען‪ .‬אים ארטע בעפינדען‬ ‫מחיר הכנסת לשנת חרמ"ח ‪ 1,50‬רויכ‪ ,‬בכריכה פשוטה ‪ 1, 80‬רו'כ‪ ,‬ובבריכה‬
‫זיר ד>ע בעסטען שולען‪ ,‬וויע גימנאזיום עטצ‪.‬‬ ‫מהודרת ‪ 2, 50‬רו'כ‪ ,‬על ניר וועלץ ‪ 2, 25‬רו'כ‪ ,‬בכריכה פשוטה ‪ 2, 55‬רו"כ‪ ,‬ובמהוררת‬
‫אויף וואונש ווירד דען צעגלינגען אים ה ויזע‬ ‫‪ 3,25‬רו'כ‪—Î .‬‬
‫פריוואט אונטערריכט אים העברעאישען‪,‬‬ ‫רו כ‪ ,‬והחפצים בכריכה יוסיפו ‪ 30‬קאפ‪ .‬בעד‬ ‫"‬ ‫‪1,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫ן‬ ‫תרם'‬ ‫מחיר הכנסה משנה‬
‫פראנצעזישען‪ ,‬אונד ענגלישען ערטחיילט‪.‬‬ ‫‪0‬שוטה ורו"כ אחד בעד מהודרת‪ ,‬ועל ניר וועלין ובבריכה יפה בתכלית היופי ‪ 3, 25‬רו'כ‪.‬‬
‫דיעיעניגען‪ ,‬וועלכע מיינע פענסיאן שאן פאן‬ ‫המחיר הזה בעד הכנסת הראשונה והשניה הוא עם המשלח בער מרחק ‪ 500‬וויארסט‬
‫פריהער הער קעננען‪ ,‬זאוויע דיע פר"נרע‬ ‫טווארשוי‪ ,‬והיושבים בריחוק מקום יוסיפו שלשה קאפ‪ .‬על כל עקז‪ .‬מכל מאה וויארסט‬
‫טיינעס זעעליגען טאננעס ביטטע איך מיך‬ ‫היהירות על חמש מאוח‪ .‬ה ק ו נ י ם ש ה י ה כ נ ס י ו ת ב י ח ד ישלמו בעד שתיהן רק‬
‫נאך מעגליכקייט צו עמפפעהלען‪— .‬‬ ‫וויארסט יהירות על ‪ 500‬וויאר ‪ 4‬מווארשוי‪Î‬‬ ‫‪ 2, 50‬רו"כ‪ ,‬בהוספת הפארטא ‪ 6‬קאפ‪ .‬מכל מאה‬
‫ערגעבענסט‬ ‫המחיר ליושבי חוייל עבור הכנסת משנת הרטיח הוא‪ 3 :‬מארק ‪ 50‬פפעניג — ‪2‬‬
‫‪0‬לארין ‪ 40‬קר"צער — ‪ 5‬פראנק — ‪ 5‬שיללעג — אחד וחצי דאללאר עם המשלוח עיי‬
‫פסים )באנרעראלל( והקונים שתי כנסיות לשנת חרט'ן ותרט"ח ביחד ישיגו הטבה נכיון‬
‫‪61188611.‬י‪1/2"01£ , 03^1)1‬‬ ‫‪ 10 0/0‬מהמחיר הנקוב למעלה‪ .‬להסוכנים והםוסיים נ ת ן מ ק ו ם ל ה ש ת כ ר ב ע י ן‬
‫* פה‪ ,‬ונבקשם לפנות אלינו עפיי האדרעססע‪:‬‬
‫למען ד עת‬ ‫‪^111 (316 116(1^041011‬‬
‫‪(1.‬‬
‫‪^61, 3, 11111ÎÎ^1^2/‬י‪-.181‬ב‪686^1‬מ‪. £‬כ‪1‬ל‪*1^111‬‬
‫לתלי העתקת מושבי ססופיאה לבעיגראד‬ ‫)‪Î^^^ 8011111 / 1)2161113- 3. (110881^1101‬‬
‫חלית> את פני החכם הי אברהם אשכנזי‬
‫בזה לקבל על עצמו את סוכנות ‪,‬הטגיר*‬
‫כמדינתנו והו* בטובו התרצה לזה‪.‬‬ ‫הו ד עה‪.‬‬
‫על כן כל אלת אשר חתמו ע ל המגיד על‬ ‫יונגע לייטע‪ ,‬וועלכע דיא היעזיגען העהערען לעהראנשטאלטען בזוכען אדער אינם‬
‫געשעפט טרעטען וואללען‪ ,‬פעדען פאללשטענדיגע פענזיאן‪ ,‬נוטע אויפזיכט אונד ידי וכלי אלה אשר ירצו לחתום מחדש‪,‬‬
‫יפנו בטיבם להחכם הנזכר בסופיא וישיגו‬ ‫גדינדליך יידישען אונטערריכט ביי‬
‫מבוקשם עצהיו''ט‪.‬‬ ‫‪.1. 631*11011‬‬
‫ובזה אודיע לכל מאהבי ומיודעי כי‬ ‫‪(16‬‬ ‫‪111‬‬
‫‪0^11^01‬‬ ‫ע‬ ‫‪1‬‬‫‪8‬‬‫‪1‬‬‫‪.‬‬ ‫]‪611‬ג(ו‪611£10118£6861180119,££ < £^]^1^811173]0 [83‬ו‪]3‬‬
‫כל הדורשים לשכני מר''ח חשוון הבע"ל‬
‫והלאה יואילו יפנות אלי על האדרעססע‬
‫הזאת ‪:‬‬ ‫שלאכטמעסס ער ')חלפים(‬
‫‪.‬ע‪10£. £ 1;60016 18‬כן ‪33,1111161 111148‬‬ ‫אין אללען י גראסםען פאן פיינסטער קוואליטעט האט שטעטם ^אוים לאגער‬
‫]‪16‬נ‪1‬י‪3]^0£^1)]0. [861‬נ‪3‬נ‬
‫י‬ ‫‪Î . 10/11.‬‬
‫סוס‪£‬יא תשרי הרת"ם לפ''ק‪.‬‬ ‫‪^886 80‬י‪28^1‬ב‪1111‬ג \‪240111§ 8{>61*^ §|1*1‬‬
‫שמואל בי אליה‪.‬‬ ‫)שפעציעללע פרייזליםטע גראטים אונד פראנסא‪(.‬‬
‫! מודעה לכל הנוסעים לוו יען ‪; 1‬‬
‫סופיא‪ ,‬בחדש תשרי תרח ם‪.‬‬
‫החפץ דירה נאה בחדרים מהודרים מיוחדים וארוחת תםיד בכשרות ובזול‪,‬‬
‫לכבוד הרב כעהמ"ג שלום וברכת ‪1‬‬
‫הוא יסור אל בית אכםניא של ר' מרדכי ווייםטא^ חיות ^ו'ח^יפק י רצון עצחירט‪.‬‬
‫אתכבד בזה להודיעהו כי הואלתי להיות‬ ‫וכן הבא לדרוש שם ברופאים או ע"ד טקח' ^ ו ממכר וכד‪1,‬טה ^ עצתו במישור‬
‫בעירי סוכן להטגיד שלא ע''מ לקבל פרפ‬ ‫‪1‬‬ ‫* ^''‬ ‫תנחחו וכל משאלתו ימלא‪.‬‬
‫תחת סופרו וסוכנו הנכבד הר"ר שב* ^‬
‫‪0, 6.‬י‪1‬יא ‪1111116110Σ1886,‬י‪\¥1611. 11. 1161‬י ‪6188111^1111 !11‬י‪\¥‬י ‪0118‬י‪ ]\1^1‬שהעתיק טזת מושבו לעיר בעלגראד במדינת‬
‫םערביען וכוי‪.‬‬
‫הנני הםוקירו ומכבדו‬
‫‪ 1‬אברהם אשכנזי ס''פז‪.‬‬ ‫‪11611- 1111^1‬‬ ‫‪11‬ו‪^2‬נ‪.40‬‬
‫"^^^‪[1^8‬‬
‫אלה הם סוכני המגיד באטעריקא ‪:‬‬ ‫‪111^0‬י\‪1111 ]\ 61¥60- 1111(1 ^£11131(118^1‬‬
‫‪2‬ח‪16‬נ‪001‬‬
‫בנויארק‪. ^. 1^. 061111^^8^7 :‬י‪11‬ג‬ ‫ג‪21‬‬ ‫‪^^^Î11 (13^08^1011) 1)61‬‬ ‫‪3. 1^11‬‬
‫‪?Î01]£.‬י ‪£11 841. ^6^Î‬בנג‪30. 0‬‬ ‫§‪ ^11(Î11<1111110 211 :|6<161Î 2<611 *1$$‬י*‪2885‬‬
‫בכאסטאן ; )סוכן שלא ע'מ לקבל פרס(‬
‫)‬
‫‪11106 8^1. 79.‬י‪^!11. 1). 31^1181610, 11‬‬
‫‪ ; 1\18'88.‬ט‪]80810‬‬
‫בפהילאדעלפהיא !‬
‫ג‪1661113<111‬י‪6‬נ ‪^11. ^0868‬‬ ‫ינ‪1]}:?6‬ם^‪1611(1‬נ‪?08^- 1111(1 80]1‬‬
‫‪', 1?^.‬מ‪111‬ק‪?1111^(161‬‬
‫‪.‬ע*‪^1<1 8‬ב‪1‬ם‪01‬ו‪429 1‬‬

‫לםען דעת ‪1‬‬

‫כל איש החפץ להודיע דבר טח‬
‫לתועלתו בםבחב עתי ישלח דבריו לבית‬
‫מערכת הסגיר ויבטח כי הודעתו חכךא‬
‫מאלפים ורבבות יהודים באשר המגיד יקרא‬ ‫‪8611(16^ 9-11£ .41111*8^6‬י‪1)1^116 761‬י‪3'111‬י‪6‬נ ‪081)601)6 1111(1‬י‪1>1‬‬
‫בכל חמשת חלקי תבל‪ ,‬כמעט בכל עיר‬ ‫‪1)16 011*6611017‬‬
‫גדולה אשר אחביי יושבים בתוכה‪.‬‬ ‫‪(163‬‬
‫המויל‪.‬‬ ‫‪1^801101 110¥(5‬ן‪(1(16‬י‪^01‬נ‬