‫סוג הבחינה‪

:‬בגרות לבית–ספר על–יסודיים‬ ‫מדינת ישראל ‬

‫מועד הבחינה ‪ :‬קיץ תשע"ה‪2015 ,‬‬ ‫משרד החינוך ‬ ‫ ‬
‫סמל השאלון‪896101 :‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‬

‫יחידת לימוד אחת‬

‫הוראות לנבחן‬

‫א‪ .‬משך הבחינה‪ :‬שעתיים‪.‬‬

‫ב‪ .‬מבנה השאלון ומפתח ההערכה‪ :‬בשאלון הזה שני פרקים‪ .‬עליך לענות על שתי שאלות‬
‫לפחות מן הפרק הראשון ועל שאלה אחת לפחות מן‬
‫הפרק השני‪ .‬בסך–הכול עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫לכל שאלה — ‪ 25‬נקודות‪ ,‬ובסה"כ — ‪ 100‬נקודות‪.‬‬
‫ ‬ ‫כל חומר עזר כתוב על נייר‪ ,‬ובלבד שאינו מועבר בין‬ ‫ג‪ .‬חומר עזר מותר לשימוש‪ :‬‬
‫הנבחנים ו‪/‬או כל אדם אחר‪.‬‬ ‫ ‬
‫ד‪ .‬הוראות מיוחדות‪:‬‬
‫ענה על מספר השאלות הנדרש בשאלון‪ .‬המעריך יקרא את מספר התשובות הנדרש‬ ‫‪ .1‬‬
‫בלבד על–פי סדר כתיבתן במחברתך‪ ,‬ולא יתייחס לתשובות נוספות‪.‬‬
‫אם לדעתך חסר נתון בשאלה או בסרטוט‪ ,‬הוסף אותו על–פי שיקול דעתך‪ .‬ציין‬ ‫‪ .2‬‬
‫בתשובתך את הנתון שהוספת‪.‬‬
‫ענה על השאלות על–פי הסדר הנראה לך‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫בתשובה על שאלה חישובית‪ ,‬עליך להציג את שלבי הפתרון באופן מפורט ולהסבירם‬ ‫‪ .4‬‬
‫בקצרה‪ .‬קבלת מרב הנקודות מותנית במילוי דרישה זו‪.‬‬

‫בשאלון זה ‪ 14‬עמודים‪.‬‬

‫ההנחיות בשאלון זה מנוסחות בלשון זכר‪,‬‬

‫אך מכוונות הן לנבחנות והן לנבחנים‪.‬‬

‫בהצלחה!‬

‫המשך מעבר לדף‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-2-‬‬

‫השאלות‬
‫בשאלון הזה שני פרקים‪ .‬עליך לענות על שתי שאלות לפחות מן הפרק הראשון ועל‬
‫שאלה אחת לפחות מן הפרק השני‪ .‬בסך–הכול עליך לענות על ארבע שאלות‪.‬‬
‫לכל שאלה — ‪ 25‬נקודות‪ ,‬ובסה"כ ‪ 100‬נקודות‪.‬‬

‫פרק ראשון‬
‫עליך לענות על שתי שאלות לפחות מבין השאלות ‪( 4—1‬לכל שאלה — ‪ 25‬נקודות)‪.‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫חברת אוטובוסים שוקלת לרכוש אוטובוס מדגם חדש‪ .‬לשם כך היא בוחנת אוטובוס ניסיוני מדגם‬
‫זה‪ ,‬בתנאי דרך שונים‪ ,‬כדי ללמוד על מאפייניו‪.‬‬
‫באוטובוס הניסיוני הותקן מנגנון המתריע על תקלות‪ .‬המנגנון מתואר באמצעות המערכת‬
‫הצירופית שבאיור א' לשאלה זו‪.‬‬

‫‪A‬‬
‫מערכת‬
‫‪B‬‬ ‫‪F1‬‬
‫צירופית‬
‫‪C‬‬

‫איור א' לשאלה ‪1‬‬

‫המערכת הצירופית שבאיור היא בעלת שלושה מבואות‪ B , A :‬ו–‪ , C‬המפורטים להלן‪ ,‬ומוצא‬
‫אחד‪. F1 ,‬‬
‫נסמן‪:‬‬
‫‪ — A‬טמפרטורת המנוע היא מעל ‪. 115 °C‬‬
‫‪ — B‬כמות הדלק קטנה מ–‪ 10‬ליטרים‪.‬‬
‫‪ — C‬מספר הנוסעים באוטובוס גדול מ–‪ 40‬איש‪.‬‬

‫המשך בעמוד ‪3‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-3-‬‬
‫כאשר מתרחש כל אחד מן המצבים ‪ B , A‬או ‪ , C‬אזי ערכו של המשתנה הלוגי המתאים —‬
‫‪ B , A‬או ‪ — C‬יהיה ‪ . 1‬אחרת — ערכו ‪. 0‬‬
‫אם ערכם הלוגי של שניים או שלושה מבין שלושת המבואות שווה ל–‪ , 1‬אזי יופעל מנגנון‬
‫התרעה‪ .‬ערך המוצא שיתקבל יהיה‪ . F1 = 1 :‬אחרת‪. F1 = 0 :‬‬
‫א‪ .‬רשום טבלת אמת עבור המוצא ‪. F1‬‬
‫ב‪ .‬רשום את הפונקציה הלוגית המתארת את המוצא ‪ F1‬וצמצם אותה ככל האפשר‪.‬‬
‫ממש את הפונקציה הלוגית המצומצמת באמצעות שערים לוגיים מסוג ‪ NAND‬בלבד‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫ד‪ .‬כדי למנוע נזק אפשרי לאוטובוס הניסיוני‪ ,‬הוחלט כי המנגנון הזה יתריע לא רק על התקלות‬
‫המתוארות לעיל‪ ,‬אלא יופעל גם באופן בלתי תלוי בכל אחד מן המצבים שלהלן‪:‬‬
‫‪ — D‬כמות הדלק קטנה מ–‪ 5‬ליטרים‪.‬‬
‫‪ — E‬טמפרטורת המנוע היא מעל ‪. 120 °C‬‬
‫באיור ב' לשאלה זו מתוארת המערכת הצירופית הכוללת את שני המצבים הנוספים‪.‬‬

‫‪E‬‬

‫‪A‬‬
‫מערכת‬
‫‪B‬‬ ‫‪F2‬‬
‫צירופית‬
‫‪C‬‬

‫‪D‬‬
‫איור ב' לשאלה ‪1‬‬

‫כאשר מתרחש כל אחד מן המצבים ‪ D‬או ‪ , E‬ערכו של המשתנה הלוגי‬ ‫ ‬

‫המתאים — ‪ D‬או ‪ — E‬יהיה ‪ . 1‬אחרת — ערכו ‪ . 0‬במקרה זה ערך המוצא יהיה ‪, F2 =1‬‬
‫והוא אינו תלוי בערכים הלוגיים של ‪ B , A‬ו–‪. C‬‬
‫ממש את המעגל עבור המצב המתואר בסעיף זה‪ .‬תוכל להשתמש בכל סוג של שער לוגי‬ ‫ ‬
‫ובמוצא ‪. F1‬‬

‫המשך בעמוד ‪4‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-4-‬‬
‫שאלה ‪2‬‬
‫באיורים א' ו–ב' לשאלה זו מוצגות שתי תצורות אפשריות לחיבור חיישן אור במעגל חשמלי‪.‬‬
‫‪VCC = 5 V‬‬ ‫‪VCC = 5 V‬‬

‫חיישן‬
‫‪R1‬‬ ‫אור‬ ‫‪R2‬‬

‫מתח‬ ‫מתח‬
‫המוצא‬ ‫המוצא‬
‫חיישן‬
‫אור‬ ‫‪R2‬‬ ‫‪R1‬‬

‫איור ב' לשאלה ‪2‬‬ ‫איור א' לשאלה ‪2‬‬

‫באיור ג' לשאלה זו מתואר גרף האופיין של חיישן האור בטמפרטורה של ‪. 20 °C‬‬
‫התנגדות ]‪[Ω‬‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪1,200‬‬
‫הארה ]‪[LUX‬‬ ‫עוצמת‬
‫איור ג' לשאלה ‪2‬‬
‫א‪ .‬רשום ביטוי למתח המוצא מן המעגל‪ ,‬עבור כל אחת מן התצורות המופיעות‬
‫באיורים א' ו–ב'‪ ,‬כתלות ב–‪ R2 , R1‬ו–‪. VCC‬‬
‫ב‪ .‬הסתמך על הגרף שבאיור ג' ועל הביטוי שרשמת בתשובתך לסעיף א'‪ ,‬וקבע עבור כל אחת‬
‫משתי התצורות המתוארות באיורים א' ו–ב'‪ ,‬כיצד ישתנו ההתנגדות ‪ R2‬ומתח המוצא ככל‬
‫שעוצמת ההארה על החיישן ּג ְ ֵדלָה‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪5‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-5-‬‬
‫ידוע כי טמפרטורת הסביבה משפיעה על התנגדות החיישן‪ ,‬כך שהתנגדותו ְק ֵטנ ָה ביחס‬ ‫ג‪ .‬‬
‫לאופיין הנתון באיור ג'‪ .‬השינוי היחסי‪ ,‬באחוזים‪ ,‬של התנגדות החיישן כפונקציה של‬
‫טמפרטורת הסביבה מתואר באופיין שבאיור ד' לשאלה זו‪ .‬למשל‪ ,‬בטמפרטורה של ‪60 °C‬‬
‫התנגדות החיישן ְק ֵטנ ָה לערך שהוא ‪ 65%‬מהתנגדותו בטמפרטורה של ‪. 20 °C‬‬
‫שינוי יחסי ]‪[%‬‬
‫‪105‬‬
‫‪100‬‬
‫‪95‬‬
‫‪90‬‬
‫‪85‬‬
‫‪80‬‬
‫‪75‬‬
‫‪70‬‬
‫‪65‬‬
‫‪60‬‬
‫‪–40‬‬ ‫‪–20‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪80‬‬
‫טמפרטורת הסביבה ]‪[°C‬‬

‫איור ד' לשאלה ‪2‬‬

‫נתון‪ . R1 = 50 Ω :‬חשב את מתח המוצא מן המעגל עבור כל אחת משתי התצורות‪ ,‬בעוצמת‬ ‫ ‬
‫הארה ‪ 400 LUX‬ובטמפרטורה ‪. 40 °C‬‬
‫ד‪ .‬הציעו לחבר את חיישן האור בתצורה אחרת המתוארת באיור ה'‪.‬‬

‫‪Vin‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪Vout‬‬
‫–‬
‫‪R2‬‬

‫‪R1‬‬ ‫חיישן‬
‫אור‬

‫איור ה' לשאלה ‪2‬‬

‫רשום ביטוי להגבר ‪ Vout‬כתלות ב–‪ R1‬וב–‪. R2‬‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪Vin‬‬
‫קבע כיצד ישתנה הגבר המעגל כתלות בעוצמת ההארה‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫המשך בעמוד ‪6‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-6-‬‬
‫שאלה ‪3‬‬
‫כתוב תכנית לבחירת מקומות באולם מופעים‪ ,‬המתואר באיור לשאלה זו‪ ,‬עבור רוכשי הכרטיסים‬
‫בקופה‪.‬‬
‫במה‬
‫‪1‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪1‬‬

‫קטגוריה ‪A‬‬
‫‪30‬‬

‫‪31‬‬

‫קטגוריה ‪B‬‬
‫‪50‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪40‬‬
‫איור לשאלה ‪3‬‬
‫כאשר לקוח מגיע לקופה‪ ,‬הוא יכול לרכוש כרטיס אחד באחת מקטגוריות המחיר‪ A :‬או ‪. B‬‬
‫‪30‬‬ ‫קטגוריה ‪ — A‬שורות ‪ 1‬עד‬
‫‪50‬‬ ‫קטגוריה ‪ — B‬שורות ‪ 31‬עד‬
‫בכל שורה באולם יש ‪ 40‬כיסאות המסומנים ‪ 1‬עד ‪. 40‬‬
‫המקומות הטובים ביותר בכל קטגוריה נמצאים במרכז האולם‪ ,‬הכיסאות ‪ 10‬עד ‪ .30‬יתר‬
‫המקומות זהים מבחינת טיבם‪.‬‬
‫קלט‪ :‬האות המציינת את הקטגוריה שבוחר הלקוח — ‪ A‬או ‪. B‬‬

‫המשך בעמוד ‪7‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-7-‬‬
‫התכנית תציג את המקום המבוקש על–פי הקטגוריה שבחר הלקוח‪ ,‬באופן הזה‪:‬‬
‫עבור לקוח שבחר מקום השייך לקטגוריה ‪ , A‬התכנית תבחר את המקום הטוב ביותר האפשרי‪.‬‬
‫דירוג המקומות הטובים ביותר הוא‪:‬‬
‫בעדיפות הראשונה — כיסא במרכז האולם‪ ,‬בשורה הקרובה ביותר האפשרית לבמה‪.‬‬ ‫‪. I‬‬
‫הבחירה תחל משורה ‪ , 1‬כיסאות ‪ , 30–10‬עד שורה ‪ , 30‬כיסאות ‪. 30–10‬‬
‫הכיסא שייבחר הוא הכיסא שמספרו הוא הקטן ביותר האפשרי‪.‬‬
‫‪ .II‬בעדיפות השנייה — כיסא באזורים הצדדיים של האולם‪ ,‬בשורה הקרובה ביותר האפשרית‬
‫לבמה‪ .‬הבחירה תחל משורה ‪ ,1‬כיסאות ‪ 9–1‬וכיסאות ‪ , 40–31‬ותסתיים בשורה ‪ , 30‬כיסאות‬
‫‪ 9–1‬וכיסאות ‪ . 40–31‬הכיסא שייבחר הוא הכיסא שמספרו הוא הקטן ביותר האפשרי‪.‬‬

‫עבור לקוח שבחר מקום השייך לקטגוריה ‪ , B‬התכנית תבחר את המקום הטוב ביותר האפשרי‪.‬‬
‫דירוג המקומות הטובים ביותר הוא‪:‬‬
‫בעדיפות הראשונה — כיסא במרכז האולם‪ ,‬בשורה הקרובה ביותר האפשרית לבמה‪.‬‬ ‫‪. I‬‬
‫הבחירה תחל משורה ‪ , 31‬כיסאות ‪ , 30–10‬עד שורה ‪ , 50‬כיסאות ‪. 30–10‬‬
‫הכיסא שייבחר הוא הכיסא שמספרו הוא הקטן ביותר האפשרי‪.‬‬
‫‪ .II‬בעדיפות השנייה — כיסא באזורים הצדדיים של האולם‪ ,‬בשורה הקרובה ביותר האפשרית‬
‫לבמה‪ .‬הבחירה תחל משורה ‪ , 31‬כיסאות ‪ 9–1‬וכיסאות ‪ , 40–31‬ותסתיים בשורה ‪, 50‬‬
‫כיסאות ‪ 9–1‬וכיסאות ‪ . 40–31‬הכיסא שייבחר הוא הכיסא שמספרו הוא הקטן ביותר‬
‫האפשרי‪.‬‬
‫עבור כל בקשה יודפס מקום הכיסא שנבחר‪ ,‬או הודעה על כך שאין אפשרות למלא את הבקשה‪.‬‬
‫התכנית תפסיק את פעולתה כאשר המשתמש יקיש את האות ‪. E‬‬

‫המשך בעמוד ‪8‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-8-‬‬
‫שאלה ‪4‬‬
‫מבקר הנכנס למבואת הכניסה של בניין משרדים בן תשע קומות נדרש ללחוץ בלוח מקשים‬
‫הצמוד לפתח המעליות על מספר הקומה שאליה הוא מבקש להגיע‪ .‬כאשר מתפנה מעלית‪ ,‬מועבר‬
‫אליה מספר שלם שכל ספרה בו מייצגת קומה שבה נדרשת המעלית לעצור‪.‬‬
‫מספרי הקומות הם מספרים חיוביים‪ .‬מספר המועבר למעלית ייקרא "מדורג" אם כל הספרות‬
‫שלו מסודרות בסדר עולה‪.‬‬
‫אם המספר הוא מספר חד–ספרתי או מספר בעל ספרות זהות הוא ייקרא "מדורג"‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬כל אחד מהמספרים שלהלן הוא מספר מדורג‪. 789 , 456 , 347 , 0 , 8 , 77 :‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כל אחד מן המספרים שלהלן אינו מספר מדורג‪. 5551 , 85 , 452 , 41 :‬‬
‫‪1‬‬ ‫א‪ .‬כתוב שגרה בשם ‪ ranked_num‬שמקבלת מספר שלם ‪ num‬מסוג ‪ . integer‬השגרה מחזירה‬
‫אם המספר מדורג‪ ,‬ו–‪ — 0‬אחרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתוב שגרה בשם ‪ do_ranked_num‬המקבלת מספר שלם ‪ num‬מסוג ‪ integer‬שאינו מדורג‬
‫והופכת אותו למספר מדורג‪.‬‬
‫נתון מערך חד–ממדי ‪ A‬בעל אורך ‪ . N‬כתוב שגרה בשם ‪ ranked_array‬המקבלת את המערך‬ ‫ג‪ .‬‬
‫‪ A‬ואת אורכו ‪ . N‬השגרה בודקת אם המספר בכל תא הוא מדורג‪.‬‬
‫אם מספר בתא כלשהו אינו מדורג‪ ,‬השגרה תהפוך אותו למספר מדורג‪.‬‬
‫בתשובתך‪ ,‬תוכל להיעזר בשגרות שכתבת בתשובותיך לסעיפים א' ו–ב'‪.‬‬

‫המשך בעמוד ‪9‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪-9-‬‬
‫פרק שני‬
‫עליך לענות על שאלה אחת לפחות מבין השאלות ‪( 10—5‬לכל שאלה — ‪ 25‬נקודות)‪.‬‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫באיור לשאלה זו מתואר רובוט אוטונומי ששני גלגליו הקדמיים מּונָעִים באמצעות שני מנועים‬
‫חשמליים נפרדים‪ ,‬והגלגל האחורי שלו חופשי ("גלגל משוגע")‪ .‬לכל מנוע מחוברת ממסרת שיחס‬
‫התמסורת שלה הוא ‪ . 1:20‬ממדי הרובוט נתונים באיור‪.‬‬

‫‪200 mm‬‬
‫‪100 mm‬‬ ‫‪30 mm‬‬ ‫‪100 mm‬‬

‫‪15 mm‬‬
‫‪60 mm‬‬
‫‪40 mm‬‬

‫איור לשאלה ‪5‬‬

‫‪m‬‬
‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬קצב הסיבוב של המנועים הוא ‪ . 400 r.p.m.‬חשב את מהירות הרובוט ביחידות‬
‫‪sec‬‬
‫ב‪ .‬נדרש לסובב את הרובוט בזווית של ‪ 180°‬באמצעות עצירת הסיבוב של אחד המנועים וסיבוב‬
‫המנוע השני בקצב של ‪. 400 r.p.m.‬‬
‫קבע את רדיוס הסיבוב שיתקבל וחשב את הזמן הדרוש לסיבוב הרובוט‪.‬‬ ‫ ‬
‫הרובוט נע במעלה מדרון משופע כאשר מנועיו מסתובבים בקצב של ‪ . 400 r.p.m.‬האם‬ ‫ג‪ .‬‬
‫מהירות הרובוט תגדל‪ ,‬תקטן או תישאר ללא שינוי במהלך תנועתו במעלה המישור המשופע?‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫ד‪ .‬הרובוט נע על–גבי מישור אופקי ומהירותו ְק ֵטנ ָה במהלך תנועתו‪ .‬חשב את התאוצה המרבית‬
‫שבה הרובוט יוכל לנוע מבלי להתהפך‪.‬‬
‫ה‪ .‬הרובוט נע במורד מישור משופע שזווית השיפוע שלו ביחס לאופק היא ‪ . 20°‬להלן שתי‬
‫אפשרויות לתנועת הרובוט‪:‬‬
‫‪ . I‬הרובוט מגדיל את מהירותו‪.‬‬
‫‪ . II‬הרובוט מקטין את מהירותו‪.‬‬
‫באיזו מבין האפשרויות‪ I ,‬או ‪ , II‬התאוצה המרבית שבה הרובוט יוכל לנוע מבלי להתהפך‬ ‫ ‬
‫היא קטנה יותר?‬
‫המשך בעמוד ‪10‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪- 10 -‬‬
‫שאלה ‪6‬‬
‫באיור לשאלה זו מתוארת מערכת של ארבעה גלגלי שיניים‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A‬‬ ‫ציר‬

‫‪B‬‬ ‫ציר‬
‫איור לשאלה ‪6‬‬

‫נתונים‪:‬‬
‫‪ 1‬ו–‪40 : 3‬‬ ‫— מספר השיניים בגלגלים‬
‫‪ 2‬ו–‪10 : 4‬‬ ‫— מספר השיניים בגלגלים‬
‫א‪ .‬מחברים לציר ‪ A‬מנוע הפועל בקצב סיבוב של ‪. 200 r.p.m.‬‬
‫מחברים לציר ‪ B‬עומס שהמומנט הדרוש להפעלתו הוא ‪. 2 N⋅m‬‬
‫חשב את קצב הסיבוב של ציר העומס‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫חשב את המומנט הנדרש מן המנוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫ב‪ .‬מחליפים בין המנוע ובין העומס בתמסורת‪ ,‬כלומר‪ ,‬מחברים את המנוע לציר ‪ B‬ואת העומס‬
‫לציר ‪ . A‬נתוני המנוע והעומס מצוינים בסעיף א'‪.‬‬
‫חשב את קצב הסיבוב של ציר העומס‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫חשב את המומנט הנדרש מן המנוע‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫מהו תפקידה של כל אחת מצורות החיבור המתוארות בסעיפים א' ו–ב'?‬ ‫‪ .1‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫הנח כי קיים חיכוך בין גלגלי השיניים‪ .‬כיצד ישתנו תשובותיך לסעיפים א‪ 1‬ו–א‪ :2‬יגדלו‪,‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫יקטנו או יישארו ללא שינוי? נמק את תשובותיך‪.‬‬

‫המשך בעמוד ‪11‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪- 11 -‬‬
‫שאלה ‪7‬‬
‫א‪ .‬אדם נוהג ברכב; לפתע הוא מבחין ברכב המגיח מולו במהירות גבוהה‪ ,‬וחולף קרוב אליו‪.‬‬
‫איזו מערכת עצבים נכנסת לפעולה בגוף האדם במצב זה? מהו תפקידה של מערכת זו?‬ ‫‪ .1‬‬
‫חלק את האירועים שהאדם חווה מרגע שהוא מבחין ברכב ועד שהוא חוזר למצב רגיעה‬ ‫‪ .2‬‬
‫לשלושה תתי–אירועים‪:‬‬
‫מעבר מרגיעה לחירום‬ ‫‪ .1‬‬
‫שהייה במצב חירום‬ ‫‪ .2‬‬
‫חזרה למצב רגיעה‬ ‫‪ .3‬‬
‫תאר כל אחד מתתי–האירועים בארבע עד חמש שורות‪ .‬פרט לכל אירוע את מערכת‬ ‫ ‬
‫הפעולות שנעשות בו על–ידי מערכת העצבים ומערכת ההובלה‪ ,‬וציין את משך האירוע‬
‫בקירוב (שניות‪ ,‬דקות או שעות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬תא העצב קולט ומעביר מסרים עצביים‪.‬‬
‫מאיזה סוג של תאים מקבל תא העצב את הגירוי העצבי?‬ ‫‪ .1‬‬
‫איזה סוג של תאים קולטים מתא העצב את הגירוי העצבי?‬ ‫‪ .2‬‬
‫החומרים דופמין ואשלגן נמצאים במערכת העצבים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫מהו התפקיד של כל אחד מן החומרים בהעברת הגירוי העצבי?‬ ‫‪ .1‬‬
‫כיצד ישפיע חסר בכל אחד מן החומרים על העברת הגירוי העצבי?‬ ‫‪ .2‬‬

‫המשך בעמוד ‪12‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪- 12 -‬‬
‫שאלה ‪8‬‬
‫א‪ .‬ציין שישה תפקידים עיקריים של מערכת הובלת הדם בגוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר מהו ההבדל האנטומי העיקרי בין החדר הימני לחדר השמאלי בלב מבחינת המבנה‬
‫ומבחינת התפקוד‪.‬‬
‫כאשר מזריקים תרופה בזרוע היא עוברת פעמיים בלב ולאחר מכן היא מגיעה לרגל‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬
‫תאר את מהלך התרופה בגוף עד הגעתה לרגל‪.‬‬
‫ד‪ .‬באיור לשאלה זו מתוארת חלוקת הדם לאיברי הגוף השונים במהלך מנוחה ואימון במאמץ‪.‬‬
‫בחר ארבעה מן האיברים‪ ,‬ועבור כל אחד מהם — תאר את השינוי שחל בו בעת מאמץ ואת‬
‫הסיבה הפיזיולוגית לשינוי זה‪.‬‬

‫איור לשאלה ‪8‬‬

‫המשך בעמוד ‪13‬‬

‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪- 13 -‬‬
‫שאלה ‪9‬‬
‫א‪ .‬באיורים א' ו–ב' לשאלה זו מתוארות שתי רקטות‪.‬‬
‫איזו מבין הרקטות מּונַעַת בדלק נוזלי ואיזו מהן מּונַעַת בדלק מוצק?‬ ‫‪. 1‬‬
‫רשום את שמות החלקים המצוינים בספרות בכל אחד מן האיורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬
‫‪5‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪7‬‬ ‫‪3‬‬

‫איור ב' לשאלה ‪9‬‬ ‫איור א' לשאלה ‪ 9‬‬ ‫ ‬

‫ב‪ .‬קבע איזו מבין הרקטות מוכנה להפעלה מיידית‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬
‫האם ניתן לעצור את פעולת המנוע הרקטי לאחר הפעלתו? אם כן — כיצד‪ ,‬ואם לא — הסבר‬ ‫ג‪ .‬‬
‫מדוע לא‪ .‬התייחס לשני אמצעי ההנעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הסבר באמצעות החוק השלישי של ניוטון את אופן הנעת הרקטה‪.‬‬
‫ה‪ .‬באיור ג' לשאלה זו נתון גרף המתאר את השתנות כוח הדחף כתלות בזמן עבור תצורת‬
‫המטען המופיעה באיור‪.‬‬
‫מה מייצג השטח שמתחת לגרף שבאיור?‬ ‫‪ .1‬‬
‫הסבר כיצד מבוצעת בקרת דחף ברקטת הודף נוזלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫תצורת‬ ‫דחף‬
‫המטען‬

‫זמן‬

‫איור ג' לשאלה ‪9‬‬

‫המשך בעמוד ‪14‬‬
‫מדעי ההנדסה א'‪ ,‬קיץ תשע"ה‬
‫סמל ‪896101‬‬
‫‪- 14 -‬‬
‫שאלה ‪10‬‬

‫צינור ונטורי הוא אמצעי למדידת מהירות‪ .‬באיור לשאלה זו מתואר צינור ונטורי המחובר‬
‫‪m‬‬
‫‪ . v1 = 20‬צפיפות האוויר קבועה‬ ‫למנומטר ‪ . U‬האוויר זורם בחתך ‪ S1‬במהירות קבועה של‬
‫‪s‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪ = 1.2‬אוויר‪. ρ‬‬ ‫לאורך הצינור וערכה‬
‫‪m3‬‬
‫הצינור הוונטורי ממוקם כך שהוא במצב מאוזן (אופקי)‪.‬‬
‫הרדיוס בחתך ‪( S1‬בכניסה לצינור) הוא ‪ , r1 = 1.1 cm‬והרדיוס בחתך ‪ S2‬הוא ‪. r2 = 0.6 cm‬‬

‫אוויר‬
‫‪S2‬‬
‫‪S1‬‬ ‫‪v1‬‬ ‫‪v2‬‬

‫‪∆h‬‬
‫‪h0‬‬

‫כספית‬
‫איור לשאלה ‪10‬‬

‫א‪ .‬הסבר מה גורם לשינוי הגובה במנומטר‪.‬‬

‫ב‪ .‬חשב את מהירות האוויר בחתך ‪ . S2‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪ = 13, 600‬כספית‪ . ρ‬חשב את הפרש הגבהים‬ ‫צפיפות הכספית הנוזלית במנומטר היא‬ ‫ג‪ .‬‬
‫‪m3‬‬
‫במנומטר‪.‬‬
‫‪kg‬‬
‫‪= 1,000‬מים‪. ρ‬‬ ‫ד‪ .‬דני הציע להחליף את הנוזל שבמנומטר ‪( U‬כספית)‪ ,‬במים שצפיפותם‬
‫‪m3‬‬
‫האם קריאות המנומטר שדני יקבל יהיו מדויקות יותר? נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫ ‬

‫בהצלחה!‬

‫זכות היוצרים שמורה למדינת ישראל‪.‬‬

‫אין להעתיק או לפרסם אלא ברשות משרד החינוך‪.‬‬