‫ת"צ __________‬ ‫בבית המשפט המחוזי‬

‫בתל אביב‬
‫בע יין‪:‬‬
‫‪ .1‬יוסי עזרא‬
‫‪ .2‬ליאת בראל‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד עומר פיי טוך ו‪/‬או שלומי וי ברג ו‪/‬או אורי קי ן‬
‫ו‪/‬או הילה אקרמן ו‪/‬או אילן שדי‬
‫שמע ם להמצאת כתבי הטע ות – אצל משרד עוה"ד עומר פיי טוך‬
‫מרחוב ה צי"ב ‪ ,39‬תל‪-‬אביב‬
‫טל'‪ ;03-5448102 :‬פקס'‪153-3-5448102 :‬‬
‫המבקשים‬
‫‪ -‬גד‪-‬‬

‫‪Google LLC .1‬‬

‫מאוגדת בכפוף לחוקי מדי ת דלאוור בארה"ב‪ ,‬ופועלת בהתאם לחוקי ארה"ב‬
‫‪1600 Amphitheatre Parkway‬‬
‫‪Mountain View, California, 94043‬‬
‫‪USA‬‬
‫המשיבה‬

‫סכום התביעה האישית‪ 2000 :‬ש"ח – לכל מבקש‬

‫סכום התביעה הייצוגית‪ :‬בסמכות בית משפט כבד זה‬

‫בקשה לאישור תובע ה כייצוגית‬

‫בית המשפט ה כבד מתבקש בזאת לאשר למבקש להגיש את התביעה בתיק כתובע ה ייצוגית‪.‬‬
‫כל ההדגשות אי ן במקור‪ ,‬אלא אם אמר אחרת‪.‬‬

‫ימוקי הבקשה‬
‫פתח דבר‬ ‫‪.I‬‬
‫בקשה זו ולדה וכח הטעייה חמורה של המשיבות‪ ,‬אשר בגי ה הופרה באופן בוטה פרטיותם של מיליו י‬ ‫‪.1‬‬
‫משתמשי המשיבה אשר עשו שימוש בדפדפן "גוגל כרום" של גוגל באמצעות גלישה המכו ה "גלישה א ו ימית‬
‫ו‪/‬או פרטית ו‪/‬או בסתר" )להלן‪" :‬גלישה פרטית ו‪/‬או א ו ימית"(‪ .‬וכח זהות הצדדים יקראו ביחד "המשיבה"‪.‬‬
‫בקצרה יאמר כאן ‪ ,‬ויפורט בהמשך ובחוות דעת המומחה‪ ,‬כי המשיבה מציגה למשתמשים לכאורה דרך גלישה‬ ‫‪.2‬‬
‫פרטית אשר בה היא לא תאסוף עליהם מידע‪ ,‬בין היתר היסטורית גלישה‪ ,‬העדפות צרכ ות שו ות ועוד תו ים‬
‫אי טר טיים רבים‪ .‬הלכה למעשה‪ ,‬המשיבה ממשיכה לאסוף מידע זה על משתמשיה תוך שימוש במגוון כלים‬
‫של המשיבה כגון‪ , Google Ads, Google analytics :‬יישומי גוגל במכשירי סלולאר וכן אף ע"י כפתור ה‪-‬‬
‫‪ Sign-In‬של גוגל לאתרים שו ים‪ .‬והכל תוך עשיית רווח כספי והטעיית המשתמשים לחשוב כי פרטיהם לא‬
‫שלחים ולא מגיעים אל המשיבה‪.‬‬
‫כפי שיוסבר להלן ומפורט באריכות בחוות הדעת של המומחה‪ :‬מחד‪ ,‬המשיבה מ סה לצייר תמו ה לפיה‪ ,‬היא‬
‫מאפשרת למשתמשים "בגלישה א ו ימית"‪ ,‬לשלוט בפרטים אותם היא מקבלת‪ ,‬ברם מאידך‪ ,‬המשיבה אי ה‬
‫מסבירה ואף לא כותבת בדפי העזר שלה ו‪/‬או בת אי השימוש כיצד אפשר למ וע שליחת תו ים אליה‪ ,‬וכן‬
‫הפתרו ות המוצעים לכאורה על‪-‬ידה אי ם מו עים בצורה גורפת את שליחת המידע אליה‪.‬‬
‫‪2‬‬
 ‫חומרת מעשים אלו‪ ,‬שאף משכה "ו מתחה" מספר ש ים‪ ,‬הצריכה הגשת בקשה לאישור תובע ה ייצוגית זו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מטרתו של הליך זה הי ו פיצוי לחברי הקבוצה וכן הפסקת התופעה הפסולה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הגדרת הקבוצה המבוקשת הי ה‪:‬‬ ‫‪.5‬‬
‫"כל לקוחות המשיבה בישראל‪ ,‬אשר עשו שימוש בדפדפן "כרום" במצב גלישה א ו ימית וחשבו כי‬
‫הגלישה היא פרטית ו‪/‬או כי המשיבה אי ה מקבלת עליהם מידע"‪.‬‬

‫לחלופין‪ ,‬לקבוע בהתאם לסעיף ‪ 10‬לחוק תובע ות ייצוגיות‪ ,‬את הגדרת הקבוצה ככל שיראה ל כון בית המשפט‬
‫ה כבד‬

‫העובדות הרלוו טיות‬ ‫‪.II‬‬

‫המשיבה )להלן‪" :‬גוגל" או "המשיבה" או "החברה"(‪ ,‬וחברת האם שלה ‪ Alphabet Inc.‬היא ע קית‬ ‫‪.6‬‬
‫טכ ולוגיה‪ ,‬אחת הגדולות בעולם‪ .‬המשיבה ‪ ,‬מפעילה את מ וע ושירותי החיפוש ‪ Google‬וכן מגופי הפרסום‬
‫הגדולים בעולם המפעילה את‪ ,‬מערכת ההפעלה א דרואיד לטלפו ים יידים‪ ,‬דפדפן "גוגל כרום" ועוד שירותים‬
‫רבים ומגוו ים ה צרכים ע"י מיליארדי משתמשים מסביב לעולם ומרבית בעלי האתרים בעולם‪ .‬ת אי השימוש‬
‫של המשיבה מפורטים באתר האי טר ט שלה‪.1‬‬

‫פרטיות המשתמשים‪:‬‬
‫הג ה על פרטיות המשתמשים צריכה להיות ערך עליון‪ .‬משתמשים מודאגים וחרדים כי פרטיהם האישיים ודרכי‬ ‫‪.7‬‬
‫התקשורת שלהם אספים ומ וצלים כדי להביא לרווחיות חברות טכ ולוגיה שו ות‪ .‬הע יין מקבל מש ה תוקף‬
‫כאשר משתמשים רבים הגיעו לידי תלות במשיבה ‪ ,‬מ ועי החיפוש שלה ‪ ,‬דפדפן כרום ויתר שירותיה כגון דוא"ל‬
‫ועוד‪.‬‬
‫המשיבה לכאורה‪ ,‬מ סה להבטיח את פרטיות משתמשיה ואת שליטתם על מוצריה השו ים ובכלל זה על המידע‬
‫אותו הם חולקים עימה‪ .‬המשיבה מ סה להפיג את דאגת המשתמשים בכל ה וגע למעקב שלה אחרי המידע‬
‫האישי שלהם ולפיכך מפ ה לאפשרות "הגלישה הפרטית"‪.‬‬
‫מילים לחוד ומעשים לחוד‪ .‬דה פקטו – כפי שיפורט בבקשה זו ובחוות הדעת המפורטת המצורפת אליה‪,‬‬
‫המשיבה אי ה מפסיקה לאסוף תו ים ולעקוב אחר משתמשיה והכל ב יגוד לדין כמפורט בבקשה זו‪.‬‬
‫המשיבה אוספת תו י גלישה‪ ,‬היסטורית גלישה ופעילויות אחרות של המשתמשים ברשת‪ ,‬והכל תוך הצגת‬ ‫‪.8‬‬
‫מצגי שווא‪ ,‬והטעייתם‪ ,‬כאשר היא גורמת להם לחשוב כי פרטיהם אי ם גלויים עבורה‪.‬‬
‫חומרת המעשים בא לידי ביטוי‪ ,‬כאשר מידע שלח אל גוגל‪ ,‬גם אם המשתמש לא ביצע כל אי טראקציה עם‬ ‫‪.9‬‬
‫שירותי גוגל ישירות‪ ,‬לדוגמא כאשר המשתמש לוחץ על פרסומות ש תמכות ע"י גוגל באתרים השו ים‪ .‬כלומר‬
‫כאשר המשתמש גולש באמצעות "גלישה פרטית" לדף של אתר אשר הי ו בבעלות גוגל אך מתקשר עם שרתי‬
‫גוגל כגון פרסומות או גוגל א ליטיקס‪ ,2‬אף אם אי ו יודע על קיומם‪ ,‬המשיבה מקבלת מידע רב על המשתמש‪.‬‬
‫בין היתר כתובת ה ‪ , IP 3‬באילו תכ ים צופה המשתמש ופרטים אודת החומרה שברשותו‪.‬‬

‫‪https://policies.google.com/terms?fg=1 1‬‬
‫‪ - Google analytics 2‬שירות של גוגל המאפשר לעקוב ולקבל מידע על גולשים באתרים שונים‪.‬‬
‫‪ 3‬סוג של תעודת זהות וכתובת ייחודית אותה מעניק ספק האינטרנט לרשת מחשבים‪.‬‬
‫‪-2-‬‬
‫כאמור‪ ,‬המשיבה מבצעת מעקב זה באמצעות כלים שו ים כגון‪ :‬א ליטיקס‪ ,‬מ הל המודעות )‪, (Google Ads‬‬
‫תוספים שו ים‪ ,‬כפתור הכ יסה של גוגל )‪ (Google Sign-In‬ויישומים שו ים במכשירים ה יידים‪ .‬באמצעות‬
‫כלים אלו ואחרים ועל ידי הצלבת מידע המגיע ממקורות שו ים‪ ,‬כלומר המשיבה יודעת כמעט הכל על‬
‫משתמשיה וזאת תוך פגיעה חמורה בפרטיותם! המשיבה יודעת את הרגלי הגלישה של משתמשיה‪ ,‬מאכלים‪,‬‬
‫תחביבים‪ ,‬חברים‪ ,‬בגדים‪ ,‬טיסות‪ ,‬ופשים‪ ,‬בתי מלון‪ ,‬ספורט‪ ,‬פוליטיקה‪ ,‬עיתו ות ואף ע יי ים פרטיים יותר וכן‬
‫אי טימיים שו ים‪.‬‬
‫הת הלות המשיבה היא כוח ית ברמה הגבוהה ביותר‪ .‬המשיבה היא למעשה סוג של מו ופול‪ ,‬גם אם לא מוכרז‪,‬‬ ‫‪.10‬‬
‫המשיבה שולטת במ ועי החיפוש‪ ,‬היא למעשה המפרסמת הגדולה בעולם ובארץ מחזיקה בכ‪ 90% -‬מתחום‬
‫החיפוש ברשת‪ .4‬המשיבה מ צלת את כוחה ועליה לקחת אחריות ל זקים ש גרמים למשתמשיה כדי שתחדל‬
‫מאיסוף ה תו ים האגרסיבי הסמוי ללא הסכמת משתמשיה ‪ ,‬בוודאי ללא הסכמה מדעת‪.‬‬

‫המבקש ‪ 1‬אזרח ישראל ותושב רמת גן‪ .‬הי ו ה דסאי מחשבים ובעל תואר ראשון במדעי המחשב ‪B.Sc.‬‬ ‫‪.11‬‬
‫‪ Computer Science‬ממרסי קולג' בארה"ב‪.‬‬
‫המבקש טס לחו"ל מתחילת ‪ 2019‬לפחות ב‪ 6-‬הזדמ ויות שו ות‪ ,‬וכן בש ת ‪ 2018‬ואף לפ י כן‪ .‬בכל פעם ועל מ ת‬ ‫‪.12‬‬
‫להבטיח מחירי טיסה ומלון אופטימליים ביצע ברוב המקרים בדיקות וחיפושים באי טר ט דרך דפדפן כרום‬
‫ועל פי רוב גם באמצעות אתר חיפוש הטיסות‪ :‬סקייסק ר ‪ SkyScanner.com -‬ואתר הזמ ת המלו ות‬
‫בוקי ג‪.‬קום ‪.booking.com‬‬
‫המבקש מודע לכך כי אתרי התיירות והאפליקציות בתחום מתמחרים את שירותיהם עבור הגולש באמצעות‬ ‫‪.13‬‬
‫תו ים ה אספים על הגולשים כגון‪ :‬כתובת ‪ ,IP‬מדי ה‪ ,‬שפה‪ ,‬מכשיר‪ ,‬מערכת הפעלה‪ ,‬דפדפן‪ ,‬תאריך‪ ,‬שעה‪ ,‬זמן‬
‫השהייה בכל דף‪ ,‬ועוד תו י גלישה באתר )‪ ,(Site Data‬קבצי עוגיות )‪ (Cookies‬ועוד‪.‬‬
‫על מ ת להבטיח מחיר ראוי‪ ,‬בחלק מחיפושיו באי טר ט ביצע המבקש גם חיפוש א ו ימי וחשאי וזאת דרך‬ ‫‪.14‬‬
‫פתיחת גלישה בסתר במחשב בדפדפן כרום‪.‬‬
‫המבקש ביצע את הזמ ת כל השירותים באמצעות האי טר ט ואי ו עזר בסוכן סיעות‪ ,‬ובמקרים מסוימים גילה‬ ‫‪.15‬‬
‫כי הגלישה "הא ו ימית" לא ממש עוזרת‪ .‬האתרים שדרכם גלש ועוד אתרים רבים אחרים עדיין יכולים לזהות‬
‫את המחשב שממ ו מתבצעת הגלישה "בסתר" ולהמשיך לבצע מעקב אחרי המשתמשים‪.‬‬
‫למעשה ולמיטב ידיעתו של המבקש ‪ 1‬בזמן הגלישה באתר סקייסק ר‪ ,‬גם במצב של "גלישה בסתר" אסף עליו‬ ‫‪.16‬‬
‫מידע דרך גוגל א ליטיקס‪ ,‬והדבר אי ו מצוין בכ יסה למסך ה"גלישה הא ו ימית" לע יין אתרי צד ג'‪.‬‬
‫בדיקה בקוד המקור )‪ (View source‬של סקייסק ר בישראל )‪ (www.skyscanner.co.il‬מראה באופן ברור וחד‬ ‫‪.17‬‬
‫משמעי כי האתר ה "ל וכן יתר האתרים מקבוצת סקייסק ר בעולם מבצעים מעקב סטטיסטי אחר ת ועות‬
‫הגולשים באמצעות הכלי של גוגל א ליטיקס השייך לחברת גוגל‪.‬‬
‫>"‪<link rel="dns-prefetch" href="https://secure.skyscanner.net‬‬

‫>"‪<link rel="dns-prefetch" href="//www.google-analytics.com‬‬

‫>"‪<link rel="dns-prefetch" href="//www.googletagservices.com‬‬

‫>"‪<link rel="dns-prefetch" href="//analytics.skyscanner.net‬‬

‫‪ 4‬כבר הוצע ע"י ח"כ מיקי רוזנטל להכריז על המשיבה כמונופל ולחייב אותה לחשוף בפני משתמשיה את המידע הנאסף עליהם‪.‬‬
‫‪https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3724594,00.html‬‬
‫‪-3-‬‬
‫גם באתר בוקי ג‪.‬קום‪ ,‬אספים תו י הגולשים באמצעות גוגל א ליטיקס‪ ,‬והדבר אי ו מצוין בהודעה במסך‬ ‫‪.18‬‬
‫ה"גלישה הא ו ימית" בטרם הכ יסה לאתר צד ג'‪.‬‬
‫בבדיקת קוד המקור )‪ (View source‬של האתר בוקי ג‪.‬קום )‪ (www.booking.com‬יתן לראות באופן ברור‬ ‫‪.19‬‬
‫וחד משמעי כי גם האתר ה "ל מבצע מעקב סטטיסטי אחר ת ועות הגולשים באמצעות הכלי של גוגל א ליטיקס‪,‬‬
‫וזאת באמצעות קוד זיהוי ייחודי ‪ 'UA-116109-18' -‬המשויך לאתר שדרכו גלש המבקש ‪.1‬‬

‫;)}'‪ga('create', 'UA-116109-18', {'cookieDomain': '.booking.com‬‬

‫‪-4-‬‬
‫לפיכך על אף שהמבקש ‪ 1‬השתמש במצב של "גלישה הא ו ימית" באמצעות דפדפן כרום עדיין האתרים‬ ‫‪.20‬‬
‫שאליהם גלש המשיכו לאסוף תו ים על הרגלי הגלישה שלו )גם אם חלקיים( וכל זאת מבלי שהיה מודע לכך‬
‫בזמן אמת‪.‬‬

‫למעשה גוגל מעצם היותה הבעלים של דפדפן "כרום" וכן הבעלים של כלי המעקב "גוגל א ליטיקס" פגעה‬ ‫‪.21‬‬
‫במבקש ‪ 1‬בכך שלא ידעה אותו כי גם במצב של "גלישה א ו ימית" תו י הגלישה שלו שלחים לשרתי המחשבים‬
‫של החברה באמצעות צד ג' שאליהם גלש )סקייסק ר ו‪-‬בוקי ג‪.‬קום( וכן התעשרה על חשבו ו‪.‬‬
‫המבקש ‪ 1‬חש תסכול וכח העבודה כי פרטיו גלויים והוא יסה בדרכים שו ות לבצע גלישה פרטית‪ ,‬אולם‬ ‫‪.22‬‬
‫לא הצליח ואף יסה למצוא דרכים לבטל את השליחה של ה תו ים לגוגל באמצעות אתרים שו ים ותוספים של‬
‫המשיבה אולם כל זאת ללא הצלחה‪.‬‬

‫המבקשת ‪ ,2‬גולשת בדפדפן גוגל ובין היתר משתמשת בגלישה בסתר כאשר היא מזמי ה טיסות לחו"ל וכן‬ ‫‪.23‬‬
‫משווה בין אתרים שו ים ומחירים שו ים‪ .‬המבקשת עושה כך כדי להסתיר את זהותה ו תו ים שו ים והפרטים‬
‫אותם היא מחפשת‪ ,‬ובכך להשיג מחיר זול ככל האפשר‪ .‬המבקשת השתמשה בגלישה בסתר בש ים עברו וכן‬
‫מספר פעמים בש ת ‪ 2019‬לפחות ב ‪ 4‬הזדמ ויות שו ות במהלך הש ה‪ ,‬עת הזמי ה טיסות לחו"ל וכן בש ת ‪2018‬‬
‫ואף לפ י כן‪.‬‬

‫המבקשת לא ידעה כי המשיבה מקבלת תו י גלישה שלה לרבות היסטורית גלישה ו תו ים וספים‪ .‬המבקשת‬ ‫‪.24‬‬
‫סברה כי בעודה משתמשת בגלישה א ו ימית תו יה אי ם שמרים‪ ,‬כפי שמצויין בפתיחת חלון הגלישה‪.‬‬
‫המבקשת כעת מבי ה כי לא יתן לבטוח בהצהרות ומידע אותן מספקת המשיבה‪ ,‬המבקשת חשה כעס ותסכול‬
‫כלפי המשיבה אשר מזלזלת בפרטיותה‪ ,‬ובפרט וכח העובדה כי המשיבה עוד מתעשרת על חשבון המידע של‬
‫המבקשת‪ ,‬כדוגמת מכירת פרסומות ועוד וכן כי כל מצב הגלישה הא ו ימית לא באמת א ו ימי‪.‬‬

‫‪-5-‬‬
 ‫כללי ‪ -‬כיצד גוגל עוקבת אחר משתמשיה הגולשים‪:5‬‬
‫דפדפן האי טר ט וכן דפדפן גוגל כרום מאפשר למשתמש לעבור בין דפים ואתרי אי טר ט שו ים‪ .‬הדפדפן‬ ‫‪.25‬‬
‫מתקשר בפרוטוקל ‪ HTTP‬או ‪ HTTPS‬ועל פי רוב כתובת ה ‪ IP‬תהייה גלויה ברשת‪.‬‬
‫דפדפ י אי טר ט משתמשי במחרוזת המכו ה "עוגיה" ‪ . Cookie -‬כמפורט בחוות הדעת‪ ,‬העוגיות בכללי ועוגיות‬ ‫‪.26‬‬
‫צד שלישי בפרט‪ ,‬מאפשרות לעקוב אחר משתמשים‪/‬גולשים‪.‬‬
‫כ‪ 87% -‬מאתרי האי טר ט בעלי תעבורת ה תו ים הגדולה ביותר משתמשים כיום בגוגל א ליטיקס ‪ .‬מוצר זה‬ ‫‪.27‬‬
‫אשר המשיבה מעמידה לרשות אתרי הרשת השו ים‪ ,‬מספק יתוח של תו י גלישה באתר ‪ ,‬בין היתר תדירות‬
‫כ יסה‪ ,‬זמ י שהייה‪ ,‬הרגלי גלישה ועוד‪ .‬שירות זה יתן בחי ם עם מידע מוגבל וכן בתשלום ‪ ,‬ואז מקבל האתר‬
‫מידע מורחב עם תו ים ספציפיים על מבקרים )דוגמה שימוש ב ‪.(Google Audience or Ad Hub‬‬

‫במטרה לאפשר שימוש בכלי של גוגל א ליטיקס‪ ,‬מציעה גוגל להטמיע באתרי לקוחותיהם סקריפט של גוגל‪.‬‬ ‫‪.28‬‬
‫כחלק מפעילות הסקריפט ובמטרה לאפשר את השירות המוצע‪ ,‬פו ה הסקריפט שמוטמע באתר לקוחותיהם‬ ‫‪.29‬‬
‫לכתובות שתחת הדומיין של גוגל לדוגמה ‪ google.co.il‬או ‪ .google.com‬מכיוון שבקשות אילו הי ן בקשות‬
‫‪ ,HTTP‬שלחות כחלק מבקשות אלו "העוגיות" של גוגל עצמם‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אם המשתמש גלש בעבר או יגלוש בעתיד לאתר כלשהו של גוגל או אתר אחר המשתמש בשירות‬
‫כלשהו של גוגל ו שמרו לו "עוגיות" המזהות את המשתמש עצמו או כל היסטוריה של שימוש‪ ,‬יתן יהיה‬
‫להצליב מידע זה‪.6‬‬

‫המשיבה אי ה דורשת מאתרי אי טר ט לחשוף מראש כי היא שלח אליה מידע של המבקרים באתר וזאת‬ ‫‪.30‬‬
‫ללא קשר לפעולותיהם באתר‪ ,‬זאת ועוד גוגל אי ה מיידעת את המשתמשים אילו אתרים משתמשים בגוגל‬
‫א ליטיקס ו‪/‬או כלים אחרים של גוגל ואילו לא‪ ,‬כלומר למשתמשים אין כל דרך לדעת כיצד הם יכולים להימ ע‬
‫משליחת תו ים לגוגל‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אתרים רבים משתמשים בגוגל א ליטיקס ולפיכך‪ ,‬למשיבה אפשרות לעקוב אחר ה תו ים של הגולשים‬ ‫‪.31‬‬
‫ממש בזמן אמת‪ ,‬בין היתר המשיבה מקבלת את ההיסטוריה הקודמת של המשתמש ובהמשך המשיבה ת צל‬
‫מידע זה לצרכי רווחיות – דוגמא פרסומות ודרכים אחרות לקידום האי טרס הכלכלי שלה‪.‬‬
‫אם בכך לא די‪ ,‬מעל ‪ 50%‬מהפרסומים משתמשים בשירות וסף של המשיבה המכו ה ‪Google Ad Manager‬‬ ‫‪.32‬‬
‫)‪ ,(Double Click‬גם שירות זה מחייב הטמעת הקוד של המשיבה‪/‬גוגל באתר‪ .‬קוד זה מעביר מידע לדפדפן בכל‬
‫כ יסה של משתמש ובוחר מודעות פרסום עבורו‪ .‬מודעות אלו שייכות ללקוחות הפרסום של המשיבה!‬
‫שירות וסף מכו ה ‪ :Google Sign In‬שירות זה בדומה לאחרים גם הוא מסופק ע"י המשיבה ומאפשר אותה‬ ‫‪.33‬‬
‫טכ ולוגית מעקב המפורטת לעיל‪ ,‬כלומר שליחת המידע האישי של המשתמשים לשרתי המשיבה‪ ,‬ובכך לאפשר‬
‫למשיבה לעקוב אחר הגולשים באתר‪.‬‬

‫‪ 5‬פרק זה מבוסס על חוות דעת המומחה‪.‬‬

‫‪ 6‬פרק ‪ 5‬לחוות הדעת‪.‬‬
‫‪-6-‬‬
‫למשיבה שירותים וספים כגון ‪ -.reCAPTCHA‬שירות של המשיבה אשר מצא באתרים רבים ומאפשר לאתר‬ ‫‪.34‬‬
‫לזהות האם המשתמש אות טי‪:‬‬

‫דוגמה וספת לשימוש בפיקסל מעקב אשר מוטמע בצורה בלתי ראית באתרים השו ים ברשת‪ .‬כך יכולה‬
‫המשיבה להמשיך ולעקוב אחר משתמשיה‪.7‬‬

‫המשותף לשירותי המשיבה כולם‪ ,‬הוא שליחת בקשות לשרתי הכוללות מידע של משתמשים‪ ,‬המאפשר‬ ‫‪.35‬‬
‫מעקב אחר משתמשיה ללא ידיעתם תוך עשיית רווח על חשבון הגולשים‪ ,‬לרבות הגולשים בגלישה א ו ימית‪.‬‬

‫מצב גלישה "א ו ימי‪/‬פרטי בגוגל כרום ‪:‬‬

‫דפדפן ה"גוגל כרום"‪ ,‬בדומה לדפדפ ים אחרים‪ ,‬מאפשר בין היתר‪ :‬שמירת של היסטוריה כתובות אי טר ט בהן‬ ‫‪.36‬‬
‫ביקר המשתמש‪ ,‬שמירה ארוכת טווח של "עוגיות"‪ ,‬היסטוריה של קבצים שהורדו מהאי טר ט ועוד‪ .‬כאשר‬
‫יש ם משתמשים שו ים לאותו המכשיר אשר מריץ את הדפדפן‪ ,‬עולה בעיה של חשיפת תו י גלישה בין‬
‫המשתמשים‪.‬‬
‫בדומה לדפדפ ים אחרים‪ ,‬מציע גוגל כרום פתרון לבעיה זו החל מגרסאות כרום הראשו ות בעשור הקודם תחת‬ ‫‪.37‬‬
‫השם "גלישה בסתר" שהוחלף בעברית בגרסאות עתידיות ב״מצב הא ו ימי״ )‪ .(Incognito‬כאשר המשתמש‬
‫בוחר להפעיל את "המצב הא ו ימי"‪ ,‬פתח עבורו חלון חדש של גוגל כרום המסומן בהתאם‪ .‬עד לסגירה של‬
‫כלל חלו ות "המצב הא ו ימי"‪ ,‬תמצא כל מחיצה או חלון חדש של "המצב הא ו ימי" באותו ה״סשן״‪.‬‬

‫ב יגוד לדפדפ ים אחרים‪ ,‬גוגל כרום אי ו מיידע על כך את משתמשיו בדף הראשי של ״המצב הא ו ימי״‪:8‬‬

‫‪https://support.google.com/news/publisher-center/answer/9603438?hl=en 7‬‬

‫‪ 8‬פרק ‪ 6‬לחוות הדעת‪ .‬כמו כן קיימת גרסה בעברית לרבות עדכון אשר מפורט בהמשך‪.‬‬
‫‪-7-‬‬
‫להבדיל מחלון רגיל של גוגל כרום‪ ,‬כל פעילות שמבצע המשתמש בחלו ות ״המצב הא ו ימי״ ואשר אמורה‬ ‫‪.38‬‬
‫בגלישה הרגילה להישמר מקומית על המחשב‪ ,‬לא אמורה להישמר מקומית על המחשב לאחר סגירה של כלל‬
‫החלו ות של "המצב הא ו ימי"‪.‬‬

‫מצג השווא והטעיה של המשיבה‪:‬‬

‫המשיבה מתיימרת להבטיח למשתמשים גלישה פרטית וא ו ימית‪:9‬‬ ‫‪.39‬‬

‫בחוות הדעת מוסבר על דפי העזר ומדי יות הפרטיות אליהם יכול להגיע המשתמש‪ .‬בפועל‪ ,‬המשיבה יצרה סוג‬ ‫‪.40‬‬
‫של מעגל קסמים שאי ו גמר‪ ,‬כאשר היא מציי ת כי המשתמשים יוכלו לשלוט במידע שהם חולקים עם גוגל‪.‬‬
‫המשתמשים מסיקים מכך ‪ ,‬כי המשיבה פועלת באמת לשמור על המידע שלהם ‪ ,‬כאשר הם גולשים בצורה‬
‫פרטית‪/‬א ו ימית וזאת ללא אמצעי מעקב וללא כוו ת רווח על גביהם‪ .‬כלומר‪ ,‬לא זו בלבד שהמשתמשים אי ם‬
‫יודעים במדוייק מה המשיבה עושה עם תו יהם ‪ ,‬אלא שאין בידיהם כל דרך רצי ית להימ ע מאיסוף תו ים‬
‫אלו‪ ,‬גם אם הם גולשים באופן פרטי על פי הוראות המשיבה‪ .‬מדובר על הפרת חוזה ולחלופין מצג שווא והטעיה‬
‫מובהקת מצד המשיבה‪.‬‬

‫ב וסף‪ ,‬לפי דף העזרה‪ ,‬חיפוש ועיון באופן פרטי ‪ - Android -‬חיפוש ‪ Google‬עזרה‪:‬‬ ‫‪.41‬‬

‫‪ 9‬פרק ‪ 7‬לחוות הדעת‪.‬‬

‫‪-8-‬‬
‫הכתוב אודות הגלישה ברשת באופן פרטי בעזרת שימוש ב״מצב הא ו ימי״ של כרום אי ו חד משמעי וללא מעבר‬ ‫‪.42‬‬
‫קפד י על דפי העזרה אשר מתארים את ה״המצב הא ו ימי״ והב ה מעמיקה של דרכי הפעולה של דפדפן‪ ,‬גורם‬
‫להטעיית המשתמש‪.‬‬
‫המשתמש מבין כי הגלישה היא פרטית כלפי האתרים ו ות י השירות באי טר ט‪ ,‬אולם בפועל‪ ,‬וב יגוד‬ ‫‪.43‬‬
‫להצהרה בת אי הפרטיות‪ ,‬תו יו של המשתמש עוברים ועשויים להישמר בגוגל ללא ידיעתו ויכולים לשמש‬
‫גם לאחר שסיים את הגלישה‪.‬‬

‫בהתאם למדי יות הפרטיות של גוגל כרום‪:Google Chrome Privacy Whitepaper ,‬‬ ‫‪.44‬‬

‫אמ ם הטע ה כי המשתמש אי ו הופך ל״בלתי ראה״ כאשר הוא גולש ב״מצב הא ו ימי״‪ ,‬אולם גם כאן לא‬ ‫‪.45‬‬
‫מצויין מפורשות כי דפי אי טר ט באתרים יכולים לבצע התקשרויות למול דפים של אתרי אי טר ט אחרים‬
‫ובכך להעביר מידע‪.‬‬

‫יות של המשיבה‪:‬‬ ‫סתירה במדי‬

‫באותה מדי יות הפרטיות של כרום מופיעות ההצהרות הבאות‪:‬‬ ‫‪.46‬‬

‫המשיבה מו עת התקשרות עם מ וע החיפוש ללא אישור מהמשתמש ב״מצב הא ו ימי״‪.‬‬ ‫‪.47‬‬

‫‪-9-‬‬
 ‫המשיבה מו עת להעביר תו י מיקום לאתרים אליהם גולש משתמש ב״מצב הא ו ימי״‪.‬‬ ‫‪.48‬‬

‫המשיבה מאפשרת למ וע משירותי הגוגל אסיסט ט לפעול ב״מצב הא ו ימי״‪.‬‬ ‫‪.49‬‬

‫זאת ועוד כפי שמוצג בחוות הדעת‪ 10‬המשיבה מציגה במדי יות הפרטיות של "כרום" כי מידע לגבי הגלישה‬ ‫‪.50‬‬
‫של המשתמש לא יועבר לשירותים שלה ‪ ,‬כדוגמת ‪ , Safe Browsing‬בכך יוצרת מצג שווא ו ות ת תחושה‬
‫למשתמש לפיו היא מ סה למ וע שליחת מידע לצד שלישי ו‪/‬או אליה‪.‬‬

‫חשיפת השימוש בגלישה פרטית לאתרי אי טר ט‪:‬‬

‫המשיבה טוע ת כי‪ :‬גוגל כרום לא מיידע אתרים‪ ,‬לרבות גוגל ‪ ,‬כאשר הגלישה מתבצעת בצורה א ו ימית‪.‬‬ ‫‪.51‬‬

‫אולם כפי שהראה המומחה‪ 11‬הדף או כל חלק בו ש טען מצד שלישי יכול לדעת ולזהות שהמשתמש במצב גלישה‬ ‫‪.52‬‬
‫א ו ימי באמצעות מספר דרכים כגון‪ :‬גודל הזיכרון המוצע לאחסון ומהירות הגישה עקב שימוש בזכרון דיף‪.‬‬
‫משמע‪ ,‬ב יגוד למפורט בדפי העזרה של המשיבה‪ ,‬אתרים אליהם גולשים במצב הא ו ימי יכולים ב קל‬
‫להסיק כי מדובר בגלישה א ו מית ע"י אחת השיטות המפורטות בחוות הדעת‪.‬‬
‫אין באמת דרך למ וע מהמשיבה לאסוף מידע על המשתמשים‪ ,‬בין אם מדובר בגלישה בסתר ובין אם לאו‪.‬‬ ‫‪.53‬‬
‫המשיבה תטען כי היא פועלת כך כדי לשפר את חווית הגלישה או כדי לספק שירותים לבעלי האתרים‪ ,‬אולם‬
‫בפועל‪ ,‬המשיבה אוגרת מידע עצום‪ ,‬וגורמת לשיפור אחד – רווח כספי עבורה‪ .‬המשיבה מתעשרת על חשבון‬
‫ציבור המשתמשים וזאת אף מבלי ידיעתם‪.‬‬

‫לאחרו ה אף הגיש היועץ המשפטי לממשלה באריזו ה תלו ה גד המשיבה‪ ,‬לפיה היא עוקבת אחרים משתמשים‬ ‫‪.54‬‬
‫רבים על בסיס שירותי מיקום‪.‬‬

‫‪"The Arizona Attorney General recently filed a complaint against Google alleging‬‬
‫‪that it deceptively tracks users based on various sources of location data. See‬‬

‫‪ 10‬פרק ‪ 7‬לחוות הדעת‪.‬‬

‫‪ 11‬פרק ‪ 11‬לחוות הדעת‪.‬‬
‫‪- 10 -‬‬
 ‫‪Complaint, Arizona v. Google LLC, Arizona Sup. Ct. Case No. 2020-006219 (May‬‬
‫" )‪27, 2020‬‬

‫שי וי ת אים ותכו ות הדפדפן מצד המשיבה‬

‫כפי שראי ו לעיל ואף מפורט בהרחבה בחוות הדעת‪ ,‬המשיבה אי ה מפסיקה לעקוב אחר המשתמשים באמצעות‬ ‫‪.55‬‬
‫הכלים העומדים לרשות‪ ,‬בין היתר גוגל א ליטיקס‪ ,‬גוגל אדס ואחרים ‪ ,‬ואין פקא מי ה אם הגולשים משתמשים‬
‫בגלישה במצב פרטי או לא‪.‬‬
‫כפי שמוסבר בחוות הדעת ) פרק ‪ ,(10‬בפועל‪ ,‬לא קיימת דרך מתועדת או וחה המאפשרת למשתמשי גוגל כרום‬
‫למ וע מאתרים אליהם גולש המשתמש להעביר מידע לגוגל ע״י שימוש בכלי העזר של גוגל שהוזכרו לעיל‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫גוגל א ליטיקס‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬לאחרו ה ממש‪ ,‬וכדי ל סות ולהצטייר כשומרת על פרטיות המשתמשים‪ ,‬הוציאה המשיבה אפשרות‬ ‫‪.56‬‬
‫וחה לחסימת ה ‪ cookies‬לצד שלישי במצב גלישה א ו ימי בלבד‪ .‬אפשרות זו הוגה ומיושמת בדפדפ ים‬
‫אחרים‪ ,‬כגון מוזילה פיירפוקס‪ ,‬הן בגלישה א ו ימית והן בגלישה הרגילה‪ .‬בפועל‪ ,‬כמפורט בהסבר המורחב‬
‫בחוות הדעת ובבדיקות שביצע המומחה‪ ,‬גם בגלישה זו בצורה פרטית ‪ ,‬עדיין המשיבה באמצעות גוגל א ליטיקס‬
‫אוספת מידע על המשתמשים‪ .‬מדובר על פעולה חמורה עוד יותר מצד המשיבה‪ ,‬אשר מציירת תמו ה ‪ ,‬לכאורה‬
‫חדשה‪ ,‬ובה היא מאפשרת חסימת ה"עוגיות" לצד שלישי‪ ,‬בה בשעה שהמשיבה מקבלת מידע בדרך עקיפה אל‬
‫המשיבה – דוגמת שליחה ‪ IP‬דרך גוגל א ליטיקס‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ככל ואכן קיימת דרך כלשהי )אשר עד כה אי ה מוכרת( המו עת מהמשיבה לקבל תו ים בזמן גלישה‬ ‫‪.57‬‬
‫פרטית‪ ,‬היא אי ה מוכרת ו‪/‬או אי ה מוסברת למשתמשים בצורה הירה ופשוטה‪.‬‬
‫ע יין וסף המחזק את טע ות המבקשים ובע משי וי עמודי מידע מצד המשיבה‪ .‬כיום ב יגוד לעבר‪ ,‬מציי ת‬ ‫‪.58‬‬
‫המשיבה ביתר דיוק )לכאורה( מהם ה תו ים אשר המשתמש עלול לחשוף‪ .‬כפי שמפורט בהרחבה ובבדיקות‬
‫מעמיקות שביצע המומחה‪ ,‬שי ויים אלו לא זכו לאזכור עד ממש לאחרו ה‪.‬‬
‫אם לא די בכך‪ ,‬המשיבה מציי ת כי‪:‬‬ ‫‪.59‬‬

‫בחוות הדעת מתוארות מספר בדיקות מצד המומחה‪ ,‬המוכיחות כי המשיבה ממשיכה לעקוב אחר‬ ‫‪.60‬‬
‫ימית‪.12‬‬ ‫המשתמשים גם לאחר סיום הגלישה הפרטית‪/‬א ו‬

‫מקרה וסף בו המשיבה משמיטה את העובדה כי היא יכולה לזהות את המשתמש והרגליו‪ ,‬על פי פרסומות או‬ ‫‪.61‬‬
‫הצעות שו ות בזמן גלישה במצב הא ו ימי‪:13‬‬

‫‪ 12‬פרק ‪ 8‬לחוות הדעת‪.‬‬

‫‪ 13‬פרק ‪ 8‬לחוות הדעת‪.‬‬
‫‪- 11 -‬‬
 ‫מעקב המשיבה אחר משתמשים במכשירים יידים‬
‫למשיבה מערכת הפעלה א דרואיד במכשירים סלולארים‪ .‬דפדפן המשיבה מסוג גוגל כרום גיש למשתמשים‬ ‫‪.62‬‬
‫במכשירים ה ייד ומכשירי א דרואיד בפרט‪.‬‬
‫גם מכשירים ה יידים‪ ,‬קיימם אפשרות גלישה פרטית‪.‬‬ ‫‪.63‬‬

‫‪ ,‬במידה והמשתמש מוטעה וגולש ב״מצב‬ ‫בה‪14‬‬ ‫כפי שמציין המומחה בחוות דעתו והבדיקות המפורטות‬ ‫‪.64‬‬
‫הא ו ימי״ ב ייד‪ ,‬במטרה להסתיר את עצם זהותו במהלך הגלישה ‪,‬קיימת לגוגל במקרה זה כמות גדולה של‬
‫תו ים אותם יתן להצליב ולשייך את זהות המשתמש‪ .‬בחלק מהמקרים‪ ,‬יתן לשייך ״מצב הא ו ימי״‬
‫למשתמש אפילו אם התחבר לרשת שו ה עם ‪ IP‬שו ה‪.‬‬
‫וכח זאת‪ ,‬יתן לראות כי אין כל דרך אמיתית להתחמק מאיסוף ה תו ים ע"י המשיבה‪ ,‬הגם שהיא לכאורה‬ ‫‪.65‬‬
‫מציעה דרך של גלישה פרטית‪/‬א ו ימית במכשירי הסלולאר והטבלטים‪.‬‬

‫האם המשיבה עוקבת אחר המשתמשים באמצעות מספר חד חד ערכי‬

‫על פי מקורות שו ים‪ ,‬המשיבה שולחת מזהה חד חד ערכי ‪ x client data‬למשתמשיה‪ .‬כלומר מרגע התק ת‬ ‫‪.66‬‬
‫הדפדפן של המשיבה וצר מספר גדול כלשהו והוא מאפשר למשיבה לדעת את זהות המשתמש באמצעות הצלבה‬
‫עם תו ים אחרים אשר היא מקבלת )כדוגמת ‪ .(IP‬בדרך זו המשיבה יכולה לזהות את המשתמש בכל רגע ובכל‬
‫גלישה פרטית וא ו ימית ככל שתהא‪ ,‬גם אם המשתמש מחק את מטמון הדפדפן של המשיבה‪.‬‬
‫ראה מאמר‪:‬‬ ‫‪.67‬‬
‫‪Is Chrome really secretly stalking you across Google sites using per-install ID numbers? We‬‬
‫‪reveal the truth :https://www.theregister.com/2020/02/05/google_chrome_id_numbers/‬‬

‫במאמר וסף של פרופ' דאגלס שמיט‪ ,‬חוקר מדעי המחשב‪ ,‬מציין האחרון כי גוגל קיימת על פי מודל עסקי של‬ ‫‪.68‬‬
‫איסוף כמה שיותר תו ים במטרה לקשור בין הגולש במחשב לאדם במציאות‪:15‬‬

‫‪"..But their business model is to collect as much data about you as possible and cross-‬‬
‫‪correlate it so they can try to link your online persona with your offline persona. This‬‬
‫‪tracking is just absolutely essential to their business. 'Surveillance capitalism' is a perfect‬‬
‫"‪phrase for it‬‬

‫‪ 14‬פרק ‪ 9‬לחוות הדעת‪.‬‬

‫‪https://www.wired.com/story/google-privacy-data/ 15‬‬
‫‪- 12 -‬‬
 ‫סיכום ושא הגלישה הא ו ימית בגוגל כרום‬
‫כמפורט בחוות הדעת‪ ,‬היה מצופה מהמשיבה כי תודיע בצורה חד משמעית למשתמשיה‪ ,‬כבר בדף הראשי של‬ ‫‪.69‬‬
‫"הגלישה הא ו ימית"‪ ,‬מהי מטרת גלישה זו‪ ,‬וכי פרטיהם כן יהיו חשופים לא רק לאתרים אליהם הם גולשים‪,‬‬
‫אלא גם למשיבה עצמה‪ ,‬אשר מקבלת את כל ה תו ים באמצעות הכלים המפורטים לעיל ובחוות הדעת ובכל‬
‫דרך אחרת‪.‬‬
‫העמוד הראשי של הגלישה הא ו ימית יוצר מצג שווא ומטעה את ציבור המשתמשים לחשוב כי המשתמש גולש‬ ‫‪.70‬‬
‫במצב "א ו ימי"‪ .‬אין כל יידוע מפורש ו‪/‬או אזהרה כי המשיבה אוספת מידע ומקבלת מידע מהאתרים וזאת עד‬
‫סגירת ה"סשן" של כלל החלו ות‪.‬‬
‫חשיפה זו של המשתמש בזמן גלישה במצב "א ו ימי" אל מול המשיבה‪ ,‬וגדת את המפורט בדף העזרה של‬ ‫‪.71‬‬
‫"המצב הא ו ימי"‪ .‬היה מצופה מחברה כמו המשיבה כי תפעל בשקיפות וצורה גלויה ‪ ,‬על מ ת שהמפורט יהיה‬
‫תואם את המציאות‪ .‬הלכה למעשה המשיבה מסתירה מידע זה בצורה מכוו ת )אין הסבר אחר( ממשתמשיה‪.‬‬
‫הפתרו ות למ יעת שליחת המידע לגוגל המסופקים ע"י גוגל‪ ,‬אי ם מו עים את שליחת כלל המידע ולא‬ ‫‪.72‬‬
‫מופיעים מפורשות דפי העזרה של המשיבה‪ .‬היה מצופה מהמשיבה לפרט ולהסביר למשתמש כיצד יתן‬
‫לחסום את המידע אשר מועבר אליה ו‪/‬או לעוקבים אחרים‪ ,‬אשר אי ם האתר אליו גלש המשתמש‪.16‬‬

‫תביעה בע יין זהה הוגשה בקליפור יה‬

‫תביעה בע יין שוא בקשה זו הוגשה בארה"ב במחוז הצפו י של קליפור יה‪ ,‬ביום ‪:2.6.2020‬‬ ‫‪.73‬‬

‫‪Brown et al. v Google LLC et al Case 5:20-cv-03664-SVK‬‬

‫העתק כתב התביעה מצ"ב כ ספח ‪.7‬‬ ‫]‪[7‬‬

‫מקום השיפוט והדין החל‬ ‫‪.III‬‬

‫מקום השיפוט‪:‬‬
‫כפי שיוסבר‪ ,‬סמכות השיפוט בהליך זה תו ה לבית המשפט בישראל‪.‬‬ ‫‪.74‬‬
‫חברת ע ק כגון גוגל‪ ,‬מ יחה כי יוגשה כ גד תביעות במקומות שו ים בעולם וכן בישראל‪ .‬כפי שפורט והוסבר גם‬ ‫‪.75‬‬
‫בבקשה ובחוות הדעת ‪ ,‬מאות אלפי משתמשים אם לא מליו י ישראלים עשו שימוש בדפדפן ושירותי המשיבה‬
‫המפורטים‪.‬‬
‫ת יית השיפוט של המשיבה היא ת ייה מקפחת וכן מירב הזיקות מובילות לכך שהפורום המתאים הוא‬ ‫‪.76‬‬
‫בישראל‪ :‬כך לדוגמא‪ ,‬המבקשים ישראלים‪ ,‬המשיבה פועלת בישראל באופן רחב והמבקשים מייצגים קבוצה‬
‫גדולה כמפורט בהמשך‪.‬‬
‫כך גם שיקולי עלות יהול ההליך בקליפור יה וכן סכום ה זק ה מוך יחסית לחברי הקבוצה )אל מול הסכומים‬ ‫‪.77‬‬
‫ש תבעו בארה"ב( מובילים לאותה מסק ה‪ ,‬כי הפורום המתאים הוא בישראל‪.‬‬

‫‪ 16‬ראה חוות דעת פרק ‪ 10‬לרבות תוספים‪.‬‬

‫‪- 13 -‬‬
‫כך‪ ,‬בע יין בן חמו ]רע"א ‪ ' Facebook 5860/16‬בן חמו )פורסם ב בו ‪ ,(31.5.2018‬קבע כי ת יית שיפוט זר היא‬ ‫‪.78‬‬
‫ת ייה מקפחת בחוזה אחיד ולפיכך בטלה‪.‬‬
‫הדין החל‪:‬‬
‫על פי ע יין בן חמו קבע כי כאשר בהסכמים אל מול תבעות זרות קיימת ת יית שיפוט המפ ה לדין בקליפור יה‪,‬‬ ‫‪.79‬‬
‫ידו ו על פי דין זה‪ .‬למען הזהירות‪ ,‬ו וכח הליכים שו ים בהם טרם הוכרע סוגית הדין הזר‪ ,17‬בקשת האישור‬
‫מכילה טע ות מכח הדין בישראל והן מכח הדין בקליפור יה ה תמכת בחוות דעת לדין קליפור יה‪.‬‬

‫הטיעון המשפטי על פי הדין בקליפור יה‬ ‫‪.IV‬‬

‫לצורך טיעון משפטי זה‪ ,‬מצורפת חוות דעת של מומחה לדין שבקליפור יה‪ .‬להלן העילות אשר מובאות בהרחבה‬ ‫‪.80‬‬
‫בחוות הדעת‪:‬‬
‫א‪ .‬זכות העמידה‬
‫המבקשים יטע ו כי להם זכות עמידה לתבוע את המשיבה בשל ה זקים הממשיים שהיא גרמה להם תוך פגיעה‬ ‫‪.81‬‬
‫בזכויותיהם המוג ות על פי דין‪.‬‬
‫על פי החוקה האמריקאית‪ ,‬לכל אדם ש יזוק בפועל ממעשיו של כל אדם אחר‪ ,‬יש זכות עמידה לתבוע אותו על‬ ‫‪.82‬‬
‫ה זק ש גרם לו )‪.(Article III Standing‬‬
‫בע יי ו‪ ,‬בהתאם לסעיף ‪ 23‬לכללי סדר הדין האזרחי הפדרלי ] ‪,[Federal Rules of Civil Procedure Rule 23‬‬ ‫‪.83‬‬
‫אשר כותרתו "תובע ות ייצוגיות" ]‪ ,[Class Actions‬מתקיימים כל הת אים להגשת תובע ה ייצוגית לפי הדין‬
‫הזר מתמלאים‪:‬‬
‫)‪ (1‬מספר רב של פגעים – סביר לה יח כי הקבוצה כוללת מספר רב של פגעים פרטיים אשר גלשו‬
‫באמצעות הדפדפן של המשיבה במצב "גלישה פרטית"‪ ,‬ואשר יזוקו מהפרה בוטה של הזכות שלהם‬

‫‪ 17‬ת"צ ‪ 54491-01-15‬בשן נגד ‪EasyJet Airline Company LTD‬‬

‫‪- 14 -‬‬
 ‫לפרטיות‪ .‬יהול מספר רב של תביעות פרט יות יהיה בלתי יעיל ובלתי ישים‪ .‬ולפיכך יהול התובע ה‬
‫כתובע ה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוג ת להכרעה במחלוקת ב סיבות הע יין‪.‬‬
‫)‪ (2‬שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה ‪ -‬התובע ה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט‬
‫המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ .‬למשל‪ ,‬האם אכן המשיבה הפרה את חוק האז ת הסתר הפדרלי; או‬
‫האם היא יצרה אצל חברי הקבוצה ציפייה להג ת פרטיותם בעודם גולשים במצב "גלישה פרטית"‪.‬‬
‫)‪ (3‬ייצוגיות )‪ – (Typicality‬טע ות המבקשים מייצגות את טע ות הקבוצה‪ ,‬שכן כל חברי הקבוצה פגעו‬
‫באופן אחיד על ידי המשיבה‪ ,‬והפרות החוק אותן ביצעה‪.‬‬
‫)‪ (4‬ייצוגיות מספקת )‪ - (Adequacy‬המבקשים ייצגו את האי טרסים של הקבוצה באופן הוגן ומספק‪.‬‬
‫העילות‬
‫ב‪ .‬ההג ה החוקתית על הזכות לפרטיות‬
‫המבקשים יטע ו כי המשיבה הפרה את ההג ה החוקתית על הזכות לפרטיות‪ .‬החוקה של מדי ת קליפור יה‬ ‫‪.84‬‬
‫קובעת בסעיף ‪:(1)1‬‬
‫‪“All people are by nature free and independent and have inalienable‬‬
‫‪rights. Among these are enjoying and defending life and liberty,‬‬
‫‪acquiring, possessing, and protecting property, and pursuing and‬‬
‫”‪obtaining safety, happiness, and privacy.‬‬
‫)ההדגשה לא במקור(‬
‫בית המשפט העליון של קליפור יה קבע כי הזכות החוקתית לפרטיות חלה גם על גופים פרטיים ולא רק על‬ ‫‪.85‬‬
‫המדי ה‪ .‬ואכן‪ ,‬במדי ת קליפור יה חוקים רבים מג ים על אי טרסים הקשורים בזכות לפרטיות‪ ,‬ומקימים‬
‫עוולות זיקיות שו ות בגין הפרה של זכויות מוג ות אלה‪ .‬זאת לרבות‪ ,‬בתחומי איסוף מידע ב קאי ופי סי‪,‬‬
‫איסוף מידע רפואי וג טי‪ ,‬איסוף מידע מצד מעסיקים‪ ,‬איסוף מידע צרכ י )על ידי חברות קמעו ות‪ ,‬טלפו יה‪,‬‬
‫השכרת רכב( ועוד )להרחבה ר' ‪.(Privacy Laws, State of California Department of Justice‬‬
‫המבקשים יטע ו כי ‪:‬‬ ‫‪.86‬‬
‫)א( המשיבה חדרה לפרטיותם של הגולשים‪ ,‬תוך הפרה של זכות‪ o‬לפרטיות המוג ת בחוקים הבאים‪:‬‬
‫‪ .a‬חוק האז ת סתר הפדרלי )פירוט להלן(;‬
‫‪ .b‬חוק חדירה לפרטיות של קליפור יה )פירוט להלן(;‬
‫‪ .c‬הזכות לפרטיות כפי שהיא מוג ת בחוקה של קליפור יה;‬
‫‪ .d‬זכות חוקתית )חוקת ארה"ב( לפרטיות במכשירי מחשוב פרטיים‪ ,‬הוכרה בפסק הדין של בית המשפט‬
‫העליון של ארה"ב בפסק דין ‪) Riley v. California, 573 U.S. 373‬ודוק‪ :‬למען שלמות התמו ה יצוין‪,‬‬
‫כי חוקת ארה"ב עצמה אי ה מכירה בזכות לפרטיות באופן מפורש‪ .‬אבל בית המשפט העליון של‬
‫ארה"ב‪ ,‬כמו גם בתי מפשט רבים אחרים הכירו באופן עקיף בהג ה של חוקת ארצות הברית על הזכות‬
‫לפרטיות בהקשרים שו ים ובהתבסס על סעיפים אחרים בחוקה‪ ,‬כמו למשל‪ ,‬במקרה זה על התיקון‬
‫הרביעי לחוקת ארה"ב האוסר על "חיפש ותפיסה" לא הגיו יים(;‬

‫‪- 15 -‬‬
‫‪ .e‬מדי יות הפרטיות של המשיבה והצהרות והבטחות שהצהירה קבל עם ועדה‪ ,‬לפיהן התחייבה שלא‬
‫ל טר או לעקוב אחר התקשרויות הגולשים‪ ,‬כל עוד הם גולשים במצב גלישה פרטית‪.‬‬
‫)ב( למבקשים‪ -‬לגולשים ציפייה סבירה שפרטיותם תישמר ושהמשיבה לא תפר חוקים פדרליים ומדי תיים‪,‬‬
‫לרבות חוקים פליליים‪ ,‬ותעקוב אחר ההתקשרויות שלהם‪ .‬במיוחד לאחר שגלשו במצב גלישה פרטית‪,‬‬
‫ולאור הבטחותיה הפומביות של המשיבה שאין כל מעקב או גישה ל תו י הגלישה שלהם במצב זה‪.‬‬
‫)ג( כמפורט להלן‪ ,‬המשיבה הפרה בצורה בוטה ואגרסיבית את הזכות לפרטיות של המבקשים‪ ,‬זכות‬
‫המעוג ת בשלל החוקים שצוי ו לעיל והמזכה את המבקשים בזכות לתיקון ההפרה‪ ,‬פיצויים ומ יעת‬
‫היש ותה בעתיד‪.‬‬
‫סעדים מתבקשים על‪-‬פי חוקת קליפור יה‪ :‬המבקשים וחברי הקבוצה יזוקו כתוצאה מהפרת הזכות‬ ‫‪.87‬‬
‫החוקתית לפרטיות המעוג ת בחוקת קליפור יה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם זכאים לפיצויים הולמים וסעדים מ יעתיים לתיקון‬
‫ההפרה‪ ,‬וזאת על פי כל דין החל במדי ת קליפור יה‪.‬‬

‫ג‪ .‬חוק האז ת סתר הפדרלי ]‪[the Federal Wiretap Act, 18 U.S.C. § 2510, et seq.‬‬
‫המבקשים יטע ו כי המשיבה הפרה את הוראות חוק האז ת סתר הפדרלי החל בין היתר גם במדי ת קליפור יה‬ ‫‪.88‬‬
‫)כמו גם חוקים פדרליים אחרים( עת‪:‬‬

‫יטרה ועקבה באופן מכוון‪ ,‬ללא רשות המבקשים וללא ידיעתם או הסכמתם‪ ,‬אחר פעולותיהם‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫בעודם מפעילים את האפשרות של "מצב גלישה פרטית" )‪.(private browsing mode‬‬

‫העבירה מידע בין המבקשים‪-‬הגולשים לאתרי אי טר ט אחרים‪ ,‬מהווה העברת "סימ ים‪ ,‬מסרים‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כתבים‪ "...‬וכל מידע מסוג אחר‪ ,‬אשר הועבר בחלקו או במלואו באמצעים אלקטרו יים‪ ,‬כהגדרתם‬
‫בסעיף )‪ 2510(12‬לחוק‪.‬‬

‫המשיבה אספה מידע על המבקשים‪-‬גולשים ללא ידיעתם והסכמתם‪ ,‬בעודם מפעילים את‬ ‫‪‬‬
‫האפשרות של "מצב גלישה פרטית"‪ .‬אפשרות זו הוצגה על ידי המשיבה למבקשים ולציבור הרחב‬
‫כיכולת לשלוט באיזה מידע ברצו ם לחלוק עם המשיבה ובאיזה מידע הם מעדיפים לא לעשות כן‪,‬‬
‫על ידי הפעלתה‪ .‬עוד טוע ים המבקשים כי הבחירה באפשרות "מצב גלישה פרטי" הפכה את‬
‫ההתקשרויות והמידע ש וטר על ידי המשיבה‪ ,‬לסודי‪.‬‬

‫המשיבה השתמשה במידע‪ ,‬בידיעה כי הוא הושג תוך הפרה של חוק האז ת הסתר הפדרלי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הסעדים מתבקשים על‪-‬פי חוק האז ת סתר הפדרלי‪ :‬על סמך סעיף ‪ 2520‬לחוק האז ת סתר הפדרלי‪ ,‬רשאי‬ ‫‪.89‬‬
‫בית המשפט לפסוק פיצויים סטטוטוריים למבקשים ולחברי הקבוצה‪ .‬כמו כן‪ ,‬רשאי בית המשפט להורות על‬
‫צעדים לתיקון המצב ולמ יעת היש ות )צווי עשה ואל‪-‬תעשה( וכן להורות על סעדים הצהרתיים‪ .‬בית המשפט‬
‫אף רשאי על‪-‬פי סעיף זה להורות על שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט סבירים‪.‬‬

‫ד‪ .‬חוק הפלישה לפרטיות של קליפור יה ‪California Invasion of Privacy Act, California Penal Code‬‬
‫)‪§ 630, et seq.‬‬
‫‪- 16 -‬‬
‫המבקשים יטע ו שהמשיבה‪ ,‬שמקום מושבה בקליפור יה‪ ,‬ואשר אימצה את חוקי מדי ת קליפור יה כדין‬ ‫‪.90‬‬
‫המהותי השולט ביחסיה עם לקוחותיה‪ ,‬הפרה את האיסורים הקבועים בסעיפים ‪ 631‬ו‪ 632 -‬בכך ש יטרה ועקבה‬
‫אחר ההתקשרויות של המבקשים‪ ,‬לאחר שהפעילו את האפשרות ל‪" -‬מצב גלישה פרטית"‪ .‬זאת‪ ,‬ללא הסכמתם‬
‫או ידיעתם; ותוך שימוש ב"כל מכו ה‪ ,‬כלי או אמצעי אחר"‪ ,‬לרבות מחשבים‪ ,‬טלפו ים יידים‪ ,‬אתרי גלישה‪,‬‬
‫וכד'‪.‬‬
‫המבקשים וחברי הקבוצה יזוקו כתוצאה מהפרות בוטות אלה ולפיכך זכאים הם לסעדים הקבועים בחוק זה‪,‬‬ ‫‪.91‬‬
‫מבלי לגרוע מכל זכות או סעד על פי כל דין אחר‪.‬‬
‫סעדים מתבקשים על‪-‬פי חוק הפלישה לפרטיות של קליפור יה‪ :‬לפי סיעף ‪ 637.2‬לקודקס העו שין של מדי ת‬ ‫‪.92‬‬
‫קליפור יה‪ ,‬המבקשים וחברי הקבוצה יזוקו כתוצאה מההפרה אשר ביצעה המשיבה של סעיפים ‪ 631‬ו‪,632 -‬‬
‫כפי שפורט לעיל‪ .‬בשל כך ובהתאם לזאת זכאי כל תובעה וחבר בקבוצה לפיצוי כספי בשווי ‪ $5000‬או סכום‬
‫המהווה מכפלה של שלוש של סכום ה זק בפועל‪ .‬ב וסף‪ ,‬רשאי בית המשפט להורות על צעדים לתיקון המצב‬
‫ולמ יעת היש ות )צווי עשה ואל‪-‬תעשה(‪.‬‬

‫ה‪ .‬חדירה למרחב ההתבודדות האישי של אדם )‪(Intrusion upon Seclusion‬‬

‫המבקשים יטע ו כי המשיבה עוולה כלפיהם בעוולת זיקית של חדירה למרחב ההתבודדות האישי של אדם‪.‬‬ ‫‪.93‬‬
‫המשיבה הפרה במתכוון את חובותיה והתחייבויותיה כלפי המבקשים‪ -‬הגולשים שמרחב התבודדותם ישמר‬ ‫‪.94‬‬
‫מוגן ולא תתבצע כל חדירה למרחב ההתבודדות האישי של‪ .‬הפרה מכוו ת זו חמורה במיוחד כיוון שהיא מ וגדת‬
‫לחלוטין למדי יות המוצהרת של המשיבה לפיה שימוש בדפדפן ב "מצב גלישה פרטי" יבטיח את פרטיות הגולש‬
‫וימ ע כל איסוף‪ ,‬תיעוד‪ ,‬או שימוש ב תו י הגלישה של המשתמש‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬ההפרה המכוו ת של המשיבה‬
‫עשתה ללא ידיעת או רשות המבקשים‪/‬הגולשים‪.‬‬
‫דרך פעולה זאת מהווה חדירה בוטה למרחב ההתבודדות האישית של אדם‪ ,‬דבר אשר אדם סביר מוצא כדפוס‬ ‫‪.95‬‬
‫הת הגות פוגע י ביותר‪ ,‬בעיקר לאור העובדה כי הגולש קט פעולה חיובית ומודעת להגן על פרטיותו כאשר בחר‬
‫להפעיל את דפדפן המשיבה ב "מצב גלישה פרטית"‪ .‬יטור סודי של גלישה פרטית של אדם מהווה הת הגות לא‬
‫ראויה ופוגע ית ביותר‪ ,‬כפי שיראה זאת כל אדם סביר‪ .‬בדומה‪ ,‬האז ת סתר והקלטת סתר של פעילות הגולשים‬
‫או תקשורת רשת מהווה הת הגות פוגע ית ביותר‪.‬‬
‫המבקשים יטע ו כי לציבור הגולשים במדי ת ישראל‪ ,‬ציבור רחב ביותר‪ ,‬יש ה צפיה סבירה ביותר שהשליטה‬ ‫‪.96‬‬
‫על המידע האישי ביותר שלהם תהיה בידם בלבד ושלא יהיה יתן לעקוב‪ ,‬לתעד‪ ,‬או לשעות שימוש מסחרי‬
‫במידע אי טימי זה ללא הסכמתם במודעת‪ ,‬המוצהרת‪ ,‬והמלאה‪ .‬הצורך הא ושי לשלוט במידה המוגדר מראש‬
‫כמידע אישי ואף אי טימי אך מתחזק כאשר אדם עושה שימוש מבחירה ב "מצב גלישה פרטית"‪.‬‬
‫סעדים מתבקשים לעוולה אזרחית של חדירה למרחב ההתבודדות האישי של אדם‪ :‬המבקשים וחברי הקבוצה‬ ‫‪.97‬‬
‫יזוקו כתוצאה מהעוולה ה זיקית של חדירה למרחב ההתבודדות האישי של אדם והם זכאים לפיצוי סביר‪,‬‬
‫לרבות השבת הרווחים שגרפה המשיבה ממעשיה‪.‬‬

‫ו‪ .‬חוק הג ה על פרטיות הצרכן ))‪(California Consumer Privacy Act of 2018 (CCPA‬‬
‫המבקשים יטע ו כי המשיבה הפרה את חוק ההג ה על פרטיות הצרכן של קליפור יה במספר דרכים‪ ,‬בין היתר‪,‬‬ ‫‪.98‬‬
‫מאחר ואין היא יידעה את המבקשים‪-‬הגולשים כי היא מקבלת מידע מהאתרים השו ים בהם גלשו ועוקבת‪,‬‬
‫מ טרת ומשתמשת במידע זה‪.‬‬

‫‪- 17 -‬‬
‫סעדים מתבקשים‪ :‬סעיף )‪ 150|(a)(1‬לחוק קובע כי לכל צרכן ש פגע מהפרה של החוק‪ ,‬יש זכות תביעה אישית‬ ‫‪.99‬‬
‫שמזכה אותו בפיצוי כספי בסכום הגדול מ‪ ,$100-750 -‬או סכום ה זק בפועל‪.‬‬

‫ז‪ .‬הפרה של התחייבות מפורשת למתן אחריות )‪(Breach of Express Warranty‬‬

‫‪ .100‬המבקשים יטע ו כי המשיבה הפרה את הוראת סעיף ‪ 2313‬לקודקס הקליפור י המסחרי ) ‪Cal. Commercial‬‬
‫‪ ,(Code‬קובע שורה של התחייבויות מפורשות )‪ ,(Express Warranties‬לפיהן מתחייב מוכר‪ ,‬המוכר את סחורתו‬
‫או שירותיו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬שהמוצר שהוא מוכר תואם לחלוטין לאופן בו הוא מציג ומתאר אותו‪ ,‬כמו גם להבטחות‬
‫שהבטיח לגביו‪ .‬רוכש המגלה אי התאמה למוצר שהוא קיבל בפועל‪ ,‬יכול לתבוע על סמך עילה זו‪ .‬זאת‪ ,‬גם מבלי‬
‫שהמוכר ציין במפורש שמדובר בהתחייבות כאמור; עוד טרם ההתקשרות )על בסיס ‪sample‬או ‪ model‬בלבד(‪,‬‬
‫ואף מבלי שהקו ה הסתמך בפועל על ההתחייבות‬
‫‪ .101‬המבקשים יטע ו כי המשיבה הציגה בפ יהם מצג לפיו פרטיותם שמרת ברגע שמופעלת האפשרות ל"גלישה‬
‫פרטית" ) "גלישה בסתר"( והתחייבה מפורשות כי כך יהיה‪ .‬המשיבה הפרה התחייבות זו שכן לתדהמתם של‬
‫המבקשים‪ ,‬גילו כי אין התאמה בין ההבטחה לבין האופן בו המשיבה הת הלה בפועל‪ .‬ועל כך הם מבקשים‬
‫פיצויים‪ ,‬לרבות השבת הרווחים שגרפה המשיבה על חשבו ם‪.‬‬

‫ח‪ .‬חוק הפרסום הכוזב של קליפור יה )‪(California False Advertising Law‬‬

‫‪ .102‬המבקשים יטע ו כי המשיבה הפרה את חוק הפרסום הכוזב של קליפור יה האוסר בתכלית האיסור על פרסום‬
‫כוזב )‪ (untrue‬או מטעה )‪,(misleading‬‬
‫‪ .103‬סעדים מתבקשים‪ :‬בע יי ו‪ ,‬ועל סמך העובדות ה טע ות המפורטות לעיל‪ ,‬יטע ו המבקשים כי המשיבה הפרה‬
‫חוק זה והטעתה את הגולשים כי פרטיותם שמרת ברגע שהם גולשים במצב גלישה פרטית‪ ,‬ומידע עליהם לא‬
‫מועבר לאתרים‪ .‬לפיכך‪ ,‬הם דורשים פיצוי כספי‪ ,‬מ יעתי והשבה של כל הרווחים שגרפה המשיבה מהפרה זו‪.‬‬

‫ט‪ .‬חוק הג ת הצרכן של קליפור יה – סעדים משפטיים ) ‪California Consume Legal Remedies Act,‬‬
‫))‪Cal.Civ.Code section 1770 (CLRA‬‬
‫‪ .104‬המבקשים יטע ו כי מעשיה של המשיבה עולים לכדי הו אה‪.‬‬
‫‪ .105‬סעיף ‪ 1770‬לקודקס האזרחי של קליפור יה מפרט שורה של "הת הגויות" או "פרקטיקות"‪ ,‬שיש בהן מן‬
‫ההו אה – או ככותרת הסעיף – "‪ ,"Deceptive Practices‬המבוצעות על ידי עוסק במטרה להביא לידי מכירה‬
‫או השכרה של סחורה )"‪ ("goods‬או שירותים )‪ (services‬לכל צרכן )להלן‪" :‬הממכר"(‪ ,‬וקובע כי אי ן חוקיות‬
‫‪ .106‬פרקטיקות אלו כוללות‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫ס"ק )‪ – (5‬הצגת הממכר כאילו יש לו‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מאפיי ים‪ ,‬שימושים‪ ,‬ויתרו ות שבפועל אין לו‪.‬‬
‫ס"ק )‪ – (9‬הצגת הממכר בכוו ה שלא למכור אותו כפי שפורסם‪.‬‬
‫‪ .107‬לפי סעיף ‪ 1751‬לקודקס האזרחי של קליפור יה‪ ,‬אין הצרכן יכול לוותר על הג ות וזכויות אלו‪.‬‬
‫‪ .108‬המבקשים יטע ו‪ ,‬כי המשיבה השתמשה בפרקטיקות אלו‪ ,‬בכך שהציגה את שירותי הגלישה הפרטית‪ /‬בסתר‬
‫באופן שלא עלה בק ה אחד עם המציאות‪.‬‬
‫‪ .109‬סעדים מתבקשים לפי סעיף ‪ 1780‬לקודקס האזרחי של קליפור יה‪ :‬סעדים כספיים‪ ,‬סעדים מ יעתיים‪ ,‬והשבה‪.‬‬
‫‪- 18 -‬‬
 ‫י‪ .‬חוק תחרות בלתי הוג ת של קליפור יה ) ‪Unfair Competition Law, California Business and‬‬
‫)‪Professions Code, §17200 et.seq.‬‬
‫‪ .110‬המבקשים יטע ו כי המשיבה הפרה את הוראות סעיף ‪ ,17200‬שכותרתו " ;‪"Unfair competition‬‬
‫‪ prohibited activities‬המטיל אחריות מוחלטת באופן המייתר את הצורך להראות שה תבע התכוון לפגוע‬
‫במישהו‪.‬‬
‫‪ .111‬סעיף ‪ 17204‬לחוק קובע כי רק מי ש יזוק באופן ממו י רשאי לתבוע על פיו‪.‬‬
‫‪ .112‬הסעדים המבוקשים ‪ :‬סעדים גם לפי סעיף ‪ 17203‬לחוק חשוב זה‪ ,‬שמאפשר לבית המשפט ליתן צווי מ יעה‬
‫כ דרש ב סיבות הע יין וכדי לרפא את התחרות הבלתי הוג ת‪.‬‬

‫יא‪ .‬הפרת חוזה )‪(Breach of Contract‬‬

‫‪ .113‬המבקשים יטע ו‪ ,‬כי המשיבה הפרה את הסכם ההתקשרות בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ .114‬סעיף ‪ 1550‬לקודקס האזרחי של קליפור יה‪ ,‬מפרט את האלמ טים ההכרחיים לכרית חוזה‪ ,‬לרבות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הסכמה חופשית של הצדדים לחוזה )ס"ק ‪ ;(2‬ומטרתו החוקית )ס"ק ‪.(3‬‬
‫‪ .115‬האלמ טים המבססים עילת תביעה בגין הפרת חוזה פותחו בפסיקה של בתי המשפט בקליפור יה‪ ,‬וכוללים‪:‬‬
‫‪ .1‬קיומו של חוזה;‬
‫‪ .2‬ביצוע החוזה על ידי התובע או פטור מביצוע כאמור;‬
‫‪ .3‬הפרה מצד ה תבע;‬
‫זקים ש גרמו לתובע כתוצאה מההפרה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ .116‬סעיף ‪ 3300‬לקודקס האזרחי של קליפור יה קובע פיצויים ל פגע מהפרת חוזה בגובה כלל ה זקים שספג התובע‬
‫כתוצאה מהפרת החוזה על ידי ה תבע‪.‬‬
‫‪ .117‬המבקשים יטע ו כי ת אי השימוש )‪ (terms of use‬במ וע החיפוש של המשיבה מהווים‪ ,‬למעשה‪ ,‬חוזה ה כרת‬
‫בין הצדדים‪ ,‬אותו הפרה המשיבה בכך שלא עמדה בהבטחתה כי פרטיות המבקשים‪-‬גולשים תישמר כל עוד הם‬
‫מפעילים את האפשרות שהוע קה ופורסמה על ידי המשיבה כ"מצב גלישה פרטית"‪.‬‬
‫‪ .118‬לאור האמור מתבקשים פיצויים כלל ה זקים ש גרמו מההפרה‪.‬‬

‫יב‪ .‬הפרת ההתחייבות מכללא לתום לב ולמסחר הוגן ‪(Implied Covenant of Good Faith and Fair‬‬
‫‪(Dealing‬‬
‫‪ .119‬המבקשים יטע ו כי המשיבה הפרה את התחייבותה ל הוג בתום לב ובמסחר הוגן‪ .‬הדין בקליפור יה מכיר בכך‬
‫שכל חוזה‪/‬הסכם כולל הבטחה של הצדדים מכללא לתום לב ולמסחר הוגן‪ .‬דהיי ו‪ :‬כל צד לחוזה מתחייב לפעול‬
‫בתום לב ולא לפגוע בזכויות הצד האחר‪.‬‬
‫‪ .120‬האלמ טים המבססים תביעה כאן דומים לאלמ טים של הפרת חוזה ‪ -‬קיומו של חוזה;‬

‫‪- 19 -‬‬
‫ביצוע החוזה על ידי התובע או פטור מביצוע כאמור; קיום החוזה ב יגוד להתחייבות מכללא לתום לב ולמסחר‬
‫הוגן; שגרמה זקים לתובע‪.‬‬
‫‪ .121‬המבקשים יטע ו כי המשיבה בע יי ו הפרה את התחייבותה ל הוג בתום לב ובמסחר הוגן עת הציגה בפ י‬
‫הגולשים מצג שווא לפיו מקום בו הי ם "גולשים במצב גלישה פרטית‪ /‬בסתר"‪ ,‬פרטיותם לא פגעת וכי פרטיהם‬
‫לא ייחשפו על ידי איש‪ .‬אולם המשיבה מטעה את ציבור לקוחותיה‪ ,‬בכך שאין היא מגלה להם כי היא אוספת‬
‫עליהם מידע גם כאשר מדובר בגלישה פרטית כאמור‪ .‬טוע ים המבקשים כי בהת הלותה‪ ,‬הפרה המשיבה את‬
‫חובתה ל הוג בתום בלב ובמסחר הוגן‪ ,‬ולפיכך מבקשים פיצוי כספי בגין ההפרה‪.‬‬

‫יג‪ .‬מצג שווא רשל י )‪(Negligemce Misrepresentation‬‬

‫‪ .122‬המבקשים יטע ו כי המשיבה הציגה בפ יהם מצג שווא רשל י וכי מתקיימות יסודותיה של עוולה זיקית זו‪.‬‬
‫‪ .123‬המבקשים יטע ו כי המשיבה הציגה בפ י המבקשים‪-‬הגולשים מצג שווא בעת הצגת האפשרויות לגלישה פרטית‬
‫או גלישה בסתר ומטעה את לקוחותיה באופן מכוון )במיוחד בהצהרת הפרטיות שלה( לחשוב כי פרטיותם לא‬
‫תיפגע וכי פרטיהם לא ייחשפו על ידי איש‪ ,‬לרבות המשיבה עצמה‪.‬‬
‫‪ .124‬ב וסף‪ ,‬יטע ו המבקשים כי המשיבה אספה מידע על המבקשים‪-‬גולשים ללא ידיעתם והסכמתם‪ ,‬בעודם‬
‫מפעילים את האפשרות של "מצב גלישה פרטית"‪ .‬אפשרות זו הוצגה על ידי המשיבה למבקשים ולציבור הרחב‬
‫כיכולת לשלוט באיזה מידע ברצו ם לחלוק עם המשיבה ובאיזה מידע הם מעדיפים לא לעשות כן‪ ,‬על ידי‬
‫הפעלתה‪.‬‬
‫‪ .125‬בכך‪ ,‬עוולה המשיבה בעוולת זו של מצג שווא רשל י‪ .‬ה פגע מעוולה זו זכאי לפיצוי כספי בגין ה זק ש גרם לו‬
‫)אך לא פיצוי עו שי; או פיצוי על כאב וסבל(‪ ,‬וכך מבקשים המבקשים‪.‬‬

‫יד‪ .‬עשיית עושר ולא במשפט )‪(Unjust Enrichment/ Quasi-Contract‬‬

‫‪ .126‬המבקשים יטע ו כי המשיבה התעשרה שלא כדין על חשבו ם‪.‬‬
‫‪ .127‬עשיית עושר ולא במשפט היא עילה מן היושר )‪ ,(Equity‬אשר מושרשת היטב בדין המקובל )‪(Common Law‬‬
‫החל בקליפור יה‪ ,‬שם היא מתפרשת על ידי בתי המשפט כ"מעין חוזה" )‪ .(quasi contract‬משמעה‪ :‬קבלת טובת‬
‫ה אה באופן לא הוגן על חשבון האחר המצטרפת ליתר העילות ה תבעות ומזכה בהשבה של מה שהתקבל באופן‬
‫לא הוגן‪ .‬בע יי ו‪ ,‬המבקשים מבקשים השבה של הרווחים שגרפה המשיבה ממעשיה באופן לא חוקי ולא צודק‪.‬‬

‫טיעון המשפטי על פי הדין הישראלי‬ ‫‪.V‬‬

‫להלן יפורטו הטע ות על פי הדין הישראלי‬
‫הזכות לפרטיות‬
‫‪ .128‬מעמדה החוקי של הזכות לפרטיות כזכות חוקיתית על‪-‬חוקית מעוגן כזכות יסוד בסעיף ‪) 7‬א( לחוק יסוד כבוד‬
‫האדם וחירותו וכן בחוק הג ת הפרטיות ‪ ,‬תשמ"א ‪) 1981‬להלן‪" :‬חוק הג ת הפרטיות"(‪.‬‬
‫‪ .129‬לפרטיות ולזכות לפרטיות מספר הצדקות‪ ,‬כגון שמירה על כבוד האדם וערכי הדמוקרטיה‪.‬‬

‫‪- 20 -‬‬
 ‫‪ .130‬לע יין זה ראו‪ :‬ע"א ‪ 8954/11‬פלו ית גד פלו ית סעיפים ‪ 67-84‬בפסק די ו של כב' השופט סולברג‪:‬‬
‫"‪ ....67‬מעמדה של הזכות לפרטיות בא לידי ביטוי גם בפסיקת בית המשפט העליון‬
‫כ"אחת החירויות המעצבות את אופיו של המשטר בישראל כמשטר דמוקרטי והיא אחת‬
‫מזכויות העל המבססות את הכבוד והחירות להן זכאי אדם כאדם‪ ,‬כערך בפ י עצמו"‬
‫)ע"פ ‪ 5026/97‬גלעם ' מדי ת ישראל ]פורסם ב בו[ )‪"(13.6.1999‬‬
‫"‪ .71‬הזכות לפרטיות היא זכות חוקתית‪ .‬עליה להתפרש על דרך " דיבה ורחבה"‪ ,‬בהתאם‬
‫להצדקותיה‪ ,‬על מ ת להגשים את הטעמים המו חים ביסודה"‬
‫"‪ .78‬הצדקות וספות רואות בזכות לפרטיות אמצעי להשגת תכליות מהותיות‪ .‬הזכות‬
‫לפרטיות תפסת כבסיס לרווחת החיים של הפרט; כחיו ית להבטחת מערכות יחסי אמון‬
‫בין א שים…"‬
‫"‪ .80‬פגיעה בפרטיות היא פגיעה באוטו ומיה האישית‪ .‬קריעת המסך המפריד בין הפרטי‬
‫לציבורי‪ ,‬פוגעת בזכותו של האדם ל הל את חייו כרצו ו‪ .‬אחדים מעו יי ים ב יהול חייהם‬
‫על גלי האתר‪ ,‬ב'בית האח הגדול'‪ ,‬או על דפי העיתון; אחרים מעו יי ים לחיות את‬
‫חייהם בשלווה ובהצ ע לכת‪ ,‬הרחק מאור הזרקורים‪ ,‬מעין הציבור‪ ,‬ומעדשת המצלמה‪.‬‬
‫חשיפת הפרטיות על‪-‬ידי אחר פוגעת בזכותו של האדם ל הל את חייו כרצו ו‪"...‬‬

‫‪ .131‬מבחי ה פרש ית‪ ,‬יש לבחון פגיעה בזכות לפרטיות בכפיפה אחת עם חוקי היסוד‪ .‬כדברי ה שיא ברק בד "פ‬
‫‪ 2316/95‬ג ימאת ' מדי ת ישראל )פורסם ב בו( פסקה ‪:7‬‬
‫" כל שיקול‪-‬דעת שיפוטי המוע ק על‪-‬פי הדין הישן‪ ,‬יש להפעילו ברוח חוקי היסוד;‬
‫ובכלל‪ ,‬כל ורמה חקוקה צריכה להתפרש בהשראתו של חוק היסוד "‬
‫‪ .132‬סעיף ‪ 1‬לחוק הג ת הפרטיות‪ ,‬תשמ"א‪ 1981-‬קובע‪:‬‬
‫"לא יפגע אדם בפרטיותו של זולתו ללא הסכמתו‪".‬‬
‫‪ .133‬סעיף ‪ 2‬לחוק הג ת הפרטיות קובע‪:‬‬
‫"פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה‪:‬‬

‫)‪ (6‬שימוש בשם אדם‪ ,‬בכי ויו‪ ,‬בתמו תו או בקולו‪ ,‬לשם ריווח;‬
‫)‪ (8‬הפרה של חובת סודיות לגבי ע י יו הפרטיים של אדם‪ ,‬ש קבעה בהסכם מפורש או‬
‫משתמע;"‬
‫)‪ (9‬שימוש בידיעה על ע י יו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר‪ ,‬שלא למטרה שלשמה‬
‫מסרה;‬

‫המשיבה הפרה כל אחד מהסעיפים המפורטים לעיל מכח חוק הג ת הפרטיות‪:‬‬

‫‪ :( 6)2‬המשיבה התעשרה על חשבון המשתמשים כאשר הפיקה רווחים מהמידע‪ ,‬בין היתר בדרך של פרסומות‬
‫ושימוש אחר לצרכיה‪.‬‬

‫‪ : (8)2‬בין הצדדים קיים הסכם לפיו המשיבה לא תקבל פרטי משתמשיה בגלישה א ו ימית‪ .‬בפועל‪ ,‬המשיבה‬
‫לא רק שמקבלת פרטים אלו‪ ,‬אלא משתמשת בהם לצרכיה‪.‬‬

‫‪ :(9)2‬אין חולק כי המשתמשים גלשו בצורה א ו ימית כדי שהמידע לא יעבור למשיבה‪ .‬בפועל‪ ,‬גם סעיף זה מופר‬
‫ע"י המשיבה היות ומידע הגלישה של המבקשים לא היה צריך להגיע אל המשיבה‪ ,‬וזוהי אי ה מטרת גלישתם‬
‫באתרים השו ים בצורה א ו ימית‪.‬‬

‫‪ .134‬מובן כי מידע זה כולל גם תו ים פרטיים וספים שהם בלב‪-‬לבה של הזכות לפרטיות‪.‬‬

‫‪ .135‬סעיף ‪ 3‬לחוק הג ת הפרטיות קובע‪:‬‬

‫‪- 21 -‬‬
 ‫"הסכמה" – הסכמה מדעת‪ ,‬במפורש או מכללא‪".‬‬

‫כדי לפגוע בפרטיותו של אדם ‪ ,‬עליו לתת "הסכמה מדעת"‪ .‬ראו גם‪ ,‬מיכאל ביר הק "שליטה והסכמה‪ :‬הבסיס‬
‫העיו י של הזכות לפרטיות" משפט וממשל יא ‪. (2008) 19-13 ,9‬‬
‫"‪ ...‬אין לאסוף מידע על אדם אלא אם כן הוא מבין שהמידע אודותיו אסף‪ ,‬מסכים‬
‫לאיסוף המידע‪ ,‬ומסכים לשימושים השו ים שאוספי המידע מבקשים לעשות בו‪ .‬ההסכמה‬
‫צריכה להשתרע לגבי כל הפעולות שאוספי המידע מבקשים לעשות בו‪ .‬ההסכמה צריכה‬
‫להשתרע לגבי כל הפעולות שאוסף המידע מבקש לעשות במידע‪ .‬פעולה שאין לגביה‬
‫הסכמה – אסורה‪".‬‬
‫"כלל וסף ש גזר מעקרון ההסכמה הוא שלמושא המידע תהיה אפשרות אמיתית של‬
‫בחירה‪"...‬‬

‫ביר הק מסביר עוד מהי הסכמה מדעת בהקשר זה‪ ,‬על בסיס תפיסת ה"שליטה" של הפרטיות )שם‪ ,‬יא ‪:(50 ,9‬‬
‫"ביישום לדי י הג ת הפרטיות‪ ,‬אמר שמשמעותה של ההסכמה מדעת היא שבידי האדם‬
‫ש תו ה זכות לפרטיות )מושא המידע( היה המידע הדרוש לו באורח סביר כדי להחליט‬
‫אם להסכים למסירת המידע ולשימושים שייעשו בו‪ ,‬ובכלל זה להעברתו לצדדים‬
‫שלישיים‪ ... .‬מימוש שליטתו של אדם ביחידה האוטו ומית שלו אפשרי רק כאשר האדם‬
‫יודע ומבין את משמעות הפעולה המבוקשת‪ ... .‬יש אם כן צורך בידיעה‪ ,‬בהב ה‬
‫ובהסכמה‪ .‬אין לאסוף מידע על אדם אלא אם כן הוא מבין שהמידע על‪-‬אודותיו אסף‪,‬‬
‫מסכים לאיסוף המידע‪ ,‬ומסכים לשימושים השו ים שאוספי המידע מבקשים לעשות בו‪.‬‬
‫ההסכמה צריכה להשתרע לגבי כל הפעולות שאוסף המידע מבקש לעשות במידע‪.‬‬
‫פעולה שאין לגביה הסכמה – אסורה" ) )‪.((2007‬‬
‫תפיסת ה"שליטה" גורסת "שעיקרה של הפרטיות הוא שליטה של האדם בעצמו‪ ,‬ובעיקר‬
‫במידע על‪-‬אודותיו‪ .‬בשליטה עצמית‪ ...‬הכוו ה‪ ...‬לכך שהוא‪ ,‬ורק הוא‪ ,‬יקבע מה יעלה‬
‫בגורל המידע על‪-‬אודותיו"‬

‫‪ .136‬בע יין רע"פ ‪ 10141/09‬בן חיים ' מדי ת ישראל )פורסם ב בו(‪ ,‬תיארה ה שיאה בי יש את ההסכמה מדעת‬
‫בהקשר של חיפוש על גופו של אדם‪ ,‬בביתו וכדומה‪:‬‬
‫"הסכמה ה ית ת תוך מודעות של האדם מושא החיפוש לזכותו לסרב לביצוע החיפוש‪,‬‬
‫ולכך שהסירוב לא ייזקף לחובתו‪ ... .‬הסכמת אמת ]ש[אי ה מבוססת אך על פערי הכוחות‬
‫הטמו ים במפגש בין שוטר לאזרח"‬

‫‪ .137‬המבקשים וחברי הקבוצה‪ ,‬לא ת ו את הסכמתם למשיבה‪ ,‬כי האחרו ה תקבל את המידע שלהם בזמן "גלישה‬
‫א ו ימית"‪ .‬בוודאי שאין מצידם "הסכמה מדעת" והם גלשו בגלישה הא ו ימית מתוך ציפיה שהמשיבה לא‬
‫תפגע בפרטיותם‪ ,‬וכן לא תסחור ב תו ים שלהם‪ ,‬לא תתעשר על חשבו ם כמפורט בבקשה זו‪.‬‬

‫‪ .138‬כמו כן ככל ורוצה המשיבה להשתמש ב תו י גלישת המשתמשים בגלישה הא ו ימית‪ ,‬שומה עליה ליידע אותם‬
‫מראש בצורה ברורה‪ .‬משמע‪ ,‬יש צורך ביידוע מפורש‪ ,‬כי פרטיהם מועברים למשיבה ‪ /‬לצד ג' ‪ ,‬וכי עשה בהם‬
‫שימוש‪.‬‬

‫‪ .139‬סעיף ‪ 4‬לחוק הג ת הפרטיות מורה כי פגיעה בפרטיות היא עוולה זיקית‪.‬‬

‫"פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית‪ ,‬והוראות פקודת ה זיקין ] וסח חדש[‪ ,‬יחולו עליה‬
‫בכפוף להוראות חוק זה"‬

‫‪ .140‬הסעיפים המוזכרים לעיל מהווים עילה לתביעה זיקית ופירוט זקי המבקשים מפורטים להלן‪.‬‬

‫הפרת חובה חקוקה‬

‫התקיימות יסודות העוולה‬

‫‪- 22 -‬‬
 ‫וסח העוולה הוא זה‪:‬‬ ‫‪.141‬‬
‫")א( מפר חובה חקוקה הוא מי שאי ו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק ‪-‬‬
‫למעט פקודה זו ‪ -‬והחיקוק‪ ,‬לפי פירושו ה כון‪ ,‬ועד לטובתו או להג תו של אדם‬
‫אחר‪ ,‬וההפרה גרמה לאותו אדם זק מסוגו או מטבעו של ה זק שאליו תכוון‬
‫החיקוק; אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו‪,‬‬
‫אם החיקוק‪ ,‬לפי פירושו ה כון‪ ,‬התכוון להוציא תרופה זו‪.‬‬
‫)ב( לע ין סעיף זה רואים חיקוק כאילו עשה לטובתו או להג תו של פלו י‪ ,‬אם לפי‬
‫פירושו ה כון הוא ועד לטובתו או להג תו של אותו פלו י או לטובתם או להג תם‬
‫של ב י‪-‬אדם בכלל או של ב י‪-‬אדם מסוג או הגדר שעמם מ ה אותו פלו י‪".‬‬

‫‪ .142‬בהלכת ועק ין‪ 18‬הוסברו חמשת יסודות העוולה‪:‬‬

‫"חמישה הם יסודותיה של העוולה בדבר הפרת חובה חקוקה‪:‬‬
‫א‪ .‬חובה המוטלת על המזיק מכוח חיקוק;‬
‫ב‪ .‬החיקוק ועד לטובתו של ה יזוק;‬
‫ג‪ .‬המזיק הפר את החובה המוטלת עליו;‬
‫ד‪ .‬ההפרה גרמה ל יזוק זק;‬
‫ה‪ .‬ה זק אשר גרם הוא מסוג ה זק אליו תכוון החיקוק‪".‬‬

‫‪ .143‬בחי ת יסודות הסעיף למקרה ה דון בתיק זה מראה‪ ,‬כי כולם מתקיימים‪ ,‬כמפורט להלן‪:‬‬

‫א‪ .‬החובה מוטלת מכח חיקוק – בע יי ו רלוו טיים כלל החוקים הבאים המטילים על המשיבה חובות‪ :‬חוק‬
‫הג ת הפרטיות‪ ,‬תשמ"א‪ ;1981-‬חוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג‪ ;1973-‬חוק הג ת הצרכן‪ ,‬תשמ"א‪;1981-‬‬

‫ב‪ .‬החיקוק ועד לטובתו של ה יזוק – ההוראות ה "ל‪ ,‬ועדה להג ת המבקשים ויתר חברי הקבוצה‪ .‬ההוראות‬
‫ועדו למ וע את הפגיעה בפרטיות חברי הקבוצה‪.‬‬

‫ג‪ .‬המזיק הפר את החובה – המשיבה הפרה הוראות כלל החוקים המפורטים לעיל כפי שיפורט עוד בהרחבה‬
‫בהמשך‪.‬‬

‫ד‪ .‬ההפרה גרמה ל זק – למבקשים גרמו גם זקים ממו יים ובלתי ממו יים בשווי הכספים שהרוויחה‬
‫המשיבה באמצעות הפרות הדין‪.‬‬

‫ה‪ .‬ה זק אשר גרם הוא מסוג ה זקים אליו התכוון החיקוק ‪ -‬קשה לחשוב על סוגי זקים אחרים אליהם‬
‫התכוו ו החיקוקים מאשר אותם זקים בדיוק אשר תוארו לעיל ויפורטו להלן‪ ,‬הן לגבי ה זקים הממו יים‬
‫והן לגבי ה זקים הבלתי ממו יים‪.‬‬

‫עשיית עושר ולא במשפט‬

‫‪ .144‬המשיב ה התעשר ה על חשבון המבקשים ועל חשבון חברי הקבוצה שלא כדין‪ ,‬והפר ה במעשיה את‬
‫הוראות חוק עשיית עושר ולא במ שפט‪.‬‬

‫‪ .145‬סעיף ‪ 1‬לחוק עשיית עושר ולא במשפט קובע כך‪:‬‬

‫ע"א ‪ 145/80‬שלמה ועק ין ' המועצה המקומית בית שמש ואח'‪ ,‬פ"ד לז )‪(1982) 139 ,113 (1‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪- 23 -‬‬
 ‫"מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין כס‪ ,‬שירות או טובת ה אה אחרת )להלן ‪ -‬הזוכה( שבאו‬
‫לו מאדם אחר )להלן ‪ -‬המזכה(‪ ,‬חייב להשיב למזכה את הזכיה‪ ,‬ואם השבה בעין בלתי‬
‫אפשרית או בלתי סבירה ‪ -‬לשלם לו את שוויה "‪.‬‬
‫‪ .146‬הסעיף כולל שלושה ת אים מצטברים אשר בהתקיימותם יזכה התובע לקבל סעד‪ (1) :‬התעשרות; )‪ (2‬אותה‬
‫התעשרות "באה" לזוכה מן המזכה; )‪ (3‬ההתעשרות אי ה על פי זכות שבדין )ראו‪ ,‬למשל‪ :‬ע"א‬
‫‪ 1172/13‬שרוט ' וי ר )‪ ,(( 15.3.2015‬וכפי שיפורט להלן שלושת היסודות הללו מתקיימים בע יי ו‪.‬‬

‫‪ .147‬ש י היסודות הראשו ים הם עובדתיים‪ ()1 :‬המשיבה התעשרה כתוצאה מכך שהשתמשה בפרטי המשתמשים‬
‫– לדוגמה ושא מכירת הפרסומות המבוסס על גוגל היסטוריות הגלישה של המשתמשים וכן המידע אשר‬
‫מעשיר את המאגר של המשיבה; ‪ (2‬ההתעשרות היא על חשבון הלקוחות‪ ,‬המשתמשים לא ת ו הסכמתם לכך‬
‫שהמשיבה תשתמש בפרטיהם לצרכי רווחיה; )‪ (3‬ההתעשרות אי ה על פי זכות שבדין‪ ,‬שכן כפי שפורט ויוסבר‬
‫להלן‪ ,‬המשיבה פעלה שלא כדין ‪ -‬יסוד משפטי‪ :‬התעשרות שלא מכוח זכות שבדין‪ ,‬שבע יי ו אין ספק‬
‫שמתקיימת לאור ההפרות הבוטות של המשיבה ‪ ,‬הפרת חוק הג ת הפרטיות ‪ ,‬וההסכם עם המשתמשים‪.‬‬

‫‪ .148‬המשיבה מתעשרת על חשבון משתמשי הגלישה הא ו ימית כמו יתר משתמשיה‪ .‬היא מקבל את פרטיהם ו תו י‬
‫הגלישה ומשתמשת בהם לעשיית רווחים‪.‬‬

‫‪ .149‬לפיכך‪ ,‬על המשיבה להשיב לחברי הקבוצה את כלל רווחיה שביתר עקב העילות המפורטות בבקשה זו וכן עקב‬
‫הפרת ההסכם עם המשתמשים‪.‬‬

‫הטעיה ואי גילוי אות‬

‫‪ .150‬טע ת ההטעיה טע ת ב וסף לטע ת הפגיעה בפרטיות‪ ,‬אם כי מבחי ה מהותית בחי ת מרכיבי העוולה עשית‬
‫באופן זהה‪.‬‬
‫‪ .151‬סעיף ‪ 1‬לחוק הג ת הצרכן‪ ,‬תשמ"א ‪) 1981 -‬להלן‪ :‬חוק הג ת הצרכן( קובע‪:‬‬
‫כס או מתן שירות;‬ ‫עיסקה" – מכירת‬

‫סעיף ‪ 2‬לחוק הג ת הצרכן קובע‪:‬‬

‫"לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל‪ ,‬בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר‬
‫מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ע ין מהותי בעסקה )להלן – הטעיה(;‬
‫בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ע י ים אלה כמהותיים בעסקה‪:‬‬
‫הטיב‪ ,‬המהות‪ ,‬הכמות והסוג של כס או שירות"‬ ‫)‪(1‬‬

‫‪ .152‬המשיבה מטעה את לקוחותיה באופן מכוון )במיוחד בהצהרת הפרטיות שלה( לחשוב כי פרטיותם לא תיפגע‬
‫הם יכולים לגלוש בצורה א ו ימית והיא לא תאסוף עליהם כל מידע‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬כפי שמפורט בחוות דעת המומחה‪ ,‬גם א שים עם ידע מסויים בתחום המחשבים‪ ,‬סברו כי המשיבה‬
‫אי ה משתמשת בפרטיהם בזמן הגלישה "במצב א ו ימי"‪.‬‬
‫המשיבה אף דאגה לש ות את דפי העזרה שלה‪ ,‬כך שכיום הם לכאורה אמורים להסביר למשתמש‪ ,‬בין היתר כי‬
‫כתובת ה‪ IP -‬שלו עשויה להיות גלויה לאתרים בהם הוא גולש במצב פרטי‪ .‬ע יין זה אשר מקבל ביטוי בחוות‬
‫הדעת‪ ,‬ממחיש את ההטעיה אותה ביצעה המשיבה כלפי משתמשיה‪ ,‬לכל הפחות עד לתיקון האתר שלה‪.‬‬

‫‪- 24 -‬‬
‫כפי שהוסבר לעיל ובחוות הדעת‪ ,‬המשיבה אוספת מידע רב על ציבור משתמשיה ובכלל זה אלו הגולשים בגלישה‬
‫א ו ימית‪ .‬בכך כאמור מטעה המשיבה את לקוחותיה ‪ ,‬אי ה פועלת בשקיפות ואי ה מגלה את מלוא המידע‬
‫אותו עליה לגלות למשתמשים‪.‬‬

‫הפרת הוראות חוק הג ת הצרכן‬

‫‪ .153‬סעיף ‪ 4‬לחוק הג ת הצרכן קובע‪:‬‬
‫")א( עוסק חייב לגלות לצרכן –‬
‫כל פגם או איכות חותה או תכו ה אחרת הידועים לו‪ ,‬המפחיתים באופן‬ ‫)‪(1‬‬
‫משמעותי מערכו של ה כס;"‬
‫‪ .154‬לא יכולה להיות מחלוקת של ממש‪ ,‬כי המשיבה מציגה ומטעה את לקוחותיה – משאי ה מגלה להם בדבר‬
‫העברת המידע והפרצות באבטחה‪.‬‬
‫‪ .155‬המשיבה בחוסר תום ליבה במעשה ובמחדל לא גילתה דבר לע יין העברת המידע‪ .‬המשיבה ביצעה הטעיה בשלב‬
‫הטרום חוזי ובשלב החוזי‪.‬‬
‫לכן אי גילויים מהווים אי גילוי של פרטים מהותיים בעסקה;‬
‫‪ .156‬סעיף ‪)31‬א( לחוק הג ת הצרכן קובע‪:‬‬
‫"דין מעשה או מחדל ב יגוד לפרקים ב'‪ ,‬ג'‪ ,‬ד' או ד'‪ 1‬כדין עוולה לפי פקודת ה זיקין‬
‫] וסח חדש[‪".‬‬
‫‪ .157‬הסעיפים המוזכרים לעיל מתוך חוק הג ת הצרכן כלולים בפרק ב'‪ ,‬ולכם הפרתם מהווה עילה לתביעת זיקין‪.‬‬

‫חוסר תום לב‬

‫‪ .158‬אופן הת הלות המשיבה‪ ,‬כמפורט לעיל מהווה הת הלות בחוסר תום לב בוטה ומופגן‪ .‬כך גם היעדר שקיפות‪,‬‬
‫היעדר יידוע והסברים למשתמשים‪ /‬גולשים בדבר שליחת המידע מהאתרים השו ים אל המשיבה‪ ,‬מהווים חוסר‬
‫תום לב והפרת התחייבויות המשיבה כלפי לקוחותיה‪.‬‬

‫‪ .159‬הת הלות המשיבה אי ה עולה בק ה אחד עם חובת תום הלב החלה עליה ומהווה הפרה של חובת תום הלב‬
‫המעוג ת בסעיפים ‪ 12‬ו‪ 39-‬לחוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג‪) 1973-‬להלן‪" :‬חוק החוזים"(‪ ,‬ולחלופין בסעיף‬
‫‪)61‬ב( לחוק החוזים‪ ,‬אשר מחיל את הוראות החוק גם על פעולות משפטיות שאי ן בבחי ת חוזה ועל חיובים‬
‫שאי ם ובעים מחוזה‪.‬‬

‫‪ .160‬אשר על כן‪ ,‬עומדים למבקשים וליתר חברי הקבוצה כל הסעדים והתרופות בגין הפרת הוראות חוק החוזים‬
‫והי ם זכאים לפיצוי בגין ההטרדות מצד המשיבה וכן בגין עשיית העושר‪.‬‬

‫רשל ות‬
‫‪ .161‬המשיבה חבה חובת זהירות מושגית וקו קרטית כלפי לקוחותיה במצגים אותן היא מציגה כלפיהם אודות‬
‫הגלישה הא ו ימית אותה היא מפרסמת‪ .‬כאמור לעיל‪ ,‬המשיבה אי ה מקיימת את חובותיה כאשר תו י‬
‫המשתמשים מגיעים אליה וזאת על אף המפורט בת אי הגלישה ואף המשיבה אי ה מציי ת כי תו י‬
‫המשתמשים יגיעו אליה למרות שהם גולשים במצב "גלישה א ו ימית"‪.‬‬

‫‪- 25 -‬‬
‫‪ .162‬מעשיה ומחדליה של המשיבה המתוארים במפורט לעיל‪ ,‬עולים גם כדי עוולת הרשל ות‪ ,‬כאמור בסעיפים ‪ 35‬ו‪-‬‬
‫‪ 36‬לפקודת ה זיקין‪.‬‬

‫‪ .163‬הקריטריו ים לקביעה אם הופרה חובת הזהירות ה דרשת על פי עוולה זו דומים לקריטריו ים לבחי ת השאלה‬
‫אם הופרה חובת הגילוי על פי חוק הג ת הצרכן‪.‬‬
‫המלומדת דר' אור ה דויטש טוע ת בספרה "מעמד הצרכן במשפט"‪ ,19‬כי רמת הזהירות ה דרשת מעוסק על פי‬
‫די י הג ת הצרכן‪ ,‬אי ה שו ה מרמת הזהירות ה דרשת ממ ו על פי עוולת הרשל ות )לרבות יישומה ל ושא מצגי‬
‫שווא(‪.‬‬

‫‪ .164‬בע יין פתל‪ 20‬הכיר בית המשפט המחוזי מחוז מרכז )כב' השופטת אסתר שטמר( בעוולת הרשל ות כבסיס לעילת‬
‫תביעה ייצוגית בשל הפרת חובת הגילוי‪ .‬באותו ע יין שלחה המשיבה למ וייה הודעה אודות מיצוי חבילת גלישה‬
‫אותה רכשו‪ ,‬כאשר בפועל החבילה וצלה ב‪ 90% -‬בלבד‪ .‬הבקשה לאישור תביעה שהוגשה באותו ע יין אושרה‪,‬‬
‫תוך ש פסק‪:‬‬
‫"פרט ר חבה חובת זהירות מושגית וקו קרטית כלפי לקוחותיה‪ ,‬שכוללות ללא ספק את‬
‫החובה למסור מידע כון ומדויק‪ .‬מששלחה התראה שאי ה תואמת את המצב העובדתי‬
‫לאשורו‪ ,‬לכאורה התרשלה בקיום חובתה כלפי הלקוחות‪ .‬ה זק יכול להיות שוויו הכספי‬
‫של חלק חבילת הגלישה שלא וצל או זק שאי ו זק ממון‪ ,‬בשל ההימ עות מגלישה‬
‫בשעה ש יתן היה להוסיף ולגלוש בגדר אותה חבילה‪ .‬המבקש אמד את שוויו בגובה ה זק‬
‫הכספי‪...‬‬
‫אין בעובדה שפרט ר לא היתה חייבת לשלוח התראות עוד קודם לתיקון‪ ,‬כדי לסייע לה‪.‬‬
‫כך גם אם פעלה לפ ים משורת הדין ועל מ ת להיטיב עם הלקוחות‪ .‬פרט ר אי ה רשאית‬
‫להציג בפ י הלקוח מידע מוטעה‪ ,‬והדברים ברורים‪".‬‬
‫]ההדגשות אי ן במקור[‬

‫‪ .165‬גם בע יין ברזילי‪ ,21‬שם דו ה שאלת התאמתה של תביעה להתברר כייצוגית בשל הפרת המצג כי מוצריה כשרים‬
‫לפסח‪ ,‬הוכרה הרשל ות כאחת מעילות התביעה‪.‬‬

‫‪ .166‬כאמור לעיל‪ ,‬המשיבה הפרה את חובת הזהירות החלה עליה והתרשלה אל מול המשתמשים‪ .‬בהתאם‪ ,‬המשיבה‬
‫מחויבת לפצות את המבקשים ואת יתר חברי הקבוצה‪ ,‬בגין ה זקים ש גרמו להם‪ ,‬כתוצאה מפעולותיה ו‪/‬או‬
‫מחדליה הרשל יים‪.‬‬

‫הפרת הוראות חוק החוזים‬

‫‪ .167‬כמפורט לעיל‪ ,‬המשיבה מסרה למבקשים מידע מטעה ב וגע לכל הקשור לאופן הגלישה הא ו ימית‪ .‬מעשי‬
‫ומחדלי המשיבה כמתואר לעיל‪ ,‬מהווים הפרה של חובות תום הלב במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ובעת‬
‫קיומו של חוזה‪ ,‬מכוח סעיפים ‪ 12‬ו‪ 39 -‬לחוק החוזים )חלק כללי(‪ ,‬התשל"ג‪ 1973-‬וב יגוד לסט דרט הת הגות‬
‫הוג ת מי ימאלית המצופה מהמשיבה כתאגיד מסחרי‪ ,‬המספק שירותי תיירות לציבור הרחב‪.‬‬

‫בו הוצאה לאור‪ ,‬עמודים ‪419-427‬‬ ‫‪19‬‬

‫ת" צ )מרכז( ‪ 21241-04-11‬אבי ועם פתל ' חברת פרט ר תקשורת בע"מ )פורסם ב בו‪ ;(2013 ,‬בר"ע על החלטה זו דחתה ‪ -‬רע"א‬ ‫‪20‬‬
‫‪ 5696/13‬חברת פרט ר תקשורת בע"מ ' אבי ועם פתל )פורסם ב בו‪(2014 ,‬‬
‫‪ 21‬ע"א ‪ 8037/06‬שי ברזילי ' פרי יר )הדס ‪ (1987‬בע"מ )פורסם ב בו‪(4.9.2014 ,‬‬
‫‪- 26 -‬‬
‫‪ .168‬עוד יודגש‪ ,‬כי על ההסכם בין המשיבה לבין לקוחותיה בכלל והמבקש בפרט‪ ,‬חלים די י החוזים הכלליים‪,‬‬
‫המטילים על כל צד להסכם חובה לפעול בתום לב ולגלות לצד הש י‪ ,‬בגילוי אות‪ ,‬את הפרטים המהותיים‬
‫הקשורים להסכם‪.‬‬
‫‪ .169‬הת הלותה זו של המשיבה מהווה הפרה של חובת תום הלב והגילוי ה אות המעוג ת בסעיף ‪ 12‬ובסעיף ‪ 39‬לחוק‬
‫החוזים )חלק כללי(‪ ,‬תשל"ג‪) 1973-‬להלן‪" :‬חוק החוזים"(‪ ,‬ויתרה מכך‪ ,‬מעשיה אף עולים לכדי הטעיה כמשמעה‬
‫בסעיף ‪ 15‬לחוק החוזים‪.‬‬
‫‪ .170‬היה מצופה מהמשיבה אשר לה כח רב אל מול המשתמש הפשוט‪ ,‬ל הוג בשקיפות ותום לב מוגבר בהסכמים‬
‫ובהצגת המידע אל מול לקוחותיה‪.‬‬

‫ה זקים ש גרמו כתוצאה מהפרת חובת הגילוי‬

‫זקים בלתי ממו יים‬
‫‪ .171‬בית המשפט ה כבד מתבקש לפסוק למבקשים ויתר חברי הקבוצה פיצויי בגין ה זק הלא ממו י ש גרם להם‪.‬‬
‫‪ .172‬הפגיעה בפרטיות היא בגין קבלת תו ים ופרטים של משתמשי המשיבה ללא הסכמתם ו‪/‬או תוך הטעייתם‬
‫כמפורט לעיל‪.‬‬
‫‪ .173‬לע יין זקים בלתי ממו יים כבסיס לפסיקת פיצויים ראוי לציין את ע יין ברזילי‪ ,‬אשר הוזכר לעיל‪ .‬פסק‬
‫בהקשר זה כך‪:‬‬
‫"הפגיעה באוטו ומיה של הצרכן בגין "הטעיה צרכ ית" – שמשמעותה היא שלילת כוח הבחירה‬
‫של ה פגע בשל הטעיה‪ ,‬או בשל אי גילוי ע יין מהותי הרלב טי לעיסקה – מוכרת כיום בפסיקת‬
‫בית משפט זה כראש‪ -‬זק‪ ,‬המקים עילת תביעה‪ ,‬לרבות בהליך ייצוגי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬פסק כי‪:‬‬
‫"בהעדר קיומו של זק המתבטא בתחושות שליליות"‪ ,‬כגון‪ :‬כעס‪ ,‬תסכול‪ ,‬עלבון‪ ,‬גועל‪ ,‬זעזוע‪,‬‬
‫עוגמת פש וכיוצא באלה – "פגיעה זו לא תצמיח זכות לפיצויים"‪ .‬ראו והשוו‪ :‬ע"א ‪1338/97‬‬
‫ת ובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל ' ראבי תופיק‪ ,‬פ"ד ז)‪(2003) 682 ,673 (4‬‬
‫)להלן‪ :‬ע יין ת ובה ‪ ;(1‬ע"א ‪ 10085/08‬ת ובה ' עזבון המ וח תופיק ראבי ז"ל )‪(4.12.2011‬‬
‫)להלן‪ :‬ע יין ת ובה ‪ ;(2‬ע יין סלומון‪ ,‬בפיסקאות ‪ ,25-23‬והאסמכתאות ה זכרות שם"‬
‫כלומר‪ :‬ה זקים הבלתי ממו יים חלקים לש י סוגים‪ :‬תחושות שליליות מחד ופגיעה באוטו ומיה מאידך‪.‬‬
‫‪ .174‬תחושת הולכת השולל חריפה במיוחד אי ה יכולה להיות חלתם של רק חלק מחברי הקבוצה‪ .‬בלתי מתקבל על‬
‫הדעת כי אדם כלשהו יישאר אדיש ל וכח העברת מידע אישי לגביו‪ ,‬זה תוך עבירה מודעת ומכוו ת על הוראות‬
‫הדין‪.‬‬
‫‪ .175‬אין קושי לקבוע כי ב סיבות הע ין יש לפסוק פיצויים בשל פגיעה באוטו ומיה ‪ -‬זק תוצאתי בלתי ממו י‬
‫מתקיים אצל כל חברי הקבוצה‪ ,‬כפי שצוין לעיל‪.‬‬
‫ועוד יוזכר‪ ,‬כי ה טל להוכיח העדר זק תוצאתי‪ ,‬וכתוצאה מכך העדר זכות לפיצוי בגין הפגיעה באוטו ומיה‪,‬‬
‫מוטל על המשיבה‪ ,‬כפי ש פסק בע יין ברזילי‪ ,‬בהמשך הדברים המצוטטים לעיל‪:‬‬
‫"זה המקום להדגיש עוד כי חברתי‪ ,‬השופטת חיות‪ ,‬ציי ה בחוות דעתה בע יין ת ובה ‪ ,2‬כי‬
‫יתן להכיר בחזקה עובדתית שלפיה אדם‪ ,‬ש פגעה האוטו ומיה שלו‪ ,‬חש רגשות של כעס‪,‬‬
‫תסכול ועלבון בעקבות הת הגותו של המזיק‪ ,‬שבעטיין הוא יהיה זכאי לפיצוי – וה טל לסתור‬
‫את החזקה מוטל על כתפי המעוול‪".‬‬

‫‪- 27 -‬‬
‫‪ .176‬המבקשים ויתר חברי הקבוצה ה יחו כי כאשר הם גולשים במסגרת גלישה א ו ימית‪ ,‬מדובר על גלישה פרטית‪,‬‬
‫א ו ימית ומידע לא עובר ‪ ,‬בוודאי שלא למשיבה‪ .‬העדר גילוי מהווה פגיעה באוטו ומיה של הרצון‪ ,‬כפי ש קבע‬
‫רבות בפסיקה‪.22‬‬
‫‪ .177‬רכיב הקשר הסיבתי מתקיים גם הוא‪ .‬מקל וחומר כמו שקשר סיבתי בפגיעה באוטו ומיה הוא אי הר טי ‪ ,‬כך‬
‫ה זק של פגיעה בפרטיות אי הר טי לעוולה של פגיעה בפרטיות‪.‬‬
‫‪ .178‬זאת ועוד‪ ,‬התעשרה המשיבה על חשבון המבקשים‪ ,‬כאשר על פי המפורט היא מקבלת כספים על המידעים‬
‫שהיא מוסרת על משתמשיה‪ ,‬כך גם מוכרת שטחי פרסום ועוד‪ .‬במחקר שביצע ‪ Tim Morey 23‬על ‪ 180‬משתמשי‬
‫אי טר ט‪ ,‬עולה כי מידע על משתמש שווה כ ‪ $4.2‬לש ה‪ ,‬מידע דמוגרפי שווה ‪ $3‬לש ה ‪ ,‬מידע על היסטורית‬
‫גלישות כפי שמקבלת המשיבה ללא הסכמה‪ ,‬שווה ‪ $52‬לש ה‪ .‬יובהר‪ ,‬כי מדובר על מידע של היסטורית גלישות‬
‫וכן מידע מש ת ‪ ,2011‬כיום המשיבה אוספת מידע רחב יותר ובזמן אמת‪ ,‬שווי המידע על פרטי המשתמש ודפוסי‬
‫ההת הגות שלו‪ ,‬שווה פי כמה וכמה מהמפורט לעיל‪ .‬לצורך החישוב השמר י יאמר כי עשיית העושר אותה‬
‫עושה המשיבה פר משתמש שפרטיותה פגעה ‪ ,‬עומדת על ‪ ₪ 1000‬לש ה )יובהר כי ה זקים חלים בהתאם‬
‫לתקופת ההתייש ות‪ ,‬כאשר כפי שהוסבר המשיבה אף שי תה את האתר שלה לאחרו ה(‪.‬‬
‫‪ .179‬יתר מכך המבקשים מעריכים את ה זק הלא ממו י שלהם בגין פגיעה בפרטיותם ‪ ,‬תחושות השליליות‪ ,‬הולכת‬
‫השולל הגועל והתסכול אותם גורמת המשיבה ללקוחותיה ב ‪ ₪ 1000‬למשתמש לש ה‪.‬‬
‫‪ .180‬סה"כ זקי המבקשים עומדים על ‪ ₪ 2000‬לש ה )כל אחד(‪.‬‬

‫הערכת ה זק המצרפי‬
‫‪ .181‬על פי המפורט לעיל‪ ,‬כי לכל הפחות מעל ל ‪ 87%‬מהאתרים עם התעבורה הרבה ביותר משתמשים ב‬
‫‪25‬‬
‫עולה כי ‪ 35%‬משתמשים בגלישה א ו ימית‪,‬‬ ‫‪.Analytics‬לצרכי מעקב‪ .24‬מתוך אתרים אלו על פי מחקר‬
‫מהמחקר עולה כי ‪ 54%‬מתוך הגולשים בגלישה א ו ימית‪ ,‬יסו להסתיר את עצמם אל מול האתרים השו ים‬
‫אליהם גלשו‪ .‬אזי בחישוב גס ובהערכה שמר ית מדובר על כמות של מעל מליון משתמשים לפחות בישראל‬
‫אשר יסו לגלוש בצורה א ו ימית ולהסתיר את פרטיהם אל מול אתרים שו ים והמשיבה בפרט‪.‬‬
‫‪ .182‬ה תו ים המדוייקים אודות מספר חברי הקבוצה אי ם מצויים כמובן בידי המבקשים‪ ,‬והם יבקשו לקבלם אם‬
‫התביעה תאושר כייצוגית‪.‬‬
‫וכח האמור סכום התביעה המצרפי עולה על ‪ 2.5‬מליון ‪ ,₪‬ולפיכך התביעה מצאת בסמכות בית המשפט ה כבד‪.‬‬ ‫‪.183‬‬

‫התקיימות הת אים לאישור התביעה כייצוגית‬ ‫‪.VI‬‬

‫ושא התביעה ‪ -‬תביעה גד "עוסק" בקשר לע ין שבי ו לבין הלקוח‬
‫‪ .184‬סעיף ‪) 3‬א( לחוק תובע ות ייצוגיות )להלן בפרק זה‪" :‬החוק"(‪ ,‬בצירוף פרט ‪ 1‬לתוספת הש יה לחוק‪ ,‬מאפשר‬
‫הגשת תובע ה ייצוגית ‪-‬‬
‫"תביעה גד עוסק‪ ,‬כהגדרתו בחוק הג ת הצרכן‪ ,‬בקשר לע ין שבי ו לבין לקוח‪ ,‬בין אם התקשרו‬

‫‪ 22‬ראה לדוגמא ת"א ‪ 07/05‬מרקו ואח' נגד יילון חברה לביטוח )פורסם בנבו ‪.(2010‬‬
‫‪http://www.timothymorey.com/what-is-your-personal-data-worth/ 23‬‬
‫‪ 24‬מפורט בפרק ‪ 5‬לחוות הדעת‪.‬‬
‫‪https://elie.net/blog/privacy/understanding-how-people-use-private-browsing/ 25‬‬
‫‪- 28 -‬‬
 ‫בעסקה ובין אם לאו‪".‬‬
‫חוק הג ת הצרכן )בסעיף ‪ ,1‬סעיף ההגדרות( מגדיר "עוסק" כך‪:‬‬
‫"עוסק" ‪ -‬מי שמוכר כס או ותן שירות דרך עיסוק‪ ,‬כולל יצרן;‬
‫המשיבה עו ה על הגדרת "עוסק"‪ ,‬כמובן‪.‬‬
‫המבקשים הם לקוחות של המשיבה‪.‬‬

‫התובע ה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‬
‫‪ .185‬סעיף ‪) 8‬א( לחוק קובע את הקריטריו ים על פיהם יפעיל בית המשפט את שיקול דעתו בבואו לפסוק בבקשה‬
‫לאישור תביעה כייצוגית‪ .‬הראשון שבהם ‪ -‬בס"ק )‪ - (1‬הוא‪:‬‬
‫"התובע ה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪ ,‬ויש‬
‫אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובע ה לטובת הקבוצה"‪.‬‬
‫‪ .186‬כפי שפורט בפרק המשפטי לעיל‪ ,‬השאלה בתיק זה משותפת לכלל לקוחות המשיבה‪.‬‬
‫‪ .187‬המבקשים יטע ו ב וסף‪ ,‬כי טיעו יהם המפורטים לעיל הי ם טובים‪ ,‬וכי יש ו סיכוי גבוה כי יוכרעו לטובת‬
‫הקבוצה‪.‬‬

‫זכאות המבקשים להגיש תביעה ייצוגית‬

‫‪ .188‬סעיף ‪) 4‬א( )‪ (1‬לחוק קובע‪:‬‬
‫"אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובע ה ייצוגית כמפורט להלן‪:‬‬
‫אדם שיש לו עילה בתביעה‪"...‬‬ ‫)‪(1‬‬
‫‪ .189‬למבקשים קיימת עילת תביעה אישית‪ ,‬כפי שפורט לעיל‪.‬‬

‫התובע ה הייצוגית ה ה הדרך המתאימה ביותר להכרעה‬

‫‪ .190‬הקריטריון הבא קיים בסעיף ‪) 8‬א( )‪ (2‬לחוק‪ ,‬אשר קובע‪:‬‬
‫"תובע ה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוג ת להכרעה במחלוקת ב סיבות הע ין;"‬
‫‪ .191‬המקרה המתואר הי ו מקרה מובהק לבירור התביעה כתביעה ייצוגית מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫סכום התביעה האישית הי ו מוך‪ ,‬ולאיש מחברי הקבוצה אין כדאיות להגישה באופן אישי;‬ ‫א‪.‬‬
‫כמות החברים בקבוצה הי ה רבה מאוד;‬ ‫ב‪.‬‬
‫קיים קושי המגיע לכדי מ יעות של ממש באיתור כל אחד ואחת מחברי הקבוצה ע"י המבקשים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫קיים יסוד סביר לה יח כי ע יי ם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וי והל בדרך הולמת ובתום לב‬
‫‪ .192‬סעיף ‪) 8‬א( )‪ (3‬ו‪ (4) -‬לחוק קובעים‪:‬‬
‫קיים יסוד סביר לה יח כי ע יי ם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וי והל בדרך הולמת‪.‬‬ ‫")‪(3‬‬
‫)‪ (5‬קיים יסוד סביר לה יח כי ע יי ם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וי והל בתום לב‪".‬‬

‫‪- 29 -‬‬