Professional Documents
Culture Documents
ִשוִ ִ
סֵ פֶ ר
הַ ִּמ ּדוֹ ת
The Book of
Traits
)(Sefer Hamidot
מהדורה מיוחדת
אנגלית עם לשון הקודש
הוצאת
אב“י הנחל
לעלוי נשמת הרה"ח ישראל בער אודסר זצ"ל
ולעלוי נשמת
עמרם יוסף ב”ר משה נחום הלוי הורביץ זצ”ל
מאיר עקביא בן יעקב ימיני זצ”ל
אהרון בן יעקב פץ זצ”ל
ת.נ.צ.ב.ה
________________________________________________
התשע"ד
נא לשמור עַ ל ק ֻדשת הַ ספר
הַ ִּּמ ּדוֹ ת תחַַַהָ ִעניָנִ ים
ַ ַמַפ סֵ פֶ ר
ַ42ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ(TRUTH)ַַאֱ מֶ ת
ַ
ַ68ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (LOVE)ַַאהֲבָ ה
ַ34ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ)EATING)ַַַאֲ ִכילָ ה
ַ07ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ )WIDOWER)ַַאלמָ ן
ַ693ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (SECLUSION) ִַַהתבוֹ דדות
ַ693ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (THOUGHTS)ַַ ִהרהו ִרים
ַ ַ
ַ463ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (SUPERIORITY)ִַַהתנשאות ַ
ַ448ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (SUCCESS)ַַַהצלָ חָ ה
ַ ַ
ַ462ַ ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (INSTRUCTION)ַַאה
ָ הוֹ ָר
ַ463ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ (CONFESSION)ַַ וִ דוי־דבָ ִרים ַ
ַ468ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (FORGER)ַַַזיפָ ן
ַ422ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. )DREAM(ַַַַחֲלוֹ ם
ַַ422ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (GRACE)ַַַחן
ַַ428ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (ADULATION)ַַֻפה
ָ חנ
ֲ
ַַַ457ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (PHILOSOPHY)ַַַירה
ָ ח ֲִק
ַ457ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ(NOVELTIES OF TORAH)ַַשין־דאוֹ רַי ָתא
ִַ ַחִַדַו
ַ
ַ453ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (MARRIAGE)ִַַַַחתון
ַ458ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַַ(NATURE)ַַַטֶ בע
ַ437ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ(WANDERING)ִַַַַטלטול
ַ437ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (PURITY)ַַַטָ ה ֳָרה
ַ434ַ ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (SALVATION)ַַישועָ ה
ַ433ַ ַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ
ַ (FEAR OF G-D)ַַַאה
ָ יִר
ַ403ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (LINEAGE)ַַַַיִחוס
ַ403ַַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (HONOR)ַַַכבוֹ ד
ָ
ַ482ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (ANGER)ַַכעס
ַ
ַ497ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ (SORCERY)ִַַכשוף
ַ497ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ
ַ (LEARNING)ַַלִ מוד
ַ644ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (MOCKERY)ַַַליצָ נות
ַ642ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (CONTENTION)ַַַַמ ִריבָ ה
הַ ִּּמ ּדוֹ ת תחַַַהָ ִעניָנִ ים
ַ ַמַפ סֵ פֶ ר
ַ658ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (MONEY)ַַַמָ מוֹ ן
ַ683ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (MISCARRIAGE)ַַַפלֶת
ֶמ
ַ688ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (INFORMER)ַַמָ סור
ַ688ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ(BEVERAGES)ַַמש ֶקה
ַ
ַ267ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַַ(SEGULAH)ַַַסג ָֻלה
הַ ִּּמ ּדוֹ ת תחַַַהָ ִעניָנִ ים
ַ ַמַפ סֵ פֶ ר
ַ263 ַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (HUMILITY)ַַַע ָנוָה
ֲ
ַ227ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (DEPRESSION)ַַַַעצבות
228ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (LAZINESS)ַַַעצלות
ַ228ַ ַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (PUNISHMENT)ֶַַַַש
ַ ענ
ֹ
ַ257ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (ADVICE)ַַַעצָ ה
ַ254ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ (BRAZENNESS)ַַַעזות
253ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (FEAR)ַַַפחד
ַ207ַַ ַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.
ַ (CHARITY)ַַַצ ָד ָקה
ַ288ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ(TZADDIK)ַַַַצ ִדיק
ַ522ַַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ (CURSE)ַַַקלָ לָ ה
ַ502ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (JOY)ַַַשמחָ ה
ִ
ַ508ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (DRUNKENNESS)ַַַשכרות
ִ
ַ584ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ(MINISTERS)ַַש ִרים
ַָ
582 ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַַ(BRIBERY)ַַשֹחד
ַ ַ
ַ582ַַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ (PEACE)ַַַשלוֹ ם
ָ
ַ588ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (OATH)ַַַשבועָ ה
ַ597ַַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ. (SHABBAT)ַַַבת
ָש
ַ594ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ(SLEEP)ַַשנָה
ַ594ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַַ(BUTCHER)ַַשוֹ חט
ַ592ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַַ(REPENTANCE)ַַתשובָ ה
ַ368ַַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַ (CHASTISEMENT) ַַתוֹ כָ חָ ה
ַ342ַַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ.ַַ(PRAYER)ַַת ִפ ָלה
הַ ִּמדוֹ ת הַ ְק ָּד ָּמה סֵ ֵֵֶפר 8
ִמ ּתוֹ ְך הַ ּ ְפסו ִּקים ו ִּמ ּתוֹ ְך דִּ ְב ֵּרי ַר ּבוֹ ֵּתינ ּו ,ז ְִכרוֹ נָם
שר ֵּאינָם ְמב ָֹא ִרים ְּב ִד ְב ֵּריהֶ ם ְּבפֵּ רוּשִּ ,כי
לִ ְב ָרכָ ה ,אֲ ֶ
ִאם ְּב ֶרמֶ ז לְ מַ ְש ִּכיל ְּכמוֹ תוֹ .
אולָּ ם הַ הֶ ְפ ֵּרש ּ ֵּבינֵּיהֶ םִּ ,כי הָ ִענְ יָנִ ים הַ ְמב ָֹא ִרים ּ ַבחֵּ לֶ ק
הָ ִראשוֹ ן עַ ל ּ ָכל ִמדָּ ה ו ִּמדָּ ה הֵּ ם דְּ בָ ִרים הַ ְמב ָֹא ִרים
ל־פנִ ים ְּב ֶרמֶ ז ,וּמַ ְש ִּכיל עַ לל־כ ּ ָ
ִּב ְספָ ִרים ְּבפֵּ רוּש אוֹ עַ ּ ָ
ְ
דָּ בָ ר ,וְ הָ רוֹ צֶ ה לְ הַ ע ֲִמיק ִע ּיוּנוֹ לְ הָ ִבין דָּ בָ ר ִמ ּתוֹ ך דָּ בָ ר,
יוּכַ ל לְ הָ ִבין וּלְ הַ ּ ִשיג מֵּ הֵּ יכָ ן הוֹ ִציא הָ ַרב עִ נְ יָן זֶה,
מֵּ ֵּאיזֶה ּ ָפסוּק אוֹ מֵּ ֵּאיזֶה מַ אֲ מַ ר חֲ כָ מֵּ ינ ּו ,ז ְִכרוֹ נָם
ף־בית הַ ּי ָ
ָשן, לִ ְב ָרכָ הִּ .כי ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים הַ ְמב ָֹא ִרים ּ ָב ָאלֶ ּ ֵּ
לֹא נִ ְפלֵּ את ִהיא וְ לֹא ְרחוֹ ָקה ִהיא מֵּ הַ ְמעַ ּיֵּן לָ בוֹ א עַ ד
ְּתכ ּונָתוֹ ,לְ הָ ִבין וּלְ הַ ּ ִשיג מֵּ הֵּ יכָ ן הָ עִ נְ יָן נוֹ בֵּ עַ ִ .אם
שר הֵּ ִאיר עֵּ ינֵּינ ּו ִּב ְדבָ ִרים ֵּאלּ ּו, ָא ְמנָם ,לוּלֵּ א הָ ַרב אֲ ֶ
לֹא הָ יָה ּ ָבא עַ ל לֵּ ב הַ ְמעַ ּיֵּן לְ הוֹ ִציא דְּ בָ ִרים ֵּאלּ ּו ִמ ּתוֹ ְך
הַ ִּס ְפ ֵּרי־ק ֶֹדש ַא ְך ַאחַ ר אֲ ֶ
שר ְּכבָ ר ִּג ּ ָלה לְ עֵּ ינֵּינ ּו דְּ בָ ִרים
00
הַ ִּמדוֹ ת הַ ְק ָּד ָּמה סֵ ֵֵֶפר
שלֵּ ם ְּב ִס ְפ ֵּרי ק ֶֹדש, שר לִ ּבוֹ ָ ֵּאלּ ּו ,יוּכַ ל הַ ּ ַמ ְש ִּכיל ,אֲ ֶ
ּש ָארְּב ִס ְפ ֵּרי ּ ַת ַנ" ְך וְ ַא ּגָדוֹ ת ַר ּבוֹ ֵּתינ ּו ,ז ְִכרוֹ נָם לִ ְב ָרכָ ה ,ו ְ
ְמפָ ְר ִשים ,לְ הָ ִבין ּולְ הַ ּ ִשיג ְמקוֹ ר הַ דְּ בָ ִרים.
ִּכי ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים הָ ֵּא ּ ֶלהֻ ּ ,כ ּ ָלם הֵּ ם דְּ בָ ִרים עֶ לְ יוֹ נִ ים
ו ִּמ ּ ָמקוֹ ם ָקדוֹ ש יִ ְתהַ ּ ָלכ ּוִ ,מ ּ ָמקוֹ ר עֶ לְ יוֹ ן וְ נוֹ ָרא ְמאֹד
שר לֹא יִ ְהיֶה ּבוֹ דְּ רוּש נִ ְפלָ א
ְמאֹד ,וְ ֵּאין ּ ָבהֶ ם דָּ בָ ר אֲ ֶ
של דָּ בָ ר וְ נוֹ ָרא עַ ל מָ ה ַא ְדנֵּי הָ ִענְ יָן הָ ְט ְּבע ּו ,טַ עֲמוֹ ֶ
ְ
וְ ִענְ יָנוֹ ו ְּס ִמיכוּת נִ ְפלָ א וְ עָ מֹק וְ נִ ְס ּ ָתר ְמאֹד ִמ ּתוֹ ך ּתוֹ ָרה
ל־פה ,וְ לֹא עָ לֵּ ינ ּו לְ הַ ְר ּבוֹ ת ְּבעֹצֶ ם
ש ְּבעַ ּ ֶ
ש ִּב ְכ ָתב אוֹ ֶ
ֶ
שבַ ח דְּ בָ ִרים ֵּאלּ ּוִּ ,כי ּ ָכל הַ ּמוֹ ִסיף גּ וֹ ֵּרעַ ִּ .כי לֹא נֶעְ לָ ם
ֶ
מֵּ עֵּ ינֵּינ ּו ִש ְפלוּת עֶ ְר ּ ֵּכנ ּו וּגְ ֻד ּ ַלת אֲ דוֹ נֵּנ ּו הָ ַרב הַ ָּקדוֹ ש
ּבו ִּצינָא ִע ּ ָל ָאה ,זֵּכֶ ר צַ דִּ יק לִ ְב ָרכָ ה ,וְ עֹצֶ ם הֶ עְ לֵּ מוֹ
וְ הַ ְס ּ ָת ָרתוֹ מֵּ עֵּ ינֵּי הָ עוֹ לָ םִ ,אי לָ זֹאת עָ לֵּ ינ ּו לָ שוּם לְ ִפינ ּו
מַ ְחסוֹ ם ,הַ ס ִּכי לֹא לְ הַ ז ְִּכיר ,לִ ְבלִ י לְ סַ ּ ֵּפר ְּבעֹצֶ ם ִש ְבחוֹ
הַ ָּקדוֹ ש לֹא דָּ בָ ר וְ לֹא ֲח ִצי דָּ בָ ר ,וְ הַ ּ ַמ ְש ִּכיל ּ ָכעֵּ ת יִ דּ ֹם,
ֵּאל אֱ ל ִֹקים ה' הוּא יוֹ ֵּדעַ וְ יִ ְש ָר ֵּאל הוּא י ֵַּדעַ .א ְש ֵּרי
שר
שר יֵּש ּ ָבהֶ ם חֵּ פֶ ץְּ ,בעֵּ ת אֲ ֶ
הַ ְמחַ ּ ֶכה וְ י ִַּגיעַ לְ י ִָמים אֲ ֶ
ִּת ְצמַ ח ֶק ֶרן יִ ְש ָר ֵּאל אֱ מֶ ת מֵּ ֶא ֶרץ ִּת ְצמָ ח וְ כ ּו' ְשפַ ת
אֱ מֶ ת ִּת ּכוֹ ן לָ עַ דּ .כוֹ ַננְ ָת לֹא ְּכ ִתיב ֶא ּ ָלא ִּת ּכוֹ ן .סַ ּ ָמא
דְּ ִמ ְּל ָתא ִ -מ ְש ּת ּו ָקאָ ּ ,כל חַ ד לְ פוּם דִּ ְמ ַ
שעֵּ ר ְּבלִ ּ ֵּב ּה י ִָבין
יעים.
ַש ִּכיל עַ ד הֵּ יכָ ן הַ דְּ בָ ִרים מַ ִּג ִ
וְ י ְ
01
הַ ִּמדוֹ ת הַ ְק ָּד ָּמה סֵ ֵֵֶפר
אולָּ ם ּ ָבאנ ּו ּ ַבדְּ בָ ִרים הָ ֵּא ּ ֶלה לְ הָ ִעיר לֵּ ב הַ ְמעַ ְ ּינִ ים
ֲשה ּו ,וְ חָ ל עָ לֵּ ינ ּו לְ הוֹ ִדיעַ
לְ הוֹ ִדיעָ ם מַ הוּת הַ ּ ֵּספֶ ר וּמַ ע ֵּ
שר ְּכבוֹ ד ַר ּ ֵּבנ ּו אוֹ ר לְ גַלּ וֹ ת ָא ְזנֵּי ַאנְ ֵּ
שי ְשלוֹ מֵּ נ ּו אֲ ֶ
הַ ּנֶעְ לָ ם ,זֵּכֶ ר צַ דִּ יק וְ ָקדוֹ ש לִ ְב ָרכָ הִ ,הז ְִהיר ְמאֹד לַ ֲעסֹק
שלּ ֹא יָמוּש ִמ ּ ִפינ ּו ִּכי הוּא חַ ּיֵּינ ּו .ו ְּכ ָתבוֹ
ְּבזֶה הַ ּ ֵּספֶ ר ,וְ ֶ
ש ּיוּכַ ל ְּבעַ ְצמוֹ ְּב ּ ֶכ ֶר ְך ָקטָ ן ְמאֹד וְ ָאמַ ר ֶ
ש ּ ַכ ָ ּונָתוֹ ְּ -כ ֵּדי ֶ
שאתוֹ ֶא ְצלוֹ ּ ָת ִמידִּ ,כי הַ ִּמדּ וֹ ת הֵּ ם יְ סוֹ ד ּ ָכל
ּ ָכל ֶאחָ ד לְ ֵּ
הַ ּתוֹ ָרה ּ ֻכ ּ ָל ּה -וּבָ זֶ ה יְ ז ּ ֶַכה נַעַ ר ֶאת ָא ְרחוֹ לִ ְשמֹר ְּככָ ל
ַש ִּכיל.
הַ ּ ָכתוּב ְּבזֶה הַ ּ ֵּספֶ רָ ,אז י ְַצלִ יחַ ֶאת דְּ ָרכָ יו וְ ָאז י ְ
ִּכי זֶה ִע ַּקר עֲבוֹ ַדת הָ ָא ָדם ּ ָכל יְ מֵּ י חֶ לְ דּ וֹ ; לִ ְברֹחַ ִמ ִּמדּ וֹ ת
ָרעוֹ ת ו ִּמ ּ ַתאֲ ווֹ ת ָרעוֹ ת וְ לֶאֱ חֹז ְּב ִמדּ וֹ ת טוֹ בוֹ ת וְ הַ נְ הָ גוֹ ת
שרוֹ ת ,הַ ְמב ָֹא ִרים ְּבזֶה הַ ּ ֵּספֶ ר.
יְ ָ
לְ מוּלוֹ ְּ ,ב ִש ְמחָ תוֹ לֹא יִ ְתעָ ֵּרב זָר ,נֶפֶ ש עָ מֵּ ל עָ ְמלָ ה לוֹ ,
ִּת ְש ּ ַת ּ ֵּפ ְך נ ְַפ ֵּ
שנ ּו ֶאל ה' לָ שוּם חֶ לְ ֵּקנ ּו ִע ּמוֹ ,לְ ִה ְס ּתוֹ פֵּ ף
ְּב ִצלּ וֹ ,וְ לֹא י ֶֶא ְשמ ּו ּ ָכל הַ חוֹ ִסים ּבוֹ ,עַ יִ ן לֹא ָראֲ ָתה
אֱ ל ִֹקים זוּלָ ֶת ָךַ ,יע ֶ
ֲשה לַ ְמחַ ּ ֶכה לוֹ .
וְ ִּהנֵה ְּכבָ ר נִ ְד ּ ַפס ּ ַפעַ ם ַאחַ ת זֶה הַ ּ ֵּספֶ ר הַ ָּקדוֹ ש ,וְ ַאיְ ֵּדי
דַּ ֲח ִביבָ א ָק ְפצ ּו עֲלַ יְ ה ּו ז ְִבינֵּי וְ לֹא נִ ְש ַאר מֵּ הֶ ם עַ ד ֶאחָ ד,
שר ְּבכֶ ֶר ְך ָקטָ ןִּכי ַר ּב ּו הָ עָ ם הַ ִּמ ְת ַא ִ ּוים לְ סֵּ פֶ ר זֶה .לַ אֲ ֶ
ּ ָכזֶה ְּכלוּלִ ים ּ ָכל הַ ִּמדּ וֹ ת וְ כַ ּ ָמה דְּ בָ ִרים וְ עֵּ צוֹ ת ִּב ְד ָר ִכים
ש ִרים לַ עֲבוֹ ַדת הַ ּבוֹ ֵּראֵּ ,אין דָּ בָ ר ּ ָבעוֹ לָ ם נִ ְמנָע ִמ ְּמ ָך יְ ָ
שלּ ֹא יְ ַד ּ ֵּבר ִמ ּ ֶמנּ ּו ְּבסֵּ פֶ ר הַ זֶּהַ ּ ,כאֲ ֶ
שר יִ ְר ֶאה הַ ּקוֹ ֵּרא ֶ
יאים
ְּבעֵּ ינָיו ,וִ יסו ָּדתוֹ ְּבהַ ְר ֵּרי ק ֶֹדש עַ ל ּ ְפסו ֵּּקי ּתוֹ ָרה נְ ִב ִ
ו ְּכתו ִּבים וְ ִד ְב ֵּרי ַר ּבוֹ ֵּתינ ּו ז ְִכרוֹ נָם לִ ְב ָרכָ ה ּ ַב ְּגמָ ָרא
ל־כן
ּש ָאר ִס ְפ ֵּרי־הַ ּק ֶֹדש ,עַ ּ ֵּ ו ִּמ ְד ָר ִשים וּבַ זֹּהַ ר הַ ָּקדוֹ ש ו ְ
01
הַ ִּמדוֹ ת הַ ְק ָּד ָּמה סֵ ֵֵֶפר
וְ זֹאת לָ ַדעַ תִּ ,כי זֶה הַ ּ ֵּספֶ ר הֶ ְע ּ ַת ְק ִּתי אוֹ ת ְּבאוֹ ת ִמ ּ ִפיו
הַ ָּקדוֹ שִּ ,כי ֶא ְצלוֹ ,ז ְִכרוֹ נוֹ לִ ְב ָרכָ ה ,הָ י ּו ְּכתו ִּבים עַ ל
דַּ ּ ִפין ְקטַ ִּנים ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים הָ ֵּא ּ ֶלה וְ יוֹ ֵּתר ִמזֶּה אֲ ִפלּ ּו
שלּ ֹא הָ יָה ְרצוֹ נוֹ לִ ְמסֹר לְ הָ עוֹ לָ ם
ִּכ ְפלַ יִ ם ,וּמֵּ חֲ מַ ת ֶ
שהָ י ּו ְּכתו ִּבים ֶא ְצלוֹ ִּב ְד ָר ִכים
לְ הַ עְ ִּתיק ּ ָכל דְּ בָ ָריוֶ ,
ּ ָכ ֵּא ּ ֶלה ,עַ ּ ֵּ
ל־כן לֹא ָרצָ ה לִ ְמסֹר לִ י ְּכ ָתבָ יו ּ ַכהֲוָ י ָָתן
יקםַ ,רק טָ ַרח ְּבעַ ְצמוֹ ו ִּב ְכבוֹ דוֹ וְ ָק ָרא לְ פָ נַי ְּב ִפיו לְ הַ עְ ִּת ָ
ְ
הַ ָּקדוֹ ש ִמ ּ ָלה ְּב ִמ ּ ָלה ִמ ּתוֹ ך ְּכ ָתבָ יו הַ ּ ַנ"ל ,ו ִּמ ּ ִפיו יִ ְק ָרא
שעַ ל
ש ָאמַ רֶ ,
ֵּאלַ י ,וַאֲ נִ י ּכוֹ ֵּתב עַ ל הַ ּ ֵּספֶ ר .וְ נִ ְשמַ ע ִמ ּ ִפיו ֶ
אוֹ ת ְרפו ָּאה לְ בַ ד הָ י ּו ֶא ְצלוֹ ּ ַכ ּ ָמה וְ כַ ּ ָמה ּבוֹ יגִ ין
ש ָאמַ ר מָ א ַתיִ ם ּבוֹ יגִ יןַ ,א ְך לֹא ָרצָ ה ְּכתו ִּביםִּ ,כ ְמ ֻד ּ ֶמה ֶ
לְ מָ ְס ָרם לְ הָ עוֹ לָ ם.
שם ֵּאצֶ ל ּ ָכל ְּגבוּל וּגְ בוּל ְשמוֹ ת ּ ָכל הֶ עָ ִרים הַ ְּכתו ִּבים ָ
ש ּ ָבעוֹ לָ םֵּ ,א ְ
יך הֵּ ם של ּ ָכל הָ ְרפוּאוֹ ת ֶ שמוֹ ת ֶ הֵּ ם צֵּ רוּפֵּ י ֵּ
נִ ְק ָר ִאים ְּבכָ ל הַ ְּלשוֹ נוֹ תִּ .כי ֶא ֶרץ־יִ ְש ָר ֵּאל ִהיא קוֹ מָ ה
ְשלֵּ מָ הַ ,ו ֲחלו ַּקת ֶא ֶרץ־יִ ְש ָר ֵּאל ִהיא ְּכ ִפי קוֹ מַ ת ָא ָדם,
שחֵּ לֶ ק וּגְ בוּל זֶה הוּא ְּב ִחינַת רֹאש ,וְ חֵּ לֶ ק וּגְ בוּל
הַ יְ נ ּו ֶ
שר
זֶה הוּא ְּב ִחינַת יַד י ִָמין ,וְ כַ יּוֹ צֵּ א ּ ָבזֶה ּ ָכל הַ ּ ְשנֵּים־עָ ָ
ש ִּנ ְתחַ ְּל ָקה לַ ּ ְשבָ ִטים,
של ֶא ֶרץ־יִ ְש ָר ֵּאלֶ ,
ְּגבוּלִ ים ֶ
ש ּ ֻכ ּ ָלם הֵּ ם ְּכ ִפי חֶ לְ ֵּקי קוֹ מַ ת ָא ָדםַ ּ ,כ ּמוּבָ א ִמזֶּה
ֶּ
של ֶא ֶרץ־יִ ְש ָר ֵּאל
ש ֵּאצֶ ל ּ ָכל ְּגבוּל ֶ
ּ ַב ְּספָ ִרים .וְ ָאמַ ר ֶ
ש ּי ִָכים לְ אוֹ תוֹ הָ ֵּאיבָ ר ֶ
ש ְּמכֻ ָ ּון שם הָ ְרפוּאוֹ ת הַ ּ ַ
ְּכתו ִּבים ָ
ְּכ ֶנגֶד זֶה הַ ְּגבוּל ּ ַכ ּ ַנ"ל.
שמַ ְע ִּתי ִמ ּ ִפיו הַ ָּקדוֹ ש ְּכבָ ר ,וְ הֵּ בַ נְ ִּתי ִמדְּ בָ ָריו
ָּכל זֶה ָ
ש ּ ָכל זֶה ִה ּ ִשיג ִּבימֵּ י יַלְ דוּתוֹ מַ ּ ָמש ,אֲ בָ ל הַ ְ ּקדוֹ ִשיםֶ ,
שר י־אם דִּ ְב ֵּרי הַ ּ ֵּספֶ ר הַ זֶּה ,אֲ ֶ
לֹא ז ִָכינ ּו לְ ַק ּ ֵּבל ִמ ּ ֶמנּ ּו ִּכ ִ
ָר ָאה וְ ִה ִּביט וְ הָ יָה ְמפַ ּ ֵּלס הַ דְּ בָ ִרים ְּבמֹא ְזנֵּי ִש ְכלוֹ
שהֵּ ם הַ דְּ בָ ִרים
יך לִ ְמסֹר לְ הָ עוֹ לָ םֶ , ש ָ ּצ ִר ְ
הַ ָּקדוֹ ש ,מַ ה ּ ֶ
יכין לְ הַ עֲלִ ים
ש ְּצ ִר ִ
יקם ּ ַכ ּ ַנ"ל ,וּמַ ה ֶ הָ ֵּא ּ ֶלה ֶ
ש ּ ָמסַ ר לְ הַ עְ ִּת ָ
( ּ ַכ ְמב ָֹאר ְּבמָ קוֹ ם ַאחֵּ ר). ש ִה ְט ִעינָם ְש ֵּרפָ ה
מֵּ הָ עוֹ לָ ם ֶ
וְ ִּהנֵה ֶא ְצלוֹ ,ז ְִכרוֹ נוֹ לִ ְב ָרכָ ה ,הָ י ּו ְּכתו ִּבים ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים
01
הַ ִּמדוֹ ת הַ ְק ָּד ָּמה סֵ ֵֵֶפר
ם־כל־זֶה ּ ֻכ ּ ָלם ָ
ש ִבים ּגָבוֹ ּ ַה עַ ל ּגָבוֹ ּ ַה שוֹ מֵּ ר וְ כ ּו'ִ ,ע ּ ָ
ש ִּנז ּ ְֶכה לָ אֱ מֶ ת.
לְ מָ קוֹ ם ֶאחָ דְּ ,כ ֵּדי ֶ
ל־כן ָאמַ ְר ִּתי לְ הַ ִּציג הַ ּכֹל ּ ֶכסֵּ ֶדר ,וְ כָ ל הַ דְּ בָ ִרים י ְַחדָּ ו
עַ ֵ
יתי
ף־ביתַ .רק נ ִָט ִ
ל־פי ָאלֶ ּ ֵּ
יִ ְהי ּו ּ ַת ִּמים ְּבסֵּ ֶדר ֶאחָ ד עַ ּ ִ
ף־בית הָ ִראשוֹ ן וּבֵּ ין
של הָ ָאלֶ ּ ֵּ
ָקו ּ ֵּבין הַ דְּ בָ ִרים ֶ
ף־בית
שנִ י ,וְ ִה ַ ּצגְ ִּתי הָ ָאלֶ ּ ֵּ
ף־בית הַ ּ ֵּ
של הָ ָאלֶ ּ ֵּ
שגוֹ ת ֶ
הַ הַ ּ ָ
שנִ י ְּבאוֹ ִתיּוֹ ת ְקטַ נּ וֹ ת ,לְ מַ עַ ן י ֵַּדע הַ ּקוֹ ֵּרא לְ הַ ְבדִּ יל
הַ ּ ֵּ
ף־בית הָ ִראשוֹ ןִּ .כי ְּכבָ ר ִּג ִּל ִ
יתי, ּ ֵּבינוֹ וּבֵּ ין הָ ָאלֶ ּ ֵּ
הָ ַאחֲרוֹ נִ ים שדְּ בָ ָריו
ֶ הַ ָּקדוֹ ש, ִמ ּ ִפיו שמַ ְע ִּתי
ש ָּ
ֶ
ְמאֹד ְמאֹד וְ ג ְָבה ּו ּג ְָבר ּו שנִ י
הַ ּ ֵּ ף־בית
ש ּ ָב ָאלֶ ּ ֵּ
ֶ
ש ְמ ִּתי ּ ֵּבינֵּיהֶ ם לְ הַ ְב ִחין ל־כן ְּגבוּל ַ מֵּ הָ ִראשוֹ נִ ים ,עַ ּ ֵּ
שם הַ ּטוֹ ב יַנְ חֵּ נ ּו ְּב ֶד ֶר ְך הַ ּי ָ
ָשר וְ הָ אֱ מֶ ת ,וְ נִ ז ּ ְֶכה ידע .וְ הַ ּ ֵּ
וְ לֵּ ַ
לִ לְ מֹד וּלְ לַ ּ ֵּמד ,לִ ְשמֹר וְ לַ עֲשוֹ ת וּלְ ַק ּיֵּם ֶאת ּ ָכל הַ דְּ בָ ִרים
הָ ֵּא ּ ֶלה הַ ְּכתו ִּבים ּ ָכאן ,וּלְ הָ ִבין וּלְ הַ ְש ִּכיל ֶאת ּ ָכל דַּ ְרכֵּ י
הָ עֵּ צוֹ ת הַ ְמב ָֹא ִרים ּ ָכאן ֵּאצֶ ל ּ ָכל ִמדָּ ה ו ִּמדָּ הָ ,אז נ ְַצלִ יחַ
ַש ִּכיל.
ֶאת דַּ ְר ּ ֵּכנ ּו וְ ָאז נ ְ
ף־בית
וְ ֶא ְצלוֹ לֹא הָ י ּו ְּכתו ִּבים הַ דְּ בָ ִרים עַ ל סֵּ ֶדר הָ ָאלֶ ּ ֵּ
ש ִה ּ ִשיג ּ ָכל דָּ בָ ר וְ ָדבָ ר
שגוֹ תְּ ,כ ִפי מַ ה ֶ
ַרק ְּכ ִפי סֵּ ֶדר הַ הַ ּ ָ
ִּב ְמקוֹ מוֹ ּוזְמַ נּ וֹ ,וְ ִצ ָ ּוה עָ לֵּ ינ ּו לְ הַ עְ ִּתיק הַ דְּ בָ ִרים וּלְ סַ דְּ ָרם
ל־פי סֵּ ֶדר ש ּיָכָ ה לָ זֶה עַ ּ ִ ּ ָכל דָּ בָ ר וְ ָדבָ ר לַ ִּמדָּ ה הַ ּ ַ
ש ּיָךְ
ש ּ ָכל הַ ּ ַ
ף־בית ,וְ גַם ּ ָפ ַקד עָ לֵּ ינ ּו ְּבפֵּ רוּשֶ ,
הָ ָאלֶ ּ ֵּ
ש ִּנ ְרשֹם אוֹ תוֹ ְש ּ ַתיִ ם אוֹ
ֹשה דְּ בָ ִריםֶ ,
לִ ְשנַיִ ם אוֹ לִ ְשל ָ
שלֹש ּ ְפעָ ִמים ֵּאצֶ ל ּ ָכל ִמדָּ ה ו ִּמדָּ ה ,וְ כֵּ ן עָ ִשינ ּוְּ ,כגוֹ ן
ָ
ש ִּל ּמוּדוֹ ּ ַב ּתוֹ ָרה וְ כ ּו',
של ְּבאוֹ ת ל' לִ ּמוּד ( ִסימָ ן ד)ִ :מי ֶ
לְ מָ ָ
שאֲ ִכילָ תוֹ וְ כ ּו' ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶה שוֹ נְ ָאיו נִ דּ וֹ נִ ין וְ כ ּו' ,זֶה ֶ
ש ּי ְָך לִ ְמ ִריבָ ה וְ כֵּ ן לְ אוֹ ת א'ש ּי ְָך לְ לִ ּמוּד וְ גַם ַ
הָ ִענְ יָן ַ
שם ְּבכָ ל ֵּאלּ ּו הַ ְּמקוֹ מוֹ ת ו ִּמזֶּה ּ ָת ִ ּקיש
ל־כן נִ ְר ָ
אֲ ִכילָ ה ,עַ ּ ֵּ
ש ּי ֵַּקל עַ ל
שה הָ יְ ָתה ְּכ ֵּדי ֶ
עַ ל הַ ּ ְש ָארִּ .כי ּ ַכ ָ ּונָתוֹ הַ ְ ּקדוֹ ָ
הַ ְמעַ ּיֵּן הֶ חָ פֵּ ץ לְ ַקדֵּּ ש עַ ְצמוֹ לִ ְמצֹא ְמבֻ ָּקשוֹ ְּבנָקֵּ לֶ .
ש ִאם
ש ּיוּכַ ל ידע הַ ְּסג ּ ָֻלה וְ הָ ִענְ יָן ֶ
של ֵּאיזֶה ִמדָּ הֶ , יִ ְרצֶ ה לֵּ ַ
ף־בית ְּב ֵּאיזֶה עִ נְ יָן
ל־פי סֵּ ֶדר הָ ָאלֶ ּ ֵּ
ְּבנָקֵּ ל לִ ְמצֹא עַ ּ ִ
ש ַ ּיעֲלֶ ה עַ ל דַּ ְע ּתוֹ ְּ ,כגוֹ ן ּ ַב ּ ָמ ָ
של הַ ּ ַנ"ל .לִ ְפעָ ִמים הָ ָא ָדם ֶ
רוֹ צֶ ה לְ חַ ּ ֵּפש לִ ְמצֹא ִענְ יַן לִ ּמוּד וְ לִ ְפעָ ִמים יִ ְרצֶ ה לִ ְמצֹא
ש ִ ּי ְהיֶה נִ ְר ָ
שם ל־כן טוֹ ב ֶ
שת הָ אֲ ִכילָ ה וְ כ ּו' ,וְ עַ ּ ֵּ
מֵּ ִענְ יַן ְק ֻד ּ ַ
ש ּיוּכַ ל לִ ְמצֹא ְמבֻ ָּקשוֹ ְּבנָקֵּ ל
ִּב ְשנֵּי הַ ְּמקוֹ מוֹ ת ְּכ ֵּדי ֶ
ש ִ ּי ְרצֶ ה וְ כֵּ ן ִּב ְש ָאר הַ ִּמדּ וֹ ת ,וּמֵּ חֲמַ ת זֶה
ּ ַב ּ ָמקוֹ ם ֶ
הַ ִּמדוֹ ת הַ ְק ָּד ָּמה סֵ ֵֵֶפר 11
דוש
ַמה ֶּׁש ָּש ַמ ְע ִתי ִמ ִפיו הַ ָּק ֹ הַ ְק ָּד ָּמה ְשנִ יָּה
ְב ִענְ יַן הַ ִמד ֹות
דַּ עִ ,ה ּנֵּה ְּבכָ ל ִמדָּ ה ו ִּמדָּ ה יֵּש ּ ָב ּה ּ ַכ ּ ָמה וְ כַ ּ ָמה ְּב ִחינוֹ ת
ל־כן
וְ עִ נְ יָנִ ים ,וְ כָ ל ִמדָּ ה ִהיא ְּב ִחינַת קוֹ מָ ה ְשלֵּמָ ה .וְ עַ ּ ֵּ
ש ּ ָכל הַ ִּמדָּ ה
שחָ סֵּ ר לָ ָא ָדם ְּב ִחינָה ַאחַ ת מֵּ הַ ִּמדָּ הַ ,אף ֶ
ְּכ ֶ
ל־פי־כֵּ ן מֵּ חֲמַ ת הַ ִח ּ ָסרוֹ ן ֶאחָ ד
ִהיא ְשלֵּמָ ה ֶא ְצלוֹ ַ ,אף־עַ ּ ִ
ש ּיֵּש לָ ָא ָדם ְּבהַ ִּמדָּ ה ,אֲ זַי נִ ְר ֶאה לוֹ ְּ ,כ ִאלּ ּו ּ ָכל הַ ִּמדָּ ה
ֶ
ש ּיֵּש לוֹ ִח ּ ָסרוֹ ן ְּב ֵּאיבָ ר
חֲסֵּ ָרה ֶא ְצלוֹ ְּ .כמוֹ ֵּאצֶ ל הָ ָא ָדם ְּכ ֶ
ֶאחָ ד ,אֲ זַי ּ ָכל גּ וּפוֹ ְמבֻ לְ ּ ָבל וּמַ ְר ִּגיש הַ ִח ּ ָסרוֹ ן ְּבכָ ל
שחָ סֵּ ר לָ ָא ָדם
הַ גּ וּףְּ ,כמוֹ ־כֵּ ן ְּכ ֶ
ֵּאיזֶה ִח ּ ָסרוֹ ן ְּבהַ ִּמדָּ ה נִ ְר ֶאה לוֹ ְּ ,כ ִאלּ ּו חָ סֵּ ר ּ ָכל הַ ִּמדָּ ה.
וְ ִּהנֵה הַ ִּמדּ וֹ ת הֵּ ם ְשכֵּ נִ ים ֵּאלּ ּו לְ ֵּאלּ ּו ,עַ ּ ֵּ
ל־כן יְ כוֹ לָ ה ִמדָּ ה
ש ִהיא ְשכֵּ נָה ֶא ְצלָ ּהְּ ,כ ֻדגְ מַ ת
ַאחַ ת לַ ֲעזֹר לְ ִּמדָּ ה ַאחֶ ֶרת ֶ
ש ָא ְמר ּו ַר ּבוֹ ֵּתינ ּו ,ז ְִכרוֹ נָם לִ ְב ָרכָ הֵּ :איבָ ר מַ חֲ זִיק ֵּאיבָ ר, ֶ
שאוֹ כֵּ ל זֶה הָ ֵּאיבָ ר מֵּ הַ ְּבהֵּ מָ ה יִ ְתחַ זֵּּק ֵּאיבַ ר דְּ הַ יְ נ ּו ְּכ ֶ
11
הַ ִּמדוֹ ת הַ ְק ָּד ָּמה סֵ ֵֵֶפר
הָ ָא ָדםֵּ ּ ,כן אֵּ צֶ ל הַ ִּמדּ וֹ ת יוּכַ ל לְ סַ ּיֵּעַ חֵּ לֶ ק ִמדָּ ה זוֹ ,
ש ִהיא ְּב ִחינַת ֵּאיבַ ר הַ ִּמדָּ ה לְ ֵּאיבַ ר ִמדָּ ה הַ ּ ְשכֵּ נָה ֶ
ש ָא ָדם רוֹ צֶ ה לֵּ ילֵּ ְך ְּב ֶד ֶר ְך הַ ּק ֶֹדש, ל־כן ְּכ ֶ
ֶא ְצלָ ּה .וְ עַ ּ ֵּ
ש ּ ֵּבר ּ ָכל הַ ִּמדּ וֹ ת ָרעוֹ ת וְ לִ ז ְּכוֹ ת לְ ִמדּ וֹ ת טוֹ בוֹ ת
יך לְ ַצָ ִר ְ
וְ צָ ִר ְ
יך לְ בַ ֵּּקש וּלְ חַ ּ ֵּפש עַ ְצמוֹ ּ ָת ִמיד וּלְ חַ ּ ֵּפש ְּבכָ ל ִמדָּ ה
שרוֹ ֶאה ֵּאיזֶה ִח ּ ָסרוֹ ן
ו ִּמדָּ ה ִאם ִהיא ְשלֵּ מָ ה ֶא ְצלוֹ ,ו ְּכ ֶ
ְּב ֵּאיזֶה ִמדָּ ה ,אֲ זַי יְ בַ ֵּּקש עֵּ זֶר וְ ִס ּיוּעַ מֵּ הַ ִּמדָּ ה הַ ּ ְשכֵּ נָה.
וְ זֵֶהו ִענְ יַן הַ ּנֶאֱ מָ ִרים ּ ָבאוֹ ִתיּוֹ ת הַ ּ ָלל ּו ,ו ְּבעִ נְ יָן ,לְ מָ ָ
של,
שחָ סֵּ ר לוֹ ֲע ָנוָה ,וְ יֵּש ִמדָּ ה ַאחֶ ֶרת הַ ְמסֻ ּגֶלֶ ת לַ ֲענָוָה ְּכ ֶ
ְ
ְּכגוֹ ן ִּב ּ ָטחוֹ ןָ ,אז צָ ִריך לְ סַ ּיֵּעַ לוֹ עַ ל־יְ ֵּדי ִּב ּ ָטחוֹ ן לָ בוֹ א
לַ ֲע ָנוָה ,דְּ הַ יְ נ ּו לִ ְפעָ ִמים הַ ִּב ּ ָטחוֹ ן הוּא ְּב ַקל לוֹ יוֹ ֵּתר
ֲשה הַ ַּקל ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶה יָבוֹ א
לְ הַ ּ ִשיגוֹ מֵּ ֲע ָנוָה ,וַאֲ זַי ַיע ֶ
ש ִהיא ְּכבֵּ ָדה יוֹ ֵּתר ֶא ְצלוֹ .וְ לִ ְפעָ ִמים יֵּש לוֹ לְ הַ ִּמדָּ הֶ ,
ש ָ ּצ ִריךְ ִמדָּ ה הָ ַאחֶ ֶרתֶ ,א ּ ָלא ֶ
ש ֵּאינוֹ ִמ ְש ּ ַת ּ ֵּמש עִ ּ ָמ ּה ,ו ְּכ ֶ
יך לְ הַ ְת ִחיל לְ סַ ּיֵּעַ לוֹ ִמזּוֹ הַ ִּמדָּ ה לְ ִמדָּ ה ַאחֶ ֶרת ,צָ ִר ְ
שרוֹ צֶ ה
של ִמי ֶ
של הַ ַּנ"ל ,הַ יְ נ ּו לְ מָ ָ
ל־פי מָ ָ
( ּ ֵּפרוּש ,עַ ּ ִ לְ ִה ְש ּ ַת ּ ֵּמש ִע ּ ָמ ּה.
ש ִּב ּ ָטחוֹ ן ְמסֻ ּגָל לַ ֲע ָנוָה ,וּבֶ אֱ מֶ ת ְּכבָ ר יֵּש לוֹ ִמדַּ ת
לָ בוֹ א לַ ֲע ָנוָה וְ רוֹ ֶאה ֶ
שרוֹ ִצים של ִּב ּ ָטחוֹ ן ,אֲ זַי ְּכ ֶ ש ֵּאינוֹ ִמ ְש ּ ַת ּ ֵּמש עִ ם זֹאת הַ ִּמדָּ ה ֶ הַ ִּב ּ ָטחוֹ ןַ ,רק ֶ
ְ
לִ ז ְּכוֹ ת לַ ֲע ָנוָה ,צָ ִריך לְ הַ ְת ִחיל לְ ִה ְש ּ ַת ּ ֵּמש עִ ם ִמדַּ ת הַ ִּב ּ ָטחוֹ ן וְ כֵּ ן ּ ָכל ּ ַכיּוֹ צֵּ א
ּ ָבזֶה ִּב ְש ָאר הַ ִּמדּ וֹ ת וְ הָ בֵּ ן).
הַ ִּּמדּ וֹ ת אֱ מֵֶ ת סֵ ֵֵֶפר 42
א ֱֶמת
שם יִ ְת ָּב ַר ְך ,עַ דשרוֹ צֶׁ ה לְ ַד ֵּבק ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְבהַ ִֵּמי ֶׁ א.
שיֵּלֵּ ְך ְבמַ ֲח ַ
ש ְבתוֹ מֵּ הֵּ יכָּ ל ֶׁאל הֵּ יכָּ ל וְ יִ ְר ֶׁאה ֶׁאת ֶׁ
שכֶׁ ל ,יִ ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמלוֹ מַ ר
הַ הֵּ יכָּ לוֹ ת ְבעֵּ ינֵּי הַ ֵּ
שקֶׁ ר אֲ ִפלו ְבטָּ עות.
ֶׁ
שלוֹ ם.
שנוֹ ת ִב ְדבַ ר הַ ָּ
מֻ ָּתר לְ ַ ב.
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מֶׁ ת לֹא יָּמות ק ֶֹׁדם זְמַ נוֹ הַ ָּקצוב. ז.
שיָּבוֹ א
ֲשה הַ יֵּצֶׁ ר הָּ ָּרע ,ו ְכ ֶׁ
ש ְק ָּרן ַנע ָּ
של הַ ַ
מֵּ רוחַ ִפיו ֶׁ ח.
7. Through truth, one will not die before his allotted time.
8. From the breath (of the mouth) of a liar, the evil inclination is
created, and when the Messiah comes, (then) there will be no
falsehood. Consequently, there will be no evil inclination in
the world.
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מֶׁ ת הָּ עוֹ לָּ ם נִ ְשמָּ ר ִמ ָּכל הֶׁ זֵּקוֹ ת. יג.
ש ֶׁקר.
עַ ל־יְ ֵּדי חֲ נ ָֻּפה ָּבא לְ ֶׁ יד.
שקֶׁ ר ִכי
ש ְר ָּתיוִ ,אם הוא אוֹ הֵּ ב ֶׁ
ָּא ָּדם נִ ָּכר עַ ל־יְ ֵּדי ְמ ָּ יז.
ֵּי־א ָּדם.
עִ ם ְבנ ָּ
ש ֶׁקר ְמג ֶַׁלה
ש ֶׁקר ְמעַ ֵּכב ֶׁאת הַ יְ שועָּ הִ ,כי הַ ֶׁ
הַ ֶׁ יט.
ֵּי־א ָּדם.
ִמ ְבנ ָּ
־ברו ְך־הוא.
שקֶׁ ר שוֹ ְכ ִחין ֶׁאת הַ ָּקדוֹ ש ָּ
כח .עַ ל־יְ ֵּדי הַ ֶׁ
ש ֵּאין לוֹ ִב ָּטחוֹ ן ,הוא דוֹ בֵּ ר ְש ָּק ִרים ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי
כטִ .מי ֶׁ
ְש ָּק ִרים ֵּאין יָּכוֹ ל לִ ְבטֹחַ ָּבאֱ מֶׁ ת.
לְ ִפי הַ ִרחוק מֵּ אֱ מֶׁ ת ֵּכן מַ ֲחזִיק ֶׁאת הַ סור־מֵּ ָּרע ל.
שלֹא
ש ֶׁקר ָּבא לְ נִ אוף ,ומַ חֲ זִיק יְ ֵּדי ְמ ֵּר ִעיםֶׁ ,
לה .עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ְש ָּק ִרים ֵּאין לוֹ ְרפו ָּאה אֲ ִפלו ְבהַ ְר ֵּבה לו.
ְרפואוֹ ת.
שאוֹ הֵּ ב ְכז ִָּבים ,הוא ְמבַ זֶׁה ֶׁאת הַ ַצ ִדיק גַם הוא
מאִ .מי ֶׁ
32. Someone who does not lie, the Holy One Blessed be
He saves him in the time of his trouble. Also he will have
children.
33. Through pointless speech, comes a smiting of the
children.
34. One who is connected to aimlessness, comes to
forgetfulness.
35. Through falsehood one comes to promiscuity, and
strengthens the hand of evildoers, not to repent.
36. Through falsehood, one will not be able to receive
healing, even from many varied treatments.
37. One who speaks flasehood (t.n. there is a slight connotation of
hollowness and non continuance) falls by the sword, also he
becomes a fool.
38. Through fear (of G-d), one comes to truth.
39. One who guards himself from falsehood, he is always
victorious.
40. It is permissible to alter the truth in order to save
oneself.
41. One who loves falsehood, he disgraces the Tzaddik, and
he also becomes disgraced.
42. One who speaks falsehood, he is lost.
הַ ִּּמדּ וֹ ת אֱ מֵֶ ת סֵ ֵֵֶפר 04
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מֶׁ ת נִ צוֹ ל ִמ ָּלשוֹ ן־הָּ ָּרע גַם ְת ִפ ָּלתוֹ נִ ְת ַק ֵּבל. מג.
ש ָּדנִ ים אוֹ תוֹ לְ מַ ְעלָּ הָּ ,דנִ ים אוֹ תוֹ לְ ִפי זְכֻ יוֹ ת
גַם ְכ ֶׁ
שלוֹ .
ֶׁ
מד .עַ ל־יְ ֵּדי ֲחלוֹ מוֹ ת י ֵַּדע ָּא ָּדם ִאם לִ בוֹ אֱ מֶׁ ת ִעם אֱ ל ָֹּקיו.
ש ְמ ַקיֵּם ִדבורוֹ ,יָּכוֹ ל לַ עֲשוֹ ת ְפעֻלוֹ ת.
מהִ .מי ֶׁ
שקֶׁ ר.
ש ֵּאין לוֹ גַאֲ ָּוה נִ צוֹ ל ִמ ָּ
ִמי ֶׁ מו.
49. One who guards himself and speaks truth at all times, it
is as if he made the heavens and earth, and the sea and all
that is in them.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שקֶׁ ר
ש ֶׁקר ְדבָּ ָּריו ֵּאינָּם נִ ְשמָּ ִעים .גַם עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ א.
ָּשים.
שלוֹ םַ ,כ ָּמה נ ִ
ְמ ַאלְ מֵּ ן ,חַ ס וְ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מֶׁ ת נִ ְתג ֶַׁלה יִ חודוֹ ָּבעוֹ לָּ ם. ב.
ש ְק ָּרן.
הַ זֶׁה ַ
ת־ד ִמים,
ידי ִגלוי־ע ֲָּריוֹ ת ו ְש ִפיכו ָּ
ש ֶׁקר ָּבא לִ ֵּ
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ ד.
ש ֶׁקר.
הַ ִשלְ שול וְ הָּ ע ֲִצירות ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ ח.
3. When you see a liar, know that the leader of this person
is also a liar.
5. Someone who does not alter the truth with his words, he
is able to humble the high and raise up the lowly.
6.one who does not speak one thing in his speech and
another (while having a different) in his heart does not fear from
drowning.
ִגלוי־ע ֲָּריוֹ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי ִגלוי־ע ֲָּריוֹ ת ָּבא עֲלֵּ יהֶׁ ם ה ֲִריגָּה.
שה לְ בָּ נִ ים.
הַ ְכנָּסַ ת אוֹ ְר ִחים ְמז ַָּכה ֶׁאת הָּ ִא ָּ ג.
ש ָּבת.
הַ ְכנָּסַ ת אוֹ ְר ִחים ְכהַ ְכנָּסַ ת ַ ד.
הַ ְמ ָּא ֵּרחַ ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ְבתוֹ ְך ֵּביתוֹ -מַ עֲלֶׁ ה עָּ לָּ יו ה.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְכנָּסַ ת־אוֹ ְר ִחים ֵּאימָּ תוֹ מֻ ֶׁטלֶׁ ת עַ ל הַ ְב ִריוֹ ת. א.
אוֹ ְר ִחים.
02 SEFER HOSPITALITY HAMIDOT
אַ הֲבָ ה
ש ֵּאין ַאהֲבָּ ה ֵּבין ְבנֵּי ָּא ָּדם ,עַ ל־יְ ֵּדי־זֶׁה הֵּ ם הוֹ לְ כֵּ י
ְכ ֶׁ א.
ָּר ִכיל ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי ְר ִכילות ָּב ִאים לְ לֵּ יצָּ נות ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי
ש ֶׁקר.
לֵּ יצָּ נות הֵּ ם דוֹ ְב ִרים ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ִשנְ ָּאה ָּבא ֶׁבהָּ לוֹ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי ִשנְ ָּאה ָּבא ב.
4. If you first repent from your sins, you can come to love
of the L-rd, Blessed be He.
שר ִע ְמ ָּך, ש ֵּאינוֹ רוֹ צֶׁ ה לְ פַ ֵּ ִמ ְש ָּפט ִעם ַא ָּלם ֶׁ
שר ִע ְמ ָּך.
עַ ל־יְ ֵּדי־זֶׁה יִ ְת ַפ ֵּ
ש ֶׁקרְ ,בו ַַדאי לֹא ַי ֲעבֹר עַ ל "לֹא
ש ִנזְהָּ ר ִמ ְשבועַ ת ֶׁ
ִמי ֶׁ י.
הָּ עוֹ בֵּ ד מֵּ ַאהֲבָּ ה -זְכותוֹ מֵּ גֵּן עַ ד ַאלְ ַפיִ ם דוֹ ר. יב.
שעוֹ ִשין ְתנ ִָּאים ) ְתנַאי( אוֹ ֵּאיזֶׁה ְכ ִריתות ְבמָּ קוֹ ם ֶׁ יג.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שהַ ְצמָּ ִחים ְג ֵּדלִ ים ִב ְמלוֹ ָּאם ,עַ ל־יְ ֵּדי־זֶׁה ַאהֲבָּ ה
ְכ ֶׁ א.
ש ַב ָּביִ ת
שה לְ בַ ְעלָּ ה נִ ָּכר ַבזְבו ִבים וְ יִ תו ִשים ֶׁ
ַאהֲבַ ת ִא ָּ ב.
לִ ְפ ָּר ִקים ,אֲ זַי יֵּש כֹחַ ְבי ָָּּדם לָּ דון ֶׁאת ָּכל הָּ עוֹ לָּ ם
שנֶׁה וִ יבַ ֵּטל ִדינָּםִ ,כי ש ְי ַ
וְ ִדינֵּיהֶׁ ם ִדין ,וְ ֵּאין ִמי ֶׁ
ש ָּלהֶׁ ם.
ית־דין ֶׁ
ִ ־ברו ְך־הוא ַא ֵּ
ב־ב הַ ָּקדוֹ ש ָּ
של ִב ְט ֵּרפוֹ ת.
ת־חנָּם נִ ְכ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ִשנְ ַא ִ ד.
עַ ל־יְ ֵּדי ַתאֲ וַת אֲ ִכילָּ ה הוא אוֹ הֵּ ב ֵּבן ֶׁאחָּ ד יוֹ ֵּתר ה.
אֱמ ּונָה
שם יִ ְת ָּב ַר ְך ְב ֶׁד ֶׁר ְך אֱ מונָּה וְ לֹא
יך לְ הַ אֲ ִמין ְבהַ ֵּצָּ ִר ְ א.
ֲשהַ ,אל תֹאמַ ר ִמ ְק ֶׁרה הואֶׁ ,א ָּלא ִב ְראוֹ ְת ָּך ִשנוי מַ ע ֶׁ ג.
ש ֵּאינוֹ ִמ ִד ְב ֵּרי ֶׁא ִפיקוֹ ְרסות ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבא לְ ִה ְרהו ֵּרי
ֶׁ
עֲבוֹ ָּדה־ז ָָּּרה.
שם יִ ְת ָּב ַר ְך ְכ ִא ָּ
שה עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה הָּ ָּא ָּדם חָּ ִביב לְ הַ ֵּ ו.
שנָּפַ ל מֵּ אֱ מונָּתוֹ .שנֶׁאֱ בַ ד לוֹ ֵּאיזֶׁהו ָּדבָּ רְ ,ביָּדועַ ֶׁ ִמי ֶׁ ח.
שנֶׁאֱ בַ ד אֱ מונָּתוֹ ִמ ֶׁמנו ,יֵּלֵּ ְך עַ ל ִק ְב ֵּרי יִ ְש ָּר ֵּאל ִמי ֶׁ ט.
־ברו ְך־הוא.
שה לוֹ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
שעָּ ָּ
וִ יסַ ֵּפר הַ ֲחסָּ ִדיםֶׁ ,
של ָּא ָּדם.
אֱ מונָּה תוֹ לָּ ה ְבפֶׁ ה ֶׁ י.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִלמוד נִ ְש ָּב ִרים ָּכל הַ ְכ ִפירוֹ ת. יא.
עַ ל־יְ ֵּדי ִרבוי אֲ ִכילָּ ה נוֹ ְפלִ ים מֵּ אֱ מונָּה. יג.
22 SEFER FAITH HAMIDOT
ָּשיבו לְ ָּך
יך ְבעַ ְצמָּ ם י ִ יקה מַ ְח ְשבוֹ ֶׁת ָּוְ עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְש ִת ָּ
ֵּתרוץ עַ ל קֻ ְשיוֹ ֶׁת ָּ
יך.
ש ְמחָּ ְר ִפין אוֹ ְת ָּך ,וְ ַא ָּתה שוֹ ֵּתקִ ,תז ְֶׁכה לְ הָּ ִבין ֵּתרוץְכ ֶׁ טז.
ר־כ ְך
ָּ שם יִ ְת ָּב ַר ְך ,וְ ַאחַ ִמ ְת ִח ָּלה צָּ ִר ְ
יך לְ הַ אֲ ִמין ְבהַ ֵּ כ.
שכֶׁ ל.
יִ ז ְֶׁכה לְ הָּ ִבין אוֹ תוֹ ַב ֵּ
יך הוא עַ ל־יְ ֵּדי נִ ְשמוֹ ת יִ ְש ָּר ֵּאל. שא ְב ִר ְ כא .זִווגָּא ְדקֻ ְד ָּ
של ָּא ָּדם מַ ְכנִ יס ְכ ִפ ָּירה לָּ ָּא ָּדם.
שע ֶׁ
כב .הַ ֶׁפ ַ
שנוֹ פֵּ ל מֵּ אֱ מונָּתוֹ יִ ְב ֶׁכה.
ְכ ֶׁ כג.
22 SEFER FAITH HAMIDOT
14. When you gaze at the skies when they are clear and
bright, you merit faith in the sages.
15. When some difficulty about Hashem, may He be
Blessed, befalls [you], then be silent. Through the silence,
your thoughts will themselves provide you the answer to
your question.
16. When they insult you, and you [remain] silent, you merit
to understand an answer to your problem, and you merit the
spirit of understanding.
17. When a person has learned and very wealthy opposers,
know that this happened because he fell many times from
faith.
18. Faith is considered like charity.
19. Through faith, one become wise.
20. At first, one needs to believe in Hashem, may He be
Blessed, and afterwards, he merits to understand Him
intellectually.
21. The mating of the Holy One, Blessed be He, is through
the souls of Israel.
22. A person's intentional sin brings heresy in to a person.
23. When one falls from his faith, he shuld (will) weep.
הַ ִּּמדּ וֹ ת אֱ מ ּונָה סֵ ֵֵֶפר 22
יקה.
כד .אֱ מונָּה ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ְש ִת ָּ
כה .עַ ל־יְ ֵּדי ִקנְ ָּאה ָּא ָּדם נוֹ פֵּ ל מֵּ אֱ מונָּתוֹ .
ש ְמזַלְ זֵּל ְב ִד ְב ֵּרי־תוֹ ָּרה.
ש ֵּאין לוֹ אֱ מונָּהְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ כו.
ש ְמנ ֶַׁקה ְבכָּ ל עֵּ ת י ָָּּדיו ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמז ֶַׁכה ֶׁאת לִ בוֹ .
ִמי ֶׁ כז.
הנֶׁה
ש ֵּאין ֶׁנ ֱ
ש ֵּאין מַ אֲ ִמין ְב ִד ְב ֵּרי הַ ַצ ִדיק לְ סוֹ ף – ֶׁ
ִמי ֶׁ לז.
40. When the Messiah comes, then all the ministers above
and below will get sick. But now, when a minister ascends,
Jews are sickened.
ש ַבגוף.
שמוֹ ת ֶׁ
ש ִי ְכלו ָּכל הַ ְנ ָּ
ֵּאין מָּ ִשיחַ ָּבא ,עַ ד ֶׁ נב.
הַ ַמ ִשיא ִבתוֹ לְ ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ,וְ הַ ְמהַ נֵּהו ִמ ְנכָּ סָּ יו, נג.
שיָּבוֹ א
ֲשה יֵּצֶׁ ר־הָּ ָּרע ,ו ְכ ֶׁ
ש ְק ָּרן ַנע ָּ
של הַ ַ
מֵּ רוחַ ִפיו ֶׁ נד.
־ברו ְך־הוא שוֹ נֵּא לְ זֶׁה הָּ ִאיש ,הַ ְמ ַד ֵּבר ֶׁאחָּ ד הַ ָּקדוֹ ש ָּ נז.
עַ ל־יְ ֵּדי הָּ אֱ מֶׁ ת הָּ עוֹ לָּ ם נִ ְשמָּ ר ִמ ָּכל הֶׁ זֵּקוֹ ת. ס.
שקֶׁ ר.
סא .עַ ל־יְ ֵּדי ֲחנ ָֻּפה ָּבא לְ ֶׁ
ש ִיז ְֶׁכה לֶׁ אֱ מֶׁ ת.
שנוֹ ֵּתן ְצ ָּד ָּקה – ְשכָּ רוֹ ֶׁ
סבִ .מי ֶׁ
ש ֶׁקר ְבו ַַדאי ִת ְשנָּא הָּ ֲענָּוִ ים.
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ סג.
שקֶׁ ר ִאם
ש ְר ָּתיוִ ,אם הוא אוֹ הֵּ ב ֶׁ
סדָּ .א ָּדם נִ ָּכר עַ ל־יְ ֵּדי ְמ ָּ
לָּ או.
22 SEFER FAITH HAMIDOT
54. From the breath of the mouth of the liar, the Evil
Inclination is created. So when the Messiah comes, then
there will be no falsehood. As a result, there will be no Evil
Inclination in the world.
55. Someone who is a man of truth, he can recognize in
another person if the other person speaks truth or not.
56. Falsehood -- the majority will not agree to (upon) it.
57. The Holy One Blessed be He hates the man who says
one thing with his mouth and other in his heart.
58. A rich man who denies (having the possessions of others) the
conscience cannot bear it, and he is despicable in his own
eyes.
59. To repair the mouth -- give charity.
60. Through truth, the world is protected from all damages.
61. Through adulation, one comes to falsehood.
62. Someone who gives charity -- his reward is that he will
merit truth.
63. Through falsehood, you will certainly hate the humble.
64. A person can be recognized through his servants
whether he loves falsehood or not. (t.n. see Truth item 17).
הַ ִּּמדּ וֹ ת אֱ מ ּונָה סֵ ֵֵֶפר 22
שה מוֹ ְפ ִתים ֶׁא ָּלא לָּ זֶׁה־ברו ְך־הוא עוֹ ֶׁ ֵּאין הַ ָּקדוֹ ש ָּ ג.
עָּ לֵּינו.
22 SEFER FAITH HAMIDOT
66. When you have falsehood, when the Holy One Blessed
be He wants to perform some salvation for you, then the
falsehood reveals your sins, so that He will not save you.
שמַ ר
שלֹא ָּ
חוֹ לַ ַאת ְמיֻחֶׁ ֶׁדת ,וְ כָּ ל זֶׁה ֵּאינוֹ ֶׁא ָּלא לְ ִמי ֶׁ
שמַ ר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ַל ֲעבֹר עַ ל
אֱ מונָּתוֹ ו ְב ִריתוֹ ,וְ לֹא ָּ
שיֵּש לוֹ אֱ מונָּה
" ַאל ְת ִהי ָּבז לְ כָּ ל ָּא ָּדם" .אֲ בָּ ל ִמי ֶׁ
ִב ְשלֵּמות ,וְ הוא ַגם־ ֵּכן שוֹ מֵּ ר הַ ְב ִרית ו ְמ ַקיֵּם " ַאל ְת ִהי
ֲש ִבים
ָּבז לְ כָּ ל ָּא ָּדם"ֵּ ,אין ְרפו ָּאתוֹ תוֹ לָּ ה ְבחֶׁ לְ קֵּ י ע ָּ
הַ ְמיֻחָּ ִדים לְ חוֹ לַ ַאתוֹ ֶׁ ,א ָּלא נִ ְת ַר ֵּפא ְבכָּ ל מַ אֲ כָּ ל
ומַ ְש ֶׁקה ִב ְב ִחינַת "ובֵּ ַר ְך ֶׁאת לַ ְח ְמ ָּך" וְ כו' ,וְ ֵּאין צָּ ִר ְ
יך
ֲש ִבים הַ ְמיֻחָּ ִדים לִ ְרפו ָּאתוֹ .
ש ִי ְת ְרמו ע ָּ
לְ הַ ְמ ִתין עַ ד ֶׁ
עִ ַקר הַ ְישועָּ ה הַ ָּב ָּאה ֵּאינָּה ֶׁא ָּלא עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה, ו.
שם יִ ְת ָּב ַר ְךִ ,כי הַ ִלמוד מֵּ הַ ְר ֵּבה ְמלַ ְמ ִדים ְב ַא ְחדות הַ ֵּ
שיֵּש לוֹ אֱ מונַת
מַ זִיק לֶׁ אֱ מונַת הַ ִיחוד .וְ כֵּ ן הָּ ַרב ֶׁ
הַ ִיחוד ,הוא יָּכוֹ ל לְ הָּ ִאיר לְ כָּ ל ַתלְ ִמיד וְ ַתלְ ִמיד לְ ִפי
ש ָּצ ִר ְ
יך לוֹ כֹחוֹ ,וְ כָּ ל ַתלְ ִמיד ֵּאינוֹ שוֹ מֵּ עַ ֶׁא ָּלא מַ ה ֶׁ
וְ לֹא יוֹ ֵּתר.
הַ נֶׁחָּ מָּ ה ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה. ח.
22 SEFER FAITH HAMIDOT
עַ ל־יְ ֵּדי ִמעוט אֱ מונָּה נִ ְת ַרבו הַ זְבו ִבים ָּבעוֹ לָּ ם. ט.
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ צוֹ ל ִמ ַכעַ ס וְ גַאֲ וָּ ה ומֵּ חֶׁ ְסרוֹ ן אֱ מונָּה,
הַ ָּב ָּאה עַ ל־יְ ֵּדי ַכעַ ס וְ גַאֲ ָּוה.
יעין אֱ לֹקותוֹ לְ אֻ מוֹ ת הָּ עוֹ לָּ ם,
ש ֵּאין מוֹ ִד ִ
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ יא.
יחין ֶׁאת
יתין ומַ ִד ִ
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה אֻ מוֹ ת הָּ עוֹ לָּ ם ְמ ִס ִ
יִ ְש ָּר ֵּאל לֵּ ילֵּ ְך ְבחָּ ְכמוֹ ת ִחיצוֹ נִ יוֹ ת.
עַ ל־יְ ֵּדי ִקלְ קול אֱ מונָּה נִ ְתעוֹ ְר ִרין ִדינִ ים ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי יב.
ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה נִ ְתעוֹ ְר ִרין ִדינֵּי ִדינִ ים ,הַ יְ נו
ש ִנדוֹ ן ְכבָּ רִ ,אם נִ דוֹ ן ָּכ ָּראוי ְבלִ י
ש ָּדנִ ים ֶׁאת הַ ִדינִ ים ֶׁ
ֶׁ
ו ְַת ָּרנות.
ש ַמ ִפיל ֶׁאת
ִשכול ָּבנִ ים ָּבא ,חַ ס וְ ָּשלוֹ ם ,עַ ל ִמי ֶׁ יג.
עַ ל־יְ ֵּדי תוֹ ָּרה ָּבא לֶׁ אֱ מונָּה ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה ָּבא טז.
שם.
לְ ִקדוש הַ ֵּ
23 SEFER FAITH HAMIDOT
ש ְבתוֹ אֱ מונַת
ש ֵּאינוֹ יָּכוֹ ל לִ ישֹןַ ,יעֲלֶׁ ה עַ ל מַ חֲ ַ
ִמי ֶׁ יז.
אֲ ִכילָ ה
שם
שיָּחול ִב ְר ַכת הַ ֵּ
שיֵּרְ ,כ ֵּדי ֶׁ
ש ַא ָּתה אוֹ כֵּ ל ְת ַ ִמ ַמה ֶׁ א.
של ָּא ָּדם ְמטַ הֵּ ר לוֹ ִמ ָּכל עֲווֹ נוֹ ָּתיו.
שלְ חָּ נוֹ ֶׁ
ֻ ב.
של ָּא ָּדם ְמז ֶַׁכה לוֹ לְ עָּ לְ מָּ א ְד ָּא ֵּתי ו ְמז ֶַׁכה
שלְ חָּ נוֹ ֶׁ
ֻ ג.
לְ פַ ְרנָּסָּ ה ,וְ הוא ָּרשום לְ טוֹ ב לְ עֵּ ָּלא ולְ עֵּ ָּלא ,ו ְמז ֶַׁכה
יך לֵּ ה. ש ִא ְצטָּ ִר ְ
שעָּ ה ֶׁ
לֵּ ה לְ ִאתוֹ ְספָּ א לֵּ ה כֹחַ וגְ בו ָּרה ְב ָּ
ַבעֲווֹ ן ִענוי הַ ִדין וְ ִעוות וְ ִקלְ קול הַ ִדין ו ִבטול תוֹ ָּרה – ד.
שע.
של אוֹ תוֹ ָּר ָּ
ִמ ְסע ָֻּדה ֶׁ
20 SEFER EATING HAMIDOT
1. From what you eat, leave over, so that G-d’s blessing may
imbue your food.
2. A man’s [proper conduct at his] table purifies him from all his
sins.
3. A man’s [proper conduct at his] table merits him the World to
Come, and merits livelihood, and that he is inscribed for
good in the highest heights; and it merits him additional
strength and might at the time he needs it.
4. Due to the sin of procrastinating justice, and distorting,
and ruining judgment, and for neglect of Torah [study],
drought comes, and people eat without being satiated, and
they eat their bread in measured rations.
5. When one a little, his heart is drawn more after food than
one who has not eaten at all and has already given up on
eating.
6. Why did the Jews become liable to annihilation? Because
they took part in the feast of that evil person.
הַ ִּּמדּ וֹ ת אֲ ִּכילָ ה סֵ ֵֵֶפר 22
ְבחַ מֵּ זִיחַ ְגזֵּרוֹ ת ָּרעוֹ ת ו ְמכַ ֵּפר עֲווֹ נוֹ ת ומֵּ זִין
ִמז ֵּ ז.
ְבחַ .
שלְ חָּ ן דוֹ מֶׁ ה לַ ִמז ֵּ
ו ְמחַ ֵּבב .וְ הַ ֻ
שה זוֹ נָּה,
הָּ אוֹ כֵּ ל ְבלֹא נְ ִטילַ ת י ַָּדיִ םְ ,כ ִאלו ָּבא עַ ל ִא ָּ ח.
וְ הַ ְמזַלְ זֵּל ִבנְ ִטילַ ת י ַָּדיִ םֶׁ ,נע ֱָּקר ִמן הָּ עוֹ לָּ ם.
ֵּאין שוֹ ִתין מַ יִ ם ִב ְפנֵּי ַר ִבים. ט.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שיֵּש לוֹ צֶׁ לֶׁ ם־אֱ ל ִֹקים ,עַ ל־יְ ֵּדי אֲ ִכילָּ תוֹ ָּדבָּ ר ִמן ִמי ֶׁ א.
הַ ָּטל"ַ " ,ויְ ִהי ְב ַא ְשמ ֶֹׁרת הַ ב ֶֹׁקר"ֵּ ( .פרוש ִסימָּ ן זֶׁה
ישי ִב ְהיוֹ ת
שמַ ְע ִתי ִמ ִפיו הַ ָּקדוֹ שִ ,כי "וַיְ ִהי ַביוֹ ם הַ ְשלִ ִ
ָּ
שזֶׁהו ְב ִחינַת מַ ה
הַ ב ֶֹׁקר" נֶׁאֱ מַ ר ְבמַ ַתן־תוֹ ָּרהֶׁ ,
ש ִלמודוֹ ְבמ ִֹחין ז ִַכים" .ובַ ב ֶֹׁקר
ש ְמב ָֹּאר לְ עֵּ ילִ ,מי ֶׁ
ֶׁ
שהוא מָּ זוֹ ן
הָּ יְ ָּתה ִש ְכבַ ת הַ ָּטל" נֶׁאֱ מַ ר ַב ָּמןֶׁ ,
ש ָּא ְמרו ַרבוֹ ֵּתינו,
שהַ ַמלְ ָּא ִכים נִ זוֹ נִ ין ִמ ֶׁמנוְ ,כמוֹ ֶׁ
ֶׁ
ז ְִכרוֹ נָּם לִ ְב ָּרכָּ ה" .וַיְ ִהי ְב ַא ְשמ ֶֹׁרת הַ ב ֶֹׁקר" נֶׁאֱ מַ ר
שזֶׁהו
ש ִנ ְט ְבעו הַ ִמ ְצ ִרים ַביָּםֶׁ ,
ִב ְק ִריעַ ת יַם־סוףֶׁ ,
ש ָּא ְמרו ַרבוֹ ֵּתינו ,ז ְִכרוֹ נָּם לִ ְב ָּרכָּ ה.
ְב ִחינַת חֶׁ נֶׁק ְכמוֹ ֶׁ
שגָּה] הַ ַנ"ל
וְ לָּ מַ ד ב ֶֹׁקר ִמב ֶֹׁקר ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מָּ צָּ א [הַ ָּ
ְבתוֹ ְך הַ תוֹ ָּרה).
ש ִנ ַתק ִמ ֶׁמנו
ש ֵּאינוֹ מַ ְר ִגיש טַ עַ ם ַבאֲ ִכילָּ תוֹ ,י ֵַּדע ֶׁ ִמי ֶׁ ו.
שם יִ ְת ָּב ַרךְ. הַ ֵּ
יקים ְגדוֹ לָּ ה יוֹ ֵּתר מֵּ הַ ָּק ְר ָּבנוֹ ת ו ִמזִווגָּן.
אֲ ִכילַ ת הַ ַצ ִד ִ ז.
ָּרעוֹ ת.
22 SEFER EATING HAMIDOT
ששוֹ נְ ָּאיו נִ ְתרוֹ ְמ ִמים ,הוא נוֹ פֵּ ל לְ ַתאֲ וַת אֲ ִכילָּ ה.
ִמי ֶׁ יא.
עַ ל־יְ ֵּדי ַתאֲ וַת אֲ ִכילָּ ה הוא אוֹ הֵּ ב ֵּבן ֶׁאחָּ ד יוֹ ֵּתר יב.
של
י־תבוֹ ת ֶׁ
אש ֵּ
" ְביֵּין" ִעם הָּ אוֹ ִתיוֹ ת ִ -גימַ ְט ִריָּא ָּר ֵּ
ה' ַדס ֲע' ָּרבָּ ה "מָּ סָּ ְכ ִתי"ְ ,ב ִחינַת סֻ כוֹ ת.
ֵֶא' ְתרוֹ ג ֲ
עַ ל־יְ ֵּדי ִמ ְצוַת נְ ִטילַ ת ַא ְר ָּבעָּ ה ִמינִ ים וְ עַ ל־יְ ֵּדי סֻ ָּכה –
ָּא ָּדם זוֹ כֶׁ ה לַ אֲ ִכילָּ ה ו ְש ִתיָּה ומַ לְ בו ִשים ,וְ גַם לְ ִחיות
שמָּ ה; עַ ל־יְ ֵּדי סֻ ָּכה זוֹ כֶׁ ה לְ מַ לְ בו ִשיםְ ,ב ִחינַת
הַ ְנ ָּ
" ְבשו ִמי עָּ נָּן לְ בושוֹ " .עַ ל־יְ ֵּדי עַ ְרבֵּ י נַחַ ל זוֹ כֶׁ ה
שמָּ ה וְ עַ ל־יְ ֵּדי
לִ ְש ִתיָּה ,עַ ל־יְ ֵּדי ה ֲַדס זוֹ כֶׁ ה לְ ִחיות הַ ְנ ָּ
שהֵּ ם
לולָּ ב וְ ֶׁא ְתרוֹ ג זוֹ כֶׁ ה לַ אֲ ִכילָּ הִ ,כי יֵּש ָּבהֶׁ ם ְפ ִריֶׁ ,
ִמינֵּי מַ אֲ כָּ ל.
אֲ ִכילָּ ה ו ְש ִתיָּה ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי חֹק ו ִמ ְש ָּפט. יד.
ש ָּא ָּדם שוֹ ֶׁתה מַ ְת ִחיל לְ ז ֵַּמר ולְ נַגֵּן וְ לֹא כֵּ ן
מַ ה ְכ ֶׁ טו.
11. One whose enemies are on the rise, he falls into the
desires of food.
12. Through desires of food, one comes to love one of his
children more than the others.
13. “Come eat my food (bread) and drink…” (Proverbs 9:5). the
initials of the Hebrew words in this verse spell Lulav (palm
branch taken on Succos). "…with wine…" with the four letters of
the word, has the same Gematria (numerical value) as the initials of
Etrog, Hadas, Arava (citron, myrtle, willow). [The word] “Masachti—I
mixed…” – is an aspect of Sukkot (in that the words share the same
root letters). [Thus we derive that] through the Mitzvah of taking the
Four Species and through [dwelling in] the Sukkah, a man merits
to have food, drink, and clothing, and also that his soul will
receive life-force. Through the sukkah one merits to have
clothing, an aspect of "When I placed clouds as his garment."
(Jov 38:9) Through the willow one merits drinking, through the
myrtle one merits to vitalize the soul, and through the lulav and
the Etrog one merits eating, for they have fruits, which are
types of food.
14. Food and drink come through law and justice.
15. That when a man drinks, he begins to sing and play
music, which is not so with eating, is because they sang (praise
to G-d) about the [miraculous] well, but they did not say songs of
praise about the manna.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ש ָר ֵאל
ֵֶא ֵֶרץ־יִּ ְ ֹ סֵ ֵֵֶפר 23
אַ לְ ָמן
שם ,עַ ד
שת ָּא ָּ
ש ֵּמ ָּתה ִא ְשתוֹ ,יֹאמַ ר ְבכָּ ל יוֹ ם ָּפ ָּר ַ
ִמי ֶׁ א.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שקֶׁ ר
שקֶׁ ר ְדבָּ ָּריו ֵּאינָּם נִ ְשמָּ עִ ים ,גַם עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ א.
ָּשים.
שלוֹ םַ ,כ ָּמה נ ִ
ְמ ַאלְ מֵּ ן ,חַ ס וְ ָּ
של ָּא ָּדם ,אֲ ַזי ְכ ִאלו נ ְֶׁחסָּ ר לוֹ עֶׁ צֶׁ ם
ש ֵּמ ָּתה ִא ְשתוֹ ֶׁ
ְכ ֶׁ ב.
שם
עַ ל־יְ ֵּדי יְ ִשיבַ ת ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל מַ ִשיגִ ין הַ ְשגָּחַ ת הַ ֵּ א.
1. One whose wife has died should recite daily the Torah
passage describing the Guilt Offering (Usham), until he
marries a different woman.
SECOND PART:
1. Through falsehood, one's words are not heard. Also
through falsehood, one becomes a widower G-d forbid,
from several women.
2. When a man's wife dies, it is as if he is missing one of his
bones. But the Tzaddik, even though his wife passed away,
he is not deficient a bone. This is (hinted at in the word) Alman
<widower>, the acronym for (psalms 34:21) : "Not one of them
is broken." (a'chat m'ayhem l'oe n'ishbara).
SECOND PART:
1. Through settling the Land of Israel, one perceives Divine
Providence over the world.
2. According to the novelties a man derives from the Torah,
he draws an aura from the holiness of the Land of Israel.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ש ָר ֵאל
ֵֶא ֵֶרץ־יִּ ְ ֹ סֵ ֵֵֶפר 24
יאת
לְ ִב ַ ש ָּא ָּדם ִמ ְשתוֹ ֵּקק
ֶׁ ִה ְשתוֹ ְקקות עַ ל־יְ ֵּדי ג.
ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ ְש ָּפע ַפ ְרנָּסָּ ה ְגדוֹ לָּ ה.
שהוא ְמפַ ְרנֵּס ֶׁאת הָּ ַר ִבים ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מַ ְמ ִשיךְ ִמי ֶׁ ד.
הַ ְב ָּרכָּ ה מֵּ ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל לְ חוץ לָּ ָּא ֶׁרץ.
ש ִמ ְשתוֹ ֵּקק לְ ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמעוֹ ֵּרר
ִמי ֶׁ ה.
ִה ְשתוֹ ְקקות ֵּאצֶׁ ל ָּא ִביו וְ ִאמוֹ ,הַ יְ נו נִ ְשמוֹ ֵּתיהֶׁ ם,
־ברו ְך־הוא ָּבא עִ ָּמם ובָּ ִאים לְ ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ו ְמצַ ִפים ו ִמ ְשתוֹ ְק ִקים ֵּאלָּ יו.
שנוֹ ֵּתן לַ עֲנִ יֵּי ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ָּממוֹ ן ֶׁ ו.
ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,הוא יָּכוֹ ל לְ הַ ִכיר ְב ַאחֵּ רִ ,אם הָּ יָּה ֵּאצֶׁ ל
שזוֹ כֶׁ ה
שנָּה ִאם לָּ אוִ .כי ִמי ֶׁ
צַ ִדיק אֲ ִמ ִתי עַ ל רֹאש־הַ ָּ
ש ָּנה ,אֲ זַי ְבכָּ ל
לִ ְהיוֹ ת ֵּאצֶׁ ל צַ ִדיק אֲ ִמ ִתי עַ ל רֹאש־הַ ָּ
ֲשה אוֹ תוֹ הָּ אֲ וִ יר
שהָּ ִאיש הַ זֶׁה ִמ ְס ַת ֵּכלַ ,נע ָּ
מָּ קוֹ ם ֶׁ
שיוֹ ֵּדעַ
ל־כן ִמי ֶׁ
ְב ִחינַת אֲ וִ ָּירא ְד ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,וְ עַ ֵּ
עֶׁ ְרכוֹ ,הוא ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאלָּ ,כל ֶׁאחָּ ד ְכ ִפי ִמ ַטעַ ם
שפוֹ גֵּעַ ו ִמ ְתוַעֵּ ד יַחַ ד
ְמחֻ יָּב לְ הַ ְר ִגיש ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאלְ ,כ ֶׁ
20 SEFER Israel, Land of HAMIDOT
6. Through the money one gives to the poor people that live
in the Land of Israel, through this his wealth is maintained.
7. One who knows about the Land of Israel, who has truly
tasted the taste of the Land of Israel, can recognize in
another if he had been by a true Tzaddik on Rosh HaShana
(Jewish New Years) or not. For one whom merited being by a
true Tzaddik on Rosh HaShana, wherever he looks, the air
of that place gains the aspect of the air of Israel.
Therefore, anyone who knows the taste of the Land of
Israel, each person according to his level, will without
question, sense the Land of Israel when he chances upon
and meets with a man who had been by a true Tzaddik on
Rosh HaShana. For through such a man the air
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 22
אֲבֵ ָדה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ַמחֲ זִיר אֲ בֵּ ָּדה לִ ְבעָּ לִ יםַ ,בכֹחַ הַ זֶׁה ְמגַיֵּר ג ִֵּרים.
ִמי ֶׁ א.
ּ ָבנִ ים
שר ,זוֹ כֶׁ ה לְ ג ֵַּדל ֶׁאת
ָּכל הַ בוֹ כֶׁ ה ו ִמ ְת ַא ֵּבל עַ ל ָּא ָּדם ָּכ ֵּ א.
ָּבנָּיו.
שלֹא יֵּלֵּ ְך ְבגִ לוי הָּ רֹאש. יך לִ ְשמֹר ֶׁאת הַ ִתינוֹ קֶׁ , צָּ ִר ְ ב.
5. One who forces his wife to have relations with him (even
when it is a mitzva), will have children that are not proper
(upstanding).
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 22
הנָּחַ ת ְת ִפ ִלין
עַ ל־יְ ֵּדי ִש ְמחַ ת יוֹ ם־טוֹ ב וְ עַ ל־יְ ֵּדי ֲ י.
ָּבנִ ים ְגדוֹ לִ ים ֵּאינָּם מֵּ ִתים ַבעֲווֹ ן אֲ בוֹ ֵּתיהֶׁ ם ,אֲ בָּ ל יד.
יאים.
ְב ִר ִ
22 SEFER CHILDREN HAMIDOT
הוֵּי לֵּ ה
שה ו ְב ִא ְשתוֹ נִ ָּדהֲ ,
של ִא ָּ
הַ ִמ ְס ַת ֵּכל ַבע ֲֵּקבָּ ה ֶׁ טז.
יִ ְשמֹר ָּא ָּדם ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִ ,מ ָּלקֹץ ֵּאיזֶׁה ִאילָּ ן ְבלָּ א זְמַ נֵּה, כ.
כחַ .א ְר ָּבעִ ים יוֹ ם ק ֶֹׁדם יְ ִצ ַירת הַ ָּולָּ ד יִ ְת ַפ ֵּלל עַ ל ִא ְשתוֹ ,
ש ֵּתלֵּ ד זָּכָּ ר.
ֶׁ
ידי ִה ְרהו ִרים,
ש ְמהַ ְרהֵּ ר ִבזְנות ,גַם ִא ְשתוֹ ָּב ָּאה לִ ֵּ
כטִ .מי ֶׁ
ש ִא ְשתוֹ ְמהַ ְרהֶׁ ֶׁרת ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ְקלִ פוֹ ת ָּב ִאין
ו ְכ ֶׁ
ש ָּלה מֵּ ִתים.
עָּ לֶׁ יהָּ ַב ֲחלוֹ ם ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ָּבנִ ים ֶׁ
ש ְמזַנֶׁהִ ,א ְשתוֹ ְמזַנָּה עָּ לָּ יו.
ִמי ֶׁ ל.
ובָּ נָּיו.
23 SEFER CHILDREN HAMIDOT
24. Yoav, who did not leave a son similar to him (in his stead),
it is said of him that he died. David, who did leave a son
similar to him (in his stead), it is said of him that he layed [to rest].
25. One who has a daughter first, the evil eye will not have
power over him.
26. One who raises an orphan in his home is as if he gave
birth to him.
27. One who teaches his friend's son Torah is as if he gave
birth to him.
28. Forty days (of the beginning of a pregnancy, which is) before
the creation of the fetus, one should pray that his wife will
give birth to a son.
29. One who thinks about promiscuity, his wife also comes
to have such thoughts. And when his wife has promiscuous
thoughts, the husks (evil forces) come to her (have relations with her)
in a dream, and through this her children die.
30. One who is promiscuous causes that his wife will
commit adultery on him.
31. One who burns his friend's crops will not leave a son to
inherit him.
32. woman who miscarries her children; at the time of
birth - place an apple on her head.
33. One who does a Mitzvah (commandment or good deed)
and does not finish it, buries his wife and children.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 24
ש ֵּאינָּם
שם מָּ מוֹ ן – הַ וְ יָּן לֵּ ה ָּבנִ ים ֶׁ
שה לְ ֵּ
שא ִא ָּ
הַ נוֹ ֵּ לד.
ְמהֻ גָּנִ ים ,ומַ ְפ ִסיד ֶׁאת הַ ָּממוֹ ן ִבזְמַ ן ָּקצָּ ר.
לה .הָּ עוֹ סֵּ ק ְבתוֹ ָּרה ו ִבגְ ִמילות־חֲ סָּ ִדים ,זוֹ כֶׁ ה לְ הַ ְר ֵּבה
ָּבנִ ים.
שאוֹ חֲ זִים
ֵּאין הַ ָּבנִ ים מֵּ ִתים ַבעֲווֹ ן הָּ ָּאבוֹ תֶׁ ,א ָּלא ְכ ֶׁ לו.
ידיהֶׁ ם.
ֲשה אֲ בוֹ ֵּתיהֶׁ ם ִב ֵּ
מַ ע ֵּ
וְ לִ ְהיוֹ ת ולְ ז ְָּרזוֹ לְ לַ ְבנוֹ לַ ָּולָּ ד, יָּפֶׁ ה הַ ַת ְש ִמיש לז.
34. One who marries a woman for the sake of money will
have improper children, and will lose the money in a short
time.
35. One who is involved in learning Torah and acts of
kindness will merit to have many children.
36. Children do not die for the sins of their fathers, unless
they grasp the deeds of their father's in their hands (i.e.
continue in their path of sin).
37. Marital relations during pregnancy are beneficial to the
fetus to beautify it (literally: lighten it), make it more agile, and
possessor of fine form and strength.
38. One who does not have children should accept upon
himself (to go into) exile.
39. One who goes down into his fellow's business (i.e. begins to
compete with him) is as if he committed adultery with his
friend's wife.
40. When a man is delivered into the hands of his enemies, it
is as if he lost his children.
41. Someone who had sexual relations with a Kutaite
woman (this was a large group that converted to Judaism, but in reality kept
serving idolatry), or a male, or had idolatrous contemplations,
will not have a son who is a Torah scholar, and if his son
does learn Torah, he will be forgetful.
42. Good children are a great healing for their fathers.
43. Through falsehood, the children die.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 22
ש ֵּאינוֹ פוֹ ֵּרש מֵּ ִא ְשתוֹ סָּ מו ְך לְ ֶׁו ְס ָּתה ,אֲ ִפלו ֲ
הוֵּי מדָּ .כל ֶׁ
הרֹן – מֵּ ִתים .וְ כָּ ל הַ פוֹ ֵּרש ,הַ וְ יָּן לֵּ ה
לֵּ ה ָּבנִ ים ִכ ְבנֵּי ַא ֲ
ָּבנִ ים זְכָּ ִרים ו ְראויִ ין לְ הוֹ ָּר ָּאה.
ש ָּבת ,הַ וְ יָּן לֵּ ה ָּבנִ ים
מהָּ .כל הַ ַמ ְב ִדיל עַ ל הַ יַיִ ן ְבמוֹ צָּ ֵּאי ַ
זְכָּ ִרים ו ְראויִ ין לְ הוֹ ָּר ָּאה.
הַ ְמ ַק ֵּדש ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִב ְשעַ ת ַת ְש ִמיש ֶׁד ֶׁר ְך ְצנִ יעות, מו.
בָּ נָּיו.
22 SEFER CHILDREN HAMIDOT
44. One who does not separate from his wife close to her
period, even if he has children like those of Aharon, they
will die. (In contrast,) one who does separate from his wife
at that time, he will have sons who are fitting to be legal
deciders.
45. One who does Havdalah on wine at the closing of the
Shabbat will have male children who are fitting to be legal
deciders.
46. One who sanctifies himself in marital relations through
conducting himself modestly will have sons.
47. One should be very careful that one's child is not nursed
by an evil woman. For milk contaminates and milk purifies.
48. (Bathing in) hot water and (anointing one's self with) oil
give health to the fetus.
49. One who does not hold himself back from urinating, his
prayers on behalf of his children will be heard.
50. The fetus develops according to the form of the father
and mother.
51. Bad mannerism in a person's house is worse than the
War of Gog and Magog (a war of immense proportions that, according
to prophecy, will take place right before the Redemption).
52. One should come to synagogue early and stay late, and
his children will have longevity (lit. his children’s days will be lengthened.)
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 22
ידי־
ש ָּבת זוֹ כֶׁ ה לְ בָּ נִ ים ַתלְ ִמ ֵּ
עַ ל־יְ ֵּדי ה ֲַד ִסים ְב ַ נט.
חֲכָּ ִמים.
ש ִת ְרחַ ץ
ש ֶׁכלֶׁ ת ֶׁאת ָּבנֶׁיהָּ ,הַ ְסג ָֻּלה לָּ זֶׁהֶׁ ,
ש ְמ ַ
שה ֶׁ
ִא ָּ ס.
53. One should not treat one son differently than his other
sons.
54. Through Channukah and the candles of Shabbat, one will
have sons who will be Torah scholars.
55. Whoever loves the sages will be given sons who become
sages. Whoever honors sages is given sages as sons-in-law.
56. Through the sins of (not fulfilling) oaths, also for the sin of
desisting from Torah study, also for the sin of (faulty or lacking
of) mezuzot, also for the sin of (faulty or lacking of) Tzitzit, also
for the sin of causeless hatred, children die when they are
young.
57. One who gives ma’aser (tithe) of his money, his children
are saved from the sickness of Samkah .
58. Small children (lit. infants of the house of their rabbi), retribution
is exacted upon them, for the (sins of the) generation.
59. Through (smelling) myrtle on Shabbat, one merits having
children who will be Torah scholars.
60. A woman who miscarries her children, a segulah (spiritual
benefit/protection) for this is for her to bathe a bride befor the
wedding ceremony.
61. According to how a man eats, so will be his sons and
daughters.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 22
י־אם
ש ֵּמש ִמ ָּטתוֹ ַבחֹלִ ,כ ִ
ש ָּבנָּיו מֵּ ִתים – ַאל יְ ַ
סבִ .מי ֶׁ
ש ָּבת.
ש ָּבת לְ ַ
ִמ ַ
שת ְבלַ "ג ָּבעֹמֶׁ ר ִהיא ְסג ָֻּלה לְ בָּ נִ ים .גַם
ְד ִריכַ ת הַ ֶׁק ֶׁ סג.
62. One whose sons die should not have marital relations
during the week, only from Shabbat to Shabbat.
65. The songs and praises that are said before dawn are a
segulah for children. It is also helpful for a woman deficient
in her milk, and for an evil woman who is bad-tempered.
67. One who accepts suffering with love will merit to have
children who will live long.
68. The acts of G-d (lit. Hashem—the Name) follow after the
name of a man, for a name has causative [power].
69. One who raises his voice in order to glorify himself, his
children will be brought into captivity.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 23
שמֶׁ ן.
ש ֵּאין לוֹ ָּבנִ ים ,יְ הֵּ א ָּרגִ יל ְב ֶׁ
ִמי ֶׁ ע.
ֵּי־א ָּדם ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ טוֹ בָּ ה נִ ְפסָּ ק ִמז ְַרעוֹ .
לִ ְבנ ָּ
ש ֵּבין ִאיש לְ ִא ְשתוֹ
לִ ְפעָּ ִמים מֵּ חֲ מַ ת ַאהֲבָּ ה ְגדוֹ לָּ ה ֶׁ עד.
עַ ל־יְ ֵּדי אוֹ נ ַָּאת ְדבָּ ִרים הַ ָּבנִ ים מֵּ ִתים. עו.
70. One who doesn't have children should [use] oil regularly.
71. - And sometimes one should uproot his dwelling, and
his children will live .
72. Through pursuing peace, one saves his children from
death and exile.
73. Someone who does something, and afterwards it
becomes a stumbling block for others, good is denied to his
children.
74. Sometimes, because of the great love between a man and
his wife, she does not conceive.
75. Usually, when barren women conceive, they give birth to
a son.
76. Through verbal abuse, children die.
77. A Tzaddik possesses the power to curse a man, that his
children will not be proper.
78. One who has the Tzaddik as a guest by him, is blessed
with children.
79. One who longs to do a Mitzvah (commandment or good deed),
but does not merit to do it, through this (longing) he will merit
having children who inherit his greatness, and eventually will
do that Mitzvah.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 24
ֲשית
ש ִפיםָּ ,בנֶׁיהָּ מֵּ ִתים וְ ַנע ֵּ
שעוֹ סֶׁ ֶׁקת ִב ְכ ָּ
שה ֶׁ
ִא ָּ פז.
83. When a man and his wife wash their hands and give
charity before relations, through this they remove the spirit
of impurity from the children they conceive.
84. There is woman who raise only girls and not boys.
ש ִת ְקצֹר אוֹ ָּתהִ ,ת ֵּתן אוֹ ָּתה לַ עֲנִ ִיים ,וְ ַא ָּתה לֹא
ו ְכ ֶׁ
הנֶׁה ִמ ֶׁמנָּה.
ֶׁת ֱ
ש ַמ ִטיל ֵּאימָּ ה יְ ֵּת ָּרה עַ ל דוֹ רוֹ ֵּ ,אין ִמ ְת ַק ְי ִמין לוֹ
צהִ .מי ֶׁ
ָּבנִ ים חַ ְכמֵּ י לֵּ ב.
ש ֵּאין לוֹ חֵּ לֶׁ ק
ש ֵּאין לוֹ ַרחֲ מָּ נות עַ ל ָּבנָּיוְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ צו.
שה.
שכֶׁ ל ִד ְק ֻד ָּ
ְב ֵּ
ש ֵּאינוֹ חוֹ זֵּר עַ ל לִ מודוֹ [וְ שוֹ כֵּ חַ ] עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ָּבנִ ים
ְכ ֶׁ צז.
מֵּ ִתים.
22 SEFER CHILDREN HAMIDOT
90. One who gives joy to a bride and groom will merit that
his wife will birth sons.
93. A man and his wife who curse each other will not raise
their children.
95. One who casts excessive fear upon his generation, will
not uphold wise (literally: wise of heart) children.
97. When he does not review his learning [and forgets it],
through this the children die.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 22
צח .עַ ל־יְ ֵּדי זְנות ֵּאין ְמג ְַדלִ ים ָּבנִ ים.
שם אֱ לוֹ ַה – ְש ִמ ָּירה לְ בָּ נִ ים.
צטֵּ .
שם ,עַ ל־יְ ֵּדי
שי הַ ֵּ
ש ִי ְהיֶׁה ַפ ְרנָּסָּ ה לְ דוֹ ְר ֵּ
ש ִמ ְש ַת ֵּדל ֶׁ
ִמי ֶׁ ק.
קח .עַ ל־יְ ֵּדי ִכבוד ָּאב ִתז ְֶׁכה לְ בָּ נִ ים זְכָּ ִרים.
22 SEFER CHILDREN HAMIDOT
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ֲשה
שיֵּש לוֹ צַ עַ ר ִגדול ָּבנִ ים ,יִ ְק ָּרא ְבכָּ ל יוֹ ם מַ ע ֵּ
ִמי ֶׁ א.
של
יאה נִ צוֹ ל מֵּ עֲלִ ילוֹ ת ֶׁ
אשית .גַם עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְק ִר ָּ
ְב ֵּר ִ
ְגזֵּלָּ ה.
ְסג ָֻּלה לְ בָּ נִ ים ,לְ הַ ְק ִטין ֶׁאת עַ ְצמוֹ . ב.
מַ ַטע הַ ֶׁכ ֶׁרם מַ זִיק לְ גִ דול וְ לָּ דוֹ ת. ג.
וְ הוא עוֹ מֵּ ד ְכנֶׁגְ ָּדם וְ טוֹ עֵּ ן ְכנֶׁגְ ָּדם ְדבָּ ִרים הַ ִנ ְת ַק ְבלִ ים,
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ כֶׁ ה לְ בָּ נִ ים ַר ִבים ,וְ הָּ עוֹ לָּ ם נִ ְתמַ ֵּלא
ִמז ְַרעוֹ .
ֲשה ִמ ֶׁכסֶׁ ףְ ,מסֻ גָּל לִ ְפ ִר ָּיה ו ִר ְביָּה.
הֵּ א הַ ַנע ָּ ח.
22 SEFER CHILDREN HAMIDOT
SECOND PART :
1. One who suffers in the raising of his children (this
includes having children), should read the Biblical passages
describing the Creation, everyday. Also, through this
reading, one is saved from the accusations of being a thief.
2. A segulah for having children is humbling oneself.
3. Planting a vineyard is damaging to the growth of fetuses.
4. Endeavoring to free captives is a segulah for giving birth.
5. The saying of the Ma'amadot is helpful for [having]
children.
6. A woman whose children die from the disease called
Samkah - that is, Zedushin— should wash them in oil, and
then burn this oil afterwards (to heat the water) for a ritual
immersion.
7. One against whom many arise to challenge him on
account of his faith; and he stands up against them and
makes well-received counter-claims, through this he will
merit having many children, and the world will be filled with
his seed.
8. The letter hey (fifth letter of the Hebrew alphabet) made out of
silver, is a segulah for propagation .
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָבנִּ ים סֵ ֵֵֶפר 333
ת־שמַ יִ ם וְ גַם
ָּ של צַ ֶׁד ֶׁקת הוא טוֹ ב לַ ִתינוֹ ק לְ יִ ְר ַא
הֶׁ חָּ לָּ ב ֶׁ יב.
מֵּ אֱ מונָּה.
שיֵּש ְשלוֹ ם מַ לְ כות ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נוֹ לָּ ִדים ְביִ ְש ָּר ֵּאל
ְכ ֶׁ יד.
10. One must look for a Mohel who is righteous and G-d
fearing. For when the Mohel is not fitting, it can happen that
the child, [when he is grown,] will not be able to have
children (lit. cause birth). Also, when the Mohel is not fitting, the
child can, G-d forbid, come to suffer from "falling disease"
(often translated as epilepsy).
ש ְמזַוֵּג,
ששוֹ מֵּ ר ֶׁאת עַ ְצמוֹ גַם ֶׁאת הָּ עֵּ ת וְ הַ זְמַ ן ֶׁ
ִמי ֶׁ טו.
שלֹא יִ ְהיֶׁה לֹא הוא וְ לֹא הָּ עֵּ ת וְ הַ זְמַ ן חַ ם ְביוֹ ֵּתר וְ לֹא
ֶׁ
ַקר ְביוֹ ֵּתר ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבנָּיו הַ נוֹ לָּ ִדים יִ ְהיו חֲ כָּ ִמים
ְגדוֹ לִ ים.
שהוא שוֹ לֵּ ט ְביִ ְצרוֹ ָּ ,בנָּיו ֵּאינָּם יוֹ ְצ ִאים לְ ַת ְרבות ִמי ֶׁ טז.
ָּרעָּ ה ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מָּ מוֹ נוֹ נִ ְת ָּב ֵּר ְך ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה לֹא
ידי נִ ָּסיוֹ ן.
יָּבוֹ א לִ ֵּ
ש ִהיא ֵּאינָּה ְמיֻחֶׁ סֶׁ ת ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
שה צַ ֶׁדקֶׁ ת ְכ ֶׁ
אֲ ִפלו ִא ָּ יז.
שהַ יַיִ ן ָּרב ָּבעוֹ לָּ ם ,זֶׁה ִסימָּ ן לְ לֵּ ַדת נְ ֵּקבוֹ ת.
ו ִבזְמַ ן ֶׁ
ש ֵּאין לוֹ ֵּבן זָּכָּ ר ,י ְַר ִגיל ֶׁאת עַ ְצמוֹ לְ הָּ ִביא מַ ָּתנוֹ ת
ִמי ֶׁ יט.
15. One who guards himself in, as well as the season and
time of, conjugal relations, that they are balanced - that is to
say, that neither he nor the season is too hot or too cold
through this, the children born to him will be great sages.
16. One who has control over his desires causes that his
children will not be drawn to evil ways, that his money is
blessed, and that he will not be put to a test.
19. One who does not have a son should accustom himself
to bring gifts to Torah scholars, and say the section of Torah
verses about the first-fruit offering (bikkurim). Also, he
should increase his study of Talmud, and minimize his study
of Aggadah, for studying Aggadah is a segulah for having
girls.
כא .לִ ְפעָּ ִמים עַ ל־יְ ֵּדי ְת ִפיסָּ ה נִ צוֹ ל ִמ ִכלְ יוֹ ן ָּבנִ ים.
כב .עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה זוֹ כֶׁ ה לְ בָּ נִ ים.
של
ארה מַ ְפ ֵּתחַ ֶׁ
ש ִת ְתלֶׁ ה עַ ל צַ ָּו ָּ
שה לֵּ ילֵּ דֶׁ ,
ְסג ָֻּלה לְ מַ ְק ָּ כג.
הַ ֵּבית־עָּ לְ ִמין .גַם הַ ַמ ְפ ֵּתחַ הַ זֶׁה ְמסֻ גָּל לַ ע ֲָּק ָּרה.
שעוֹ ִשין
כה .יֵּש עֵּ ִצים הַ מוֹ נְ ִעים הַ הוֹ לָּ ָּדה וְ הַ ִגדול ָּבנִ ים ְכ ֶׁ
ִמ ָּטה ,וְ יֵּש עֵּ ִצים הַ גוֹ ְר ִמין הַ הוֹ לָּ ָּדה וְ הַ ִגדול ָּבנִ ים.
ש ִי ְש ָּר ֵּאל ָּפ ִרים וְ ָּר ִבים ,אֲ זַי הָּ אֻ מוֹ ת ְמחַ ְד ִשין עָּ לֵּ ינו
ְכ ֶׁ כז.
ְגזֵּרוֹ ת.
כט .הַ קוֹ ִצים ְמסֻ גָּלִ ים [מוֹ ִעילִ ים] לְ הוֹ לָּ ָּדה.
שלוֹ טוֹ ב
שכֹחַ הַ ְמ ַד ֶׁמה ֶׁ
שנוֹ לַ ד מָּ הולְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ ל.
26. One who has had children die at a young age should
have his [living] child’s mother make a coat that he should
wear always, until he matures.
27. When the Jews are fruitful and multiply, the non-Jewish
nations make new harsh decrees upon us.
ּ ַביִ ת
ש ֵּאין ָּד ִרין בוֹ – יִ זָּהֵּ ר ִמ ְל ִה ָּכנֵּס ְבתוֹ כוֹ ִ ,כי הוא
ַביִ ת ֶׁ א.
ש ִדים.
ְמקוֹ ם ֵּ
יתא. מָּ אן ְד ִביש לֵּ ה ְבמָּ ָּתא ָּדא יֵּלֵּ ְך לְ מָּ ָּתא ַא ִ
חֲר ָּ ב.
לְ ִענְ יַן טוֹ בוֹ ת וְ ָּרעוֹ ת הַ ָּבאוֹ ת לָּ ָּא ָּדם ָּקרוֹ ב לְ ֶׁד ֶׁר ְך ה.
הַ ֶׁטבַ ע ,הַ כֹל לְ ִפי הַ זְמַ ן ולְ ִפי הַ ָּמקוֹ ם.
ְדפָּ ַרע ִקנְ ָּאה מַ ח ֲִריב ֵּביתוֹ . ו.
ש ָּא ָּדם יוֹ צֵּ א ִמ ֶׁמנו ֵּאינוֹ ִמ ְת ַא ֶׁוה לְ אוֹ תוֹ מָּ קוֹ ם
מָּ קוֹ ם ֶׁ ז.
ֶׁנח ֱָּרב.
332 SEFER HOUSE HAMIDOT
שרוֹ צֶׁ ה לְ ִה ָּכנֵּס לְ בַ יִ ת לָּ דור ְבתוֹ כוֹ ,יֹאמַ ר הַ תוֹ ָּרה
ִמי ֶׁ יג.
יֵּש מָּ קוֹ ם הַ גוֹ ֵּרם לַ ֲעבֹר עֲבֵּ רוֹ ת. טו.
ש ֶׁנח ֱָּרב ַא ְסקֻ ַפת הַ ַביִ ת אוֹ ְפ ָּתחֶׁ יהָּ הוא ִסימָּ ן ָּרע
ְכ ֶׁ יז.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
לָּ דור ַבעֲלִ יָּה הוא טוֹ ב יוֹ ֵּתר לַ עֲבוֹ ַדת הַ בוֹ ֵּרא ִמ ָּלדור א.
10. A city which has major ascents and descents (in its
topography) its inhabitants grow old halfway through their
lives.
11. If wine is poured out like water in a house, there is
blessing.
12. Do not enter a house with idols in it.
13. Someone who wants to enter a house to live in it, he
should recite the Torah in it's entirety, and afterwards he can
enter to live in it.
14. Someone without land is not a man.
15. There are places which cause one to commit
transgressions.
16. Anger and adultery of a woman destroy the house.
17. When the threshold of a house, or its entrances are
destroyed, it is an evil omen for the house.
SECOND PART:
1. Living on the upper floor of a house is more conducive to
serving G-d than living in the bottom floor.
2. Sometimes the construction of the house prevents a
woman from conceiving, as when the beams are not placed
according to their order from the Six Days of Creation. In
such a case, the house is as if it were destroyed, even though
it is standing. This destruction comes and harms the woman,
and she does not conceive.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ַביִּ ת סֵ ֵֵֶפר 333
עוֹ ְמ ִדים" ,וְ עוֹ מֵּ ד הַ ִבנְ יָּן זְמַ ן ַרב ,לֹא זָּכָּ ה – הַ ְש ָּר ִפים
נִ ְש ָּר ִפים ,וְ זֶׁהו הַ ְש ֵּרפוֹ ת ִד ְש ִכיחֵּ י.
שזֶׁה ִסימָּ ן
ש ָּא ָּדם בוֹ נֶׁה חוֹ מָּ ה וְ נוֹ פֵּ ל ִכ ָּפתוֹ ,י ֵַּדע ֶׁ
ְכ ֶׁ ו.
אוֹ סַ ִכין אוֹ ְש ָּאר ְכלֵּ י־זַיִ ן .וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ רְ :בחָּ ְכמָּ ה
יִ ָּבנֶׁה ַביִ תְ .כ'לֵּ י חָּ 'מָּ ס ְמ'כֵּ רוֹ ֵּתיהֶׁ ם; חַ ְרבוֹ ֵּתיהֶׁ ם,
ְמגורוֹ ֵּתיהֶׁ ם.
של ַביִ ת הוא ִסימָּ ן לַ חֲ בו ָּרה אוֹ ִמ ְש ָּפחָּ ה מַ ה
הַ ִכ ָּפה ֶׁ ט.
ּב ּו ָשה
ש ְמבַ יֵּש ְפנֵּי חֲ בֵּ רוֹ ,נִ ְת ַא ֵּלם וְ שוֹ כֵּ חַ .
ִמי ֶׁ א.
שם גַאֲ ָּוה ,וְ ָּראוי לְ בַ זוֹ ָּתן ולְ הָּ קֵּ ל ִב ְכבוֹ ָּדן ,וְ ֵּאין
לְ ֵּ
עוֹ ְמ ִדין ִב ְפנֵּיהֶׁ ם ,וְ ֵּאין קוֹ ִרין אוֹ ָּתן ַר ִבי ,וְ הַ ַט ִלית
של חֲמוֹ ר.
שעָּ לָּ יו ְכמַ ְר ַדעַ ת ֶׁ
ֶׁ
טוֹ ב לְ בַ ֵּטל תוֹ ָּרה ִמ ְלבַ יֵּש ֶׁבן יִ ְש ָּר ֵּאל. ג.
הַ ְמבַ זֶׁה ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם אוֹ חֲ בֵּ רוֹ ִב ְפנֵּי ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ד.
הוֵּי ֶׁא ִפיקוֹ רוֹ ס ,גַם נִ ְק ָּרא ְמג ֶַׁלה ָּפנִ ים ַבתוֹ ָּרה.
ֲ
ת־ד ִמים.
יקים ְמכַ ֶׁפ ֶׁרת עַ ל ְש ִפיכו ָּ של צַ ִד ִ תנֶׁת ֶׁ
ֻכ ֹ ה.
ֵּי־א ָּדם ְמחָּ ְר ִפין אוֹ ְת ָּךִ ,ת ְתעַ נֶׁה וְ ִת ְב ֶׁכה.
ש ְבנ ָּ ְכ ֶׁ ו.
ֲשה
ש ַתע ֶׁ שה ָּבא עָּ לֶׁ ָּ
יךֵּ ,אין זֶׁה ֶׁא ָּלא ִב ְש ִביל ֶׁ שבו ָּ
ְכ ֶׁ ז.
ֶׁיך אוֹ ִתיוֹ ת אֱ מונָּה ,ובָּ זֶׁה לֹא יָּבוֹ א עָּ לֶׁ ָּ
יך ְתצַ יֵּר לְ פָּ נ ָּ ט.
שה.
שום בו ָּ
330 SEFER SHAME HAMIDOT
הַ ְדבָּ ִרים הַ ְממֻ ְש ָּכנִ ים הָּ יו נִ ְבזִים ְבעֵּ ינָּיו ְבגִ לְ גול ַאחֵּ ר.
שה ,יְ צַ ֶׁפה לִ ישועָּ ה.
ש ָּבא עַ ל ָּא ָּדם ֵּאיזֶׁה בו ָּ
ְכ ֶׁ יא.
שה.
שמַ יִ ם ָּתבֹא לְ ִמ ַדת בו ָּ
שם ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה לְ ֵּ יג.
ֵּי־א ָּדם.
ֲשה ִשיחָּ ה ְב ִפי ְבנ ָּ
ש ַנע ָּ
וְ לִ ְפעָּ ִמים הַ ָּדבָּ ר גוֹ ֵּרם ֶׁ
שה.
עַ ל־יְ ֵּדי ִב ָּטחוֹ ן לֹא יָּבוֹ א עָּ לָּ יו בו ָּ טז.
ש ָּא ָּדם ְמחָּ ֵּרף ו ְמבַ יֵּש אוֹ ְת ָּך ,וְ הוא ֵּאינוֹ אוֹ יֵּב לְ ָּך,
ְכ ֶׁ יח.
ש ְיחָּ ֵּרף
שמַ יִ ם ֶׁ
שהִ ,כי זֶׁה ִמן הַ ָּ
שא וְ ִת ְסבֹל ֶׁאת הַ בו ָּ
ִת ָּ
אוֹ ְת ָּך .ו ְבזֶׁה הַ ִבזָּיוֹ ן ִת ְהיֶׁה נִ ְס ָּתר וְ נ ְֶׁח ָּבא ִמן הַ ָּ
שטָּ ן,
שהוא שוֹ נֵּא אוֹ ְת ָּך וְ הוא מַ גְ ִדיל ֶׁאת עַ ְצמוֹ ָּת ִמיד
ֶׁ
ש ִת ְסבֹל
שה ֶׁ יך ו ְמ ַק ְט ֵּרג עָּ לֶׁ ָּ
יך ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֹאת הַ בו ָּ עָּ לֶׁ ָּ
332 SEFER SHAME HAMIDOT
ש ֵּאינוֹ אוֹ יֵּב לְ ָּך ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה לֹא יַגְ ִדיל עָּ לֶׁ ָּ
יך ִמ ִמי ֶׁ
שטָּ ן.
הַ שוֹ נֵּא הַ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ֲחנ ָֻּפה ִת ְהיֶׁה ָּבזוי ֵּבין הָּ אֻ מוֹ ת ,וְ הָּ אֻ מוֹ ת יט.
־ברו ְך־הוא נִ ְפ ָּרע ,אֲ ִפלו אֻ ָּמה ִבזְיוֹ ן הַ ֶׁמלֶׁ ְך ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ כד.
Through this shame that you bear from one who is not your
enemy, through this the enemy, the satan, will not be
overbearing on you.
19. Through adulation, you will become an object of
derision amongst the (gentile) nations, and the (gentile) nations
will curse you and be enraged at you.
20. When someone humiliates you or laughs at you, it is
certain that you humiliated his forefathers.
21. When everyone is humiliating you and causing you pain,
be silent and do not leave your house (lit. from the entrance of your
house).
ש ִעים.
כחִ .מ ְצ ָּוה לְ פַ ְרסֵּ ם ֶׁאת הָּ ְר ָּ
כט .הַ ִמ ְת ַביֵּש לֹא ִב ְמהֵּ ָּרה הוא חוֹ טֵּ א.
שלֹא עָּ ְמדו ַרגְ לֵּ י אֲ בוֹ ָּתיו
שהְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ש ֵּאין לוֹ בו ָּ
ִמי ֶׁ ל.
ר־סינַי.
עַ ל הַ ִ
שי ִַפיל עַ ְצמוֹ לְ תוֹ ְך ִכ ְב ַ
שן הָּ ֵּאש וְ ַאל לא .נֹחַ לוֹ לָּ ָּא ָּדם ֶׁ
יַלְ ִבין ְפנֵּי ֲחבֵּ רוֹ ָּב ַר ִבים.
ֶׁש ָּך ,תוֹ ֶׁדה לִ ְדבָּ ָּריו.
שחֲ בֵּ ְר ָּך ְמבַ י ְ
לבְ .כ ֶׁ
הַ ַמלְ ִבין ְפנֵּי חֲ בֵּ רוֹ ָּב ַר ִביםְ ,כ ִאלו שוֹ פֵּ ְך ָּד ִמים וְ יוֹ ֵּרד לג.
חבֵּ רוֹ ָּב ַר ִבים ,וְ ֵּאין לוֹ חֵּ לֶׁ ק לָּ עוֹ לָּ ם הַ ָּבא.
ְפנֵּי ֲ
ש ִא ְת ָּך ְבתוֹ ָּרה ו ִמ ְצווֹ ת ,אֲ בָּ ל להַ .אל ְתבַ יֵּש ִעם ֶׁ
לְ בַ עַ ל־עֲבֵּ ָּירה מֻ ָּתר לְ בַ ְישוֹ ולְ הוֹ נוֹ ִב ְדבָּ ִרים.
שע ֲֵּרי אוֹ נ ָָּּאה.
ָּכל הַ ְשעָּ ִרים נִ נְ עֲלו חוץ ִמ ַ לו.
שלִ יחַ חוץ מֵּ אוֹ ָּנ ָּאה ,וְ ֵּאין הַ ַפ ְרגֹ ד
הַ כֹל נִ ְפ ָּרע ְביַד ָּ לז.
ְּבגָ ִדים
של ָּא ָּדם. ִבגְ ֵּדי ָּא ָּדם ְמ ַר ְמזִים עַ ל ִמדוֹ ָּתיו ֶׁ א.
שהוא חוֹ טֵּ א. שהוֹ לֵּ ְך יָּחֵּ ףְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ ב.
עַ ל־יְ ֵּדי עַ זות־מֶׁ צַ ח ֶׁנ ֱענָּש ִב ְבג ִָּדים גַם עַ ל־יְ ֵּדי ג.
ְשבועוֹ ת.
שיֵּלְ כו
ש ֵּאינוֹ נִ זְהָּ ר לְ ִה ְס ַת ֵּכל ְבעֶׁ ְרוַת ָּא ִביו ,לְ סוֹ ף ֶׁ
ִמי ֶׁ ד.
עַ ל־יְ ֵּדי גַאֲ ָּוה ֶׁנ ֱענָּש ִב ְבג ִָּדים. ו.
ש ֵּמ ִסית ֶׁאת חֲבֵּ רוֹ ִמ ֶׁד ֶׁר ְך הַ טוֹ בָּ ה לְ ֶׁד ֶׁר ְך הָּ ָּרעָּ ה,
ִמי ֶׁ ז.
־ברו ְך־הוא יְ הֵּ א נִ ְפ ָּרע מֵּ אוֹ ָּתם לֶׁ עָּ ִתיד הַ ָּקדוֹ ש ָּ ט.
שה מַ לְ בוש לְ עָּ נִ י ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ צוֹ ל ִמ ִבזְיוֹ נוֹ ת.
שעוֹ ֶׁ
ִמי ֶׁ יב.
זוֹ כֶׁ ה ָּא ָּדם, שום ִמ ְלבַ יֵּש נִ זְהָּ ר שהוא
ֶׁ ִמי יג.
לְ מַ לְ בו ִשים.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ָּבת.
ַ
של
ש ְמי ֶַׁפה ָּת ִמיד ֶׁאת ַרגְ לָּ יו ִבלְ בו ִשין נ ִָּאים ,לְ מָּ ָּ
ִמי ֶׁ ג.
ְב ִמנְ עָּ לִ ים י ִָּפים ְביוֹ ֵּתר אוֹ ְב ִמ ְכנָּסַ יִ ם ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבא
לִ גְ נֵּבַ ת הַ ָּדעַ ת.
יציתֵּ ,אינוֹ זוֹ כֶׁ ה לִ ְקבו ָּרה.
הַ ְמזַלְ זֵּל ְב ִמ ְצוַת ִצ ִ ד.
11. All who treat clothes with disrespect will end up not
benefiting from them.
12. One who makes a garment for a poor person will be
saved from humiliations.
13. One who is wary not to embarrass any man merits
garments.
SECOND PART :
1. Through [telling] stories of Tzaddikim, the light of Massiah
is drawn into the world, much darkness and troubles are
dispelled from the world, and one also merits having
attractive clothing.
2. One who is accustomed to cursing, through this he will
not have clothes for Shabbat.
3. One who always beautifies his legs with fine garments, for
example, wearing ostentatious shoes or pants, through this
he comes to deceive others.
4. One who is negligent (disrespectful) in the commandment of
Tzitzit does not merit burial.
5. One who makes clothing for his friend can change his
friend's will in any way he wants, both materially and
spiritually.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ִּּב ּ ָטחוֹ ן סֵ ֵֵֶפר 342
של ָּא ִביו ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְבנָּקֵּ ל לוֹ ש ָּא ָּדם לוֹ בֵּ ש לְ בוש ֶׁ ְכ ֶׁ ו.
של
י־תבוֹ ת ֶׁ
אש ֵּ
" ְביֵּין" ִעם הָּ אוֹ ִתיוֹ ת – ִגימַ ְט ִריָּא ָּר ֵּ
ה' ַדס ֲע' ָּרבָּ ה; " ָּמסַ ְכ ִתי" זֶׁה ְב ִחינַת סֻ כוֹ ת.
ֶׁא' ְתרוֹ ג ֲ
עַ ל־יְ ֵּדי ִמ ְצוַת נְ ִטילַ ת ַא ְר ָּבעָּ ה ִמינִ ים וְ עַ ל־יְ ֵּדי סֻ ָּכה,
ָּא ָּדם זוֹ כֶׁ ה לַ אֲ ִכילָּ ה ו ְש ִתיָּה ומַ לְ בו ִשים וְ גַם לְ ִחיות
שמָּ ה; עַ ל־יְ ֵּדי סֻ ָּכה זוֹ כֶׁ ה לְ מַ לְ בו ִשיםְ ,ב ִחי ַנת
הַ ְנ ָּ
" ְבשו ִמי עָּ נָּן לְ בושוֹ " עַ ל־יְ ֵּדי עַ ְרבֵּ י נַחַ ל זוֹ כֶׁ ה לִ ְש ִתיָּה,
שמָּ ה וְ עַ ל־יְ ֵּדי לולָּ ב
עַ ל־יְ ֵּדי ה ֲַדס זוֹ כֶׁ ה לְ ִחיות הַ ְנ ָּ
שהֵּ ם ִמינֵּי
וְ ֶׁא ְתרוֹ ג זוֹ כֶׁ ה לַ אֲ ִכילָּ הִ ,כי יֵּש ָּבהֶׁ ם ְפ ִריֶׁ ,
מַ אֲ כָּ ל.
ִּב ּ ָטחוֹ ן
שיֵּש לוֹ ִב ָּטחוֹ ןֵּ ,אין לוֹ שום ַפחַ ד.
ִמי ֶׁ א.
שלוֹ ם.
עַ ל־יְ ֵּדי ִב ָּטחוֹ ן ָּבא ָּ ב.
ת־שמַ יִ ם.
ָּ ִב ָּטחוֹ ן ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי יִ ְר ַא ג.
342 SEFER TRUST (in g-d) HAMIDOT
1. One who has trust (in G-d) does not have any fear.
2. Through trust (in G-d) comes peace.
3. Trust (in G-d) comes through fear of Heaven.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ִּּב ּ ָטחוֹ ן סֵ ֵֵֶפר 342
עַ ל־יְ ֵּדי ְש ָּק ִרים ֵּאינוֹ יָּכוֹ ל לִ ְבטֹחַ ֶׁבאֱ מֶׁ ת. ו.
־ברו ְך־הוא
שם יִ ְת ָּב ַר ְך ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ ש ָּבטוחַ ְבהַ ֵּ ִמי ֶׁ ז.
שלֹא
ש ֵּאין לוֹ ִמ ַדת הַ ִב ָּטחוֹ ן ,יִ ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ֶׁ
ִמי ֶׁ יא.
לְ בַ יֵּש שום ָּא ָּדם גַם יִ זָּהֵּ ר לְ ִה ְת ַפ ֵּלל ְבכַ ָּונַת הַ ֵּלב.
שיֵּש לוֹ ִב ָּטחוֹ ן ,לֹא יִ ְת ַק ְצרו יָּמָּ יו.
ִמי ֶׁ יב.
ש ִעים.
שלֹא יִ ְתחַ ֵּבר ִעם ְר ָּ
הַ ִב ָּטחוֹ ן .גַם עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
342 SEFER TRUST (in g-d) HAMIDOT
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
של ְב ֵּאיזֶׁה
שה ָּא ָּדם ֵּאיזֶׁהו ָּדבָּ ר ֶׁבאֱ מונָּה וְ נִ ְכ ָּ
שעוֹ ֶׁ
ְכ ֶׁ א.
ְּבשוֹ ָרה
שהוא ָּרגִ יל לוֹ מַ ר ְבשוֹ רוֹ ת טוֹ בוֹ ת ,הוא נִ ְתלַ ֵּבש
ִמי ֶׁ א.
־ברו ְך־הוא גוֹ זֵּר וְ הואְבשוֹ רוֹ ת ָּרעוֹ ת ,וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ְמבַ ֵּטל.
שר ְבשוֹ רוֹ ת ָּרעוֹ ת ,נוֹ פֵּ ל לְ מ ִֹחין ְד ַק ְטנות.
הַ ְמבַ ֵּ ד.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ְּב ָרכָ ה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
יך לִ ֵּתן לַ ְמבָּ ֵּר ְך ֵּאיזֶׁה מַ ָּתנָּה.
הַ ִמ ְת ָּב ֵּר ְך צָּ ִר ְ א.
1. The one who is blessed should give the one who blessed
him a gift.
2. The blessing of a non-Jew should not be insignificant in
your eyes.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּגַאֲ וָ ה סֵ ֵֵֶפר 304
ְּב ִכ ּיָה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ֵּאינוֹ יָּכוֹ ל לִ ְבכוֹ ת ,יִ ְס ַת ֵּכל עַ ל הָּ ָּר ִקיעַ ִ ,כי הוא
ִמי ֶׁ א.
ַּגאֲוָ ה
ש ִי ְכלֶׁ ה גַאֲ ָּוה ִמן הָּ עוֹ לָּ ם.
ֵּאין מָּ ִשיחַ ָּבא ,עַ ד ֶׁ א.
3. One who brings those who are far, close to the service of
the Blessed L-rd, the blessings are given over to his hands. is
empowered to grant blessings.
1. The Messiah will not come until all the arrogance in the
world ceases.
2. Through arrogance, one comes to homosexual desires,
also one comes to anger. Also, sometimes a woman cannot
conceive because she (overly) adorns herself and is arrogant.
עַ ל־יְ ֵּדי גַאֲ ָּוה ָּבא לְ ִש ְכרות וְ הוא הַ ִדין לְ הֵּ פֶׁ ְך. ד.
ְסג ָֻּלה לְ בַ ֵּטל גַאֲ וָּה ,לִ ֵּתן ְצ ָּד ָּקה. ו.
עַ ל־יְ ֵּדי גַאֲ ָּוה נִ ְסגָּר הַ ֵּלב וְ עֵּ ינֵּי הָּ ָּא ָּדם ִמ ְלהַ ִביט יד.
ש ִי ְתעַ נֶׁה.
ִתקון לְ גַאֲ ָּוה – ֶׁ יז.
שמַ יִ ם.
ש ִי ְס ַת ֵּכל עַ ל הַ ָּ
ְסג ָֻּלה לְ גַאֲ ָּוה – ֶׁ יח.
מַ ְב ִהילִ ין ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם ַב ֲחלוֹ מוֹ תְ ,כ ֵּדי לְ הָּ ִסיר ִמ ֶׁמנו יט.
כאַ .דל ג ֵֶּׁאה – ֵּאין הַ ַדעַ ת סוֹ ְבלוֹ .גַם הוא ְבעַ ְצמוֹ ִמ ְתחָּ ֵּרט
לְ ַאחַ ר זְמַ ן וְ נִ ְבזֶׁה ְבעֵּ ינֵּי עַ ְצמוֹ .
ידי ִש ְכחָּ ה.
שר לְ ג ֵֶּׁאה לְ הַ ְש ִפיל ַד ְעתוֹ ובָּ א לִ ֵּ
כבִ .אי ֶׁא ְפ ָּ
כג .י ִָּהיר – ַבעַ ל־מום הוא.
כד .לְ ִפי צ ֶֹׁר ְך הָּ עִ נְ יָּן יֵּש הֶׁ ֵּתר ַב ָּדבָּ ר לַ עֲשוֹ ת ָּדבָּ ר,
ָּאה.
הַ ִנ ְר ֶׁאה ְכ ִאלו ִמ ְתג ֶׁ
ת־איש; וְ הוא
ש ִ של ְב ֵּא ֶׁ
שיֵּש בוֹ גַסות ,לְ סוֹ ף נִ ְכ ָּ
כהִ .מי ֶׁ
302 SEFER ARROGANCE HAMIDOT
ְכעוֹ בֵּ ד עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה; ו ְכ ִאלו כוֹ פֵּ ר ָּב ִע ָּקר; ו ְכ ִאלו ָּבא
עַ ל ע ֲָּריוֹ ת ֻכ ָּלם; ו ְכ ִאלו ָּבנָּה ָּבמָּ ה; ו ִמ ְתמַ עֵּ ט
ש ָּרה; גַם ֵּאין
מֵּ חֲ ִשיבותוֹ וְ ֵּאינֶׁנו; וְ ָּראוי לְ ג ְַדעוֹ ַכאֲ ֵּ
עֲפָּ רוֹ נִ נְ עֶׁ ֶׁרת; ו ְש ִכינָּה ְמי ֶַׁל ֶׁלת עָּ לָּ יו.
ש ֵּבר ֶׁאת עַ ְצ ְמ ָּך עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה יִ ְהיֶׁה לְ ָּך כֹחַ לְ ַ כז.
שיֵּש בוֹ גַאֲ ָּוהֵּ ,אין אֲ נִ י ָּוהוא יְ כוֹ לִ ין לָּ דור ָּבעוֹ לָּ ם.
ִמי ֶׁ לז.
וַאֲ ִפלו רוחַ ִק ְמעָּ א עוֹ כַ ְרתוֹ ; וְ ֵּאין ְת ִפ ָּלתוֹ נִ ְשמַ עַ ת;
של תוֹ ָּרה; וְ ִא ְשתוֹ
ידי עֲנִ יות ֶׁ
וְ ֵּאין לוֹ ְרפו ָּאה; ובָּ א לִ ֵּ
ְמבַ זָּה אוֹ תוֹ .
של ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם
ש ַמלְ ִביש ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְבמַ לְ בוש ֶׁ
לחִ .מי ֶׁ
יסין אוֹ תוֹ ְב ְמ ִח ָּצתוֹ
וְ הוא ֵּאינוֹ ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ םֵּ ,אין מַ ְכנִ ִ
־ברו ְך־הוא. של הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ֶׁ
לט .גַאֲ ָּוה ְמעַ ֶׁכבֶׁ ת ֶׁאת מָּ ִשיחַ ומַ ְט ִריד ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם ִמן
הָּ עוֹ לָּ ם.
שמַ יִ ם ִשיאוֹ " (איוב כ ,ו) וְ הַ ָּפסוק –
הַ ָּפסוקִ " :אם ַיעֲלֶׁ ה לַ ָּ מ.
ש ֵּבר
" ִכי לֹא לְ עוֹ לָּ ם חֹסֶׁ ן" (משלי כז ,כד) ,הֵּ ם ְמסֻ ָּגלִ ים לְ ַ
ֶׁאת הַ גַאֲ ָּוה.
323 SEFER ARROGANCE HAMIDOT
חֲבֵּ רוֹ ,ה ֲֵּרי הוא מוכָּ ן לְ כָּ ל חֵּ ְטא וְ עָּ וֹ ן ,וְ ֵּאין ַת ָּקנָּה
לַ ה ֲִסירוֹ ִמ ַד ְרכוֹ הָּ ָּרעָּ ה.
ֵּי־א ָּדם
ַבעֲווֹ ן הַ ֶׁגזֶׁל הַ גובַ אי עוֹ ֶׁלה וְ ָּרעָּ ב הֲוָּ ה ו ְבנ ָּ ב.
ר־בנֵּיהֶׁ ם.
ש ְ אוֹ ְכלִ ין ְב ַ
ש ֵּאינוֹ ְמהַ נֶׁה ֶׁאת אֲ חֵּ ִרים ִמ ָּממוֹ נוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ִמי ֶׁ ג.
אוֹ נ ַָּאת מָּ מוֹ ן מֻ ָּתר לְ הַ נְ אוֹ ת ֶׁאת עוֹ בֵּ ד־אֱ לִ ילִ ים. ו.
שקוֹ פֵּ ץ יָּדוֹ ִמ ְצ ָּד ָּקהַ ,גזְלָּ נִ ים ָּב ִאים עָּ לָּ יו.
ִמי ֶׁ ז.
שלוֹ
שם ִב ְטחוֹ נוֹ עַ ל הַ גוֹ יִ ים לְ סוֹ ף לוֹ ְק ִחין ִמ ֶׁ
ש ָּ
ִמי ֶׁ ח.
של
שוֹ ח ֲִטים ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ שוֹ נְ ִאים אוֹ ְכלִ ים ַפ ְרנָּסָּ ָּתם ֶׁ
יִ ְש ָּר ֵּאל.
320 SEFER THEFT HAMIDOT
ש ְמעָּ ֵּרב מַ ְש ָּקיו ְבמַ יִ ם ,גַנ ִָּבים ָּב ִאים עָּ לָּ יו.
ִמי ֶׁ י.
עַ ל־יְ ֵּדי ְדבָּ ִרים ְבטֵּ לִ ים ָּב ִאים גַנ ִָּבים. יג.
מֻ ָּתר לִ גְ נֹב ַדעַ ת הַ ְב ִריוֹ תְ ,כ ֵּדי לְ הַ ִציל נֶׁפֶׁ ש יד.
שקֶׁ ר,
ש ֵּמ ִקים עֵּ דות ֶׁ
ש ְמבַ יֵּש ְפנֵּי חֲ בֵּ רוֹ ,לְ סוֹ ף ֶׁ
ִמי ֶׁ טו.
עַ ל־יְ ֵּדי ְש ִמיעַ ת ִד ְב ֵּרי ְשטות ,הַ גַנ ִָּבים ָּב ִאים. יז.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שלוֹ ם ,חֳ לִ י הָּ ֵּר ָּאה
עַ ל־יְ ֵּדי ְגנֵּבַ ת ַדעַ תָּ ,בא חַ ס וְ ָּ א.
10. One who dilutes his beverage with water, thieves come
upon him. (t.n. This refers to a shopkeeper who has the beverage for sale)
11. Someone who takes a portion from a robbery, in the end
the matter will be exposed.
12. A city in which there are thieves, it is certain that the
Rabbi likes bribery.
13. Through empty words (conversation), thieves come.
14. It is permissible to deceive others in order to save a
Jewish soul.
15. Concerning one who humiliates his friend, in the end he
will give false testimony, in order to steal money.
16. One who has trust (in G-d) from his early years is saved
from robbers.
17. Through hearing foolish words, thieves come.
18. Through falsehood, thieves come.
עַ ל־יְ ֵּדי אֲ ִמ ַירת ִתקון־ ֲחצוֹ ת נִ צוֹ ל ִמגַנ ִָּבים. ה.
ֲשה
שיֵּש לוֹ צַ עַ ר ִגדול ָּבנִ ים ,יִ ְק ָּרא ְבכָּ ל יוֹ ם מַ ע ֵּ
ִמי ֶׁ ו.
של
יאה נִ צוֹ ל מֵּ עֲלִ ילוֹ ת ֶׁ
אשית ,גַם עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְק ִר ָּ
ְב ֵּר ִ
ְגזֵּלָּ ה.
ַ ּד ַעת
הָּ ָּא ָּדם עַ ל מֵּ ִביא ־ברו ְך־הוא
הַ ָּקדוֹ ש ָּ ְפעָּ ִמים א.
שי ִָּבין מֵּ הַ ְדבָּ ִרים ַרחֲ מָּ נותוֹ וֶׁאֱ לֹקותוֹ
ְדבָּ ִריםְ ,כ ֵּדי ֶׁ
יִ ְת ָּב ַר ְך.
שמֹחוֹ ְמבֻ לְ ָּבל ,יִ ְהיֶׁה ָּרגִ יל ִב ְת ִפ ַלת חֲ בַ קוק
ִמי ֶׁ ב.
הַ נ ִָּביא.
ש" ְך ( ִש ְפ ֵּתי־כֹהֵּ ן) ְסג ָֻּלה לָּ זֶׁה ,גַם אֲ ִכילַ ת
גַם לִ מוד ַ ג.
ִח ִטים.
של ָּא ָּדם מוֹ לִ ִידין טֶׁ בַ ע ָּב ָּא ָּדם לְ ִפי ִט ְבעָּ ם.
ְמזוֹ נוֹ ָּתיו ֶׁ ד.
ֻשבֶׁ ת.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ַמ ֲחל ֶֹׁקת ֵּאין הַ ַדעַ ת ְמי ֶׁ ז.
ָּא ָּדם ִמ ְצטַ עֵּ ר ִמ ָּדבָּ ר הַ ִנ ְר ֶׁאה לָּ עֵּ ינַיִ ם ,יוֹ ֵּתר מֵּ הַ ַצעַ ר ח.
ְשלִ יחות ְבהֶׁ ְפסֵּ ק ,אֲ ִפלו ֵּאינוֹ חָּ כָּ ם.
הַ ֲחכָּ ִמים יְ כוֹ לִ ים לְ הַ ִשיג ְבחָּ ְכמָּ ה ְדבָּ ִרים הַ ְר ֵּבה יב.
ידע ֵּא ְ
יך לְ ִה ְתנַהֵּ ג ְב ֵּאיזֶׁה ָּדבָּ ר, ש ָּא ָּדם רוֹ צֶׁ ה לֵּ ַ
ְכ ֶׁ יד.
שרוֹ ָּאה עַ יִ ן ,יוֹ ֵּתר נָּקֵּ ל לְ הָּ ִבין אוֹ תוֹ הַ ָּדבָּ ר.
כא .מַ ה ֶׁ
ש ִי ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ִבשולֵּ י עַ כו"ם ו ִמנֶׁסֶׁ ְך ,זוֹ כֶׁ ה
כבִ .מי ֶׁ
לְ חָּ ְכמָּ ה ומֵּ ִבין ְבכָּ ל סֵּ פֶׁ ר.
שם
שלֶׁ ת הַ ֵּ
שיֵּש לוֹ גַאֲ ָּוה ,לֹא יִ ז ְֶׁכה לְ הָּ ִבין מֶׁ ְמ ֶׁ
ִמי ֶׁ כג.
17. One who has faith, merits afterward to serve G-d with
great cognizance.
18. Through awe, one merits to cognizance.
19. Through being acquainted with righteous people, one
merits to understanding and cognizance.
20. One who conducts himself with modesty has mental
clarity.
21. What is seen with the eye, that thing is easier to
understand .
22. One who guards himself from food cooked by a non-
Jew and wine poured by a non-Jew, merits wisdom, and
understands every book he studies.
23. One who is arrogant does not merit to understand G-d's
dominion over everything.
24. When you don't do kindness, through this you don't
have cognizance.
25. If you do any damage, you should know that you
violated your cognizance.
26. When a certain understanding is revealed to a person, it
is certain that he will soon be raised some height.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ַּדעַ ת סֵ ֵֵֶפר 324
לִ בוֹ לָּ ַדעַ ת ַתאֲ וָּ תוֹ ו ְרצוֹ נוֹ .
ידע ֶׁאת
שלֹא ִת ֵּקן עֲווֹ נוֹ ָּתיוֵּ ,אינוֹ יָּכוֹ ל לֵּ ַכחִ .מי ֶׁ
־ברו ְך־הוא.
הַ ָּקדוֹ ש ָּ
כט .עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מֶׁ ת ִתז ְֶׁכה לָּ ַדעַ ת ֶׁד ֶׁר ְך הַ ֵּ
שם.
גַם עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְכנָּסַ ת־אוֹ ְר ִחים. ל.
27. When one repents with all his heart, G-d grants his heart
to know His desire and will.
28. One who has not rectified his sins, cannot have a
relationship with G-d (know G-d).
33. One who is repaid with evil for the good he did, the
Holy One, Blessed is He, has mercy on him and grants him
great intelligence in the service of the Creator.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ַדעִ ,כי לְ כָּ ל הָּ עוֹ לָּ מוֹ ת ולְ כָּ ל נִ ְב ָּרא יֵּש לוֹ קוֹ מָּ ה א.
ְמיֻחֶׁ ֶׁדת ו ִבנְ יָּן ְמיֻחָּ ד .לְ מָּ ָּשלִ :מין הָּ ַא ְריֵּה – קוֹ מָּ תוֹ
נִ ְב ָּדל ִמ ִמין הַ צֹאן הֵּ ן ְבכֹחוֹ וְ הֵּ ן ְב ִבנְ יַן ֵּאיבָּ ָּריו ,וְ הֵּ ן
ְבקוֹ לוֹ וְ כֵּ ן ְב ִמין הָּ ַא ְריֵּה [ ְבעַ ְצמוֹ ] יֵּש הֶׁ ְב ֵּדל ֵּבין ָּכל
ֶׁאחָּ ד וְ ֶׁאחָּ ד ,וְ כֵּ ן ְבכָּ ל הַ ִנ ְב ָּר ִאים הַ הֶׁ ְב ֵּדלִ ים הֵּ ן ֻכ ָּלם
ְרמוזִים ִב ְתמונַת הָּ אוֹ ִתיוֹ ת ו ְבצֵּ רופֵּ יהֶׁ ם .וְ הַ זוֹ כֶׁ ה
לְ הָּ ִבין ֶׁאת הַ תוֹ ָּרה ,יוכַ ל לְ הָּ ִבין ְר ִמיזוֹ ת ָּכל
ש ֵּבין ָּכל הַ ִנ ְב ָּר ִאים וְ גַם י ֵַּדע ִה ְת ַאחֲ דו ָּתם,
הַ הֶׁ ְב ֵּדלִ ים ֶׁ
אשית ו ְב ַת ְכלִ ית הֵּ ם
יתםִ ,כי ְב ֵּר ִ
יתם וְ ַת ְכלִ ָּ
אש ָּ
הַ יְ נו ֵּר ִ
ְב ַא ְחדות ְבלִ י הֶׁ ְב ֵּדל.
ַדע ,לְ ִפי ג ֶֹׁדל יְ ִדיעַ ת הַ תוֹ ָּרה וְ ִט ְבעֵּ י הָּ עוֹ לָּ ם ֵּכן נִ ְמסַ ר ב.
וְ נִ ְש ַת ְע ֵּבד הָּ עוֹ לָּ ם ַת ְח ָּתיו .ולְ ִפיכָּ ְך הָּ יו נִ ְכנָּעִ ים
הָּ אֲ ָּריוֹ ת ַתחַ ת ָּדנִ יֵּאלִ ,כי ָּדנִ יֵּאל הָּ יָּה חָּ כָּ ם גָּדוֹ ל ,וְ כָּ ל
ָּרז לֹא ָּאנִ יס לֵּ ה ,וְ הָּ יָּה יוֹ ֵּדעַ טֶׁ בַ ע הָּ ַא ְריֵּה ,וְ הַ ֶׁטבַ ע
ִמ ְתנַהֶׁ גֶׁת ִבי ִדיעַ ת הַ תוֹ ָּרה ,וְ ִהיא ַתחַ ת יַד הַ יְ ִדיעָּ ה.
שמַ עְ ִתי ִמ ִפי מוֹ ֵּרנו וְ ַר ֵּבנו הָּ ַרב ַר ִבי נ ָָּּתן ,זֵּכֶׁ ר
( ָּאמַ ר הַ ַמעְ ִתיקָּ :
שי ְָּך לָּ אוֹ ת א' הַ ָּקדום לוֹ ,לְ מַ ה שזֶׁה הָּ אוֹ ת ב' ַ צַ ִדיק לִ ְב ָּרכָּ הֶׁ ,
322 SEFER COGNIZANCE HAMIDOT
1. Know, that every world and every creation has its own
unique structure and unique construction. For example, the
lion's profile is different than that of the sheep; in its
strength, and in the structure of its limbs, (and its voice). Also,
within the species of the lion itself, there is a distinction
between each one. Further, in all the created beings, their
differences are all encoded in the image of the letters and
their permutations. One who merits understanding the
Torah, can understand the code of all the differences
between the creations, and will also know their unification,
that is, their origins and purposes (beginnings and endings). For in
origin and purpose (beginning and end), they are united without
differentiation.
2. Know, that according to greatness of one's knowledge of
the Torah and of the natural world, so the world is placed
and committed in his charge. Thus, the lions were subdued
under Daniel, for Daniel was a great sage, and no secret was
concealed from him (Daniel 4:6), and he knew the nature of the
lion. Nature acts according to the wisdom of the Torah, and
it is under the power of that wisdom.
(Transcriber's note: I heard from our Teacher, Rabbi Natan, may the
memory of the tzadik be for blessing, that this paragraph – 2, is connected
הַ ִּּמדּ וֹ ת ַּדעַ ת סֵ ֵֵֶפר 322
שם" :וְ הַ זוֹ כֶׁ ה לְ הָּ ִבין ֶׁאת הַ תוֹ ָּרה – יוכַ ל לְ הָּ ִבין
ש ְמב ָֹּאר ָּ
ֶׁ
שזֶׁה הוא ְב ִחינַת ָּכל ִט ְבעֵּ י ְר ִמיזוֹ ת ָּכל הַ הֶׁ ְב ֵּדלִ ים וְ כו'ֶׁ ,
הָּ עוֹ לָּ ם" ,וְ עַ ל זֶׁה סוֹ בֵּ ב הוֹ ְ
לֵּך ִסימָּ ן ב'ַ " :דע ,לְ ִפי ג ֶֹׁדל יְ ִדיעַ ת
שזוֹ כֶׁ ה לְ הָּ ִבין צֵּ רופֵּ י
הַ תוֹ ָּרה וְ ִט ְבעֵּ י הָּ עוֹ לָּ ם" ,הַ יְ נו ְכ ִפי ֶׁ
אוֹ ִתיוֹ ת הַ תוֹ ָּרה; ִכי ְכ ִפי ג ֶֹׁדל הֲבָּ נָּתוֹ ְבאוֹ ִתיוֹ ת הַ תוֹ ָּרה
ו ְבצֵּ רופֵּ יהֶׁ ם וְ כו' ְכמוֹ כֵּ ן ְגדוֹ לָּ ה יְ ִדיעָּ תוֹ ְב ִט ְבעֵּ י הָּ עוֹ לָּ ם וְ הָּ בֵּ ן.
ה־דעָּ ה" ִהלְ כוֹ ת ִמילָּ ה הֲלָּ כָּ ה ה' אוֹ ת
וְ עַ יֵּן ְבלִ קוטֵּ י הֲלָּ כוֹ ת "יוֹ ֶׁר ֵּ
שם ֵּבאור נִ ְפלָּ א שם עַ ד ְגמַ ר הַ הֲלָּ כָּ ה ,עַ יֵּן ָּ כ"ג וְ אוֹ ת כ"ד ִמ ָּ
ש ַמ ִביט ְבעַ יִ ן טוֹ בָּ הְ ,בעַ יִן ָּבזֶׁה ,וְ יֻנְ עַ ם לְ ָּך לָּ עַ ד .וְ הָּ אֱ מֶׁ תְ ,ש ִמי ֶׁ
שה לוֹ ְכלָּ ל; ַא ְד ַר ָּבא ,רוֹ ֶׁאה ִמזֶׁה
ָּשרֵּ ,אין ָּק ֶׁ
אֲ ִמ ִתיְ ,בלֵּב י ָּ
יקיו הָּ אֲ ִמ ִת ִיים .ולְ הַ ִמ ְתנ ְַג ִדים
שם וְ צַ ִד ָּ
נִ ְפלְ אוֹ ת ְג ֻד ַלת הַ ֵּ
יטים מֵּ עִ ָּק ָּרא ִב ְספָּ ָּריו
הַ דוֹ ְב ִרים עַ ל צַ ִדיק עָּ ָּתק ,הַ ַמ ִב ִ
הַ ְקדוֹ ִשים ְברֹעַ עַ יִ ן לְ חַ ֵּפש ולְ בַ ֵּקש עֲלִ ילָּ ה ,לֹא י ְַס ִפיק שום
ֵּבאורִ .כי ַאחַ ר ָּכל הַ ְדבָּ ִרים וְ הָּ אֱ מֶׁ ת הָּ ֵּאלֶׁה יְ חַ ֵּפש וִ יבַ ֵּקש
ידיו ,זְכו ָּתם ָּיגֵּן
תוֹ אֲ נָּה וַ עֲלִ ילָּ ה ,לְ ַד ֵּבר עַ ל הַ ַצ ִדיק הַ ַנ"ל וְ ַתלְ ִמ ָּ
ל־פי־כֵּ ן לֹא ָּיכֹלְ ִתי עָּ לֵּינו ,עָּ ָּתק ְבגַאֲ וָּה וָּבוזַ ,א ְך ַאף־עַ ִ
שמַ עְ ִתי ְמעַ ט ָּבזֶׁה ,וְ קֻ ְשטָּ א ָּק ֵּאי ,וְ עַ ד
ש ָּ
לְ ִה ְת ַא ֵּפק ִמ ְלהַ ִציג ַמה ֶׁ
יפיוֹ ת;שקֶׁ ר וֶׁאֱ מֶׁ ת ה' לְ עוֹ לָּ ם ,וְ י ִַצילֵּנו מֵּ חֶׁ ֶׁרב ִפ ִ
ַא ְר ִגיעָּ ה לְ שוֹ ן ָּ
יִת ָּב ַר ְךֵּ ,כן ַאל יַעַ זְבֵּ נו לָּ נֶׁצַ ח,שר עַ ד הֵּ נָּה ֲעזָּרונו ַרחֲמָּ יו ְ ַכאֲ ֶׁ
ַם־כן ְבלִ קוטֵּ י א' ִסימָּ ן יט ְבהַ תוֹ ָּרה
יְהי ָּרצוֹ ן .וְ עַ יֵּן ג ֵּ
ָּאמֵּ ן ֵּכן ִ
ַם־כן ִסימָּ ן יז).
שם ג ֵּ
" ְת ִפ ָּלה לַ חֲבַ קוק" וְ ָּת ִבין ְקצָּ ת וְ עַ יֵּן ָּ
322 SEFER COGNIZANCE HAMIDOT
שנִ י לוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מַ ְכ ִריחַ ָּברו ְך־הוא הוא ֶׁאחָּ ד וְ ֵּאין ֵּ
ש ִיגָּלְ מו ְבגֹ לֶׁ ם וְ לֵּ ילֵּ ְך ִב ְשלִ יחותוֹ .
ֶׁאת מַ לְ אֲ כֵּ י מָּ רוֹ םֶׁ ,
ש ָּבא לָּ ָּא ָּדם ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה וְ הוא ְמבַ ֵּטל
ְכ ֶׁ ד.
ִבזְכו ָּתם ,גַם ִבזְכו ָּתם מ ִֹחין ְדג ְַדלות קוֹ ְד ִמין לְ מ ִֹחין
ְד ַק ְטנות.
אֲ ִפלו ְבהוֹ לְ לות וְ ִס ְכלות יֵּש חָּ ְכמָּ ה. ו.
עַ ל־יְ ֵּדי ִבלְ בול הַ ַדעַ ת נִ ְת ַקלְ קֵּ ל הַ ִי ְר ָּאה .גַם עַ ל־יְ ֵּדי ח.
שר ֶׁאת ִש ְכלוֹ לְ בֵּ ית־הַ ִמ ְק ָּדש .וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ ר:
לְ ַק ֵּ
שא ֵּד ִעי לְ מֵּ ָּרחוֹ ק" "וַי ְַרא ֶׁאת הַ ָּמקוֹ ם מֵּ ָּרחוֹ ק".
" ֶׁא ָּ
ַשב הַ ַדעַ ת.
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה נִ ְתי ֵּ יא.
מַ ה ֶׁא ָּלא יוֹ ְד ִעים ֵּאינָּם יאים אֲ ִפלו הַ ְנ ִב ִ יג.
־ברו ְך־הוא ְמג ֶַׁלה לָּ הֶׁ ם. שהַ ָּקדוֹ ש ָּ
ֶׁ
ל־כ ְך ַדעַ ת. שהוא ִגבוֹ רֵּ ,אין בוֹ ָּכ ָּ ִמי ֶׁ יד.
ֲשה ִת ְק ַרת של זֶׁהִ ,מזֶׁה ַנע ָּ ש ְבתוֹ ֶׁשל ֲחבֵּ רוֹ לְ תוֹ ְך מַ ֲח ַ ֶׁ
הָּ עוֹ לָּ ם.
323 SEFER COGNIZANCE HAMIDOT
ֶ ּד ֶר ְך
שרוֹ צֶׁ ה לַ ֲעבֹר עַ ל הַ יָּם ,יוֹ לִ ְ
יך ִעמוֹ ֵּאיזֶׁה ִצפוֹ ר ִמי ֶׁ א.
שלוֹ ם.
וְ ֵּאיזֶׁה ַדג הַ יָּם ,וְ זֶׁה ְסג ָֻּלה לַ ֲעבֹר ֶׁאת הַ יָּם ְב ָּ
ְב ִמ ַדת הַ ִב ָּטחוֹ ן ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה לֹא יִ גֹף ַרגְ לֶׁ ָּך.
1. One who wants to cross the sea, should take with him a
bird and an ocean fish, and this is propitious (segulah) to cross
the sea peacefully (/safely).
2. One who cheers himself with the joy of a groom and
bride as they exit the marriage canopy, will not be hurt on
the way (-his travels).
3. In the hour that the wagon drivers busy themselves with
the carriage and with the horses, say the Wayfarer's Prayer.
4. A segulahh (propitious) for someone who is traveling on the
sea, he should take plaster (lime) with him, and he will be
saved.
5. Someone who arranges Parnassa (income or livelihood) for the
tzadikim is assured that G-d will protect him, both on the
road and on the sea.
6. Someone riding on a horse should take with him
Hoshanot (one of the four species taken on Succot).
7. When you want to travel, bind yourself first with the trait
of trust (in G-d), and through this, you will not stumble (lit.
your feet will not be smitten).
עַ ל־יְ ֵּדי לְ ָּויָּה הָּ ָּא ָּדם נִ ְשמָּ ר ִמ ָּכל הֶׁ זֵּק ַב ֶׁד ֶׁר ְך. יב.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
־ברו ְך־הוא
שהַ ָּקדוֹ ש ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי וִ דוי ְדבָּ ִרים גוֹ ְר ִמיןֶׁ , א.
סַ ָּכנַת הַ ְד ָּר ִכים ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ְפגַם הַ ְב ִרית ,וְ ִסימָּ ן ג.
ית" וְ כו'.
לַ ָּדבָּ רָּ " :א ְר ִחי וְ ִר ְב ִעי ז ִֵּר ָּ
322 SEFER TRAVEL HAMIDOT
שנָּהַ ,אל ֵּתלֵּ ְך ַב ֶׁד ֶׁר ְך שיֵּש לְ ָּך ַפחַ ד ִב ְשעַ ת ֵּ ְבלַ יְ לָּ ה ֶׁ ה.
ַביוֹ ם.
יאים ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם לְ לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע ,עֲבוֹ ָּדה
הַ ְד ָּר ִכים ְמ ִב ִ ו.
ז ָָּּרהִ ,גלוי־ע ֲָּריוֹ ת ו ְש ִפיכַ ת־ ָּד ִמים ,וְ ֵּאלו הָּ עֲבֵּ רוֹ ת
מַ ְפ ִס ִידין ֶׁאת הַ ַפ ְרנָּסָּ ה.
שבָּ ה ִמ ְלעַ יֵּן.
הַ ְפ ִסיעָּ ה ג ַָּסה ְמבַ לְ ֶׁבלֶׁ ת ֶׁאת הַ ַמחֲ ָּ ז.
ַ ּד ּיָן
ש ָּדן אֱ מֶׁ ת – ִדינָּיו ֵּאינָּם ְבטֵּ לִ ים וְ נִ ְת ַקיֵּם אֲ ִפלו
ָּכל ַדיָּן ֶׁ א.
הַ ַפ ְרנָּסָּ ה נִ ְתמַ עֶׁ טֶׁ ת ,וְ כֵּ ן לְ הֵּ פֶׁ ְך.
ש ֵּאינָּם הֲגונִ ים ָּב ִאים ִה ְרהו ֵּרי
עַ ל־יְ ֵּדי הַ עֲמָּ ַדת ַדיָּנִ ים ֶׁ ג.
ש ִרים.
ַדיָּנִ ים ְכ ֵּ
322 SEFER JUDGE HAMIDOT
ְסבָּ ָּרה ַבפוֹ ְס ִקים .גַם ִד ְב ֵּרי הַ ַדיָּנִ ים ֵּאינָּם נִ ְשמָּ עִ ים
י־דינִ ים.
ְב ָּא ְזנֵּי הַ ַבעֲלֵּ ִ
ִה ְתחַ ְדשות הַ ִמ ִסים וְ ַא ְרנוֹ נִ יוֹ ת הוא עַ ל־יְ ֵּדי הַ ַדיָּנִ ים. ט.
שלֹא יֵּלְ כו ֶׁא ָּלא ְביוֹ ם ְפלוֹ נִ י וְ לֹא י ְֵּצאו ֶׁא ָּלא
עֲלֵּ יהֶׁ ם ֶׁ
שעָּ ה ְפלוֹ נִ ית וְ עַ ל־יְ ֵּדי סַ ם ְפלוֹ נִ י .אֲ בָּ ל
ְביוֹ ם ְפלוֹ נִ י ו ְב ָּ
" ְתשובָּ ה ְת ִפ ָּלה ו ְצ ָּד ָּקה" ְמבַ ְטלִ ין הַ ְשבועָּ ה.
ֲחלִ ישות הַ ַדעַ ת ,הַ יְ נו עַ ְצבות עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבא רֹעַ מַ זָּל, ב.
וְ עַ ל־יְ ֵּדי רֹעַ מַ זָּל ִמ ַדת הַ ִדין שוֹ לֵּ ט.
322 SEFER SWEET OF JUDGE HAMIDOT
(Dinim – lit. this means judgments, and it refers to when things are going wrong
or to any hardship or difficulty. Din – is singular, Dinim - plural):
הוֵּי ְכמוֹ
שיֵּש לָּ ָּא ָּדם צַ עַ ר ,יִ ֵּתן ְצ ָּד ָּקה ,וְ הַ ְצ ָּד ָּקה ֲ
ְכ ֶׁ ד.
שכָּ ר לָּ דון ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ִדינִ ים נִ ְמ ָּת ִקיםִ ,כי
שנוֹ ֵּתן ָּ
ֶׁ
שכָּ ר לָּ דון – ִדינָּיו ְבטֵּ לִ ים.
הַ נוֹ טֵּ ל ָּ
עַ ד הֵּ יכָּ ן ַת ְכלִ ית הַ ִיסו ִרין. ה.
שעָּ ְברו עָּ לָּ יו ַא ְר ָּב ִעים יוֹ ם ְבלֹא יִ סו ִריןִ ,ק ֵּבל
כֹל ֶׁ ו.
עוֹ לָּ מוֹ ופֻ ְרעָּ נִ יות ְמז ֶֻׁמנֶׁת לוֹ .
שמַ יִ ם ,מוֹ ְש ִכין עָּ לָּ יו חוט
שם ָּ
הַ מוֹ ִכיחַ ֶׁאת חֲבֵּ רוֹ לְ ֵּ ז.
ֲשה.
שםִ ,שנוי־מַ ע ֶׁ
ְצעָּ ָּקהִ ,שנוי־הַ ֵּ
ַר־דין.
ְצעָּ ָּקה מוֹ ִעיל לְ י ִָּחיד ַדוְ ָּקא ק ֶֹׁדם ְגז ִ י.
שנָּה.
יתה ְמ ֻ
ש ִב ְשנֵּי ְרעָּ בוֹ ן נִ צוֹ ל ִמ ִמ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ַתעֲנִ ית ֶׁ יב.
ש ִנגְ זָּר עַ ל ָּא ָּדם ֵּאיזֶׁהו ִדין ,נִ גְ זָּר הַ ִדין עָּ לָּ יו ַדוְ ָּקא
ְכ ֶׁ יג.
ְבמָּ קוֹ ם ְמסֻ יָּם ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יָּכוֹ ל לְ הַ ִציל עַ ְצמוֹ ְב ִשנוי
מָּ קוֹ ם.
ש ִדינִ ין
שיֵּש לוֹ ְכ ֵּאב עֵּ י ַניִ ם אוֹ ְכ ֵּאב מֵּ עַ יִ םְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ יד.
ַרח ֲִמים.
שלוֹ ם ,אֲ זַי שיֵּש ֵּאיזֶׁהו ִדין עַ ל יִ ְש ָּר ֵּאל ,חַ ס וְ ָּ
ְכ ֶׁ טז.
־ברו ְך־הוא מֵּ ִביא שנ ַָּדר ,וְ לֹא ִשלֵּם נִ ְדרוֹ ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ ִמי ֶׁ יט.
26. One who shows the good path to evildoers, the Holy
One Blessed He justifies him in judgment.
27. Through Truth, the Holy One Blessed He does with him
kindness that is not dressed in Din (judgement).
28. That which the Holy One Blessed He hides His
Countenance from you, it is because of the blasphemy that
is within you.
29. Through trust (in G-d), the judgment is sweetened and
kindness is drawn forth.
הַ ִּּמדּ וֹ ת הַ ְמ ּ ָת ַקת ִּּדין סֵ ֵֵֶפר 322
שם
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה תוכַ ל לְ ַד ֵּבר ולְ הַ נְ ִהיג ֶׁאת הַ ֵּ ל.
ש ְב ִכיָּה מוֹ ִעיל לָּ זֶׁהָּ ( .שמַ עְ ִתי ִמ ִפיו הַ ָּקדוֹ ש ִב ְשעַ ת
ֶׁ
ש ֶׁרמֶׁ ז ָּדבָּ ר זֶׁה הוא ַב ָּפסוק "מַ ה י ָָּּקר ְכ ִתיבָּ ִתי זֹאת לְ פָּ נָּיוֶׁ ,
חַ ְס ְד ָּך אֱ ל ִֹקים"ֵּ ,פרוש – מַ ה י ָָּּקר חַ ְס ְד ָּך; הַ יְ נו ְכ ֶׁ
שהַ חֶׁ סֶׁ ד
ש ִדינִ ין שוֹ ִרין ,חַ ס וְ ָּשלוֹ ם ,אֲ זַי
י ָָּּקר וְ ֵּאינוֹ ַב ִנ ְמצָּ אְ ,דהַ יְ נו ֶׁ
הַ ְפע ָֻּלה לָּ זֶׁה – ו ְבנֵּי ָּא ָּדם ְב'צֵּ ל ְכ'נָּפֶׁ ָּ
יך ֶׁי' ְחסָּ יון,
י־תבוֹ ת ֶׁב ִכיִ ,כי ְב ִכיָּה מוֹ עִ יל לָּ זֶׁה ַכ ַנ"ל).
אש ֵּ ָּר ֵּ
30. Through faith, you can direct the blessed G-d to do your
will.
31. Through charity, one transforms judgment and Din to
the attribute of kindness.
32. Someone who does not have faith, it is certain that the
Holy One Blessed He has removed His kindness from him.
33. When harsh decrees prevail, and kindness is rare (lit.
precious) and not found, know that crying is helpful for this.
(I heard from his holy mouth, at the time when I transcribed this
before him, that a hint for this is in the verse: "How precious is Your
kindness, G-d (Tehillim 36:8)" – Explaining as follows, when kindness
is rare (precious), and unavailable, that is dinim prevail G-d forbid, then
the action to be taken for this: (the continuation of the verse) "And
people in the shadow of Your wings take refuge." The initials (of the
last three words) spell out "crying", because crying helps for this, as
previously stated).
לט .לְ הַ ְמ ָּתקַ ת הַ ִדינִ יןַ ,ת ִגיד ִמ ְשנָּיוֹ ת "ז ְָּר ִעים".
יטל ע"ז.
מב .לְ הַ ְמ ָּתקַ ת הַ ִדינִ ין תֹאמַ ר ַק ִפ ְ
מד .עַ ל־יְ ֵּדי גַאֲ ָּוה נִ ְס ַת ֵּלק הַ חֶׁ סֶׁ ד לְ מַ ְעלָּ ה.
ש ִת ְהיֶׁה נֵּעוֹ ר ָּכל הַ ַליְ לָּ הָּ ,בזֶׁה ַא ָּתה נִ צוֹ ל ִמ ִדינִ ים.
ְכ ֶׁ מו.
עַ ל־יְ ֵּדי לִ מוד תוֹ ָּרה יָּשובו הַ ְמ ַק ְט ְרגִ ים ָּאחוֹ ר. נא.
שהוֹ לֵּ ְך וְ נוֹ פֵּ ל ,לִ ְפעָּ ִמים נִ גְ זַר עָּ לָּ יו לָּ מות ,וְ עַ ְכ ָּ
שו ְכ ֶׁ נב.
יטל ס"ב.
ַק ִפ ְ
שלֹא יוכַ ל
עַ ל־יְ ֵּדי יְ ִשיבָּ ה ַב ִמ ְק ֶׁוה ַתחַ ת הַ ַמיִ ם ,עַ ד ֶׁ נד.
לְ הַ ֲחזִיק ְבעַ ְצמוֹ הָּ רוחַ וְ הַ ְנ ִשימָּ ה ,נִ ְמ ָּתק הַ ִדין.
לִ ְפעָּ ִמים הַ יַיִ ן ְמעוֹ ֵּרר ִדין. נה.
של
שלוֹ ם ְבפָּ מַ לְ יָּא ֶׁ
הַ לוֹ מֵּ ד תוֹ ָּרה לִ ְשמָּ ה ,מֵּ ִשים ָּ נט.
של מַ ָּטה.
מַ ְעלָּ ה ו ְבפָּ מַ לְ יָּא ֶׁ
323 SEFER SWEET OF JUDGE HAMIDOT
הַ קוֹ ֵּרא ָּפסוק ִבזְמַ נוֹ ,מֵּ ִביא טוֹ בָּ ה לָּ עוֹ לָּ ם. ס.
סא .יֵּש ִע ִתים ו ְמקוֹ מוֹ ת ְמז ָֻּמנִ ים לְ טוֹ בָּ ה וְ הוא הַ ִדין
לְ הֵּ פֶׁ ְך.
סב .לִ ְפעָּ ִמים ִמ ְתעַ ֵּכב הַ ִדין עַ ל־יְ ֵּדי רֹאש הַ דוֹ ר וְ לִ ְפעָּ ִמים
עַ ל־יְ ֵּדי הַ דוֹ ר.
ש ְלמַ עְ לָּ ה.
ידע הַ ִדין ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ שוֹ נְ ִאים יָּכוֹ ל לֵּ ַ סג.
ש ֵּמש
שתוכַ ל לְ ִהנָּצֵּ ל עַ ל־יְ ֵּדי מָּ מוֹ ןַ ,אל ְת ַ
ָּכל זְמַ ן ֶׁ סז.
60. One who reads a scriptural verse in its time, brings good
to the world.
61. There are times and places destined for good, and the
opposite is also true.
62. Sometimes a decree is forestalled by the Leader of the
Generation, and sometimes by the people of the generation.
63. Through one's enemies, one can know the decree of
Above.
64. When a man tells his suffering to a friend, the listener
must act wisely at the time of hearing, so that the same
suffering will not come upon him.
65. One who studies Torah in the night, the Holy One
Blessed He draws upon him a thread of kindness in the day.
66. One must give money for a Pidyon (lit. redemption. Money is
given to a tzaddik who redeems the contributor from any judgments).
ש ָּדנִ ים ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם לְ מַ ְעלָּ הָּ ,דנִ ין ְשמוֹ ,
שעָּ ה ֶׁ
סטְ .ב ָּ
שם ַאחֵּ ר ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
יפין ְב ֵּ
וְ לִ ְפעָּ ִמים הַ ְשלו ִחים מַ חֲ לִ ִ
ָּבא הַ ָּמוֶׁת אוֹ הַ ָּצ ָּרה עַ ל ָּא ָּדם ַאחֵּ ר.
חֲמים עַ ל דוֹ רוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֶׁנ ֱענָּש.
ש ֵּאינוֹ ְמבַ ֵּקש ַר ִ
ִמי ֶׁ ע.
שיֵּש לוֹ חוֹ לֶׁ ה אוֹ צַ עַ ר ְבבֵּ יתוֹ ,יֵּלֵּ ְך ֵּאצֶׁ ל הֶׁ חָּ כָּ ם
עאִ .מי ֶׁ
ש ְיבָּ ֵּר ְך אוֹ תוֹ .
חֲמים אוֹ ֶׁ
וִ יבַ ֵּקש עָּ לָּ יו ַר ִ
יכין
ש ֶׁאחָּ ד ְמ ַק ְט ֵּרג עַ ל יִ ְש ָּר ֵּאל ְצ ִר ִ
ששוֹ ְמ ִעין ֶׁ
עבְ .כ ֶׁ
יכין
הַ שוֹ ְמ ִעין לְ לַ ֵּמד ְב ִפיהֶׁ ם זְכות עַ ל יִ ְש ָּר ֵּאל ו ְצ ִר ִ
צא זְכות.
לִ ְטרֹחַ ְכ ֵּדי לִ ְמ ֹ
־ברו ְך־הוא רוֹ ֶׁאהֶׁ ,
ש ְמ ַק ְנ ִאין לִ ְכבוֹ דוֹ , שהַ ָּקדוֹ ש ָּ
ְכ ֶׁ עג.
־ברו ְך־הוא.
ַב ֲע ָּנ ָּוה ְמ ַר ִצין ֶׁאת הַ ָּקדוֹ ש ָּ עז.
322 SEFER SWEET OF JUDGE HAMIDOT
73. When the Holy One Blessed He sees that people are
zealous for His honor, through this He retracts His anger.
74. The primary Pidyon (redemption, see above 66) or prayer is
only in the the day.
75. Not everyone is fitting to make a Pidyon (redemption, see
above 66).
76. One who wants to sweeten Dinim should not drink any
wine the whole day.
77. With humility, one can find favor with the Holy One
Blessed He.
הַ ִּּמדּ וֹ ת הַ ְמ ּ ָת ַקת ִּּדין סֵ ֵֵֶפר 322
יְ ִריעוֹ ת ִעזִים ( ְשמוֹ ת כו,לו) ,ו ְקט ֶֹׁרת ( ְשמוֹ ת ל') וְ ַאחַ ת־עֶׁ ְש ֵּרה
ש ֵּב ַר ְך מ ֶׁ
ֹשה ֶׁאת הַ ְשבָּ ִטים ( ְדבָּ ִרים לג) ומֶׁ ְר ָּכבָּ ה ְב ָּרכוֹ ת ֶׁ
(יְ חֶׁ ז ְֵּקאל א'). של יְ חֶׁ ז ְֵּקאל
ֶׁ
של מַ ֶׁסכֶׁ ת
ו ִמ ְשנָּיוֹ ת ֶׁ ל') ( ַב ִמ ְד ַבר שת נְ ָּד ִרים
ופָּ ָּר ַ פז.
ְשבועוֹ ת.
פח .עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְכנָּעָּ ה ְמבַ ֵּטל הַ ִדין.
פט .עַ ל־יְ ֵּדי ִשיר־הַ ִש ִירים נִ ְמ ָּת ִקים הַ ִדינִ ים.
322 SEFER SWEET OF JUDGE HAMIDOT
שר לוֹ לַ ֲעסֹק ַבתוֹ ָּרה ,וְ ֵּאינוֹ עוֹ סֵּ ק ,יִ סו ִרין
ש ֶׁא ְפ ָּ
ִמי ֶׁ צ.
ש ִי ַקח
שמַ ְע ִתי ִמ ִפיו הַ ָּקדוֹ ש ִב ְשעַ ת ְכ ִתיבָּ ִתי לְ פָּ נָּיוֶׁ ,
( ֵּפרוש ָּדבָּ ר זֶׁה ָּ
ְשנֵּי מַ ְט ְבעוֹ ת וְ י ִַפיל עֲלֵּ יהֶׁ ם גוֹ ָּרל ,גוֹ ָּרל ֶׁאחָּ ד לַ ה' וְ גוֹ ָּרל ֶׁאחָּ ד לַ ֲעזָּאזֵּל.
שעָּ לָּ ה
שעָּ לָּ ה עָּ לֶׁ יהָּ הַ גוֹ ָּרל לַ ה' יִ ֵּתן אוֹ ָּתה לִ ְצ ָּד ָּקה ,וְ הַ ְשנִ יָּה ֶׁ
וְ הַ ַמ ְט ֵּבעַ ֶׁ
ְ
ַשלִ יך אוֹ ָּתה לְ ִאבוד ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ ְמ ָּתק הַ ִדינִ ים) עָּ לֶׁ יהָּ הַ גוֹ ָּרל לַ ֲעזָּאזֵּל י ְ
ש ִי ְכעַ ס עָּ לֶׁ ָּ
יך מַ ְמ ִתיק צה .לִ ְפעָּ ִמים צַ ִדיק הַ דוֹ ר ְבכַ עֲסוֹ ֶׁ ,
ִדינִ ים.
שר חָּ ָּדש ,אֲ זַי הַ ִדין ְ
ש ָּקם מֶׁ לֶׁ ך חָּ ָּדש ָּבאֻ מוֹ ת אוֹ ַ
ְכ ֶׁ צו.
(The explanation of this matter I heard from his (Rabbi Nachman) holy mouth,
at the time when I wrote this before him: That one should take two coins, and
cast upon them lots -- one lot “to G-d”, and one lot “to Azazel”. The coin that
on it came up the lot "to G-d" should be given to charity, and the second one
that on it came up “to Azazel” should be thrown away (destroyed), and through
this the judgment is sweetened.)
95. Sometimes when the Tzaddik of the Generation with his
anger that he is angry at you, he sweetens judgments.
96. When a new king arises among the nations or a new
minister, then the Din(judgement) is aroused.
97. Through being stiff-necked against repentance, one
brings on himself a great breakdown which has no healing.
98. It is not good for two people with the same name to
dwell in the same home (lit. in one home).
הַ ִּּמדּ וֹ ת הַ ְמ ּ ָת ַקת ִּּדין סֵ ֵֵֶפר 323
קא .צָּ ִר ְ
יך לְ הוֹ ִדיעַ צַ עֲרוֹ לָּ ַר ִבים.
ש ִנ ָּתן ְרשות לַ ַמ ְש ִחיתֵּ ,אין מַ ְב ִחין ֵּבין צַ ִדיק
קבְ .כ ֶׁ
ש ַמ ְת ִחיל מֵּ הַ ַצ ִדיק.
שע ,וְ לֹא עוֹ ד ֶׁא ָּלא ֶׁ
לְ ָּר ָּ
ַר־דין.
ִשנוי מָּ קוֹ ם קוֹ ֵּרעַ ְגז ִ קג.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שעוֹ סֵּ ק לְ הַ ְמ ִתיק ִדינִ ים ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְבנ ֵָּּקל לוֹ
ִמי ֶׁ א.
שם ְבלִ י מוֹ נֵּעַ גַם עֵּ ינָּיו ֵּאינָּם ֵּכהוֹ ת.
לְ ַק ֵּדש הַ ֵּ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ָּצרוֹ ת ַנעֲשו עֲטָּ רוֹ ת. ב.
יִ ְש ָּר ֵּאל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יִ ז ְֶׁכה לְ רוחַ ־הַ ק ֶֹׁדש.
שת ִפינְ חָּ ס –
ָּפ ָּר ִשיוֹ ת הַ מוֹ ע ֲִדים הַ ְכתו ִבים ְבפָּ ָּר ַ ד.
ֶׁאת הַ ִדין עַ ל ֶׁאחָּ ד מֵּ אֻ מוֹ ת ִב ְב ִחינַת " ָּו ֶׁא ֵּתן ָּא ָּדם
ַת ְח ֶׁת ָּך" ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה [ ָּכל] הַ ִנ ְב ָּר ִאים מַ חֲ ז ִִירים כֹחָּ ם
וְ נִ ְכלָּ לִ ים בוֹ ְבזֶׁה הָּ ִאישְ ,כ ֵּדי לְ חַ ֵּדש כֹחָּ ם ,גַם עַ ל־יְ ֵּדי
שלִ ים ָּבעוֹ לָּ ם.
של ִמינֵּי ְמ ָּ
שעַ ר ֶׁ
זֶׁה נִ ְפ ָּתח הַ ַ
320 SEFER SWEET OF JUDGE HAMIDOT
ֵּאלו גוֹ ְמלֵּ י־ ֲחסָּ ִדים ,הָּ עוֹ ִשים חֶׁ סֶׁ ד וְ לִ ְפעָּ ִמים גוֹ ְר ִמים ז.
עִ ם הַ חֶׁ סֶׁ ד לְ ָּרעָּ ה וְ עוֹ ִשים עַ ְצמָּ ן ְכ ִאלו ֵּאינָּם רוֹ ִאים
הָּ ָּרעָּ ה הַ צוֹ מַ חַ ת מֵּ חַ ְס ָּדם ,וְ זֶׁהו ְב ִחינַת הָּ ַאזְהָּ ָּרה
שלֹא י ְַפ ִסיעו ְפ ִסיעָּ ה
כהֲנִ ים ְב ִחינַת חֶׁ סֶׁ ד " ֶׁ
ש ִהז ְִהיר לַ ֹ
ֶׁ
ש ְלמַ עְ לָּ ה ,חַ ס שהַ ִדין ֶׁ ג ַָּסה" ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה גוֹ ְר ִמים ֶׁ
שלוֹ םֵּ ,אינוֹ ִב ְמ ִתינות .וְ כֵּ ן לְ הֵּ פֶׁ ְךְ ,כ ֶׁ
ש ְמ ַד ְק ְד ִקים וְ ָּ
ָּרעָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ִדין שלֹא י ְַצ ִמיחַ
ְבחַ ְס ָּדםֶׁ ,
ִב ְמ ִתינות.
שבוֹ עֵּ ט ְביִ סו ִריןְ ,כ ִאלו אוֹ מֵּ ר לָּ ֵּאל :סור ִמ ֶׁמ ִני.
ִמי ֶׁ ח.
ו ְמעוֹ ֵּרר ַרחֲ ִמים ,גַם עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמעוֹ ֵּרר ַרחֲ ִמים ֵּאצֶׁ ל
ָּא ִביו ַב ֶׁקבֶׁ ר.
יקנִ יוֹ ת.
לְ פַ יֵּס ִמ ַדת הַ ִדין ֵּאינוֹ ְבי ַָּדיִ ם ֵּר ָּ י.
ֵּי־א ָּדםִ ,מז ְַד ְק ִקין עָּ לָּ יו ִמלְ מַ עְ לָּ ה.
ִמ ְבנ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ִה ְתבוֹ ְדדות ומַ ְפנֶׁה לִ בוֹ לְ בַ ָּטלָּ ה ָּבא לְ כַ עַ ס. ב.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ָּא ָּדם מֵּ ִשיחַ ֵּבינוֹ לְ בֵּ ין קוֹ נוֹ ,הַ ִשיחָּ ה הַ זֹאת הַ ִשיחָּ ה ֶׁ א.
ש ַא ָּתה ִמ ְת ַפ ֵּלל וְ נוֹ פֵּ ל לְ ָּך ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ְתכַ וֵּן ְכ ֶׁ ב.
ֵּי־א ָּדם
שבוֹ ת ָּרעוֹ ת ,י ִָּדין ֶׁאת ָּכל ְבנ ָּ
שיֵּש לוֹ מַ חֲ ָּ
ִמי ֶׁ ה.
ש ֵּאינוֹ מַ אֲ ִמין ַב ַצ ִדיק ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֵּאין לִ בוֹ נָּכוֹ ן ִמי ֶׁ ז.
ש ְבתוֹ
וְ עוֹ לֶׁ ה עַ ל מַ חֲ ַ ש ְמ ַק ֵּדש ֶׁאת עַ ְצמוֹ
ִמי ֶׁ י.
ַשיג וְ יִ ְקנֶׁה
ש ִי ְשבֹר הַ ִה ְת ָּפאֲ רות ,י ִ
ִה ְת ָּפאֲ רותְ ,כ ֶׁ
הַ תוֹ ָּרה.
הַ ְצעָּ ָּקה ְמבַ ֵּטל ֶׁאת הַ ְפנִ יוֹ ת. יא.
8. The belt that a Tzadik was girded with -- when you gird
yourself with it, it is conducive (segulahh) to nullify evil
thoughts.
becomes desecrated.
שבָּ ה.
אֲ ִכילָּ ה ו ְש ִתיָּה מַ ְט ִרידוֹ ת ֶׁאת הַ ַמחֲ ָּ טו.
עַ ל־יְ ֵּדי ַכעַ ס ָּבא ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה. טז.
ש ְמבַ זֶׁה ֶׁאת הַ מוֹ עֲדוֹ תָּ ,בא לְ ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה.
ְכ ֶׁ יז.
נִ אוף ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבא לְ ִה ְרהו ִרים ָּר ִעים.
שהוא ָּאסור לוֹ .
ֵּאין הַ יֵּצֶׁ ר הָּ ָּרע ָּת ֵּאב ֶׁא ָּלא לְ ָּדבָּ ר ֶׁ יט.
כא .עַ ל־יְ ֵּדי ְמ ִחילַ ת עֲווֹ נוֹ ת ִתז ְֶׁכה לְ בַ ר־לֵּ בָּ ב.
כב .עַ ל־יְ ֵּדי הָּ ַרחֲמָּ נות יִ ְת ַב ֵּטל ִמ ְמ ָּך הַ ַתאֲ ווֹ ת.
עַ ל־יְ ֵּדי עֵּ ינַיִ ם הַ ֵּלב ִמ ְת ַאוֶׁה. כג.
זָּהָּ ב.
כח .עַ ל־יְ ֵּדי ִש ְכרות ָּבא ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה.
ָּשים הַ ָּכבוֹ ד נִ ָּטל ִמ ְמ ָּך .גַם ִא ְש ְת ָּךכט .עַ ל־יְ ֵּדי ַאהֲבַ ת נ ִ
ֵּאינָּה קוֹ לֶׁ טֶׁ ת הַ ז ֶַׁרע ומַ ֶׁפלֶׁ ת ,ו ִב ְשעַ ת הַ ֵּל ָּדה הַ ִתינוֹ ק
מֵּ ת.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ַמ ֲחל ֶֹׁקת ָּב ִאים ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה .גַם ל.
ישים ֶׁאת עַ ְצמָּ ם ִב ְפנִ יוֹ ת ובָּ ִאים לָּ ָּא ָּדם ְכ ֵּדי
מַ לְ ִב ִ
לְ ַת ְקנָּם.
שבוֹ ת ָּרעוֹ ת.
מַ ֶׁסכֶׁ ת י ַָּדיִ ם ִהיא ְסג ָֻּלה לְ בַ ֵּטל מַ חֲ ָּ לו.
430 SEFER THOUGHTS HAMIDOT
ִמי ְש ְת ִפ ָּלתוֹ ֵּאינָּה ֶׁא ָּלא ִב ְש ִביל הַ ְש ִכינָּה ,לֹא יָּבוֹ א לז.
עֲבֵּ ָּרה.
ר־כ ְך ְמהַ ְרהֵּ ר ָּבה לַ עֲשוֹ ת עוֹ ד
ָּ שעָּ בַ ר עֲבֵּ ָּרה ,וְ ַאחַ
מדִ .מי ֶׁ
שה ,נִ ְפ ָּר ִעין עַ ל הַ ִה ְרהור.
שלֹא עָּ ָּ
ל־פי ֶׁ
ַאף־עַ ִ
מה .לִ ְדחוֹ ת ֶׁאת הַ יֵּצֶׁ ר הָּ ָּרע יֹאמַ רַ :רחֲ מָּ נָּא נִ גְ עַ ר ֵּבה
שטָּ ן.
ַב ָּ
432 SEFER THOUGHTS HAMIDOT
37. Someone whose prayer is only for the sake of the Divine
Presence, will not have foreign thoughts come to him.
38. Through peace, His Name, may He be Blessed, is
elevated.
39. When a man or woman thinks at the time of marital
relations about some non-Jewish man or woman, and the
thought is with love for that non-Jewish man or woman,
then the child who is born from these relations will abandon
the Jewish faith.
40. The ritual fringes are a fence (safeguard) for lewdness.
41. Through visiting the sick, one is saved from the evil
inclination.
42. The evil inclination does not rule except on what his
eyes see.
43. (Someone who reaches) twenty years old and has not married
a woman, all of his days he will have thoughts of sin.
44. Someone who commits a sin and afterwards thinks
about doing more, even though he doesn't do it, is punished
for the thought.
45. To push away the evil inclination, say, "The Merciful
One berates the Satan (Rachamana nigahr bey baSatan)."
הַ ִּּמדּ וֹ ת ִּה ְרהו ִּּרים סֵ ֵֵֶפר 432
ָּשין
ש ֵּאין ִב ְרשות הָּ ָּא ָּדם לְ ִה ָּמנַע ִמ ֶׁמנָּהֵּ ,אין ֶׁנ ֱענ ִ
ֶׁ
שר יְ הַ ְרהֵּ ר וְ חוֹ זֵּר ו ְמהַ ְרהֵּ ר.
עָּ לֶׁ יהָּ ֶׁ ,א ָּלא ַכאֲ ֶׁ
לְ רֹב ִמדוֹ ת הָּ ָּרעוֹ ת טוֹ ב לְ הָּ ִקיז ָּדם. מז.
מח .עַ ל־יְ ֵּדי אֲ ִכילַ ת ָּדגִ ים נִ ְת ַר ֶׁבה הַ ַתאֲ וָּ ה.
שאוֹ כֵּ ל ִבזְכות ָּאבוֹ ת ,נוֹ ְפלִ ים לוֹ ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה
מטִ .מי ֶׁ
ז ָָּּרה.
ידי ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה.
עַ ל־יְ ֵּדי ִמ ְש ַכב־זָּכָּ ר ָּבא לִ ֵּ נ.
הַ ְמבַ זֶׁה ֶׁאת הַ מוֹ עֲדוֹ תְ ,כ ִאלו עוֹ בֵּ ד עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה. נג.
46. The coveting and evil thoughts which arise in the heart
suddenly, which are not in a person's power to prevent, one
is not punished for them, unless one repeatedly thinks about
them.
47. For most bad character traits, it is good to bloodlet.
48. Through eating fish, lust is increased.
49. Someone who eats through the merit of his forefathers,
thoughts of idol worship befall him.
50. Through homosexuality comes thoughts of idol worship.
51. One who thinks (desires) of a Cuthite [non-Jewish]
woman, comes to thoughts of idol worship.
52. One who looks at nakedness, his hardness becomes
aroused.
53. One who belittles the Festival holy days, it is as if he
worships idols.
54. Someone who has faith, the Holy One, Blessed be He,
protects him from coming into the grip of [bad] thoughts,
and he proceeds to That World [to Come] without sin, and
the Holy One, Blessed be He, helps him.
55. At the time that they are involved in Torah and acts of
kindness, their [evil] urge is placed under their control.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ִּה ְרהו ִּּרים סֵ ֵֵֶפר 432
ש ָּיכֹפו
הנ ָָּּאה ִמ ְדבַ ר ֶׁא ִפיקוֹ ְרסות ,לְ סוֹ ף ֶׁ
שיֵּש לוֹ ֲ
ִמי ֶׁ נו.
ש ָּבא עַ ל ִא ְשתוֹ וְ הוֹ לִ יד וָּ לָּ ד ,הַ וָּלָּ ד יִ ְהיֶׁה ר־כ ְך ְכ ֶׁ
ָּ וְ ַאחַ
מומָּ ר.
ַא ְבנֵּט – ִתקון עַ ל ִה ְרהו ִרים. נט.
שלֹא
ָּשיםִ ,בטולָּ ם – עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
שיֵּש לוֹ ִה ְרהו ֵּרי נ ִ
ִמי ֶׁ ס.
ש ִנ ְשמָּ ר מֵּ ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ,זוֹ כֶׁ ה ְבכָּ ל ַפעַ ם
ִמי ֶׁ ב.
שר.
ידי ֵּאיזֶׁהו עֲלִ ילָּ ה מֵּ הַ ָּ
ידי ֵּאיזֶׁהו חוֹ לַ ַאת אוֹ לִ ֵּ
לִ ֵּ
433 SEFER THOUGHTS HAMIDOT
עַ ל־יְ ֵּדי ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה לְ סוֹ ף נִ ְצ ָּר ְך לִ ֵּ
ידי ט.
שם יִ ְת ָּב ַר ְךְ ,כ ֵּדי חוֹ לַ ַאת ,וְ זֶׁה ִס ָּבה מֵּ ֵּאת הַ ֵּ
שהַ חוֹ לַ ַאת
שבָּ ה ָּרעָּ הֶׁ ,
ש ִיזְכֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ לְ ַת ֵּקן הַ ַמ ֲח ָּ
ֶׁ
ָּב ָּאה עַ ל־יָּדוֹ .
ת־ד ִמים
ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה וְ ִה ְרהו ֵּרי זְנות ו ְש ִפיכו ָּ יב.
שם
שם יְ ִר ִידים וְ יוֹ מָּ א ְדשו ָּקא ְגדוֹ לִ יםָּ ,
שיֵּש ָּ
ְב ִעיר ֶׁ טו.
ש ַי ֲעסֹק
ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ְביוֹ ֵּתר ,וְ הַ ְסג ָֻּלה לָּ זֶׁה ֶׁ
ְביוֹ מָּ א ְדשו ָּקא ַבתוֹ ָּרה ,וְ לֹא יָּבוֹ או לוֹ ִה ְרהו ֵּרי
עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה.
ש ְמבַ ֵּטל ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מוֹ חֲ לִ ין לוֹ
ְכ ֶׁ טז.
ִבטול ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ,עַ ל־יְ ֵּדי ִה ְתלַ הֲבות. יט.
עַ ל־יְ ֵּדי ְגנֵּבַ ת ַדעַ ת ָּבא לִ י ֵּדי ִה ְרהו ֵּרי זְנות ִעם גוֹ יָּה. כ.
ש ָּבא לוֹ ִה ְרהו ֵּרי זְנות ִעם ַבת ֵּאל נֵּכָּ רְ ,ביָּדועַ
כאִ .מי ֶׁ
ש ִי ְהיֶׁה לוֹ ֵּאיזֶׁהו נְ ִפילָּ ה ,אוֹ חוֹ לַ ַאת יָּבוֹ א עַ ל ִא ְשתוֹ
ֶׁ
ובָּ נָּיו.
ָּב ִאים שוֹ נְ ִאים ז ָָּּרה עֲבוֹ ָּדה ִה ְרהו ֵּרי כב .עַ ל־יְ ֵּדי
וְ נִ ְתרוֹ ְמ ִמים עַ ל ָּא ָּדם.
לְ בַ ֵּטל ִה ְרהו ֵּרי זְנות ,יְ צַ יֵּר ְדמות ָּא ִביו .עֵּ צָּ ה עַ ל כג.
432 SEFER THOUGHTS HAMIDOT
15. In a city that has fairs and big market days, there are
many thoughts of idol worship. A segulahh (auspicious for
protection) for this is to toil in Torah on market days, and
thoughts of idol worship will not come to him.
16. When one nullifies thoughts of idol worship, through
this, all of his sins are forgiven.
17. Gazing to the east nullifies promiscuous thoughts.
18. Crying nullifies promiscuous thoughts.
19. The nullification of thoughts of idol worship comes
through [holy] enthusiasm.
20. Through deception, one comes to thoughts of
promiscuity with a non-Jewish woman.
21. One who has thoughts of having relations with a gentile
girl, it is certain that he will experience some downfall, or his
wife and children will get sick.
22. Through thoughts of idol worship, enemies come and
become elevated over a person.
23. To nullify promiscuous thoughts, one should imagine
the image of his father. Good advice regarding evil
thoughts is to get mad about something. This is alluded to in
the verse, "Rage and do not sin". [I heard from our
הַ ִּּמדּ וֹ ת ַשאוּת
ִּה ְתנ ְּ סֵ ֵֵֶפר 432
ִה ְרהו ִרים ,לִ ְכעֹס עַ ל ֵּאיזֶׁה ָּדבָּ ר ,וְ ֶׁרמֶׁ זִ " :רגְ זו וְ ַאל
שהַ ַכ ָּו ָּנה
( ָּשמַ ְע ִתי מֵּ ַר ֵּבנו ,ז ְִכרוֹ נוֹ לִ ְב ָּרכָּ הְ ,בפֵּ רושֶׁ , ֶׁתחֱטָּ או".
לִ ְרגֹז וְ לִ ְכעֹס עַ ל עַ ְצמוֹ .וְ זֶׁה ְמ ֻר ָּמז ְב ִד ְב ֵּרי ַרבוֹ ֵּתינו ,ז ְִכרוֹ ָּנם
שנֶׁאֱ מַ ר; " ִרגְ זו"
לִ ְב ָּרכָּ ה :לְ עוֹ לָּ ם ַי ְר ִגיז ָּא ָּדם יֵּצֶׁ ר טוֹ ב עַ ל יֵּצֶׁ ר הָּ ַרע ֶׁ
וְ כו' ,הַ יְ נו לִ ְרגֹז וְ לִ ְכעֹס עַ ל עַ ְצמוֹ ,אֲ בָּ ל חָּ לִ ילָּ ה לִ ְכעֹס מַ ָּמשִ ,כי
עֲווֹ ן הַ ַכעַ ס חָּ מור ְמאֹד ַכיָּדועַ )
גַם ְסג ָֻּלה ,לְ נ ֵַּתק ִמ ְמקוֹ מוֹ וְ לֵּ ילֵּ ְך לְ מָּ קוֹ ם ַאחֵּ רַ ,גם טוֹ ב
לִ ְקפֹץ ִמ ְמקוֹ מוֹ .
שמַ יִ םֵּ ,אינוֹ רוֹ ֶׁאה ֶׁבן ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם.
ָּ
הַ ַמ ְת ִחיל ִב ְדבַ ר ִמ ְצ ָּוה וְ ֵּאינוֹ גוֹ ְמ ָּרה ,מוֹ ִר ִידין אוֹ תוֹ ב.
1. One who instills inordinate dread upon the public not for
the sake of Heaven, does not see a son as a Torah scholar.
2. One who begins a matter of a Mitzvah, and does not
finish it, he is brought down from his greatness.
3. When the Holy One Blessed is He, takes retribution upon
the enemies of Israel (t.n this is a euphemism for israel), He
appoints for them directors whom are not good.
4. The son of a righteous man is raised when he does not go
in a straight path, in order that he should go in a straight
path.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ַשאוּת
ִּה ְתנ ְּ סֵ ֵֵֶפר 432
ַשא.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְצ ָּד ָּקה ִמ ְתנ ֵּ ה.
ַש ִאין ֶׁאת ָּא ָּדם חָּ שובֵּ ,אין מוֹ ִר ִידין אוֹ תוֹ .
ש ְמנ ְ
ְכ ֶׁ ז.
עַ ל־יְ ֵּדי חָּ ְכמָּ ה וְ ִש ְפלות ו ְמע ָֹּרב ֵּבין הַ ְב ִריוֹ תִ ,דבורוֹ ח.
ש ֶׁאחָּ ד ְמבַ זֶׁה אוֹ ְת ָּך ,וְ ַא ָּתה ְמ ַק ֵּבל ְב ִש ְמחָּ ה,
ְכ ֶׁ י.
ש ֵּאינוֹ ְמ ַק ֵּבל תוֹ כָּ חָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֵּאינוֹ נִ ְתג ֵַּדל.
ִמי ֶׁ יא.
שלֹא יִ ְצטָּ ֵּר ְך לָּ מות ַשאות וְ י ֵָּּרא ֶׁ שיֵּש לוֹ ִה ְתנ ְ ִמי ֶׁ יח.
ַשאות
של ֲחבֵּ רוֹ לְ ַק ֵּבל ֶׁאת הַ ִה ְתנ ְ
ש ִה ִגיעַ עֵּ ת ֶׁ
מֵּ חֲמַ ת ֶׁ
ַשאות הַ זֹאת ,אוֹ לַ עֲשוֹ ת ַת ְחבולָּ ה
הַ זֹאת ,יָּנוס מֵּ ִה ְתנ ְ
שיָּנוס חֲ בֵּ רוֹ מֵּ הָּ ִעיר הַ זֹאת.
ֶׁ
ֵּי־א ָּדם ָּב ִאים ֵּאצֶׁ ל ֶׁאחָּ ד וְ אוֹ ְמ ִרים לוֹ :לַ ְמ ֵּדנו
ש ְבנ ָּ ְכ ֶׁ יט.
שאֻ מוֹ ת הָּ עוֹ לָּ ם נוֹ ְתנִ ין לוֹ מַ ָּתנוֹ ת ,י ֵַּדע
ָּא ָּדם – ֶׁ כו.
ש ֶׁקר.
ששוֹ נְ ִאים ֶׁ
ַשאות ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
לאִ .ה ְתנ ְ
ַשא.
יקים ִמ ְתנ ֵּ
לב .עַ ל־יְ ֵּדי ַאהֲבַ ת צַ ִד ִ
ָּשים ְמל ָֻּמ ָּדה,
עַ ל־יְ ֵּדי עַ ְבדות ְב ַדעַ ת ,לֹא ְכ ִמ ְצוַת אֲ נ ִ לג.
ַשא.
ְבו ַַדאי יִ ְתנ ֵּ
ַשאות ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ִדבו ִרים.
ִה ְתנ ְ לד.
26. A man to whom the nations of the world give him gifts,
should know that his superiority has been prepared
(correct/established) by the blessed G-d.
27. Through saying Tehillim (Psalms), one is elevated on high.
28. When a man attains superiority, it is if he was newborn.
29. Due to mentioning names of idolatry, one does not rise
(gain superiority).
30. Through learning Aggadah (non legal lore of the Talmud and
Medrash) at night, one rises.
31. Eminence comes about through hating falsehood.
32. Through loving the righteous (tzadikim), one rises.
33. Through serving G-d with cognizance, and not by rote,
one will certainly rise.
34. Superiority comes through spoken words (statements,
insights, maxims, or the like).
זוֹ כֶׁ ה יִ ְש ָּר ֵּאל, ְב ֶׁא ֶׁרץ שבוֹ נֶׁה
ֶׁ ִבנְ יָּן מא .עַ ל־יְ ֵּדי
ַשאות.
לְ ִה ְתנ ְ
ַשאות.
מב .עַ ל־יְ ֵּדי ְכבוֹ ד הַ תוֹ ָּרה זוֹ כֶׁ ה לְ ִה ְתנ ְ
לָּ או ְבכָּ ל עֵּ ת יָּכוֹ ל ָּא ָּדם לְ הַ נְ ִהיג נְ ִשיאותוֹ ִ ,כי מג.
י־אם
ש ֵּאין לָּ עֵּ ת הַ זֹאת חַ יות ִכ ִ
לִ ְפעָּ ִמים ָּבא עֵּ תֶׁ ,
ָּשיא ַאחֵּ ר.
ִמנ ִ
־ברו ְך־הואִ ,תנְ הַ ג בוֹ ָּכבוֹ ד
שא אוֹ תוֹ הַ ָּקדוֹ ש ָּ ש ִנ ָּ
מדִ .מי ֶׁ
וְ ֵּתלֵּ ְך ֶׁא ְצלוֹ .
שעָּ ה.
של הָּ ָּא ָּדם ִהיא טוֹ בַ ת הַ ָּ
ַשאות ֶׁ
מהִ .ה ְתנ ְ
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
־ברו ְך־הוא נוֹ ֵּתן ְג ֻד ָּלה לְ ָּא ָּדם ,עַ ד ֵּאין הַ ָּקדוֹ ש ָּ ב.
39. One who appoints a judge who is not worthy will in the
end be judged by (lit. fall into the hand of) gentile judges.
40. Through giving rebuke for the sake of Heaven, one
merits to superiority.
41. Through building a house in the Land of Israel, one
merits to superiority.
42. Through giving respect to the Torah, one merits to
superiority.
43. Not always can a man rule his presidency, for sometimes
there comes a time which this time has vitality only from a
different president.
44. Someone whom the Holy One Blessed is He has
elevated, accord him respect and go to (be by) him.
45. The ascent of a man is a goodness of the hour.
עַ ל־יְ ֵּדי ִבלְ בול הַ ַדעַ ת נִ ְת ַקלְ קֵּ ל הַ ִי ְר ָּאה .גַם עַ ל־יְ ֵּדי ג.
ש'ם רוֹ עֶׁ 'ה ֶׁאבֶׁ 'ן לֵּ ְך ֶׁאל נְ 'מָּ 'לָּ 'ה' עָּ צֵּ ל ו ְכ ִתיבִ :מ ָּ
יִ ְש ָּר ֵּא'ל.
שר ִב ְש ִביל ֵּאיזֶׁהו ִה ְתמַ נות,
שנוֹ ְתנִ ין מָּ מוֹ ן לְ הַ ָּ
ְכ ֶׁ ה.
ש ַיע ֲִביר ֶׁאת חֲ בֵּ רוֹ וִ ימַ נֶׁה אוֹ תוֹ ,זֶׁהו ְכמוֹ ִכשוף.
ֶׁ
ת־ד ִמים
ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה וְ ִה ְרהו ֵּרי זְנות ו ְש ִפיכו ָּ ו.
ַבפוֹ ְס ִקים .גַם ִד ְב ֵּרי הַ ַדיָּנִ ים ֵּאינָּם נִ ְשמָּ ִעים ְב ָּא ְזנֵּי
י־דינִ ים.
הַ ַבעֲלֵּ ִ
שרוֹ ֶׁאה שר צָּ ִר ְ
יך לְ הַ ְק ִטין ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְ ,כ ֶׁ ָּא ָּדם ָּכ ֵּ ח.
שע.
שלֶׁ ת הָּ ָּר ָּ
מֶׁ ְמ ֶׁ
ֲשית
שנוֹ טֵּ ל ְש ָּר ָּרה לְ עַ ְצמוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִבתוֹ ַנע ֵּ
ִמי ֶׁ ט.
זוֹ נָּה.
442 SEFER SUPERIORITY HAMIDOT
ש ַמ ִניחַ צָּ ְרכֵּ י ִצבור וְ עוֹ סֵּ ק ְבצָּ ְרכֵּ י עַ ְצמוֹ ְ ,כ ִאלו
ִמי ֶׁ י.
אשי
של ָּר ֵּ שם יִ ְת ָּב ַר ְך ,הַ ִה ְתנ ְ
ַשאות ֶׁ שת הַ ֵּ עַ ל־יְ ֵּדי ְק ֻד ַ יב.
הַ ְצלָ חָ ה
ָּכל הַ מוֹ ִציא מַ עַ ְשרוֹ ָּתיו ָּכ ָּראויֵּ ,אינוֹ מַ ְפ ִסיד ְכלום. א.
ֵּאין הַ ְב ָּרכָּ ה ְמצויָּה ֶׁא ָּלא ְב ָּדבָּ ר הַ ָּסמוי ִמן הָּ עַ יִ ן. ג.
הַ ְצלָּ חָּ ה – ִסי ְַע ָּתא ִד ְשמַ יָּא ִהיא. ד.
ש ִנ ְפ ְס ָּקה לוֹ הַ הַ ְצלָּ חָּ ה וְ ֵּאינוֹ מַ ְצלִ יחַ ,לֹא ִב ְמהֵּ ָּרה
ִמי ֶׁ ה.
עֵּ סֶׁ ק הַ תוֹ ָּרה ִהיא ְסג ָֻּלה לְ הַ ְצלָּ חָּ ה. ז.
שעָּ ה מַ ְצלַ חַ ת לוֹ ,לִ בוֹ ָּרם עָּ לָּ יו גַם ֵּאימָּ תוֹ
שהַ ָּ
ִמי ֶׁ יב.
ֲשיו.
מַ ע ָּ
שאוֹ מֵּ ר ָּת ִמיד אֱ מֶׁ ת ,הוא מַ ְצלִ יחַ .
ִמי ֶׁ יד.
ש ֵּאין לְ ָּך אֱ מֶׁ ת ,אֲ זַי נִ ָּטל ִמ ְמ ָּך הַ הַ ְצלָּ חָּ ה וְ נִ ָּתן ְכ ֶׁ יז.
9. Since he only mentioned the one good side and not the
reverse, this is not considered divining.
12. Someone whom the hour is fortunate for him, his heart
is exalted, also the fear of him is cast on everyone (lit. all
creatures).
17. When you do not have truth, success is taken from you
and given to the gentiles (lit. the nations).
הַ ִּּמדּ וֹ ת הֵ ָריוֹ ן סֵ ֵֵֶפר 404
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שמֵּ חַ ָּת ִמיד ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הוא מַ ְצלִ יחַ . שהוא ָּ ִמי ֶׁ א.
הֵ ָריוֹ ן
שה יֵּש לָּ ה צַ עַ ר ַבהֵּ ָּריוֹ ן.
עַ ל־יְ ֵּדי ְש ָּק ִרים ִא ָּ א.
שעַ ל
שא ֶׁא ְצלָּ ה עֵּ ץ ָּקטָּ ן ִמגַג ֶׁ
ש ִת ָּ
ְסג ָֻּלה לְ הֵּ ָּריוֹ ן – ֶׁ ב.
הַ ְמ ַק ֵּבל גָּלות עַ ל עַ ְצמוֹ ,הוא ְסג ָֻּלה לְ הֵּ ָּריוֹ ן. ו.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
של
ש ֵּאינָּה יְ כוֹ לָּ ה לְ ִה ְתעַ ֵּברַ ,ת ִביט עַ ל הַ ַס ִכין ֶׁ
שה ֶׁ
ִא ָּ א.
הוֹ ָראָ ה
שהוא נִ ְכנָּע לִ ְפנֵּי ְגדוֹ לִ ים ִמ ֶׁמנו, הַ מוֹ ֶׁרה הוֹ ָּראוֹ ת ֶׁ א.
ש ֵּא ַרע לָּ ָּא ָּדם ְט ֵּרפָּ ה ְבבֵּ יתוֹ עַ ל־יְ ֵּדי ַת ֲערֹבֶׁ ת ִאסור
ְכ ֶׁ ג.
ְבהֶׁ ֵּתר ,וְ ֵּאין ַבהֶׁ ֵּתר לְ בַ ֵּטל ֶׁאת הָּ ִאסור ,זֶׁה מַ ְר ִאין לוֹ ,
ש ָּפגַם ְב ֵּאיזֶׁהו יִ חוד וְ זִווג עֶׁ לְ יוֹ ןִ ,כי הַ ִיחוד וְ הַ זִווג הוא
ֶׁ
ְב ִחינַת ִבטול הָּ ִאסור ְבהֶׁ ֵּתר ִב ְב ִחינַת" :מוֹ ִציא
שרוֹ ת".
אֲ ִס ִירים ַבכוֹ ָּ
402 SEFER INSTRUCTION HAMIDOT
(deciding the halacha – Jewish law, or those that are vested with that power)
שיֵּש ְשלוֹ ם מַ לְ כות ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נוֹ לָּ ִדים ְביִ ְש ָּר ֵּאל
ְכ ֶׁ ד.
שמַ ע ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֵּאינוֹ זוֹ כֶׁ ה לִ ְראוֹ ת ש ָּ
שמַ ע ֶׁ שלֹא ָּ ֶׁ
ש ִהיא יִ ְר ָּאה ָּרעָּ ה,
של אֱ דוֹ ם ֶׁ ְביוֹ ִפי הַ ֶׁמלֶׁ ְךִ ,כי הַ ְקלִ ָּפה ֶׁ
יך ְמאוֹ ר עֵּ ינָּיו ִמ ְל ִה ְס ַת ֵּכל ְביוֹ ִפי ְפנֵּי הַ ֶׁמלֶׁ ְך.
מַ ְח ִש ְ
עַ ל־יְ ֵּדי נִ אוף נוֹ פֵּ ל לִ ְת ִפיסָּ ה אוֹ לְ חֳלִ י ְכ ֵּאב ַרגְ לַ יִ ם. ו.
שלֹא ִה ִגיעַ לְ הוֹ ָּר ָּאה ומוֹ ֶׁרה נוֹ פֵּ ל לָּ זֶׁה .גַם
גַם ַתלְ ִמיד ֶׁ
ִיקין שוֹ לְ ִטין עָּ לָּ יו.
מַ ז ִ
־ברו ְך־הוא
שהַ ָּקדוֹ ש ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי וִ דוי ְדבָּ ִרים גוֹ ְר ִמים ֶׁ א.
ַשאות.
עַ ל־יְ ֵּדי וִ דוי ְדבָּ ִרים זוֹ ִכים לְ ִה ְתנ ְ ג.
ש ֵּאינוֹ ִמ ְתו ֶַׁדה עַ ל עֲוֹ נוֹ ָּתיו ,מוֹ ָּרא ָּבא עָּ לָּ יו.
ִמי ֶׁ ד.
402 SEFER CONFESSION HAMIDOT
זַ ְ ּיפָ ן
עַ ל־יְ ֵּדי זִיוף ָּבא לְ ֹענֶׁש ֵּבית הָּ אֲ סו ִרים. א.
עַ ל־יְ ֵּדי זִיוף הוא ִמ ְתחַ ֵּבר ִעם הַ ִמ ְתנ ְַג ִדים. ב.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי מֻ ְפלְ גֵּי ַוח ֲִריפֵּ י הַ דוֹ ר ְמ ִא ִירין ֶׁאת הַ ִי ְר ָּאה, א.
וְ עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִי ְר ָּאה ִמ ְתנוֹ צֵּ ץ זְכות ָּאבוֹ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי
ִה ְתנוֹ ְצצות הָּ ָּאבוֹ ת נִ ְתעוֹ ֵּרר ְתשובָּ ה ָּבעוֹ לָּ ם.
של ָּא ָּדם נִ ָּכרִ ,אם ַתמו זְכות אֲ בוֹ ָּתיו
ְבפֶׁ ַתח ֵּביתוֹ ֶׁ ב.
ירה
זְ ִכ ָ
ש ְכחָּ ן.
ֲשה ַ
ש ְמבַ יֵּש ְפנֵּי חֲ בֵּ רוֹ ַ ,נע ָּ
ִמי ֶׁ א.
עַ ל־יְ ֵּדי לִ מוד ְבפֶׁ ה מָּ לֵּ א ָּבא ז ְִכ ָּירה. ג.
ש ֵּכחַ .
הַ ַמ ִציעַ ַתלְ מודוֹ ְב ִצנְ עָּ הֵּ ,אינוֹ ְמ ַ טו.
זְקֵּ נִ ים מַ ע ֲִמ ִידים ֶׁאת יִ ְש ָּר ֵּאל ַועֲצָּ ָּתם טוֹ בָּ ה לָּ נו. א.
שעִ ַקר
ִאם הַ ז ְֵּקנִ ים ֵּאינָּם חֲ כָּ ִמים ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ ר – ֶׁ ג.
עַ ל־יְ ֵּדי ז ְִריזות זוֹ כֶׁ ה לִ ְהיוֹ ת רוֹ עֶׁ ה נֶׁאֱ מָּ ן ,וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ ר: א.
ש'ם רוֹ עֶׁ 'ה ֶׁאבֶׁ 'ן לֵּ ְך אֶׁ ל נְ 'מָּ 'לָּ 'ה' עָּ צֵּ ל ,ו ְכ ִתיבִ :מ ָּ
יִ ְש ָּר ֵּא'ל.
420 SEFER ZEAL HAMIDOT
1. The elders uphold Israel, and their advice is good for us.
2. According to the elderly of the generation, so is the
income.
3. If the elders are not wise, a sign of the matter is that their
main esteem is by young women.
SECOND PART:
1. Through zeal, one merits to be a faithful shepherd (leader of
people). An indication of this matter: "Go to the ant (nemalla),
lazy one (see its ways and wisen up - Mishlei – Proverbs 6:6)." and the
verse: "From there, the Shepherd, the Rock of Israel (Bereshit
49:24)" (the last letters of this second verse spell out nemalla – ant, thus
showing that the function of Shepherd is built on this quality of zeal).
הַ ִּּמדּ וֹ ת חֵ ן סֵ ֵֵֶפר 422
חֲלוֹ ם
שוְ א יְ ַד ֵּברו.
לַ ֲחלוֹ ם ָּרע תֹאמַ ר ַבב ֶֹׁקר :הַ חֲ לוֹ מוֹ ת ָּ א.
שוְ א
חלוֹ ם טוֹ ב תֹאמַ ר ִבלְ שוֹ ן ְת ִמיהָּ ה :וְ ִכי חֲ לוֹ מוֹ ת ָּ
לַ ֲ ב.
יְ ַד ֵּברו וְ הָּ א ְכ ִתיבַ " :ב ֲחלוֹ ם אֲ ַד ֶׁבר בוֹ ".
ֻש ִבין עָּ לָּ יו.
הַ ָּצנועַ ְבבֵּ ית־הַ ִכ ֵּסא – חֲ לוֹ מוֹ ָּתיו ְמי ָּ ג.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִדבור ָּרע עַ ל ֵּאיזֶׁה צַ ִדיק מֵּ ת מַ ְר ִאין לוֹ ד.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
חֵ ן
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה זוֹ כֶׁ ה לְ חֵּ ן. א.
גַם יִ ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ַמ ַא ְכלֵּ י ִאסור ,וְ יִ ְשמֹר ֶׁאת ִפיו ד.
ְסג ָֻּלה לְ חֵּ ן ִת ְכתֹב עַ ל ְקלַ ף; ֶׁכסֶׁ ף וְ זָּהָּ ב חֶׁ סֶׁ ד וֶׁאֱ מֶׁ ת ט.
ַאלוף.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִי ְר ָּאה ִמ ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ִתז ְֶׁכה לְ חֵּ ן. י.
ֵּאצֶׁ ל נִ ְת ַק ְבלִ ים ְבנִ יחו ָּתא הַ יוֹ ְצ ִאים ִדבו ִרים יא.
ֵּי־א ָּדם.
ְבנ ָּ
שהֵּ ם ְמסֻ גָּלִ ים לְ חֵּ ן. יֵּש ָּדגִ ים ֶׁ יב.
עֵּ סֶׁ ק הַ תוֹ ָּרה ַב ֶׁד ֶׁר ְך נוֹ ֶׁתנֶׁת חֵּ ן. יג.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שר לַ עֲנִ יֵּי הָּ עִ יר,
ש ָּא ָּדם ָּבא לְ ִעיר לָּ דור ,יִ ְשלַ ח ָּב ָּ
ְכ ֶׁ א.
ֲחנ ּ ָֻפה
ל־פה ,וְ הוא הַ ִדין
ידי נִ בו ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ֲחנ ָֻּפה ָּבא לִ ֵּ א.
חנ ָֻּפה.
ידי ֲ
ש ִב ְטחוֹ נוֹ עַ ל אֲ חֵּ ִריםָּ ,בא לִ ֵּ
ִמי ֶׁ ו.
ששוֹ מֵּ ר ֶׁאת עַ ְצמוֹ מֵּ חֲ נ ָֻּפה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבא לוֹ
ִמי ֶׁ ז.
גַם ְת ִפ ָּלתוֹ ֵּאי ָּנה נִ ְשמַ עַ ת ומָּ אוס ְבעֵּ ינֵּי כֹל. י.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ידי ְכ ִפ ָּירה.
עַ ל־יְ ֵּדי ֲחנ ָֻּפה ָּבא לִ ֵּ א.
422 SEFER ADULATION HAMIDOT
ירה
ח ֲִק ָ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ֲח ִקירוֹ ת ְבעוֹ לָּ ם הַ תֹהו ,הַ יְ נו מַ ה ְלמַ ְעלָּ ה מַ ה א.
ְלמַ ָּטה וְ כו' ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה גוֹ ֵּרם ְקלָּ לָּ ה ,וְ הַ שוֹ מֵּ ר ֶׁאת
עַ ְצמוֹ מֵּ ֲח ִקירוֹ ת הָּ ֵּאלו גוֹ ֵּרם ְב ָּרכָּ ה.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ֲח ִק ָּירה ְבמַ ה ְלמַ ְעלָּ ה ומַ ה ְלמַ ָּטה וְ כו', ב.
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמזוֹ נוֹ ָּתיו ִביגִ יעָּ ה ַר ָּבה.
ֲשי מֶׁ ְר ָּכבָּ ה ,נִ ְס ַת ֵּלק ק ֶֹׁדם זְמַ נוֹ .
הַ ַמע ֲִמיק ְב ִעיונוֹ ְבמַ ע ֵּ ג.
ש ְך לוֹ
ש ָּא ָּדם ְמחַ ֵּדש ַבתוֹ ָּרהֵּ ,כן נִ ְמ ָּ
לְ ִפי הַ ִחדוש ֶׁ א.
SECOND PART
1. According to the novel interpretation that a person
innovates in Torah, so is it drawn to him light (inspiration and
excitement) from the holiness of the Land of Israel.
שם
עַ ל־יְ ֵּדי ִחדו ִשין ְדאוֹ ַריְ ָּתא נִ ְתג ֶַׁלה הַ ְשגָּחַ ת הַ ֵּ ג.
לְ ִפי ְב ִחינָּתוֹ נִ ְס ְתמו מַ עַ יְ נוֹ ת הַ חָּ ְכמָּ ה מֵּ חַ ְכמֵּ י הַ דוֹ ר,
ולְ הֵּ פֶׁ ְך ְכ ֶׁ
שיוֹ צֵּ א מֵּ הַ ְת ִפיסָּ ה.
ַסף ג ִֵּרים.
עַ ל־יְ ֵּדי ִחדו ִשין ְדאוֹ ַריְ ָּתא נִ ְתו ֵּ ה.
נִ ְתעוֹ ֵּרר עָּ לָּ יו ִק ְטרוג גָּדוֹ ל ,וְ ָּאז הוא ְבסַ ָּכנָּה ְגדוֹ לָּ ה
של יך לְ ִה ְתלַ ֵּבש ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִב ְקלַ ְס ֵּתר ָּפנִ ים ֶׁ וְ צָּ ִר ְ
אשית.
ְב ֵּר ִ
420 SEFER NOVELTIES HAMIDOT
ש ִנ ְתנו
ל־פי ֶׁ
שלֹא נִ ָּתן לִ ְכתֹב ַאף־עַ ִ
לִ ְכתֹבִ ,כי יֵּש ֶׁ
שיוֹ ֵּדעַ ֵּאיזֶׁהו לִ ְכתֹב וְ ֵּאיזֶׁהו לֹא ,הוא
לִ ְדרֹש .ו ִמי ֶׁ
יוֹ ֵּדעַ ומַ ִכיר יְ הו ִדי ֶׁאחָּ ד ֵּבין ֶׁאלֶׁ ף [אֲ לָּ ִפים] ִמן הָּ אֻ מוֹ ת.
יך ָּא ָּדם לִ ְשמֹר ִמלוֹ מַ ר ִד ְב ֵּרי תוֹ ָּרה ְבעֵּ ת ו ְבמָּ קוֹ ם צָּ ִר ְ יא.
ש ִנ ְשמָּ ִעים,
ש ֵּאינָּם נִ ְשמָּ ִעים ,וַאֲ ִפלו ְבעֵּ ת ו ְבמָּ קוֹ ם ֶׁ
ֶׁ
שלֹא יִ ְהיֶׁה ִב ְב ִחינַת יך לִ ְשקֹל אוֹ ָּתם ַכ ָּמה יֹאמַ רֶׁ ,צָּ ִר ְ
" ָּכל רוחוֹ יוֹ ִציא ְכ ִסיל"ִ .כי עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מֵּ ִביא חוֹ לַ ַאת
יכץ"ִ ,כי הַ חוֹ לַ ַאת הַ זֹאת ָּבא
ֶׁישוִ וילִ ְ
שקוֹ ִרין "ג ְ
ֶׁ
ש ַב ָּדם ,וְ זֶׁה "לַ עֲשוֹ ת לְ רוחַ
עַ ל־יְ ֵּדי ִה ְתג ְַברות הַ ַמיִ ם ֶׁ
ִמ ְש ָּקל ומַ יִ ם ִת ֵּכן ְב ִמ ָּדה".
עַ ל־יְ ֵּדי ִחדו ִשין ְדאוֹ ַריְ ָּתא זוֹ כֶׁ ה לְ טַ ִלית נ ָָּּאה. יב.
הַ ַצ ִדיק ִמ ְתיַגֵּעַ ֶׁאל ֵּאיזֶׁהו חֵּ פֶׁ ץ אוֹ עַ ל ֵּאיזֶׁהו ְדבַ ר יג.
ְסבָּ ָּרא ַבפוֹ ְס ִקים .גַם ִד ְב ֵּרי הַ ַדיָּנִ ים ֵּאינָּם נִ ְשמָּ עִ ים
י־דינִ ים.
ְב ָּא ְזנֵּי הַ ַבעֲלֵּ ִ
422 SEFER NOVELTIES HAMIDOT
ש ְמג ֶַׁלה ֵּאיזֶׁהו טַ עַ ם ִמ ַטעֲמֵּ י הַ תוֹ ָּרה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה רוחַ
ְכ ֶׁ טו.
ִח ּת ּון
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
יעי.
שאת לַ 'יוֹ ם הָּ ' ְר ִב ִ
לַ ָּדבָּ ר" :לְ בָּ נָּה" – ְב'תולָּ ה נִ ' ֵּ
עַ ל־יְ ֵּדי ִחתון ִעם ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ָּב ִאים טוֹ בוֹ ת ו ְב ָּרכוֹ ת ג.
ש ִרים.
ַדיָּנִ ים ְכ ֵּ
שה לוֹ לִ ְמצֹא זִווגוֹ ,י ְַר ִגיל ֶׁאת עַ ְצמוֹ לִ ְקרוֹ ת
ש ָּק ֶׁ
ִמי ֶׁ ו.
SECOND PART:
1. One who has difficulty finding his soulmate should say
the Song at the Sea with concentration.
2. Kiddush Levanah (the Blessing over the New Moon) is a segulah
(conducive)to finding one's soulmate. A sign for this: The
Hebrew word for moon – LiVaNA is the acronym for: "A
virgin is married on Wednsday." (opening words fo Tractate Kesuvos)
3. By making a marriage to a Torah scholar, benefits and
blessings come to a person.
4. By making a marriage to a Torah scholar, one is saved
from the punishment that comes through giving advice to
do evil against a friend.
5. Through making a marriage to a Torah scholar, through
this worthy judges are appointed.
6. One who has difficulty in finding his soulmate should
accustom himself to reciting the passages about the
sacrifices of the Princes of the Twelve Tribes.
הַ ִּּמדּ וֹ ת טֵֶ בַ ע סֵ ֵֵֶפר 422
ששוֹ מֵּ ר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ָּללון וְ גַם לָּ דור ְשנֵּי זוגוֹ ת
ִמי ֶׁ י.
כהֲנִ ים
ְבבַ יִ ת ֶׁאחָּ ד ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ כֶׁ ה לְ חַ ְתנו ָּתא ֹ
ֵּי־א ָּדם ֲחשו ִבים ְגדוֹ לִ ים.
ו ְבנ ָּ
שה הָּ ִראשוֹ נָּה,
יתת ִא ָּ
שה ַאחַ ר ִמ ַ
שא ִא ָּ
ש ָּא ָּדם נוֹ ֵּ
ְכ ֶׁ יא.
ִא ְשתוֹ הָּ ִראשוֹ נָּה ִמ ְצטַ עֶׁ ֶׁרת ַב ֶׁקבֶׁ ר.
טֶ בַ ע
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
חֲרא,
א־א ָּ
לִ נְ ז ִָּקים הַ ְר ֵּבה וְ לִ ְפג ִָּעים ָּר ִעים מֵּ הַ ִס ְט ָּר ַ
ם־כפור.
ִ שקוֹ ִרין ְביוֹ
שה ֶׁ
ש ִי ְק ָּרא הַ ָּפ ָּר ָּ
ְסג ָֻּלתוֹ ֶׁ
422 SEFER NATURE HAMIDOT
ל־פי רֹב הַ יְ ֵּר ִאים – ַפ ְרנָּסָּ ָּתם ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ִטלְ טולִ ים.
עַ ִ ב.
טוֹ ִביםִ .ב ְש ִביל זֶׁה הַ ָּקדוֹ ש־ ָּברו ְך־הוא ְמסַ ֵּבב
שיֵּצֵּ א זֶׁה הָּ ָּא ָּדם ִמ ָּמקוֹ ם הַ זֶׁה לְ מָּ קוֹ ם ַאחֵּ ר.
ִסבו ִביםֶׁ ,
לִ ְפעָּ ִמים נִ ְתחַ יֵּב ָּא ָּדם ֵּאיזֶׁהו גָּלות וְ נִ ְתחַ ֵּלף לוֹ עַ ל ה.
ָטהֳ ָרה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ָּרה ְמטַ הֶׁ ֶׁרת הַ ַביִ ת ִמ ָּצ ָּרעַ ת.
שה ְכ ֵּ
ִא ָּ א.
423 SEFER PURITY HAMIDOT
WANDERING
(having to move constantly from place to another)
יְ ש ּו ָעה
שיֵּש לוֹ ְמ ִסירות־נֶׁפֶׁ ש עַ ל
ֵּאין עוֹ ִשין נֵּס ֶׁא ָּלא לְ ִמי ֶׁ א.
שם.
ִקדוש־הַ ֵּ
שמֵּ חַ ְביִ סו ִרין ,מֵּ ִביא יְ שועָּ ה.
הַ ָּ ב.
שר לְ ָּך לְ ִהנָּצֵּ ל ַאל ִת ְסמ ְֹך עַ ל הַ נֵּסָּ ,כל זְמַ ן ֶׁ
ש ֶׁא ְפ ָּ ח.
הַ זֶׁה נוֹ פֵּ ל לְ ָּרעָּ ה ,וְ הַ כֹל לְ ִפי ג ֶֹׁדל הַ נֵּס.
־ברו ְך־
שם עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ש ֵּאינוֹ מַ ז ְִכיר ֵּ
ִמי ֶׁ י.
עַ ל־יְ ֵּדי ִב ָּטחוֹ ן הָּ ָּא ָּדם נִ ְפלָּ ט ִמ ָּצרוֹ ָּתיו. יב.
ש ַיעֲמוֹ ד ְבזֶׁה
ש ָּא ָּדם ָּבא לְ ֵּאיזֶׁה נִ ָּסיוֹ ן ,י ֵַּדע ְכ ֶׁ
ְכ ֶׁ טז.
יתה.
עַ ל־יְ ֵּדי ַתעֲנִ ית הָּ ָּא ָּדם נִ צוֹ ל ִמ ִמ ָּ יט.
שמַ יִ ם.
הַ חֶׁ סֶׁ ד ִמן הַ ָּ
ש ַא ָּתה ְמשוֹ ֵּררַ ,א ָּתה ְמעוֹ ֵּרר ֶׁאת כח .עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִנגונִ ים ֶׁ
ש ַא ָּתה ־ברו ְך־הואֶׁ ,
ש ִי ְס ַת ֵּכל ָּבאֻ ָּמה הַ זוֹ ֶׁ , הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ש ְע ֶׁב ֶׁדת ְב ָּך.
ש ָּלה לָּ ָּמה ִהיא ְמ ַ
ְמשוֹ ֵּרר ֶׁאת הַ ִנגון ֶׁ
יִ ְראָ ה
ש ֵּאינוֹ חָּ כָּ ם ְבעֵּ ינֵּי עַ ְצמוֹ ,יָּכוֹ ל לָּ בוֹ א לְ יִ ְר ָּאה.
ִמי ֶׁ א.
ש ְמק ָֹּרב ֶׁאל הַ ז ֵָּּקן וְ סוֹ בֵּ ל ַכעֲסוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ כֶׁ ה
ִמי ֶׁ ב.
לְ יִ ְר ָּאה.
ש ִנז ְַד ֵּמן לְ יָּדוֹ ֵּאיזֶׁה ְג ִמילות־חֶׁ סֶׁ ד ,וְ ֵּאינוֹ גוֹ מֵּ ל,
ְכ ֶׁ ג.
25. One who makes known the Way of G-d to the many,
through this, even if he is amongst the gentiles, the Holy
One -Blessed is He- saves him.
26. One who prays all day long, through this he will merit to
receive salvation.
27. When the Jews speak the truth, through this kindness is
sent to them from Heaven.
28. Through the melodies that you sing, you arouse the Holy
One -Blessed is He- to look upon the nation whose melody
you are singing – why it subjugates you.
ת־שמַ יִ ם.
ָּ יִ ְר ַא
ש ַמזָּלוֹ ְמחַ יֵּב
שם תוֹ ִסיף לָּ ָּא ָּדם יוֹ ֵּתר ִמ ַמה ֶׁ יִ ְר ַאת־הַ ֵּ ח.
שיֵּש בוֹ
שהֲמוֹ ן עַ ם ִמ ְת ָּב ְר ִכין בוֹ ְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ָּא ָּדם ֶׁ יד.
ת־שמַ יִ ם.
ָּ יִ ְר ַא
422 SEFER FEAR OF G-D HAMIDOT
bless others that they should be like him) certainly has fear of Heaven.
הַ ִּּמדּ וֹ ת יִּ ְר ָאה סֵ ֵֵֶפר 423
גַם הַ ֵּמ ִסית לֹא יָּכוֹ ל לְ הָּ ִסית אוֹ תוֹ . יח.
15. Someone who has fear of Heaven can break the heart of
the haughty ...
16. ... and draws down the Divine Presence into the world.
17. ... and comes into the grip of submission [to G-d].
18. Also, the seducer is not able to deviate him.
19. One who constantly clings to the fear of Hashem, may
He be Blessed, the Holy One, Blessed be He, does miracles
for him.
20. One who is constantly connected to the fear of G-d and
does not forget about it -- all of his sins are pardoned.
21. One who has fear of G-d will certainly listen to the voice
of the righteous.
22. He will also come to the attribute of trust [in G-d].
23. Through fear (of Heaven) the Holy One, Blessed be He,
gives him peace.
24. Someone who does not have fear of G-d, does not walk
in the way of Hashem.
25. Through fear of G-d, one comes to truth.
26. One who has fear of G-d does not fall from his
greatness, and keeps getting greater.
הַ ִּּמדּ וֹ ת יִּ ְר ָאה סֵ ֵֵֶפר 424
שיֵּש לוֹ חָּ ְכמַ ת אֱ ל ִֹקים ְבלִ בוֹ ,הָּ עָּ ם יִ ְיראו ִמ ְלפָּ נָּיו.
ִמי ֶׁ כז.
שיֵּש בוֹ יִ ְר ָּאהְ ,בו ַַדאי י ְַכנִ יעַ ֶׁאת עַ ְצמוֹ לִ ְפנֵּי
כטִ .מי ֶׁ
הַ ַצ ִדיק.
לוֹ יִ ְר ָּאה.
27. One who has the wisdom of Elokim (G-d) in his heart,
the people will be afraid of him.
28. Someone who has fear of G-d, when fright comes to the
world, he will not be afraid. Rather, he will even be happy.
29. Someone who has fear of G-d will certainly humble
himself before the Tzadik.
30. Through haughtiness, there is no fear of G-d.
31. To [acquire] fear of G-d, go to the ritual bath.
32. Through sanctifying the Name [of G-d], you will come
to fear of G-d.
33. Intentional sins remove the fear of G-d from before his
eyes.
34. Someone who does not pay attention to the day of
death, through this, he has no fear of G-d.
35. When a person falls from his fear of G-d, it is known
that they are judging him Above.
36. Through the gift that one gives to the righteous, one
merits fear of G-d.
37. Also, 310 immersions in a Mikveh (ritual) bath are a segulah
(conducive) to fear of G-d.
הַ ִּּמדּ וֹ ת יִּ ְר ָאה סֵ ֵֵֶפר 422
שיֵּש
שק הָּ ָּא ָּדם לַ עֲשוֹ ת ִמ ְצ ָּוה הוא ִסימָּ ן ֶׁ
שחוֹ ֵּ
שק ֶׁ
הַ חֵּ ֶׁ לח.
לוֹ יִ ְר ָּאה.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִי ְר ָּאה וְ הַ חֶׁ סֶׁ ד נִ צוֹ ל מֵּ ֵּאש וְ זוֹ כֶׁ ה לְ פַ ְרנָּסָּ ה. א.
ְמקוֹ ם הַ הוֹ ָּר ָּאה ִהיא מוֹ עֶׁ לֶׁ ת לְ יִ ְר ָּאה. ב.
שלְ חָּ ן־עָּ רו ְך" ָּב ִאים לְ יִ ְר ָּאה. עַ ל־יְ ֵּדי לִ מוד " ֻ ג.
עַ ל־יְ ֵּדי מֻ ְפלְ גֵּי ַוח ֲִריפֵּ י הַ דוֹ ר ְמ ִא ִירין ֶׁאת הַ ִי ְר ָּאה, ד.
וְ עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִי ְר ָּאה ִמ ְתנוֹ צֵּ ץ זְכות ָּאבוֹ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי
ִה ְתנוֹ ְצצות הָּ ָּאבוֹ ת נִ ְתעוֹ ֵּרר ְתשובָּ ה ָּבעוֹ לָּ ם.
שמַ יִ ם ,וְ ֵּאין ְביַד
יֵּש כֹחַ ְביַד הַ י ִָּחיד לִ ְפרֹק עֹל ָּ ה.
שמַ יִ ם.
הָּ ַר ִבים לִ ְפרֹק עֹל ָּ
שה ְמסֻ גָּל לְ יִ ְר ָּאה.
ש ִב ְק ֻד ָּ
ר־דעַ ת ֶׁ
הַ קוֹ ל הַ יוֹ צֵּ א ִמ ַב ַ ו.
עַ ל־יְ ֵּדי ִבלְ בול הַ ַדעַ ת נִ ְת ַקלְ ֵּקל הַ ִי ְר ָּאה ,גַם עַ ל־יְ ֵּדי ז.
יִ ח ּוס
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ּ ָכבוֹ ד
שרוֹ ִצין לִ ְדחוֹ ת ֵּאיזֶׁה ָּא ָּדם מֵּ עֲבוֹ ַדת אֱ לֹקות,
ְכ ֶׁ א.
ש ְמבַ זֶׁה ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְבכָּ ל יוֹ ם ְבעֵּ ינֵּי עַ ְצמוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי
ִמי ֶׁ ג.
שה.
לְ חֻ לְ ָּ
ִחבוק הַ ֵּספֶׁ ר תוֹ ָּרה ְמסֻ גָּל לְ כָּ בוֹ ד. ז.
של
לִ ְפעָּ ִמים יֵּש לָּ ָּא ָּדם ָּכבוֹ ד וגְ ֻד ָּלה ִב ְש ִביל זְכות ֶׁ ט.
רֹב הַ ִבזְיוֹ נוֹ ת הַ ָּב ִאים עַ ל הָּ ָּא ָּדם הֵּ ם ִב ְש ִביל חַ ְטאוֹ ת יא.
נְ עו ִרים.
ידת הַ ָּכבוֹ ד.
ִצ ָּמאוֹ ן הַ ֻמ ְפלָּ ג הוא ִסימָּ ן לִ ִיר ַ יב.
ש ַמ ִציל סֵּ פֶׁ ר־תוֹ ָּרה ִמשום ָּדבָּ ר הַ ְמ ַא ֵּבד אוֹ תוֹ ,
ִמי ֶׁ יג.
ש ְמשוֹ .
ש ַא ָּתה נוֹ ֵּתן ָּכבוֹ ד לְ ָּא ָּדםִ ,ת ֵּתן ָּכבוֹ ד גַם לִ ְמ ַ
ְכ ֶׁ טו.
422 SEFER HONOR HAMIDOT
10. One who says "I did not sin" is despised in everyone's
eyes.
11. Most of the humiliations that come upon a man are due
to the sins of his youth.
15. When you give honor to a man, give honor also to the
one serving him.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ָכבוֹ ד סֵ ֵֵֶפר 423
־ברו ְך־ ש ָּרצָּ ה הַ ָּקדוֹ ש ָּ שנ ְֶׁחטָּ ִטים הַ ֵּמ ִתיםְ ,ביָּדועַ ֶׁ ְכ ֶׁ טז.
הוא לְ הָּ ִביא ֵּאיזֶׁה ִבזָּיוֹ ן עַ ל הַ חַ ִיים ,וְ נִ ְתהַ ֵּפ ְך הַ ָּדבָּ ר.
של הַ ַצ ִדיק ,הוא נוֹ פֵּ ל
שעוֹ בֵּ ר עַ ל ִצווי ֶׁ
ִמי ֶׁ יז.
ל־פי
יך לְ בַ זוֹ תוֹ ַ ,אף־עַ ִ שהוא ַב ֲח ִשיבות ֵּאין צָּ ִר ְ ָּא ָּדם ֶׁ יט.
שע.
שהוא ָּר ָּ ֶׁ
שהוא עוֹ בֵּ ד
ל־פי ֶׁ צָּ ִר ְ
יך לִ ֵּתן ָּכבוֹ ד לַ ַמלְ כותַ ,אף־עַ ִ כ.
של הָּ ָּא ָּדם ְמכַ ְב ִדין ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם.
הַ ְבג ִָּדים ֶׁ כד.
16. When the dead are unearthed, it is certain that the Holy
One, Blessed be He, wanted to bring some humiliation on
the living, and the matter was overturned.
21. Through the honor one gives to the Torah, one is saved
from his enemies.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
27. If you are being pursued (attacked), you will merit to have
honor in this world.
28. Through visiting the sick, everyone is honored with him.
29. One who gains prestige by the shame of his friend will
not merit to a book named after him.
ּ ַכ ַעס
ששוֹ מֵּ ר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ַכעַ ס ,שוֹ נְ ָּאיו ֵּאינָּם שוֹ לְ ִטים
ִמי ֶׁ א.
ָּכל הַ כוֹ עֵּ ס – חָּ ְכמָּ תוֹ ונְ בו ָּאתוֹ ִמ ְס ַתלֶׁ קֶׁ ת ,וַאֲ ִפלו ה.
1. One who guards himself from anger, those who hate him
have no dominion over him.
2. Also, he will dwell in his house, and others will not lodge
in his place.
3. Through anger, one is humiliated.
4. Do not lose your temper and you will not sin.
5. Anyone who becomes angry; his wisdom and prophetic
ability departs. And even if greatness has been decreed for
him in Heaven, he is brought down from his greatness.
6. The Holy One Blessed be He loves one who does not
become angry and one who does not harbor resentment.
7. A hot-tempered person's life is not worth living.
8. Also, all sorts of hell reign over (or afflict) him.
9. And is overcome with hemorrhoids (in the shape of figs).
10. The Divine Presence is not important to him.
11. And he forgets his learning.
12. And increases stupidity.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ַכעַ ס סֵ ֵֵֶפר 422
אד.
ַכעַ ס ַאחַ ר אֲ ִכילָּ ה מַ זִיק ְמ ֹ יד.
שח ֲִרית.
שיֹאכַ ל ַפת ַ
ְסג ָֻּלה לְ כַ עַ ס ֶׁ יז.
13. And it is certain that his sins are more than his merits.
14. Anger after eating is very damaging.
15. The anger of a woman destroys the house.
16. Through anger one's flesh becomes emaciated.
17. It is conducive for [avoiding (or possibly: calming)] anger, to eat
bread in the morning.
18. One who does not complain about people will be
esteemed in peoples' eyes.
19. Through falsehood comes anger.
20. One with a bad temper should make a pledge and pay it
immediately. Through this the anger will be annulled from
him.
21. One who gazes at the face of a liar comes to anger.
22. Through jealousy one comes to anger.
23. Through anger one incites upon oneself harsh
judgments.
24. Through anger one sires foolish children.
25. Through anger, one's lifespan is shortened.
26. It is conducive to (dispelling or preventing) anger, that you
lower the haughty.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ַכעַ ס סֵ ֵֵֶפר 422
שלֹא יִ ְהיֶׁה לְ ָּך ַכעַ ס ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה תוכַ ל ְב ִה ְס ַת ְכלו ְת ָּך
ְכ ֶׁ כז.
ֲשה לְ ָּך יְ שועָּ ה. לחִ .ת ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצ ְמ ָּך ִמ ַכעַ סְ ,ביוֹ ם ֶׁ
ש ַנע ָּ
לט .עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה נִ ְת ַב ֵּטל הַ ַכעַ ס.
422 SEFER ANGER HAMIDOT
27. When you don't have anger, through this you will be
able, with your gaze, to humble the arrogant.
28. One who has a bad temper, it is certain that he loves
honor, and even all the commandments (good deeds) he does,
he only does for honor.
29. One who is angry at an honorable pauper, it is as if he
taunted G-d.
30. Also, he becomes mute.
31. And becomes a leper.
32. One who breaks the vice of anger will merit a good
name.
33. Sometimes anger comes through (bearing) a heavy burden.
34. Through anger comes depression.
35. Anger comes through hisbodidus (seclusion) not carried
out appropriately.
36. Through choler, there is no peace.
37. Through eating, anger departs.
38. Guard yourself from anger on a day in which you had a
salvation.
39. Through (giving) charity, anger is annulled.
הַ ִּּמדּ וֹ ת לִּ ּמוּד סֵ ֵֵֶפר 423
ִּכ ּש ּוף
של ְשמוֹ ת הַ ֻט ְמ ָּאה
ָּבנִ ים הַ נוֹ לָּ ִדים עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְלחָּ ִשים ֶׁ א.
ֵּאין הַ ִכשוף מַ זִיק ֶׁא ָּלא לְ בַ עֲלֵּ י־גַאֲ וָּ ה. ג.
לִ ּמ ּוד
ש ֵּמחַ אוֹ תוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
שה ַתעֲנוג לָּ ָּאב ו ְמ ַ
שעוֹ ֶׁ
ִמי ֶׁ א.
ַאל ִת ְדרֹש מֵּ עִ נְ יָּנִ ים ָּר ִעיםֶׁ ,א ָּלא ִת ְדרֹש ְפסו ִקים
של טוֹ ב.
וְ עִ נְ יָּנִ ים ֶׁ
ש ֵּמחַ
שי אוֹ ַריְ ָּתא ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמ ַ
ש ָּא ָּדם אוֹ מֵּ ר ִחדו ֵּ ְכ ֶׁ ג.
ש ֵּכחַ
ְמ ַ עַ ל־יְ ֵּדי ַק ָּבלַ ת הַ ִיסו ִרים ְב ַאהֲבָּ ה ֵּאינוֹ ז.
לְ לִ מוד.
יִ ְר ָּאה ִמ ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ְמסֻ גָּל לְ לִ מוד. יב.
הָּ עוֹ סֵּ ק ַבתוֹ ָּרה ַב ַליְ לָּ ה – ְש ִכינָּה ְכנֶׁגְ דוֹ . יג.
420 SEFER LEARNING HAMIDOT
ְביָּדוֹ .
ש ֵּאין בוֹ גַסותַ ,תלְ מודוֹ ִמ ְת ַקיֵּם ְביָּדוֹ .
ִמי ֶׁ יז.
הַ שוֹ מֵּ עַ ִמ ִפי הָּ ַרבִ ,מ ְס ַתיֵּעַ ִמ ְל ָּתא ְטפֵּ י. יט.
כא .הָּ אוֹ מֵּ רְ :שמועָּ ה זוֹ נ ָָּּאה וְ זוֹ ֵּאי ָּנה נ ָָּּאהְ ,מ ַא ֵּבד הוֹ נָּה
של תוֹ ָּרה.
ֶׁ
שה מֵּ חַ ְד ָּתא.
יקא ָּק ֶׁ
כבִ .מיגְ מַ ר ְבעַ ִת ָּ
הַ שוֹ כֵּ חַ ָּדבָּ ר ֶׁאחָּ ד ִמ ַתלְ מודוֹ ,גוֹ ֵּרם גָּלות לְ בָּ נָּיו כג.
21. One who says, "This Torah saying is pleasant, and that
one is not" loses the wealth of the Torah.
22. Relearning something forgotten is harder than learning
something new.
23. One who forgets one detail from his learning causes the
exile of his children, and he is brought down from his
greatness.
24. A Torah scholar whose inner being does not match up
to his outward appearance is called an abomination.
הַ ִּּמדּ וֹ ת לִּ ּמוּד סֵ ֵֵֶפר 422
אכתוֹ .
כהַ .תלְ ִמיד־חָּ כָּ ם – ְבנֵּי עִ ירוֹ ְמצֻ ִוין לַ עֲשוֹ ת ְמלַ ְ
ֲשה ִכ ְביָּכוֹ ל מָּ ְך.
ִב ְש ִביל ִבטול תוֹ ָּרה ַנע ָּ כו.
ו ִמ ִבנְ יַן נְ פָּ שוֹ ת מֵּ הַ ָּצלַ ת תוֹ ָּרה ַתלְ מוד גָּדוֹ ל כז.
ָּאם.
ֵּבית־הַ ִמ ְק ָּדש ו ִמ ִכבוד ָּאב ו ֵּ
שה זוֹ כֶׁ ה לְ ִבינָּה.
כח .עַ ל־יְ ֵּדי ְק ֻד ָּ
־ברו ְך־הוא בוֹ כֶׁ ה עֲלֵּיהֶׁ ן ְבכָּ ל יוֹ ם,
ֹשה – הַ ָּקדוֹ ש ָּ
כטְ .של ָּ
שר לוֹ לַ ֲעסֹק ַבתוֹ ָּרה וְ ֵּאינוֹ
ש ֶׁא ְפ ָּ
וְ ֶׁאחָּ ד מֵּ הֶׁ ם ,עַ ל ִמי ֶׁ
עוֹ סֵּ ק.
עַ ל־יְ ֵּדי ִבינָּה זוֹ כֶׁ ה לִ ְתשובָּ ה. ל.
להֵּ .אינוֹ דוֹ מֶׁ ה הַ לוֹ מֵּ ד ִמ ִפי עַ ְצמוֹ לַ לוֹ מֵּ ד ִמ ִפי הָּ ַרב.
422 SEFER LEARNING HAMIDOT
ז ְַרעוֹ .
לח .יִ לְ מַ ד ָּא ָּדם אֲ ִפלו ְבלֹא הֲבָּ נָּה.
לט .תוֹ עֶׁ ֶׁלת גָּדוֹ ל לִ ְראוֹ ת ֶׁפה הָּ ַרב ִב ְשעַ ת הַ ִלמוד.
תוֹ עֶׁ לֶׁ ת גָּדוֹ ל לִ לְ מֹד ֵּאצֶׁ ל נְ הָּ רוֹ ת. מ.
מא .הָּ עוֹ סֵּ ק ַבתוֹ ָּרה ַב ַליְ לָּ הְ ,כ ִאלו עוֹ סֵּ ק ַבעֲבוֹ ָּדה.
מב .הָּ עוֹ סֵּ ק ְב ִהלְ כוֹ ת עֲבוֹ ָּדהְ ,כ ִאלו נִ ְבנֶׁה ֵּבית־הַ ִמ ְק ָּדש
ְביָּמָּ יו.
ֵּיהנֹם
ש ֵּאינוֹ הָּ גון ,נוֹ פֵּ ל לְ ג ִ
הַ לוֹ מֵּ ד תוֹ ָּרה לְ ַתלְ ִמיד ֶׁ מג.
ש ֵּאינוֹ
ש ֵּמ ִשים ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְכ ִמי ֶׁ
עָּ רוֹ ם עָּ לֶׁ יהָּ ,ו ְב ִמי ֶׁ
הַ ִלמוד קוֹ ֶׁדם לְ יִ ְר ַאת חֵּ ְטא ,וְ יִ ְר ַאת חֵּ ְטא קוֹ ֶׁדם לְ עִ יון. מז.
שהוא
מט .תוֹ ָּרה ְצ ִריכָּ ה ַדוְ ָּקא לִ ְהיוֹ ת ְב ִדבורִ ,כי הַ ִלמוד ֶׁ
ֲשה.
ידי מַ ע ֶׁ
שבָּ ה לְ בַ ד נִ ְש ַת ֵּכחַ ,וְ ֵּאין ָּבא לִ ֵּ
ְבמַ ֲח ָּ
הַ לוֹ מֵּ ד וְ ֵּאינוֹ חוֹ זֵּר ,דוֹ מֶׁ ה לְ זוֹ ֵּרעַ וְ ֵּאינוֹ קוֹ צֵּ ר. נ.
שם
שת מֵּ ֵּאת הַ ֵּ
הַ חוֹ זֵּר ַתלְ מודוֹ – הַ תוֹ ָּרה ְמבַ ֶׁק ֶׁ נא.
ש ֵּאין לוֹ עֵּ ת ָּקבועַ לִ לְ מֹד ,הוא ָּבא לְ ִה ְרהו ֵּרי זְנות.
ִמי ֶׁ נב.
של מַ עְ לָּ ה
שלוֹ ם ְבפָּ מַ לְ יָּא ֶׁ
הַ לוֹ מֵּ ד תוֹ ָּרה לִ ְשמָּ ה ,מֵּ ִשים ָּ נד.
של מַ ָּטה ,ומֵּ גֵּן עַ ל ָּכל הָּ עוֹ לָּ ם ֻכלוֹ ,ו ְכ ִאלו ָּבנָּה
וְ ֶׁ
033 SEFER LEARNING HAMIDOT
52. One who does not have established times for learning
comes to promiscuous thoughts.
53. One who does not review his learning has difficulty
raising children.
54. One who learns Torah with pure intention, creates peace
in the pamalia ( gathering of the wise, often translated as tribunal) Above
הַ ִּּמדּ וֹ ת לִּ ּמוּד סֵ ֵֵֶפר 034
הַ ְמלַ ֵּמד ֶׁבן חֲבֵּ רוֹ תוֹ ָּרה ,מַ ְעלֶׁ ה עָּ לָּ יו הַ ָּכתובְ ,כ ִאלו נה.
ֲשאוֹ
ֲש ָּאה לְ ִד ְב ֵּרי תוֹ ָּרה ו ְכ ִאלו ע ָּ
ֲשאוֹ ו ְכ ִאלו ע ָּ
ע ָּ
לְ עַ ְצמוֹ .
הַ ַמ ְש ִחיר ָּפנָּיו [עַ ל ִד ְב ֵּרי תוֹ ָּרה] ָּבעוֹ לָּ ם הַ זֶׁה, נו.
הַ קוֹ ֵּרא ָּפסוק ִבזְמַ נוֹ ,מֵּ ִביא טוֹ בָּ ה לָּ עוֹ לָּ ם. נט.
שיֵּש ְשנֵּי ְפסו ִקים ,מֵּ ֶׁאחָּ ד ַא ָּתה יָּכוֹ ל לִ ְדרֹש זְכות
ְכ ֶׁ ס.
וְ טוֹ ב ומֵּ ֶׁאחָּ ד ַא ָּתה יָּכוֹ ל לִ ְדרֹש לְ הֵּ פֶׁ ְךִ ,ת ְדרֹש
שהוא לִ זְכות ולְ טוֹ ב.
הַ ָּפסוק ֶׁ
ש ֵּאין לוֹ הֲבָּ נָּה ְבלִ מודוֹ ,יִ ְשבֹת ֵּאצֶׁ ל צַ ִדיקַ ,גם
סאִ .מי ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יִ ז ְֶׁכה לִ לְ מֹד תוֹ ָּרה לִ ְשמָּ ה .אוֹ יִ ְש ַת ֵּדל
לַ עֲשוֹ ת ֵּאיזֶׁה ַתעֲנוג לַ ַצ ִדיק אוֹ יִ לְ מַ ד ְב ִש ְמחָּ ה אוֹ
יְ ַק ֵּבל הַ ַצ ִדיק ש ָּבת ְב ִש ְמחָּ ה אוֹ
יְ ַק ֵּבל ֶׁאת הַ ַ
ְב ִש ְמחָּ ה.
030 SEFER LEARNING HAMIDOT
ש ֵּכר.
ִמ ַמ ְש ֶׁקה הַ ְמ ַ
סד .עַ ל־יְ ֵּדי ִבטול תוֹ ָּרה יָּבוֹ א לְ ִבטול ְת ִפ ָּלה וְ הוא הַ ִדין
לְ הֵּ פֶׁ ְך.
ש ָּבת
ש ֵּאין יָּכוֹ ל לִ לְ מֹד ִכי ֵּאין לוֹ ְפנַאי וְ לוֹ מֵּ ד ְב ַ
סהִ .מי ֶׁ
וְ רֹאש־ח ֶֹׁדשָּ ,בזֶׁה הוא מַ ע ֲִציר ֶׁאת רוחַ הַ ֻט ְמ ָּאה.
ש ִדינִ ים שוֹ ִרין עָּ לָּ יו.
ש ֵּאין מֵּ ִבין ֶׁאת לִ מודוֹ ְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ְכ ֶׁ סו.
שי הַ תוֹ ָּרה לְ טוֹ בָּ ה יָּכוֹ ל לְ הָּ ִביא יְ שועָּ ה.
עא .עַ ל־יְ ֵּדי ְדרו ֵּ
עב .עַ ל־יְ ֵּדי רֹחַ ב־לֵּ ב יָּכוֹ ל לְ הָּ ִבין ָּדבָּ ר ִמתוֹ ְך ָּדבָּ ר.
032 SEFER LEARNING HAMIDOT
שלוֹ ם.
עה .עַ ל־יְ ֵּדי תוֹ ָּרה ִתז ְֶׁכה לְ ָּ
שתֹאמַ ר תוֹ ָּרה לְ ִפי מַ ְד ֵּרג ְָּת ָּך וְ לֹא לְ מַ ְעלָּ ה ְכ ֶׁ עו.
ִמ ַמ ְד ֵּרג ְָּת ָּך ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ָּקדוֹ ש־ ָּברו ְך־הוא יְ ַקיֵּם
ִצווי ֶָּׁך.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְכ ִפירוֹ ת ֵּאין לָּ ָּא ָּדם חַ ְשקות לִ לְ מֹד. עז.
עח .עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה לִ ְשמָּ ה ִתז ְֶׁכה לְ תוֹ ָּרה לִ ְשמָּ ה.
רש
עט .עַ ל־יְ ֵּדי ִקימַ ת ֲחצוֹ ת יִ ז ְֶׁכה לְ הָּ ִבין ֶׁאת הַ תוֹ ָּרה וְ לִ ְד ֹ
אוֹ ָּתה.
ש ָּפסַ ק ִמ ִד ְב ֵּרי תוֹ ָּרה לִ ְדבָּ ִרים ְבטֵּ לִ יםִ ,תקונוֹ –
ִמי ֶׁ פ.
73. One who has no desire to learn Torah should not speak
about anyone any bad word.
74. Do not learn, except by someone who is Heaven fearing.
75. Through Torah, you will merit peace.
76. When you say Torah (- ideas developed from the Torah)
according to your level, and not beyond it, through this G-d
will honor your commands.
77. Due to blasphemy, a person does not have desire to
learn.
78. Through giving charity for the sake of the Divine
Presence, one merits to Torah for the sake of the Divine
Presence.
79. Through getting up at midnight, one merits to
understand the Torah and explicate it.
80. One who interrupted his Torah study for trivial matters,
his rectification is to get up at midnight.
81. One who hates falsehood as he would an abomination,
he will have passion to learn.
82. A book that a wicked person learned from, do not learn
from it, for the letters of the book will make you wicked.
הַ ִּּמדּ וֹ ת לִּ ּמוּד סֵ ֵֵֶפר 032
ש ַא ָּתה שוֹ מֵּ עַ תוֹ ָּרה אוֹ מוסָּ ר מֵּ ֶׁאחָּ ד וְ לֹא נִ ְת ַכ ֵּבד ְכ ֶׁ פג.
ידי־ ֲחכָּ ִמים הַ ְמכַ ְב ִדין זֶׁה לָּ זֶׁה ַבהֲלָּ כָּ ה ְשנֵּי ַתלְ ִמ ֵּ פז.
־ברו ְך־הוא מַ ְצלִ יחַ לָּ הֶׁ ם, לִ ְשמָּ ה ובַ ֲע ָּנוָּה ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ש ִנ ְתנָּה ְבי ִָּמין וְ זוֹ ִכין
וְ עוֹ לִ ים לִ גְ ֻד ָּלה וְ זוֹ ִכין לְ תוֹ ָּרהֶׁ ,
של תוֹ ָּרה.
ימינָּה ֶׁ
ש ִנ ָּתנִ ין ִב ִ
לִ ְדבָּ ִריםֶׁ ,
שסוֹ ְפ ָּך
פחַ .תלְ ִמיד־חָּ כָּ ם נוֹ קֵּ ם וְ נוֹ טֵּ ר ְכנָּחָּ שִ ,ה ָּדבֵּ ק בוֹ ֶׁ ,
לֵּ הָּ נוֹ ת ִמ ַתלְ מודוֹ .
פטָּ .אסור לִ לְ מֹד ִמן הַ ַמ ְמ ִש ְ
יך לַ עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ,וְ הַ לוֹ מֵּ ד
יתה.
ִמ ֶׁמנו חַ יָּב ִמ ָּ
שיֵּש בוֹ ֵּריחַ וְ ֵּאין
תוֹ ָּרה ְבלֹא ִמ ְצווֹ ת הוא ְכמוֹ ה ֲַדסֶׁ , צ.
בוֹ טַ עַ ם.
032 SEFER LEARNING HAMIDOT
ש ַמ ְש ִכים
צאְ .ב ִמי ַא ָּתה מוֹ צֵּ א ִס ְד ֵּרי תוֹ ָּרה? ְב ִמי ֶׁ
ומַ ע ֲִריב עֲלֵּ יהֶׁ ם ְבבֵּ ית־הַ ִמ ְד ָּרש ומַ ְש ִחיר ֶׁאת ָּפנָּיו
עֲלֵּ יהֶׁ ם ָּכעוֹ ֵּרב ,ומֵּ ִשים עַ ְצמוֹ ַא ְכז ִָּרי עַ ל ָּבנָּיו ָּכעוֹ ֵּרב.
צבֵּ .אין ִמן הַ כֹל זוֹ כֶׁ ה ָּא ָּדם לִ לְ מֹדִ ,ב ְש ִביל זֶׁה הוֹ לְ ִכים
לְ מֶׁ ְרחַ ִקים לִ לְ מֹד.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
יֵּש יִ סו ִרים הַ ָּב ִאים עַ ל הָּ ָּא ָּדם וְ נִ ְק ָּבע לָּ הֶׁ ם זְמַ ן לְ ִפי א.
ִחיוב ִסדור הַ כוֹ כָּ ִבים ,הַ ְמחַ ְי ִבים ָּכל ֵּאלו הַ ִיסו ִרים,
ש ִנ ְתעוֹ ֵּרר אֵּ צֶׁ ל אֲ בָּ ל עַ ל־יְ ֵּדי הָּ ָּרצוֹ ן וְ הַ ַתאֲ וָּ ה ֶׁ
ש ִה ִגיעַ ִע ָּתם הַ ָּקבועַ לָּ הֶׁ ם לֵּ יל ְֵּך
שעָּ ה ֶׁהַ ַתלְ ִמ ִידים ְב ָּ
ֵּאצֶׁ ל הָּ ַרב לִ לְ מֹד ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ ְת ַב ְטלִ ים הַ ִיסו ִרים
ק ֶֹׁדם הַ זְמַ ן הַ ָּקצוב לָּ הֶׁ ם.
ַש ִמ ִיים
ש ָּבת הֵּ ם נוֹ ְתנִ ים חַ ִיים ג ְ
ֲשר וְ הַ ַ
הַ תוֹ ָּרה וְ הַ ַמע ֵּ ב.
ַם־כן.
ג ֵּ
שלְ חָּ ן עָּ רו ְך" ָּב ִאים לְ יִ ְר ָּאה.
עַ ל־יְ ֵּדי לִ מוד " ֻ ג.
ל־כ ְך
שאֲ ִכילָּ תוֹ ָּכ ָּ
ש ִלמודוֹ ַבתוֹ ָּרה ְבמ ִֹחין ז ִַכיםֶׁ ,
ִמי ֶׁ ד.
יְ ֵּדי־זֶׁה שוֹ נְ ָּאיו נִ דוֹ נִ ין ְבחֶׁ נֶׁק .וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ ר" :וַיְ ִהי ַביוֹ ם
ישי ִב ְהיוֹ ת הַ ב ֶֹׁקר"; "ובַ ב ֶֹׁקר הָּ יְ ָּתה ִש ְכבַ ת
הַ ְשלִ ִ
הַ ָּטל"; "וַיְ ִהי ְב ַא ְשמ ֶֹׁרת הַ ב ֶֹׁקר".
עַ ל־יְ ֵּדי מֻ ְפלְ גֵּי ַוח ֲִריפֵּ י הַ דוֹ ר ְמ ִא ִירין ֶׁאת הַ ִי ְר ָּאה, ה.
וְ עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִי ְר ָּאה ִמ ְתנוֹ צֵּ ץ זְכות ָּאבוֹ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי
ִה ְתנוֹ ְצצות הָּ ָּאבוֹ ת נִ ְתעוֹ ֵּרר ְתשובָּ ה ָּבעוֹ לָּ ם.
לִ מוד הַ פוֹ ְס ִקים ְמבַ ְטלִ ין ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה. ו.
יך לְ חַ זֵּק אֱ מונָּתוֹ שהוֹ לֵּ ְך מֵּ ַרב לְ ַרבָּ ,אז צָּ ִר ְ ְכ ֶׁ ז.
ש ָּצ ִר ְ
יך לוֹ ַש ִמיעַ מַ ה ֶׁ ַש ִמיעַ אוֹ ָּתם ֶׁא ָּלא לְ כָּ ל ֶׁאחָּ ד י ְ
י ְ
ש ְמג ִַלין ָּפנִ ים
לֹא ָּפחוֹ ת וְ לֹא יוֹ ֵּתר ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ כֶׁ הֶׁ ,
ש ַבתוֹ ָּרה.
ש ָּב ִחים ֶׁ
הַ נ ִָּאים וְ הַ ְמ ֻ
030 SEFER LEARNING HAMIDOT
שהַ ַתלְ ִמיד שוֹ מֵּ עַ תוֹ ָּרה מֵּ הָּ ַרב וְ נִ ְת ַב ֵּטל ְרצוֹ נוֹ
ְכ ֶׁ ט.
שלֹא נִ ְת ַב ֵּטל
שמַ עִ ,כי ְכ ֶׁ
ש ָּ
ְכ ֶׁנגֶׁד ְרצוֹ ן הָּ ַרבָּ ,בזֶׁה י ֵַּדע ֶׁ
ש ִנ ְת ַב ֵּטל
ששוֹ מֵּ עַ ֵּאינוֹ שוֹ מֵּ עַ .גַם ְכ ֶׁ
ל־פי ֶׁ
ְרצוֹ נוֹ ַאף־עַ ִ
ששוֹ מֵּ עַ .
ַם־כן ֶׁ
הַ ְרגָּשוֹ ָּתיו ִב ְשעַ ת הַ ְש ִמיעָּ ה ,י ֵַּדע ג ֵּ
שהַ ַתלְ ִמיד ָּבא לִ ְשמֹעַ תוֹ ָּרה ִמ ִפי הָּ ַרב ,אֲ זַי
שעָּ ה ֶׁ
ְב ָּ י.
ש ִנ ְב ְראו
של הַ ַתלְ ִמיד ,הַ יְ נו הַ ְקלִ פוֹ ת ֶׁ
גַם הָּ ָּרע ֶׁ
ַם־כן לִ ְשמֹעַ וְ לִ ינֹק ,אֲ בָּ ל
שלוֹ ָּ ,ב ִאים ג ֵּ
עַ ל־יְ ֵּדי הָּ ָּרע ֶׁ
שי ְָּך
ש ָּכל ַתלְ ִמיד אֵּ ינוֹ שוֹ מֵּ עַ ֶׁא ָּלא הַ ַעַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
לְ נִ ְשמָּ תוֹ ַכ ִנז ְָּכר לְ עֵּ יל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה בוֹ ְר ִחים הַ ְקלִ פוֹ ת
ש ִהיא
וְ ֵּאינָּם יְ כוֹ לִ ים לִ ְשמֹעַ .אֲ בָּ ל יֵּש ְקלִ ָּפה ַד ָּקה ֶׁ
שיֵּש
שה ,וְ ִהיא ֵּאינָּה בוֹ ַרחַ ת ֶׁא ָּלא ְכ ֶׁ
ְקרוֹ בָּ ה לַ ְק ֻד ָּ
ַם־כן בוֹ ַרחַ ת.
ַבתוֹ ָּרה יְ שועַ ת יִ ְש ָּר ֵּאל ,אֲ זַי ִהיא ג ֵּ
ֹשה ֶׁאת חוֹ ְתנוֹ " ,לְ מָּ אן וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ ר" :ו ִַי ְשלַ ח מ ֶׁ
ְד ָּאמַ ר יִ ְתרוֹ ק ֶֹׁדם מַ ַתן־תוֹ ָּרה ָּבא וְ הָּ לַ ְך לוֹ .
הַ מוֹ ִציא ִד ְב ֵּרי־תוֹ ָּרה ְב ִפיו ,נִ צוֹ ל ִמ ִדין ְס ִקילָּ ה. יא.
ֲשים לָּ או ְבכָּ ל מָּ קוֹ ם ָּא ָּדם זוֹ כֶׁ ה לְ סַ גֵּל תוֹ ָּרה ומַ ע ִ יב.
טוֹ ִביםִ ,ב ְש ִביל זֶׁה הַ ָּקדוֹ ש־ ָּברו ְך־הוא ְמסַ ֵּבב
שיֵּצֵּ א זֶׁה הָּ ָּא ָּדם ִמ ָּמקוֹ ם הַ זֶׁה לְ מָּ קוֹ ם ַאחֵּ ר.
ִסבו ִביםֶׁ ,
032 SEFER LEARNING HAMIDOT
ו ְמעוֹ ֵּרר ַרחֲ ִמים ,גַם עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמעוֹ ֵּרר ַרחֲ ִמים ֵּאצֶׁ ל
ָּא ִביו ַב ֶׁקבֶׁ ר.
עַ ל־יְ ֵּדי תוֹ ָּרה ָּבא לֶׁ אֱ מונָּה ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה ָּבא יד.
שם.
לְ ִקדוש־הַ ֵּ
ז ֵַּכי הָּ ְראות יְ כוֹ לִ ין לְ הַ ִכיר ֶׁאת הָּ ָּא ָּדםִ ,מי ַרבוֹ טו.
שמַ ע ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֵּאינוֹ זוֹ כֶׁ ה לִ ְראוֹ ת ש ָּ
שמַ ע ֶׁ שלֹא ָּ ֶׁ
ש ִהיא יִ ְר ָּאהשל ֶׁאדוֹ ם ֶׁ ְ
ְביוֹ ִפי הַ ֶׁמלֶׁ ךִ ,כי הַ ְקלִ ָּפה ֶׁ
יך ְמאוֹ ר עֵּ ינָּיו ִמ ְל ִה ְס ַת ֵּכל ְביוֹ ִפי ְפנֵּי ָּרעָּ ה ,מַ ְח ִש ְ
ֵּיהנֹם :אֲ נִ י עָּ לָּ יו ִמלְ מַ ְעלָּ ה וְ ַא ָּתה עָּ לָּ יו ִמלְ מַ ָּטה.
של ג ִ
ֶׁ
ַש ִפיל ַד ְעתוֹ גַם עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
וְ ַת ָּקנָּתוֹ – ַי ֲעסֹק ַבתוֹ ָּרה וְ י ְ
לֹא יָּבוֹ א לִ י ֵּדי לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע.
שלֹש
עַ ל־יְ ֵּדי לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע מַ גְ ִדיל עֲווֹ נוֹ ָּתיו ְכ ֶׁנגֶׁד ָּ ב.
ישא.
לֵּ ית ַבה ִמשום לִ ְשנָּא ִב ָּ
ישאַ ,אף־עַ ל־גַב ְדלִ ְקבולֵּ י לָּ א ִמ ָּבעֵּ י,
הַ אי לִ ְשנָּא ִב ָּ ד.
יבעֵּ י.
לְ מֵּ יחַ ש ִמ ָּ
ש ֶׁיחֱלֶׁ ה עַ ל ִפיו.
שדוֹ בֵּ ר ָּרע עַ ל יִ ְש ָּר ֵּאל ,לְ סוֹ ף ֶׁ
ִמי ֶׁ ה.
032 SEFER SLANDER HAMIDOT
17. One who is strict with others and lenient with himself,
and says about what he did not hear, that he heard, due to
this, he does not merit to see the beauty of the King. For the
evil force (klipa) of Edom, which is bad fear, darkens the light
of his eyes, so that he cannot see the beauty of the Face of
the King.
ֶׁאת הַ ַצ ִדיק.
ִמ ָּלשוֹ ן הָּ ָּרע נִ צוֹ ל עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מֶׁ ת. ט.
ששוֹ מֵּ ר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ָּלשוֹ ן הָּ ָּרע ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה לֹא
ְכ ֶׁ י.
יקים.
לְ ִה ָּמנוֹ ת ִעם הַ ַצ ִד ִ
ֵּי־א ָּדם.
גַסות מֵּ ִביא ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם לְ ַד ֵּבר ִבגְ נות ְבנ ָּ יב.
שם ָּרע עַ ל חֲבֵּ רוֹ ֵּ ,אין לוֹ ְמ ִחילָּ ה עוֹ לָּ ִמית.
מוֹ ִציא ֵּ טו.
עַ ל־יְ ֵּדי לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע ֵּאין ְמ ַק ֵּבל ְפנֵּי הַ ְש ִכינָּה. טז.
הַ ְמסַ ֵּפר ְבלָּ שוֹ ן הָּ ָּרע וְ הַ ְמ ַק ְבלוֹ ָּ ,ראוי לְ הַ ְשלִ יכוֹ יז.
עַ ל־יְ ֵּדי לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע נְ ג ִָּעים ָּב ִאים עָּ לָּ יו ומַ גְ ִדיל עֲווֹ נוֹ ת יט.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע נִ ְת ָּפס ִב ְת ִפיסָּ ה. א.
15. One who says false slander on his fellow (lit. lets out a bad
reputation – based on a lie), he doesn't ever get forgiveness.
19. Due to slander, plagues, come upon him, and his sins are
magnified till the heavens, and it is fitting to stone him.
עַ ל־יְ ֵּדי לֵּ יצָּ נות ָּב ִאים יִ סו ִרים. ד.
עַ ל־יְ ֵּדי לֵּ יצָּ נות ֵּאין לוֹ חָּ ְכמָּ ה. ה.
הַ ֵּליצָּ נות ִהיא ְמ ַתעֶׁ בֶׁ ת ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם עַ ל הַ ָּקדוֹ ש־ ו.
הַ לוֹ עֵּ ג עַ ל ִד ְב ֵּרי ֲחכָּ ִמים ,נִ דוֹ ן ְבצוֹ ָּאה רוֹ ַתחַ ת. ח.
ָּכל לֵּ יצָּ נו ָּתא אֲ ִס ָּירא חוץ ִמ ֵּליצָּ נו ָּתא ַדעֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה. ט.
ֵּיהנֹם
הַ ִמ ְתלוֹ צֵּ ץ – ְמזוֹ נוֹ ָּתיו ִמ ְתמַ ע ֲִטין וְ נוֹ פֵּ ל ְבג ִ יא.
ְמ ִריבָ ה
ֵּאין ְתקומָּ ה ְב ִמלְ חָּ מָּ ה עַ ל־יְ ֵּדי הַ עֲבָּ ַרת הַ ְשבועָּ ה. א.
־ברו ְך־הוא מֵּ ִביא עָּ לָּ יו שרוֹ ֵּדף ֶׁאת ֲחבֵּ רוֹ ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ ִמי ֶׁ ב.
עַ ל־יְ ֵּדי ְכבוֹ ד הַ תוֹ ָּרה ָּא ָּדם נִ צוֹ ל ִמשוֹ נְ ָּאיו. ד.
ששוֹ כֵּ חַ ֶׁאת הָּ עֲנִ ִיים ֵּאין ְמנ ֵַּצחַ .
ְכ ֶׁ ט.
ְביָּדועַ יקים,
הַ ַצ ִד ִ עִ ם ְמ ִריבָּ ה שה
שעוֹ ֶׁ
ֶׁ ִמי טו.
שיֵּש לוֹ שוֹ נְ ִאים י ְַכנִ יעַ ֶׁאת עַ ְצמוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִמי ֶׁ יז.
לִ ְמצֹא לָּ הֶׁ ם ַאהֲבָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יִ ְהיו ְכ ֶׁאפֶׁ ס ו ְכ ַאיִ ן.
יך לִ נְ קֹם ָּבהֶׁ ם שב ֵּא ְ שיֵּש לָּ ָּא ָּדם אוֹ יְ ִבים ,וְ ֵּאינוֹ חוֹ ֵּ
ְכ ֶׁ יט.
שם יִ ְת ָּב ַר ְך ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֶׁא ָּלא ,הוא ָּדבוק ְב ִש ְמחַ ת הַ ֵּ
־ברו ְך־הוא נוֹ ֵּתן לוֹ כֹחַ לִ נְ קֹם מֵּ הֶׁ ם.
הַ ָּקדוֹ ש ָּ
יקים.
הַ נוֹ אֲ ִפים – לָּ רֹב הֵּ ם ַבעֲלֵּ י ְמ ִריבָּ ה לַ ַצ ִד ִ כ.
שיֵּש הַ ְכנָּעָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֵּאין מוֹ ָּרא ַב ִמלְ חָּ מָּ ה.
כאְ .כ ֶׁ
שב ְבמָּ צוֹ ר.
ְכ ִאלו הוא יוֹ ֵּ
שהוא נ ְַצחָּ ןָּ ,בא עָּ לָּ יו ֳחלָּ ִאים לְ ֵּאין מַ ְר ֵּפא.
כבִ .מי ֶׁ
שלשר ֶׁ יבים וְ הוֹ לְ ִכים לָּ דון לִ ְפנֵּי הַ ַ
ש ְמ ִר ִ ְשנַיִ ם ֶׁ כג.
עַ כו"ם ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ָּקדוֹ ש־ ָּברו ְך־הוא מֵּ ִביא עֲלֵּ יהֶׁ ם
ש ֵּאין לָּ ה ְרפו ָּאה.
מַ ָּכהֶׁ ,
042 SEFER CONTENTION HAMIDOT
ַב ָּפנִ ים ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נוֹ ְפלִ ים וְ נִ ְתלַ ה ֲִטים שוֹ נְ ָּאיו.
שיֵּש לוֹ
ָּשר ִמ ְנעו ָּריו ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְכ ֶׁ
שהוא טוֹ ב וְ י ָּ
לאִ .מי ֶׁ
ֵּי־א ָּדם
של הַ ְר ֵּבה ְבנ ָּ
ֵּאיזֶׁה מַ ֲחל ֶֹׁקת ,יִ ְתנ ְַדבו לִ ָּבם ֶׁ
וְ יִ ְתחַ ְברו ֵּאלָּ יו לַ עֲזוֹ ר לוֹ .
ש ֵּמ ִסית ומוֹ נֵּעַ ֶׁאת חֲ בֵּ רוֹ ִמ ֶׁד ֶׁר ְך הַ טוֹ בֵּ ,אינוֹ יָּכוֹ ל
לבִ .מי ֶׁ
לָּ קום ֶׁנגֶׁד אוֹ יְ בָּ יו ִב ְשעַ ת ְמ ִריבָּ ה ו ִמלְ חָּ מָּ ה.
003 SEFER CONTENTION HAMIDOT
שע.
שהוא אוֹ הֵּ ב ֶׁפ ַ
הַ ַבעַ ל־מַ ֲחל ֶֹׁקתְ ,ביָּדועַ ֶׁ לד.
שהוא עָּ צור ְב ִמ ִלין ,לֹא יוכַ ל אוֹ תוֹ שום ָּא ָּדם.
להִ .מי ֶׁ
שיֵּש לוֹ שוֹ נְ ִאים יֹאמַ ר ָּכל הַ יוֹ ם ְת ִפלוֹ ת ובַ ָּקשוֹ ת
לטִ .מי ֶׁ
וְ ַאל יִ ְפסֹק ִפיו ִמ ְת ִפלוֹ ת ובַ ָּקשוֹ ת ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יוֹ ִשיעַ
מד .עַ ל־יְ ֵּדי ִב ָּטחוֹ ן לֹא יו ְכלו הַ שוֹ נְ ִאים לְ הָּ ַרע לְ ָּך.
שהֵּ ִכינו
מה .עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְכנָּעָּ ה יִ ְפלו הַ שוֹ נְ ִאים ַב ְמצו ָּדהֶׁ ,
לְ ָּך.
שה עַ ל
ש ִמ ְת ַפ ֵּלל ָּכל הַ יוֹ ם ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבא בו ָּ
ִמי ֶׁ מו.
ָּת ִמיד.
ֵּי־א ָּדם דוֹ ְב ִרים עָּ לֶׁ ָּ
יךִ ,תלְ מַ ד ְבכָּ ל לַ יְ לָּ ה ש ְבנ ָּ
מחְ .כ ֶׁ
ַאג ָָּּדה.
יקים ֵּאינָּם יְ כוֹ לִ ים לָּ דור ְבעִ יר ַאחַ ת ,עַ ד
מטְ .שנֵּי צַ ִד ִ
ש ִי ְהיֶׁה לָּ הֶׁ ם אֱ מֶׁ ת.
ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ִב ָּטחוֹ ן אוֹ יְ בָּ יו לֹא יִ ְש ְמחו ְבצָּ ָּרתוֹ . נ.
ש ֵּאין ְמבַ יֵּש ְפנֵּי חֲ בֵּ רוֹ ,לֹא יִ ְש ְמחו אוֹ יְ בָּ יו עָּ לָּ יו.
ִמי ֶׁ נא.
שלֹא
שהַ ִשנְ ָּאה ֶׁ
שיֵּש לוֹ הַ ְר ֵּבה שוֹ נְ ִאיםְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ נב.
שי ְֵּצאו ֻכ ָּלם יְ ֵּדי חוֹ בָּ תוֹ ְכנֶׁגְ דוֹ .
שר ֶׁ
ַכ ִדיןִ ,כי ִאי ֶׁא ְפ ָּ
002 SEFER CONTENTION HAMIDOT
42. When you have enemies below (in this world), it is certain
that you also have enemies Above (in the Upper World).
43. Through learning [Torah], one's enemies retreat.
44. By having trust, enemies will not be able to harm you.
45. By having [the trait of] submission, your enemies will fall
into the trap that they prepared for you.
46. One who prays all day – through this shame comes upon
his enemies (see also above 39).
47. One who harms (lit. did bad to) the enemy of a Tzaddik
will merit to always triumph.
48. When people speak bad about you, learn Agaddah
(legends of the Oral Torah) every night.
49. Two Tzaddikim cannot live in the same city, until they
have truth.
50. Through having trust [in G-d], one's enemies will not
rejoice in one's troubles.
51. One who does not humiliate his fellow man, his enemies
will not rejoice over him.
52. One who has many enemies, it is certain that their hatred
is not justified. For it is impossible that they are all
vindicated in his wronging them.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְמ ִּריבָ ה סֵ ֵֵֶפר 002
שוְ עָּ ה אוֹ יְ בָּ יו ֵּאינָּם ְשמֵּ ִחים עָּ לָּ יו.
עַ ל־יְ ֵּדי ְת ִפ ָּלה ְב ַ נה.
שיֵּש לוֹ שוֹ נְ ִאים ,וְ ֵּאינוֹ יוֹ ֵּדעַ ִאם יִ פֹל ְבי ָָּּדם ִאם
ִמי ֶׁ נו.
שם
לָּ או ,יִ ְס ַת ֵּכל ִאם נוֹ פֵּ ל ִמ ַמ ְד ֵּרגַת עֲבוֹ ַדת הַ ֵּ
יִ ְת ָּב ַר ְךְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ש ִי ְהיֶׁה נִ ְמסָּ ר ְבי ָָּּדם.
לְ מַ ֲחל ֶֹׁקת יִ לְ מַ ד מַ ֶׁסכֶׁ ת סֻ ָּכה. נז.
שעִ ים.
מַ ֲחל ֶֹׁקת ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי חֲ בו ַרת ְר ָּ נח.
עַ ל־יְ ֵּדי עַ ְצבות גַם הָּ אוֹ ה ֲִבים י ְַחלְ קו עָּ לֶׁ ָּ
יך. נט.
53. When a man has enemies, and afterwards one of his own
friends and comrades also rises against him, it is a sign that
his opponents will stumble and fall.
56. One who has enemies and does not know whether or
not he will fall into their hands, should examine whether he
falls from his level in service of the Blessed G-d, then it is
certain he will be delivered into their hands.
סדָּ .כל הַ ְדבָּ ִרים נִ ְב ָּר ִאים ִב ְב ִחינַת זָּכָּ ר ונְ ֵּקבָּ ה ,אֲ ִפלו
ְמלָּ ִכים :יֵּש מֶׁ לֶׁ ְך ְב ִחי ַנת זָּכָּ ר וְ יֵּש מֶׁ לֶׁ ְך ְב ִחינַת נְ קֵּ בָּ ה,
שלֹא ־ברו ְך־הוא מַ ְר ִח ָּ
יקן זֶׁה ִמזֶׁה ְכ ֵּדי ֶׁ וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ַיח ֲִריבו ֶׁאת הָּ עוֹ לָּ ם.
שהוא לַ ְמ ָּדןַ ,אל ְתכַ ֵּבד
ל־פי ֶׁ
ל־מ ִריבָּ ה – ַאף־עַ ִ
סהַ .בעַ ְ
אוֹ תוֹ .
שטָּ ן.
שם הַ ָּ
ִב ְמקוֹ ם ְמ ִריבָּ ה ָּ סו.
שר לָּ דון אוֹ ָּתםִ ,ת ְת ַפ ֵּלל עֲלֵּ יהֶׁ ם ש ִאי ֶׁא ְפ ָּ
אוֹ ְכ ֶׁ
שר. ־ברו ְך־הוא י ִַפילֵּ ם ,וְ ַאל ִת ְמסֹר אוֹ ָּתם לַ ַ וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
שיֵּש לוֹ ִקנְ ָּאה עַ ל חֲ בֵּ רוֹ וְ דוֹ מֵּ ם ,הַ ָּקדוֹ ש־ָּכל ֶׁ עז.
71. The world would not continue to exist except for the
sake of one who shuts his mouth at the time of contention.
72. One who forgets one detail from his learning causes
antagonists to rise against him.
73. Through strife, that there is opposition on the Tzaddik,
wars are aroused.
74. When [people] speak about a person, the evil inclination
has power to strengthen himself over that person, and one
must pray for mercy about this.
75. One who has difficulty accepting appeasement is from
the feminine world.
76. For contention; go early and stay late in the hall of study
and learn Torah. Or, if it is impossible to bring those
opposing you to judgment [in a Beis Din - Jewish court],
pray about them, and the Holy One, Blessed be He, will
knock them down, but do not hand them over to a (non-
Jewish) official.
77. One who has cause to retaliate against his friend and
remains silent about it, the Holy One, Blessed be He, does
justice for him.
78. Do not contend with a man who is stronger than you,
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְמ ִּריבָ ה סֵ ֵֵֶפר 024
שהוא מֵּ כֵּ ף אוֹ ְת ָּך לְ ָּדבָּ ר ִבלְ ִתי הָּ גון .אֲ בָּ ל ִאם יֵּש לוֹ
ֶׁ
ֲשה הַ ָּדבָּ ר
שר וְ ַאל ַתע ֶׁ שרֵּ ,תלֵּ ְך ִעמוֹ ֶׁאל הַ ַ ֵּאימַ ת ַ
ִבלְ ִתי הָּ גון.
עט .עַ ל־יְ ֵּדי לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע נוֹ ְפלִ ים ַב ִמלְ חָּ מָּ ה.
ש ֵּאין אוֹ מֵּ ר לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע ,הוא ְמנ ֵַּצחַ .
ִמי ֶׁ פ.
שנָּה ופֵּ ֵּרש ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה אוֹ יְ בָּ יו רוֹ ְד ִפין אוֹ תוֹ .
פאָּ .
של ָּא ָּדם שוֹ פַ עַ ת ָּדם ְבלֹא עֵּ ת נִ ָּד ָּתה,
ש ִא ְשתוֹ ֶׁ
פבְ .כ ֶׁ
ש ֵּאיזֶׁה ִשנְ ָּאה נִ ְתעוֹ ֵּרר עָּ לָּ יו.
ְביָּדועַ ֶׁ
שהַ ַצ ִדיק יֵּש לוֹ מַ ֲחל ֶֹׁקת ִעם ֶׁאחָּ ד וְ יָּכוֹ ל לְ הַ ִציל ֶׁאת
ְכ ֶׁ פג.
עַ ְצמוֹ ִעם מָּ מוֹ ןַ ,י ִציל ֶׁאת עַ ְצמוֹ וְ ַאל יִ ְש ַת ֵּמש
ְב ִצ ְד ָּקתוֹ .
שם נִ יצוֹ ִצין ִמ ִנ ְשמַ ת
פדְ .בכָּ ל ַבעֲלֵּ י מַ ֲחל ֶֹׁקת נִ ְתגַלְ ְגלִ ים ָּ
ָּד ָּתן וַאֲ ִב ָּירם.
יקים לְ טוֹ בַ ת יִ ְש ָּר ֵּאל,
שיֵּש ֵּבין ְשנֵּי צַ ִד ִ
פה .הַ ַמ ֲחלֹקֶׁ ת ֶׁ
שגַם הֵּ ם
שגַם לְ מַ עְ לָּ ה יֵּש ְשנֵּי מַ לְ ָּא ִכים ֶׁ
ֵּת ַדע ֶׁ
ַם־כן ,וְ ֵּאין לָּ הֶׁ ם מַ ְכ ִריעַ ֶׁא ָּלא הַ ָּקדוֹ ש־
חוֹ לְ ִקים ג ֵּ
ָּברו ְך־הוא ְבעַ ְצמוֹ .
020 SEFER CONTENTION HAMIDOT
ששוֹ מֵּ עַ חֶׁ ְר ָּפתוֹ וְ שוֹ ֵּתק ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ ְת ַב ֵּטל ִמ ֶׁמנו
ִמי ֶׁ פו.
שהָּ יו ְראויִ ין לָּ בוֹ א עָּ לָּ יו. ַרבוֹ ת ָּרעוֹ ת ֶׁ
־ברוך־הוא נוֹ טָּ ה ָּת ִמיד ַאחַ ר ְ של הַ ָּקדוֹ ש ָּ ַדעְ תוֹ ֶׁ פז.
88. One must not give the benefit of the doubt (interpret his
actions in a favorable manner) to a seducer (someone who tries to bring
people to foreign beliefs).
הַ ַמ ֲחזִיק ַב ַמחֲ ל ֶֹׁקת ,עוֹ בֵּ ר ְבלָּ או וְ ָּראוי לְ ִה ְצטָּ ֵּרעַ . צג.
צה .עַ ל־יְ ֵּדי עֵּ סֶׁ ק הַ תוֹ ָּרה יָּכוֹ ל לַ ֲעמֹד ְב ִק ְש ֵּרי הַ ִמלְ חָּ מָּ ה.
יך ִע ָּמהֶׁ ם יך לְ ִה ְתחַ זֵּק ֶׁנגֶׁד הַ שוֹ נְ ִאים ולְ הַ ע ֲִר ְ צו .צָּ ִר ְ
ִמלְ חָּ מָּ ה ְב ַת ְחבולָּ ה ,וְ הַ ָּקדוֹ ש־ ָּברו ְך־הוא ַיע ֶׁ
ֲשה הַ טוֹ ב
ְבעֵּ ינָּיו.
לְ מַ ֲחל ֶֹׁקת ְסג ָֻּלה לוֹ מַ ר" :ו ִַי ְק ָּרא ָּאסָּ א ֶׁאל ה'" עַ ד צז.
שפָּ ט (בדברי הימים ב' כ'). ש ָּאמַ ר יְ הוֹ ָּ עָּ לֶׁ ָּ
יך עֵּ ינֵּינו" מַ ה ֶׁ
יך לְ הָּ ִכין ְכלֵּ י ִמלְ חָּ מָּ ה ַכנָּהוג,קאִ .ב ְשעַ ת ִמלְ חָּ מָּ ה צָּ ִר ְ
98. One who does not put his trust in G-d, through this he
is confronted with war and conflict.
99. Through the study of Torah, fear falls upon the nations
that they do not wage war against Israel.
100. In situations of conflict, say, "And he (king Yehoshafat)
said, G-d of our forefathers,…” until “For our eyes are
turned to You." What was said by Yehoshafat by
Yehoshafat (Chronicles II, 20: 6-12).
101. In a time of war, one must prepare the weapons of war
appropriately, and the Holy One, Blessed be He, will do
according to His Will, but do not rely on miracles.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְמ ִּריבָ ה סֵ ֵֵֶפר 022
קב .הַ קוֹ בֵּ עַ מָּ קוֹ ם לִ ְת ִפ ָּלתוֹ ,אוֹ יְ בָּ יו נוֹ ְפלִ ים ַת ְח ָּתיו.
שיָּמות אֲ ִפלו עַ ל ִמיןִ ,כי
ֵּאין לְ ִה ְת ַפ ֵּלל עַ ל שום ָּא ָּדם ֶׁ קג.
שמַ יִ ם.
ידי ָּ
ידי ָּא ָּדם וְ לֹא ִב ֵּ
הרֹג אוֹ ָּתם ִב ֵּ
יוֹ ֵּתר טוֹ ב לַ ֲ
שעָּ ה
שהַ ָּ
שע ֶׁ
ש ֵּכן ְב ָּר ָּ
שע; ָּכל ֶׁ
ַאל ִת ְתג ֶָּׁרה ְב ָּר ָּ קד.
חֶׁ ֶׁרב ו ִבזָּה ַר ָּבה ָּבא ַבעֲווֹ ן ִענוי הַ ִדין וְ עִ וות וְ ִקלְ קול קז.
102. One who establishes a fixed place for his prayer, his
enemies fall beneath him.
103. One should not pray for the death of any man, even an
apostate. For it is better to kill them by mortal means, rather
than by the Hand of Heaven.
104. Do not provoke an evildoer, all the more so (don't start up
with) one whose hour of fortune is at hand (lit. the hour is laughing
for him).
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ַבר
שדוֹ ְב ִרים עַ ל הַ ַצ ִדיק ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ ְתג ֵּ עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ א.
הַ ִפילוֹ סוֹ ְפיָּא ָּבעוֹ לָּ ם וְ כֵּ ן לְ הֵּ פֶׁ ְך.
ֲשה עַ ל־יְ ֵּדי
ש ָּלהֶׁ ם ַנע ָּ
ש ִע ַקר הַ ִפ ְרסום ֶׁ
יֵּש ְמפֻ ְרסָּ ִמים ֶׁ ב.
ש ָּק ִמים עָּ לָּ יו ַר ִבים וְ חוֹ לְ ִקים עָּ לָּ יו עַ ל אֱ מונָּתוֹ ,
ִמי ֶׁ ד.
וְ הוא עוֹ מֵּ ד ְכנֶׁגְ ָּדם וְ טוֹ עֵּ ן ְכנֶׁגְ ָּדם ְדבָּ ִרים הַ ִנ ְת ַק ְבלִ ים,
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ כֶׁ ה לְ בָּ נִ ים ַר ִבים וְ הָּ עוֹ לָּ ם נִ ְתמַ ֵּלא ִמז ְַרעוֹ .
אשי־הַ דוֹ ר
שנוֹ ֵּתן עֵּ ינֵּי ִש ְכלוֹ ָּת ִמיד לַ ְחקֹר ֶׁאת ָּר ֵּ
ִמי ֶׁ ה.
של־ברו ְך־הוא מַ ִצילוֹ ִמ ִסבוֹ ת ְגדוֹ לוֹ ת ֶׁ וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
אוֹ יְ בָּ יו.
023 SEFER CONTENTION HAMIDOT
נִ ְת ַפ ְר ְס ִמים ק ֶֹׁדם זְמַ נָּם ,וְ זֶׁהו ְב ִחינַת הַ ָּפלַ ת נְ פָּ לִ ים,
שהַ וָּלָּ ד יוֹ צֵּ א לַ אֲ וִ יר הָּ עוֹ לָּ ם ק ֶֹׁדם זְמַ נוֹ ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ֶׁ
שלוֹ ם.
גוֹ ֵּרם עֲנִ יות וְ לִ ְפעָּ ִמים גוֹ ֵּרם ִמיתוֹ ת ,חַ ס וְ ָּ
לִ ְפעָּ ִמים ֵּאין ְשלוֹ ם ַביִ ת לָּ ָּא ָּדם וְ כָּ ל ְבנֵּי־בֵּ יתוֹ יא.
7. By saying Birkat HaMazon (the blessings after the meal which fulfill
the Torah mandate, “You shall eat, be satisfied and bless the L-rd, your G-
d…”), the Blessed G-d becomes known in the world. Also
through Grace After Meals, the government is rested from
strife and war.
8. One who's Torah learning is with a pure mind, [including
that his] eating is so holy that he is nourished from the
[same] food from which the angels are nourished, causes
that his enemies be punished with strangulation. A sign (or
hint to the veracity ) of this matter is: (three similar Biblical phrases):
"And it was on the third day, at the beginning of the
morning…” (Shemot 19:16), "And in the morning there was a
layer of dew…” (Shemot 16:13)" "And it was in the watch of
the morning…” (Shemot 14:24)
9. The suffering and accusations that come upon a Torah
sage cause him to forget.
10. Quarreling causes that students of small stature become
famous before their time. This is an aspect of miscarriage -
when a fetus comes into the air of the world before its time.
This causes poverty, and sometimes (even) causes deaths, G-d
forbid.
11. Sometimes a man does not have peace in his house, and
all the members of his household quarrel with each other. It
is certain that there are demons in the house causing all this
- and through this affliction comes upon his household.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְמ ִּריבָ ה סֵ ֵֵֶפר 022
ַתעֲנִ יתוֹ ,זֶׁה הַ ָּדבָּ ר מַ ִציל אוֹ תוֹ ִמשוֹ נְ ִאים ומֵּ רוֹ ְצ ִחים.
שה לוֹ לְ כַ וֵּן ַדעְ ֵּתה ַב ְת ִפ ָּלה.
שיֵּש לוֹ שוֹ נְ ִאיםָּ ,ק ֶׁ
ִמי ֶׁ טז.
שהוֹ ל ְֵּך
שה ֵּפרוד ֵּבין ִאיש לְ ִא ְשתוֹ ,הַ יְ נו ֶׁ שעוֹ ֶׁ
ִמי ֶׁ יז.
ֵּי־א ָּדם לַ עֲבוֹ ָּדתוֹ ,אֲ זַי מַ ע ֲִמיד עָּ לָּ יו
ְביָּדוֹ לְ ָּק ֵּרב ְבנ ָּ
ֵּי־א ָּדםִ ,כי הַ ַצ ִדיק
שיוכַ ל לְ ָּק ֵּרב ְבנ ָּ
שוֹ נְ ִאיםְ ,כ ֵּדי ֶׁ
יאת
ש ֵּאין לוֹ שוֹ נְ ִאיםֵּ ,אין יָּכוֹ ל לְ ָּק ֵּרבְ ,כמוֹ ְבעֵּ ת ִב ַ
ֶׁ
שלְ ָּוה ,וְ ָּאז ֵּאין ְמ ַק ְבלִ ים ג ִֵּרים.
ֵּשבו ְב ַ
הַ ָּמ ִשיחַ י ְ
022 SEFER CONTENTION HAMIDOT
ָּב ִאים שוֹ נְ ִאים ז ָָּּרה עֲבוֹ ָּדה ִה ְרהו ֵּרי עַ ל־יְ ֵּדי יט.
20. One whose enemies rise up (against him) falls into lust for
food .
21. When a person feels itching in his body, he should know
that he has enemies. Sometimes through the blows and
bruises he brings upon his own body, he is saved from
enemies, for one is in exchange for the other.
22. There are two Tzaddikim, one of whose words are in
plowing, and the other's in harvesting; or one whose words
erect the the bris (circumcision – a holy reference to the male covenant)
for relations, and the other's words draw the seed and create
the fetus in its mother's womb, and cultivate it. Thus, when
there is an argument between these two Tzaddikim, an
outsider should not involve himself in their words that they
speak one on another, in order no to ruin the goal.
23. One who has enemies should prohibit himself from
wine, and through this he will become their head
24. A segulah to be saved from one's enemies - whether they
are enemies in controversy or enemies on the routes of
travel - of whom he is afraid; is to say all the names of the
ta'amim (incantation notes) of the Torah - that is: Pashta,
Munach, Zarkah, etc.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ָממוֹ ן סֵ ֵֵֶפר 022
מון
ָמ ֹ
הַ ִמ ְתלוֹ צֵּ ץ – ְמזוֹ נוֹ ָּתיו ִמ ְתמַ ע ֲִטין. א.
ֹשר.
לְ שוֹ ן חֲכָּ ִמים מֵּ ִביא ע ֶׁ ב.
שלוֹ .
הַ שוֹ נְ ִאים ֶׁ
־ברו ְך־הוא,
ש ִהז ְִהיר עָּ לֶׁ יהָּ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
גְ דוֹ לָּ ה ְמלָּ אכָּ ה ֶׁ ה.
שיֵּש לוֹ ,וִ יכַ ֵּבד ִא ְשתוֹ ובָּ נָּיו יוֹ ֵּתר
וְ יִ ְת ַכ ֶׁסה ַכ ָּמה ֶׁ
שיֵּש לוֹ .
ִמ ַמה ֶׁ
חֲמ ִשים מַ כוֹ ת.
של ָּא ָּדם יוֹ ֵּתר מֵּ ִ
שה עֲנִ יות ְבבֵּ יתוֹ ֶׁ
ָּק ָּ ט.
022 SEFER MONEY HAMIDOT
שר.
שיֵּש בוֹ ֵּדעָּ ה ,לַ סוֹ ף ִמ ְתעַ ֵּ
ָּכל ָּא ָּדם ֶׁ יג.
הַ גוֹ זֵּל ֶׁאת חֲבֵּ רוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמטַ ְמ ִאין אוֹ תוֹ ְבטֻ ְמ ַאת יד.
קֶׁ ִרי.
ש ָּכרו ְך
שהְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ש ָּבא לָּ ָּא ָּדם ֵּאיזֶׁה הֲבָּ נָּה ֲח ָּד ָּ
ְכ ֶׁ טו.
ש ָּבנָּיו ו ְבנוֹ ָּתיו מֻ ָּטלִ ין ָּב ָּרעָּ ב ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ צוֹ ל
ִמי ֶׁ יז.
ית־דין.
ִ ש ְב ַא ְר ַבע ִמיתוֹ ת ֵּב
ִמ ִדין ְש ֵּרפָּ ה ֶׁ
ֲשה עָּ נִ י.
של ַר ָּבנָּןַ ,נע ָּ
שפוֹ ֵּרץ ג ֵָּּדר ֶׁ
ִמי ֶׁ יח.
0. A man's wife does not die unless others ask him for
money and he does not have it.
11. The power that the non-Jewish nations have to steal
from Israel comes from their studying the Scriptures.
12. Wine brings poverty.
13. A man who has cognizance, in the end becomes wealthy.
14. One who steals from his fellow-man, through this they
make him impure with the impurity of subconscious
emission.
15. When some new understanding comes to a man, it is
certain that great wealth is at (lit. attached to) its heel.
16. Money of a Jew that falls into the hands of a gentile,
immediately becomes permissible.
17. One whose sons and daughters are enduring famine,
through this he is spared from the judgment of burning that
is one of the four death-sentences of the religious courts.
18. One who disregards the safeguards the Rabbis
established to protect the Torah becomes poor.
19. One who overcomes his lust of eating, merits to a nice
abode.
20. A man's livelihood is paramount to the splitting of the
Red Sea, and more than the Redemption, and twice as
difficult as childbirth.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ָממוֹ ן סֵ ֵֵֶפר 024
שר.
ש ִנ ְתמַ נָּה ָּא ָּדם ַפ ְרנָּס עַ ל הַ ִצבור נִ ְתעַ ֵּ
כאֵּ .כיוָּן ֶׁ
ש ֶׁרת.
כבְ .קט ֶֹׁרת ְמעַ ֶׁ
ַאל יִ ְד ַאג ָּא ָּדם לוֹ מַ רְ ,פלוֹ נִ י יְ ַק ַפח ַפ ְרנָּסָּ ִתיִ ,כי כג.
ל־כ ְרחָּ ם יוֹ ִשיבו ָּך ִב ְמקוֹ ְמ ָּך ו ְב ִש ְמ ָּך יִ ְק ָּראו ָּך.
עַ ָּ
עַ ל ַא ְר ָּבעָּ ה ְדבָּ ִרים נִ ְכסֵּ י ַבעֲלֵּ י־בָּ ִתים יוֹ ְר ִדים כד.
ש ִכיר,
שי ְשכַ ר ָּ
לְ ִט ְמיוֹ ן :עַ ל עוֹ ְש ֵּקי ְשכַ ר ָּש ִכיר ,וְ כוֹ ְב ֵּ
אריהֶׁ ן וְ נוֹ ְתנִ ין עַ ל חַ ְב ֵּריהֶׁ ן,
שפוֹ ְר ִקין עֹל מֵּ עַ ל צַ ְו ֵּ
וְ עַ ל ֶׁ
וְ עַ ל גַסות־הָּ רוחַ .
שם טוֹ ִבים לְ פַ ְרנָּסָּ ה.
כהִ .שנוי הַ ָּמקוֹ ם וְ ִשנוי הַ ֵּ
ש ִמים ֶׁנעֱצָּ ִרין ֶׁא ָּלא עַ ל ִבטול ְתרומוֹ ת
ֵּאין הַ ְג ָּ כו.
ומַ עַ ְשרוֹ ת ,ו ְמסַ ְפ ֵּרי לָּ שוֹ ן ,הָּ ָּרע וְ עַ זֵּי ,פָּ נִ ים ו ִבטול
תוֹ ָּרהַ ,ועֲווֹ ן ָּגזֶׁל.
הַ ִתקון לְ מָּ טָּ ר – י ְַר ֶׁבה ִב ְת ִפ ָּלה. כז.
ֲשירות.
ש ָּבת ְמסֻ גָּל לַ ע ִ
ְכבוֹ ד הַ תוֹ ָּרה ו ְכבוֹ ד ַ לד.
יתתוֹ .
ש ְמחַ ֵּפש ַאחַ ר אוֹ צָּ רוֹ ת ,הוא ְמ ָּק ֵּרב ִמ ָּ
מאִ .מי ֶׁ
022 SEFER MONEY HAMIDOT
ֲשה ָּרש.
שלֹא ִת ֵּקן חַ ְטאוֹ ת נְ עו ִריםַ ,נע ָּ
מבִ .מי ֶׁ
ש ְמיַגֵּעַ ֶׁאת עַ ְצמוֹ יוֹ מָּ ם וָּ לַ יְ לָּ ה ַאחַ ר ַפ ְרנָּסָּ ה ,וְ ֵּאינוֹ
ִמי ֶׁ מג.
ֵּי־א ָּדם
שיַחֲ זִיר ְבנ ָּ
מוֹ צֵּ א ֶׁאת ַפ ְרנָּסָּ תוֹ ַ ,ת ָּקנָּתוֹ ֶׁ -
ִב ְתשובָּ ה.
שהוא
שלֹא ְב ִמ ְת ַכוֵּןְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ש ֵּבר ֵּאיזֶׁה ְכלִ י ֶׁ
ש ְמ ַ
מדִ .מי ֶׁ
חוֹ טֵּ א.
ש ָּלהוט ַאחַ ר עֲבוֹ ַדת אֲ ָּדמָּ הְ ,בו ַַדאי ֵּאין בוֹ
מהִ .מי ֶׁ
תוֹ עֶׁ לֶׁ ת.
ש ִי ְת ַפ ֵּלל
ֲשה ְתבַ ֵּקש ֶׁאת הַ ַצ ִדיקֶׁ ,
שר ַתע ֶׁ
ְבכָּ ל אֲ ֶׁ מו.
יעים.
ָּא ָּדם ָּר ִצים ַאחַ ר ַפ ְרנָּסָּ ָּתם ,וְ ֵּאינָּם מַ ִג ִ
022 SEFER MONEY HAMIDOT
42. One who has not rectified the sins of his youth becomes
impoverished.
43. One who exhausts himself day and night for an income,
and does not attain it, his rectification is to bring others back
in repentance.
מָּ טָּ ר ִב ְש ִביל י ִָּחיד ופַ ְרנָּסָּ ה ִב ְש ִביל ַר ִבים .וְ י ִָּחיד נא.
ֹשר.
של ָּא ִביו ְבבֵּ יתוֹ ,זוֹ כֶׁ ה לְ ע ֶׁ
הַ ְמ ַקיֵּם סֵּ פֶׁ ר תוֹ ָּרה ֶׁ נג.
יתה,
שמוֹ ת הַ ְקדוֹ ִשים ָּבא עֲנִ יות ו ִמ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ִשמוש ֵּ נז.
ֲשירות.
סד .הַ ְצנִ יעות ְמסֻ גָּל לַ ע ִ
של
ש ַרבו הַ ָּצ ֵּרי־עַ יִ ןַ ,רבו הַ ְמ ַק ְפ ִחים ַפ ְרנָּסָּ תוֹ ֶׁ
סהִ .מ ֶׁ
ָּא ָּדם.
ש ֵּאין ָּדן ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם לְ כַ ף
של ָּא ָּדם נִ ְתמַ עֵּ טְ ,כ ֶׁ
ְמזוֹ נוֹ ת ֶׁ סו.
זְכות.
ש ְמעָּ ֵּרב מַ יִ ם ְבמַ ְש ָּקיו.
גַם ְכ ֶׁ סז.
60. Worry and strain over his income (food) diminishes the
strength of a man.
61. Through promiscuity comes poverty.
62. Sometimes when a Tzaddik has no fortune with respect
to income, opposers are brought up against him, and through
this, he is given the income that was intended for them.
63. One who is involved with construction becomes poor.
64. Modesty is conducive (segulah) for wealth.
65. From the time that people with a narrow (envious, stingy)
eye began to proliferate, there was a proliferation of those
who curtail the income of others.
66. The sustenance of a person is diminished when he does
not judge others with the benefit of the doubt.
67. Also, when he mixes water with his drinks.
68. Also, when a person listens to the advice of a seducer.
69. Also, when one commits a sin in order to anger (G-d), he
becomes poor, and the world does not believe him that he is
poor.
70. One who deals with impure names and witchcraft
becomes poor.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ָממוֹ ן סֵ ֵֵֶפר 024
שהוא שוֹ נֵּא מָּ מוֹ ןְ ,מלַ ְמ ִדין אוֹ תוֹ ִמלְ מַ עְ לָּ ה
ִמי ֶׁ עג.
שיֵּלֵּ ְך ָּבה.
הַ ֶׁד ֶׁר ְךֶׁ ,
לְ עוֹ לָּ ם ַי ֲחזִיק ָּא ָּדם ְב ַנ ֲחלַ ת אֲ בוֹ ָּתיו ,וְ ַאל יִ ְמכֹר וְ ַאל עט.
שהוא ָּת ֵּאב לְ מָּ מוֹ ן ,הוא נוֹ פֵּ ל ִמ ַמ ְד ֵּרגָּתוֹ .
ִמי ֶׁ פ.
שם.
שי הַ ֵּ
שהוא עָּ נִ י ,יִ ְש ַת ֵּדל לְ סַ ֵּפק מָּ זוֹ ן לְ דוֹ ְר ֵּ
פבִ .מי ֶׁ
אֱ מונָּה הוא טוֹ ב לְ פַ ְרנָּסָּ ה. פג.
שנוֹ ֵּתן מָּ מוֹ ן לִ ְמכַ ְש ִפים ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה תוֹ לִ ין לוֹ
ִמי ֶׁ פז.
צה .הַ ַמלְ וֶׁה ְב ִר ִבית ,נְ כָּ סָּ יו ִמ ְתמוֹ ְט ִטין וְ ֵּאי ָּנן עוֹ לִ ין.
ש ֵּאין לוֹ ַפ ְרנָּסָּ הַ ,י ֲעסֹק ַבתוֹ ָּרה וְ ַאחַ ר ָּכ ְך יִ ְת ַפ ֵּלל
ִמי ֶׁ צז.
צחֵּ .אין לָּ ָּא ָּדם לִ ְמכֹר ִמ ְקחוֹ הָּ ִראשוֹ ן.
שע.
שיוֹ ֵּרד לְ פַ ְרנָּסַ ת חֲבֵּ רוֹ ,נִ ְק ָּרא ָּר ָּ
צטִ .מי ֶׁ
לֹא יָּבוֹ א שום ֶׁאחָּ ד לְ הַ זִיק ֶׁאת חֲ בֵּ רוֹ ִאם לֹא ִמגַאֲ ַות ק.
קב .עָּ ִשיר הוא ְב ִחינַת זָּכָּ ר ,וְ עָּ נִ י הוא ְב ִחינַת נו ְקבָּ א.
שי ְַצלִ יחַ ִב ְדבַ ר עֵּ סֶׁ ק ְב ֶׁד ֶׁר ְך הַ ֶׁטבַ ע ,וִ יבַ ֵּקש ַר ִ
חֲמיםֶׁ ,
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שהַ ִדין־תוֹ ָּרה הוֹ ֵּל ְך וְ נִ ְתמַ עֵּ ט ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ ד.
SECOND PART:
ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ ְש ָּפע ַפ ְרנָּסָּ ה ְגדוֹ לָּ ה.
לִ ְסע ַֻדת ִמ ְצ ָּוה י ְַט ִריחַ ָּא ָּדם ֶׁאת עַ ְצמוֹ אֲ ִפלו ִב ְב ִקיעַ ת ח.
ש ְל ָּך" – ש ְמ ַקיֵּם – "יְ ִהי מָּ מוֹ ן ֲחבֵּ ְר ָּך חָּ ִביב עָּ לֶׁ ָּ
יך ְכ ֶׁ ִמי ֶׁ י.
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ כֶׁ ה לְ ִה ְת ַפ ֵּלל ְבכַ ָּונַת הַ ֵּלב.
של
שהוא מַ ִכיר ִב ְכבוֹ דוֹ ֶׁ
הנֶׁה ִמיגִ יעַ ַכפוֹ ֶׁ ,
גָּדוֹ ל הַ ֶׁנ ֱ יא.
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ צוֹ ל ִמ ַכעַ ס ו ִמגַאֲ וָּ ה ומֵּ חֶׁ ְסרוֹ ן אֱ מונָּה,
הַ ָּב ָּאה עַ ל־יְ ֵּדי ַכעַ ס וְ גַאֲ ָּוה.
שא־ומַ ָּתן ֶׁבאֱ מונָּה נִ ְת ַב ְטלִ ים הַ ְקלָּ לוֹ ת. עַ ל־יְ ֵּדי מַ ָּ יח.
ש ָּצ ִר ְ
יך לִ לְ ווֹ ת מֵּ אֲ חֵּ ִרים ,הוא דוֹ מֶׁ ה לִ ְבהֵּ מָּ ה. ִמי ֶׁ יט.
יאין ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם לְ לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע ַועֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה
כב .הַ ְד ָּר ִכים ְמ ִב ִ
הָּ עֲבֵּ רוֹ ת וְ ֵּאלו ת־ד ִמים,
ו ְש ִפיכו ָּ וְ גִ לוי־ע ֲָּריוֹ ת
מַ ְפ ִס ִידין הַ ַפ ְרנָּסָּ ה.
שנוֹ ֵּתן לַ עֲנִ יֵּי ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ָּממוֹ ן ֶׁ כג.
ש ַמע ֲִמיד
ש ַפ ְרנָּסָּ תוֹ ֶׁ
שלֹא ְבעֵּ ת חַ גָּםֶׁ ,א ָּלא ֶׁ
אֲ ִפלו ֶׁ
ש ָּלהֶׁ ם ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִא ְשתוֹ ְדבָּ ִרים לַ עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ֶׁ
שוֹ פַ עַ ת ָּדם ֵּתכֶׁ ף סָּ מו ְך לִ ְט ִבילָּ ָּתה.
שהוֹ ל ְֵּך
שה ֵּפרוד ֵּבין ִאיש לְ ִא ְשתוֹ ,הַ יְ נו ֶׁ שעוֹ ֶׁ
ִמי ֶׁ כז.
23. Through the money one gives to the poor of the Land
of Israel, through this one's money is preserved in his
keeping.
26. One who has dealings and business with non-Jews at the
time of their festivals, or even not at the time of their
festivals – but his revenue is from supplying things for their
idolatry, through this his wife has bleeding shortly after her
ritual immersion.
food or sustenance).
הַ ִּּמדּ וֹ ת מַ ּ ֵֶפלֵֶ ת סֵ ֵֵֶפר 022
ש ְסחוֹ רוֹ ָּתיו וְ ַנ ֲחלוֹ ָּתיו ְמפֻ ז ִָּרים וְ ֵּאינָּם ְבמָּ קוֹ ם
כחִ .מי ֶׁ
ֶׁאחָּ ד ,לִ ְפעָּ ִמים נִ צוֹ ל עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִמ ְק ִריעָּ ה עַ ל מֵּ תוֹ .
ש ָּב ִעיר.
ש ָּב ִעיר הוא הַ נֵּר ֶׁ
כט .הַ סוֹ חֵּ ר הַ גָּדוֹ ל ֶׁ
ַמ ּ ֶפלֶ ת
שה מַ ֶׁפלֶׁ ת.
עַ ל־יְ ֵּדי ַפחַ ד הָּ ִא ָּ א.
שא
שא ֶׁא ְצלָּ ה מַ גְ נֵּט ,גַם ִת ָּ
ש ִת ָּ
ְסג ָֻּלה לְ מַ ֶׁפלֶׁ ת נְ פָּ לִ ים ֶׁ ב.
ֶׁא ְצלָּ ה חֲ ִתיכַ ת עֵּ ץ ִמ ֶׁקבֶׁ ר הַ ַצ ִדיק ,גַם יִ ֵּתן ְצ ָּד ָּקה.
שא ֶׁא ְצלָּ ה מֵּ י טַ ל.
ש ִהיא מַ ֶׁפלֶׁ תִ ,ת ָּ
שה ֶׁ
ִא ָּ ג.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
של ֶׁפסַ ח
של הַ ַמצוֹ ת ֶׁ
ישה ֶׁ
של ֶׁקמַ ח וְ הַ ִל ָּ
הַ ְט ִחינָּה ֶׁ ב.
ָמס ּור
ש ְיהֵּ א ְמטֻ לְ טָּ ל,
שאוֹ מֵּ ר ְמ ִסירות עַ ל חֲ בֵּ רוֹ ,לְ סוֹ ף ֶׁ
ִמי ֶׁ א.
ש ָּרצָּ ה
וְ שוֹ נְ ִאים ָּק ִמים עָּ לָּ יו ,וְ רוֹ ֶׁאה ְבעַ ְצמוֹ מַ ה ֶׁ
לִ ְראוֹ ת עַ ל חֲבֵּ רוֹ ,וְ כָּ ל הַ ִנ ְסמָּ ִכין עָּ לָּ יו נוֹ ְפלִ ים,
ו ִמ ְש ַפחַ ת הַ ִנ ְר ָּדף לוֹ ְק ִחין ְג ֻד ָּלתוֹ .
שמוֹ סֵּ ר ֶׁאת הַ ַצ ִדיק ,יוֹ ֵּרד ִמ ְנכָּ סָּ יו.
ִמי ֶׁ ב.
שע לַ ה ֲִריגָּה.
ָּאסור לִ ְמסֹר אֲ ִפלו ֶׁאת הָּ ָּר ָּ ד.
ַמ ְש ֶקה
עַ ל־יְ ֵּדי ְגנֵּבָּ ה הַ ַמ ְשקוֹ ת ִמ ְת ַקלְ ְקלִ ין. א.
ָמ ִשיחַ
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
יכין אוֹ ר
יקים מַ ְמ ִש ִ של צַ ִד ִ ֲשיוֹ ת ֶׁ עַ ל־יְ ֵּדי ִספו ֵּרי מַ ע ִ א.
(MESSIAH)
ַשבֶׁ ת עַ ל ְגזֵּרוֹ ת
של מָּ ִשיחַ ְמנ ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ְתשובָּ ה הָּ רוחַ ֶׁ ב.
של ש ָּבת מַ ְמ ִש ְ
יך עַ ל עַ ְצמוֹ אוֹ ר ֶׁ עַ ל־יְ ֵּדי ְש ִמ ַירת ַ ה.
מוֹ הֵ ל
א־שמַ יִ םִ ,כי
ָּ יר צָּ ִר ְ
יך לַ ֲחזֹר ַאחַ ר מוֹ הֵּ ל צַ ִדיק וִ ֵּ א.
שלוֹ טוֹ ב
שכֹחַ הַ ְמ ַד ֶׁמה ֶׁ
שנוֹ לַ ד מָּ הולְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ ה.
שם לַ ִתינוֹ ק ,יִ גְ מֹל חֶׁ סֶׁ ד ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ש ִי ְק ָּרא ֵּ
ק ֶֹׁדם ֶׁ
שם.
יִ ְת ַקיֵּם הַ ֵּ
ְמפֻ ְר ָסם
ֲשה עַ ל־יְ ֵּדי
ש ָּלהֶׁ ם ַנע ָּ
ש ִע ַקר הַ ִפ ְרסום ֶׁ
יֵּש ְמפֻ ְרסָּ ִמיםֶׁ , א.
נִ ְת ַפ ְר ְס ִמים ק ֶֹׁדם זְמַ נָּם .וְ זֶׁהו ְב ִחינַת הַ ָּפלַ ת נְ פָּ לִ ים,
שהַ וָּלָּ ד יוֹ צֵּ א לַ אֲ וִ יר עוֹ לָּ ם ק ֶֹׁדם זְמַ נוֹ ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ֶׁ
שלוֹ ם.
גוֹ ֵּרם עֲנִ יות וְ לִ ְפעָּ ִמים גוֹ ֵּרם ִמיתוֹ ת חַ ס וְ ָּ
נִ א ּוף
ש ְמהַ ְרהֵּ ר ְבבַ ת ֵּאל נֵּכָּ ר ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבנָּיו לֹא יִ ְהיו
ִמי ֶׁ א.
לוֹ ְמ ִדים.
020 SEFER PROMISCUITY HAMIDOT
ש ְך צו ָּרה יָּפָּ ה
שהוא ְבבַ יִ ת נ ֶָּׁאה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ ְמ ָּ
הַ זִווג ֶׁ ג.
ַבת כֹהֵּ ן לְ יִ ְש ָּר ֵּאל ובַ ת ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם לְ עַ ם־הָּ ָּא ֶׁרץ, ו.
ַתאֲ וַת נִ אוף ֵּאינוֹ נִ ְרחָּ ק ִמן הָּ ָּא ָּדם ֶׁא ָּלא עַ ל־יְ ֵּדי ט.
שב אֲ ִפלו לִ ְב ִחינַת הַ שוֹ לֵּ ל ִת ְפעַ ל ָּשת הַ חוֹ ֵּ הַ ְרג ַ
הַ גְ ָּב ַרת הַ חֵּ פֵּ ץ וְ ִת ְתהַ ֵּפ ְך הָּ ָּרצוֹ ן ֵּאלָּ יו.
022 SEFER PROMISCUITY HAMIDOT
שהֵּ ,אינוֹ ָּא ָּדם ,ו ְכ ִאלו שוֹ פֵּ ְך ָּד ִמים
ש ֵּאין לוֹ ִא ָּ
ִמי ֶׁ יב.
יתה.
ֶׁנ ֱענָּש ְב ִמ ָּ
ש ֵּאינָּם הֲגונִ ים זֶׁה לָּ זֶׁה,
לִ ְפעָּ ִמים עַ ל־יְ ֵּדי ִשדו ִכים ֶׁ יד.
ָּכל הַ ְמזַנֶׁה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִא ְשתוֹ רוֹ ָּאה ַבחֲ לוֹ ם טֻ ְמאוֹ ת יז.
ארין.
הַ ִנ ְק ָּרא מָּ ִ
שמַ יִ םְ ,כ ִאלו יְ לָּ ָּדה.
שם ָּ
שה לְ ֵּ
שא ִא ָּ
ָּכל הַ נוֹ ֵּ יח.
ָּכל הַ ָּבא ְדבַ ר עֲבֵּ ָּרה לְ יָּדוֹ וְ ֵּאינוֹ עוֹ ְש ָּאה ,עוֹ ִשים לוֹ כ.
נֵּס.
ש ֵּאינָּה הוֹ ֶׁגנֶׁת לוֹ ְ ,כ ִאלו חוֹ ְרשוֹ שה ֶׁ שא ִא ָּ כא .הַ נוֹ ֵּ
־ברו ְך־הואשהַ ָּקדוֹ ש ָּ
לְ כָּ ל הָּ עוֹ לָּ ם ֻכלוֹ וְ זוֹ ְרעוֹ מֶׁ לַ ח ,ו ְכ ֶׁ
022 SEFER PROMISCUITY HAMIDOT
מַ ְש ֶׁרה ְש ִכינָּתוֹ ,הוא מֵּ ִעיד עַ ל ָּכל הַ ְשבָּ ִטים ,וְ ֵּאינוֹ
מֵּ עִ יד עָּ לָּ יו.
כב .הַ ֵּמפֵּ ר ְב ִריתְ ,כ ִאלו הֵּ פֵּ ר ָּכל הַ ִמ ְצווֹ ת.
הַ ִמ ְכנָּסַ יִ ם ְמכַ ְפ ִרים עַ ל ִגלוי ע ֲָּריוֹ ת. כג.
יקים.
כד .עַ ל־יְ ֵּדי נִ אוף נוֹ ְפלִ ים הַ ַצ ִד ִ
יקים ,עַ ל־יְ ֵּדי־זֶׁה
יתת הַ ַצ ִד ִ
ש ְמקוֹ נֵּן עַ ל ִמ ַ
כה .עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ
ָּשים.
ש ֵּבר ֶׁאת עַ ְצמוֹ מֵּ ַאהֲבַ ת נ ִ
ְמ ַ
ְקלִ פוֹ ת בוֹ ֵּרא לְ בַ ָּטלָּ ה ז ֶַׁרע הוֹ צָּ ַאת עַ ל־יְ ֵּדי כו.
ֵּי־א ָּדם ִמ ְתנ ְַג ִדים וְ חוֹ לְ ִקים עָּ לָּ יו
הַ ִמ ְתלַ ְב ִשים ִב ְבנ ָּ
וְ עוֹ ִשין לוֹ יִ סו ִרין.
ת־ד ִמים.
ידי ְש ִפיכו ָּ
ש ָּבא לִ ֵּ
שת ִאיש ,סוֹ ף ֶׁ
הַ ָּבא עַ ל ֵּא ֶׁ כז.
של נִ אוף.
שבוֹ ת ֶׁ
ולְ ִפי רֹב הַ ִניצוֹ צוֹ ת הֵּ ן רוֹ ב הַ ַמ ְח ָּ
ָּשים.
ֶׁכסֶׁ ף חַ י ְמסֻ גָּל לִ גְ בו ַרת אֲ נ ִ לד.
ש ְמזַוֵּג ִעם ִא ְשתוֹ ִב ְשעַ ת ִשנְ ָּאה ,ז ֶַׁרע הַ נוֹ לָּ ד הֵּ ן
להִ .מי ֶׁ
שהַ ְנקֵּ בוֹ ת נִ זְהָּ ִרים ִמ ִנאוף ,יָּבוֹ א מָּ ִשיחַ ,גַם
ִבזְכות ֶׁ לז.
לח .נִ אוף ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ִה ְתעַ ְסקות ִב ְשמוֹ ת הַ ֻט ְמ ָּאה
ש ִפים.
ו ִב ְכ ָּ
233 SEFER PROMISCUITY HAMIDOT
ש ִי ְש ַת ֵּדל לְ הַ חֲ זִיר
מאִ .תקון לְ הוֹ צָּ ַאת ז ֶַׁרע לְ בַ ָּטלָּ ה – ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ִמעוט אֱ מונָּה ָּב ִאין ִה ְרהו ֵּרי נִ אוף. מג.
ָּבנִ ים הַ נוֹ לָּ ִדים עַ ל־יְ ֵּדי עֵּ סֶׁ ק הַ ִכשוף יִ ְהיו נוֹ אֲ ִפים. מו.
יקים.
הַ נוֹ אֲ ִפים – לָּ רֹב הֵּ ם ִמ ְתנ ְַג ִדים לַ ַצ ִד ִ מז.
מח .הַ מוֹ ִציא ז ֶַׁרע לְ בַ ָּטלָּ הְ ,כ ִאלו הֵּ ִביא ָּבנָּיו ָּק ְר ָּבן
שה נִ ְס ַת ֵּלק.
עַ ל־יְ ֵּדי נִ אוף הַ בו ָּ נ.
ש ָּפגַם ַב ְב ִרית ֵּאין ְמצַ עֵּ ר שבוֹ ,אֲ בָּ ל ְכ ֶׁ הַ ִניצוֹ ץ ֶׁ
ר־כ ְךִ ,כי ְכבָּ ר הָּ לַ ְך ִמ ֶׁמנו הַ ִניצוֹ ץ.
ָּ ַאחַ
ש ֵּאינוֹ מֵּ פֵּ ר ְב ִרית ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יֵּש לוֹ ז ְִכ ָּירה.
ִמי ֶׁ נג.
ש ֶׁקר.
ִה ְרהו ֵּרי נִ אוף ָּב ִאים עַ ל־יְ ֵּדי ְשבועַ ת ָּ נד.
הַ ִכיס.
עַ ל־יְ ֵּדי ִגלוי ע ֲָּריוֹ ת ָּבא ה ֲִריגָּה. נז.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי נִ אוף נוֹ פֵּ ל לִ ְת ִפיסָּ ה אוֹ לְ חֳ לִ י ְכ ֵּאב ַרגְ לַ יִ ם, א.
שלֹא ִה ִגיעַ לְ הוֹ ָּר ָּאה ומוֹ ֶׁרה נוֹ פֵּ ל לָּ זֶׁה ,גַם
גַם ַתלְ ִמיד ֶׁ
ִיקין שוֹ לְ ִטין עָּ לָּ יו.
מַ ז ִ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ַמחֲ ל ֶֹׁקת נוֹ פֵּ ל לְ ַתאֲ וַת נִ אוף. ב.
232 SEFER PROMISCUITY HAMIDOT
ָּכל הַ שוֹ מֵּ ר הַ ְב ִרית ,זוֹ כֶׁ ה לְ הָּ ִבין הַ ִש ְב ִעים לָּ שוֹ ן ז.
ש ֵּאין עוֹ סֵּ ק ְבשום עֵּ סֶׁ ק ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ַתאֲ ָּותוֹ
ִאיש ָּבטֵּ ל ֶׁ י.
ית" וְ כו'.
לַ ָּדבָּ רָּ " :א ְר ִחי וְ ִר ְב ִעי ז ִֵּר ָּ
232 SEFER PROMISCUITY HAMIDOT
ֹשם.
שה ָּבה ר ֶׁ
הַ ְת ִביעָּ ה לְ חוד עוֹ ָּ
שעוֹ צֵּ ם עֵּ ינָּיו מֵּ ְראוֹ ת ְב ָּרע ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ צוֹ ל
ִמי ֶׁ יד.
עַ ל־יְ ֵּדי זְנות ִעם הָּ אֻ מוֹ ת ָּבא ְשמָּ ד. טז.
ֲשית
שנוֹ טֵּ ל ְש ָּר ָּרה לְ עַ ְצמוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִבתוֹ ַנע ֵּ
ִמי ֶׁ יז.
שלוֹ ם.
זוֹ נָּה ,חַ ס וְ ָּ
נִ ָ ּדה
ש ִהיא ְמ ֻר ָּבה ְב ָּד ִמיםִ ,היא ַד ְב ָּרנִ ית; וְ ַאל
שה ֶׁ
ִא ָּ א.
ִת ְתי ֶַׁפה ְבעֵּ ינֵּי ְבנֵּי ָּא ָּדם ,גַם ִת ְרחַ ץ ֶׁאת עַ ְצמָּ ה ְבמֵּ י
מַ ֲעיָּנוֹ ת ,גַם ַאל ְת ַיגַע ֶׁאת עַ ְצמָּ ה הַ ְר ֵּבה ,גַם ַבעֲלָּ ה
232 SEFER MENSTRUL IMPURITY HAMIDOT
14. One who shuts his eyes to avoid seeing evil, through this
he is saved from humiliations.
comes apostasy.
19. One who does not look upon women merits that his
descendants will compile commentaries on the Torah.
יִ זָּהֵּ ר ִבנְ ִטילַ ת־י ַָּדיִ ם ,גַם ַאל ִת ְכעַ ס ,גַם ַאחַ ר
הַ ְט ִבילָּ ה ִת ֵּתן ְצ ָּד ָּקה .גַם ַב ְעלָּ ה יִ לְ מַ ד מַ ֶׁסכֶׁ ת נִ ָּדה
של יוֹ ם .גַם ִת ְרחַ ץ ֶׁאת עַ ְצמָּ ה ר־כ ְך יֹאמַ ר ִשיר ֶׁ ָּ וְ ַאחַ
ִב ְדבָּ ִרים הָּ עוֹ לִ ים ִמתוֹ ְך הַ ְמצו ָּדה ִמן הַ נָּהָּ ר ,גַם
שן
ִת ְש ֶׁתה חֲלַ ב עֵּ ז ,גַם ִת ְרחַ ץ ְבנוֹ צַ ת ִעזִים ,גַם ְתעַ ֵּ
ֶׁאת עַ ְצמָּ ה ִבלְ בוֹ נָּה.
הָּ ִאיש.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
אוֹ ְר ִחים.
שאוֹ ־ומַ ָּתנוֹ ִעם הָּ אֻ מוֹ ת ְבעֵּ ת חַ ָּגם אוֹ
ש ִע ְסקוֹ ומַ ָּ
ִמי ֶׁ ג.
233 SEFER MENSTRUL IMPURITY HAMIDOT
ritual hand washing. Also, she should not get angry. Also,
after her immersion she should give charity. Also her
husband should learn the tractate Nidah (Menstrual
Impurity), and afterwards recite the Song for the Day (every
day of the week has a different Psalm). Also, she should
wash herself with things that can be raised from nets in the
river. Also, she should drink goats' milk. Also, she should
wash herself using goat feathers, and smoke herself in
frankincense.
2. A woman who is oozing blood should write the letters lo
echad (not one), and carry it on her.
3. A woman who is immodest, through this she does not
have a set time for her period and bleeds abundantly.
4. A woman in her time of impurity, who saw blood by
chance, it is because of a sin of the husband.
ש ַמע ֲִמיד
ש ַפ ְרנָּסָּ תוֹ ֶׁ
שלֹא ְבעֵּ ת חַ גָּםֶׁ ,א ָּלא ֶׁ
אֲ ִפלו ֶׁ
ש ָּלהֶׁ ם ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִא ְשתוֹ ְדבָּ ִרים לַ עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ֶׁ
שוֹ פַ עַ ת ָּדם ֵּתכֶׁ ף סָּ מו ְך לִ ְט ִבילָּ ָּתה.
נְ ִפילָ ה
לִ ְפעָּ ִמים ָּא ָּדם נוֹ פֵּ ל ִמ ַמ ְד ֵּר ָּגתוֹ לְ עֵּ ת ז ְִקנָּתוֹ . א.
עַ ל־יְ ֵּדי ְג ִב ַית מַ ס נוֹ פֵּ ל ָּא ָּדם ִמ ַמ ְד ֵּרגָּתוֹ . ב.
עַ ל־יְ ֵּדי ִקנְ ָּאה נוֹ פֵּ ל ִמ ַמ ְד ֵּרגָּתוֹ . ג.
עַ ל־יְ ֵּדי ִקנְ ָּאה ֵּאינוֹ הוֹ לֵּ ְך ְב ֶׁד ֶׁר ְך ֶׁאחָּ ד ,לִ ְפעָּ ִמים ד.
ִמ ְת ַפ ֵּלל ְב ִה ְתלַ הֲבות וְ לוֹ מֵּ ד ְבהַ ְתמָּ ָּדה ,וְ לִ ְפעָּ ִמים
שא.
הַ ְת ִפ ָּלה וְ הַ ִלמוד עָּ לָּ יו ְכמַ ָּ
של לְ שוֹ נוֹ הָּ יָּה
ש ִנ ְמעָּ ד ְב ִדבורוֹ ,ו ְבו ַַדאי הָּ ְרגִ ילות ִֶׁמי ֶׁ ה.
ָּא ָּדם.
230 SEFER FALLING HAMIDOT
עֲבֵּ ָּרה.
ש ַא ָּתה מַ ְת ִחיל לַ עֲשוֹ ת ֵּאיזֶׁה ִמ ְצוָּ ה ,וְ הַ הַ ְתחָּ לָּ ה ְכ ֶׁ ח.
ִהיא ְבכָּ ל לֵּ בָּ בַ ,ת ְצלִ יחַ ְבזוֹ הַ ִמ ְצוָּ ה וְ לֹא יֶׁאֱ ַרע לְ ךָּ
שום הֶׁ זֵּק.
ש ִי ְר ָּאתוֹ לֹא הָּ יְ ָּתה
שנוֹ פֵּ ל ִמ ִי ְר ָּאתוֹ ְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ ט.
ְטהוֹ ָּרה.
ָּא ָּדם נוֹ פֵּ ל מֵּ חֲמַ ת ַתאֲ וַת ָּממוֹ ן. י.
יה
שיַגְ ִב ַ
יכין אוֹ תוֹ לְ מַ ָּטה ,וְ הַ ְסג ָֻּלה לָּ זֶׁה – ֶׁ
הֵּ ם מַ ְשלִ ִ
י ָָּּדיו לְ מַ עְ לָּ ה ִב ְשעַ ת הַ ְת ִפ ָּלה.
ששוֹ נֵּא
ש ִלבוֹ נוֹ פֵּ ל מֵּ הַ ִה ְתלַ הֲבות ,הוא מֵּ חֲמַ ת ֶׁ
ִמי ֶׁ יג.
ֶׁאת הַ ַצ ִדיק.
ש ַמנְ ִהיג ֶׁבאֱ מֶׁ ת ֶׁאת הָּ עוֹ לָּ ם ,לֹא יִ פֹל
הַ ַצ ִדיק ֶׁ יד.
9. One who falls from his awe of G-d, it is certain that his
awe was not pure.
11. If you guard yourself from thievery, and from oaths, and
from falsehood, you will not fall from your level.
14. The Tzaddik who rules the world with (in) truth will not
fall from his importance.
15. One who flees from honor and the honor pursues him,
will certainly not descend from nor fall in prestige.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּל־פה
נִּ ּבו ּ ֵֶ סֵ ֵֵֶפר 232
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
נִ ְס ַת ְלקו.
ש ָּבא לוֹ ִה ְרהור זְנות ִעם ַבת ֵּאל נֵּכָּ רְ ,ביָּדועַ
ִמי ֶׁ ב.
ל־פה
נִ ּב ּו ּ ֶ
שבוֹ ת
ח ָּ
שב מַ ֲ
ש ִלבוֹ חוֹ ֵּ
ל־פהְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ש ְמ ַד ֵּבר נִ בו ֶׁ
ִמי ֶׁ א.
ָּאוֶׁן.
ל־פה ָּבא חֲ נ ָֻּפה.
עַ ל־יְ ֵּדי נִ בו ֶׁ ב.
1. One who who is going (walking) and falls, should know that
his guardian angels have deserted him.
2. One who has a thought of having relations with a gentile
woman, it is certain that he will have some sort of fall.
3. Or some sickness will come upon his wife and children.
4. One who defiles his speech, even if they have sealed for
him a decree of seventy years for good, they reverse it to
הַ ִּּמדּ וֹ ת הנֵֶה מֵ אֲ חֵ ִּרים
ֵֶנ ֱ סֵ ֵֵֶפר 232
יקין לוֹ
שנָּה לְ טוֹ בָּ ה ,הוֹ ְפ ִכין עָּ לָּ יו לְ ָּרעָּ ה ,גַם מַ ֲע ִמ ִ
ָּ
ֵּיהנֹם ,גַם לַ שוֹ מֵּ עַ וְ שוֹ ֵּתק.
ג ִ
ֲשה.
שה מַ ע ֶׁ
חָּ מור הַ אוֹ מֵּ ר ְב ִפיו ִמן הָּ עוֹ ֶׁ ה.
שנִ ים.
הַ ָּ
הנ ָָּּאה ִמ ֶׁמנו ַפעַ ם ֶׁאחָּ דַ ,אל ְתבַ זֵּהו.
ש ִק ַבלְ ָּת ֲ
ָּא ָּדם – ֶׁ ג.
ש ִנ ְצ ָּר ְך
ש ַמ ְכ ִביד עֻלוֹ עַ ל ְבנֵּי־יִ ְש ָּר ֵּאל ,לְ סוֹ ף ֶׁ
ִמי ֶׁ ד.
ש ְרתוֹ .
יכים לְ ָּ
ו ְצ ִר ִ
232 SEFER BENEFIT FROM OTHERS HAMIDOT
bad. Also, they deepen Hell for him. This also applies to one
who hears [such speech] and remains silent.
5. More stringent is one who speaks verbally than the one
who performs an action.
ש ֵּאינוֹ ְמ ַק ֵּבל מָּ מוֹ ן מֵּ אֲ חֵּ ִרים ,יְ ג ֵַּדל ָּכל ז ְַרעוֹ .
ִמי ֶׁ ז.
הַ ֶׁמלֶׁ ְך גוֹ בֶׁ ה יְ ִציאוֹ ָּתיו ִמן הָּ עָּ ם. ח.
ֵּאינָּם חַ ִיים.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ה ִריגָּה.
ש ַמ ִציל ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם מֵּ ֲ
ְגדוֹ לָּ ה יְ גִ יעַ ַכפוֹ ֶׁ , א.
שהוא שוֹ נֵּא מַ ָּתנוֹ תֵּ ,אינוֹ ִמ ְתי ֵָּּרא מֵּ עֲלִ ילוֹ ת.
ִמי ֶׁ ב.
243 SEFER BENEFIT FROM OTHERS HAMIDOT
נְ גִ ינָה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
זֶׁה עַ ל־יְ ֵּדי ָּבעוֹ לָּ ם, נִ ְת ַפ ְר ְס ִמים יקים
שהַ ַצ ִד ִ
ְכ ֶׁ א.
שבֶׁ ר עַ ל ֵּאיזֶׁהו
ש ָּב ָּאה ֵּאיזֶׁהו ֶׁ
נִ ְש ַת ְכחו הַ ִנגונִ ים .ו ְכ ֶׁ
שהוא ְכ ֶׁנגֶׁד
של הַ לְ וִ ִיים ֶׁ
אֻ ָּמה ,אֲ זַי ִמ ְתנוֹ צֵּ ץ הַ ִנגון ֶׁ
שבֶׁ ר הַ זֶׁה.
הַ ֶׁ
שיֵּש ָּבהֶׁ ם קוֹ ל ְב ִכיָּה ,יְ כוֹ לִ ים
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִנגונִ ים ֶׁ ג.
אֲ ִס ִירים מוֹ ִציא ְב ִחינַת הַ ְשבויִ ים, לְ הוֹ ִציא
שרוֹ ת.
ַבכוֹ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְנגִ ינָּה ָּא ָּדם נִ ָּכרִ ,אם ִק ֵּבל עָּ לָּ יו עֹל תוֹ ָּרה. ד.
ש ָּא ָּדם שוֹ ֶׁתה ,מַ ְת ִחיל לְ ז ֵַּמר ולְ נַגֵּן וְ לֹא כֵּ ן
מַ ה ְכ ֶׁ ה.
SECOND PART:
1. When Tzaddikim are publicized in the world, through this
new melodies are brought into the world.
2. The Leviim had a special melody designated for each day,
but now, in the Exile, the melodies have been forgotten.
When some tragedy comes upon some nation, the melody
of the Leviim corresponding to that crisis is aroused (lit. sparks
or glistens).
נִ ּ ָסיוֹ ן
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
הַ ִנ ָּסיוֹ ן הוא ִב ְש ִביל לְ ג ֵַּדל ולְ פַ ְרסֵּ ם ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם. א.
ש ֵּאין ְבמַ עֲלוֹ ת הַ ִצ ְדקות ,וְ גַם ֵּאין לוֹ זְכות ָּאבוֹ ת, ִמי ֶׁ ב.
ָּרעָּ ה ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מָּ מוֹ נוֹ נִ ְת ָּב ֵּר ְך ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה לֹא
ידי נִ ָּסיוֹ ן.
יָּבוֹ א לִ ֵּ
נֵר ּ ָת ִמיד
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ְשמָּ ד.
242 SEFER TEST HAMIDOT
SECOND PART:
1. A test is to bring greatness and fame to a man.
3. One who is master over his desires, his children will not
go off in bad ways, and through this his wealth is blessed,
and through this, he will not come to be tested.
(lit: CONSTANT)
SECOND PART:
1. In the merit of memorial (lit. constant) lights that burn on
olive oil, there is salvation from losing the Jewish faith.
הַ ִּּמדּ וֹ ת סֵ פֵֶ ר סֵ ֵֵֶפר 242
ירת הָ ע ֶֹמר
ְס ִפ ַ
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ִב ְס ִפ ַירת הָּ עֹמֶׁ ר יְ כוֹ לִ ין לְ הַ ְכנִ יעַ ֶׁאת הַ ָּמסור .וְ ִסימָּ ן: ג.
סוֹ ד
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי ִעיון עָּ מֹק ְבסוֹ דוֹ ת הַ תוֹ ָּרה יוכַ ל לִ ְפקֹד ע ֲָּקרוֹ ת א.
סֵ פֶ ר
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שיֵּש ְביָּדוֹ לְ חַ ֵּבר ֵּאיזֶׁהו סֵּ פֶׁ ר וְ ֵּאינוֹ ְמחַ ְברוֹ ,זֶׁה
ִמי ֶׁ א.
(the Torah commands to count daily 7 weeks starting from the day that the
'Omer' was offered in the Temple - the second day of Passover, and culminating
with the Holiday of Shavuot – the celebration of the giving of the Torah)
SECOND PART
1. Through counting of the omer, there is saving from
expulsion.
2. Extra special care must be taken to dip [in a Mikveh] for
one’s accidental emission during the days of the omer.
3. In the counting of the omer it is possible to subdue an
informer. A sign for this: “LaOMeR” [- to the omer – this is how
the Omer is counted: 1 or 49 days to the Omer] this is an acronym for:
“Me’igra Rama L’bira Ohmikta” (from a high roof to a deep pit).
ֶׁאת ִד ְב ֵּרי הַ ֵּספֶׁ רִ ,אם יֵּש ָּבהֶׁ ם ְכ ֵּדי סֵּ פֶׁ רִ ,כי עִ ַקר
הַ נֶׁאֱ מָּ ִרים הַ ְדבָּ ִרים ֵּאלו ֶׁא ָּלא ֵּאינוֹ הַ ֵּספֶׁ ר
שמוֹ ת ִב ְב ִחינַת" :זֶׁה סֵּ פֶׁ ר תוֹ לְ דוֹ ת
ְב ִה ְת ַק ְשרות הַ ְנ ָּ
ָּא ָּדם" ,וְ ִאם יֵּש בוֹ ְמעַ ט ְב ִה ְת ַק ְשרות הַ ִנז ְָּכר לְ עֵּ יל,
ֵּאין בוֹ ְכ ֵּדי סֵּ פֶׁ ר.
שרוֹ ִאים ְבסֵּ פֶׁ ר ִחדו ִשין
ְמ ִבינֵּי מַ ָּדע יְ כוֹ לִ ים לְ הָּ ִביןְ ,כ ֶׁ ג.
ְדאוֹ ַריְ ָּתאִ ,אם ַבעַ ל הַ ְמחַ ֵּבר ִח ֵּדש ֵּאלו הַ ִחדו ִשין
ש ִח ֵּדש ֵּאלו
ש ְכבָּ ר הָּ יָּה לְ עוֹ לָּ ִמים ֶׁ
ְבעַ ְצמוֹ ,אוֹ ֶׁ
שלֹא הָּ יָּה ָּבהֶׁ ם ְכ ֵּדי סֵּ פֶׁ ר ,נִ ְתג ַָּלה
הַ ִחדו ִשין .ומֵּ חֲמַ ת ֶׁ
לְ בַ עַ ל הַ ְמחַ ֵּבר ֵּאלו הַ ִחדו ִשיןְ ,כ ֵּדי לְ חַ ְב ָּרם ְב ִס ְפרוֹ ,
אֲ בָּ ל ֶׁבאֱ מֶׁ ת לֹא טָּ ַרח עַ ל ֵּאלו הַ ִחדו ִשיןִ ,כי ָּבא לוֹ
ש ָּט ַרח ִב ְש ִבילָּ ם וְ הֵּ ִביא
ְבנָּקֵּ לִ ,כי ְכבָּ ר הָּ יָּה ִמי ֶׁ
אוֹ ָּתם לְ גִ לוי.
ש ִנ ְד ָּפס ֵּאיזֶׁהו סֵּ פֶׁ ר חָּ ָּדש ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ְב ִכיָּה,
ְכ ֶׁ ד.
שעַ ל־יָּדוֹ נִ ְתחַ ֵּדש זֶׁה הַ ֵּספֶׁ ר ִב ְב ִחינַת "וְ ִש ֻקוַי ִב ְב ִכי
ֶׁ
של
ַבר ְכ ֶׁנגֶׁד ְגזֵּרוֹ ֵּתיהֶׁ ם ֶׁ
מָּ סָּ ְכ ִתי" ,הַ ְב ִכיָּה הַ זֹאת נִ ְתג ֵּ
שלְ ָּתם
שלֹא יִ ְתג ְַברו עָּ לֵּינו .גַם ִע ַקר כֹחַ מֶׁ ְמ ַ
הָּ אֻ מוֹ ת ֶׁ
242 SEFER BOOK HAMIDOT
ְסג ּ ָֻלה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
של עוֹ פוֹ ת הַ ַבר הֵּ ם ְסג ָֻּלה לְ חֳלָּ ֵּאי הָּ ֵּר ָּאה,
נוֹ צָּ ה ֶׁ א.
5. One who does not look upon women, merits that his
descendants will author commentaries on the Torah.
6. That which holy books by Tzaddikim are buried (respectfully),
and lost, and forgotten from the world, as with several
books of the Tanaim and early Torah sages, which were lost
and forgotten, this is beneficial for the world, for through
this, many books by heretics and blasphemers, may their
names be blotted out, are lost, uprooted and erased. Also,
through this is annulled jealousy and hatred (existing) between
an upright couple who live in holiness.
7. Through a significant book that comes into the world,
barren women conceive. A hint for this (Genesis 5:1): "This is
the book of the offspring of man."
ֲש ִבים
שמַ יִ ם – יֵּש ָּבהֶׁ ם ִשנוי מַ ְראוֹ ת לְ ִפי מַ ְראוֹ ת ע ָּ
הַ ָּ ב.
הַ ִנגְ ָּדלִ ים עַ ל־יְ ֵּדיהֶׁ ם ,וְ הֵּ ם ְמסֻ גָּלִ ים לְ ִה ְס ַת ֵּכל ָּבהֶׁ ן.
ָּשים.
ש ֵּאין לוֹ ְגבו ַרת אֲ נ ִ
ש ִמים ְמסֻ גָּלִ ין לְ ִמי ֶׁ
מֵּ י ְג ָּ ג.
אוֹ ְר ִחים.
ל־פי הַ ֶׁטבַ ע ,זֶׁה עָּ לול
שלֹא עַ ִ
שעֲרוֹ ָּתיו ְמ ֻר ִבים ֶׁ
ש ַ
ִמי ֶׁ ו.
א־אחֲ ָּרא,
לִ נְ ז ִָּקים הַ ְר ֵּבה וְ לִ ְפג ִָּעים ָּר ִעים מֵּ הַ ִס ְט ָּר ַ
ם־כפו ִרים.
ִ שקוֹ ִרין ְביוֹ
שה ֶׁ
ש ִי ְק ָּרא הַ ָּפ ָּר ָּ
ְסג ָֻּלתוֹ ֶׁ
ש ִנ ְת ַא ֵּלם ְבפֶׁ ַתע ִפ ְתאוֹ םַ ,יע ֲִבירו עַ ל ִפיו חַ לָּ ף
ִמי ֶׁ ז.
שר.
ָּכ ֵּ
ארה מַ ְפ ֵּתחַ
שה לֵּ ילֵּ דִ ,ת ְת ֶׁלה לָּ ה עַ ל צַ ָּו ָּ
ְסג ָֻּלה לְ מַ ְק ָּ ח.
של הַ ֵּבית־עָּ לְ ִמין .גַם הַ ַמ ְפ ֵּתחַ הַ זֶׁה ְמסֻ גָּל לַ ע ֲָּק ָּרה.
ֶׁ
ש ִי ְב ֶׁכה עַ ל חֻ ְר ַבן ֵּבית־הַ ִמ ְק ָּדש.
ְסג ָֻּלה לְ חֳ לִ י הַ ַצ ָּוארֶׁ , ט.
200 SEFER SEGULAH HAMIDOT
אוֹ סַ ִכין אוֹ ְש ָּאר ְכלֵּ י־זַיִ ן .וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ רְ :בחָּ ְכמָּ ה
יִ ָּבנֶׁה ָּביִ ת – ְכ'לֵּ י ָּח'מָּ ס ְמ'כֵּ רוֹ ֵּתיהֶׁ ם; חַ ְרבוֹ ֵּתיהֶׁ ם
ְמגורוֹ ֵּתיהֶׁ ם.
שה לֵּ ילֵּ ד.
ַתפו ִחים ְמסֻ גָּלִ ים לְ מַ ְק ָּ יא.
ַב ָּפסוקִ " :הנֵּה ִבנְ ָּך יוֹ סֵּ ף ָּבא ֵּאלֶׁ ָּ
יך"ִ ,כי ָּכל ֵּאלו
יצית ,הַ יְ נו ִמנְ יַן הַ חו ִטין
הַ ֵּתבוֹ ת ְמ ַר ְמזִין עַ ל הַ ִצ ִ
ש ְמב ָֹּאר ִב ְפ ִרי־עֵּ ץ־חַ ִיים,
ש ִרים ְכמוֹ ֶׁ
וְ הַ חֻ לְ יוֹ ת וְ הַ ְק ָּ
שם ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה" :וַיִ ְתחַ זֵּק יִ ְש ָּר ֵּאל") .וְ עַ יֵּן
עַ יֵּין ָּ
ְבלִ קוטֵּ י מוֹ ה ֲַר"ן חֵּ לֶׁ ק א' ִסימָּ ן ז.
ש ְיפַ זֵּר ְצ ָּד ָּקהִ .פ'זַר ָּנ' ַתן
ְסג ָֻּלה לְ חוֹ ֶׁלה נוֹ פֵּ ל – ֶׁ יג.
עֲ נָוָ ה
ש ֵּתף ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְבצָּ רוֹ ת יִ ְש ָּר ֵּאל ו ִמ ְת ַפ ֵּלל
ש ְמ ַ
ִמי ֶׁ א.
ידי ֲענָּוָּה
עַ ל־יְ ֵּדי ְק ִביעות מָּ קוֹ ם לִ ְת ִפ ָּלה ָּבא לִ ֵּ ד.
ַו ֲח ִסידות.
עַ ל־יְ ֵּדי ֲע ָּנ ָּוה ְת ִפ ָּלתוֹ נִ ְשמַ עַ ת ,ו ְכ ִאלו ִה ְק ִריב ָּכל ה.
ֲשיו. עַ ל־יְ ֵּדי ֲע ָּנ ָּוה ֵּאין ְמ ַד ְק ְד ִקין ַאחַ ר מַ ע ָּ ח.
עַ ל־יְ ֵּדי ֲע ָּנ ָּוה נִ ְת ַב ֵּטל ַפחַ ד הָּ אוֹ יְ ִבים. יא.
עַ ל־יְ ֵּדי ֲענָּוָּ ה נִ ְת ַב ֵּטל הַ ַמ ֲחל ֶֹׁקת וְ הַ ִיסו ִרין. יב.
שלוֹ ם.
עַ ל־יְ ֵּדי ֲענָּוָּ ה הַ כֹל ִעמוֹ ְב ָּ יג.
שב
שיֵּש לוֹ הַ ְכנָּעָּ הֵּ ,אין לוֹ מוֹ ָּראְ ,כ ִאלו יוֹ ֵּ
ִמי ֶׁ טו.
עַ ל־יְ ֵּדי ֲע ָּנ ָּוה נִ ְתג ֵַּדל ,גַם ֵּאינוֹ נוֹ פֵּ ל ִמ ַמ ְד ֵּרגָּתוֹ . יז.
ְביוֹ ֵּתר.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שה.
עַ ל־יְ ֵּדי גַאֲ ָּוה ַר ָּבה נִ ְבעָּ ל ְכ ִא ָּ ב.
הָּ ָּא ָּדם נִ ָּכר ְבקוֹ לוֹ ִ ,אם הוא עָּ נָּו אוֹ ַבעַ ל־גַאֲ וָּ ה. ג.
אוֹ אֲ חֵּ ִרים מַ ְש ִפילִ ין אוֹ תוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְמבַ ְטלִ ין מֵּ עָּ לָּ יו
יתה.
ְגז ֵַּרת ִמ ָּ
יתה נִ גְ ז ְָּרה
ש ִמ ָּ
ש ָּא ָּדם מַ ְר ִגיש ְבעַ ְצמוֹ ִש ְפלות ,י ֵַּדע ֶׁ
ְכ ֶׁ ה.
עַ ל־יְ ֵּדי ְד ָּאגָּה ַב ֵּלב נוֹ פֵּ ל עַ ל הָּ ָּא ָּדם ֵּאימַ ת מָּ וֶׁת. ד.
223 SEFER DEPRESSION HAMIDOT
1. One who has not rectified the sins of his youth, through
this worries come upon him.
2. For the most part, suffering comes to a man through his
speech.
3. When you are suffering, speak about this suffering.
4. Through worries of the heart, there falls upon the person
fear of death.
הַ ִּּמדּ וֹ ת עַ ְצבוּת סֵ ֵֵֶפר 224
עַ ל־יְ ֵּדי עַ ְצבות ֵּאינוֹ מַ ִשיג תוֹ חַ לְ תוֹ . יז.
220 SEFER DEPRESSION HAMIDOT
עַ ל־יְ ֵּדי ְב ִכיָּה ֵּאין ָּא ָּדם יָּכוֹ ל לֶׁ אֱ כֹל. יט.
ש ֵּאין לוֹ עַ ְצבות וְ הוא ָּת ִמיד ְב ִש ְמחָּ הְ ,בו ַַדאי
ִמי ֶׁ כ.
ַשא.
יִ ְתנ ֵּ
כא .עַ ל־יְ ֵּדי עַ ְצבות ָּבא ִבזָּיוֹ ן.
כבְ .ב ִכיָּה הוא ִסימָּ ן טוֹ ב לְ חוֹ לֶׁ ה.
עַ ל־יְ ֵּדי יָּגוֹ ן אוֹ יְ בָּ יו נִ ְתרוֹ ְמ ִמים. כג.
30. Sadness due to a bad dream annuls [the influence of] the
dream, preventing it from coming to pass.
הַ ִּּמדּ וֹ ת עַ ְצבוּת סֵ ֵֵֶפר 222
ש ְך
ש ְך ַאחַ ר צַ עֲרוֹ יוֹ ֵּתר ִמ ַדי ,הַ ַצעַ ר נִ ְמ ָּ ָּכל הַ ִנ ְמ ָּ לד.
ַאח ֲָּריו.
להְ .תמָּ ִרים ְמבַ ְטלִ ין ְד ָּאגָּה.
ש ֵּמחַ ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם.
ַאג ָָּּדה ְמ ַ לו.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ַמ ְר ִגיש ְב ָּרעָּ תוֹ ִ ,כי הַ ֵּלב
ש ְבלֵּ ב הָּ ָּא ָּדםְ ,כ ֶׁ
עַ ְצבות ֶׁ א.
הוא הַ ֵּמסֵּ ב לְ כָּ ל זֶׁה; ִכי הַ ֵּלב הוא הַ גוֹ ֵּרם לְ כָּ ל ָּדבָּ ר
הֵּ ן לְ טוֹ ב הֵּ ן לְ הֵּ פֶׁ ְך.
שלֹא יָּבוֹ א, צָּ ִר ְ
יך לִ ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ מֵּ עַ ְצבותְ ,כ ֵּדי ֶׁ ב.
ְס ֻג ָּלה לְ הָּ ִסיר הָּ עַ ְצבות עַ ל־יְ ֵּדי הָּ ַרחֲמָּ נות. ה.
עֲ בֵ ָרה
שהַ ָּמקוֹ ם גוֹ ֵּרם.
יֵּש עֲבֵּ רוֹ ת ֶׁ א.
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּבא עַ ְצלות ,וְ הוא הַ ִדין לְ הֵּ פֶׁ ְך.
שנָּה ו ְמחַ יֶׁה ֶׁאת הַ מ ִֹחין.
עַ ל־יְ ֵּדי ז ְִריזות מֵּ ִסיר ֶׁאת הַ ֵּ ב.
עֹנֶש
־ברו ְך־הוא
שה ִמ ְצ ָּוה ,וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ש ָּא ָּדם עוֹ ֶׁ
לִ ְפעָּ ִמים ְכ ֶׁ א.
לִ ְפעָּ ִמים ָּדנִ ין ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם עַ ל ִפיו. ב.
ֵעצָ ה
שיוֹ ֵּדעַ ִס ְת ֵּרי תוֹ ָּרה.
ַאל ִת ְש ַאל עֵּ צָּ ה ֶׁא ָּלא ִמ ִמי ֶׁ א.
ש ַא ָּתה נוֹ טֵּ ל עֵּ צָּ ה מֵּ הָּ ַרב ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִתז ְֶׁכה
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ ה.
ש ֶׁדה.
הָּ עֵּ צָּ ה ִהיא ְמסֻ גֶׁלֶׁ ת יוֹ ֵּתר ַב ָּ ח.
שה.
ַאל ִת ְש ַאל עֵּ צָּ ה ֶׁא ָּלא מֵּ ִאיש וְ לֹא מֵּ ִא ָּ י.
ַע ּז ּות
שעָּ בַ ר עֲבֵּ ָּרה לְ הַ ְכ ִעיס.
שיֵּש בוֹ עַ זותְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ א.
רֹאש צַ ִדיק.
220 SEFER BRAZENNES HAMIDOT
ָּשר
שהַ י ָּ
ָּשרֵּ ,אין זֶׁה ֶׁא ָּלא ְכ ֵּדי ֶׁ
שע מֵּ עֵּ ז ִב ְפנֵּי י ָּ
ש ָּר ָּ
ְכ ֶׁ ו.
ֲשיו.
יְ פַ ְש ֵּפש ְבמַ ע ָּ
שיֵּש
ש ֵּאינוֹ ִמ ְס ַת ֵּפק ְבמַ ה ֶׁ
שיֵּש לוֹ עַ זותְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ ז.
לוֹ .
הַ תוֹ ָּרה ִהיא ִתקון לְ עַ זות. ח.
של
ש ִנ ְכ ַ
ש ִמים ֶׁנעֱצָּ ִרים ,ו ְביָּדועַ ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי עַ זות ְג ָּ ט.
ַתגָּא.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ידי־
שהָּ עוֹ לָּ ם ְמ ִעיזִין ְפנֵּיהֶׁ ם ְכ ֶׁנגֶׁד הַ ַתלְ ִמ ֵּ
שרוֹ ִאין ֶׁ
ְכ ֶׁ א.
ּ ַפחַ ד
שעָּ ה
ש ְבזֶׁה הַ ָּ
שעְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ש ָּבא ַפחַ ד עַ ל ָּר ָּ
שעָּ ה ֶׁ
ְב ָּ א.
ְסג ָֻּלה לְ בַ ֵּטל ֶׁאת הַ ַפחַ ד ,לִ זְכֹר ַא ְב ָּרהָּ ם ָּא ִבינו. ד.
מָּ אן ְד ִמ ְבעַ תַ ,אף־עַ ל־גַב ְד ִאיהו לָּ א חָּ זֵּי מַ ָּזלֵּ ה חָּ זֵּי, י.
יק ֵּרי
ידי אוֹ לִ ְ
וְ ַת ָּקנָּתוֹ ,יְ ַד ֵּלג ִמ ֻד ְכ ֵּתה ַא ְר ַבע ג ְַר ִמ ֵּ
ת־שמַ ע אוֹ יֹאמַ ר ִעזֵּי ְדבֵּ י טַ ָּב ָּחא ְש ִמי ָּנא ִמי ָּנ ִאי.
ְ יא
ְק ִר ַ
של ִש ְמחָּ ה.
שיֵּש לוֹ ְפחָּ ִדים ,יְ ז ֵַּמר זֶׁמֶׁ ר ֶׁ
ִמי ֶׁ יא.
222 SEFER FEAR HAMIDOT
ש ֵּאינוֹ נִ זְהָּ ר ְב ִב ְר ַכת הַ ֶׁנהֱנִ ין ְת ִח ָּלה וָּ סוֹ ףְ ,פחָּ ִדים
ִמי ֶׁ יד.
ששוֹ מֵּ עַ וְ ָּא ִצית לְ ִדין תוֹ ָּרה ,נִ צוֹ ל ִמ ַפחַ ד.
ִמי ֶׁ יז.
עַ ל־יְ ֵּדי ֲענָּוָּ ה לֹא יִ ְהיֶׁה לְ ָּך ַפחַ ד. כ.
18. Three hundred and ten immersions [in a mikveh - ritual bath]
nullify fear. One should also give a gift to a Tzadik.
19. Through truth, a person is saved from fear at night.
20. Through humility, you will not have fear.
21. A house in which there is fear, it is certain that the Other
Side has a portion in it.
22. When there is some fear and, afterwards, a fire (burning)
comes, it is certain that the fear will be annulled.
23. Fear comes through adulation.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ּ ַפחַ ד סֵ ֵֵֶפר 223
ש ִי ְש ָּר ֵּאל ְב ַא ְחדות ,הָּ אֻ מוֹ ת ִמ ְת ַפחֲ ִדין מֵּ הֶׁ ם. כדְ .כ ֶׁ
שם יִ ְת ָּב ַר ְך וְ ֵּאינָּם נִ ְשעָּ נִ ים עָּ לָּ יו,
ששוֹ ְכ ִחים ֶׁאת הַ ֵּ כהְ .כ ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִמ ְת ַפ ֲח ִדים מֵּ אֻ מוֹ ת.
עַ ל־יְ ֵּדי ְד ָּאגָּה ָּבא ַפחַ ד. כו.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ַביוֹ ם.
יאה
שע ֲַדיִ ן ְב ַקו־הַ ְב ִר ָּ
ש ָּא ָּדם נוֹ טֶׁ ה לָּ מות ,אֲ ִפלו ְכ ֶׁ
ְכ ֶׁ ה.
ל־פי־כֵּ ן הוא
יתהַ ,אף־עַ ִ
ש ִדינוֹ לְ ִמ ָּ
וְ ֵּאינוֹ יוֹ ֵּדעַ ֶׁ
שיָּמות.
ִמ ְת ַפחֵּ ד וְ אוֹ מֵּ ר ְב ִפיו ֶׁ
ִת ְסתֹר.
שם אוֹ ְמרוֹ ,מֵּ ִביא ְגאֻ ָּלה לָּ עוֹ לָּ ם.
הָּ אוֹ מֵּ ר ָּדבָּ ר ְב ֵּ ג.
יתה.
ִמ ִמ ָּ
שגַם נִ ְשמָּ תוֹ לְ מַ עְ לָּ ה
שהוא ִב ְת ִפיסָּ הְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ ח.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי נִ אוף נוֹ פֵּ ל לִ ְת ִפיסָּ ה אוֹ לְ חֳלִ י ְכ ֵּאב ַרגְ לַ יִ ם. א.
שלֹא ִה ִגיעַ לְ הוֹ ָּר ָּאה ומוֹ ֶׁרה ,נוֹ פֵּ ל לָּ זֶׁה ,גַם
גַם ַתלְ ִמיד ֶׁ
ִיקין שוֹ לְ ִטין עָּ לָּ יו.
מַ ז ִ
222 SEFER REDEEMING PRISONERS HAMIDOT
ָּשים.
ְסג ַֻלת הַ ְצ ָּד ָּקה לְ בַ ֵּטל ָּכל ֵּאלו הָּ ֳענ ִ ב.
ש ֵּאין ְמבַ ְק ִשין ַרחֲ ִמים עַ ל חֲבֵּ רוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ִב ְש ִביל ֶׁ ג.
לְ ִפי ְב ִחינָּתוֹ נִ ְס ְתמו מַ עַ יְ נוֹ ת הַ חָּ ְכמָּ ה מֵּ חַ ְכמֵּ י הַ דוֹ ר,
ולְ הֵּ פֶׁ ְך ְכ ֶׁ
שיוֹ צֵּ א מֵּ הַ ְת ִפיסָּ ה.
לִ ְפעָּ ִמים עַ ל־יְ ֵּדי ְת ִפיסָּ ה נִ צוֹ ל ִמ ִכלְ יוֹ ן ָּבנִ ים. ו.
עַ ל־יְ ֵּדי לָּ שוֹ ן הָּ ָּרע נִ ְת ָּפס ִב ְת ִפיסָּ ה. ז.
שעַ ל
ש ְג ֵּדלִ ין עַ ל הָּ ָּא ָּדם וְ הַ ַמלְ בו ִשים ֶׁ
הַ ְשעָּ רוֹ ת ֶׁ ח.
שעוֹ סֵּ ק ְב ִפ ְדיוֹ ן ְשבויִ יםְ ,גדוֹ לֵּ י הַ דוֹ ר נִ ְכלָּ לִ ים בוֹ
ִמי ֶׁ י.
ּ ְפ ִריש ּות
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ּפוֹ סֵ ק
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ידה לְ כַ ָּמה ע ֲָּקרוֹ ת. עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה גוֹ ֵּרם ְפ ִק ָּ
שלְ חָּ ן־עָּ רו ְך" ָּב ִאים לְ יִ ְר ָּאה.עַ ל־יְ ֵּדי לִ מוד " ֻ ב.
לִ מוד הַ פוֹ ְס ִקים ְמבַ ְטלִ ין ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה. ג.
222 SEFER ABSTINENCE HAMIDOT
ְסבָּ ָּרא ַבפוֹ ְס ִקים .גַם ִד ְב ֵּרי הַ ַדיָּנִ ים ֵּאינָּם נִ ְשמָּ עִ ים
י־דינִ ים.
ְב ָּא ְזנֵּי הַ ַבעֲלֵּ ִ
ְצ ָד ָקה
שלוֹ ם
ש ִי ְש ָּר ֵּאל עוֹ ִשין ָּבעוֹ לָּ ם הַ זֶׁהָּ ,
ָּכל ְצ ָּד ָּקה ָּוחֶׁ סֶׁ ד ֶׁ א.
שמַ יִ ם.
ש ַב ָּ
ֹשר ֵּבין יִ ְש ָּר ֵּאל לַ אֲ ִביהֶׁ ם ֶׁ
גָּדוֹ ל ו ְמלִ יצֵּ י י ֶׁ
יתה.
ומַ ֶׁצלֶׁ ת ִמן הַ ִמ ָּ ג.
־ברו ְך־הוא.
ֲשה מַ לְ וֶׁה לְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
וְ ַנע ָּ ה.
ש ֵּאין
שעוֹ ְס ִקים ַבתוֹ ָּרה יוֹ ֵּתר מֵּ ֵּאלו ֶׁ
ִמ ְצ ָּוה לָּ זון ֵּאלו ֶׁ ט.
שמוֹ ִציא ְגזֵּלָּ ה ִמ ַתחַ ת יַד חֲ בֵּ רוֹ ְ ,כ ִאלו נ ַָּתן ְצ ָּד ָּקה.
ְכ ֶׁ י.
שכָּ ר.
ָּ
שלֹא נ ַָּתן לְ ָּך צָּ ִר ְ
יך לְ הַ ֲחזִיק טוֹ בָּ ה לַ נוֹ ֵּתן ,וְ ַאל תֹאמַ ר ֶׁ יג.
שלוֹ .
ִמ ֶׁ
ְשקולָּ ה ְצ ָּד ָּקה ְכ ֶׁנגֶׁד ָּכל הַ ִמ ְצווֹ ת. יד.
שה.
שה יוֹ ֵּתר ִמן הָּ עוֹ ֶׁ
גָּדוֹ ל הַ ְמעַ ֶׁ טו.
ָּכל ְפרוטָּ ה ו ְפרוטָּ ה ִמ ְצטָּ ְר ִפין לְ חֶׁ ְשבוֹ ן ָּגדוֹ ל. טז.
ֹשה.
שה ְצ ָּד ָּקה ַב ֵּס ֶׁתר יוֹ ֵּתר ִממ ֶׁ
גָּדוֹ ל הָּ עוֹ ֶׁ יז.
10. When one extracts stolen goods from the hands of his
fellowman, it is as if he has given charity.
11. Compromise is a legal judgment wherein there is charity.
12. One who gives charity to an improper poor person is
not rewarded for it.
13. It is necessary to be appreciative to one who gives, and
you should not say that he didn't give of his own .
14. Charity has the importance of all the other
commandments combined.
15. one (collecting charity) who brings another to do (to give
charity), is greater than the one who does (the giver).
16. Every penny and penny (of charity one gives) is added
together into a large sum.
17. One who gives charity in a hidden manner is greater
than Moshe (Moses).
18. One who gives a coin to a poor person is blessed with
six (blessings), and one who placates him is blessed with eleven
(blessings).
שנָּה ָּדנִ ין ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם ַכ ָּמה י ְַפ ִסיד ,וְ ִאם זָּכָּ ה
ְברֹאש־הַ ָּ כ.
לב .עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה יִ ְהיֶׁה לְ ָּך ָּבנִ ים ,וְ יִ ְהיֶׁה ָּ
שלוֹ ם ֵּבינֵּיהֶׁ ם.
יחין.
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה הַ ֵּפרוֹ ת מַ ְצ ִמ ִ לג.
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה ְמ ָּק ֵּרב הַ ְישועָּ ה. לד.
שנ ַָּתן.
להְ .בעֵּ ת צָּ ָּרה מַ ז ְִכ ִירין לוֹ הַ ְצ ָּדקוֹ ת ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה זוֹ כֶׁ ה ָּא ָּדם לְ חֵּ ן. לח.
ש ֵּאין ָּב ִעיר ִמי לִ ְסמ ְֹך ֶׁאת הָּ עֲנִ ִייםָּ ,בא ְש ֵּרפָּ ה.
ְכ ֶׁ מ.
שה.
שמַ יִ ם ָּבא לְ ִמ ַדת בו ָּ
שם ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה לְ ֵּ מג.
222 SEFER CHARITY HAMIDOT
יקים.
מד .עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְנ ִדיבות יָּבוֹ א לְ ַאהֲבַ ת הַ ַצ ִד ִ
שגוֹ זֵּל ֶׁאת הֶׁ עָּ נִ יִ ,בזְיוֹ נוֹ ת ָּב ִאים עָּ לָּ יו.
מהִ .מי ֶׁ
שנוֹ ֵּתן ְצ ָּד ָּקהְ ,כ ִאלו מֵּ ִביא ָּק ְר ָּבן.
ִמי ֶׁ מו.
ֶׁשם.
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה ָּבא ג ֶׁ מז.
מח .עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה ֵּאין ְמג ְָּר ִשין ֶׁאת ְבנֵּי־יִ ְש ָּר ֵּאל
ִמ ְמקוֹ מָּ ם.
ָּשים נוֹ ְתנִ ים ְצ ָּד ָּקה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ֵּפרוֹ ת
שאֲ נ ִ
מטְ .כ ֶׁ
שלוֹ ם ָּבעוֹ לָּ ם.
נִ ְת ָּב ְר ִכין וְ הַ ָּ
שה.
ש ַא ָּתה עוֹ ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מֶׁ ת רוֹ ִאים ֶׁאת הַ ְצ ָּד ָּקה ֶׁ נ.
הַ ְנבו ָּאה ,הַ ִנ ְכ ָּתב ַאחַ ר ָּפסוק " ִב ְמלֹאות ִש ְפקוֹ יֵּצֶׁ ר
שע".
לוֹ " עַ ד "זֶׁה חֵּ לֶׁ ק ָּא ָּדם ָּר ָּ
ה ָּוה.
ֲ
שלֵּ ם.
הַ ִש ְמחָּ ה ִב ְצ ָּד ָּקה ִהיא ִסימָּ ן עַ ל לֵּ ב ָּ נח.
ש ַא ָּתה מוֹ צֵּ א ומָּ צוי לְ ָּך וְ עוֹ ְד ָּך ְבי ְָּד ָּך.
ֲשה עַ ד ֶׁ
ע ֵּ נט.
שגֵּר מַ ְתנוֹ ָּתיו לְ כֹהֵּ ן ֶׁאחָּ ד ,מֵּ ִביא ָּרעָּ ב לָּ עוֹ לָּ ם.
ָּכל הַ ְמ ַ ס.
ישב
של ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ,זוֹ כֶׁ ה לֵּ ֵּ
סא .הַ ַמ ִטיל ְמלַ אי לְ ִכיס ֶׁ
סבְ .גדוֹ לָּ ה ְצ ָּד ָּקה יוֹ ֵּתר ִמ ָּכל הַ ָּק ְר ָּבנוֹ ת.
223 SEFER CHARITY HAMIDOT
54. One who does kindness to those who love the Blessed
G-d, through this he repairs the spoiling of the covenant
(circumcision, i.e. any improper thoughts, speech, or actions thereof).
55. In the merit of the poor, we are saved from the nations.
56. When you do a Mitzvah (a commandment or good deed), see to
it that the Mitzvah is not for free, but that you pay with a full
purse.
57. Due to the sin of not giving the trumah and maaser
(portions and tithes given to the priests, leviites, and poor), the Heavens
are held up and there is strong inflation.
58. The joy one feels in giving charity is a sign of a whole
heart.
59. Give charity (literally do), while you still have (the opportunity;
that you) found [a befitting recipient], and you have [the money to give],
and you are still in your own hands.
60. All who give their gifts (exclusively) to a specific Cohen (one
of the Priestly tribe), bring famine to the world.
יקין
ש ָּמא תֹאמַ ר ָּכל הַ ָּבא לִ ְקפֹץ וְ לִ ֵּתן ְצ ָּד ָּקה ,מַ ְס ִפ ִ
סדֶׁ .
ָּשים ְמהֻ גָּנִ יםַ ,תלְ מוד לוֹ מַ ר:
יאין לוֹ אֲ נ ִ
ְביָּדוֹ ,ומַ ְמ ִצ ִ
ש ֵּאינָּם
חֲריהֶׁ ם ,לְ ִפי ֶׁ "מַ ה י ָָּּקר" ,צָּ ִר ְ
יך לִ ְטרֹחַ וְ לִ ְרדֹף ַא ֵּ
ְמצויִ ים לִ זְכוֹ ת ִעם ְמהֻ גָּנִ ים.
סה .הַ ְצ ָּד ָּקה ִהיא ִב ְשנֵּי ָּפנִ יםְ :כמַ ְתנַת יָּדוֹ ו ְכ ִב ְר ַכת ה'.
שלוֹ ו ְמ ַק ֵּבל
שיֵּש לוֹ וְ ֵּאינוֹ רוֹ צֶׁ ה לְ ִה ְת ַפ ְרנֵּס ִמ ֶׁ
ִמי ֶׁ סו.
ֲשה
ש ַנע ָּ
ש ִנ ְפ ָּר ִעין ִמ ֶׁמנו לְ ַאחַ ר מוֹ תוֹ ֶׁ ,
מֵּ אֲ חֵּ ִריםֵּ ,ת ַדע ֶׁ
ש ָּל ַקח ִמ ֶׁמנו.
עֶׁ בֶׁ ד לָּ זֶׁה ֶׁ
שי ֵֵּּרד
ל־פי־כֵּ ן יָּכוֹ ל לִ ְהיוֹ ת ֶׁ
שנוֹ ֵּתן ְצ ָּד ָּקהַ ,אף־עַ ִ
ִמי ֶׁ סז.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי נִ אוף נוֹ פֵּ ל לִ ְת ִפיסָּ ה אוֹ לְ חֳלִ י ְכ ֵּאב ַרגְ לַ יִ ם. א.
שלֹא ִה ִגיעַ לְ הוֹ ָּר ָּאה ומוֹ ֶׁרה ,נוֹ פֵּ ל לָּ זֶׁה ,גַם
גַם ַתלְ ִמיד ֶׁ
ִיקין שוֹ לְ ִטין עָּ לָּ יוְ .סג ַֻלת הַ ְצ ָּד ָּקה לְ בַ ֵּטל ָּכל ֵּאלו
מַ ז ִ
ָּשים.
הָּ ֳענ ִ
ַש ִמ ִיים
ש ָּבת הֵּ ם נוֹ ְתנִ ים חַ ִיים ג ְ
ֲשר וְ הַ ַ
הַ תוֹ ָּרה וְ הַ ַמע ֵּ ב.
ַם־כן.
ג ֵּ
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה ְב ִס ָּבה ַק ָּלה הוא מַ ְכנִ יעַ ֶׁאת אוֹ יְ בָּ יו, ג.
של־ברו ְך־הוא מַ ִצילוֹ ִמ ִסבוֹ ת ְגדוֹ לוֹ ת ֶׁ וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
אוֹ יְ בָּ יו.
הוֹ ָּר ַאת ְמבַ ֵּטל ָּבזֶׁה ידי־ ֲחכָּ ִמים,
לְ ַתלְ ִמ ֵּ לְ סַ יֵּעַ ד.
ִבזְכו ָּתם .גַם ִבזְכו ָּתם מ ִֹחין ְדג ְַדלות קוֹ ְד ִמין לְ מ ִֹחין
ְד ַק ְטנות.
של לֶׁ עָּ ִתיד לָּ בֹא ,הַ יְ נו
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה מַ ְמ ִתיק הַ ִדין ֶׁ ו.
ֵּאלו גוֹ ְמלֵּ י־חֲ סָּ ִדים הָּ עוֹ ִשים חֶׁ סֶׁ ד ,וְ לִ ְפעָּ ִמים גוֹ ְר ִמים ז.
עִ ם הַ חֶׁ סֶׁ ד לְ ָּרעָּ ה ,וְ עוֹ ִשים עַ ְצמָּ ן ְכ ִאלו ֵּאינָּם רוֹ ִאים
הָּ ָּרעָּ ה הַ צוֹ מַ חַ ת מֵּ חַ ְס ָּדם ,וְ זֶׁהו ְב ִחינַת הָּ ַאזְהָּ ָּרה
שלֹא י ְַפ ִסיעו ְפ ִסיעָּ ה
כהֲנִ יםְ ,ב ִחינַת חֶׁ סֶׁ ד ֶׁ
ש ִהז ְִהיר לַ ֹ
ֶׁ
ש ְלמַ עְ לָּ ה ,חַ ס שהַ ִדין ֶׁ ג ַָּסה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה גוֹ ְר ִמיםֶׁ ,
שלוֹ םֵּ ,אינוֹ ִב ְמ ִתינות .וְ כֵּ ן לְ הֵּ פֶׁ ְך ְכ ֶׁ
ש ְמ ַד ְק ְד ִקים וְ ָּ
שלֹא יִ ְצמַ ח ָּרעָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ִדין
ְבחַ ְס ָּדםֶׁ ,
ִב ְמ ִתינות.
יכין לִ לְ מֹד ק ֶֹׁדם הַ ִחדוש פוֹ ְס ִקים
שי אוֹ ַריְ ָּתא ְצ ִר ְִמחַ ְד ֵּ ח.
שלר־כ ְך ,וְ הַ ִלמוד פוֹ ְס ִקים הוא הַ ְש ִמ ָּירה ֶׁ ָּ וְ גַם ַאחַ
שרוֹ צֶׁ ה לַ עֲשוֹ תשלֹא יִ גַע ָּבהֶׁ ן זָּר .גַם ְכ ֶׁ
הַ ִחדו ִשיןֶׁ ,
יך לַ עֲשוֹ ת ֵּכן ְכמוֹ ְב ִחדו ִשין.ְצ ָּד ָּקה ,צָּ ִר ְ
הַ ִחדו ִשין ְדאוֹ ַריְ ָּתא וְ הַ ְצ ָּד ָּקהָּ ,כל ֶׁאחָּ ד ְמעוֹ ֵּרר ֶׁאת ט.
יך לִ זְכות ָּאבוֹ ת. הַ גוֹ מֵּ ל חֶׁ סֶׁ דֵּ ,אין צָּ ִר ְ יב.
ל־כ ְך מָּ עוֹ ת לִ ְצ ָּד ָּקה ְכ ִפי ִמ ְס ַפר הָּ אוֹ ִתיוֹ ת
שנוֹ ְתנִ ים ָּכ ָּ
ֶׁ
ש ִמ ְת ַפ ֵּלל
שלְ ,כ ֶׁ שי ְָּך לְ זֶׁה הַ ָּדבָּ ר .לְ מָּ ָּ
של הַ ְת ִפ ָּלה הַ ַ
ֶׁ
יך לִ ֵּתן ְצ ָּד ָּקהֵּאלו הַ ֵּתבוֹ תֵּ " :תן לִ י ָּבנִ ים" ,צָּ ִר ְ
שהוא ְמפַ ְרנֵּס ֶׁאת הָּ ַר ִבים ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה מַ ְמ ִש ְ
יך ִמי ֶׁ טז.
הַ ְב ָּרכָּ ה מֵּ ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל לְ חוץ לָּ ָּא ֶׁרץ.
שנוֹ ֵּתן לַ עֲנִ יֵּי ֶׁא ֶׁרץ־יִ ְש ָּר ֵּאל ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ָּממוֹ ן ֶׁ יז.
צַ ִ ּדיק
שהַ ַצ ִדיק לֹא שה לְ ָּך הַ ָּדבָּ ר ְכ ֶׁ
ש ַא ָּתה רוֹ ֶׁאהֶׁ , ַאל יִ ְק ֶׁ א.
14. There are prayers that are not accepted Above until one
gives sufficient charity, according to the number (numerical
value) of the letters in the prayer related to the problem about
which one is praying. For example, when one prays the
words, "Give me children" (=592), one needs to give charity
according to the number of letters of “Give me children”.
15. Through charity one merits to have children.
16. One who sustains the many, draws blessing from the
land of Israel to the rest of the world.
17. Through money one gives to the poor of the Land of
Israel, through this one merits to retain his wealth.
18. When a man moves to a city, he should send meat to the
poor of that city, and through this he will find favor in the
eyes of the city officials.
19. Through the giving of “shekulim” (the currency used in Biblical
times) one is saved from the evil inclination.
הנֵּי זְכו ַתיְ הו ַאעָּ לְ מָּ אַ ,א ִד ְידהו לָּ א.
יקים מַ ֲ
צַ ִד ִ ד.
ש ִי ְהיֶׁה ַרבוֹ
שה ָּדבָּ רְ ,כ ֵּדי ֶׁ
ש ַצ ִדיק ֶׁאחָּ ד עוֹ ֶׁ
מָּ ִצינו ֶׁ ה.
שע.
ש ֵּאינוֹ הָּ גון ,נִ ְק ָּרא ָּר ָּ
הַ לוֹ מֵּ ד תוֹ ָּרה לְ ַתלְ ִמיד ֶׁ ח.
ט ַֹרח.
ידיו ְמ ָּק ֵּרב
ש ֶׁאחָּ ד ִמ ַתלְ ִמ ָּ
שהַ ַצ ִדיק ִמ ְת ַרעֵּ םְ ,כ ֶׁ
מָּ ִצינו ֶׁ יא.
ש ֵּאינוֹ .
שמַ יִ ם לַ ַצ ִדיק ָּדבָּ ר ֶׁ
לִ ְפעָּ ִמים מַ ְר ִאים ִמן הַ ָּ יג.
ר־כ ְך הוא נוֹ פֵּ ל עַ ל־יְ ֵּדי ַתאֲ וַת מָּ מוֹ ן.
ָּ וְ ַאחַ
־ברו ְך־הוא חָּ שוב ְבעֵּ ינָּיו ,יִ ְכתֹב ְבסֵּ פֶׁ ר
שהַ ָּקדוֹ ש ָּ
ִמי ֶׁ יט.
נִ ְתג ֵַּדל נִ ְשמָּ תוֹ ,וַאֲ זַי יֵּש ֵּבית ְמנוחָּ ה לִ ְש ִכינַת
־ברו ְך־הוא ,ו ְבכֵּ ן ֵּאין לָּ בוֹ א לַ ַביִ ת ְבי ַָּדיִ ם
הַ ָּקדוֹ ש ָּ
יקנִ יוֹ ת.
ֵּר ָּ
שהוֹ לֵּ ְך ֵּאצֶׁ ל ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ םָּ ,בזֶׁה הוא ְמ ַת ֵּקן ַבהֲלִ יכָּ ה ֶׁ כז.
all the delight and expansion the Tzaddik has, his soul grows
greater, and then there is created a House of Rest (Prophecy-
i.e. a Temple) for the Divine Presence of the Holy One Blessed
He. Thus, one should not come to the house (of the Tzaddik)
empty-handed.
21. When you want a Tzaddik to pray for you, go to a
Tzaddik who is merciful.
22. One who is famous in his generation, you should call
him "Rabbi", even though you are greater than him.
23. When a Tzaddik falls into some crisis, he should ask
another Tzaddik to pray on his behalf.
24. Those people who travel to a Tzaddik, even if they do
not receive a Torah teaching from him, they are rewarded
for the journey.
25. One who does not serve Torah scholars is liable to the
death penalty.
26. The Tzaddik can bring departed souls up to a great level.
27. In the walking that one does to come to a Torah scholar,
with this he rectifies an infraction that he violated in the
blessings of 'neh-henin' (benefit, pleasure; these are blessings said before
eating or before smelling a fragrance).
כט .לָּ או א ַֹרח ַא ְרעָּ א לְ ַק ֵּבל מָּ רות אֲ חֵּ ִרים ִב ְפנֵּי הַ ַצ ִדיק.
של חָּ כָּ םֵּ ,אינוֹ מַ אֲ ִר ְ
יך י ִָּמים. ָּכל הַ ִמ ְתעַ ֵּצל ְבהֶׁ ְס ֵּפדוֹ ֶׁ ל.
ְפרֹש ִמ ֶׁמנו.
ֵּאין לְ ִה ְס ַת ֵּכל עַ ל ַרבוֹ ְבבֵּ ית־הַ ֶׁמ ְרחָּ ץ וְ כַ דוֹ מֶׁ ה. לז.
יתה.
ִבזְכות ִשמוש ָּא ָּדם גָּדוֹ ל ָּא ָּדם נִ צוֹ ל ִמ ִמ ָּ מ.
נָּחָּ ש ,וְ נִ ְק ָּרא חוֹ טֵּ א ,ומוֹ ִר ִידין אוֹ תוֹ ִמ ְג ֻד ָּלתוֹ ,וְ ָּאזִיל
שבֶׁ ט.
ֲשיו לְ ִב ְר ַכת אוֹ תוֹ הַ ֵּ
ָּכל ִאיש יִ ָּדמֶׁ ה ְבמַ ע ָּ מג.
שם ַר ִבי.
ש ֵּאינָּם נִ ְק ָּר ִאים ְב ֵּ
יקים ֶׁ
יֵּש צַ ִד ִ מז.
222 SEFER TZADDIK HAMIDOT
ֵּיהנֹם.
הַ ַצ ִדיק ְב ִדבורוֹ יָּכוֹ ל לִ ְפסֹק לָּ זֶׁה גַן־עֵּ ֶׁדן וְ לָּ זֶׁה ג ִ נד.
ש ִי ְת ָּק ֵּרב
שעָּ ה ַאחַ תֶׁ ,
טוֹ ב לְ בַ לוֹ ת זְמַ ן ַרבִ ,ב ְש ִביל ָּ נה.
לַ ַצ ִדיק.
233 SEFER TZADDIK HAMIDOT
יתה אוֹ
שיו ,יִ ְד ַאג ִמיוֹ ם הַ ִמ ָּ
ש ְמ ָּ
ש ִנ ְתמַ עֵּ ט לָּ ָּא ָּדם ְמ ַ
ְכ ֶׁ נו.
־ברו ְך־הוא
שהַ ַצ ִדיק ְמחַ ֵּדש ַבתוֹ ָּרה ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ
מַ ה ֶׁ נט.
57. There is one who expounds beautifully (on the Torah), and
even still he misses the true intention.
58. A Tzaddik can raise up the Torah teaching of another
Tzaddik.
שחַ ת.
סה .עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְק ָּבלַ ת ְפנֵּי הָּ ַרב לֹא יִ ְר ֶׁאה ַ
לִ ְפעָּ ִמים הַ ְת ִפ ָּלה ֵּאינָּה מוֹ עֶׁ לֶׁ ת ֶׁא ָּלא ִב ְשעָּ ָּתה, סו.
־ברו ְך־הוא
שה הַ ָּקדוֹ ש ָּ
שפוֹ ְס ִקין ִמלְ ִה ְת ַפ ֵּלל ,עוֹ ֶׁ
ו ְכ ֶׁ
ְרצוֹ נוֹ וְ חֶׁ ְפצוֹ .
הַ ֵּמ ִביא דוֹ רוֹ ן לְ ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ םְ ,כ ִאלו מַ ְק ִריב ִבכו ִרים. סז.
עאַ .אל ִת ְת ַפ ֵּלל וְ ַאל ַת ְט ִריחַ ֶׁאת קוֹ נְ ָּךָּ ,כל זְמַ ן ֶׁ
ש ַא ָּתה
יָּכוֹ ל לַ עֲשוֹ ת ִב ְפע ָֻּלה.
שיֵּש
שהוא ָּבעוֹ לָּ ם הַ זֶׁה ,הַ גַן־עֵּ ֶׁדן ֶׁ
עב .הַ ַצ ִדיק – ָּכל זְמַ ן ֶׁ
ש ְבגַן־עֵּ ֶׁדן.
יקים הָּ אֲ חֵּ ִרים ֶׁ
לוֹ ִמ ְש ַת ְמ ִשין בוֹ הַ ַצ ִד ִ
שעִ ָּק ָּרם ְתלויִ ים ִבזְכות הַ ַצ ִדיק,
יֵּש ַתלְ ִמ ִידים ֶׁ עג.
ָּשים.
ש ִנ ְס ַתלֵּ ק הַ ַצ ִדיק אֲ זַי נִ ְס ַת ְל ִקים גַם הֵּ ם אוֹ ֶׁנ ֱענ ִ
ו ְכ ֶׁ
232 SEFER TZADDIK HAMIDOT
ְבמוֹ ָּתם.
ר־כ ְך ְמ ָּק ֵּרב ֶׁאת
ָּ שהָּ יָּה ְמק ָֹּרב לְ ַצ ִדיק ֶׁאחָּ ד ,וְ ַאחַ
עהִ .מי ֶׁ
שמַ ע מֵּ הַ ַצ ִדיק הָּ ִראשוֹ ן
ש ָּ
עַ ְצמוֹ לְ צַ ִדיק ַאחֵּ ר ,הַ תוֹ ָּרה ֶׁ
מַ ְט ִר ִידין אוֹ תוֹ .
שי ְַכ ִריעַ ֵּאיזֶׁה ִדין
לִ ְפעָּ ִמים הַ ַצ ִדיק נִ ְפטַ רְ ,כ ֵּדי ֶׁ עו.
ל־פי
ש ִי ְהיֶׁה ָּא ָּדם צַ ִדיק גָּדוֹ לַ ,אף־עַ ִ
פא .יָּכוֹ ל לִ ְהיוֹ ת ֶׁ
שלֹא לָּ מַ ד הַ ְר ֵּבה.
ֶׁ
232 SEFER TZADDIK HAMIDOT
75. One who had been close to one Tzaddik, and afterwards
draws close to a different Tzaddik, the Torah teachings he
heard from the first, encumber him.
76. Sometimes a Tzaddik passes away, in order to be the
pivotal decider of some ruling Above.
77. Who is destined to inherit the World to Come? One
who is granted honor due to his wisdom.
78. Through giving charity, one gains the quality of
distancing himself from wrongdoing.
79. It is not necessary to punish your student and banish
him from your presence, when he does not want to go in
the straight path. Rather, draw him close to you, for this is
beneficial to the other students, and eventually he will
reform (lit. give heart).
80. Sometimes a man dies before his time due to the
grievance of a Tzaddik against him.
81. It is possible for a man to be a great Tzaddik, even
though he did not learn a lot.
הַ ִּּמדּ וֹ ת צַ ִּּדיק סֵ ֵֵֶפר 232
ענֶׁש,
יקיםָּ ,ראוי לְ ֹ
ש ֵּאינוֹ מַ אֲ ִמין ְב ִד ְב ֵּרי הַ ַצ ִד ִ
פבִ .מי ֶׁ
ל־ש ֵּכן ְמלַ גְ לֵּ ג.
ָּכ ֶׁ
ש ֶׁאחָּ ד ָּבא לְ ָּק ֵּרב ֶׁאת עַ ְצמוֹ לַ ַצ ִדיק ,מֻ ַתר לוֹ ְכ ֶׁ פג.
ש ֵּאינוֹ צָּ ִר ְ
יך. ששוֹ ֵּאל קֻ ְשיוֹ ת ֶׁ
לְ הַ ְר ִחיקוֹ ְ ,כ ֶׁ
שהַ ַצ ִדיק אוֹ מֵּ ר תוֹ ָּרה לָּ עָּ ם ,מֻ ָּתר לוֹ לְ חַ ֵּבב תוֹ ָּרתוֹ
פדְ .כ ֶׁ
שיֹאמַ ר.
ְבעֵּ ינֵּיהֶׁ ם ק ֶֹׁדם ֶׁ
פה .אֲ ִפלו זִווג ִראשוֹ ן ִמ ְתהַ ֵּפ ְך ִב ְת ִפ ָּלה.
ָּבעוֹ לָּ ם הַ זֶׁה ָּכל הָּ רוֹ צֶׁ ה לְ ָּק ֵּרב ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְמ ָּק ֵּרב ,אֲ בָּ ל פו.
ָּבעוֹ לָּ ם הַ ָּבא ֵּאין ְמ ָּק ְר ִבין ֶׁא ָּלא הַ ְמק ָֹּר ִבין ִמ ְכבָּ ר.
ש ֵּק ֵּרב ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם ,וְ הָּ ָּא ָּדם הַ זֶׁה לֹא ָּרצָּ ה לְ ָּק ֵּרב
צַ ִדיק ֶׁ פז.
82. One who does not believe in the words of the tzaddikim
is fit to be punished, all the more so one who ridicules them.
83. When one comes to draw close to a Tzaddik, he (the
tzaddik) is allowed to distance him when he asks unnecessary
questions.
84. When a Tzaddik delivers a Torah teaching to the people,
he is permitted to endear his teaching in their eyes before he
says it.
85. Even a person's first (intended) soulmate can be changed
through prayer.
86. In this world anyone who wants to bring himself close –
can draw close. But in the World to Come, only those who
were already close will be drawn close(r).
87. A Tzaddik who drew a person close, but the person did
not want to draw himself close, it is permitted for him (the
tzaddik) to push him away (with his hands).
ש ֵּאינוֹ נוֹ הֵּ ג ַכשו ָּרה ,מֻ ָּתר לְ ִה ְש ַתעְ ֵּבד בוֹ .
צבִ .מי ֶׁ
ַשא ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם וְ ַאחַ ר ָּכ ְך
לִ ְפעָּ ִמים הַ ַצ ִדיק ְמנ ֵּ צג.
אכתוֹ .
ֲשה ְמלַ ְ
ש ַיע ֶׁ
ֶׁ
ֲשה.
לְ לַ ֵּמד לַ אֲ חֵּ ִרים עָּ ִדיף ִמ ַמע ֶׁ צו.
ש ִי ְהיֶׁה הוא ְמסֻ ָּכןֶׁ ,א ָּלא יִ ְש ַת ֵּתף עִ מוֹ צַ ִדיק ַאחֵּ ר.
ֶׁ
233 SEFER TZADDIK HAMIDOT
91. Through the casual (lit. light) speech of the Tzaddik, a great
light is opened up. Then it is easy for people to attain high
wisdoms.
92. One who does not behave properly, it is permitted to
enslave him.
93. Sometimes a Tzaddik raises up a man, and then humbles
him, and this is for the man's benefit.
94. There is a Tzaddik who is called "good", and there is a
Tzaddik who is not called "good", and there is an evildoer
who is evil, and an evildoer who is not evil.
95. It is a disgrace, and lowliness of the generation, when the
people are subject to a leader who has no one to do his
work for him.
96. To teach others (Torah) is greater than doing (actual fulfillment
of the Torah).
לַ ַצ ִדיק ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ ִכין לָּ עוֹ לָּ ם הַ ָּבא.
שם יִ ְת ָּב ַר ְך ,יָּכוֹ ל
שיֵּש לוֹ אֱ מונָּה ְשלֵּ מָּ ה ַב ֵּ
קחִ .מי ֶׁ
לַ עֲשוֹ ת נַחַ ת־רוחַ לַ ַצ ִדיק.
ש ֵּאין לוֹ שום ִה ְרהו ֵּרי עֲבוֹ ָּדה ז ָָּּרה ,הוא ִמ ְשתוֹ קֵּ ק
קטִ .מי ֶׁ
יקים.
ָּת ִמיד לְ הַ ִציל ֶׁאת הַ ַצ ִד ִ
230 SEFER TZADDIK HAMIDOT
־ברו ְך־
שרוֹ צֶׁ ה לַ עֲשוֹ ת טוֹ בָּ ה לַ ַצ ִדיק ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ִמי ֶׁ קי.
־ברו ְך־הוא ְמג ֶַׁלה הַ סוֹ ד ַבתוֹ ָּרה קיזִ .ב ְת ִח ָּלה הַ ָּקדוֹ ש ָּ
־ברו ְך־הוא הַ תוֹ ָּרה ר־כ ְך אוֹ מֵּ ר הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ָּ לַ ַצ ִדיק ,וְ ַאחַ
שם] הַ ַצ ִדיק.
ִב ְש ִביל [ ְב ֵּ
232 SEFER TZADDIK HAMIDOT
110. One who wants to do a favor for the Tzaddik, the Holy
One Blessed He gives him strength for it..
111. A Torah scholar who shows impudence to his rabbis
causes his years to be shortened.
112. One who conducts himself with Rabbinic authority
when there is someone greater than him, his years are
shortened.
113. When a Tzaddik needs to pray to be given something,
and he fears from forces challenging his righteousness, he
should ask for the opposite of what he wants.
114. When a wicked man does some evil, and comes to the
Tzaddik and asks him if what he (the wicked man) did was
acceptable, it is permissible (for the Tzaddik) to tell him, "You
did well", in order to save himself (lit. his soul).
115. One who separates people from coming under the
wings of the Divine Presence causes his sons to fall into
slavery.
116. Sometimes it is necessary to pray for mercy on a sick
person - that he should die.
117. First the Holy One Blessed He reveals a secret of the
Torah to a Tzaddik, and afterwards, the Holy One Blessed
He says this Torah in the name of that Tzaddik .
הַ ִּּמדּ וֹ ת צַ ִּּדיק סֵ ֵֵֶפר 232
לִ ְפעָּ ִמים הַ ַצ ִדיק ִמ ְתעַ נֶׁה ו ִמ ְת ַפ ֵּלל וְ ֵּאינוֹ מוֹ עִ יל. קיח.
ֲש ִירים
מָּ מוֹ ןִ ,כי ִד ְב ֵּרי תוֹ ָּרה עֲנִ ִיים ִב ְמקוֹ ָּמם ַוע ִ
ְבמָּ קוֹ ם ַאחֵּ ר.
ש ְמכַ ְב ִדין זֶׁה
של ַתלְ ִמיד־חָּ כָּ ם ָּבאְ ,כ ֶׁ
אֲ ִריכַ ת י ִָּמים ֶׁ קכה.
ֶׁאת זֶׁה.
232 SEFER TZADDIK HAMIDOT
118. Sometimes the Tzaddik fasts and prays, and it does not
help.
121. A Tzaddik has the power to take from one and give to
another.
124. That which tzaddikim travel from place to place for (to
ֵּאינָּה דוֹ מָּ ה ְת ִפ ַלת צַ ִדיק ֶׁבן צַ ִדיק לִ ְת ִפ ַלת צַ ִדיק ֶׁבן קכו.
שע.
ָּר ָּ
ש ְמנ ֶַׁסה ֶׁאת הַ ַצ ִדיקְ ,כ ִאלו ְמנ ֶַׁסה ֶׁאת
ִמי ֶׁ קכז.
־ברו ְך־הוא.
הַ ָּקדוֹ ש ָּ
שאֻ מוֹ ת הָּ עוֹ לָּ ם גוֹ ִבין ִמ ִי ְש ָּר ֵּאלֵּ ,אין זֶׁה
ָּכל הַ ְג ִביוֹ ת ֶׁ קכח.
־ברו ְך־הוא
הַ ָּקדוֹ ש ָּ ֶׁאת ְמלַ ֵּמד הַ ַצ ִדיק הוא קלא.
הוא ַנ ֲענֶׁה.
־ברו ְך־הוא מוֹ חֵּ ל עֲווֹ נוֹ ת יִ ְש ָּר ֵּאל ִב ְש ִביל
הַ ָּקדוֹ ש ָּ קלג.
יקים.
הַ ַצ ִד ִ
הַ ֵּליצָּ נות ֵּאינוֹ מַ ִניחַ ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם לֵּ ילֵּ ְך לְ ַצ ִד ִ
יקים. קלד.
232 SEFER TZADDIK HAMIDOT
133. The Holy One Blessed He forgives the sins of Israel for
the sake of the tzaddikim.
134. The mockery, does not allow one to go to the
tzaddikim.
הַ ִּּמדּ וֹ ת צַ ִּּדיק סֵ ֵֵֶפר 243
יקים.
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה זוֹ כֶׁ ה לְ ִה ְת ָּק ְרבות לַ ַצ ִד ִ קלה.
שכֶׁ ל.
עַ ל־יְ ֵּדי ְר ִאיַת ְפנֵּי הַ ַצ ִדיק נִ ְתחַ ֵּדד הַ ֵּ קלח.
עַ ל־יְ ֵּדי ְש ִמיעַ ת תוֹ ָּרה ִמ ִפי הַ ַצ ִדיק ְמ ַק ְבלִ ין ִחיות. קמ.
ש ִי ְהיֶׁה
שה חֲטָּ ִאים ַר ִביםַ ,ת ָּקנָּתוֹ – ֶׁ
שעָּ ָּ
שע ֶׁ
ָּר ָּ קמא.
שע ֲֵּרי
עָּ לָּ יו ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יִ ז ְֶׁכה ֶׁלעָּ ִתיד לַ ֲעמֹד עַ ל ַ
צַ ִדיק.
־ברו ְך־הוא ֵּאינוֹ שוֹ מֵּ עַ
ש ִל ְפעָּ ִמים הַ ָּקדוֹ ש ָּ
מַ ה ֶׁ קמה.
ש ִעים,
ש ִי ְדחֶׁ ה ָּבזֶׁה ֶׁאת הָּ ְר ָּ
ְת ִפ ַלת הַ ַצ ִדיקְ ,כ ֵּדי ֶׁ
שאֲ רו ְב ִר ְשעו ָּתן.
ש ִי ָּ
ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי מַ ֲחל ֶֹׁקת עַ ל הַ ַצ ִדיק שוֹ ְכ ִחין ֶׁאת הַ תוֹ ָּרה. קמו.
ש ְב ִחין
יקיםְ ,כ ִאלו ְמ ַ
ש ְב ִחין ֶׁאת הַ ַצ ִד ִ ש ְמ ַ
שבַ ח ֶׁהַ ֶׁ קמז.
יקים.
ִע ַקר ְשלֵּ מות הַ נֶׁפֶׁ ש ָּתלוי ְב ִק ְרבַ ת הַ ַצ ִד ִ קנב.
ש ְמ ָּק ֵּרב ֶׁאת עַ ְצמוֹ לַ ַצ ִדיק וְ ִק ְרבָּ תוֹ ֵּאינוֹ ִמי ֶׁ קנג.
ר־כ ְך.
ָּ שב ֵּא ְ
יך יְ ַד ֵּבר ַאחַ חוֹ ֵּ
ש ִד ְב ֵּריהֶׁ ם
שדוֹ ְב ִרים עַ ל הַ ַצ ִדיק ,לְ סוֹ ף ֶׁ הַ ִדבו ִרים ֶׁ קנה.
ֲש ִירים סוֹ ְמ ִכין אוֹ תוֹ ,ולְ ִפי ְס ִמיכָּ ָּתם אוֹ תוֹ ,
ֵּכן הָּ ע ִ
ש ִעים ִב ְתשובָּ ה.
ֵּכן יָּכוֹ ל לְ הַ ֲחזִיר ֶׁאת הָּ ְר ָּ
שלֹא
יקיםִ ,ב ְש ִביל ְכ ֵּדי ֶׁ
ש ָּב ִאין עַ ל הַ ַצ ִד ִ
הַ ִיסו ִרין ֶׁ קנט.
ש ִי ֵּתן
ש ִעים לָּ עוֹ לָּ ם הַ ָּבא עַ ל הַ טוֹ בֶׁ ,
יְ הַ ְרהֲרו הָּ ְר ָּ
־ברו ְך־הוא לַ ַצ ִד ִ
יקים. הַ ָּקדוֹ ש ָּ
242 SEFER TZADDIK HAMIDOT
שהַ יְ ֵּר ִאים הֵּ ם ְב ִה ְתחַ ְברות ִעם הַ ַצ ִדיק ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ְכ ֶׁ קס.
יקים.
הַ נוֹ אֲ ִפים ,לָּ רֹב הֵּ ם ִמ ְתנ ְַג ִדים עַ ל הַ ַצ ִד ִ קסג.
שהַ ַצ ִדיק נִ ְס ַת ֵּלק ,נִ ְש ָּאר הָּ עוֹ לָּ ם ִכ ְטמֵּ ִאים, ְכ ֶׁ קסד.
־ברו ְך־הוא. וְ ִצ ְד ַקת הָּ עוֹ לָּ ם נִ ְמ ָּאס ְבעֵּ ינֵּי הַ ָּקדוֹ ש ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי הַ גְ ָּדלַ ת הָּ עוֹ לָּ ם עַ ל הַ ַצ ִדיק נִ ְתעוֹ ֵּרר ,חַ ס קסה.
164. When the Tzaddik passes away, the world (the people)
remain as though impure, and the righteousness of the
world is disgusting in the eyes of the Holy One Blessed He.
165. Through the haughtiness people hold above the
Tzaddik, there is aroused, G-d forbid, Divine wrath. Also
fires (lit. burning) are aroused.
166. The wandering about of the tzaddikim is sometimes in
order to reveal some hidden Tzaddik.
167. Sometimes suffering comes upon the Tzaddik, in order
to decrease the hardships of Israel.
168. The gluttonous eating of the masses causes the loss of
the Tzaddik.
הַ ִּּמדּ וֹ ת צַ ִּּדיק סֵ ֵֵֶפר 242
ששוֹ ָּרה עַ ל
הַ שוֹ נְ ִאים ו ְמבַ ְטלִ ין ֶׁאת הָּ רוחַ ָּרעָּ הֶׁ ,
הָּ ָּא ָּדם.
יקים
הַ ַצ ִד ִ ִק ְב ֵּרי עַ ל
ִה ְש ַת ְטחות עַ ל־יְ ֵּדי קעג.
הַ ֶׁמלֶׁ ְך גוֹ בֶׁ ה יְ ִציאוֹ ָּתיו ִמן הָּ עָּ ם. קעז.
242 SEFER TZADDIK HAMIDOT
יקים,
ש ְמכַ ְב ִדין ֶׁאת ְבנֵּי הַ ַצ ִד ִ עַ ל־יְ ֵּדי ָּכבוֹ ד ֶׁ קעח.
יתה.
ִמ ִמ ָּ
ש ַאל ַבקוֹ ְס ִמים.
ש ְמסָּ ֵּרב עַ ל ִד ְב ֵּרי צַ ִדיקְ ,כ ִאלו ָּ
ִמי ֶׁ קפב.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ חָּ ְכמָּ ה ה' עִ מוֹ ,גַם ֵּאימָּ תוֹ מֻ ֶׁטלֶׁ ת עַ ל קפג.
ָּרעָּ ה.
יקים ,מַ ז ְִכ ִירין לוֹ
ֲשיוֹ ת ִמ ַצ ִד ִ
ש ְמסַ ֵּפר מַ ע ִ
ִמי ֶׁ קפו.
183. Through wisdom, G-d is with one, and also the fear of
him is cast upon the people.
184. One who supports the Tzaddik with all types of
support, he is close and near to him in the World to Come.
185. One who starts up with the Tzaddik, in the end he is
caught in a bad trap.
186. One who recounts the stories of tzaddikim, his
righteousness is recalled.
הַ ִּּמדּ וֹ ת צַ ִּּדיק סֵ ֵֵֶפר 204
שלֹא ָּבא לָּ עוֹ לָּ ם.הַ ַצ ִדיק יָּכוֹ ל לִ ֵּתן ָּדבָּ רֶׁ , קפז.
ֲשה
יקים ְבעֵּ ת ִה ְתנ ְַגדות ,מַ ע ֵּ
שנוֹ ֵּתן עֵּ צָּ ה לְ צַ ִד ִ
ִמי ֶׁ קפט.
שמַ יִ ם.
שלֹא יַעַ נְ שו אוֹ תוֹ ִמן הַ ָּ
ֶׁ
ת־שמַ יִ ם נִ ְשתוֹ ֵּקק הָּ ָּא ָּדם לְ ָּק ֵּרב ֶׁאת
ָּ עַ ל־יְ ֵּדי יִ ְר ַא קצא.
187. The Tzaddik can give something that has not yet come
into the world.
188. The Tzaddik – everywhere his feet tread, he acquires.
189. Someone who gives advice to tzaddikim at a time when
they are facing opposition, the work of his hands endures,
and will not be annulled.
190. At the time when one looks upon the Tzaddik, he
should look with dread, so that he will not be punished by
Heaven.
191. Through fear of Heaven, a persons gains a longing to
draw himself close to the Tzaddik.
192. Through sitting at the table of the Tzaddik, war is
annulled.
193. One who is a forger, in the end he will join the
opposers who stand against the Tzaddik.
194. Sometimes the plague of leprosy breaks out upon the
Tzaddik, because he had recently brought someone back in
repentance.
195. Someone who says of a Tzaddik that he is wicked, and
of a wicked one that he is a Tzaddik, through this he falls
into a state of weakness, also the sun and moon are eclipsed.
הַ ִּּמדּ וֹ ת צַ ִּּדיק סֵ ֵֵֶפר 202
ִה ְת ַק ְשרות לַ ַצ ִדיק הוא ְרפו ָּאה ְגדוֹ לָּ ה. קצו.
שיֵּש צַ ִדיק
שה לָּ ָּא ָּדם לְ הַ ִשיג ֵּאיזֶׁה ְתשועָּ הְ ,כ ֶׁ
ָּק ֶׁ קצז.
ת־שמַ יִ ם;
ָּ לַ ַצ ִדיק ,וְ ֵּאינוֹ מַ ְר ִגיש ְבעַ ְצמוֹ שום יִ ְר ַא
י ֵַּדע ִכי ִאם לֹא הָּ יָּה ְמק ָֹּרב ,לֹא הָּ יָּה ָּראוי לִ ְחיוֹ ת
ְכלָּ ל.
־ברו ְך־
לִ ְפעָּ ִמים הַ ַצ ִדיק ִמ ְת ַביֵּש לְ בַ ֵּקש מֵּ הַ ָּקדוֹ ש ָּ קצט.
־ברו ְך־הוא, שה הַ ָּקדוֹ ש ָּ הוא עַ ל צַ עֲרוֹ .מָּ ה עוֹ ֶׁ
שע ָּבא
שהָּ ָּר ָּ
ש ְכ ֶׁ
שעְ ,כ ֵּדי ֶׁ
מֵּ ִביא צַ עַ ר ָּכזֶׁה עַ ל ָּר ָּ
ש ִי ְת ַפ ֵּלל עָּ לָּ יו ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נִ צוֹ ל גַם
ו ְמבַ ֵּקש ִמ ֶׁמנוֶׁ ,
הַ ַצ ִדיק ִמ ַצעֲרוֹ .
ש ֵּאין בוֹ
שחוֹ לֵּ ק עַ ל הַ ַצ ִדיק ְבפָּ נָּיוְ ,ביָּדועַ ֶׁ
ִמי ֶׁ ר.
ת־שמַ יִ ם.
ָּ יִ ְר ַא
לִ ְפעָּ ִמים הַ ַמ ֲחל ֶֹׁקת עַ ל הַ ַצ ִדיק ִהיא הוֹ כָּ חָּ ה ְגדוֹ לָּ ה רא.
שהוא צַ ִדיק.
ֶׁ
שרוֹ ֵּדף ֶׁאת הַ ַצ ִדיק ,אֲ זַי
ש ַמ ְצלִ יחַ ,ו ְכ ֶׁ
שע ֶׁ
יֵּש ָּר ָּ רב.
ֶׁאת הָּ עָּ םְ ,מ ַר ֵּמז לוֹ ְבפַ ְרנ ָָּּסתוֹ .
ששוֹ מֵּ ר ֶׁאת ְב ִריתוֹ ְ ,ב ַו ַדאי ְמחַ ֵּבב ֶׁאת הַ ַצ ִדיק.
ִמי ֶׁ רז.
הֲמוֹ ן־עַ ם ,לְ לַ ֵּמד אוֹ ָּתם ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה נוֹ פֵּ ל ִמ ַמ ְד ֵּרגָּתוֹ .
ִמ ְת ַכ ְפ ִרים.
202 SEFER TZADDIK HAMIDOT
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
יכין אוֹ ר
יקים מַ ְמ ִש ִשל צַ ִד ִ ֲשיוֹ ת ֶׁ עַ ל־יְ ֵּדי ִספו ֵּרי מַ ע ִ א.
ְ
ֹשך וְ צָּ רוֹ ת ִמן
של מָּ ִשיחַ ָּבעוֹ לָּ ם ,וְ דוֹ חֶׁ ה הַ ְר ֵּבה ח ֶֶׁׁ
הָּ עוֹ לָּ ם.
גַם זוֹ כֶׁ ה לִ ְבג ִָּדים נ ִָּאים. ב.
־ברו ְך־הוא
של הַ ַצ ִדיק ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ְב ִש ְבעַ ת יְ מֵּ י אֲ בֵּ לות ֶׁ ג.
שת
ש ֶׁ
מַ ְש ִפיעַ עַ ל הַ ִמ ְת ַא ְבלִ ים עָּ לָּ יו מֵּ אוֹ ר הַ ָּגנוז ִמ ֵּ
אשית.
י־ב ֵּר ִ
יְ מֵּ ְ
שהָּ ָּא ָּדם הוא ְב ִריָּה ְקטַ נָּה ובוֹ
ַאל ִת ְתמַ ה עַ ל הַ חֵּ פֶׁ ץֶׁ , ד.
שהַ ְש ִכינָּה
ָּתלוי ָּכל הָּ עוֹ לָּ מוֹ תִ ,כי כֵּ ן ְבכָּ ל מָּ קוֹ ם ֶׁ
ְשרויָּה; מועָּ ט מַ חֲ זִיק ֶׁאת הַ ְמ ֻר ֶׁבה.
שלוֹ .
ָּכל ָּא ָּדם ְמצֻ יָּר ְבזִיו ָּפנָּיו גַן־עֵּ ֶׁדן ֶׁ ה.
ל־פי רֹב ,הַ ְי ֵּר ִאים – ַפ ְרנָּסָּ ָּתם ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי
עַ ִ ו.
ש ַבדוֹ ר ,הוא
יקים ֶׁ
של ְבנֵּי הַ ַצ ִד ִ
שמוֹ ת ֶׁ
שיוֹ ֵּדעַ ֵּ
ִמי ֶׁ ח.
ש ִי ְהיֶׁה.
יוֹ ֵּדעַ ָּכל הַ ְמא ָֹּרעוֹ ת ֶׁ
ֲשים ְבלִ י
ש ַמ ְצ ִדיק ֶׁאת הַ ְב ִריוֹ תָּ ,כל חֲפָּ צָּ יו ַנע ִ
ִמי ֶׁ ט.
ש ִי ְהיֶׁה ְכ ִאלו הוא חַ יִ ,כי לֶׁ אֱ סֹף רוחוֹ וְ נִ ְשמָּ תוֹ לַ ֶׁקבֶׁ ר ֶׁ
ִאם ֵּאין זְכות ,אֲ זַי רוחוֹ וְ נִ ְשמָּ תוֹ עוֹ לִ ין לְ מַ עְ לָּ ה לְ תוֹ ְך
יקים.
ְש ָּאר הַ ַצ ִד ִ
220 SEFER TZADDIK HAMIDOT
18. There are two Tzaddikim, that one, his words are like
plowing, and the second, his words are like harvesting. Or
one, his words are like the erection of the covenant
(circumcision) for conjugation, and the second, his words are
what draws the seed to impregnation and form the fetus in
its mother's womb and develop it. Thus, when there is an
argument between these two Tzaddikim, an outsider should
not interfere in their words which they say against each
other, so that he does not ruin the intended aim.
19. When one goes to the tombs of the Tzaddikim, one
needs merit to be able to draw his (the Tzaddik's) spirit and
soul, to the tomb, (so it will be) as if he is alive. For if there isn't
merit, then his (the Tzaddik's) spirit and soul ascend to
Heaven, to the midst of the other Tzaddikim.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְקלָ לָ ה סֵ ֵֵֶפר 222
ְקלָ לָ ה
שלוֹ ם.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְקלָּ לוֹ ת ָּבא אֲ בֵּ לות ,חַ ס וְ ָּ א.
21. One who knows from the Land of Israel, who has truly
tasted the taste of the Land of Israel, he can recognize in
another if he had been by a Tzaddik on Rosh HaShana (the
Jewish New Years) or not. Because one who merits to be by a
true Tzaddik on Rosh HaShana, then in every place where
this person looks, the air of that place becomes the aspect of
the air of the Land of Israel. Therefore, one who knows
from the taste of the Land of Israel, each according to his
level, it is imperative for him to sense the Land of Israel,
when he meets and gets together with this man who had
been by the true Tzaddik on Rosh HaShana. For at his hand
the air becomes of the aspect of the Land of Israel, as
explained above.
לִ ְפעָּ ִמים נִ ְת ַקיֵּם ִקלְ לַ ת הַ ַצ ִדיק ָּכל יְ מֵּ י חַ יָּיו וְ לֹא ה.
ִקלְ לַ ת חָּ כָּ ם אֲ ִפלו ְב ִחנָּם ַואֲ ִפלו עַ ל ְתנַאי ָּב ָּאה. ז.
אֲ ִפלו נ ְָּכ ִרי הַ ְמבָּ ֵּר ְך ֶׁאת יִ ְש ָּר ֵּאל ִמ ְת ָּב ֵּר ְך. ח.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ָּא ָּדם הָּ ָּרגִ יל ִב ְקלָּ לוֹ ת הוא מֵּ עוֹ לָּ ם־הַ תֹהו וְ כֵּ ן לְ הֵּ פֶׁ ְך, א.
מַ ה לְ מַ ָּטה וְ כו' ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה גוֹ ֵּרם ְקלָּ לָּ ה ,וְ הַ שוֹ מֵּ ר ֶׁאת
עַ ְצמוֹ מֵּ ֲח ִקירוֹ ת הָּ ֵּאלו גוֹ ֵּרם ְב ָּרכָּ ה.
הָּ ָּרגִ יל ִב ְקלָּ לָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה לֹא יִ ְהיֶׁה לוֹ ְבג ִָּדים עַ ל ג.
ש ָּבת.
ַ
ֵּאין כֹחַ הַ ְקלָּ לָּ ה חָּ ל עַ ל ְמיֻחָּ ס. ד.
222 SEFER CURSE HAMIDOT
3. Do not take the curse of a common man lightly (in your eyes).
4. Curses affect according to the intention (with which they are
said).
עַ ל־יְ ֵּדי ִשמוש הַ ַצ ִדיק ָּבא חֵּ רות וְ נִ ְת ַב ֵּטל הַ ְקלָּ לוֹ ת. ה.
ְקלִ ּ ָפה
יעים ֶׁאת הַ ְקלִ פוֹ ת.
אוֹ ִתיוֹ ת א'ת'ה' מַ ְכנִ ִ א.
חזָּיון") .יְ הוָּ ה ָּרמָּ ה י ְָּד ָּך ַבל יֶׁחֱ זָּיון יֶׁחֱ זו וְ ֵּיבֹשו ִקנְ ַאת עָּ ם ַאף ֵּאש
ֶׁי ֱ י ְָּד ָּך ַבל
ֹאכלֵּ ם)( :ישעיהו כו ,יא) צָּ ֶׁר ָּ
יך ת ְ
יחים.
ְבחֻ ְרבוֹ ת ְקלִ פוֹ ת ְש ִכ ִ ג.
הַ נֵּר מַ ְכנִ יעַ ְשלִ יטַ ת הַ ְקלִ פוֹ ת. ד.
של ָּא ָּדם שוֹ מֵּ ר ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם ִמ ִל ְהיוֹ ת נִ זוֹ ק.
מַ זָּלוֹ ֶׁ ה.
ש ִדים
שם ֵּ
יחים ָּ
ֵּי־א ָּדם ְמצויִ יןְ ,ש ִכ ִ
ש ֵּאין ְבנ ָּ
מָּ קוֹ ם ֶׁ ח.
אֲ ִפלו ַביוֹ ם ,אֲ בָּ ל ָּב ִעיר אֲ ִפלו ַב ַליְ לָּ ה לֹא חַ יְ ִשינַן.
ֵּי־א ָּדם ְמאֹד.
ש ִדים נִ גְ לִ ים לִ ְבנ ָּ
לְ צַ ד צָּ פוֹ ן הַ ֵּ ט.
ַשם.
שע ,עַ ל־יְ ֵּדי הֶׁ בֶׁ ל ִפיו נִ ְתג ֶׁ
ש ְמ ַד ֵּבר ִעם ָּר ָּ
ְכ ֶׁ יא.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ם־ביִ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ַכעַ ס ו ְקטָּ טוֹ ת ַב ַביִ ת .וְ עִ ַקר
ַ הַ ְשלוֹ
ל־פי
ל־כן עַ ִ
שה ִכי ֵּביתוֹ זוֹ ִא ְשתוֹ ,וְ עַ ֵּ
הַ ַביִ ת הוא הָּ ִא ָּ
רֹב ִע ַקר הַ ְקטָּ טוֹ ת ִמ ֶׁמנָּה .וְ לִ ְפעָּ ִמים נֶׁאֱ חָּ זִים ִב ְש ָּאר
ֲשים הַ ְקטָּ טוֹ ת וְ הַ ְמ ִריבוֹ ת
ְבנֵּי־הַ ַביִ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ַנע ִ
ַכ ַנ"ל ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ָּב ִאים יִ סו ִרים עַ ל ְבנֵּי הַ ַביִ ת .וְ זֶׁה
שלוֹ ם ִמ ַפחַ ד" ,וְ ָּד ְרשו
ְמפ ָֹּרש ַב ָּפסוקָּ " :ב ֵּתיהֶׁ ם ָּ
ש ִדים ,וְ זֶׁהוַרבוֹ ֵּתינו ,ז ְִכרוֹ נָּם לִ ְב ָּרכָּ הִ :מ ַפחַ ד – ֵּאלו ֵּ
ש ִדים שלוֹ ם הֵּ פֶׁ ְך הַ ַפחַ דֶׁ ,
שהֵּ ם הַ ֵּ שלוֹ ם ִמ ַפחַ ד" ִכי הַ ָּ " ָּ
שבֶׁ ט אֱ לוֹ ַה"
שלוֹ ם ַכ ַנ"ל ,וְ זֶׁהו" :וְ לֹא ֵּ
הַ ְמ ַקלְ ְקלִ ים הַ ָּ
וְ כו' ,הַ יְ נו הַ ִיסו ִרים ַכ ַנ"ל.
223 SEFER HUSKS HAMIDOT
ִקנְ אָ ה
ש ִי ְת ַב ֵּטל הַ ִקנְ ָּאה ,אֲ זַי יִ ְהיֶׁה ִקבוץ ָּגלֻיוֹ ת.
ְכ ֶׁ א.
ת־ד ִמים.
עַ ל־יְ ֵּדי ִקנְ ָּאה ָּבא ְש ִפיכו ָּ ג.
יבין.
עַ ל־יְ ֵּדי ִקנְ ָּאה עַ ְצמוֹ ָּתיו מַ ְר ִק ִ ו.
עַ ל־יְ ֵּדי ִקנְ ָּאה ָּבא ְת ִשישות כֹחַ . ט.
ֶק ִרי
שנָּפַ ל
ֶׁק ִרי ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ִדבור ִמזְנות גַם עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ א.
קֶׁ ִרי.
ש ָּטבַ ל
שלְ חָּ ן הַ ַצ ִדיק ,ק ֶֹׁדם ֶׁ
ֵּאין לוֹ לָּ ָּא ָּדם לֶׁ אֱ כֹל עַ ל ֻ ה.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ֵּליצָּ נות ָּבא לְ טֻ ְמ ַאת ֶׁק ִרי. ז.
יצים.
קֶׁ ִרי ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי אֲ ִכילַ ת שום ובֵּ ִ ט.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
הַ ִש ְכרות גוֹ ֵּרם גָּלות גַם גוֹ ֵּרם הוֹ צָּ ַאת ז ֶַׁרע לְ בַ ָּטלָּ ה. א.
הַ ִבזְיוֹ נוֹ ת ָּב ִאים עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁק ִרי. ב.
ֲש ָּרה
שלוֹ ם ,לוֹ מַ ר ֵּאלו ע ָּ
ִתקון גָּדוֹ ל לְ ִמ ְק ֶׁרה ,חַ ס וְ ָּ ה.
שלוֹ ם,
ש ָּק ָּרה לוֹ ,חַ ס וְ ָּ
יטל ְת ִה ִלים ְבאוֹ תוֹ הַ יוֹ םֶׁ ,
ַק ִפ ְ
וְ ֵּאלו הֵּ ן :ט"ז " ִמ ְכ ָּתם לְ ָּדוִ ד"; ל"ב "לְ ָּדוִ ד מַ ְש ִכיל
ַא ְש ֵּרי"; מ"א " ַא ְש ֵּרי מַ ְש ִכיל ֶׁאל ָּדל"; מ"ב " ְכ ַאיָּל
ַת ֲערֹג"; נ"ט "לַ ְמנ ֵַּצחַ ַאל ַת ְשחֵּ ת"; ע"ז "עַ ל יְ דותון";
ֹשה"; ק"ה "הוֹ דו לַ ה' ִק ְראו"; קל"ז "עַ ל
צ' " ְת ִפ ָּלה לְ מ ֶׁ
ַנהֲרוֹ ת ָּבבֶׁ ל"; ק"נ "הַ לְ לו ֵּאל ְב ָּק ְדשוֹ " .וְ ֵּת ַדע נֶׁאֱ מָּ נָּה,
יך ְמסֻ גָּלִ ים ְמאֹד ְמאֹד לְ ִתקון יטלִ ְ ֲש ָּרה ַק ִפ ְ
ש ֵּאלו ע ָּ
ֶׁ
עָּ ווֹ ן זֶׁה ,וְ הַ ִנזְהָּ ר ָּבזֶׁה לוֹ מַ ר אוֹ ָּתם ַכ ַנ"לֵּ ,אין צָּ ִר ְ
יך
לְ ִה ְתי ֵָּּרא עוֹ ד ְכלָּ לִ ,כי ְבו ַַדאי יְ ֻת ַקן ָּבזֶׁהִ ,כי הֵּ ם ִתקון
גָּדוֹ ל ְמאֹד.
שם ס"ג.
של ֵּ
גַם ִתלְ חַ ש לָּ ה ְב ָּא ְזנָּה אוֹ ִתיוֹ ת ֶׁ ד.
גַם ִמ ָּט ָּתה לֹא ַת ֲעמֹד ְבמַ ע ֲָּרב ו ְב ָּדרוֹ ם. ה.
גַם ִתלְ חַ ש לָּ ה ְב ָּא ְזנָּה אוֹ ִתיוֹ תֵּ :פא וָּ יו עַ יִ ן הֵּ א. ז.
ש ִעים.
ִב ְש ִביל ֵּאיבָּ ה מַ ְר ִאין ֵּאיזֶׁה ֵּק ְרבות לָּ ְר ָּ ג.
־ברו ְך־הוא.
עוֹ ִשין נַחַ ת־רוחַ לַ ָּקדוֹ ש ָּ
שיָּבוֹ א ִמ ִש ְבחָּ ן
ָּאסור לְ סַ ֵּפר ְב ִש ְבחָּ ן ,אֲ בָּ ל מָּ קוֹ ם ֶׁ ה.
שה.
נוֹ פֵּ ל לְ חֻ לְ ָּ
שם יִ ְת ָּב ַר ְך לְ ג ְַמ ֵּריְ ,ביָּדועַ ֶׁ
שלֹא שכַ ח ֶׁאת הַ ֵּ
ש ָּ
שע ֶׁ
ָּר ָּ ט.
שר.
יֵּצֵּ א ִמ ֶׁמנו ז ֶַׁרע ָּכ ֵּ
־ברו ְך־הוא ְבי ְָּד ָּךַ ,אל
של הַ ָּקדוֹ ש ָּ
שנוֹ פֵּ ל שוֹ נְ אוֹ ֶׁ
ְכ ֶׁ י.
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ִת ְז ֶׁכה לְ הָּ ִבין ֶׁאת הַ ְצבו ִעים.
יתיםְ ,בו ַַדאי לֹא יִ ְד ַבק בוֹ
ששוֹ נֵּא ֶׁאת הַ ְמ ִס ִ
ִמי ֶׁ יב.
14. One who distances himself from the wicked, the Holy
Blessed One brings him a salvation.
15. The scattering of the wicked from each other is a sign of
salvation.
הַ ִּּמדּ וֹ ת הַ ְרחָ ַקת ְר ָשעִּ ים סֵ ֵֵֶפר 224
שע .
ש ָּדר בוֹ ָּר ָּ
ַת ְר ִחיק ִמ ָּלדור ְבבַ יִ תֶׁ , טז.
יתים אֲ ִפלו לְ הוֹ ִכיחָּ ם ולְ ָּק ְרבָּ ם.ַאל ְת ַד ֵּבר ִעם הַ ְמ ִס ִ יז.
שם יִ ְת ָּב ַר ְך.ש ִעים מַ זִיק לַ עֲבוֹ ַדת הַ ִֵּה ְתחַ ְברות ְר ָּ יח.
שע.
ש ִמ ֶׁמנו יִ ְב ַרח ָּכל ִאיש מֵּ ִציק וְ ָּר ָּ
ֶׁ
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ְמתֹעָּ ב.
הַ ְצבו ִעים גוֹ ְר ִמים ְכ ֵּאב עֵּ ינַיִ ם לַ הֲמוֹ ן־עַ ם ,הַ טוֹ עִ ים ב.
ָּבם.
ַשק ֶׁאת עַ ְצמוֹ עִ ם צָּ ִר ְ
יך ָּא ָּדם לִ ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִ ,מ ְלנ ֵּ ג.
ֵּבינֵּיהֶׁ ם ֲשה
יקה ַנע ָּ
הַ ְנ ִש ָּ עַ ל־יְ ֵּדי ִכי ש ִעים,
ְר ָּ
יתה.
ִה ְת ַק ְשרות גַם לְ ַאחַ ר ִמ ָּ
שהֵּ ם ִמינִ ים וְ ֶׁא ִפיקוֹ ְר ִסים ְגדוֹ לִ ים ,אֲ בָּ ל
ֵּי־א ָּדם ֶׁ
יֵּש ְבנ ָּ ד.
SECOND PART :
4. There are those who are great apostates and heretics, but
they do not reveal their heresy, and one is unaware of the
need to guard himself. However, through the attribute of
(conducting oneself) modesty, a person is saved from these
heretics.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ַרחֲ ָמנוּת סֵ ֵֵֶפר 222
ש ִעים ֵּאינָּם ְמבַ לְ ְבלִ ים אוֹ ָּתנו מֵּ עֲבוֹ ָּד ֵּתנו ַבעֲבֵּ רוֹ ת
הָּ ְר ָּ ה.
שהֵּ ם
ש ְמבַ לְ ְבלִ ים אוֹ ָּתנו ְב ִמ ְצווֹ ת ֶׁ
שעוֹ ְב ִריםְ ,כמוֹ ֶׁ
ֶׁ
יתה.
ש ָּשבַ ת חַ יָּב ִמ ָּ
עוֹ ִשיםִ ,ב ְש ִביל זֶׁה :גוֹ י ֶׁ
ש ֵּאין ַרחֲמָּ נות ,אֲ זַי ָּרעָּ ב ָּבא לָּ עוֹ לָּ ם.
ְכ ֶׁ ג.
עַ ל־יְ ֵּדי הָּ ַרחֲמָּ נות יִ ְת ַב ֵּטל ִמ ְמ ָּך ַתאֲ ווֹ ת. ח.
ש ָּא ִח ָּ
יך ְבצָּ ָּרה ,וְ ֵּאין ַא ָּתה עוֹ זֵּר לוֹ , ש ַא ָּתה רוֹ ֶׁאהֶׁ ,
ְכ ֶׁ ט.
חֲמים.
ש ְיבַ ֵּקש עָּ לָּ יו ַר ִ הָּ רוֹ ֶׁאה חֲבֵּ ירוֹ ְבצַ עַ ר ,צָּ ִר ְ
יך ֶׁ י.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ֵּאין ְמבַ ְק ִשין ַרחֲ ִמים עַ ל חֲבֵּ רוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ִב ְש ִביל ֶׁ א.
ְסג ָֻּלה לְ הָּ ִסיר הָּ עַ ְצבות – עַ ל־יְ ֵּדי הָּ ַרחֲמָּ נות. ג.
צָּ ִר ְ
יך לִ ְשמֹר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ְלצַ עֵּ ר ֶׁאת ַבעֲלֵּ י־חַ ִייםִ ,כי ד.
10. One who sees his friend in pain must ask for mercy on
his behalf.
ְר ִא ּיָה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
עַ ל־יְ ֵּדי ְשבועָּ ה ָּבא ְכ ֵּאב עֵּ ינַיִ ם. ה.
ָּבם.
ש ְבנוֹ
ש ָּא ָּדם גָּדוֹ ל מַ ְר ִגיש ֵּאיזֶׁהו ְכ ֵּאב ְבעֵּ ינָּיו ,י ֵַּדע ֶׁ
ְכ ֶׁ ז.
8. One who closes his eyes to avoid seeing evil, through this
he is saved from humiliation.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְר ִּא ּיָה סֵ ֵֵֶפר 223
ידי
שלֹא יָּבוֹ א לִ ֵּ
ש ָּא ָּדם יוֹ צֵּ א לַ שוק ו ִמ ְתי ֵָּּראֶׁ ,
ְכ ֶׁ ט.
של
ז ֵַּכי הָּ ְראות יְ כוֹ לִ ין לִ ְראוֹ ת עַ ל הַ חֲ לָּ ִפים ֶׁ יא.
11. Those with pure vision are able to see on the knives of
the butchers the vessels of the Holy Temple.
12. Those with pure vision can discern in a person who his
rabbi is – who taught him Torah. This is true specifically
when the viewer is already familiar with the visage of the
rabbi. For through the religious laws one learned from his
rabbi, the face of the pupil becomes like the visage of the
rabbi, for the Torah laws are his wisdom which illuminates
his face, 'the wisdom of a man radiates from his face' (Kohelet
Ecclesiastes 8:1). When the student receives the law, he receives a
degree (part) of his rabbi's visage, and the more laws he learns,
the more degrees (parts) of his visage will be accumulated.
13. Pain in the eyes is harmful at times.
14. Theft is harmful to the eyes.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְרפו ָּאה סֵ ֵֵֶפר 224
ְרפ ּואָ ה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שב כֹחַ ְמיֻחָּ ד לְ ַר ְפאוֹ ת ֵּאיזֶׁהו
שב ָּועֵּ ֶׁ
שיֵּש לְ כָּ ל עֵּ ֵֶּׁ
ַדעֶׁ , א.
שמַ ר
שלֹא ָּ
חוֹ לַ ַאת ְמיֻחֶׁ ֶׁדת ,וְ כָּ ל זֶׁה ֵּאינוֹ ֶׁאלָּ א לְ ִמי ֶׁ
שמַ ר ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמ ַל ֲעבֹר עַ ל
אֱ מונָּתוֹ ו ְב ִריתוֹ ,וְ לֹא ָּ
שיֵּש לוֹ אֱ מונָּה
" ַאל ְת ִהי ָּבז לְ כָּ ל ָּא ָּדם" .אֲ בָּ ל ִמי ֶׁ
ַם־כן שוֹ מֵּ ר הַ ְב ִרית ו ְמ ַקיֵּם " ַאל
ִב ְשלֵּ מות ,וְ הוא ג ֵּ
ְת ִהי ָּבז לְ כָּ ל ָּא ָּדם"ֵּ ,אין ְרפו ָּאתוֹ תוֹ לָּ ה ְבחֶׁ לְ קֵּ י
ֲש ִבים הַ ְמיֻחָּ ִדים לְ חוֹ לַ אֲ תוֹ ֶׁ ,א ָּלא נִ ְת ַר ֵּפא ְבכָּ ל ע ָּ
מַ אֲ כָּ ל וְ כָּ ל מַ ְש ֶׁקה ִב ְב ִחינַת "ובֵּ ַר ְך ֶׁאת לַ ְח ְמ ָּך" וְ כו',
ֲש ִבים הַ ְמיֻחָּ ִדים
ש ִי ְת ְרמו לוֹ ע ָּ וְ ֵּאין צָּ ִר ְ
יך לְ הַ ְמ ִתין עַ ד ֶׁ
לְ ַר ְפאוֹ תוֹ .
עַ ל־יְ ֵּדי ִעיון עָּ מֹק ְבסוֹ דוֹ ת הַ תוֹ ָּרה יָּכוֹ ל לִ ְפקֹד ע ֲָּקרוֹ ת ב.
וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ ר" :יְ ג ַָּרע נִ ְטפֵּ י־מָּ יִ ם" ,הַ יְ נו צָּ ַרעַ ת הַ ָּבא
שבוֹ ָּ " ,יזֹקו מָּ טָּ ר לְ ֵּאדוֹ ",
מֵּ ִה ְתג ְַברות הַ ָּדם עַ ל הַ ַמיִ ם ֶׁ
( ָּיזֹקו – לְ שוֹ ן הֶׁ זֵּק).
ִה ְס ַת ְכלות עַ ל ֶׁא ְתרוֹ ג הוא ְרפו ָּאה לִ ְכ ֵּאב עֵּ ינַיִ ם. ד.
220 SEFER HEALING HAMIDOT
ִש ְמחָ ה
שלֵּ ם
ש ִלבוֹ ָּ
שה ִמ ְצ ָּוה ְב ִש ְמחָּ ה ,זֶׁה ִסימָּ ן ֶׁ
ש ָּא ָּדם עוֹ ֶׁ
ְכ ֶׁ א.
לֵּ אל ָֹּקיו.
מֵּ חֲמַ ת ִש ְמחָּ ה נִ ְפ ָּתח הַ ֵּלב. ב.
ִב ְרבוֹ ת הַ ִש ְמחָּ ה נִ ְתחַ זֵּק כֹחַ הַ ִש ְכלִ י ,וְ הַ ַמאֲ כָּ ל ג.
וְ הַ ִמ ְש ֶׁתה הֵּ ם ִס ָּבה ְגדוֹ לָּ ה לְ ִש ְמחַ ת הַ ֵּלב ולְ הַ ְר ִחיק
הָּ עַ ְצבות ו ְד ָּאגוֹ ת.
ידי ִש ְמחָּ ה.
שלֵּ ם ָּבא לִ ֵּ
עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה ְבלֵּ ב ָּ ד.
שה ַבגוף,
ש ַא ָּתה עוֹ ֶׁ
עַ ל־יְ ֵּדי הָּ ִרקו ִדין וְ הַ ְתנועוֹ ת ֶׁ ח.
יָּבוֹ א זֶׁה עַ ל־יְ ֵּדי עַ ְצמוֹ , ְבעֵּ ינֵּי ש ְמבֻ זֶׁה
ֶׁ ִמי יא.
שם
ש ַמח ֶׁאת הַ ַצ ִדיק ,תוכַ ל לַ ֲעבֹד ֶׁאת הַ ֵּ ש ְת ַ ְכ ֶׁ טו.
עַ ל־יְ ֵּדי ְתנועוֹ ת הַ גוף ָּבא ִה ְתלַ הֲבות הַ ֵּלב. יח.
ש ִת ְת ַאוֶׁה
עַ ל־יְ ֵּדי אֱ מונָּה ְשלֵּ מָּ ה ָּתבוֹ א לְ מַ ְד ֵּרגָּה ֶׁ יט.
15. When you give joy to the Tzaddik, you can serve G-d
with joy.
19. Through complete faith you will come to a level that you
will desire, with body and soul, to serve G-d.
20. One who makes himself insignificant (lit. like leftovers) will
merit enthusiasm.
ש ִמים יוֹ ְר ִדין ִבזְכות ִש ְמחַ ת חָּ ָּתן וְ כַ ָּלה. הַ ְג ָּ כג.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
שמֵּ חַ ָּת ִמיד ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הוא מַ ְצלִ יחַ .
שהוא ָּ
ִמי ֶׁ א.
שקֶׁ ר.
ידי ְכ ִפ ָּירה ָּבאֱ מֶׁ ת ולְ הוֹ דוֹ ת לַ ֶׁ
הַ ִש ְכרות מֵּ ִביא לִ ֵּ ג.
222 SEFER DRUNKENNESS HAMIDOT
23. Rain falls in the merit of bringing joy to the groom and
bride.
24. Through joy of the Mitzvot, G-d protectively covers (as a
roof) over him.
25. . Through the joy one has from the joy of the Torah (on
the holiday of Simchas Torah), one merits to serve G-d with love.
עַ ל־יְ ֵּדי ִש ְכרות נוֹ פֵּ ל לְ ִה ְרהו ֵּרי נִ אוף. ז.
הַ ִשכוֹ ר – ֵּאין ְמג ִַלין לוֹ ָּרזִין ְדאוֹ ַריְ ָּתא. ט.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ידי ֶׁאחָּ ד
ש ָּלהוט ַאחַ ר עֲבוֹ ַדת אֲ ָּדמָּ הָּ ,בא לִ ֵּ
ִמי ֶׁ א.
4. The Holy One, Blessed be He, loves one who never gets
drunk.
5. Oil nullifies drunkenness.
6. Vision intensifies drunkenness.
7. Through drunkenness, one falls to having promiscuous
thoughts.
8. One who is drunk (/a drunk) does not have the power to
sweeten harsh judgments.
9. One who is drunk (/a drunk) - secrets of the Torah are not
to be revealed to him.
10. Wine with the spice of frankincense confound a person.
וְ ֵּאיבָּ ר מַ ז ְִהיר ֶׁאת הָּ ָּא ָּדם ְב ִמ ְצווֹ ת הַ ְתלויוֹ ת בוֹ ,
ו ִב ְש ִביל זֶׁה נִ ְק ָּרא " ְמח ֵֹּקק" – ִגימַ ְט ִריָּא ְרמַ "ח.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִש ְכרות מַ ְפ ִשיט ֶׁאת הַ ַדעַ ת מֵּ הַ ְלבוש ה.
שלוֹ ם.
ֲחסָּ ִדים ,ומַ לְ ִבישוֹ ִבגְ בורוֹ ת ֲחזָּקוֹ ת ,חַ ס וְ ָּ
ֲשה
שיֵּש לוֹ שוֹ נְ ִאים ,יַזִיר ִמן הַ יַיִ ן ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ַנע ָּ
ִמי ֶׁ ו.
ָש ִרים
ש ִרים ֵּאינָּם נוֹ הֲגִ ים עִ מוֹ
ש ָּס ְבאוֹ מָּ הול ְבמַ יִ ם ,הַ ָּ
ִמי ֶׁ א.
ַש ָּרנות.
ְבי ְ
ש ֵּאין ָּדן ֶׁאת חֲבֵּ רוֹ לְ כַ ף־זְכותְ ,כ ִאלו ה ֲָּרגוֹ ,גַם
ִמי ֶׁ ב.
ַש ָּרנות.
ש ִרים ֵּאינָּם נוֹ הֲגִ ים ִעמוֹ ְבי ְ
הַ ָּ
שר.
אֲ ִמ ַירת הַ ֵּלל ו ְצ ָּד ָּקה ְמסֻ גָּלִ ין לְ חֵּ ן ְבעֵּ ינֵּי הַ ָּ ג.
עַ ל־יְ ֵּדי אֲ ִכילַ ת ַפת עַ כו"ם מוֹ נְ ִעין הַ יַעַ ר ִמ ַל ְחטֹב ד.
עֵּ ִצים.
י־ב ִתים נִ ְמסָּ ִרים
ִב ְש ִביל ַא ְר ָּבעָּ ה ְדבָּ ִרים נִ ְכסֵּ י ַבעֲלֵּ ָּ ה.
1. One who's wine is diluted with water (t.n. this is most probably
referring to wine for sale), the officials do not deal with him in a
straight manner.
2. One who does not judge his fellow favorably is as if he
killed him. Also the officials do not deal with him in a
straight manner.
3. Saying of Hallel and giving charity are a segulah (conducive)
to [having] favor in the eyes of the minister.
4. Through eating bread baked by a non-Jew, the forest is
prohibited from cutting down its trees.
5. Due to four things, the property of householders is
handed over to the government (monarchy). [1) Keeping a note of debt
after it has been paid off; 2) Charging interest; 3) Remaining silent in a case where one
should speak out against evil; and 4) Promising to make a donation in public and not
carrying through.]
הַ ִּּמדּ וֹ ת ָשלוֹ ם סֵ ֵֵֶפר 222
שֹחַ ד
שיֵּש ָּבה ַק ָּבלַ ת שֹחַ דֲ ,חיָּלוֹ ת ָּב ִאין עָּ לֶׁ יהָּ .
ִעיר ֶׁ א.
ָשלוֹ ם
שלוֹ ם.
ש ָּבת מַ ְר ִבין ָּ
של ַ
נֵּרוֹ ת ֶׁ א.
ַסף.
נִ ְתו ֵּ
שלוֹ ם ָּבא לְ ִב ָּטחוֹ ן.
עַ ל־יְ ֵּדי ְר ִדיפַ ת ָּ ה.
שלוֹ ם.
שלַ יִ ם ָּתלוי ְב ָּ
ִבנְ יַן יְ רו ָּ ז.
שלוֹ ם.
שיֵּש מוסָּ ר ,יֵּש ָּ
ְכ ֶׁ ט.
שלוֹ ם.
עַ ל־יְ ֵּדי לִ מוד ִתינוֹ קוֹ ת ְבבֵּ ית ַר ָּבן נִ ְת ַר ֶׁבה ָּ י.
שלוֹ ם.
ש ֵּאין ָּ
ע ֲִכ ַירת הַ ַמיִ ם הוא ִסימָּ ן ֶׁ יא.
יתה ו ִמגָּלות.
שלוֹ ם מַ ִציל לְ בָּ נָּיו ִמ ִמ ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ְר ִדיפַ ת ָּ יז.
שלוֹ ם.
הַ ְב ָּרכָּ ה ָּבא עַ ל־יְ ֵּדי ָּ יח.
ָּכל טוב.
שלוֹ ם ֵּבין
ָּ ־ברו ְך־הוא עוֹ ֶׁ
שה כא .לִ ְפעָּ ִמים הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ש ִעים.
יִ ְש ָּר ֵּאל עַ ל־יְ ֵּדי ְר ָּ
222 SEFER PEACE HAMIDOT
ְשב ּו ָעה
שלוֹ ם.
שיֵּש ָּבה ְשבועוֹ ת ֶׁתח ֱַרב וְ ֵּתהָּ ֵּרס חַ ס וְ ָּ
ִעיר ֶׁ א.
ֶׁשם.
ידת הַ ג ֶׁ
לִ מוד מַ ֶׁסכֶׁ ת ְשבועוֹ ת ְמסֻ גָּל לִ ִיר ַ ג.
ָּת ִמיד.
עַ ל־יְ ֵּדי הַ עֲבָּ ַרת הַ ְשבועָּ ה ֵּאין ְתקומָּ ה ְב ִמלְ חָּ מָּ ה. ו.
שם.
הַ ֵּ
ש ַבתוֹ ָּרה נִ ְפ ָּר ִעין ִמ ֶׁמנו; וְ כָּ אן – ִמ ֶׁמנו
עַ ל ָּכל עֲבֵּ רוֹ ת ֶׁ ח.
ו ִמ ָּכל הָּ עוֹ לָּ ם ֻכלוֹ ,ו ִמ ֶׁמנו נִ ְפ ָּר ִעין ו ִמ ִמ ְש ַפ ְחתוֹ
לְ ַאלְ ַתר.
222 SEFER OATH HAMIDOT
לְ הַ ִציל.
ַש ּ ָבת
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ַש ִמ ִיים
ש ָּבת הֵּ ם נוֹ ְתנִ ים חַ ִיים ג ְ
ֲשר וְ הַ ַ
הַ תוֹ ָּרה וְ הַ ַמע ֵּ א.
ם־כן.
ַג ֵּ
הָּ ָּרגִ יל ִב ְקלָּ לָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה לֹא יִ ְהיֶׁה לוֹ ְבג ִָּדים עַ ל ב.
ש ָּבת.
ַ
ש ָּבת,
ששוֹ ְמ ִרין ֶׁאת עַ ְצמָּ ם ִמ ָּללֶׁ כֶׁ ת חוץ לִ ְתחום ַ
עִ יר ֶׁ ג.
־ברו ְך־ וְ הוא ְממַ ֵּלא ְש ֵּאלוֹ ָּתיו ,גַם הוא גוֹ זֵּר וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
שלוֹ
ֲשים טוֹ ִבים ֶׁ
של הַ ַמע ִ
הוא ְמ ַק ְימָּ ה ,גַם הַ ֶׁק ֶׁרן ֶׁ
ַקי ִָּמים לָּ עוֹ לָּ ם הַ ָּבא ,וְ ֵּאינוֹ אוֹ כֵּ ל ֶׁא ָּלא ִמ ֵּפרוֹ ֵּתיהֶׁ ם.
223 SEFER SHABAT HAMIDOT
(the Sabbath)
1. The Torah, the tithes, and the Shabbat, they give material
life as well.
2. One accustomed to cursing, through this he will not have
(appropriate) clothes for the Shabbat.
ֵשנָה
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
חֲפין
שנָּה וְ הַ ְתנומָּ ה ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה דוֹ ִ
עַ ל־יְ ֵּדי ִרבוי הַ ֵּ ב.
שנָּה.
לְ בַ ֵּטל הַ ֵּ
ש ְבתוֹ אֱ מונַת
ש ֵּאינוֹ יָּכוֹ ל לִ ישֹןַ ,יעֲלֶׁ ה עַ ל מַ חֲ ַ
ִמי ֶׁ ד.
שוֹ חֵ ט
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ֵּי־א ָּדם ְמ ַרחֲ ִמים זֶׁה עַ ל
עַ ל־יְ ֵּדי שוֹ ֲח ִטים הֲגונִ ים ְבנ ָּ א.
SECOND PART:
1. Through (morally) upright butchers, people have mercy on
each other, and the opposite is also true.
2. A butcher who fulfills (the commandment to) honor his father,
the Holy One -Blessed is He- guards him from feeding
people non-kosher meat, and the opposite is also true.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְּתשוּבָ ה סֵ ֵֵֶפר 222
שר.
ָּכ ֵּ
ְּתש ּובָ ה
הַ ַתעֲנִ ית מוֹ ִעיל לְ כָּ ל ָּדבָּ ר. א.
ש ִת ְהיֶׁה ְבאוֹ תוֹ ָּדבָּ ר עַ ְצמוֹ . הַ ְתשובָּ ה ָּראויֶׁ , ד.
ֱשה; ָּכ ְך וְ כָּ ְך ַתעֲלֶׁ ה שבָּ :כ ְך וְ כָּ ְך ֶׁאע ֶׁ ש ָּא ָּדם חוֹ ֵּ
ְכ ֶׁ ה.
ש ְבתוֹ נִ ְת ַקיֵּם.
ְבי ִָּדי ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֵּאין מַ ֲח ַ
גָּלות ְמכַ ֶׁפ ֶׁרת עַ ל הַ כֹל. ו.
ש ַד ְעתוֹ ְשפֵּ לָּ הְ ,כ ִאלו ִה ְק ִריב ָּכל הַ ָּק ְר ָּבנוֹ ת.
ִמי ֶׁ ז.
222 SEFER REPENTANCE HAMIDOT
ָּכל הַ ִמ ְתו ֶַׁדה ,יֵּש לוֹ חֵּ לֶׁ ק לָּ עוֹ לָּ ם הַ ָּבא. ח.
ֲשאוֹ ו ְכ ִאלו
הַ ְמלַ ֵּמד ֶׁאת ֶׁבן חֲבֵּ רוֹ תוֹ ָּרהְ ,כ ִאלו ע ָּ ט.
אֲ ִפלו ְב ֶׁד ֶׁר ְך לֵּ יצָּ נותִ ,כי ִדבורוֹ מַ ְכ ִריחַ אוֹ תוֹ
ֲשה.
לְ מַ ע ֶׁ
ָּכל הַ בוֹ כֶׁ ה ַב ַליְ לָּ ה ,קוֹ לוֹ נִ ְשמָּ ע ,וְ כוֹ כָּ ִבים ומַ זָּלוֹ ת יב.
של ָּא ָּדם. כ .הֶׁ עָּ ווֹ ן מַ ְכ ִחיש כֹחוֹ ֶׁ
שיֵּש ש ָּב ִאין ְשנֵּי ִמ ְצווֹ ת לְ י ְָּד ָּךַ ,תע ֶׁ
ֲשה זֹאת הַ ִמ ְצוָּ ה ֶׁ כאְ .כ ֶׁ
ָּבה ְכ ִפיַת הַ יֵּצֶׁ ר יוֹ ֵּתר.
ש ְמצַ ע ֲִרין ֶׁאת הַ ַצ ִדיק.
יכין לְ ִה ְתעַ נוֹ תְ ,כ ֶׁ
כבְ .צ ִר ִ
צַ עַ ר הַ ֵּלב הוא ָּקרוֹ ב לְ הוֹ ִריד ְדמָּ עוֹ ת. כג.
ישיבָּ ה שב ִב ִ ֵּי־א ָּדם ִב ְתשובָּ ה זוֹ כֶׁ ה וְ יוֹ ֵּכד .הַ ַמ ֲחזִיר ְבנ ָּ
־ברו ְך־הוא ְמבַ ֵּטל הַ ְגז ֵָּּרה של מַ ְעלָּ ה ,וְ הַ ָּקדוֹ ש ָּ ֶׁ
ִב ְש ִבילוֹ .
של הָּ ָּא ָּדם ִהיא גְ דוֹ לָּ ה ִמ ַתעֲנִ ית.
כהֲ .חלִ ישות ַד ְעתוֹ ֶׁ
שה ְדבַ ר עֲבֵּ ָּרה ו ִמ ְתחָּ ֵּרט ָּבה ,מוֹ חֲ לִ ין לוֹ עַ ל ָּכל
הָּ עוֹ ֶׁ כו.
שבָּ ה עוֹ ז ֶֶׁׁרת לָּ ָּא ָּדם לְ ֶׁא ְמצַ ע וְ סוֹ ףכחְ .ת ִח ַלת הַ ַמ ֲח ָּ
שה שב ִב ְק ֻד ָּ
שה ,וְ ִאם לֹא חָּ ַש ְך ִב ְק ֻד ָּ שי ְֻמ ַ ֲשהֶׁ ,
הַ מַ ע ֶׁ
222 SEFER REPENTANCE HAMIDOT
ִב ְת ִח ָּלהָּ ,אז יֶׁאֱ ַרע ַת ָּקלָּ ה ְב ֶׁא ְמצַ ע ובַ סוֹ ף.
הָּ אֲ סו ִרים.
שם.
גַם הוא ְמכֻ ָּבד ְבעֵּ ינֵּי הַ ֵּ לז.
לח .גַם זוֹ כֶׁ ה לִ ְהיוֹ ת ְמפֻ ְרסָּ ם ֵּבין הָּ אֻ מוֹ ת.
233 SEFER REPENTANCE HAMIDOT
ֲשים טוֹ ִבים וְ יֵּש לוֹ ְמנִ יעוֹ ת, שרוֹ צֶׁ ה לַ עֲשוֹ ת מַ ע ִ
ִמי ֶׁ נג.
אשית.
ֲשה ְב ֵּר ִ הוא ְבמַ ע ֵּ
שה ָּא ָּדם לְ עַ ְצמוֹ לְ בַ ד ,אֲ ִפלו שעוֹ ֵֶּׁאין עֵּ ֶׁר ְך לְ ִמ ְצ ָּוה ֶׁ נה.
הַ מוֹ נְ ִעין לָּ ָּא ָּדם מֵּ הַ ִגיעַ ֶׁאל הַ ְשלֵּ מות וְ הַ ַת ְכלִ ית.
שיֵּצֶׁ ר הָּ ָּרע
שה ֵּאיזֶׁה הֶׁ זֵּק ,זֶׁה הַ ִסימָּ ן ֶׁ
ש ַא ָּתה עוֹ ֶׁ ְכ ֶׁ נז.
ש ֵּמ ִסית ֶׁאת חֲ בֵּ רוֹ ִמ ֶׁד ֶׁר ְך הַ טוֹ בְ ,ש ֵּרפָּ ה ָּבא עָּ לָּ יו.
ִמי ֶׁ נח.
58. One who tempts his fellowman away from the good
path, fire (lit. burning) comes upon him.
59. One who is unable to cry, the segulah (propitious) for
this is – he should sit in a place where two rivers pour out
together.
60. One who returns people back in repentance merits
wisdom.
61. Through laziness, it appears to a person that the way of
repentance is hidden from him.
62. One who reveals his secrets, it becomes hard for the
thing (he revealed) to endure (- or be fulfilled).
63. One who is ashamed of his sins, the Holy One – Blessed
is He- deals with him charitably.
64. A fast that is without cognizance is not considered a fast.
65. From the moment a person thinks of repenting, his
prayers are accepted, even if he has not yet actually repented.
66. When you want to repent, ask the Tzaddik to bring you
before the Blessed G-d.
67. Through kindness and truth, sins are forgiven.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְּתשוּבָ ה סֵ ֵֵֶפר 232
ִת ְכלֹל ֶׁאת עַ ְצ ְמ ָּך עִ ָּמהֶׁ ם ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יְ ַק ְבלו ִמ ְמ ָּך.
עאִ .ע ַקר ִתקון ְפגַם עֲווֹ נוֹ ָּתיו – עַ ל־יְ ֵּדי הַ ְכנָּעָּ ה.
יך ָּא ָּדם לְ הוֹ ִכיחַ ֶׁאת עַ ְצמוֹ ְבכָּ ל ב ֶֹׁקר. עב .צָּ ִר ְ
ש ַמ ְת ִחיל לַ ֲעבֹד ֶׁאת ה', ש ִמי ֶׁ ש ָּאנו רוֹ ִאיםֶׁ , עה .מַ ה ֶׁ
ש ִה ְת ִחיל ִמתוֹ ְך יִ ְר ָּאה
יִ סו ִרין ָּב ִאין עָּ לָּ יו ,זֶׁה מֵּ ֲחמַ ת ֶׁ
של צֶׁ ֶׁדק.
ֶׁ
־ברו ְך־הוא אוֹ מֵּ ר לוֹ :
הַ ַמ ְת ִחיל לַ ֲעבֹד ֶׁאת ה' ,הַ ָּקדוֹ ש ָּ עו.
שחֶׁ ְפ ְצ ָּך ו ְרצוֹ נְ ָּך לַ ֲעבֹד אוֹ ִתי ,אֲ בָּ ל מַ ה הוא
יוֹ ֵּדעַ אֲ נִ יֶׁ ,
232 SEFER REPENTANCE HAMIDOT
68. Through your asking G-d to give you love, G-d covers
over your sins.
69. One who confesses his sins will merit that he will not
have to sell from the inheritance (estates) of his forefathers.
70. When you chastise those who have not corrected the
sins of their youth, include yourself with them, and through
this they will accept from you.
71. The main rectification for the blemish from one's sins is
through submission.
72. A person should rebuke himself every morning.
73. The service with which a man serves G-d in his youth,
every day (of service) -- its value is much greater than many
years of serving G-d in his old age.
74. It is impossible for a man to know in his lifetime, if his
repentance was accepted.
75. That which we see, that someone who begins to serve
G-d, suffering comes upon him, this is because he began
with fear of justice.
76. One who starts to serve G-d, the Holy One – Blessed is
He- says to him, "I know that your longing and desire is to
serve Me. But what assurance do I have that tomorrow you
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְּתשוּבָ ה סֵ ֵֵֶפר 233
יך ש ָּמא לְ מָּ חָּ ר ַת ֲעזֹב אוֹ ִתיִ ,אם ֵּכן ֵּא ְ הַ ְבטוחוֹ ת ֶׁ
יך אֲ ג ֶַׁלה לְ ָּך
ית ,וְ ֵּא ְ אֲ ָּק ֵּרב אוֹ ְת ָּך ִב ְש ִביל הָּ ָּרצוֹ ן ֶׁ
ש ָּר ִצ ָּ
הב
ֲשהִ :ב ְת ִח ָּלה אֱ ֹ
ֵּתכֶׁ ף ְדבָּ ִרים נִ ְס ָּת ִריםֶׁ ,א ָּלא ֵּכן ַתע ֶׁ
ש ֵּאין ַא ָּתה
ל־פי ֶׁ
ֲשה ִמ ְצווֹ ַתיַ ,אף־עַ ִ אוֹ ִתי ָּכ ְך וְ ַתע ֶׁ
של הַ ִמ ְצ ָּוהַ ,ו ֲעבֹד אוֹ ִתי ָּפשוט ְבלֹא שכֶׁ ל ֶׁ יוֹ ֵּדעַ הַ ֵּ
ש ַת ֲעבֹד אוֹ ִתי ַכ ָּמה זְמַ ִנים ,אֲ זַי ַאאֲ ִמין לְ ָּך
חָּ ְכמוֹ ת ,ו ְכ ֶׁ
של ָּכל ָּדבָּ ר וְ ָּדבָּ ר וַאֲ ָּק ֵּרב
שכֶׁ ל ֶׁ וַאֲ ג ֶַׁלה לְ ָּך טַ עַ ם וְ ֵּ
אוֹ ְת ָּך ְבכָּ ל ִמינֵּי ִה ְת ָּק ְרבותִ ,כי הַ זְמַ ן הָּ ַרב ֶׁ
שעָּ בַ ְד ָּת
עזֹב אוֹ ִתי [הֵּ ן אֱ מֶׁ ת].
שלֹא ַת ֲ
אוֹ ִתי ִמק ֶֹׁדם הוא ְבטוחוֹ תֶׁ ,
will not leave me? So how can I draw you close for the wish
you desire, and how can I reveal to you hidden things right
away? Rather do the following: In the beginning, love Me
this way and do my commandments, even though you do
not know the reason (lit. intellect) of the Mitzva, and serve Me
simply without sophistication. When you serve Me this way
for a long time (lit. many times), I will believe you, and reveal to
you the reason and the intellect of every matter, and I will
draw you close with every form of bonding. For, the long
period that you served Me beforehand, is assurance that you
will not desert Me."
77. Through this a person can know if he truly wants to
serve [G-d] - when he has no interest in his own renown.
78. One who does not know the Way of G-d should belittle
himself.
79. Through prayer that is expressed intensely (t.n. raised voice
and uplifted eyes - Zohar), G-d will forgive you.
שה ָּבהֶׁ ם גַם ־ברו ְך־הוא חָּ פֵּ ץ ְב ִמ ְצווֹ תֶׁ ,
שעוֹ ֶׁ פב .הַ ָּקדוֹ ש ָּ
ש ֵּבין ָּא ָּדם לְ קוֹ נוֹ .
ְרצוֹ ן הַ ְב ִריוֹ ת ,יוֹ ֵּתר ִמ ְב ִמ ְצווֹ ת ֶׁ
שרִ ,מלְ הַ ִניחַ
מוטָּ ב לָּ ָּא ָּדם לְ ַקיֵּם הַ ִמ ְצ ָּוה ְכ ִפי הָּ ֶׁא ְפ ָּ פג.
־ברו ְך־הוא נִ ְת ַפיֵּס עַ ל־יְ ֵּדי וִ דוי ,וְ דוֹ מֶׁ ה ְכ ִאלו
הַ ָּקדוֹ ש ָּ צז.
שעִ ים
ש ִי ְהיו ִעם ְר ָּ
ש ִי ְש ָּר ֵּאל ִמ ְתעַ ִניןֵּ ,אין ַנעֲנִ ין ,עַ ד ֶׁ
קבְ .כ ֶׁ
ַבאֲ ג ָֻּדה.
שיֶׁאֱ הַ ב ֶׁאת הַ תוֹ כָּ חוֹ ת הַ ֶׁד ֶׁר ְך ֶׁ
שיָּבוֹ ר לוֹ הָּ ָּא ָּדםֶׁ , קג.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ומַ עֲלֶׁ ה ָּכל הַ י ִָּמים לְ מַ ְעלָּ ה מֵּ הַ זְמַ ן ,וְ כֵּ ן יוֹ ם־הַ ִכפו ִרים
הוא לְ מַ ְעלָּ ה מֵּ הַ זְמַ ן.
ַשבֶׁ ת עַ ל
של מָּ ִשיחַ ְמנ ֶׁ
גַם עַ ל־יְ ֵּדי ְתשובָּ ה הָּ רוחַ ֶׁ ב.
ִמזְקֵּ נִ ים.
שי ְַחזְרו
שעִ ים ִב ְכ ִפיַת מָּ מוֹ ןֶׁ , צָּ ִר ְ
יך לִ ְכפוֹ ת ֶׁאת הָּ ְר ָּ ה.
102. When the Jewish People fast, they are not answered
until evildoers are included in the union.
עַ ל־יְ ֵּדי מֻ ְפלְ גֵּי ַוח ֲִריפֵּ י הַ דוֹ ר ְמ ִא ִירין ֶׁאת הַ ִי ְר ָּאה, ז.
וְ עַ ל־יְ ֵּדי הַ ִי ְר ָּאה ִמ ְתנוֹ צֵּ ץ זְכות ָּאבוֹ ת ,וְ עַ ל־יְ ֵּדי
ִה ְתנוֹ ְצצות הָּ ָּאבוֹ ת נִ ְתעוֹ ֵּרר ְתשובָּ ה ָּבעוֹ לָּ ם.
שה ְש ִבילִ ין ַביָּםְ ,כ ֵּדי לִ ְכבֹש ־ברו ְך־הוא עוֹ ֶׁ הַ ָּקדוֹ ש ָּ ח.
ּתוֹ כָ חָ ה
הַ מוֹ ִכיחַ צָּ ִר ְ
יך לוֹ מַ ר תוֹ כַ ְחתוֹ עַ ל־יְ ֵּדי ִה ְת ַק ְשרות א.
ש ֵּאין ְמ ַק ֵּבל תֹכָּ חוֹ תֶׁ ,נח ֱָּרב ְמעוֹ נוֹ .
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁ ג.
לְ עוֹ לָּ ם ַאל יוֹ ִציא ָּא ָּדם ֶׁאת עַ ְצמוֹ ִמן הַ ְכלָּ ל. ה.
־ברו ְך־הוא עַ ל
ִמ ְפנֵּי ֹענֶׁש תוֹ כָּ חָּ ה חוֹ זֵּר בוֹ הַ ָּקדוֹ ש ָּ ו.
שיָּצָּ א ִמ ִפיו.
הַ טוֹ בֶׁ ,
הֵּ יכָּ א ְדי ַָּדע ְדלָּ א ְמ ַק ְבלֵּ י תוֹ כָּ חָּ ה ,הַ נַח לָּ הֶׁ ם. ז.
יתה.
ש ֵּאינוֹ ְמ ַק ֵּבל מוסָּ ר ,נִ דוֹ ן ְב ִמ ָּ
ִמי ֶׁ יא.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ֵּאין ְבמַ עֲלוֹ ת הַ ִצ ְדקות ,וְ גַם ֵּאין לוֹ זְכות ָּאבוֹ ת ִמי ֶׁ א.
ש ִי ְצטָּ ֵּר ְך לִ לְ ווֹ ת ֵּאצֶׁ ל אֲ חֵּ ִרים ,וְ ִסימָּ ן לַ ָּדבָּ ר:
ֶׁ
" ִב ְדבָּ ִרים לֹא יִ ָּוסֶׁ ר עָּ בֶׁ ד"" ,לֹוֶׁה לְ ִאיש מַ לְ וֶׁה".
של ֲחבֵּ רוֹשיָּכוֹ ל לִ ְזרֹק ִדבו ִרים לְ תוֹ ְך ִפיו ֶׁ ֵּאין ִמי ֶׁ ד.
ְּת ִפ ּ ָלה
יך ָּא ָּדם לִ ְהיוֹ ת נִ ְכסָּ ף ו ִמ ְשתוֹ ֵּקק לַ טוֹ ב הַ ְכלָּ לִ י,צָּ ִר ְ א.
־ברו ְך־הוא מָּ צוי ְבבֵּ ית־הַ ְכנֶׁסֶׁ ת. הַ ָּקדוֹ ש ָּ ג.
עַ ל־יְ ֵּדי עֵּ סֶׁ ק הַ תוֹ ָּרה ִמתוֹ ְך דֹחַ ק ְת ִפ ָּלתוֹ נִ ְשמָּ עַ ת. ה.
יך לְ אוֹ תוֹ ָּדבָּ ר ,הוא הַ ִמ ְת ַפ ֵּלל עַ ל חֲ בֵּ רוֹ ,וְ הוא צָּ ִר ְ ו.
לְ עוֹ לָּ ם י ְַק ִדים ָּא ָּדם ְת ִפ ָּלה לְ צָּ ָּרה. ח.
ָּכל הַ ְמ ַא ֵּמץ עַ ְצמוֹ ִב ְת ִפ ָּלה לְ מַ ָּטהֵּ ,אין צָּ ִרים יְ כוֹ לִ ים ט.
ְת ִפ ַלת ַאחֵּ ר מוֹ ִעיל יוֹ ֵּתר ִמ ְת ִפ ַלת עַ ְצמוֹ ַ ,ואֲ ִפלו צַ ִדיק יא.
צָּ ִר ְ
יך לִ ְת ִפ ַלת אֲ חֵּ ִרים.
שיָּמות
מֻ ָּתר לְ ִה ְת ַפ ֵּלל עַ ל ַבעַ ל לָּ שוֹ ן הָּ ָּרעֶׁ , יב.
ַר־דין.
ְגז ִ
ַאל יְ בַ ֵּקש ָּא ָּדם עַ ל שום ָּדבָּ ר יוֹ ֵּתר ִמ ַדאי. טו.
ש ִמים יְ שועָּ ה ָּפ ָּרה וְ ָּרבָּ ה ָּבעוֹ לָּ ם ,ו ְמלִ יצֵּ י
ְביוֹ ם הַ ְג ָּ טז.
ִת ְת ַפ ֵּלל.
יש ָּתא ִכי הֵּ יכֵּ י ְד ַתאֲ ִריכו
י־כנִ ְ
לחַ .א ְק ִדימו וְ ַא ֲח ִשיכו לְ בֵּ ְ
חַ יֵּי.
חֲמים עַ ל חֲ בֵּ רוֹ וְ ֵּאינוֹ
שר לוֹ לְ בַ ֵּקש ַר ִ
ש ֶׁא ְפ ָּ
לטִ .מי ֶׁ
ְמבַ ֵּקש ,נִ ְק ָּרא חוֹ טֵּ א.
ת־שמַ ע
ְ יא
הַ ִנ ְפנֶׁה וְ נוֹ טֵּ ל י ָָּּדיו ומַ ִניחַ ְת ִפ ִלין וְ קוֹ ֵּרא ְק ִר ַ מ.
ִחזוק.
שיֵּש בוֹ חַ לוֹ נוֹ ת.
מדַ .אל ִת ְת ַפ ֵּלל ֶׁא ָּלא ְבבַ יִ ת ֶׁ
מה .עַ ל־יְ ֵּדי ְצ ָּד ָּקה ִב ְש ֵּתי י ַָּדיִ ם ְת ִפ ָּלתוֹ נִ ְשמַ עַ ת.
ִב ְשעַ ת ְת ִפ ָּלה יִ ְפרֹש ַכ ָּפיוְ ,כ ִאלו ְמ ַק ֵּבל ֵּאיזֶׁה ָּדבָּ ר. מו.
עַ ל־יְ ֵּדי ֶׁגזֶׁל אוֹ ְמבַ יֵּש ְפנֵּי חֲ בֵּ רוֹ ֵּ ,אין ְת ִפ ָּלתוֹ מז.
יִ ְת ָּב ַר ְך ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ְבנָּקֵּ ל לוֹ לְ ִה ְת ַפ ֵּלל ַבב ֶֹׁקר.
ש ִהיא ִב ְדמָּ עוֹ ת ִהיא נִ ְת ַק ֶׁבלֶׁ ת.
ְת ִפ ָּלה ֶׁ נא.
200 SEFER PRAYER HAMIDOT
ש ַא ָּתה ְמבַ ֵּקש ֵּאיזֶׁה ָּדבָּ רַ ,תז ְִכיר זְכות ָּאבוֹ ת.
ְכ ֶׁ נב.
שיוֹ ֵּדעַ בוֹ , ־ברו ְך־הוא מַ עֲנִ יש ֵּאיזֶׁה ָּר ָּ
שע ֶׁ שהַ ָּקדוֹ ש ָּ
ְכ ֶׁ נג.
ֲשה עוֹ ד ְתשובָּ ה ,וְ הַ ַצ ִדיק ִמ ְת ַפ ֵּלל עָּ לָּ יו יוֹ ֵּתר
שלֹא ַיע ֶׁ
ֶׁ
ִמ ַדאי ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה ֶׁנ ֱענָּש הַ ַצ ִדיק.
עַ ל־יְ ֵּדי ִתקון־חֲ צוֹ ת מַ ז ְִכ ִירין ֶׁאת [לִ ְפנֵּי] הַ ָּקדוֹ ש־ נח.
ש ֵּאין ִמ ְת ַפ ֵּלל עַ ל צָּ ַרת יִ ְש ָּר ֵּאל ,נִ ְק ָּרא חוֹ טֵּ א.
ִמי ֶׁ ס.
202 SEFER PRAYER HAMIDOT
55. When you are not at peace with the world, your prayer is
not accepted.
56. You should pray for the peace of the city in which you
live.
57. Someone who prays joyfully, the Holy One, Blessed be
He, honors him and punishes his oppressors.
58. Through [saying] Tikkun Chatzot (the Midnight Rectification),
one reminds the Holy One, Blessed be He, of the favors He
promised to do for Israel.
59. One who educes merit of Israel (especially where circumstances
would seemingly deem the culpable), through this, he arouses
salvation, and the salvation comes through his hand.
60. One who does not pray concerning the suffering of
Israel is called a (inadvertent) sinner.
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְּת ִּפ ּ ָלה סֵ ֵֵֶפר 202
61. A person needs to pray for his offspring, and for all
those who will come after him.
62. It is forbidden for a person to be ungrateful, neither to a
Jew nor to a Gentile.
63. Someone who prays for the sake of Israel, the Holy One,
Blessed be He, atones for all his sins.
64. A sick person who prays for himself with tears, the Holy
One, Blessed be He, will certainly heal him and accept his
prayers.
65. When you want to uplift your prayer, pray for the sake
of Israel.
66. The Holy One, Blessed be He, requests of a person to
pray before Him.
ש ְת ָּך.
־ברו ְך־הוא ַב ָּק ָּהַ ָּקדוֹ ש ָּ
־ברו ְך־
ש ִמ ְת ַפ ֵּלל עַ ל חֲ בֵּ רוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה הַ ָּקדוֹ ש ָּ
עחִ .מי ֶׁ
הוא כוֹ פֵּ ל לוֹ ֶׁאת טוֹ בָּ תוֹ .
ש ֵּאינָּה נִ ְת ַק ֶׁבלֶׁ ת לְ מַ ְעלָּ ה נִ ְש ֶׁרפֶׁ ת.
עטְ .ת ִפ ָּלה ֶׁ
ש ִמ ְת ַפ ֵּלל עַ ל הַ חֻ ְר ָּבן ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה יִ ז ְֶׁכה לְ ִה ְת ַפלֵּל
ִמי ֶׁ פ.
ְבלֵּ ב וְ גוף.
202 SEFER PRAYER HAMIDOT
שם
ש ִהיא ְב ִש ְמחָּ ה ִהיא ע ֲֵּרבָּ ה ו ְמתו ָּקה לַ ֵּ
פאְ .ת ִפ ָּלה ֶׁ
יִ ְת ָּב ַר ְך.
שבָּ ה,
ח ָּ
ש ִמ ְת ַפ ֵּלל ְבמַ ֲשיֵּש לוֹ ֲע ָּנ ָּוה ,אֲ ִפלו ְכ ֶׁ
פבִ .מי ֶׁ
ש ְבתוֹ . ־ברו ְך־הוא עוֹ ֶׁ
שה מַ חֲ ַ הַ ָּקדוֹ ש ָּ
־ברו ְך־הוא ֵּאין ְמ ַק ֵּבל ְת ִפ ַלת
לִ ְפעָּ ִמים הַ ָּקדוֹ ש ָּ פג.
חֵ לֶ ק ֵשנִ י
ש ֵּאין ְמבַ ְק ִשין ַרחֲ ִמים עַ ל חֲבֵּ רוֹ ,עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה
ִב ְש ִביל ֶׁ א.
1. Due to not asking mercy upon one's friend, one falls into
incarceration. The rectification for incarceration – that he
should provide for animals.
ְש ִכינָּה.
יכין ְש ִכינָּתוֹ לְ מַ ָּטה.
עַ ל־יְ ֵּדי ִשירוֹ ת וְ ִת ְש ָּבחוֹ ת מַ ְמ ִש ִ ד.
ש ְל ָּך", ש ְמ ַקיֵּם "יְ ִהי מָּ מוֹ ן ֲחבֵּ ְר ָּך חָּ ִביב עָּ לֶׁ ָּ
יך ְכ ֶׁ ִמי ֶׁ ו.
עַ ל־יְ ֵּדי זֶׁה זוֹ כֶׁ ה לְ ִה ְת ַפ ֵּלל ְבכַ ָּונַת הַ ֵּלב.
ש ִמיםְ " .ת ִה ִלם" –
אֲ ִמ ַירת ְת ִה ִלים ְסג ָֻּלה לְ הוֹ ִריד ְג ָּ ז.
ל־פי ְש ֵּמ ִטיחַ ְדבָּ ִרים ְכלַ ֵּפי מַ ְעלָּ ה ֵּאינוֹ ֶׁנ ֱענָּש.
ַאף־עַ ִ
ש ֵּאינָּם נִ ְת ַק ְבלִ ים לְ מַ ְעלָּ ה ֶׁא ָּלא עַ ד
יֵּש ְת ִפלוֹ ת ֶׁ ט.
ל־כ ְך מָּ עוֹ ת לִ ְצ ָּד ָּקה ְכ ִפי ִמ ְס ַפר הָּ אוֹ ִתיוֹ ת
שנוֹ ְתנִ ים ָּכ ָּ
ֶׁ
ש ִמ ְת ַפ ֵּלל שי ְָּך לְ זֶׁה הַ ָּדבָּ ר .לְ מָּ ָּ
שלְ ,כ ֶׁ של הַ ְת ִפ ָּלה הַ ַ
ֶׁ
ֵּאלו הַ ֵּתבוֹ תֵּ " :תן לִ י ָּבנִ ים" ,צָּ ִר ְ
יך לִ ֵּתן ְצ ָּד ָּקה
ְכ ִמ ְס ַפר אוֹ ִתיוֹ ת " ֵּתן לִ י ָּבנִ ים".
220 SEFER PRAYER HAMIDOT
9. There are prayers that are not accepted Above until one
gives the amount of charity equal to the number of letters in
the prayer relevant to the matter. For example, when one
prays with the words "Give me children", one needs to give
charity according to the number (numerical value) of the letters
in the words “Give me children”(=592).
הַ ִּּמדּ וֹ ת ְּת ִּפ ּ ָלה סֵ ֵֵֶפר 222
שמַ יִ ם.
שנוֹ ת זִווגוֹ הַ ִנ ְכ ָּרז ַב ָּ
עַ ל־יְ ֵּדי ְת ִפ ָּלה יָּכוֹ ל לְ ַ י.
שם,
ש ַמז ְִכיר ֶׁאת הַ ֵּ שעָּ ה ֶׁ יך ָּא ָּדם לְ ִהזָּהֵּ רְ ,ב ָּ צָּ ִר ְ יד.
BE STRONG, BE STRONG
AND MAY WE BE STRENGTHENED!
Na Nach Nachma Nachman MeUman !!!
SEFER INTRODUCTION HAMIDOT XVII
SECOND INTRODUCTION
A Thought about Character Traits Heard directly from the Rebbe:
section and border is the aspect of the head, and this section
and border is the aspect of the right hand, and similarly all
the twelve borders of the Land of Israel, which was
apportioned to the tribes, all of them are according to the
arrangement of the parts of the human structure, as this
(concept) is brought down in the holy books. He (Rabbi Nachman)
said, that by every border of the Land of Israel, there is
written there the medical treatment necessary for that limb,
which corresponds to this border, as explained above.
All of this I already heard from his holy mouth, and I
understood from his holy words that he attained all these
understandings in his very childhood. But we did not merit
to receive from him only what is written in this book, that
which he looked, and saw, and weighted the matters with
his holy intelligence, what should be given over to the
world - which is the material he gave over to be copied as
mentioned above, and what was necessary to hide from the
world, that he deemed to have burned (as is described elsewhere).
Now behold, by him OB”M, there was written all these
matters that are in this book with citations to the places
from which he extrapolated these perceptions. However,
when I copied them down from the dictation of his holy
mouth, he gave me only to copy these things as they are,
and he did not say where the sources were. But from the
inference of his holy words, I understood that any man can
find some sort of source or allusion for these items, from
VIII
SEFER INTRODUCTION HAMIDOT
on what its foundations were cast, the reason for the matter,
its characteristics, and a very hidden, deep, and wondrous
support from within the Written Torah or Oral Torah. It is
not for us to elongate on the paramount praise of these
matters, because all who add, detract. For it is not hidden
from our eyes the lowliness of our worth, and the greatness
of our master the holy Rav, supernal candelabra, OB”M,
and his utter hiddenness and concealment from the eyes of
the world (people), this being the case, we must put restraint
to our mouth, to be silent and not to mention, not to relate
the magnitude of his holy praise, not a matter nor half a
matter, and the enlightened will be silent now, Almighty G-
d Hashem – He knows and Israel will know. Fortunate is he
who waits and reaches the days that have aspiration, at the
time when the glory of Israel will rise, truth from the earth
will rise, 'a language of truth will be established forever'
(provers 12:19), it does not say 'was established' but 'will be
established'. The medication for the matter, silence,
everyone, according to the fathoms of his heart, will
understand and comprehend the extent, to where these
matters reach.
Still, we come with these words, to arouse the hearts of the
readers, to make known to them the nature of the book and
its affairs. It is incumbent upon us to make known and reveal
to the ears of our peers (the hasidim of Breslov), that our honorable
master, the hidden light, of holy and blessed memory,
warned strongly to engage in this book, and that it should not
IV
SEFER INTRODUCTION HAMIDOT
INTRODUCTION
This book elucidates all the traits and conduct arranged
according to the aleph-bet/alphabet. It is divided into two
sections which are known to us by the names: Aleph-bet of Old
and Aleph-bet of New. The first part is a wondrous collection,
collected by our pure and holy master in his childhood, all that
his huge intellect perceived by understanding one matter from
another, and he gathered from all the holy books, everything that
he found in them pertaining to morals, conduct, and upright
behavior, which he recorded to have by him for memory’s sake.
Whatever he found elucidated in the words of Our Sages of
Blessed Memory, whether it be a virtue of a good trait, or the
opposite; derision of a bad trait, entirely everything, he would
gather little by little and copy them by him in the order of the
Aleph Bet by each and every trait, so that he should have them
for remembrance, to see with his eyes the significance of each
and every trait and its converse, in order to go in the ways of the
good and guard the ways of the tzaddikim. Moreover, his
powerful intellect perceived many precious and wondrous
matters which are not explicitly elucidated in the words of Our
Sages OB”M, just by the sheer magnitude of his perception he
understood one matter from another, and conceived precious
novelty in the concepts of the traits from within the scriptures
and from within the words of Our Sages OB”M, which are
not explicitly elucidated in their words, just hinted to – for a
genius of his caliber.
SEFER HAMIDOT
TEST . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 425
THEFT . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 143
THOUGHTS . . . . . . . . . . . . . . . . . 197
TIDING . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 131
TRUTH . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 25
TZADDIK . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 489
VISION . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 569
WANDERING . . . . . . . . . . . . . . . . . 261
WIDOWER . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 71
ZEAL . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 242
SEFER HAMIDOT
PRAYER . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 625
PREGNANCY . . . . . . . . . . . . . . . . . 233
PROMISCUITY . . . . . . . . . . . . . . . . 393
PUNISHMENT . . . . . . . . . . . . . . . . 449
PURITY . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 261
REPENTANCE . . . . . . . . . . . . . . . . 595
SALVATION . . . . . . . . . . . . . . . . . 263
SECRET . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 427
SEGULAH . . . . . . . . . . . . . . . . . . 431
SHABAT . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 591
SHAME . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 113
SIN . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 449
SLANDER . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 319
SLEEP . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 593
SORCERY . . . . . . . . . . . . . . . . . . 291
SUPERIORITY . . . . . . . . . . . . . . . . 217
SUCCESS . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 229
SEFER HAMIDOT
LOVE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 39
LOST ARTICLE . . . . . . . . . . . . . . . . 75
MARRIAGE . . . . . . . . . . . . . . . . . . 257
MASHIACH . . . . . . . . . . . . . . . . . 389
MEMORY . . . . . . . . . . . . . . . . . . 241
MERCY . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 565
MINISTERS . . . . . . . . . . . . . . . . . 583
MISCARRIAGE . . . . . . . . . . . . . . . . 387
MOCKERY . . . . . . . . . . . . . . . . . . 323
MOHEL . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 391
MONEY . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 359
MUSIC . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 423
NATURE . . . . . . . . . . . . . . . . . . 259
OATH . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 589
PEACE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 585
PHILOSOPHY . . . . . . . . . . . . . . . . 251
SEFER HAMIDOT
FEAR . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 457
GRACE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 245
HEALING . . . . . . . . . . . . . . . . . . 573
HONOR . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 277
HOUSE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 107
HOSPITALITY . . . . . . . . . . . . . . . . . 37
HUMILITY . . . . . . . . . . . . . . . . . . 437
INFORMER . . . . . . . . . . . . . . . . . 389
INSTRUCTION . . . . . . . . . . . . . . . . 235
ISRAEL, LAMD OF . . . . . . . . . . . . . . . 71
JEALOUSY . . . . . . . . . . . . . . . . . . 553
JOY . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 575
JUDGE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 167
LAZINESS . . . . . . . . . . . . . . . . . . 449
LEARNING . . . . . . . . . . . . . . . . . . 291
LINEAGE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 277
SEFER HAMIDOT
CLOTHES . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 121
COGNIZANCE . . . . . . . . . . . . . . . . 147
CONFESSION . . . . . . . . . . . . . . . . . 237
CONTENTION . . . . . . . . . . . . . . . . 325
CONSTIPATION . . . . . . . . . . . . . . . . 449
CRYING . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 133
CURSE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 545
DEPRESSION . . . . . . . . . . . . . . . . . 441
DREAM . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 245
DRUNKENNESS . . . . . . . . . . . . . . . 579
EATING . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 63
FALLING . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 413
FORGER . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 239
FAITH . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 43
FAMED . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 393
SEFER HAMIDOT
Table of Contents
ABSTINENCE . . . . . . . . . . . . . . . . 469
ADULATION . . . . . . . . . . . . . . . . . 249
ADVICE . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 451
ANGER . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 285
ARROGANCE . . . . . . . . . . . . . . . . . 133
BEVERAGES . . . . . . . . . . . . . . . . . 389
BLESSING . . . . . . . . . . . . . . . . . . 131
BOOK . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 427
BRAZENNESS . . . . . . . . . . . . . . . . . 453
BRIBERY . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 585
BUTCHER . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 593
CHARITY . . . . . . . . . . . . . . . . . . . 471
CHASTISEMENT . . . . . . . . . . . . . . . . 619
CHILDREN . . . . . . . . . . . . . . . . . . 75
Please guard the sanctity of this book!
____________________________
In memory of the chassidic Rabbi
Rabbi Israel Dov Odeser ztk'l
Student of Rabbi Israel Kardoner ztk'l
Student of Rabbi Moshe Breslover ztk'l
Student of Rabbi Natan of Breslov ztk'l
Student of the holy master
Rabbi Nachman of Breslov
Na Nach Nachma Nachman Me'uman
___________________________
And In memory of the chassidic Rabbi
Amram yosef b'r moshe nahum halevi horvitz zt'l
Meir akavya ben ya'akov yemini zt'l
Aharon ben ya'akov patz zt'l
___________________________
All of Rebbe Nachman's books at non profit prices
and for free download "www.BreslovBooks.com"
התשע"ד
יתי יְ הֹוָ ה ְלנֶגְ ִ ּדי ּ ָת ִמיד
ִ ִִשו
The Book of
Traits
“Sefer Hamidot”
“The Book of Attributes”
“The Alef Bet Book”
Special Edition
Publishers by
“ebay hanachal”