‫עקרונות תורת הרבי מקוצק המופיעים בספרי נכדו ה'שם‬

‫משמואל'‬
‫מרדכי מילר‬

‫מבוא‬
‫רבי מנחם מנדל מקוצק (‪ ; 1859-1787‬להלן‪ :‬הרבי מקוצק) לא רשם את תורותיו‪ ,‬ואת מה שנרשם ביקש‬
‫לשרוף‪ .‬בשל כך נוצר מצב מיוחד בו את תורתו אנו נאלצים ללמוד הן כתורה שבעל פה‪ ,‬סיפורים שעברו‬
‫מדור לדור‪ ,‬והן כתורה שבכתב אך כזו שנרשמה בשמו על ידי תלמידיו ותלמידי תלמידיו‪.‬‬
‫"כאשר גדלה השפעתו של בודהה ניעורה בקרב תלמידיו הנטייה לייחס את כל סיפורי העם אל אישיותו‬
‫של המורה הגדול"‪ 1.‬דומה שמשפט זה יכול להיאמר על הרבי מקוצק ותלמידיו‪ .‬כפי שהראה פרופ' יעקב‬
‫לוינגר עם הזמן חל גידול מתמיד באמרות המשויכות לרבי מקוצק‪ .‬בספר הראשון בו הופיעו אמרות הרבי‬
‫מקוצק הופיעו כשלושים אמרות‪ .‬ספר זה‪ ,‬רמתיים צופים שמו‪ ,‬נכתב כעשרים שנים אחרי פטירת הרבי‪.‬‬
‫בספרים שיבואו לאחר מכן כבר ניתן למצוא ‪ 300‬אמרות‪ 900 ,‬אמרות ולבסוף כ‪ 1,200-‬אמרות‪ .‬דוגמה‬
‫לאופן גידול האמרות ניתן למצוא בעדות של לוינגר עצמו‪ .‬לדבריו מורו ורבו פרופ' בן‪-‬ציון דינור מסר‬
‫לו אמירה בשם הרבי מקוצק‪ ,‬ולבסוף התברר שהיא נאמרה על ידי רבי דב בער‪' ,‬המגיד ממזריטש'‪" .‬מן‬
‫הסתם יוחסה אימרה זו לרבי מקוצק רק בזמננו‪ ,‬ואולי רק בידי ב"צ דינור עצמו"‪ 2‬כותב לוינגר‪.‬‬
‫גידול זה בייחוס אמרות לרבי מקוצק מציב בפני המחקר בעיה קשה‪ .‬בחינת האמרות מעלה כי חלקן‬
‫לפחות נאמרו בידי אחרים‪ ,‬וחלקן האחר – קשה לסמוך על מקורן‪ .‬מה עושים כשבידינו אמרות בשם‬
‫הרבי מקוצק ואין לנו עדות כי היא נאמרה על ידי אחרים? כיצד יודעים את מה לקבל בשמו ואת מה‬
‫לדחות? יתירה מכך‪ :‬האם בכלל עלינו לנסות לברר זאת?‬
‫"עומדת בעינה השאלה האם כל הדיבורים שנמסרים משמו של הרבי מקוצק אמנם שלו הם"‪ 3‬כתב אברהם‬
‫יהושע השל‪" .‬האמנם מקור הדיבורים הללו ברבי מקוצק עצמו? האם הם מעבירים את לשונו בנאמנות?‬
‫כיוון שהרבי עצמו לא הותיר אחריו שום ספרים‪ ,‬מי יכול לומר בביטחון אילו מבין הדיבורים הללו שלו‬
‫הם?"‪ 4‬ממשך השל לתהות‪ .‬תשובתו חד משמעית "בידינו ישנן המסורות‪' ,‬תורה שבעל פה'‪ ,‬שנרשמו‬
‫במהלך ארבעה או חמ שה דורות‪ .‬הדמות המתקבלת לעיננו היא דמותו של ר' מנדל באספקלריה של‬
‫המסורת‪ .‬המסורות ראויות לשמן‪ :‬הן תואמות את דרכו‪ ,‬את סגנון מחשבתו"‪ 5.‬אמנם מודה השל שאם‬
‫נבקש לאתר רק את האמרות שאמר הרבי עצמו ניוותר עם מעט מאוד‪ .‬עלינו לקבל את האמרות בשם‬
‫הרבי מקוצק כאמרות 'קוצק איות'‪ ,‬תוך הנחה שיתכן וחלקם נאמרו על ידי רבותיו של הרבי מקוצק או‬
‫חסידים מחצרו‪ .‬לפיכך "כשאנו כותבים בספר זה על אודות הרבי מקוצק כוונתנו לאישיותו ולשיטתו כפי‬

‫‪ 1‬אופק‪ ,‬אוריאל‪" .‬ספרותה של ארץ הודו" בתוך מבחר הסיפור ההודי‪ ,‬הדר‪ ,‬תל אביב‪ :‬ללא תאריך‪.‬‬
‫‪ 2‬לוינגר‪ ,‬יעקב‪" .‬אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק"‪.112 ,‬‬
‫‪ 3‬השל‪ ,‬אברהם יהושע‪ .‬קוצק – במאבק למען חיי אמת‪.4 ,‬‬
‫‪ 4‬השל‪ ,‬קוצק‪.6 ,‬‬
‫‪ 5‬השל‪ ,‬קוצק‪.6 ,‬‬
‫שהן משתקפות באספקלריה של מסורת חסידי קוצק‪ ,‬וכפי שהן נראות מנקודת ראותם של אלו שהיו‬
‫קוצק"‪6.‬‬ ‫קרובים מבחינה רוחנית לחסידות‬
‫לוינגר לעומת השל ביקש לאתר את אמרות הרבי עצמו‪ .‬לשם כך הציע מתודה ובה פרש ארבע רמות‬
‫מהימנות שונות‪ ,‬על פי קרבת זמן‪ ,‬מקום ומשפחה לרבי מקוצק‪ 7.‬ככל שהמעגל והתקופה קרובים יותר‪,‬‬
‫וככל שפירוט השתלשלות האימרה רב יותר‪ ,‬כך גדולה יותר רמת מהימנותו‪ .‬אמרות הנאמרות 'בשם'‬
‫הרבי ולא מפרטות כיצד השתלשלו "כבר נראות לנו מפוקפקות מדי (‪ )...‬ולא נכיר בהן כאמרות‬
‫אותנטיות"‪ 8.‬בתום בחינה מדוקדקת הגיע לוינגר למסקנה שלא יותר מ‪ 91-‬אמרות הינן בדרגה אותנטית‬
‫וברמה כזו שניתן ליחסן לרבי מקוצק‪ .‬כפי שכתב דרור בונדי ב'פתח דבר' לספרו של השל‪ ,‬דמותו של‬
‫הרבי מקוצק העולה מ‪ 91-‬האמרות הללו "נותרה בחוורון רב"‪ 9.‬כנגד לוינגר עלו טיעונים שונים‪ :‬פנחס‬
‫שדה למשל קרא לבחינת הרבי מקוצק באור סובייקטיבי ומתוך מכלול רוחני‪-‬ספרותי שאינו עסוק בשאלת‬
‫אמיתות מקור אותו מכלול‪ 10.‬הרב מייקל רוזן שכמו לוינגר כן תר אחר האמת ההיסטורית ביקר את לוינגר‬
‫בכך שהלה התמקד בטקסט חלף הקונטקסט‪ 11.‬בכך הולך רוזן בעקבות השל‪ :‬אין לדחות תורות בשם‬
‫הרבי מקוצק‪ ,‬גם לא ניתן להתחקות אחר מקורם‪ ,‬אלא יש לראות בהם תורות 'קוצקאיות' במובן הרחב‬
‫יותר‪ ,‬גם אם יתברר שהתורה נאמרה בשם ר' שמחה בונים או היהודי הקדוש‪ .‬מיותר לציין שלוינגר הסתייג‬
‫מספרו של השל עליו אמר כי "הספרות האדירה הזאת מתבססת על מקורות שונים שהביאו אמרות בשמו‬
‫עליהם"‪12.‬‬ ‫ללא בחינת מהימנותם וללא ביקורת‬
‫במאמר זה אבקש ללכת בעקבות לוינגר ולבחון את תורת הרבי מקוצק עצמו‪ ,‬זאת מתוך עיון בשם‬
‫משמואל ‪ -‬פירוש רבי שמואל מסאכטשוב‪ ,‬נכד הרבי מקוצק‪ ,‬לתורה ולמועדים‪ .‬יצוין כי לוינגר עצמו‬
‫הקדיש מאמר לחקר תורות הרבי מקוצק המופיעות בשם משמואל‪ .‬רבי שמואל זכה ל'תעודת הכשר'‬
‫מחקרית משני טעמים מרכזיים‪ :‬ראשית‪ ,‬הגם שספרו נכתב לאחר שכבר יצאו לאור כמה וכמה ספרים‬
‫המ לקטים אמרות בשם הרבי מקוצק‪ ,‬הרי ש"ניווכח שאין בשם משמואל אפילו אימרה אחת שהוא נטל‬
‫מאחד הקבצים החסידיים המפוקפקים הללו"‪ .13‬שנית‪ ,‬העובדה שאת תורת סבו קיבל רבי שמואל מאביו‪,‬‬
‫רבי אברהם מסאכטשוב שהיה חתנו של הרבי מקוצק‪ .‬והגם שלא תמיד הזכיר רבי שמואל במפורש כי‬
‫קיבל את דברי הרבי מקוצק בשם אביו הרי ש"ר' שמואל לא הקפיד להזכיר לצד אמרות מסוימות כי‬

‫‪ 6‬השל‪ ,‬קוצק‪.6 ,‬‬

‫‪ 7‬פרופ' מנחם קלנר העיר את תשומת ליבי לכך שגישתו של לוינגר וכוונתו 'לעשות סדר' באמרות המיוחסות לרבי מקוצק‬
‫מזכירות את מתודת 'ביקורת החדית'' באסלאם‪ .‬עם השנים החלו להצטבר באסלאם ריבוי מסורות בשם הנביא מחמד‪,‬‬
‫עד שלא היה ניתן לדעת מה מהימן ומה לא‪ .‬לבסוף "במאה השביעית להיג'רה נקבעה הלכה קאנונית זו‪ :‬מן החובה‬
‫להכיר בששה ספרים שבהם נקלטו על ידי כמה חכמים מהמאה השלישית – מתוך תלי תלים של חומר מסורתי‪ ,‬כמעט‬
‫עד לאין ערוך – החדית'ים שנראו בעיניהם כמיהמנים"‪ .‬גולדציהר‪ ,‬הרצאות על האסלאם‪36 ,‬‬
‫‪ 8‬לוינגר‪" ,‬אמרות אותנטיות"‪.112 ,‬‬
‫‪ 9‬השל‪ ,‬קוצק‪ ,‬פתח דבר‪.‬‬
‫‪ 10‬שדה‪ ,‬איש בחדר סגור‪ ,‬ליבו שבור ובחוץ יורדת אפלה‪ :‬אמרות‪ ,‬תורות וסיפורי חיים של רבי מנחם מנדל מקוצק‪,‬‬
‫ירושלים‪ :‬שוקן‪ ,‬תשנ"ג‪ ,‬עמ' ‪.16-15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Rosen, The Quest for Authenticity, 297-298.‬‬
‫‪ 12‬לוינר‪" ,‬תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו ר' שמואל מסאכטשוב"‪.416 ,‬‬
‫‪ 13‬לוינגר‪" ,‬תורתו של הרבי מקוצק"‪.417 ,‬‬
‫שמען מפי אביו"‪ 14.‬מסיבות אלו "יש לייחס משקל מיוחד לאמרות הרבי מקוצק שבקובצי הדרשות שם‬
‫משמואל"‪15.‬‬

‫לוינגר מונה ‪ 75‬אמרות (כולל סיפורים) על הרבי מקוצק המופיעות בשם משמואל‪ .‬בדיקה שלי העלתה‬
‫אמנם ‪ 176‬אזכורים שונים‪ ,‬אך רבים מהם חוזרים על עצמם בווריאציות שונות ‪ -‬כך למשל אמרתו הידועה‬
‫של הרבי מקוצק לפיה משמעות הפסוק 'והיו הדברים האלה על לבבך' מורה שעל האדם להניח את דברי‬
‫התורה על ליבו‪ ,‬הגם שליבו סתום‪ ,‬שכן ברבות הימים כשיפתח ליבו יפלו הדברים פנימה‪ ,‬מופיעה חמש‬
‫פעמים‪ .‬לאחר ניפוי החזרתיות הגעתי למניין של ‪ 75‬אזכורים‪ ,‬כמניין האזכורים שמצא לוינגר‪ .‬האם ומה‬
‫ניתן ללמוד מ‪ 75-‬האזכורים של הרבי מקוצק?‬
‫בטרם אציג את האפיונים ברצוני להעיר הערה מתודולוגית חשובה‪ .‬אמרות אחדות של הרבי מקוצק הינן‬
‫סתומות‪ ,‬וללא ההקשר בו נאמרו לא ניתן להבינן לאשורן‪ .‬בשם משמואל מובאות האמירות כחלק‬
‫מ'תורה' כך שלאמירות – גם הסתומות ביותר – ניתן פשר‪ .‬בקריאת האמרות הסתומות ערכתי הבחנה בין‬
‫מקומות בהם שילב השם משמואל את האמרות כ'דרש' המסייע לדבריו הוא‪ ,‬ובין מקומות בהם הוא‬
‫מבאר את הדברים ברובד הפשט‪ .‬את פשט האמרות אימצתי שכן אם אנו מקבלים את האותנטיות של‬
‫מסורת הדברים מהרבי מקוצק לרבי אברהם שהעבירם לרבי שמואל‪ ,‬עלינו לקבל את המסורת כולה – הן‬
‫הכתובה והן את האוראלית‪ .‬כמצופה‪ ,‬פעמים רבות תורות נמסרות כשלצידן הבעות פנים‪ ,‬אינטונציה‬
‫והסבר‪ .‬לא לחינם אמר רבי שמעון בן יוחאי כי גדול שימושה של תורה יותר מלימודה‪ 16.‬ההנחה היא‬
‫שלעיתים ה'תורה' האמיתית נמצאת לא במילים המצומצמות בכתב אלא ב'שימושה'‪ ,‬בהבנת המכלול‬
‫כולו – לא רק מה הרבי אומר אלא מה הוא עושה עם האמירות‪ ,‬באיזה הקשר הוא אומר אותן‪ ,‬למי ומתי‪,‬‬
‫כיצד ומדוע‪ .‬עם זאת‪ ,‬על מנת להבחין בין אמרות הרבי מקוצק ובין פרשנות הפשט‪ ,‬אציין מתי נעזרתי‬
‫בשם משמואל‪ .‬במקרים בודדים‪ ,‬בהם השם משמואל הציע דרש נותרתי עם אמירה סתומה 'עד שיבוא‬
‫אליהו'‪ ,‬או עד שיבוא החוקר שימצא אמירות מקבילות השופכות אור על הנוכחיות‪.‬‬

‫עקרונות תורת הרבי מקוצק המופיעים ב'שם משמואל'‬

‫בעוד לוינגר הצביע על ששה עקרונות שחילץ מדברי השם משמואל‪ ,‬אבקש אני להצביע על ‪ 11‬עקרונות‪.‬‬
‫חלקם מתכתבים עם לוינגר‪ ,‬חלקם סותרים את מסקנותיו וחלקם מוסיפים עליו‪ .‬להלן העקרונות שמצא‬
‫לוינגר‪ :‬אינדיבידואליזם מובהק; האדם נמדד על פי מאמציו להתעלות ולא על פי מעלתו בפועל; אין‬
‫התורה נראית לאדם אלא 'לפי מה שהוא'; לעולם מוטל על האדם לראות עצמו כאילו עדיין לא השיג‬

‫‪ 14‬לוינגר‪" ,‬תורתו של הרבי מקוצק"‪ .418 ,‬ובהקשר זה‪ ,‬הגם שלא ברורה מהימנות הדברים – מובא ב'שיח שרפי קודש'‪,‬‬
‫רבי אברהם מסאכטשוב‪ ,‬ש"האדמו"ר מסאכטשוב זצללה"ה אמר שעוד לא שכח אף תיבה אחת מה שלמד מקאצק"‪.‬‬
‫‪ 15‬לוינגר‪" ,‬תורתו של הרבי מקוצק"‪.418 ,‬‬
‫‪ 16‬ברכות דף ז‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
‫כלום; מתוך החושך מתגלה האור ומתוך האור מתגלה החושך; הדרך הטוב והבטוחה ביותר להתקרב‬
‫אני‪18:‬‬ ‫לקב"ה היא באמצעות לימוד התורה‪ 17.‬להלן אציג את ‪ 11‬העקרונות שמצאתי‬
‫‪ .1‬הסתרה וצניעות – אבקש להציע כי עקרון זה‪ ,‬לפיו על האדם לנהוג בעבודת ה' בהסתרה‬
‫ובצניעות‪ ,‬הוא הבולט ביותר אצל הרבי מקוצק‪ .‬מידת האמת‪ ,‬על פי הרבי מקוצק היא נסתרת‬
‫ו"תכלית מדת האמת היה לכהן גדול באותו הרגע שעמד לפני ולפנים"‪ 19.‬השם משמואל מסביר‬
‫ש"האמת נסתרת ואי אפשר למצוא מדת האמת אלא במה שהיא תכלית הפנימיות"‪ 20.‬גם‬
‫במלחמה עם הרע יש לפעול בהסתר‪ :‬מסופר שהרבי מקוצק התפלא כיצד הרבי מרוז'ין "התייצב‬
‫כל כך בפרהסיא להכניע את כוחה של קליפת המלך הרשע הידוע שהיה בימיו" שהרי "היתכן‬
‫מול מלך גדול כמוהו להתייצב כל כך בפרהסיא? ואם רוצים לעשות דבר צריכין שאפילו מלאך‬
‫לא ישער"‪ 21.‬כלומר כגודל הרוע כך צריכה להיות גודל ההסתרה‪ .‬הסתרה נוספת קשורה להגנה‬
‫על הצדיק‪ ,‬שכן "פשוטי העם יכולין לפגום במחשבתם את הצדיק ח"ו" ולכן‪ ,‬לדברי הרבי‬
‫מקוצק תקנו חז"ל 'מורא רבך כמורא שמיים' שכן "מחמת היראה הם נבדלים ממנו ועומדים‬
‫מרחוק"‪ 22.‬יש צורך לשמור על ריחוק‪ .‬בנוסף‪ ,‬מי שבוחר בדרך הגילוי עשוי להסב נזק‪ :‬מסופר‬
‫שהרבי מק וצק נשאל מדוע אין בימיו אהבה גדולה בין החסידים כפי שהייתה בימי הבעל שם‬
‫טוב‪ .‬ענה הרבי מקוצק שיש בשמים היכל אהבה ש"אם הוא נפתח הוא מביא אהבה רבה בין‬
‫ישראל לאביהן שבשמים ובין ישראל זה לזה"‪ .‬רבי לוי יצחק מברדיטשב פתח את ההיכל‬
‫"והייתה אז אהבה גדולה בעולם"‪ ,‬אך "הרשעים השתמשו באהבה זו לרוע‪ ,‬התאמצו צדיקי הדור‬
‫לנעול אותו"‪ 23.‬כלומר‪ ,‬מעשה הפתיחה והגילוי הביא לכך שהרשעים ניצלו את האהבה באופן‬
‫לא ראוי‪ 24.‬זאת ועוד‪ :‬המעטת הדיבור מלמדת על קירבה בעוד גילוי ופירוט מורים על ריחוק‪.‬‬
‫לדברי הרבי מקוצק "לפני בנו הקרוב אל לבו ומבין כל רמיזותיו די ברמיזה בעלמא אבל לפני‬
‫לפרש"‪25.‬‬ ‫איש זר צריכין‬
‫גם בסיפור חייו הפרטי אנו יודעים שהרבי מקוצק בחר בדרך ההסתרה עד לנקודת הקצה‪.‬‬
‫הסתגרותו בחדר הרחק מחסידיו – משך שנים ארוכות ‪ -‬עשויה להתבהר לנו‪ ,‬ולו מעט‪ ,‬על רקע‬
‫קנאותו לסוד‪ ,‬לצמצום ולחששו מהשפעה חיצונית‪ .‬על עבודת ה' האישית של הרבי שהתאפיינה‬

‫‪ 17‬לוינגר‪" ,‬תורתו של הרבי מקוצק"‪.421-418 ,‬‬

‫‪ 18‬בסידור העקרונות פתחתי בעקרונות שנראו לי החשובים והבולטים יותר‪ ,‬בתווך הבאתי עקרונות הקשורים ביחיד‬
‫וחתמתי בשני עקרונות על פי סדר הופעתם בשם משמואל‪ .‬העקרונות החשובים בהם פתחתי‪ :‬הסתרה וצניעות‪ ,‬מתינות‬
‫ושיקול דעת ומרכזיות לימוד התורה ‪ .‬בהמשך למרכזיות לימוד התורה הבאתי את עקרון העמל הנלווה ללימוד בפרט‬
‫ולעבודת ה' בכלל‪ .‬לאחר מכן ניגשתי לעקרונות הקשורים ביחיד – מרכזיותו‪ ,‬ואימפליקציה של עקרון זה המתבטאת‬
‫בעקרון האחריות המוטלת על האדם‪ .‬כנגד האדרת האדם הצגתי את העקרונות המורים על מוגבלותו ותלותו‪ :‬עליו‬
‫לבטל רצונו בפני ה' ועליו לראות עצמו כאילו לא התחיל‪ .‬לבסוף‪ ,‬חרף מוגבלותו הבאתי את העיקרון לפיו אל לו לאדם‬
‫להתייאש‪ .‬סיימתי בשני עקרונות על פי סדר הופעתם בשם משמואל‪ :‬האור מן החושך והחושך מן האור והבל החומר‪.‬‬
‫‪ 19‬שם משמואל‪ ,‬פרשת תולדות‪.‬‬
‫‪ 20‬שם משמואל‪ ,‬פרשת נשא‪.‬‬
‫‪ 21‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ויגש‪.‬‬
‫‪ 22‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ויחי‪.‬‬
‫‪ 23‬שם משמואל‪ ,‬פרשת צו‪.‬‬
‫‪ 24‬כך מסביר השם משמואל את "יוקח נא מעט מים" שהציע אברהם שכן "מדוע בענין המים נעשה כל כך קמצן?" אלא‬
‫שבתנועת האהבה‪ ,‬הנתינה‪ ,‬הפתיחה‪ ,‬צריך "מעט" כדי שזה יתקיים‪ .‬וכך גם הסביר "כן הוא נמי ענין האור שנברא ביום‬
‫הראשון שהוא אהבה וחסד ובשביל הרשעים שלא ישתמשו בו לחיצוניות עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבוא"‪.‬‬
‫‪ 25‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ויקהל‪.‬‬
‫בהסתרה יש לנו עדות שמביא השם משמואל בשם אביו רבי אברהם‪ .‬כשהיה רבי אברהם חולה‬
‫קרא לו הרבי מקוצק להתפלל איתו בחדר בראש השנה "וראה אותו מתפלל שמונה עשרה בראש‬
‫השנה ברכות ותקיעות בלי שום תנועה והתפעלות אלא שהיו פניו בוערות כלפידים"‪ 26.‬ומסיק‬
‫השם משמואל ש"עבודה כזו שמבחינת השכל בלי התפעלות נרגשת‪ ,‬גדולה יותר מעבודה שעל‬
‫ידי תנועה והתפעלות"‪ .‬גם ההתלהבות האדירה שבתפילה הייתה אצורה עמוק פנימה ולא‬
‫התפרצה‪27.‬‬

‫‪ .2‬מתינות ושיקול דעת – בעבודת ה' אין למהר‪ ,‬אלא יש לפעול מתוך מתינות ושיקול דעת‪.‬‬
‫בהסבירו את ההבדל בין אדם עצל ובין מתון‪ ,‬מסביר הרבי מקוצק ש"מתון הוא העושה ביישוב‬
‫הדעת‪ ,‬על כן אינו ממהר לעשות דבר‪ ,‬ועצל הוא להיפך שמתעצל להתיישב בדעתו ועושה בלי‬
‫התיישבות הדעת"‪ 28.‬כלומר מי שפועל במהירות נחשב לעצלן משום שהוא מתעצל לעשות את‬
‫הדבר הראוי‪ :‬לפעול במתינות‪29.‬‬

‫‪ .3‬מרכזיות לימוד התורה – מימרות רבות בשם הרבי מקוצק מדגישות את חשיבות ומרכזיות לימוד‬
‫התורה‪ .‬על הצעירים אמר ש"אם ישעבדו את מוחם להגמרא מוטב‪ ,‬ואם לאו ילקחו"‪30.‬‬

‫המסכתות לדברי הרבי מקוצק טומנות בחובן את אור המצוות בהן הן עוסקות "אור המצווה‬
‫מונח במסכת שמדברת מאותה מצווה"‪ 31.‬הרבי מקוצק גם מציג תועלות ספציפיות מלימוד‬
‫ספציפי‪" ,‬הלימוד בסדר קדשים מטהר את המחשבות"‪ 32.‬על לימוד התורה הוא אומר שמדובר‬
‫בדרך היחידה "שהוא דרך בטוח ומשומר מכל סכנה"‪ ,‬בעוד דרכים אחרות הן "בחזקת סכנה"‪.‬‬
‫השם משמואל מסביר ש'כל הדרכים' עליהן מדבר סבו הן "בוודאי הפירוש על מצוות ומעשים‬
‫טובים (‪ )...‬ומכל מקום אין ערוך ההתקרבות על ידי מצוות ומעשים טובים להתקרבות על ידי‬
‫התורה"‪ 33.‬לימוד התורה עדיף גם על פני תעניות וסיגופים‪ ,‬שכן "ההילוך בדרך התורה הוא‬
‫הגדול שבסיגופים לגוף"‪ 34,‬ומסביר השם משמואל שהדברים נאמרו על מנת ללמדנו ש"מוטב‬
‫שיאמר כל אחד לנפשו מוטב להשתעבד בביתה של תורה ולצמצם את כל מעשיו ותהלוכותיו‬

‫‪ 26‬שם משמואל‪ ,‬פרשת קרח‪ .‬וראה הסיפור בגרסה מעט שונה בשיח שרפי קודש 'רבי מנחם מנדל מקאצק' שם נאמר‬
‫שרבי אברהם מסאכטשוב ראה את הרבי מקוצק מתפלל "ושום תנועה לא עשה בעת התפילה‪ .‬מי שלא היה מכיר אותו‬
‫היה חושב כי בעל הבית פש וט עומד שם עמו עץ"‪ .‬ומספר שרבי אברהם חשב באותו זמן על עניין עמוק‪ ,‬ובסוף התפילה‬
‫אמר לו הרבי מקוצק מה חשב‪ .‬ומכאן אמר רבי אברהם " נוכל לראות את גדלו וקדושתו שיוכל להתפיס אף מחשבה‬
‫שמלאכים אינם מבינים‪ ,‬והאדמו"ר (רבי אברהם מסאכטשוב – מ"מ) בכה כשסיפר המעשה"‪.‬‬
‫‪ 27‬ובשיח שרפי קודש פרשת בהעלותך מובא בשם הרבי מקוצק "יעש כן אהרן‪ .‬פרש"י זכרונו לברכה בשם ספרי להגיד‬
‫שבחו של אהרן שלא שינה‪ ,‬ובי' הה"ק מקאצק זצ"ל שלא עשה שום תנועה מבחוץ‪ ,‬אך שהי' הכל בפנים בלב‪ ,‬כי‬
‫התנועה החיצונית אינו דבק כ"כ‪ ,‬רק עיקר הוא שיהי' נגנז וצפון בלב וכ ן פי על הפסוק ויניעו ויעמדו מרחוק‪ ,‬ומשה‬
‫נגש אל הערפל‪ ,‬פי' ויניעו שעשו תנועות חיצוניות בגופם ומחמת זה ויעמדו מרחוק‪ ,‬אבל משה רבינו ע"ה ניגש אל‬
‫הערפל בלא שום תנועה "‪ .‬והמחשה נוספת לדברים‪ ,‬גם כן משיח שרפי קודש‪ ,‬הצנע לכת " אמר מרן מקאצק זי"ע כי‬
‫לכך יש קעסטעלי בתחלת כל מסכת‪ ,‬משום כשאדם יושב ללמוד צריך להטמין א"ע לתוך תיבה שלא יראוהו בני אדם"‪.‬‬
‫ור' השל‪ ,‬קוצק‪" 36 ,‬ר' מנדל דרש שהאש תוקד בסתר‪ ,‬שהיא תבער בעוז אך תהיה מוטמנת היטב"‪.‬‬
‫‪ 28‬שם משמואל‪ ,‬פרשת בראשית‪.‬‬
‫‪ 29‬ובשיח שרפי קודש‪ ,‬פרשת וארא נאמרים הדברים בשם הרבי מקוצק ומודגש שאפילו אם אדם עושה מצווה במהירות‬
‫"הוא מנחה לעשיו שסטרא אחרא מתגבר חס ושלום"‪.‬‬
‫‪ 30‬שם משמואל ‪ ,‬פרשת לך לך‪ .‬ור' בשיח שרפי קודש שמסביר 'ילקחו – היינו לאנשי צבא'‪ .‬ומביא מימרה נוספת (שם‪,‬‬
‫תורה) בשם רבי אברהם מסאכטשוב ששמע מהרבי מקוצק "אשר דף גמרא מטהר כמו מקווה"‪.‬‬
‫‪ 31‬שם משמואל‪ ,‬פרשת תולדות‪ .‬וכן שם משמואל שבועות (ספר במדבר) "חכז"ל גנזו האור של היו"ט במסכת"‪.‬‬
‫‪ 32‬שם משמואל‪ ,‬פרשת מקץ‪.‬‬
‫‪ 33‬שם משמואל‪ ,‬פרשת לך לך‪.‬‬
‫‪ 34‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ויחי‪.‬‬
‫שיהיו בדרך התורה ולא להשתעבד לתעניתים וסיגופים"‪ 35.‬לתורה יש לגשת בתשוקה‪ ,‬כמו‬
‫שמשתוקק גבר לאשה "בפירוש מה דאיתא כמה פעמים בזוהר הקדוש הלשון 'דאשתדל‬
‫באורייתא'‪ ,‬דלשון שידול בארמית הוא כלשון פיתוי בלשון הקודש"‪ 36.‬ואמנם מתן התורה אירע‬
‫פעם אחת‪ ,‬אך מהלומד ישנה תביעה לקבל את התורה בכל פעם מחדש‪ 37.‬עדות נוספת למרכזיות‬
‫לימוד התורה מצויה בדברי השם משמואל לפיהם דבריו האחרונים של הרבי מקוצק היו הבטחה‬
‫ובבא"‪38.‬‬ ‫עבור לומדי התורה "כל מי שיניח את ראשו בתורה הנני ערב בעדו שיהיה ממנו בזה‬
‫חשוב לציין שהגם שהרבי מקוצק הציג את התורה כמשומרת מכל סכנה‪ ,‬הרי שהוא מזהיר מפני‬
‫מזה"‪39.‬‬
‫"קליפה המושכת את האדם לשכל עקום בתורה וצריכין להישמר‬
‫‪ .4‬עמל – כפי שכבר ציינו מוזכר כמה וכמה פעמים בשם הרבי מקוצק על כך שלימוד התורה תובע‬
‫מהאדם סיגופים ועבודה קשה‪ 40.‬גם על עול מלכות שמיים הוא אומר זאת "שנקל לגוף לסבול‬
‫כל מיני סיגופים ועינויים מלסבול עול מלכות שמים"‪ 41.‬עוד על העמל "'אל המקום אשר‬
‫הכינותי' שמהותה היא לפי מסת ההכנה"‪ 42,‬כלומר אם אתה רוצה לזכות למעלה מסוימת עליך‬
‫להכין את עצמך‪ .‬אין מתנות חינם‪ .‬אספקט מרכזי בדרישה לעמל ובמוכנות לסבול קושי בעבודת‬
‫ה' היא התביעה לטוטליות‪ ,‬זו מתבטאת בכך שהאדם צריך לבחור צד "שפירש זקיני זצללה"ה‬
‫בקאצק דברי הת"א (התרגום אונקלוס – מ"מ) לא תקרבון לצד אתתא‪ ,‬כי באם מזמינים אותו‬
‫כאן איננו כאן"‪ 43.‬ומוסיף השם משמואל "כי אין הלב סובל שתי התשוקות כאחת"‪44.‬כחלק‬
‫מהמאמץ נדרש האדם גם ליוזמה אקטיבית‪ .‬עליו לצאת למלחמה עם היצר מיוזמתו ולא לחכות‬
‫להתקפה שתוביל למגננה‪ .‬מי שמותקף נזקק לתגבורת ולהמולה‪ .‬מי שתוקף פועל בחשאי‪ .‬ניתן‬
‫לקשר זאת לעקרות ההסתר של הרבי מקוצק‪ .‬ההעדפה היא להימנע מתגבורת מיותרת שתחולל‬
‫רעש והמולה‪:‬‬
‫וכ"ק זקיני האדומו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק דקדק דבכאן כתיב ונתנו ה"א (ה' אלוהיך –‬
‫מ"מ) בידך ואיננו מזכיר שצריכין תפלות ובקשות אלא כך הסדר בפשיטות שה' נותנם ביד‬
‫ישראל‪ ,‬ואילו בפרשת בהעלותך כתיב וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם‬
‫והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה"א ונושעתם מאויביכם‪ ,‬הרי שצריכין התרעה וזכירה‬

‫‪ 35‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ויחי‪.‬‬

‫‪ 36‬שם משמואל ‪ ,‬פרשת קדושים‪ .‬ור' שפת אמת‪ ,‬דברים‪ ,‬לראש השנה (תרס"ב) בשם הרבי מקוצק "להשתדל באורייתא‬
‫‪ ..‬דהיינו אל התורה בעומק הנפש להיות מדובק בתורה ובאלקות להיות בשר אחד"‪.‬‬
‫‪ 37‬שם משמואל‪ ,‬פרשת תרומה‪.‬‬
‫‪ 38‬שם משמואל‪ ,‬פרשת תרומה‪ .‬ובפרשת קרח‪ ,‬בשם אביו רבי אברהם מסאכטשוב "שאיש אשר התשוקה שלו היא תורה‬
‫ומצוות אי אפשר שירד לגהנם‪ ,‬ואפילו אם ירד הנני ערב בעדו שימהר ויעוף משם כחץ מקשת"‪ .‬ור' השל‪ ,‬קוצק‪" 50 ,‬ר'‬
‫מנדל לא פסק מלהדגיש שעיקר דרכה של היהדות הוא לימוד התורה"‪.‬‬
‫‪ 39‬שם משמואל‪ ,‬פרשת תצווה‪-‬זכור‪ .‬ור' בהסנה בוער בקוצק שם מסופר שהרבי אמר לאחד מתלמידיו על המימרה‬
‫התלמודית 'אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש' כי "כלום חושב אתה‪ ,‬אברך‪ ,‬שבזה נגמר העסק? (‪ )...‬לא מיניה‬
‫ולא מקצתיה‪ .‬במקום המנוול ההוא‪ ,‬המנוול שבשוק יבוא אליך אל בית המדרש מנוול אחר‪ ,‬מנוול של בית המדרש שגם‬
‫מפניו יש להזהר"‪.‬‬
‫‪ 40‬בהקשר זה ר' השל‪ ,‬קוצק‪" 115 ,‬ללא יגיעה‪ ,‬ללא עמל‪ ,‬אין לשום דבר חשיבות‪ ,‬אין לשום דבר תקומה"‪.‬‬
‫‪ 41‬שם משמואל‪ ,‬פרשת צו‪.‬‬
‫‪ 42‬שם משמואל‪ ,‬פרשת בשלח‪.‬‬
‫‪ 43‬שם משמואל‪ ,‬פרשת בשלח‪.‬‬
‫‪ 44‬שם משמואל‪ ,‬שבועות (במדבר)‪.‬‬
‫וישועה ואיננו כ"כ סדר פשוט‪ ,‬ותירץ ששם האויב בא על ישראל אז צריכין לכל אלה‪ ,‬וכאן‬
‫שישראל יוצאין על האויב אז נוצחין בפשיטות‪ ,‬עכ"ד‪45.‬‬

‫סיפור שממחיש את תביעת הרבי מקוצק שהאדם יתאמץ ויהיה אקטיבי בעבודת ה' מצוי באמירה‬
‫"שאמר זקני מקאצק זצוקללה"ה שהי' ביכולתו לעשות מכל העולם חסידים אבל אין זה טוב"‪46.‬‬

‫אין ערך לחסי דים אם הם נעשים חסידים ב'מופת' של הרבי מקוצק‪ .‬חסיד אמיתי הוא מי שבוחר‬
‫להיות חסיד ומגיע לכך מיוזמתו‪47.‬‬

‫‪ .5‬היחיד במרכז – הרבי מקוצק מדגיש את מקומו של היחיד בעבודת ה'‪" :‬שיבחן כל איש ואיש‬
‫לפי מה שהוא בעצמו ולא מצד הכלל"‪ 48.‬על הפסוק 'ראה אנכי נותן לפניכם' שואל הרבי מקוצק‬
‫מדוע 'ראה' נכתב ביחיד ו'לפניכם' ברבים‪ ,‬ומתרץ ש"שכאשר נותנים מן השמיים נותנים לפני‬
‫כולם בשווה וכל אחד ואחד נוטל ממנו לפי מה שהוא מהותו והכנתו"‪ 49.‬וב'רמתיים צופים'‬
‫מבאר שהכוונה היא שלפי ההשתדלות הפרטית כל אחד זוכה לקבל‪ .‬כלומר לא שהאדם נברא‬
‫'מוכן' בצורה מסוימת‪ ,‬אלא שכל אחד לפי המאמץ שלו‪ ,‬כך הוא מקבל‪ 50.‬העובדה שהאדם לא‬
‫יכול 'להסתפח' אל הכלל מעמידה אותו בפני תביעה גדולה‪ .‬כפי שכבר ראינו האדם נדרש לעמל‬
‫ולמאמץ גדול‪ ,‬לייסורים וסיגופים‪.‬‬
‫‪ .6‬אחריות כבדה – הרבי מקוצק מעורר בלב שומעיו את האחריות הכבדה‪ ,‬ואת התביעה כי עליהם‬
‫לפעול בעולם; זאת באמצעות פספוס שיכול היה להימנע‪" :‬וחשב מעשה העגל שבאם היו‬
‫עומדים בניסיון היה אז גמר התיקון‪ ,‬וכן בשליחות המרגלים אלמלא נתקלקל העניין היה אז גמר‬
‫התיקון הכללי כמו לעתיד לבוא"‪ 51,‬וכן "בעניין הייחודים אשר משה רבינו ע"ה עשה ייחוד והיה‬
‫מתן תורה‪ ,‬והשני יהיה משיח‪ ,‬ומה שביניהם לא היה בתכלית השלימות‪ ,‬שאילו היה בשלימות‬
‫היה בא משיח"‪ 52.‬כמו כן מסופר ששיבח את דברי הרבי מוורקי שאמר ש"באשר היו ישראל אז‬
‫בלתי ראויין לה נמסרה החכמה לחיצונים"‪ 53.‬אם רק היה קורה כך וכך הייתה כבר באה הגאולה‪.‬‬
‫לכן על האדם להתגבר ולהבין שמעשיו בעולם הזה עשויים להשפיע ולהכריע את כף העולם‬
‫לזכות או לחובה‪.‬‬
‫‪ .7‬ביטול הרצון בפני רצון ה' – ברצוני לחלוק על לוינגר שאמר כי "לא מצינו אמונה זו (של ביטול‬
‫העצמי לעומת האלוהים – מ"מ) אצל ר' מנדל מקוצק"‪ .‬להבנתי הרבי מקוצק קורא לאדם לבטל‬
‫את עצמו בפני ה'‪ .‬בהתייחסו להמן אומר הרבי מקוצק שאשתו ביקשה לשמח אותו בטרם יבוא‬
‫אל המלך שכן אין זה מכובד להגיע עצוב אל המלך‪ .‬העצב מלמד על חסרון‪ ,‬וכיצד זה יבוא‬

‫‪ 45‬שם משמואל‪ ,‬פרשת כי תצא‪.‬‬

‫‪ 46‬שם משמואל‪ ,‬הגדה של פסח‪.‬‬
‫‪ 47‬ור' אמת ואמונה ‪ ,‬תל"א‪ ,‬בשם הרבי מקוצק ש" מה שאינו מיגיעת עצמו‪ ,‬אינו מתקיים"‪ .‬ור' השל‪ ,‬קוצק‪" 122 ,‬שיטתו‬
‫של הקוצקאי הייתה כי על האדם להשיג את הכל בכוחות עצמו‪ ,‬בכוח השכל וההגיון ולא בכוח התפילה"‪.‬‬
‫‪ 48‬שם משמואל‪ ,‬פרשת שמות‪ .‬וראה בהסנה בוער‪" :248 ,‬אדם יחידי נברא" – הוסיף רבי מנדל "והוא חייב תמיד להישאר‬
‫ביחידותו"‪ .‬ור' בהרחבה שם עמ' ‪.242-241‬‬
‫‪ 49‬שם משמואל‪ ,‬פרשת פקודי‪.‬‬
‫‪ 50‬רמתיים צופים סימן ג בשם הרב יעקב מראדזמין ששמע מהרבי מקאצק "בעניין הנתינה נכללים כולם ביחד כי נותנים‬
‫לפני הכל בשוה‪ .‬אבל בענין הראייה וההרגש אינם נופלים כולם תחת סוג אחד‪ .‬רק משונה ראיית כל אחד‪ .‬כי כל אדם‬
‫אינו רואה רק באמצעות השתדלותו ותבונתו"‪.‬‬
‫‪ 51‬שם משמואל‪ ,‬פרשת במדבר‪.‬‬
‫‪ 52‬שם משמואל‪ ,‬פרשת וארא‪.‬‬
‫‪ 53‬שם משמואל‪ ,‬פרשת כי תצא‪.‬‬
‫האדם למל ך ששהוא חש בחסרון תחת מלכותו? לפיכך צריך האדם לשמח את עצמו "שכבוד‬
‫מלכות הוא לאמור שמאחר שאתה מלך שוב אין חסר לי שום דבר‪ ,‬ששום דבר אין תופס אצלי‬
‫מקום"‪ 54.‬ומסביר השם משמואל "שהרי סוף סוף חסר לו מה שחסר ואיך יעשה שקר בנפשו‬
‫שלא חסר לו מאומה‪ ,‬אך כאשר אינו זוכר את עצמו כלל וכל חושיו נמסרים לצורך המלך יתכן‬
‫לומר כן"‪ 55.‬נקודה זו מתחברת לפירוש הרבי מקוצק את מושג האמונה‪ ,‬אשר היא לדבריו "שאינו‬
‫חושש לטובת עצמו אלא לצורך המשלח"‪ 56.‬ועוד‪:‬‬
‫ור' יהודה א"ש אמר "כחיילות של בית דוד" היינו שעדיין יש לחוש ליאוש ח"ו‪ ,‬אלא יהי'‬
‫תקיף בדעתו כחיילות של בית דוד‪ ,‬דאיתא (כתובות ט' ב) כל היוצא למלחמת בית דוד גט‬
‫כריתות כותב לאשתו‪ ,‬ופירש זקיני כ"ק אדמו"ר זצללה"ה מקאצק שלא יהיה לו שום צירוף‬
‫בדעתו לעניני ביתו אלא כל רעיוניו יהיו במלחמה‪ ,‬ובאופן זה היו מתחזקים בודאי לנצח בשם‬
‫ה' שנקרא עליהם וצלם אלקים המאיר על פניהם‪ .‬כן יהי' כל איש בעיני עצמו ויבטח בשם ה'‬
‫כי ה' אתנו אל תיראום‪ ,‬וכל כמה שיהי' דבוק בהש"י ושקוע בהשגות התורה ביותר כן יגדל יותר‬
‫הנצחון‪57.‬‬

‫אם כן ככל שיהיה האדם דבוק בה' ושקוע בתורה‪ ,‬כך יגבר הניצחון על היצר‪.‬‬
‫‪ .8‬שהאדם יראה עצמו כאילו עוד לא התחיל – אל לו לאדם לחשוב שהגיע למעלה כלשהי‪ 58.‬כך‬
‫פירש הרבי מקוצק את אמירת חז"ל "חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי למעשי אבותיי"‪:‬‬
‫"ששוטה הוא זה שתרהב בו נפשו להשוות מעשיו למעשה אבות‪ ,‬אלא הפירוש 'יגיעו' היינו‬
‫שתהיה להם נגיעה בעלמא"‪ 59.‬נגיעה ‪ -‬כן‪ ,‬הגעה ממש ‪ -‬לא‪ .‬כמו כן האדם צריך להבין שהוא‬
‫אינו יכול להיות קדוש "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם‪ .‬איך יכול בשר ודם להיות קדוש?‬
‫אלא משום כי קדוש אני ה' אלוהיכם"‪ 60.‬גם ללא להבין בדיוק את התירוץ‪ 61,‬חשובה לענייננו‬
‫השאלה – 'איך יכול בשר ודם להיות קדוש?' ואמירה דומה "איך האדם יכול לומר מלכויות?‬
‫אלא כדי שתמליכוני עליכם"‪ 62.‬גם כאן‪ ,‬ללא להבין את התשובה אנו שומעים את התהייה "איך‬
‫האדם יכול לומר מלכויות?" האדם הוא מוגבל‪ ,‬הוא אינו יכול להיות קדוש‪ ,‬הוא אינו יכול לומר‬
‫מלכויות‪ ,‬הוא אינו יכול להגיע למעשה אבותיו‪ .‬גם כשהוא שמח בשמחת תורה הוא שמח לא‬
‫על מה שעשה‪ ,‬שכן עליו לראות עצמו כאילו לא התחיל‪ ,‬אלא על מה שיעשה "ששמחת תורה‬
‫היא על הקבלה להבא ולא על מה שלעבר‪ ,‬כי מי ירהיב עוד בנפשו לומר שלמד? אלא על הקבלה‬
‫להבא שנלמוד"‪ 63.‬גם על הצדיקים עליהם אמר רש"י כי "יש להם לצדיקים לתלות במעשיהם‬

‫‪ 54‬שם משמואל‪ ,‬פרשת תולדות‪ .‬ולכן "שמחה היא התפשטות הקדושה" (שם משמואל‪ ,‬מועדים‪ ,‬סוכות)‪ .‬כשאדם שמח‬
‫הוא במצב של ביטול בפני ה' ולכן חלה עליו קדושה‪.‬‬
‫‪ 55‬שם משמואל‪ ,‬פרשת וירא‪.‬‬
‫‪ 56‬שם משמואל‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ .‬ור' בקול מבשר ח"ג‪' ,‬אמונה ובטחון'‪ ,‬שם מובאים דברי הרבי מקוצק הללו ונוסף‬
‫עליהם "ואני – הוסיף הרבי מקאצק זי"ע – דבוק בזה"‪.‬‬
‫‪ 57‬שם משמואל‪ ,‬מועדים‪ ,‬לסליחות זכור ברית‪ .‬ההדגשות שלי‪.‬‬
‫‪ 58‬בהקשר זה ר' השל‪ ,‬קוצק‪" 113 ,‬האדם חייב להבין שהוא תמיד נמצא בהתחלה‪ ,‬שהוא עדיין יושב בחוץ לפני פתח‬
‫הכניסה"‪.‬‬
‫‪ 59‬שם משמואל‪ ,‬פרשת שמות‪ .‬ור' רמתיים צופים סימן ג'‪.‬‬
‫‪ 60‬שם משמואל‪ ,‬פרשת קדושים‪.‬‬
‫‪ 61‬השם משמואל מביא הסברים על דרך הדרש‪ ,‬ובאחד המקומות אף כותב "והדברים צריכין פירוש"‪.‬‬
‫‪ 62‬שם משמואל‪ ,‬מועדים‪ ,‬ראש השנה‪.‬‬
‫‪ 63‬שם משמואל‪ ,‬מועדים‪ ,‬הושענא רבה‪.‬‬
‫הטובים"‪ ,‬אומר הרבי מקוצק "במעשין טובים שעתידין לעשות"‪ 64.‬אפילו הצדיקים‪ ,‬אינם‬
‫יכולים לומר שעשו מעשים טובים‪ .‬האדם צריך לנסות‪ ,‬לרצות‪ ,‬אבל הוא יודע שני דברים‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬שעד כה הוא לא השיג שום דבר‪ ,‬ושנית – שגם יכולתו להשיג בעתיד היא מוגבלת‪ .‬על‬
‫מה שאמר משה 'ובקשתם גם כהונה' אומר הרבי מקוצק "ובקשתם – אף שאתם מהמבקשים‬
‫אלוהות‪ ,‬גם כהונה תחפצו? להיות גם שרים?"‪ 65‬על האדם להיזהר לא לנסות לקפוץ‪ ,‬לא לרצות‬
‫להיות שר‪ ,‬לא לבקש ישר מדרגות בעבודת ה'‪" .‬ואמר להם משה מדרגות אתם חפצים? עשו‬
‫אתם את שלכם‪ ,‬אותו יצר הרע העבירו מלבכם"‪ 66.‬כלומר‪ ,‬קודם תטפלו ביצר הרע שלכם‪ ,‬לפני‬
‫שאתם חפצים במדרגות או בכהונה‪ .‬הרבי מקוצק גם מזהיר שדווקא מי שחושב שהשיג השגות‬
‫הוא המועד ביותר לגאווה "עיקר יצר הרע של גאות הוא אצל אדם שכבר נסתלקה ממנו‬
‫התאווה"‪ 67.‬על האדם להזכיר לעצמו שאפילו אם הוא כבר לא חש בתאווה‪ ,‬עדיין אסור לו‬
‫לטפוח לעצמו על השכם‪ .‬ההזהרה של הרבי מקוצק מקפיצה למדרגות גבוהות‪ ,‬מיומרה להגיע‬
‫ל'מעשי אבותי' מתחברת לנו לאזהרתו לצעוד במתינות ובשיקול דעת‪ .‬בהדרגה ובהתנהלות‬
‫איטית‪.‬‬
‫‪ .9‬לא להתייאש – הידיעה לפיה לא השגתי דבר עשויה להביא את האדם לידי ייאוש‪ .‬אך הרבי‬
‫מקוצק קורא לאדם‪ ,‬גם למי שחש שאיבד את כל מעלותיו‪ ,‬להתחיל מחדש‪:‬‬
‫והרה"ק רבי ר' בונם מפרשיסחא זצללה"ה אמר שיהודה חשב בעצמו שלו לא תועיל שום‬
‫תשובה באשר הי' יכול להשיבו אל אביו‪ ,‬ע"כ נשא אשה אולי יעלה אותו אחד מבניו‪ .‬וזקיני‬
‫זצללה"ה מקאצק כשסיפרו לפניו זה המאמר אמר חס לי' לרבינו זצללה"ה שיאמר כה שאיש‬
‫יסמוך על בניו שיתקנוהו‪ ,‬רק בודאי כך אמר שמאחר שחשב שאיבד כל מה שסיגל מיום היותו‬
‫ע"כ התחיל מחדש לעבוד את ה' והתחיל מן המצוה הראשונה שבתורה‪68.‬‬

‫האדם ששוקט על שמריו הוא כקוף‪ .‬על אמרת חז"ל 'הזקין נעשה כקוף' אמר הרבי מקוצק "היינו‬
‫דענין הקוף שהוא מתדמה במעשיו וכמו שהאדם עושה כן עושה גם הוא‪ ,‬כן הוא באדם כשהזקין‬
‫עושה כעין מה שעשה בהיותו קודם שהזקין"‪ 69.‬מאמרותיו המפורסמות של הרבי מקוצק על‬
‫פתיחת הלב מעידה אף היא על הצורך להתחזק ולא ליפול לייאוש‪ .‬על הפסוק 'והיו הדברים‬
‫האלה על לבבך' שואל הרבי מקוצק מדוע לא נאמר 'בלבבך' ועונה ש"הלב הוא סתום‪ ,‬אלא‬
‫שבזמנים מיוחדים הוא נפתח ואם אדם משים הדברים על לבו כאבן‪ ,‬אז בעת פתיחת הלב נופלים‬
‫הדברים לתוך ליבו"‪ 70.‬ומסביר השם משמואל ש"אין לאדם לישב אז בטל אלא יעשה את שלו‬

‫‪ 64‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ואתחנן‪.‬‬

‫‪ 65‬שם משמואל‪ ,‬פרשת קרח‪.‬‬
‫‪ 66‬שם משמואל‪ ,‬פרשת שמיני‪.‬‬
‫‪ 67‬שם משמואל‪ ,‬פרשת וישלח‪.‬‬
‫‪ 68‬שם משמואל‪ ,‬פרשת וישב‪ .‬ור' ערוגות הבושם ‪ ,‬פרשת וישב‪ ,‬שם מובאת אמירתו של הרבי מקוצק להתחיל מחדש‬
‫בהקשר של הפסוק "ותהר ותלד את חנוך ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך"‪" :‬הרבי מקאצק ז"ל אמר‬
‫באופן אחר‪ ,‬היינו‪ ,‬שהוא עצמו מתחיל מחדש"‪.‬‬
‫‪ 69‬שם משמואל‪ ,‬פרשת בשלח‪.‬‬
‫‪ 70‬שם משמואל‪ ,‬פרשת ויחי‪ .‬ור' רמתיים צופים סימן ג "סיפר לי הרב הצדיק ר' יחיאל מאיר מגאסטאנין שיחי' ששמע‬
‫מהרבי מקאצק ז"ל על פסוק ושמתם את דברי אלה על לבבכם וגו'‪ .‬דלכאורה קשה הא צריך להיות זה בתוך לבבכם‬
‫ובעומק הלב ומה מועיל שהוא על הלב‪ .‬ואמר שאין לך אדם שאין לו שעה שיש לו פתיחת הלב וכמו שאומרים פתח לבי‬
‫בתורתך‪ .‬הוא יפתח לבנו וגו'‪ .‬ובודאי ה' יתברך עוזר לזה המבקש ומתחנן בכל לבו ונפשו שיזכה לזו‪ .‬וכאשר יהיו הדברים‬
‫ולא ישגיח על מה שמרגיש שאין הדברים נכנסין לתוך ליבו ואינו מתפעל‪ ,‬אלא יהיו הדברים‬
‫מונחים כאבן על לבו מבחוץ ואינו חושש‪ ,‬ואז כאשר תבוא העת שהלב נפתח בזמנים המקודשים‬
‫וכדו' אז ממילא יפלו הדברים בתוך ליבו"‪ .‬כלומר גם אם רואה האדם שליבו סתום‪ ,‬שלא יאמר‬
‫נואש אלא ישים את הדברים על ליבו מתוך אמונה ותקווה שבעתיד‪ ,‬עם היפתח הלב‪ ,‬יכנסו‬
‫הדברים פנימה‪ 71.‬אמירה נוספת של הרבי מקוצק מעודדת את מי שמצוי בחשיכה‪ .‬ככל שהוא‬
‫במצב רע יותר עליו לדעת שהפוטנציאל שלו גדול יותר שכן "הגיד שלפי גודל מעלת הנשמה‬
‫כן הוא גודל הקליפה שמלפפתה וכמשל אבן יקרה לפי מסת גדלה כן הוא גודל המכסה האבני‬
‫שעליה"‪ 72.‬ככל שמוקף האדם באבנים כבדות כך יחזק עצמו וידע שבתוכו מנצנץ יהלום יקר‪.‬‬
‫‪ .10‬האור מן החושך והחושך מן האור – זה לעומת זה – הרבי מקוצק אומר שלבן כשפגש את אליעזר‬
‫הבין עד כמה הוא שפל "לבן הסתכל במעלות אליעזר ולעומתו הסתכל במהות עצמו והרגיש‬
‫את השפלות והחושך של עצמו מן האור של אליעזר"‪ 73.‬מתוך ראיית האור ניתן להבין את גודל‬
‫החושך "כי כל דבר נערך לעומת היפוכו"‪ 74.‬גם האדם ביחס לעצמו מבין בשבת עד כמה הוא‬
‫היה שרוי במקום נמוך בימי השבוע "כיוון ששבת אז נפקחו עיני האיש ויודע ומבין את מצבו‬
‫ואז צועק 'וי' שהנני כאבדה ממש ונפשי נאבדה"‪ 75.‬והוא "מרגיש יתרון האור מתוך החושך‪ ,‬אז‬
‫מרגיש שנפשו אבדה מפאת מעשי' שבימי החול"‪ 76.‬כשעוסק הרבי מקוצק במכות שבאו על‬
‫המצרים הוא אומר שלעומת המכות "נתגלו עשרה המאמרות לישראל‪ ,‬בכל מכה ומכה מאמר‬
‫אחד‪ ,‬ובחושך נתגלה לישראל מאמר 'יהי אור'"‪ 77.‬החושך אם כן מורגש בפגישה עם האור‪,‬‬
‫והאור מתחדד ומנצנץ בפגישה עם החושך‪.‬‬
‫‪ .11‬הבל החומר – "על ספר בחינות עולם וזה לשונו‪ :‬מה עניינו שהוא מהביל העולם‪ ,‬מי יתן שגם‬
‫הגוף יהיה כן"‪ 78.‬כמו כן מובא סיפור על ר' פייבל שדיבר עם הרבי על כסף "והשיב לו כ"ק זקיני‬
‫זצללה"ה בלשון מאוים‪' ,‬מה אתה אומר כסף‪ ,‬זה אני שונא בתכלית'‪ ,‬והיו נקבעים הדברים האלה‬
‫בלב הצדיק ר' פייבלי זצ"ל עד כעבור איזה חדשים שהיה כסף נמאס בעיניו ולא היה יכול להביט‬
‫בו כלל"‪79.‬‬

‫במקורות דלעיל לא עשיתי שימוש בכל אמרות הרבי מקוצק המופיעות בשם משמואל‪ .‬קריטריון הבחירה‬
‫שלי היה ריבוי אמרות הקשורות לאותו הנושא‪ ,‬או אמרה משמעותית המבטאת בבירור עקרון רוחני‬
‫מסוים‪ .‬אמרות פרטיקולריות העוסקות למשל במעלת חג הפורים לא הוכללו בקריטריונים‪ .‬גם אמירות‬

‫על לבו בחיצוניות הלב‪ .‬כאשר לפעמים יפתח הלב שלו יפלו הדברים בתוך לבו ממש‪ .‬ואז יראה אור ויתהפך לאיש אחר‪.‬‬
‫והנפש יקבל הדברים דברי תורה בלא רמייה וידע מה יש עליו לעשות ולתקן כל ימי חייו ויכנע וישוב"‪.‬‬
‫‪ 71‬השווה לסיפור על רבי אברהם מסאכטשוב בסנה בוער בקוצק "שאל רבי ישראל את רבי אברהם – האם הבנת את‬
‫הדברים אז‪ ,‬שעה ששמעת אותם כשהם יצאו מפי זקני? (הרבי מקוצק – מ"מ)"‪ .‬רבי אברהם ענה "כששמעתי לא הבנתי‪,‬‬
‫אך החבאתי את הדברים מאחורי האוזן‪ ,‬וכשהגיעה שעת רצון נכנסו הדברים לאזני והבנתים"‪.‬‬
‫‪ 72‬שם משמואל‪ ,‬פרשת וירא‪.‬‬
‫‪ 73‬שם משמואל‪ ,‬פרשת חיי שרה‪ .‬ור' שיח שרפי קודש חיי שרה‪.‬‬
‫‪ 74‬שם משמואל‪ ,‬מועדים‪ ,‬הושענא רבה‪.‬‬
‫‪ 75‬שם משמואל‪ ,‬פרשת יתרו‪.‬‬
‫‪ 76‬שם משמואל‪ ,‬פרשת נשא‪.‬‬
‫‪ 77‬שם משמואל‪ ,‬פרשת בא‪ .‬ור' שיח שרפי קודש‪ ,‬פרשת וארא ופרשת בא‪.‬‬
‫‪ 78‬שם משמואל‪ ,‬פרשת אמור‪.‬‬
‫‪ 79‬שם משמואל‪ ,‬פרשת אמור‪.‬‬
‫שללא דרשנות נותרות סתומות‪ ,‬הגם שיתכן כי טומנות בחובן אמירה עקרונית משמעותית‪ ,‬נותרו מחוץ‬
‫לניתוחנו כאן‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ארבעה מתוך ששת העקרונות שהציע לוינגר הצעתי אף אני‪ :‬מרכזיות לימוד התורה; מרכזיות‬
‫היחי ד; על האדם לראות עצמו כאילו עוד לא השיג כלום; מתוך החושך מתגלה האור ומתוך האור מתגלה‬
‫החושך‪ .‬עיקרון נוסף שמציע לוינגר לפיו אין התורה נראית לאדם אלא 'לפי מה שהוא' הכללתי בעיקרון‬
‫מרכזיות היחיד‪ ,‬ואילו בנוגע לעיקרון לפיו 'האדם נמדד על פי מאמציו להתעלות ולא על פי מעלתו‬
‫בפועל'‪ .‬הגם שהרבי מקוצק מדבר על חשיבות הכוונה‪ ,‬המאמץ וההכנה‪80‬הרי שהעולה מתורותיו כי‬
‫כוונתן להעלאת האדם בפועל‪ ,‬ללא דגש מיוחד על המאמץ לכשעצמו‪ 81.‬על גבי העקרונות שהציע לוינגר‬
‫ביקשתי להוכיח כי בשם משמואל מצויים שבעה עקרונות נוספים של תורת הרבי מקוצק‪ ,‬ואלו הם‪:‬‬
‫הסתרה וצניעות; מתינות ושיקול דעת; עמל (המתבטא בין היתר בטוטליות ובאקטיביות); אחריות‬
‫כבדה; ביטול הרצון בפני ה'; לא להתייאש; הבל החומר‪ .‬חשיבותו של מאמר זה טמונה בעיקר בזרקור‬
‫שהיא מפנה לעבר עקרונות ההסת רה והמתינות התופסות מקום חשוב בתורות הרבי מקוצק המובאות‬
‫בשם משמואל‪ ,‬ושאינן מופיעות אצל לוינגר‪ .‬עקרונות אלו אף מסייעים לנו להבין את הפרט הביוגרפי‬
‫של הסתגרות הרבי מקוצק בחדרו‪ ,‬והתנזרותו הכמעט מוחלטת ממפגש עם חסידיו‪ .‬חלק מהעקרונות‪,‬‬
‫כפי שציינתי‪ ,‬מתכתבים אלו עם אלו ושופכים אור אחד על השני‪.‬‬
‫ראוי להדגיש כי אמרות אותנטיות נוספות של הרבי מקוצק מצויות במקורות נוספים‪ ,‬כגון בספר רמתיים‬
‫צופים ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬כפי שהדגשתי במבוא‪ ,‬ניתן לבחון את אמרות הרבי מקוצק כ'תורת קוצק' ללא‬
‫להזדקק לשאלה מה בדיוק אמר או לא אמר הרבי עצמו‪ .‬אין במאמר זה כדי להתיימר להציע את כל‬
‫עקרונותיו של הרבי מקוצק‪ ,‬ואף לא בהכרח את החשובות שבהן‪ ,‬אלא – כאמור – את אלו העולות מתוך‬
‫כתבי נכדו רבי שמואל מסאכטשוב‪ .‬אני תקווה שמלאכת האיסוף הדקדקנית הצליחה לתרום להבנה טובה‬
‫יותר של דמותו ותורתו של הרבי מקוצק‪ .‬למיטב ידיעתי בחינת תורת רבי שמואל מסאכטשוב על רקע‬
‫תורת סבו הרבי מקוצק‪ ,‬טרם נעשתה‪ ,‬והיא מצריכה מחקר נפרד שלבטח יניב תובנות מעניינות‪.‬‬

‫‪ 80‬למשל‪ ,‬שם משמואל פרשת אמור‪" :‬שבלעם הי' סנגורן של אומה"ע ואמר שיקריב אלפי אלפים קרבנות‪ ,‬ואמר הקב"ה‬
‫אילו הייתי מבקש קרבן לא הייתי אומר למיכאל שהוא אצלי להקריב לי קרבן וממי אני מבקש קרבן מישראל וכו' עד‬
‫שנאמר כי מי בשחק יערוך לה' ידמה לה' בבני אלים וכו'‪ ,‬ואמר הוא זצללה"ה כי ענין מערכי לב אינו נמצא בעליונים‬
‫אלא בישראל כי העליונים הם עומדים כמו שנבראו‪ ,‬והמבוקש הוא הערכת הלב לא עצם הקרבן לבד וע"כ לא נאמר‬
‫למיכאל להקריב קרבן"‪ .‬ההדגשות שלי‪.‬‬
‫‪ 81‬אימרה התומכת בלוינגר ניתן למצוא בסנה בוער בקוצק ‪ , 248‬אך כאן ענייננו הוא במה שמשתמע מדברי השם‬
‫משמואל‪.‬‬
 ‫ביבליוגרפיה‬
‫אוריין‪ ,‬מאיר‪ .‬סנה בוער בקוצק ‪ :‬נתיב חייו של רבי מנדל‪ ,‬ראובן מס‪.2006 :‬‬
‫בורשטיין‪ ,‬רבי שמואל‪ .‬שם משמואל‪ ,‬ישיבת אבני נזר‪ :‬תשנ"ב‪.‬‬
‫גולדציהר‪ ,‬יצחק יהודה‪ .‬הרצאות על האיסלם‪ ,‬מוסד ביאליק‪.2002 :‬‬
‫גרינוולד‪ ,‬הרב משה‪ .‬ערוגות הבושם‪ .‬מתוך 'אוצר החכמה'‪.‬‬
‫השל‪ ,‬הרב אברהם יהושע‪ .‬קוצק ‪ -‬במאבק למען חיי אמת (עורך‪ :‬בונדי‪ ,‬דרור‪ .‬מיידיש‪ :‬בארי איתיאל‪,‬‬
‫ורייזר‪ ,‬דניאל)‪ ,‬מגיד‪.2015 :‬‬
‫לוינגר‪ ,‬משה‪" .‬אמרות אותנטיות של הרבי מקוצק"‪ ,‬תרביץ‪ :‬תשמ"ו‪.‬‬
‫לוינגר‪ ,‬משה‪" .‬תורתו של הרבי מקוצק לאור האמרות המיוחסות לו על ידי נכדו ר' שמואל מסאכטשוב"‪,‬‬
‫תרביץ‪ :‬תשמ"ו‪.‬‬
‫קוצק‪ ,‬רבי מנחם מנדל‪ .‬אמת ואמונה‪ .‬אוחזר מאתר 'דעת' בתאריך ‪ 10‬לפברואר ‪.2017‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=287‬‬
‫שדה‪ ,‬פנחס‪ .‬איש בחדר סגור‪ ,‬ליבו שבור ובחוץ יורדת אפלה‪ :‬אמרות‪ ,‬תורות וסיפורי חיים של רבי מנחם‬
‫מנדל מקוצק‪ ,‬ירושלים‪ :‬שוקן‪ ,‬תשנ"ג‪.‬‬
‫שיח שרפי קודש‪ .‬אוחזר מאתר 'דעת' בתאריך ‪ 10‬לפברואר ‪.2017‬‬
‫‪http://www.daat.ac.il/daat/history/emet/shaar.htm‬‬
‫שינעווער‪ ,‬רבי שמואל‪ .‬רמתיים צופים‪ ,‬מתוך 'אוצר החכמה'‪.‬‬
‫‪Rosen, Michael. The Quest for Authenticity: The Thought of Reb Simhah Bunim,‬‬
‫‪Jerusalem: Urim Publications, 2008.‬‬