‫לעילוי נשמת המנוחה אביבה בת קנו ודרסו אמבאו הי״ד‬

‫מי משפיע בחייו בלי שום מהומה על עולם כה גדול בהשפעה עצומה הכל מידי שמים לרגע לא שכחת‬
‫להגיד‪ .‬בקידוש האחרון שעשינו איתך אמרת מה כל אחד אומר כשהוא לצידך‪ .‬אם בכי היה מחזיר מתים‬
‫העולם היה אוקיינוס!‬
‫נר זיכרון בהיכל ה׳‬
‫המרחם על כל בריותיו הוא יחוס וירחם על נפש המנוחים‬
‫הרב עובדיה יוסף זצ׳׳ל‬
‫גדמנש‬ ‫יסמאו בן טביין‪ ,‬דמלאו בן‬
‫השלום‬ ‫קסנש בת מזנגייה עליה‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬

‫ולהבדיל בין החיים‬

‫לרפואת‬
‫סבינו ואבינו גולמה בן אסלף‪ ,‬אבי מורי יאלו בן מזנגייה‪,‬‬
‫סבתנו אמבט בת יטום‪ ,‬אמי מורתי טקואדה(לאה) בת אמבת‪ ,‬סבתנו נטרו בת לקנש‬
‫אוריאל מסגנאו בן שאשיטו‪ ,‬אלחנן צ׳אללין בן ברטוקן‪ ,‬איתי אמרה בן קנוביש‪ ,‬אורי ברוך בן‬
‫קנוביש‪ ,‬עילאי מצ׳וט בן אמרץ׳‪ ,‬איתן מולועלם בן אמרץ׳‪ ,‬אליהו מטקו בן בלאיינש‪ ,,‬ליאן גטנש בת מנטגבוש‪,‬‬
‫לירון מנאגשה בת מנטגבוש‪ ,‬אנא‪-‬אל בת בליינש‪ ,‬לביא אדיסו בן זמטו(חלי) מיתר בת זמטו‪.‬‬

‫לחזרה בתשובה שלמה‪ ,‬זיווג הגון‪ ,‬וחופה מהרה‬

‫המחבר בן טקואדה(לאה)‪ ,‬גשאו בן טקואדה‪ ,‬יוסף בן אננה‪ ,‬אברן בן אנייש‪ ,‬יצחק בן קנוביש‪ ,‬בר בן‬
‫קנוביש‪ ,‬שמואל בן קנוביש‪ ,‬סלמון בן אבג׳ו‬
‫להצלחת‬
‫משפחת אדמה‪ ,‬וכל משפחות עם ישראל‬

‫הכרת הטוב‬
‫הללויה אודה ה׳ בכל לבב‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫בורא עולם אתה מלך גדול גיבור ונורא על כל העולם‪ ,‬שבזרוע נטויה אותות ומופתים גאלת את עם‬
‫ישראל מצרות מצרים ופדית אותנו מהגלות הארוכה שנמשכה יותר מאלפיים שנה עד עת שהוספתנו לקיבוץ‬
‫גלויות בארץ ישראל‪ .‬שנתת לנו תרי״ג מצוות שהן רמ״ח(‪ )248‬עשה וכן שס״ה(‪ )365‬לא תעשה‪ .‬אנא ממך‪,‬‬
‫שואל ומבקש אני הקטן ממך הגדול כמתנת חינם את כל הטוב שאתה יכול להשפיע עליי כידך הטובה עלי וגם‬
‫את מה שאתה חפץ להביא לי‪ .‬ריבונו של עולם‪ ,‬תירפאני ברפואה שלמה רפואה שלמה ברפואת הגוף רפואת‬
‫הנפש ורפואת הנשמה השוכנת בשכלי‪.‬‬
‫אני עפר ואפר ואתה כל העולם אנא אל תרחק ממני לעולם‪.‬‬
‫קדוש אתה וקדוש שמך‪ .‬כל קדושי עליון יהללוך סלה ממשלתך בכל דור ודור פתח את ידך ותשביע‬
‫את רצוני כמו שכתוב ״פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון״ יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך השם צורי‬
‫וגואלי ביום צרתי אקראך כי תענני ברוב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי ככלות כוחי אל תעזבני ואליך‬
‫תלבבני‪ .‬אמן כן יהי רצון‪ .‬תודה רבה לך השם יתברך על כל החסדים שאתה עושה איתנו‪ .‬ההודאה לאל אשר‬
‫חנן לא רק את עבדו הנאמן‪ .‬תודה מקרב לב ל‪-‬הרה״ג ראש ישיבת ׳תורת חיים׳‪ ,‬בנשר הרב יעקב אליאס על‬
‫לימוד‪ ,‬הכוונה‪ ,‬הדרכה‪ ,‬ועצות מחכימות ומועילות‪ .‬תודה לכל משפחתי שתמיד איתי‪ ,‬לאבי מורי יאלו אדמה‬
‫שיחיה ולאמי מורתי טקואדה גולמה שתחיה על שהביאוני עד הלום‪ .‬השם ימלא כל משאלות לבם לטובה‬
‫ולברכה אמן‪.‬‬

‫הקדמה‪:‬‬
‫בשכונת מגנאנ׳יה באדיס אבבה בארץ כוש לזוג הורים שיחיו נולד בן שלימים נקרא בלאיי‪ .‬השנה‬
‫בהגיעו לגיל ‪ 26‬וזוהי שנה מאוד משמעותית ומבורכת עבורו‪ .‬בגימטריא ‪ 26‬זה יה‪-‬ו‪-‬ה— שם השם יתברך‪,‬‬
‫לכן הנני מרגיש מבורך במיוחד השנה‪ .‬הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו‪ .‬אין הנחתום מעיד על עיסתו אך אני‬
‫מעיד לא על עיסתי אלא על החכמה בינה ודעת שנתן לי הקב״ה ומודה לו על כך בכל יום שעובר‪ .‬עליתי לארץ‬
‫ישראל יחד עם רוב משפחתי בסוף ‪ 1997‬ובתחילה דרנו בחצרות יסף‪ -‬אתר קראוונים ששם רוכזו מרבית‬
‫מעולי אתיופיה וממנו פוזרו כל העולים לרחבי הארץ‪ .‬כעבור שנתיים בחצרות יסף עברנו לעיר חיפה‪ ,‬המקום‬
‫‪3‬‬

‫שממנו כותב אני את מילותיי‪ .‬הנני מבסוט ומברך על הגיענו למקום זה ולשכונת נווה פז למרות כל הקשיים‬
‫והזמנים שפקדו אותי ואת השכונה שלי‪ .‬אני רוצה להיות ברור ונהיר בחיבור זה יותר מבעבר ומקווה להצליח‪.‬‬
‫לעומת העלון הקודם שדובר שם על נושאים מגוונים‪ ,‬חלקם קשורים וחלקם לא‪ ,‬הפעם ניסיתי והשתדלתי‬
‫להביא דברים הקשורים אך ורק לקדושה וזו גם השאיפה לעתיד‪ .‬לכל אחד מאיתנו יש שאיפות ומטרות‬
‫שאליהם רוצים להגיע ולממשן‪ .‬זאת אפשר להשיג ע״י מחקר מעמיק של שורשינו והתמקדות על המטרה‬
‫והיעד שרוצים להשיג‪ .‬את מטרותי ושאיפותי הרבות לא אמנה כאן כי אני לא באתי לדבר על עצמי אלא לחדש‬
‫חידושים שכבר חודשו על ידי רז״ל ועוד רבים שליט״א‪ .‬כפי שידוע‪ ,‬האדם אינו יכול להשאר באותה מדרגה‬
‫לאורך זמן רב‪ .‬הוא חייב להתקדם או להיפך צריך לרדת על מנת לעלות שוב‪ .‬כל ירידה היא לשם ולצורך‬
‫עליה‪ .‬בתור יהודי אני מעיד על אנוכי שהיו אצלי תקופות של פריחה וליבלוב הנפש אך לעומת זאת היו גם‬
‫תקופות פחות טובות‪ .‬כמו גם בעלון הקודם ממליץ אני בעיקר בזמן של משברים וקשיים מאתגרים לקחת ספר‬
‫תהילים ולקרוא בדיקדוק פרק אחר פרק‪ .‬דוד המלך עבר את כל הקשיים שהאדם עובר היום‪ .‬איך יודעים זאת?‬
‫רואים זאת מהפסוק בתהילים‪ :‬״כל משבריך וגליך עלי עברו״(מב‪,‬ח)‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאחר שדוד המלך חיבר את ספר‬
‫׳התהילים׳ לקח רבנו נחמן בן פיגא (זכותו תגן עלינו אמן) את הפרק שנמצא פסוק זה והוסיפו לתיקון הכללי‪.‬‬
‫תיקון הכללי כולל בתוכו עשרה קפיטל מזמורים מתוך ספר התהילים‪ .‬תיקון הכללי כשמו כן הוא כולל בתוכו‬
‫תיקונים רבים ביניהם והכי חשוב תיקון הנפש‪ .‬״בחסד ואמת יכופר עוון״ (אין עוון אלא פגם הברית ואין אמת‬
‫אלא תורה)‪ .‬אנחנו חיים בעולם של הגדרות‪.‬‬

‫הקדמה לפרק א׳‪:‬‬

‫יום אחד התעוררתי עם מיגרנה חזקה במיוחד‪ .‬למה? לדידי‪ ,‬מחמת הנאה פיזית ומחוסר נוזלים לגוף‪,‬‬
‫שאלתי‪ :‬מה אני עושה על מנת להעביר אותה ללא שום תרופה‪ .‬תמה על שניתן להמנע מכאב ראש ללא‬
‫תרופות?! חשוב לציין כי האמונה החזקה שלי היא בבורא יתברך ולא בתרופות שיכולות לאזן את המצב‪.‬‬
‫בסופו של דבר עשיתי מעשה וכך היה‪:‬‬
‫קימה‪ -‬קמתי מהמיטה‬ ‫‪.1‬‬
‫נט״י‪ -‬נטלתי ידיים‬ ‫‪.2‬‬
‫ברכתי על נט״י‬ ‫‪.3‬‬
‫שטיפה‪ -‬שטפתי פנים במים צוננים‬ ‫‪.4‬‬
‫‪4‬‬

‫האמת שהכאב לא חלף אבל לאחר מכן הרגשתי הרבה יותר טוב‪.‬‬

‫פרק א׳‬
‫והערב נא את דברי תורתך בפינו‬
‫בקונטרס ׳תאמין בכוחך׳ של הרב שלום ארוש שליט״א ישנה שאלה‪ :‬מה זה הצלחה? הצלחה‪ ,‬אומר הרב‬
‫״זה לדעת את השם״ ואני אומר שכן זו ההצלחה הרוחנית של האדם ויש את ההצלחה הגשמית‪ .‬ללא ההצלחה‬
‫הרוחנית אין לו את ההצלחה הגשמית‪.‬‬

‫״בראשית ברא אלוהים״ המילה אלוהים מראה על מידת הדין השמים והארץ מידת הרחמים יחד‪ .‬לפי סדר‬
‫לשון פרשת בראשית בספירת ימי הבריאה היה לו יתברך לכתוב יום ראשון במקום ״יום אחד״‬
‫נשאלת השאלה למה שינה את הכתוב ל״אחד״ תירוץ אחד לשאלה הוא‪ :‬כי כשברא אלוהים את הבריאה היה‬
‫הוא יחיד(אחד) בעולמו‪ ,‬המלאכים לא נבראו אלא ביום השני‪ .‬ועל מנת לרמוז דבר זה נקט הכתוב ביום האחד‪.‬‬
‫מדוע לא נאמר ביום שני ״כי טוב״ בשונה משאר הימים? תשובה משום שמלאכת הבדלת המים העליונים‬
‫והמים התחתונים שביום השני והבדלת הים והיבשה אשר ביום השלישי נחשבות כמלאכה אחת‪ ,‬הרי שמלאכת‬
‫היום השני נשלמה למחרת‪ .‬ביום השלישי נאמר פעמים ״כי טוב״ האחד לגמר מלאכת יום שני ועוד אחד לגמר‬
‫מלאכת היום השלישי בעצמו‪.‬‬
‫הרמח״ל‪-‬רבי משה חיים לוצאטו‪ ,‬בסיפרו ׳מסילת ישרים׳ כ״כ ״חיבור זה חיברתיו לא כדי ללמד אנשים‬
‫מושגים חדשים‪ ,‬אלא להזכירם את המפורסם אצלם פירסום גדול״ א״כ החיבור הזה לא נכתב אלא כדי לנסות‬
‫ולהביא חידושים שכבר התחדשו בעבר‪ -‬ע״י חז״ל ויתחדשו בעתיד‪ -‬ע״י הצדיקים שבדורנו‪ .‬החומש השני‬
‫נקרא ״שמות״‪ -‬נקרא גם ספר הגאולה משום שבזמן שהוא נכתב הייתה הגאולה הראשונה‪ -‬יציאת מצרים‪.‬‬
‫שניים מקרא ואחד תרגום‪ ,‬זהו ראשי התיבות של המילה שמות‪ .‬בתחילת הפרשה מובאים שמותיהם של בני‬
‫‪5‬‬

‫יעקב שירדו עימו מצרימה‪ .‬כתוב‪ :‬״דן ונפתלי גד ואשר״ שואלים למה כתיב ו׳ פעמיים? הרי ניתן היה לכתוב‬
‫פעם אחת ב״ואשר״ וזהו‪ ,‬התירוץ לשאלה זה כי ה׳ רצה להבדיל בין בני בלהה לבני זלפה לכן שם ו׳ בנפתלי‬
‫ובאשר‪ .‬ועוד תירוץ זה על מנת שלא תבלע האות נ׳ בנפתלי ובשם הקודם בעת הקריאה הוסיף ו׳ לשם נפתלי‪.‬‬
‫דאגה‪ -‬פירושו ע״פי הרב יגאל כהן ״ה׳ אתה בצד‪ ,‬עכשיו אני מטפל בעניינים״‪.‬‬
‫אין צורך לדאוג כי כל הדואג חסרה בו אמונה בהשם יתברך שכן הוא הדואג והמכלכל לכל ״בכל מכל כל״‪.‬‬

‫והשבות אל לבבך‬
‫שאלה‪ :‬את מה צריך להשיב ללבבך? את מה שכבר היה בתוך ליבותינו‪ .‬מה היה בליבנו? האמונה באל אחד‪,‬‬
‫מונותאיזם והתורה שלימדנו המלאך והשכיח מאיתנו בעת ביאתנו לעולם‪.‬‬
‫איך ניתן להשיב זאת? ע״י כך שנלמד תורה‪ ,‬נחכים ונעשיר את עולמנו בידע נרחב כי אומרים שידע זה כח‬
‫ואני אומר ידע זה בהחלט כח‪ .‬וידעת היום‪.‬‬
‫בכל אחד ואחד הטביע הבורא יתברך כח אמונה ובאמצעות הכח הזה באפשרותו של האדם להגיע לאן שהוא‬
‫חפץ‪ .‬לצדיקים שבדורנו יש יכולות יוצאות מן הכלל‪ .‬איני מעיד על עצמי צדיקות או חסידות(תארים אלה‬
‫שמורים ליחידי סגולה)‪ .‬בכוחי לנצל את כח האמונה שהעניק לי הבורא יתברך ע״מ להצליח במה שארצה‪.‬‬
‫תרתי משמע! מכאן שואלים מהי הצלחה? לדידי‪ ,‬שאתה מצליח לשלב בין לימוד אמונה‪ ,‬תורה ופרנסה אז‬
‫הצלחת‪.‬‬
‫מהם דברי תורה? דברים שקשורים לתורה ומחיים את הנפש והם המזון לנשמה‪ .‬באיזה קשר הם קשורים?‬
‫תשובתי בקשר בין עם ישראל להקדוש ברוך הוא‪ ,‬קשר שלא ניתן להתיר‪ .‬תורה מלשון הוראה‪ ,‬הוראות לבני‬
‫האדם בכלל וליהודי בפרט איך להתנהג בעולם שברא לו הבורא‪ .‬איזה תורה? תורה שבכתב ותורה שבע״פ‬
‫שניתנו מיד הקב״ה למשה רבנו על הר סיני לעיניי כל עם ישראל‪ .‬כל ששת ימי השבוע נבראו למען יום‬
‫השביעי שהוא יום השבת‪ .‬שבעה ימים‪ -‬ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי ושבת‪ .‬השבת היא האות‬
‫השלישית והחזקה מבין שלוש האותות הקיימות בין עם ישראל לקודשא בריך הוא‪.‬‬

‫למה נאמר יום השישי ולא יום שישי כשאר הימים?‬

‫יש לשאלה שתי פירושים‪ ,‬האחד‪:‬‬
‫‪6‬‬

‫התנה הקב״ה את מעשה בראשית שהוא יוצרם ומקיימם רק על מנת שיקבלו עם ישראל חמישה חומשי תורה‬
‫שאם לא יקבלו יחזיר הבריאה לתוהוה ובוהו שהיה בתחילה‪.‬‬
‫השני‪:‬‬
‫יום השישי בה״א הידיעה בא לומר שכל מעשה בראשית תלויים ועומדים עד לאותו היום שבו קיבלו בנ״י את‬
‫התורה שהוא ו׳ בסיון‬

‫יצרים‬
‫מחד גיסא‪ ,‬יצר הרע נמצא בלב‪ ,‬ובלב נמצאים כל הרגשות שלנו שאנחנו מרגישים‪ ,‬שמחה‪ ,‬עצב‪ ,‬כעס‪,‬‬
‫התרגשות וכו׳‪ ,‬והוא משול ליד ימין‪ .‬מנגד יש לנו את יצר הרע המשול ליד שמאל והוא מושך אותנו להנאות‬
‫והבלי העולם הזה‪.‬‬
‫ומאידך גיסא‪ ,‬יצר הטוב שנמצא במח האדם והפעולות שלנו צריכים לבוא מתוך השכל וההגיון בדבר שחפצים‬
‫לעשות‪ ,‬מה עדיף? כך או כך? הוא מושך אותנו לדברים טובים‪ ,‬כלומר לדברים שקשורים בקדושה‪ .‬שנתחזק‬
‫ונעלה מעלה מעלה באהבת השם‪ ,‬הכנעת יצרנו ואהבת חינם של כל עם ישראל והיראה מהבורא יתברך ולא‬
‫מבשר ודם‪ .‬כל זאת לא במהירות מופרזת אלא בזריזות מדורגת‪.‬‬

‫היום השביעי‬

‫מה מיוחד ביום השביעי? תשובה‪ -‬שבת קודש‪ ,‬יום מנוחה וקדושה מיוחד לעם ישראל מה עושים ביום זה?‬
‫קבלת שבת‪ ,‬תפילות‪ ,‬קידוש‪ ,‬סעודות וכו׳‪ .‬מקבלים עלינו שבת בלכה דודי והנשים בהדלקת נרות‪ ,‬בקידוש‬
‫שותים יין אוכלים חלות מכל הסוגים שאפשר‪ .‬לאחר הקידוש יש סעודה ראשונה לשבת מלאת חן ושובע ‪,‬‬
‫שרים פזמונים לשבת‪ ,‬הרב מוסר דבר תורה על השולחן‪ ,‬ולבסוף ברכת המזון‪ .‬וזה רק בליל שבת‪ .‬למחרת‬
‫בבוקר תפילת שחרית בבית הכנסת‪ ,‬חוזרים ושוב מקדשים על היין והחלות‪ ,‬לאחר מכן אפשר ללמוד‪/‬לנוח‪,‬‬
‫ואחרי תפילת מנחה שוב סעודה הפעם שלישית מלאה בכל טוב אחריה מתפללים תפילת מעריב‪/‬ערבית‬
‫וחותמים את השבת בהבדלה‪ .‬ואז מלווים את המלכה בסעודת ״מלוה מלכה״‪ .‬ושבוע טוב‪.‬‬

‫ביטחון‬
‫כתוב בתהילים ״הבוטח בה׳ חסד יסובבנו״‪ -‬ברגע שיש שמחה אפשר להתפלל וע״י תפילה‬
‫אפשר לקבל מה שחפצים‪ -‬את כל הרצונות שלנו יכול למלא הקדוש ברוך הוא ולהמתיק את‬
‫הדינים על כל אחד ואחד בפרט ועל בניו בכלל‪ .‬החסד זה השמחה שבאה עם הביטחון בה׳ על‬
‫כן הבוטח בה׳ מלא בשמחה וגם ההיפך הוא הנכון‪ ,‬זה השמח יהיה מלא בטחון‪.‬‬

‫פסח תשע״ח‬
‫‪7‬‬

‫אחרי ליל הסדר של תשע״ח שעבר ע״לט רוצה אני להביא משהו יפה מאחד הספרים‬
‫הקדושים‪ :‬לפי ספרי ההלכה והאגדה‪ ,‬בחול המועד של יום טוב יש לברך את חברינו ומכרינו‬
‫בברכת מועדים לשמחה‪ ,‬אך כאן נשאלת השאלה למה מועדים לשמחה? הרי ידוע שהמילה‬
‫מועד זה מילה נרדפת לנופל‪ ,‬אז אם מועדים איפה פה השמחה? אלא שהמפרשים מסבירים כי‬
‫למילה ׳מועד׳ משמעויות שונות בהיפוך אותיותיה‪ .‬אחד מהפירושים אומר כי‪ :‬שכשאדם מועד‬
‫ונופל אז לאחר מכן הוא דומע(אותיות מועד)על כך בבכי ואחרי הדמעות באה ההתגברות‬
‫והאדם עומד(אותיות מועד) כמו עמוד(שוב אותן האותיות) ואז נהיה שמח‪.‬‬

‫*מחנה‪ ,‬רוח‪ ,‬שמש ואש‪ :‬הן ארבע מילים שניתן להשתמש בהם כזכר ונקבה ומוזכרים בתורה כולה‪.‬‬
‫פרפראות‬
‫אמת בגימטריא קטנה זה ‪ .9‬אם נחבר את המספרים הנמצאים בקצה זה עם זה יצא אותה תשובה לכולם כך‪:‬‬
‫‪ .4+5 ,3+6 ,2+7 ,1+8 ,0+9‬אמן ואמא הן מילים שמה שמבדיל ביניהם כמו שרואים זה אות אחת‪ .‬יש את‬
‫נ׳‪/‬ן׳ ויש לנו את א‪ .‬בין א׳—נ׳ יש ‪ 13‬אותיות כמנין גיל מצוות‪ .‬לעומת זאת בגימטריא א׳=‪ 1‬ו‪ -‬נ׳=‪ 50‬ראשי‬
‫תיבות אמן‪ -‬אני מאמין נבון‪ /‬אל מלך נאמן‪ /‬אני מוסר נפשי‪ /‬ארורמקלל נפשי‪ /‬אורז מזונות נפשות שאלה‪ ,‬כמה‬
‫חסר מ‪ 49 .49 ?50 — 1‬זה שבע כפול שבע(‪ )49=7*7‬וכעת אנחנו בתקופה של ספירת העומר‪ :‬״שבע‬
‫שבתות תספרו לכם ממחרת השבת״‪ .‬וסופרים ‪ 49‬ימים עד לחג מתן תורה‪.‬‬

‫פלאי הסיפרה שבע‬

‫משהו מיוחד קיים במספר ‪ .7‬בתורה הקדושה ניתן לראות כי במספר הזה קיימת ברכה‪ .‬היכן אנו רואים את‬
‫המספר ‪ 7‬והייחודיות שבו? בחגים‪ :‬פסח חוגגים שבעה ימים‪ ,‬סוכות גם כן שבעה‪ ,‬אך זה לא הכל‪ ,‬בעולם‬
‫קיימות ‪ 7‬יבשות‪ :‬אוסטרליה‪ ,‬אמריקה הצפונית‪ ,‬אמריקה הדרומית‪ ,‬אפריקה‪ ,‬אסיה‪ ,‬אנטארטיקה‪ ,‬ואירופה‪.‬יש‬
‫לנו שבעה סולמות במוסיקהדו רה מי פה סול לה סי ‪-‬‬

‫שבע מילים בתחילת התורה‪ :‬בראשית‪ ,‬ברא‪ ,‬אלוהים‪ ,‬את‪ ,‬השמים‪ ,‬ואת‪ ,‬הארץ‪“ .‬דוגמא נוספת זה בברכות‪,‬‬
‫אלוקים מברך את אברהם שבע לשונות של ברכה‪ ,‬אברהם מברך את יצחק שבע לשונות של ברכה‪ ,‬יצחק‬
‫מברך את יעקב שבע לשונות של ברכה‪ .‬אפילו שהלשונות משתנות מספר הברכות לא משתנה” הוא נשאר‬
‫שבע‪ .‬ברכות חתן וכלה‪-‬שבע ברכות‪ .‬המספר ‪ 7‬מסמל את הרוחניות שבחומר‪ .‬לכל חפץ קיימים שישה‬
‫מימדים‪ -‬צפון‪ ,‬דרום‪ ,‬מזרח‪ ,‬מערב‪ ,‬מעלה‪ ,‬ומטה‪ .‬וה‪ 7-‬זו הרוחניות שבו‪ .‬אם ניקח את איברי וגוף האדם גם‬
‫נראה בכך‪ :‬גוף ‪ 1‬זרוע י' ‪ 2‬זרוע ש' ‪ .3‬רגל י' ‪ 4‬רגל ש' ‪ 5‬חותם ברית קודש ‪ 6‬והראש נותן לנו ‪ .7‬פלאי פלאיו‬
‫של האל יתברך‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫משלי פרק ח׳ פסוק כח׳‪:‬‬

‫ה׳ קנני ראשית דרכו…מפעליו מאז״ המצודת דוד מפרש‪ -‬שבעה דברים נבראו לפני בריאת העולם והם‪ :‬תורה‬
‫תשובה גן עדן גיהנום כסא הכבוד בית המקדש ושמו של המשיח‪.‬‬

‫פרשת וישלח‪ :‬חומש בראשית‬

‫״וישלח יעקב מלאכים לפניו…ארצה שעיר שדה אדום״ מפרש רש״י כל תיבה שיש בסופה ה״א בתחילתה יש‬
‫ל׳ לדוגמא‪ :‬הביתה‪ -‬לבית‪ .‬״עם לבן גרתי ואחר עד עתה״‪ -‬גרתי ותרי״ג מצוות שמרתי גרתי אותיות תרי״ג‪.‬‬
‫גרתי מלשון גר כלומר לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר ולא חשוב‪ .‬הברכה שקיבל יעקב ״ויתן לך האלוהים מטל‬
‫השמים ומשמני הארץ״‪ ,‬שור וחמור זה לא מהשמים ולא משמני הארץ‪ .‬חמור מלשון חומר יש אומרים‬
‫שהמשיח יבוא רכוב על חמור‪ .‬חמור הוא השפל שבבהמות בנוסף כשהוא עייף הוא נח עם המשא בעודו עליו‬
‫בשונה מהאדם שהוא מוריד את המשא מעליו והולך לנוח‪ .‬החמור מדגיש לנו על החומריות‪.‬‬
‫הכח של יעקב אבינו זה השור והחמור השור משול ליוסף הצדיק והחמור משול לבנו של יוסף יששכר‬
‫״ואשלחה להגיד לאדוני״‪ -‬יעקב אבינו אומר אני בא אליך ולא שולח אליך שליחים אלא אני בעצמי ובכבודי‬
‫בא אליך‪ .‬יעקב אבינו בא אל עשו עם ‪ 4‬נשותיון ו‪ 11‬ילדיו‪ ,‬לעומת עשו שבא עליו עם ‪ 400‬אנשים חיילים‬
‫וכלי נשק‪.‬‬
‫הידיים ידי עשו והקול קול יעקב‪.‬‬
‫יעקב אבינו אבינו לא הלך להילחם בעשו אלא כדי להשלים איתו‪.‬‬
‫המלאכים חוזרים ליעקב ואומרים לו ״לא רק שעשו לא רוצה להשלים איתו הוא גם חפץ במותך״ֿ‬
‫שתי הפכים ניפגשים האחד מוחל וסולח והאחר לא מוחל ולא סולח‪ .‬עשו עודנו ברישעותו מגיע עם ארבע‬
‫מאות איש‪ .‬יעקב אבינו שולח ‪ 550‬בהמות כנגד חמש מאות הקורבנות שהקריבו במשך כל השנה‪.‬‬
‫שוחטים בהמה‪ -‬לא אוכלים את גיד הנשה כי המלאך שהתאבק עם יעקב נגע לו בגיד הנשה‪.‬‬
‫כמו הדרך שיעקב אבינו התמודד עם עשו כך עם ישראל צריכים להתמודד עם אומות העולם‪.‬‬
‫למה עשו לא הלך לחרן להרוג את יעקב?‬
‫עשו פחד מאוד מלבן‪ .‬לבן היה ידוע כמלך הכישופים!‬
‫כלל‪ :‬במשנה ברורה כשכתוב אין זהו איסור תורה‪ .‬יש זה מותר לכתחילה‪.‬‬
‫רוממות אל בגרונם(הודו)‪ -‬יראת שמים‪ ,‬בודדים מגיעים לסוג כזה של יראה‪.‬‬

‫פרשת וישב (פרק מ׳ פס׳ א׳‪-‬יב׳)‪:‬‬

‫כל הפסוקים מתחילים באות ו׳ בגימ׳ זה ‪ .6‬חצאים זה ‪ 3‬ו ‪ 3‬מסמלים את שר האופים ושר המשקים‬
‫‪9‬‬

‫אחד מהם חלם על שלושה שריגים ואילו השני חלם על שלושה סלים‪.‬‬

‫עוד מסופר על זריקת האחים את יוסף לבור ע״פי התורה כתוב ״והבור ריק אין בו מים״ נשאלת השאלה למה‬
‫הוסיפה התורה את המילים‪ :‬״אין בו מים״ ?הרי מספיק היה לכתוב הבור היה ריק וממילא אנחנו מבינים שלא‬
‫היו בו מים אז מה פירוש ההוספה הזו? ראשי תיבות אין בו‪ -‬אבל נחשים ועקרבים יש בו זה בא לומר לנו‬
‫שהבור היר ריק ממים אבל נחשים ועקרבים היו בו‪.‬‬
‫אם יש יצירה יש יצרן ‪ ,‬ככל שהיצירה מתוחכמת יותר זה מעיד על גודל היצרן‪ -‬בשביל לייצר כוס פלסטיק לא‬
‫צריך להיות גאון אבל כדי לייצר מחשב צריך להיות גאון‪ .‬האם יש יצירה ללא תכלית?‬

‫שפלות האדם בקלם‪ -‬היו עושים ‪ 5‬דקות סדר כדי להראות את מעלת ניצול הזמן(הרב יצחק ישועה הי״ו)‬

‫• אריסטו היה מוערך בפני הרמבם‪.‬‬

‫• ספר תורה מורכב מ‪ 52‬יריעות כמניין פרשיות השבוע במשך כל השנה‬
‫• חל איסור מן התורה לעשות קעקעוע על הגוף(פרשת קדושים) וזה איסור חד פעמי שעובר אדם אך אין‬
‫חובה להסירו מהגוף‪.‬‬

‫חסלת פרק א‬

‫ב׳‪ -‬משניות וגמרא‬ ‫פרק‬

‫רש״י‪-‬ראשי תיבות של רבי שלמה יצחקי‪ ,‬הוא חי לפני כ‪ 900-1000-‬שנה וחיבר פירוש על כל התנך כולו ועל‬
‫התלמוד הבבלי‪.‬‬

‫כתובות דף ב עמ׳ א׳‪:‬‬

‫רבא אמר שאם קרה לו אונס בענין גיטין הרי זה גט וחייב במזונותיה ולא מתחשבים באונס שלו וזו הכוונה‬
‫״אין אונס בגיטין״‬
‫הגמרא רוצה ללמוד מהיכן למד רבא את דינו‪.‬‬
‫‪10‬‬

‫אפשרות ראשונה‪ ,‬מהמשנה שאומרת‪ :‬״הנותן גט לאישתו ואומר לה הרי זה גיטך בתנאי שלא אבוא בתוך ‪12‬‬
‫חודשים״ אם הוא מת במהלך שנה זו אין זה גט‪ .‬והגמרא מדייקת דווקא‪ ,‬מת אבל אם לא בא מחמת חולי(אונס)‬
‫הרי זה גט‪.‬‬
‫מכאן הגמרא רצתה ללמוד שאין מתחשבים באונס ולכן הגט קיים‪.‬‬
‫הגמרא דוחה את ההוכחה ואומרת שאפשר לפרש את המשנה שבאמת הדין בחלה הוא כמו של מת שהדין הוא‬
‫שאינו גט ולפי זה אומרים שיש אונס בגיטין ואי אפשר ללמוד מכאן מקור לדין של רבא‪.‬‬
‫ולאחר שאנחנו אומרים שדין חלה כדין מת‪ ,‬אם כן למה התנא העדיף לומר את הדין של מת ולא של חלה?‬
‫מתרצת הגמרא שהחידוש במת הוא שאנו אומרים שאין גט לאחר מיתה פירוש כגון שאמר הרי זה גיטך לאחר‬
‫מותי שאין זה גט‪.‬‬

‫מסכת קידושין (דף ל עמוד ב׳)‪:‬‬

‫״כך הקב״ה אמר להם לישראל בני בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין כנגדו‪ .‬ואם אתם עוסקים בתורה‬
‫אין אתם נמסרים לידו של היצר הרע‪ ,‬כמו שנאמר על לימוד התורה באזהרת ה׳ את קין(בראשית ד׳‪ ,‬ז׳) על‬
‫לימוד התורה שנקראת ״לקח טוב״ ואם תיטיב‪ -‬שתעסוק בתורה שאת‪ ,‬כלומר תתנשא ותתגבר על יצרך הרע‪,‬‬
‫ואם אין אתם עוסקים בתורה אתם נמסרים בידו ויפתה אתכם לחטוא כמו שנאמר באותו פסוק ״ואם לא‬
‫תיטיב״‪ ,‬לפתח חטאת רבץ‪ ,‬ולא עוד אלא שכל משאו ומתנו של היצר הרע אינו אלא רק בך להחטיאך כמו‬
‫שנאמר בהמשך אותו פסוק ״ואליך תשוקתו״ ואם אתה רוצה לנצח אותו (את היצר) אז תעסוק בתורה ובכך‬
‫אתה מושל בו כמו שנאמר בסוף הפסוק ״ואתה תמשול בו״‪.‬‬

‫עוד ממסכת קידושין‪:‬‬

‫״חביבין ישראל יותר ממלאכי השרת… שישראל משבחים את ה׳ בכל שעה ולעומת זאת מלאכי השרת פעם‬
‫אחת בשבת‪..‬בחודש‪..‬בשנה‪..‬בשבוע‪ 7-‬שנים‪ .‬יש אומרים פעם אחת ביובל‪ ..‬פעם אחת בעולם‪ -‬בכל משך קיומו‬
‫של המלאך‪ .‬בנוסף כאשר ישראל את ה׳ מזכירין את השם אחרי שתי תיבות לדוגמא ״שמע ישראל ה׳ לעומת‬
‫זאת מלאכי השרת מזכירין את שם ה׳ לאחר שלוש תיבות שנאמר ״קדוש קדוש קדוש השם״ וכן אין המלאכים‬
‫אומרים קדושת קדוש למעלה בשמים עד שישראל אומרים קדושה למטה בארץ‪.‬‬

‫״כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא…ואלו שאין להם…״ (מסכת סנהדרין דף צ עמוד א)‬

‫רבי פינחס בן יאיר אומר‪:‬‬

‫‪11‬‬

‫תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה לידי זריזות זריזות מביאה לידי נקיות נקיות מביאה לידי פרישות‬
‫פרישות מביאה לידי טהרה טהרה מביאה לידי חסידות חסידות מביאה לידי ענווה ענווה מביאה לידי יראת חטא‬
‫יראת חטא מביאה לידי קדושה קדושה מביאה לידי רוח הקודש רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים‪.‬‬

‫מסכת שבת דף קיט עמוד ב׳‪:‬‬

‫״שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בע״ש מבית הכנסת לביתו אחד טוב והשני רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק‬
‫שולחן ערוך ומטתו מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו‪,‬‬
‫ואם אין מטתו מוצעת וכו׳ מלאך רע אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו״‪.‬‬

‫ממשנה ברורה‬
‫הלכות שבת סימן שיח ‪:‬‬
‫כשם שמותר לצלות(אין צליה) אחר צליה בתנאים‪:‬‬
‫שלא ישים את הבשר קרוב מידי לאש כדי שלא יבוא לחתות בגחלים‬ ‫‪.1‬‬
‫שלא ישים את הבשר בקרקעית התנור אלא שיהיה הפסק כלומר בתוך כלי על קרקעית התנור שמא אנשים‬ ‫‪.2‬‬
‫יראו אותו ויהיה ״מיחזה״‪ -‬יראה כמבשל כבימי חול‬
‫כך גם אין אפיה אחר אפיה בליווי שתי התנאים שהוזכרו לעיל‪.‬‬

‫למה רש״י קורא לביצה שתצלה ולא שתתבשל?‬

‫משום שהביצה מתבשלת ללא מים אז קוראים לדבר כזה צליה ולא בישול‪ ,‬ולכן רש״י קורא לה ״שתצלה״‬

‫הכנת כוס תה בשבת‪:‬‬

‫לוקחים שתי כוסות‬ ‫•‬
‫ממלאים כוס אחת מים חמים‬ ‫•‬
‫ושופכים אל הכוס השניה‬ ‫•‬
‫ולבסוף שמים תיון וסוכר לפי הטעם‬ ‫•‬
‫‪12‬‬

‫שלמה המלך חלם ששתי נשים זונות באו אליו כדי שיכריע להם למי שייך התינוק‪ .‬שתיהן ישנו בבית אחד לבד‬
‫וכל אחת ילדה תינוק‪ ,‬יום אחד התעוררה אחת מהן וטענה שהחליפה בין התינוק המת שלה לתינוק החי שלה‪,‬‬
‫גיליתה שהתינוק שלה מת והן התווכחו למי שייך התינוק המת והתינוק החי‪ ,‬זו אומרת שלי החי ושלך המת וזו‬
‫אומרת שלך המת ושלי החי‪ .‬שלמה המלך החכם מכל אדם החליט לעשות להם משפט ושמע את טענות‬
‫השתיים והכרעתו הייתה לחצות את התינוק החי לשתיים ולתת לכל אחת חצי גוף אך האשה שלה שייך התינוק‬
‫אמרה תנו לה את התינוק רק אל תהרגו אותו‪ ,‬מרוב שריחמה על התינוק שלה‪ .‬מכאן הבין שלמה המלך למי‬
‫שייך התינוק והחליט להכריע לטובת האישה שלה שייך התינוק ואמר‪ :‬״תנו לה הילד״‪.‬‬

‫מסכת שבת מונה בחובה ‪ 24‬פרקים‬

‫שמות הפרקים כדלהלן‪:‬‬
‫יציאות השבת‬ ‫‪.1‬‬
‫כירה‬ ‫‪.3‬‬
‫במה מדליקין‬ ‫‪.4‬‬
‫במה טומנין‬ ‫‪.5‬‬
‫במה בהמה‬ ‫‪.6‬‬
‫במה אשה‬ ‫‪.7‬‬
‫כלל גדול‬ ‫‪.8‬‬
‫המוציא יין‬ ‫‪.9‬‬
‫אמר רבי עקיבא‬ ‫‪.10‬‬
‫המצניע‬ ‫‪.11‬‬
‫הזורק‬ ‫‪.12‬‬
‫הבונה‬ ‫‪.13‬‬
‫האורג‬ ‫‪.14‬‬
‫שמונה שרצים‬ ‫‪.15‬‬
‫ואלו קשרים‬ ‫‪.16‬‬
‫כל כתבי‬ ‫‪.17‬‬
‫כל הכלים‬ ‫‪.18‬‬
‫מפנין‬ ‫‪.19‬‬
‫רבי אליעזר דמילה‬ ‫‪.20‬‬
‫תולין‬ ‫‪.21‬‬
‫נוטל‬ ‫‪.22‬‬
‫‪13‬‬

‫חבית‬ ‫‪.23‬‬
‫שואל‬ ‫‪.24‬‬
‫מי שהחשיך‪.‬‬ ‫‪.25‬‬

‫מסכת שבת (דף מד עמ׳ א)‪:‬‬

‫לפי חלק מהמפרשים נר חדש הוא כלי שמלאכתו לאיסור ולכן כשהתנא של המשנה אומר‪ :‬מטלטלים נר חדש‪,‬‬
‫הכוונה היא לצורך גופו או מקומו כמו כל כלי שמלאכתו לאיסור‪ .‬מחדש לנו התנא‪ :‬שאסור לטלטל נר ישן‬
‫אפילו לצורך גופן או מקומו כי הרי הוא מאוס‪ .‬מסביר ה׳פני יהושע׳ שהיות והוא מאוס ומשומש אדם לא‬
‫משתמש בנר הזה אלא לצורך ההדלקה ולא לשימוש אחר‪ ,‬והרי אסור להדליק בשבת‪ .‬יוצא מזה שהנר הישן‬
‫הוא כמו עצים ואבנים שאין לו שימוש בשבת וזה מוקצה יותר חמור‪ .‬ולכן מוסבר מדוע המשנה מביאה את רבי‬
‫שמעון כנגד תנא קמא הרי ידוע שאין מוקצה לרבי שמעון אלא בגלל שנר ישן הוא מוקצה יותר חמור הייתי‬
‫חושב שגם ר״ש מודה ואוסר‪ ,‬קא משמע לן שלא‪.‬‬
‫אומר ר׳ שמעון‪ :‬חוץ מן הנר הדולק בשבת‪ .‬מסביר רש״י שהאיסור הוא גזירת חכמים שמא יבוא לכבותו‬
‫ובאמת כבר למדנו בדף מב‪ :‬בתוספות אין נאותין שלדעת ר״ש נר שבת הוא מוקצה למצוותו‪ .‬אומרים תוספות‬
‫שמוקצה למצוותו לא אוסר בטלטולו כי ע״י טלטולו הוא לא מבטל את המצווה ולכן הטעם שאסור לטלטלו‬
‫משום רבי שמעון הוא שמא יבוא לכבותו‪.‬‬

‫שאלנו מדוע המשנה מביאה את ר״ש לענין שמא יבוא לכבותו שהדין הזה הוא לא קשור להלכות מוקצה והרי‬
‫המשנה דנה בנושא טלטול מוקצה?‬
‫תירצנו שאחרי שר״ש אומר כל הנרות מיטלטלים ואין בהם איסור מוקצה בכל זאת יש איסור אחר שאם הוא‬
‫דלוק אסור לטלטלו שמא יבוא לכבותו‪ .‬ע״כ‪.‬‬
‫מחלוקת ר׳ אלעזר ור׳ שמעון‬
‫כתוב בברייתא שכתובה לפני המשנה‪ :‬מותר השמן שבנר ושבקערה‪..‬רבי שמעון מתיר״ אבל אם לא התכבה‬
‫אסור להסתפק מן השמן שתי טעמים לדבר או משום שמכבה או משום שהוא מוקצה למצוותו‪ .‬אבל השמן‬
‫המטפטף‪ ,‬אמרו תוספות שאסור לר״ש כל עוד שהנר דולק מכיוון שהשמן הוא עדיין מוקצה למצוותו אבל אין‬
‫איסור כיבוי כי השמן טפטף בכלי והוא לא קשור לפתילה‪.‬‬
‫כשהתכבה הנר אין מצוה יותר ומותר להשתמש בשמן לפי רבי שמעון‪.‬‬

‫מיטה שיחדה למעות‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫כך אמר רב יהודה בשם רב‪ :‬מיטה שיחדה למעות אסור לטלטלה ורש״י שם מסביר משמע אפילו בהזמנה‬
‫בעלמא‪ ,‬דהיינו שלא הניח עליה מעות בפועל אף פעם אלא רק ייחד אותה בדיבור ומחשבה בלבד עכ״ד‪.‬‬

‫שואל רב נחמן בר יצחק שרבי יהודה אמר שמותר לטלטל נר חד אבל לא ישן ומפרש רש״י שר״י כרבי מאיר‬
‫שסובר שיש דין מוקצה ובכל זאת כל עוד שלא הדליק את הנר ולא עשה אותו ישן מותר לטלטלה אע״פ שייחד‬
‫אותה לכך הוא מיועד לכך? ואפילו הגמרא שואלת בדרך כל שכן שמה נר שמיוחד ומיוצר לכך אם אף פעם לא‬
‫הדליק אותה ולא עשה מעשה עדיין מותר לטלטלה בשבת? מיטה שלא מייוחדת למעות בייצורה אלא לשבת‬
‫עליה וכדומה והוא רק הזמין אותה במחשבה ודיבור שישתמש בה למעות כל שכן שהמיטה לא תהיה מוקצה‬
‫בגלל זה אלא ודאי שהזמנה בעלמא לא קובעת לעניין מוקצה ואם כן מה פירוש דבריו של רב יהודה אמר רב‪:‬‬
‫מיטה שייחדה למעות אסור לטלטלה? יש שינוי לשון במימרא של אמר רב יהודה א״ר שכך צריך לומר מיטה‬
‫שייחדו אותה למעות אם שמו עליה מעות ואפילו ביום חול אסור לטלטלה בשבת ואפילו שכבר אין עליה מעות‬
‫מפני שייחדוה לכך ואם לא ייחדו אותה לכך אם יש עליה מעות בשבת אסור לטלטלה ואם אין עליה מעות‬
‫מותר לטלטלה ובתנאי שלא היו עליה מעות כל בין השמשות‪.‬‬
‫תוספות ד״ה מטה מדגישים נקודה חשובה לעניין מוקצה שהמיטה הזאת שייחדה למעות(וגם שם עליה מעות‬
‫לפני שבת כפי המסקנה) אסורה בטילטול גם לצורך גופה וגם לצורך מקומה וזה יותר חמור מכלי שמלאכתו‬
‫לאיסור כי בזה שייחד אותה למעות אין לה שום תשמיש בשבת‪.‬‬
‫ד״ה ומה‪ :‬שואלים תוספות שאלה עצומה‪ ,‬לפי מסקנת הגמרא מיטה שיחדה למעות וגם עשה בה מעשה והניח‬
‫עליה מעות אע״פ שירדו ממנה המעות לפני שבת אסור לטלטלה בשבת‪ .‬והרי אתה רש״י דייקת שנר חדש‬
‫מותר לטלטלה אע״פ שהוא מיוחד ומיועד להדלקה כי לא עשית בה מעשה של הדלקה אף פעם אבל ישן אסורה‬
‫אמנם משום שהיא מוקצה מחמת מיאוס אבל לדבריך רש״י יוצא שגם בגלל שעשית בה מעשה וייחוד‪ ,‬ואם כן‬
‫קשה מאוד מדוע ר״י אמר בברייתא שנר של מתכת אע״פ שהוא ישן מותר לטלטלה אם לא הדלקת אותה‬
‫באותה שבת ומדוע הרי ייחדת לשם כך ועשית מעשה?‬

‫מסכת שבת (דף מד עמ׳ ב)‪:‬‬

‫רב אמר לנו שגם שהמעות שהיו עליה נפלו מהמיטה בביה״ש המיטה נשארת מוקצה כל השבת כי מיגו‬
‫דאיתקצאי וכו׳‪.‬‬
‫והרי במשנה בכלים רשום ששידה על גלגלים(מוכני) אם יש עליה מעות אסור לטלטלה בשבת ומשמע שאם‬
‫נפלו ממנה המעות בשבת ואין עליה מעות יותר בשבת מותר לטלטלה ומדוע‪ ,‬הרי ״מיגו דאיתקצאי לבין‬
‫השמשות איתקצאי לכולי יומא״?‬
‫‪15‬‬

‫מתרצת הגמרא‪ :‬המשנה בכלים אליבא דר״ש שאין לו מיגו‪ ,‬אמנם אומר רש״י שהמעות על השידה אסור‬
‫לטלטלה מדין בסיס למעות שאין להם שום תשמיש בשבת ובזה מודה ר״ש שיש מוקצה‪ .‬רב סובר כר״י שיש‬
‫מוקצה ויש מיגו ולכן גם אם נפלו מהמיטה אסור לטלטלה כל השבת‪.‬‬

‫שבת (דף מה עמ׳ א)‪:‬‬

‫אומר רב‪ :‬מניחין נר על גבי דקל בשבת ואין מניחים נר ע״ג דקל ביום טוב‪ ,‬ומסביר רש״י שבשבת שהנר‬
‫מוקצה לא חוששים שיבוא האדם לטפס על העץ או ישתמש בעץ לצורך הנר‪ .‬אבל ביו״ט שהנר הוא לא מוקצה‬
‫חוששים שמא ישתמש בעץ לצורך הנר והרי אסרו חכמים להשתמש במחובר שמא יבוא לתלוש‪.‬‬

‫וקשה לי‪ ,‬אם הוא יודע איסור מוקצה הרי הוא גם יודע איסור השתמשות בעץ ומדוע לא חוששים שיעבור על‬
‫איסור מוקצה ובכל זאת חוששים שיעבור על איסור השתמשות בעץ???‬
‫תירצנו שניתן לומר שאיסור מוקצה הוא מהאיסורים המצויים בשבת ואדם יודע בהם אבל איסורים פחות‬
‫מצויים בשבת כמו השתמשות במחובר ייתכן שאדם לא בקיא בהם‪.‬‬

‫דחיה בידיים לרבי שמעון‬

‫שאל ריש לקיש את ר׳ יוחנן האם כשאומרים אין מוקצה לר׳ שמעון זה גם כשדחה בידיים לדוגמא חיטים‬
‫שזרען בקרקע לפני שהשרישו האם מותר לקחת אותם בחזרה לצורך אכילה או ביצה הנמצאת תחת תרנגולת‬
‫ששם אותה מבעוד יום לדגור בה ונמלך בשבת ורוצה לאכול אותה חיה‪ ,‬האם נאמר שגם לפי ר׳ שמעון אסור‬
‫כי הוא הקצה אותם בידיים לפני שבת והוכיח שלא רוצה להשתמש איתם לשום תשמיש אחר או אולי גם‬
‫במקרה הקיצוני הנוחכי יאמר ר׳ שמעון שמותר לחזור בו בשבת ומותר לקחת אותם בשבת כי אין מוקצה לר׳‬
‫שמעון‪ ,‬גם כשדחה בידיים זה לא משנה?‬

‫עוד הגמרא אומרת‪ :‬רב יהודה אמר בשם שמואל מחדש שאמרנו שאין מוקצה לר׳ שמעון זה לא בכל מצב אלא‬
‫בגקוגרות וצימוקים ששם אותם על ראש הגג לפני שבת על מנת ליבשם‪ ,‬בזה רבי שמעון יודה שזה מוקצה‬
‫ואסור לקחת אותם מהגג כדי לאכול אותם‪ .‬ולכאורה משמע מרש״י שם שזה דווקא גרוגרות וצימוקים כי‬
‫בתהליך הייבוש שלהם הם עוברים למצב שלא ראויים לאכילה עד שיתייבשו לגמרי ובגלל זה גם לר׳ שמעון‬
‫הם מוקצה ועל זה שואלת הגמרא‪ :‬מברייתא(משנה חיצונית) שאומרת‪ :‬שהדין הזה שייך גם לשאר פירות‪ ,‬הגם‬
‫שלא עוברים למצב שאינם ראויים לאכילה בתהליך הייבוש שלהם והמוקצה שלהם הוא מכח שהקצה אותם‬
‫‪16‬‬

‫לייבוש וגילה דעתו שלא יאכל אותם בשבת‪ .‬אבל אם הוא הזמין והדגיש לפני שבת שרוצה לאכול אותם בשבת‬
‫אז מותר‪ ,‬ולא חל עליהם דין מוקצה‪.‬‬
‫הגמרא מסיקה שברייתא זו היא אליבא דר׳ יהודה דווקא והחידוש הוא שהיות שהיה אוכל בפירות לפני‬
‫שהחליט לייבשן אולי מספיק ייחשב כהזמנה ולא יהיו מוקצים בשבת‪ ,‬קא משמע לן שכל עוד שלא הזמין אותם‬
‫בפירוש שדעתו לאכול אותם בשבת יהיו מוקצים מחמת ששם אותן בראש הגג לייבוש‪.‬‬
‫הגמרא אומרת ״היה אוכל״‪ ,‬משמע שהתחיל לאכול לפני שבת בע״ש בבוקר ולאחר ארוחת הבוקר החליט‬
‫לייבשן‪ .‬אכן לאחר הייבוש יכול לאכול אותם אבל לא בשבת כי הוא הקצה אותם מדעתו וזה גם דחיה בידיים‬
‫וזה לא נחשב לו כהזמנה ועל מנת לאכול אותן צריך הזמנה בפירוש‪.‬‬

‫משנה מסיום מסכת‬

‫במשנה האחרונה במסכת כתובות מדובר על בעל ואישה שגרים מחוץ לא״י‪ .‬משנתנו דנה בדיני הכפיה של‬
‫הבעל את אשתו שגרים מחוץ לארץ ישראל ולהפך האישה את בעלה‪ .‬בעודם מחוצה לא״י הבעל יכול לכפות‬
‫על אשתו לעלות לא״י וכשהם מתגוררים בא״י הוא יכול לכפות על אישתו שיגורו בירושלים‪ ,‬אך הם לא‬
‫יכולים לכפות אחד על השניה לצאת מירושלים או לצאת מא״י‪ .‬יש לנו שתי מקרים עם דין אחד‪:‬‬
‫נשא אישה בא״י וגרש בא״י‬ ‫‪.1‬‬
‫נשא בא״י וגרש בקפוטקיא‬ ‫‪.26‬‬
‫הדין‪ -‬משלם במטבע של ארץ ישראל‪.‬‬
‫המקרה השלישי והאחרון הוא שנשא בקפוטקיא וגרש בא״י‪ -‬מחלוקת תנא קמא ורבן שמעון בן גמליאל‪ ,‬לפי‬
‫ת״ק‪ :‬משלם ממעות א״י כי כתובה היא מדרבנן ומקלים בה לעומת זאת לפי רשב״ג‪ :‬משלם ממעות קפוטקיא כי‬
‫כתובה זה מהתורה והולכים לפי מקום השיעבוד‪.‬‬
‫נשא בקפוטקיא וגרש בקפוטקיא משלם ממעות קפוטקיא לכולי עלמא‪.‬‬

‫חסלת פרק ב׳‬