‫‪1‬‬

‫שיעורו של מורנו הגאון רבי משה שפירא זצוק"ל‬

‫ישמעאל ‪ -‬פרשת ויצא תשע"ג‬

‫זה נראה נחוץ לבאר ‪ -‬עד כמה שאפשר לפי ערכנו ‪ -‬את הסוגיה של ישמעאל‪.‬‬
‫אנחנו לא נכנסים כאן להערכות‪ ,‬אבל כמו שנראה לשכל הישר‪ ,‬אנחנו בבעיה בלי‬
‫שום אפשרות של פתרון‪.‬‬
‫'פתרון' דוגמת ה'פתרון' ‪ -‬בכמה וכמה מרכאות כפולות ‪ -‬שחווינו אותו‪ ,‬זה יכול‬
‫להימשך עוד פעם או עוד פעמיים‪ ,‬אבל זה לא פתרון‪.‬‬
‫‪ -‬ו'פתרון אחר' הכוונה לשבת‪ ,‬להסכים ולשוחח‪ ...‬כל מי שמעלה את זה על‬
‫הדעת‪ ,‬אלה דברי הבל‪.‬‬
‫בורא העולם שם אותנו במצב שאנחנו בבעיה בלי פתרון‪ .‬אני מדבר על 'פתרון'‬
‫בדרכי הטבע‪ ,‬מעין ה'פתרונות' שמחפשים פה‪ .‬מיני דיבורים או הבלים על 'כוח‬
‫הרתעה' או על 'עוד יותר כוח הרתעה'‪ ...‬אלה דברי הבל‪.‬‬
‫המצב ‪ -‬כפי שהוא נראה לעין ‪ -‬בפעם הבאה‪ ,‬תוך כדי ה"הרתעה" כל הארץ כולה‬
‫תהיה מכוסה‪ ...‬ונצטרך לחיות במצב כמו שחיים אחינו שבדרום‪.‬‬
‫המצב הוא ללא פתרון ובורא העולם דוחק אותנו לפינה‪ ,‬יותר ויותר ויותר‪ .‬זה‬
‫נראה לעין בבירור‪.‬‬
‫כך זה יהיה מכאן ואילך‪ .‬כמו שהדברים נשקלים ברחוב הכוונה מעתה ועד עולם‪,‬‬
‫אנחנו במצב הזה ופתרון ‪ -‬אין‪.‬‬
‫משום מה‪ ,‬לא רוצים לדעת שהתורה כבר דיברה על זה מזמן והדברים הם דברים‬
‫מפורשים‪ ,‬כתובים על ספר‪ ,‬לפני יותר מאלפיים שנה‪ .‬הדברים ברורים‬
‫ומפורשים גם בדברי חז"ל והכיוון של הפתרון הוא אחד ויחיד ואין פתרון אחר‪.‬‬
‫הכיוון הוא אחד‪ .‬נקריא אותו מתוך הגמרא (סנהדרין צ"ז ע"ב)‪" :‬רבי אליעזר‬
‫אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין‪ .‬אמר ליה רבי‬
‫יהושע‪ :‬אם אין עושין תשובה אין נגאלין‪ ,‬אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן‬
‫מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב"‪.‬‬
‫וכך נפסק להלכה ברמב"ם (הלכות תשובה פ"ז ה"ה)‪" :‬וכבר הבטיחה תורה‬
‫שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין שנאמר 'והיה כי יבאו‬
‫עליך כל הדברים וגו'‪ ,‬ושבת עד ה' אלוקיך ושב ה' אלוקיך" וגו'‪.‬‬
‫"מלך קשה כהמן"‪ ,‬פירוש‪ ,‬צא ולמד מה ביקש המן‪" :‬להשמיד להרוג ולאבד את‬
‫כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד"‪.‬‬
‫מחפשים "מלך קשה כהמן"‪ ,‬אבל 'בני אדם קשים כהמן' יש כפי הנראה מאות‬
‫מיליונים שכל אחד מהם רוצה בכל ליבו‪ ,‬ויש כאלה שמוכנים גם למסור את‬
‫הנפש "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום‬
‫אחד"‪.‬‬
‫ה"מלך קשה כהמן" הזה צריך להביא אותנו לחזור בתשובה ואז מובטח להם‬
‫לישראל שמיד ‪ -‬על אתר ‪ -‬הם נגאלין‪.‬‬
‫כאן נמצא הפתרון הוודאי‪ ,‬והוא כבר נמצא אלפי שנה בצורה ברורה ומפורשת‬
‫שאין מפורשת ממנה ואף אחד לא מסתכל לכיוון הזה בכלל‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫גם את זה אנחנו לומדים מכאן ‪ -‬שאין פתרון אחר‪ ,‬וכל מחשבה בכיוון של פתרון‬
‫אחר היא שטות‪.‬‬
‫אנחנו רואים איך זה מתקדם בצורה ברורה צעד אחרי צעד‪ .‬נדחקים לקיר יותר‬
‫ויותר ויותר‪ .‬אין פתרון‪.‬‬
‫לחיות כך אי אפשר‪ .‬משהו לעשות כנגד זה ‪ -‬אי אפשר‪ .‬הפתרון הוא בכיוון אחד‬
‫בלבד ולשם כביכול בורא העולם מוביל אותנו‪.‬‬
‫כיון שאנחנו קהל עדת מקבלי התורה‪ ,‬מאמינים בני מאמינים‪ ,‬אנחנו יודעים את‬
‫זה‪ .‬אם אנחנו נפנים ונדע את זה ברור‪ ,‬אז הדבר יהיה קל יותר וגם ברור יותר‬
‫לאחרים‪.‬‬
‫הבעיה היא גם אתנו‪ .‬גם לנו נראה כאילו ייתכנו פתרונות אחרים‪ .‬זה מציע כך‬
‫וזה מציע כך‪ ,‬כל אחד מציע פתרון משלו‪ .‬כל אחד יותר הגיוני מהשני‪ .‬הניסיונות‬
‫לפתור את הבעיה בצורה אחרת אלה הם דברים בטלים‪.‬‬
‫מה שאני רוצה זה רק קצת להראות שבדברי חז"ל הדברים ברורים לגמרי‪.‬‬
‫בגמרא כתוב דבר סתום‪" .‬מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן"‪ .‬המן לא היה‬
‫מלך‪ ,‬אבל "מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן ואז ישראל עושין תשובה‬
‫ומחזירן למוטב"‪.‬‬

‫בפרקי דר"א פרק ל"ב איתא‪" :‬ששה נקראו בשמותן עד שלא נולדו‪ ,‬ואלו הן‬
‫יצחק וישמעאל‪ ,‬משה ושלמה‪ ,‬ויאשיהו ומלך המשיח‪ .‬ישמעאל מנין‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫'ויאמר לה מלאך ה' הנך הרה ויולדת בן וקראת שמו ישמעאל'‪ .‬ולמה נקרא שמו‬
‫ישמעאל? שעתיד לשמוע הקדוש ברוך הוא בנאקת העם ממה שעתידין בני‬
‫ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‪ ,‬לפיכך נקרא שמו ישמעאל"‪.‬‬
‫כאן חז"ל מגלים לנו שהשם "ישמעאל" נקרא על שם תפילה שמתקבלת‪ .‬המלאך‬
‫אמר לה לקרוא את שמו ישמעאל‪ ,‬כי כביכול בורא העולם שמע את תפילתך לכן‬
‫תקראי את הנולד הזה ישמעאל‪ .‬יש כאן שמיעת תפילה על ידי בורא העולם‪.‬‬
‫"כי שמע ה' אל עניך" (בראשית טז‪ ,‬יא)‪ ,‬מן הראוי היה לקרוא לו " שמעי"‪.‬‬
‫כשכתוב (תהלים נה‪ ,‬כ)‪" :‬ישמע א‪ -‬ל ויענם"‪ ,‬הכוונה לעתיד‪ .‬היצור הזה‪ ,‬הפרא‬
‫אדם הזה‪ ,‬נקרא על שם "שעתיד הקב"ה לשמוע את נאקת העם ממה שעתידין‬
‫בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים"‪.‬‬
‫יש כאן הבטחה‪ .‬עניינו של היצור הזה שנולד‪ ,‬שהוא צריך להביא לעולם תפילה‬
‫שמתקבלת‪ .‬הוא עצמו נולד בתפילה שהתקבלה ולכן הוא נקרא על שם תפילה‬
‫שמתקבלת‪ ,‬וממנו תצא עוד תפילה שתתקבל‪ ,‬כי עתיד הקב"ה לשמוע בקול‬
‫נאקת העם‪.‬‬
‫"נאקת העם" זה לשון שנשמע ביציאת מצרים (שמות ב‪ ,‬כד)‪" :‬וישמע אלקים‬
‫את נאקתם"‪ .‬זה רמז לגאולה השלימה שעתידה לבוא שהיא "כימי צאתנו מארץ‬
‫מצרים"‪.‬‬
‫כתוב כאן שהפרא אדם הזה נברא בעולם כדי לגלות ולהביא תפילה שמתקבלת‪.‬‬
‫הוא בא מתפילה שהתקבלה ותפקידו להביא תפילה שתתקבל‪" ,‬שעתיד לשמוע‬
‫הקדוש ברוך הוא בנאקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית‬
‫הימים"‪.‬‬
‫זה כאן כתוב בלשון עתיד‪ :‬שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫זה מסתמן‪ .‬אנחנו רואים את העתיד ואנחנו יודעים בדיוק מה עתידים בני‬
‫ישמעאל לעשות‪ .‬חלקים מזה כבר ראינו ורואים לאן זה הולך‪.‬‬
‫חלק זה כבר "עבר"‪ ,‬חלק "הווה"‪ ,‬ואנחנו יכולים לעשות שחלק מזה לא יהיה‬
‫בעתיד‪ .‬זה תלוי בנו‪.‬‬
‫כשחז"ל אומרים שזאת תהיה צורת ההנהגה‪ ,‬כך בורא העולם יביא אותנו‬
‫שניגאל‪ ,‬בין שנעשה תשובה מעצמנו ובין שלא נעשה תשובה מעצמנו‪ ,‬יבוא‬
‫מישהו ויכפה אותנו לחזור למוטב‪.‬‬
‫כל בר דעת מבין שזאת הפרשנות האחת והיחידה למה שקורה פה‪ .‬אין פרשנות‬
‫אחרת‪.‬‬
‫הדברים מפורשים‪ .‬כביכול בורא העולם מינה את ישמעאל להיות מלך קשה‬
‫כהמן שעל ידו אנחנו נהיה חייבים להתפלל ‪ -‬והתפילה תתקבל‪" .‬עתיד הקב"ה‬
‫לשמוע בקול נאקת העם ממה שעתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית‬
‫הימים"‪.‬‬

‫בפרשת חוקת (במדבר כ‪ ,‬יד)‪" :‬וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה‬
‫אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו וירדו אבותינו‬
‫מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבותינו ונצעק אל ה'‬
‫וישמע קולנו"‪.‬‬
‫אומר על זה רש"י‪" :‬וישמע קולנו ‪ -‬בברכה שברכנו אבינו (בראשית כז‪ ,‬כב)‬
‫'הקול קול יעקב'‪ ,‬שאנחנו צועקים ונענים"‪.‬‬
‫כאן כתוב חידוש מרעיש‪ .‬המילים "הקול קול יעקב" שיצחק אמר‪ ,‬זו הייתה‬
‫ברכה‪.‬‬
‫פשוטו של מקרא זה לא כך‪ .‬לא הייתה שם ברכה‪ .‬זה היה דיון אם לתת את‬
‫הברכה ליעקב או לא‪ ,‬ו"הקול קול יעקב" היה סיבה לא לתת ברכה‪" .‬הידיים‬
‫ידי עשיו" הכריעו‪.‬‬
‫כתוב כאן ש"הקול קול יעקב" זו ברכה שנתברכנו מאבינו‪.‬‬
‫איפה התברכנו שאנחנו צועקים ונענים? וכי אנחנו צועקים ונענים? לא תמיד‪.‬‬
‫לפעמים כן ולפעמים לא‪ .‬שלמה המלך התפלל על כל נכרי שבא אל בית המקדש‬
‫להתפלל‪" :‬ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי" (מלכים א' ח‪ ,‬מג)‪.‬‬
‫איפה התברכנו שאנחנו צועקים ונענים?‬
‫הדין נפסק להלכה ברמב"ם בהלכות תשובה (פ"ב ה"ו)‪" :‬במה דברים אמורים‬
‫ביחיד‪ ,‬אבל צבור כל זמן שעושים תשובה וצועקין בלב שלם הם נענין‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫["כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו] כה' אלקינו בכל קראנו אליו"‪.‬‬
‫ביחיד צריך זמנים מיוחדים שבהם בורא העולם שומע את התפילה‪ ,‬אבל בציבור‬
‫‪" -‬בכל קראנו אליו"‪.‬‬
‫בכל עת שהציבור צועקים בלב שלם ‪ -‬נענים מיד‪ .‬זה נפסק להלכה‪.‬‬

‫"יעקב" זה כלל ישראל‪ .‬אנחנו נקראים על שמו‪ .‬כל השמות שלנו כעם‪ ,‬הם‬
‫השמות הפרטיים של האדם יעקב‪ .‬אנחנו נקראים "יעקב"‪ ,‬אנחנו נקראים‬
‫"ישראל" ואנחנו נקראים "ישורון"‪ .‬אלה הם שמותיו של יעקב ואלה הם השמות‬
‫שלנו כעם‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫כל פעם שאנחנו משמיעים קול שנשמע בו הקול של יעקב ‪ -‬הקול הזה נענה מיד‪.‬‬
‫ציבור שצועקים בלב שלם ‪ -‬כאן נשמע קולו של יעקב‪.‬‬
‫יחיד שצועק‪ ,‬זה רק יכול להיות שתפילתו תתקבל‪ ,‬אבל זה לא הכרח‪.‬‬
‫שכשקולו של יעקב בוקע ועולה מקול ציבור בישראל ‪ -‬ציבור זה כלל ישראל‬
‫בזעיר אנפין‪ .‬כל ציבור הוא "יעקב" ‪ -‬כשציבור צועק בלב שלם הוא נענה מיד‪.‬‬
‫זאת הברכה שנתברכנו‪" .‬הקול קול יעקב"‪.‬‬
‫כמו שמפורש כאן בפסוק‪ ,‬כשיצאנו ממצרים כתוב (במדבר כ‪ ,‬טז)‪" :‬ונצעק אל‬
‫ה' וישמע קולנו"‪ ,‬כך גם כתוב בפרשת כי תבוא בפרשת מקרא ביכורים (דברים‬
‫כו‪ ,‬ז)‪" :‬ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת‬
‫עמלנו ואת לחצנו"‪.‬‬
‫רש"י מוסיף ומבאר כאן שמה שבקע היה ה"קול יעקב"‪" .‬וישמע קולנו ‪ -‬בברכה‬
‫שברכנו אבינו‪' :‬הקול קול יעקב'‪ ,‬שאנחנו צועקים ונענים"‪.‬‬
‫"קול יעקב" תמיד נשמע ומתקבל‪.‬‬
‫כביכול‪ ,‬מה שאנחנו מובטחים כאן זה שישמעאל יפיק מאתנו את "קול יעקב"‪.‬‬

‫את זה קראנו בפרקי דרבי אליעזר בפרק ל"ב‪ .‬פרק ל' מסתיים‪" :‬חמשה עשר‬
‫דברים עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‪ .‬ואלו הן‪ ,‬ימדדו את‬
‫הארץ בחבלים‪ ,‬ויעשו בית הקברות למרבץ צאן אשפתות‪ ,‬וימדדו בהם ומהם על‬
‫ראשי ההרים‪ ,‬וירבה השקר‪ ,‬וְ ִת גֹׂש האמת‪ ,‬וירחק חק מישראל‪ ,‬ו ירבו עונות‬
‫בישראל‪ ,‬שני תולעת כצמר‪ ,‬וְ ִי קָּ מֵ ל הניר והקולמוס‪ ,‬וְ ִי ָּפ סֵ ל סלע מלכות‪ ,‬ויבנו‬
‫את הערים החרבות‪ ,‬ויפנו הדרכים‪ ,‬ויטעו גנות ופרדסים‪ ,‬ויגדרו פרצות חומות‬
‫בית המקדש‪ ,‬ויבנו בנין בהיכל‪ .‬ושני אחים יעמדו עליהם נשיאים בסוף" וכו'‪.‬‬
‫אחד המפרשים כותב‪ :‬והרואה יראה דכמה מהני חמשה עשר כבר התחילו‬
‫לעשות‪.‬‬
‫וממשיך בפרקי דרבי אליעזר‪" :‬ובימיהן יעמוד צמח בן דוד‪ ,‬שנאמר (דניאל ב‪,‬‬
‫מד)‪ּ :‬ובְ יֹומֵ יהֹון ִד י מַ ְל ַכ יָּא ִא ּנּון ְי ִק ים אֱ ָּל ּה ְש מַ יָּא מַ ְל כּו ִד י ְל ָּע ְל ִמ ין ָּל א ִת ְת חַ ַב ל"‪.‬‬
‫"צמח" זה שמו של מלך המשיח‪" .‬ובימיהן יעמוד צמח בן דוד"‪ ,‬היינו בימי אותם‬
‫פעולות שיעשו בני ישמעאל‪.‬‬
‫הדברים לא לגמרי מובנים אבל כתוב כאן שבימיהן יעמוד צמח בן דוד‪.‬‬
‫ובהמשך הפרקי דרבי אליעזר‪" :‬ועוד היה רבי ישמעאל אומר‪ :‬שלש מלחמות של‬
‫מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות בארץ באחרית הימים‪ ,‬וכו' ומשם בן דוד‬
‫יצמח ויראה באבדן של אלו ואלו ומשם יבא לארץ ישראל‪ ,‬שנאמר‪ :‬מי זה בא‬
‫מאדום"‪.‬‬
‫מה שאנחנו לומדים מדברי חז"ל והדברים ברורים ומפורשים וחלק מהם גם‬
‫נפסק להלכה‪ :‬מובטחים ישראל שבסוף הגלות יעשו תשובה‪ ,‬והאופן הוא רק‬
‫כמו שכתוב בגמרא והוא מסתמן באופן ברור‪ ,‬רק לא ברור מי יהיה אותו "מלך‬
‫קשה כהמן" שילחץ אותנו אל הקיר ואז נראה שאין כל מוצא ונחזור למקור‪.‬‬
‫זה כבר קרה פעם‪ .‬אצל המן הראשון‪.‬‬

‫מה עלינו לעשות‪ .‬מה מתחייב מתוך הדברים?‬

‫‪5‬‬

‫הדבר הראשון שמתחייב זה לא ללכת אחרי שום פרשנויות‪ .‬הקראתי פה את‬

‫הכותרות הרלוונטיות וכך זה יקרה ‪ -‬עד שיתקיים מה שכתוב כאן‪.‬‬
‫כל פרשנות אחרת היא הבל‪.‬‬
‫הדברים ברורים‪ ,‬חד משמעיים‪ ,‬השאלה הגדולה היא מה עלינו לעשות? איך‬
‫להתחיל? איך להצטרף למהלך הזה וללכת לקראתו? האם נחכה עד שיעמידו‬
‫עלינו מלך קשה כהמן כדי שנעשה תשובה? לאן אנחנו נוביל את החרפה כשיבוא‬
‫היום וישאלו אותנו‪ :‬איפה הייתם כשהכול היה כל כך ברור? איפה הייתם?!‬
‫מה אנחנו נשיב‪ .‬שהיינו טרודים בלכתוב מאמר לעיתון או בלקרוא אותו‪...‬‬
‫הדברים לא נגמרו‪ .‬בזה מודה כל בר דעת‪ .‬לא שזה לא נגמר‪ .‬זה מתחיל ובעוצמה‬
‫יותר גדולה‪.‬‬
‫מה אנחנו צריכים לעשות במציאות כזאת? אנחנו נמצאים באחרית הימים‬
‫וישמעאל עושה בדיוק את מה שחז"ל כתבו‪ .‬זה נראה שהם למדו מה שכתוב פה‬
‫ומקיימים את זה‪ .‬ואנחנו באמת קוראים את מה שכתוב פה ‪ -‬ולא מקיימים את‬
‫החלק שלנו‪.‬‬
‫מה עלינו לעשות?‬

‫הדבר הראשון‪ ,‬כשמכניסים אדם לדין שואלים אותו‪ :‬ציפית לישועה?‬

‫"ציפית לישועה"‪ ,‬שואלים את מי שבאמת רוצה בזה‪ ,‬אבל לא יושב ומצפה לזה‪,‬‬
‫לכן שואלים‪ :‬ציפית או לא ציפית?‬
‫"לצפות" זה כמו שכתוב בגמרא "יושב ומצפה מתי הדבר יבא"‪ .‬כללית אני‬
‫באמת רוצה בזה‪.‬‬
‫אני חושש שאותנו ישאלו‪ :‬רציתם ישועה‪ ,‬או ציפיתם שהיא לא תבוא אלא בימי‬
‫הנכדים‪.‬‬
‫זה הדבר הראשון‪ .‬זהו הא' שבלעדיו אי אפשר להתחיל‪.‬‬
‫נפסק להלכה ברמב" ם (הלכות מלכים פרק יא ה"א)‪" :‬וכל מי שאינו מאמין בו‪,‬‬
‫או מי שאינו מחכה לביאתו‪ ,‬לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר‪ ,‬אלא בתורה‬
‫ובמשה רבינו"‪.‬‬
‫מי שאינו מחכה פירוש שהוא לא מאמין בו‪" .‬מאמין" היינו שזה המציאות‬
‫האמתית ולזה העולם נברא‪ .‬אין מציאות אחרת בעולם‪.‬‬
‫מי שאינו מחכה לביאתו פירוש שהוא כופר בדברי התורה‪ .‬לא בדברי הנביאים‬
‫בלבד הוא כופר‪ ,‬אלא בתורה ובדברי משה רבינו הוא כופר‪.‬‬
‫זה הדבר הראשון‪ .‬קודם כל אנחנו צריכים לחזור למציאות האמתית‪ .‬לא לחיות‬
‫בדמיונות‪.‬‬
‫האמת היא אחת והיא ברורה‪ :‬מי שמצפה לישועה ‪ -‬יזכה לה‪.‬‬
‫אני חוזר ואומר‪ .‬כל מי שמצפה היום שיתקיים עוד פעם "ותשקוט הארץ‬
‫ארבעים שנה"‪ ,‬יהיה בסדר הרי יש 'הרתעה'‪...‬‬
‫אני לא מאמין שיש פה מישהו כזה‪ ,‬בשביל זה צריך להיות חסר דעה לגמרי‪.‬‬
‫פני הדברים ברורים לגמרי‪ .‬לוחצים אותנו אל הקיר וזהו‪ .‬אנחנו נמצאים במצב‬
‫והוא כבר התחיל‪ ,‬כעת אנחנו רואים שזה תהליך שלא יגמר רק כמו שמובטחים‬
‫ישראל‪ .‬כך ולא אחרת זה יגמר‪.‬‬
‫חלילה‪ ,‬מי שמחכה למשהו אחר ‪ -‬לזה הוא לא יגיע‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫בפסוק בחבקוק (ב‪ ,‬ג) כתוב‪" :‬כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם‬
‫יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר"‪.‬‬
‫בגמרא סנהדרין שם (צז ע"ב)‪" :‬אמר רבי יונתן‪ :‬תיפח עצמן של מחשבי קיצין‬
‫שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא ‪ -‬שוב אינו בא‪ .‬אלא חכה לו‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫אם יתמהמה חכה לו‪ .‬שמא תאמר‪ :‬אנחנו מחכין והוא אינו מחכה‪ ,‬תלמוד לומר‪:‬‬
‫ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם‪ .‬וכי מאחר שא נחנו מחכים והוא מחכה‬
‫‪ -‬מי מעכב? מדת הדין מעכבת‪ .‬וכי מאחר שמדת הדין מעכבת‪ ,‬אנחנו למה‬
‫מחכין? לקבל שכר‪ ,‬שנאמר‪ :‬אשרי כל חוכי לו"‪.‬‬
‫מפורש כאן בגמרא שלא צריך להגיע למידת הדין‪ ,‬רק אם הוא מחכה ואנחנו‬
‫מחכים‪ .‬הוא ‪ -‬הכוונה לבורא העולם‪ ,‬הוא מחכה תמיד‪.‬‬
‫אנחנו מחכים או לא‪.‬‬
‫הקושיה של הגמרא לא חלה עלינו‪ .‬מאחר שהוא מחכה ‪ -‬מי מעכב? התירוץ על‬
‫זה שאנחנו מעכבים‪ .‬לא מדת הדין מעכבת‪.‬‬
‫גם למידת הדין יש גבול‪ ,‬וגם את מדת הדין ניתן להעמיד מכסא דין ולהושיב על‬
‫כסא רחמים‪ .‬אבל כשאנחנו מעכבים ‪ -‬אנחנו מעכבים‪.‬‬
‫קושיית הגמרא היתה‪ :‬וכי מאחר שאנחנו מחכים והוא מחכה מי מעכב? כיון‬
‫שאנחנו לא מחכים ‪ -‬אנחנו מעכבים‪.‬‬
‫להבין קצת את המשמעות שאנחנו מעכבים את גאולתנו‪ .‬אנחנו מקבלי התורה‬
‫שמוכנים למסור את הנפש על התורה‪ ,‬אנחנו מעכבים את גילוי כבודו יתברך‬
‫בעולם ואנחנו מעכבים את הגאולה של כל העולם כולו‪.‬‬
‫העובדה שאנחנו לא מחכים‪ ,‬עושה אותנו בעצם לשופכי דמים‪ .‬לא 'שופכי דמים'‬
‫סתם‪ ,‬אלא 'רוצחי המונים'‪.‬‬
‫אני מבקש להבין‪ .‬הדברים ברורים לגמרי והדברים רציניים‪ .‬אין כאן שום‬
‫שעשוע או משחקים‪ .‬הדברים רציניים כמוות עצמו‪.‬‬
‫אנחנו רואים שזה התהליך‪ .‬אם את זה אנחנו לא רואים‪ .‬אף אחד כאן לא חשוד‬
‫על חוסר דעת כזה‪ .‬אז איפה אנחנו?‬
‫אפשר לוותר על רוב החיזוקים ורוב ההתעוררויות‪ ,‬ההוספה של עוד שני פרקי‬
‫תהלים‪ ,‬לא זה המבוקש‪ .‬המבוקש הוא שלא נעכב‪.‬‬

‫חז"ל אומרים במילים מפורשות בזהר חדש פרשת נח (דף מ' ע"א)‪" :‬דאי יחזרון‬
‫בתשובה רישי כנישתא או חדא כנישתא בזכותם יתכנש כל גלותא"‪.‬‬
‫ציבור אחד שיחזור בתשובה אמתית ויתפלל מעומק הלב זה ישמיע את קול יעקב‬
‫ויתקיים "וישמע ה' קולנו"‪.‬‬
‫בית כנסת אחד‪ .‬ציבור אחד‪ .‬די בזה שיתקיים 'ישראל עושים תשובה והם‬
‫נגאלים'‪ .‬זה "וישמע ה' קולנו" מברכתו של יצחק‪ .‬ברכתו של אבינו‪" .‬הקול קול‬
‫יעקב"‪.‬‬
‫כל מקום ש"קול יעקב" נשמע ‪ -‬הוא מתקבל‪.‬‬
‫אנחנו מוכרחים להתבונן בזה‪ ,‬לחיות את זה ולהתקדם בכיוון הזה‪ .‬זאת העבודה‬
‫שלנו בימים האלה‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫בימים האלה הדברים מתבררים למעלה מכל ספק‪ .‬אנחנו רואים לאן זה הולך‬
‫ולאן זה מוביל‪ ,‬ואנחנו גם יודעים נאמנה שהסיפור הבא יהיה קשה בהרבה‬
‫מהסיפור הזה‪ ,‬כמו שהסיפור הזה קשה בהרבה מהקודם‪ .‬כולם יודעים את זה‬
‫אז למה מחכים?‬
‫זה מה שרצינו לבאר היום‪ .‬ה' יעזור לנו שמידת הדין לא תעכב‪ ,‬אבל זה בתנאי‬
‫שאנחנו לא נעכב אז "ותחזינה ענינו לשובך בציון ברחמים" במהרה בימינו אמן‪.‬‬

‫נ כתב על ידי הרב ישראל ברונשטיין שליט"א‬