‫אברהם שלמה אופנבכר‬

‫חובת החינוך לנבואה‬

‫חשיבות הנבואה‬
‫מהי נבואה‬
‫כותב הרמב"ם‪" :‬מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם" (הל' יסודי התורה ז'‪ ,‬א')‪ .‬הרשב"ם‬
‫(בראשית כ‪,‬‬
‫ז) מבאר שהמילה נביא מגיעה מלשון דיבור‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬בורא ניב שפתים" (ישעיהו נז‪ ,‬יט)‪ ,‬ומשמעותה היא‬
‫אדם שמדבר עם ה' יתברך‪ .‬נביא מסוגל גם לראות עתידות וכן דברים צפונים‪ ,‬ולכן הוא קרוי גם "רואה"‬
‫(שמואל א' ט‪ ,‬ט‪ ,‬ועיי"ש במלבי"ם) וכן גם "חוזה" (שמואל ב' כד‪ ,‬יא)‪ ,‬על שם שרואה מראות מאת ה'‪ ,‬כמו‪" :‬היה‬
‫דבר ה' אל אברם במחזה" (בראשית טו‪ ,‬א) ‪ .‬נביא גם משמש כנותן מוסר‪ ,‬כמו שמצינו הרבה בנביאים‪ .‬אולם‬
‫את מהות הנביא לא נשיג‪ ,‬כמו שכותב האדמו"ר מפיאסצ'נה הי"ד‪:‬‬
‫"אם בשם נביא‪ ,‬רואה או חוזה קראו אותו‪ ,‬ידעו שהפעולות האלו אשר הנביא פועל להם אינו כל‬
‫עצמותו ולא רק לצרכיהם לשמש אותם בלבד נמצא‪ ,‬וזה היה בזמן שהנביא לנגד עיניהם היה‪,‬‬
‫ולהקות נביאים עם חבלי בני הנביאים באורות קדשיהם את עפעפיהם כהו‪ ,‬לא כן עתה אשר רק‬
‫השמות והפעולות אשר בכתבי קודש נשארו לנו‪ ,‬לכן נתגלגל הדבר אשר מושג מוטעה הנ"ל במוח‬
‫כמה אנשים נתרקם‪ ,‬ויש אשר לא יתנו את לבם אף במעט שכלם לדעת מהו עצם נביא‪ ,‬ורק כמגיד‬
‫עתידות או מוכיח‪ ,‬שהיה מוכיח בשם ה'‪ ,‬יראוהו‪ ,‬ואשר רק זאת פעולתו הייתה ולא יותר‪ ,‬ורק‬
‫האנשים אשר דיברו לישראל בשליחות אלו נביאים היו ולא זולתם‪".‬‬
‫(מבוא השערים פרק א)‬

‫במאמר זה אבקש לטעון כי נביא אינו בעל תפקיד בלבד‪ ,‬נבואה היא מהות היהודי‪ ,‬היא השאיפה שצריך‬
‫כל יהודי לשאוף אליה‪ ,‬וזה הפסגה של עבודת ה' ועטרת תפארת המידות‪ .‬אפשר לראות את זה בברייתא‬
‫הידועה שמביא הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים‪:‬‬
‫"תורה מביאה לידי זהירות‪ ,‬זהירות מביאה לידי זריזות‪ ,‬זריזות מביאה לידי נקיות‪ ,‬נקיות מביאה‬
‫לידי פרישות‪ ,‬פרישות מביאה לידי טהרה‪ ,‬טהרה מביאה לידי חסידות‪ ,‬חסידות מביאה לידי ענוה‪,‬‬
‫ענוה מביאה לידי יראת חטא‪ ,‬יראת חטא מביאה לידי קדושה‪ ,‬קדושה מביאה לידי רוח הקודש‪ ,‬רוח‬
‫הקודש מביאה לידי תחיית המתים‪".‬‬
‫(עבודה זרה כ ע"ב)‬

‫רוח הקודש היא בכלל נבואה‪ ,‬היא הנקראת "רוח ה'" בכל מקום‬
‫(שופטים ג‪ ,‬י; שמואל א' י‪ ,‬יא; שמואל ב' כג‪ ,‬ב;‬
‫ישעיהו יא‪ ,‬ב; ועוד הרבה) ‪ .‬רוח הקודש היא אמנם הדרגה הנמוכה ביותר של נבואה‪ ,‬אבל גם היא נבואה‪ .‬כן גם‬
‫מוכח מדברי הגמרא‪" :‬משמתו חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל" (סוטה מח ע"ב)‪ ,‬דהיינו שחגי‬
‫זכריה ומלאכי היו אחרוני הנביאים (יומא ט' ע"ב) ‪ ,‬ומשמעות הגמרא היא שהנבואה הסתלקה‪ ,‬אבל מכנים‬
‫זאת רוח הקודש‪ ,‬כי בתחילת ימי בית שני הסתלק יצר עבודה זרה ואיתו הנבואה כמסופר בגמרא (יומא סט‬
‫ע"ב)‪ .‬בברייתא שעליה מיוסד ספר מסילת ישרים (ע"ז כ' ע"ב) מבואר כי רוח הקודש היא מעל מדרגת הנקיות‬
‫שהיא מדרגת הצדיק‪ ,‬ומעל מדרגת החסיד‪ ,‬ומעל ענווה שהיא "מידה טובה מכל המידות הטובות" (אגרת‬
‫הרמב"ן)‪.‬‬
‫הנבואה היא החיבור העמוק והנעלה ביותר לה' יתברך‪ ,‬כאשר מדברים עם ה'‪ ,‬וכך היה גם במעמד הר‬
‫סיני‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬פנים בפנים דבר ה' עמכם בהר מתוך האש" (דברים ה‪ ,‬ד)‪ .‬גם לא בכדי‪ ,‬שמלבד ברכת‬

‫‪1‬‬
‫הפרייה ורבייה שמברך משה את העם בנאומו הגדול (דברים א‪ ,‬יא) ‪ ,‬מצינו רק עוד פעם אחת שמשה מברך‬
‫את ישראל‪ ,‬כשהוא אומר בתקווה כי כולם יהיו נביאים‪ ,‬כמו שהוא אומר‪" :‬מי יתן כל עם ה' נביאים כי יתן‬
‫ה' את רוחו עליהם" (במדבר יא‪ ,‬כט) ‪ ,‬ועל זה כותב רבינו בחיי‪" :‬יתכן לומר כי רמז משה בכאן ימות המשיח‪,‬‬
‫אמר‪ :‬מי יתן ויגיע אותו עת שיהיו כל עם ה' נביאים שהוא יתברך עתיד ליתן את רוחו עליהם"‪ ,‬ועיי"ש‬
‫בדבריו‪.‬‬

‫נבואה‪ -‬שיא האהבה‬

‫אף שלא נשיג את מהות הנביא‪ ,‬ננסה רק מעט להבין מאיפה הנבואה באה‪ .‬כתב הרמב"ם‪:‬‬
‫"דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בלבו של אדם עד שישגה בה תמיד כראוי‬
‫ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה‪ ,‬כמו שציווה ואמר בכל לבבך ובכל נפשך‪ ,‬אינו אוהב הקדוש ברוך‬
‫הוא אלא בדעת שידעהו‪ ,‬ועל פי הדעה תהיה האהבה אם מעט מעט ואם הרבה הרבה‪".‬‬
‫(הל' תשובה י‪ ,‬ו)‬

‫זהו מאמר מפורש של הנביא‪" :‬כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני ה'" (ירמיהו ט‪ ,‬כג)‪ ,‬ה'‬
‫חפץ שנדע אותו‪ ,‬כי ככל שנדע אותו יותר נוכל לאהוב אותו יותר‪ .‬הרי עניינה של אהבה הוא‪" :‬להתמסר‬
‫לזולת‪ ,‬וגם לשאוף לקרב את הזולת אליו ביותר‪ ,‬היינו‪ :‬לשאוף להגיע לכלל התחברות הדוקה ביותר עם‬
‫הזולת" (רש"ר הירש על בראשית כב‪ ,‬ב) ‪ .‬הדרך היחידה שאפשר באמת להתמסר לשני זה לדעת אותו‪ ,‬להכיר את‬
‫אישיותו ואיך הוא פועל ומה הוא עושה‪ .‬בשביל זה צריך לקיים תקשורת איתו‪ .‬לכן הדיבור מרבה אהבה‪,‬‬
‫שככל שמדברים כל אחד מגלה את עצמו יותר לשני ומכירים זה את זה‪ ,‬ויודעים יותר אחד על השני‪ .‬דיבור‬
‫הדדי עם ה' הוא הנבואה‪ .‬מי שלא התנבא‪ ,‬לעולם לא ידע את ה' בשיא השלמות האפשרית לבשר ודם‪.‬‬
‫הנבואה היא השיא שבאהבה‪ ,‬כי בנבואה ה' מתייחס לאדם בצורה פרטית‪ ,‬הוא בא ונגלה אליו‪ ,‬וכך אפשר‬
‫להתחבר‪.‬‬

‫נבואה ‪ -‬טבע היהודי‬

‫מצינו בדברי הראי"ה קוק זצ"ל דברים נפלאים בעניין מרכזיות הנבואה בעולמו הרוחני של כל יהודי‪:‬‬
‫"היהדות מקורה הנבואה‪ ,‬והנבואה באה בהתאמה הגמורה של השכל עם המדמה‪ ,‬כלומר בעילויו‬
‫של המדמה עד לידי האצילות והטוהר של השכל‪ ,‬והתאחדותם של שני הכוחות הללו בתכלית‬
‫השלמות‪ .‬וכשם שבכלל ישראל אלה שני הכוחות מתאחדים על ידי ההארה האלוהית המופיעה על‬
‫שניהם ממקורם העליון‪ ,‬ככה הוא בכל אחד ואחד מישראל‪ ,‬אין מידתו היהודית נשלמת כי אם לפי‬
‫אותה המידה של ההתאחדות‪ ,‬שאלה שני הכוחות הקדושים מתאחדים בו‪ ,‬במידתו הפרטית‪ ,‬במידה‬
‫הנשאבת מתוכן הכלל כולו‪ ,‬ועל ידי זה בא כל אחד למידה זו שאם אינם נביאים בני נביאים הם‪".‬‬
‫(אורות ישראל ז‪ ,‬טז‪ ,‬עמ' קסה)‬

‫הרב אומר כי‪" :‬היהדות מקורה הנבואה"‪ ,‬דהיינו שהצורה הטבעית שבה יהודי אמור לחיות היא בנבואה‪.‬‬
‫בלי זה‪" ,‬אין מידתו היהודית נשלמת"‪ ,‬כי בשביל זה חייבים "מידה של התאחדות"‪ ,‬והיינו דבקות בבורא‬
‫יתברך‪ .‬אמנם כאשר יש לאדם שאלה הלכתית הוא ילך דווקא לרב‪ ,‬אבל עיקר הפגישה של האדם עם ה' זה‬
‫דרך נביא‪ ,‬ובעיקר על כך נאמר‪" :‬ולדבקה בו" (דברים יא‪ ,‬כב; ל‪ ,‬כ)‪.‬‬

‫מרכזיות הנבואה בתקופת התנ"ך‬

‫לאמירה שהנבואה היא הטבע השלם של היהודי יש לנו לא רק ראיות מסברה‪ ,‬אלא גם עדות חיה‬
‫המתוארת ברחבי התנ"ך‪ .‬בתקופת התנ"ך היו מגיעים לנביא כל תקופה קצרה‪ ,‬וכמפורש בדברי בעל האשה‬
‫השונמית לאשתו‪" :‬מדוע את הולכת אליו היום לא חודש ולא שבת" (מלכים ב' ד‪ ,‬כג)‪ ,‬הוא אינו מופתע מעצם‬

‫‪2‬‬
‫ההליכה‪ ,‬אלא מההליכה באמצע השבוע‪ .‬גם אצל שאול רואים את זה בצורה מוחשית‪ ,‬כמו שכתוב‪" :‬ויאמר‬
‫לו הנה נא איש אלוהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את‬
‫דרכנו אשר הלכנו עליה" (שמואל א' ט‪ ,‬ו) ‪ ,‬והיה דבר פשוט ומובן מאליו שכשיש בעיה או צורך הולכים לנביא‪.‬‬
‫כן גם מצינו במקומות נוספים (מלכים א' יד‪ ,‬א‪-‬ב; מלכים ב' כב‪ ,‬יב‪-‬יג; ועוד)‪.‬‬

‫אצל שמואל הנביא אפשר לראות בצורה חזקה את הטבעיות שבנבואה‪ .‬שמואל הקטן הגיע לעלי ושאל‬
‫אם הוא קרא לו‪ ,‬ואחרי שזה חזר על עצמו כמה פעמים הבין עלי שה' מדבר עם שמואל‪ ,‬והוא לא מופתע‬
‫מזה (שמואל א' ג‪ ,‬ד‪-‬י) ‪ .‬מכאן אפשר להבין שאפילו שבימים ההם לא היה "חזון נפרץ" (שמואל א' א‪ ,‬ג)‪ ,‬דיבור של‬
‫ה' עם יהודי נתפס כדבר טבעי‪.‬‬
‫גם מהסיפור של אלישע כשנשלח אליו נעמן (מלכים ב' פרק ה)‪ ,‬וכן בכל מיני ביקורים של אליהו ואלישע‬
‫בכל מיני מקומות וריבוי בני הנביאים (ראה מלכים א' פרק יז; מלכים ב' פרקים ב‪ ,‬ד)‪ ,‬וגם ממציאות נביאי השקר‪,‬‬
‫ניתן לראות שבזמן התנ"ך המציאות הטבעית היא שיש נבואה ויש נביאים שהולכים בין האנשים‪ ,‬וזה‬
‫כביכול דבר של מה בכך‪.‬‬
‫הרי לנו שנבואה היא הכרחית וחיונית לנו‪ ,‬והיא טבענו‪ ,‬וכמו שכותב הראי"ה קוק זצ"ל‪" :‬השבה אל אור‬
‫הנבואה‪ ,‬בקישורה אל התורה‪ ,‬בתור הכרה בהירה שהכרח גמור הוא לרוח האדם המסובך לשוב אל המקור‬
‫העליון שהדיעות היותר נשגבות נשאבות ממנו" (שמונה קבצים ב‪ ,‬שא)‪.‬‬

‫המשמעות של חוסר הנבואה‬

‫יש אנשים שעלולים לחשוב שנבואה היא רק תוספת‪ ,‬מעלה יתרה שאפשר להשיג למי שרוצה להגיע‬
‫לפסגה של עבודת ה'‪ ,‬ולא חלק הכרחי מהחיים ומהשאיפות של כל יהודי‪ .‬אמירה כזאת דומה מבחינה‬
‫מסוימת לטענה שגם חוש הראייה הוא רק "פינוק" ולא דבר הכרחי ומהותי לחיי האדם‪ .‬הרי תלמודה של‬
‫בבל‪ ,‬שעל בסיסו כל התורה שבעל פה שלנו‪ ,‬נקרא חושך‪ ,‬כמו שאמרו‪" :‬במחשכים הושיבני כמתי עולם‬
‫(איכה ג‪ ,‬ו)‪ ,‬אמר רבי ירמיה‪ :‬זה תלמודה של בבל" (סנהדרין כד ע"א) ‪ .‬התלמוד הבבלי נקרא חושך‪ ,‬כי אמנם‬
‫הנבואה הסתלקה כבר בתחילת בית שני‪ ,‬אבל לכל הפחות ארץ ישראל היא ארץ של נבואה (כוזרי ב‪ ,‬יד) ולכן‬
‫גם יותר מסוגלת לחכמה (בבא בתרא קנח ע"ב) הנמשלת לאור‪ ,‬והוויתור על מעלה זו הוא חוסר עקרוני‪,‬‬
‫הנמשל לחושך‪.‬‬
‫מלבד המגרעת הפשוטה‪ ,‬שבלי נבואה החיים קשים יותר‪ ,‬חוסר הנבואה ‪ -‬כמו חוסר הראייה לעיוור‬
‫וחוסר השמע לחרש ‪ -‬מהווה פגם מום מהותי בחייו של היהודי‪ .‬יהדות כזו היא נכות‪ ,‬וכלשונו של הראי"ה‬
‫קוק זצ"ל‪" :‬באמת חסרון רוח הקודש בישראל הוא לא חסרון שלמות‪ ,‬כי אם מום ומחלה‪ ,‬ובארץ ישראל‬
‫היא מחלה מכאבת‪ ,‬שהיא מוכרחה להרפא‪ ,‬כי אני ה' רופאך" (שמונה קבצים א‪ ,‬תתכ; מוסר הקודש‪ ,‬ציפייה ד)‪.‬‬
‫אי אפשר לדעת מה בדיוק ה' באמת רוצה מאיתנו ללא נבואה‪ .‬אפשר ודאי להסתמך על התנ"ך וחז"ל ומה‬
‫שגילו רבותינו‪ ,‬אבל זה כמו עיוור המגשש באפלה‪ ,‬ולולא דברי חז"ל והתורה של רבותינו הראשונים‬
‫והאחרונים לא היינו יכולים להגיע לזה בשום דרך אחרת‪ .‬אמנם אל לנו לחשוב כי אנשים שאינם נביאים‬
‫אינם יכולים לדעת מהי רצון ה'‪ ,‬אבל ידיעתם מושגת באמצעות שכל והבנה מתוך התורה ולא בידיעה‬
‫ברורה מה'‪ .‬לכן‪ ,‬חוסר הנבואה הוא נכות שכובלת את האדם בצורה קשה ולא נותנת לדבר ה' להתבטא‬
‫בשיא תפארתו ובגודלו האמיתי‪ .‬ודאי שאפשר לשרוד בלי חוש הראות‪ ,‬אבל לא הישרדות אנחנו רוצים‪,‬‬
‫אלא חיבור מלא לחיים‪ ,‬כמו שמצווה אותנו ה' יתברך‪" :‬ובחרת בחיים" (דברים ל‪ ,‬יט)‪ .‬צריך לחיות‪ ,‬וחיי עיוור‬
‫אינם חיים מלאים אלא חיים חלקיים‪.‬‬
‫חסרון הנבואה אינו מסתכם בכך שאין לנו מגידי עתידות‪ .‬ביסודו של דבר‪ ,‬החיסרון בכלל לא קשור‬
‫למישהו אחר שמעניק את שירותיו לרבים‪ ,‬אלא כל יהודי בהיותו יהודי הוא חסר אם אין לו נבואה‪ .‬אדם‬
‫אינו שואף לבינוניות; הוא שואף מטבעו לשיא‪ ,‬לפסגה‪ ,‬לשלמות‪ ,‬ולכן כל יהודי חייב להרגיש את החוסר‬
‫הזה ולשאוף להשלים אותו ‪ -‬להשיג נבואה‪ .‬לזה גם ה' מחכה‪.‬‬

‫‪3‬‬
‫ניתן להמשיל את חסרון הנבואה לאשה שבעלה הלך למדינת הים‪ .‬לכאורה היא יכולה לנהל חיים‬
‫שלמים בלי בעלה‪ ,‬אבל בכל זאת‪ ,‬אף שאין לה חיסרון‪ ,‬אליבא דאמת כל החיים שלה הם חיי נכות‪ .‬אין לה‬
‫את החיבור עם בעלה‪ ,‬את השלמות הזאת של "והיו לבשר אחד" (בראשית ב‪ ,‬כד)‪ .‬לכן עלינו לחוש צער על‬
‫אובדן הנבואה‪ ,‬ולהשתוקק ואף לפעול לתחייתה‪.‬‬
‫חיי קדושה‪ ,‬חיי תורה‪ ,‬חסרים הם ביסודם ללא נבואה‪ ,‬וכמו שכותב הראי"ה קוק זצ"ל‪" :‬כיוון שנסתלקה‬
‫הנבואה וסר רוח הקודש‪ ,‬גם שרידי הקדושה שנשארו ‪ -‬צפונים ניצוצי גבורתם בקרבם פנימה כגחלים‬
‫עוממות" (שמונה קבצים א‪ ,‬תשצג)‪.‬‬

‫נבואה לעתיד לבוא‬

‫החזון של העתיד‬
‫רוח הגאולה נושבת בקרבנו ואורה זורח מעלינו‪ ,‬כמו שאומר הנביא‪" :‬ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו‬
‫ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל לו‪ ,‬ח)‪ ,‬ואמרו בגמרא‪" :‬אמר רבי אבא‪ :‬אין לך קץ מגולה‬
‫מזה" (סנהדרין צח ע"א) ‪ .‬אנחנו גם עדים לחזונות הנביאים לשיבת ישראל לארצו‪ ,‬ולניסים גדולים וכבירים‬
‫שפקדו אותנו במאה שנים האחרונות‪ ,‬מההשגחה הפרטית היומיומית מול כל האיומים הקיומיים שמקיפים‬
‫אותנו מאז קום המדינה‪ ,‬ועד לניסים הגדולים כגון אלו שהיו במלחמת ששת הימים ומלחמות נוספות‬
‫שבכל אלו גילה ה' לנו אהבה גדולה מאוד‪ ,‬ושכולם מורים על התחלת ה"קרבו לבוא"‪ .‬בשל כך עלינו לשאת‬
‫את עינינו אל דברי הנביאים לראות איך צריכה להיראות הגאולה כדי להתכונן לקראת היום הגדול‪ ,‬כמו‬
‫שאמר הנביא‪" :‬הכון לקראת אלוהיך ישראל" (עמוס ד‪ ,‬יב) ‪ .‬נראה בעזרת ה' כי החזון העתידי סובב סביב עניין‬
‫הנבואה‪.‬‬
‫אומר הנביא על ימות הגאולה‪" :‬כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו יא‪ ,‬ט)‪ ,‬ובמה זה‬
‫יתבטא? "ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד‬
‫גדולם נאם ה'" (ירמיהו לא‪ ,‬לג) ‪ .‬הדרך להגיע למצב זה היא נבואה‪ .‬הנביאים ומודיעים לנו שלעתיד לבוא כל‬
‫ישראל יקבלו נבואה‪ ,‬וכמו שאומר הנביא יואל במפורש‪" :‬והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר וניבאו‬
‫בניכם ובנותיכם זקניכם חלומות יחלמון בחוריכם חזיונות יראו" (יואל ג‪ ,‬א)‪ ,‬כולם‪ ,‬ואפילו העבדים‬
‫והשפחות הכנעניים ישיגו רוח הקודש במידה מסוימת (יואל ג‪ ,‬ב; ועיי"ש במלבי"ם)!‬
‫יש להתבונן‪ ,‬מה יקרה כדי שנגיע למציאות האידיאלית הזו‪ .‬מה ישתנה במציאות כדי שכולם יקבלו‬
‫נבואה‪ .‬המדרש מלמד כי לעתיד לבוא עם ה' יהיו ידועים בתור נביאים‪ ,‬כי כולם יתנבאו‪ " :‬אמר הקדוש ברוך‬
‫הוא‪ :‬בעולם הזה יחידים נתנבאו‪ ,‬אבל לעולם הבא כל ישראל יהיו נביאים‪ ,‬שנאמר‪ :‬והיה אחרי כן אשפוך‬
‫את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו'" (מדרש תנחומא סדר בהעלותך סימן כח)‪ ,‬וישראל יהיו ידועים‬
‫בנבואתם כשם שפעם בגלות היו ידועים בתור הסוחרים‪ .‬כמו שיש כל מיני מדינות שתושביהן מובהקים‬
‫באומנויות שונות‪ ,‬אנו מובהקים בתורה ולעתיד לבוא אף בנבואה‪ ,‬כמו שמובן מדברי הרס"ג ממש כך‪:‬‬
‫"אז תחול הנבואה בתוך עמנו עד שבנינו ועבדינו יתנבאו‪ ,‬כמו שאמר‪ :‬והיה אחרי כן אשפוך את‬
‫רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו'‪ ,‬וגם על העבדים ועל השפחות וגו'‪ ,‬עד שאם ילך אחד‬
‫מבני ישראל אל אחת הארצות ויאמר כי אני מישראל‪ ,‬יאמרו לו‪ :‬אמור לנו מה יהיה למחר? או מה‬
‫היה אתמול? ממה שהיה סוד אצלם‪ ,‬וכאשר יאמר להם יתברר להם שהוא מישראל‪ ,‬כמו שאמר‪:‬‬
‫ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בעמים‪".‬‬
‫(ספר האמונות והדעות מאמר ח)‬

‫עיקר חזון העתיד זה נבואה‪ .‬בית המקדש עיקרו זה השראת השכינה ‪ -‬וזאת הנבואה‪ ,‬ובאמת בית שני לא‬
‫הגיע לשיא תפארתו של "בית מקדש"‪ ,‬שהרי היו חסרים הרבה דברים‪ ,‬ארון הברית וכמה ניסים שהראו על‬
‫השראת השכינה כמובא בחז"ל‪ ,‬ושניים מתוכם הם שכינה ורוח הקודש (יומא כא ע"ב)‪ ,‬והכל סובב על הציר‬

‫‪4‬‬
‫של החוסר בחיבור הנבואי לה'‪ .‬עיקר עבודת הקרבנות הוא התקרבות לה' (עיין רש"ר הירש ויקרא א‪ ,‬ב)‪ ,‬שכן‬
‫קרבן זה לשון קירבה‪ ,‬וכמו שביארנו בסייעתא דשמיא‪ ,‬מתקרבים לה' על ידי נבואה‪ .‬הכהנים והלויים‬
‫תפקידם ללמד את העם‪ ,‬להביא את דבר ה' להמון העולם וללמד אותם (עיין ברמב"ם הל' שמיטה ויובל יג‪ ,‬יב‪-‬יג)‪,‬‬
‫ולעתיד לבוא הם ילמדו נבואה‪ .‬כבר הוזכר שארץ ישראל היא ארץ הנבואה‪ ,‬כמו שכותב ריה"ל‪" :‬כל מי‬
‫שנתנבא לא נתנבא כי אם בה או בעבורה" (כוזרי ב‪ ,‬יד)‪.‬‬
‫תפקיד מלכות בית דוד יהיה להביא את עם ישראל להיות "לאור גוים" (ישעיהו מב‪ ,‬ו)‪ .‬הרי להיות אור‬
‫לגוים ממש אפשר רק על ידי מדינה‪ ,‬כמו ששמעתי מפיו של הרב חיים דרוקמן שליט"א‪ .‬הוא מסביר כי כדי‬
‫להשפיע באמת‪ ,‬צריך להיות מכובד ובעל ערך בעיני השומעים‪ ,‬ויהודים הנודדים ממקום למקום ומנותקים‬
‫מן המציאות לא באמת יביאו הערכה והערצה בעיני ההמון‪ ,‬אף שדבריהם דברי אמת‪ .‬כדי להנחיל את דבר‬
‫ה' לעולם כולו יש צורך במלכות‪ ,‬אימפריה של ממש‪ ,‬וכשם שישאפו המדינות האחרות להידמות למדינת‬
‫מלכות בית דוד כך יושפע עליהם דבר ה'‪ ,‬ואז יתקיים מקרא שכתוב‪" :‬אז אהפוך אל עמים שפה ברורה‬
‫לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד" (צפניה ג‪ ,‬ט)‪.‬‬

‫הכנת הדור לקבלת נבואה‬

‫אחרי שדיברנו על חזון הנבואה שתהיה לעתיד לבוא בעזרת ה'‪ ,‬ואיך יתנבאו אז‪ ,‬יש להבין איך דור העקב‪,‬‬
‫הדור שלנו‪ ,‬יש לו את הכלים להגיע עד כדי נבואה בעזרת ה'‪ .‬כנודע בעולם‪ ,‬דווקא החוסר הגדול הוא מה‬
‫שמקדים את הפתרון‪ ,‬שהוא איזה חידוש גדול של תוספת שפע ברכה בעולם שנבע דווקא מהחוסר‪ .‬היכולת‬
‫להגיע לידי חידוש‪ ,‬נובעת פעמים רבות מתוך משבר‪ :‬כשמרגישים שלא יכולים לחיות כמו שצריך בלעדי‬
‫החידוש הזה‪ ,‬זוהי קרקע פורייה לגילויו‪ .‬ככל שהחוסר בנבואה יורגש בצורה קיומית יותר‪ ,‬ויובן שבלעדיה‬
‫אי אפשר לממש את תפקידנו בעולם‪ ,‬כך הנבואה עצמה תלך ותתקרב אלינו‪ .‬זו המציאות שמתאר לנו‬
‫הנביא לאחרית הימים‪:‬‬
‫"הנה ימים באים נאום ה' אלוהים והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם‬
‫לשמוע את דברי ה'‪ ,‬ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו‪ ,‬ביום‬
‫ההוא תתעלפנה הבתולות היפות והבחורים בצמא‪".‬‬
‫(עמוס ח‪ ,‬יא‪-‬יג)‬

‫אלו פסוקים נוקבים ששייכים ביותר לדורנו מאשר לכל דור אחר‪ .‬יש צמא גדול בעולם‪ ,‬צמא לרוחניות‪,‬‬
‫ומה שעושים לדור הצעיר הצמא כל כך זה שמשקים אותו בחומץ ומפטמים אותו בדברים שאין בהם מענה‬
‫אמיתי לצמאונו (עיין שמונה קבצים להראי"ה קוק זצ"ל ג‪ ,‬כד)‪ .‬הדור כל כך צמא לרוחניות‪ ,‬כל כך צמא למשהו‬
‫אמיתי שישיב את לבבו‪ .‬התשוקה למשהו אמיתי‪ ,‬מהותי ורציני‪ ,‬כל כך דוחפת את הדור עד שמגיעים לידי‬
‫חציפות נועזה שלא הייתה מעולם‪ ,‬שמרוב צמא לא יכולים לשבת בשקט ולהישאר "מנומסים"‪ ,‬אלא‬
‫מוכרחים למלא את הצמא שלהם מרוב שזה נהפך למשהו קיומי‪ ,‬עד כדי חציפות והעזה גדולה‪ .‬זה ממש‬
‫רעב וצמא‪ ,‬והמשמעות של זה היא שיש כאן צורך קיומי‪ ,‬שבלעדי זה אפשר למות‪ .‬מה הצורך הקיומי‬
‫המדובר בנביא? לא למשהו גשמי‪ ,‬ללחם או למים‪ ,‬אלא "לשמוע את דברי ה'"‪ .‬מה זה "דברי ה'" אלה? דבר‬
‫ה' אינו לימוד תורה גרידא‪ ,‬אלא נבואה ממש‪ .‬קרבת ה' ברמה הגבוהה ביותר‪ ,‬שיש בה כדי להלום את‬
‫תביעותיו הגדולות של דורנו‪.‬‬

‫החינוך לנבואה‬

‫המבט הנכון על הנבואה‬

‫כמו שראינו‪ ,‬הנבואה נצרכת ביותר לדורנו‪ .‬צריך להתפלל עליה‪ ,‬להשתוקק אליה‪ ,‬ללמוד עליה‪ ,‬לעסוק‬
‫בה‪ ,‬כדי לעורר את הרוח הזו בתוכנו‪ .‬כמו הנושאים של סנהדרין ובית המקדש וקרבנות ויישוב הארץ‪ ,‬כך‬

‫‪5‬‬
‫צריך לבעור בעצמותנו העניין הזה‪ ,‬שהוא השורש לכל המציאות המתוקנת שאנו רוצים לראות בעתיד‬
‫הקרוב‪.‬‬
‫מתוך המבט הזה אפשר להבין עד כמה חשוב בימינו לחנך את עצמנו קודם כל אבל גם את כולם‪ ,‬ובייחוד‬
‫את הדור הצעיר‪ ,‬לנבואה‪ .‬מה הכוונה? לא הכוונה ודווקא לבתי ספר לחנך נביאים ולהצמיח אנשי אלוהים‪,‬‬
‫ואף שזה חשוב ונצרך‪ ,‬אבל לכאורה זה לא כל כך מציאותי כל עוד לא שבה הנבואה להקים בתי ספר לחנך‬
‫לנבואה באמת‪ ,‬אלא הכוונה למשהו הרבה יותר בסיסי ופשוט‪.‬‬
‫כיום לצערנו לא ניתן להקריב קרבנות‪ ,‬לבנות מקדש או להקים סנהדרין‪ .‬זה נכון‪ ,‬אבל זה לא מונע‬
‫מאיתנו להתעסק בזה ולנסות לעשות כל מה שניתן לקדם את זה‪ .‬צריך להתעסק בנושא‪ ,‬ללמוד אותו‪,‬‬
‫להפוך את הנביאים לדמויות חיות ונערצות‪ ,‬להתעסק בהם ובחייהם ולאמץ את הנהגותיהם‪ .‬העיקר‪ ,‬וזה‬
‫בכל תחום ונושא‪ ,‬לחנך את הדור לרצות להיות נביאים‪ .‬זה החינוך שמעבירים לדור הבא‪ ,‬המסרים‪,‬‬
‫האידיאלים‪ ,‬השאיפות‪ ,‬החלומות‪ ,‬המוסר‪ ,‬ההשקפה הנכונה ועוד‪.‬‬
‫כששואלים ילד קטן‪ ,‬בן חמש או בן עשר או אפילו בן חמש עשרה‪ ,‬מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול‪,‬‬
‫מה הוא יענה? אז לפי רוב יענו שרוצים להיות רופא או עורך דין או רואה חשבון או שופט או מהנדס או‬
‫קצין או משהו כזה‪ ,‬או אולי אפילו יאמרו מורה או אפילו רב או דיין או ראש ישיבה‪ ,‬וזה ממש נפלא‪ .‬אולם‬
‫חסר כאן משהו בסיסי‪ ,‬איפה הנבואה? אפילו מקצועות תורניים חסר בהם משהו בלי רוח ה'‪ ,‬שזה ממש‬
‫כמו נשמה לתורה‪.‬‬

‫דרך החינוך לנבואה‬

‫כמובן נשאלת השאלה למעשה‪ :‬איך מגיעים לזה? איך מחנכים את הדור לנבואה? איך גורמים לכך‬
‫שכאשר ישאלו ילד מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול‪ ,‬התשובה תהיה נביא‪ :‬נביא רופא‪ ,‬נביא דיין‪ ,‬נביא‬
‫מהנדס‪ ,‬נביא ר"מ‪ ,‬אבל קודם כל שרוצה להיות נביא‪.‬‬
‫צריך להתחזק בעניין הזה של ראיית המכלול‪ ,‬וכאשר לא רואים את המכלול‪ ,‬אף שמתעסקים בדברים‬
‫חשובים ויקרים שגם צריכים להיעשות‪ ,‬עלולים מאוד לפספס את העיקר‪ ,‬שהדבר הכי משמעותי וזועק‬
‫פשוט נדחה ונדחק לפינה ללא עין משגיחה‪.‬‬
‫מה כל כך קריטי בדור הזה? אמרנו כבר למעלה בעזרת ה'‪ ,‬שזה אהבת ה'‪ .‬לא מחנכים להשגת נבואה‪ ,‬לא‬
‫מחנכים לאהבת ה'‪ ,‬שהא בהא תליא‪ .‬מה זה גורם? לנשירות‪ ,‬לייאוש ודיכאונות‪ ,‬למחלות נפש שונות‬
‫וכדומה‪ .‬יש הרבה חסך של אהבה‪ ,‬ואם כי זה לא פוטר הורים ומחנכים ורבנים וחברים מלהרעיף אהבה‪,‬‬
‫עדיין חייבים שהנתיב המרכזי יהיה אהבת ה'‪ ,‬השאיפה להשיג דבקות בה'‪ ,‬ולהתנבאות‪ .‬כל השאר ודאי‬
‫חשוב‪ ,‬אבל הם יהיו מסייעים‪ ,‬שעל אף שמסייע אין בו ממש‪ ,‬עדיין יש בו כדי להכיר לאדם מה זה אהבה‬
‫ולעזור לו להגיע מתוך כך לידי אהבת ה'‪.‬‬
‫אך כאמור‪ ,‬איך מחנכים לזה? כמו שמלמדים ילד ללכת‪ ,‬מתוך ראייה שזה דבר מוכרח ומחוייב‪ .‬הרי אי‬
‫אפשר שתינוק ימשיך בחייו ולא ילמד ללכת‪ ,‬זה יגרום לו למוגבלות חמורה לכל חייו‪ .‬לכן ההורים שלו‬
‫ישקיעו את עיקר מרצם והשקעתם כמה שצריך בשביל שהילד שלהם ילמד ללכת‪ .‬כך צריך לחנך את הדור‬
‫לנבואה‪ ,‬מתוך התעוררות ומתוך חיבור פנימי לדברים‪ .‬אז "דברים היוצאים מן הלב‪ -‬נכנסים אל הלב" (שירת‬
‫ישראל לרבי משה אבן עזרא עמ' קנו) ‪ ,‬וכמו שאומר על זה בעל התפארת שלמה‪" :‬דברים היוצאים מן הלב הן‬
‫נכנסים אל הלב עצמו" (תצווה ד"ה ואתה הקרב) ‪ .‬צריך לחיות את התשוקה הזאת לנבואה‪ ,‬לדבקות לה'‪,‬‬
‫להרבות באהבת ה'‪ ,‬הן של עבודת האדם מול ה' והן לחנך את ילדיו לזה שה' אוהב אותם‪ .‬באופן זה‪ ,‬כאשר‬
‫ירבו לדבר על נביאים ונבואה ודבקות בה'‪ ,‬הילדים יוכלו לראות שההורים שלהם חיים את זה וכך יפנימו‬
‫את הדברים יותר ויתחברו לזה‪ ,‬כל אחד בדרך שלו‪ .‬ככה התודעה של הנחיצות לנבואה תחדור לתודעה‬
‫האישית והחברתית‪.‬‬

‫‪6‬‬
 ‫סיום‬
‫הגאולה היא לא רחוקה‪ ,‬ומלבד זאת‪ ,‬הרי ידועים דברי הנביא‪" :‬ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם‬
‫מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא" (מלאכי ג‪ ,‬א)‪ ,‬ולכן צריך להתכונן‪ ,‬בכל המישורים‪ .‬אחד‬
‫המישורים החשובים זה החינוך‪ ,‬החינוך שלנו ושל הדור הבא‪ .‬חלק חשוב של החינוך של נערי ונערות‬
‫ישראל חייב להתבסס על השאיפה לנבואה‪ .‬כל פעם שחושבים איך לשפר את הלימוד בחדרים ובבתי ספר‬
‫ובאולפנות ובישיבות ובמדרשות‪ ,‬השאלה המנחה צריכה להיות איך משיבים את הנבואה‪ ,‬איך מגלים את‬
‫הנשמה? אלו השאלות שצריכות להישאל בכל אתר ואתר‪.‬‬
‫הצעד הראשון זה לאהוב‪ ,‬והשני זה השאלה שצריכה להטריד כל איש ישראלי‪ ,‬וזה‪" :‬מה ה' אלוהיך שואל‬
‫מעמך כי אם ליראה את ה' אלוהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל‬
‫נפשך" (דברים י‪ ,‬יב) ‪ ,‬לראות את המציאות בעיניים אמוניות‪ ,‬ללכת בדרכי ה'‪ ,‬ממש‪ ,‬כאילו לעקוב אחרי‬
‫עקבות‪ ,‬ולאהבה את ה'‪ ,‬והיינו לעבוד אותו ולעמול‪ ,‬לגלות את אור ה' בעולם‪ ,‬ולמסור את כל רצוננו וכל‬
‫כוחות חיינו למען זה‪.‬‬
‫צריכים להחדיר בבנים ובבנות מגיל הרך כבר‪ ,‬כי הם צריכים להידבק בה'‪ ,‬זו התכלית והמטרה‪ ,‬כי מה‬
‫שנאמר במעשה בראשית‪" :‬לעבדה ולשמרה" (בראשית ב‪ ,‬טו)‪ -‬נאמר גם על הנשמה (הכתב והקבלה שם)! ומה זו‬
‫הדבקות הזאת? שההורים ידבקו בילדיהם‪ ,‬יאהבו אותם עד אינסוף‪ ,‬כתמיהת קודשא בריך הוא בעצמו‪:‬‬
‫"הבן יקיר לי אפרים‪ ,‬אם ילד שעשועים‪ ,‬כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד?! על כן המו מעי לו רחם ארחמנו‬
‫נאום ה'" (ירמיהו לא‪ ,‬יט) ‪ ,‬וכי אפרים הוא בן יקר שככל שנזכר בו אביו אז מעיו הומים עליו והוא מרחם‬
‫עליו?! התשובה היא כן‪ ,‬שבאמת אפרים הוא בן יקיר ומעיו של ה' כביכול המו עליו ולכן ירחמנו‪ ,‬והנה‬
‫מובן מהפסוק שזה דבר ברור אליו כי בוודאי שאנחנו כן בנים למקום! צריך לדעת את זה‪ ,‬לדעת עד תכלית‬
‫הידיעה‪ ,‬ומתוך כך להתקדם אל היעד – חיי נביאות‪.‬‬

‫‪7‬‬