‫יחידה ‪ :1‬הפונקציה הקווית‬

‫שיעור ‪ .1‬קצב אחיד וקצב משתנה‬

‫טלי ורועי מחממים שניצלים לארוחת הצהריים בשני תנורים‪.‬‬

‫הגרפים הבאים מתארים את הטמפרטורה ‪ y‬של השניצל ב‪ ,˚C -‬בכל אחד מהתנורים‪ ,‬כפונקציה של זמן‬
‫החימום ‪ x‬בדקות )‪.(x ≥ 0‬‬
‫טמפרטורה‬ ‫תנור ב‬ ‫טמפרטורה‬ ‫תנור א‬
‫‪) y‬ב‪(˚C -‬‬ ‫‪) y‬ב‪(˚C -‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8 x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪x‬‬
‫זמן )בדקות(‬ ‫זמן )בדקות(‬

‫המ כל‬
‫אחד התנורים מתחמם בקצב אחיד‪.‬‬
‫חל הז‬
‫שַערו‪ :‬איזה גרף מתאים לכל תנור?‬
‫קה כוי‬

‫נחקור את קצב השינוי של פונקציות ונכיר את הפונקציה הקווית‪.‬‬

‫לה‬
‫ור שמ‬
‫ות‬

‫במשימות ‪ 1‬ו‪ 2 -‬נתייחס לנתונים במשימת הפתיחה‪.‬‬

‫א ור‬
‫ת ות‬

‫‪ .1‬א‪ .‬כמה זמן נדרש לחמם את השניצל בכל תנור?‬

‫המ ©‬

‫ב‪ .‬באיזה תנור אפשר לדעת במדויק בכמה מעלות מתחמם השניצל בכל דקה?‬
‫דע‬

‫ג‪ .‬באיזה תנור קצב החימום הוא אחיד? מהו קצב החימום האחיד?‬
‫ים‬

‫כדי לבדוק באיזה תנור קצב החימום הוא אחיד‪ ,‬הוסיף דניאל בכל גרף‪" ,‬מדרגות" ברוחב יחידה אחת‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫הַסבירו כיצד הוספת "מדרגות" יכולה לעזור בחקירת קצב החימום בכל אחד מהתנורים‪.‬‬
‫טמפרטורה‬ ‫תנור ב‬ ‫טמפרטורה‬ ‫תנור א‬
‫‪) y‬ב‪(˚C -‬‬ ‫‪) y‬ב‪(˚C -‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪60‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪50‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪30‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪8 x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪x‬‬
‫זמן )בדקות(‬ ‫זמן )בדקות(‬

‫‪7‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫תנור מיקרוגל (בשפה המדוברת‪ :‬מיקרוגל‪ ,‬תנור מיקרו או מיקרו) הוא מכשיר מטבח המפעיל‬
‫קרינה אלקטרומגנטית בתדר מיקרוגל לצורך חימום או בישול מזון‪.‬‬
‫זמן הבישול במיקרוגל הוא קצר ביותר‪ ,‬ולמהירות זו יתרונות רבים ‪ -‬כמו למשל‪ ,‬חיסכון‬
‫באנרגיה‪ ,‬שמירה על הטעם‪ ,‬ושמירה על הערכים התזונתיים של המזון‪.‬‬
‫כדי שהחימום יהיה אחיד‪ ,‬בתוך תנור המיקרוגל יש רכיב מסתובב דמוי מאוורר המפנה את הקרינה‬
‫לכיוונים שונים‪ ,‬ומגש מסתובב עליו מונח המזון‪.‬‬
‫שימו לב‪ ,‬בחימום בתנור מיקרוגל אין להשתמש בכלי מתכת‪ ,‬כי הגל האלקטרומגנטי עלול לחמם מתכות‬
‫במידה מסוכנת ואף לגרום לפליטת גזים‪.‬‬

‫תזכורת‬
‫גובה המדרגה‬
‫היא גודל קבוע‪ ,‬אז אומרים שקצב השינוי‬ ‫בסדרה של מדרגות צמודות אם לכל מדרגה‪ ,‬המנה‬
‫רוחב המדרגה‬

‫המ כל‬
‫של הפונקציה הוא אחיד‪.‬‬
‫חל הז‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬הגרף הוא קו ישר‪.‬‬
‫קה כוי‬

‫פונקציה שקצב השינוי שלה אחיד נקראת פונקציה קווית‪.‬‬

‫במשימת הפתיחה‪,‬‬ ‫דוגמאות ‪:‬‬
‫לה‬

‫● הגרף המתאר חימום בתנור א‪ ,‬הוא קו ישר‪.‬‬

‫ור שמ‬

‫קצב השינוי (קצב החימום) אחיד ‪ 20˚C‬בדקה‪.‬‬

‫ות‬
‫א ור‬
‫ת ות‬

‫● הגרף מתאר חימום בתנור ב‪ ,‬אינו קו ישר‪.‬‬

‫קצב החימום אינו אחיד‪.‬‬
‫המ ©‬
‫דע‬

‫תזכורת‬
‫ים‬

‫אפשר לבדוק אם פונקציה משתנה בקצב אחיד גם בעזרת טבלת ערכים‪.‬‬

‫מסדרים את ערכי ‪ x‬בטבלה בסדר עולה ובהפרשים קבועים‪.‬‬
‫אם גם ערכי ‪ y‬מתקבלים בהפרשים קבועים‪ ,‬אז הפונקציה משתנה בקצב אחיד‪ ,‬והפונקציה היא פונקציה קווית‪.‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪+2‬‬ ‫‪+2‬‬ ‫‪+2‬‬ ‫‪+2‬‬ ‫‪+1‬‬ ‫‪+1‬‬ ‫‪+1‬‬ ‫‪+1‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪+4‬‬ ‫‪+4‬‬ ‫‪+4‬‬ ‫‪+4‬‬ ‫‪–3‬‬ ‫‪–3‬‬ ‫‪–3‬‬ ‫‪–3‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪8‬‬

 ‫‪ .3‬לפניכם ארבע טבלאות המתארות פונקציות‪.‬‬
‫בכל סעיף‪ ,‬קִבעו על‪-‬סמך הטבלה אם קצב השינוי של הפונקציה אחיד‪.‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬

‫ד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬

‫בכל סעיף‪ ,‬הַעתיקו את הטבלה והַשלימו כך שתתאר פונקציה קווית‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪11 21 31 41‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–3‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫בעקבות‪...‬‬
‫לה‬

‫‪ .5‬לפניכם פונקציות בייצוג אלגברי‪.‬‬

‫ור שמ‬

‫בכל סעיף‪ ,‬הַעתיקו את הטבלה והַשלימו אותה‪ .‬קִבעו אם הטבלה מתארת פונקציה קווית‪.‬‬
‫ות‬
‫א ור‬

‫‪y = x2‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪y = 3x + 1‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ת ות‬
‫המ ©‬

‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫דע‬

‫‪y = x2‬‬ ‫‪y = 3x + 1‬‬

‫ים‬

‫אוסףמשימות‬

‫‪ .1‬לפניכם שתי טבלאות המתארות פונקציות‪.‬‬

‫בכל סעיף‪ ,‬קִבעו‪ ,‬על‪-‬סמך הטבלה‪ ,‬אם קצב השינוי של הפונקציה אחיד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪–3‬‬ ‫‪–6‬‬ ‫‪–9‬‬

‫‪9‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫לפניכם שתי טבלאות המתארות פונקציות‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫‪y‬‬
‫הַתאימו גרף לטבלה‪ ,‬והַסבירו‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫צ ַיינו מהו קצב השינוי בפונקציה הקווית‪.‬‬
‫א‬
‫‪6‬‬
‫)‪(i‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪–1‬‬
‫‪2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪x‬‬ ‫)‪(ii‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪–2‬‬
‫ב‬ ‫‪y‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–5‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪–4‬‬

‫במעבדה ערכו שני ניסויים שבהם חיממו נוזל לטמפרטורה של ‪ 44˚C‬במשך ‪ 5‬דקות‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫הגרפים הבאים מתארים את הטמפרטורה ‪ y‬של הנוזל ב‪ ,˚C -‬בכל אחד מהניסויים‪ ,‬כפונקציה של זמן‬

‫המ כל‬
‫החימום ‪ x‬בדקות )‪.(0 ≤ x ≤ 5‬‬
‫חל הז‬
‫ניסוי ב‬ ‫ניסוי א‬
‫‪ y‬טמפרטורה‬ ‫‪ y‬טמפרטורה‬
‫קה כוי‬

‫)ב‪(˚C -‬‬ ‫)ב‪(˚C -‬‬

‫‪48‬‬ ‫‪48‬‬
‫לה‬

‫‪40‬‬ ‫‪40‬‬
‫ור שמ‬
‫ות‬
‫א ור‬

‫‪32‬‬ ‫‪32‬‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬

‫‪24‬‬ ‫‪24‬‬
‫דע‬

‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬
‫ים‬

‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5 6‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5 6‬‬ ‫‪x‬‬
‫זמן )בדקות(‬ ‫זמן )בדקות(‬

‫א‪ .‬מה הייתה טמפרטורת הנוזל לפני תחילת החימום בכל ניסוי?‬
‫ב‪ .‬כעבור כמה דקות הגיע הנוזל לטמפרטורה של ‪ 44˚C‬בכל ניסוי?‬
‫ג‪ .‬באיזה ניסוי קצב החימום הוא אחיד? מהו קצב החימום?‬
‫ד‪ .‬ממשיכים לחמם את הנוזל בקצב אחיד‪,‬‬
‫‪ -‬מה תהיה הטמפרטורה אחרי ‪ 10‬דקות?‬
‫‪ -‬אחרי כמה דקות תהיה הטמפרטורה ‪?100˚C‬‬
‫ה‪ .‬תַּארו את קצב החימום בניסוי שבו קצב הניסוי אינו אחיד‪.‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪10‬‬

 ‫‪ .4‬ממלאים במים שני כדים (כמו בשרטוט) בקצב קבוע‪.‬‬
‫הגרפים מתארים את גובה המים בכל כד (בס"מ) כפונקציה של זמן המילוי (בשניות)‪.‬‬
‫‪ y‬גובה‬ ‫‪ y‬גובה‬
‫)בס"מ(‬ ‫)בס"מ(‬

‫כד ב‬ ‫כד א‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬

‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪1 2 3 4 5 6 7 8 9‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1 2 3 4 5 6 7 8 9‬‬ ‫‪x‬‬

‫זמן )בשניות(‬ ‫זמן )בשניות(‬

‫א‪ .‬הַתאימו כד לכל גרף‪ .‬הַסבירו‪.‬‬

‫המ כל‬
‫ב‪ .‬הַכינו טבלת ערכים לכל גרף‪.‬‬
‫חל הז‬
‫ג‪ .‬באיזה מהכדים קצב השינוי של גובה המים אחיד? מהו קצב השינוי?‬
‫קה כוי‬
‫לה‬

‫לפניכם טבלה המתארת פונקציה‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫ור שמ‬

‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫ות‬

‫האם ייתכן שהפונקציה קווית?‬

‫א ור‬
‫ת ות‬

‫אם כן‪ ,‬מה ערך הפונקציה כאשר ‪?x = 12 ?x = 10 ?x = 7‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪15‬‬
‫המ ©‬
‫דע‬
‫ים‬

‫לפניכם טבלה המתארת פונקציה‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫האם ייתכן שהפונקציה קווית?‬
‫אם כן‪ ,‬מה ערך הפונקציה כאשר ‪?x = 75 ?x = 50 ?x = 14‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬

‫לפניכם פונקציות בייצוג אלגברי‪.‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫בכל סעיף‪ ,‬הַעתיקו את הטבלה והַשלימו אותה‪ .‬קִבעו אם הטבלה מתארת פונקציה קווית‪.‬‬
‫‪y = 2 – x2‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪y = –2x + 5‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪y = 2 – x2‬‬ ‫‪y = –2x + 5‬‬

‫‪11‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫שיעור ‪ .2‬שיפוע של ישר‬
‫‪y‬‬ ‫במערכת הצירים מסומנת נקודה ‪.A‬‬
‫‪5‬‬ ‫כמה ישרים‪ ,‬העוברים דרך נקודה ‪ ,A‬אפשר לשרטט?‬
‫‪A‬‬
‫‪4‬‬ ‫במה שונים זה מזה הישרים העוברים דרך הנקודה ‪?A‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫‪–5 –4 –3 –2 –1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪–1‬‬
‫‪–2‬‬
‫‪–3‬‬
‫נלמד על שיפוע של פונקציה קווית‪.‬‬

‫ירדן והדס שִרטטו ישרים והוסיפו "מדרגות" שרוחבן יחידה אחת‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫הישר של הדס‬ ‫הישר של ירדן‬
‫‪y‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫המ כל‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫חל הז‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫קה כוי‬

‫‪–5 –4 –3 –2 –1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪–5 –4 –3 –2 –1 0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪–1‬‬ ‫‪–1‬‬
‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬
‫לה‬

‫‪–3‬‬ ‫‪–3‬‬
‫ור שמ‬
‫ות‬
‫א ור‬
‫ת ות‬

‫א‪ .‬מהו גובה המדרגה בכל שרטוט?‬

‫ב‪ .‬מה מייצג גובה המדרגה?‬
‫המ ©‬
‫דע‬
‫ים‬

‫תזכורת‬
‫אם גרף של פונקציה הוא קו ישר‪ ,‬הפונקציה נקראת פונקציה קווית או פונקציה לינארית‪.‬‬
‫כדי לחקור גרפים של פונקציות קוויות אפשר להוסיף מדרגות שרוחבן יחידה אחת‪.‬‬
‫גובה המדרגה מייצג את השינוי בערכי ‪ y‬כאשר מתקדמים יחידה אחת בערכי ‪.x‬‬
‫ראינו‪ ,‬שבגרף של פונקציה קווית קצב השינוי הוא אחיד‪.‬‬
‫המספר המציין את גובה המדרגה של פונקציה קווית‪ ,‬כאשר ‪ x‬גדל ביחידה אחת‪ ,‬נקרא שיפוע הישר‪.‬‬
‫שיפוע הישר הוא קצב השינוי האחיד של הגרף‪.‬‬

‫טמיר שִרטט ישר העובר דרך הנקודה ‪ ,A‬ואמר שהקו שלו "תלול" יותר מהגרפים של ירדן ושל הדס‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫האם שיפוע הישר של טמיר יכול להיות ‪ ?0.5 ?4 ?2‬הַסבירו‪.‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪12‬‬

 ‫חושבים על‪...‬‬
‫‪y‬‬

‫‪3‬‬ ‫מה שיפוע הישר שבשרטוט?‬ ‫‪ .3‬‬

‫סיון סימנה את נקודה ‪ ,A‬שרטטה מדרגה ואמרה‬
‫‪2‬‬
‫שהשיפוע הוא ‪.2‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1‬‬ ‫ניצן סימנה את נקודה ‪ ,B‬שרטטה מדרגה ואמרה‬
‫שהשיפוע הוא ‪.1‬‬
‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬
‫מי צודקת? הַסבירו‪.‬‬
‫‪–1‬‬

‫‪–2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪–3‬‬

‫כדי לשרטט מדרגה על ישר במערכת צירים‪ ,‬פועלים על‪-‬פי השלבים הבאים‪:‬‬
‫● בוחרים נקודה על הגרף‪,‬‬

‫המ כל‬
‫● מתקדמים יחידה אחת ימינה בכיוון אופקי‪ ,‬במקביל לציר ‪,x‬‬
‫חל הז‬
‫● עולים (או יורדים) עד שמגיעים בחזרה לנקודה על הגרף‪.‬‬
‫קה כוי‬

‫כדי שנוכל להתקדם בדיוק יחידה אחת בכיוון ציר ‪ ,x‬נוח לבחור נקודה על הסריג‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :‬במשימה ‪,3‬‬
‫לה‬

‫סיון בחרה נקודה שממנה נוח להתקדם יחידה אחת‪ .‬היא מצאה שגובה המדרגה הוא ‪ 2‬יחידות‪,‬‬
‫ור שמ‬

‫לכן שיפוע הישר הוא ‪.2‬‬

‫ות‬
‫א ור‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬
‫דע‬

‫חושבים על‪...‬‬
‫ים‬

‫א‪ .‬מִצאו באמצעות המדרגות‪ ,‬את שיפוע הישר העובר דרך נקודות ‪ A‬ו‪.C -‬‬ ‫‪ .4‬‬
‫‪y‬‬ ‫ב‪ .‬מה שיפוע הישר העובר דרך נקודות ‪ B‬ו‪?D -‬‬
‫‪8‬‬
‫דינה אמרה‪ :‬השיפוע ‪ ,2‬כי בכל מדרגה עולים ‪ 2‬יחידות‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫רונית אמרה‪ :‬השיפוע )‪ ,(–2‬כי בכל מדרגה יורדים ‪ 2‬יחידות‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪B‬‬ ‫מי צודקת? הַסבירו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ג‪ .‬מה שיפוע הישר העובר דרך נקודות ‪ C‬ו‪?D -‬‬
‫‪2‬‬

‫‪–6‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪–2‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪–4‬‬

‫‪–6‬‬

‫‪13‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫תזכורת‬
‫קובעים אם גרף מתאר פונקציה עולה או יורדת כך‪:‬‬
‫מתקדמים על ציר ‪ x‬משמאל לימין (כלומר‪ ,‬שיעורי ‪ x‬גדֵלים) ועוקבים אחרי השינוי של שיעורי ‪.y‬‬
‫אם לכל ‪ x‬בתחום שיעורי ‪ y‬גדֵלים‪ ,‬הפונקציה עולה‪.‬‬
‫אם לכל ‪ x‬בתחום שיעורי ‪ y‬קטֵנים‪ ,‬הפונקציה יורדת‪.‬‬
‫אם לכל ‪ x‬בתחום שיעורי ‪ y‬אינם משתנים‪ ,‬הפונקציה קבועה‪.‬‬

‫ראינו כי‪:‬‬
‫‪y‬‬ ‫אם הפונקציה עולה‪ ,‬השיפוע חיובי‪.‬‬
‫אם הפונקציה יורדת‪ ,‬השיפוע שלילי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫אם הפונקציה קבועה‪ ,‬השיפוע הוא אפס‪.‬‬
‫‪4‬‬ ‫דוגמה‪:‬‬
‫דת‬
‫ע‬
‫ולה‬

‫ור‬
‫י‬

‫‪2‬‬
‫קבועה‬
‫‪II‬‬ ‫ישר ‪ I‬מתאר פונקציה קווית עולה ושיפועו ‪.2‬‬
‫ישר ‪ II‬מתאר פונקציה קווית קבועה ושיפועו ‪.0‬‬
‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6 x‬‬ ‫ישר ‪ III‬מתאר פונקציה קווית יורדת ושיפועו )‪.(–1‬‬

‫המ כל‬
‫‪–2‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪III‬‬ ‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫לפניכם גרפים של פונקציות קוויות‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫לה‬

‫‪IV‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬

‫ור שמ‬
‫ות‬

‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫א ור‬
‫ת ות‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫המ ©‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫דע‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬
‫ים‬

‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬

‫א‪ .‬לכל גרף‪ ,‬קִבעו אם שיפוע הישר חיובי‪ ,‬שלילי או אפס‪.‬‬

‫ב‪ .‬מִצאו את השיפוע של כל ישר‪.‬‬

‫‪IV‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫א‪ .‬לכל גרף‪ ,‬קִבעו אם הוא מתאר פונקציה עולה‪ ,‬יורדת או קבועה‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫ב‪ .‬השיפועים של הישרים שבשרטוט הם‪0 ,1 ,( –2) ,2 :‬‬
‫‪I‬‬
‫הַתאימו לכל ישר את השיפוע שלו‪ .‬הַסבירו‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪14‬‬

 ‫בעקבות‪...‬‬

‫)‪D(3, 1‬‬ ‫)‪C(2, –3‬‬ ‫)‪B(2, 6‬‬ ‫שַרטטו מערכת צירים וסַמנו בה את הנקודות‪A(– 4, 1) :‬‬ ‫‪ .7‬‬
‫בכל סעיף‪ ,‬חַברו בין שתי נקודות כך ששיפוע הקטע הוא‪:‬‬
‫ג‪ .‬אפס‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מספר שלילי‪.‬‬ ‫א‪ .‬מספר חיובי‪.‬‬

‫אוסףמשימות‬

‫)‪D(6, 1‬‬ ‫)‪C(4, 5‬‬ ‫)‪B(–3, 5‬‬ ‫שַרטטו מערכת צירים וסַמנו בה את הנקודות‪A(– 4, 1) :‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫א‪ .‬חַברו את הנקודות לפי הסדר‪ ,‬כך שיתקבל מרובע‪ .‬איזה מרובע קיבלתם?‬

‫המ כל‬
‫ב‪ .‬לאילו מהקטעים (שהם צלעות המרובע) שיפוע חיובי? לאילו מהקטעים שיפוע שלילי?‬
‫חל הז‬
‫ג‪ .‬שמו את השיפוע של כל קטע‪.‬‬
‫קה כוי‬
‫לה‬
‫ור שמ‬
‫ות‬

‫)‪C(–1, –2‬‬ ‫)‪B(1, 4‬‬ ‫שַרטטו מערכת צירים וסַמנו בה את הנקודות )‪A(–3, 4‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫א ור‬
‫ת ות‬

‫א‪ .‬חַברו את הנקודות לפי הסדר‪ ,‬כך שיתקבל משולש‪ .‬איזה משולש קיבלתם?‬
‫המ ©‬

‫ב‪ .‬לאיזה קטע (שהוא צלע במשולש) שיפוע חיובי? לאיזה קטע שיפוע שלילי?‬
‫דע‬

‫ג‪ .‬שמו את השיפוע של כל קטע‪.‬‬

‫ים‬

‫‪y‬‬ ‫‪ .3‬מחברים את נקודה ‪ M‬עם כל אחת מהנקודות האחרות בשרטוט‪.‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬ ‫א‪ .‬לאילו קטעים שיפוע חיובי? לאילו קטעים שיפוע שלילי?‬
‫‪A‬‬ ‫ב‪ .‬לאיזה ישר שיפוע גדול יותר‪ ,‬לישר העובר דרך נקודות‬
‫‪ M‬ו‪ A -‬או לישר העובר דרך נקודות ‪ M‬ו‪?B -‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪E‬‬ ‫ג‪ .‬רון סימן נקודה ‪ G‬כך ששיפוע הישר העובר דרך נקודות‬
‫‪D‬‬
‫‪ A‬ו‪ G -‬הוא חיובי‪ .‬הַציעו שתי אפשרויות למיקום הנקודה ‪.G‬‬
‫ד‪ .‬עמי סימן נקודה ‪ T‬כך ששיפוע הישר העובר דרך נקודות‬
‫‪ A‬ו‪ T -‬הוא אפס‪ .‬הַציעו שתי אפשרויות למיקום הנקודה ‪.T‬‬

‫‪15‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫‪ .4‬א‪ .‬בכל סעיף‪ ,‬קִבעו אם שיפוע הישר חיובי‪ ,‬שלילי או אפס‪.‬‬
‫ב‪ .‬מִצאו את השיפוע של כל ישר‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪V‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪VI‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪II‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫‪ .5‬א שַרטטו במערכת צירים שלושה ישרים העוברים דרך הנקודה )‪ (0 , 0‬ושיפועם חיובי‪.‬‬
‫לה‬

‫כמה ישרים כאלה אפשר לשרטט במערכת הצירים?‬

‫ור שמ‬

‫ב‪ .‬האם בין כל הישרים האלה קיים ישר העובר גם דרך הנקודה )‪ ?(4 , – 4‬הַסבירו‪.‬‬
‫ות‬
‫א ור‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬

‫‪y‬‬
‫דע‬

‫‪II‬‬ ‫השיפועים של הישרים שבשרטוט הם‪2 ,4 :‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫‪I‬‬
‫ים‬

‫הַתאימו לכל ישר את השיפוע שלו‪ .‬הַסבירו‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫‪y‬‬ ‫השיפועים של הישרים שבשרטוט הם‪–2 ,–4 :‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫‪II‬‬
‫הַתאימו לכל ישר את השיפוע שלו‪ .‬הַסבירו‪.‬‬
‫‪I‬‬

‫‪x‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪16‬‬

 ‫‪y‬‬
‫‪III II‬‬ ‫השיפועים של הישרים שבשרטוט הם‪1 ,4 ,6 ,–4 :‬‬ ‫‪ .8‬‬
‫‪IV‬‬
‫‪2‬‬
‫הַתאימו לכל ישר את השיפוע שלו‪ .‬הַסבירו‪.‬‬
‫‪I‬‬

‫‪x‬‬

‫‪ .9‬לפניכם שלושה גרפים‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪–3 –2 –1 0‬‬ ‫‪1 2 3 x‬‬ ‫‪–3 –2 –1 0‬‬ ‫‪1 2 3 x‬‬ ‫‪–6 –4 –2 0‬‬ ‫‪2 4 6 x‬‬
‫‪–1‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪–1‬‬
‫‪–2‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬
‫‪–3‬‬ ‫‪–6‬‬ ‫‪–3‬‬

‫יעל אמרה‪ :‬לכל הגרפים אותו שיפוע‪.‬‬

‫המ כל‬
‫האם יעל צודקת? אם כן‪ ,‬הַסבירו‪ .‬אם לא‪ ,‬לאיזה ישר שיפוע גדול יותר?‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫)‪D(–1, 1‬‬ ‫)‪C(3, 4‬‬ ‫)‪B(0, –1‬‬ ‫‪ .10‬שַרטטו מערכת צירים וסַמנו בה את הנקודות‪A(2, 1) :‬‬
‫לה‬

‫בכל סעיף‪ ,‬חַברו בין שתי נקודות כך ששיפוע הקטע הוא‪:‬‬

‫ור שמ‬

‫אפס‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫מספר שלילי‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫א‪ .‬מספר חיובי‪ .‬‬
‫ות‬
‫א ור‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬
‫דע‬

‫)‪D(–1, 1‬‬ ‫‪ .11‬במערכת צירים נתונות הנקודות‪C(3, 5) B(1, 7) A(2, 1) :‬‬

‫ים‬

‫בכל סעיף‪ ,‬קִבעו אילו שתי נקודות מחברים כך ששיפוע הקטע הוא‪:‬‬
‫ו‪1 .‬‬ ‫ה‪– 6 .‬‬ ‫ד‪3 .‬‬ ‫ג‪0 .‬‬ ‫ב‪–1 .‬‬ ‫א‪4 .‬‬

‫‪ .12‬במערכת צירים נתונה הנקודה )‪A(1, 2‬‬

‫מִצאו נקודה ‪ B‬כך ששיפוע הקטע ‪ AB‬הוא‪:‬‬
‫אפס‪.‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫מספר שלילי‪ .‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫א‪ .‬מספר חיובי‪ .‬‬

‫‪ .13‬במערכת צירים נתונה הנקודה )‪A(–2, 1‬‬

‫מִצאו נקודה ‪ B‬כך ששיפוע הקטע ‪ AB‬הוא‪:‬‬
‫מספר בין ‪ 2‬ל‪3 -‬‬ ‫ג‪ .‬‬ ‫מספר שלילי גדול מ‪ (–1) -‬‬ ‫ב‪ .‬‬ ‫א‪ .‬מספר גדול מ‪5 -‬‬

‫‪17‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫שיעור ‪ .3‬ישרים מקבילים וישרים נחתכים‬
‫המרחק בין חדרה לתל‪-‬אביב הוא ‪ 60‬ק"מ‪.‬‬‫ה‬
‫‪ y‬מרחק מחדרה‬ ‫המרחק בין חדרה לאילת הוא כ‪ 400 -‬ק"מ‪.‬‬
‫)בק"מ(‬
‫‪400‬‬
‫מונית יצאה מחדרה ונסעה לאילת במהירות של ‪ 80‬קמ"ש‪.‬‬
‫‪II‬‬
‫‪380‬‬ ‫באותה שעה יצא אוטובוס מתל‪-‬אביב ונסע לאילת‬
‫‪I‬‬
‫‪360‬‬
‫במהירות של ‪ 80‬קמ"ש‪.‬‬
‫‪340‬‬
‫‪320‬‬ ‫הגרפים במערכת הצירים מתארים את המרחק ‪( y‬בק"מ) של כל אחד‬
‫‪300‬‬ ‫מכלי הרכב מחדרה כפונקציה של זמן הנסיעה ‪( x‬בשעות)‪.‬‬
‫‪280‬‬
‫‪260‬‬ ‫‪ -‬אילו ערכים מתאימים ל‪ x -‬לפי תנאי הבעיה?‬
‫‪240‬‬
‫‪220‬‬
‫‪ -‬איזה גרף מתאר את מרחק המונית מחדרה?‬
‫‪200‬‬ ‫‪ -‬איזה גרף מתאר את מרחק האוטובוס מחדרה?‬
‫‪180‬‬
‫‪160‬‬
‫‪140‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬

‫המ כל‬
‫‪0‬‬ ‫‪1 2 3 4 5 6 x‬‬ ‫נלמד לשרטט ישרים ולזהות אם הם מקבילים או נחתכים‪.‬‬
‫זמן )בשעות(‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫במשימות ‪ 3 - 1‬נתייחס לנתונים במשימת הפתיחה‪.‬‬

‫לה‬

‫‪ .1‬א‪ .‬מה השיפוע של כל ישר?‬

‫ור שמ‬

‫ב‪ .‬מהו המרחק בין כלי הרכב בתחילת הנסיעה? כעבור שעה אחת?‬
‫ות‬
‫א ור‬

‫כעבור שעתיים? כעבור ארבע שעות?‬

‫ת ות‬
‫המ ©‬

‫יואב אמר‪ :‬המרחק בין כלי הרכב בשעות שונות נשאר קבוע כל הזמן‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫דע‬

‫לכן הישרים לא "מתקרבים" זה לזה‪ ,‬כלומר הישרים מקבילים‪.‬‬ ‫ ‬

‫ים‬

‫האם יואב צודק?‬

‫לפניכם ייצוגים אלגבריים של שתי הפונקציות‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫‪y = 80x‬‬ ‫‪ y = 80x + 60‬‬
‫הַתאימו ייצוג אלגברי לכלי רכב‪ .‬הַסבירו‪.‬‬

‫לפי המרחק בין שני ישרים אפשר לבדוק אם שני ישרים מקבילים או נחתכים‪.‬‬
‫בוחרים שיעור ‪ x‬ומחשבים את המרחק בין שיעורי ‪ y‬המתאימים לו על שני הישרים‪.‬‬
‫אם לכל ‪ x‬שנבחר המרחק הזה קבוע‪ ,‬אז הישרים מקבילים‪.‬‬
‫במשימות הקודמות המרחק בין שני כלי הרכב הוא ‪ 60‬ק"מ לאורך כל הנסיעה‪ .‬לכן המרחק בין שיעורי ‪y‬‬ ‫דוגמה‪ :‬‬
‫של כל שתי נקודות הנמצאות על גרפים אלה והן בעלות אותו שיעור ‪ ,x‬הוא ‪ 60‬יחידות והישרים מקבילים‪.‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪18‬‬

 ‫שרטוט ישרים‬

‫במשימת הפתיחה עסקנו בשאלות שהתוכן שלהן מתאים לרביע הראשון בלבד‪.‬‬
‫עתה נעסוק בגרפים של פונקציות קוויות במערכת צירים שלמה‪.‬‬
‫תחילה נלמד לשרטט ישרים במערכת צירים בעזרת נקודה שעל הישר ושיפוע הישר‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫דוגמה ‪ :‬נשרטט ישר העובר דרך הנקודה )‪ A(–3, 1‬ושיפועו ‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫שלב ‪:1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪A‬‬ ‫נסמן את הנקודה ‪ A‬במערכת הצירים‪.‬‬
‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪–2‬‬

‫שלב ‪:2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪4‬‬ ‫מנקודה ‪ ,A‬נבנה מדרגה ברוחב יחידה אחת ובגובה ‪ 2‬יחידות‪,‬‬
‫‪B‬‬
‫ונסמן את הנקודה אליה הגענו ב‪.B -‬‬
‫‪2‬‬

‫המ כל‬
‫‪A‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬

‫חל הז‬
‫‪–2‬‬
‫קה כוי‬
‫לה‬

‫‪y‬‬
‫ור שמ‬

‫‪4‬‬
‫ות‬

‫‪B‬‬ ‫שלב ‪:3‬‬

‫א ור‬
‫ת ות‬

‫‪2‬‬ ‫נשרטט ישר העובר דרך הנקודות ‪ A‬ו‪.B -‬‬

‫‪A‬‬
‫המ ©‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬

‫דע‬

‫‪–2‬‬ ‫מדרגה שרוחבה יחידה אחת נקראת מדרגת יחידה‪.‬‬

‫ים‬

‫שימו לב‪,‬‬
‫בסוף הספר נמצאת מערכת צירים‪.‬‬
‫שַרטטו ישרים על רצועות שקפים (או נייר אפייה)‪.‬‬
‫בכל פעם שנרשום בספר "שַרטטו" (במירכאות)‪ ,‬במקום לשרטט את הישר‪ ,‬הַניחו את הישר שעל רצועת‬
‫השקף במערכת הצירים שבסוף הספר‪.‬‬

‫‪ .4‬א‪" .‬שַרטטו" במערכת צירים ישר העובר דרך הנקודה )‪ (1, 2‬ושיפועו ‪.3‬‬
‫האם הנקודה )‪ (1, 3‬נמצאת על הישר?‬
‫האם הנקודה )‪ (3, 8‬נמצאת על הישר?‬
‫ב‪" .‬שַרטטו" באותה מערכת צירים עוד שני ישרים בעלי אותו שיפוע‪.‬‬
‫לכל ישר‪ ,‬שמו שיעורי שתי נקודות הנ ִמצאות עליו‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם יש נקודות משותפות לשלושת הישרים ששרטטתם?‬
‫ד‪ .‬האם שלושת הישרים מקבילים או נחתכים?‬

‫‪19‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫‪y‬‬
‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬
‫א ‪ .‬שמו את שיפועי הישרים שבשרטוט‪.‬‬ ‫‪5.‬‬
‫‪4‬‬ ‫האם שיפועי הישרים שווים? כן‬
‫‪I‬‬

‫‪2‬‬ ‫ב ‪ .‬האם הישרים מקבילים או נחתכים? מקביל‬

‫ג ‪" .‬שַרטטו" ישר המקביל לישרים שבשרטוט‪.‬‬
‫‪–6‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6x‬‬
‫מה השיפוע שלו? ‪2‬‬
‫‪–2‬‬

‫‪–4‬‬

‫‪–6‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪II‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪ .6‬א‪ .‬האם שיפועי הישרים שבשרטוט שווים? לא‬

‫‪I‬‬ ‫ב ‪ .‬האם הישרים מקבילים או נחתכים? נחתכים‬

‫‪4‬‬

‫‪2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6 x‬‬

‫‪–2‬‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬
‫לה‬
‫ור שמ‬
‫ות‬
‫א ור‬

‫ראינו מתוך התנסות כי ישרים מקבילים במערכת צירים הם בעלי אותו שיפוע‪.‬‬
‫ת ות‬

‫כאשר הישרים אינם מקבילים (כלומר נחתכים)‪ ,‬השיפועים שלהם שונים‪.‬‬

‫המ ©‬

‫דוגמאות ‪ :‬במשימה ‪ ,5‬השיפוע של כל הישרים ‪ 3‬והישרים מקבילים‪.‬‬

‫דע‬

‫במשימה ‪ ,6‬השיפועים של שני הישרים שונים והישרים נחתכים‪.‬‬

‫ים‬

‫במשימת הפתיחה‪ ,‬השיפועים של שני הישרים הוא ‪( 80‬מהירויות שוות)‪ ,‬והישרים מקבילים‪.‬‬

‫בעקבות‪...‬‬

‫‪ .7‬לפניכם שלושה ייצוגים אלגבריים של פונקציות קוויות‪.‬‬

‫‪y = 8 – 2x‬‬ ‫ ‬‫‪y = –2x + 12‬‬ ‫‪ y = –2x‬‬
‫דן אמר‪ :‬הגרפים של שלוש הפונקציות נפגשים בנקודה אחת‪ .‬עמית‬
‫אמר‪ :‬הגרפים של שלוש הפונקציות הם שלושה ישרים מקבילים‪ .‬מי‬
‫צודק? הַסבירו‪ .‬דן צודק כי הגרפים לא מקבילים‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪20‬‬

 ‫‪y‬‬
‫‪6‬‬

‫‪4‬‬
‫אוסףמשימות‬
‫‪2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6 x‬‬

‫‪–2‬‬ ‫א‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הנקודות )‪ (1, 3‬ו‪ .)–1, –1( -‬מה שיפוע הישר?‬ ‫‪ .1‬‬
‫ב‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הנקודה )‪ (2, 0‬ושיפועו ‪.1‬‬
‫ג‪ .‬התייחסו לישרים ששרטטתם בסעיפים א ו‪ -‬ב‪ ,‬וקִבעו אילו מהטענות הבאות נכונות‪.‬‬
‫‪ -‬לשני הישרים שיפוע חיובי‪.‬‬ ‫‪ -‬שני הישרים מקבילים‪ .‬‬
‫‪ -‬הנקודה )‪ (1, 3‬משותפת לשני הישרים‪.‬‬ ‫‪ -‬שני הישרים נחתכים‪ .‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הנקודה )‪ (2, 3‬ושיפועו ‪.2‬‬

‫שַרטטו ישר מקביל לישר ששרטטתם‪ ,‬העובר דרך הנקודה )‪ .(3, 2‬מה שיפועו?‬
‫ב‪ .‬מה יהיה שיפוע הישר העובר דרך הנקודה )‪ ,(10, 20‬ומקביל לישרים ששרטטתם בסעיף א?‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫‪ .3‬א‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הנקודה )‪ (2, 7‬ושיפועו )‪.(–3‬‬
‫קה כוי‬

‫ב‪ .‬האם הישר העובר דרך הנקודות )‪ (4, 10‬ו‪ (6, 4) -‬מקביל לישר ששרטטתם? נ ַמקו‪ .‬לא‪ ,‬כי הוא ‪ 3‬ולא ‪-3‬‬
‫לה‬

‫ג‪ .‬רון שִרטט ישר העובר דרך הנקודה )‪ (–2, 5‬ומקביל לישר ששרטטתם בסעיף א‪.‬‬
‫ור שמ‬

‫מה יהיו שיעורי נקודת החיתוך של הישר עם ציר ‪?y‬‬

‫ות‬
‫א ור‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬

‫א‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הנקודה )‪ (2, 10‬ושיפועו )‪.(–1‬‬ ‫‪ .4‬‬
‫דע‬

‫ב‪ .‬אבי שִרטט ישר העובר דרך הנקודות (‪ )3, 12‬ו‪.(1, 10) -‬‬
‫ים‬

‫דן שִרטט ישר העובר דרך הנקודות (‪ )7, 8‬ו‪.)8, 7( -‬‬

‫ניר שִרטט ישר העובר דרך הנקודות (‪ )4, – 6‬ו‪.)– 6, 4( -‬‬
‫כל אחד מהתלמידים אמר שהישר ששִרטט מקביל לישר הנתון בסעיף א‪.‬‬
‫מי צודק? הַציעו תיקונים לתלמידים ששגו‪.‬‬

‫א‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך נקודה (‪ )1, –2‬ושיפועו ‪.0‬‬ ‫‪ .5‬‬
‫הַשלימו במחברת את שיעורי הנקודות שעל הישר‪)5, ____( )–3, ____( )0, ____( .‬‬
‫ב‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הראשית ושיפועו ‪0.5‬‬
‫הַשלימו במחברת את שיעורי הנקודות שעל הישר‪)5, ____( )–1, ____( )2, ____( .‬‬
‫ג‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך נקודה (‪ )4, 2‬ושיפועו )‪.(–2‬‬
‫ישר זווית?‬ ‫ד‪ .‬שלושת הישרים ששרטטתם יוצרים משולש‪ .‬איזה סוג משולש קיבלתם?‬
‫ה‪ .‬שמו את השיעורים של קדקודי המשולש‪ ,‬וחַשבו את שטחו‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫קִבעו בכל שרטוט‪,‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫א‪ .‬האם הישרים שבשרטוט מקבילים או נחתכים?‬
‫ב‪ .‬האם ישר ששיפועו ‪ 2‬מקביל לאחד הישרים שבשרטוט? אם כן‪ ,‬לאיזה ישר? אם לא‪ ,‬הַסבירו‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6 x‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6 x‬‬

‫‪–2‬‬ ‫‪–2‬‬

‫בכל סעיף‪ ,‬טבלאות חלקיות של שתי פונקציות קוויות‪.‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫המ כל‬
‫האם הגרפים של שתי הפונקציות הם ישרים מקבילים? הַסבירו‪.‬‬
‫חל הז‬
‫א‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬
‫קה כוי‬

‫‪y‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬

‫לה‬
‫ור שמ‬
‫ות‬

‫ב‪.‬‬
‫א ור‬

‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬

‫ת ות‬

‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪–3‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪–1‬‬

‫המ ©‬
‫דע‬

‫ג‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪9‬‬
‫ים‬

‫‪y‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪ .8‬לפניכם טבלאות חלקיות של שלוש פונקציות קוויות‪.‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫)‪(iii‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪(ii‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪–1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫)‪(i‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪–2‬‬

‫‪y = 5 – 2x‬‬ ‫‪ y = –2x‬‬ ‫‪ y = x‬‬ ‫הייצוגים האלגבריים של הפונקציות הם‪ :‬‬

‫א‪ .‬הַתאימו ייצוג אלגברי לכל טבלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אילו מהגרפים של הפונקציות הם ישרים מקבילים? הַסבירו‪.‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪22‬‬

 ‫שיעור ‪ .4‬ישרים העוברים דרך ראשית הצירים‬

‫בשרטוט מצולעים משוכללים‪.‬‬

‫סַמנו ב‪ ,(x > 0) x -‬את אורך הצלע של כל מצולע (בס"מ)‪ ,‬ושמו ביטוי אלגברי‬
‫להיקף של כל מצולע‪.‬‬

‫נתאר פונקציה קווית העוברת דרך ראשית הצירים‪ ,‬בטבלה‪ ,‬בגרף ובייצוג אלגברי‪.‬‬

‫‪ .1‬בשרטוט משולש שווה‪-‬צלעות‪.‬‬

‫א‪ .‬מה היקף המשולש‪ ,‬אם אורך צלעו ‪ 1‬ס"מ? ‪ 5‬ס"מ? ‪ 12‬ס"מ?‬

‫ב‪ .‬הַעתיקו והַשלימו במחברת את הטבלה‪.‬‬

‫‪ x‬אורך צלע המשולש (בס"מ)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪10‬‬

‫המ כל‬
‫‪ y‬היקף המשולש (בס"מ)‬ ‫‪18‬‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫‪ y‬היקף‬ ‫‪ y‬היקף‬
‫)בס"מ(‬ ‫‪II‬‬ ‫)בס"מ(‬ ‫‪I‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ג‪ .‬שמו ייצוג אלגברי המתאר‬
‫לה‬

‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫את הקשר בין אורך הצלע של‬

‫ור שמ‬

‫משולש שווה‪-‬צלעות ‪( x‬בס"מ)‬

‫ות‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫א ור‬

‫ובין היקף המשולש ‪( y‬בס"מ)‪.‬‬

‫ת ות‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫המ ©‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8 x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8 x‬‬ ‫ד‪ .‬לפניכם שני גרפים‪.‬‬
‫אורך הצלע )בס"מ(‬ ‫אורך הצלע )בס"מ(‬
‫דע‬

‫איזה גרף מתאר את הפונקציה‬

‫המתאימה לאורך צלע המשולש את ההיקף שלו? הַסבירו‪.‬‬
‫ים‬

‫‪ .2‬בכל מצולע משוכלל אורך הצלע ‪ x‬ס"מ )‪.(x > 0‬‬

‫‪ y‬היקף‬ ‫‪IV III II I‬‬
‫)בס"מ(‬ ‫הגרפים שלפניכם מתארים את ההיקפים של מצולעים משוכללים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫א‪ .‬איזה גרף שייך לאיזה מצולע? הַסבירו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫ב‪ .‬שמו ייצוג אלגברי מתאים לכל גרף‪.‬‬
‫‪8‬‬ ‫ג‪ .‬לכל הגרפים שיפוע חיובי‪ .‬מדוע?‬
‫ד‪ .‬אין בין הגרפים המשורטטים גרף ששיפועו ‪ 1‬או ‪ .2‬מדוע?‬
‫‪6‬‬
‫ה‪ .‬הייתכן גרף של היקף מצולע משוכלל ששיפועו ‪ ?5.5‬הַסבירו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ו‪ .‬שַערו‪ :‬היכן בשרטוט יהיה גרף המתאר את ההיקף של‬
‫‪2‬‬ ‫מתושע משוכלל (מצולע בעל ‪ 9‬צלעות)?‬
‫ז‪ .‬היכן בשרטוט יהיה הגרף שהייצוג האלגברי שלו ‪?y = 15x‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מה מתאר המספר ‪ 15‬שבייצוג האלגברי?‬
‫אורך הצלע )בס"מ(‬

‫‪23‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫במשימות ‪ 1‬ו‪ ,2 -‬כל הגרפים מתארים פונקציה קווית מהצורה ‪.y = mx‬‬ ‫● ‬

‫דוגמאות ‪ :‬הייצוג האלגברי של היקף משולש שווה‪-‬צלעות הוא ‪.y = 3x‬‬

‫הייצוג האלגברי של היקף ריבוע הוא ‪.y = 4x‬‬
‫הייצוג האלגברי של היקף מחומש משוכלל הוא ‪ ,y = 5x‬וכן הלאה‪.‬‬
‫כל הגרפים מתוארים ברביע הראשון בלבד‪ ,‬שכן אין משמעות למצולעים שאורך צלעותיהם הוא מספר‬
‫שלילי או אפס‪.‬‬
‫במשימות הבאות נעסוק בגרפים העוברים דרך ראשית הצירים )‪ (0, 0‬במערכת צירים שלמה‪.‬‬ ‫● ‬

‫בתמונה שעל כריכת הספר (וגם כאן בהמשך) הכיפה הגיאודזית של האקו‪-‬ספרה שבגן‬
‫המדע על‪-‬שם קלור‪ ,‬במכון ויצמן למדע‪.‬‬
‫תחילה‪ ,‬נבהיר מושגים‪:‬‬
‫אקו‪-‬ספרה (קיצור של כדור אקולוגי) היא חממה שבה נשמרים תנאי אקלים (מידות חום ולחות)‬ ‫● ‬

‫מבוקרים‪ .‬אקלים זה מאפשר גידול של מגוון צמחים‪ .‬בנוסף ניתן להשוות את השפעת הבדלי האקלים‬

‫המ כל‬
‫על צמחים הצומחים גם מחוץ לאקו‪-‬ספרה‪.‬‬
‫כיפה גיאודזית היא כיפה דמוית כדור הבנויה ממשולשים‪ .‬העיקרון של הכיפות הגיאודזיות הינו השאיפה‬
‫חל הז‬ ‫● ‬

‫להתקרב לצורה של כיפה כדורית‪ ,‬תוך שימוש במשטחים מישוריים‪ .‬היעילות והחוזק המקסימליים‬
‫קה כוי‬

‫מושגים באמצעות משטחים בצורת משולש‪ .‬בדומה לטלאים היוצרים את המעטפת של כדורגל (ראו‬
‫תמונה)‪ ,‬יוצרים המשולשים בכיפה הגיאודזית צורות של משושים ושל מחומשים‪.‬‬
‫לה‬
‫ור שמ‬
‫ות‬
‫א ור‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬
‫דע‬
‫ים‬

‫כיפה גיאודזית‬ ‫משושים ומחומשים על‪-‬מעטפת כדורגל‬

‫רבים אינם שמים לב למחומשים בכיפה הגיאודזית‪ ,‬ובטלאי הכדורגל‪.‬‬

‫אולם‪ ,‬מסתבר שללא המחומשים לא ניתן לבנות את הכיפה‪ .‬יצירת‬
‫כיפה גיאודזית ממשושים בלבד איננה אפשרית‪ ,‬מכיוון שגודלה‬
‫של כל זווית במשושה משוכלל הוא ˚ ‪ .120‬אם סביב כל קדקוד של‬
‫˚‪120‬‬
‫הכיפה ייפגשו שלושה משושים‪ ,‬הזווית הכוללת בקדקוד תהיה בת‬
‫˚‪120˚ 120‬‬
‫˚‪ ,3 · 120˚ = 360‬ופירוש הדבר שסביב הקדקוד נוצר מישור ולא צורה‬
‫קמורה (ראו שרטוט)‪.‬‬
‫על מנת לקבל גוף קמור‪ ,‬סכום הזויות בחלק מן הקדקודים חייב להיות‬
‫פחות מ‪ .360˚ -‬בכיפה הגיאודזית סכום הזוויות במפגש בין שני משושים‬
‫ומחומש משוכלל הוא ˚‪120˚ · 2 + 108˚ = 348‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪24‬‬

 ‫ז ַהו משושים ומחומשים בתמונת הכיפה של האקו‪-‬ספרה‪.‬‬
‫האם לדעתכם כל המשולשים הבונים את הכיפה הגאודסית הם שווי‪-‬צלעות (כלומר‪ ,‬משוכללים)?‬
‫(מבוסס על עבודת הגמר לבגרות מתמטיקה של יאיר הרכבי‪,‬‬
‫_‪htt p://stwww.weizmann.ac.il/manor/CONFER ENCES/iy un-geo/geo_arch_97/geo‬‬
‫‪arch_97-content.htm(.‬‬

‫ישרים דרך הראשית במערכת צירים שלמה‬

‫לפניכם גרפים של פונקציות קוויות העוברים דרך (‪.)0, 0‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫בכל סעיף‪:‬‬
‫‪ -‬קִבעו אם שיפוע הישר חיובי‪ ,‬שלילי או אפס‪.‬‬
‫‪ -‬הַשלימו במחברת טבלה מתאימה‪.‬‬
‫‪ -‬מִצאו את קצב השינוי של הפונקציה (שיפוע הישר)‪.‬‬
‫‪ -‬שמו ייצוג אלגברי מתאים‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫המ כל‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫חל הז‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪–4‬‬ ‫‪–6‬‬
‫קה כוי‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪–1‬‬ ‫‪–1‬‬
‫לה‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫ור שמ‬
‫ות‬

‫‪–2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪1‬‬

‫א ור‬
‫ת ות‬

‫‪–4‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪2‬‬

‫המ ©‬

‫‪–6‬‬ ‫‪–6‬‬
‫דע‬
‫ים‬

‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪–3‬‬ ‫‪–2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪–1‬‬ ‫‪–1‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪–2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪–4‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–4‬‬

‫‪–6‬‬ ‫‪–6‬‬

‫‪25‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫חושבים על‪...‬‬

‫א‪ .‬לפניכם שיפועים של ישרים העוברים דרך )‪:(0, 0‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫שיפוע ‪m‬‬ ‫שיפוע ‪ 1‬‬ ‫שיפוע ‪ – 4‬‬ ‫שיפוע ‪ 5‬‬
‫‪2‬‬
‫מִצאו את הייצוג האלגברי של כל ישר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפניכם ייצוגים אלגבריים של ישרים‪.‬‬
‫‪y = mx‬‬ ‫‪ y = – 1 x‬‬ ‫‪ y = – 6x‬‬ ‫‪y = 2x‬‬
‫‪4‬‬
‫מִצאו את השיפוע של כל ישר‪.‬‬

‫הייצוג האלגברי ‪ y = mx‬מתאר פונקציה קווית שהגרף שלה עובר דרך )‪ (0, 0‬ושיפועו ‪.m‬‬
‫דוגמאות ‪ :‬הייצוג האלגברי של ישר העובר דרך )‪ (0, 0‬ושיפועו (‪ )–2‬הוא ‪.y = –2x‬‬

‫המ כל‬
‫הייצוג האלגברי ‪ y = 5x‬מתאר פונקציה קווית שהגרף שלה עובר דרך )‪ (0, 0‬ושיפועו ‪.5‬‬
‫חל הז‬ ‫ ‬
‫קה כוי‬
‫לה‬
‫ור שמ‬
‫ות‬
‫א ור‬

‫אוסףמשימות‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬
‫דע‬

‫מחיר ק"ג מלפפונים הוא ‪ 2‬שקלים‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬

‫ים‬

‫‪1‬‬
‫א‪ .‬כמה נשלם עבור ‪ 4‬ק"ג מלפפונים? עבור ‪ 5‬ק"ג? עבור ‪ 8‬ק"ג?‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬הַעתיקו והַשלימו את הטבלה‪.‬‬

‫‪ x‬משקל המלפפונים (בק"ג)‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬

‫‪ y‬מחיר המלפפונים (בשקלים)‬ ‫‪9‬‬ ‫‪25‬‬

‫ג‪ .‬שַרטטו מערכת צירים‪.‬‬

‫‪ 1‬ק"ג לכל משבצת‪.‬‬ ‫סַמנו‪ :‬על ציר ‪ - x‬משקל (בק"ג)‪ :‬‬
‫על ציר ‪ - y‬מחיר (בשקלים)‪ 2 :‬שקלים לכל משבצת‪.‬‬ ‫ ‬
‫סַמנו במערכת הצירים את הנקודות המתאימות לטבלה‪.‬‬
‫האם כל הנקודות שסימנתם נ ִמצאות על ישר אחד?‬
‫ד‪ .‬בַּחרו את הייצוג האלגברי של הפונקציה המתאימה למשקל המלפפונים ‪ x‬בק"ג )‪ (x ≥ 0‬את מחירם‬
‫‪ y‬בשקלים‪.‬‬
‫‪y=x+2‬‬ ‫‪ y = 2x‬‬ ‫‪ y = 2x + 2‬‬ ‫‪ y = –2x‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪26‬‬

 ‫בחנות ירקות פִּרסם הירקן רשימת מחירים‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬
‫‪ -‬מחיר ק"ג בצל ‪ 0.5‬שקל‪.‬‬ ‫‪ -‬מחיר ק"ג עגבניות ‪ 3‬שקלים‪ .‬‬
‫שקלים‪.‬‬ ‫‪ -‬מחיר ק"ג פלפל אדום‬ ‫‪ -‬מחיר ק"ג גזר ‪ 1.5‬שקלים‪ .‬‬
‫‪ y‬מחיר‬
‫)בשקלים(‬ ‫‪IV III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫המחיר של ק"ג פלפל אדום נמחק בטעות מהרשימה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫כל גרף במערכת הצירים מתאר את הקשר‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬ ‫בין ‪ x‬המשקל בק"ג )‪(x ≥ 0‬‬
‫‪5‬‬ ‫ובין ‪ y‬המחיר בשקלים של ירק מסוים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪I‬‬ ‫א‪ .‬איזה גרף שייך לאיזה ירק?‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬ ‫ב‪ .‬מה המחיר של ק"ג פלפל אדום? הַסבירו‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫ג‪ .‬שמו ייצוג אלגברי לכל גרף‪.‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5 6 x‬‬ ‫ד‪ .‬מחיר ק"ג פלפל ירוק הוא ‪ 3.5‬שקלים‪ .‬היכן יימצא הגרף המתאים?‬
‫משקל )בק”ג(‬
‫ה‪ .‬מחיר ק"ג מלפפונים הוא ‪ 2‬שקלים‪ .‬היכן יימצא הגרף המתאים?‬
‫ו‪ .‬השיפועים של כל הגרפים חיוביים‪ .‬מדוע?‬
‫ז‪ .‬מה הנקודה המשותפת לכל הגרפים? מה היא מבטאת?‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫לכל גרף‪ ,‬הַעתיקו והַשלימו טבלה מתאימה‪ ,‬ושמו ייצוג אלגברי מתאים‪.‬‬ ‫‪ .3‬‬
‫לה‬

‫‪y‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫א‪.‬‬

‫ור שמ‬
‫ות‬

‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬

‫א ור‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫ת ות‬

‫‪–3‬‬ ‫‪–3‬‬
‫המ ©‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪–1‬‬ ‫‪–1‬‬
‫דע‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫ים‬

‫‪–2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪–4‬‬ ‫‪–3‬‬

‫‪y‬‬ ‫לפניכם גרף של פונקציה‪.‬‬ ‫‪ .4‬‬

‫בַּחרו ייצוג אלגברי מתאים לפונקציה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪y = –3x‬‬ ‫‪ y = 3x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y=– 1x‬‬ ‫‪ y = 1 x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪y=x+3‬‬
‫‪–2‬‬

‫‪–4‬‬

‫‪27‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫‪III‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪II‬‬ ‫לפניכם הגרפים של הפונקציות‪:‬‬ ‫‪ .5‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪y= 1x‬‬ ‫‪ y = – 4x‬‬ ‫‪ y = 4x‬‬
‫‪4‬‬
‫הַתאימו ייצוג אלגברי לכל גרף‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪I‬‬ ‫הַסבירו כיצד התאמתם‪.‬‬

‫‪–4‬‬ ‫‪–2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6 x‬‬

‫‪–2‬‬

‫‪–4‬‬

‫‪IV y III‬‬ ‫לפניכם הגרפים של הפונקציות‪:‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫‪II‬‬
‫‪y = – 4x‬‬ ‫‪ y = 6x‬‬
‫‪y = 4x‬‬ ‫‪ y = 1 x‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪2‬‬
‫הַתאימו ייצוג אלגברי לכל גרף‪.‬‬

‫המ כל‬
‫‪x‬‬
‫חל הז‬ ‫הַסבירו כיצד התאמתם‪.‬‬
‫קה כוי‬
‫לה‬

‫‪ .7‬‬
‫ור שמ‬

‫א‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הראשית ושיפועו ‪ .3‬שמו ייצוג אלגברי מתאים‪.‬‬
‫ות‬
‫א ור‬

‫ב‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הראשית ושיפועו (‪ .)–2‬שמו ייצוג אלגברי מתאים‪.‬‬
‫ת ות‬

‫ג‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הנקודה )‪ (0, – 6‬ושיפועו ‪.0‬‬

‫המ ©‬

‫ד‪ .‬שלושת הישרים ששִרטטתם יוצרים משולש‪ .‬שמו את השיעורים של קדקודי המשולש‪ ,‬וחַשבו את שטחו‪.‬‬
‫דע‬
‫ים‬

‫א‪ .‬שַרטטו באותה מערכת צירים את הישרים‪y = 1 x y = –2x y = 2x :‬‬ ‫‪ .8‬‬

‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬שַרטטו ישר העובר דרך הנקודה )‪ (1, 7‬ושיפועו ‪.0‬‬
‫ג‪ .‬שלושה מהישרים ששרטטתם יוצרים משולש שווה שוקיים‪ .‬שמו את קדקודיו של המשולש וחַשבו את שטחו‪.‬‬

‫השיפוע של ישר העובר דרך הראשית הוא שלילי‪.‬‬ ‫‪ .9‬‬

‫בכל סעיף‪ ,‬קִבעו אם ייתכן שהנקודה נמצאת על הישר‪ .‬הַסבירו‪.‬‬
‫ד‪(1, 2) .‬‬ ‫ג‪(–1, –2) .‬‬ ‫ב‪(–1, 2) .‬‬ ‫א‪(1, –2) .‬‬

‫מִצאו את הייצוג האלגברי של חוצי הזוויות הנוצרות בין ציר ‪ x‬לציר ‪.y‬‬ ‫‪ .10‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪28‬‬

 ‫שיעור ‪ .5‬מתמלא? מתרוקן? אינו משתנה?‬
‫מציאת ייצוג אלגברי לגרף של פונקציה קווית‬

‫פָּתחו את ברז המֵחם כדי לרוקן את המים‪.‬‬

‫הגרף שלפניכם מתאר את הפונקציה המתאימה לזמן שעבר מפתיחת הברז ‪( x‬בדקות)‬
‫את נפח המים במֵחם ‪( y‬בליטרים)‪.‬‬
‫נפח‬ ‫מהו נפח המים במֵחם לפני פתיחת הברז?‬
‫‪) y‬בליטרים(‬
‫‪40‬‬ ‫כמה ליטרים של מים יוצאים בכל דקה?‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7 8 x‬‬

‫זמן )בדקות(‬ ‫נלמד לתאר פונקציה קווית בייצוג אלגברי‪.‬‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫‪ .1‬נתייחס לנתונים במשימת הפתיחה‪.‬‬
‫קה כוי‬

‫א‪ .‬מהו נפח המים כעבור ‪ 1‬דקה?‬

‫מהו נפח המים כעבור ‪ 3‬דקות?‬
‫לה‬
‫ור שמ‬

‫ב‪ .‬לאחר כמה דקות נותרו במֵחם ‪ 5‬ליטרים מים?‬

‫ות‬
‫א ור‬

‫כעבור כמה דקות התרוקן המֵחם?‬

‫ת ות‬
‫המ ©‬

‫ג‪ .‬שמו אילו ערכים מתאימים ל‪ x -‬לפי נתוני הבעיה‪.‬‬

‫דע‬

‫ד‪ .‬הַעתיקו את הטבלה והַשלימו‪.‬‬

‫ים‬

‫‪ x‬זמן מפתיחת הברז (בדקות)‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪51‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ y‬נפח המים במֵחם (בליטרים)‬ ‫‪25‬‬

‫ה‪ .‬מהו שיפוע הגרף?‬

‫האם יש קשר בין קצב יציאת המים מהמֵחם לשיפוע הגרף? הַסבירו‪.‬‬

‫ו‪ .‬בַּחרו ייצוג אלגברי מתאים‪ .‬הַסבירו כיצד קבעתם‪.‬‬

‫‪y = 5x‬‬ ‫‪ y = 40 – 5x‬‬ ‫‪ y = 40 – 8x‬‬ ‫‪y = 8x‬‬

‫ז‪ .‬מה המשמעות של כל מספר המופיע בייצוג האלגברי שבחרתם?‬

‫‪29‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫ייצוג אלגברי של פונקציה קווית הוא מהצורה ‪.y = mx + b‬‬
‫‪ m‬מייצג את שיפוע הגרף‪ .‬כלומר‪ m ,‬מייצג את קצב השינוי האחיד של הגרף‪.‬‬
‫)‪ (0, b‬היא נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ‪.y‬‬
‫‪ y‬נפח‬
‫)בליטרים(‬
‫דוגמה‪ :‬הגרף שבשרטוט מתאר פונקציה קווית‪ ,‬המתאימה לזמן ‪ x‬בדקות )‪(x ≥ 0‬‬
‫‪500‬‬ ‫את נפח המים בבריכת השקייה ‪ y‬בליטרים‪.‬‬
‫‪400‬‬ ‫בהתחלה‪ ,‬נפח המים בבריכה הוא ‪ 200‬ליטרים‪.‬‬
‫‪300‬‬ ‫נקודת החיתוך של הגרף עם ציר ‪ y‬היא (‪)0 ,200‬‬
‫‪200‬‬
‫בכל דקה‪ ,‬נוספים ‪ 100‬ליטרים‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬שיפוע הגרף הוא ‪100‬‬
‫‪100‬‬
‫ייצוג אלגברי של הפונקציה הוא ‪y = 100x + 200‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3 x‬‬
‫זמן )בדקות(‬

‫המ כל‬
‫‪ y = 120x + 250 .2‬הוא ייצוג אלגברי של פונקציה המתאימה לזמן מילוי מאגר מים ‪ x‬בדקות )‪ (x ≥ 0‬את‬
‫חל הז‬
‫נפח המים במאגר ‪ y‬במ"ק‪.‬‬
‫קה כוי‬

‫א‪ .‬כמה מ"ק מים היו במאגר בהתחלה?‬

‫ב‪ .‬כמה מ"ק מים נוספים למאגר בכל דקה?‬
‫לה‬
‫ור שמ‬

‫ג‪ .‬האם הפונקציה קווית?‬

‫ות‬
‫א ור‬

‫ד‪ .‬מהי המשמעות של שני המספרים המופיעים בייצוג האלגברי?‬

‫ת ות‬

‫ה‪ .‬האם הפונקציה עולה או יורדת? הַסבירו‪.‬‬

‫המ ©‬

‫ו‪ .‬האם הגרף המתאים עובר דרך ראשית הצירים? הַסבירו‪.‬‬

‫דע‬
‫ים‬

‫‪ .3‬לחבית מים גדולה הוצמד מכשיר מדידה‪.‬‬

‫המכשיר משרטט גרף של גובה פני המים בחבית ‪ y‬בס"מ כפונקציה של הזמן ‪ x‬בשעות )‪.(x ≥ 0‬‬
‫לפניכם הגרף שהתקבל‪.‬‬
‫‪ y‬גובה‬
‫)בס"מ(‬ ‫א‪ .‬מה גובה פני המים בחבית בהתחלת המדידה?‬
‫‪300‬‬ ‫ב‪ .‬מה גובה פני המים כעבור ‪ 1‬שעה?‬
‫‪200‬‬ ‫כעבור ‪ 3‬שעות? כעבור ‪ 4.5‬שעות?‬
‫‪100‬‬ ‫ג‪ .‬מהו שיפוע הישר?‬
‫‪0‬‬ ‫‪1 2 3 4 5 x‬‬ ‫ד‪ .‬בַּחרו ייצוג אלגברי מתאים‪ .‬הַסבירו כיצד קבעתם‪.‬‬
‫זמן )בשעות(‬
‫‪y = 200 + 100x‬‬ ‫‪ y = 200‬‬ ‫‪ y = 200x‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪30‬‬

 ‫ייצוג אלגברי המתאים לפונקציה קבועה הוא מהצורה ‪.y = b‬‬
‫שיפוע הגרף הוא אפס‪ ,‬והגרף הוא ישר מקביל לציר ‪.x‬‬
‫)‪ (0, b‬היא נקודת החיתוך של גרף הפונקציה עם ציר ‪.y‬‬

‫דוגמה ‪ :‬במשימה ‪,3‬‬

‫גובה פני המים בחבית הוא ‪ 200‬ס"מ בכל זמן‪.‬‬
‫שיפוע הגרף הוא ‪.0‬‬
‫הייצוג האלגברי של הפונקציה הוא ‪ y = 200‬כי ‪y = 0 · x + 200‬‬

‫אוסףמשימות‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫טמפרטורה‬
‫‪) y‬ב‪(˚C -‬‬ ‫קבוצת תלמידים ערכה ניסוי במעבדה‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫קה כוי‬

‫‪12‬‬ ‫הגרף שלפניכם מתאר את הפונקציה המתאימה לזמן ‪ x‬בדקות‬

‫‪10‬‬ ‫)‪ (x ≥ 0‬את טמפרטורת הנוזל ‪ y‬ב‪ ˚C -‬במהלך הניסוי‪.‬‬
‫לה‬

‫‪8‬‬ ‫א‪ .‬מה הייתה הטמפרטורה בתחילת הניסוי?‬

‫ור שמ‬
‫ות‬

‫‪6‬‬
‫א ור‬

‫ב‪ .‬באיזה קצב השתנתה הטמפרטורה?‬

‫ת ות‬

‫‪4‬‬
‫ג‪ .‬בַּחרו ייצוג אלגברי מתאים‪.‬‬
‫המ ©‬

‫‪2‬‬ ‫‪y = –2x‬‬ ‫‪ y = 2x‬‬

‫דע‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8 x‬‬

‫‪y = 4x + 2x‬‬ ‫‪ y = 2x + 4‬‬
‫ים‬

‫זמן )בדקות(‬

‫שתי קבוצות תלמידים ערכו ניסוי במעבדה באותו זמן‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫‪ y‬טמפרטורה‬
‫)ב‪(˚C -‬‬ ‫התלמידים מדדו טמפרטורה של נוזל בכלי סגור‪.‬‬
‫‪10‬‬ ‫אחת הקבוצות חיממה את הנוזל והשנייה קיררה אותו‪.‬‬
‫‪II‬‬
‫‪8‬‬ ‫הגרפים שלפניכם מתארים את הפונקציות המתאימות‬
‫‪6‬‬
‫‪I‬‬ ‫לזמן ‪ x‬בדקות את טמפרטורת הנוזל ‪ y‬ב‪,˚C -‬‬
‫‪4‬‬ ‫במהלך הניסוי של שתי הקבוצות‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫א‪ .‬איזה גרף מתאים לקבוצה שקיררה את הנוזל?‬

‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ב‪ .‬צ ַיינו אילו ערכי ‪ x‬מתאימים לתנאי הבעיה‪.‬‬
‫‪–2‬‬ ‫זמן‬
‫)בדקות(‬
‫ג‪ .‬בַּחרו ייצוג אלגברי לגרף של כל קבוצה‪ .‬הַסבירו‪.‬‬
‫‪–4‬‬ ‫‪y=x–3‬‬ ‫‪ y = –2x – 3‬‬
‫‪y = –x – 3‬‬ ‫‪ y = 10 – 2x‬‬

‫‪31‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

‫הפונקציה המתארת את הקשר בין הזמן ‪ x‬בשעות )‪ (x ≥ 0‬ובין טמפרטורת המים ‪ y‬ב‪ ˚C -‬היא מהצורה‬ ‫‪ .3‬‬
‫‪.y = mx + b‬‬
‫הגרפים שלפניכם מתארים את טמפרטורת המים בכלים שונים בהתאם לזמן‪.‬‬
‫לכל גרף‪ ,‬הַתאימו אחד מבין המצבים הבאים‪ ,‬ושמו ייצוג אלגברי מתאים‪.‬‬
‫‪ y‬טמפרטורה‬ ‫א‪ .‬טמפרטורת המים בבריכה ‪,20˚C‬‬
‫)ב‪(˚C -‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬
‫וכל שעה עלתה הטמפרטורה ב‪.10˚C -‬‬ ‫ ‬
‫‪80‬‬ ‫‪IV‬‬
‫‪70‬‬ ‫ב‪ .‬טמפרטורת המים בכוס תה ‪,80˚C‬‬
‫‪60‬‬ ‫‪V‬‬ ‫וכעבור שעה הייתה הטמפרטורה ‪.60˚C‬‬ ‫ ‬
‫‪50‬‬
‫ג‪ .‬טמפרטורת המים בדוד ‪,20˚C‬‬
‫‪40‬‬
‫וכעבור שעתיים הייתה הטמפרטורה ‪.60˚C‬‬ ‫ ‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬ ‫‪I‬‬ ‫ד‪ .‬בניסוי במעבדה שמרו על טמפרטורה‬
‫‪10‬‬ ‫של ‪ 20˚C‬של המים במְכל‪.‬‬ ‫ ‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7 8 x‬‬ ‫ה‪ .‬טמפרטורת המים בקומקום ‪,60˚C‬‬
‫זמן )בשעות(‬
‫וכעבור שעתיים הייתה הטמפרטורה ‪.20˚C‬‬

‫המ כל‬
‫חל הז‬
‫קה כוי‬

‫‪ .4‬עמית קנה בקבוק מיץ בנפח ‪ 500‬מ"ל‪ .‬בכל דקה הוא שותה ‪ 25‬מ"ל‪.‬‬
‫לה‬

‫‪ x‬מייצג את הזמן בדקות )‪ y ,(0 ≤ x ≤ 20‬מייצג את נפח המיץ שנשאר בבקבוק במ"ל‪.‬‬
‫ור שמ‬
‫ות‬

‫לפניכם ארבעה ייצוגים אלגבריים של פונקציות‪.‬‬

‫א ור‬
‫ת ות‬

‫‪y = 25 – 500x‬‬ ‫‪ y = 500 – 25x‬‬ ‫‪ y = 500‬‬ ‫‪ y = 500 + 25x‬‬

‫המ ©‬

‫א‪ .‬בַּחרו ייצוג אלגברי מתאים לסיפור‪.‬‬

‫דע‬

‫ב‪ .‬שמו סיפור מתאים לפונקציה ‪.y = 500‬‬

‫ים‬

‫לפניכם ייצוגים אלגבריים של פונקציות המתארות את הקשר בין הזמן ‪ x‬בדקות )‪ (0 ≤ x ≤ 5‬לגובה המים‬ ‫‪ .5‬‬
‫באמבטיה ‪ y‬בס"מ‪ ,‬בשלושה מצבים שונים‪ ,‬במשך ‪ 5‬דקות‪.‬‬
‫‪y = 40 – 8x‬‬ ‫‪ y = 40‬‬ ‫‪ y = 8x‬‬
‫א‪ .‬איזה ייצוג מתאים למילוי האמבטיה? הַסבירו‪.‬‬
‫ב‪ .‬איזה ייצוג מתאים לריקון האמבטיה? הַסבירו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה מתאר הייצוג האלגברי שלא בחרתם בו בסעיפים הקודמים?‬
‫ד‪ .‬שַרטטו את הפונקציה המתארת את ריקון האמבטיה‪.‬‬
‫‪ 1‬דקה לכל משבצת‪,‬‬ ‫סַמנו‪ :‬על ציר ‪ - x‬זמן (בדקות)‪ :‬‬
‫על ציר ‪ - y‬גובה המים (בס"מ)‪ 4 :‬ס"מ לכל משבצת‪.‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪32‬‬

 ‫כשמחממים מים בקומקום‪ ,‬עולה הטמפרטורה בקצב אחיד‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬
‫טמפרטורת המים לפני תחילת החימום ‪.30˚C‬‬
‫טמפרטורת המים בסוף תהליך החימום ‪.100˚C‬‬
‫בכל דקה עלתה הטמפרטורה ב‪.5˚C -‬‬
‫א‪ .‬מה הייתה הטמפרטורה אחרי ‪ 8‬דקות של חימום?‬
‫ב‪ .‬בַּחרו ייצוג אלגברי מתאים לפונקציה המתאימה לזמן החימום ‪( x‬בדקות) את הטמפרטורת המים בקומקום‪,‬‬
‫‪( y‬ב‪ .)˚C -‬בִּדקו על‪-‬ידי הצבה ‪x = 8‬‬
‫‪y = 30 + 5x‬‬ ‫‪ y = 30x‬‬ ‫‪ y = 30x + 5‬‬ ‫‪ y = 5x‬‬
‫ג‪ .‬מהם ערכי ‪ x‬המתאימים לתנאי הבעיה?‬
‫ד‪ .‬שַרטטו את הפונקציה המתאימה לזמן החימום ‪( x‬בדקות) את הטמפרטורה של המים בקומקום ‪y‬‬
‫(ב‪.)˚C -‬‬
‫‪ 1‬דקה לכל משבצת‪,‬‬ ‫סַמנו‪ :‬על ציר ‪ - x‬זמן חימום (בדקות)‪ :‬‬
‫על ציר ‪ - y‬טמפרטורת המים (ב‪ 5 :)˚C -‬מעלות לכל משבצת‪.‬‬
‫‪ -‬מהו שיפוע הגרף?‬
‫‪ -‬מהי טמפרטורת המים לאחר ‪ 12‬דקות?‬

‫המ כל‬
‫‪ -‬כעבור כמה זמן הייתה הטמפרטורה ‪?75˚C‬‬
‫חל הז‬ ‫‪ -‬אחרי כמה דקות רתחו המים?‬
‫קה כוי‬
‫לה‬
‫ור שמ‬
‫ות‬

‫רותי רוצה לקנות תותים‪ ,‬אך אין לה זמן לנסוע לקנותם‪.‬‬ ‫‪ .7‬‬
‫א ור‬
‫ת ות‬

‫בסופרמרקט "זול" מחיר ק"ג תותים ‪ 10‬שקלים‪ ,‬ודמי המשלוח ‪ 25‬שקלים‪.‬‬

‫המ ©‬

‫א‪ .‬כמה תשלם רותי עבור ‪ 10‬ק"ג? עבור ‪ 7.5‬ק"ג? עבור ‪ 13‬ק"ג?‬
‫ב‪ .‬בַּחרו ייצוג אלגברי לפונקציה המתאימה לכמות התותים בק"ג )‪ (x ≥ 0‬את מחירם ‪ y‬בשקלים‪.‬‬
‫דע‬

‫‪y = 25x‬‬ ‫‪y = 10x + 25‬‬ ‫‪y = 10x‬‬ ‫‪y = 25x + 10‬‬
‫ים‬

‫ג‪ .‬רותי החליטה לשלוח את בנה להביא את התותים מהחנות‪.‬‬

‫כיצד ישתנה הייצוג האלגברי שבחרתם בסעיף ב? הַסבירו‪.‬‬

‫‪ .8‬נתונה הפונקציה ‪y = 4x – 1‬‬

‫א‪ .‬בַּחרו ייצוגים אלגבריים המתארים פונקציה קווית שהגרף שלה מקביל לגרף הפונקציה הנתונה‪ .‬הַסבירו‪.‬‬
‫)‪y = 10 – 4(1 – x‬‬ ‫‪ y = 4x – 3‬‬ ‫‪ y = – 4x + 1‬‬ ‫‪ y = 5 + 4x‬‬
‫ב‪ .‬שמו ייצוג אלגברי לפונקציה קווית נוספת שהגרף שלה מקביל לגרף הפונקציה הנתונה‪.‬‬
‫ג‪ .‬שמו ייצוג אלגברי לפונקציה קווית נוספת שהגרף שלה חותך את גרף הפונקציה הנתונה‪.‬‬

‫‪33‬‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬

 ‫שומריםעלכושר‬

‫פעולות במספרים מכוונים‬

‫חַשבו‪.‬‬ ‫‪ .1‬‬
‫ה‪3 · 5 · (–3) + 8 .‬‬ ‫‪3 · (5 – 3) + 8‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪3·5–3+8‬‬ ‫א‪.‬‬

‫)‪3 · 5 · (–3 + 8‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫)‪3 · (5 – 3 + 8‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫)‪3 · 5 – (3 + 8‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫הַעתיקו והַשלימו‪.‬‬ ‫‪ .2‬‬

‫‪2 · (5 – 2 +‬‬ ‫‪) = –10‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪2·5–2+‬‬ ‫‪= –10‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪2 · 5 · (–2) +‬‬ ‫‪= –10‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫‪2 · 5 – (2 +‬‬ ‫‪) = –10‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪2 · 5 · (–2 +‬‬ ‫‪) = = –10‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫‪2 · (5 – 2) +‬‬ ‫‪= –10‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫נתון תרגיל ‪2 – 3 · (– 4) – 5‬‬ ‫‪ .3‬‬

‫המ כל‬
‫בכל סעיף‪ ,‬הוסיפו סוגריים לתרגיל כדי לקבל את התוצאה המבוקשת‪.‬‬
‫חל הז‬
‫ג‪ .‬התוצאה החיובית הקטנה ביותר‬ ‫ב‪ .‬התוצאה הגדולה ביותר‬ ‫א‪ .‬התוצאה הקטנה ביותר‬
‫קה כוי‬

‫נתונים שני מספרים שלמים ‪ a‬ו‪ b -‬המקיימים‪ab = 24 , a + b = –11 :‬‬

‫לה‬

‫‪ .4‬‬
‫בכל סעיף‪ ,‬קִבעו אם ייתכן והַסבירו‪.‬‬ ‫ ‬
‫ור שמ‬
‫ות‬
‫א ור‬

‫‪b > –10, a > –10‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪b < –10, a < –10‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪b < 0, a < 0‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪b > 0, a > 0‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ת ות‬
‫המ ©‬

‫בכל סעיף‪ ,‬מִצאו‪ ,‬אם אפשר‪ ,‬שני מספרים מתאימים‪.‬‬ ‫‪ .5‬‬

‫דע‬

‫ד‪ .‬סכומם חיובי ומכפלתם שלילית‬ ‫א‪ .‬סכומם חיובי ומכפלתם חיובית‬
‫ים‬

‫ה‪ .‬סכומם אפס ומכפלתם חיובית‬ ‫ב‪ .‬סכומם שלילי ומכפלתם חיובית‬
‫ו‪ .‬סכומם אפס ומכפלתם שלילית‬ ‫ג‪ .‬סכומם שלילי ומכפלתם שלילית‬

‫צ ַיירו במחברת ריבוע משבצות כמו בשרטוט‪.‬‬ ‫‪ .6‬‬

‫בכל סעיף‪ּ ,‬פִתרו ושמו את התוצאה במשבצת המתאימה בריבוע ששרטטתם‪.‬‬
‫ו‪ .‬המנה של )‪ (–5‬ו‪1 -‬‬ ‫א‪ .‬מספר הגדול ב‪ 3 -‬מ‪(– 4) -‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ז‪ .‬מספר הקטן ב‪ 5 -‬מ‪(– 6) -‬‬ ‫ב‪ .‬הנגדי למכפלה של )‪ (– 4‬ב‪(–3) -‬‬
‫ו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫ד‬
‫ח‪ .‬מספר שהוא פי ‪ 4‬מ‪2 -‬‬ ‫ג‪ .‬המנה של ‪ 14‬ב‪2 -‬‬
‫ט‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫ט‪ .‬ההפרש בין ‪ 4‬ל‪7 -‬‬ ‫ד‪ .‬מספר הגדול ב‪ 10 -‬מ‪(– 4) -‬‬
‫ה‪ .‬המכפלה של )‪ (–8‬ו‪1 -‬‬
‫‪4‬‬
‫אם פתרתם נכון‪ ,‬קיבלתם ריבוע קסם‪ּ .‬בִדקו‪.‬‬

‫יחידה ‪ - 1‬הפונקציה הקווית‬ ‫מתמטיקה משולבת‬ ‫‪34‬‬