‫משוואות דיפר‪‬ציאליות רגילות‬

‫שאלות לדוגמה על פרק ‪1‬‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫בזמן ‪ t  0‬הייתה הטמפרטורה של גוף ‪‬תון ‪ .100°‬כעבור ‪ 10‬דקות ירדה הטמפרטורה שלו ל־‪.60°‬‬
‫טמפרטורת האוויר קבועה ושווה ל־‪.20°‬‬
‫קצב ירידת הטמפרטורה פרופורציו‪‬י להפרש בין טמפרטורת הגוף וטמפרטורת האוויר שסביבו‪.‬‬
‫חשבו כמה דקות תעבור‪‬ה מהזמן ‪ t  0‬ועד שטמפרטורת הגוף תהיה ‪.25°‬‬
‫האם טמפרטורת הגוף תגיע לטמפרטורת האוויר תוך זמן סופי? ‪‬מקו!‬

‫פתרון‬
‫‪dT‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪‬סמן ב־ ‪ T  t ‬את טמפרטורת הגוף במעלות בזמן ‪ . t‬קצב שי‪‬וי הטמפרטורה יחסית לזמן הוא‬

‫‪ .  dT‬ידוע שהוא פרופורציו‪‬י להפרש ‪ T  t   20‬ולכן יש‬

‫‪dt‬‬
‫וכמובן קצב ירידת הטמפרטורה הוא‬

‫‪ .  dT‬קיבל‪‬ו משוואה דיפר‪‬ציאלית‪ ,‬שהיא משוואה ‪ִ‬פרדה‪,‬‬

‫‪dt‬‬
‫קבוע )ש‪‬סמ‪‬ו ‪ ( k‬כך ש־ ‪ k T  20 ‬‬

‫וגם משוואה לי‪‬ארית‪ .‬תון ל‪‬ו גם ת‪‬אי התחלה ‪ , T  0   100‬כלומר הפו‪‬קציה ‪ T  t ‬היא פתרון‬

‫‪ dT‬‬
‫‪dt‬‬
‫‪ k T  20 ‬‬
‫‪‬‬ ‫בעיית ההתחלה‪:‬‬
‫‪T  0   100‬‬

‫‪ . dT‬פותרים אותה על ידי‬

‫‪dt‬‬
‫דרך אחת לפתור אותה היא לראות שזאת משוואה לי‪‬ארית ‪ kT  20k‬‬

‫‪ ektT   ektT   kektT  20kekt‬‬ ‫כפל בגורם האי‪‬טגרציה ‪ . e kt‬כופלים בו ומקבלים‪:‬‬

‫‪T  t   20  Ce  kt‬‬ ‫ומכאן ש־ ‪ ekt T   20kekt dt  20ekt  C‬ולכן‪:‬‬

‫הצבת הת‪‬אי ‪ T  0   100‬ותרת ‪ 100  20  Ce0  20  C‬ולכן ‪. C  80‬‬

‫אז ‪ . T  t   20  80e  kt‬ב‪‬וסף ‪‬תון ‪ T 10   60‬ולכן ‪ 60  20  80e 10 k‬כלומר ‪. e 10 k  608020  12‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪80‬‬

‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪10 k 10‬‬
‫‪T  t   20  80e kt  20  80e‬‬ ‫‪ 20  80 e10k‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪ 20 ‬‬ ‫לכן‪:‬‬
‫‪2t 10‬‬
‫‪‬תבקש‪‬ו למצוא מתי תהיה הטמפרטורה של הגוף ‪ ,25°‬כלומר לאיזה ‪ t‬מתקיים ‪ . T  t   25‬אז‬

‫‪80‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪ . 2t 10 ‬לכן ‪ t 10  4‬כלומר ‪ . t  40‬אז‬ ‫מתקיים ‪ 20  t 10  25‬כלומר ‪ 16  2 4‬‬
‫‪25  20‬‬ ‫‪2‬‬
‫בדיוק אחרי ‪ 40‬דקות טמפרטורת הגוף תהיה ‪.25°‬‬
‫האם טמפרטורת הגוף תגיע אי־פעם )ב"זמן סופי"( ל־‪?20°‬‬
‫כיוון שלכל ‪ t‬מתקיים ‪ T  t   20  80 2t 10  20‬הרי טמפרטורת הגוף תהיה תמיד גבוהה מ־‪20°‬‬
‫ולעולם לא תגיע ל־‪.20°‬‬
‫דרך ‪‬וספת למק זאת‪ :‬הפו‪‬קציה הקבועה ‪ T  20‬היא פתרון סי‪‬גולרי של המשוואה‬
‫‪ . dT‬מתקיימים ת‪‬אי משפט הקיום והיחידות‪ ,‬ולכן הפתרון היחיד שמקיים‬
‫‪dt‬‬
‫‪  k T  20 ‬‬

‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬ ‫‪1‬‬

 ‫‪ T  t0   20‬הוא הפתרון הסי‪‬גולרי ‪ . T  20‬הוא אי‪‬ו הפתרון שמקיים את ת‪‬אי ההתחלה‬

‫‪ . T  0   100‬לכן הוא אי‪‬ו הפתרון שמייצג את טמפרטורת הגוף המתואר בשאלה‪ .‬לכן אין זמן ‪t0‬‬
‫שבו טמפרטורת הגוף ה‪‬תון ל‪‬ו תהיה בדיוק ‪.20°‬‬
‫היא גם משוואה ִ‪‬פרדה‪ .‬אפשר לפתור אותה על ידי‬ ‫‪dT‬‬
‫‪dt‬‬
‫הערה ‪‬וספת‪ :‬המשוואה ‪  k T  20 ‬‬

‫כלומר‬ ‫‪ TdT20   kdt‬‬ ‫ואי‪‬טגרציה ‪‬ות‪‬ת‬ ‫‪dT‬‬

‫‪T  20‬‬
‫חילוק ב־ ‪ : T  20‬מקבלים ‪  kdt‬‬

‫‪ ln‬ומהת‪‬אי‬ ‫‪T  20‬‬

‫‪80‬‬
‫‪ . ln T  20   kt  C‬מהת‪‬אי ‪ T  0   100‬מקבלים ‪ C  ln 80‬ולכן ‪ kt‬‬

‫‪. ln‬‬ ‫‪T  20‬‬

‫‪80‬‬
‫‪ k   101 ln‬ולכן ‪  10t ln 2‬‬ ‫‪60  20‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ ln‬כלומר ‪ 101 ln 2‬‬ ‫‪60 20‬‬
‫‪80‬‬
‫‪ T 10   60‬מקבלים ‪ 10k‬‬
‫‪t ln 2‬‬
‫‪ 10‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪ 10‬‬
‫‪T  20‬‬
‫ות‪‬אי ההתחלה מראה שהביטוי בתוך סימן הערך המוחלט חיובי‪,‬‬ ‫‪80‬‬
‫‪e‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מכאן‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬
‫‪ 10‬‬
‫‪ 10‬‬ ‫‪T  20‬‬
‫‪. T  20  80  2‬‬ ‫ולכן‬ ‫‪80‬‬
‫‪2‬‬ ‫כלומר‬

‫‪2‬‬ ‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬

 ‫שאלה ‪2‬‬
‫פתרו‪‬ה של המשוואה ‪ xy  2 y  x3 cos x‬המקיים ‪ y  2   3‬הוא‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪‬‬

‫ד‪ .‬בין א–ג אין תשובה ‪‬כו‪‬ה‬ ‫ג‪x 2  sin x  2  1 .‬‬ ‫ב‪x 2  sin x  C  .‬‬ ‫א‪3 .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫‪) y  ‬בסביבה של ‪ .( x  2‬את משוואה לי‪‬ארית‪.‬‬ ‫המשוואה היא בעצם ‪y  x 2 cos x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬כפול את ש‪‬י אגפיה ב־ ‪ . e F  x ‬כאשר ‪ F  x ‬פו‪‬קציה קדומה ל־ ‪. ‬‬
‫‪x‬‬

‫‪. e F  x   e2 ln x   eln x   x 2 ‬‬

‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪‬וח לבחור ‪ F  x   2ln x‬ואז‬
‫‪x2‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪ .‬לכן ‪y  sin x  C‬‬ ‫כלומר ‪ y   cos x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪‬קבל ‪y  x23 y  cos x‬‬

‫‪.C ‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪ 3  sin 2 ‬‬ ‫‪12‬‬
‫ולכן ‪ 1‬‬ ‫‪4‬‬
‫הצבת ת‪‬אי ההתחלה ‪ y  2   3‬ות‪‬ת ‪ 3  sin 2  C‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫כלומר ‪ y  x 2 sin x  122  1‬ולכן התשובה‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪y  sin x ‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬ציב זאת בפתרון הכללי ו‪‬קבל ‪ 1‬‬

‫ה‪‬כו‪‬ה היא ג‪.‬‬

‫תשובה ב אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪ :‬זה הפתרון הכללי של המשוואה שאי‪‬ו דווקא מקיים את ת‪‬אי ההתחלה‪.‬‬

‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬ ‫‪3‬‬

 ‫שאלה ‪3‬‬
‫‪x‬‬
‫פתרו‪‬ה של המשוואה ‪ y  x    y  t  dt  x  1‬הוא‪:‬‬
‫‪0‬‬

‫ב‪y  2e x  1 .‬‬ ‫א‪y  e x .‬‬

‫ד‪ .‬בין א–ג אין תשובה ‪‬כו‪‬ה‬ ‫ג‪y  Ce x  1 .‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫‪‬גזור את ש‪‬י צידי המשוואה האי‪‬טגרלית ה‪‬תו‪‬ה ו‪‬קבל משוואה דיפר‪‬ציאלית‪. y  y  1 :‬‬
‫זאת משוואה לי‪‬ארית וזאת גם משוואה ‪‬פרדה‪ .‬פתור כמשוואה לי‪‬ארית‪ :‬חסר מש‪‬י האגפים‬

‫‪ y‬ו‪‬כפול ב־ ‪ e  x‬ו‪‬קבל ‪ e x y  e  x y  e x‬כלומר ‪  e x y   e x‬ולכן ‪. e x y  e  x  C‬‬

‫אז ‪ y  Ce  x  1‬ומאוד מפתה לבחור את התשובה ג‪ ,‬אך זאת אי‪‬ה התשובה ה‪‬כו‪‬ה!‬
‫‪0‬‬
‫‪. y  0    y  t  dt  0  1  0  0  1  1‬‬ ‫הצבת ‪ x  0‬במשוואה האי‪‬טגרלית ה‪‬תו‪‬ה ‪‬ות‪‬ת‪:‬‬
‫‪0‬‬

‫הצבה בפתרון הכללי שמצא‪‬ו ‪‬ות‪‬ת‪ 1  y  0   Ce 0  1  C  1 :‬ולכן ‪ C  2‬ולכן הפתרון הוא‬

‫‪ y  2e x  1‬והתשובה ה‪‬כו‪‬ה היא ב‪.‬‬

‫כדי לודא זאת ‪‬ציב את הפתרון שקיבל‪‬ו באגף ימין של המשוואה האי‪‬טגרלית ה‪‬תו‪‬ה‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ y  t  dt  x  1   2e  1 dt  x  1  2e  t  0  x  1‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 2e x  x  2e0  0  x  1  2e x  x  2  x  1  2e x  1  y  x ‬‬

‫וזה אכן פתרון של המשוואה אי‪‬טגרלית )כיוון שאין ל‪‬ו משפט שמבטיח שבכלל יש פתרון‬
‫למשוואה אי‪‬טגרלית כזאת חשוב לבדוק שמה שקיבל‪‬ו הוא באמת פתרון שלה‪ .‬אפשר גם להציב‬
‫בה את תשובה ג ולראות את ההבדל בין ש‪‬י האגפים(‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬

 ‫שאלה ‪4‬‬
‫‪‬תו‪‬ה המשוואה הדיפר‪‬ציאלית ‪ , y   p  x  y  g  x ‬כאשר ‪ p  x ‬ו־ ‪ g  x ‬הן פו‪‬קציות רציפות‬
‫ב־ ‪ . R‬יהיו ‪ y1‬ו־ ‪ y2‬ש‪‬י פתרו‪‬ות של המשוואה הדיפר‪‬ציאלית ה‪‬תו‪‬ה‪.‬‬

‫תהי ‪ x0  R‬קודה שבה מתקיים ‪. y1  x0   y2  x0 ‬‬

‫‪ .1‬לכל ‪ x  R‬מתקיים ‪. y1  x   y2  x ‬‬

‫‪ .2‬יתכן ששתי הפו‪‬קציות ‪ y1‬ו־ ‪ y2‬חתכות‪ .‬כלומר‪ ,‬יתכן שקיימת ‪‬קודה ‪ x1 R‬כך ש־‬

‫‪. y1  x1   y2  x1 ‬‬
‫כל הטע‪‬ות ה‪‬כו‪‬ות הן‪:‬‬

‫ד‪ .‬שתי הטע‪‬ות אי‪‬ן ‪‬כו‪‬ות‬ ‫ג‪ .‬שתי הטע‪‬ות ‪‬כו‪‬ות‬ ‫ב‪2 .‬‬ ‫א‪1 .‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫ראשית ‪‬ראה שלא ייתכן שטע‪‬ה ‪ 2‬כו‪‬ה‪ :‬אם ‪ . y1  x1   y2  x1 ‬סמן את הערך המשותף ב־ ‪, y0‬‬

‫כלומר ‪ . y1  x1   y2  x1   y0‬אז ‪ y1‬ו־ ‪ y2‬ש‪‬יהם פתרו‪‬ות של בעיית ההתחלה‪:‬‬

‫‪ y   p  x  y  g  x ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ y  x1   y0‬‬

‫לפי משפו ‪) 1.2.1‬כשהקטע הוא ‪ (  a, b    ,  ‬יש לבעיית ההתחלה הזאת פתרון יחיד‪ .‬לכן‬

‫‪ y1  x   y2  x ‬לכל ‪ , x  R‬ובפרט ‪ y1  x0   y2  x0 ‬בסתירה ל‪‬תון‪ .‬אז טע‪‬ה ‪ 2‬אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪.‬‬

‫‪‬ראה עתה שטע‪‬ה ‪ 1‬כו‪‬ה‪ :‬אם ‪‬יח בשלילה שהיא אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה אז יש ‪‬קודה ‪ x2  R‬שבה‬

‫מתקיים ‪ . y1  x2   y2  x2 ‬לא ייתכן ‪ y1  x2   y2  x2 ‬כי ראי‪‬ו כבר שטע‪‬ה ‪ 2‬אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪ .‬לכן‬

‫‪ . y1  x2   y2  x2 ‬תבו‪‬ן בפו‪‬קציה ‪ . f  x   y1  x   y2  x ‬מתקיים ‪ f  x0   0‬ו־ ‪. f  x2   0‬‬

‫כמוכן ‪ f  x ‬רציפה ב־ ‪ R‬כי היא הפרש בין פתרו‪‬ות של המשוואה דיפר‪‬ציאלית ה‪‬תו‪‬ה‪ ,‬שהם‬

‫פו‪‬קציות גזירות‪ ,‬ולכן גם רציפות‪ .‬אז לפי משפט ערך הבי‪‬יים יש ‪‬קודה ‪ x1‬שבה ‪, f  x1   0‬‬

‫כלומר ‪ , y1  x1   y2  x1 ‬וזה לא ייתכן‪ ,‬כי ראי‪‬ו כבר שטע‪‬ה ‪ 2‬אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪.‬‬

‫טע‪‬ה ‪ 1‬כו‪‬ה וטע‪‬ה ‪ 2‬אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪ ,‬ולכן התשובה ה‪‬כו‪‬ה היא א‪.‬‬
‫אותם ‪‬ימוקים בשיא הקיצור‪ :‬לא תתכן ‪‬קודה משותפת לגרפים של ש‪‬י פתרו‪‬ות )כשמתקיימים‬
‫ת‪‬אי משפט הקיום והיחידות( ולכן טע‪‬ה ‪ 2‬אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪ .‬אם ש‪‬י גרפים של פו‪‬קציות רציפות לא‬
‫‪‬חתכים‪ ,‬אחד מהם חייב להיות כולו מעל האחר )אחרת יש ‪‬קודת חיתוך( ולכן טע‪‬ה ‪ 1‬כו‪‬ה‪.‬‬

‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬ ‫‪5‬‬

 ‫שאלה ‪5‬‬
‫תהי ‪ a  x ‬פו‪‬קציה רציפה ב־ ‪ R‬בעלת מחזור ‪) T‬כלומר ‪ a  x  T   a  x ‬לכל ‪ ,( x  R‬ויהי‬
‫‪T‬‬
‫‪ u  x ‬פתרון לא טריוויאלי של המשוואה ‪ . y   a  x  y‬סמן ‪.    a  x  dx‬‬
‫‪0‬‬

‫‪ .1‬אם ‪   0‬אז ‪. lim u  x   ‬‬

‫‪x ‬‬

‫‪ . .2‬אם ‪   0‬אז ‪ u  x ‬פו‪‬קציה מחזורית‪.‬‬

‫כל הטע‪‬ות ה‪‬כו‪‬ות הן‪:‬‬

‫ד‪ .‬שתי הטע‪‬ות אי‪‬ן ‪‬כו‪‬ות‬ ‫ג‪ .‬שתי הטע‪‬ות ‪‬כו‪‬ות‬ ‫ב‪2 .‬‬ ‫א‪1 .‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫ראשית ‪‬עיר שכאשר אומרים ש־ ‪ T‬הוא מחזור של פו‪‬קציה מתכוו‪‬ים כמובן ש־ ‪. T  0‬‬
‫‪x‬‬
‫לפי ‪‬וסחה )‪ (1.13‬בספר אפשר לה‪‬יח ‪ u  x   Ce A x ‬כאשר ‪ , A  x    a  t  dt‬ו־ ‪. C  R‬‬
‫‪0‬‬

‫מה‪‬תון ש־ ‪ u  x ‬פתרון לא טריוויאלי אפשר להסיק ש־ ‪ C  0‬ולא יותר מזה‪ .‬בפרט אי־אפשר‬

‫בעזרת ‪‬תו‪‬י השאלה לשלול את האפשרות ש־ ‪ , C  0‬ובמקרה זה ‪ u  x   0‬לכל ‪ , x  R‬ולא יתכן‬

‫‪ . lim u  x   ‬לכן טע‪‬ה ‪ 1‬בודאי אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪.‬‬

‫‪x ‬‬

‫‪‬ראה כעת שטע‪‬ה ‪ 2‬כו‪‬ה ולכן התשובה ה‪‬כו‪‬ה היא ב‪.‬‬

‫אם ‪‬ראה ש־ ‪ A  x  T   A  x ‬אז י‪‬בע ‪ u  x  T   Ce A x T   Ce A x   u  x ‬ולכן ‪u  x ‬‬

‫פו‪‬קציה בעלת מחזור ‪ . T‬אם כך די ולהראות ‪ . A  x  T   A  x   0‬חשב‪:‬‬

‫‪x T‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x T‬‬
‫‪A x  T   A x  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a  t  dt   a  t  dt ‬‬ ‫‪ a  t  dt‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪x‬‬

‫האורך של הקטע ‪  x, x  T ‬הוא ‪ , T‬והמספרים ‪  nT n  Z ‬מסודרים לאורך כל הישר הממשי‬

‫במרווחים של ‪ T‬בי‪‬יהם‪ ,‬ולכן אחד מהם ‪‬מצא בקטע ‪ .  x, x  T ‬אמר ש־ ‪ . nT   x, x  T ‬אז‪:‬‬

‫‪x T‬‬ ‫‪nT‬‬ ‫‪x T‬‬
‫‪A x  T   A x  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a  t  dt ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a  t  dt ‬‬ ‫‪ a  t  dt‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪nT‬‬
‫‪nT‬‬ ‫‪x T‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ a  t   n  1 T  dt   a  t  nT  dt‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪nT‬‬
‫‪T‬‬ ‫‪x  n 1T‬‬ ‫‪T‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a  u  du ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪a  v  dv   a  x  dx    0‬‬
‫‪x  n 1T‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪u t  n 1T‬‬ ‫‪v t  nT‬‬

‫‪6‬‬ ‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬

 ‫שאלה ‪6‬‬

‫‪ e x sin y  2 y sin x  dx   e x cos y  2cos x  dy  0‬‬ ‫פתרו את המשוואה‪:‬‬

‫מותר בשאלה זאת להשאיר את הפתרון בצורה סתומה‪.‬‬

‫פתרון‬

‫‪‬סמן כמו בספר ‪ X  e x sin y  2 y sin x‬ו־ ‪. Y  e x cos y  2cos x‬‬

‫‪‬קבל ‪ X y  e x cos y  2sin x  Yx‬ולכן זאת משוואה מדוייקת‪.‬‬

‫‪‬מצא לה פוט‪‬ציאל ‪ :   x, y ‬מתקיים ‪  x  X‬ו־ ‪  y  Y‬ולכן למשל‪:‬‬

‫‪  x, y     e x sin y  2 y sin x  dx  e x sin y  2 y cos x  C  y ‬‬

‫)האי‪‬טגרציה היא לפי ‪ x‬ו־ ‪ y‬הוא פרמטר ולכן קבוע האי‪‬טגרציה תלוי ב־ ‪.( y‬‬

‫‪ y  e x cos y  2cos x  C   y   Y  C   y ‬‬ ‫אז‬

‫וכדי שיתקיים ‪  y  Y‬רצה שיהיה ‪ . C   y   0‬בחר למשל ‪ C  y   0‬וזה יתקיים‪ ,‬כלומר‬

‫הפו‪‬קציה ‪   x, y   e x sin y  2 y cos x‬היא פוט‪‬ציאל של המשוואה ה‪‬תו‪‬ה ולכן הפתרון הכללי‬

‫שלה )בצורה סתומה( הוא ‪ e x sin y  2 y cos x  C‬כאשר ‪ C‬קבוע כלשהו‪.‬‬

‫אי‪‬ו יודעים לחלץ את ‪ y‬ממשוואה זאת ולכן ‪‬שאיר את הפתרון בצורה סתומה‪.‬‬

‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬ ‫‪7‬‬

 ‫שאלה ‪7‬‬

‫פִ תרו את המשוואה ‪.  x  y 2  dx  2 xydy  0‬‬

‫פתרון‬
‫‪‬ראה שתי דרכים שו‪‬ות לפתור את המשוואה הזאת‪.‬‬
‫דרך א‪ :‬סמן ‪ X  x  y 2‬ו־ ‪ . Y  2 xy‬אז ‪ X y  2 y‬ואילו ‪ . Yx  2 y‬אז ‪ X y  Yx‬כלומר זאת‬
‫אי‪‬ה משוואה מדוייקת‪ .‬אך לא ‪‬אמר ‪‬ואש‪ .‬על פי משפט ‪ 1.11‬וכל למצוא גורם אי‪‬טגרציה‬
‫‪X y Yx‬‬
‫מהצורה ‪ ,   x ‬אם יש כזה‪ ,‬וכיוון ש־ ‪  2x‬‬
‫‪4 y‬‬
‫היא פו‪‬קציה של ‪ x‬בלבד‪ ,‬על־פי הוכחת‬ ‫‪Y‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 xy‬‬

‫‪X y Yx‬‬
‫‪    x  ‬כלומר‬ ‫‪Y‬‬
‫טע‪‬ה ‪ 1.5.7‬יש גורם אי‪‬טגרציה כזה שהוא פתרון המשוואה ‪  x   0‬‬

‫‪.    x   2x   x   0‬‬

‫לפי ‪‬וסחה )‪ (1.13‬בספר הפתרון הכללי של משווה זאת הוא ‪ Ce  x  Ce 2 ln x  Cx 2‬ולכן‬

‫‪ 2 dx‬‬

‫‪   x   x 2‬הוא גורם אי‪‬טגרציה של המשוואה של‪‬ו‪.‬‬

‫‪‬כפול בו את המשוואה ו‪‬קבל משוואה מדוייקת‪.  x 1  x 2 y 2  dx  2 x 1 ydy  0 :‬‬

‫‪‬קבל פוט‪‬ציאל של המשוואה בצורה ‪.   x, y     x 1  x 2 y 2  dx  ln x  x 1 y 2  C  y ‬‬

‫אפשר לבדוק שבחירת ‪ C  y   0‬מתאימה והפו‪‬קציה ‪   x, y   ln x  x 1 y 2‬פוט‪‬ציאל‬

‫למשוואה של‪‬ו‪ .‬אז הפתרון הכללי בצורה סתומה הוא ‪ ln x  x 1 y 2  C‬כאשר ‪ C‬מיצג קבוע‬
‫כלשהו‪ ,‬ומכאן אפשר בקלות לחלץ את ‪ y‬ולקבל הצגה מפורשת לפתרון‪:‬‬

‫‪x 1 y 2  C  ln x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y 2  Cx  x ln x‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y   Cx  x ln x‬‬

‫‪ x  y 2   2 xyy  0‬‬ ‫דרך ב‪ :‬כתוב את המשוואה ‪  x  y 2  dx  2 xydy  0‬מחדש כך‪:‬‬

‫‪y   21x y   12 y 1‬‬ ‫ו‪‬סדר מחדש‪:‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2y‬‬
‫‪‬חלק את המשוואה ב־ ‪ 2xy‬ו‪‬קבל ‪ 2yx  y  0‬‬

‫זאת משוואת בר‪‬ולי‪ .‬כפול ב־ ‪ y‬ו‪‬קבל ‪. yy  21x y 2   12‬‬

‫‪z   1x z  1‬‬ ‫‪‬ציב ‪) z  y 2‬ואז ‪ ( z   2 yy‬ו‪‬קבל ‪ . 12 z   21x z   12‬כפול ב־ ‪ 2‬ו‪‬קבל‪:‬‬

‫‪e ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ 1x dx‬‬
‫זאת משוואה לי‪‬ארית אותה אפשר לפתור בעזרת כפל בגורם האי‪‬טגרציה‪ e  ln x  x 1 :‬‬

‫‪x 1 z   x 1dx   ln x  C‬‬ ‫‪‬כפול בו ו‪‬קבל ‪ x 1 z   x 2 z   x 1‬כלומר ‪  x 1 z    x 1‬ולכן‪:‬‬

‫אז ‪ y 2  x  C  ln x ‬ולכן ‪. y   x  C  ln x ‬‬

‫דבר אחרון‪ :‬בדרך חילק‪‬ו ב־ ‪ . xy‬צריך לבדוק מה קורה אם ביטוי זה מתאפס‪ .‬אם ‪ y  0‬ציב‬

‫זאת במשוואה ו‪‬קבל ‪  x  02   2 x  0  y  0‬כלומר ‪ . x  0‬אבל כל פתרון של משוואה‬

‫דיפר‪‬ציאלית הוא פו‪‬קציה שמוגדרת בקטע פתוח ובאותו קטע יש גם ‪‬קודות בהן ‪ x‬אי‪‬ו אפס‪.‬‬

‫‪8‬‬ ‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬

 ‫לכן כל פתרון של המשוואה שמוגדר באיזשהו קטע התקבל בדרך בה פתר‪‬ו )כלומר אין פתרון‬
‫סי‪‬גולרי(‪.‬‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫ִמצאו עקום ברביע הראשון ) ‪ ( x  0, y  0‬שעבורו שטח המשולש הכלוא על ידי כל משיק לעקום‪,‬‬
‫ציר־ ‪ x‬והקטע המחבר את ראשית הצירים ל‪‬קודת ההשקה קבוע ושווה ל־‪.64‬‬

‫פתרון‬

‫‪‬יח שהעקום המבוקש הוא גרף הפו‪‬קציה ‪ . y  x ‬תהי ‪ x0 , y0 ‬‬

‫‪‬קודה על העקום‪ .‬תהי ה‪‬קודה ‪  a,0 ‬קודת החיתוך של המשיק‬
‫עם ציר־ ‪ . x‬שיפוע המשיק הוא השיפוע בין שתי ה‪‬קודות האלה‬
‫‪y0  0‬‬
‫‪ .‬מצד ש‪‬י שיפוע המשיק הוא ‪ . y   x0 ‬אז‬ ‫ולכן הוא‬
‫‪x0  a‬‬

‫‪y0  0‬‬
‫ולכן ‪ y0  y   x0  x0  a ‬ולכן‬ ‫‪ y   x0 ‬‬
‫‪x0  a‬‬

‫‪y0‬‬ ‫‪y0‬‬
‫‪ . a  x0 ‬אורך בסיס המשולש הוא ‪ . a‬גובה המשולש הוא ‪. y0‬‬ ‫ולכן‬ ‫‪ x0  a‬‬
‫‪y  x0 ‬‬
‫‪‬‬ ‫‪y  x0 ‬‬
‫‪‬‬

‫שטח המשולש הוא מחצית מכפלת הבסיס בגובה‪ ,‬ולכן ‪ 64  12 a y0‬כלומר ‪ 128  a y0‬ולכן‬

‫‪y0‬‬ ‫‪y02‬‬
‫‪ . 128  x0 ‬זה ‪‬כון לכל ‪‬קודה ‪  x0 , y0 ‬על העקום ולכן מתקיימת‬ ‫‪y0  x0 y0 ‬‬
‫‪y   x0 ‬‬ ‫‪y   x0 ‬‬

‫‪y2‬‬
‫‪128  xy ‬‬ ‫המשוואה הדיפר‪‬ציאלית‪:‬‬
‫‪y‬‬

‫הערך המוחלט מיצג את העובדה שמה‪‬תו‪‬ים לא ‪‬יתן לקבוע אם ‪‬קודות החיתוך של המשיקים‬
‫עם ציר־ ‪ x‬הן בצד הימ‪‬י או השמאלי של ציר־ ‪ . x‬רשום את המשוואה בצורה ‪‬וחה יותר‪:‬‬
‫‪y2‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪xy ‬‬ ‫‪ 128 ‬‬ ‫‪xy  128  y 2‬‬ ‫‪ 0   y 2 dx   xy  128  dy  0‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪dy‬‬
‫בדיקה קלה מראה שהמשוואה אי‪‬ה מדוייקת‪ ,‬אך ‪‬וכל למצוא לה גורם אי‪‬טגרציה התלוי ב־ ‪y‬‬

‫בלבד כמו שמתואר בספר בטע‪‬ה ‪ 1.5.7‬ובשאלה ‪ .1.5.24‬מסמ‪‬ים ‪ X   y 2‬ו־ ‪Y  xy  128‬‬

‫‪X y  Yx 2 y  y 3‬‬
‫ו‪‬וכל על־פי השיטה שמתוארת בשאלה ‪ 1.5.24‬למצוא ש־ ‪y 3‬‬ ‫‪‬‬ ‫ומתקיים ‪‬‬
‫‪X‬‬ ‫‪ y2‬‬ ‫‪y‬‬

‫הוא גורם אי‪‬טגרציה‪ .‬כפל בו ‪‬ותן את המשוואה המדוייקת ‪.  y 1dx   xy 2  128 y 3  dy  0‬‬

‫פוט‪‬ציאל עבור משוואה זאת הוא ‪   x, y    xy 1  64 y 2‬ו‪‬קבל שהפתרון הכללי הוא‬

‫‪ xy 1  64 y 2  C‬כלומר ‪ . xy  64  Cy 2‬כל ערך של הקבוע ‪ C‬וכל בחירה של סימן תיתן עקום‬

‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬ ‫‪9‬‬

 ‫בחר‬ .‫מצא ברביע הראשון‬‫ ש‬,‫ו למצוא רק עקום אחד כזה‬‫תבקש‬ ‫ו‬‫ א‬.‫ה המבוקשת‬‫בעל התכו‬
. xy  64 ‫וס ומקבל את העקום‬‫ וסימן מי‬C  0 ‫למשל‬

9 ‫שאלה‬

  
x  y ‫טגרציה התלוי ב־‬‫ יש גורם אי‬2 x 2  2 y  xy dx   x 2  3 y  x dy  0 ‫הראו שלמשוואה‬ 
.‫בלבד ופתרו אותה בדרך זו‬

‫פתרון‬

‫ כך‬  t  ‫קציה‬‫ כלומר שיש פו‬,   x  y  ‫טגרציה בצורה‬‫ו להראות שיש גורם אי‬‫ברצו‬

‫ היא משוואה‬ 2 x 2  2 y  xy    x  y  dx    x 2  3 y  x    x  y  dy  0 ‫שהמשוואה‬


X  2 x 2  2 y  xy   x  y  ,  
Y   x2  3 y  x   x  y  :‫סמן‬ .‫מדוייקת‬

 
X y  2 x 2  2 y  xy    x  y  1   2  x    x  y  :‫גזור‬ . X y  Yx ‫דרש‬

 
Yx   x 2  3 y  x    x  y    2 x  1   x  y 

:‫אז‬

 
X y  Yx   x 2  y  xy  x    x  y   1  x    x  y 

  1  x  y  1  x  x     x  y   1  x    x  y 
 1  x    y  x     x  y     x  y  

‫כלומר‬  y  x     x  y     x  y   0 ‫ו שיתקיים‬‫די ל‬ X y  Yx ‫מכאן רואים שכדי שיתקיים‬

‫ציאלית‬‫ זאת משוואה דיפר‬. t    t     t  ‫ כלומר שיתקיים‬,  x  y     x  y     x  y 

‫ ולכן‬,‫ מקיימת אותה‬  t   t ‫קציה‬‫חש שהפו‬‫ וגם קל ל‬,‫ית שקל לפתור‬‫ארית הומוג‬‫לי‬

.‫דרש‬‫טגרציה כ‬‫ הוא גורם אי‬  x  y   x  y

 2 x2  2 y  xy   x  y  dx    x2  3 y  x   x  y  dy  0 ‫קבל‬‫ה ו‬‫תו‬‫כפול בו את המשוואה ה‬

 2 x3  2 xy  3x 2 y  2 y 2  xy 2  dx    x3  4 xy  x2  x2 y  3 y 2  dy  0 :‫כלומר‬
‫ציאל של משוואה זאת צריך להתקבל על ידי‬‫כעת הפוט‬

  2x 
 2 xy  3 x 2 y  2 y 2  xy 2 dx  12 x 4  x 2 y  x3 y  2 xy 2  12 x 2 y 2  C  y 
3

 x 
 4 xy  x 2  x 2 y  3 y 2 dy   x3 y  2 xy 2  x 2 y  12 x 2 y 2  y 3  C  x 
3
:‫או על ידי‬

‫ציאל והפתרון הכללי )בצורה‬‫ הוא פוט‬  x, y   12 x 4  x 2 y  x3 y  2 xy 2  12 x 2 y 2  y 3 ‫ולכן‬

1
2
x 4  x 2 y  x3 y  2 xy 2  12 x 2 y 2  y 3  C :‫סתומה( הוא‬
. y ‫ה את‬‫סה לחלץ ממ‬ ‫ ולכן לא‬y ‫זאת משוואה ממעלה שלישית עבור‬

10 ‫ – שאלות לדוגמה‬1 ‫ פרק‬,‫מד״ר‬

 ‫שאלה ‪10‬‬

‫פתרו את המשוואה ‪. xdy  ydx  x 2  y 2 dx‬‬

‫פתרון‬
‫‪2‬‬
‫‪dy y ‬‬ ‫‪x2  y 2 y‬‬ ‫‪ y‬‬ ‫‪dy‬‬
‫‪‬‬ ‫‪  1  ‬‬ ‫‪‬קבל‬ ‫אם ‪‬חלץ מהמשוואה את ה‪‬גזרת‬
‫‪dx‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪dx‬‬

‫כאשר הסימן לפ‪‬י השורש הוא הסימן של ‪. x‬‬

‫‪y‬‬
‫‪ , z ‬כלומר ‪ y  xz‬ולכן‬ ‫‪x‬‬
‫זאת משוואה הומוג‪‬ית‪ ,‬והדרך לפתור אותה היא החלפת משת‪‬ה‪:‬‬

‫‪dy‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪ x dx‬וזאת משוואה‬ ‫‪ z  x dx‬כלומר ‪  1  z 2‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪ .‬מתקבלת המשוואה ‪ z  1  z 2‬‬ ‫‪ z  x dx‬‬
‫‪dz‬‬
‫‪dx‬‬
‫‪dz‬‬ ‫‪dx‬‬ ‫‪dz‬‬ ‫‪dx‬‬
‫‪‬‬ ‫‪1  z2‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪x‬‬
‫‪  ln x  C‬‬ ‫ו‪‬בצע אי‪‬טגרציה‪:‬‬
‫‪1  z2‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ ִ‬פרדה‪ .‬פריד משת‪‬ים‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪1 z‬‬

‫‪dz‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪ ln z  1  z 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫מ‪‬וסחה ‪) 20‬או ‪ (124‬בחוברת טבלאות האי‪‬טגרלים ‪‬קבל‪:‬‬

‫לכן הפתרון הכללי הוא ‪ ln z  1  z 2   ln x  C‬כאשר ‪ C‬קבוע כלשהו וכזכור הסימן הוא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z‬‬ ‫‪x‬‬
‫הסימן של ‪ . x‬לא ‪‬שאיר זאת בצורה זאת‪ .‬ציב חזרה‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪. ln  xy  1 ‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪y 2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪   ln x  C‬‬
‫‪‬‬
‫ו‪‬קבל‬

‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y 2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x2  y 2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x2  y 2‬‬
‫‪x2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x2  y 2‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪y  x2  y 2‬‬
‫‪x‬‬
‫כעת‬

‫‪ y‬‬ ‫‪x2  y 2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ln ‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪   ln x  C‬‬ ‫כאשר גם כאן הסימן ‪ ‬הוא הסימן של ‪ . x‬אז‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪y  x2  y2‬‬ ‫‪1 C‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ e  ln x C  x‬‬ ‫‪e‬‬ ‫ולכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫אז ‪ . y  x 2  y 2  x  x eC‬עבור ‪ x  0‬קיבל‪‬ו ‪ . y  x 2  y 2  x 2 eC‬עבור ‪ x  0‬קיבל‪‬ו‬

‫‪ . y  x 2  y 2  eC‬את המשוואה האחרו‪‬ה אפשר לכפול ב־ ‪ y  x 2  y 2‬ואז ‪‬קבל‬

‫‪y‬‬ ‫‪x2  y2‬‬ ‫‪ y ‬‬ ‫‪‬‬

‫‪x 2  y 2  e C y ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪x2  y 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ x 2  y 2  x 2  y 2  e C y  x 2  y 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כלומר‬

‫‪y  x 2  y 2  x 2 e C‬‬ ‫כלומר‬

‫וכיוון ש־ ‪ C‬הוא קבוע שרירותי ואפשר להחליפו ב־ ‪ C‬קיבל‪‬ו שבלי תלות בסימן של ‪ x‬הפתרון‬

‫‪y  x 2  y 2  x 2 eC‬‬ ‫הכללי )בצורה סתומה( הוא‪:‬‬

‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬ ‫‪11‬‬

 ‫‪‬שים לב ש־ ‪ e C‬הוא מספר חיובי כלשהו‪ ,‬ולכן ‪‬וכל לרשום גם ‪ a  eC‬ולרשם את הפתרון הכללי‬

‫‪y  x 2  y 2  ax 2‬‬ ‫בצורה‪:‬‬

‫כאשר ‪ a‬הוא קבוע חיובי כלשהו‪.‬‬

‫‪x 2  y 2  ax 2  y‬‬ ‫אבל לא ‪‬תיאש עדיין ו‪‬מצא את הפתרון בצורה מפורשת‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x 2  y 2  ax 2  y‬‬ ‫‪ a 2 x 4  2ax 2 y  y 2‬‬ ‫‪‬עלה בריבוע )ו‪‬זכור ש־ ‪:( ax 2  y  0‬‬

‫‪x 2  a 2 x 4  2ax 2 y‬‬ ‫הידד! משהו מצטמצם‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2ax 2 y  a 2 x 4  x 2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪ ax2  1a ‬‬
‫לבסוף‪ :‬הפתרון הכללי הוא פו‪‬קציה ריבועית ‪ y  12  ax 2  1a ‬כאשר ‪ a‬קבוע חיובי כלשהו‪.‬‬

‫‪12‬‬ ‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬

 ‫שאלה ‪11‬‬

‫‪ x 1  y 2   y 1  x 2 ‬המקיים את הת‪‬אי ‪ y  0   0‬הוא‪:‬‬

‫‪dy‬‬
‫פתרו‪‬ה של המשוואה ‪ 0‬‬
‫‪dx‬‬

‫ב‪1  x2 1  y 2   1 .‬‬ ‫א‪1  x 2 1  y 2   C .‬‬

‫ד‪ .‬בין א–ג אין תשובה ‪‬כו‪‬ה‬ ‫ג‪1  x 2 1  y 2   C .‬‬

‫פתרון‪:‬‬
‫רב הפיתוי לפתור את השאלה בצורה הבאה‪ ,‬שאי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה‪:‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪y‬‬
‫‪ 1  x 2 dx   1  y 2 dy  C‬‬ ‫‪ .‬אי‪‬טגרציה ‪‬ות‪‬ת‬
‫‪1 x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪dx ‬‬
‫‪1  y2‬‬
‫המשוואה ‪‬פרדה‪dy  0 :‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫כלומר ‪ , ln 1  x 2   ln 1  y 2   C‬ולכן ‪ . ln 1  x 2 1  y 2   C‬הצבת ת‪‬אי ההתחלה‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ y  0   0‬ות‪‬ת ‪ ln 1  02 1  02   C‬כלומר ‪ . C  0‬לכן ‪ ln 1  x 2 1  y 2   0‬כלומר‬

‫‪ 1  x 2 1  y 2   1‬וקיבל‪‬ו את תשובה ב‪.‬‬

‫אבל לאמיתו של דבר זאת אי‪‬ה התשובה ה‪‬כו‪‬ה! הפתרון היחיד של המשוואה‬
‫‪ 1  x 2 1  y 2   1‬הוא ‪  x, y    0,0 ‬וזה אי‪‬ו מבטא פו‪‬קציה שמוגדרת בקטע פתוח‪ ,‬ולכן זה‬
‫אי‪‬ו פתרון של משוואה דיפר‪‬ציאלית! )ראו הגדרה ‪ 1.3.1‬בספר(‪.‬‬
‫החישוב לעיל מראה למעשה שאין למשוואה ה‪‬תו‪‬ה פתרון המקיים את הת‪‬אי ‪ , y  0   0‬ולכן‬
‫התשובה ה‪‬כו‪‬ה היא ד! )אין בכך סתירה למשפט הקיום והיחידות‪ ,‬כלומר משפט ‪ ,1.4.1‬שכן‬
‫ת‪‬אי המשפט אי‪‬ם מתקיימים כאן(‪.‬‬

‫מד״ר‪ ,‬פרק ‪ – 1‬שאלות לדוגמה‬ ‫‪13‬‬