‫הרצאה ‪1‬‬

‫תפקידה של מערכת התקשורת הינו להעביר מידע ממקור ליעד‪ .‬ישנן שתי צורות להעברת "חבילות" מידע‬
‫או "הודעות" בצורה אנלוגית (עיקר הקורס שלנו) או בצורה ספרתית‪.‬‬
‫נתחיל בצורה הספרתית‪ :‬הודעה בצורה הספרתית מורכבת מסדרה של "מילים"‪ ,‬סימבולים מוגדרים‬
‫מראש‪ .‬למאגר המילים הללו קוראים מילון‪ ,‬וגודל המילון נקבע בהתאם למספר המילים הקיימות בו‪.‬‬
‫כל מילה במילון מתוארת על‪-‬ידי ביטים‪ ,‬אפס או אחד‪ .‬לדוגמה מילון בגודל ‪ ,4‬כלומר בעל ‪" 4‬מילים" יכיל‬
‫את הסימבולים הבאים‪:‬‬
‫‪A1‬‬ ‫‪00‬‬
‫‪A2‬‬ ‫‪01‬‬
‫‪A3 10‬‬
‫‪A4 11‬‬

‫את גודל המילון נסמן ( ‪ ) M = 4‬ואת מספר הביטים בסימבול נסמן ( ‪) k = 2‬‬

‫‪M = 2k‬‬ ‫;‬ ‫) ‪k = log 2 ( M‬‬

‫כאשר משדרים מידע‪ ,‬המקבל אינו יודע מה הוא עומד לקבל‪ .‬אפשר לומר שהמידע מורכב מסימבולים‬
‫ידועים‪ ,‬אך הם משודרים בצורה אקראית‪ .‬את הסימבולים ניתן לשדר באמצעות פולס חשמלי‪.‬‬
‫) ‪q (t‬‬

‫‪t‬‬

‫בהודעה אנלוגית כל המידע אקראי‪ ,‬האות שעובר בסופו של דבר במערכת התקשורת הינו אנלוגי‪ .‬כדי לשדר‬
‫את המידע האנלוגי יש לבצע עיבוד למידע (לאות) לפני כניסתו למערכת התקשורת וביציאה מהמערכת‬
‫מחזירים את אות המידע לצורתו המקורית‪.‬‬

‫)‪m(t‬‬ ‫)‪q(t‬‬ ‫‪Communication‬‬ ‫)‪q'(t‬‬ ‫)‪m'(t‬‬

‫מקור המידע‬ ‫יעד‬
‫‪System‬‬

‫‪source‬‬ ‫‪transformer‬‬ ‫‪destination‬‬

‫בקורס נעסוק בהעברת מידע דרך מערכת התקשורת‪.‬‬
‫נתאר תחילה אות הרמוני פשוט (תדר בודד)‬

‫‪   ‬‬
‫) ‪vh ( t ) = A cos(2 f 0t + i ) = A cos(0t + i ) = A cos 0  t + i   = A cos  ( t‬‬
‫‪  0  ‬‬
‫‪delay −  d‬‬ ‫הפאזה השלמה‬
 ‫) ‪Vh (t‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪T0‬‬

‫‪A‬‬
‫‪t‬‬
‫‪‬‬
‫‪− i‬‬
‫‪0‬‬

‫כאשר‪:‬‬
‫‪ - 0  rad‬תדירות זוויתית‪.‬‬
‫‪sec ‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - T0 sec‬זמן המחזור‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫= ‪ - f 0‬מספר מחזורים בשנייה (תדר)‪.‬‬ ‫‪ Hz‬‬
‫‪T0‬‬

‫‪ - A‬אמפליטודת האות‪.‬‬

‫‪e j = cos   j sin ‬‬ ‫אויילר‪:‬‬

‫נשתמש בנוסחת אוילר להצגת האות ההרמוני בצורה פאזורית‪:‬‬

‫‪e‬‬
‫) ‪j (0t +‬‬
‫‪= cos (0t +  ) + j  sin (0t +  ) → vh ( t ) = Re A  e‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪j (0t +‬‬
‫‪ = Re  A  e‬‬ ‫‪j‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ e j0t ‬‬
‫‪‬‬

‫במישור המרוכב‪:‬‬
‫הצגה זו נקראת גם שיטה וקטורית‪.‬‬

‫‪Im‬‬
‫‪f0‬‬

‫גודל הווקטורי הוא‬

‫‪ A‬אמפליטודת‬
‫האות‬ ‫‪A‬‬
‫‪-‬פאזה קבועה‬ ‫‪i‬‬
‫‪t‬‬
‫‪0‬‬
‫) ‪(t‬‬
‫‪i‬‬
‫התחלתית‬

‫‪Re‬‬
 ‫הצגת האות בציר התדר עבור תדר חיובי – הצגת ‪:Positive Line Spectrum‬‬ ‫•‬

‫| ) ‪| Vh ( f‬‬ ‫) ‪arg Vh ( f‬‬

‫‪A‬‬

‫‪f‬‬ ‫‪f‬‬
‫‪f0‬‬ ‫‪f0‬‬

‫הצגת נוספת במישור המרוכב כוללת הצגת תדר שלילי‪ .‬באות מעשי אין תדר שלילי‪ ,‬אך זוהי צורת‬ ‫•‬
‫ההצגה המקובלת‪ .‬כך לדוגמה‪:‬‬

‫‪A  j (t ) − j (t ) ‬‬ ‫‪A j  t +‬‬ ‫‪A − j  t +‬‬

‫= ) ‪vh ( t ) = A cos  ( t‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪e‬‬ ‫‪+e‬‬ ‫‪‬‬ ‫) ‪→ vh ( t ) = e ( 0 i ) + e ( 0 i‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הצגת האות בצורה ווקטורית במישור מרוכב‪:‬‬
‫‪Im‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪f0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0 t +  i‬‬
‫‪Re‬‬ ‫האות עצמו הינו סכום של שני‬
‫הווקטורים ניתן לראות שהאות‬
‫) ‪− ( 0 t +  i‬‬ ‫המתקבל הינו ממשי מפני שגודל‬
‫‪A‬‬
‫‪2‬‬ ‫הווקטורים שווה והזוויות שלהם‬
‫‪f0‬‬
‫שוות בגודלן ובעלות סימנים‬
‫הפוכים‬

‫| ) ‪| Vh ( f‬‬ ‫) ‪arg Vh ( f‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f0‬‬
‫‪f‬‬
‫‪f0‬‬

‫‪f‬‬ ‫‪−‬‬
‫‪f0‬‬ ‫‪f0‬‬

‫לאות ממשי ישנה סימטריה זוגית בספקטרום האמפליטודה וסימטריה אי‪-‬זוגית בספקטרום הפאזה‪.‬‬
‫אם לא קיימת סימטריה זוגית בספקטרום האמפליטודה‪ ,‬נקבל גם חלק מדומה‪ ,‬כלומר האות אינו ממשי‪.‬‬
 :‫ פרמטרים לתיאור אות מחזורי הם ממוצע האות וההספק הממוצע שלו‬-‫אות מחזורי‬ •

‫ממוצע האות‬ - v (t )

‫הספק ממוצע של האות‬ - Pav

‫מספר שלם‬ - k
‫זמן המחזור‬ - T0

vT = vT (t  k  T0 )

T /2 T /2
1 1
(1) v ( t ) v ( t ) dt , ( 2) Pav =  v (t ) dt
T −T/2
2
=
T −T /2

:‫עבור האות ההרמוני נקבל‬

2
vh ( t ) = A cos (0t +  ) , 0 =
T0
T0
T0 /2 2
1 1 A
vh ( t ) =  A cos (  t +  ) dt =   sin (  t +  ) =
T0 0
0 0
T0 −T0 /2 −
T0
2

1 A   2 T0   2  T0  
=   sin   +   − sin    −  +   =
T0 0   T0 2   T0  2  
A sin ( ) = sin ( 2 +  )
= sin ( +  ) − sin ( − +  )  = 0 ⎯⎯
→ vh ( t ) = 0 
2   sin ( +  ) = sin ( − +  )

 1 1
T0 /2
 cos 2  = cos ( 2 ) +
1 
Pav =  A2 cos 2 (0t +  ) dt ⎯⎯
→ 2 2
T −T0 /2 cos 2 ( t +  ) = 1 cos ( 2 t + 2 ) + 1
 0
2
0
2
T0
A2  
T
A2 0 1
Pav =   1 + cos ( 20t + 2 )  dt =  t + sin ( 20t + 2 )  =
2T0 0 2T0  20 0
A2  1  2  1 
=  T0 + sin  2   T0 + 2  − 0 − sin ( 0 + 2 )  =
2T0  20  T0  20 
t = T0 ‫הצבנו‬ t=0 ‫הצבנו‬

A2  1  A2
=  T0 + sin ( 4 + 2 ) − sin ( 2 )   ⎯⎯
→ Pav =
2T0  20  2
=0
 :1 ‫להצגת ספקטרום של אות מחזורי נשתמש במשפט פורייה‬

1
( A) vT ( t ) =  C e ( B) v (t )  e
j 2 n f 0 t − j 2 n f 0 t

n =−
n Cn =
T0  T0 T
dt

:‫ ניתן להציג בצורה‬Cn ‫את המקדם‬

j arg ( Cn )
Cn = Cn  e

 
j (n t + argCn )
vT ( t ) =  Cn  e  v (t ) ; vn ( t ) = Cn  e
j 2 n f 0 t
= n , n = 2 n  f 0
n =− n =−

. arg Cn  ‫ וזווית‬Cn ‫האות המחזורי מתואר כסכום של אותות הרמוניים בעלי אמפליטודה‬

C− n = Cn* ‫ או‬, arg Cn  = − arg C− n  , Cn = C− n ‫ באות ממשי‬,‫כאמור‬

:‫ ) הינו‬n = 0 ‫ (עבור‬C0 -‫קל לראות ש‬

1
C0 =  vT ( t ) dt = vT ( t ) = DC
T0 T0
‫של אות‬
‫המידע‬

:‫ גם באופן הבא‬vn ( t ) ‫אפשר גם לרשום את‬

vn ( t ) = Cn  e jarg Cn  e j2  fn t , f n = n  f 0

:cos ‫תיאור אות ממשי בעזרת‬

 
vT ( t ) = C  e j2  fn t = C0 +  2  Cn  cos ( 2  f n  t + arg Cn )
j argCn 
n e
n =− n =1

:)‫הספק ממוצע (אות מחזורי‬

1 1 1   * − j2 n f0 t 
 vT ( t ) dt = vT ( t )  vT* dt = −T0 /2 T  n
( )
T /2

2 T /2 T0 /2
Pav = v t Cn  e  dt =
T0 −T /2 T0 −T /2 T0 =− 
A ‫ זהו צמוד של‬A ‫בהתאם ל‬

1   
=  T0 T ( )  − j 2 n f 0 t
  n n  Cn
=  =
2
Cn*  v t e dt C *
C
n =−  T0  n =− n =−

Cn ‫ נחלי ב‬B ‫בהתאם ל‬


‫נוסחת‬
Pav = C
2
‫פרסבל‬ n
n =−
‫אם האות מורכב ממספר הרמוניות‪ ,‬הגיוני שההספק הממוצע של האות יהיה סכום ההספקים הממוצעים‬
‫של כל הרמוניה והרמוניה‪.‬‬

‫• אות שאינו מחזורי‪ -‬עבור אות שאינו מחזורי כאשר ‪ . v ( t ) → 0, t → ‬האות לא קיים בין ‪ −‬ל‪ -‬‬
‫כמו באות מחזורי‪.‬‬

‫)‪v(t‬‬

‫‪1 T‬‬ ‫‪‬‬

‫‪Pav = lim   2T v ( t ) dt  = 0‬‬
‫‪2‬‬

‫‪T → T −‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬
‫בעיה‬

‫‪t‬‬
‫‪t0‬‬

‫לכן לא משתמשים בהספק ממוצע כפרמטר‪ ,‬אלא באנרגיה ‪.E‬‬

‫‪‬‬
‫‪0  E =  v ( t ) dt  ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪−‬‬

‫‪E =  v ( t ) dt  ‬‬
‫‪t0‬‬ ‫‪2‬‬
‫במקום ההספק הממוצע ‪-‬‬
‫‪0‬‬

‫לדוגמה עבור‪:‬‬

‫)‪v(t‬‬

‫‪A‬‬
‫‪E = A2  t 0‬‬

‫‪t‬‬
‫‪t0‬‬

‫משפט פורייה (‪:)2‬‬

‫נסתכל על אות שאינו מחזורי כבעל מחזור אינסופי‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪ T  ‬‬ ‫‪vT ( t )  e − j2 n f0 t dt   e j2 n f0 t‬‬

‫‪1‬‬
‫\‬ ‫= ) ‪vT ( t‬‬ ‫= ‪ Cn  e j2 n f0 t‬‬
‫‪n =−‬‬ ‫‪n =−‬‬
‫‪T0‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬
‫‪Cn‬‬

‫‪ f n‬משתנה כעת באופן רצי ‪ ,‬במעבר מ‪ n-‬ל‪ )n+1(-‬מתקבלת "תוספת" של ‪.df‬‬

 ‫‪T0 → ‬‬
‫‪1‬‬
‫= ‪f0‬‬ ‫‪→ df‬‬
‫‪T0‬‬
‫‪ f = n  f = n  df‬אין צורך יותר ב – ‪ n‬מתקבל שינוי "רצי " בתדר‬
‫‪n‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪fn → f‬‬

‫‪ → ‬‬
‫‪sum‬‬ ‫‪integral‬‬

‫‪v ( t ) = vT ( t ) =  df    v ( t )  e − j2 ft dt   e j2 ft‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪ −‬‬ ‫‪‬‬

‫‪T →‬‬
‫‪V ( jf ) - Spectral Function‬‬

‫‪v ( t ) =  v ( t )  e‬‬ ‫‪V ( jf ) = ‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫= ) ‪V ( jf‬‬ ‫‪− j 2 ft‬‬
‫= ) ‪dt ; v ( t‬‬ ‫‪−1‬‬
‫‪V ( jf )  e j2 ft df‬‬
‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫משפט פרסוול ‪E =  v ( t ) dt =  V ( jf ) df ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬

‫עבור אות ממשי‪:‬‬

‫‪V ( jf‬‬ ‫)‬ ‫‪= V ( − jf‬‬ ‫)‬

‫‪arg V ( jf‬‬‫‪‬‬ ‫‪)  = − arg  V ( − jf ) ‬‬
‫התמרת תדר – ‪Frequency Translation‬‬

‫) ‪ – vm ( t‬אות מידע בפס בסיס‪ ,‬ספקטרום האות נמצא בתדרים "נמוכים"‪ .‬במערכת התקשורת יש להעביר‬
‫את האות לתדר גבוה ובחזרה לתדר נמוך אך ללא פגיעה באות‪.‬‬

‫‪ – f m‬תדר מקסימלי של אות המידע‪.‬‬

‫| ) ‪| Vh ( f‬‬
‫אנו נדרשים להזיז את המידע שמרוכז סביב‬
‫האפס לאזור שמרכזו הוא התדר ‪(C=Carrier) fc‬‬
‫פעולה זו מבוצעת ע"י התמרת תדר‬

‫‪f‬‬
‫‪fm‬‬ ‫‪fm‬‬
 ‫| ) ‪| Vm ( jf‬‬
‫משדר ‪FT-1‬‬
‫במקלט אנו נדרשים לבצע את הפעולה ההפוכה‬
‫ולהחזיר את האות כמו כן יש לדאוג שהזזת האות‬
‫‪f‬‬ ‫לאזור סביב תדר או בחזרה לא תפגע באות‬
‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬

‫מקלט ‪FT-2‬‬
‫ניקח לדוגמה אות הרמוני‪:‬‬

‫) ‪vm ( t ) = Am cos (m  t‬‬

‫נניח ונדרש "להזיז" את האות לתחום תדרים סביב תדר ‪ f c‬כלשהו (ללא שינוי האות המקורי)‪.‬‬

‫)לדוגמה ‪.) f c = 10MHz ≫ f m = 3KHz‬‬

‫‪ - vc (t ) = Ac  cos(c  t + c ) , c = 2 f c‬אות גל נושא‪carrier ,‬‬

‫נדרש לבצע הכפלה בין האות הנתון לאות הגל הנושא‪.‬‬

‫אות מאופנן‬
‫) ‪vm (t‬‬ ‫‪vM‬‬ ‫) ‪vm (t ) vc (t‬‬

‫‪LC‬‬
‫‪Local Oscillator‬‬

‫) ‪vc (t‬‬ ‫) ‪v0 (t‬‬ ‫) ‪vLC (t‬‬

‫כעת נבדוק שהמידע נמצא ב‪ vm ( t ) -‬ולא השתנה (נניח ‪)  c = 0‬‬

‫‪Am jmt Am − jmt‬‬

‫= ) ‪vm ( t‬‬ ‫‪e +‬‬ ‫‪e‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪A‬‬
‫‪vc ( t ) = c  e jct + c  e − jct‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪A A‬‬
‫‪vM ( t ) = vm ( t )  vc ( t ) = m c  e j(m +c )t + e j( − m +c )t + e j(m −c )t + e j( − m −c )t ‬‬
‫‪4 ‬‬ ‫‪‬‬

‫נצייר את ספקטרום האות במוצא ) ‪vM ( t‬‬

 ‫בכניסה היה לנו‪:‬‬

‫| ) ‪| Vm ( jf ) | | Vc ( jf‬‬

‫‪Ac‬‬ ‫‪Ac‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪Am‬‬ ‫‪Am‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪f‬‬
‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬

‫| ) ‪| VM ( jf‬‬
‫במוצא נקבל‪:‬‬
‫‪Am Ac‬‬
‫‪4‬‬

‫‪f‬‬
‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬

‫"הוכחנו" את התמרת התדר עבור אות הרמוני‪ .‬כעת נבצע זאת עבור אות מידע שאינו הרמוני שעבר הכפלה‬
‫באות גל נושא‪.‬‬
‫הערה‪ :‬בפועל את אות המידע מסננים ומורידים את החלקים "הפחות חשובים" שלו אשר נמצאים בתחומי‬
‫תדר גבוהים מתדר מקסימלי מוגדר‪ .‬לא ניתן לשדר את כל התדרים מ‪ − -‬עד ‪. ‬‬

‫‪ -Baseband Signal‬אות מידע ‪ – vm ( t ) = 0 ; vm ( t ) -‬אין משמעות לשידור ‪ DC‬דרך ערוץ תקשורת‪,‬‬

‫שידור ‪ DC‬מבזבז הספק‪.‬‬

‫‪ ; vm ( t )  1‬אות המידע קיים רק בתחום התדרים ‪ , f  f m‬מחוץ לתחום זה אנו מניחים כי אות המידע‬

‫‪V ( jf ) = 0‬‬ ‫לא קיים‪ ,‬כלומר עבור‪f  f m :‬‬

‫‪‬‬
‫‪E =  V ( jf ) dt  ‬‬
‫‪2‬‬

‫‪−‬‬

‫נבצע כעת התמרה שתעזור לנו בהמשך‪,‬‬

‫התמרת פורייה של ‪: vm ( t )  e j t‬‬

‫‪c‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫= ‪vm ( t )  e jct‬‬ ‫= ‪ vm ( t )  e  e c‬‬
‫‪− jt‬‬ ‫‪j t‬‬
‫= ‪ vm (t )  e c‬‬
‫‪− j ( − ) t‬‬
‫‪ v (t )  e‬‬
‫‪m‬‬
‫‪− j 2 ( f − f c ) t‬‬

‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬ ‫‪−‬‬

‫⎯⎯⎯⎯⎯‬ ‫→‬
‫כלומר ניתן לרשום‬ ‫) ‪v (t )  e  = V ( f − f‬‬
‫‪m‬‬
‫‪jc t‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪c‬‬
‫הביטוי שקיבלנו ומסומן בצבע כחול דומה לביטוי המוכר של התמרת פורייה‪ ,‬אך כעת ההתמרה היא סביב‬
‫‪ ( f − f c ) f c‬ולא סביב האפס ) ‪. ( f‬‬

‫‪Ac jc jct Ac − jc − jct‬‬

‫= ) ‪vc ( t ) = Ac  cos (ct + c‬‬ ‫‪e e + e e‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Ac jc‬‬ ‫‪A‬‬

‫= ) ‪vM ( t ) = vc ( t )  vm ( t‬‬ ‫‪ e  vm ( t )  e jct  + c  e − jc  vm (t )  e − jct ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪Ac jc‬‬ ‫‪A‬‬

‫= ) ‪VM ( jf‬‬ ‫) ‪ e Vm ( f − f c ) + c  e− jc Vm ( f + f c‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫| ) ‪| Vm ( jf ) | | Vc ( jf‬‬
‫‪Ac‬‬ ‫‪Ac‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪f‬‬
‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬
‫| ) ‪| VM ( jf‬‬
‫‪BM‬‬ ‫‪2 fm‬‬

‫‪f‬‬
‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fc‬‬ ‫‪fm‬‬
‫אות המידע שהיה מרוכז סביב האפס ובעל תדר מקסימלי ‪ f m‬הוזז בעזרתו של תדר גל נושא בתדר ‪ , f c‬כך‬

‫שכעת אות המידע מרוכז סביב תדר ‪. f c‬‬

‫רוחב הפס‪ :‬רוחב הפס מוגדר כרוחב הפס בצד החיובי‪ ,‬כך לדוגמה רוחב הפס של אות המידע בפס בסיס‬ ‫•‬
‫הינו ‪Bm = f m‬‬

‫לעומת רוחב הפס לאחר ההזזה בתדר (של האות המאופנן)‪. BM = 2  f m :‬‬

‫כעת אנו נדרשים לבצע את הפעולה ההפוכה במקלט (התמרה הפוכה)‪ ,‬כלומר לקחת את החלק של אות‬ ‫•‬
‫המידע במקלט ולהחזיר אותו למצבו הקודם סביב תדר אפס ( ) ‪ vm ( t‬מתוך ) ‪) received  vr ( t‬‬

‫שיחזור ) ‪ vm ( t‬מתוך ) ‪: vr ( t‬‬

‫) ‪vr ( t ) = kch(V )  vm ( t )  Ac  cos (cr t + r‬‬

‫ללא רעש וללא‬
‫תחנות נוספות‬

‫נסמן‪ kch(V ) ,(V – Volt) Ar = kch(V )  Ac :‬מייצג את הנחתה של המתח‪.‬‬

 ‫הנחתת הספק‪kch(V ) = kch( P ) :‬‬

‫) ‪vr (t‬‬ ‫‪vout‬‬ ‫?‬

‫‪LPF‬‬

‫‪Synchronizer‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪f‬‬ ‫‪fm‬‬
‫‪ideal H LPF‬‬
‫‪0 otherwise‬‬

‫‪LO‬‬
‫) ‪v0 (t‬‬ ‫‪A0 cos( 0t‬‬ ‫‪0‬‬ ‫)‬

‫‪0 = cr‬‬
‫‪‬‬ ‫תנאי סנכרון‪:‬‬
‫‪ 0 =  r‬‬

‫‪vout ( t ) = LPF Ar vm ( t ) cos (cr t + r ) A0 cos (0t + 0 )‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪cr‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪r‬‬ ‫נניח סנכרון מושלם‪:‬‬

‫כאשר משדרים למרחקים ישנן הנחתות‪ ,‬כלומר האמפליטודה קטנה ובנוס ישנן השהיות‪ ,‬כלומר פאזה‬
‫חדשה‪ .‬תופעה נוספת אשר יכולה להתקיים היא סטייה בתדר‪ ,‬בעיה זו יכולה להתרחש כתוצאה מתופעת‬
‫"דופלר" (מתזוזה של משדר או מקלט) תזוזה של תדר ‪ f c‬במשדר ועוד‪...‬‬

‫‪A A‬‬ ‫‪‬‬

‫‪vout ( t ) = LPF  Ar A0  vm ( t )  cos 2 (cr t + r ) = LPF  r 0  vm ( t )  1 + cos ( 2cr t + 2r )  ‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪AA‬‬ ‫‪A A‬‬ ‫‪‬‬
‫‪= r 0  vm ( t ) + LPF  r 0  vm ( t )  cos ( 2cr t + 2r ) ‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬

‫כמו מודולציה לתדר של ‪2 f cr‬‬ ‫אפשר גם בעזרת הזהות‬

‫תדר גבוה לא עובר ב‪.LPF-‬‬
‫‪Ar A0‬‬
‫= ) ‪vout ( t‬‬ ‫) ‪vm ( t‬‬
‫‪2‬‬

‫אות צר סרט בפס מעבר – ‪Bandpass Signal‬‬

‫בדרך כל האות המשודר הוא אות צר סרט בפס מעבר‪.‬‬
‫תנאים לאות צר סרט‪:‬‬
‫‪ .1‬ההספק שלו מתפלג סביב תדר ‪ f c‬כלשהו‪.‬‬

‫‪fc‬‬
‫‪ -‬רוחב הפס קטן משמעותית מהתדר סביבו הוא נמצא‪.‬‬ ‫‪ – Bbp .2‬רוחב הפס‪≫ 1 ,‬‬
‫‪Bbp‬‬
‫כך שניתן להציג את האות בצורה הבאה‪:‬‬
vbp ( t ) Abp ( t )  cos (c t + bp ( t ) )
 ( t ) = c t + bp ( t )

.‫גם האמפליטודה וגם הפאזה משתנים כפונקציה של הזמן‬ •

:‫ניתן לתאר את האות גם בצורה הבאה‬
vbp ( t ) = Abp ( t )  cos (c t + bp ( t ) )
= Abp ( t )  cos (bp ( t ) )  cos (ct ) − Abp ( t )  sin (bp ( t ) )  sin (ct )

vi (t ) = Abp ( t ) cos (bp ( t ) ) - inphase function

vq ( t ) = Abp ( t ) sin (bp ( t ) ) - quadrature function
vbp ( t ) = vi (t ) cos (ct ) − vq ( t ) sin (ct )
Abp ( t ) = vi 2 ( t ) + vq 2 ( t ) - envelope
 vq ( t ) 
bp ( t ) = arctan   - phase
 v i (t ) 
‫ מה הקשר בין ספקטרום האות הצר‬. vq ( t ) -‫ ו‬vi (t ) ‫ בתדר בעזרתם של‬vbp (t ) ‫נרצה לראות את התיאור של‬

? vq ( t ) -‫ ו‬vi (t ) -‫ל‬

 
vbp ( t ) = vi (t ) cos (ct ) − vq ( t ) sin (ct ) = vi (t ) cos (ct ) + vq ( t ) cos  c t + 
 2
sin ( ) = cos (90 −  ) ; cos ( ) = − cos (180 −  )
 
v (t )
−j
e jct e 2 + e − jct e 2 vi ( t )
j
e jct + e − jct
vbp ( t ) = vi ( t ) 
2
+ vq ( t ) 
2
=
2
( )
 e jct + e − jct + q
2
(
 e jct  j + e − jct  ( − j ) )
1
( ) j
(
vbp ( t ) =  vi ( t )  e jct + e − jct +  vq ( t )  e jct − e − jct
2 2
)
 v (t ) e  = V ( f − f )
1
jc t
1 c

vbp ( jf ) = v ( t ) = 12 V ( f − f ) + V ( f + f ) + 2j V ( f − f ) − V ( f + f )

bp i c i c q c q c

.900 ‫ פרושה הזזת פאזה ב‬j ‫הכפלה ב‬

‫ ניתן‬,‫ כלומר‬. f  Br ‫ נמצא בתחום‬bp ‫ מרוכזים סביב האפס מפני שספקטרום ה‬vq ( t ) -‫ ו‬vi (t ) ‫ניתן לומר ש‬

‫ כך שכעת הם‬,)‫ כאותות המרוכזים סביב האפס אשר עברו הזזה (מודולציה‬vq ( t ) -‫ ו‬vi (t ) ‫להסתכל על‬

. vbp (t ) ‫ וביחד הם מגדירים את האות‬f c ‫מרוכזים סביב‬