‫דרכי בעולם היא דרך מרצה‪ ,‬רוב צעדי בעולם נועדו לרצות את הדמויות החשובות בחיי‪ .

‬כשאבא‬
‫קיווה שאהיה קצינה בצבא ברור היה לי שאעשה הכל כדי שיהיה גאה בי ומיד לאחר הטירונות עשיתי‬
‫קורס קצינות ייעודי ותוך חצי שנה הייתי קצינה‪ .‬כשחלם שאהיה עורכת דין ברור היה לי שאעשה הכל‬
‫כדי להגשים את חלומו וזמן קצר לאחר שהשתחררתי מהצבא נרשמתי ללימודי משפטים‪ .‬למדתי‬
‫משפטים בלונדון ואבא דאג שלא אצטרך לעבוד ושילם את כל הוצאותיי במשך שלוש שנים‪ .‬גם‬
‫כשהתברר לי במהלך הלימודים שמשפטים אינו חלום חיי לא העזתי לומר דבר‪ ,‬אבא משקיע בי כל‬
‫כך הרבה כסף ומאמץ‪ ,‬לא אאכזב אותו וכך גם כשהתחלתי לעבוד כעורכת דין וכבר היה ברור לי‬
‫שאני לא נהנית מהמקצוע ושהוא אינו מתאים למבנה האישיות שלי כלל‪ ,‬לא יכולתי לאכזב אותו‪ ,‬סוף‬
‫סוף הבת שלו עורכת דין והוא התגאה בי בכל מקום ונעזר בי בעסקים‪ ,‬הסתפקתי בזה והרגשתי‬
‫שזאת המשמעות האמיתית שלי‪ .‬גם בעלי לימים היה שבע רצון מהמקצוע שלי וזה השתלב שילוב‬
‫מושלם עם העסק המשפחתי שבנינו יחד ואפשר לי לגדל את ילדיי בנוחות ובגמישות‪ .‬עשיתי את‬
‫עבודתי כי זה מה שצריך‪ ,‬לא נהניתי ולעיתים אף סבלתי‪ .‬איני אדם של מלחמות ומלחמות הן חלק‬
‫בלתי נפרד מהמקצוע‪ ,‬למדתי למצוא בתוך המלחמות את הדרך לפשר ולגשר‪ ,‬רוב התיקים אותם‬
‫ניהלתי הסתיימו בפשרה‪ ,‬לעיתים למורת רוחם של לקוחותיי‪ .‬רק בשנים האחרונות‪ ,‬לאחר שמכרנו‬
‫את החברה המשפחתית שלנו‪ ,‬התאפשר לי לחשב מסלול מחדש‪ ,‬התאפשר לי לעצור רגע ולחשוב‬
‫פעם ראשונה על עצמי‪ ,‬הרגשתי שאיני יודעת מי אני‪ ,‬מה אני אוהבת‪ ,‬מה מעניין אותי באמת‪ .‬מהדרך‬
‫בה הלכתי עד כה ידעתי שיש לי יכולות הקשבה‪ ,‬שאנשים מרגישים נוח לפתוח את ליבם בפניי ושיש‬
‫בי סקרנות אמיתית לשמוע ולהבין‪ .‬בשלב הראשון החלטתי לקחת את חלומותיי ושאיפותיי צעד קטן‬
‫קדימה ולהישאר קרובה לעולמות המשפט המוכרים לי ולמדתי גישור‪ ,‬מצאתי בזה עניין אך נותר בי‬
‫רצון ללמוד ולגלות תחומים חדשים‪ .‬משיחות עם חבריי הרבים מעולמות הטיפול גיליתי שיש בי‬
‫סקרנות גדולה בכל הקשור לנפש האדם והחלטתי לראשונה בחיי לעשות משהו למען עצמי בלבד‬
‫ולקחתי את קורסי המבואות‪ ,‬גיליתי שעולם זה מסקרן ומרתק וחשבתי איך אוכל להתעמק בו‪ ,‬חברה‬
‫סיפרה לי על התוכנית ולמרות שהסובבים אותי לא התלהבו מהכיוון‪ ,‬החלטתי שלראשונה בחיי‬
‫אעשה משהו שהוא לגמרי עבורי‪ ,‬אני חייבת ללמוד מי אני‪ ,‬אני מרגישה שיש חלק לא ממומש‬
‫באישיות שלי‪ ,‬חלק שהוא היעוד האמיתי שלי ואני סקרנית לגלות מה הוא ולממש אותו ממקום של‬
‫בחירה‪ .‬כל חיי אני בורחת ממלחמות‪ ,‬אעשה כל מה שצריך כדי להימנע מעימותים‪ ,‬אוותר על כסף‪,‬‬
‫אמחל על כבודי‪ ,‬אתגמש ואתפשר רק לא להיות בעימות‪ ,‬משהו בעימות מפחיד אותי‪ ,‬מאיים עליי‪,‬‬
‫לרוב אני לא מאמינה שיש ביכולתי לנצח מלחמות‪ .‬כשנפרדתי משותף במשרד עורכי דין הוא הוציא‬
‫אותי ללא אגורה ועוד טען שאני חייבת כסף‪ ,‬למרות שידעתי שהוא מרמה וכי הורה למזכירה להחזיק‬
‫שיקים בסכומים גבוהים ולא להפקידם בבנק כדי ליצור מינוס גדול בחשבון‪ ,‬העדפתי לצאת בלי כלום‬
‫ולא לנהל מלחמה‪ .‬בן זוגי אומר שאני יכולה להרשות לעצמי לא לנהל מלחמות כי הוא מנהל את‬
‫המלחמות בשביל שנינו והוא אכן טיפוס לוחמני שנלחם עד הסוף על מה שהוא מאמין בו‪ .‬המקום‬
‫היחיד בו אני נלחמת כמו לביאה הוא בכל הקשור לילדיי‪ ,‬כשביתי האמצעית חברה לקבוצה בעייתית‬
‫של ילדים שדרדרו אותה למקומות קשים ומסוכנים‪ ,‬נלחמתי בכל דרך להציל אותה מהמקום המסוכן‬
‫בו הייתה‪ ,‬נעזרתי בכל מי שיכלתי‪ ,‬פניתי אל טובי המומחים הסתובבתי אחריה בלילות ולא ויתרתי‬
‫עליה לרגע‪ ,‬גם כשלא ענתה לי לטלפונים ונעלמה לימים‪ ,‬המשכתי להתקשר ולהעביר לה את המסר‬
‫שלעולם לא אוותר עליה‪ .‬כשביתי הגדולה חוותה קושי גדול בלימודים וגיליתי שהיא זקוקה לריטלין‬
‫ניהלתי עם בעלי מלחמה קשה‪ ,‬הוא התנגד התנגדות עזה לשימוש בריטלין ואני לא ויתרתי‪ ,‬הרגשתי‬
‫שהיא חייבת לחוות הצלחות ושהדבר קריטי לבניית הערך העצמי שלה‪ ,‬למעמדה החברתי‬
‫ולהצלחתה בלימודים‪ .‬מצאתי שיש דברים שראוי להילחם עליהם אבל כל המקרים לא היו קשורים‬
‫בעסקים או בכסף‪ ,‬שם לא מצאתי בעצמי את הרצון או הכוחות להילחם‪ .‬במסגרת טיפול אותו אני‬
‫עוברת בחודשים האחרונים‪ ,‬אני מנסה להתחבר אל הרגש שלי ולפעול מתוכו‪ ,‬מהטיפול עולה שכל‬
‫חיי אני פועלת מהראש‪ ,‬חושבת מה נכון בעיקר לסובבים אותי‪ ,‬כי אני חזקה‪ ,‬אני אכיל‪ ,‬אני אסתדר‪,‬‬
‫תמיד מנומסת‪ ,‬אדיבה "פוליטקלי קורקט" העיקר לא לעשות בלגן‪ ,‬לא ליצור עימותים‪ ,‬שהכל יהיה‬
‫שקט ורגוע‪ .‬אני לומדת צעד אחרי צעד להפעיל את ה"שריר" הזה של הרגש‪ ,‬להגיב מתוך רגש‪,‬‬
‫לכעוס‪ ,‬לבכות‪ ,‬לצחוק‪ ,‬לשמוח ממקום אמיתי‪ ,‬כי כל הרגשות האלה שמיתנתי במהלך השנים‪ ,‬בעיקר‬
‫ההכלה והכעסים כבר נותנים אות בגופי‪ .‬אני מרגישה כמו ילדה שבכל יום מגלה על עצמה משהו‬
‫חדש‪ ,‬לומדת צעד אחר צעד מי אני‪ ,‬מה אני אוהבת ומה ייעודי בחיים ועדיין כמו אותה ילדה מפעם‬
‫מקווה שכולם יאהבו אותי כמו שאני‪ ,‬ללא תנאי‪ ,‬בכל תחום שאבחר לעסוק‪ ,‬כשאני שמחה‪ ,‬כשאני‬
‫עצובה וכשאני כועסת‪ ,‬מבלי שאצטרך להילחם ומבלי שאצטרך להוכיח דבר‪.‬‬
‫מיכל שטרית‪-‬דרכי בעולם‬