Professional Documents
Culture Documents
מושבות יהודה
מושבות יהודה
מספר היהודים בארץ ישראל בתחילת המאה ה 19-עמד על 8,000-10,000יהודים ,שרובם היו מרוכזים
בעיקר ב 4-ערי הקודש :צפת ,ירושלים ,חברון וטבריה ומקצתם (כמה מאות) ישבו בכפרים ויישובים
מעורבים כמו עכו ,עזה ,שכם ,שפרעם ,פקיעין וישובים מעורבים נוספים .לא היה ישוב כפרי יהודי.
הניסיון של ר' ישראל ב"ק על פסגת הג'רמק ,הר מירון ,כפר שקם בחסותו של מוחמד עלי ובנו איברהים
פשה ,לא צלח ,אבל זה נחשב לניסיון הראשון של התיישבות כפרית יהודית .גם במאה ה 19-עדיין אין ישוב
כפרי יהודי ,למעט הניסיון שהתחיל במקווה ישראל בשנת 1870כמוסד להכשרת עובדי אדמה יהודיים.
הניצנים התחילו קודם לכן ע"י תנועת כי"ח (כל ישראל חברים) מצרפת ,ויש הרואים במקווה ישראל את
תחילת ההתיישבות הכפרית היהודית ,עוד לפני המושבות.
בשנת - 1878ההתיישבות בגיא אוני ,שמקבילה לה ההתיישבות בפתח תקווה .בשתי המושבות המצב
הידלדל והתחדש בשנת ,1882שנת המפנה .ערב שנת 1882האוכלוסייה היהודית בארץ נעה סביב 25-30
אלף איש.
הנתונים בדבר מספרי היהודים בארץ בתקופות אלו מגיעים לידינו בזכות רישומי אוכלוסין שערך השלטון
העות'מאני ,ובעיקר בזכות המפקדים שערך משה מונטיפיורי .במהלך המאה ה ,19-בין השנים - 1839
,1875נערכו בארץ 5מפקדים ע"י אנשיו של מונטיפיורי .באותן שנים הישוב החדש התפרנס מכספי
החלוקה ,והיה צריך לדווח לתורמים בחו"ל למי הולך הכסף .לכן מונטיפיורי יזם מפקדים ,שהראשון שבהם
נערך בשנת .1839הסוקרים מטעמו עברו ביישובים שבהם היו יהודים ומילאו טפסים מסודרים ,ובזכות זה
המספרים נשארו בידינו עד היום .מאידך יש לזכור שהמספרים כי היה אינטרס לנפח אותם למעלה כדי
לקבל יותר כסף.
החל משנת 1882החלה הקמת מושבות העלייה הראשונה :ראש פינה ,פתח תקווה ,ראשון לציון ,זיכרון
יעקב ,ולאחריהן מושבות רבות נוספות ,ובסה"כ בין השנים 1882-1910הוקמו כ 30-מושבות בארץ,
מושבות יהודה :ראשון לציון ,פ"ת ,כ"ס ויהודיה ב ,'82-נס ציונה ב '83-ורחובות ב.'90-
מושבות הדרום וההר :מזכרת בתיה-עקרון והרטוב ב ,'83-גדרה ב '84-ומוצא ב.'94-
מושבות השומרון :זיכרון יעקב חדרה וטנטורה ב ,'82-שפיה ובת שלמה ב ,'91-עתלית ב ,'99-גן שמואל ב-
'95וגבעת עדה ב.'03-
מושבות הגליל התחתון :אילניה-סג'רה ,כפר תבור-מסחה ,יבנאל ,בית גן ,מנחמיה ובני יהודה -כולן בשנים
.1901-2
מושבות הגליל העליון :ראש פינה ב ,'82-יסוד המעלה ב ,'84-עין זיתים ומשמר הירדן ב ,'91-מחניים ב,'92-
ומטולה ב.'96-
מקווה ישראל
ב 1867-פנתה קבוצת צעירים מירושלים לכל ישראל חברים בפריז במכתב ,שבו תיארו את העוני והדלות
של החיים בארץ ,וביקשו שיאפשרו להם ללמוד את עבודת האדמה.
זו הייתה בקשה חריגה :היישוב הישן התקיים רובו ככולו מכספי החלוקה .בעקבות פנייתם ,החליטה הנהלת
כי"ח לשלוח לארץ את מזכיר החברה ,קרל נטר ,שחזר לפריז עם המלצה חד משמעית ונלהבת שאכן חיוני
להקים בארץ מסגרת חינוכית שתעניק לצעירים הכשרה חקלאית.
ההחלטה על הקמת בי"ס ראשון בא"י לנערים ונערות בני .13-16בשלב ראשון הוחלט שבכל שנה יתקבלו
ללימודים עשרה תלמידים על חשבון חברת כי"ח .תלמידים נוספים יכלו להתקבל רק במימון של קהילות
יהודיות .עוד הוחלט ,כי מחזור הלימודים יהיה בן שלוש שנים ובתנאי פנימייה ,ויכלול ,לצד הכשרה חקלאית,
גם לימודים עיוניים בצרפתית.
נטר פנה ליהודי התפוצות בבקשה לתמיכה כספית שכללה רכישת 2,400דונם .כשהתקבל הכסף (והאישור
הטורקי) יצא נטר בעצמו לא"י ,ליווה את כל תהליך הבנייה של ביה"ס וגם התמנה להיות מנהלו הראשון.
שלוש שנים לאחר פניית הנערים ,הוקם ביה"ס ב 15-בפברואר ,1870ממזרח ליפו ,דרומית לדרך יפו-
ירושלים .הממשלה הטורקית נתנה לנטר רישיון לייסוד בית ספר חקלאי ,והעניקה לו שטח של 2,600דונם
בחכירה עולמית בתשלום שנתי קטן "מתוך הכרה בערך המוסד הזה בחיי היהודים".
חנוכת ביה"ס חלה בשבוע שבו ההפטרה הכילה את הביטוי מקווה ישראל בהקשר של עלייה" :מקווה ישראל
ה' ,למה תהיה כגר בארץ וכאורח נוטה ללון".
במשך 12שנה ,עד להגעת הבילו"ים בתחילת העלייה הראשונה ,הבי"ס לא הצליח לגייס תלמידים מבחוץ
למרות מאמציו של נטר.
הוא תמך בביל"וים אך נפטר לפני שהצליח להגשים את תוכניתו והם נוטרו ללא משענת ועברו לעבוד
בראשל"צ .שנתיים לאחר מכן ,בסוף ,1884התפצלו :חלקם עברו לנחלת שבעה בירושלים וחלקם ייסדו את
גדרה ובהמשך סייעו בייסוד רחובות ומזכרת בתיה.
אז החלה הפריחה של ביה"ס בהנהלת האגרונום יוסף נייגו ,בוגר המדרש למורים בפאריס.
הוא הקים משק מודרני עם לולים ,מחלבות ,רפת ,כרם ויקב .הוא בנה גם בנינים נוספים שכללו כיתות ,בי"כ,
בי"ח ובניין משרדים .למדו בתקופתו מאות רבות של תלמידים בשלוש משמרות ,בשילוב לימודים תיאורטיים
ועבודה מעשית .הוא סיים את תפקידו ב.1902-
לאחר שנים קשות בניהול אחר ,מונה ב 1914-אליהו קרואזה (ע"י רוטשילד) .הוא היה בעצמו בוגר מצטיין
של מקווה ובשל כך נשלח להשתלמות בפאריס .רק לאחר מלח"ע נפתח ביה"ס מחדש ובמשך שנתיים
התמלא ביה"ס בתלמידים יתומים מן הערים ומן המושבות.
באותן שנים הנהיג קראוזה שינוי בשפת הלימודים :מצרפתית לעברית .כי"ח תמכה בשינוי .למרות
האידיאולוגיה ,ההחלטה הייתה קשה לביצוע :באותם ימים המורים שלימדו בארץ כמעט ולא ידעו עברית.
בין הבוגרים :מייסדי בית אלפא ,רמת יוחנן ,עין חרוד ,גבת וכמובן קבוצה של יהודים צרפתיים שהוכשרה
ואורגנה במקווה והקימה את כפר נטר בשרון בראשית שנות השלושים.
ב 1926-נוסד סניף "הגנה" במקווה אליו הצטרפו כל התלמידים והמורים ,בהנהגתו של קראוזה .כולם עברו
בחשאי אימונים ,ומקווה שימש גם להכשרה ולאימון של מתנדבים מבחוץ.
בעקבות פנייתה של הנרייטה סולד ,שעמדה בראש מפעל "עליית הנוער" ,נפתח מדור דתי במקווה :נקלטה
קבוצות נערים דתיים של עליית הנוער בתנאים של שמירת שבת ,תפילות וכשרות.
בהמשך נקלטו שבע קבוצות נערים נוספות שהגיעו מארצות אירופה שהשתלבו בהצלחה בלימודים,
בהתיישבות ובפעילות הגנה.
לאחר מלח"ע 2קלטה מקווה נערים ששרדו את השואה ובאו ממחנות העקורים .גם הם ,לאחר תקופת
הסתגלות ,השתלבו בפעילות ככל הנערים.
ממקווה יצא הגרעין הדתי ליישב את בירייה ואת כפר דרום (כחלק מ 11-הנקודות בנגב).
שימשה בסיס להתארגנות ויציאה של כוחות ההגנה והפלמ"ח.
המסגריה של דוד ליבוביץ' הייתה לסדנת הייצור והתיקונים של ההגנה( ,אותו ליבוביץ של הדוידקה).
ל אחר הקמת המדינה נחתם הסכם בין מד"י לבין כי"ח להמשך קיומה של מקווה כמוסד עצמאי ובו יהיו
מחצית נציגי הנהלה מטעם מקווה ומחציתם מטעם המדינה .ההסכם גם אישר את השתתפות המדינה
בהוצאות המוסד .מאז 1956מקווה ישראל היא חברה ממשלתית שהון מניותיה נחלק באופן שווה בין
המדינה ובין כי"ח .ב 1976-נחקק בכנסת חוק ,לפיו מקווה ימשיך לפעול כבי"ס חקלאי ואין לשנות יעוד
קרקעותיו.
פגישת הרצל ווילהלם השני :מסעו של קיסר גרמניה נמשך בנובמבר ,1898בו ביקר בקונסטנטינופול,
חיפה ,יפו ,ירושלים וביירות ,שהשתייכו אז כולן לאימפריה העות'מאנית .מטרת מסעו הייתה לחזק את
יציבותו של השלטון העות'מאני ,שנחלש בעקבות המשבר בבלקן בשנים ,1878-1877לתמוך במעמדה של
הנצרות ,ובמיוחד של הכנסייה הפרוטסטנטית ,וכן לעודד את המתיישבים הנוצרים והיהודים בא"י ,מעבר
לפעילות דיפלומטית .במהלך הביקור נפגש הקיסר עם בנימין זאב הרצל.
הרצל לא הורשה להשתתף בקבלת הפנים הרשמית של היהודים (ביריד שסמוך לשער הנביאים ,מקום
מחנהו של ווילהם (כי החכם באשי מטורקיה התנגד לציונות).
לכן ,נאלץ לקיים את אותה פגישה חטופה על הסוס :הגיעו הקיסר ורעייתו ליפו ולנו במלון במושבה
הטמפלרית שרונה .למחרת יצאה שיירת המרכבות לכיוון ירושלים ,ועצרה לביקור קצר במקווה .זו הייתה
הפגישה הקצרה והשנייה עם הרצל (הראשונה התקיימה בקונסטנטינופול).
תמונת הפגישה במקווה היא פוטומונטז' .תוצאת התרגשות של הצלם דוד וולפסון ,שהספיק לצלם רק את
הקיסר וקצה הרגל .הרצל נלקח ליפו וצולם שוב על גג אחד הבתים שם ,כשהוא מחזיק את כובעו בידו
(במעין מחוות כבוד) .וולפסון חיבר את שתי התמונות על ידי "שתילת" תמונתו של הרצל בתמונה המקורית,
העברת הקיסר אל הסוס השחור שהיה מאחוריו ,וחיתוך כמעט מוחלט של הסוס הלבן מן התמונה.
בית הכנסת הגדול :נבנה במשך 4שנים והיה מוקד חשוב בחיי המושבה .ניצב על פסגת גבעה ובלט
למרחוק .בנייתו נתקלה בהתנגדות השלטון העות'מאני ובמצוקה כספית .כדי להתגבר על התנגדות השלטון
בנו אותו במסווה של מחסן לציוד חקלאי .בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד .בבית
הכנסת שתי קומות :בראשונה מקום ל 150-מתפללים ,ובשנייה נמצאת עזרת הנשים .בחלונות משני צדי
ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.
גידול הגפנים:
מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה ,אך התאכזבו .עברו לגפנים ,בהתחלה בגינות הפרטיות.
מומחים מצרפת בחרו את המין המתאים .הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג
כלכלי בראשון לציון.
רחובות
הוקמה כמושבה בשנת 1890על ידי חברת "מנוחה ונחלה" ,לאחר שכל קרקעותיה נקנו בידי יהושע חנקין.
מטרת הקבוצה שפעלה בוורשה הייתה הקמת יישוב יהודי בארץ ישראל שלא יהיה תלוי בכספיו של הברון
רוטשילד.
בשנת ההקמה ניטעו כרמים של ענבים אשר נמכרו ליקב ראשון לציון הסמוך .ב 1904-ניטע במושבה
הפרדס הר אשון על ידי זלמן מינקוב .בעקבות הצלחתו החלו איכרי רחובות לטעת פרדסים נוספים ,אשר
נתנו לה ברבות הימים את הכינוי "עיר ההדרים".
ב 1907-הגיעו למושבה עולים ראשונים מתימן אליהם הצטרפו עם הזמן באי שיירות נוספים מתימן ,בייחוד
מאזורי הערים חידאן וצעדה .העולים נקלטו מהר בזכות יכולתם לעבוד עבודה חקלאית ואף הקימו בעיר
שלוש שכונות" :שכונת התימנים"" ,שעריים" ו"כפר מרמורק".
מכון ויצמן
המוסד השלישי להשכלה גבוהה שהוקם בישראל ב( '34-לאחר הטכניון בחיפה והאונ' העברית) .הוקם
ביזמתו של חיים ויצמן במטרה למצוא תהליכים כימיים ליצירת דשנים באזורים צחיחים ובסיס לתעשייה
כימית.
מכון איילון
נוסד ב־ 1945והיה פעיל עד קום המדינה ב .1948-כלל סליק ומפעל תת-קרקעי לייצור כדורים לתת המקלע
סטן .עד מלח"צ יוצרו במכון ,בהנהלתו של פסח איילון (אברמוביץ) 2.25 ,מיליון כדורי 9מ"מ.
ארגון ההגנה פנה בבקשה לחברי קבוצת הצופים א' שישבו בהכשרה בפרדס חנה ,לבוא ולעבוד במפעל
סודי .קבוצה זו ,שבה היה חבר גם שלמה הלל הקימה מאוחר יותר את מעגן מיכאל .החברים ,לאחר
התלבטויות קשות ,הגיעו לגבעת הקיבוצים ,שהייתה מקום הכשרה לגרעיני התיישבות לפני עלייתם לקרקע
בשנים שלפני כן ,והקימו את המכון.
מזכרת בתיה
המושבה הראשונה שהוקמה ע"י רוטשילד .היוזמה להקמתה של הרב שמואל מוהליבר .נמצאו איכרים
שומרי מצוות מכפר ברוסיה הלבנה (כיום בלארוס) שרצו לעלות לא"י.
בשונה מהמושבות הקודמות ,הפעם פקידי הברון בחרו את המתיישבים והיו אלה איכרים ובעלי מלאכה
בעלי ניסיון .אחד עשר האיכרים ,שהשאירו את משפחותיהם בכפר מוצאם ,עבדו במקווה ישראל עד שמצאו
וקנו עבורם ,בהלוואה של הברון רוטשילד ,אדמה מתאימה לגידול תבואה וקראו לה עקרון.
מאחר שלא קבלו אישורים מהמימשל העות'מאני ,בנו את 4הבתים הראשונים הדו קומתיים בתור רפתות.
רשות מהממשלה העות'מאנית לבנות בתי מגורים ,בנו ,בתחילת ,1884ארבע רפתות וקומה שנייה על
קורות עץ למגורים.
אפשר לבקר בבית משק הברון ,ובבאר.
הבית מהווה היום מרכז תרבותי .נבנה ב 1892-כמרכז המנהל המשקי של פקידות הברון .בעת השחזור של
המבנה הסתבר כי הוא נבנה מחומרים מעולים :אבני כורכר מסותתות היטב ,קורות עץ ולוחות עץ ,חלקם
מארזי הלבנון .זו הסיבה שהמבנה נשמר היטב מעל למאה שנה .רק פעולות קלות נדרשו לשם ביצוע
השחזור.
הבאר נחפרה עם הקמת היישוב ב .1883-מי התהום נתגלו בעומק של כ 30-מטרים והועלו על ידי אנטיליה:
מערכת של כלי קיבול ,תיבות עץ במקרה זה ,אשר הופעלו על ידי מערכת גלגלי שיניים שפעלו בכוח סיבוב
בהמה ,בדרך כלל סוסים .תיבות אלה העלו את המים אל גג המבנה וממנו הוזרמו המים בתעלה אל עבר
הבריכה והובילו אותם לבתים במכלים ,ביד או על גב בהמה.
מ 1912-שאבו את המים מבאר שנייה ,בכוח מנוע דיזל ,אל מגדל מים ,ומתחו צנרת שהמים זרמו בה אל
הבתים בכוח הכובד .הבאר עומדת על תילה משוחזרת ,לעתים אף פועלת.
מוזיאון המושבה כולל מלבד המבנה המרכזי ,שהיה בית ועד המושבה ולאחר מכן בית המועצה המקומית,
גם "בית הפקידות" ובית הרוקח הסמוך ,המשמש לתצוגות אור-קוליות.
רוב המבנים שנבנו בשנותיה הראשונות של המושבה נשמרו היטב וכך ביובל המאה של המושבה ניתן היה
לגשת לתוכנית כוללת לפיתוח מוקדי התיירות של המושבה .שוחזרו רצף של מבנים הנכללים במסגרת
מוזיאון המושבה כאשר המבנה המרכזי במושבה הוא בית הכנסת שבנה הברון כמתנת פרידה מהמושבה.
גדרה
היחידה שהוקמה על ידי קבוצת הביל"ויים בשנת .1884
בבית מינץ -מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים מוצגים ממצאים שנמצאו במערת קבורה מהתקופה הכנענית
ומהתקופה הביזאנטית אשר התגלו בגבעות הכורכר ו"מחורבת חברא".
מערת הקבורה מהתקופה הכנענית כללה חדר אחד בגודל של ששה מטרים מרובעים .המערה נחצבה
במדרון הדרום-מזרחי של רכס הכורכר .בקבר נמצאו מנחות קבורה וכן כלי חרס ביתיים ,כלי נשק
וחרפושיות ,המאפשרות תיארוך לתקופה הכנענית התיכונה שלב ב'.
במערה מהתקופה הביזאנטית חדר אחד ובו תשעה כוכי קבורה ונחתמה באבן גולל .נמצאו בה מנחות
קבורה אופייניות ומטבע מימי קונסטנטינוס הראשון .בין המוצגים המוזיאון :צמידי זכוכית ,חרוזי זכוכית
ובקבוקי זכוכית.