‫מערכות תקשורת – תרגול ‪ ,2‬סמסטר ב'‪ ,‬תשע"ד‪.

‬‬
‫כתב ‪ :‬אמיר יבניסק‪.‬‬

‫תרגיל ‪ -1‬סכום של תהליכים אקראיים‪-‬‬

‫מוזן לשתי‬ ‫‪ .‬התהליך‬ ‫וספקטרום‬ ‫‪ WSS ,‬בעל פונקצית קורלציה‬ ‫נתון ת"א‬
‫‪ ,‬ובמוצא המערכות מתקבלים התהליכים האקראיים‬ ‫מערכות ‪,LTI‬‬
‫–‬ ‫המסוכמים לקבלת‬

‫‪.‬‬ ‫א‪ .‬מצאו את הספקטרא של הת"א‬

‫‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מצאו את הקרוס קורלציה בין הת"א‬
‫?‬ ‫ו‪-‬‬ ‫‪ .‬האם הוא שווה לסכום הספקטרא של‬ ‫ג‪ .‬מצאו את הספקטרום של‬

‫פתרון‪-‬‬

‫ומכאן ש‪-‬‬ ‫א‪ .‬קיים ש‪-‬‬

‫ומכאן ש‪-‬‬ ‫באותו אופן‪ ,‬מתקיים ש‪-‬‬

‫ב‪ .‬נחשב לפי הגדרה‪-‬‬

‫מוגדר כסכום ‪-‬‬ ‫ג‪ .‬הת"א‬

‫‪-‬‬ ‫נחשב את האוטו קורלציה של‬

‫ניתן ע"י –‬ ‫ומכאן שהספקטרום של‬

 ‫שונה מסכום הספקטרא של התהליכים‬ ‫קל לראות כי הספקטרום של התהליך‬
‫אינן‬ ‫‪ .‬היה ניתן לצפות זאת מראש‪ ,‬כיוון שהמסננות‬
‫אורתוגונאליות (קיימת חפיפה בין תחום הקיום שלהן במישור התדר) – בין התהליכים‬
‫יש קורלציה (שונה מאפס) ומכאן שהאוטו קורלציה של תהליך הסכום‬
‫תלויה בקרוס קורלציה בין התהליכים שיצרו אותו‪.‬‬

‫‪Pulse- Amplitude- Modulation‬‬

‫במערכת תקשורת פשטנית‪ ,‬אנו מעוניינים להעביר אות מידע ממקור אל עבר יעד‪ ,‬כאשר בין המקור‬
‫ליעד קיים ערוץ‪ .‬ערוץ הוא בד"כ תווך פיזיקאלי‪ ,‬ככזה‪ ,‬עוברים בו מטבע הדברים אותות אנלוגיים‬
‫בלבד‪ .‬אנו מעוניינים שהיעד יקבל את אות המידע‪ ,‬אך לעיתים איננו מעוניינים לשדר לו את אות‬
‫המידע עצמו‪ ,‬אלא אנו מעוניינים לשלוח אל היעד אות אחר‪' ,‬דל' במובנים מסוימים‪ ,‬כך שיוכל לשחזר‬
‫את אות המידע המקורי‪ .‬הצעה אחת למימוש‪ ,‬היא לדגום את האות בתדר נייקוויסט‪ .‬ברם‪ ,‬האות‬
‫הדגום הוא סדרת מספרים בדידה‪ ,‬כלומר אינה אות אנלוגי‪ .‬בעיה זאת מעלה שתי סוגיות שיש לתת‬
‫עליהן את הדעת‪-‬‬

‫‪ .1‬כיצד נראה האות לאחר שדגמנו אותו ?‬

‫‪ .2‬כיצד ניתן להעביר סדרה בדידה (ספרתית) דרך תווך פיזיקאלי (אנלוגי) ?‬

‫התהליך של 'הכנת' אות מידע אנלוגי להתמודדות עם הערוץ‪ ,‬התווך‪ ,‬נקראת אפנון (‪.)Modulation‬‬

‫השיטה הבסיסית ביותר לאפנון אות מידע היא אפנון אמפליטודה‪ .‬אפנון האמפליטודה הראשון שנציג‬
‫מכונה ‪ .Pulse Amplitude Modulation‬הרעיון בבסיס השיטה הוא ייצור סדרת פולסים מתוך‬
‫אמפליטודת אות המידע‪ .‬הפולסים יכולים להיות מיוצרים באחת משתי שיטות‪-‬‬

‫‪ ‬דגימה טבעית ('שיטה כפלית') – הכפלת הסיגנאל ברכבת הפולסים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הכפלת‬
‫הסיגנאל ברכבת פולסים בעלי רוחב אחיד‪ -‬צורתו של הסיגנאל המתקבל היא כצורת‬
‫הסיגנאל בערכי זמן בהם הפולסים ב'גבוה' ואפס כאשר הפולסים מתאפסים‪.‬‬

‫‪ ‬דגימה שטוחה – דגימת הסיגנאל והעברת האות הדגום דרך מערכת היוצרת פולסים‬
‫בגבהים המתאימים לאות הדגום‪ .‬הווה אומר‪-‬‬
 ‫שאלה ‪-2‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪ .‬סיגנאל ‪ PAM‬מתקבל ע"י‪-‬‬ ‫ואות מיתוג‬ ‫נתון אות האינפורמציה‬

‫‪ ,‬כאשר‪-‬‬ ‫ידוע ש‪-‬‬

‫‪.‬‬ ‫כאשר‬

‫?‬ ‫א‪ .‬מהי התמרת הפורייה של אות המיתוג‬

‫?‬ ‫ב‪ .‬מהי התמרת הפורייה של האות המאופנן‬
‫היא משולש סימטרי‪ ,‬ברוחב חד צדדי ‪ B‬ובעל ערך של ‪1‬‬ ‫ג‪ .‬נניח שהתמרת הפורייה של‬
‫‪.‬‬ ‫‪ B .‬מקיים‪-‬‬ ‫‪ .‬שרטט את התמרת הפורייה של‬ ‫בתדר‬
‫‪.‬‬ ‫מתוך הסיגנאל המאופנן‬ ‫ד‪ .‬הצע דרך לשחזר את‬
‫ה‪ .‬מהם היתרון והחיסרון הבולטים‪ ,‬שניתן להבין משאלה זו‪ ,‬של שידור האות המאופנן‬
‫?‬ ‫על פני שידור אות האינפורמציה‬

‫פתרון –‬

‫‪ ,‬הוא אות מחזורי ולכן קיים לו טור פורייה‪.‬‬ ‫הוא המשכה מחזורית של האות‬ ‫א‪ .‬כיוון ש‬

‫‪ ,‬טרנספורם פורייה שלו‬ ‫בתרגול הראשון ראינו‪ ,‬שבהינתן מקדמי טור הפורייה של‬
‫‪ .‬נמצא את מקדמי טור פורייה של‬ ‫יהיה נתון לפי –‬
‫‪-‬‬

‫כאשר‪,‬‬

‫מכאן ש‪-‬‬

‫ב‪ .‬נשתמש בקשר 'מכפלה בזמן‪ -‬קונבולוציה בתדר'‪-‬‬

 ‫‪.‬‬ ‫כאשר‪,‬‬
‫ג‪ .‬שרטוט‪.‬‬

‫‪ .‬נשתמש ב‪ LPF‬הבא –‬ ‫ד‪ .‬נסנן את הרפליקה מ‪-‬‬

‫‪: A,‬‬ ‫כאשר עלינו לתכנן את‬

‫‪.‬‬ ‫ו‪-‬‬ ‫לפי השרטוט מסעיף ג' ‪:‬‬
‫ה‪ .‬החי סרון הבולט הוא העובדה שרוחב הסרט של האות המאופנן הוא אינסופי ביחס לרוחב‬
‫הסרט של אות המידע‪ .‬היתרון בשימוש באות המאופנן הוא שבזמן קיבלנו רווח בין ל‪ T-‬בו‬
‫נוכל לשדר עוד אות מידע בשיטת ‪ .PAM‬שיטה זאת‪ ,‬מכונה ‪TDM-Time Division‬‬
‫‪ Multiplexing‬ועליה תלמדו עוד בתרגיל הבית‪.‬‬