‫עקדת יצחק‬

‫בראשית פרק כ"ב פסוקים א'‪-‬י"ט‬

 ‫הקדמה‪:‬‬

‫זהו סיפור על הניסיון הדתי הגדול שאברהם עמד בו‪:‬‬

‫ה' ביקש ממנו להעלות את יצחק בנו לעולה כדי לבחון‬
‫אותו‪ :‬האם אברהם יהיה מוכן לעשות הכל למען ה'‬
‫ולציית אפילו לציווי כל כך קשה ואכזרי?‬
‫עמידת אברהם בניסיון מציגה אותו כגדול המאמינים‪,‬‬
‫דוגמה ומופת לכל אדם‪.‬‬
 ‫פסוקים א'‪-‬ב'‬

‫(=אני לשרותך‪ ,‬אני מוכן להיענות לכל בקשותיך)‬ ‫ֹּאמר ִהנֵנִ י‬

‫ֹּאמר אֵ לָ יו‪ ,‬אַ ְב ָר ָהם וַי ֶּ‬
‫ֹלהים‪ ,‬נִ ָסה אֶּ ת‪-‬אַ ְב ָר ָהם; וַי ֶּ‬
‫ְהאֱ ִ‬
‫א ַוי ְִהי‪ ,‬אַ ַחר ַה ְדבָ ִרים ָהאֵ לֶּ ה‪ ,‬ו ָ‬

‫המחבר מודיע מראש שמדובר בניסיון בלבד‬

‫מילה מנחה‪ :‬המביעה את מסירותו הן לה' והן ליצחק‬ ‫המטרה‪ :‬ה' נגד קורבן אדם‪ .‬מטרת ה' היא רק לבחון את‬
‫את שניהם הוא מוכן לשרת ואת שנהם הוא אוהב‪.‬‬ ‫אמונת אברהם בו ‪.‬‬
‫המילה ממחישה את הניגוד שה' יוצר‪ :‬בין אהבתו‬

‫ליצחק לבין אמונתו בה'‪.‬‬

‫ְהעֲ לֵ הּו ָשם‪ְ ,‬לעֹּ לָ ה‪ ,‬עַ ל אַ ַחד ֶּה ָה ִרים‪ ,‬אֲ ֶּשר‬
‫ֹּאמר ַקח‪-‬נָא אֶּ ת‪ִ -‬בנְ ָך אֶּ ת‪-‬י ְִח ְידָך אֲ ֶּשר‪-‬אָ ַה ְב ָת‪ ,‬אֶּ ת‪-‬י ְִצ ָחק‪ ,‬וְלֶּ ְך‪ְ -‬לָך‪ ,‬אֶּ ל‪-‬אֶּ ֶּרץ ַהמ ִֹּריָה; ו ַ‬ ‫ב וַי ֶּ‬
‫אֹּ ַמר אֵ לֶּ יָך‪.‬‬

‫לשון הציווי מזכירה את הציווי שניתן לאברהם בפרק י"ב (הניסיון‬ ‫הדרגתיות‪ :‬מהקל אל הכבד אולי כדי להקל על אברהם‬
‫הראשון)‪.‬‬
 ‫פסוקים ג'‪ -‬ו'‬

‫ג ַוי ְַשכֵם אַ ְב ָר ָהם בַ ב ֶֹּּקר‪ַ ,‬ויַחֲ בֹּש אֶּ ת‪-‬חֲ מֹּרֹו‪ ,‬וַיִ ַקח אֶּ ת‪ְ -‬שנֵי נְ עָ ָריו ִאתֹו‪ ,‬וְאֵ ת י ְִצ ָחק ְבנֹו; ַו ְיבַ ַקע (=חתך בגרזן)‪ ,‬עֲ צֵ י עֹּ לָ ה‪ַ ,‬וי ָָקם ַויֵלֶּ ְך‪ ,‬אֶּ ל‪-‬‬
‫ֹלהים‪.‬‬
‫ַה ָמקֹום אֲ ֶּשר‪-‬אָ ַמר‪-‬לֹו ָהאֱ ִ‬

‫רצף פעלים‪ -‬אברהם מזדרז להוציא את צו ה'‪.‬‬ ‫*‬

‫סדר הפעולות של אברהם גם כן מעיד על מצבו הנפשי המעורער של אברהם‪( .‬קודם חבש את החמור ולאחר מכן כרת עצים לעולה)‬ ‫•‬

‫ֹּאמר אַ ְב ָר ָהם אֶּ ל‪-‬נְ עָ ָריו‪ְ ,‬שבּו‪-‬לָ כֶּם פֹּ ה ִעם‪ַ -‬החֲ מֹור‪ ,‬וַאֲ נִ י‬
‫ישי‪ ,‬וַיִ ָשא אַ ְב ָר ָהם אֶּ ת‪-‬עֵ ינָיו ַוי ְַרא אֶּ ת‪ַ -‬ה ָמקֹום‪ֵ --‬מ ָרחֹּ ק‪ .‬ה וַי ֶּ‬
‫ד בַ יֹום ַה ְש ִל ִ‬
‫ְהנַעַ ר‪ ,‬נ ְֵלכָה עַ ד‪-‬כֹּה; וְנִ ְש ַתחֲ וֶּה‪ְ ,‬ונָשּובָ ה אֲ לֵ יכֶּם‪.‬‬‫ו ַ‬
‫היה לו זמן לחשוב על הדברים‪ ,‬להתחרט‬

‫קושי‪ :‬מדוע אברהם נוקט לשון רבים?‬

‫ֵיהם‪ ,‬י ְַח ָדו‪.‬‬

‫ָשם עַ ל‪-‬י ְִצ ָחק ְבנֹו‪ ,‬וַיִ ַקח ְביָדֹו‪ ,‬אֶּ ת‪ָ -‬האֵ ש וְאֶּ ת‪ַ -‬ה ַמאֲ כֶּלֶּ ת(=סכין); ַוי ְֵלכּו ְשנ ֶּ‬
‫ו וַיִ ַקח אַ ְב ָר ָהם אֶּ ת‪-‬עֲ צֵ י ָהעֹּ לָ ה‪ַ ,‬וי ֶּ‬

‫הליכה‬
‫פיזית‬
 ‫פסוקים ז'‪-‬ח'‬

‫ְהעֵ ִצים‪ ,‬וְאַ יֵה(=איפה) ַה ֶּשה‪ְ ,‬לעֹּ לָ ה (=הקורבן)‪.‬‬

‫ֹּאמר‪ִ ,‬הנֵה ָהאֵ ש ו ָ‬
‫ֹּאמר‪ִ ,‬הנֶּנִ י ְבנִ י; וַי ֶּ‬
‫ֹּאמר אָ ִבי‪ ,‬וַי ֶּ‬
‫ֹּאמר י ְִצ ָחק אֶּ ל‪-‬אַ ְב ָר ָהם אָ ִביו‪ ,‬וַי ֶּ‬
‫ז וַי ֶּ‬

‫מילה מנחה‬

‫ֵיהם‪ ,‬י ְַח ָדו‪.‬‬

‫ֹלהים י ְִראֶּ ה‪-‬לֹו ַה ֶּשה ְלעֹּ לָ ה‪ְ ,‬בנִ י; ַוי ְֵלכּו ְשנ ֶּ‬
‫ֹּאמר‪ ,‬אַ ְב ָר ָהם‪ ,‬אֱ ִ‬
‫ח וַי ֶּ‬
‫הליכה‬
‫רוחנית‬

‫*המילה "ויאמר" חוזרת חמש פעמים‪ .‬מטרתה לומר שהשיחה מתנהלת בכבדות ובהפסקות ארוכות‪ .‬מעיד על הקושי העצום לנהל שיחה שוטפת‪.‬‬

‫*הכינויים "אבי"‪" ,‬בני"‪ -‬מעידים על קשר נפשי עמוק‪.‬‬

 ‫פסוקים ט'‪-‬י"ב‬

‫ֹלהים‪ ,‬וַיִ בֶּ ן ָשם אַ ְב ָר ָהם אֶּ ת‪ַ -‬ה ִמזְ בֵ ַח‪ַ ,‬ויַעֲ רְֹּך אֶּ ת‪ָ -‬העֵ ִצים; ַויַעֲ קֹּ ד (=קשר את ידיו ורגליו)‪ ,‬אֶּ ת‪-‬י ְִצ ָחק ְבנֹו‪,‬‬
‫ט ַו ָיבֹּאּו‪ ,‬אֶּ ל‪ַ -‬ה ָמקֹום אֲ ֶּשר אָ ַמר‪-‬לֹו ָהאֱ ִ‬
‫ָשם אֹּ תֹו עַ ל‪ַ -‬ה ִמזְ בֵ ַח‪ִ ,‬מ ַמעַ ל לָ עֵ ִצים ‪.‬‬
‫ַוי ֶּ‬

‫רצף הפעלים מעיד על נחישותו של אברהם לבצע את המעשה‬ ‫*‬

‫ֹּאמר‪ ,‬אַ ְב ָר ָהם אַ ְב ָר ָהם;‬

‫י וַיִ ְשלַ ח אַ ְב ָר ָהם אֶּ ת‪-‬יָדֹו‪ ,‬וַיִ ַקח אֶּ ת‪ַ -‬ה ַמאֲ כֶּלֶּ ת‪ִ ,‬ל ְשחֹּ ט‪ ,‬אֶּ ת‪ְ -‬בנֹו‪ .‬יא וַיִ ְק ָרא אֵ לָ יו ַמ ְלאַ ְך יְהוָה‪ִ ,‬מן‪ַ -‬ה ָש ַמיִם‪ ,‬וַי ֶּ‬
‫ֹּאמר‪ִ ,‬הנֵנִ י‪.‬‬
‫וַי ֶּ‬
‫מילה‬
‫מנחה‬

‫ֹלהים אַ ָתה‪ ,‬וְל ֹּא ָח ַשכְ ָת אֶּ ת‪ִ -‬בנְ ָך אֶּ ת‪-‬י ְִח ְידָך‪,‬‬
‫אּומה‪ :‬כִ י עַ ָתה י ַָד ְע ִתי‪ ,‬כִ י‪-‬י ְֵרא אֱ ִ‬
‫ֹּאמר‪ ,‬אַ ל‪ִ -‬ת ְשלַ ח י ְָדָך אֶּ ל‪ַ -‬הנַעַ ר‪ ,‬וְאַ ל‪ַ -‬תעַ ש לֹו‪ְ ,‬מ ָ‬
‫יב וַי ֶּ‬
‫ִמ ֶּמנִ י‬

‫קושי תיאולגי‪ :‬מדוע נאמר שרק עתה ה' יודע שאברהם מאמין בו‪ ,‬הרי ה' יודע הכל?‬
 ‫פסוקים י"ג‪-‬י"ד‬

‫יג וַיִ ָשא אַ ְב ָר ָהם אֶּ ת‪-‬עֵ ינָיו‪ַ ,‬וי ְַרא ו ְִהנֵה‪-‬אַ יִל‪ ,‬אַ ַחר‪ ,‬נֶּאֱ ַחז בַ ְסבַ ְך ְב ַק ְרנָיו; ַויֵלֶּ ְך אַ ְב ָר ָהם וַיִ ַקח אֶּ ת‪ָ -‬האַ יִל‪ַ ,‬ויַעֲ לֵ הּו ְלעֹּ לָ ה ַת ַחת ְבנֹו ‪.‬‬

‫יד וַיִ ְק ָרא אַ ְב ָר ָהם ֵשם‪ַ -‬ה ָמקֹום ַההּוא‪ ,‬יְהוָה י ְִראֶּ ה‪ ,‬אֲ ֶּשר יֵאָ ֵמר ַהיֹום‪ְ ,‬ב ַהר יְהוָה י ֵָראֶּ ה‪.‬‬

‫מדרש שם‪ :‬שם ה' יראה את‬

‫סיפור אטיולוגי‪ :‬הר ה' הוא הר הבית ‪ ,‬מקום עליו יבנה בית המקדש‪ .‬המחבר ניסה‬ ‫אמונת עמו‪ ,‬כפי שראה אברהם את אמונת ה' בו‪.‬‬

‫לקשר בין הר הבית‪ ,‬עליו בנוי המקדש‪ ,‬לבין מקום העקידה כדי לקבוע שמקום‬

‫המקדש היה מקום חשוב בהיסטוריה של עם ישראל כבר מימי אברהם‪ ,‬אבי האומה‪.‬‬
 ‫פסוקים ט"ו‪-‬י"ט‬

‫ית אֶּ ת‪ַ -‬ה ָדבָ ר ַהזֶּ ה‪ ,‬וְל ֹּא‬

‫ֹּאמר‪ִ ,‬בי נִ ְשבַ ְע ִתי נְ אֻ ם‪-‬יְהוָה‪ :‬כִ י‪ ,‬יַעַ ן אֲ ֶּשר עָ ִש ָ‬
‫טו וַיִ ְק ָרא ַמ ְלאַ ְך יְהוָה‪ ,‬אֶּ ל‪-‬אַ ְב ָר ָהם‪ֵ ,‬שנִ ית‪ִ ,‬מן‪ַ -‬ה ָש ָמיִם‪ .‬טז וַי ֶּ‬

‫ְה ְרבָ ה אַ ְרבֶּ ה אֶּ ת‪-‬ז ְַרעֲ ָך כְ כֹוכְ בֵ י ַה ָש ַמיִם‪ְ ,‬וכַחֹול‪ ,‬אֲ ֶּשר עַ ל‪ְ -‬שפַ ת ַהיָם; ְוי ִַרש ז ְַרעֲ ָך‪ ,‬אֵ ת‬
‫ידָך‪ .‬יז כִ י‪-‬בָ ֵרְך אֲ בָ ֶּרכְ ָך‪ ,‬ו ַ‬
‫ָח ַשכְ ָת‪ ,‬אֶּ ת‪ִ -‬בנְ ָך אֶּ ת‪-‬י ְִח ֶּ‬
‫דימויים‬
‫ַשעַ ר אֹּ ְיבָ יו‪ .‬יח ו ְִה ְתבָ ְרכּו ְבז ְַרעֲ ָך‪ ,‬כֹּל ּגֹויֵי ָהאָ ֶּרץ‪ ,‬עֵ ֶּקב‪ ,‬אֲ ֶּשר ָש ַמ ְע ָת ְבקֹּ ִלי‪.‬‬

‫* השורש ב‪.‬ר‪.‬כ‪ -‬שורש מנחה‪ :‬ה' מברך את אברהם בריבוי צאצאים וברכה לאנושות כולה בזכות מעשהו של אברהם‪.‬‬

‫ֵשב אַ ְב ָר ָהם‪ִ ,‬ב ְבאֵ ר ָשבַ ע‪.‬‬

‫ָשב אַ ְב ָר ָהם אֶּ ל‪-‬נְ עָ ָריו‪ַ ,‬וי ָֻקמּו ַוי ְֵלכּו י ְַח ָדו אֶּ ל‪ְ -‬באֵ ר ָשבַ ע; ַוי ֶּ‬
‫יט ַוי ָ‬

‫אברהם ויצחק שבים אל הנערים המחכים להם וביחד הם חוזרים אל מקום מגוריו של אברהם בבאר שבע‪.‬‬