‫הרב דוד טורנר‬

‫]‪[Company address‬‬

‫מאמר המחשבות‬
‫תשע"ד‪ ,‬ת"א‬
‫‪1‬‬

‫המחשבות‬
‫שלושת סוגי המחשבות ‪2.....................................................................................................‬‬
‫מהות ההבחנה בין שלוש המחשבות ‪5........................................................................‬‬
‫החידוש של עמ"י בעולם‪' -‬גוי קדוש' ‪6.............................................................‬‬
‫מהות ההבחנה בין שלושת המחשבות‪ -‬קישורם לסוגיא הלאומית חברתית‪11........‬‬
‫הרחבה ‪16............................................................................................................‬‬
‫‪ 3‬מדרגות המחשבה ומקומם בישראל ‪17........................................................‬‬
‫הזהירות בקבלה מאומות העולם ‪21...............................................................‬‬
‫תהליך ירידת האוניברסאליות והמורכבות שבקבלת המחשבות שלה‪23................‬‬
‫התפקיד בתקופת התחיה הלאומית‪ -‬החייאת המחשבה השלישית ‪28...........................................‬‬
‫פשר הדרישה לעיסוק בסוגיא החברתית תרבותית המיוחדת לנו ‪29.................................‬‬
‫פשר הכינוס והשיתוק המחשבתי בגלות לעומת ההרחבה וההנבעה במצב החיים‬
‫השלם ‪30..................................................................................................‬‬
‫ביאור חיוניות העיסוק דווקא בהצמחת התרבות הישראלית ‪34.............................‬‬
‫מקומם של המחשבות הכלליות בתהליך הזה ‪38..........................................................‬‬
‫‪2‬‬

‫שלושת סוגי המחשבות‬

‫המחשבות הרוחניות מתחלקות‪ ,‬ביחוסן לחלוקת עמים‪ ,‬בשלשה חלקים כוללים ‪:‬ישנן‬
‫מחשבות כלליות גדולות וקדושות שאינן נוגעות כלל בנחלת כל גוי ואומה‪ ,‬וכל חכמי לב‪,‬‬
‫וכל קדושי רוח‪ ,‬שבכל האדם אשר על פני האדמה‪ ,‬שוים בהן לטובה‪" .‬מעיד אני עלי שמים‬
‫וארץ בין ישראל בין נכרי‪ ,‬בין איש בין אשה‪ ,‬בין עבד ובין שפחה‪ ,‬הכל לפי המעשה שהוא‬
‫עושה כך רוח הקודש שורה עליו" ‪" .‬כהנים לוים וישראלים לא נאמר אלא האדם מלמד‬
‫שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" הדברים הכלליים הללו‪ ,‬מצד עזוז גבהם‪,‬‬
‫אינם מקבלים שום שינוי מצד המצב של האדם המשיג אותם‪ ,‬כיון שהאדם 'מגיע לכון‬
‫דעתו כלפי מעלה במובן הנעלה והנשגב‪ ,‬שבשביל כך אפילו אותם שאינם מכירים לא את‬
‫ישראל ולא את אביהם שבשמים קורים לשם אלהי עולם רבון כל העולמים "אלהא‬
‫דאלהיא"‪" ,‬כי ממזרח שמש ועדמבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי" ‪.‬‬
‫סוג הדברים מצד עצמם מאירים ומשלימים‪ ,‬כל זמן שהם עומדים ברום גבהם‪ ,‬ואינם‬
‫משתפלים לרדת להעסיק עמם איזה צביון חברותי מיוחד‪ .‬ומזה המין נהגו גדולי הדורות‬
‫מעולם לקבל באהבה את הנאמר "מן החסידים והחכמים שבכל אומה" ‪ .‬עוד מין שני יש‪,‬‬
‫שבעצם הדברים הנם כל‪-‬כך כלליים עד שאין הפרש באיזה שפה ולשון ומאיזה בן אומה‬
‫שיאמרו‪ ,‬ומכל מקום הם סמוכים לרגשי לב ולהשפעות מעשיות באופן קרוב עד שהם‬
‫משתנים מצד הסגנון שלהם לפי תכנה של כל אומה‪ ,‬לפי דרכיה ומחשבותיה‪ .‬על כן‬
‫הדברים הללו הם צריכים להיות מיוחדים לישראל שלא לערבב את הסגנון המיוחד הטהור‬
‫שלנו בסגנון זר "דלא ליערב צולמיה בצולמא דארמאה" ‪ .‬ולפעמים ימצאו גבורי חיל חכמי‬
‫לב שידעו לסנן ולזכך את התוכן הפנימי‪ ,‬השוה בעצם‪ ,‬להביאו יפה בסגנון הישראלי‬
‫המיוחד והטהור‪ ,‬ואז יהיה לברכה‪ ,‬כאותה הברכה שבאה בכללות על ישראל מהגרים‬
‫המעולים‪" :‬שכשישראל עושין רצונו של מקום‪ ,‬הקב"ה רואה איזה צדיק יש באומות‬
‫העולם כגון יתרו ורחב‪ ,‬מביאו ומדבקו בישראל" ‪.‬ויש ג"כ מין שלישי של מחשבות של‬
‫אמת ושל קדושה שהן מיוחדות דוקא לישראל‪ ,‬לא רק מצד הסגנון כי‪-‬אם מצד התוכן‬
‫והפנים‪ ,‬ומי שבא לערב בדברים הללו נטיעים של חוץ הרי הוא מערבב ופוגם‪ .‬לאלה לא‬
‫יועיל שום שינוי צורה‪ ,‬ושום יפוי סגנון‪ ,‬מצדן הננו‪" :‬עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב" ‪.‬‬
‫אמנם הרגל גדול‪ ,‬בקיאות מיוחדת‪ ,‬וחריפות מורגלת‪ ,‬צריכה היא המחשבה עד שתוכל‬
‫לבקר בבירור בין אלה החלקים‪ ,‬שלא להחליף מין בשאינו מינו‪ .‬על כן נמצא בין גדולי‬
‫הדורות אחרים משתמשים מכל הבא לידם מטובי חכמי האומות‪ ,‬אפילו בדברים היותר‬
‫נשגבים‪ ,‬ואחרים בורחים מזה לגמרי‪ ,‬ואחרים שעומדים בתוך‪ ,‬נוטים לכאן ולכאן‪ ,‬מקרבים‬
‫בימין ומרחקים בשמאל‪ ,‬וישנם גם כן להיפך‪ ,‬שזה הכל תלוי באותו החלק שהענינים‬
‫הנדברים מגיעים לשם‪ ,‬והרגש הקדוש הפנימי מנחה את קדושי הרעיון למטרה היותר‬
‫טובה‪" ,‬עין ד' אל יראיו"‪" ,‬ותומת ישרים תנחם" ‪.‬‬
‫הרב עוסק פה במאמר בנושא של‪ -‬כמו שפותחים המילים הראשונות ה'מחשבות רוחניות'‪ ,‬והיחס‬
‫שלהם לישראל ולאומות העולם‪ .‬ההבדלה של ישראל ואומות העולם והאבחנה בין ישראל לעומות‬
‫העולם בסוגיית 'המחשבות הרוחניות'‪ 3 .‬סוגי מחשבות‪ .‬איזה מיוחדות לישראל‪ ,‬ואיזה לא‪ ,‬וממילא‬
‫איזה אפשר לישראל לקחת מאומות העולם ועל איזה נאמר 'ה' בדד יחנו ואין עמו אל נכר'‪.‬‬
‫כעת נדגיש את המילה 'רוחניות' (אח"כ נדגיש את המילה 'מחשבות'‪,‬שגם היא מיקוד חשוב לסוגיא‬
‫של המאמר שלנו)‪ ,‬שימקדו את המאמר שלנו‪.‬‬
‫כל מה שאנו מדברים על שלושת המחשבות האלה‪ ,‬ומציינים בהם הבחנה שבין ישראל לאומות‬
‫העולם‪ ,‬זה קשור למחשבות רוחניות שקושורת לקרבת אלוקים‪ .‬אבל מחשבות מדעיות שקשורולת‬
‫לבניין הכלים של המציאות‪ ,‬כמו פיזיקה ומטמטיקה‪ ,‬שם פשוט שיש מה לקבל מאומות העולם‪ .‬כל‬
‫‪3‬‬

‫המורכבות שאנו מדברים במאמר שלנו זה על קבלת מדעי הרוח מאומות העולם‪ .‬אבל ללמוד רוחב‬
‫של דעת בדברים שקשורים לידיעת העולם‪ ,‬פיזיקה מטמטיקה‪ ,‬בזה וודאי יש מה לקבל מאומות‬
‫העולם‪ .‬שזה הרב גם ידבר במאמר הבא דרישת ה'‪ ,‬על החשיבות הגדולה להתמלא בכל החכמה‬
‫הזו‪.‬‬
‫או"י‪,‬ה‪,‬ב‬
‫צדקה עשה הקב"ה עם עולמו‪ ,‬מה שלא נתן כל הכשרונות במקום אחד‪  ,‬לא באיש אחד ולא בעם אחד‪ ,‬לא בארץ אחת‪,‬‬
‫לא בדור אחד ולא בעולם אחד‪ ,‬כי‪ ‬אם מפוזרים הם הכשרונות‪ ,‬והכרח השלמות‪ ,‬שהוא כח המושך היותר אידיאלי‪,‬‬
‫הוא‪ ‬הגורם להמשך אחרי האחדות המרוממה‪ ,‬המוכרחת לבא בעולם‪ ,‬והיה ביום ההוא‪ ‬יהיה ד' אחד ושמו אחד‪ .‬‬
‫בכוונה הקב"ה פיזר את הכשרונות בין כל העמים כולם‪ .‬כי אחרת זה היה משבית את שאיפת‬
‫האחדות של העולם‪ .‬כי הייתה אומה מסוימת מושלמת ולא הייתה נזקקת להתחבר לעמים אחרים‪.‬‬
‫ולכן בכוונה הקב"ה יצר כישרון באומה אחת וכישרון אחר באומה אחרת וכך נוצרת אינטראקציה‬
‫וחיבור בין האומות השונות וייווצר אחדות בועלם‪.‬‬
‫אוצר סגולת עולמים בישראל הוא גנוז‪ .‬אבל כדי שעמ"י ירגיש שהוא חייב את אומות העולם‪ ,‬ואומות העולם‬
‫ירגישו את הצורך בישראל‪ ,‬ויהיה קשר ביניהם‪ -‬כדי לאחד במובן כללי ג"כ את‪ ‬העולם עמם מוכרחים צדדי‬
‫כשרונות מיוחדים להיות חסרים בישראל‪ ,‬כדי שיושלמו‪  ‬ע"י העולם‪ ,‬וכל נדיבי עמים‪ .‬ובזה יש מקום לקבלה שישראל‬
‫מקבל מהעולם‪  ,‬וממילא פנויה היא הדרך כלפי ההשפעה‪ ,‬אלא שהקבלה היא מבחוץ וההשפעה‪ ‬מבפנים‪,‬‬
‫מאומות העולם מקבלים את הכלים‪ .‬גיאוגרפיה וכו'‪ .‬איך העולם הזה יבנה בצרוה טובה‪ .‬בזה עמ"י‬
‫זקוק להשלמה מאומות העולם‪ .‬כלומר פנימיות החיים שלמה היא בישראל‪ ,‬באין צורך להעזר משום כח ‪ ‬זר‬
‫בעולם‪ ,‬וכל שלטון משרה בישראל מקרב פנימיות החיים הוא נובע‪" ,‬מקרב ‪ ‬אחיך ‪ -‬ממובחר שבאחיך"‪ ,‬ודבברים‬
‫הפנימיים עמ"י מסתדר מכוח עצמו‪ ,‬ולחיצוניות החיים מזדמן שצריך השלמה דוקא מבחוץ‪"  ,‬יפיפותו של יפת‬
‫שזה קשור גם לכל הצדדים האסטטים‪ -‬באהלי שם"‪" ,‬חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו"‪ ,‬ומשפע ‪ ‬פנימיות‬
‫החיים כנסת ישראל היא רק משפעת ולא מקבלת‪ ,‬ד' בדד ינחנו ואין עמו אל‪ ‬נכר‪ .‬‬
‫שזה עוד מחשבה רביעית שלא דיברנו עליה במאמר‪ ,‬שהיא קשורה לצד החיצון של הכלים‪ ,‬שבה‬
‫וודאי יש מה לקבל מאומות העולם‪.‬‬

‫פשט‬
‫המחשבות הרוחניות מתחלקות‪ ,‬ביחוסן לחלוקת עמים‪ ,‬בשלשה חלקים‬
‫כוללים‪:‬‬
‫ישנן מחשבות כלליות גדולות וקדושות שאינן נוגעות כלל בנחלת כל גוי‬
‫ואומה‪ ,‬וכל חכמי לב‪ ,‬וכל קדושי רוח‪ ,‬שבכל האדם אשר על פני האדמה‪,‬‬
‫שוים בהן לטובה‪" .‬מעיד אני עלי שמים וארץ בין ישראל בין נכרי‪ ,‬בין‬
‫איש בין אשה‪ ,‬בין עבד ובין שפחה‪ ,‬הכל לפי המעשה שהוא עושה כך רוח‬
‫הקודש שורה עליו"‪ .‬מדרגת רוח הקודש זה מדרגה שלא קיימת רק בישראל אלא גם באומות‬
‫העולם וגם בעבד ושפחה‪ .‬רוח הקודש זה כנראה תכנים מאוד עליונים‪ ,‬שהם 'מחשבות כלליות גדולות‬
‫וקדושות' שאין לעמ"י בלעדיות עליהם אלא הם אוניברסאלים ושייכים לכולם‪ .‬ועוד מדרש על הפס'‬
‫'אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם' ‪" -‬כהנים לוים וישראלים לא נאמר‬
‫אלא האדם מלמד שאפילו נכרי ועוסק בתורה הרי הוא ככהן גדול" יש‬
‫מצוות כמו תלמוד תורה שגם גוי יכול לעסוק בהם והוא יגיע למדרגה מאוד גדולה‪.‬‬
‫אז אנו מבינים שלא מדובר פה על מחשבות פעוטות‪ .‬בטח שלא מדובר על מחשבות חול שבה ישראל‬
‫ואומות העולם שווים‪ ,‬שזה כל הסוגיא של 'חכמה בגויים תאמין'‪ ,‬שוודאי שכל מה שנוגע לעולם של‬
‫'הכלים'‪ ,‬לעולם של המדע והאסטרונומיה גיאומטריה ופיזיקה‪ ,‬זה עוד לפני המאמר שלנו‪ ,‬וודאי‬
‫שהדבר הזה משותף לכל אדם שנברא בצלם‪ ,‬את כל מין האדם‪ .‬אנו מדברים כאן על דברים‬
‫שקשורים ל'עולם הרוח'‪ ,‬עד כדי כך שהם מכונים פה 'רוח הקודש'‪ ,‬שיש בהם בחינה של 'כהן גדול'‪.‬‬
‫הדברים הכלליים הללו‪ ,‬מצד עזוז גבהם‪ ,‬אינם מקבלים שום שינוי מצד‬
‫המצב של האדם המשיג אותם ‪ ,‬כיון שהאדם 'מגיע לכון דעתו כלפי מעלה‬
‫במובן הנעלה והנשגב‪ ,‬שבשביל כך אפילו אותם שאינם מכירים לא את‬
‫ישראל ולא את אביהם שבשמים קורים לשם אלהי עולם רבון כל‬
‫העולמים "אלהא דאלהיא"‪" ,‬כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים‬
‫ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי" ‪ .‬אז שוב מדובר פה על סדרי עבודת ה'‪ ,‬שממזרח‬
‫‪4‬‬

‫שמש ועד מבואו גדול שמי בגויים‪ ,‬ואומות העולם נפגשים עם הקב"ה במדרגה מאוד עליונה של אלוהי‬
‫כל העולמים‪ .‬וזה מחשבות עליונות כאלה שמוצאות גם דרך לבטא את המדרגות הגדולות האלה‪ ,‬ע"י‬
‫עבודה של 'קטורת שפונה לעלות למעלה'‪.‬‬
‫סוג הדברים מצד עצמם מאירים ומשלימים‪ ,‬כל זמן שהם עומדים ברום‬
‫גבהם‪ ,‬ו אינם משתפלים לרדת להעסיק עמם איזה צביון חברותי מיוחד‪.‬‬
‫ומזה המין נהגו גדולי הדורות מעולם לקבל באהבה את הנאמר "מן‬
‫החסידים והחכמים שבכל אומה" ‪.‬‬
‫בראשונים‪ ,‬הרמב"ם מצטט הרבה מאריסטו ואפלטון‪ ,‬וספר העיקרים מצטט מניואריסטוטלים‪ ,‬אבו‬
‫ראשד וכו'‪ .‬חובת הלבבות מפגיש אותנו עם אוצר רחב מאוד של הרבה מהפילוסופיה המוסלמית ו‬
‫היונית והרומאית שהיו בתקופות הסמוכות אליהם‪ ,‬הם מצטטים משמם‪ ,‬מביאים משמם דברים‬
‫שמחזקים דברי תורה‪ ,‬וכן בספר העקדה‪ .‬כל זה קשור לעוד מדרש נוסף שהרב פה לא מזכיר‪,‬‬
‫שבכל מיני דיונים שהיו בין חכמי ישראל לחכמי אתונה וחכמי אומות העולם אז קיבלו חכמי ישראל‬
‫את דבריהם‪' ,‬בואו נקבל את דפרי פוליפוס חברינו'‪ ,‬לא רק שיש לאומות העולם יכולת להתעסק‬
‫בהרבה דברים‪ ,‬עמ"י יכול גם לקבל מהם‪.‬‬
‫אז אנו רק מבינים שיש פה חכמה מאוד רוחנית ועליונה ועמוקה‪ ,‬והיא לא רק נחלתם של ישראל אלא‬
‫גם של אומות העולם עד כדי שיראל יכולים לקבל מהם‪.‬‬

‫עוד מין שני יש‪ ,‬שבעצם הדברים הנם כל‪-‬כך כלליים עד שאין הפרש‬
‫באיזה שפה ולשון ומאיזה בן אומה שיאמרו‪ ,‬ומכל מקום הם סמוכים‬
‫לרגשי לב ולהשפעות מעשיות באופן קרוב עד שהם משתנים מצד הסגנון‬
‫שלהם לפי תכנה של כל אומה ‪ ,‬לפי דרכיה ומחשבותיה‪ .‬על כן הדברים‬
‫הללו הם צריכים להיות מיוחדים לישראל שלא לערבב את הסגנון‬
‫המיוחד הטהור שלנו בסגנון זר "דלא ליערב צולמיה בצולמא דארמאה"‪.‬‬
‫ולפעמים ימצאו גבורי חיל חכמי לב שידעו לסנן ולזכך את התוכן הפנימי‪,‬‬
‫השוה בעצם‪ ,‬להביאו יפה בסגנון הישראלי המיוחד והטהור‪ ,‬ואז יהיה‬
‫לברכה‪ ,‬כאותה הברכה שבאה בכללות על ישראל מהגרים המעולים‪:‬‬
‫"שכשישראל עושין רצונו של מקום‪ ,‬הקב"ה רואה איזה צדיק יש באומות‬
‫העולם כגון יתרו ורחב‪ ,‬מביאו ומדבקו בישראל"‪.‬‬
‫ויש ג"כ מין שלישי של מחשבות של אמת ושל קדושה שהן מיוחדות דוקא‬
‫לישראל‪ ,‬לא רק מצד הסגנון כי‪-‬אם מצד התוכן והפנים‪ ,‬ומי שבא לערב‬
‫בדברים הללו נטיעים של חוץ הרי הוא מערבב ופוגם‪ .‬לאלה לא יועיל שום‬
‫שינוי צורה‪ ,‬ושום יפוי סגנון‪ ,‬מצדן הננו‪" :‬עם לבדד ישכן ובגוים לא‬
‫יתחשב"‪.‬‬
‫סיכום הסוגיא‬
‫אמנם הרגל גדול‪ ,‬בקיאות מיוחדת‪ ,‬וחריפות מורגלת‪ ,‬צריכה היא‬
‫המחשבה עד שתוכל לבקר בבירור בין אלה החלקים‪ ,‬שלא להחליף מין‬
‫בשאינו מינו‪ .‬על כן נמצא בין גדולי הדורות אחרים משתמשים מכל הבא‬
‫לידם מטובי חכמי האומות‪ ,‬אפילו בדברים היותר נשגבים‪ ,‬ואחרים‬
‫בורחים מזה לגמרי‪ ,‬ואחרים שעומדים בתוך‪ ,‬נוטים לכאן ולכאן‪,‬‬
‫מקרבים בימין ומרחקים בשמאל‪ ,‬וישנם גם כן להיפך שמקרבים בשמאל‬
‫ומרחיקים בימין‪ ,‬וזה לא מחלוקת בין תלמידי חכמים בעמ"י מה צריך להיות היחס לאומות העולם‪,‬‬
‫אלא זה פשוט תלוי באיזה תחום מדובר שזה הכל תלוי באותו החלק שהענינים‬
‫הנדברים מגיעים לשם‪ ,‬ת"ח התעסק בתחום מסוים זה תחום שהיה לו הרבה מה לקבל בו‬
‫מאומות הועלם‪ ,‬ת"ח התייחס בתחום השלישי ולכן הוא לא קיבל כלום מאומות העולם‪ ,‬ומי שהתעסק‬
‫‪5‬‬

‫בחלק השני קצת קיבל וקצת לא‪ .‬והרגש הקדוש הפנימי מנחה את קדושי הרעיון‬
‫למטרה היותר טובה‪" ,‬עין ד' אל יראיו"‪" ,‬ותומת ישרים תנחם"‪.‬‬
‫זה סוגיא מאוד יסודית אבל היא רק הקדמה לחלק השני של המאמר‪ .‬שבשבילו הרב כתב את‬
‫רק נזכיר‪ ,‬שאנו עסוקים כאן במערכת שלמה של מאמרים שהרב פירסם בבואו‬ ‫המאמר הזה‪.‬‬
‫לא"י‪ .‬והם נכתבו כשהרב שוכן ביפו‪ ,‬כשהוא נפגש עם בני היישוב החדש‪ ,‬בני העליה השניה‪ ,‬שזה מה‬
‫שעורר בו את המפגש עם זרמי חיים גאוליים‪ .‬ולכן אנו ממש תופסים את המקבל בעודו חם‪ ,‬לראות‬
‫והרצי"ה אומר לברנר שיש פה‬ ‫את התהליכים הרוחניים שהרב מתאר דרך המאמרים האלה‪.‬‬
‫שבעה מאמרים‪ .‬חמש ראשונים נכתבו לדור האבות להסביר להם את מהלכי הנפש של דור הבנים‪,‬‬
‫להסביר להם את הפסיכולוגיה והנומולוגיה של דור הבנים‪ .‬אז מאמר הדור הוא מאמר מרכזי בדברים‬
‫האלה‪ .‬ואח"כ יש עוד ארבעה מאמרים של הכוונה להבין את תהליכי הנפש‪ ,‬של העונג והשמחה‬
‫וההשתחררות מהפחד‪ ,‬וגם המחשבות ודרישת ה' הם חלק מקבוצת המאמרים הזו‪ .‬ושתי המאמרים‬
‫האחרונים‪ ,‬דעת אלוקים ועבודת אלוקים‪ ,‬נכתבו לדור הבנים את עומק המשמעות של מסורת ישראל‬
‫סבא ועבודת ה' של האבות בצורה יותר מאירה וגדולה‪.‬‬
‫ולכן המאמר שלנו‪ ,‬החל מהפסקה הבאה‪' ,‬כשהלאומיות מתגברת לישראל'‪ ,‬אנו נבין את עניין המאמר‬
‫הזה כחלק מכל מגמת המאמרים פה‪ .‬אבל בנתיים הרב נותן הקדמה שנכונה לכל הדורות כולם‪,‬‬
‫ומקטלג את המחשבות לשלושה קבוצות של נושאים‪ .‬קבוצות שיש בהם שיתוף מוחלט בין ישראל‬
‫לאומות העולם שבהם אפשר לעשות העתק הדבר באופן ישיר‪ .‬נושאים שבהם צריך זיכוך ריכוך‬
‫והסרת סגנון של תרבויות אחרות וקבלת הסגנון הפנימי לישראל‪ .‬ודברים שבהם אין לא מצד הסגנון‬
‫ולא מצד התכנים הפנימיים מה לקחת מאומת העולם ומהדבר הזה צריך להשמר מאוד כדי לשמור‬
‫על ה'עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'‪.‬‬

‫מהות ההבחנה בין שלוש המחשבות‬

‫והרב כאן קצת סתם ולא כ"כ פירש מה מאבחן בין המחשבות האלה‪ .‬מה קשור למחשבה הראשונה‬
‫השניה והשלישית‪ .‬ואנו צריכים עוד להרחיב בזה‪ .‬אבל כבר עכשיו בפשט אנו מבינים את ההבחנה‬
‫הגלויה‪ ,‬שככל שהמחשבה היא יותר עליונה כך יש יותר שיתוף בינה לבין אומות העולם‪ .‬וככל שהיא‬
‫יותר נמוכה כך בה יש פער בין ישראל לאומות העולם‪ .‬המחשבה הראשונה "מצד עיזוז גובהה" יש‬
‫בה שיתוף בין ישראל לאומות העולם‪ .‬המחשבה השניה "סמוכים לרגשי לב והשפעות מעשיות"‪ ,‬יש‬
‫להם זיקה לדבר הזה‪ .‬והמחשבה השלישית הם מחשבות של "אמת וקדושה"‪ .‬אמת זה חותמו של‬
‫הקב"ה אמת‪ .‬אמת זה א‪-‬מ‪-‬ת‪ ,‬איך הצד העליון של ה'א' יורד עד ל'ת'‪ ,‬סוג של מחשבות שיורד עד‬
‫למציאות הכי ממשית ונמוכה‪.‬‬

‫למה?‬
‫בצורה הפשוטה‪ -‬כי ככל שמדובר על מחשבות יותר מופשטות וספירטואליות‪ ,‬אין כל כך מעורבות של‬
‫האיש שלומד את הדברים עם האיש עצמם‪ .‬הדברים נשארים בגובהם מבלי להתיחס לשאלה מי‬
‫לומד אותם‪ .‬ולכן זה דברים שמאוד משמרים את היסוד האובייקטיבי שלהם מבלי שיד אדם תזיק‬
‫אותם ותגע בהם‪ .‬אך במחשבות יותר נמוכות נסביר בנתיים כך‪ -‬יש יותר חשד שאדם שלומד את‬
‫כי כשאדם מתעסק‬ ‫הדברים האלה יערב אותך בתוך העולם האישי שלו עם ההקשרים שלו‪.‬‬
‫בשאלה 'איך האלוקות מופיעה בפרצוף עתיק של עולם האצילות' אז אפשר לצטט מילים‪ ,‬אבל אין לנו‬
‫הבנות בזה‪ ,‬אבל אנו לא נחבר את זה לחוויה שאתמול אכלנו פיצה‪ .‬זה נשאר בגובהה‪ ,‬אני נשאר‬
‫בנמוך שלי והדברים האלה תמיד יהיו מבודדים אחד מהשני‪ .‬אבל כשמתעסקים בשאלות רוחנית 'איך‬
‫מעלים את קדושת האכילה' אז כאן יש מאוד חשש מהי קדושת האכילה ואיך אתמול נהנתי‬
‫מהשווארמה שאכלתי שהדברים יתערבבו אחד מהשני‪ .‬ונפש זכה תקלוט את הדברים בצורה נכונה‬
‫ונפש מזוהמת‪ ,‬לא מצד פרטיותה‪ ,‬אלא מצד מה שהיא קשורה לתרבות שהיא מאוד ערלה‪ ,‬אז‬
‫התכנים האלה הם ישבשו את ההבנות שלה‪ .‬ולכן תכנים שבמהותם הם מאוד נשגבים‪ ,‬אז הפער בין‬
‫התוכן האובייקטיבי לבין ההתקבלות הסוביקטיבית של הדברים היא לא כ"כ מטרידה אותם‪ .‬אמנם‬
‫דברים ביניימיים שכן קשורים לעולמות רוחניים אבל השיקוף שלהם משתקף בעולמות מעשיים‪,‬‬
‫אפשר לקבל את אומות העולם את תוך הדברים‪ ,‬אבל ההתקבלות שלהם שונה לגמרי מהם אצלנו‪.‬‬
‫ובזה צריך סינון ופשיטת צורה וקבלת צורה לקבל את זה לתוכינו‪ .‬ויש מה שקשור לעומק החיים‬
‫עצמם שבהם הנושא זהלגמרי הקשר אל החיים שלנו‪.‬‬
‫זה הצגה ברמה התודעתית של הדברים‪ .‬עד כמה אדם מעורב בדברים ועד כמה לא‪ .‬אלא שנעיר‬
‫שלפי"ז זה הבחנה קצת מקרית‪' .‬החשד שלנו שאנשים יזייפו בגלל שהם נוגעים בדבר'‪ .‬אבל לפי"ז‬
‫‪6‬‬

‫ההבחנה היא כלל איננה בין ישראל לבין אומות העולם‪ ,‬אלא בין 'צדיקים לרשעים'‪ ,‬יש הרבה אנשים‬
‫קטנוניים מעמ"י שיזייפו את האמת על פי מידתם‪ ,‬ויש הרבה אנשי אמת גדולים באומות העולם‪,‬‬
‫שנאמנים לאמת באופן מוחלט‪.‬‬

‫החידוש של עמ"י בעולם‪' -‬גוי קדוש'‬

‫לכן יש צד יותר מדויק לומר שאנו לא מדברים כאן בחשד עד כמה האדם יערב בדברים את העולם‬
‫האישי שלו‪ .‬אלא מדובר כאן גם על הופעים רוחניים שבמהותם הם שונים אחד מהשני‪.‬‬
‫כמו שנראה עוד לקמ' באיגרות‪ -‬החידוש של עמ"י בעולם זה לא ש'אנו מציגים את האמת השלמה ואומות‬
‫העולם לא'‪ ,‬זה לא החידוש של ישראל בעולם‪ ,‬בשאלה עד כמה האדם יכול להיות קשור לאלוקים‬
‫ולחוות חוויות רוחניות מסוימות‪ ,‬בדבר הזה לא אומות העולם אלא 'גוי וישראל' שווים בדבר הזה כל‬
‫אחד ואחד על פי כשרונו יכול להיות קשור אל האמת‪ .‬אלא החידוש הגדול שעמ"י חידש בעולם זה‬
‫איך האמת הרוחנית הגדולה הזו גם מצמיחה את החיים עצמם‪ .‬נוגעת בנקודות הכי גסות ופראיות‬
‫שקיימות בחיים‪ .‬או נאמר את הדברים בצורה המדויקת שלהם‪ -‬החידוש של עמ"י בעולם זה היכולת‬
‫להאיר את הדברים שקורים למערכת הלאומית‪.‬‬

‫לאומיות‪ -‬קיומיות גסה‪ ,‬ודטרמיניזם בולמוסי נטול חשיבה נאורה ובחירית‪ ,‬שמשפילה את האדם בהעצמתה‬
‫את 'הנפש הבהמית' שבו‬
‫הלאומיות זה המערכת שזרמי החיים ה'עולם הזה'יים שלה מתבטאים בצורה הכי וולגרית וחומרנית‬
‫ויצרית‪ .‬כי מה זה לאומיות? לאומיות זה לא רק 'מדינת ישראל' לעומת מדינות אחרות‪ ,‬אבל זה גם כל‬
‫זרמי החיים שמאחורי הדבר הזה‪ .‬שהדבר הזה שנקרא 'מדינה' זה מה שנדחף מכוח הזרמים האלה‪,‬‬
‫כי לאומיות קודם כל בצורה הפשוטה‪ ,‬מסגרת חברתית מדינית‪ ,‬זה‬ ‫וגם ממסד ומעצים אותם‪.‬‬
‫המנגנון שהאדם ביצר לעצמו את המערכת שתבצר את הקומות היסודיות הפשוטות ביותר‪ .‬כמו‬
‫שהרב מבאר בלמהלך האידיאות‪ ,‬שבאדם יש תשוקה לנשגב‪ ,‬ויש במקביל תשוקה להשרדות‪ .‬ולאט‬
‫לאט במהלך ההיסטוריה הוא מבין שבשביל לפתח את ההישרדות הגופנית שלו בצורה היעילה ביותר‬
‫הוא יוכל לעשות את זה רק אם הוא לא יהיה חי בצורה בודדת‪ ,‬אלא בצורה לאומית‪.‬‬
‫כי נתחיל מההקשרים הכי פשוטים של הדברים‪ ,‬כי אם את המערכות הכלכליות אבטא רק בצורה‬
‫האישית שלי אז אצטרך להיות גם אופה וגם חיית וגם מגדל כבשים וגם חקלאי ואת כל הדברים‬
‫בעולם אני צריך לעשות כדי שאוכל לחיות חיים פשוטים וידרשו לי משימות מאוד גדולות‪ .‬לכן הרבה‬
‫יותר הגיוני שאדם יהיה יצור חברתי ומדיני‪ ,‬ויהיה חלוקת תפקידים בחברה‪ ,‬כל אחד יתמקצע במקצוע‬
‫זה היסוד היותר פשוט‪ .‬יש משהו יותר עמוק שהחברה מצילה את‬ ‫שלו‪ ,‬ויהיו חליפים ביניהם‪.‬‬
‫הצד ההשרדותי של האדם‪ .‬כי ברגע שמדברים לא על הצד הכלכלי אלא על הצד הביטחוני של‬
‫האדם‪ ,‬להתמוד מול חיות רעות ואויבים‪ ,‬אם אדם יחיה את חייו בגבעה בודדת הוא צריך לעלות לש‪.‬ג‬
‫ולשמור שם ‪ 24‬שעות‪ ,‬ואין מי שיחליף אותך אח"כ‪ ,‬ולבד אתה צריך להתמודד עם הכל‪ .‬אז במערכת‬
‫חברתית בוודאי שיש משמרות‪ ,‬יש תקופות שאדם משרת בצבא‪ ,‬אח"כ הוא בוגר והילדים שלו ישרתו‬
‫בצבא‪ ,‬וברגע שהמערכות הופכות להיות מערכות קולקטיביות אז גם המערכות הכלכליות‬
‫והמשטריות‪ ,‬הרבה מערכות מתעצמות דווקא מכיון שהאדם עבר למערכת חברתית‪.‬‬
‫עד כאן דיברנו על דברים פשוטים בשבח הלאומיות‪ .‬אבל מאחוריה מסתתר משהו הרבה יותר‬
‫מסובך‪ .‬מה שמניע את המערכת החברתית זה הצד הקיומי הישרדותי של הנפש‪ ,‬אבל יש משהו‬
‫נוסף שצריך להזכיר בחברה‪ ,‬שבחברה יש את מה שהעולם מכנה כ'לחץ חברתי'‪ ,‬אבל יותר מזה‪,‬‬
‫בחברה יש מנגנון עמוק שקיים באדם שברגע שהוא חי בחברה אז משהו בעולם האישי שלו בחירי‬
‫שלו מסתלק‪ .‬בין בצורה מודעת שמרגע שקיבלת את האמנה החברתית אז אתה כבר לא יכול‬
‫בדברים מסוימים להחליט שאתה חי על פי מה שאתה רוצה‪ ,‬אלא על פי החלטת הרוב‪ ,‬ואם הם‬
‫אבל באופן יותר‬ ‫החליטו שהולכים לצבא אז אתה לא יכול להחליט שכעת אתה מפסיק את זה‪.‬‬
‫עמוק‪ ,‬יש משהו אינסטינקטיבי תת מודע שבאדם שגורר אותו להשתעבד לצדדים ההישרדותיים‬
‫האלה שקיימים במבנה החברתי‪ ,‬וברגע שאדם נמצא במערכת חברתית מבלי שהוא מבין למה זה‬
‫קורה לו‪ ,‬בעל כורחו הוא הופך להיות חלק מהמנטאליות והזרמים של החברה העוטפת אותו‪.‬‬
‫כל זה יוצר שהמערכות הלאומיות שאנו מכירים בעולם הם מערכות שמאוד מפתחות את העולם‬
‫ומשגשגות את כל המין האנושי‪ ,‬אבל באדם עצמו‪ ,‬הם מעצימות את הנפש הבהמית שבו‪ ,‬את הצד‬
‫הגס שבו‪ ,‬אלפי מונים יותר ממה שהצד הבהמי של האדם היה קיים אם הוא היה חי חיים פרטיים (כי‬
‫המערכת הלאומית היא ממסד שמעצים את הצד הזה)‪ .‬כי הרי מה זה הנפש הבהמית של האדם?‬
‫נפש כזו שלא מעניין אותה כלום מעולם הרוח‪,‬רק אכול ושתוה‪ ,‬רק ההשרדות‪ ,‬ואפילו אם זה יבוא על‬
‫וגם נפש‬ ‫חשבון של הרס ופגיעה באחרים העיקר שאני אשרוד‪ ,‬רק הדאגה הקיומית הגסה‪.‬‬
‫בהמית מה שמאפיין אותה זה שהיא בולמוסית ‪ ,‬הצד המעיין החושב והנאור לא בא בה לידי ביטוי‬
‫ואינסטקנטים חייתיים דטרמינסטים שמתחת לפני השטח הם אלה שמובילים אותה‪[ .‬א‪ .‬כי הצד‬
‫‪7‬‬

‫האינסטינקטיבי היצרי הקיומי‪ ,‬הוא צד שהוא 'תת מודע'‪ .‬והרי רק מרגע שדברים מסוימים נכנסים לתוך האינקובאטור‬
‫שנקרא 'הדעת' של האדם‪ ,‬הם מבודדים מכוחות תהומיים קודמים יותר שדוחפים אותם‪ ,‬ואפשר לטפל בהם ולהשתלט‬
‫עליהם‪ .‬האדם יכול להתבונן עליהם מבחוץ בבקורת ולהחליט אם הוא זורם איתם או לא‪ .‬אבל דברים שהם תת מודעים‪,‬‬
‫שהם קודמים לעולם הסובייקטיבי האישי של האדם שמאפשר את הבחירה שלו‪ ,‬הם דברים שאי אפשר לבחור לגביהם‪ .‬ב‪.‬‬
‫לא רק בגלל שהלאומיות קשורה אל התת מודע‪ ,‬אלא יותר עמוק מזה‪ ,‬היא קשורה אל התת מודע הקולקטיבי‪ .‬כלומר אל‬
‫מקום כזה שקודם לעולם האישי הסובייקטיבי הפרטי של כל אחד‪ ,‬אלא לעומקים כאלה שאין הנפש היחידית בה דבר בפני‬
‫עצמו‪ ,‬וכל מה שקיים ורודה זה צד חברתי כללי הכרחי שקודם לצד הפרטי הגבוה של כאו"א]‪.‬‬
‫ולכן המערכת הלאומית שהמין האנושי נמצא בה היא מערכת שמעצימה בכל אחד ואחד מאיתנו‬
‫מה שבחיי הפרט זה‬ ‫שהוא חלק מהמערכת הזו את כל הצדדים הכי אפלים ונמוכים שקיימים בו‪.‬‬
‫העוולות הכי גדולות‪ ,‬בחיי החברה זה נהיה הדברים הכי נורמאלים‪ .‬לשקר זה דבר נורא מאוד לרצוח‬
‫זה עוד יותר נורא ולגנוב זה גם דבר מאוד לא יפה‪ .‬אבל במערכת חברתית לפתע הלשון נותנת‬
‫לדברים האלה שמות מאוד יפים‪ ,‬לשקר זה פוליטיקה‪ ,‬לגנוב זה נקרא לגבות מיסים‪ ,‬ולרצוח זה נקרא‬
‫מלחמות‪ ,‬ופתאום שהגענו למערכת חברתית פתאום כל הדברים האלה הפכו להיות מאוד‬
‫נורמטיבים‪ .‬למה? כי כמו שחיה רוצחת זה לא דבר כל כך נורא ואיום ואנשים הכי נאורים ומוסריים‬
‫יראו לילדיהם סרטים על שרשרת המזון ואיך אריה טורף ג'ירפה‪ ,‬כי הרי מבהמה מה אנו מצפים?‬
‫היא חייבת לשרוד! אז ברור שיהיה שרשרת מזון שבה היא תעשה את מה שהיא תעשה‪ ,‬ולכן ברגע‬
‫שאנו חיים חיים לאומיים אנו לא מצפים מאיתנו שום דבר יותר מאשר דברים בהמיים‪( .‬ע"ע תפא"י פט"ז‪,‬‬
‫'היא עשתה מעשה בהמה')‪.‬‬

‫לכן הלאומיות מהווה את הטרגדיה העולמית‪ ,‬שחוסמת את היחיד‪ ,‬ומונעת לחלוטין מהעולם‪ ,‬להיות מסוגל‬
‫להגאל ולהשתחרר מהרשע והברבריות‬
‫לכן הדבר הזה שנקרא 'לאומיות'‪ ,‬זה חלק מהטרגדיה שהעולם קיים בה‪ ,‬ותנועות השמאל בעת‬
‫החדשה נפקחו עיניהם להבין את העוול הנוראי שהאנושות שרויה בקרבו‪( .‬גם על דרך השלילה‪ ,‬ע"י‬
‫מלחמות העולם שחשפו את פניה של הלאומיות הזו במלא חרפתה‪ .‬אבל גם על דרך החיוב‪ ,‬שככל שהאנושות נהיית יותר‬
‫'משכילה ונאורה'‪ ,‬כך יש צד שיותר מתגבר בה הצד הבחירי האישי הגבוה‪ ,‬שנגעל מהצד הבהמי הזה שלו) ‪ .‬שעם כל‬
‫מה שהאדם באופן אישי רוצה להתקדם ולפרוץ קדימה תמיד יהיו משקולות ענקיים שירדדו את‬
‫המציאות וישאירו אותה למטה בצורה הכי שפלה שלה‪ ,‬כי בספו של דבר אין מה לעשות‪ ,‬האדם הוא‬
‫יצור חברתי‪ .‬גם אם הוא ירצה להתקדם קדימה בהיותו חלק מהחברה המערכות האפלות שהחברה‬
‫אבל גם אם הוא יחליט החלטה קשה מאוד‪ ,‬שהוא מתעלם‬ ‫מייצרת או שאותו יעודדו אחורה‪.‬‬
‫ומתנכר לחברה‪ ,‬ולא רק לחברה‪ -‬אלא פורש באופן מוחלט מכל הצדדים האינסטנקיבים של כוחות‬
‫החיים הקיומיים שבו (שהם הצד הלאומי שרודה בכל אחד ואחד)‪ ,‬אז כך הוא אולי באופן אישי כן‬
‫יצליח לחיות במקום גבוה‪ ,‬אבל גם אז‪ -‬כל התיקונים שהוא ירצה לעשות לא יועילו כלום‪ .‬הוא יתקדם‬
‫באופן אישי קדימה‪ ,‬ואולי גם יצור השפעה רפה על האנשים שסביבותיו‪ ,‬אבל מכיון שהצד‬
‫האינסטנקטיבי הדטרמיניסטי שקיים בחברה כל כולו פונה לצדדים אחרים לגמרי אז כל התיקונים‬
‫היפים שהחברה תעשה יהיו לחינם‪ .‬אז גם אם ניקח את התרבויות הברבריות הערביות ונתן להם את‬
‫המל חוסין וכל מיני מלכים שיהפכו אותם להיות מערביים‪ ,‬אבל אז יגיע אביב ערבי‪ ,‬שבשבלינו‬
‫'האנשים הנאורים' הוא חורף חשוך ביותר‪ ,‬אבל בשבילם הוא אביב גדול מאוד‪ ,‬תקופת שחרור‬
‫ספונטאנית גדולה‪ ,‬שתתבטא לבסוף בזה שיחזרו אנשי דעאש לערוף ראשים‪ .‬כי הצד הלאומי הוא‬
‫הרבה יותר עוצמתי מאשר כל מיני שיקולים אישיים מלאכותיים‪ ,‬שמנסים להשים בגדים מנומסים‬
‫ומכובדים על חתולים‪..‬‬
‫והדבר הזה יוצר שברמה האישית אין אף הבדל בין יהודי לגוי‪ .‬מעיד אני עליכם שאפילו איש ואפילו‬
‫שפחה הכל לפי מעשיו רוח הקודש שורה עליו וזה מאוד יפה וצדיקים יכולים להגיע לדברים גדולים‪.‬‬
‫אבל הנקודה היא ש‪-‬העולם לא יתוקן על ידי זה‪ .‬ההיסטוריה לא תשתנה על ידי זה‪ .‬כי מה שמניע את‬
‫ההיסטוריה זה צדדים מאוד קולקטיבים ונמוכים‪ ,‬שמה שמניע אותם זה דברים סתמיים קיומיים‬
‫וברברים‪ ,‬שמעבר אליהם מסתתר הרבה רוע שמזין אותם (כי אין וואקום במציאות‪ .‬איפה שיש סתמיות‪ ,‬יש‬
‫בסוף רוע‪ .‬ע' בשיעורים על מוסה"ק עמ' רלה) ‪ ,‬וזה מה שבסופו של דבר מעכב מאוד את היכולת ברמה‬
‫האישית של היחיד וחוסם באופן מוחלט ברמה הקולקטיבית ההיסטורית של העולם להיגאל‪.‬‬

‫וזה המענה של עמ"י לשאלת העולם‬

‫בגלל כל זה נוצר עמ"י בעולם‪ .‬וכמעט אפשר לומר שרק בגלל זה‪ .‬זה לא כי אנו בצורה פרטיות יותר‬
‫טובים מאנשים אחרים‪ .‬יש כאן גזע של אנשים גאונים יותר מאנשים אחרים‪ .‬אלא כי יש כאן תרבות‬
‫כזו שהמערכות הלאומיות שלה‪ ,‬שכל מה שמזין את המערכת החברתית שלה‪ ,‬לעומת מה שבכל‬
‫אומה ולשון מה שמניע ומזיז אותם‪ -‬כלאום לא כפרט‪ -‬זה הרצון לתת לצדדים הכי חומרניים‬
‫והשרירותיים את המקום שלהם‪ ,‬אצל עמ"י המשחק הוא אחר לגמרי‪ ,‬עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו‪,‬‬
‫עמ"י זה עם כזה שמראש כל היצירה שלו‪ ,‬למה ליצור את העוצמה הקולקטיבית הזו‪ ,‬זה כדי שנקדש‬
‫את שמך בעולם‪' .‬למען דעת שלא רק יחידים פרושים יכולים להיות מוארים באור האידיאה האלוקית‬
‫אלא חיי ממלכה רחבים מרום האינטלגנציה עד הפרולטיריון היותר נמוך ומגושם יכולים לקרוא בשם‬
‫‪8‬‬

‫ה'‪ ,‬להיות מוארים מאור האידיאה האלוקית'‪ .‬זה הסיבה היחידה כמעט שבגללה הקב"ה החליט‬
‫שלא יהיו יחידים שיקראו בשם ה' אלא כל עוד לא מטפלים בבעיה הלאומית אלא יוצרים לאום שכל‬
‫מה שמאווי החיים שלו זה רק כי הוא רוצה דרך הכלכלה וכל מערכות העולם הזה לגלות את שמו של‬
‫הקב"ה בעולם‪ ,‬וממילא המערכות החברתיות שלו יהיו מעודנות‪.‬‬
‫עד שלא ניצור דבר כזה עבודות הצדיקים יהיו חסרי תועלת‪ .‬אחרי שיהיה את החברה הזו היא לאט‬
‫לאט תחלחל בכל התודעה הכלל עולמית ותזכך את העולמיות כולה מהזוהמה שבה היא נמצאת‬
‫ותזכך את כל העולם כולו‪ .‬ועתידה כל האנושות כולה להפוך למשפחה אחת וחדלו אז כל תגרות‬
‫העמים וכל הסיבוכים שיש באומות הועלם האחרות וכולם יחזיקו בכנף איש יהודי ויהיו שייכים אל‬
‫התרבות הגדולה שעמ"י שייך אליה בעולם‪.‬‬

‫בעל תפארת ישראל בפירוש המשניות מביא ביקורת רחבה על מי שמפרש 'חביב אדם שנברא בצלם'‬
‫רק על ישראל‪ ,‬וכל אדם בעולם שזכה לחשוף את הדבר הזה‪ ,‬והוא מביא דוגמאות להרבה חסידי‬
‫אומות העולם‪ .‬ולכן בוודאי הזה‪ ,‬של 'להיות אנושי'‪ ,‬זה וודאי מדרגה חשובה מאוד‪ ,‬אבל בה לא עמ"י‬
‫מתגדל‪ .‬עיקר החידוש‪ ,‬וגם עיקר הצורך בכלל‪ ,‬שיהיה עם קונקרטי מסוים שיקרא בשם ה' ושלא כל‬
‫שבמערכת‬ ‫באי עולם יהיו מסוגלים להכנס לדבר הזה‪ ,‬זה דווקא בשביל המערכת הלאומית‪.‬‬
‫הלאומית קיימות מערכות מאוד חייתיות וקיומיות‪ ,‬שמפתות את העוה"ז‪ ,‬את הכלכלה והביטחון‪ .‬אבל‬
‫הם מתגלים בצורה מאוד אגרסיבית‪ ,‬ודורסנית‪ ,‬והצדדים האינסטנקטיבים וההכרחיים מובילים את‬
‫זה‪ .‬וכמו הטבע העיוור‪ ,‬כך האדם שמחובר למערכת הלאומיות‪ ,‬החייתיות‪ ,‬האינסטינקטיביות‪,‬‬
‫שקשורות לצד ההישרדותי של החיים‪ -‬שעד כאן זה בסדר גמור‪ ,‬אבל‪ -‬הם גם חסרות צד גס שחסר‬
‫כל שאיפה מוסרית‪ ,‬וזה מה שמשחר ילדותהשל האנושות תמיד שימש לרועץ לכל מיני מהפכות של‬
‫אנשים שרצו לעורר טוב למציאות ולקדם את המציאות קדימה‪ .‬אז גם אם הם הצליחו להשפיע על‬
‫עצמם וקצת על תלמידים שנמצאים סביבם‪ ,‬אבל את החברה כחברה הם לא הצליחו לשנות‪ .‬ולכן‬
‫התמורות שהם עשו היו תמורות זמניות‪ ,‬שדור אח"כ ההצלחות שלהם שקעו בתוך הרצף החזק‬
‫והדורסני של החיים‪.‬‬

‫לכן היה צורך להופיע אומה שתדע את האלוקה ותעבדהו‪ ,‬למען דעת שלא רק פרושים יחידים יכולים‬
‫להיות מוארים מאור ה'‪ ,‬אלא גם המערכות היותר נמוכות שיורודת לצדדים הכי קיומיים של החיים‪,‬‬
‫גם הם יכולים לחיות באור האידיאה האלוקית‪.‬‬
‫ומשמעות הדבר בראש ובראשונה זה לחולל תרבות כזו שמה שמניע אותה ונתתן לה את צדקת‬
‫הקיום היסודית שלה זה לא הכלכלה והביטחון ומערכות חומרניות שעומדת בפני עצמם‪ ,‬אלא‬
‫השאיפה של עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו‪ ,‬הרצון לגלות מוסר בעולם‪ ,‬לגלות את הטוב האלוקי‬
‫וזה גם מה שיוצר את החולשתיות של עמ"י‪ ,‬ש'בשעה שעושים‬ ‫בעולם‪ ,‬שזוהי תכונתה של כנס"י‪.‬‬
‫רצונם של מקום עולים מעלה מעלה ובשעה שלא עושים רצונם של מקום יורדים מטה מטה'‪ .‬שכמו‬
‫שהרב מסביר‪ -‬עם האומה הישראלית לא מוצאת בחייה איך היא מוצאת את ערכה בעולם‪,‬אז יש לה‬
‫מנגנון השמדה פנימית‪ ,‬יש לה סלידה מסיבת הקיום שלה‪ .‬האומה הצרפתית מעולם לא שאלהאת‬
‫עצמה מה זכות הקיום שלה וזכות ההשתלטות שלה על כל מיני אלג'ירים שסביבתה‪.‬אבל לעמ"י יש‬
‫באג כזה שאנו שואלים את עצמנו בכלל 'למה אנו קיימים'‪ .‬יש יצור כזה בעולם? נמלה כזו? בן אדם‬
‫שישאל שאלה כזו הוא בתסביך נפשי חמור שצריך כל מיני טיפולים להחזיר לו את חשק החיים שלו‪.‬‬
‫ולעמ"י יש שאלה כזו שכל הזמן מתמידה בו‪ .‬וזה הצד היפה של הדברים‪ .‬הצד הקשה של זה זה‬
‫שאם היא מרגישה שאין להתשובה אז לא רק כל מיני תנועות שמאל‪ ,‬אלא כל העם מרגיש חוסר‬
‫מוטיבציה מלכבוש עם אחר‪ .‬כמו אחאב‪,‬שבתקופה שלא היה קשור לאידיאה האלוקית‪ ,‬מ"מ העם היה‬
‫עם לב של חסד‪ ,‬ולכן הוא התבייש מעצמו בכך שהוא כבש את בן ארם‪ .‬ולכן כמו שברית המועצות‬
‫ברגע שהיא לא ספקה את החברה שלה את הכלכלה היא התפוררה‪ ,‬אצל עמ"י מי שיפורר אותנו או‬
‫יריץ אותנו קדימה‪ ,‬יסוד הקיום שלנו‪ ,‬זה קרבת אלוקים‪ .‬הדבר הזה מארגן מחדש ויוצר סדר חדש‬
‫[פה‬ ‫כלפי כל קומות החיים הנמוכים‪ ,‬ואותם עצמם מעדן ומראה את ההקשר האלוקי הגדול שלו‪.‬‬
‫ביארנו את זה במשמעות היותר פשוטה ויותר נקלטת בחוש הסובייקטיבי של משמעות יצירת האומה‬
‫הישראלית‪ ,‬מצד מוטיבציית החיים שלה‪ .‬אך לקמ' נעיר שיש משהו יותר מהותי ביסוד כל זה שנותן‬
‫לישראל את היכולת הזו‪ ,‬מבחינת כישרון החיים וסגולת החיים הישראלית‪ ,‬שחיה חיים אלוקיים‪ ,‬חיה‬
‫את המדרגה העצמית המקורית של החיים]‪.‬‬
‫אבל לכן גם ממילא הדבר הזה אומר ש‪-‬רק לישראל יש את היכולת להתעסק בסוגיא הלאומית‬
‫חברתית תרבותית ולשמור עליה ברוח הטהורה והמיוחדת שישראל ראויים לה‪ .‬לגלות השראת‬
‫שכינה בתוך סדרי החיים החברתיים והלאומיים‪ .‬זה לא רק 'יעוד של עמ"י'‪ ,‬אלא זה כל תכונת החים‬
‫שלו וכל רצון החיים שלו‪ ,‬שממילא מאפשרת לו‪ ,‬בצורה יחודית ובלעדית לו‪ ,‬להופיע סדרי מחשבות‬
‫וסדרי חיים כאלה‪.‬‬
‫‪9‬‬

‫[‬
‫(ברור כיצד כל היתרונות האחרות שבין ישראל לעמים‪ ,‬כולם נובעות מהסוגיא הזו‪ ,‬שגם ההארות הגבוהות‬
‫שעמ"י מגיע אליהם זה מכוח זה שהעוה"ז לא מקטין אותו)‬
‫שאלה‪ :‬למה הרב אומר שרק זה הבשורה של עמ"י בעולם‪.‬זה לכא' הבשורה מצד הרוחב‪ .‬אבל יש גם‬
‫מצד הגובה‪ ,‬מה שעמ"י מסוגל לזכות להארות גדולות של נבואה‪ ,‬שאין כדוגמתם באומות העולם?‬
‫תשובה‪ :‬תמצית התשובה הזו וכל התשובות לקמ' היא מה‪ -‬שמצד האמת המציאות כולה כבר גבוהה‪.‬כל מה שאנו מגדירים 'גבוה ונמוך' זה בגלל בעיה‬
‫יסודית ש'אנו מושקעים בתוך מציאות חיים נמוכה'‪ .‬ממילא רק צריך לסור מרע‪ ,‬להשתחרר מהצד הנמוך שבלאומיות‪ ,‬ובזה עצמו אנו משתייכים לגובה עליון‪.‬‬
‫גם נבואה‪ ,‬יש שתי סוגי נבואות‪ .‬נבואה אישית‪ ,‬שהאדם מתנבא‪ .‬ונבואה מלשון ניב שפתיים‪ ,‬נבואה‬
‫כמו שהרצי"ה אומר 'ושמתי את דברי בפיו ודיבר'‪ ,‬לפרסם את דבר ה' בעולם‪ .‬והגדולה של הנבואה‬
‫בישראל זה לא חוויה אישית שאני עובר‪ ,‬אלא 'כי ידעתיו למען אשר יצווה את בניו אחריו'‪ .‬זה איך אני‬
‫הרב כותב שאין באמת מחלוקת בין הכוזרי לרמב"ם אם יש‬ ‫פונה אל החברה ומתקן את החברה‪.‬‬
‫נבואה אצל אומות העולם או לא‪ ,‬אלא זה שתי סוגי נבואות‪ ,‬נבואה ציבורית ונבואה פרטית‪ .‬שנבואה‬
‫ציבורית זה עד למשה רבנו לא היה אף פעם נביא כזה‪ ,‬ולכן הרמב"ם מסביר שמה זה שבאו אל משה‬
‫ושאלו 'ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם'? שתמיד התרגלנו שיש נביאים שמתנבאים לעצמם אבל‬
‫נביאים שאומרים לחברה מה לעשות זה דבר שמעולם לא שמענו‪ ,‬ולכן הוא צריך לומר 'אהיה אשר‬
‫חוויות מיסטיות אישיות‪ ,‬מאז ומעולם היו‪ ,‬גם‬ ‫אהיה'‪ ,‬שפתאום יש פה תופעה מיוחדת מאוד‪.‬‬
‫תיאורים מהשנים האחרונות‪ ,‬אבל לא בגלל זה תהיו יהודים‪ ,‬כדי שתזכו לחווית מיסטיות‪ ,‬אלא בשביל‬
‫להשתייך למהלך האלוקי של תיקון עולם‪ .‬וזה ההבדל בין נבואת משה לנבואת בלעם‪ ,‬האם זה‬
‫נבואה כשל בלעם של ויקר שמקרית לחיים‪ ,‬או ויקרא שמזינה ומכוננת ונותת את הדרך איך את‬
‫החיים כולם מגדילים ומקדשים‪( .‬ע' תפא"י פכ"א)‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬עדין‪ ,‬לא נכון לקרוא למה שיש אצל אומות העולם נבואה‪ .‬אולי 'רוח הקודש'‪ .‬אבל כמו‬
‫שהרצי"ה תמיד מאבחן‪ ,‬שאצל אומות העולם תמיד הכל הוא מלמטה למעלה‪ ,‬יכול להיות אצלם‬
‫'מדטציה'‪ ,‬קריאה אל הקב"ה‪ .‬ורק אצל עמ"י יש חידוש של הקב"ה דיבר איתנו‪ ,‬מלמעלה למטה‪,‬‬
‫תפילה שהיא מתחילה מהתפילה המתמדת של הנשמה‪ ,‬וכו'?‬
‫תשובה‪ :‬זה אותו דבר‪ .‬היכולת למדרגה הזו של עמ"י נובעת מהדבר הזה‪ ,‬שכשאתה מבין שאין נתק‬
‫בין החיים לקב"ה‪ ,‬אז יכול להיות קשר של הקב"ה אל העולם ולא רק עולם שנמצא במקום נמוך וגס‪,‬‬
‫ומהמקום הזה הוא מנסה לקרוא אל הקב"ה‪ ,‬אך הוא שקוע במקום הגס שלו‪ .‬אצל אומות העולם‬
‫הוא והעולם נמצאים במקום נמוך‪ ,‬ויודעים שיש דברים גדולים מהם שהם מעוררים געגועים אליהם‪,‬‬
‫אבל זה תמיד יהיה משהו רחוק שמעבר‪ .‬ואילו אצל עמ"י מכוח הסוגיא היסודית הזו ש'לא יפרדו‬
‫העולמות'‪ ,‬וממילא גם הצדדי הנמוכים הם גדולים‪ ,‬יש קשר בין הדבר העליון עצמו אל כל העולם‬
‫הנמוך‪ ,‬כי הוא המשך ישיר שלו‪ ,‬והוא לא מתבוסס בתוך הגסות שלו‪ .‬ולכן זה לא מלמטה למעלה‪ ,‬זה‬
‫לא שיש אותי ויש הצצצות למשהו מבחוץ‪ ,‬אלא האלוקות שאנו משתוקקים אליה היא יורדת אלינו‬
‫לעולם‪ .‬זה מבטא מציאות של אורנגיות‪ ,‬וקשר עצמי בין הצד העליון לצד התחתון‪ .‬עד כמה המקום‬
‫שבו אני נמצא זה עולמו של הקב"ה‪ ,‬שהחיים עצמם הם חיים אלוקיים‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬גילוי של תורה מהשמיים‪' ,‬פנים בפנים דיבר ה' איתכם'‪ ,‬שנשמת העולם שבמקור העולם‬
‫מופיעה‪ ,‬וממילא מגלה בעולם בשורה כזו שיש לה משמעות נצחית ולא זמנית חולפת‪ .‬זה גילוי‬
‫שהתגלה רק בעמ"י?‬
‫תשובה‪ :‬הסיבה שלכל בשורה רוחנית שתצא מאומות העולם אין קשר אל הנצח היא גם נובעת‬
‫מהסוגיא הזו‪ .‬ש‪-‬א‪ .‬כיון שתמיד העולם נשאר במקום הנמוך שלו‪ ,‬וממילא זה בבחינת מקרה שלא‬
‫יתמיד ביחס אליו‪ ,‬וזה ידחה ממנו‪ .‬אבל גם ממילא‪ -‬ב‪ .‬ההארה עצמה שתתקבל‪ ,‬תמיד תהיה הארה‬
‫נמוכה‪ .‬כי מתוך שאתה שקוע בתוך מקום נמוך‪ ,‬אז אין לך יכולת להיפתח ולהיחשף אל אמיתת‬
‫המציאות‪ ,‬אל האלוקות הנצחית ששורה במציאות‪ ,‬ורק במקום שבו זיככת את החיים הנמוכים עצמם‬
‫שבהם אתה נמצא‪ ,‬אז אתה תוכל להיפתח אל ההארה האלוקית בצורה הטהורה שלה וממילא‬
‫הנצחית שלה‪ .‬זה ההבדל היסודי בין מדרגות גבוהות זו למעלה מזו‪ ,‬לא מצד המדרגות עצמם‪ ,‬אלא‬
‫מצד הצמצום של כלי המקבל שלהם‪ .‬ששיא השיאים זה משה‪ ,‬שגדולתו איננה במה ש'הוא גבוה‬
‫מכל'‪ ,‬אלא הוא מקבל תורה בהר סיני הנמוך מכל ההרים‪ ,‬ובגלל שהוא העניו מכל אדם אשר על פני‬
‫האדמה‪ ,‬הנמוך מכל‪ ,‬כלי דלית ליה מגרמיה כלום‪ ,‬לכן הוא מקבל הארה עליונה כזו שהיא נצחית‪.‬‬
‫מתוך כך כל שאר הנביאים‪ ,‬כוח המדמה שהם שרויים בו‪ ,‬זה מה שמעכב את עליויותה ונצחיותה של‬
‫הארת החיים שלהם‪ .‬ומתוך כך ההבדל בין ת"ח לעמי ארצות‪ ,‬ובין גדולי ישראל לגדולי אומות העולם‪,‬‬
‫שממילא לאומות העולם יהיו שיבושים גם בלהצליח בפועל להגיע אל האמת‪ ,‬והמקום הנמוך שבו הם‬
‫‪10‬‬

‫נמצאים יזייף את יכולתם להגיע אל האמת‪,‬והם יגיעו לטעויות בנושא של קדמות העולם וחומר קדום‬
‫והשגחה וכו'‪ ,‬שחכמי ישראל‪ ,‬כמו הרמב"ם‪ ,‬ישללו אותם‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬בשביל לגלות נצח לא מספיק רק להשתחרר מההקטנה של העוה"ז‪ ,‬אלא בכלל‪ ,‬ליחיד אין‬
‫כוח חיים נצחי‪ ,‬ורק לאומה‪ .‬שכינתא שריא באתר שלים‪ .‬ע' תפא"י פי"ז? ולא רק מצד הגובה‪ ,‬אלא גם מצד סוגיית‬
‫החירות‪ ,‬לגלות את השעשוע האלוקי? אמנם זה לא 'עוד שאלה'‪ ,‬אלא זה כבר נגזר מאליו מכוח הדבר הקודם‪ .‬שכיון שאת הנצח‪ ,‬את גילוי האלוקות בעולם‪,‬‬
‫א"א לגלות אלא מכוח אומה‪ ,‬ורק כשיש אלוקות אז עכשיו ההבעה שלה בעולם היחידי של כל אחד ואחד הופך להיות חלק מהשעשוע האלוקי‪ ,‬אז לכן בעצם‬
‫השאלה שנותרה היא רק השאלה הראשונה‪ .‬למה התעלמנו מסגולה מיוחדת של עמ"י לגלות את 'קדושת הכלל' לא רק במובן של 'היא שמסוגלת להתמודד עם‬
‫הטבע'‪ ,‬אלא 'היא מסוגל לחשוף אלוקות במציאות‪ :‬לגלות את ה'מחויב המציאות' שבמציאות‪ ,‬את הצד העצמי העקרוני‬
‫וממילא הנצחי של המציאות‪ .‬לא רק בגלל שאין שום דבר במציאות שסותר אותו‪ ,‬אלא עמוק מכך‪,‬‬
‫מכיון שהיכולת מלכתח' להתקשר אל המדרגה העמוקה הפנימית היסודית הזו של המציאות‪ ,‬לא‬
‫שלכן נמצא שמלתחכ'‪ ,‬יש מדרגות עליונות‬ ‫יכולה להיחשף אלא מכוח מדרגת החיים של אומה‪.‬‬
‫מאוד‪ ,‬שאין יכולת לאנשים יחידים קדושים ככל שיהיו להשתייך אלהם‪ ,‬כמו שהאבות לא יכלו‪ .‬ורק‬
‫מדרגת האומה יכולה לחדש אותם?‬
‫תשובה‪ :‬באמת יש בכלל עוד חידוש נוסף‪ .‬אנו מדברים פה על כלל במובן של 'נמוך לעומת גבוה'‪,‬‬
‫קשור לצדדים הלאומיים והגסים והקיומיים‪ ,‬ולא לצדדים החירותיים המוסריים הרוחניים החופשיים‬
‫האציליים והעליונים‪ .‬אבל יש עוד משמעות לכלל‪ ,‬שזה 'רבים' מול 'יחיד'‪ .‬שהדבר הזה מוביל לעוד‬
‫דבר אחר שעליו המהר"ל מדבר שם בתפארת פי"ז‪ ,‬למדרגה כללית כזו שיכולה לחשוף את כנס"י‪,‬‬
‫שכינתא שריא באתר שלים‪ .‬כל'‪ -‬את המדרגה העצמית המקורית שביסוד כל החיים כולם‪ .‬שזו גם‬
‫המדרגה שאליה שייכת התורה‪ ,‬שבאה 'ממחויב המציאות'‪ .‬והדבר הזה‪ -‬זה מה שחוזר מחדש‬
‫לבאר את כל משמעות הלאומיות הישראלית‪ ,‬ופותח סוגיא שאין כאן המקום להרחיב אותה‪ ,‬אך א"א‬
‫להתעלם ממנה בכל החשבון שאנו עושים פה‪.‬‬
‫הכלל‪ ,‬כנס"י‪ ,‬שהלאומיות הישראלית היא הופעת חיים שלמה ורחבה שמסוגלת להופיע אותה‪,‬‬
‫'שכינה שורה ב‪ 60‬ריבו'‪ ,‬זה בעצם הצד העצמי המקורי של החיים‪ .‬שדרת החיים היותר יסודית ויותר‬
‫כלל במובן של‪ -‬מושג ה'דומם' (שזה ההופעה‬ ‫מהותית ומחויבת בכל הופעה והופעה של חיים‪.‬‬
‫היותר כללית ותמציתית ומהותית ויסודית של החיים‪ ,‬לפני המדבר חי ואפילו צומח)‪ ,‬במובן של 'עצם‬
‫החיים' (שלפני השכל הרצון הדמיון והרגש)‪ .‬ובאמת רק המדרגה העליונה הזו שעמ"י שייך אליה‪,‬‬
‫היא זו שמסוגלת לתת את המענה השורשי והיסודי שיטפל גם בקומות הלאומיות הגסות‪ .‬כי הבשורה‬
‫של עמ"י זה לא 'איך אפשר לחיות גם חיי גוף לאומיים מבלי שזה יפריע לקדושה'‪ ,‬אלא‪ -‬המסוגלת‬
‫להיות ער ולחשוף את הקדושה שגנוזה בתוך הטבע עצמו‪ .‬ע"י עולם רוחני כזה שהוא הרבה יותר‬
‫גבוה בקדשה שמעל הטבע‪ ,‬שהוא תכונת סוד ה' שמכירה את הכבוד שבטבע עצמו‪ ,‬בעצם החיים‬
‫עצמם‪ ,‬לחשוף את האלוקיות שבתוך המדרגה הזו‪ ,‬וממילא מכוחה לטהר ולעדן ולקדש את ה' בארץ‬
‫הלאומיות זה לא רק 'חיסרון‪ ,‬שמשפיל את החיים‪ ,‬אבל‪ -‬שרק עמ"י יכול להתמודד‬ ‫ובלאומיות‪.‬‬
‫איתו'‪ ,‬אלא הלאומיות מחברת אותנו למדרגת חיים הרבה יותר עליונה‪ ,‬שאמנם מתגלה בעולם‬
‫כתכונה מאוד מושפלת‪ ,‬אך לעמ"י שעמד על הר סיני יש את הכוח לחיות את שורשה‪ ,‬וממילא לתקן‬
‫‪1‬‬
‫גם את המציאות הלאומית‪.‬‬
‫אלא שהדבר הזה זה כבר לא מחשבה‪ .‬זה 'עצם הווית החיים הישראלית' שחיה את המדרגה‬
‫המקורית הזו של החיים‪ .‬אך זה משהו שלמעלה מכל מחשבה‪( .‬כדלקמ' באיגרת מד ‪ .)2‬אלא זה עצם‬
‫‪1‬‬
‫ז לח‪ .‬היצר הרע הגדיל לעשות‪ ,‬שמניח אומות העולם ומתגרה בישראל‪ .‬אין הגירוי מצוי כי אם במקום שיש ניגוד‪ .‬התוכן הגויי הוא כולו יצר הרע‪ ,‬אין שם מקום‬
‫לגירוי‪ .‬גם החיים המסודרים הגויים הנם מסודרים רק ביחס לחלקיהם הפרטיים‪ ,‬שהם מתאימים זה לזה‪ ,‬ומזה יוצא הסידור והחיים שהם בתבנית המוסר והצדק‪ ,‬אבל‬
‫בתוכיות האופי‪ ,‬כל החיים המהותיים אומרים רשעה‪ .‬זאת היא תכונתה של הקיבוציות הגויית‪ ,‬שעדיין לא קלטה אליה את האור האנושי של צלם אלהים‪ ,‬שנמצא רק‬
‫בפרטים‪ ,‬חסידי אומות העולם שיש להם חלק לעולם הבא‪ .‬ולא יהיה שריד לבית עשו‪ ,‬ולא לכל עשו‪ ,‬לאפוקי אנטונינוס וקטיעה בר שלום וחבריהם‪ ,‬שאינם מקבלים את‬
‫יניקתם מהכללות הלאומית הקיבוצית שלהם‪ ,‬אלא מזיו הנשמה הכללית של האדם‪ ,‬שמשרה את הארתה על יחידי הסגולה שבכל עם ובכל דור‪ .‬והיסוד הקיבוצי אמנם‬
‫הוא פועל בכל זה על האופי היחידי‪ .‬והגירוי היצרי אינו מצוי כי אם מצד הניגוד התוכי להתקוממותה של הרשעה‪ ,‬וההתגברות הפנימית של חפץ ביעורה מן העולם‪ .‬על‬
‫כן ישראל נתונים תמיד במצב של מלחמה מוסרית פנימית‪ ,‬וכל מי שנשמת ישראל יותר חיה בקרבו‪ ,‬מלחמתו יותר עזיזה ויותר מורגשה ומלאה ענין‪ ,‬כל הגדול מחבירו‬
‫יצרו גדול הימנו‪ .‬רבות רעות צדיק‪ ,‬ומכולם יצילנו ד'‪ .‬ד' לא יעזבנו בידו‪ ,‬ולא ירשיענו בהשפטו‪.‬‬
‫ז לט‪ .‬כשאור הקודש מוזער‪ ,‬שולט הטבע בגסותו‪ ,‬חוקיו הסמויים הולכים ומלפפים את החיים‪ ,‬והאדם נמשך אחרי צדו הבהמי‪ ,‬והעולם אחרי מערכותיו‪ ,‬שהן הן גם כן‬
‫קיבוץ החוקיות הכוכבית‪ ,‬הזרמים והכחות הפועלים בפגישתם הסידורית על פי משטרם‪ .‬וכשהשכל התוכי מתגבר‪ ,‬כשהרצון הטוב בחיקויו העליון מתרומם להנהגה‪,‬‬
‫הכל מתעלה‪ ,‬וכבאדם כן בעולם אין שליטה חוקית סמויה‪ ,‬כי אם הנהגה שכלית מדוייקה‪ .‬נתונים הם כל הגויים תחת היד החזקה של משטרי המערכות‪ ,‬של כחות הטבע‬
‫וזרמיהם‪ .‬אין להם שאיפה יותר גבוהה מהמילוי של חפצם הטבעי‪ ,‬זהו מלחמת קיומם‪ .‬כל השכל איננו כי אם משמש לאותו הרצון העור‪ ,‬ונמצא שאין התרוממות‬
‫עצמית‪ ,‬כי אם התקשטות חיצונית‪ ,‬והתעלות חלקית בחוג הנשפל‪ ,‬חירות שטחית בתוך עמקה של ההשתעבדות הפנימית‪ .‬לא כאלה חלק יעקב‪ .‬החפץ התוכי הוא לנצח‬
‫את עצמו‪ ,‬הסקירה הנשמתית היא לרומם את חיי הכלל וחיי העולמים‪ ,‬את חיי הפרט וחיי כל מפעל ותנועה‪ ,‬אל אותו המובן של החיים אשר להעדן העליון של החכמה‬
‫היצירתית‪ ,‬ששם המגמה המציאותית שרויה‪ ,‬והדבקות האלהית הולכת ופועמת באומה בסוד נשמתה וחפץ קיומה‪ .‬הרצון העליון הזה מתגבר הוא על כל המערכות‪ ,‬אין‬
‫הזרמים הטבעיים דוחפים אותו‪ ,‬כי חזק הוא מהם‪ .‬אמנם בהשפלת האורה‪ ,‬בשליטת ראשים שאינם הגונים‪ ,‬מיסוד ערב רב‪ ,‬נכנס רוח זר ותוכן גויי‪ ,‬עד כדי השלטה של‬
‫המערכה הטבעית‪ ,‬עד בוא אור הגאולה […]‪.‬‬
‫‪ " 2‬התכונה שלנו הקבועה והקיימת‪ ,‬שהיא אינה צריכה לא מחקר ולא פילוסופיא‪ ,‬ולא שום תבלין‬
‫שבעולם‪ ,‬לקיומה ולעצם הוייתה‪ .‬וכל מה שאנו מרחיבים ומשכללים את הדעה וההכרה אינה כ"א כדי‬
‫ליתן מקום ומרחב להתכונה האלהית העצמית הזאת‪ ,‬שתתפשט ותתגלה ביותר‪ ,‬וע"י גילוייה החיצונים‪,‬‬
‫שאינם דומים כלל ואינם עולים בערכם לעצם מעלת חזקת ובהירות התכונה הפנימית של אהבת ד' אלהי‬
‫ישראל הגנוזה בנו‪ ,‬דוקא מצד קלישותם ומיעוט אורם הנע יכולים להכניסם לפעמים בדבורים הגיוניים‪,‬‬
‫‪11‬‬

‫מדרגת החיים הפנימית שלנו‪ .‬שככלל‪ -‬אנו מסוגלים גם להביע ולחשוף אותה‪( .‬ולכן גם כדלקמ'‪ ,‬עיקר‬
‫ההבעה שלה תהיה לא ע"י פילוסופיות אלא ע"י הבעות חיים ממשיות של מצוות)‪ .‬אך מצידה‪ ,‬באמת‬
‫גם הגויים שייכים אליה‪ .‬אל עצם קומת הדומם שמונחת בהם במקום מאוד עמוק ולא מודע‪ .‬אך נושא‬
‫המאמר פה‪ ,‬כמו שביארנו‪ ,‬הוא 'המחשבות'‪ .‬היכולת לסדר עולם רוחני אנושי תרבותי מודע לאור‬
‫הדבר הזה‪ .‬פה מדובר על העולם המחשבי הבחירי המודע שמנהיג את החיים‪ .‬וביחס לדבר הזה‪,‬‬
‫זה בלעדי לעמ"י‪ ,‬שיש לו מחשבות כאלה שנובעות מתוך החיים עצמם‪ ,‬מן הפנים אל החוץ‪' ,‬נעשה‬
‫ונשמע'‪ ,‬מכוח נבואה‪ .‬ולא מחשבות שמתחילות מתוך העולם האנושי‪ ,‬מן החוץ אל הפנים‪ ,‬וממילא רק‬
‫מסבכות את אומות העולם‪ ,‬שמצד עצם החיים שבהם גם הם שייכים אל הקדושה הזו‪.‬‬
‫]‬

‫מהות ההבחנה בין שלושת המחשבות‪ -‬קישורם לסוגיא הלאומית חברתית‬

‫לכן ההבחנה בין שלושת המחשבות האלה זה לא שככל שהיא יותר מופשטת יד אדם פחות נוגעת‬
‫בה ומקטינה אותה‪ ,‬אלא זה סדרי מחשבות אחרים לגמרי‪.‬‬
‫יש מחשבות שקשורות לעוה"ב ולתיקון עולם הרוח‪ .‬שבזה אין אף סיבה לאבחן בין ישראל לעומות‬
‫העולם‪ .‬אבל נעבור בקיצוניות למחשבה השלישית‪ ,‬יש מחשבות שכל עניינם זה לא חיפש השאלה‬
‫מה האמת אלא איך אמת מארץ תצמח‪ ,‬איך האמת מופיעה בתוך המציאות הלאומית‪ ,‬מתקנת חברה‬
‫וכלכלה‪ ,‬מתקנת את סדרי החיים החברתיים שבהם העולם נמצא‪ ,‬בדבר המסוים הזה‪ ,‬היחידים‬
‫שבאומות העולם מעולם לא טיפלו בסוגיא הזו זה לא הטריד אותם וזה לא היה עניינם‪ ,‬ומשהגיעו‬
‫לגבי מחשבות שנוגעות‬ ‫לסוגיות האלה הם הסתבכו לגמרי (כמו בספר המדינה של אפלטון)‪.‬‬
‫לסידור החברה‪ ,‬לסידור החיים עצמם‪ ,‬זה יחודה של המחשבה הישראלית‪ ,‬וללמוד בנושאים האלה‬
‫מאומות העולם‪ -‬זה זיוף של הנקודה העליונה שלנו‪ .‬ומחשבות כאלה הם תמיד יהיו או תפיסות‬
‫אליליות שמוותרות על עולם הרוח‪ ,‬כמו מחשבות תרבותיות של תרבות המערב‪ ,‬של דרכי האמורי‪ .‬או‬
‫תפיסות נוצריות שמשדרות פסימיזות כלפי עוה"ז‪ ,‬כי אין להם את העידון והבשלות לדעת איך את‬
‫החיים בעוה"ז אפשר לעדן‪.‬‬
‫והתחום הזה דווקא בגלל שהוא נמוך הוא הכי גבוה‪ .‬הוא הכי שורשי כי הוא בא לתת לעולם אוויר‬
‫חדש‪.‬‬
‫וזה שייך לסגולה ישראלית בלבד‪ ,‬שרק תכונת החיים שלהם‪ ,‬ויעוד החיים שלהם‪ ,‬ומתוך כך סגולת‬
‫החיים שלהם וכישרון החיים שלהם‪ ,‬מאפשרת להם למצוא עניין והצלחה ויכולת מימוש של הסוגיא‬
‫הזו‪,‬שזה‪-‬כל העיסוק בתיקון העולם עצמו‪ .‬במילים אחרות‪ -‬כל העיסוק בתורה שבעל פה‪ ,‬ב'תלמוד‬
‫תורתך'‪ ,‬חיי עולם שנטע בתוכינו‪ ,‬שמראים איך אמת מארץ תצמח‪ .‬שבצורה הכי קיצונית של זה‪ -‬זה‬
‫מתגלה בכל מה שקשור אל גמרא ואסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא (ע"ע תפא"י פי"א)‪ .‬שבזה‬
‫מעולם לא מצינו ולעולם לא נמצא גוי שמסוגל ללמוד באמת גמרא‪ ,‬גם אם הוא יכול אינטלקטואלית‬
‫(צ"ע‪ ,‬כי אין תקדים לזה)‪ ,‬לא יהיה לו שום מוטיבציה ועניין בזה‪ ,‬וגם אם יהיה אחד כזה‪ ,‬לא יהיה לו‬
‫שום יכולת לממש את זה (כי זה מעולם לא יתממש ע"י יחידים‪ ,‬רק ע"י עם)‪ .‬והדבר הזה בדוגמא‬
‫הקיצונית שלו‪ ,‬הוא גילוי מילתא על כל סוג המחשבה השלישית שעניינה 'להראות כי יש לאלוקים‬
‫תורה בארץ'‪.‬‬
‫לכן זה לא עניין מקרי של חשד 'שמא תערב באמת את העולם האישי שלך'‪ .‬אלא זה עניין עצמי‪ ,‬בין‬
‫מחשבה שרק בשורת החיים הישראלית מסוגלת אליה‪ ,‬למחשבה שמתרוממת אל מעל החיים‪ ,‬שכל‬
‫אדם שנברא בצלם מסוגל להשתייך אליה‪.‬‬

‫המחשבה הראשונה‪ -‬פילוסופיה אלוהית‬

‫אם נחלק את המחשבות כעת לשלוש מדרגות נאמר‪ -‬המחשבה הראשונה היא פילוסופיה אלוקית‪.‬‬
‫שבמחשבות האלה ישראל ואומות העולם שווים‪ ,‬ובדבר הזה יש הרבה מה לקבל מאומות העולם‪,‬‬
‫והרבה בירורים שאפשר ליצור דו שיח בין ישראל לאומות העולם‪ ,‬אבל אלו דברים שקשורים לתיקון‬
‫העולם המופשט‪ .‬שלגבי סוגיות מופשטות אבסטרקטיות‪ ,‬וודאי שגם לגוי יש מה לומר‪.‬‬

‫ולהשתתף על ידם עם המצויינים השרידים שבכל הציבור האנושי‪ ...‬הניצוץ הישראלי שבנו הוא באמת כל‬
‫עוזנו ואשרנו‪ ,‬כל עושר רוחנו ועצם חיינו‪ ,‬ויתר הרכוש הרוחני הנהו רק טפל אליו ומשמשו‪ ,‬ואפילו אם יהיו‬
‫רבים ממנו בכמות המדומה‪ ,‬הנם בטלים ומבוטלים אליו מצד העצם והאיכות‪ ,‬כמו שכל עשרנו החמרי‬
‫מכסף וזהב‪ ,‬בתים והיכלות‪ ,‬וממשלת ותענוגות מלכים‪ ,‬הנם רק טפלים לעצם החיים שמתגלים במרכז‬
‫החיים שלנו בפנימיותנו‪ ,‬במרכז המה או בכל מקום שהוא‪ ,‬לכל מר מחוקרי החיים כדאית להו‪ .‬זה מרגיש‬
‫בחזקה ובכל עז‪-‬הנשמה מי שהוא רוצה להיות בן ישראל באמת‪ ,‬ובזה יושע ישראל תשועת הפרט ותשועת‬
‫הכלל‪." .‬‬
‫‪12‬‬

‫דיוגנס‪ ,‬היה חכם בתקופת אלכסנדר מוקדון‪ ,‬וחלק ממה שהוא בנה את החכמה שלו זה שבשלב‬
‫מסוים הוא החליט שהוא נכנס לתוך חבית ומתבונן בסוגיות עמוקות ומופשטות מאוד שהוא לא רוצה‬
‫שהחברה תסיח את דעתו מהם והוא ישב בתוך בית קטנה כזו והגה במחשבות רוחניות עמוקות‪.‬‬
‫ושמע על הדברים אלכסנדר מוקדון וזה מאוד פיתה אותו להפגש עם הדמות המדהימה הזו שויתרה‬
‫על כל מעדני חיי עוה"ז וכל כולה שקועה בתוך חבית‪ .‬והוא הגיע אליו וראה שהסיפור הוא לא בדיה‬
‫אלא אמיתי‪ .‬והוא אמר לו 'וואו אני כ"כ מתפעל להפגש עם דמות כמוך וכל מה שתבקש תקבל'‬
‫הסתכל עליו דיוגנס בזלזול‪ -‬רק בקשה אחת‪ ,‬אני מתבונן בשמש ואתה קצת מפריע לי להתבונן בה‪,‬‬
‫אז זוז טיפה‪ .‬וזה מראה איזה מדרגות עליונות של טהרה ורוחניות אנו יכולים לפסוג אצל אומות‬
‫העולם‪.‬‬
‫אבל עם כל גדולת הדבר הזה‪ ,‬זה בדיוק הבעיה‪ .‬שהוא חכם מאוד גדול אבל‪ -‬בתוך חבית‪ .‬מנותק‬
‫מכל החברה‪ .‬אבל עמ"י מחפש לא חכמים בחביות ש'פורשים מדרכי ציבור'‪ ,‬אלא חכמים שנמצאים‬
‫בתוך חברה‪ ,‬בתוך מערכות ממשיות ארציות‪ .‬ולכן הפיל ופויה האלוקית היא נחלתם של אומות העולם‬
‫ויש הרבה מה להפרות בקשר שבינינו לבינם‪ ,‬אבל זה לא נוגע עוד לבשורה הישראלית‪.‬‬

‫(ומ"מ כמו שהערנו‪ ,‬גם בדברים האלה‪ ,‬הרבה פעמים יש עולם נפשי פנימי מסובך שממילא יטה את האמת גם מהסוגיות‬
‫האלה‪ ,‬ולכן גם בדברים האלה אנו רואים שאין בסופו של דבר העתק הדבק‪ ,‬כמו במו"נ‪ .‬אמנם באמת‪ -‬זה רק מכיון‬
‫שהדברים האלה הם נושאי ביניים‪ ,‬שלא עוסקים בדבר מופשט מצד עצמו‪ ,‬אלא דבר שכן יש לו סוף סוף זיקה אל סדרי‬
‫החיים הגלויים המעשיים אפילו של המחשבה השלישית‪ .‬כמו שאלת קדמות העולם‪ ,‬שאלת ההשגחה‪ ,‬שאלת התעלות‬
‫העולם‪ .‬שלכן בסופו של דבר בדברים האלה‪ ,‬אף שהם פילוסופיה‪ ,‬הם לא פילוסופיה אלוקית בלבד שעוסקת בתארי‬
‫השלילה‪ ,‬אלא פילוסופיית העולם)‪.‬‬

‫המחשבה השניה‪ -‬תורת הנפש והמוסר‬

‫המחשבות השניות הם מחשבות שקשורות לעולם המוסר ולעולם הפסיכולוגיה‪ .‬להבנת עולם הנפש‬
‫של האדם‪.‬‬
‫גם הם קשורות לחיי הפרט‪ .‬אבל הם כבר כל פרט ופרט מעוצב מהמערכת הציבורית שבה הוא נמצא‪.‬‬
‫יש מה שנקרא פסיכיקה ציבורית‪ ,‬ולכל חברה יש את המאפיינים החברתיים שלה‪ .‬אז כל יחיד ויחיד‬
‫כמה שהוא ירצה להשתחרר מהחברה זה לא יעזור לו‪ ,‬יש צדדים שקשורים לעולם האישי שלו‪ ,‬אבל‬
‫כמו שהרב כותב באיגרות שיש מחשבות שמתרוצצות מאליהם שהוא לא מודע אליהם שהם באים לו‬
‫אז הנושא כאן זה עדיין נושא שאיננו מיוחד‬ ‫מצד שהוא חלק ממערכת חברתית שעוטפת אותו‪.‬‬
‫דווקא לעמ"י‪ ,‬איך יחיד כותב לעצמו מוסר ובונה מבנה נפשי מאוזן‪ ,‬בדבר הזה גם בו יש מה לקבל‬
‫מפוליפוס חברינו‪ ,‬כמו שספר שמונה פרקים לרמב"ם‪ ,‬חמשת הפרקים הראשונים שלו‪ ,‬זה כמעט‬
‫העתק הדבר מספר האתיקה של אריסטו‪ .‬כי השאלה האם לנפש יש שלושה חלקים או חלק אחד‪,‬‬
‫בשאלה איך מתקנים את הנפש‪ ,‬תשובת מהשקל‪ ,‬וכו'‪ ,‬יש לנו הרבה מה לקבל מחכמי אומות‬
‫העולם‪ .‬אמנם משום מה רוב הפיסוכולגים שהיו בעולם היו יהודים‪ ,‬זה נתון מאוד מיוחד שאי אפשר‬
‫להתעלם ממנו‪ ,‬אז אי אפשר לומר 'אנו מקבלים מפרויד'‪ ,‬כי הוא ורוב תלמידו [אדלר ופרנקל] היו‬
‫יהודים‪ ,‬יש גם גויים שלא כמו 'יונג' ימ"ש‪ ,‬אבל הם נדירים‪ .‬או כמו‪' -‬ספר המידות'‪ ,‬של 'ר' נפתלי‪,'..‬‬
‫שהוא מצטט בו הרבה מאומות העולם‪ ,‬ולכן הייתה כנגדו ביקורת גדולה‪ ,‬אך הגר"א מאוד תמך בו‬
‫ועודד אותו להוציא את הספר הזה‪ ,‬וגם הרב טאו מאוד מעודד ללמוד את הספר הזה‪ .‬כי זה סוגיות‬
‫שבצורה עקרנית בהחלט יש מה ללמוד מהם מאומות העולם‪.‬‬
‫המחשבות האמצעיות הם לא קשורות לחברה כחברה אמנם‪ ,‬אלא ליחיד כיחיד‪ ,‬אך הם כן מ"מ‬
‫קשורות לעולם של פסיכולוגיה וכו'‪ ,‬עולם שמתורגם לערכי חיים של האדם‪ ,‬אז מכיון שכל אדם‪ -‬חלק‬
‫מהאישיות שלו זה הקולקטיב הציבורי שבו הוא נמצא‪ ,‬שהתת מודע של האדם יש את הצד הסתמי‬
‫שמלווה אותו בצורה מאוד לא בחירית ואינסטינקטיבית‪ .‬והצד הזה הוא צד קולקטיבי‪ .‬ולכן חלק‬
‫משמעותי מהאישיות של האדם זה המערכת החברתית שעוטפת אותו‪ .‬ולכן הוא מאוד מושפע‬
‫מהמערכות החברתיות‪ .‬מהפסיכיקה הקולקטיבית‪ .‬ולכן גם כשהיחיד מדבר על איך לנהל את חייו‬
‫האישיים‪ ,‬סוף סוף הסגנון שממנו זה מתלבש זה מושפע מהמערכת החברתית שבה הוא נמצא‪ .‬אז‬
‫אמנם זה לא לאומיות בצורה ישירה‪ ,‬אך כן צריך בסכינה חריפה לדעת לזהות מה קשור אל התוך‬
‫העצמי של הדברים ומה קשור אל הסגנון התרבותי שבו הוא נמצא‪ ,‬שבזה צריך את שלב הביניים איך‬
‫לתת לזה צורה ישראלית‪.‬‬
‫אבל עכ"פ באופן כללי‪ -‬המחשבה השניה היא מחשבה שעקרונית גם בה אין הבדל בין ישראל לאומות‬
‫העולם‪ ,‬ומכיון שהיא עסוקה בצד היישומי של הדברים‪ ,‬בעולם הפסיכולוגיה של הנפש‪ ,‬אז כאן בלא‬
‫יודעים יש סוף סוף השפעה של המערכת החברתית שבה כל אדם ואדם נמצא שהיא מעצבת את‬
‫הסגנון שלו‪ ,‬על המחשבה הזו‪ .‬ולכן כשלוקחים דברים מחכמי אומות הועלם אלינו צריך לדעת לפשוט‬
‫צורה וללבוש צורה‪ .‬להסיר את הסגנון של אומות הועלם שקיים בהם‪ ,‬ולהלביש אותם בלבוש ישראלי‬
‫מיוחד‪.‬‬
‫‪13‬‬

‫פה נמצאת המורכבות‪ ,‬מה מקבלים ומה לא‪ ,‬ע"י שלושת תנאי הגיור‪ -‬הסרת ערלה‪ ,‬טבילה‪ ,‬וקבלת מצוות‬
‫כמובן שהדבר הזה‪ ,‬המחשבה השניה‪ ,‬היא המחשבה הכי מורכבת בהתמודדות עם אומות העולם‪.‬‬
‫במחשבה הראשונה אפשר לקבלה כמות שהיא‪ ,‬במחשבה השלישית אנו לא מתעסקים בה ולא‬
‫מתחילים בכלל לשאול מה אומות העולם אומרים‪ .‬כל ההתמודדות ביחס שבין ישראל לאומות‬
‫הועלם הוא ממוקד למחשבה השנישה ששם צריך לדעת בצורה מאוד עמוקה איך לגייר ולהעתיק את‬
‫המחשבות האלה ממחשבה של אריסטו למחשבה של ישראל‪ ,‬מספר שמתעסק הרבה בתורת הנפש‪,‬‬
‫לדוג' 'תורת המוסר של קאנט'‪ ,‬שיש הרבה מה לקבל ממנו‪ ,‬אלב צריך לדעת בצרוה עמוקה מה כן‬
‫לקבל ומה לא לקבל‪.‬‬
‫ופה כמו שהרב טאו מזכיר את שלושת שלבי הגיור שזה צריך לעבור (ע' שיעור לחנוכה)‪ .‬הסרת‬
‫ערלה‪ .‬טבילה‪ .‬וקבלת מצוות‪ .‬דבר ראשוני בכל מחשבה מהמחשבה השניה שבה מקבלים מאומות‬
‫העולם זה להסיר את הערלה‪ ,‬להסיר דברים גסים ששייכים לתרבות המסוימת שממנה צמח אותו גוי‬
‫שאמר כל מיני דברים מוסריים שיש בהם אולי הרבה דברי חן אבל מסתעפים מהם דברים ששייכם‬
‫לצדדים ערלים גסים ונמוכים ששייכים לתרבות שלו‪ .‬שלב שני זה שלב של טבילה‪ ,‬לא רק על דרך‬
‫השלילה להסיר מהם את הסגנון הערלי של אומות העולם‪ ,‬אל טבילה זה כמו מקוה ישראל ה'‪,‬‬
‫להכליל ולהטפילו אותם בתוך התרבות הישראלית‪ .‬גם כשזה מגיע בצורה מצונזרת לישראל זה צריך‬
‫לקבל את הסגנון הישראלי ולהתאים לכל הסגנון הישראלי שלנו‪ .‬נרחיב על כך עוד לקמ' איך עושים‬
‫ועוד תנאי שלישי‪ -‬קבלת מצוות‪ .‬גם אחרי שהסרת את העורלה והטבלת‬ ‫את ההשתלבות הזו‪.‬‬
‫את זה בתוך תוכן החיים הישראלי צריך כתנאי לראות האם התוכן הזה גורם לך יותר להתחברות‬
‫למצוות או מרחק אותך מהמצוות‪ .‬כי המצוות הם קשורים לקבוצה של המחשבה השלישית כדלקמ'‪,‬‬
‫ואם קיבלת דברים מאומות העולם בצרוה טובה אבל זה גורם לך לומר שמצוות זה לא רציני אלא‬
‫העיקר זה הדבר המופשט שקיבלתי מאותו גוי‪ ,‬אז יש כאן חיסרון בקבלת המצוות‪ ,‬התנגשות עם‬
‫הבשורה הגדולה של אומות העולם שקשורה למחשבה השלישית‪ ,‬אז כאן אנו חוסמים ולא נותנים‬
‫למחשבה הזו להתבטא‪ .‬לדוג' לקחת מקאנט את התפיסה מוסרית‪ ,‬הסרתי את הצדדים הגרמנים‬
‫הערלים שיש בה‪ ,‬וניסיתי להכליל אותה בתרבות הישראלית‪ .‬אבל אחרי תקופת זמן זה מקרר את‬
‫היחס שלי למצוות‪ .‬אז יתכן שזה מאוד טוב כעולם מוסרי‪ ,‬אבל ביחס לעולם החי של המצוות זה יוצר‬
‫דבר שלא כזה חשוב‪ ,‬זה פתאום מפגיש אותי שהעיקר הזה הצד המוסרי והמופשט של החיים‪ ,‬אז‬
‫זה לא ערלי‪ ,‬אבל במנגנון החיים השלם‪,‬זה מכבה את קבלת המצוות‪ ,‬אבל זה לא ראוי לבוא בקהל‪,‬‬
‫בבשורה הישראלית‪.‬‬

‫מחשבה שלישית‪ -‬תיקון העולם והחברה‬

‫מחשבה ראשונה יותר פילוסופיה מחשבה שניה בצורה כללית זה מוסר‪ .‬והמחשבה השלישית‬
‫קשורה לסוגיא של תיקון עולם במלכות שדי‪ .‬של השאלה איך בונים חברה‪ .‬איך בונים מערכות חיים‬
‫שלמות‪.‬‬

‫סוגיית המצוות‪ -‬התיקון הלאומי‬

‫נאמר בצורה כללית‪ -‬הדבר הזה הוא בעצם באופן כללי סוגיית המצוות‪ .‬כי כל תפקיד המצוות כולם זה‬
‫לבנות את הצד הלאומי של ישראל‪.‬‬
‫כמו שהרב אומר בקבצים שהסיבה שלאט לאט בסוף הגלות לעמ‪:‬י אין חשק לקיים את המצוות זה‬
‫מכיון שכל עניינם של המצוות זה לא תיקון העולם האישי של האדם אלא איך לבנות מערכת לאומית‬
‫בצורה יותר גדולה‪ .‬אז באמת בגלות סר הטעם האמיתי של המצוות‪ ,‬כמו שהרמב"ן אומר שמצוות‬
‫בגלות מקיימים רק בתור הציבי לך ציונים‪ .‬למה‪ ,‬אם תפילין זה ערך נכון אז מה הבעיה לקיים אותם‬
‫גם כשאנו נמצאים בשיקגו? למה רק בתור הציבי לך ציונים? לכא' יש בזה ערך מאוד גודל? אלא‬
‫שכל תריג מצות זה לא קשור לאיך אדם בונה את חייו הפרטיים אלא את המערכות הרחבות שלו‬
‫שקשורים לצדדים התת מודעים שלו‪ ,‬לצדדים הרדומים שלו שקשורים לצד האינסטינקטיבי שלו‪ ,‬איך‬
‫אותם הוא בונה בצורה נכונה כדי שהוא יהיה מותאם אל מבנה תרבותי רחב וטהור שנקרא‬
‫ישראל‪ [ .‬גם מצוות הגוף של היחיד‪ ,‬הם עוסקים בתת מודע שלו‪ ,‬ודרך הענף מטפלים בכל העץ‪ ,‬כלומר דרכו הם מזככים‬
‫את הצד הכללי שבו‪ ,‬אך כל עוד הצד הכללי לא קיים אין להם משמעות‪ .‬אבל על אחת כמה וכמה במצוות כלליות‪ ,‬עליה‬
‫לרגל‪ ,‬מקדש‪ ,‬וכו'‪ ,‬שמראש בונים תרבות חיים וסדרי חיים כלליים של קודש‪ ,‬שמתקנים את הכלל‪ ,‬ומתוך כך את הצד הכללי‬
‫בבית קברות גלותי אין לאומיות‪ ,‬יש הרבה אנשים אבל הלאומיות‬ ‫התת מודע שבכל יחיד ויחיד]‪.‬‬
‫בתרדמת מוות‪ ,‬הצד התת מודע האינסטינקטיבי מוקלש ביותר‪ ,‬ולמצוות אין ערך אמיתי רק מצד‬
‫שהם מזכירים לנו שלעתיד לבוא נחזור להיות עם ולחיות דברים גדולים ואז הם יחיו בנו כל מיני‬
‫דברים חשובים‪ .‬ולכן לא לחינם בסוף הגלות באה תקופת ההשכלה ומאיסה במצוות ואנשים לא‬
‫הבינו מה הטעם במצוות‪ .‬אני יכול להיות מוסרי גם מבלי מצוות‪ .‬כדי להיות מוסרי כמו הגרמני בבית‬
‫מולי‪ ,‬זה לא צריך מצוות‪ .‬מצות צריכות לטפל בצדדים העלומים של עומקי הנפש שלך‪ ,‬לזכך את הצד‬
‫הגס והנמוך של החיים‪.‬‬
‫‪14‬‬

‫לכן לא לחינם הנצרות שביטלה את המצוות המעשיות זה בא שלב אחרי שהיא בטלה את הסוגיא של‬
‫סגולת ישראל‪ .‬של קדושת הכלל‪ .‬וזה חלק ממה שהנצרות בתחילת דרכה‪ ,‬הרבה לפני שהם ביטלו‬
‫את המצוות המעשיות‪ ,‬שזה היה רק מאה שנה אחרי הנצרות (שסוכן מוסד‪ ,‬שמעון פאולוס‪ ,‬חשש מהטשטוש שיהיה‬
‫בין הנצרות ליהדות‪ ,‬ולכן הוא מסר את נפשו בשביל למנוע את הסכנה הנוראית של הפגיעה בעמ"י‪ ,‬ולכן הוא חדר לכנסיה וטיפס במעלות‬
‫הכמורה עד שהגיע לעמדה מרכזית ואז פיתה את הכמרים הנוצרים שאז הם עוד שמרו תריג מצות כי הם טענו שהם ממשיכי היהדות‪ ,‬והוא‬
‫הסיט אותם להשתחרר ממצוות מעשיות‪ .‬והיה קל לשכנע אותם‪ ,‬כי אחרי מאה שנה של התנתקות מהתרבות הישראלית אז המצוות היו‬
‫באמת מאוסים מאוד‪ ,‬מצות אנשים מלמודה‪ ,‬ובזכות שהוא מסר את כל נפשו‪ ,‬הוא בודד את עמ"י מהנצרות‪ ,‬ועד היום ברור לנו שזה שתי‬
‫תרבויות שונות לחלוטין‪ ,‬והפנינה היחידה שנשארה לנו בעמ"י זה נשמת כל חי‪ ,‬שסופי תבות שלה זה 'שמעון'‪ ,‬שכל שבת ושבת אנו דרכו‬
‫מעוררים ומהללים את הקשר המיוחד של כנס"י לקב"ה)‪ .‬אבל תחילתה עוד לפני המלחמה עם ישראל ועם המצוות‬
‫זה היה זלזול בקורבנות של אותו יהושע הפרוע‪ .‬שהנפש הבהמית של האדם‪ ,‬היהדות אומרת שיש‬
‫באדם גם צדדים נמוכים וגם בהם צריך לזכך ולטפל‪ .‬והנצרות הרוח היסודית שלה זה שהיא לא‬
‫מאמינה שאת הכוחות הבהמיים האלה יש מה לעדן ולטפל‪ ,‬ולכן היא העדיפה להתעסק בדברים‬
‫מאוד יפים‪ ,‬במוסר גבוה איכותי‪ ,‬אבל לא בכל הטיפול החיים‪' .‬זובח תודה יכבדנני'‪ ,‬כל המצוות האלה‬
‫לא רק מלטפות את הכוחות הבהמים אלא יוצרים מערכות תובעניות שמטפלות בהם‪ ,‬אבל הם באות‬
‫מתוך אמון בזה שגם הצדדים התת מודעים האלה יכולים להיות גדולים‪ ,‬ולכן עיקר הבשורה של כנס"י‬
‫זה איך את הכוחות הנמוכים האלה מזככים ומעדנים ויוצרים תרבות חיים בריאה‪ .‬שעל זה יש מדרש על פס'‬
‫על אדום 'אתה מן הדם ברחת והדם רדפך'‪ ,‬שהנצרות לא רצתה להתעסק בדם ובצדדים הגסים של החיים כדי לעדן אותם‪ ,‬אבל מה שקרה‬
‫במהלך ההיסטוריה זה שהיא כאילו לא טיפלה בהם אבל לבסוף הדם רדפך‪ ,‬אין לנו דת כ"כ נוראית כמו הנצרות שכ"כ הרבה דם היא‬
‫שפכה בכל מסעי הצלב והאינקוויזיציות‪ ,‬עד השואה האחרונה‪ ,‬שזה ממש המשך ישיר של התפיסה הנוצרית‪ .‬שאתה לא מטפל בצדדים‬
‫הפרימיטיבים‪ ,‬זה קטן עליך לטפל בהם‪..‬אבל הם נשארים מתחת לפני השטח רדומים מאוד וגסים מאוד‪ ,‬ובשעות מלחמה פתאום כל הצד‬
‫‪3‬‬
‫הנמוך והשפל של הדת הזו מתפרץ החוצה‪.‬‬
‫זה בדיוק היה הטעות של הנצרות שהיא חשבה שהבשורה של ישראל זה המחשבה ראשונה והשניה‪.‬‬
‫לבנות אנשים פרטיים חשובים‪ .‬ובזה היא זנחה את כל הסוגיא המרכזית שבשבילה עמ"י בא לעולם‪,‬‬
‫שזה לטפל בצדדים הנמוכים התת מודעים של החיים‪ ,‬שקשורים לאותם הקומות החיתיות‪ ,‬אז‬
‫הנצרות לא ביטלה את המצוות המעשיות‪ ,‬רק את סגולת ישראל‪ ,‬אבל מאה שנה אחר כך היא גם‬
‫איבדה את הסגולות המעשיות‪ .‬כי אם אין הבנה שכל עניין ישראל זה לרדת לעומקי החיים עצמם‬
‫ובהם לטפל אז אין ערך לטפל בהם ע"י המצוות‪.‬‬

‫בזה המבדיל בין ישראל לבין הנצרות‪ ,‬שניסתה לעסוק בזה‬

‫אז המחשבה שלישית קשורה לסוגית המצות אבל גם לכל המערכות הרוחניות שמתלוות אליה של‬
‫נקדש את שמך בעולם‪ .‬ובדבר הזה אין אף מגע ביננו ליבן אומות העולם‪.‬‬
‫והרב מכוון פה את הדברים בעיקר כלפי הנצרות‪ .‬שבשאלה מה הי החברה ואיך מתייחסים אליה‬
‫בדבר הזה נאו נמצאים בפדנטיות נוראית‪ .‬אפשר ללמוד אריסטו במחשבה הראשונה‪ ,‬אפשר ללמוד‬
‫כל מיני ספרי מוסר וספרות יפה אצל אומות הועלם וללמוד ממנה על נפש האדם ולפרות ממנה‪ ,‬אבל‬
‫כידוע הרב זצ"ל אהב את כולם ורומם את כולם וגם את‬ ‫במחשבה השלישית‪' -‬לא יהיה לך אל זר'‪.‬‬
‫הרשעים הכי גדולים כמו שפונהוור מהרשעים הכי גדולים הרב זיכך את כולם‪ ,‬ואפילו מבעל פעור‬
‫הרב רומם ניצוצות‪ ,‬והוא אוהב את כולם‪ .‬אבל‪ -‬ברגע שהוא רואה נצרות הרב זצ"ל מאבד את‬
‫האשתונות וכתיבה ארוכה מאוד בקבצים באורות האמונה ישראל ותחיתו על הנצרות היא הכתיבה‬
‫החריפה ביותר בכתבי הרב‪ ,‬מבלי שום נקודת זכות! נצרות זה סדין אדום‪ ,‬עד כאן‪.‬‬
‫לא כי יש לו חולשה‪ ,‬אלא כי זה בדיוק הסוגיא של המחשבה השלישית‪ ,‬שנוגעת לגבי השאלה‪ -‬איך‬
‫רואים את החברה ואת החיים עצמם‪ .‬זה דבר כזה שבו אין מה לקבל ולגייר כמו שהוא‪ .‬אלא זה דבר‬
‫שעמ"י בגויים לא יתחשב‪ .‬בגויות הזו‪ ,‬בתפיסה הערלה של מה היא התפיסה החברתית כאן זה הבדל‬
‫שמים וארץ בין ישראל לאומות העולם‪.‬‬
‫זה קשור בצורה הבוטה כלפי הנצרות אבל יכול להיות קשור גם אחר כך לסוגיות שלתרבות המערב‬
‫שקשורת למבנה חיים תרבותי חברתי‪ ,‬של מה היא החברה‪ ,‬מה תפקידה‪ ,‬איך תרבות צריכה‬
‫להיראות בתוך העולם (ע' סוגיית דרכי האמורי‪ ,‬ויען כי גבהו)‪ .‬בסוגיא הזו יש מלחמת תרבות פדנטית‬
‫מאוד וטהורה מאוד כדי לשמר את הבריאות הגדולה שעמ"י בא לבשר בעולם‪.‬‬

‫‪ 3‬אפילו ע"ז לא הייתה גרועה כמו הנצרות‪ .‬כי זה היה היסוד האלילי‪ ,‬שלעמון‪ ,‬בעלי התכונה העממית הלאומית שלהם‪ ,‬אז‬
‫המלכום‪ ,‬זה היה היסוד המרכזי של החיים שלהם ודרך החיים שלהם עבדו את ה'‪ .‬והיו עמים שדרך היצריות המינית של‬
‫הבעל עבדו את ה'‪ .‬והיו דרך בעל פעור‪ .‬והנצרות לא רק בעמ"י אלא בכל החיים כולם‪ ,‬הפסיקה את המהלך של לעבוד את‬
‫ה' דרך החיים‪ ,‬ותהיה שייך לרעיון של לדבר גבוהה גבוהה‪ ,‬כמו אותו חזיר שפושט את טלפיו ואומר טהור אני‪ .‬זה נכון‬
‫שהתרבויות האליליות לא עידנו את הכוחות האלה אך גם לא הדחיקו אותם‪ .‬אך הנצרות לא נותנת לזה מענה ורק מתעלמת‬
‫מזה‪ ,‬אפילו לא נותנת קיטור איך לשחרר את זה כלפי הסוגיא האלוקית‪ .‬אז זה בא לבסוף בדברים קציוניים מאוד שגרמניה‬
‫של אדו יוצאת למלחמה ומתפרץ כל הגועל הנמוך שלהם‪.‬‬
‫‪15‬‬

‫הרחבה‬
‫הסוגיא הזו רחבה מני ים ברב‪ ,‬ונגע בקצת מקורות שעוסקים בכך‪ .‬אחד המקורות המרכזיים זה‬
‫דיונים ארוכים שהיו לרב עם אלכסנדרוב‪ ,‬שרצה להקים בית מדרש מודרני לרבנים שילמדו גם מחכמי‬
‫אומות העולם‪ ,‬והרב מבאר איתו תוך כדי הדברים את מושג הלאומיות הישראלית‪ ,‬ואת ההבדל שבין‬
‫ישראל לעמים‪.‬‬

‫תכונתם הלאומית של ישראל‪ -‬אהבת ה'‬

‫איגרות חלק א‬
‫איגרת מד‪ /‬עמ' מג‪-‬מד‬
‫ב"ה‪ ,‬עה"ק יפו ת"ו‪ ,‬י"ג כסלו תרס"ז‪.‬‬
‫לכבוד ידידי הרב הגדול החכם הנעלה מו"ה שמואל אלכסנדרוב נ"י‪ ,‬שלו' וברכה‪...‬‬
‫התכונה הישראלית האמיתית‪ ,‬הקבועה בעמק הנשמה העברית‪ ,‬היא ברכת אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שהעיד‬
‫עליו הכתוב ‪" :‬זרע אברהם אוהבי" ‪ ,‬עצם החיים הישראליים הם כלולים רק בנקודת אהבת השי"ת‪,‬‬
‫ואהבת שמו ית' דוקא בשם ד' אלהי ישראל‪.‬‬
‫הרב פה נוגע בנקודה‪ ,‬בעיקר החידוש של הלאומיות הישראלית לעומת לאומיות של אומות העולם זה‬
‫החידוש של 'אהבת ה''‪.‬זרע אברהם אוהבי‪ .‬כי כמו שהרב מבאר באוהת"ח א‪ .‬שהתפיסה העולמית‬
‫רגילה שיש סתירה בין הקב"ה לעולם‪ ,‬וממילא בין האידיאה האלוקית לאידיאה הלאומית‪ .‬שלכן גם‬
‫אם לאדם יש אקסטזות רוחניות גדולות ורצון להיות קשור לצדדים רוחניים אבל הוא יודע שהוא צריך‬
‫לחתום ויתור על הצדדים העוצמתיים והאיתנים של החיים‪ ,‬והחיים הקיומיים שלו יהיו מאוד רפויים‪.‬‬
‫הדבר הזה מעביר מסר שאולי דרוש ל‪'-‬יראת ה' אך לא אהבת ה'‪ .‬ובצורה סמויה גם לפעמים‪ -‬שנאת‬
‫ה'‪ .‬שבפיו הוא מהלל את ה'‪ ,‬אך בליבו רחק ממנו‪ .‬הוא מרגיש בלב שבזה שאני מקושר לקב"ה זה‬
‫סיבך לי את החיים ואימלל אותם והפך אותם להיות חיים מאוד עצובים‪ .‬אז בעל כורחו הוא מבין‬
‫שהוא חייב להיות קשור לקב"ה‪ ,‬אבל בתוכו הוא מרגיש את המחיר השלם שהוא צריך לשלם‪ ,‬שבכל‬
‫המערכות הנהנתיות והקיומיות שכל אדם קשור אליהם בהם הוא מרגיש מתח וסתירה בינו לבין‬
‫הקב"ה‪( .‬כמו שפעם העברתי סמינריונים‪ ,‬וילד יתעמת איתי אם יש אלוקים או לא‪ .‬ואז הוכחתי לו‬
‫באופן לוגי שיש‪ ,‬והוא חשב כמה דקות ואמר‪' -‬וואוו‪ ,‬יש אלוקים‪ .‬איזה באסה'‪ .‬מעכשיו אני אהיה דתי‪,‬‬
‫שזה מה שנגזר על מי שחי באומות העולם‪ ,‬שהצדדים הקיומיים שלו‬ ‫אבל החיים שלי הלכו)‪.‬‬
‫מושכים אותו למטה‪ .‬אז הוא הבין שיש ועלם רוחני וכו'‪ ,‬אבל תמיד הוא יהיה בטרוניא מול זה‪.‬‬
‫ועמ"י חידש את זרע אברהם אוהבי ‪ ,‬הוא מרגיש סימפטיה לקב"ה‪ ,‬ומרגיש עד כמה שיוסיף עוה"ב‬
‫בניין יוסיף עוה"ז בניין ולהפך‪ .‬זה מה שגנוז בפסיכיקה הלאומית שלישראל‪ .‬שחיה את כל מרחבי‬
‫החיים כולם‪ ,‬מתוך אותה נקודה עדינה עליונה‪.‬‬

‫כל יתר תנאי החיים‪ ,‬הרבים והרחבים‪ ,‬הפרטיים והכלליים‪ ,‬הנם רק תוצאות ומילואים ליסוד החיים‬
‫העקריים‪ .‬זאת היא התכונה העיקרית שלנו‪ ,‬שנתגברה בנו בראשית טל ילדותנו‪ ,‬והיא הולכת עמנו עדי עד‪.‬‬
‫ואע"פ שלפעמים היא מחעלמת‪ ,‬היא עומדת דוקא בשביל זה לחזור ולהגלות בכח יותר גדול‪ ,‬כחק כח כביר‬
‫ואדיר שסבל זמן רב מכח עוצר ומונע‪ ,‬שכשמתגבר עליו הוא ברעם כח אמיץ בנפץ וזרם‪ .‬שאחרי הכפירה‬
‫הגדולה של הדורות האחרונים‪ ,‬שלכא' העלימו את התכונה הזו‪ ,‬אבל כשעמ"י ישוב בתשובה‪ ,‬הוא‬
‫ישוב בתשובה הרבה יותר עליונה‪ ,‬ויגיע למדרגה הרבה יותר עליונה של אהבת ה'‪ .‬שהרי כל הכפירה‬
‫באה רק בגלל זה‪ ,‬בגלל שהתכונה של אהבת ה' ובירור הסמפתיה האלוקית לא הייתה בהירה‬
‫מספיק‪ ,‬והכפירה תשחרר אותנו משפעות נוצריות שהיו לנו ותחדד עוד יותר את החיבור בין המערכות‬
‫זאת התכונה לא‬ ‫הלאומיות לקרבת אלוקים‪ ,‬ובכך תתגלה תכונה זו בעוצמה עוד יותר גדולה‪.‬‬
‫השתנתה הלא תשתנה‪ .‬תהלוכות החיים וצורתם ‪.‬החיצונה הן מקבלות לפעמים איזה שינוי‪ ,‬אבל לא התוכן‬
‫הפנימי‪" .‬זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"‪ .‬והזכרון הזה הוא‬
‫עומד וקיים לעד‪" ,‬לא איש אל ויכזב‪ ,‬ובן אדם ויתנחם"‪.‬‬
‫[ זאת היא התכונה שלנו הקבועה והקיימת‪ ,‬שהיא אינה צריכה לא מחקר ולא פילוסופיא‪ ,‬ולא שום תבלין‬
‫שבעולם‪ ,‬לקיומה ולעצם הוייתה‪ .‬וכל מה שאנו מרחיבים ומשכללים את הדעה וההכרה אינה כ"א כדי‬
‫ליתן מקום ומרחב להתכונה האלהית העצמית הזאת‪ ,‬שתתפשט ותתגלה ביותר‪ ,‬וע"י גילוייה החיצונים‪,‬‬
‫שאינם דומים כלל ואינם עולים בערכם לעצם מעלת חזקת ובהירות התכונה הפנימית של אהבת ד' אלהי‬
‫ישראל הגנוזה בנו‪ ,‬דוקא מצד קלישותם ומיעוט אורם הנע יכולים להכניסם לפעמים בדבורים הגיוניים‪,‬‬
‫ולהשתתף על ידם עם המצויינים השרידים שבכל הציבור האנושי‪ .‬שזה סוגיא קודמת למאמר שלנו‪ ,‬כמו‬
‫שהערנו לעיל‪ ,‬על עצם תכונת החיים הישראלית שחיה את הצד המקורי שבחיים‪ ,‬שמתוך שזה תכו‬
‫תהווי תינו זה מה שמאפשר לנו במימדים היותר גלויים ומודעים להופיע את סוג המחשבה השלישית‬
‫ואת תכונת אהבת ה'‪ .‬שלכן הלאומיות זה לא רק 'חיסרון‪ ,‬שמשפיל את החיים‪ ,‬אבל‪ -‬שרק עמ"י יכול‬
‫להתמודד איתו'‪ ,‬אלא הלאומיות מחברת אותנו למדרגת חיים הרבה יותר עליונה‪ ,‬שאמנם מתגלה‬
‫‪16‬‬

‫בעולם כתכונה מאוד מושפלת‪ ,‬אך לעמ"י שעמד על הר סיני יש את הכוח לחיות את שורשה‪ ,‬וממילא‬
‫לתקן גם את המציאות הלאומית]‪.‬‬

‫לכן אם אנו רוצים לתפוס את השור בקרניו‪ ,‬להבין מה מיוחד במחשבה השלישית של ישראל‪ ,‬מדוע‬
‫זוהי סוגיא רוחנית כזו שהיכולת להתעסק בה זה כישרון ישראלי בלעדי‪ ,‬וכל ניסיון של אומות העולם‬
‫להתעסק בזה הוא תמיד יהיה מעוות ביחס לכל הבשורה הישראלית ועל כן אין לנו לקבל בזה שום‬
‫דבר מאומות העולם‪ ,‬זה בדיוק מה שהרב אומר פה‪.‬‬
‫כי אצלנו החיבור בין עוה''ז לעוה''ב הוא חיבור טבעי‪ ,‬הקשר שלנו לקב''ה זה קשר של סמפתיה‪ ,‬של‬
‫אהבה תמימה‪ .‬ואצל אומות העולם היחס לאלוקים הוא תמיד יחס זר‪ ,‬מאיים‪ ,‬יחס כזה שבא מחוץ‬
‫לחיים‪ .‬וממילא ברגע שיש שאלות של תרבות איך עולם רוחני מתרגמים לחיים‪ ,‬אז תמיד יהיה‬
‫הסתבכות לכאן או לכאן‪ .‬או שמאוד יאהבו את החיים וזה יבוא על חשבון של ניכור ובריחה‬
‫מהגעגועים של האדם לקב''ה‪ .‬ואם אדם ירצה געגועים לקב''ה זה יבוא באופן שמצריך חסימה של‬
‫כוחות החיים שלו‪ .‬ורק בעמ''י היחס בין הסוגיות האלה זה 'זרע אברהם אוהבי'‪ ,‬מעולם לא הסתבכנו‬
‫במתח שבין העוה''ז לעוה''ב (זה לא רק כתוב בספרים‪ ,‬באיגרת מד‪ ,‬שזה כך‪ ,‬אלא זה דבר שרואים בחוש‪ .‬שבצורה‬
‫הכי פשוטה‪ ,‬רק בעמ''י ישנה חברה‪ ,‬תרבות חיים‪ ,‬שבצורה המעשית הגלויה‪ -‬שהיא עדות על סגולה מקורית פנימית‪-‬‬
‫שמלאה געגועים לקודש מרובה בתורה ומצוות בכל פינה ופינה מהחיים שלה‪ ,‬ויחד עם זה היא מלאה רוחב של חיים וזה לא‬
‫בא בצורה של פרישות‪ ,‬אמנם עם תובענות מהחיים ולא קבלה שלהם כמות שהם‪ ,‬שכן אין וויתור על העוה''ב‪ ,‬אך מבלי‬
‫שנאת החיים אלא מלאות של חיים‪ .‬והיכולת המעשית הגלויה הזו‪ ,‬של 'גם וגם'‪ ,‬היא מבטאת נקודה פנימית יותר של 'תלות‬
‫זה בזה וחיזוק הדדי'‪ ,‬ונקודה עוד יותר פנימית של אחדות מקורית של הדברים‪ ,‬שיש לנו עוד עבודה גדולה להוציא לפועל‬
‫את אותה סגולה פנימית ישראלית שתחשוף את שתי המדרגות הללו‪ ,‬עומק לפנים מעומק) ‪ .‬ולכן אם ננסה לחבר את‬
‫היחס בין עוה''ז לעוה''ב ע''י השפעה מתשובות שאומות העולם נתנו לדברים האלה‪ ,‬גם אם נקבל‬
‫מהם דברים חיובים‪ ,‬בסופו של דבר הניגון היסודי של הזעם והטינה שיש בלב אומות העולם אל‬
‫הקודש‪ ,‬או שהם יהיו דתיים מדי וישנאו את העולם ויהיו פאסימים כלפיו‪ ,‬או שיהיו לאומיים וישנאו את‬
‫הקודש‪ .‬אבל זה דבר של ענבי הגפן בענבי הסנה‪ ,‬ערבוב שלא יכול להתקיים‪ .‬ולכן לצורך בניית‬
‫התרבות הישראלת אנו צריכים להיות מאוד נאמנים לטהרה הישראלית שלנו‪.‬‬

‫‪ 3‬מדרגות המחשבה ומקומם בישראל‬

‫‪ 3‬המדרגות‪' -‬אישיות יחידית' (תיאורטית)‪ ,‬אישיות יחידית שמושפעת מהפסיכיקה הציבורית‪ ,‬ולאומיות‬
‫איגרת סד‪/‬עמ' עא‬
‫ב"ה‪ ,‬עה"ק יפו ת"ו‪ ,‬ג' אדר תרס"ז‪.‬‬
‫שלו' וברכה לכ' ידידי הרה"ג החכם הנעלה מר שמואל אלכסנדרוב שליט"א‪.‬‬
‫‪...‬כבר אמרתי במכתבים‪ ,‬שמצדם של יחידי הסגולה אין אנחנו יודעים הבדל בין עם ולשון ו"נכרי‬
‫שעוסק בתורה ה"ה ככה"ג"‪ ,‬חריף מאוד‪ .‬אין שום הבדל בין יהודי פרטי לגוי נוכרי! (לקמ'‪ ,‬מבחינה‬
‫מממשית ולא תיאורטית‪ ,‬נראה שהרב כמובן מסייג את זה) וממילא‪ -‬כבר אמרו חכמינו הראשונים‬
‫"נקבל פני פילוסופוס חברנו" ואין בעיה לקבל מעניינים שקשורים לעולם היחיד דברים גם מאומות‬
‫אבל מה שאנו דורשים בשבחה של כנסת ישראל בכלל‪ ,‬הוא על‬ ‫העולם‪ ,‬שזה המחשבה הראשונה ‪.‬‬
‫דבר הסגולה האלקית הנמצאת בנשמת האומה בכללה ‪-‬שזה לכן המחשבה השלישית‪ ,‬שבה יש הבדל‬
‫מוחלט בין אור לחושך בין ישראל לעמים‪ .‬אבל זהו? רק מצד הכלל? לא‪,‬אלא הרב עכשיו מוסיף עוד‬
‫דבר חשוב ש‪ -‬וממילא היא מתגלה ג"כ בכל יחיד באיזו צורה מיוחדת‪ .‬שממילא זה קשור גם למדרגה‬
‫השנייה‪ .‬שלמרות שתיאורטית אם היית מסיר את ההשפעה הישראלית החברתית‪ ,‬הפסיכיקה‬
‫הסמויה מהחיים של יחיד מחסידי אומות העולם‪ ,‬אז כשלעצמו‪ ,‬הוא היה בדיוק כמו גוי‪ .‬אבל כיון שאין‬
‫דבר כזה אלא לעולם בתוך עמי אנוכי ישב‪ ,‬בין לגריעותא 'היה ראוי שתשרה עליו שכינה איך אין דורו‬
‫ראוי לכך'‪ ,‬ולפעמים למעליותא‪ ,‬שהוא 'שריד קטן מדבר גדול'‪ ,‬אבל לכן עכ"פ‪ ,‬גם את חיי היחיד אי‬
‫אפשר לקבל כמות שהם‪.‬‬
‫ומקרא מלא הוא‪:‬ונפלינו וגו'‪ .‬שבזה גם רואים שמשה 'ביקש שלא תשרה שכינה על אומות העולם'‪,‬‬
‫ולהם לא תהיה את היכולת לתקן את המימד הלאומי אלא רק לישראל‪ .‬למה? כי טוב שכל אומה ולשון‬
‫חיים את הצד הבהמי שלהם בצורה האינסטינקטיבית שלו‪ ,‬גם זה טוב‪ ,‬גם לזה שהמערכות הלאומיות‬
‫של אומות העולם הם גסות‪ -‬יש תפקיד‪ .‬אבל יש חשיבות שבתוך העולם הזה מורשת פליטה יש‬
‫מה התפקיד של הגסות של אומות‬ ‫לאנושות בכנס"י שאצלה האופי התרבותי הוא אחר לגמרי‪.‬‬
‫העולם? בגדול‪ -‬אותו התפקיד שיש לבעלי החיים בעולם‪.‬כלומר זה מה שנותן לבנות את העוה"ז‬
‫בצורה המדויקות והמתוקתקת שלו‪ .‬שהקומה הטבעית תופיע בכל מלא עוצמתה וטבעיותה‬
‫ואיתניותה‪ .‬ובאמת רק הדבר הזה‪ ,‬שהטבע יופיע בכל מלא עוצמתו‪ ,‬יאפשר לעמ"י לחשוף את גודל‬
‫מקוריות קדושתו הפנימית‪ ,‬שיכולה להחיות גם את כל המערכות העוצמתיות האלה‪ .‬ולכן דווקא‬
‫בשביל הבשורה הישראלית 'ביקש משה שתשרה שכינה על ישראל ונתן לו‪ ,‬וביקש שלא תשרה‬
‫שכינה על אומות העולם'‪ -‬כדי שהבשורה הישראלית תהיה מוכרחת להתגלות בכל מלא עוצמתה‪.‬‬
‫‪17‬‬

‫לכן המערכות הקיומיות לא מכוונת כלפי המוסר‪ ,‬בכוונה‪ ,‬אחרת הדבר הזה היה מערער את כל הצד‬
‫הספונטאני והיציב של החיים‪ .‬שצריך שהוא יתגלה בכל מלא עוצמתו‪ .‬ולכן בצורה כללית בתבניות‬
‫העולמיות יש פער בין העוה"ז לעוה"ב ויוצר מצב שאדם שיותר מדי קשור לעוה"ב זה מחליש את‬
‫אמנם באמת זה לא כ"כ אידיאלי כמו שאנו מתארים‪ .‬סוף סוף זה קשור‬ ‫הקשר שלו לעוה"ז‪.‬‬
‫לסיבוך של העולם שיותר מדי הלך אחרי העוה"ז וביצר את תבניות החיים על פי התבניות העולמיות‬
‫האלה כך שנוצר איזה משהו מחלתי של התמכרות יתר לעוה"ז‪ ,‬שלכן זה מוטבע עמוק עמוק‬
‫בפסיכיקה הלאומית של העולם שממילא מצידה האדם תמיד מרגיש שאם אני קשור לשאיפות‬
‫מוסריות אז אני מנותק מהלאומיות‪ .‬ימין זה להיות לאומי ושמאלני זה להיות המואני‪ .‬כך המציאות‬
‫ולכן כיום‪ ,‬בכל העולם‪ ,‬מוסרי אפשר להיות רק ע"י‬ ‫החברתית בנויה‪ .‬ויוצרת את המתחים האלה‪.‬‬
‫פירוק המערכות הלאומיות‪'.‬והגויים חרב יחרבו'‪ .‬שהעולם צריך להשתחרר מהגסות של ההתמכרות‬
‫שלו למערכות הלאומיות שקיימות‪ .‬העולם יצטרף לעבור מהפכה בצורה בריאה ולא מזויפת ע"י שהוא‬
‫ינק מהתתרבות הישראלית שתעורר לו מבט על העוה"ז ממקום אחר לגמרי‪ .‬אך כשבוחנים את‬
‫העוה"ז כעוה"ז אז תמדי הוא צריך את הביצור שלו ועולם הרוח מאיים עליו‪ .‬רק כשזוכים למחשבה‬
‫ישראלית עליונה כזו‪ ,‬שלראות את העוה"ז מתוך עוה"ב אפשר להתחבר למערכות הלאומיות מבלי‬
‫להתנכר לעולם הרוח‪ ,‬אלא מתוך סמפטיה ממנו ואדרבא‪ ,‬מערכת של הפריה הדדית‪.‬‬
‫ואלכסנדרוב אומר לו בא נהיה חופשיים ונשתחרר מכל מיני חסימות כאלה‪ ,‬הרב אומר לו אדרבא‪,‬‬
‫והחופש הגמור שלנו הוא שנהיה עצמינו ‪ ,‬שנהיה מרימים ראש בגלוי להתפאר באהבת כנסת ישראל‪,‬‬
‫החקוקה בנשמתנו פנימה‪ ,‬ואין לנו להכחיש אהבה טהורה זאת‪ ,‬לא מצד כל הגיון מדעי‪ ,‬ולא מצד כל‬
‫חסידות קוסמופוליטית‪ .‬כשנהיה יונקים מבארנו‪ ,‬באר ישראל‪ ,‬יהי' לנו כל‪ ,‬גם חסידות‪ ,‬גם דעה‪ ,‬ובהרחבת‬
‫הדעת של עשירות פנימית נשקיף על כל הככר האנושי‪ ,‬להתכבד בחיל של חלקנו באוצר הכלל ושל חלקנו‬
‫המיוחד שאין לזרים יד בו‪ -.‬הללו את ד' כל גויים‪ ,‬כי גבר ע' חסדו‪.‬‬

‫איגרת קי‪/‬עמ' קלה‬

‫ב"ה‪ ,‬עה"ק יפו ת"ו‪ ,‬ך"ט שבט תרס"ח‪.‬‬
‫לכבוד ידידי הרב הג' החכם הנשגב מו"ה שמואל אלכסנדרוב שליט"א‪ .‬שלו' וברכה‪,‬מקודש‪...‬‬
‫כן מה שמזכיר כתר"ה אותי‪ ,‬שהציורים של אהבה העליונה אינם מיוחדים דוקא לישראל‪ ,‬כי טובי חושבי‬
‫אוה"ע גם הם מדברים בזה‪ .‬אז אלכנסדרוב התקיף את הרב זצ"ל למה אתה חושב שרק בעמ"י יש‬
‫אנשים מיוחדים‪ ,‬יש הרבה כאלה גם אצל אומות העולם‪ .‬לא אמרתי מעולם‪ ,‬שהידיעות העליונות חסרות‬
‫הן למין האנושי‪.‬‬
‫אם היו חסרות בטבע‪ ,‬לא היתה שום תקווה להעלותם למרומי האושר שאנו מקוים לו‪ ,‬כאן הרב מוסיף‬
‫עוד דבר מאוד חשוב‪ ,‬שאם יחידי אומות העולם לא יכולים להגיע למדרגות עליונות‪ ,‬והפער הוא לא‬
‫רק ברמה האלומית אלא גם באישית‪ ,‬אז גם כל מגמת ישראל הופכת להיות עקורה‪ .‬כל תפקיד‬
‫ישראל לתקן עולם במלכות שדי ולרומם את כל העולם אלינו‪ .‬אז אם אומות העולם במבנה האישותיו‬
‫שלהם י ש להם גסות עקרונית (כלומר‪ -‬מצד עצם החיים)‪ ,‬אם הם באמת היו בחיית השדה‪ ,‬אז אין‬
‫וכמו שביארנו לעיל‪ ,‬בהערה‪ ,‬שבאמת יש צד שנכון לומר שכל‬ ‫לנו יכולת אמיתית לתקן אותם‪.‬‬
‫ההבדל בין נבואת משה לנבואת שאר הנביאים לרוח הקודש שיש לאומות העולם וכו'‪ ,‬זה הכל הבדל‬
‫רק מבחינת 'עד כמה החיים הסוביקטיבים חסומים ואטומים בתוך עצמם'‪ .‬ומשה הוא לא 'יותר גדול'‬
‫מכל שאר הנביאים‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬הוא רק יותר שקוף‪ ,‬ובכך הוא מסוגל לפתוח אותו אל השלמות שכבר‬
‫קיימת כל המציאות כולה בעצם חייה‪ .‬אבל ממילא מתוך כך‪ -‬היא קיימת גם בכל יחיד ויחיד‪ ,‬בכל דבר‬
‫ודבר במציאות‪ ,‬שלכן יש למציאות את יכולת התיקון שלה‪ ,‬מכיון שהשלמות כבר בצורה אמיתית‬
‫ולכן ברמה האישית‪ ,‬כפי שמתגלה דרך הגרים‪ ,‬וכפי שיתגלה לעת"ל שעתידה כל‬ ‫מונחת ביסודה‪.‬‬
‫האנושות להפוך למשפחה אחת‪ ,‬זה בוודאי שברמה האישית שלו יש לו את היכולת להיות קשור‬
‫לגמרי לצורתם של ישראל‪.‬‬
‫אלא שהן עלומות הרבה‪ ,‬ואינן חיות בלב האומות במהותן הלאומית‪ ,‬ובנחלת ד' האהבה האלקית היא‬
‫צביונה הפנימי‪ ,‬שחייה הלאומיים נובעים ממנה‪ .‬וזה המחשבה השלישת‪.‬‬
‫וממילא וזה חוזר למחשבה השניה‪ -‬מוכרח הדבר‪ ,‬שיהיה ג"כ הפרש‪ ,‬בין האישים הפרטיים‪ ,‬אע"פ‬
‫שההבדל הוא לפעמים מתעלם מאד‪ ,‬שמ"מ רוח הכלל חלק ממנו שורה הוא על כל יחיד‪ ,‬ע"כ אומר גם‬
‫היחיד בשמחה "שלא עשני גוי"‪ .‬עשני לשון יחיד‪ ,‬וגוי זה כמו שהרצי"ה מסביר בעו"ר‪ -‬שזה לא מתייחס‬
‫לצד הפרטי‪ ,‬שזה הביטוי 'נוכרי'‪ ,‬כמו 'נוכרי שעוסק בתורה'‪ .‬אלא גוי זה כמו 'זורק אבן לגו'‪' ,‬מי גוי‬
‫גדול'‪ ,‬גוי הכוונה אומה‪ .‬ולכן אדם מישראל לא מברך על שלא עשני עם גנים של צ'רקסי‪ ,‬אלא שלא‬
‫עשני שייך אל תרבות אחרת‪ .‬לצד הלאומי של אומות אחרות‪ .‬ואעפ"כ כל יחיד ויחיד מברך את זה‪,‬‬
‫כי זה שאני שתול בתוך התרבות הבריאה של כנס"י זה בוודאי בצורה סמויה משפיע על האישיות‬
‫שלי‪.‬‬
‫‪18‬‬

‫המחשבה השניה‪ -‬בירור השפעת הצד הלאומי על האישיות של כל אחד ואחד‬

‫כדי להבין איך זה קורה נחזור לאיגרת מד‬
‫כי אע"פ שיוכלו להיות אנשי אלקים ג"כ בכל עם ולשון‪ ,‬מ"מ מוכרח הוא‪ ,‬שכל איש ואיש מאיזה אומה‬
‫שתהיה‪ ,‬יכיל בקרבו את תוכן הנשא וגם את התוכן השפל של אומתו‪ ,‬יש את השר של כל אומה ואומה‬
‫שתעצב ותשפיע את ההתנהגות של כל אחד ואחד מאומות העולם‪ .‬אבל ממילא גם הצד הנמוך שבכל‬
‫תרבות ותרבות בצורה בלתי מודעת זה גם משפיע על כל יחיד ויחיד‪ .‬ולכן יכול להיות שברמה‬
‫האישית המחשבה והתוכן שהוא יופיע בעולם יהיה חיובי‪ .‬אבל זה לא יעזור‪ -‬כי אין אפשרות לשום‬
‫אדם להיות מחלץ את עצמו לגמרי ממסגר האומה‪,‬שכבר קבעה לה תכונה נפשית מיוחדת‪ ,‬בזה עצמה‬
‫שעלתה על במת העמים בתולדה‪.‬‬
‫לפעמים קשה לאבחן את זה ברמה האישית איך זה משפיע‪ .‬אבל בגדול זה כמו שכשיש ציור‪ ,‬הנוף‬
‫והרקע של הציור מאוד משמעותי לראות את הציור עצמו‪ .‬אותו ילד בשמים בהירות נראה שמח‪ ,‬והוא‬
‫יראה שם 'אופק חדש'‪ ,‬ילד קם עם פנים קדימה‪ .‬ועם את אותו ילד יציירו סביב שמיים קודרות‪ ,‬זה‬
‫יעורר בי את כל תקופות הבדוד בחיים שלי‪ .‬ילד בודד וחסר אונשים‪ .‬הציור אותו ציור אבל הרקע‬
‫מעצב את הדברים יותר מהדבר עצמו‪.‬‬

‫כמו שהרב מבאר את זה יותר באו"י‪,‬ה‪,‬ה‬

‫שהרב מדבר על הקשר של הקב"ה בצורה נכונה‪ . 4‬אבל בשביל זה דרוש שהכל יהיה קשור לכך‪" -‬לזה‬
‫דרוש שיהיו כל חוגי ההרגשות והמחשבות מתאימים ‪ ‬אל היניקה של החמדה והעריגה האלהית‪ .‬ולזה אין די במעשים‬
‫הפרטיים שיהיו‪  ‬רצויים‪ ,‬ומשוקלים בשקל של מוסר מאיר ומתוקן‪ ,‬כ"א גם שהרגשות הפנימיות‪  ,‬המתרוצצות מאיליהן‬
‫בתוך הנשמה‪ ,‬יהיו מבונים על בסיס האור והשלימות‪ .‬שלא רק המודע של האדם אלא גם התת מודע שלו‬
‫יהיה בריא‪ .‬והוא מואד מושפע מהמערכות החברתיות שהוא נמצא‪ .‬ודבר‪ ‬זה אי אפשר כ"א כשתהי' נ"כ‬
‫האומה‪ ,‬שממנה היחיד בא‪ ,‬כולה מיוסדת ברוחניותה ‪ ‬על הטוב והאור האלהי‪ ,‬שאז מתאימות הרגשות הבאות לאדם‬
‫מצד לאומיותו אל‪  ‬האור הטהור של המוסר היחידי העליון‪ .‬אבל אם האומה היא רשעה בתכונתה‪ ,‬אי‪ ‬אפשר שהיחיד‬
‫היוצא ממנה יהיה כולו בר וטהור‪ ,‬כי הרגשות הלאומיות מוכרחות ‪ ‬להטיל בו את זוהמתן"‪ .‬והיום הפסיכולוגיה‬
‫יודעת שהצד היותר משמעותי באישיות של האדם זה לא המודע שלו שהוא רק ‪ 15‬אחוז מהזהות‬
‫שלו‪ .‬ו‪ 85‬אחוז מהתת מודע‪ .‬ויונג‪ ,‬תלמידו של פרויד‪ ,‬הבין שהתת מודע של האדם הוא רק קצה‬
‫הקרצחון של הפסיכיקה הציבורית שקשורה לאדם שלכן היא מאוד קשורה ומשמעותית לאישיות‬
‫הפרטית של כל אחד ואחד‪.5‬‬

‫מציאות המחשבה הראשונה בישראל‪ -‬בתקופת הגלות‬

‫אמנם אמרנו שבמחשבה הראשונה אין אף הבדל בין ישראל לאומות העולם‪ .‬אבל הרי כמובן שיש‬
‫בעמ"י הרבה מעלות גדולות חוץ מהמחשבה הלאומית‪ ,‬יש בעמ"י נבואה‪ ,‬ואפילו במחשבות‬
‫הראושנות אנו רואים דברים מיוחדים באופן יוצא מן הכלל בעמ"י‪ .‬מה המשמעות של זה?‬
‫הרב אומר באא"י ג שכשעמ"י נמצא בארצו אז הוא מגלה את החיים המיוחדים שקיימים בו‪ .‬אך‬
‫כשעמ"י בגלות‪,‬כל הצד התרבותי שלנו שקשור לתפקיד הגדול לתאר איך יש תרבות חיים חברתית‬
‫מדינית ציבורית שחיה לאור החיים האלוקיים היא נמצאת במצב מאוד פגום‪ .‬כמו שהגר"א מתאר‬
‫שאנו במעין בית קברות לאומי‪ .‬ולכן עיקר ההשפעה של ישראל על אומות העולם חוזרת למחשבה‬
‫הראשונה‪ .‬ש'מתעלה המקוריות הישראלית לאותו החלק העליון התמציתי שיש לישראל דווקא‬
‫בסגולת האדם‪ ,‬וזה נשאב דווקא בגלות'‪ .‬הבשורה של ישראל מתגלית בבשורה האונבירסאלית‬
‫שקשורים לאדם באשר הוא אדם‪.‬‬

‫שזה מה שחז"ל אומרים 'כיון שגלו ישראל מעל אדמתם אין לך ביטול תורה גדול מזה'‪ .‬שאמנם‬
‫נכתבים הרבה הרבה ספרי תורה‪ ,‬אבל יש ביטול של 'התורה'‪ ,‬של כל מגמת התורה‪ ,‬שזה לקדש את‬
‫ה' בארץ‪ .‬לחשוף את השכינה שבתחתונים‪ .‬מכיון שכמו שהמהר"ל מסביר על בין חכמה לנבואה‪,‬‬
‫שהאחרונה לא דיברה על העולם הבא‪ .‬מכיון שבמציאות שבה הכל מואר באור יום‪ ,‬אז אין את הפניות‬
‫הנפשית לזהות את הכוכבים הרחוקים ואת האור הקלוש שיש בהם‪ .‬זה לא רק ש'אין עניין בזה'‪ ,‬אלא‬
‫זה הופך להיות ממש חוסר התאפשרות כזו‪ .‬שכל הווית החיים של האדם‪ ,‬כל חושיו‪ ,‬כל מחשבתו‪,‬‬
‫כולם ממוקדים ומתמלאים באור הגדול שממלא את החיים הקרובים שלו‪ ,‬וממילא רק בזה הם יהיו‬
‫מסוגלים להסתכל‪ .‬אבל כאשר לפתע כל המציאות נהית חשוכה‪ ,‬אז אפשר להביט רחוק ולראות את‬
‫‪ 4‬להיות יונק מזיו האלהות‪ ,‬במובנה הטהור העליון‪ ,‬שרוממות מעלתה ‪ ‬היא הענוה של "תכלית הידיעה שלא נדע"‪ ,‬ועם כל זה‪ ,‬למרות מה שידיעה זו‬
‫היא‪ ‬שלילית‪ ,‬תהיה הנשמה מלאה ומתמלאת תמיד בכל עת ועונה ציורים אלהיים חדשים‪ ,‬מעדנים ומרוממים‪.-‬‬
‫‪ 5‬להדריך נפשות‪ ,‬שהן מלאות זוהמא ונטיות רשעיות‪ ,‬אי‪ ‬אפשר באור הזיו האלהי כי אם ע"י עילום גדול‪ ,‬וכל שהרשעה יותר שלטת כך‪ ‬העילום‬
‫צריך להיות יותר מעובה‪ .‬הירידה שלנו מפני החטא גרמה גם בנו עביבות גדולה‪ ,‬שהשלילה הבאה‪ ‬בעקבתא דמשיחא‪ ,‬ועמה החוצפה‪ ,‬היא מכוונת‬
‫מצד תכסיס ההנהגה העליון לטהר‪ ‬את המשך הזיו העליון מכל סיג של ציורים חיוביים בתוך העצמיות האלהית‪ ‬העליונה‪ ,‬אבל בתוכיות תכונתנו‬
‫נמצאת היכולת לחיות באור ד' הבהיר‪ ,‬ולהמשיך‪  ‬על ידו הדרכות כוללות ופרטיות‪ ,‬ע"י הלבשות יפות שאינן פוגמות את האור כ"א‪ ‬מתקנות אותו‬
‫למראה עינים‪ .‬אבל בעולם כולו‪ ,‬במובן האומות שבתוכו‪ ,‬אין גם ‪ ‬אומה אחת המוכשרת לזה‪ .‬ע"כ מוכרח הערפל לכסות לאומים‪  .‬רק כשנהיה מה‬
‫שאנו צריכים להיות‪ ,‬תשוב להאנושיות הסגולה העליונה‪ ,‬שהתמצית שלה תהיה מסוגלה לאור הרוחני הגנוז בתכונתה‪ ,‬וממילא תתרומם‬
‫כולה‪ ‬ובגאון תכיר את האושר שלה‪ ,‬במה שזכתה שהחלק היותר מוכשר שבה יהיה ממולא‪ ‬באור האלהי הזך‪ ,‬וע"י השפעתן תדע בכללותה איך‬
‫להתרומם למי מדתה‪ .‬‬
‫‪19‬‬

‫כוכבי השמיים‪,‬לראות דברים מאוד עליונים ומאוד רחוקים ולא ממשיים‪ .‬הרבה יותר רחוק מכל מה‬
‫שאפשר לראות במציאות הקרובה‪ .‬אך זה מתוך מציאות כזו של חיסרון גדול בתוך המציאות‬
‫הממשית שבה אנו חיים‪ ,‬ולכן מתגלה הסגנון המופשט העליון הזה‪ ,‬שעם כל נשגבותו‪ ,‬סוף סוף יש בו‬
‫זה מעבר מחכמי הרגש‪ ,‬שכל התורה שהם מדברים היא‬ ‫בחינה של 'הרוצה לשקר ירחיק עדותו'‪.‬‬
‫ממלאת את כל ווית החיים הקרובה שבה הם חיים‪ ,‬והיא עצמה מבטאת קודש‪ ,‬לבין חכמי השכל‪,‬‬
‫המופשט‪ ,‬המתנשא מעל החיים‪(.‬גם בפסיקת ההלכה‪ ,‬זה מעבר מסגנון של 'תא חזי'‪ ,‬ל'תא שמע'‪ ,‬אך‬
‫מבלי שאתה רואה ממש את הדברים)‪.‬‬
‫ולכן באופן כללי ביציאה של עמ"י לגלות‪ ,‬אז אנו פחות מדברים בתכנים שקשורים להבעות חיים‬
‫ישראליות‪ .‬אלא עיקר הספרים שנכתבים הם ספרים כמו‪ -‬העיקרים‪ ,‬חובת הלבבות‪ ,‬מו"נ‪ ,‬וכיו"ב‪,‬‬
‫שהם מדברים בסגנון של המחשבה ראשונה‪ .‬ולכן אז הראשונים הרבה הביאו מדברי אומות העולם‪,‬‬
‫כי סוג הדברים שבהם דיברנו בתקופת היותינו בגלות‪ ,‬מכיון שאז לא היה לנו יכולת לבטא את‬
‫הדברים בצורה ריאלית ממשית‪ .‬נכון‪ ,‬היה אז כמה פלאי פלאים‪ ,‬תופעות יחודיות ונדירות ביותר‪,‬‬
‫שעליהם לא נאמרה הקללה של 'שרה ומלכיה בגויים אין תורה'‪ .‬כמו הכוזרי‪ ,‬והגר"א‪ ,‬שדיברו את‬
‫המחשבה השלישית‪.‬שזה בחינת אחד הנולד בה ואחד המצפה לראותה‪ .‬שכל הכוזרי זה ספר שכולו‬
‫געגועים וכמיהה לא"י‪ ,‬ולכן הוא יכול באופן מפליא לדבר על דברים שבכלל לא רלונטיים לתקופתו‪,‬‬
‫להתעסק באריכות רבה בכל המשמעות של חיים לאומיים שלמים בא"י‪ .‬אבל תכנים שהיו בגלות‬
‫שלא מיקדו את הכל לציפייה בישועה‪ ,‬אז סוף סוף על מה הם יכולים לדבר? על מה שהם יכולים‬
‫לראות בעיניהם‪ ,‬שקשור לתקופה שלהם‪ .‬אז במציאות הגלויה הממשית עצמה הם לא יכולים לראות‬
‫כלום חוץ מטומאת ארץ העמים‪ ,‬אבל הם יכולים לישא את עיניהם גבוה לשמי השמיים‪ ,‬ולדבר על‬
‫'הסיבה הראשונה' ועל פילוסופיות אלוקיות‪.‬‬
‫אבל ממילא אז איזה סוג הארה זו? סוג כזה של הארה שקשורים למחשבה האוניברסאלית‬
‫הראשונה‪.‬‬

‫למהלך האידאות‪ ,‬פ"ד ‪ /‬עמ' קט‬

‫אמנם האידיאה האלהית‪ ,‬מאין לה מקום איתן בהרחבתה של האידיאה‪ ‬הלאומית הישדאלית‪ ,‬אחרי גלות העם וחרבן‬
‫המקדש‪ ,‬התנשאה במשך זמן הגלות‪ ‬מעל לגבול כל גוי מיוחד‪ ,‬כשעמ"י בגלות זה חוזר להיות תוכן אוניברסאלי‬
‫אל מרומי שאיפת הצדק המוסרית‪ ,‬שזה המחשבה השניה המדע העיוני והשכל‪ ‬הנקי‪ ,‬החכמה הנאצלת‬
‫והמופשטת‪ ,‬המחשבה הראשונה ומשם תשלח קרני אורה מעטים‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אז כיון שזה תוכן אוניברסאלי‪,‬‬
‫אז לגבי זה אין הבדל בין ישראל לעמים? אומר הרב‪ -‬לא‪ ,‬כמובן שיש‪ - ,‬שרובם האיכותי‪ ‬חודר באהלי‬
‫יעקב על ידי אור שרידי קדומים‪ ,‬על ידי פלטת מורשת התורה ושיורי‪ ‬השפעת הנבואה ורוח הקדש‪ ,‬ואורות פזורים‬
‫תפיץ פה ושם בין שרידים יחידים‪ ‬דורשי אלהים‪ ,‬מהירי אמת וצדק‪ ,‬שבכל עם ולשון‪.‬‬
‫אז גם כשאנו מדברים על המחשבה המופשטת הראשונה גם בה מבחינה כמותית יש יותר כאלה‬
‫בעמ"י שזכו להתעלות אליה‪ .‬וודאי שמתוך שעמ"י מחובר למחשבה השניה והשלישית מחובר גם‬
‫למחשבה הראשונה בצורה יותר מתוקנת ונכונה‪ .‬אנו לא באים לומר שבמחשבה הזו אין הבדל בין‬
‫ישראל לאומות העולם‪ .‬אלא ‪-‬שזה הבדל כמותי‪ .‬שסיבתו זה הקישור של הצדיקים בישראל אל‬
‫המחשבה השניה והשלישית זה משפיע שיש גם במחשבה הזו דבר יותר מישראל‪ .‬אז במחשבה‬
‫הראשונה יש לעמ"י הרבה אנשי מעלה מיוחדים‪ .‬אבל 'לא זה החידוש של עמ"י'‪ .‬החידוש של עמ"י‬
‫ממוקד במחשבה השלישית‪.‬‬

‫זה נכון באופן כללי ביציאה של עמ"י לגלות‪ .‬אבל זה תהליך כ"כ חריף ובוטא עד כדי כך שאומר הרב‬
‫שאפילו הוא באופן אישי‪ ,‬שיצא לגלות‪ ,‬נקלע לחו"ל בגלל נסיעתו לכנסיה הגדולה של אגודת ישראל‬
‫ופרצה המלחמה‪ ,‬והוא נשאר לכוד בגלות‪ ,‬והיה בצער גדול על המרחק שלו מא"י‪ .‬אבל תוך כדי‬
‫הדברים היתה לו 'נחמא פורתא'‪ ,‬והתחדשה אצלו מדרגה מיוחדת שלא הייתה לו בא"י‪.‬‬
‫איגרת תשיד‪/‬עמ' שנג‬
‫בעזהי"ת‪ ,‬ס"ט‪-‬גאללין‪ ,‬י"ט שבט העת"ר שלו' וברכה ד'‪ ,‬מקודש ומציון‪ ,‬יופיע ויגלה לכבוד ידי"נ מחמד‬
‫לבבי ורוחי הרב המאוה"ג אוצר תורה‪ ,‬הודה והדרה‪ ,‬פאר כל חמדה‪ ,‬ביראת ד' ברה‪ ,‬מוהרי"מ חרל"פ‬
‫שליט"א‪ ,‬וכא"ל‪ ,‬וכל המסתופפים בצל צח תורתו ויראתו וחכמת קודש אשר בלבבו הטהור‪ ,‬שלום רב‪,‬‬
‫וברכת ד' עדי עד‪...‬‬
‫ואני בצפיתי אצפה לאור ד' כי ירחמני בגלותי וישיבני בקרוב אל הר הקודש‪ ,‬ויתרון האור מתוך החושך‪,‬‬
‫רק במקום האור אפשר לקוות שיגלה ויראה‪ .‬אבל פתאום לפתע אחרי כל התיאור מלא היגון שהרב‬
‫מתאר על ריחוק מא"י‪ ,‬הרב אומר שכן יש לו איזה נחמה מהתקופה הזו‪:‬‬
‫ואם כי ישנה נקודה דקה זעירא‪ ,‬נהירו דקיק‪ ,‬שאינו נקלט ונתפס בעצמיות פנימיות הנפש‪ ,‬שבזה מתגדרת‬
‫קליפת חו"ל‪ ,‬איזה דברים מיוחדים אני יכול להשיג דווקא בחו"ל ולא בא"י? כל מיני דברים רוחניים‬
‫שאינם נכנסים לפנימיות הנפש‪ .‬זה בדיוק המחשבה הראשונה שהיא מופשטת ולא חודרת לחיים‬
‫עצמם‪ .‬וכמו שהרב אמר במאמר שלנו ש'גם אותם שלא קשורים לאלוהי ישראל‪ ,‬קוראים לריבון‬
‫עולמים אלהא דאלהיא'‪ .‬זה פס' מדניאל‪ ,‬שהיה לכל גוי וגוי את האליל האישי שלה‪ ,‬אבל כולם הודו‬
‫‪20‬‬

‫שיש גם את האלהא דאלהיא שהוא אלוהי היהודים שנמצא מעל הכל‪ .‬אז מה זה מי שדר בחו"ל ודומה‬
‫שאין לו אלוה ? לא שאין לו אלוהים אלא‪ -‬משום דקרי לי' אלהא דאלהיא ‪ ,‬הוא קשור לאלוה מופשט של‬
‫כל האלוהים ולא אלוה שיכיוון את האישים שלו‪ ,‬שירד עד לחיים הסוביקטיבים שלו‪ ,‬לקומת ה'דמיון'‬
‫שבו‪ .‬בא"י מ'אלהיא' זה הופך להיות 'אלוקינו ' שמצעיד את החיים שלנו להיות מסוגלים לכלכל גם את‬
‫המערכות הכי פשוטות של החיים‪ .‬אבל כשאנו יוצאים לגלות‪ ,‬וכשהרב יוצא לגלות‪ ,‬אז אנו חוזרים‬
‫ממזרח‬ ‫לדבר במחשבה הראשונה ולהתייחס לקב"ה כריבון כל עולמים‪ ,‬משהו עליון כללי ומופשט‪.‬‬
‫שמש עד מבואו גם במקום שאינם מכירים לא את ישראל ולא את אביהם שבשמים ‪ - ,‬קישור לקב"ה‬
‫שלא דרך הבשורה של ישראל‪ .‬וההתרחבות הזאת המקיפה שאינה נתפסת בכלים הפנימיים של החיים‪,‬‬
‫לא חודרת לחיים עצמם‪ ,‬שהיא חלק העמים‪ ,‬גדולתו של עשו שנצלה ממנו לאה בתפלתה ‪ ,‬היא היא‬
‫המשגיאה לגויים ומטרידתן מן העולם בהחלקת דברים ‪ ,‬סוף סוף לעוה"ז הם לא קשורים‪ .‬זה עולם‬
‫רוחני של שקיקות גדולות מאוד אך הוא לא מחזיק מעמד במבחן הקיומי של החיים‪ ,‬וזה 'שקר שאין לו‬
‫רגליים'‪ ,‬שבסופו של דבר כל האשלייתיות שבו כשהוא לעצמו מתמוטטת‪.‬‬
‫אבל לכן‪ ,‬התקופה הזו של הרב בחו"ל‪ ,‬הביאה אותו לחדש עוד צד מאוד חשוב בכל המשנה הגדולה‬
‫של הרב‪ .‬שכשהיא מצטרפת אל העיקר‪ ,‬יש לה מקום רב‪ .‬כמו שמסיים הרב‪ -‬ממנו נקח לעבוד את ד'‬
‫למעלה למעלה מעל לגבול ישראל ‪ ,‬אשר רק אחרי התבססות אור ד' על עמו ישוב אור זה להיות לאור‬
‫חיים‪ ,‬ולא אבוא בעיר ירושלים שלמעלה כ"א כשאכנס תחלה לירושלים שלמטה ‪ ,‬ומרוחב היקף דנא‪ ,‬אשר‬
‫המעמיקים הנפשיים בסטרא דשמאלא‪ ,‬בעלי הדעת הפועל ‪ ,‬יכלו להשתקע על ידו בתהומות ויאורין עד‬
‫כדי עדי אובד ‪ ,‬יובא בית ד' לעודד ענוים בישועה‪ .‬וזה הפשר של מה שבאוה"ק יש כל מיני סוגיות‬
‫מופשטות שהרב כתב בתקופה הזו‪ ,‬כל מיני סוגיות מופשטות של התעלות העולם‪ ,‬שזה סוגיות‬
‫שבהם הרב מצטט גם מחכמי אומות העולם‪ ,‬את ברגסון ושופנהוור‪ ,‬ויש לו זיקה והתייחסות לחכמי‬
‫אומות העולם‪ .‬זה מחשבות שהרב חשב בסנט גלן ולונודון שהם קשורים אל הרוח הכללית של האדם‪.‬‬
‫אבל 'הבשורה' של עמ"י‪ ,‬שאותה עמ"י מבשר בגלות‪ .‬אבל כמו שהרצי"ה אמר התכנים הללו הם לא‬
‫ספר אורות אלא אורות הקודש‪ .‬לא קודש אלא קודש קודשים‪ .‬והבשורה של הרב‪ ,‬אם כל הדברים‬
‫הנפלאים שהרב כותב באוה"ק‪ ,‬זה גם המחשבה הראשונה‪ .‬אבל הבשורה הגדולה היא המחשבה‬
‫השלישית‪.‬‬
‫[ אמנם הרב כתב שם גם את ריש מילין‪ .‬שזה בוודאי משהו ששום חכם מחכמי אומות העולם לא יכול‬
‫לכתוב‪ .‬אבל זה באמת דבר אחר לגמרי‪ .‬כל תורת הזוהר היא לא תורה 'מופשטת' שעוסקת‬
‫ב'פילוסופיה אלוקית'‪ .‬אפילו בפשט הדברים זה לא כך (שהכל זה משלים חושניים דמיוניים)‪ .‬אבל גם‬
‫לא במהות‪ .‬שכן סוד ה' ליראיו הוא דווקא המלמד את הכבוד שירכש האדם אל הטבע‪ .‬אשתו של‬
‫קלינטון שלמדו זוהר אמנם קראה אותו בצורה מופשטת כזו‪ ,‬כמו גויים‪ ,‬ועשו מזה חילול הקודש‬
‫בצורה הכי נוראה‪ .‬כי כל היסוד של הזוהר זה לאוקמי שכינתא מעפרא‪ .‬להראות איך הדברים הכי‬
‫גבוהים הם נמצאים בדברים הכי נמוכים‪ .‬לכן גם הדמויות שמופיעות בזוהר זה רשב"י ורב המנונא ור'‬
‫אבא שלושה דמויות ארץ ישראליות לגמרי לגמרי‪ .‬וכל המבוקש שלהם זה להסביר ששיא העליונות‬
‫של החיים היא נמצאת בעומק החיים עצמם‪ .‬ובאותו אופן גם ריש מילין‪ ,‬הוא לא מתעסק בדברים‬
‫גבוהים‪ ,‬אלא באבני היסוד של המציאות‪ .‬א‪-‬ב‪-‬ג‪-‬ד‪ .‬שזה לעורר את החיים בצורה הכי שורשית‬
‫ומקורית שלהם‪ .‬לכן בצורה מדויקת ריש מילין זה לא 'הגובה' של החיים אלא העומק של החיים‪(.‬זה‬
‫בעצם חוזר לתכונה של עצם החיים הישראלים‪ ,‬שמצד האמת היא בכלל קודמת למושג המחשבה‪,‬‬
‫ושייכת למושג הייחודים‪ ,‬ולתורת הסוד‪ .‬והיא מה שעומדת ביסוד 'המחשבה השלישית' הגלויה‪,‬‬
‫שדווקא בתקופת המלחמה ש'צפה לרגליו של‬ ‫שעוסקת בסדרי החיים התרבותיים של עמ"י)‪.‬‬
‫משיח' הוא כתב את ריש מילין‪.‬השברים של העולם עוררו את המשיח של ריש מילין‪ .‬זה סוג אחר של‬
‫חידושים שהיו לרב שם‪ ,‬שלא קשורים לעובדה שהוא היה בגלות‪ ,‬אלא לעובדה שהייתה מלחמה]‪.‬‬

‫הזהירות בקבלה מאומות העולם‬

‫הסכנה הקיומית שבמחשבה השלישית‬
‫ישראל ותחיתו‪,‬ז‬
‫כשם שמכירים תנאים אקלימיים‪ ,‬מסוגלים לבעלי חיים ולצמחים שונים‪ ,‬ויותר מזה תנאים מובדלים לסוגים‪ :‬הים‬
‫והיבשה‪ ,‬העפיפה באויר וההליכה‪ ,‬לכל בעל חיים יש את המזון המסוים שמתאים אליו‪ ,‬את הסביבה‬
‫המסוימת שמתאימה אליו‪ .‬וזה עוד הבחנה הדרגתית‪ .‬אבל יש עוד הבחנות הרבה יותר עקרוניות‪ ,‬של‬
‫בעלי חיים שכל היכולת שלהם לחיות זה רק בתנאי ים‪ ,‬כמו המדרש של ר"ע וטרונסרופוס שאם יוציאו‬
‫את הדג מהים הוא יאבד את כל החיות שלו‪ ,‬ויש כאלה שהפוך‪ ,‬שכל יכולת החיות שלהם זה דווקא‬
‫ביבשה‪ ,‬וכשזורקים אותם לים זה יוצר להם מחנק שהם לא יכולים לעמוד בהם‪ .‬ויש כאלה שעיקר‬
‫תנאי החיים שלהם זה דווקא בעפיפה באוויר וכו'‪ .‬ומי שמסוגל לאחד מהם אם יחליף את תפקידו במה שמוזר‬
‫לו את נפשו הוא חובל‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫ככה הם גם החילופים הרוחניים‪ ,‬מצד פנימיות ערכי החיים שלהם‪ .‬בכל ספירה רוחנית יש צביוני חיים מיוחדים‪ .‬לכל‬
‫אומה יש את התרבות המסוימת שלה‪ ,‬ולבסוף זה יורד גם לרזולציות העדינות של כל יחיד ויחיד‪ ,‬אם‬
‫הוא יקח מזון רוחני שלא תואם את האישיות שלו זה יכול לפגוע בו‪ .‬אבל כמו במשל כך בנמשל‪.‬‬
‫מדובר על בעלי חיים ששייכים לאותה היבשה‪ ,‬נגדי לקבוצת היבשה‪ ,‬אז נכון שלכל אחד יש את הסגנו‬
‫ןהמיוחד שלו אבל הסטיות הם לא כ"כ חריפות אם הוא יקבל סגנון של אחר‪ .‬למרות שגם בזה מאוד‬
‫חשוב להתאים לכל אחד ואחד את האות המיוחדת שלו בתורה‪ ,‬כמו שהרצי"ה היה אומר על‬
‫ברניצ'בסקי וביאליק‪ ,‬ששניהם יצאו כופרים כי כל אחד גדל במקום הלא נכון שהוא היה צריך לגדול‪.‬‬
‫שביאליק שגדל בוולוזין והיה לו נפש מאוד פיוטית‪ ,‬ואם הוא היה גדל בחצר חסידית הוא לא היה‬
‫נוטש את הדת אבל וולז'ין יבשה אותו‪ .‬וברניצ'בסקי היה מאוד רציונאלי‪ ,‬וכל המאיסה שלו ביהדות‬
‫הייתה כי הינוקה רבה שאל את היראת שמיים שלו מה אם היראת שמיים שלך‪ ,‬והוא התקומם איך‬
‫צוציק בן שמונה צריך לבטל בפניו את סבא שלי בן השמונים‪ ,‬וזה גרם ליציאה שלו לתרבות רעה‪ .‬כמו‬
‫שהרב כותב על זה באורות התורה‪ .‬שלכן לכל אחד צריך את המזון שלו‪ .‬אבל זה עוד דברים‬
‫מזעריים‪ .‬אבל הרבה יותר חמור מכך‪ ,‬לקחת דג ליבשה‪ ,‬או חתול לזרוק לשמיים‪ ,‬זה לעקר אותו לא‬
‫רק לגיוון המסוים שלו אלא לכל המרחב העקרוני שאליו הוא צריך להיות שייך‪ .‬ולכן בנמשל לקחת בן‬
‫אומה מסוימת ולהזין אותו בתרבות אחרת זה לפעמים יכול לגרום לחנק רוחני ולשיבוש של כל מבנה‬
‫החיים המסודר שלו‪.‬‬
‫כל זמן שהדברים באים רק למגע של הכרה אין הדבר חודר כ"כ עד עומק החיים‪ ,‬אמנם כיון שבאו לידי הרגשה‪ ,‬כבר‬
‫החיים מתרשמים בו ביותר ע"פ תנאיהם המיוחדים‪ .‬וכשבא עד לידי אמונה ודבקות אז החיים מוטבעים במטבעתם‬
‫המיוחדה‪,‬‬
‫את שלוש המדרגות במאמר הרב מנסח בניגון אחר‪ .‬כמו הניגון הראשון שאמרנו שההבחנה היא עד‬
‫כמה הדבר הוא חיצוני לאדם ועד כמה הוא הופך להיות חלק אימננטי מהאישיות של האדם‪ ,‬שככל‬
‫שזה יותר חלק מהאישיות של האדם כך כל אומה מטביע בתוכך הרוחני את הסגנון המסוים שלה‪,‬‬
‫ולכן ככל שהדברים הם יותר פילוסופים והכרתיים‪ ,‬כאן לקבל מאומה אחרת על זה נאמר 'בואו נקבל‬
‫דברי פילוסופוס חברינו'‪ .‬ככל שהדברים הם יותר מופשטים כך לא ניכר ההבדל הזהותי בין אדם אחד‬
‫לאדם אחר‪ .‬יש מדרגה שניה של הרגש‪ ,‬שאותה כינינו מוסר‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬דברים שכבר יש להם מגע‬
‫שנוגע בחיים‪ .‬ויש דברים שקשורים לדבקות‪ ,‬שזה נוגע לנקודה העמוקה הקיומית של האדם‪ ,‬שבזה‬
‫אם יבוא בן תרבות אחד ויקח מזון שהאופי שלו הוא 'דבקותי' מתרבות אחרת זה דבר שלגמרי עוקר‬
‫אותו ומשרש אותו ממקומו הטבעי‪.‬‬
‫ואם הם נאותים לאותו המקצוע אז ממילא גם לחיוב‪ -‬הם מתברכים ומתאדרים‪ ,‬תוכן ישראלי פילוסופי פחות‬
‫יחייה את האדם‪ ,‬רק יעורר בו הרהרוי תשובה‪ ,‬אך דברים קיומיים זה נוגע בציפור נפשו ויצור בו‬
‫ואם אינם נאותים לו‪ ,‬אז כפי מדת רחוקם ונגודם‪ ,‬ולפי מדת שקועם בתוכו‬ ‫הרבה תנופה והתאדרות‪.‬‬
‫והשרשתם‪ ,‬ככה תהי מדת חרבנם ואבודם‪ .‬יש שתי פרמטרים‪ .‬כמה שזה לא מתאים לי אלא לחברי‪ ,‬ויותר‬
‫מזה‪ -‬כמה זה לא מתאים לבן האומה שלי אלא לבן האומה האחרת‪ .‬זה הדבר הראשון‪ ,‬הניגוד‪.‬‬
‫ודבר נוסף‪ -‬כפי כמה הם נספגים אצלו בהשתרשות‪ ,‬בקומות הקיומיות השורשיות של האדם‪ ,‬כך‬
‫תהיה מידת ההשפעה שלהם‪ .‬ואת כל זה הרב מכוון כלפי הנצרות‪:‬‬
‫ואת היא התכונה העמוקה של ההשתמרות מאשה זרה במובן הרוחני‪ ,‬אשר"דרכי שאול ביתה" "ורגליה יורדות מות" ;‬
‫וכמה גדולה היא מדת ההמשכה לרכי לב וקטני דעת‪" ,‬הולך אחריה פתאום כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר‬
‫אויל"‪ .‬אז הרב מסביר גם אם כך‪ ,‬אם היא כ"כ חיצונית‪ ,‬אז למה מתפתים אליה? אלא שזה כמו לאשה‬
‫זונה‪ ,‬שיוצרת משהו מאוד מפתה אבל כל מה שהאדם מתחבר אליה זה בגלל התנוצצות החיצונה של‬
‫הדברים אבל בצורה אמיתית היא זרה אליו לגמרי‪ .‬והוא הולך אליה כשור לטבח יבוא‪ .‬הימשכות מאוד‬
‫חיצונית שבסופו של דבר מרעילה את האדם ומשמיטה ממנו את כל יסוד החיים העמוק שלו‪.‬‬
‫בית ישראל יודע בחוש קודש העמוק שלו איך להשמר מפח יוקשים‪ ,‬ויודע הוא בבהירות להגן על עמדת קיומו הרוחני‬
‫האיתן‪ ,‬גם נגד אותו כח המושך של הזרות‪ ,‬אשר נגוזה מבטן אמו אחרי שנתנכרה וקנתה לה תכונה זרה‪ .‬ואת פרטי‬
‫הזריות‪ ,‬איכות ההשתמרות ועמקי האבדון שבהם‪ ,‬וכל הליכות היחש עמהם הוא סוקר‪ ,‬והם בספרתו בדיני תורה‬
‫[ע"ע ‪ -‬אוהת"ח ב‪ ,‬עמ' נ‪ .‬עמ' סו‪.‬‬ ‫והכרות‪ -‬אמונה בדעה מבוססת ורוח אמיץ‪ ,‬כראוי לעם עז‪ ,‬אשר עז לו באלהים סלה‪.‬‬
‫עמ' קנח‪ .‬או"י‪ ,‬ט‪,‬א‪].‬‬

‫סיכום‬
‫ה קצו‪ .‬הבנת ההתקשרות שבין התרבות העולמית ובין התורה‪,‬‬
‫אם אפשר ליצור חיבורים בין התרבות העולמית לבין התורה‪ .‬שכמו שאמרנו שבכל מה שנוגע לעולם‬
‫של הכלים‪ ,‬עולם החול‪ ,‬בזה חכמה בגויים תאמין‪ ,‬לקבל מעולם הפיסיקה‪ ,‬ללמוד מתמיקה כדי לחשב‬
‫סוכה גולה וכו'‪ ,‬בדבר הזה בוודאי שיש הרבה מה לקבל מאומות העולם‪ ,‬ו'צדקה עשה הקב"ה‬
‫בעולמו'‪ ,‬בכוונה הוא גרם לזה שעמ"י צריך לקבל הרבה מידע שקשור אל הצדדים הטכנים של החיים‪,‬‬
‫אל הכלים של החיים‪ ,‬מאומות העולם‪ ,‬כי בדבר הזה נוצרות מערכות גומלין בין ישראל לאומות‬
‫העולם‪ .‬הם נותנים לנו הרבה חכמה ואנו בדבר הזה נאיר דברים מאוד‪.‬‬
‫אבל בעולם הרוח‪ ,‬יש דברים שקשורים לדברים מאוד מופשטים‪ ,‬שקשורים יותר לסוגיות של‬
‫האלוקות‪ ,‬לסוגיות הרוחניות של העולם‪ .‬שבזה גדולי ישראל במיוחד בתקופת הראשונים לא נמנעו‬
‫‪22‬‬

‫לקבל דברים מאומות העולם‪ .‬כמובן שהצד הכמותי והאיכותי של הדבר הזה נמצא בישראל יותר‪ ,‬כי‬
‫זה קשור גם למחשבות האחרות‪ ,‬ולכן זה נעשה בצורה הרבה יותר עשירה בישראל ומדויקת‬
‫בישראל‪ .‬אבל יש כאן מקום למשא ומתן‪ .‬כמו שמזכירים את איבן סינה ואיבן ראש וכל מיני ניאו‬
‫אריסטואלים מאומות העולם שיש הרבה מה לקבל שיח מהם‪ .‬וכמו שהרב מעיד על עצמו שכשהוא‬
‫היה בחו"ל וכתב את אורות הקודש‪ ,‬אז היה הוגי דעות אחרים כמו ברגסון וקאנט‪ ,‬שהוא יכל לדון‬
‫ולהתייחס אליהם‪ ,‬במה שקשור לסוגיות יותר כלליות‪.‬‬
‫אבל יש איך העולמות הרוחניים משתלבים בתוך בני אדם‪ ,‬שזה סוגיות של מוסר‪ ,‬כאן יש משהו יותר‬
‫מורכב‪ .‬כי אמנם חביב כל אדם שנברא בצלם‪ ,‬וכל אדם יש לו ניצוץ אלוקי שאפשר הרבה להקשיב‬
‫למוסר שלו ולהארת החיים שלו‪ ,‬אלא שבכל אדם יש את המחשבות המתרוצצות מאיליהם‪ ,‬דברים‬
‫שהאדם בעל כורחו‪ ,‬חלק מהאישיות שלו זה לא האישיות הפרטית שלו אלא המרחב הציבורי שאליו‬
‫הוא שייך‪ ,‬וכיון שבמרחב הזה יש הרבה רודנות וגסות וצדדים שקשורים לקומות חיים שמעולם לא‬
‫טיפלו ונשארו בזוהמתם‪ ,‬אז גם אם היחידים התעלו אבל במערכת שעופת אותם יש צדדים גסים‪,‬‬
‫שלכן צריך לשחרר את דברי הפרט מהסגנון התרבותי שלהם ולהטפיל את זה בסגון הישראלי‪.‬‬
‫לקחת את הנקודה הטהורה שקיימת אצל אותם יחידים בני אומות הועלם ולהטעים את זה בצורה‬
‫בריאה אל תרבות החיים הישראלית‪.‬‬
‫ויש סוגיא שלישית שקשורה לשאלה איך הקודש מופיע בחיים עצמם ומתקן את החיים עצמם וקובע‬
‫יחס לסדרי החברה ולכל התהליכים התרבותיים החברתיים‪ ,‬שבדבר הזה כאן יש לנו הרבה צורך‬
‫לדעת לשמר את התרבות שלנו‪ ,‬כי אצל אומות העולם כל הסוגיא התרבותית שקשורה למרחב‬
‫הציבורי‪ ,‬לתהליכים מדיניים ומה שמתלווה לזה‪ ,‬אצלהם זה מופיע בצורה מאוד גסה‪ ,‬מלאת ערלה‬
‫ורודנות ויצריות מאוד לא מטופלת שקיימת אצלהם‪ ,‬גם אם היה יחידים קדושים באומות הועלם תמיד‬
‫הם ברחו מהסוגיות האלה‪ ,‬כמו בחינת נוח שהסתגר בתיבה שלו‪ .‬וזה חלק מהכשלים היסודיים של‬
‫הנצרות שהפקירו את המפשט והמערכות החברתיות ולדבר גבוהה גבוהה‪ ,‬מ'י לי בשמים ואיתך לא‬
‫חפצתי בארת‪ ',‬לברוח לעולמות מטפזים ולזנוח את המערכות הארציות‪ .‬שזה גרם לכך שהנצרות עוד‬
‫בתחילתה עזבה את סגולת ישראל ואת הקדושה שבחיים הלאומיים‪ .‬אח"כ זה ביטל את המצוות‬
‫המעשיות שבאו לבטל בצדדים התת מודעים הרדומים האלה שבאים להשביח את החיים עצמם‪,‬‬
‫לעדן את החקלאות והמשפט וסדרי החיים הרחבים של החיים‪ .‬והזכרנו לעיל את הסיבוך והעיוות‬
‫הנורא שבדבר הזה‪ .‬ולכן בכל מה שקשור למחשבה השלישית‪ ,‬אז הנצרות זה המקרה הכי קיצוני‬
‫כמו שראינו ביו"ת‪ ,‬שמהדבר הזה לא מקבלים כלום‪ .‬אבל זה נכון בכלל כמו שהרב אומר בדרכי‬
‫האמורי שבכל מה שקשור לצד התרבותי‪ ,‬שם יש פדאנטיות לשמור על הסגנון הלאומי המיוחד שלנו‬
‫בצורה המזוככת שלו‪ ,‬בלא השפעה של תרבויות זרות‪.‬‬

‫תהליך ירידת האוניברסאליות והמורכבות שבקבלת המחשבות שלה‬

‫זה מה שראינו עד כה‪ .‬וכעת הרב מחדד את זה יותר‪.‬‬
‫הבנת ההתקשרות שבין התרבות העולמית ובין התורה‪ ,‬היא עצמה ההכרה של היחס הנפשי שבין ישראל לעמים‪.‬‬
‫כלומר‪ -‬כשרוצים לדעת מה לקבל מאומות הועלם ומה לא‪ ,‬צריך לדעת שזה לא הבחנה בין שכל כזה‬
‫לשכל אחר אלא בין הופעה נפשית כזו להופעה נפשית אחרת‪.‬‬

‫המעבר מאוניברסאליות ללאומיות‬

‫כשמכירים את הצלם הכללי‪ ,‬צלם אלהים‪ ,‬שבו עשה ד' את האדם בכללותו באופיו‪ ,‬והחטיבה המיוחדה של בנים למקום‬
‫שנקראו בו ישראל‪ ,‬בעומקו‪ ,‬משכילים אל הקישור שביניהם בצורה כללית ופרטית‪ ,‬מבינים אז‪ ,‬שהתוכיות היותר תמציתית‬
‫של צלם אלהים היתה בלועה תמיד בכללות האנושית‪ ,‬זרחה בסגולות העליונות של אנשי האצילות‪ ,‬של המשכילים‬
‫האלהיים‪ ,‬בעלי המוסר‪ ,‬הנקיים והגבורים‪ .‬כאשר בא התור להצבת גבולות עמים‪ ,‬וזרח אור ישראל בעולם‪ ,‬נתרוממה‬
‫האומה המיוחדה להיות אומה מובדלת מצד אחד‪ ,‬ואומה כללית מצד שני‪ ,‬כלומר תמצית של המין האנושי‪ ,‬הפועלת עליו‬
‫בלי הרף בעיבוד צורתו הרוחנית‪.‬‬
‫זה סוגיא שהרב מדבר עליה בהרבה מוקמות אחרים‪( .‬באורות ישראל פרק ה פסקה יא‪ .‬אוה"ק ב רצט‪' ,‬הקדושה באדם‬
‫בצורה אמיתית כמו שהיה אצל אדה"ר‪ ,‬כל‬ ‫ובישראל') ‪ .‬שהיה שתי שלבים בתהליך ההיסטורי‪.‬‬
‫האנושות כולה קשורה אל האור הגדול שאדה"ר גילה בעולם‪ .‬ומבחינת האמת‪ ,‬וזה יהיה וודאי‬
‫התכלית העתידית שהאנושות חותרת אליה‪ ,‬ש'נהרו כולם אל בית ה''‪ ,‬ועתידה כל האנושיות להפך‬
‫למשפחה אחת‪ ,‬וחדרו אז כל תגרות העמים‪ .‬שוודאי שהרעיון הגדול שהקב"ה מופיע בועלם‪ ,‬עינו לא‬
‫צרה באף אחד מהברואים בעולם‪ .‬והקב"ה לא ברא את שאר האומות רק בשביל שיכלו מהעולם‪ ,‬אלא‬
‫ברא את כל ברואי עולם‪ ,‬כי בסופו של דבר כולם קשורים אל הרעיון הגדול של 'על כן נקווה לך‪..‬לתקן‬
‫אך אחרי דור‬ ‫עולם במלכות שדי'‪ ,‬וכל תפילת ר"ה מייחלת אל החזון הגדול האוניברסאלי הזה‪.‬‬
‫הפלגה‪ ,‬כשהאנושות הסתבכה‪ ,‬והאלילה את הצדדים הלאומיים על פני הצדדים האנושיים הפשוטים‪,‬‬
‫אז הצד שקיים אצל כל אדם עלי אדמות יש לו פוטנציאל גדול מאוד‪ ,‬אבל מכיוון שהאנושות שיעבדה‬
‫את הקומה האנושית הפשוטה הזו אל התבניות הלאומיות של כל עם ולשון‪ ,‬שמאוד מבליטות את‬
‫הפירודיות והתככנות והצדדים הפאשיסטים שיש בהם הרבה מן הרוע‪ ,‬אז היה צריך לחולל תרבות‬
‫‪23‬‬

‫חדשה שמשמרת את התוכן האוניברסאלי של כל האנושות כולה‪ .‬וזה היה כל הירידה למצרים‬
‫וההעלאה משם‪ ,‬להצרף בכור הברזל ולמחוק ולמסמס את כל תבנית החיים האוניברסאלית הקודמת‬
‫שהיה לעמ"י‪ ,‬ומתוך כך לחזור ולהקים תרבות כזה שמכף רגל ועד ראש כולה אלוקית‪ .‬שלא רק הצד‬
‫הגבוה שלה הוא אלוקי‪ ,‬אלא שגם המערכות הלאומיות שלה הם משדרות את השדר האלוקי‪.‬‬
‫יוצא שיש שתי תקופות היסטוריות‪ .‬תקופה אחת שאין עדיין עמים‪ ,‬וכל האנושות כולה היא 'ויהי שפה‬
‫אחת ודברים אחדים'‪ ,‬ומגלה בכלליות שלה את דבר ה'‪ .‬ואחרי שהסתבכו העניינים‪ ,‬אז היה צריך‬
‫שהרעיון הגדול והמיוחד הזה יקבל סגנון לאומי מיוחד‪ ,‬שיבדל משאר הסגנונות הלאומיים האחרים‪.‬‬
‫[מה היה לפני דור‬ ‫להראות איך גם בתוך המערכות הלאומיות החברתיות יכול לשכון דבר ה'‪.‬‬
‫הפלגה? לא היה את הקומות הבהמיות? או שהיה והם היו מקודשות? נ"ל שהם היו ללא מידת הדין‬
‫שבהם‪ ,‬ע' ש"א‪,1,‬כ‪ .‬הפירודיות שהתחדשה מכוח עץ הדעת]‪.‬‬
‫אז האומר של עמ"י נשאר אומר אוניברסאלי שמעולם הם לא השתיקו את התקווה הגדולה לתקן‬
‫עולם במלכות שדי‪ .‬אבל הגילוי הלאומי של עמ"י סוף סוף מתגדר בהופעה מאוד מוגדרת וקונקרטית‪.‬‬
‫שאם אברהם קראו הר ויצחק קראו שדה‪ ,‬משהו מאוד רחב ומתפשט‪ ,‬בא יעקוב וקראו בית‪ ,‬והציב‬
‫את ארבעת הכתלים שמייחדים אותנו ומשמרים את הטהרה המיוחדת שאותה עמ"י בא לגלות‬
‫בעולם‪.6‬‬
‫ולכן‪ -‬כשאנו מסתכלים אל הצורה העולמית כמו שהיא‪ ,‬בהתפרשותו של הכח הישראלי ממנה‪ ,‬נעשה העולם כתבואה‬
‫שניטל ממנה חלבה‪ ,‬ונשאר החומר היותר גס‪ ,‬ומזין את החומריות הבהמית הגסה‪.‬‬
‫בעקבות מה שהפרישו את עמ"י מכל העמים‪' ,‬אשר בחר בנו מכל העמים'‪ ,‬מ' המתוך ולא רק מ'‬
‫היתרון‪ ,‬הקב"ה תמצת את הנקודה העמוקה ששורה בכל האוניברסאל כולו‪ ,‬וריכז אותה בתוך כנס"י‪,‬‬
‫הדבר הזה יוצר תרבות מאוד איכותית ומאוד עמוקה כזו שמסוגלת לקחת את הקומות הכי גשמיות‬
‫של החיים ולהראות איך בהם שם ה' מתגלה‪ .‬אבל הדבר הזה יצר נסיגה גדולה אצל אומות העולם‪.‬‬
‫'הר סיני שממנו ירדה שנאה לאומות העולם'‪ ,‬שהאומר האוניברסאלי פחות בא בהם לידי ביטוי‪,‬‬
‫העולם חושב יותר בחשיבות לאומיות‪ ,‬שזה כמו תבואה שלקחו ממנה את כל חלבה‪ ,‬את כל הצד‬
‫האיכותי שלה‪.‬‬
‫ולכן יש שתי בחינות באוניברסאליות‪ .‬עד שבאו ישראל לעולם‪ ,‬שאז היה בה משהו מאוד גדול ועליון‪.‬‬
‫ויש משבא ישראל לעולם‪ ,‬שהיא הפכה להיות משהו סתמי‪ ,‬שכל הצד הרוחני נטול מהם‪.‬‬

‫מתוך ירידה זו‪ ,‬גם 'חסידי אומות העולם'‪ ,‬מבטאים את התכנים ששייכים לאוניברסאליות הגדולה קודם‬
‫ירידתה בצורה רדודה‪ ,‬שלכן כדי לקבל מהם חייבים לבוא מתוך עיניים ישראליות גדולות‪ ,‬שיראו את זה‬
‫בצורה גדולה ולא רדודה‬
‫אמנם זה לא מדויק‪ ,‬תמיד יש יחידים באומות העולם שמשמרים את הרוח האוניברסאלית הגדולה‬
‫שהייתה בעבר‪ .‬אבל תמיד כשנפגשים עם אומות העולם צריך לאבחן היטב מה אתה רוצה לקחת‬
‫מאומות העולם‪ .‬האם לוקחים מהם את הרוח הכללית המופשטת שהייתה קיימת בתקופה הטרום‬
‫לאומית‪ ,‬או שאתה לוקח מהם את המכנה המשותף הנמוך והגס שלהם שמצידו יש פער גדול בין‬
‫ישראל לעולם? ובמה זה תלוי? כיצד יהיה אפשר לדלות מהאנושות את הצדדים המקוריים הגבוהים‬
‫שלה?‬
‫זה מה שאומר הרב ‪ -‬בצירופם של ישראל‪ ,‬העולם כולו הוא מעולה‪ .‬מי שמחבר את העולם הכללי עם העולם‬
‫הישראלי‪ ,‬אחרי שמערב יחד את החשבון של התערבות הופעת ישראל בעולם‪ ,‬ירויח מבלילה זו‪ ,‬ויוכל לבוא עד לידי‬
‫החטיביות העליונה הישראלית בפני עצמה‪ .‬אבל מי שנוטל את העולם כמו שהוא אחרי ציור ההבדלתי‪ ,‬אחרי ההרמה‬

‫‪ 6‬איגרת (ח"ג) תשמ"ו עמ' י‪-‬יא‪.‬‬

‫ראינו שמצבה היתה אהובה בימי האבות‪ ,‬ונשנאה אח"כ לגמרי בלא שום התר זמני ‪ .‬הבמה הותרה ונאסרה והותרה עד שנאסרה לגמרי‪ ,‬ע"י‬
‫קביעת בית‪-‬עולמים שנקרא "נחלה ‪ -‬שאין לה הפסק" ‪ ,‬כמבואר שלהי זבחים‪ .‬מהו תכן מצבה באר הרמב"ם בהלכות עבודה‪-‬זרה ‪ ,‬שהוא בנין‬
‫שמתקבצים לעבודה סביבו‪ .‬וראוי להתבונן על הקו המבדיל בין מרכז שמתקבצים לעבודה סביבו‪ ,‬שנתרחק‪ ,‬ובין בנין שמתקבצים לעבודה בתוכו‪,‬‬
‫שנשאר אהוב‪ .‬הנה בפסחים פ"ח אמרו חז"ל‪ :‬מאי דכתיב‪" :‬והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד' אל בית אלהי יעקב"? לא כאברהם‬
‫באור הדבר‪ ,‬כי מראש אמנה כשהחל איתן האזרחי לקרא בשם ד'‪ ,‬הלא לא‬ ‫שקראו הר ולא כיצחק שקראו שדה אלא כיעקב שקראו בית‪.‬‬
‫היתה הקריאה מפורטת בדרך‪-‬עבודה מיוחד ומסודר להלכותיו‪ ,‬כי‪-‬אם להפנות את הלבבות בכלל לשם ד' אל עולם קונה שמים וארץ ‪ .‬וסגנון זה‬
‫אינו מניח הבדל בין עם לעם‪ ,‬וכל באי‪-‬עולם יוכלו יחד להתקבץ לעבוד את ד'‪.‬וזאת היא הוראת המצבה‪ :‬נקודה מקודשת מרכזית‪ ,‬שהכל מתקבצים‬
‫לעבודה סביבה באין הבדלה‪ .‬אבל מעמד כזה הוא רק מעמד של הכשרה‪ .‬מגמתה העליונה היא‪ ,‬שתבא לעולם אותה הסגולה שלהעבודה הרצויה‪,‬‬
‫המסודרת ברוח‪-‬ד' ומיוחדת לישראל עם‪-‬סגולה‪ ,‬ולזאת המדרגה אין כל באי‪-‬עולם ראויים להשתתף בשוה‪ .‬ויעקב כאשר ראה את הסגולה‬
‫המיוחדת‪ ,‬העתידה להופיע מזרע ברך ד' אשר יפרח ממנו‪ ,‬אמר אז ‪" :‬והאבן הזאת אשר שמתי מצבה" לא תהיה עוד מצבה חפשית‪ ,‬שהעבודה‬
‫תהיה מרוכזת סביבה בלא הבדלת מחיצות‪ ,‬כי‪-‬אם "יהיה בית אלהים"‪ ,‬בית מיוחד מוקף מחיצות‪ ,‬שרק הראויים לו יכולים לבא אליו‪ .‬וכל העמים‬
‫אין להם עדיין שום מושג איזו תועלת יש בכל אותה הפרטיות המסודרה‪ ,‬בכל אותם גופי‪-‬הלכות של תורה ומצותיה‪ ,‬שישראל מצטיינים בהם בכל‬
‫אבל‪ ,‬אע"פ שבזמן הזה עדיין לא זרח האור ולא הוכר הכח החי העליון מההופעה העליונה המבורכה‬ ‫מעשיהם וביחוד בעבודת הקדש והמקדש‪.‬‬
‫אשר לחלק יעקב בגופי תורתו המיווחדת לו‪ ,‬העולה על הכלליות של הקריאה בשם ד' אל עולם בכלל מכמה מעלות‪ ,‬לעתיד לבא כשיראו כל‬
‫באי‪-‬עולם מה פעלו אלה החוקים והמשפטים‪ ,‬הדקדוקים וגופי ההלכות‪ ,‬על אומה זו הנפלאה‪ ,‬שנתקיימה בניסי נסים וצצה ופרחה בקדושתה‬
‫המיוחדה גם בימי עניה ומרודה וזכתה לאורה גדולה‪ ,‬בעת תבוא התגלות צדקתה וכבודה יאמרו כולם ‪ :‬מעתה נדע שלא די לנו באותה ההכללה של‬
‫קריאה בשם ד' לבד במושג‪-‬האמונה הערום‪ ,‬אשר חשבנו אותו למספיק לכל התפקידים הנשמתיים‪ ,‬אלא צריכים אנו לעלות "אל הר ד'" הקורא‬
‫בכללות לקדושת אמונת ד'‪ ,‬והכרתו בכלל‪ ,‬למען נבוא אל הבית פנימה‪" ,‬אל בית אלהי יעקב" ‪ ,‬ולא נסתפק עוד בהכרה כללית ובמושגים כלליים‪,‬‬
‫שראינו כבר שאינם מספיקים להאיר את הסגולה העליונה בעולם ולבסס את האנושיות על בסיס יסודי‪ ,‬כי‪-‬אם נשוב לאשר זנחנו ואבן מאסנו‬
‫מוכרח להיות לראש פינה‪ ,‬והם הם הלמודים הפרטיים שהם נחלת‪-‬יעקב המיוחדה לעד‪ ,‬כמה שנוכל עכ"פ להקות ולקחת מהם רטיה למחץ העולם‬
‫והאדם הלקוי בכל ערכיו‪" ,‬ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו"‪ .‬והלמוד הפרטי הזה המלא רוח מיוחד וסגולות מפורטות‪ ,‬אינו מצוי כלל בשוק‬
‫הרוחני הכללי‪ ,‬ו"בגוים אין תורה" אע"פ שיש חכמה‪" ,‬כי מציון תצא תורה ודבר‪-‬ד' מירושלים" ‪.‬‬
‫‪24‬‬

‫הישראלית ממנו‪ ,‬ומערב אחר כך את התוכן הישראלי ומחברו עמו‪ ,‬הרי הוא פוגם את האצילות העולמית‪ ,‬ומחבר מינים‬
‫שאינם נקלטים זה בזה‪ ,‬ענבי הגפן בענבי הסנה‪ .‬בהדיעות הפנימיות‪ ,‬התופסות את החיים בפנימיותם‪ ,‬ההכרה הזאת היא‬
‫יותר נכבדה‪ .‬עומדת היא הצורה הכללית עם הצורה הישראלית כשני פרצופים שאינם מתערבים זה עם זה‪ ,‬והחיצון יוכל‬
‫להיות לפעמים לבוש ושומר אל הפנימי‪ .‬אבל במהלך העליון‪ ,‬באופי של אדם הראשון‪ ,‬הרי הכל מתעלה‪ ,‬ואז באה הופעה‬
‫כללית‪ ,‬תוצאת יום שכולו שבת‪.‬‬
‫נמקד את המסר שהרב רוצה לומר כאן‪ :‬אמנם תיארנו שיש את המחשבה השלישית שבה אנו נבדלים‬
‫מאומות העולם‪ ,‬ויש את המחשבה השניה שבה צריך לעבור שלוש תהליכי גיור‪ ,‬ויש את המחשבה‬
‫אבל הרב כאן בא יותר לדייק‬ ‫הכללית העליונה שבה אנו יכולים לקבל מה שקיים באומות העולם‪.‬‬
‫את הדברים‪ .‬שגם במחשבה הראשונה האוניברסאלית‪ ,‬גם בה הדברים לא כ"כ פשוטים‪ .‬כדי לקבל‬
‫דברים מאומות העולם במחשבה הראשונה‪ ,‬תמיד צריך לראות את הדברים האלה מתוך‬
‫פרספקטיבה ישראלית‪ ,‬ורק כך‪ -‬הם יתקבלו בצורה הגדולה שלהם‪.‬‬
‫וההסבר של הדברים הוא בדיוק כל מה שהרב הקדים עד לפה‪ .‬שהרי אומות העולם בתקופה‬
‫שישראל היו מעורים בתוכם ביטאו רעיון נפלא וגדול מאוד ואפילו משיחי ועתידי של ונהרו אליו כל‬
‫הגויים‪ .‬אבל אומות העולם ברגע שנטלו את הישראליות מתוכם הפכו להיות גסים מאוד‪.‬‬
‫אז לכן כיום אם נקח דברים לדוג' של אריסטו‪ .‬ואתה מנסה לשמוע אתו בניגון שהרמב"ם ישמיע בו‪,‬‬
‫כמו שהרב אומר על הרמב"ם‪ ,‬תכניס בו את נקודות החידוש הישראלית‪ ,‬ואת נקודת ההשגחה‬
‫הפרטית‪ ,‬וכו'‪ ,‬אז הלימוד של אריסטו יתן לך מרחבים גדולים‪ ,‬שיכול להיות שלולי המגע עם אריסטו‪,‬‬
‫לולי הגירוי שבין ישראל לאומות העולם‪ ,‬לא היינו מגיעים לפסגות כאלה גדולות‪ ,‬ולא היה לנו את‬
‫היצירה הענקית של מורה נבוכים‪ .‬אבל כל זה בתנאי שאנו מקבלים את הדברים מאומות העולם עם‬
‫אבל לקחת‬ ‫הצליל הישראלי המיוחד שמקרין להם את המקום הגדול שלהם והאיכותי שלהם‪.‬‬
‫דברים מאומות העולם בגובה העיניים‪ ,‬מבלי לתת להם את הנופך הישראלי במיוחד‪ ,‬זה בעצם לקחת‬
‫את הגוויה ללא נקודת הנשמה והאור שהאירה אותה‪ ,‬ובתוך מצב כזה זה יהיה איכותיים מלאכותיים‬
‫של ענפי הגפן וענבי הסנה‪ .‬כי כל נקודת הגודל שהייתה בתוך אומות העולם‪ ,‬נלקחה מתוכם והופיעה‬
‫ולכן אנו מחדדים עכשיו יותר‪ ,‬שגם כשיש מחשבות שיש מה לקבל מאומת העולם‬ ‫בתוך ישראל‪.‬‬
‫כי הם לא נוגעים לסדרי החברה והמוסר אלא לשאלות רוחניות כלליות‪ .‬גם בהם צריך לדעת לקבל‬
‫אותם מאומות העולם בגובה הנכון‪ .‬כלומר לא במשמעות השטחית האנושית כפי מה שהיא נשמעת‬
‫בצליל הראשון שלה אלא לנסות לערר בה את הגובה האוניברסאלי כפי מה שהוא היה קיים באומות‬
‫העולם בצורה המקורית שלהם‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬אז מה זה אומר? שבעצם גם הצד האוניברסאלי של אומות העולם (ולא הצד הלאומי שלהם)‬
‫גם הוא התדרדר ולא נשאר ממנו כלום? שלכן גם חסידי אומות העולם שמשתחררים מהשיוך הלאומי‬
‫שלהם‪ ,‬גם מהם אנו לא יכולים לקבל? אבל הרי זה כל מה שהרב ביאר לעיל על המחשבה הראשונה‬
‫שזה לא נכון?‬
‫תשובה ‪ -‬מה שהשתמר בהם גם אחרי נפילת האנושות‪ ,‬זה 'רשימו' מהמדרגה המקורית הקודמת‪.‬‬
‫שלכן יש בזה משהו שיכול להתפרש בצורה גסה‪ .‬אבל לעומת המחשבה השניה‪ ,‬שבה ההבדל הוא‬
‫מהותי יותר‪ ,‬שכל הסגנון של הדברים הוא כולו מסואב ונפול‪ ,‬וצריך להתאמץ כדי לדלות את ניצוצות‬
‫הקדושה ששבויים שם‪ .‬כאן זה בעיה אחרת‪ .‬זה לא שכל הסגנון וההתלבשות של הדברים היא‬
‫נפולה‪ ,‬שלכן צריך לשחרר את התוך מכל ההסתננות שלו‪ ,‬אלא הדברים עצמם כמות שהם הם‬
‫טובים‪ ,‬והבעיה היא לא בסגנון שלהם אלא בגובה של הדברים‪ .‬שאוניברסאליות זה יכול להיות נקודה‬
‫ולכן לדוג'‪ -‬ספרים שמדברים בשאלות‬ ‫עליונה מעל הכל ויכולה להיות המכנה המשותף הנמוך‪.‬‬
‫אלוקיות‪ ,‬אז זה שאלה אם אתה בא אליהם מתוך עמדה של גובה שאז אתה משמר את המקור‬
‫הטהור שלהם‪ ,‬או שאתה תופס אותם בצורה טכנוקרטית‪ ,‬שאז הם הופכים להיות צמד של מילים‬
‫חסרי כל משמעות‪.‬‬
‫אמנם נכון‪ ,‬שגם בתכנים ישראלים‪ ,‬אם לא באים אליהם מתוך יראת שמיים הם יכולים לקבל משמעות‬
‫נמוכה‪ .‬אבל בקצות החושן וכן שאר ספרים שנכתבים בתוך עמ"י‪ ,‬תמיד יהיה לו מנגינה גבוהה‪ ,‬מכיון‬
‫שהוא חלק מגובה החיים הישראלי‪ .‬אז נכון שגם בזה 'לרשע אמר אלוקים מה לך בספר חוקי'‪ .‬אבל‬
‫כשהדברים נמצאים בסגנון הישראלי הם תמיד נמצאים בגובה שלהם‪ ,‬ואילו אבל אצל אומות העולם‬
‫מכוין שעברנו תהליך של זעזוע כזה שנפרדו דרכינו מאומת העולם והובדלנו מהם‪ ,‬אז הסגון של‬
‫אומות העולם בפני עצמו יכול להיות מאוד קריר ונטול גובה ועומק ולכן צריך לדעת איך בצורה‬
‫אמיתית לקבל את הדברים לעמ"י‪.‬‬

‫שאלה ‪ :‬מה בדיוק ההבדל בין הביקורת שצריכה להיות כלפי המחשבה השנייה לפני שמקבלים אותה‬
‫לעומת הביקורת כלפי המחשבה הראשונה?‬
‫תשובה‪ :‬המחשבה השנייה צריכה ממש פשיטת צורה ולבישת צורה חדשה‪ ,‬כי היא לוקחת רעיונות‬
‫נכונים ואמיתיים‪ ,‬אבל מכיון שהם פונים לתוך החיים הממשיים ועוסקים בנפש האדם וכו'‪ ,‬אז נמצא‬
‫‪25‬‬

‫שהיא מחדירה את הדברים לתוך הנפש הלאומית הגסה של אומות העולם‪ ,‬ושם הם מתחללים‪,‬‬
‫ודורשים תהליך שלם של גיור כנ"ל‪ .‬אבל המחשבה הראשונה לא צריכה את כל השינוי של כל הצד‬
‫הגלוי שלה‪ ,‬אלא רק צריכה לקרוא אותה מנקודת מוצא גבוהה‪ .‬כי סגנון הדיבור‪ ,‬האוירה הכללית של‬
‫אומות הועלם‪ ,‬הורדדה‪ ,‬ולכן זה משפיע גם במחשבה הראשונה‪ .‬שזה מה שהרב פתח איתו את‬
‫הפסקה‪ ,‬שההבדל בין ישראל לעמים איננו קשור רק להבדל השכלי‪ ,‬שמצידו אולי במחשבה השניה‬
‫יש בעיה אך לא במחשבה הראשונה‪ ,‬אלא הוא קשור להבדל נפשי‪ ,‬מאיפה מגיעה זרימת החיים‬
‫הפסיכית של הנפש‪ .‬שמשהופרשה הראשית הישראלית מהאוניברסאליות‪ ,‬היא התרדדה‪ ,‬וגם את‬
‫הנשמה האוניברסאלית הגדולה הם לא מסוגלים לבטא אלא בצורה ירודה‪.‬‬

‫השיטה המעשית‪ ,‬כיצד מקבלים את המחשבות האוניברסאליות מאומות העולם‪ -‬ע"י שרואים את מה שהם‬
‫מבטאים כמשל וכסימן וכמבוא לגובה יותר עליון‪ ,‬של המדרגה האוניברסאלית המקורית‪ ,‬שמסתתרת בעומק‬
‫החיים של אותם הוגי דעות‪ ,‬ושאותה הם מנסים לבטא ועושים את זה בצורה ירודה‬
‫זה קצת מופשט אז נראה את ההשלכה של הדברים בפסקה הבאה שהרב נותן שיטה ברורה איך‬
‫אפשר לקבל דברים מאומות העולם‪ .‬מפילוסופיות בני זמנינו‪ .‬מקאנט‪ ,‬מדרווין‪ ,‬ניטשה‪ ,‬הגל‪ ,‬מכל מיני‬
‫דברים שקשורים לתפיסות רוחניות טכניות שלא נוגעות למוסר ולחיי החברה‪ .‬בדברים האלה איך‬
‫מקבלים מאומות העולם‪.‬‬
‫ה קצח‪ .‬יש שמעמיד את התרבות החילונית עם תוכן הקודש במערכה מסודרה‪ ,‬כדמות בנין שתחתיתו חול ועליונו קודש‪.‬‬
‫שיטה אחת לקבל דרבים מאומות העולם זה בניין של שתי קומות‪ .‬קומה תחתונה של חול וקומה של‬
‫קודש שמעל גבי הדברים האלה‪ .‬שבאורתודוקסיה הגרמנית האשכנזית היו הרבה שהתעסקו כך‪.‬‬
‫שתי דברים זה בצד זה‪ ,‬זה מעל זה‪ .‬זה לא יזיק הרבה‪ ,‬כי החול נשאר חול והקודש נשאר בעולם הקודש‬
‫שלו‪ ,‬ואתה לא משבש את עולם היראת שמיים שלך‪ ,‬ואת החול אתה לא מעוות‪ ,‬אבל רחוק הוא מהמעלה‬
‫המופיעה את אור החיים במילואו‪ .‬כי יש בזה איזה הפרדת רשויות כזו‪ ,‬כמו שיצאו אח"כ מגרמניה ביטויים‬
‫כאלה של היה יהודי בביתך וגרמני בצאתך‪ ,‬והרבה רוחב דעת מזרמים פילוסופים שבאו בעת‬
‫החדשה והיה להם הרבה חיבור אליהם‪ ,‬וברמה האישית שמרו הרבה על היידש קייט‪ .‬זה לא מזיק‪,‬‬
‫אבל זה משאיר כל דבר ודבר בפני עצמו‪ .‬ובתוך האישיות של האדם נשארים דברים שלא קשורים‬
‫לצד האלוקי הישראלי שבו אלא לצד האנושי הבסיסי שהוא 'מנטש' כמו כל תרבות אחרת‪ ,‬והפירוד‬
‫הזה לא נותן את אור החיים במילואו למלא את כל החיים‪.‬‬
‫ויש שמחבר הכל חיבור אורגני‪ ,‬הקודש והחול זה דבר אחד‪ ,‬ונחיצור שיטה שמערכבבת את הכל ביחד‪.‬‬
‫וכבר יש בזה זיוף‪ ,‬שעושה את הקודש חול ומורידו‪ ,‬או את החול קודש והוא דבר שאינו‪ ,‬וממילא משתפל ערך הקודש על‬
‫ידו‪ .‬כשלוקחים את טהרת החיים הישראלית ואת הפילוסופיה הכללית ומערבבים אותם ביחד‪ ,‬בדבר‬
‫הזה יכול להיות שתי טעויות הפוכת‪ .‬או‪ -‬שאת הקודש אתה הופך להיות חול‪ ,‬כלומר‪ -‬ביקורת‬
‫המקרא‪ ,‬שגם את העולמות הישראלים המיוחדים אתה משתמש בכלי תפיסה של אומות העולם כדי‬
‫דרכם למודד את הדברים והכל נמדד בגובה העיניים והכל נמדד בתפיסות החילוניות של הדברים‪,‬‬
‫וגם בתוך היהדות אתה מביא סיעתה לתפיסות של הגל וניטשה ושירים של גיתה שקראת‪ .‬שזה‬
‫או לכיון ההפוך‪ ,‬תהפוך את החול לקודש‪' ,‬נרומם את החול'‪ ,‬ונסביר כל מיני‬ ‫לרדד את הקודש‪.‬‬
‫פסקאות של ניטשה וזה דבר שאינו‪ .‬וכאן זה לא שהנמכת את הקודש‪ ,‬אבל יש כאן זיוף‪ ,‬שאתה לוקח‬
‫דברים שהם סתמיים‪ ,‬שקשורים לקומות פשוטות של המציאות ואתה מתלהב מהם ומקדש אותם‬
‫והופך אותם להיות אלוקיים וקשורים צלדדים האבסולוטים של המציואת‪ .‬ואתה מקדש כל מיני‬
‫תהליכים שקורים בתרבות המערב‪ ,‬וזה זיוף‪.‬‬
‫אז להפריד ביניהם‪ ,‬זה לא מעלה שלמה‪ .‬להפריד בינהם זה זיוף‪ .‬אז מה הפתרון?‬
‫יש אמנם מי שמבין‪ ,‬שכל הדוגמאות שבחול צריכים להיות בקודש‪ ,‬ובנין הקודש הוא מחוטב אצלו מראשית עד אחרית‬
‫ביסודותיו‪ ,‬והחול עומד הוא מבחוץ לשימוש של משלים והסברות‪ ,‬דוגמאות והארות‪ .‬זהו החלק המצליח‪.‬‬
‫הדרך המצליחה יותר (במחשבה הראשונה והשניה‪ ,‬אחרי שעברה תהליך של גיור) זה ללמוד הוגי‬
‫דעות‪ ,‬ללמוד פילוסופיה‪ ,‬ללמוד כל מיני עמדות חיים של זרמים שקיימים בתוך העולם‪ .‬אבל תתיחס‬
‫אליהם‪ -‬כמשל‪ .‬כלומר 'תחזיר אותם למה שהיה קודם לכך שעמ"י התנתק מהם'‪ .‬כלומר להבין אותם‬
‫שהיופי שבהם זה לא מה שכתוב בהם בצורה ישירה‪ ,‬אלא למה הם מרמזים‪.‬‬
‫אז הרב רואה את תורת האבולוציה אבל לא מקבל אותה בצורה טכנוקרטית‪ ,‬אלא כל זה ביטוי למה‬
‫שקיים ברוח האדם שכל המציאות נמצאת בהתעלות העולם‪ ,‬בהתעלות אין סופית‪ .‬אם דרווין היה‬
‫קורה את פסקאות הרב באוה"ק אז או שהוא היה מתרחפן ולא מבין מה הוא רוצה בכלל‪ ,‬לא לזה‬
‫התכוונתי‪ .‬אבל זה מה שהרוח הישראלית עושה ‪,‬מבין שיש ניצוצות קודש אצל אומות העולם ומכוון‬
‫אותם אל הלב שלהם‪ ,‬אל הנקודה האיותיכת שלהם‪ .‬אז בזה אנו מאוד מופרים מאומות העולם‪.‬‬
‫אתה קורא את ברססון שמדבר על כך שבעולם יש תהליך שבו הכל מתעלה‪ ,‬אבל במקום ברגסון‬
‫שאמר שהכל רק נע והמציאות נמצאת בתנועות‪ ,‬אתה מבין שלא סתם יש לה תנועות אלא יש לה‬
‫תשוקת תשובה שנמצאת מאחוריה‪ .‬וכך כל אמירה של אומות העולם אתה לוקח ורואה בה משל‬
‫‪26‬‬

‫משהו יותר פנימי‪ .‬אז אתה קורא ותה לא דרך העיניים שלהם אלא דרך עיניים ישראליות‪ .‬ואז אתה‬
‫מאוד מתעשר מהם‪ .‬בשיטה הראשונה היה ועלם של חול שמנותק מהקודש‪ .‬בשיטה השנייה‬
‫מטשטשים בין הקודש לחול‪ .‬אבל פה מבינים שמה שמקבלים מעולם החול זה משלים רמזים‬
‫ומבואות שמובילות אותנו אח"כ ליצור עולם רוחני יותר גדול שיתגלה בתוכן החיים הישראלי‪.‬‬
‫(הדברים הללו הם לא בדיוק תכנים של חול‪ ,‬אלא הם כבר מחשבות פילוסופיות‪ ,‬אפילו דרווין‪ ,‬כ"ש‬
‫ברגסון שזה כבר ממש מטפיזיקה‪ ,‬וגם זה קשור אל המחשבה הראשונה‪ ,‬כלומר אל כל מה שקשור‬
‫אל כל אדם באופן פרטי‪ ,‬ולצד השכלי הגבוה שלו‪ ,‬ושאין לו רק משמעות טכנית)‪.‬‬
‫וגם במחשבות אלוקיות ממש אפשר להביא לדבר הזה דוגמא‪ .‬שכמו התפיסה של אפלטון שהקב"ה‬
‫ברא את העולם מתוך חומר היולי קדום‪ .‬אז יבוא הרמב"ם והרב בקובץ ז‪ ,‬שמשמעות האמירה‬
‫שמסתתירת מאחורי זה היא שהקב"ה ברא את העולם מתוך תפיסה אחדותית גדולה‪ ,‬שרק אח"כ‬
‫אז הדבר הזה הוא בעצם לקחת אמירה טכנית שאומר‬ ‫היא מגוונת את עצמה בגיוונים שונים‪.‬‬
‫אפלטון‪ ,‬אבל היא נשמעת כזו טכנית רק מכיון שהוא לא יודע לנסח את עצמו ולא יודע למה הוא אומר‬
‫את זה‪ ,‬ולכן עכשיו אני אסביר לך למה באמת הוא אומר את הדבר הזה‪ ,‬כי הוא מחכמי אומות העולם‬
‫ש'קריבין לאורחא דמיהמנותא'‪ ,‬ועולם אמוני גדול מכה בו בצורה סמויה‪ ,‬אבל הוא מבטא את זה‬
‫בצורה של לשון גויית נמוכה‪ ,‬ואז זה הופך להיות לתפיסה כזו שמובילה לדברים מאוד חמורים‪ .‬אבל‬
‫אם תבין את זה דרך אורח החיים הישרלאי‪ ,‬אז תבין שמשמעות הדברים היא שהקב"ה לא סתם ברא‬
‫עולם‪ ,‬אלא קודם כל הוא ברא מגמה אחדותית לעולם‪' ,‬עולם האצילות'‪ ,‬ומתוך כך הוא גילה אותה‬
‫בעולם כולו‪.‬‬

‫[ וישנם מורכבים מכל אלה הדרכים ביחד‪ ,‬ולפי קירובם אל הבירור [‪ .]...‬והרב השאיר אותנו במתח אך עושים את‬
‫החיבור הזה בצורה השלמה]‪.‬‬
‫‪7‬‬

‫תפקיד תקופת התחייה הלאומית‪ -‬החייאת‬

‫המחשבה השלישית‬
‫אחרי כל ההקדמה שהרב דיבר בחלק הראשון של המאמר הרב עכשיו בא לתרגם את הדברים‬
‫בתהליכים התרבותיים הרוחניים שאנו עוברים בדור שלנו‪ ,‬בדור כזה שבו הלאומיות מתגברת‬
‫ומתוך כך‪ ,‬יתבאר הקשר של הדברים אל המהלך הכללי של עקבי הצאן‪ ,‬להשיב לב‬ ‫בישראל‪.‬‬
‫אבות על בנים‪.‬‬

‫‪7‬‬
‫ד ב‪ .‬ישנן דיעות כאלה‪ ,‬שעל פי טבען הן משובבות דעתו של אדם‪ ,‬מאבדות את הרגש של האחריות המוסרית‪ ,‬מקלקלות את ההתחברות הציבורית‪ ,‬ממעטות כבוד‬
‫הכלל‪ ,‬וכיוצא באלה החסרונות‪ .‬והן כשלעצמן יכולות להיות גם דיעות של אמת‪ ,‬ומכל מקום יש להן כל חומר של דיעות שקריות‪ ,‬מפני הנזק הכרוך בעקבן‪ .‬בדיעות‬
‫כאלה יסוד החסרון הוא דבק בצורה הדיבורית שלהן‪ ,‬ולא בעצמן‪ ,‬ומתוך כך אין שום אפשרות להתיר ללמדן ברבים‪ ,‬ולהוציאן בניב שפתים‪ .‬בעומק המחשבה יכולות‬
‫הן להיות מוסברות‪ ,‬וכל זמן שהן במחשבה לא יסבבו שום היזק‪ ,‬כי אם תיקון‪ ,‬לפי אותה המדה של האמת הנמצאת בהן‪.‬‬
‫א קסב‪ .‬מתוך המוסר החפשי‪ ,‬המוסר האנושי‪ ,‬נקח מוסדות להקמת האמונה‪ ,‬אמונת ישראל‪ ,‬הדרושה כל כך לנו ולעולם כולו‪ .‬נבאר את חזיונותינו הפנימיים‪ ,‬את עומק‬
‫קורת נפשנו בדבקות בד'‪ ,‬דוקא כשאנו מציירים‪ ,‬קוראים ומכוונים בשם ד' אלהי ישראל‪ .‬הכוונה הזאת‪ ,‬נבאר כמה היא משקטת את רוחנו‪ ,‬כמה היא נותנת נופש‬
‫לנשמתנו‪ ,‬ומכשרת אותנו אל החיים הטהורים‪ ,‬שיש בהם גם חיל וחוסן‪ ,‬גם קדושה וטהרה‪ .‬המוסר איננו מתרכז רק במעשים טובים לבד‪ ,‬הטובים רק במובנם החברותי‪.‬‬
‫המוסר הוא ראשית הכל תכונה פנימית עדינה‪ ,‬שוכנת בנשמה לבקש את הטוב‪ ,‬את הטוב המוחלט‪ ,‬להיות בעצמו טוב‪ ,‬להיות דבק אל הטוב‪ .‬רוח קודש זה‪ ,‬אינו נמצא‬
‫לנו כי אם בתוכן הדבקות האלהית‪ ,‬הבאה לנו מתוך אמונת ישראל‪ ,‬המעשית והעיונית‪ .‬אנו מוכרחים הכרח רוחני‪ ,‬פנימי‪ ,‬מוסרי‪ ,‬להיות מובלעים בתוך האומה‪ ,‬אומתנו‪,‬‬
‫האומה שמכללה‪ ,‬מכלל כל דורותיה‪ ,‬יש לנו כל אוצר החיים שהם חיים באמת‪ ,‬שאנו חשים בקרב רוחנו פנימה‪ .‬אנו מרגישים‪ ,‬כשאנו עומדים במצב טהור זה‪ ,‬אנו‬
‫אוהבים את שם ד'‪ ,‬את אור ד' השוכן בנו‪ ,‬השורה באומה כולה‪ .‬אנו אוהבים את התורה‪ ,‬את המצוות‪ ,‬את חוקי ד' ומשפטיו על ישראל‪ .‬הדעה הולכת ומתרחבת בקרבנו‬
‫פנימה‪ ,‬הולכת היא רטובה מטל של חזיונות נעלים ושל הרגשות נעימות‪ .‬יש לנו אהבה‪ ,‬יש לנו מה לאהוב‪ ,‬מה לכבד‪ ,‬מה לקוות‪ ,‬במה למלא את תוכן החיים‪ .‬מלאים אנו‬
‫כל‪ ,‬מלאים דבר‪ ,‬דבר שיש לו עמנו שייכות עצמית‪ ,‬פנימית‪ ,‬כבירה ונצחית‪ .‬אנו נקראים מקרבנו‪ ,‬מעצמנו‪ ,‬לצמצם את מבטנו אל תוכיותנו‪ .‬נוכל אחר כך להרחיב את‬
‫הרעיון‪ ,‬לפשט את המחשבה על פני מרחב כל‪ ,‬אבל בתחילה אנו מוכרחים להתקשר לחיים האמיתיים שלנו‪ ,‬לחיינו פנימה‪ ,‬לתוכיות נשמת נשמתנו‪ ,‬בנחת רוח‪ ,‬בנעימה‪,‬‬
‫בחסד‪ ,‬בגבורה‪ ,‬באהבה ורעננות החיים‪.‬‬
‫ע"ע קובץ ח‪ ,‬קנז‪.‬‬
‫‪27‬‬

‫פשר הדרישה לעיסוק בסוגיא החברתית תרבותית המיוחדת לנו‪ ,‬ויחוסה למחשבות‬
‫הכלליות‬

‫כשהלאומיות מתגברת בישראל‪ ,‬בדרך הראוי לקדושה ולברכה‪ ,‬צריכה היא לעולם לכונן‪ ,‬לרומם‬
‫ולשגב את הצדדים המיוחדים לנו‪ ,‬שאין בהם חלק ונחלה לזולתנו‪ ,‬להרבותם ולהרחיבם‪ ,‬אבל לא‬
‫לזרות הלאה את כל הדברים הכלליים שבדברים שבקדושה והגיוני טהרה אפילו אותם שהם‬
‫כלליים מצד תכנם‪ ,‬וקל‪-‬וחומר אותם שהם כלליים גם כן מצד סגנונם‪" .‬הללו את ד' כל גוים‪,‬‬
‫שבחוהו כל האומים‪ ,‬כי גבר עלינו חסדו ואמת ד' לעולם‪ ,‬הללויה" ‪ .‬אדרבה כשיתחזקו הדברים‬
‫הפרטיים ממילא הענינים הכלליים מוסיפים אומץ ובריאות‪ ,‬עד שהם כל כך מבהיקים‪ ,‬באופן שלא‬
‫די שנוכל להיות לברכה לעולם מצדנו הפרטי‪ ,‬עוד נוכל להרבות ברכה מיוחדת ג"כ מצד חלקנו‬
‫הנשגב באוצר הכלל‪" ,‬ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך‪ ,‬אפילו ספינות הבאות מגליה‬
‫לאספמיה אינם מתברכות אלא בשביל ישראל"‪.‬‬

‫כשהלאומיות מתגברת בישראל‪ ,‬בדרך הראוי לקדושה ולברכה‪ ,‬צריכה היא‬

‫לעולם לכונן‪ ,‬לרומם ולשגב את הצדדים המיוחדים לנו‪ ,‬שאין בהם חלק ונחלה‬
‫לזולתנו‪ ,‬להרבותם ולהרחיבם‪ ,‬אבל לא לזרות הלאה את כל הדברים הכלליים‬
‫שבדברים שבקדושה והגיוני טהרה אפילו אותם שהם כלליים מצד תכנם‪,‬‬
‫וקל‪-‬וחומר אותם שהם כלליים גם כן מצד סגנונם‪" .‬הללו את ד' כל גוים‪,‬‬
‫שבחוהו כל האומים‪ ,‬כי גבר עלינו חסדו ואמת ד' לעולם‪ ,‬הללויה" ‪.‬‬

‫מצד אחד‪ -‬בדור של התחייה הישראלית יש צורך לעסוק בסוגיית התרבות והחברה‪ ,‬וממילא‪ -‬במחשבה‬
‫השלישית שיש בה השמרות מכל השפעה חיצונית‪ .‬מצד שני‪ -‬יש צורך לתת מענה גדול‪ ,‬שדורש את מלא‬
‫חופש המחשבה הכללי‪ .‬אלא שכל אותה התרחבות גדולה‪ ,‬נדרשית להיעשות מתוך שמירה על חוט השדרה‬
‫המרכזי הישראלי‪.‬‬
‫מצד אחד‬ ‫אפשר לומר בצורה כללית שהרב אומר כאן שתי משפטים קצת הפוכים אחד מהשני‪.‬‬
‫אומר הרב שדווקא עכשיו כששבנו לארצינו ולכוחות הלאומיים צריך מאוד להתרכז בצדדים המיוחדים‬
‫לנו‪ .‬כלומר‪ -‬עם דיברנו על שלושה קומות של מחשבה אז נראה שהרב אומר שבדור שלנו צריך דווקא‬
‫לפתח ולטפל ולהעמיק במחשבה השלישית‪ ,‬שמתארת לא רק עולמות רוחניים פילוסופים‪ ,‬ואפילו לא‬
‫רק עולמות נפשיים אטים מוסריים‪ ,‬אלא מתעסקת בבירור של איך עולם של קודש מופיע בתוך‬
‫חברה‪ .‬זה התוכן שהמחשבה השלישית מתעסקת בו‪ .‬אבל היא גם ממילא אומרת שבתחום הזה אנו‬
‫צריכים להיות מאוד פדנטים ומדויקים ולהצמיח את הדברים מתוך התרבות שלנו ולא להיות הן עם‬
‫לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב‪ ,‬ובדבר הזה עלינו להזהר מכל מיני השפעות חיצוניות שיטשטשו את‬
‫אבל מצד שני אומר הרב ש'אין לנו לזרות הלאה‬ ‫הבשורה המיוחדת שאותה אנו צריכים לבשר‪.‬‬
‫את הדברים הכלליים'‪ .‬וצריך לדעת במקביל איך להשתלב גם עם המחשבות הקודמות‪.‬‬
‫אבל זה נראה שעיקר המסר שבין שתי הצדדים האלה שהרב בא לומר שברגע שאנו נמצאים עכשיו‬
‫בדור של תחיה‪ ,‬אז יש הרבה סוגיות שבמהלך הגלות לא טיפלנו בהם‪ ,‬בגלל שהיינו בבית קברות‬
‫גדול‪ .‬וממילא כל מה שקשור אל הצד שמפתח את התרבות הישראלית שלנו היה במשך כל שנות‬
‫הגלות ספון מאוד ונסתר מאוד‪ ,‬ועכשיו הגיע הזמן לפתח את הסוגיות האלה ולהסביר אותם בצורה‬
‫מאוד איכותית ורחבה שמגדילה גם אח''כ את כל החיים כולם לאור אותם שאלות תרבות‪ ,‬וההשלכה‬
‫שנגזרת מהדברים האלה היא שדווקא בסוגיות האלה אנו צריכים להזהר מאוד לא לערבב השפעות‬
‫וממילא יוצא שיש כאן במובן מסוים ניגון ששונה ממאמר הפחד‪[ ,‬ונעיר‬ ‫זרות בתוך הבניין שלנו‪.‬‬
‫כבר עכשיו שהוא יקבל את האיזון השלם שלו במאמר דרישת ה']‪ .‬במאמר הפחד הרב דיבר על כך‬
‫שעכשיו אנו צריכים קצת להשתחרר מהקיבעון המחשבתי שלנו ולפרוץ לתחומים חדשים שלא‬
‫התעסקנו בהם עד עכשיו‪ ,‬ולכן אומר שם הרב שבגלל זה באה החוצפא בדור שלנו שהיא בעל כורחינו‬
‫מציבה לנו אתגרים ושאלת קשות שיתבעו ממנו לא להפטיר כאשתקד בדברים שהתעסקנו בהם‬
‫בעבר אלא להתעסק בתחומים רחבים יותר‪ .‬המסר הכללי שעולה זה מסר של רוחב דעת ובדברים‬
‫גם מאמר המחשבות עסוק ברוחב הדעת‪ ,‬אבל יש צד שהמסר שלו זה שדווקא בשביל‬ ‫רחבים‪.‬‬
‫‪28‬‬

‫אותו רוחב דעת‪ ,‬צריך שנהיה נאמנים לסגנון האישי הרוחני המסוים של האומה הישראלית‪ .‬אם‬
‫ההשלכה המעשית של מאמר הפחד נתנה הרבה מקום גם להפגש עם תרבויות אחרות ושאלות‬
‫שצפות בחללו של עולם ולדעת איך לתת להם מענה‪ ,‬אז מאמר המחשבות אומר‪ -‬כל הדבר הזה נכון‬
‫וצריך לא להסתגר ולא לפחד מהחדש‪ ,‬אבל את החדש נקבל דווקא מתוך מה שנקשיב את עצמינו‪.‬‬
‫ולכן בסוגיות העקרוניות האלה אנו צריכים לא לעשות ערבובים עם כל מיני שיטות רוחניות אחרות או‬
‫הופעים תרבותיים אחרים שנמצאים מחוץ אלינו‪ ,‬כי בצורה הזו אנו נזייף את הקול החדש שאותו עמ''י‬
‫צריך להופיע בעולם‪.‬‬
‫אלא שבאמת קודם כל בצורה פשוטה‪ ,‬צריך לומר שזה רק מנגינות שונות אבל זה לא ממש סתירה‪.‬‬
‫גם במאמר הפחד היה מצד אחד‪ -‬להתעסק בכל המחשבות 'בלא יראה ובלא מגור ופחד כלל'‪ .‬כי אנו‬
‫רוצים לתת מענה גדול‪ ,‬אבל גם שם לבסוף הרב הדגיש פחד וזהירות מסוימת שנצרכת‪ ,‬כי כמו‬
‫ואת הצד הזה‬ ‫שאמרנו שם‪ -‬כל רוחב הדעת הזה זה דווקא עם שומרים על חוט השדרה שלנו‪.‬‬
‫המאמר שלנו פה מדגיש במיוחד‪ .‬שכן כשמגיעים לדור הגאולה עם כל הרצון שלנו לרוחב דעת‬
‫ולחבוק עולם במלואו‪ ,‬אבל צריך לדעת שכיון שעכשיו הסוגיות האלה זה כבר לא דבר מופשט אלא זה‬
‫הלכה למעשה‪ ,‬זה בא לחולל תרבות‪ ,‬ובעמ''י יש תרבות מיוחדת ששאר העמים לא רק שלא מזהים‬
‫כי כמו שאמרנו‬ ‫אותו אלא גם מעוותים אותו ויוצרים מסרים הפוכים לכל מה שאנו רוצים לומר‪.‬‬
‫לעיל‪ ,‬הכישרון המיוחד לחבר בין עוה''ז לעוה''ב‪ ,‬תכונת החיים העולמית שיש לה סמפטיה לאלוקות‪,‬‬
‫זו דבר ייחודי לישראל שאין שום דומה לו‪ .‬ואצל אומות העולם היחס לאלוקים הוא תמיד יחס זר‪,‬‬
‫מאיים‪ ,‬יחס כזה שבא מחוץ לחיים‪ .‬וממילא ברגע שיש שאלות של תרבות איך עולם רוחני מתרגמים‬
‫לחיים‪ ,‬אז תמיד יהיה הסתבכות לכאן או לכאן‪ .‬או שמאוד יאהבו את החיים וזה יבוא על חשבון של‬
‫ניכור ובריחה מהגעגועים של האדם לקב''ה‪ .‬ואם אדם ירצה געגועים לקב''ה זה יבוא באופן שמצריך‬
‫חסימה של כוחות החיים שלו‪ .‬ולכן אם ננסה לחבר את היחס בין עוה''ז לעוה''ב ע''י השפעה‬
‫מתשובות שאומות העולם נתנו לדברים האלה‪ ,‬גם אם נקבל מהם דברים חיובים‪ ,‬בסופו לש דבר‬
‫הניגון היסודי של הזעם והטינה שיש בלב אומות הועלם אל הקודש‪ ,‬או שהם יהיו דתיים מדי וישנאו‬
‫ויהיו פסימים לגבי העולם או שיהיו לאומיים וישנאו את הקודש‪ .‬אבל זה דבר של ענבי הגפן בענבי‬
‫הסנה‪ ,‬ערבוב שלא יכול להתקיים‪ .‬ולכן כבסיס להצמחה תרבותית חדשה אנו צריכים להיות מאוד‬
‫נאמנים לטהרה הישראלית שלנו‪.‬לכן התקופה שלנו עכשיו כמו שהרב אומר 'צריכה להתעסק לרומם‬
‫את הדברים המיוחדים לנו שאין בהם נחלה לזולתינו'‪.‬‬
‫זה המסר הכללי של הרב פה‪.‬‬
‫אלא שמ''מ צריך להבין בצורה יותר עמוקה את מה שהרב אומר פה‪ ,‬את מה שהרב כותב במאמר‬
‫הזה עצמו‪ .‬ולהבין ממילא מה מביא את הרב להדגיש כ''כ את המנגינה הפדנטית הזו‪ ,‬אחרי שהוא‬
‫כ''כ הסביר לנו במאמר הקודם דווקא את תשובת המשקל הנדרשת במיוחד בדור שלנו אל הצד השני‪,‬‬
‫לכל רוחב המחשבה‪ ,‬וממילא להשים את כל הסוגיא הוודאי נכונה הזו אבל בפרופורציות שלה‪ ,‬רק‬
‫כאיזה סייג צדדי שחשוב לזכור אותו‪ ,‬אבל לכא' לא הוא המרכז‪ .‬אך פה‪ -‬גם הרב שם אותו במרכז וגם‬
‫מבחינה מעשית בסופו של דבר מדריך הדרכה הפוכה לגמרי‪ .‬שם הוא קרא קריאה עקרונית ל'מניעת‬
‫הפחד'‪ .‬אבל כאן‪ ,‬מסיבה שכנראה (אם לא נאמר שלרב יש פיצול אישיות אלא נעמיק בדבריו ונראה‬
‫ש‪ )-‬היא איננה פחד‪( ,‬וצריך להבין למה) הרב מדריך מבחינה מעשית להתעסק דווקא בסוגיות‬
‫התרבותיות הישראליות וממילא להשתמר בזה מכל התבוננות חיצונית‪.‬‬

‫פשר הכינוס והשיתוק המחשבתי בגלות לעומת ההרחבה וההנבעה במצב החיים השלם‬
‫כדי להבין את זה יותר נרחיב מכמה מקורות על הסוגיא הזו‪ ,‬ומתוך כך נחזור בסופו של דבר להבין‬
‫אנו צריכים קודם כל‬ ‫בצורה עוד יותר יסודית את משמעות וחיוניות האמירה הזו של הרב כאן‪.‬‬
‫להבין לא רק את הצד החיצוני הגלוי של הדברים‪ ,‬ש'בגלות הסתגרנו ובמצב השלם התרחבנו'‪ ,‬אלא‬
‫מה יצר את תהליך ההסתגרות של הגלות‪ ,‬ואת יכולת ההתרחבות בגאולה‪ .‬ומתוך כך‪ ,‬כשנבין את‬
‫עומק הדבר ולא רק את גילוייו החיצוניים‪ ,‬נוכל להבין את משמעות האמירה הזו של הרב‪ ,‬למה‬
‫אעפ''כ כעת בשלב שלנו‪ ,‬הדבר הזה שונה‪ .‬למרות שאנו מתחילים לחזור אל מצב החיים הבריא‬
‫והשלם שלנו‪ ,‬זה דווקא דורש ממנו עוד יותר מבכל שלב אחר‪ - ,‬אפילו עוד יותר מהגלות עצמה!‬
‫(שבה סוף סוף היה עיסוק רב במחשבה הראשונה והשניה כמו שתיארנו) ‪ -‬להתמקד ולהתמרכז‬
‫בתוך המחשבה השלישית היחודית שלנו‪ ,‬ולהבדל ממילא מכל השפעה זרה ורוחב מחשבתי‪.‬‬

‫בגלות‪ ,‬נחלש עושר החיים הגדול שבתוך ישראל פנימה שמשתקף בקשר שלו אל כל התרבויות כולם‪ ,‬ועמ''י‬
‫נדרש להתכנס‪ ,‬לא לקבל השפעה מן החוץ‪ ,‬אלא לשקם את הזהות המיוחדת שלו‪.‬‬
‫אורות התחיה טו‪.‬‬
‫כשכח ישראל גדול ונשמתו מאירה בקרבו בהופעה וענפיו המעשיים מתוקנים‪ ,‬בסדור מלא‪ ,‬בקדושה ביחוד ובברכה‪,‬‬
‫במקדש וממשלה‪ ,‬בנבואה וחכמה‪ ,‬אז ההתרחבות לצד החול‪ ,‬לענוגי החושים הרוחניים והגשמיים‪ ,‬להצצה חדירית‬
‫ופנימית לתוך חייהם של המון עמים ולאומים שונים‪ ,‬למפעליהם וספריותיהם‪ ,‬התגברות עז החיים הטבעיים‪ ,‬כל אלה‬
‫טובים הם ומסוגלים להרחיב את אור הטוב‪ ,‬והתחום ארוך הוא‪ :‬י"ב מיל כמחנה ישראל כולו‪ ,‬הכופל באמת את כל‬
‫‪29‬‬

‫העולם באיכותו‪" ,‬יצב גבולות עמים למספר בני ישראל"‪ .‬משחשך האור‪ ,‬משגלתה שכינה‪ ,‬משנעתקו רגלי האומה‬
‫מבית חייה‪ ,‬החל הצמצום להיות נתבע‪ .‬כל עז חילוני עלול להיות לרועץ‪ ,‬כל יופי טבעי וחשקו עלול להאפיל את אור‬
‫הקדש ותם הטהרה והצניעות‪ ,‬כל מחשבה שלא נתגדלה כולה במחנה ישראל יכולה להרס את סדר האמונה והחיים‬
‫הישראליים‪ ,‬כל שמינות קטנה מביאה לידי בעיטה‪ .‬מכאן באו העוצב והסגוף‪ ,‬הקדרות והפחדנות‪ ,‬וביותר ממה שפעלו‬
‫אלה על החיים הגשמיים פעלו על החיים הרוחניים‪ ,‬על רוחב המחשבה‪ ,‬על תעופת ההרגשה‪ ,‬עד אשר יקיץ הקץ‪,‬‬
‫שקול קורא בכח ‪ :‬הרחיבי מקום אהלך‪ ,‬ויריעות משכנותיך יטו‪ ,‬אל תחשכי‪ ,‬האריכי מיתריך ויתדותיך חזקי‪ ,‬כי ימין‬
‫ושמאל תפרוצי וזרעך גוים יירש‪ ,‬וערים נשמות יושיבו"‪ .‬והתחום של אלפים אמה הקצר הולך הוא ומתרחב‪ ,‬כמדת‬
‫ישועתן של ישראל‪ ,‬שהולכת ואורה קמעא קמעא‪.‬‬
‫הרב כותב כאן דברים הפוכים לגמרי ממה שאמרנו עד עכשיו‪ .‬אנו אמרנו שכעת כשאנו נמצאים‬
‫בתהליך של גאולה אז אנו צריכים להתעסק בסוגיא התרבותית וממילא בפדנטיות גדולה בכל קבלה‬
‫מן החוץ‪ .‬אך פה הרב אומר שדווקא כשעמ''י נמצא במצב של גאולה אז הביטוי של הדבר הזה הוא‬
‫שמרחבי החיים שלו הם אדירים‪ ,‬שלכן יש לו שקיקה טבעית לראות איך אומר החיים שלו הולך‬
‫ומשכלל את עצמו ומסגנן את עצמו עם כל המגע שלו עם התרבויות שמסביב‪.‬בתקופת השיא של‬
‫עמ''י‪ ,‬תקופת שלמה המלך‪ ,‬שסיהרא קיימא באשלמותא‪ ,‬שההופעה התרבותית שלנו הייתה בשיא‬
‫פסגתה‪ ,‬אז המלך שלמה נשא אלף נשים מכל העמים שסביבו‪ ,‬והוא רצה בזה לעורר שקיקה גדולה‬
‫להראות איך תוכן החיים הישראלי מסוגל להתעשר ולהעשיר ולבטא את עצמו ברוב הגווניות שלו‬
‫ואומר הרב‪ -‬כל זה נכון‬ ‫דווקא במגעים הגדולים שיש לו עם כל התרבויות שנמצאות מסביב‪.‬‬
‫כשעמ''י נמצא בארצו‪ .‬אך כשהוא נמצא במצב חלוש יותר‪ ,‬משחשך האור ונתעתקו רגלי השכינה‪ ,‬אז‬
‫עמ''י צריך להיות במצב שהוא צריך מאוד להגן על עצמו מפני העמים שסביבו‪ ,‬ואז יש מצב כזה‬
‫וכמו שזה מתואר‬ ‫שחכמה יוונית נאסרה לבוא במניין‪ ,‬ויש התכנסות פנימית של עמ''י בתוך עצמו‪.‬‬
‫שבהלכות שבת מאורייתא מותר ללכת יב מיל ואילו מדרבנן אלפיים אמה שזה רק מיל אחד‪ .‬שבת‪,‬‬
‫שזה המציאות הפנימית שלנו‪ ,‬במציאות בריאה הוא מתפשט ליב מיל‪ ,‬שזה כמו יב השבטים של‬
‫ישראל‪,‬ו'יצב גבולות עמים למספר בני ישראל'‪ .‬כשלעמ''י יש עושר פנימי‪ ,‬הוא מביע אותו בהשתקפות‬
‫של אותו עולם בכל מה שנמצא מסביב‪ .‬ולכן בתקופת הגאות של עמ''י כמו בימי שלמה וכמו שיהיה‬
‫בעתיד‪ ,‬אז באומה הישראלית נברכים כל משפחות האדמה‪ ,‬וכחלק מזה אנו מביעים את הסגנון שלנו‬
‫בצורה עשירה על כל החיים כולם‪ .‬ואילו בגלות הסגנון שלנו מצטמצם לאלפיים אמה‪ ,‬ואנו לא יוצאים‬
‫החוצה‪.‬‬
‫אבל בפסקה שלנו זה נראה הפוך‪ .‬שכשמגיעים לארץ צריך להתעסק בסגנון המיוחד שלנו‪ ,‬ולא‬
‫אלא באמת שתי הדברים הם הא בהא תליא ומשלימים לדבר אחד‪ .‬ככל‬ ‫להתפזר ליב מיל?‬
‫שהאומה הישראלית יותר סגורה על עצמה ומבינה את הצד השלדי שלה בצורה יותר בהירה וחזקה‪,‬‬
‫אז המגע שלה עם תרבויות אחרות הוא לא מאיים אלא מעשיר ומפרה‪ ,‬וזה מה ששלמה רצה לסמן‬
‫לדורות הבאים‪ ,‬ולשם הקץ של האומה הישראלית מכוונת אליו יגיע‪ ,‬לחזון אוטופי של יחזיקו ‪70‬‬
‫אנשים בכנף איש יהודי‪ ,‬וכמו שהרב אומר באורת שתהפך האנושיות כולה למשפחה אחת‪ ,‬וכולם‬
‫אבל דווקא יש תקופות מסוימות‬ ‫יתכללו בישראל‪ ,‬ויהיה הפריה הדדית בין ישראל לאומות העולם‪.‬‬
‫שבנתיים נאמר‪ -‬שהם תקופת הגלות‪ ,‬שהזהות שלנו התפרקה לחלוטין‪ ,‬וכאן אנו צריכים לשקם‬
‫מחדש את הזהות האישית שלנו ולא יכולים לקבל השפעה מאומות העולם‪ .‬אבל יש צד‪ ,‬כמו שיתבאר‬
‫יותר לקמ'‪ ,‬שזה נכון כפליים לשלבים הראשונים של התחיה הלאומית‪ .‬אבל בזה נתעסק יותר לקמ'‪.‬‬
‫בנתיים נבין יותר לעומק את התהליך הזה‪.‬‬

‫ובנוסף לכך‪ -‬אין לנו את היכולת להתגונן מפני הסיגים הסמויים שמסתתרים מאחורי כל דבר שבצורה הגלויה‬
‫הוא טוב‪ ,‬שבה מפני תרבות זרה‪ .‬ולכן לא רק צריך להתכנס לשקם את המציאות הפנימית‪ ,‬אלא גם להתגונן‬
‫ולהסתגר מפני כל השפעה זרה‪.‬‬
‫אמנם זה לא מדויק‪ .‬כאן זה מאוד סכמטי‪ .‬בגלות מתכנסים ועסוקים בפיתוח פנימי בלבד‪ ,‬ובגאולה‬
‫נפתחים‪ .‬אבל זה תהליך הרבה יותר יסודי‪.‬‬
‫ה רנח‪ .‬כשבא זרם של ציורים מעולם אחר לתוך עולם שאינו שלהם‪ ,‬הם פועלים בתכונתם על הסתעפותה של‬
‫טבע המחשבה והרעיון העצמי‪ ,‬וכל הדברים היוצאים מתוך עומקו של שיקול הדעת‪ ,‬ויתר ההתגלויות של כחות‬
‫הנפש‪ ,‬משתנים הם‪ ,‬ומקבלים עירוב של צורה חדשה‪ ,‬בלא אפשרות להכיר עד כמה מגיעה היא יד התערובת‬
‫כשאדם עם אופי מסוים מקבל השפעה מאדם אחר שלא מתאים לו‪ ,‬אז אולי לא בטוח‬ ‫הזאת‪.‬‬
‫המידי אבל בסוף האדם ירגיש שהוא מזייף את עצמו‪ .‬ויותר מזה‪ ,‬הוא גם לא יבין עד כמה הדבר הזה‬
‫פוגע בשורשי הזהות שלו‪ .‬וכמה הוא מתנכר לעצמו‪.‬‬
‫לפי זה‪ ,‬הזהירות מהתערבות כחות רוחניים מעולם זר‪ ,‬הרי היא זהירות מוכרחת לשמירת צביון העצמי תמיד‪,‬‬
‫וחכמת יון מוכרחת היא להיות גזורה במנין ומאוסרת לבוא בכלל ישראל‪ ,‬כדי להשמר מתולדותיה החרישיים‬
‫הבאים מתוך העירוב של המון מחשבות ונטיות טהורות ממקור ישראל‪.‬‬
‫בחכמת יוון אין בעיה בדברים הגלויים שלה‪ .‬מצידה חכמה בגויים תאמין ואפשר לקבל הרבה דברים‬
‫יפים‪ .‬הבעיה היא סגנון החיים השלם שממנה היא באה‪ ,‬שכשהיא חודרת אלינו אנו לפעמים‬
‫מתבלבלים ולא מזהים איזה דברים מהם הם אוביקטיבים ואנו יכולים לספח אותם אלינו‪ ,‬ואיזה דברים‬
‫‪30‬‬

‫קשורים לשיטה תרבותית שלמה שזרה לנו‪ .‬ולכן מה שאסרו את חכמת יוון זה לא כי היא מצד עצמה‬
‫בעייתית אלא מכיון שאתה מקבל אותה כעסקת חבילה שלמה‪.‬ומאחורי זה מסתתרים הנחת יסוד מה‬
‫זה אלוקים ומה זה האדם ועד כמה אנו פאסימים או אופטימים ביחס לחיים‪.‬‬
‫זה סוגיא רחבה שהרב אומר על דרכי האמורי‪ .‬שהאמורים נלחמו בעמ''י בדרכו מהמדבר לא''י‪ ,‬זה‬
‫שהם התחבאו ב נקיקי הסלע‪ ,‬כמו שמתואר ב'ואת והב בסופה'‪ ,‬וכשעמ''י היה עובר בנחל הם עשו לו‬
‫מערב סמוי שכשהוא היה נכנס אליו הם היו מפילים עליו אבנים ופוגעים בו‪ .‬וזה בעצם משל לכך‬
‫שהאמורי זה ביטוי להשפעות תרבותיות בלתי מודעות‪ .‬שעמ''י לא נלחם עם שיטה שבצורה גלויה‬
‫הוא מכיר את הכשל שלה אלא בצורה גלויה הכל נראה נעים ויפה‪ .‬אלא מתחת לפני השטח‬
‫מסתתרים כאן הנחות יסוד סמויות שקשה לנו לזהות אותם‪ .‬ואנו מתפתחים אחרי הצד היפה שלהם‬
‫ולא מבינים שיש שכאן עסקת חבילה שלמה ומאחורי הדברים האלה מסתתרים עקרונות מאוד‬
‫מסובכים שחודרים למארג החיים שלנו ומשבשים ומחללים אותו לחלוטין‪' ,‬משנכנסו יוונים להיכל‬
‫ואת זה הרב בצורה כללית משליך על כל תרבות המערב‪ .‬שהרבה‬ ‫טמאו כל השמנים'‪.‬‬
‫פעמים אנו רואים ברב הרבה מאבק בנצרות ואדם תמים לא מבין מה הרב קוק רוצה‪ ,‬שהרי הנצרות‬
‫זה דבר שלפני אלפיים שנה אולי היה בשיאו ובתקופת מסעי הצלב שפך הרבה דמים לעמ''י‪ ,‬אבל הרי‬
‫החל מתקופת ההשכלה הדבר הזה הפך להיות פאסה‪ ,‬ורוב התרבות שאנו מתמודדים איתה זה לא‬
‫אותם הנוצרים‪ ,‬וכמה אפשר להציב כל פעם מחדש אתך ההתעסקות האובססיבית הזו במה שנקרא‬
‫אבל יש לרב פסקה חשובה באורות האמונה שאומר שבאמת זה נכון‪ .‬הנצרות אמנם‬ ‫'הנוצרים'‪.‬‬
‫בצורה הגלויה שלה‪ ,‬היום‪ ,‬לא מאיימת על אף אחד‪ .‬העולם הפך להיות חפץ חיים ומאמין באדמיות‪,‬‬
‫ולכן חשכת הנצרות בצורה ישירה לא יכולה לדבר על אנשים‪ .‬אך מצד שני‪ -‬גם הפילוסופיה לא יכולה‬
‫לדבר אל אנשים‪ ,‬כי היא הופכת להיות משהו כ''כ קר נטול רגש ושקיקה של חיים‪ .‬ולכן גם‬
‫הפילוסופיה וגם הנצרות בעת החדשה‪ ,‬אחרי שהעולם הפך להיות עם הרבה איתנות גם לא מסוגל‬
‫אלא שלכן יש קואליציה סמויה‪ ,‬תת מודעות‪ ,‬מבלי שמישהו באיחוד האירופי תכנן‬ ‫לפגוע באנשים‪.‬‬
‫את זה‪ ,‬בתת מודע נוצר קואליציה בין המוות למר ממות‪ .‬הפילוסופיה היא המוות שמציגה שכל החיים‬
‫כולם הם כלום‪ .‬והנצרות היא מר ממוות‪ ,‬היא לא אומרת שהכל זה אל כלום‪ ,‬אלא היא חיה חוויות‬
‫דתיות עוצמתיות מאוד אבל הם מרות מהמוות‪ ,‬כי כל האמירות העוצמתיות שלה הם אמירות שהמסר‬
‫שלהם הוא מרירות ויאוש ושנאת החיים או שנאת הקב''ה שמשדרת תפיסה פאסימיטסית כלפי‬
‫והרשעה יכולה לפגוע בנו ע''י הקואלציה הזו של המוות והמר ממות‪ ,‬שזו זוהי בעצם‪-‬‬ ‫החיים‪.‬‬
‫התרבות המערבית‪ .‬כלפי חוץ הכל שם מוצג בצורה רציונאלית והגיונית‪ .‬אבל מה שמזין אותה בצורה‬
‫סמויה זה לא ההגיגים הרציונאלים שלה אלא יש הרבה עוצמות שהם לא מתות אל של מר ממוות‬
‫שמסתתר מאחוריהם‪ .‬אם התרבות הזו הייתה מציגה אמירה פילוסופית אוריסטטולית היא היתה‬
‫מרדימה את האנשים‪ .‬ולכן יש בה אמירות עוצמתיות מאוד‪ ,‬של 'אינדודואליזם'‪' ,‬פלורליזם'‪,‬‬
‫'דמוקרטיה' (בזמנו‪-‬קומוניזם) שהיא נלחמת עליהם‪ .‬אבל היא לא מציגה את זה בצורה של הנצרות‬
‫המאיימת‪ .‬אלא היא מעבירה את המסרים האלה דרך אמירות אנושיות הגיוניות ואנשים חושבים שזה‬
‫מאוד חביב אך מתחת לפני השטח יש הרבה מרירות‪ .‬וכך הרבה משפטים שאנו מכירים‪" -‬אי אפשר‬
‫לנצח את הטרור‪ .‬אי אפשר לכבוש את היצרים שלנו‪ .‬אי אפשר לדרוש מהאדם להשתחרר מהצד‬
‫הבהמי שלו‪ .‬או פלורליחזם‪ -‬אי אפשר למצוא את האמת המוחלטת"‪ .‬זה אמירות מאוד יפות‪ ,‬אין שם‬
‫נצרות עם צלב ודם‪ ,‬אבל מה שמסתתר מאחורי זה זהו בדיוק אותו הצלב‪ ,‬אותה תנועה פסיכית‬
‫איומה‪ ,‬אותה האמירה הנוצרית של המר ממוות‪ ,‬של היאוש מלחיות חיים איכותיים יותר‪ ,‬מלמצוא את‬
‫האמת‪ ,‬מלנצח את הרוע של המציאות‪ .‬ולכן זה בדיוק הבעיה‪ .‬שהאמירה הגלויה היא בסדר גמור‬
‫וזה בדיוק דרכי האמורי‪ .‬דברים‬ ‫אבל מתחת לפני השטח מסתתרים דברים מאוד נוראים‪.‬‬
‫שאתה רואה כלפי חוץ שאשה שמערבבת ביצים‪ .‬מה הבעיה בזה? אבל מאחורי זה מסתתרת אמירה‬
‫תרבותית חדה‪ ,‬על כל היחס לחיי הפוריות והמשפחה וכו'‪ .‬ומאחורי כל מיני דברים שנראים תמימים‬
‫מסתתר משהו נוראי וזר לתרבות החיים שלנו‪ .‬קוראים ספר ילדים של כיפה אדומה ולא מבינים‬
‫שהמסר שמסתתר שם (מלבד לכמה מסרים אינטשמים) זה האמירה שמאחורי כל סבתא תמימה‬
‫וזה הבעיה בלקבל תרבות‬ ‫ונחמדה באמת מסתתר זאב איום‪...‬ואל תאמינו באנשים שאתם רואים‪.‬‬
‫מסוימת מאחרים‪ .‬הבעיה היא לא מה שנאמר אלא התת מודע שמאחוריהם‪ .‬אולי גם הם לא אומרים‬
‫את זה בכוונה אלא זה תהליכים תת מודעים שגוררים כל מיני אמירות עמוקות ויסודיות ששייכות‬
‫לשורשי החיים שלהם שמשתקפות דרך הדבר הזה‪.‬‬
‫ולכן אומר הרב‪ -‬בתקופת הגלות כשלא פיתחנו את הזהות המיוחדת שלנו‪ ,‬אם ניפגש עם תרבויות‬
‫אחרות אין לנו שום סיכוי לזהות מה נכון בהם ומה לא נכון בהם‪ .‬כמו אדם שלא הגיע לבשלות של מה‬
‫הזהות שלו‪ .‬אז גם לא יהיה לו את היכולת לומר שבדבר הזה פלגינן דיבורא‪ ,‬את זה אני יכול לקבל‬
‫ואת זה לא‪ .‬ולכן בתקופת הגלות אסרנו את חכמת יוון‪ ,‬אך זה בא מחולשה‪ ,‬כי אין לנו את הפיקחות‬
‫והמסוגלות לברור את האוכל מתוך הפסולת‪ .‬לעומת מצב שבו תוכן החיים הישראלי היה במלא‬
‫עוצמתו הפנימית‪ ,‬שמאליו בצורה אינסטינקטיבית היה את היכולת להבר ולזרות הלאה את כל הסיגים‬
‫החיצוניים והזרים לנו‪.‬‬
‫‪31‬‬

‫אמנם ביסוד כל התהליך הזה לא רק שמסתגרים מפני השפעה חיצונית‪ ,‬אלא בעיקר‪ -‬אין הבעה החדשותית‬
‫מקורית מתוך הקודש המכונס פנימה‪ ,‬וזה הגורם את ההסתגרות מפני השפעה זרה‪ ,‬ובתיקון הדבר הזה‪ -‬נוכל‬
‫מחדש להרחיב גבול אוהלינו‬
‫ועכשיו הרב מוסיף עוד שלב נוסף‪ ,‬עומק נוסף שעומד ביסוד כל התהליך הזה‪ ,‬שזה מה שיתפוס את‬
‫השור בקרניו‪ ,‬את מה שעומד ביסוד כל התהליך הזה של כל ההסגרות הגלותית‪ ,‬וממילא יבאר למה‬
‫לאידך‪ ,‬דווקא בזמן התחייה שאנו שבים לגאולה‪ ,‬אז אדרבא‪ ,‬מה שנדרש זה דווקא לא רוחב הדעת‬
‫הכללי‪ ,‬אלא קודם כל‪ ,‬קומה יסודית הרבה יותר של בניית המחשבה השלישית בשיא הפדנטיות‬
‫שלה‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬לפי אותה המדה שהמעשים וסעיפיהם נתונים הם ביחש לנתוחיהם למרכז חזק ומובטח‪ ,‬כשהסנהדרין‬
‫שלט בישראל והצביון התרבותי והעצמי שלנו היה מפותח וחזק ופועם‪ ,‬אז הרי הסכנה של הצביון הזר‬
‫פוחתת והולכת‪ .‬במעמד האיתן של סנהדרין מרכזית‪ ,‬שעיני כל ישראל אליה‪ ,‬מתבטחת היא שלשלת התוצאות‬
‫מלבה של האומה בטהרתה‪ ,‬ולפי מדת ההתנוונות המרכזית‪ ,‬ככה השמירה יותר נחוצה ומוכרחת היא‪ .‬ולכן‬
‫בתקופת הבית‪ ,‬סנהדרין אפילו הייתה צריכה ללמוד שבעים לשון‪ .‬כי אז החיים הישראלים היו בהירים‬
‫ומדויקים בנאמנות שלהם לעצמינו ואז אדרבא אנו יכולים להעשיר את החיים שלנו דרך שבעים לשון‪.‬‬
‫וככל שהתפוררה הסנהדרין והתפוררה הזוהת שלנו אז הכל הופך להיות מסוכן‪ .‬אמנם במדה זו‬
‫שהנתוחים ההלכותיים אינם באים כל כך בחופש ישר ממבטי החיים אל הפרטיות‪ ,‬אלא שהם קשורים כבר‬
‫בהסכמות מוקדמות וחתימות של דורות‪ ,‬הרי השמירה כבר הוכנה‪ ,‬והחתימה חתימה היא גם כן למעין הפנימי‬
‫שיהיה נעול‪ ,‬ולא תמשל בו יד זר‪.8‬‬
‫עכשיו הרב אומר מה באמת המצב בגללו הגענו לאותה הסגירות‪ .‬המצב של הגלות זה לא רק שאנו‬
‫לא לומדים מאומות העולם אלא גם בעיקר וקודם לכך‪ -‬אין לנו כלים ללמוד את הזהות שלנו עצמינו!‬
‫במצב השלם יש הנבעה תמידית של מעיין החיים המקורי הישראלי‪ ,‬והוא גם זה שמאליו 'כוח החיים‬
‫דוחה את הפסולת'‪ ,‬זורה הלאה את כל הסיגים הסמויים הזרים לתרבות הישראלית‪ .‬הסנהדרין זה‬
‫לא 'מקום של אנשים חכמים' שיודעים לנתח בצורה מדויקת כיצד לפסוק הלכה ולזהות מה ישראלי‬
‫ומה חיצוני‪ .‬אלא זה הרבה יותר מזה‪ ,‬הסנהדרין זה מה שיושב בלשכת הגזית‪ ,‬במקום השראת‬
‫השכינה‪ ,‬ומבטא קודם כל לב פועם שמזרים חיים באומה‪ .‬וזה מה שיוצר קודם כל הנבעה‬
‫והתחדשות חיונית רוחנית תמידית בתוך האומה‪ ,‬וזה מה שמתוך כך מתפשט החוצה ומתרחב אל כל‬
‫המחשבות העולמיות הכלליות‪.‬‬
‫אבל כיון שגלו ישראל מעל אדמתם אין לך ביטול תורה גדול מזה‪ .‬אנו נמצאים בבית קברות גדול שאין‬
‫לנו יכולת לחוש מה הם החיים האישיים שלנו‪ .‬ולכן זה היסוד של חתימת התלמוד‪ .‬בקובץ א הרב‬
‫מזכיר את הביטוי 'חותם בתוך חותם'‪ , 9‬שבמשמעות הפשוטה זה‪ -‬אזיקים בתוך אזיקים‪ ,‬כלוב בתוך‬
‫כלוב‪ ,‬סוגר בתוך סוגר‪ .‬שחתימת המשנה ובעקבותיה חתימת התלמוד זה הגנה לפנים מהגנה‪,‬‬
‫סגירה לפנים מסגירה‪ ,‬שהחיים הישראלים הוחלטו אז שמכאן והלאה אנו לא מפתחים את החיים‬
‫שלנו‪ ,‬אלא מקפיאים את המצב של עמ''י במשך אלפיים שנות גלות‪ ,‬לא מפתחים אף דבר בזהות‬
‫שלנו‪ ,‬כי ברגע שהיא איבדה את החוסן שלה אין לנו כבר את הביטחון שכל מה שנפתח יהיה באמת‬
‫הזהות שלנו (ע''ע מאמר הדור 'נוטל כבוד מבית חיינו') ולכן יש בנו חשד על כל חידוש‪.‬‬
‫לכאורה זה נראה שאמנם בתחום החול לא התפתחנו אבל בתורה כן‪ ,‬והייתה התפתחות גדולה של‬
‫התורה בגלות‪ ,‬אבל באמת כל ההתפתחות שלנו בגלות זה 'אין לנו אלא רבותינו הראשונים'‪ ,‬זה רק‬
‫להקשיב טוב את מה שהראשונים אמרו‪ ,‬והראשונים את מה שהגמרא אמרה‪ ,‬ולא רק שנביא לא‬
‫רשאי לחדש מעתה אלא גם חכם לא רשאי לחדש מעתה‪ .‬אותו הכלל ש'בי''ד לא יכול לבטל דברי‬
‫חברו אלא אם יגדל בחכמה ובמניין' יצר מצב שאין לנו אף התבררות וחידוש של דברים בתוך עולם‬
‫הקודש‪ .‬ואלו דברים שלא היו קיימים מאז ולתמיד‪ .‬ביאגרת קג הרב אומר שכך יהיה לעת''ל‪,‬‬
‫וסנהדרין תדרוש על חשמל האם הוא מותר או לא‪ ,‬וגם בכל מיני דברים שקשורים לחזון הצמחונות‪.‬‬
‫כמו שהיה כך יהיה‪ ,‬בית מחוקקים לאומה שכל הזמן יהיה פרה ורבה ויאיר הארות חדשות וחדש‬
‫דברים מסוימים‪ ,‬מתוך ידיעה שאלו לא חידושים שמתנתקים מהמקור אלא מפתחים אותו‪ ,‬שזה כל‬
‫תורה שבעל פה להראות איך הארץ עונה לעומת השמיים איך דבר ה' מתגלה מתוך הארץ ומתוך‬
‫‪ 8‬המשך הפסקה‪ -‬אותה המטפיסיקה היונית‪ ,‬שאחרי חתימת התלמוד נתפשטה באיזו הרחבה בישראל על ידי חושבים גדולי עולם‪ ,‬רועי האומה‪ ,‬שלפי מדת‬
‫היכולת ניקוה מזרותה‪ ,‬לא היתה כל כך יכולה להזיק בתוצאותיה על מרחב החיים המעשיים מפני תערובת טעמה הפנימי‪ ,‬מפני שכבר נתקשרה יפה האומה‪ ,‬בכללות‬
‫הערך של חייה‪ ,‬עם אותה החתימה הקדושה‪ ,‬שמהותה היא כולה מלאה תוכן טהרה ממקור ישראל‪ .‬אלמלא בא זרם כזה לפני החתימה‪ ,‬היתה הסכנה סכנה רבה‪ .‬וערכי‬
‫החיים כשהם בטהרתם הפנימית בציוריהם המעשיים‪ ,‬מגלימים הם על פיהם גם כן את המחשבות‪ ,‬וכה הולכת היא פעולת החתימה ומשמרת את המסור לה‪ ,‬אמר שומר‬
‫אתה בוקר‪.‬‬
‫‪ 9‬ז קלח‪ .‬בסגולת ישראל חדר החפץ העליון‪ ,‬ההבהקה האיכותית‪ ,‬ובתורה שבעל פה‪ ,‬במוסרה‪ ,‬בחזיונה הסתום‪ ,‬למכסה עתיק‪ ,‬להסגר הטוב והאושר‬
‫בשרידים היחידים‪ ,‬נושאי האיכות המציאותית‪ .‬ראיתי בני עליה והם מועטים‪ .‬יו"ד קטנה שבאותיות‪ ,‬וצדיקים מועטים הם‪ ,‬אבל הם הם המרובים‬
‫באמת‪ ,‬המרובים ביחידיותם ובמיעוטם‪ ,‬הנושאים את הריבוי עמם ועליהם‪ .‬התפרצה הנטיה הרגזנית והזרה לנטיה הכמותית‪ ,‬באותה הצורה המחפירה‬
‫של המינות‪ ,‬שרצתה להכניס את העולם האלילי במלא טומאת זוהמתו אל תוך המחנה‪ ,‬את כל הטמאים אל משכן ד'‪ ,‬אשר יסאבוהו בזוהמתם‪ .‬וכנסת‬
‫ישראל נושאת היא את דגל השמירה האיכותית‪ ,‬שרק היא תציל גם את הכמות‪ ,‬רק היא תעלה את העולם ואת כל היקום‪ ,‬ותתן שאר ותקוה לכל בריה‪,‬‬
‫מה שהכמותיות הגסה סופה לכליון‪ ,‬כל הגויים כאין נגדו‪ ,‬מאפס ותוהו נחשבו לו‪ .‬ותלמידיו של משה נתכנסו בכניסה פנימית‪ ,‬לשמור חותם בתוך‬
‫חותם את הסגולות העליונות‪ ,‬לטובת האיכות ולטובת הכמות גם יחד‪ .‬עומדים הם עמי הארץ מבחוץ‪ ,‬נתמכין הם על ידי תמכין דאורייתא‪ ,‬שהם‬
‫יכולים להחזיק בהם‪ ,‬והכל יבנה ויתכונן‪.‬‬
‫‪32‬‬

‫אך מאז שגלינו מארצינו אנו לא יכולים לסמוך על עצמינו‪ .‬כל חידוש הלכתי שנחדש‬ ‫הישראליות‪.‬‬
‫אנו צריכים לשאול את עצמנו בכנות האם הצד הישראלי הטהור שלנו שפוגש את התורה הוא משאיר‬
‫את הדברים האלה או שזה בא מתוך זיופים מאומות העולם‪ .‬וככל שהמציאות הולכת ומסתבכת‬
‫הזהירות הופכת להיות יותר גדולה‪ .‬לדוגמא‪ -‬האם מותר להכניס גיטרה לבית המדרש ולשיר את‬
‫ההלל עם קלרינט? יש פה מציאות חדשה‪ ,‬שלכאורה אין בדבר הזה אף בעיה הלכתית למה לא‬
‫להתיר את זה‪ .‬ואעפ''כ החתם סופר אסר את זה‪ .‬למה? כי מכיון שהרפורמה הכניסו לבית כנסת‬
‫שלהם עוגב‪ ,‬שגם זה היה בהתחלה מבלי חילול של שבת‪ ,‬אלא לקחו גוי‪ ,‬ועשו שבות דשבות במקום‬
‫מצווה‪ ,‬אבל מה שהסתתר מאחורי זה זה לא הרצון להנעים את התפילה לקב''ה‪ ,‬אלא כי אנו נמצאים‬
‫בתחרות סמויה עם הנצרות וצריכים לרצות כל מיני רגשות שנמצאים במינות‪ .‬וזה הדבר הזר שעמד‬
‫ביסוד החידוש הזה‪ .‬ולכן גזרו לעומתם שכל כלי נגינה לא יכנס לבית כנסת‪ .‬והיום‪ ,‬הסיבה שאנו‬
‫אוסרים את זה לא קשור למנדלסון ולנוצרים ולרפומים‪ ,‬אלא גם זה בא מהתעוררות של געגועים לבית‬
‫המקדש שבחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'‪ ,‬אך אנו יודעים את המחויבות שלנו להזהר בכל‬
‫דבר כזה‪ .‬וזה דוגמא לכך שכשהיינו בגלות‪ ,‬ככל שאנו פחות סגורים על עצמינו‪ ,‬כך יש לנו שאלה‬
‫יותר קשה‪ -‬מאיפה הדבר הזה בא‪ ,‬האם זה בא מתוך הצד הטהור והתמים של קרבת אלוקים לי טוב‪,‬‬
‫או שזה בא מתוך משהו שהניגון הנוצרי רוצה להראות הוד מסוים‪ ,‬שמראה גם איזה זרות לחיים‬
‫בדבר הזה‪ ...‬ולכן בגלות היחס שלנו כלפי שאלות שמתחדשות חדשים לבקרים‪ ,‬במצב הזה כאן אין‬
‫מה לעשות‪ ,‬צריך להקפיא את המצב‪ ,‬ולסגור אותו חותם בתוך חותם‪ ,‬ו'אין חכם רשאי לחדש מעתה'‪,‬‬
‫אז זה אמנם מאוד שומר על הטהרה‬ ‫וברגע שהדברים נסגרו בצורה הזו כך נשארים הדברים‪.‬‬
‫שלנו אבל לא מפתח אותה‪.‬‬

‫ביאור חיוניות העיסוק דווקא בהצמחת התרבות הישראלית‬

‫מתוך כך‪ ,‬דווקא בדור התחייה‪ ,‬שמשתוקק לחזור למדרגת שלמה‪ ,‬אנו מוכרחים לתת את המענה לסוגיא‬
‫היסודית הזו‪ ,‬להנבעה מקורית של תרבות החיים הישראלית‪ ,‬שבזה תלוי מה שיאפשר את כל ההתרחבות‬
‫כלפי חוץ‬
‫וזה חלק מצרת הגלות‪ .‬אך כשמגיעים לא''י בדור שלנו זה הכי מסובך‪ .‬מצד אחד אנו לא יכולים לפתוח‬
‫את היריעה הזו כי קשה לומר שהגלות יצאה מאיתנו‪ ,‬ואנו יודעים עד כמה הרבה מאוד אנו מושפעים‬
‫מהתרבות המערבית‪ .‬וממילא ביחס לשאלות שצפות אלינו אז אנו לא יכולים לדעת בוודאות מה גורם‬
‫אותנו לומר את הדבר הזה‪ ,‬הקול הישראלי הטהור שלנו או התרבות המערבית שמאחוריה יש הרבה‬
‫יאוש ותסכול וכו'‪ ,‬היא שגורמת לנו לנסות למצוא כל מיני פתרונות לכל מיני קשיים‪ ...‬אז לכן לחדש‬
‫אי אפשר שום דבר מעתה‪ .‬אבל מצד שני יש משהו בחיים הישראלים שיצא מתרדמת הגלות ועכשיו‬
‫מתעורר מחדש‪ .‬ולכן יש שאלות הלכתיות שבאמת המציאות מורכבת כלפיהם‪.‬ויכול להיות שהמציאות‬
‫דורשת עכשיו הנבעת חיים ישראלית שתתן להם מענה חדשים לבקרים‪ .‬ואנו ממש נמצאים בכף‬
‫הקלע‪ .‬בתקופת שלמה היה לנו זהות ברורה וממילא לא היה לנו אף איום‪ .‬בגלות אנו נמצאים בדלדול‬
‫חיים שאנו לא יכולים לקבל כלום מאומות העולם וגם בתוך עצמינו אנו לא יכולים לקבל שום מזון‬
‫ואילו בדור שלנו‪ ,‬אנו כבר מתחילים ליצור זיקה ושייכות למציאות‬ ‫חדש‪ ,‬אך זה גם טבעי לנו‪.‬‬
‫הגאולית כבימי שלמה‪ ,‬וב'עיקר הגאולה שהיא בתוכיותה של כנס''י' אנו בוודאי כבר שם‪ ,‬ושייכם‬
‫וזקוקים לגמרי אל המציאות הזו‪ .‬אך בפועל בצדדים הגלויים יותר‪ ,‬יש בנו עוד צדדים גלותיים‬
‫מסובכים‪ ,‬שכ'בין השמשות' מעורב בהם דברים שונים‪ .‬וממילא אנו חייבים למצוא פיתרון‪ ,‬כיצד‬
‫מצמיחים את התהליך הזה‪ ,‬מניעים אותו קדימה‪ ,‬עד שנוכל להביא למיצוי את המדרגה הפנימית הזו‬
‫שלנו‪ ,‬שהיא כ''כ נחוצה לנו אופן קיומי?‬
‫וזה בדיוק מה שלכן הרב אומר פה שבשעת התחייה‪ ,‬כשמתחילה להתעורר התחייה‪ ,‬זה בדיוק מה‬
‫שאומר שהגיע הזמן לבנות את הזהות שלנו‪ ,‬לחדד אותה‪ ,‬להסגר עליה כמה שיותר‪ ,‬ועוד יותר מכך‪-‬‬
‫לעורר בה את ההנבעה המעיינית שלה‪ ,‬כדי שיהיה אפשר להתחיל לתת את המענה לתביעות‬
‫הקיומיות שלנו לפתח את כל החותמים‪ .‬ולכן לברוח עכשיו למחשבה הראשונה והשניה זה בעצם‬
‫לפספס את התהליך הכ''כ חיוני ודרוש שאנו צריכים לבנות עכשיו‪ .‬בשביל שנוכל אח''כ לבנות חוסן‬
‫חים בריא ולבנות את העולם התרבותי שלנו (‪ -‬שחוסר ההנבעה זה המעכב היסודי שמונע את יכולת‬
‫ההקשבה שלנו כלפי חוץ באופן של סינן הפסולות‪ ,‬מצד סור מרע) ומתוך כך נזכה גם לבסוף שיברכו‬
‫בנו משפחות האדמה (שזה המעכב הנוסף שיש בחוסר ההנבעה הפנימית‪ ,‬שכנ''ל באוהת''ח בשביל‬
‫להתרחב לא מספיק רק לשמוע מבחוץ אלא להיות במלאות פנימית גדולה שממילא זוקקת את‬
‫הרחבתה והתפשטותה כלפי חוץ‪-‬שזה מצד עשה טוב)‪ ,‬אז האחריות שלנו עכשיו היא דווקא לשקם‬
‫אז היו תקופות שלא יכולנו לעשות את זה‪ ,‬אבל זה גם היה מובן מאליו‪ .‬ורק‬ ‫את הזהות שלנו!‬
‫עכשיו בתקופה של שיבת האומה לארצה‪ ,‬זה מה שדורש ממנו לפתח את המחשבה השלישית הזו‪,‬‬
‫לעורר את הצד העמוק של הבשורה הישראלית שלנו‪ ,‬שהיא שתתן לנו אח''כ את הכוחות להיות בכל‬
‫‪33‬‬

‫יב המילים ובכל המרחבים הגדולים של החיים‪ .‬אבל זה לא יכול לדלג על התחנה העקרונית שלנו‬
‫עכשיו שהיא בניית הזהות שלנו‪.‬‬
‫וכל זה גם מדויק היסטורית שחתימת המשנה והתלמוד נעשו בתקופות היסטוריות כאלה שעמ''י היה‬
‫בשבר גלותי מבחינה לאומית‪ .‬חתימת המשנה הייתה אחרי מרד בר כוכבא וסיום של כל הגלות‪,‬‬
‫שבתקופת רבי היה את ההשלמה של רבי עם העובדה שאנו נמצאים אמנם בא''י אך תחת שלטון‬
‫רומי ולכן הוא הבין שזהו די‪ ,‬כשאין אפילו את ר''ע ובר כוכבא שישמרו על זהות ישראלית איתנה לכן‬
‫צריך לשמור על התרבות הישראלית בטהרתה‪ .‬וגם חתימת התלמוד של רב אשי הייתה שנתיים‬
‫לפני שהצלבנים כבשו את פרס‪ .‬עד אז היה ליהודים שם חופש אוטונומי ליצירה תרבותית ככל העולה‬
‫על רוחם‪ .‬חתימת התלמוד לקחה שלושים שנה‪ ,‬שכל שנה הייתה מחולקת לשניים‪ ,‬לזמן חורף וזמן‬
‫קיץ‪ ,‬ובכל שנה סיימו שתי מסכתות‪ ,‬ובשלושים שנה סיימו את ‪ 60‬המסכות של הבבלי‪ .‬ואחרי שרב‬
‫אשי חתם את הבבלי שנתיים אחר כך‪ ,‬אז הממלוכים או הסלג'וקים כבשו את האזור שם ולא נתנו לנו‬
‫חופש דת‪ .‬וזה היה הנס הגדול‪ ,‬שאם לא היינו סוגרים את התלמוד לפני כן אז האומר הישראלי לא‬
‫היה נשמר לפחות בצורה סמויה של יכולת שלנו להביע את עצמינו‪ .‬ולכן הקב''ה גלגל שאנו נסגר על‬
‫עצמינו‪ ,‬ואז מתוך כך יצאנו לגלות הכי רחוקה‪ ,‬והתחיל הפיוזר של ישראל בין כל העמים‪ ,‬שרגע לפני‬
‫מאז אין לנו זהות ולכן מאז הכל קפוא‪.‬‬ ‫היה את חתימת התלמוד ששמרה על קורטוב ישראלי‪.‬‬
‫אבל ממילא כעת‪ ,‬בעת התחיה הלאומית‪ ,‬וחזרת העצמאות הישראלית‪ ,‬אז כל אדם שחפץ בחזרת‬
‫החיים הישראלי לרעננותם והתפתחותם ומתוך כך לרוחב גדול הוא חייב ללחום את מלחמות הקודש‬
‫על כך שקודם כל את המחשבה השלישית נבנה! שהמחשבה השלישית זה בעצם‪ -‬ספר האורות!‬
‫זה הסוגיות שמבארות את התרבות הישראלית המיוחדת שלנו‪ .‬וממילא בנייה כזו שבונה אותה‬
‫‪10‬‬
‫בצורה מאוד טהורה ומדויקת שלא מתערב בה ענבי הגפן וענבי הסנה‪.‬‬

‫ולכן צריך התחדשות מחשבתית אדירה‪ ,‬אבל דווקא קודם כל ע''י הנבעה מתוכינו‪ ,‬של אם שמוע ישן תשמע‬
‫בחדש‪ ,‬והתחייה האמונית של המחשבה השלישית תאפשר גם את הופעתה ההלכתית בחידוש הסנהדרין‪,‬‬
‫ומתוך כך להתרחבות הכללית‬
‫אז יהיה הרבה מעוף מחשבתי‪ ,‬הרבה חוסר קיבעון‪ ,‬הרבה חידוש‪ .‬אבל החידוש יהיה מתוכינו‪ .‬כל צד‬
‫של חידשו שיבוא עם השפעה זרה רק יחמיץ את החידוש שלנו עכשיו‪ .‬ולכן אדרבא ככל שאנו יותר‬
‫חפצים בתחיית האומה זה גורם לנו להיות יותר פדאנטים שדברים של חול‪ ,‬כלומר של אומות העולם‪,‬‬
‫לא יכנסו לעולם שלנו‪ .‬ולכן מה שאיננו מערבבים חול וקודש זה לא בא מתוך הפחד של המאמר‬
‫הקודם‪ ,‬של פחד מהחדש‪ .‬אלא דווקא מתוך רצון לפרוץ אל החדש‪ ,‬אז צריך לעורר זרמים מקוריים‬
‫ולהיות מדויקים‪ .‬אז בעולם הכלים אפשר לקבל גם עכשיו (ולקמ' במאמר דרישת ה' הרב יבאר את‬
‫החיוניות של הקבלה מזה גם עכשיו)‪ .‬אבל מה שנוגע לסוגיית הזהות המיוחדת שלנו אם נערב בדבר‬
‫הזה חול וקודש אנו מחמיצים את היכולת שלנו לבנות מרכז בריא חדש מתוכינו וזה מה שיעכב את‬
‫המהלך שכולם שוקקים אליו‪ .‬כי באמת יש שקיקה אדירה באומה לחזור ליב מילין‪ ,‬ויש שקיקה קיומית‬
‫לעורר בהלכה את המשמעות המקורית שלה‪ ,‬ש'הלכה' זה מלשון שהיא הולכת‪ ,‬וכל תורה שבעל פה‬
‫זה כיצד דברי תורה פרים ורבים כנטיעות‪ ,‬כמו בבית שני שהיה כל הזמן 'אם שמע בישן' אבל מתוך‬
‫כך 'תשמע בחדש'‪ ,‬וחדשים לבקרים רבה אמונתך‪ .‬אבל כדי לעורר את ההתחדשות החיה שלנו‬
‫חייבים לזהות ולדייק ולהביע בצורה בריאה את הקול הישראלי שלנו‪ .‬שבגלות לא התעסקנו בדבר‬

‫‪ 10‬ה רנט‪ .‬אותם המשקיפים על הערכים הדתיים כלפי חוץ‪ ,‬ומכניסים את הערכים הללו בישראל פנימה‪ ,‬הרי הם‬
‫פוגמים שתי פגימות‪ .‬האחת‪ ,‬שאין קץ ותכלית לעומק ההבדל שיש בין הקודש העליון‪ ,‬שאין כל העולם כולו‬
‫כדאי הוא לו‪ ,‬המאיר בישראל‪ ,‬שממנו יסוד לכל העולם כולו‪ ,‬לאותן התכנים שהם באים מאותה התביעה הכהה‬
‫האמונית שבכל עם ולשון‪ .‬והחילוק העצמי עדי עד הוא בתקפו‪ .‬כמו שהיה בימים מקדם‪ ,‬אשר כל העמים‬
‫התהללו באלילים ממש‪ ,‬וישראל נשא את דגל שם ד' אל עולם‪ ,‬אלהים חיים‪ ,‬אלהי אמת‪ ,‬כן גם בימינו אלו אשר‬
‫באו ערכים דתיים ממקור ישראל לעמים רבים‪ ,‬הנם עומדים בצביונם רק לפי אותה התכונה הישראלית שבהם‪,‬‬
‫אבל הצורה המיוחדה שקבלו מתוך עצמיות החיים של האומות‪ ,‬שעומק ישותם הוא עדיין אלילי‪ ,‬יש בה‬
‫מהאלילות כמעולם‪ ,‬ואי אפשר כלל להכניס את הערכים שהתפתחו בעומק חייהם על התוכן הדתי‪ ,‬בישראל‪ ,‬כי‬
‫ההתפתחות בעצמה כבר באה מתוך אותו שאור שבעיסה המיוחד להם‪ ,‬שהם כולם סורי הגפן נכריה‪ .‬ועוד‪ ,‬חוץ‬
‫מאותו ההבדל העמוק‪ ,‬הענינים הזרים אינם ניכרים כלל בעומק צביונם לאותם שחייהם המה חיים אחרים‪ ,‬בעלי‬
‫תכונות אחרות‪ ,‬על כן אין ההבנה של אותם הבאים להכניס את הזרות בתוך המחנה הישראלית באותן הערכים‬
‫עצמם הבנה שלמה‪ ,‬ולוקחים הם דברים מסורסים‪ ,‬שגם אם היו נלקחים בשלמותם היו זרים‪ ,‬ומקלקלים את‬
‫הצורה החטובה בקדושתה המיוחדה של ישראל‪ ,‬ומכניסים אותם בעודם בסירוסם וקלקולם אל תוך המחנה‬
‫פנימה‪ ,‬שמוסיפים הם רק הוה על הוה ושבר על שבר‪ .‬יש אמנם בתוך הצרה הזאת מין הגנה בזה עצמו‪ ,‬במה‬
‫שאי אפשר כלל שיוקחו הענינים בשלמות צורתם מעולם הזר‪ ,‬מפני שאין יד זרה מגעת לעולם שחוץ מחוגו‪ ,‬ועל‬
‫כן אין המחלה של הזרות עשויה להעשות טבע קבוע בתוך האורגן הרוחני של ישראל‪ ,‬כי אין לו כח ותנאי של‬
‫קיום מצד עצמו‪ .‬זאת היא אמנם הגנה כללית‪ ,‬אשר מאת ד' היתה זאת‪ ,‬השומר אמת לעולם‪ ,‬אבל מידי מחלה‬
‫עוברת לא יצאנו כי אם בהנזר לגמרי מכל דרך זרה‪ ,‬וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב‪.‬‬
‫‪34‬‬

‫הזה‪ .‬אלא אולי רק במחשבה הראשונה והשניה‪ ,‬שהיא מאוד מופשטת‪ .‬שבזה התעסקו הרמבם‬
‫והעיקרים וכו'‪ .‬אבל המחשבות הישראליות המיוחדות רק יחידי סגולה כמו הכוזרי והגר''א התעסקו‬
‫בהם‪ .‬והיום הדבר הזה חייב להיות מאוד מכונן ולהבנות בצורה מדויקת כדי שאדרבא אנו נוכל לחזור‬
‫למרחבים ולהופיע את הדברים בצורה בהירה מאוד‪.‬‬
‫ובדבר הזה כיון אנו כבר יכולים לחדש ונתבעים לחדש‪ .‬אז אמנם הרב זצ''ל כמו שהוא מעיד על‬
‫עצמו 'אין לו אף דבר שהוא חידש שאין לו מקור מדברי האר''י'‪ ,‬אבל באמת‪ -‬אין שום דבר בכתבי הרב‬
‫זצ''ל שכתוב באר"י! כלומר‪ -‬הוא קיבל הכל מרבותיו אבל הוא אמר כמו ר''א שאמר דברים שלא‬
‫שמעתם אוזן מעולם ואף שהוא לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו‪ .‬כי רק זה זה חידוש אמיתי‪,‬‬
‫ומקוריות אמיתית‪ ,‬כלומר‪ -‬דבר כזה שכל כולו יונק מהמקור‪ .‬שהרי וודאי שאנו לא באים ליוצר יצירה‬
‫שמנותקת לעבר שלנו‪ .‬אבל הנבעה‪ ,‬שקיימת במיוחד בעולם הפנימיות‪ ,‬הנבעה אמיתית היא כזו שכל‬
‫כך מקשיבה את הישן וממילא היא מצמיחה את החדש ויוצרת התחדשות גדולה ומראה איך הדברים‬
‫מתעצבים בסגנון החדש‪ .‬לא מתוך התנכרות לעבר אלא מתוך רצון עכשיו לפתח את העבר לדברים‬
‫חדשים ומצבים חדשים‪ ,‬ולחשוף את כל מה שגנוז בו שכבר מסוגל להתגלות‪ ,‬ולמצוא רזולוציות‬
‫בגלות לא יכולנו לעשות דבר כזה‪ .‬לפחות‬ ‫חדשות וסגנונות חדשים שבהם הדברים מתבטאים‪.‬‬
‫בהלכה‪ .‬גם לא ברזי הנסתר‪ ,‬שלא היה חידוש אמיתי‪ ,‬אלא ביאור 'הנמשל של המשל' וכיו''ב‪ ,‬ללא‬
‫דברי האר''י שכולם נכתבו בא''י‪ ,‬בראשית התחייה הלאומית כמו שנאמר לר' יוסף קארו‪ .‬כי בגלות‬
‫הכל היה צריך לשמור על מסגרות שכבר נכתבו בעבר‪ .‬וזה בסדר גמור ושמר על הנאמנות למקור של‬
‫הדברים‪ .‬אבל וודאי שמה שסנהדרין עושה זה שבאים אליה בעיות חדשות ומציאויות חדשות ואליהם‬
‫היא מנסה למצוא את המבט החדש‪ ,‬מתוך הישן‪ ,‬איך נותנים מענה לדברים חדשים שהולכים‬
‫ומתבררים‪.‬גם בעולם ההלכתי יש דברים שאנו לא משנים מאבותינו למרות שאפילו במציאות אולי‬
‫היא השתנתה לגמרי אבל אנו נאמנים למגרי בנתיים למציאות כפי שהיא הייתה בהרבה דברים‪.‬‬
‫אבל בוודאי שגם בדברים כאלה שהסנהדרין‬ ‫כחלק מהזהירות שלנו שלא נערבב דברים זרים‪.‬‬
‫תחזור אז גם בהם היא תעורר הרבה התייחסויות נוספות‪ .‬זה לא שזה יהי הרפורמה שתעקור את‬
‫הישן אלא לאור הישן יפרו הרבה מצבים חדשים שהולכים ומתחדשים‪.‬‬
‫אבל כל התהליך הזה לא יגיע למיצויו‪ ,‬אפילו עד לרמה ההלכתית‪ ,‬אלא מתוך שקודם לכן נחייה את‬
‫המחשבה השלישית בצורה העקרונית הכללית האמונית שלה‪ ,‬כמו בספר אורות‪ .‬וכמו שהרב כותב‬
‫באיגרות‪ ,‬שיש 'ובאת אל השופט' אבל יש דבר יסודי יותר של 'ובאת אל הכהן'‪ ,‬ואף הרמב''ם שאומר‬
‫שלעולם אין פסיקה מתוך נבואה ורוה''ק‪ ,‬אבל מ''מ פשיטה של ספקות היא 'תשבי יתרץ קושיות‬
‫ובעיות'‪ ,‬היא וודאי דבר שמתוך הרוח הכללית מקבל את המענה שלו‪ .‬אבל עוד יותר מזה‪ ,‬גם כל‬
‫היכולת לחדש בתחום ההלכתי‪ ,‬לדרוש את התורה‪ ,‬ולתת מתוך כך את המענה למציאות חיים חדשה‪,‬‬
‫היא רק מתוך הספגות מלאה בתוכן החיים הרוחני התרבותי הישראלי‪ ,‬ע''י ההתמלאות וההחייאה‬
‫וההעצמה של המחשבה השלישית‪.‬‬

‫ועוד סיבה עמוקה יותר לכל זה‪ :‬תביעת ההתכנסות בתקופת מעבר‪ ,‬לצורך הצמחת מדרגת החיים העצמית‬
‫החדשה‪ ,‬שבאמת בשלב הזה היא המבוקשת והנכספת יותר מכל מה שאפשר לשמוע מתרבות חיצונית‬
‫מוסר הקודש רסט‪ ,‬התבודדות היחד והאומה‪ ‬‬
‫יש שעות שאדם חש שנכנס רוחו כולו בקרבו פנימה‪  ,‬מאד הוא מרוכז אז בעצמיותו‪ ,‬העולם החיצוני איננו‬
‫פועל עליו‪  ‬מאומה‪ ,‬הוא קשור בעומק ההתבודדות הפנימית‪  .‬אם יבא אחד ויבקרהו מבחוץ לא ידע את‬
‫העשוי ברוחו‪  ,‬הוא יוכל לדון עליו הרבה מצדו השלילי‪ ,‬איך שאיננו חברותי‪ ,‬איך שהוא מתרחק מן הבריות‪,‬‬
‫ואיך שהכל‪ ,‬כל העולם וכל החיים‪  ,‬הכל מוזר לו‪ .‬ובאמיתיות רוחו בקרבו הוא מרגיש הרמוניה‪ ‬גדולה‬
‫ואחודה‪ ,‬בפנימיותו טוב טוב לו מאד‪ ,‬זה לא הסוגיא שלנו‪ ,‬אז רק נומר בגדול שיש תקופה שבה אדם‬
‫חייב לבנות ולשקם את הזהות העצמית המיוחד שלו‪ ,‬שאז הוא לא פונה החוצה‪ .‬גם אם לאנשים יש‬
‫ביקרות אליו זה רק כי הם לא מבינים שהוא עוסק בסוגיא הכי חשובה של חידשו חיים אמיתיים‬
‫ומקוריים‪ ,‬שזו סוגיא מהותית ביותר‪ .‬השקט הנכסף‪  ,‬שכל העולם רודף אחריו‪ ,‬שרוי הוא אז בתוכו‪ ,‬והוא‬
‫באמת יושב‪  ‬אז ברומו של עולם‪ .‬ויש לשער שהנקודה החיה העזיזה שבתוכו‪ ‬פועלת היא בלא יודעים על‬
‫הסביבה יותר ממה שכל‪ ‬אגיטציה רעשנית יכולה לפעול ולעשות‪ .‬‬
‫וכמו שהדבר נוהג באיש יחידי נוהג הדבר באומה בשלמותה‪  ,‬כשרוח ישראל מתכנס יפה בפנימיותו הרי‬
‫הוא מרגיש שלמות‪  ‬עליונה בקרבו‪ ,‬בונה הוא אז עולמו‪ ,‬אינו רודף להיות הומה ושואג‪ ‬בעולם‪ ,‬אבל רוחו‬
‫בפנימיותו מתרענן‪ ,‬חייו פועמים בחזקה‪ ,‬והוא‪ ‬יודע את כחו‪ ,‬ואז רק אחרי שעמ''י בנה את הזהות שלו‬
‫ואת עצמו הפועל הוא בעולם‪ ,‬על ידי מה שפועל בעצמו‪ .‬רק אחרי שהוא יבנה את עצמו הוא יבוכל‬
‫לבנות עולמות אונבירסליות של כל העולם‪ .‬אבל כל מה שהעולם מחפש זה קודם כל השמעיני את‬
‫קולך‪ ,‬את הקול המיוחד של ישראל‪ .‬ולכן הוא זוקק בירור מיוחד של עמ''י עם עצמו‪ .‬‬
‫עת הבנין‪ ,‬ההולכת כעת להתגלות‪ ,‬טרופה היא‪ .‬בגאולה חיינו בצורה שלמה‪ .‬בגלות לא חיינו כלום‪ ,‬אבל‬
‫גם לא היה לנו תביעה לעשות את זה‪ ,‬היינו מסוגרים וזה גם לא הפריע לנו‪ .‬וכעת חוזרים לגאולה‪,‬‬
‫ומחד תובעים פריצה למדרגה גאולית אך מאידך יש בנו צדדים גלותיים גלויים‪ ,‬ויחד עם זאת אנו‬
‫נפגשים עם הרבה סגנונות חיים תרבותיות של עמים אחרים‪ .‬ו‪ -‬אפשר הדבר להתחלף בין נטיה לנטיה‪.‬‬
‫‪35‬‬

‫כשאין ההצעות דין לברר‪  ‬את האושר של הגברת הרוח הפנימי ושל אושר הריכוז‪  ,‬אז המחשבה משוטטת‬
‫תמיד רק בעולם החיצוני‪ ,‬משוטטת לבקש‪ ‬אושר ואינה מוצאה‪ .‬‬
‫ולכן בדיוק כמו ילד בגיל ההתבגרות שפעם ראשונה הוא מזהה את הכוחות שלו‪ .‬שפתאום הוא מציץ‬
‫לכל מיני חברים ודמויות שנמצאות סביבו והוא מנסה להעתיק את עצמו לאנשים אחרים‪ .‬בזה הוא‬
‫מחמיץ את כל ההזדמנות הנדירה של גיל ההתבגרות שלו‪ ,‬שהיה ראוי שהוא יפתח בה את הזהות‬
‫המיוחדת שלו‪ .‬אלא שאז הוא מאוד כמהה לזהות מיוחדת‪ ,‬אבל כיון שאין לו ביטחון עצמי בו עצמו אז‬
‫הוא מחקה אחרים ומתלבש כמו אנשים אחרים‪ ,‬ובדבר הזה כחלק מחיפוש הזהות שלו זה לחקות‬
‫כאשר מה שהוא צריך לעשות כדי להצמיח את הזהות האישית המיוחדת שלו‬ ‫אנשים אחרים‪.‬‬
‫שהוא כ''כ משתוקק אליה‪ ,‬שהיא מכה בו בפנימיותו‪ ,‬זה היה אדרבא‪ ,‬דווקא הרבה שקט והתבודדות‬
‫בינו לבין עצמו‪.‬‬
‫וכך בנמשל באומה‪ -‬כעת העבודה דרושה להחיות הרבה את רוח ישראל פנימה‪ ,‬להשתמש בכל הכחות‪,‬‬
‫בין הפנימיים בין החיצוניים‪ ,‬לצורך ריכוז‪ ‬הרוח‪ ,‬וההערות תלכנה עד כדי הרגשה של הוד המנוחה‪ ‬הפנימית‪,‬‬
‫וירא מנוחה כי טוב‪ .‬‬

‫ולכן כל הדברים האלה מובילים לכך שבתכלית של הגאולה‪ ,‬נגיע לאוהת''ח טו‪ ,‬ולמה שהוזכר בקבצים‬
‫על הסנהדרין‪ ,‬שעמ''י מרגיש את השלמות שלו‪ ,‬שאדרבא‪ ,‬יש לו את השקיקה הגדולה לבטא אותה‬
‫בכל מרחבי החיים ואז הוא יהיה מופרה מאוד מהשיח שבינו לבין אומות אחרות‪ .‬אבל דווקא בשלב‬
‫הראשוני של הגאולה‪ ,‬כשלא בנינו את הזהות שלנו‪ ,‬כאן יש שלב קריטי שצריך להתעסק בסוגיות‬
‫האלה של הזהות והתרבות שלנו‪ .‬ובזה המחשבה צריכה להבנות בצורה מאוד פדנטית‪.‬‬

‫מי שלא מבין את זה‪ ,‬מפספס את כל משמעות התהליך הזה שקורה פה‪ .‬שקודם כל‪ ,‬כמו שהרב‬
‫אומר פה‪ ,‬כל אדם שרוצה לחזור לעצמו‪ ,‬מעצם העובדה היסודית ש'הוא זה לא דבר אחר'‪ ,‬אז ממילא‬
‫מה שנדרש ממנו‪ ,‬כדי להביע את המדרגה החדשה שלו‪ ,‬זה התכנסות ולא פזילה החוצה‪ ,‬וכל‬
‫הקשבה חיצונית‪ ,‬במצב הזה המעורער יותר מכל מצב אחר‪ ,‬עלולה להיות הרסנית לו‪ ,‬בגלל חוסר‬
‫היציבות הזו שלו‪ .‬אך בייחוד אצל עמ''י‪ ,‬שהבשורה שלו כ''כ שונה מהבשורה של אומות העולם‪ ,‬אז‬
‫כדי לשחזר את התרבות שלו זה צריך להיות מהתבוננות פנימה ולא החוצה‪ .‬וזה התביעה הקיומית‬
‫של השלב הזה‪ ,‬שמי שלא עושה אותו מפספס את כל הכיוון‪ ,‬מחמיץ את הצורך הכ''כ נחוץ וקיומי‬
‫בשלב הזה‪.‬‬
‫כי באמת גם קודם כל‪ ,‬כמו שילד בגיל ההתבגרות עיקר מה שהוא רוצה זה קודם כל לחזור לעצמו‪,‬‬
‫והדבר הזה יוצר לו בלבול ואשלייה חיצונית שכאילו הוא רוצה לחקות אחרים אף שזה הפך מכל‬
‫המבוקש האמיתי שלו בשלב הזה‪ ,‬כך בעמ''י אנו יכולים לראות בתקופה הזו נטייה לפזילה למה‬
‫שקורה אצל עמים אחרים‪ ,‬אך כל זה נובע מטעות יסודית‪ ,‬מ‪-‬כמו שאמר הרב במאמר הדור‪ -‬ממחלה‬
‫מחשבית‪ ,‬מחוסר הכרה שאת המענה לכל מה שהוא מבקש באמת הוא ימצא דווקא מתוך ה'אם‬
‫שמוע בישן' וההתבוננות כלפי פנים‪ ,‬כלפי המעיין הישראלי‪ ,‬שממנו הוא ישאב מים בששון‪ ,‬ויצמיח את‬
‫( נ''ל‪ -‬שממילא המאמר הזה מתקשר למאמר‬ ‫בשורת החיים הגאולית שהוא כ''כ משתוקק אליה‪.‬‬
‫הדור פעמיים‪ .‬ראשית‪ -‬בביאור המחלה המחשבתית‪ .‬אבל זה היה אולי כלפי דור הבנים‪ ,‬אך כיון‬
‫שהמאמר מכוון כלפי דור האבות‪ ,‬אז לכן בעיקר זה מכוון‪ -‬כלפי המעבר אל קומת הנשמה‪ .‬להצמיח‬
‫את מדרגת דעת אלוקים שתברר את הערך העצמי‪ ,‬זה ע''י היניקה והחדירה פנימה אל מעיין החיים‬
‫וכמו שילד‪ ,‬שיהיה לו חוסר אמון עצמי‪ ,‬וחוסר הקשבה עצמית‪ ,‬וזה מה שיוביל‬ ‫המקורי הישראלי )‪.‬‬
‫אותו לחקות כל מיני אנשים אחרים‪ ,‬ובזה רק להיכוות ולהרגיש איך הוא התנכר והתכחש לעצמו‪,‬‬
‫וממילא לא רק שהוא לא מיצה את מה שהיה צריך למצות מהשלב הזה‪ ,‬אלא הוא גם עבר כוויות‬
‫כאלה שרק סיבכו אותו ויצרו לו כל מיני טראוומות‪ ,‬כך אילולי שעמ''י ידע בשלב הזה להקשיב הקשבה‬
‫פנימית‪ ,‬אז הוא רק יסבך את עצמו עוד יותר‪ [ .‬זה מה שבלנבוכי הדור הרב כותב‪ -‬שמי שהכי הזיק להתרחבות של תורה‬
‫שבעל פה בדור שלנו וליכולת לתת לכל מיני תהליכים רוחניים גאוליים את ההתברכות שלהם זה דווקא התנועה הרפורמית‪ .‬שהיא זו‬
‫שיצרה טשטוש של הזהות שלנו שלכן עכשיו מפחד שלילי כמו במאמר הפחד‪ ,‬אנו לכן מפחדים לא רק לשנות את נוסח התפילה אלא גם‬
‫להכניס תפילה לשלום המדינה‪ .‬שהרי למה לגזרות תחטט הכניסו אב הרחמים ועל השואה לא הכניסו כלום? מכיון שבאמצע היה את‬
‫תנועת הרפומה‪ .‬אז כל שאנו מושפעים מדברים זרים זה רק מסבך אותנו יותר‪ .‬או שאנו נגררים אחריהם או שכריאקציה טראומתית אנו‬
‫מנסים לשמר את הסגנון הגלותי של לא להיות מושפעים מאף כיוון וזה רק מונע ממנו לעורר דברים חדשים‪ .‬ככל שנתחבר לעצמינו יותר‬
‫נעורר בנו יותר בריאות וכל התסבוכים של להסחף אחרי הגויים או לברוח מהם ולבנות חומות זה לא יהיה רללונטי‪.‬כל כך נהיה מחברים‬
‫אבל לא רק על דרך השלילה‪ ,‬אלא קודם כל על‬ ‫מעצינו שבצורה טבעית נדע להתרחב להופעת חיים שלמה יותר‪] .‬‬
‫דרך החיוב‪ ,‬כשעמ''י חוזר לתחייה הדרישה היותר יסודית שלו זה להיות קודם כל‪ -‬הוא עצמו‪.‬‬
‫ואח''כ‪ ,‬ורק מתוך כך‪ ,‬נוכל גם אח''כ‪ ,‬כעוד מעלה נוספת לדרישה היסודית והקיומית הרבה יותר‪,‬‬
‫למצוא את היכולת לקלוט נכון תרבויות זרות‪ ,‬וגם להצליח להגדיל אותם ולהתרחב אליהם‪.‬‬

‫חוסר הפחד שבדבר הזה‬

‫אבל לאידך‪ -‬הדבר הזה הוא כלל לא פחד וכלל לא קיבעון‪ .‬זה הרבה יצרנות והרבה התחדשות‪ .‬אבל‪-‬‬
‫זה יצרנות כלפי פנים ולא כלפי חוץ‪ .‬לדעת להפנות את המחשבה כלפי פנים‪ .‬ובזה אנו סוגרים את‬
‫‪36‬‬

‫המעגל עם מאמר הפחד‪ .‬כיצד הקריאה של הרב לאומץ מחשבתי איננה סותרת כלל השלכה מעשית‬
‫ש‪ -‬את כל משאבי המחשבה נשקיע דווקא אל תוך התבוננות ישראלית כלפי פנים‪.‬‬
‫ולכן יש כאלה שבאים בביקורת על תלמידי הרב קוק שבא בבשורה שצריך להיות מאוד בעלי תעוזה‬
‫ומבכים למה תלמידיו הם מאוד פחדנים ולא מעיזים להכניס בתוך הלימוד שלהם כל מיני אלמנטים‬
‫שעושים השוואת בין סוגיא בגמרא לבין שייקספיר וכו' וכו'‪ ..‬זה סתם פחדנות לכאורה‪ .‬אבל באמת‬
‫זה כלל לא בא מתוך פחד‪ .‬זה בא מתוך אומץ גדול ואמון גדול‪ .‬אדם פחדן זה אדם שחשוב לו מה‬
‫אחרים אומרים וחשוב לו מה אחרים עושים‪ ,‬ואין לו שום אמון שהאמת שרויה בתוכו עצמו‪ .‬ואילו אדם‬
‫בעל אומץ הוא אומר אלפיים שנה בגלות לא הקשבתי את עצמי‪ .‬מספיק הכריחו אותי בבית ספר‬
‫הגלותי ללמוד את שייקספיר וכו'‪ .‬תנו לי ללמוד את עצמי ולהסביר את עצמי טוב‪ .‬זה לא מתוך‬
‫פחדנות חיים אלא זעקת חיים פנימית אדריה לבנות את עצמינו בצרוה הכי רדיקלית ומדויקת של‬
‫הדברים‪ .‬ומתוך ידיעה שבזה מונח הפיתרון לכל משאלותינו‪ ,‬ושהדבר הזה הוא שיאפשר אח''כ את‬
‫כל הפריחה והשכלול של תורה שבעל פה‪.‬‬

‫[ הרב כמובן אומר לצד השני שזה לא צריך להיות מתוך בעיטה במרחבים שקיבלנו‪ ,‬בכל מה שנוגע‬
‫רק למחשבה הראשונה והשניה‪ ,‬כיון שיש צד שהקשר אליהם זה מהווה גם תנאי לכך שאת המחשבה‬
‫השלישית נוכל לבנות טוב כי זה יהיה מתוך רוחב דעת גדול‪ .‬שזה מה שהרב ידבר בעיקר במאמר‬
‫דרישת ה'‪ ,‬ואת זה נשלים לקמ'‪ .‬אבל עיקר המסר של הרב זה שעלינו לבנות את עצמינו‪ .‬בסוגית‬
‫התרבות של המחשבה השלישית]‪.‬‬
‫‪37‬‬

‫ההזדקקות של האוניברסאליות כולה אל הבשורה הישראלית המיוחדת‬

‫לכן בכל זה הרב הסביר‪ ,‬מדוע אנו‪ ,‬דווקא כדי שנוכל לשוב ולעסוק בכל המחשבות הכלליות‪ ,‬אנו‬
‫צריכים קודם כל להעצים ולהצמיח את המדרגה הישראלית שלנו‪ ,‬שזה זמן שבו היא צריכה להתחדש‪,‬‬
‫ומתוך התבססותה יוכל להופיע התרחבות גדולה לכל רוחב המחשבות הכלליות‪ ,‬מבלי שזה יטשטש‬
‫ויפגע בבשורה החשובה של החיים הישראלים‪.‬‬
‫אבל הרב מסיים את כל זה בפס'‪" ,‬הללו את ד' כל גוים‪ ,‬כל'‪ -‬כל האוניברסאליות האנושית‬
‫כולה‪ ,‬כל הסוגיות ששייכות אל המחשבה הראשונה והשנייה‪ ,‬שבחוהו כל האומים‪[ ,‬שזה עוד מדרגה‬

‫נוספת‪ ,‬שמבארת אולי יותר את הרישא‪ ,‬במה שהיא מדייקת את הצד ה'לאומי' שאצל הגויים כפי שיתבאר לקמ'] ‪ ,‬וכל ההתעצמות הזו של‬
‫הסוגיות האוניברסאליות‪ ,‬מכוח מה היא תופיע? כי גבר עלינו חסדו ואמת ד' לעולם‪,‬‬
‫הללויה"‪ .‬שזה אומר שיש עוד סוגיא נוספת‪ ,‬שלא רק בשביל שאנו לא נפגע ונוכל לקבל את‬
‫הדברים אלינו בצורה בריאה יש צורך שנעסוק קודם כל בסוגיות הלאומיות המיוחדות לנו‪ ,‬אלא יש צד‬
‫שדווקא זה ש'גבר עלינו חסדו'‪ ,‬התחדשות הסוגיא הלאומית של עמ''י‪ ,‬היא זו שתאפשר מחדש את‬
‫כל הפריחה של אותם המדרגות ששייכות לצלם האלוקים הכללי‪ ,‬מכוח חידוש מאוד חשוב שהם‬
‫יקבלו מעמ''י‪ .‬שלכן זה שאנו מתרכזים בסוגיא המיוחדת שלנו זה לא רק שלא מתוך ניתוק מהצד‬
‫האוניברסאלי‪ ,‬אלא אדרבה‪ ,‬זה גם מה שיעצים אותו‪.‬‬
‫שזה קשור למה שהתחיל מקודם‪ ,‬שהרב יבאר למה המדרגה המיוחדת הזו שעליה דיברנו לעיל‪,‬‬
‫שהיא זו שעומדת לצמוח ולהתחדש בתקופה הזו‪ ,‬ואנו צריכים להקשיב אותה ולפתח אותה‪ ,‬היא‬
‫חיונית לכל העולם הרוחני של האנושיות כולה‪.‬‬

‫החזרה מהגלות‪ -‬מחזירה להחיות את כוחות החיים העזיזים‪ ,‬וממילא חוזרת להתגלות כל המשמעות של‬
‫התורה המיוחדת לעמ''י‪ ,‬דהיינו‪ -‬תורה של מצוות המעשיות‪.‬‬
‫שיסוד הדברים הוא‪ ,‬שכשעמ''י בגלות אז הוא לא מציג את הבשורה המיוחדת שלו של תיקון עולם‬
‫במלכות שדי‪ .‬אלא יש 'ביטול תורה גדול'‪ ,‬שנובע מזה שכמו שהרב אומר בלמהלך האידיאות אנו‬
‫מאבדים את הבשורה הישראלית ומתמזגים בבשורה האוניברסאלית הכללית ודרך זה משפיעים על‬
‫העולם‪ ,‬ולכן כל הפיתוח של הצד הישראלי בגלות הוא מוקפא‪( .‬לכן גם כמו שאמרנו אין חידוש‬
‫בתקופת הגלות כי אנו מאוד חושדים בעצמינו בהקפאה של הרוח הישראלית)‪ .‬כדי להבין יותר את‬
‫התהליך הזה‪ ,‬נמחיש אותו דרך סוגיא שהרב מבאר אותה בקובץ א תריב שהרב אומר שהדברים‬
‫האלה גם קשורים לבירור למה בתקופת הגלות‪ ,‬ובמיוחד בסוף תקופת הגלות‪ ,‬יש תהליך של כפירה‪.‬‬
‫שהמצוות נהיות קשות‪:‬‬
‫מכיוון שכל העניין באמת של המצוות זה לטפל בחלקים התת מודעים של האדם‪ .‬שזה בעצם לקחת‬
‫את הנפש הבהמית של האדם‪ ,‬את החלקים הגסים של האדם‪ ,‬ואותם לזכך ובהם לטפל‪ .‬וממילא חלק‬
‫מהייחודיות של עמ''י‪ ,‬אז זה גם במה שהתורה מתגלה בחיים של אומה ולא במשהו מופשט‪ .‬אבל גם‬
‫ממילא בחידוש של כל סגנון התורה של עמ''י‪ ,‬שיש התרכזות במצוות מעשיות‪ .‬שמצוות מעשיות‬
‫לוקחים את החלקים הבהמיים והחייתיים והאינסטנקטיבים שקיימים בנו‪ ,‬ומדברות בשפה העמוקה‬
‫ולכן כמו שאומר הרמב''ן שמצוות בחו''ל הם רק בבחינת‬ ‫הזו ומזככות גם את הצדדים האלה‪.‬‬
‫הציבי לך ציונים‪ .‬כי בחו''ל כל עוד אנו לא חיים את החלקים הבהמיים האלה‪ ,‬וממילא לא מזככים את‬
‫החלקים האלה של הטיפול של המצוות עצמם‪ ,‬אז כך כשם שגויים לא מקיימים מצוות כך עמ''י שלא‬
‫חי את החיים הלאומיים שלו‪ ,‬כך המצות בחו''ל הם רק בבחינת הציבי לך ציונים‪ ,‬שנקיים אותם רק‬
‫ובסוף‬ ‫כשנחזור לארץ‪ .‬ולכן בגלות קיימנו את המצוות כמצוות אלוקים מלומדה‪ ,‬וכמו זר נחשבו‪.‬‬
‫הגלות לכן יש תהליך של כפירה‪ .‬והמצוות נראות כמאמסה גדולה‪ .‬כי אם המסר של המצוות זה‬
‫לבנות מוסר או עולם רוחני גדול (מחשבה ראשונה‪/‬שניה) אז באמת המצוות קצת מכבידים‪.‬‬
‫והאמירות שאנשים אומרים ש'אני דתי בלב‪ ,‬ובעיני העיקר זה האמונה והרוח הכללית של הדברים'‬
‫הם קצת צודקים‪ ,‬כי אם כל זה נועד בשביל המחשבה המופשטות (הראשונה) או המחשבה השנייה‬
‫המוסרית אז בשביל זה לא צריך את כל הדקדקנות המעשית של המצוות‪ .‬אלא שבאמת התפקיד‬
‫האמיתי של דקדוקי המצוות זה שיש כאן חדירה עמוקה לתוך המעבה הגס של הצדדים הגסים של‬
‫האדם‪ ,‬ושל הטיפול בכל הסביבה החברתית של האדם שתזדכך בצורה הנכונה‪ .‬והמצוות הם בעצם‬
‫אבל לכן כמו שאומר הרב באוהת''ח ח‪-‬‬ ‫השפה שמטפלת ומבררת ומזככת את הצדדים האלה‪.‬‬
‫בחו''ל 'היהדות יורדת פלאים' כי ‪ -‬א תריב‪ .‬הרבה דברים מדקדוקי תורה נראים מיותרים‪ ,‬ודומים למשא על‬
‫הבריות‪ ,‬מפני שאינן מכירין את גודל כחו של הרע שבאדם ובעולם‪ ,‬ואינן יודעין כמה עצות‪ ,‬סייגים ותחבולות‪,‬‬
‫צריכין בני אדם איך להמלט ממנו‪ ,‬בין מהרע הרוחני בין מהרע המעשי‪ .‬כי הסיבה שבגללה עמ''י לא מטפל‬
‫בבשורה המיוחדת הזו שלו‪ ,‬של תיקון הנפש הבהמית עצמה‪ ,‬תיקון הלאומיות עצמה‪ ,‬זה לא בגלל‬
‫ש'הוא שכח' את זה‪ .‬אלא בגלל שקודם כל בצורה יסודית‪ -‬הוא בכלל לא חי את כל הקומה הזו‪ ,‬של‬
‫כוחות החיים העזיזים שדורשים את כל ההארה של התורה והמצוות המעשיות‪ .‬ישראל הם עזים‬
‫‪38‬‬

‫שבאומות ולכן נתנה להם תורה שנקראת עוז‪ ,‬שיכולה לטפל בכל הסוגיות האלה‪ .‬אך בגלות‪ - ,‬אמנם‬
‫על פי החולשה שירדה לעולם‪ ,‬על פי הדלדולים הגופניים והנפשיים‪ ,‬שפגעו ביחוד בכנסת ישראל‪ ,‬נתדלדל הכח‬
‫בכלל‪ ,‬ועמו גם כן כח הרע‪ ,‬ואין אפשרות לחטא חטאים נוראים‪.‬‬
‫אבל חשוב לרב להדגיש שגם בגלות זה לא באמת סיבה לזנוח את התורה‪ ,‬כי‪ -‬בלב יצר חשוב‪ ,‬במעמקי‬
‫הכח הרע גנוז הוא‪ ,‬זה לא שבגלות היצה''ר נעקר ממנו בתקופת הגלות אלא שפשוט נרדמנו ולכן אנו‬
‫לא מחוברים אל כוחות החיים המסובכים האלה‪ ,‬וכשיתעורר הכח לאיתנו‪ ,‬ועמ''י שב לא''י‪ ,‬אז כוחות‬
‫החיים מתעוררים‪ ,‬ויחד איתם כל היצרים‪ .‬וכוחות חיים מאוד תוססים שלא טיפלנו בהם בגלות צפים‬
‫בצורה מאוד חזקה‪ ,‬ו‪-‬יקיץ גם הרע עמו לבלע ולהתעיב‪ .‬ואם זה כך בגלות‪ ,‬אז עאכו''כ כשעמ''י חוזר‬
‫לכל מלא רוחב החיים שלו בא''י‪ .‬על כן הננו תמיד זקוקים לאור תורה ונר מצוה‪ ,‬המצרפים את הבריות‪ ,‬כדי‬
‫שנהיה מוגנים יפה בעת שוב כח החיים המלאים אלינו‪ ,‬לקבל את הטוב והאור‪ ,‬ולזרות הלאה את הרע והחושך‪.‬‬
‫כל אמרת אלוה צרופה‪ ,‬מגן הוא לחוסים בו‪.‬‬
‫ולכן כל התורה שייכת לבשורה של המחשבה השלישית שבה עמ''י בא לטפל‪ .‬לא רק בעולם הרוחני‬
‫והמוסרי האישי של כל יחיד‪ ,‬אלא טיפול בצדדים הלאומיים‪ ,‬בצדדים של הנפש הבהמית‪ ,‬של תיקון‬
‫חברה‪ ,‬של בניית החיים עצמם‪ .‬וכשהלאומיות מתגברת לכן צריך לעורר מחדש את הסוגיא של‬
‫המחשבה השלישית‪ ,‬עם כל ההדגשה של הייחודיות של עמ''י שבמשך כל הגלות ברחנו מהם‪ .‬ולכן‬
‫גם הגר''א אומר לא ללמוד את שער היחוד שמתעסק בדברים מופשטים אלא בכוזרי שעיקרי אמונת‬
‫ישראל ותורה תלויים בו‪.‬‬

‫וזה מה שיתן את הבריאות והאומץ והעושר לכל העולם הרוחני האוניברסאלי המופשט‬
‫אבל יותר מזה‪ ,‬כל הסוגיא הזו היא גם מהותית בשביל כל הסוגיות האוניברסאליות עצמם‪ .‬שזה מה‬
‫שהרב ממשיך‪ ,‬שלכן כשאנו מתעסקים בסוגיא הישראלית המיוחדת‪ ,‬זה לא שכעת כשאנו מתעסקים‬
‫בזה אז אנו זונחים את כל המחשבות האוניברסאליות שלהם יש שייכות גם כל אומות העולם‪ .‬אלא‬
‫להפך‪ ,‬ככל שנתעסק יותר בחידוש המיוחד שלנו נוכל לתת עדנה לכל הרעיונות האונברסאלים‪ ,‬כי‪-‬‬
‫כשיתחזקו הדברים הפרטיים ממילא הענינים הכלליים מוסיפים אומץ כי כך‬
‫הרעיונות האלה הופכים להיות לא אבסטרקטים ומדולדלים‪ ,‬אלא מקבלים אומץ‪ ,‬כל' הם הופכים‬
‫להיות משהו כזה שהוא מלא איתנות גדולה‪ ,‬שכל העוצמה של כל העולם כולו נהית מתאימה להביע‬
‫את הדבר הזה‪ .‬וכן אומץ במובן של ה'כנות' שהם מקבלים‪ .‬שהם הופכים להיות משקר שאין לו‬
‫רגליים‪ ,‬דיבור גבוהה גבוהה‪ ,‬לדבר כזה שיש לו אחיזה בחיים‪ .‬כמו שבאיגרת תשיד (עמ' שיד‪ ,‬באיגרת לרב‬
‫חרל''פ) הרב אומר שעשיו תמיד מתגבר ברעיונות מאוד עליונים אבל הם טורדים אותו מהעולם‪ .‬כי הם‬
‫דברים שמנותקים מהחיים שלנו‪ .‬והמחשבה הישראלית לא צוררת את המחשבות העליונות אלא‬
‫נותנת להם אומץ ואת היכולת הכנה לשנות חיים ולעורר חיים חדשים‪.‬‬
‫ו‪-‬כן דרך זה הם מקבלים את ה‪-‬בריאות‪ ,‬במה שהם הופכות להיות מדתיות חולנית פרושית‬
‫ותלושה מכל החיים‪ ,‬שכל מה שאתה יותר דתי כך אתה יותר מנותק מהחיים‪ ,‬למשהו כזה שמצידו‬
‫אדרבא‪ ,‬כל מה שיוסיף העוה''ב בניין יוסיף העוה''ז בניין‪.‬‬
‫עד שהם כל כך מבהיקים‪ ,‬באופן שלא די שנוכל להיות לברכה לעולם מצדנו‬
‫הפרטי‪ ,‬בזה שמלבד לכל העולמות הרוחניים שיש גם אצל אומות העולם כך גם לעמ''י יש עוד עולם‬
‫רוחני גדול וחשוב הרבה יותר‪ ,‬אך זר ומנותק ושונה מהם‪ ,‬שזה כל החידוש של המחשבה השלישית‬
‫המיוחדת לו‪ ,‬אלא עוד נוכל להרבות ברכה מיוחדת ג"כ מצד חלקנו הנשגב באוצר‬
‫הכלל‪ ,‬שגם המחשבות הנשגבות והמופשטות הראשונה והשנייה‪ ,‬מקבלת ברכה מיוחדת‪ ,‬דרך זה‬
‫היא מקבלת את הדיוק שלה והעושר שלה‪ .‬שלאור זה שעמ''י נותן את הבשורה של איך הקדושה‬
‫תמגלה בחיים עצמם אז כל העולמות הרוחניים מקבלים את הפשר שלהם והמשמעות שלהם‪.‬‬
‫"ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך‪ ,‬אפילו ספינות הבאות מגליה‬
‫לאספמיה אינם מתברכות אלא בשביל ישראל" ‪ .‬שבפשט זה אומר‪ -‬שגם סוגיות שלא‬
‫קשורות כלל לעמ''י‪ ,‬אלא לעמים שונים לגמרי מעמ''י‪ ,‬גם הם מתברכות ממנו‪ .‬ואולי עוד יותר מזה‪,‬‬
‫גם ספינות זה מה ששט בים‪ ,‬שקשור לכל 'ים החכמה'‪ ,‬הצדדים המופשטים‪ ,‬שגם הם מתעצמים דרך‬
‫מה שעמ''י מגלה את הבשורה המיוחדת שלו‪ .‬ואולי גם‪ -‬זה הכי פשט‪ -‬שכל הצד של חיל הימאות‪,‬‬
‫ששייך לכלכלה ולצבא של אומות העולם‪ ,‬הוא כל כולו קיים בשביל לגרות ולעורר את עמ''י לעורר את‬
‫החידוש המיוחד של מדרגת החים שלו‪ ,‬שתצליח לטפל ולרומם ולטהר את כל העולמיות עצמה‪ ,‬בכל‬
‫הצדדים הכי חומרניים וגסים ועזיזים שלה‪.‬‬
‫שזה מה שלכן הרב הביא בהתחלה את הפס' 'הללו את ה' כל גויים'‪ -‬כל האוניברסאליות כולה‪ ,‬אבל‬
‫יותר מזה ש'שבחוהו כל האומים'‪[ ,‬ואולי זה לא יותר מזה אלא בגלל זה‪ ,‬שרק כשהצד הלאומי של אומות העולם ישתבח אז יהיה משמעות‬
‫אמיתית לכל הצד הרוחני האוניברסאלי והוא לא יהיה חזיר שפושט את טלפיו ואומר טהור אני] ‪ ,‬וכל זה הוא 'כי גבר עלינו חסדו'‪ ,‬בגלל‬
‫שהקב''ה מעורר את עמ''י לגאולה‪ ,‬ומחדש בו את כל בשורת החיים המיוחדת שלו‪ ,‬ש'ואמת ה'‬
‫‪39‬‬

‫לעולם'‪ ,‬שהגילוי האלוקי מתגלה באמת‪ ,‬שהיא מאל''ף עד ת''ו‪ ,‬עד ההדגלות של הדברים במציאות‬
‫עצמה‪ ,‬ב'עולם' עצמו‪' ,‬הללו‪-‬יה'‪ ,‬חיבור עוה''ב ועוה''ז‪.‬‬

‫***יחוס המאמר אל המהלך הכללי של המאמרים***‬

‫לאור זה ננסה להבין את המבנה והמיקום הכללי של המאמר הזה‪ ,‬בתוך כל המהלך הכללי של‬
‫המאמרים של עקבי הצאן‪.‬‬

‫הרב דוד הסביר שאם מאמר הדור עוסק בקומת הנפש קומת הרוח וקומת הנשמה‪ ,‬אזי ששת‬
‫המאמרים הנוספים הם בעצם ‪ 3‬זוגות של מאמרים‪ ,‬בקומת הנפש‪ -‬העונג והשמחה (כמו שהתבאר)‬
‫ומקביל אליו מאמר המחשבות‪ ,‬בקומת הרוח‪ -‬מאמר הפחד (כמו שהתבאר) ומאמר דרישת ה'‪,‬‬
‫ובקומת הנשמה‪ -‬מאמר דעת אלוקים ועבודת אלוקים‪.‬‬
‫שבכל זוג‪ ,‬המאמר אחד עוסק בדברים בצד הפרטי והמאמר השני בסוגיא הלאומית הכללית‪ .‬או‬
‫בצורה יותר מדויקת‪ -‬המאמר הראשון עוסק בדברים בתוך העולם הנפשי הרגשי‪ ,‬והמאמר השני‬
‫מחבר את הדברים אל המשמעות שלהם בתוך העולם השכלי הרוחני‪.‬‬
‫ולכן מאמר העונג והשמחה לקח את התביעה של קומת הנפש של הדור‪ ,‬להחיות את האור הפנימי‪,‬‬
‫ואת מיצוי הפיתוח של הנשמה הגדולה של כנס''י לתוך האות של כל אחד ואחד בתורה‪ ,‬לעורר בו את‬
‫העונג והשמחה‪ ,‬ובכך לחבר את כל ההארות הגדולות אל המציאות עצמה‪ ,‬ושהם לא יהיו חיצוניים‬
‫ומנותקים‪ .‬ומאמר המחשבות בהקבלה אליו‪ ,‬מבאר את משמעות הדברים לא בצד הרגשי שלהם‬
‫אלא בצד הרוחני השכלי שלהם‪ ,‬שזה דורש לבנות את כל העולם הרוחני בצורה הכללית שלו‪ -‬ע''י‬
‫המחשבה השלישית‪ ,‬שכל כולה עוסקת באיך הדבר הזה נעשה דרך מה שעמ''י מוריד את השכינה‬
‫לתחתונים‪( .‬וכפי שדבר זה עוד יתבאר מאוד מיד להלן)‪.‬‬

‫לענ''ד הסדר הוא קצת אחר בהקבלה למאמר הדור‪.‬‬

‫מאמר העונג והשמחה הוא היישום המעשי לתביעה של קומת הנפש של הדור‪ ,‬כיצד מעצימים את‬
‫הסוגיא של תביעת האור הפנימי‪.‬‬
‫מאמר הפחד מתחיל להתעסק בתביעה של קומת הרוח של הדור‪ ,‬בחלקה הראשון‪ .‬שקומת הרוח‪,‬‬
‫אחרי הביאור של הצד המחלתי שלה‪ ,‬סוף סוף היא מחלה כזו שנובעת מכך שבבית המדרש עצמו‪,‬‬
‫במקום שיהיה פחד אמיתי היה פחד נפרז‪ .‬יש פחד כזה שחסום מלהקשיב את מדרגת החיים‬
‫החדשה שנתבעת מעמ''י‪ ,‬והוא רק אוטם את עצמו מפניה‪ .‬והנסיון הזה לרבע את העיגול ולחסום‬
‫ולשתק את הלבה הפנימית שרוצה להתגלות מביאה לשבר גדול שמפוצץ ומשבר את הקיבעונות‬
‫הללו של עולם הרוח של עמ''י‪ .‬זה מתגלה בצורה מחלתית במחלה המחשבית של הדור‪ .‬אבל ביסוד‬
‫הדברים זה תובע מעמ''י להקשיב את החידוש של השכלול הגדול של החיים הישראלים שעמ''י נתבע‬
‫אליו‪.‬‬
‫מאמר המחשבות ממשיך לפנות אל היישום של החלק הנוסף של קומת הרוח של הדור‪ .‬שהיא שייכת‬
‫לכל הסוגיא של בישום העולם‪ .‬לתביעה כזו שחפצה להראות איך הקדושה היא לא נמצאת במקום‬
‫אבסטרקטי מעל החיים‪ ,‬אלא בתוך החיים עצמם‪ .‬בתוך העולמיות עצמה‪ .‬אלא שהעולם עוד לא נמצא‬
‫במקום הזה‪ ,‬ולכן הדבר הזה רק יוצר סיבוך גדול מבחינה מעשית‪ .‬ומאמר המחשבות בא להפנות‬
‫את העיסוק אל המחשבה השלישית‪ ,‬הבשורה הישראלית המיוחדת‪ ,‬שכל מהותה ותפקידה הוא‬
‫'לקדש את שמך בעולם'‪ ,‬ולתת את המענה אל התביעה הזו‪.‬‬
‫מאמר דרישת ה' יפנה אל הסוגיא האחרונה של קומת הרוח של הדור‪ ,‬של התביעה למדרגת האהבה‬
‫לעומת היראה‪ .‬והוא מהווה פתח ושער למאמר דעת אלוקים‪ ,‬ולבנייה של קומת הנשמה‪.‬‬
‫‪40‬‬

‫ההתממשות המעשית של זה‪ ,‬של גילוי הבשורה הישראלית‬

‫מכאן מתחיל נושא כמעט חדש‪ .‬שהוא בעצם לוקח את כל העיקרון‪ ,‬שתואר עד כה‪ ,‬בביאור‬
‫משמעותה ועניינה של המחשבה השלישית‪ ,‬וייחוסה לכל שאר המחשבות‪ ,‬ומכאן הרב יוריד את כל‬
‫הדברים אל המציאות‪ .‬קודם כל‪ -‬את ההשלכה המעשית שהוא רוצה לומר מכל ההרחבה הזו‪ .‬אבל‬
‫מתוך כך‪ -‬את הבירור איך הרב במשימה הזו שהוא דורש פה‪ ,‬היא לא דרישה שלו‪ ,‬אלא כל המציאות‬
‫כולה זועקת את הדבר הזה‪.‬‬

‫עלינו לדעת שמצד הגזע הטהור שלנו‪ - ,‬שדוקא כשנבא עד עז ההכרה הרוממה‪ ,‬בחכמה שלמה‬
‫ורוח חי באמת‪ ,‬נדע בצדק להתפאר באור האלהי השורה עליו "שבטי יה עדות לישראל להודות‬
‫לשם ד'" ‪ -‬מצד האופי הפרטי הזה המיוחד לנו‪ ,‬הננו עומדים גם במצב הדברים הכלליים לאות‬
‫ולמופת לעולם‪ ,‬כשנשמור יפה את סגולתנו "ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים‪ ,‬כל‬
‫רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ד'" ‪ .‬על כן בשעה שהמדות הטובות הכלליות והדעות הטהורות‬
‫שנתפשטו מעט מאור ישראל בהרבה מן העמים‪ ,‬כשהן נופלות ושוקעות‪ ,‬עלינו להחזיק בהן ביתר‬
‫שאת לטהרן ולזככן‪ .‬אצל העמים כולם יכולים‪ ,‬לפי המצב ההוה שבאנושיות‪ ,‬רק יחידים להיות‬
‫מתנשאים למדרגת הצדק‪ ,‬אבל אין מעמד לשום אומה בעולם שיהיה הצדק חותמה‪ ,‬ושיהיה היושר‬
‫האלהי שאיפתה היותר אדירה ופנימית‪ ,‬כי אם עם‪-‬ד' אלה‪ .‬אנחנו הננו מוצאים את עצמנו מצד‬
‫טבע לאומנו‪ ,‬כי החפץ הנשא לצדק האלהי שישלוט בקרבנו ובעולם‪ - ,‬זהו אדיר חפצנו הכללי‪.‬‬
‫הרגש הנשא הזה דופק בחזקה בחיינו היותר פנימיים‪ ,‬וכל מי שרוצה לחוש את נשמתו הישראלית‬
‫ימצא אותה כשיבקשנה בקרבו פנימה‪ .‬זהו שורש אהבת האלהים‪ ,‬הצפונה בלבבנו ובנפשנו פנימה;‬
‫הכח הצפון הזה הוא גנוז בקרבנו‪ ,‬מתגלה הוא בכל הודו ביחידים‪ ,‬ומושרש ג"כ בלב כל איש‬
‫מישראל‪ ,‬הסובל כל‪-‬כך כדי להיות נספח על נחלת ד'‪ .‬אין הידיעה מהסבה הגורמת להיות כל‪-‬כך‬
‫דבק בעמו הנרטש והנרמס מעכבת לגמרי את העובדא‪ ,‬כי החיים בפועל המה יותר חזקים מהדעה‬
‫והרעיון האנושי הכהה והחלש‪ - ,‬אבל בלב כל יחיד מישראל טמיר ונעלם נקודת חיים נפלאה‬
‫להיות דבק דוקא באומה זו‪ ,‬שמקור חייה נוזל ג"כ בקרבו‪ ,‬וטבע נפשה הכללי הוא החפץ האדיר‬
‫לאור האמת והיושר האלהי הזך והמתרומם‪ ,‬שיגלה ויראה בפועל בעולם‪ .‬כל המעשים כולם‪ ,‬כל‬
‫המצות‪ ,‬כל המנהגים‪ ,‬אינם כי‪-‬אם כלים רבים המכילים בקרבם כל אחד ואחד ניצוצי אורה אחדים‬
‫מהאורה העליונה והגדולה הזאת‪ ,‬שלפי חסנם של הכלים‪ ,‬לפי טהרתם‪ ,‬ודיוקם המכוון‪ ,‬כדמות‬
‫הדיוק הבלשני לעומת הרעיונות הפנימיים שמתבטאים על ידו‪ - ,‬כך האורה מתגדלת; ולפי מרבית‬
‫הדעה‪ ,‬השכל וגדולת המחשבה והרחבתה‪ ,‬כן טל החיים מרטיב ומחיה את כל לב שוקק וכל נפש‬
‫צמאה‪.‬‬
‫שמא לא ימצא האדם בפועל‪ ,‬את היתרון המוסרי שלנו עכשיו‪ ,‬נאמר לו‪ :‬כשתבקש בכללות‬
‫האומה בודאי תמצא‪ .‬ולא עוד שאין הדבר תלוי על‪-‬פי הצדק שבפועל‪ ,‬שישנם כמה דברים‬
‫המונעים ומעכבים אותו להופיע‬
‫בגלוי‪ ,‬כי‪-‬אם על‪-‬פי כשרון הצדק הגנוז בכח בכלל האומה‪ ,‬והכשרון הזה הוא כל‪-‬כך גדול ונשגב‪,‬‬
‫עד שהוא עולה למרום הצדק האלהי‪ ,‬וחפץ דוקא בצדק עולמים! מובן הדבר שמעלה אדירה כזאת‬
‫בעיקר הטבע‪ ,‬מזכות אבות‪ ,‬משורש הגזע‪ ,‬אי אפשר שלא תגרר עמה‪ ,‬כל זמן שלא יצאה אל‬
‫הפועל גם כמה חולשות ורפיונות‪ ,‬כטבע כל כח גאוני שמאבד איזה כחות צדדיים מדי גדלו‪ .‬אמנם‬
‫הוא כל‪-‬כך גדול‪ ,‬כל כך נשא ונשגב‪ ,‬עד שכשיצא אל הפועל ברום עזו‪ ,‬ידע איך לכלכל הכל‬
‫במשפט "ממנו פנה‪ ,‬ממנו יתד‪ ,‬ממנו קשת מלחמה‪ ,‬ממנו יצא כל נוגש יחדו" ‪ .‬ואז בתוקף‬
‫שלמותו הוא משלם נחומים ג"כ בעד כל המגרעות והרפיונות שסבב מדי אספו את כל כחותיו‬
‫להנקודה העליונה המתגברת באדירותה‪" ,‬כי חרבותיך ושוממותיך וארץ הריסותך כי עתה תצרי‬
‫מיושב ורחקו מבלעיך" ‪" ,‬תחת בשתכם משנה וכלימה ירנו חלקם‪ ,‬לכן בארצם משנה יירשו‬
‫שמחת עולם תהיה להם" במהרה בימינו‪.‬‬
‫‪41‬‬

‫השבת לב אבות על בנים‪ -‬העצמת זרמי החיים הלאומיים‬

‫כמו שהזכרנו‪ ,‬את כל חמשת המאמרים הרב כתב בשביל ללמד את דור האבות את ההכרה של‬
‫התביעות הפנימיות של דור הבנים‪ .‬לאנשי ירושלים ופתח תקווה שהיו מאנשי היושב הישן ולא הבינו‬
‫את הקטע של כל הציונים האלה שעושים הרבה בעיות ומלאים בבית ומחוץ בכפירה‪ ,‬ומה העניין‬
‫שלהם‪ .‬אז במאמר הדור הרב מנתח את העומק הפסיכולוג שלהם‪ .‬ואחר כך הוא בא לעורר את‬
‫יסודות השמחה והעוז של דור הבנים‪ .‬ועכשיו הרב אומר עוד דבר נוסף‪ .‬שמכיוון שבדור שלנו‬
‫הסוגיא היא לעורר את המחשבות השלישית‪ .‬אז צריך בשביל זה לעורר קודם כל את עצם המדרגה‬
‫הלאומית שלנו‪ .‬את העוז הלאומי שלנו ואת הגאווה הלאומית שלנו‪.‬‬
‫וזה דבר שדור האבות צריך ללמוד מדור הבנים‪ .‬כי בגלות עסקנו במחשבות המופשטות והכלליות‪,‬‬
‫מתוך ביטול תורה גדול של ישראל שגלו מעל אדמתם‪ ,‬כי החיים הלאומיים נמצאים בבית קברות‪.‬‬
‫אבל מתוך כך גם התרגלנו לתפוס את העולם הרוחני שלנו כעולם אוניברסאלי ששייך גם לעמים‬
‫אחרים ולא העצמנו את האופי המיוחד‪.‬‬
‫אך לכן היום‪ -‬עלינו לדעת שמצד הגזע הטהור שלנו‪ - ,‬שדוקא כשנבא עד עז‬
‫ההכרה הרוממה‪ ,‬בחכמה שלמה ורוח חי באמת‪ ,‬נדע בצדק להתפאר‬
‫באור האלהי השורה עליו אך היום רק כשנבין את הערך של הגזע הטהור שלנו‪ ,‬אז נוכל‬
‫להתאזר באור האלוהי השורה עליו "שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ד'" ‪,‬‬
‫'שבטי יה' שמבינים את האומה בצורה המלאה שלה על כל חלקיה‪ ,‬אז אנו יכולים להתקשר באמת‬
‫לסוגיא האלוקית המיוחדת שלנו‪ .‬מצד האופי הפרטי הזה המיוחד לנו‪ ,‬הננו‬
‫עומדים גם במצב הדברים הכלליים לאות ולמופת לעולם‪ ,‬כשנשמור יפה‬
‫את סגולתנו "ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים‪ ,‬כל רואיהם‬
‫יכירום כי הם זרע ברך ד'" ‪.‬‬
‫ולכן מה שאנו צריכים זה קודם כל להבלע בישראליות לחשוב ישראליות להרגיש ושכל החיים שלנו‬
‫יהיו ספוגים בתוך זרם החיים הזה‪ .‬וכך 'כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה''‪.‬‬
‫שזה לכן מה שהזכרנו בקומת הנפש של הדור‪ ,‬מאוהת''ח מג‪ ,‬ש'הנפש של פושעי ישראל היא יותר‬
‫מתוקנת מהרוח של שלמי אמוני ישראל'‪ .‬שדור האבות מאוד מדגיש כל הזמן את החיבור אל הדת‬
‫ואל הקודש ואל כל העולם הרוחני של ישראל‪ .‬אבל יש צד שכל העולם הרוחני הזה הוא ספוג בביטול‬
‫תורה גדול של הגלות‪ ,‬שהוא מאבד את כל החידוש של הבשורה המיוחדת של עמ''י‪ .‬ולכן יש משהו‬
‫שדווקא בדור הבנים התעצמו זרמי החיים הלאומיים הגאוליים האלה‪ ,‬שהשייכות אליהם‪' ,‬אשר חר‬
‫בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו'‪ ,‬היא זו שתתן את כל המשמעות האמיתית לכל קודשי ישראל‪.‬‬

‫הזעזועים ההיסטורים שדורשים את בשורת החיים הישראלית‬

‫סיבת המשברים הרוחניים בעולם כולו‪ -‬היעדר מדרגת החיים הישראלית שמחברת אותם לחיים עצמם‪,‬‬
‫ללאומיות‬
‫על כן בשעה שהמדות הטובות הכלליות והדעות הטהורות שנתפשטו מעט‬
‫מאור ישראל בהרבה מן העמים‪ ,‬כשהן נופלות ושוקעות‪ ,‬הרב רומז לתהליכים‬
‫שהתחילו לפני מלחמת העולם הראשונה ועוד יותר אחרי המלחמה‪ ,‬שהיה התנערות בריאה‬
‫מהכנסייה ומהדת הנוצרית‪ ,‬ותוך כדי הדברים גם ערכי מוסר שעמ''י השפיע בעולם החילו לקרוס‪ .‬כי‬
‫העולם נמצא במבוכה של 'נוע תנוע הארץ כשיכור' בעקבות מהפכה תעשייתית ותמורות שיצרו רעידת‬
‫אדמה גדולה בכל המערכות התרבותיות בעולם‪ .‬שלכן‪ -‬עלינו להחזיק בהן בבשורה המיוחדת‬
‫והבלעדית לנו‪ -‬ביתר שאת לטהרן ולזככן‪.‬‬
‫כי למה העולם בועט בכנסיה‪ ,‬בועט בדת‪ ,‬בועט בכל מיני ערכים מוסריים שעמ''י נתן לעולם? כי‬
‫כנראה שהיה בהם משהו מזויף‪ .‬כי העולם לא קולט אותם דרך הדיוק המיוחד‪ ,‬אלא בצורה הקצת‬
‫מנוכרת ומנותקת מהחיים ולכן בצדק העולם עובר תהליך של כפירה ושל השכלה ושל השתחררות‬
‫שלו מכל מיני תפיסות מוסריות שהיו בעולם‪ .‬וזה תהליך כואב שמתגלה באנשים כמו ניטשה שבועט‬
‫בכלל בכל מיני מערכות מוסריות‪ .‬בטח ערכים פשוטים של משפחה שהיו קיימים בעולם הקודם שגם‬
‫הם מתערערים‪ .‬ופתאום עכשיו אחרי כל הזעזועים שאירופה עוברת הכל קורס‪ .‬וכל זה קורה בגלל‬
‫שהעולם מתחיל להרגיש את הזיוף בעולמות רוחניים כאלה שהשדר הישראלי לא מאיר בהם‪.‬‬
‫כמו שהרב מבאר את כל הדבר הזה ב אוהת''ח ג ‪ ,‬שהפריחה הלאומית בעולם כולו‪ ,‬יצרה שבר גדול‬
‫בכל העולם המוסרי‪ .‬לא רק במובן של השאלה הפילוסופית‪ ,‬אלא יותר יסודי מזה‪ ,‬כשהלאומיות‬
‫מתגברת‪ ,‬החיים עצמם מתגברים‪ ,‬והם באים בביקורתיות מול כל ערכי הדת ואפילו ערכי המוסר‬
‫‪42‬‬

‫שמדכאים אותם‪ .‬אבל לכן במקום לכעוס על הדבר הזה וכל הנזקים שהוא גורם‪ ,‬צריך להבין שמה‬
‫שבאמת העולם מחפש עכשיו זה את הבריאות של העולם הרוחני הישראלי שיתגלה בעולם‪.‬‬

‫שכנ''ל‪ ,‬רק מדרגת החיים של עמ''י יכולה ליצור את החיבור המיוחד של העולמות הרוחניים לצד הלאומי‬
‫אצל העמים כולם יכולים‪ ,‬לפי המצב ההוה שבאנושיות‪ ,‬רק יחידים‬
‫להיות מתנשאים למדרגת הצדק‪ ,‬אבל אין מעמד לשום אומה בעולם‬
‫שיהיה הצדק חותמה‪ ,‬ושיהיה היושר האלהי שאיפתה היותר אדירה‬
‫ופנימית‪ ,‬כי אם עם‪-‬ד' אלה‪.‬‬
‫שכמו שהזכרנו בתחילת המאמר שאצל אומות העולם אם אתה לאומי אתה לא דתי ופשיטס ולא‬
‫מוסרי‪ ,‬כמו שנתגלה כמה שנים אחרי כתיבת המאמר הזה בגרמניה ואיטליה‪ .‬הסתירה המהותית‬
‫שקיימת בין הזרם הלאומי שהופך להיות נטול כל לשד של חיים רוחניים לבין מערכות אחרות‪.‬‬
‫ובעולם מאוד מתגבר הלאומיות‪ ,‬כל' הרצון לחיות את החיים עצמם‪ ,‬וממילא הוא מתנכר לאמירות‬
‫דתיות שמנסות להכביד ולשלוט על החיים‪ .‬ובאיזושהיא מידה‪ ,‬כל עוד אין את המחשבה הישראלית‬
‫בעולם ואת הבריאות הישראלית בעולם אז באמת יש סתירה בין הדברים האלה‪.‬‬
‫אנחנו הננו מוצאים את עצמנו מצד טבע לאומנו‪ ,‬כי החפץ הנשא לצדק‬
‫האלהי שישלוט בקרבנו ובעולם‪ [ - ,‬זהו אדיר חפצנו הכללי‪ .‬הרגש הנשא הזה דופק‬
‫בחזקה בחיינו היותר פנימיים‪ ,‬וכל מי שרוצה לחוש את נשמתו הישראלית ימצא אותה‬
‫כשיבקשנה בקרבו פנימה‪ .‬זה לא היה בהוצאה הראשונה] זהו שורש אהבת האלהים‪ ,‬הצפונה‬
‫בלבבנו ובנפשנו פנימה;‬
‫אצל אומות העולם הקב''ה נתפס כמשהו כזה שחייבים לרצות אותו‪ .‬כמו שהרב כותב באורות 'הרבה‬
‫חובות השפענו בעולם'‪ .‬התפיסה היא שיש את החיים שזורמים בתשוקות וברצונות שלהם‪ .‬ויש איזה‬
‫משהו שהם אולי לא יכולים להתכחש באמיתיות שלו אבל הוא מטריד את החיים והחיים צריכים‬
‫לדעת איך להסתדר איתו‪ .‬והחידוש של עמ''י זה הסמתפיה לאהבת ה'‪ .‬שזה כל תשוקת החיים‬
‫ולכן אצל העמים‬ ‫הלאומיים שלנו‪ ,‬שכל רצונה הוא כדי לגלות את הטוב האלוקי הזה בעולם‪.‬‬
‫האחרים המערכות הלאומיות התייסדו על שאיפות של כלכלה ושלטון ושאיפות אחרות והדת היא‬
‫גיבנת שצריך לדעת איך להסתדר איתה‪ .‬אבל אצל עמ''י‪ ,‬כל היסוד שחולל את האומה הישראלית זה‬
‫האהבה של אברהם לקב''ה‪ ,‬יציאת מצרים של 'אני ולא מלאך'‪ ,‬ולכן מיסודה האומה הישראלית בנויה‬
‫בצורה כזו שהמתח בין לאום למוסר ובין שמים לארץ‪ ,‬בעומק החיים שלנו הסתירה הזו היא כלל לא‬
‫קיימת‪.‬‬

‫הפניית המבט לראות את מציאות המדרגה הישראלית הזו בכל האומה‬

‫וכמו שהזכרנו בהוצאה השנייה הרב הוסיף על זה‪ ,‬שכל המדרגה הזו‪ ,‬זה לא ש'זה מה שמיוחד‬
‫בתורה של עמ''י'‪ ,‬אלא הדבר הזה‪ -‬זה עצם מדרגת החיים של עמ''י‪ .‬זהו אדיר חפצנו הכללי‬
‫שמקיף את כל עמ''י כולו‪ .‬איפה זה נמצא?‬
‫הרגש הנשא הזה דופק בחזקה בחיינו היותר פנימיים‪ ,‬וכל מי שרוצה‬
‫לחוש את נשמתו הישראלית ימצא אותה כשיבקשנה בקרבו פנימה‪.‬‬
‫הדבר הזה שאותו אנו רוצים למור זה לא הצד המודע אלא התת מודע או העל מודע‪ ,‬שצריך למצוא‬
‫כלים איך לאפשר לתת מודע העמוק הזה ללכת ולהתגלה‪ .‬לפעמים זה יתגלה על ידי לימוד תורה‬
‫וכו'‪ .‬שיזכו אותנו להבין את עצמינו‪ .‬ולפעמים ע''י אירועים כאלה שהקב''ה מזמן לנו שיציפו בנו את כל‬
‫הקומות העלומות האלה‪.‬‬

‫וזה מה שהרב ממשיך ומבאר להראות את מציאות המדרגה הזו בעמ''י‪.‬‬

‫הכח הצפון הזה הוא גנוז בקרבנו‪ ,‬מתגלה הוא בכל הודו ביחידים‪ ,‬אמנם‬
‫הדבר הזה מתגלה בפועל בכל הודו ומלואו‪ ,‬רק ביחידים שחיים את ההתאמה הזו לקב''ה‪ ,‬את‬
‫הסמפתיה האלוקית של 'זרע אברהם אוהבי'‪ ,‬אבל‪ -‬ומושרש ג"כ בלב כל איש מישראל‪,‬‬
‫הסובל כל‪-‬כך כדי להיות נספח על נחלת ד'‪.‬‬
‫שגם אדם חילוני שאין לו אף קשר תודעתי לתורה ולמצוות ולנעימות של טוב ה'‪ ,‬אבל הוא מוכן למסור‬
‫את הנפש‪ ,‬לייבש ביצות‪ ,‬למות בקרב‪ ,‬לסבול כל כך רק בשביל המושג הגדול הזה שנקרא ישראל‪ ,‬אז‬
‫בצורה סמויה‪ ,‬גם אם לא בצורה מודעת‪ ,‬זה כי הוא מרגיש שיש בישראליות משהו עוצמתי מאוד‪ ,‬יש‬
‫בשורה אדירה שבא לומר איך הדבר הכי מתוק בחיים זה המוסר‪ ,‬או בצורה יותר פנימית קרבת‬
‫אלוקים לי טוב‪ .‬הרצון לראות את החיים בצורה הגדולה והמאירה שלהם‪ .‬הדבר הזה לא קשור רק‬
‫‪43‬‬

‫לצד התודעתי של היחידים‪ ,‬אלא לעצם הפסיכיקה הציבורית של עמ''י‪ ,‬גם אם היא לא מודעת‪ ,‬אבל‬
‫זה שכל כך עקרוני לאדם להיות 'ישראלי' ואם תגיד לו שהוא לא ישראלי אז הוא ישנא אותך‪ ,‬זה‬
‫אמנם מסירות נפש זה לא דבר שמיוחד‬ ‫מראה שהוא כל כך רוצה להיות שייך לסוגיא של עמ''י‪.‬‬
‫רק לעמ''י‪ .‬אבל גם לא התכוונו לומר שעצם זה שאדם מוכן למסור את נפשו זה משהו מיוחד‪ .‬אלא כל‬
‫דבר שאתה מוסר עליו את הנפש זה מראה שאתה קשור אליו‪ .‬ערבי מדעאש שמוכן למסור את נפשו‬
‫בשביל האומה הערבית או האסלאמית זה אומר שעומק החיים שלו זה 'הרוע של האיסלאם' וכמה‬
‫שהוא יותר ימסור את נפשו לדבר הזה נבין עד כמה אצלו זה קיומי לרצוח אנשים‪ .‬אז לא הגבורה של‬
‫חיילי צה''ל בקרב מה שעושה אותם לכלכך קדושים‪ ,‬שזה יכול להיות גם בגרמניה בגבורה גדולה של‬
‫חיילים שמסרו את נפשם לרייך השלישי‪ .‬אבל אומר לך למה אתה מוסר את נפשך ואומר לך מי אתה‪.‬‬
‫מי שמוסר את נפשו לישראל סימן שהוא קשור לישראליות‪ .‬ויש יחידים כאלה שהם חושפים מה זה‬
‫ישראל‪ ,‬וממילא בזה הם מבארים למה כל עמ''י קשורים‪.‬‬
‫ולכן‪ -‬אין הידיעה מהסבה הגורמת להיות כל‪-‬כך דבק בעמו הנרטש והנרמס‬
‫מעכבת לגמרי את העובדא‪ ,‬שאם תשאל את החילוני למה הוא עולה לארץ הוא יסביר לך‬
‫שהוא מאמין ברעיון הקומוניסטי והקיבוצי והוא רוצה ליישם אותו בארץ‪ ,‬ויהיו הרבה הסברות אחרות‪.‬‬
‫ההסברים הם לא רלוונטים‪ .‬הם הסברים שלא רק שלא יכולים להחיות עם מת אלא להמית עם חי‪.‬‬
‫והם גם בפועל המיתו עם חי‪ .‬הרב לא ראה את זה בדורו אבל היום אנו רואים איך ההסברים האלה‬
‫לא ממתים אבל מסבכים מאוד‪ .‬אלא שברור שמאחורי כל ההסברים האלה יש משהו יותר עמוק‪ ,‬וזה‬
‫החיבור שלו לישראליות הזו‪ .‬כי החיים בפועל המה יותר חזקים מהדעה והרעיון‬
‫האנושי הכהה והחלש‪ ,‬ולכן כל ההסברים טפלים כלפי מה שקורה פה בפועל‪ ,‬עצם‬
‫ההתחברות בחיים לעמ''י‪ - ,‬אבל בלב כל יחיד מישראל טמיר ונעלם נקודת חיים‬
‫נפלאה להיות דבק דוקא באומה זו‪ ,‬הוא יכול למצוא כל מיני תירוצים‪ ,‬אבל אחרי הכל‬
‫קומוניזם אפשר למצוא גם ברוסיה וליברליזים גם בארה''ב ובעוד כל מיני דברים אחרים‪.‬‬

‫ולכן בסופו של דבר שמגיעים לנקודות הכי עמוקות‪ ,‬הוא בעצם רוצה להיות ישראלי שמקור חייה‬
‫נוזל ג"כ בקרבו‪ ,‬וטבע נפשה הכללי הוא החפץ האדיר לאור האמת‬
‫והיושר האלהי הזך והמתרומם‪ ,‬שיגלה ויראה בפועל בעולם‪.‬‬
‫ולכן עיקר המסר של מאמר המחשבות זה שאם עמ''י צריך לחדש את המחשבה השלישית אז הוא‬
‫קודם כל צריך לחדש את זרמי החיים האלה‪ ,‬שמתגלים גם בכל ההמוניות כולה‪ .‬שזה מה שאומר ר'‬
‫יהושוע מקוטנא שזה ששיבת ציון מחיה לא רק הכרות רוחניות של גדולי ישראל אלא של כל ההמונים‬
‫כולם‪ ,‬זה אומר שזה לא משהו שכלי חיצוני אלא זה מה שמעורר את עצם החיים הישראלי‪ .‬שעצם‬
‫החיים הישראליים זה המזון האמיתי שכל העולם מתגעגע אליו וכל הכפירה והזעזועים שלו נובעים‬
‫מצימאון לדבר הזה‪.‬‬

‫המצוות המעשיות שמבטאות את הבשורה הישראלית הזו‬

‫כל המעשים כולם‪ ,‬כל המצות‪ ,‬כל המנהגים‪ ,‬אינם כי‪-‬אם כלים רבים‬
‫המכילים בקרבם כל אחד ואחד ניצוצי אורה אחדים מהאורה העליונה‬
‫והגדולה הזאת‪ ,‬שלפי חסנם של הכלים‪ ,‬לפי טהרתם‪ ,‬ודיוקם המכוון‪,‬‬
‫כדמות הדיוק הבלשני לעומת הרעיונות הפנימיים שמתבטאים על ידו‪- ,‬‬
‫כך האורה מתגדלת; ולפי מרבית הדעה‪ ,‬השכל וגדולת המחשבה‬
‫והרחבתה‪ ,‬כן טל החיים מרטיב ומחיה את כל לב שוקק וכל נפש צמאה‪.‬‬
‫זה חידוש על כל סוגיות המצוות‪ .‬שבגלות ראינו אותם כ'צו לצו' וכמצות אנשים מלמודה שאדם מחויב‬
‫אליה‪ .‬אבל עכשיו מתברר שכל המצוות זה ביטוי של זרם החיים הישראלי‪ .‬זה כלים כאלה‬
‫אבל זה לא זלזול במצוות‪ .‬אמנם 'ישראל‬ ‫שמאפשרים למנטליות הישראלית לבטא את עצמה‪.‬‬
‫חביבים' על התורה‪ .‬אבל בשביל שהישראליות תגלה את עצמה‪ ,‬היא צריכה את הדיוק של המצוות‪.‬‬
‫אנו חלילה לא באים לטשטש אף פרט מפרטי המצוות‪ .‬אלא צריך להבין את התפקיד של המצוות‬
‫שהוא בא לסייע ולעורר ולעזור לעורר את ההבעה של אופי החיים המיוחד שאותו אנו מחיים‪.‬‬
‫יש פה בעצם שתי חידושים של הרב‪ .‬דבר אחד כמו שהרב אומר באדר היקר‪ ,‬שכל היסוד של המצוות‬
‫והמנהגים זה קבלת האומה‪ .‬שכל המצוות כולם וודאי המנהגים של עמ''י הם ההשתקפות של‬
‫התרבות הישראלית בעולם ומצד זה יש להם חשיבות‪ .‬אבל בסוף הרב בא להעיר – שזה לא סיבה‬
‫‪44‬‬

‫לכן לזלזל במצוות האלה‪ .‬כי ככל שאדם רוצה להיות יותר מדויק את עצמו הוא צריך למצוא דרכים‬
‫לבטא את עצמו‪.‬‬

‫חשיבות פרטי המצוות ודיוק מעשי המצוות לאור זה‪' -‬כדמות הדיוק הבלשני'‪ .‬כל' כי הפרטים הם לא‬
‫חיצוניים‪ ,‬אלא הם כולם חלק ממה שהחיים הכללים של האומה מביעים את עצמם דרך זה בצורה המדויקת‬
‫והמקורית‬
‫ובהקשר הזה הרב מביא משל מאוד חשוב שהוא חוזר עליו כמה וכמה פעמים 'כדמות הדיוק הבלשני‬
‫לעומת הרעיונות המתבטאים על ידו'‪.‬‬
‫מהי חשיבות היחס בין המילים של השפה לשפה? האם כל כללי הבלשנות והדיקוים של השפה אלו‬
‫כללים חיצוניים שהעמיסו עלינו האקדמיה ללשון והמורים ללשון שמאלצים אותנו לעשות כל מיני‬
‫או שבצורה עמוקה זה התחילה הפוך‪ .‬כל תרבות נקראת לשון 'עם ולשון'‪.‬שפה‬ ‫דברים מסוימים?‬
‫התחיל ה מזה שהיה בעת חיים‪ ,‬שהביעה את עצמה בכל תרבות ותרבות דרך המילים המסוימות‬
‫שהיא מצאה בהם לנכון לבטא את עצמה‪ .‬ולכן זה לא שהלשונות הם הסכמיים (ובטח שלא לשון הקודש)‪,‬‬
‫הסכמה חיצונית שהחליטו בואו נקרא לבקבוק בקבוק ולכל דבר בשם המסוים שלו‪ .‬אלא הבעת החיים‬
‫שמביעה את עצמה דרך המילים המסוימות האלה‪ ,‬זה עצם הביטוי של החיים שלה עצמה‪ .‬ולכן הדיוק‬
‫של הדברים זה בעצם הנסיון שלנו להביע את עצמנו‪ .‬זה לא אילוץ חיצוני אלא הרצון שלנו להביע את‬
‫עצמינו בצורה הכי מדויקת ובהירה!‬
‫זה המשמעות העקרונית של המשל הזה‪ .‬שלכן היחס של הפרטים לכלל הוא לא יחס חיצוני אלא‬
‫המשכיות ישירה‪ .‬שאם יש זרם חיים אדיר אז אח''כ הוא מבטא את עצמו במילים ואח''כ בדייקנות עד‬
‫השבבים הכי עדינים של עבר ועתיד וכתיב מלא וכתיב חסר‪ ,‬כחלק מההמשכה של ההבעה של החיים‬
‫עצמם‪ .‬וכך גם ראוי שנתייחס אל המצוות‪ ,‬לא כתביעה שבאה מבחוץ אלא כדבר שמסייע לנו להבין‬
‫את עצמינו בצורה יותר נכונה‪.‬‬

‫כמו שהרב אומר בעין איה 'כל המקיים מצווה כמאמרה'‪ ,‬שיש אדם שיגיד שלא משנה אם את היצירה‬
‫הזו נבטא ככה או ככה‪ .‬אז מוצארט אמר שצריך להיות סי בימול ובקצב של שלוש שמיניות‪ .‬אז אדם‬
‫שהרמה המוסיקלית שלו רדודה יסתפק במשהו שהוא רק בערך‪ .‬אבל יש אדם שהאיכות המוסיקלית‬
‫שלו גדולות‪ ,‬אז הוא בגלל דבר כזה יצא מהקונצרט מאוכזב לחלוטין‪ ...‬והדבר הזה לא נובע בגלל‬
‫שהוא מתוסבך ויש לו נרבים (=עצבים) דתיים‪ ,‬אלא להפך‪ ,‬כי הוא חי את עולם המוזיקה בצורה‬
‫עוצמתית וגדולה‪ ,‬וממילא הוא מרגיש את התביעה הכל כך אדירה שהיא תובע בצורה הכי מדויקת‬
‫שלה‪ .‬וכך גם צייר שאם יש קו אחד בציור לא נכון אז הוא ימחק את הכל‪ .‬וזה לא אדם עצבני אלא‬
‫אדם יותר מפותח! שמחובר באמת אל עולם הציור וממילא מרגיש את הצרימה הזו‪.‬‬
‫אז כך בישראליות יש משהו מאוד מפותח ועשיר‪ ,‬והרצון שלנו לדקדק בכל קלה כבחמורה‪ ,‬זה לא‬
‫חומרא מתוך פחדנות אלא מתוך עוצמות של חים‪ .‬שאנו כל כך נחיה את האומר החיים שלנו בצורה‬
‫עוצמתית שיתבטא ממילא בכל פרט‪ .‬אם מצוות הם רק קבלת האומה אז היה מקום לומר ש'בסדר'‪,‬‬
‫נכון שאצל האמריקאים התרבות שהם מתבטאת אצל המבורגר‪ .‬אבל גם אם ההמבורגר לא יהיה כמו‬
‫שכתוב בספרים לא צריך להתאבד על זה‪ .‬ולמה לעמ''י יש התאבדות על כל פרט מפרטי מצוות? אלא‬
‫שז הסוגיא של עמ''י‪ .‬שלאומיות זה לא משהו שבערך‪ .‬אלא דבר מאוד מפותח‪ ,‬מאוד גדול‪ ,‬מאוד‬
‫עוצמתי‪ .‬יש פה סוגיא מהותית מאוד שעמ''י בא לגלות בעולם‪ ,‬לגלות את הערך שקיים בכל נקודה‬
‫ונקודה של חיים‪.‬‬

‫שזה מה שבא משל השפה לבטא שכל הפרטים זה המשכיות אחת של הכלל‪ ,‬ולכן כל מה שאנו יותר‬
‫מעריכים את הכלל אנו יותר מבינים את המשמעות והחשיבות של כל הפרטים‪.‬‬
‫זה משל שהרב חוזר עליו כמה פעמים‪.‬‬
‫אורות התורה ט ד‪ :‬כפי מה שההלכות הן מבוררות כך הן משמחות לב‪ ‬עושיהן ומזהיריהן‪ .‬מלשון שהם‬
‫ממלאות זוהר‪' .‬גם עבדיך נזהר'‪ .‬וחסרון בירורן‪ ,‬בידיעה ברורה ודבקה‪ ‬בנפש‪ ,‬מביא להרגשת הכבדה מקיומה‬
‫של תורה בדיוק‪ ‬בפרטי ההלכות‪ ,‬זה שאדם לא קשור לתורה אז הוא תופס את הדקדוק בהם כמשהו‬
‫מעצבן וחיצוני‪ ,‬ועי"ז יש שמתעוררת חרדת רפיון הגורמת‪  ‬למאסה של תורה‪ ,‬חלילה‪ .‬אמנם לבעל דעה‬
‫רחבה אין‪  ‬הדיוק הרחב מעיק כלל‪,‬ואדרבא הדיקנות היא תולדת‪ ‬השלמה‪ ,‬כמו שהדיקנות של דקדוק הלשון‬
‫היא נערכת‪  ‬לשלמותם של המדברים בה‪ .‬ולפי ערך רום המושג‪ ,‬וטהרתו‪ ‬של היסוד הפנימי שבתורת אמת‪,‬‬
‫שאדם שחי עולם הבעתי‬ ‫כך מרובה ורחב הוא‪  ‬הדקדוק העצום בפרטי המעשים המסתעפים משרשו‪,‬‬
‫מאוד מפותח אז ממילא צורת ההתנסחות שלו תהיה צורה יותר מדויקת‪ .‬וכמו שמשוררים גדולים הם‬
‫לא צריכים לעבוד לפי הכללים שהביאו להם כי כך אמרו להם אותם המורים מלשון אלא הם יודעים‬
‫שבשביל להביע את עצמם בצורה איכותית צריך את כל הדבר הזה‪ .‬כך כל המצוות כולם הם צורה‬
‫שבאה להביע את אומר החיים הישראלי אשר‪  ‬למבין ולמרגיש הם כולם נסקרים בסקירה אחת רחבה‪.‬‬
‫ואם‪  ‬יחסר אותו הדיוק המעשי הרי הצורה הבהירה‪ ,‬של רום ערך‪ ‬התורה האלהית‪ ,‬ורוממות חוקיה‬
‫‪45‬‬

‫ומשפטיה ויקר ערך‪  ‬תכליתם‪ ,‬מתטשטשת‪,‬ואין שיעור להפסד הנצמח מזה לכל‪ ‬משאת הנפש של כלל‬
‫היהדות לאדם בכלל ולישראל בפרט‪  .‬על כן זאת היא החובה הגדולה לעסוק בתורה לשמה בלבון‪ ‬הלכה‪,‬‬
‫שתהיה מחוורת כשמלה‪ ,‬ולמוד הדיוקים בהרחבתם‪ ‬יהיה מתוך עונג המושכל העליון ושמחתו‪ .‬וזהו התנאי‬
‫נכבד‪  ‬בעסק התורה לשמה וממ"ח דברים שהתורה נקנית בהם‪ :‬בשמחה בטהרה‪ ,‬שהיא ודאי מתבססת‬
‫מתוך המדע הפנימי‪ ‬של הכרה ברורה‪.‬‬
‫ובאיגרות ב איגרת שעח לרב חרל''פ‪ " -‬בענין היחש של ההשגות המופשטות‪ ,‬עם פרטי המעשים‪ ,‬לימוד‬
‫תורה גדול שמבאר את הבשורה של תפילן זה יופי‪ .‬וגם קיום המצווה‪ .‬אבל עכשיו מה אתה מתקרצץ‬
‫איתי עם הרצועה היא בדיוק ככה או בדיוק ככה? המשל היותר טוב בזה הוא היחש של הגילוי הנשמתי‬
‫של האדם בכללו‪ ,‬בדיבורו המתחלק למבטאים ולאותיות‪ ,‬אדם שמדבר לא חושב איך להביע את‬
‫הדברים אלא הדיבור וההתפרטות של הדברים היא קישור והמשך ישיר של הקישור שלו אל‬
‫הרעיון הגדול‪ .‬אז כך ככל שאנו חיים ישרלאיות אז בצורה ספונטאנית זה יתכוונן‪ ,‬מכיון שכל‬
‫הפרטים הללו‪ -‬שהם נושאים בקרבם את התכונה הרוחנית של המחשבה‪ ,‬אע"פ שעצם המחשבה‬
‫במקוריותה היא נשגבה מכל מבטא והגיון קולי‪ ,‬מ"מ הערך של המחשבה אל הדיבור הוא ערך עצמי‪ ,‬ואנו‬
‫רואים שהדיבור מברר לפעמים ג"כ את המחשבה‪ ,‬ובאמת הדיבור הוא המחשבה הגופנית‪ .‬וכן המעשים‬
‫כולם‪ ,‬ביחוד מעשה המצות‪ ,‬הנם התגלות המחשבה‪ ,‬החיות האלהית בתכונה המעשית‪ .‬נמצא שהתביעה‬
‫היא חזקה לאין‪-‬ערך לגלות את המחשבה הגנוזה בגילוי מעשי‪ ,‬כשם שכח החיים יוצר את הגויה לפי‬
‫תכונתו העצמית‪ .‬ובעלי ההסתכלות המחשבית משוים נגד עיניהם את המהלך‪ ,‬שאור‪-‬החיים המחשבי‬
‫העליון הולך הוא ובורא באורו העצמי את התכונה המעשית כמו שהיא‪ ,‬וטעמי‪-‬מצות הולכים ומשתקפים‬
‫בשיקוף בהיר לפי ערכה של ההכנה למדת ההסתכלות המקפת והחודרת הזאת "ואת ישרים סודו"‪ .‬וידיעה‬
‫זו מעטרת את האדם וגדולה‪ ,‬ומגדלת את שמחת המצות למרומי עז‪ .‬כי רוח‪-‬החיים של אור חי העולמים‬
‫מתגלה בכל מצוה כמאמרה‪ ,‬שהולך הוא ומתגלה לפי מדת ההתקשרות של קדושת חדות ד' שבאהבת‬
‫המצות‪" .‬אשרי איש ירא ד' במצותיו חפץ מאד"‪" - ,‬במצותיו ולא בשכר מצותיו"‪" .‬ונשמח בדברי תורתך‬
‫ומצותיך לעולם ועד‪ ,‬כי הם חיינו" ‪ -‬חיינו ממש‪" .‬‬

‫בנוסף‪ -‬חשיבות הדיוק במצוות כי כך מובע כוח חיים‪ ,‬בצורה מדויקת‬

‫אולי הדברים הללו של הרב לרב חרל''פ פותחים לנו פתח להבין את כל זה בצורה יותר עמוקה בכל‬
‫המשמעות של הדיוק של מעשי המצוות‪.‬‬
‫ביסוד החיים של עמ''י מונחת נשמת כנס''י‪ ,‬כוח חיים אלוקי אדיר‪ ,‬שלכשהוא יפרוץ ויתגלה‪ ,‬תאיר‬
‫ארץ מכבודך‪ ,‬ותתוקן הארציות עצמה‪ ,‬יתגלה בפועל הקדושה שבקומות הלאומיות המסובכות‪.‬‬
‫שהעולם הפירודי המוגבל שלנו‪ ,‬ממילא יוצר את זה שיש חרכים מדויקים שדרכם יכולה אותה נשמה‬
‫פנימית להאיר‪ ,‬והם אלו שמאפשרים את המשכת כוח החיים היסודי מן ההעלם אל הגלוי‪ .‬שלכן‬
‫לעומת מצוות שנובעות מהאידיאה הדתית‪ ,‬שמשמעותם היא 'הרגשת האדם לתת כבוד ליוצרו'‪,‬‬
‫שמצידם לא חשובה הדייקנות אלא עצם ההבעה הכללית של כבוד ה'‪ ,‬מצוות שנובעות מהאידיאה‬
‫האלוהית המחוברת ללאומית‪ ,‬שבאות 'להשרות שכינה'‪ ,‬לעורר כוח חיים שבא ממנו הוא ולא ממנו‬
‫אנחנו‪ ,‬זה דבר כזה שרק הסידור המדויק של החיים הוא הוא אירגון וביטוי מסוים כזה שתשרה בו‬
‫מכיון שהמצוות הם לא סימבולים והם לא באות להביע‬ ‫שכינה‪ ,‬שיביע את כוח החיים שביסודו‪.‬‬
‫משהו חיצוני‪ ,‬אלא הם נתפסות כעצם הבעת כוח החיים הישראלי‪ ,‬על כן יש חשיבות מכרעת לכל‬
‫דקדוק ודקדוק‪.‬‬

‫המשברים של עמ''י כחלק מתהליך גילוי המדרגה המיוחדת שלנו‬

‫אז נסכם‪,‬בתקופת ההתעוררות הלאומית צריך לעורר את הקומה של המחשבה השלישית‪ ,‬את‬
‫הבשורה של ישראל שנקדש שמך בעולם‪ .‬וכל השבר שיש בעולם הוא בא מההתאכזבות מרעיונות‬
‫מופשטים שהם חסרי אומץ וחסרי בריאות בגלל היעדר החיים הישראלי‪ .‬ובשביל זה צריך לעורר‬
‫ביסוד הכל את המנטליות הישראלית‪ ,‬את החיים הישראלים‪ ,‬את אהבת הארץ‪ .‬וגם אם במודע הוא‬
‫לא יודע את זה אבל זה מתבטא בעצם ההתמסרות שלו לדבר הזה‪.‬‬
‫אבל עכשיו הרב שואל‪ .‬טוב‪ ,‬שמא לא ימצא האדם בפועל‪ ,‬את היתרון המוסרי‬
‫שלנו עכשיו‪ ,‬אתה מדבר על זה שלעמ''י יש מוסר מאוד מיוחד‪ ,‬אבל אנו מכירים את האנשים‬
‫האלה ולא מזהים בהם את הדברים המיוחדים האלה?‬

‫נאמר לו‪ :‬כשתבקש בכללות האומה בודאי תמצא‪.‬‬

‫לא תמצא את זה ברמה הפרטנית של דור פרטי‪ .‬אלא אפילו לא בדור מסוים‪ .‬אלא תראה את הרצף‬
‫ההיסטורי של האומה במהלך כל הדורות שלה‪ ,‬את החידושים שהיא חדשה בעולם אל המהפכות‬
‫שהיא עשתה‪ ,‬את הערכים שהיא הנחילה‪ ,‬את הציר ההיסטורי הגדול שעמ''י עבר בכל העולם‪ ,‬דרך‬
‫זה תבין את הבשורה של כנס''י‪ .‬לא דרך כל יחיד ויחיד ואפילו לא דרך תקופה מסוימת אלא דרך‬
‫‪46‬‬

‫התנועה שחורזת את כל ההיסטוריה כולה‪ .‬זה תשובה ראשונה‪ ,‬שכולה ביטוי של המדרגה היסודית‬
‫הזו שנקראת 'כנס''י'‪ ,‬ש'היא חפצה לגלות את כל מהותה בפעם אחת'‪.‬‬

‫תשובה שניה‪ -‬ולא עוד שאין הדבר תלוי על‪-‬פי הצדק שבפועל‪ ,‬שישנם כמה‬
‫דברים המונעים ומעכבים אותו להופיע בגלוי‪ ,‬כי‪-‬אם על‪-‬פי כשרון הצדק‬
‫הגנוז בכח בכלל האומה‪ ,‬והכשרון הזה הוא כל‪-‬כך גדול ונשגב‪ ,‬עד שהוא‬
‫עולה למרום הצדק האלהי‪ ,‬וחפץ דוקא בצדק עולמים! אלא שהרב לא עוצר פה‬
‫את התשובה וממשיך עוד דבר נוסף חשוב ביותר‪ -‬מובן הדבר שמעלה אדירה כזאת‬
‫בעיקר הטבע‪ ,‬מזכות אבות‪ ,‬משורש הגזע‪ ,‬אי אפשר שלא תגרר עמה‪ ,‬כל‬
‫זמן שלא יצאה אל הפועל גם כמה חולשות ורפיונות‪ ,‬כטבע כל כח גאוני‬
‫שמאבד איזה כחות צדדיים מדי גדלו‪.‬‬
‫אז התשובה הראשונה הייתה‪ -‬גם בנגלה אפשר לראות בהתסכלות רחבה מאוד מה זה עמ''י‪ .‬אבל‬
‫תשובה שניה אין לבחון את הדברים מצד הבפועל אלא מצד הסגוליות שלהם‪ .‬אבל הרב מרגיש מיד‬
‫שזה לא נותן תשובה לשאלה‪ .‬כי הרי כל השאלה מלכתח' הייתה 'שמא האדם לא ימצא את היתרון‬
‫שלנו בפועל'‪ .‬הרי השואל פה שעליו מדובר הוא אדם כזה שאין לו כוח לשמוע 'סגולות'‪ ,‬אלא דבר‬
‫איתי בעובדות ובמעשים‪ .‬כלומר בעצם הוא שואל‪ -‬אם זה נכון שיש פה פוטנציאל כזה גדול אז למה‬
‫זה לא מתבטא בפועל?‬
‫ולכן אומר הרב‪ ,‬את עיקר התשובה בהמשך שזה 'כטבע כל כוח גאוני שמאבד איזה כוחות צדדים מדי‬
‫גודלו'‪ .‬כל עוצמה כגודל העוצמה שלה גודל המורכבות שלה‪ .‬גאוני זה כמו גאות הים‪ ,‬הגל עולה‬
‫למקום מאוד מרכזי ולכן הוא גורם לצדדים בפריפריה של הגג שיושקעו ולא יושמו על לב‪ .‬כלומר גם‬
‫הנפילות של עמ''י באות מתשוקות לדברים מאוד גדולים‪ .‬אז כל עוד הם לא מקבלות את המענה‬
‫לתשוקות הגדולת שלהם אז הם בדיכומוטמיה של או הכל או לא כלום‪ .‬בנפילה כזו שמשתקפת בכעס‬
‫ובמרידה ובתסכול וביחס מאוד אפרורי כלפי כל מיני דברים חלקיים‪ .‬אבל אדרבא‪ ,‬דווקא זה שהדור‬
‫שלנו כל כך נופל‪ ,‬זה מראה את הקיומיות של השייכות שלו אל המדרגה העליונה‪ .‬יש על זה מחקרים על‬
‫התסבוך של הילד הגאוני שהוא תמיד דחוי מהחברה‪ ,‬ומשעמם לו בשיעורים‪ ,‬והוא עצבני‪ .‬כמו איינשטיין שהיה משומעם‪ .‬וכו'‪ .‬יש כאלה‬
‫שיאמרו שזה דלילות של חיים ויש כאלה שיבינו שזה בדיוק להפך‪ ,‬דווקא הגדלות שלו יוצרת את כל הרפיון הזה‪.‬‬
‫[לכא' 'היתרון המוסרי שלנו' ביחס לאומות העולם‪ ,‬שעליו אנו שואלים‪ ,‬זה לא שעמ''י הוא כל כך נפול‬
‫אלא שהוא בסך הכל סתם בינוני‪ ,‬לכה''פ‪ ,‬לא מציג משהו כזה כל כך גדול ומיוחד? אבל כנראה הרב‬
‫מתכוון לתופעה הזו ש יש לנו מבט ביקורתי שלנו ביחס לעצמינו‪ .‬לא רק היום בכל מיני תל אביבים‬
‫שמגנים את ישראל באום ואומרים שהיא מדינה כובשת ואין דברים כאלה בכל העולם‪ ...‬אלא החל‬
‫מאז‪ -‬שדור האבות אמרו שדור הבנים אוכלי השפנים הם יותר גרועים מהאנשים המתורבתים שהיו‬
‫באירופא‪ .‬וזה חלק מאותה הסוגיא‪ .‬שלא רק הגאונות גרמה לנפילה אלא התביעה הגדולה שלנו‬
‫לעצמינו גורמת לנו לראות את עצמנו בצורה מאוד ביקורתית‪ .‬אז אם נבחן את הדברים בצורה‬
‫אוביקטיבית נראה אותם אחרת‪ .‬אבל אין מה לעשות עם זה שיש לנו מבט שלנו ביחס לעצמינו שגורם‬
‫לנו לחשוב שאנו גורעים מכל עם ולשון ועד היום יהיו כאלה שיצוטטו שישראל עובדים ע''ז באופן יותר‬
‫גרוע מכל האומות]‪.‬‬
‫ולכן אל תדון את זה שהדור שלנו הוא כל כך נופל לחולשתו‪ ,‬אלא זה ביטוי של סגולה שלא מצאה את‬
‫עצמה בפועל‪ .‬וזה שתי תשובות משלימות‪ .‬הרצף ההיסטורי מראה לאיזה גדלות אנו שייכם‪ .‬ולאורו‬
‫צריך להבין גם את הנפילה של הדור שלנו לא כנפילה אלא כגאונות שלא מצאה את הבשורה שלה‪.‬‬

‫הגדלות שתצמח מהמשברים האלה עצמם‬

‫אמנם הוא כל‪-‬כך גדול‪ ,‬כל כך נשא ונשגב‪ ,‬עד שכשיצא אל הפועל ברום‬
‫עזו‪ ,‬ידע איך לכלכל הכל במשפט וכשהכל יחזור למסלול הבריא שלו הכל בבת אחת יתוקן‬
‫ותיגלה בצורה שלמה‪" ,‬ממנו פנה‪ ,‬ממנו יתד‪ ,‬ממנו קשת מלחמה‪ ,‬ממנו יצא כל‬
‫נוגש יחדו"‪ .‬ואז בתוקף שלמותו הוא משלם נחומים ג"כ בעד כל‬
‫המגרעות והרפיונות שסבב מדי אספו את כל כחותיו להנקודה העליונה‬
‫המתגברת באדירותה‪ ,‬שגאונות זה לרכז את הכל בנקודה אחת‪ ,‬באיזו פריצה לנקודה עליונה‬
‫חדשה של חיים‪ .‬אז בהתחלה יש לה מחיר גדול של שפל שקדם לה אבל כל זה היה שווה בשביל‬
‫הפריצה קדימה שתצא מהדבר הזה‪ .‬שהביא להזניח הרבה דברים בשביל להעצים את המדרגה‬
‫החדשה הזו המבוקשת‪ ,‬שריכזה אליה את כל הכוחות (אולי ע''ע אוהת''ח לב‪' -‬עיניה לארץ ולשמיים לא תביט'‪ ,‬כדי‬
‫לבנות את הקומה הלאומית)‪.‬‬
‫‪47‬‬

‫אז זה לא רק לימוד זכות של תבין מאיפה באה הנפילה הזו אלא זה הבנה שכגודל הנפילה ופיזור‬
‫הכוחות כך יהיה בעתיד גודל הברכה שתצא מהדבר הזה‪ ,‬ולשבי פשע ביעקוב כל הזדונות יתהפכו‬
‫לזכויות ולקרש קציפה שתעיף אותנו קדימה‪ ,‬ולכן היה שווה‪ .‬וזה ינחם אותנו ויסביר לנו שהיה שווה‬
‫כל הנפילות והמגרעות שהיו לנו בשביל מה שיתגלה‪.‬‬
‫"כי חרבותיך ושוממותיך וארץ הריסותך כי עתה תצרי מיושב ורחקו‬
‫מבלעיך" ‪" ,‬תחת בשתכם משנה וכלימה ירנו –לשון אבל‪ ,‬חלקם‪ ,‬לכן באותו‬
‫מקום בארצם משנה יירשו יקבלו תשלומי כפל על כל זה‪ ,‬מעז יצא מתוק‪ ,‬שמחת עולם‬
‫תהיה להם" במהרה בימינו‪.‬‬