‫‪1‬‬

‫מערכות ליניאריות קבועות בזמן – המשך‬

‫להלן נראה מספר דוגמאות שבהן ניתן יהיה לחשב את אות המוצא של כל מלק"ב‬
‫לפי נוסחת הקונבולוציה (קיפול בזמן) או לפי שימוש בתכונות ידועות ‪:‬‬

‫‪ )1‬למלק"ב מוכנס אות כניסה הבא ‪:‬‬

‫כמו כן ידועה תגובת ההלם של המערכת ‪:‬‬

‫הערה‪ :‬כפל כל אות בגל מדרגת יחידה – )‪ u(t‬נועד להגדיר כי האות מוגדר אך‬
‫ורק לתחום הזמנים החיוביים בלבד‪.‬‬

‫מותאם אות )‪ h(t‬ביציאה ותוך ניצול‬ ‫היות ועבור אות הלם בכניסה‬
‫מותאם‬ ‫העובדה שהמערכת קבועה בזמן – הרי עבור אות כניסה‬
‫אות יציאה )‪ - h(t-t0‬מתקבל ביציאה אות ‪:‬‬

‫‪ )2‬נתון אות מוצא של מקלט אופטימאלי ‪:‬‬

‫)*(‬
‫)‪ S(t‬הוא אות מחזורי בעל זמן מחזור ‪.T‬‬

‫אם ניקח את משוואת הקיפול בזמן ‪:‬‬

‫ונשווה אותה לנוסחה (*) – נקבל כי תגובת ההלם תהיה ‪:‬‬

‫‪)3‬תהי מלק"ב עם תגובת הלם ואות מבוא הבאים ‪:‬‬

‫ערכי ‪ a‬ו – ‪ b‬שונים זה מזה‪.‬‬

‫נחשב את )‪: y(t‬‬

‫ראינו כבר כי‬

‫לכן נקבל כי ‪:‬‬

 ‫‪2‬‬

‫מציאת תגובת הלם של מלק"ב לפי משד"פ‬

‫נתונה מלק"ב המתוארת ע"י משוואה דיפרנציאלית הבאה ‪:‬‬ ‫‪)1‬‬

‫)‪2y'(t) +4y(t) = 3x(t‬‬
‫רוצים לחשב את תגובת ההלם שלה ‪:‬‬

‫ומתקבלת המשוואה הבאה ‪:‬‬ ‫‪ -‬בשלב ראשון מציבים ‪:‬‬

‫‪ -‬בשלב שני מאפסים את אגף ימין לצורך מציאת פתרון הומוגני ‪:‬‬

‫‪ -‬הפתרון הפרטי עבור מקרה ספציפי זה שווה ‪.0‬‬

‫(מאוחר יותר נראה מדוע) ‪ ,‬ולכן נוכל לקחת את )‪ h(t‬כנ"ל כפתרון כללי‬
‫של המשוואה‪ ,‬שאותו נוכל להציב במשוואה המקורית ולקבל ‪:‬‬

‫ולאחר פתיחת סוגריים מקבלים כי ‪:‬‬

‫ולפי תכונת הדגימה ‪:‬‬

‫נקבל כי ‪:‬‬

‫כלומר ‪ C=1.5‬ולכן ‪:‬‬

‫כללית‪ ,‬אם ‪ = M‬סדר הנגזרת הגבוהה ביותר של ‪ x‬במשד"פ‪ ,‬וכן אם‬

‫‪ -‬אזי הפתרון‬ ‫‪ = N‬הנגזרת הגבוהה ביותר של ‪ y‬במשד"פ‪ ,‬וכן‬
‫הפרטי של המערכת יהיה ‪:‬‬

‫על מנת להיווכח בעובדה זו – נביט בדוגמה הבאה ‪:‬‬

‫‪y'(t) + 3y(t) =2x(t) )2‬‬

‫נקבל ‪:‬‬ ‫ע"י הצבת‬

‫רואים כי ‪ M=0‬וכן ‪ N=1‬כלומר ‪ ,M <N‬ולכן לפי התיאוריה שפיתחנו הפתרון‬

‫הפרטי צריך להיות ‪.0‬‬
‫הפתרון ההומוגני ‪ ,‬כמו בדוגמה הקודמת יהיה מהצורה ‪:‬‬
 ‫‪3‬‬

‫נניח בשלילה כי הפתרון הפרטי הינו ‪:‬‬

‫לכן הפתרון הכללי יהיה ‪:‬‬

‫אם נציב ביטוי אחרון זה במשד"פ‪ ,‬נפתח סוגריים ונכנס איברים דומים – נקבל‬
‫כי ‪:‬‬
‫‪C1=2, C2=0‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפתרון הפרטי לא תרם מאומה לפתרון הכללי‪ ,‬ולכן הפתרון הכללי‬
‫כולו מורכב מהפתרון ההומוגני בלבד כך ש ‪:‬‬

‫נתונה מלק"ב הבאה ‪:‬‬ ‫‪)3‬‬

‫ולכן הפתרון ההומוגני יראה כך ‪:‬‬ ‫שורשיה האופייניים הם ‪:‬‬

‫כמו כן רואים כי ‪ M=N‬ולכן לפי הכלל שלמדנו – הפתרון הפרטי יהיה ‪:‬‬

‫פועל יוצא של הנ"ל הוא הפתרון הכללי ‪:‬‬

‫לאחר הצבת )‪ h(t‬ונגזרותיו במשד"פ הנ"ל וכינוס איברים דומים מקבלים כי ‪:‬‬
‫‪C1=1, C2 = 0, C3 = 1‬‬
‫ולכן תגובת ההלם תהיה ‪:‬‬

‫סוגי מלק"ב‬

‫ניתן לאפיין תכונות של מלק"ב לפי תגובות ההלם שלהן‪.‬‬

‫נראה להלן מספר סוגים של מלק"ב והדרכים לאיפיונן ‪:‬‬

‫‪ )1‬מלק"ב חסרת זיכרון ‪:‬‬

‫מלק"ב תיקרא חסרת זיכרון אם המוצא שלה ברגע נתון – ‪ t‬תלוי אך ורק‬
‫באות הכניסה המתאים לאותו רגע – ‪ t‬כלומר ‪:‬‬

‫ואז מקבלים ‪:‬‬ ‫על מנת לזהותה בנקל – יש להציב‬

‫‪ )2‬מלק"ב סיבתית ‪:‬‬

 ‫‪4‬‬

‫מלק"ב תיקרא סיבתית אם תגובת ההלם שלה – )‪ h(t‬מהווה אות סיבתי‪.‬‬

‫אות סיבתי ‪ :‬אות )‪ x(t‬יקרא סיבתי אם ‪ x(t)=0‬לכל ‪.t<0‬‬
‫אחרת – יקרא לא סיבתי‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :‬מלק"ב שבה ‪ h(t)=u(t) :‬תיקרא סיבתית כי )‪ u(t‬מהווה אות‬
‫איננה סיבתית‪.‬‬ ‫סיבתי לפי הגדרתו ‪ ,‬בעוד שהמערכת‬

‫באופן כללי – כל אות )‪ x(t‬ניתן לרשום כסכום של אות סיבתי עם אות לא‬
‫סיבתי ‪:‬‬
‫= אות לא סיבתי כך ש ‪:‬‬ ‫= אות סיבתי ‪ ,‬וכן‬ ‫נסמן ‪:‬‬

‫‪:‬‬ ‫דוגמה ‪ :‬נביט באות‬

‫ניתן לרשום אותו כסכום של ‪:‬‬

‫‪ )3‬מלק"ב הפיכה ‪:‬‬

‫)‪X(t‬‬ ‫)‪y(t‬‬
‫‪h1‬‬ ‫‪h2‬‬

‫בציור רואים מלק"ב הבנויה משתי תתי מערכות ‪ :‬האחת עם תגובת הלם ‪h1‬‬
‫והשנייה עם תגובת הלם ‪.h2‬‬
‫למדנו כי לפי נוסחת קיפול בזמן ‪:‬‬
‫)‪Y(t) = x(t) * h1(t) * h2(t‬‬
‫המערכת הנ"ל תיקרא הפיכה אם )‪. y(t)=x(t‬‬
‫ולכן נוכל להסיק כי על מנת לקבל תנאי הכרחי‬ ‫אבל למדנו כי‬

‫ומספיק להפיכות של המערכת נקבל כי ‪:‬‬

‫מערכות הפיכות שקל לטפל בהן הן מערכות שתגובת ההלם שלהן מהווה ורסיה‬
‫של פונקצית ‪ : Dirac‬למשל –‬

‫לפיכך ‪ ,‬נצטרך לקחת ‪:‬‬

‫הערה ‪ :‬במקרים שבהם )‪ h1(t‬איננה מהווה ורסיה של פונקצית ‪ Dirac‬קשה יהיה‬

‫לחשב את )‪.h2(t‬‬
 ‫‪5‬‬

‫‪ )4‬מלק"ב יציבה‬

‫יהי )‪ x(t‬אות כניסה חסום למלק"ב‪ ,‬כלומר ‪:‬‬

‫על כן‪ ,‬מלק"ב זו תיקרא מלק"ב יציבה אם אות המוצא שלה – )‪ y(t‬חסום אף הוא‬
‫‪:‬‬

‫עפ"י תכונת הקיפול בזמן‪ ,‬ניתן להוכיח כי תנאי הכרחי ומספיק ליציבות של‬
‫מלק"ב הוא כי תגובת ההלם שלה – )‪ h(t‬צריכה להיות אינטגרבילית בהחלט על‬
‫כל הישר הממשי ‪ ,‬כלומר ‪:‬‬

‫דוגמאות‬

‫נתונה מלק"ב עם תגובת ההלם ‪:‬‬ ‫‪)1‬‬

‫יש לבדוק ‪ :‬חוסר זיכרון‪ ,‬סיבתיות ויציבות‪:‬‬

‫‪ -‬לא חסרת זיכרון כי )‪ h(t‬איננה מהווה כפולה בקבוע של פונקציית ‪.Dirac‬‬

‫‪ -‬לא סיבתית כי מופיע בה ביטוי מהצורה ‪ u(-t) :‬שאיננו אות סיבתי‪.‬‬
‫‪ -‬יציבה ‪:‬‬

‫נתונה מלק"ב עם תגובת ההלם ‪:‬‬ ‫‪)2‬‬

‫‪ -‬לא חסרת זיכרון כי )‪ h(t‬איננה מהווה כפולה בקבוע של פונקציית ‪.Dirac‬‬

‫‪ -‬סיבתית כי לכל ‪ t<0‬מקבלים כי ‪.h(t)=0‬‬
‫‪ -‬לא יציבה כי ‪:‬‬