‫אוניברסיטת אריאל בשומרון‬

‫המחלקה להנדסה כימית‬

‫מעבדה בכימיה פיסיקלית‬

‫בהנחיית ד"ר אולגה קריצ'בסקי ואלון כברה‬

‫דו"ח מכין‬

‫ניסוי מס' ‪7‬‬

‫התחלקות מומס בין שני ממיסים בלתי עריבים‬

‫שחר סופר ‪308058627‬‬

‫ישי אלמלם ‪314862657‬‬
‫תאריך ביצוע הניסוי‪21.11.2021 :‬‬
‫תאריך הגשה‪21.11.2021 :‬‬
 ‫מטרת הניסוי‪:‬‬
‫מציאת קבועה חלוקה של מומס (‪.)KD‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מציאת קבוע ההיווצרות של ‪.)K( I –3‬‬ ‫‪.2‬‬

‫רקע תאורטי‪:‬‬
‫תמיסה אידיאלית היא תמיסה שמתאימה לחוק ראול‬
‫‪0‬‬
‫‪Pi=Pi × X i‬‬
‫כאשר‪:‬‬
‫‪ Pi -‬הלחץ החלקי של מרכיב ‪ i‬מעל התמיסה‪.‬‬

‫‪ P0i -‬לחץ האדים של מרכיב ‪ i‬טהור‪.‬‬

‫‪ X i -‬שבר מולי של מרכיב ‪ i‬בתמיסה‪.‬‬

‫בתמיסה אידיאלית אין שינוי בכוחות המשיכה הבין מולקולרים בעקבות יצירת התמיס‪ ,‬ולכן‬
‫כאשר יוצרים מיסה אידיאלית התהליך הוא תהליך תרמו‪-‬ניטרלי‪,‬בתהליך זה המערכת לא‬
‫מייצרת חום לסביבה ולא מקבלת חום מהסביבה‪ .‬בנוסף תמיסות אידיאליות הנפח הכללי של‬
‫התמיסה שווה לסכום נפחי המרכיבים הטהורים של אותה תמיסה‪ .‬כאשר יש תמיסה שלא מציית‬
‫לחוק ראול היא נקראת תמיסה לא אידיאלית‪ ,‬הדבר נובע מהבדלי לחץ השונים ממה שצפוי לקבל‬
‫על פי חוק ראול או טמפרטורת רתיחה גבוהה או נמוכה מהצפוי‪ .‬לפעמים בתמיסות לא‬
‫אידיאליות קיים מצב שהרכב התמיסה הוא אזיאוטרופי כלומר‪ ,‬הרכב התמיסה זהה להרכב‬
‫האדים ולכן לא ניתן להפריד את התמיסה ע"י זיקוק מפריט‪ .‬בנוסף בתמיסה לא אידיאלית נפח‬
‫התמיסה אינו שווה לסכום הנפחי של המרכיבים הטהורים של אותה תמיסה‪ ,‬הנפח יכול להיות‬
‫קטן יותר כאשר הכוחות הבין מולקולרים חזקים יותר וגדול יותר כאשר כוחות המשיכה הבין‬
‫מולקולרים חלשים יותר‪.‬‬
‫נפח חלקי מולרי הוא גודל שעוזר לנו למדוד אידיאליות של תמיסה‪ .‬נפח חלקי מולרי מוגדר‬
‫כשינוי בנפח של תמיסה כאשר הוספת ‪ 1‬מול של מרכיב ‪ i‬לנפח גדול של תמיסה‪.‬‬
‫אם מדובר בתמיסה אידיאלית הנפח החלקי המולרי יהיה שווה להפח החלקי של מרכיב ‪ i‬טהור‪,‬‬
‫וכאשר מדובר בתמיסה לא אידאלית נקבל שני גדלים שונים‪.‬‬
‫שאנו מתארים מערכת מסויימת ניתן לתאר אותה בעזרת שני סוגי פרמטרים‪:‬‬
‫פרמטר אינטנסיבי‪ -‬פרמטר זה תלוי רק בהרכב המערכת לא בהרכב בחומרים באותה‬ ‫‪.1‬‬
‫מערכת‪.‬‬
‫פרמטר אקסטנטיבי‪ -‬פרמטר זה תלוי רק בכמות החומרים במערכת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כאשר מודבר בתמיסה אידיאלית הנפח הכולל שווה לסכום הנפחים של כל מרכיב כלומר‪:‬‬
‫‪V T =V 1 +V 2‬‬
‫בתמיסות לא אידיאליות מתקבל סכום אחר‪:‬‬
‫‪V T =x 1 V 1 m + x 2 V 2 m‬‬
‫כאשר ‪ x1‬ו‪ x2-‬הם השברים המולים של מרכיבי התמיסה‪ V1m ,‬ו‪ V2m-‬הם הנפחים החלקיים‬
‫המולרים של המרכיבים‪.‬‬
‫אם נתבונן על כרפים של תמיסות אידיאליות‪ VT ,‬כנגד ‪ x1‬או ‪ x2‬נתקבל קו ישר‪ ,‬לעומת זאת‬
‫בתמיסות לא אידיאליות נקבל עקומות‪.‬‬
 ‫כדי למדוד את הנפחים חלקיים מולריים‪ ,‬מכינים סידרה של תמיסות של שני המרכיבים‬
‫בהרכבים שונים‪ .‬מודדים את הנפח הכולל שמתקבל כפונקציה של שבר מולי ובשיטה אנליטית‬
‫מוצאים משוואה המתאימה ביותר לתוצאות‪ ,‬הנגזרת של הפונקציה בכל נקודה תיתן לנו הנפח‬
‫החלקי המולרי‪.‬‬
‫כאשר אין אפשרות אנלטית לחשב את הפונקציה משתמשים בשיטה גרפית בעזר במשוואות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫סכום השברים המולי הוא ‪: 1‬‬
‫‪x 1+ x2=1‬‬
‫נציב במשוואה של הנפח הכולל התמיסות לא אידיאליות ונקבל‪:‬‬

‫) ‪V T =V 1 m + x 2(V 2 m−V 1 m‬‬

‫בשיטה הגרפית נמדוד את ‪ VT‬כנגד ‪x2‬‬
 ‫מהלך הניסוי‪:‬‬

‫מציאת קבוע ההתחלקות של יוד‪:‬‬

‫הוכנסו ‪ 100‬מ"ל מים למשפך מפריד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הוספו ‪ 10‬מ"ל תמיסת פטרול את ביוד ו‪ 10‬מ"ל פטרול אתר‬ ‫‪.2‬‬
‫לאחר המתנה של ‪ 15‬דקות‪ ,‬הוצאו ‪ 50‬מ"ל מהפאזה המימית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 50‬מ"ל של הפאזה המימית טוטרו עם ‪ Na2S2O3‬בריכוז ‪.M 0.01‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הורדו ‪ 10‬מ"ל מפאזת הפטרול אתר לכוס של ‪ 100‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אל הכוס הוספו ‪ 5‬מ"ל של ‪ KI‬בריכוז ‪.0.1M‬‬ ‫‪.6‬‬
‫התמיסה טוטרה בעזרת ‪ Na2S2O3‬בריכוז ‪.M 0.01‬‬ ‫‪.7‬‬

‫מציאת קבוע היווצרות של הקומלקס ‪:K‬‬

‫הוכנסו ‪ 100‬מ"ל תמיסת ‪ KI‬בריכוז ‪ 0.1M‬למשפך מפריד‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הוספו ‪ 10‬מ"ל תמיסת פטרול את ביוד ו‪ 10‬מ"ל פטרול אתר‬ ‫‪.2‬‬
‫לאחר המתנה של ‪ 15‬דקות‪ ,‬הוצאו ‪ 50‬מ"ל מהפאזה המימית‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 50‬מ"ל של הפאזה המימית טוטרו עם ‪ Na2S2O3‬בריכוז ‪.M 0.01‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הורדו ‪ 10‬מ"ל מפאזת הפטרול אתר לכוס של ‪ 100‬מ"ל‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫אל הכוס הוספו ‪ 5‬מ"ל של ‪ KI‬בריכוז ‪.0.1M‬‬ ‫‪.6‬‬
‫התמיסה טוטרה בעזרת ‪ Na2S2O3‬בריכוז ‪.M 0.01‬‬ ‫‪.7‬‬
 ‫‪:MSDS‬‬
‫נוסחה‬ ‫מיגון‬ ‫טמפרטורת טמפרטור סכנות‬ ‫צפיפות‬ ‫מסה‬ ‫נוסחת מבנה‪ ‬‬ ‫שם החומר‬
‫ובטיחות כימית‬ ‫ת המסה ואזהרות‬ ‫מולרית (‪ )g/cm^3‬רתיחה‬
‫‪) °)C‬‬ ‫‪)°)C‬‬ ‫(‪)g/mol‬‬

‫‪C4H10O‬‬ ‫נדיף‬ ‫פטרול אתר‬

‫חלוק‬ ‫מאוד‪,‬‬
‫סכנת‬
‫התלקחות‪,‬‬
‫סכנה‬ ‫‪116.3-‬‬ ‫‪34.6‬‬ ‫‪0.7134‬‬ ‫‪74.12‬‬
‫במגע‬
‫‪+‬‬ ‫ובשאיפה‬

‫‪KI‬‬ ‫משקפי‬ ‫עלול‬ ‫‪K-I‬‬ ‫אשלגן יודיד‬

‫מגן‬ ‫לגרום‬
‫לגירוי‬ ‫‪681‬‬ ‫‪1330‬‬ ‫‪3.12‬‬ ‫‪166‬‬
‫בעיניים‬
‫‪I2‬‬ ‫יכול‬ ‫‪I-I‬‬ ‫יוד‬
‫‪+‬‬ ‫לגרום‬
‫לכוויה‬ ‫‪113.7‬‬ ‫‪184.3‬‬ ‫‪4.933‬‬ ‫‪253.8‬‬
‫מנדף‬
‫בעור‬
‫‪Na2S2O3‬‬ ‫עלול‬ ‫נתרן‬
‫‪+‬‬ ‫לגרום‬ ‫תיוסולפט‬
‫לפיצוף‬ ‫‪48.3‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪1.667‬‬ ‫‪158.1‬‬
‫במגע עם‬
‫כפפות‬ ‫חומרים‬
‫‪NaCl‬‬ ‫‪Na-Cl‬‬ ‫נתרן כלורי‬
‫‪801‬‬ ‫‪1465‬‬ ‫‪2.16‬‬ ‫‪58.44‬‬

‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫חוברת מעבדה כימיה פיזקלית ‪ 2021‬אוניברסיטת אריאל‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫‪2. MSDS, Iodine: https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/807‬‬
‫‪3. MSDS, Sodium thiosulfate:‬‬
‫‪https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/24477‬‬
‫‪4. MSDS, Potassium iodide: https://pubchem.ncbi.nlm.nih.gov/compound/4875‬‬
‫‪5. MSDS, NaCL : https://fscimage.fishersci.com/msds/21105.htm/‬‬
‫‪6.‬‬