‫בחינה לדוגמא ‪1 -‬‬

‫מבנה בחינה‬
‫בבחינה שאלה אחת‪ ,‬שעליה יש להשיב בשלושה סעיפים נפרדים‪.‬‬

‫לנוחותכם מצורף בסוף הבחינה נספח המכיל את פירוט חומרי הקורס‪,‬‬

‫לפי סדר הופעתם וחלוקתם לשערי הקורס השונים‪.‬‬

 ‫קראו את הקטע שלהלן‪ ,‬והשיבו על השאלה שבעקבותיו‪:‬‬
‫החינוך אמור לשרת שלושה אדונים‪ ,‬אם לנקוט לשון מטפורית‪ .‬שלושת מזמיני שירותיו הם‬
‫החברה‪ ,‬התרבות והיחיד‪ ,‬והם גם נתוני היסוד שלו הנוכחים בכל מצב חינוכי‪ .‬אולם האינטרסים של‬
‫כל אחד משלושת הגורמים האלה אינם זהם ואף לא דומים‪ ,‬וציפיותיהם מן החינוך אינן עולות על פי‬
‫רוב בקנה אחד‪ .‬למעשה‪ ,‬האינטרסים שלהם מנוגדים בדרך כלל‪ .‬כלומר‪ ,‬קידום האינטרס של כל אחד‬
‫מאלה סותר את האינטרס של השניים האחרים‪ .‬פירושה של טענה זו הוא שכל אידיאולוגיה של חינוך‬
‫היא בבחינת הכרעה לטובת אחד משלושת גורמי היסוד המצויים בכל מצב חינוכי‪ :‬החברה‪ ,‬התרבות‬
‫או היחיד‪.‬‬
‫מנקודת מבטה של החברה‪ ,‬היחיד הוא צרור של תפקידים‪ ,‬והחינוך הוא תהליך הכנתו של‬
‫היחיד למילוי תפקידים אלה‪ .‬אב ובן‪ ,‬גבר ואישה‪ ,‬שכיר ומעביד‪ ,‬פקיד ולקוח‪ ,‬נהג של רכב ציבורי‬
‫ונוסע‪ ,‬מורה ותלמיד‪ ,‬מורה ומנהל בית‪-‬ספר‪ ,‬קצין וחייל – כל אלה הם זוגות תפקידים המשלימים זה‬
‫את זה‪ .‬בני‪-‬אדם אינם יודעים למלא תפקידים אלה מלידה‪ ,‬ועל כן יש צורך ללמדם לעשות זאת‪ .‬אם‬
‫קיומה של חברת מסוימת‪ ,‬כמו זו של חברות העולם המערבי בימינו‪ ,‬מבוסס על אי‪-‬שוויון חברתי‪,‬‬
‫יהיה תפקידו של החינוך הנגזר מן האינטרס החברתי להכשיר מקצת הצעירים לתפקד כאזרחים בעלי‬
‫זכויות יתר ומקצת מהם לתפקד כאזרחים שזכויותיהם פחותות‪.‬‬
‫מנקודת מבטה של התרבות‪ ,‬האדם אינו רק צרור תפקידים שהוא למד למלאם לפי הנורמות‬
‫המקובלות בחברתו‪ ,‬אלא בראש ובראשונה הוא יצור השואף לדעת ומסוגל להשתמש בה; יצור‬
‫הנשלט על‪-‬ידי מצפונו‪ ,‬המורה לו את ההבדל בין טוב לרע‪ ,‬הבדל שאינו תלוי בצרכים האקטואליים‬
‫של החברה שבה הוא חי ולא שלו עצמו; יצור בעל רגישות אסתטית המגיב בדרכים שונות על היפה‬
‫ועל הלא‪-‬יפה‪ ,‬ומחונן בתכונות נוספות כגון אלה‪ ,‬שמקור כולן בטבעו האנושי שיוצא מן הכוח אל‬
‫הפועל באמצעות התרבות‪ .‬התרבות בהקשר זה מתפרשת ככלל ההסדרים המוסדיים וככלל התכונות‬
‫האנושיות שבני‪-‬אדם טיפחו במשך ההיסטוריה מכוח שאיפתם המתמדת לשכלול עצמם ומתוך‬
‫חתירתם המתמדת לשלמות המידות‪ .‬האדם המחונך הוא בן תרבות‪ ,‬ואילו חוסר חינוך הוא חוסר‬
‫תרבות‪ .‬בן‪-‬תרבות הוא אדם המופעל באמצעות ערכים והעדפות שמקורם בתרבות ולא אדם המופעל‬
‫על פי צרכים חולפים של חברתו או באמצעות מאוויים חולפים וגחמות שלו עצמו‪.‬‬
‫מנקודת מבטה של הכרעה אידיאולוגית המעדיפה את היחיד על פני שני נתוני היסוד האחרים‬
‫של החינוך‪ ,‬אין החינוך נתפס לא כהכשרה לקראת החיים בחברה ולא כתהליך של הכנסת היחיד‬
‫בסודה של תרבות‪ .‬העדפתו האידיאולוגית של היחיד על פני החברה והתרבות פירושה שמצפים מן‬
‫החינוך שיתמוך בצמיחתו של היחיד‪ ,‬ובמהלכו יתאפשר לו לממש את עצמו בכך שצרכיו יסופקו‬
‫ותינתן לו הזדמנות להפעלת כישוריו וכישרונותיו‪ .‬בעיני מחנכים שתפיסת חינוך זו מקובלת עליהם‬
‫נמדדת הצלחתו של החינוך במידת המימוש העצמי של האדם‪ ,‬שהוא לדידם אמת‪-‬המידה לכל‬
‫הדברים‪ .‬הם גורסים שאין זה תפקידו של החינוך ללמד את צורכי החברה ולהעביר מדור לדור ערכים‬
‫של תרבות‪ .‬לדעתם‪ ,‬החינוך נועד לתמוך בהתפתחותו של היחיד‪ ,‬והנחת היסוד שלהם קובעת שמי‬
‫שהתפתחותו לא הופרעה ימצא את דרכו אל החברה ואת מקומו בתרבות (צבי לם)‪.‬‬

‫באיזו מידה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬ניתן להסכים למסרים שבקטע המצוטט‪ ,‬להסתייג מהם ו‪/‬או להתנגד‬
‫להם לגמרי‪ ,‬בהסתמך על שלושה הוגים ו‪/‬או גישות פילוסופיות מכלל חומר הלימוד בקורס?‬
 ‫הנחיות כלליות‪:‬‬

‫יש לבנות את התשובה בשלושה דיונים נפרדים ‪ ,‬שבמרכזו של כל אחד מהם הוגה דעות‪ ,‬תיאוריה‬
‫או זרם פילוסופי הלקוח מתוך שער אחר מבין שערי הקורס – בסה"כ נדרש ייצוג לשלושה שערים‬
‫שונים מבין חמשת שערי הקורס‪ .‬לנוחותכם בנספח שבסוף השאלון תזכורת לחלוקת חומרי‬
‫הלימוד בקורס לשערים נפרדים‪ .‬חשוב להשתמש במגוון מקורות מכל שער – מאמרי המקראה‪,‬‬
‫פרקי ספר הקורס‪ ,‬פרקי מדריך הלמידה‪ ,‬ובלבד שיישמר ייצוג לשלושה שערים שונים בקורס‪.‬‬

‫מכיוון שמדובר בבחינה עם חומר פתוח‪ ,‬אין צורך להציג סיכומים של חומר הלימוד‪ ,‬ואף לא יינתן‬
‫ניקוד לסיכומים שאינם תומכים ישירות בשאלה הנשאלת‪ .‬מלוא הנקודות יינתן לתשובה‬
‫שעיקרה נימוקים מקוריים וקישורים עצמאיים בין פרטים בקטע המצוטט לבין רעיונות ומושגים‬
‫ספציפיים שונים האופייניים לכל אחת משלוש הגישות הפילוסופיות או להוגים הנבחרים‪ .‬זאת‬
‫כתמיכה בטיעון המרכזי הנדרש בכל דיון בנפרד – עד כמה ומדוע אותם הוגים ו‪/‬או גישות יסכימו‬
‫עם הטיעונים שבקטע או יסתייגו מהם‪ ,‬ומדוע‪.‬‬

‫בהצלחה!‬
 ‫חלוקת חומר לימוד לשערים לפי מיקוד חומר לימוד לסמסטר ‪2023‬א‬
‫הדגשים‬ ‫שערים‬
‫מדריך למידה*‪ :‬מבוא ‪ +‬שער ראשון עמ' ‪33 – 5‬‬ ‫שער‬
‫ראשון‪:‬‬
‫ספר קורס (נודינגס)‪ :‬פרק ‪ – 1‬פילוסופיה של החינוך לפני המאה‬
‫העשרים‪ .‬עמ' ‪.30 – 11‬‬ ‫פילו' של‬
‫החינוך‪-‬‬
‫מקראה ‪ -‬מאמרים‪:‬‬
‫היבט‬
‫נמרוד אלוני – חינוך לכבוד האדם ולחיים של כבוד‪.‬‬ ‫היסטורי‬
‫מדריך למידה‪ :‬שער שני עמ' ‪46 – 35‬‬ ‫שער שני‪:‬‬
‫ספר קורס (נודינגס)‪ :‬פרק ‪ - 2‬הפילוסופיה ומחשבת החינוך של‬ ‫הוגי דעות‬
‫ג'והן דיואי‪ .‬עמ' ‪47 – 31‬‬ ‫בחינוך‬
‫מקראה – מאמרים‪:‬‬
‫יחזקאל דר – הזהות המשתנה של החינוך הקיבוצי‪.‬‬
‫יובל דרור – חדשנותו של יאנוש קורצ'אק‬
‫מדריך למידה‪ :‬שער שלישי עמ' ‪60 - 47‬‬ ‫שער‬
‫שלישי‪:‬‬
‫ספר קורס (נודינגס)‪ :‬פרק ‪ – 3‬פילוסופיה אנליטית‬
‫פילוסופיה‬
‫אנליטית‬
‫מדריך למידה‪ :‬שער רביעי עמ' ‪88 - 61‬‬ ‫שער‬
‫רביעי‪:‬‬
‫ספר קורס (נודינגס)‪ :‬פרק ‪ – 4‬פילוסופיה קונטיננטלית‪ .‬עמ' ‪84 - 65‬‬
‫זרמים‬
‫מקראה ‪ -‬מאמרים‪:‬‬ ‫מודרניים‬
‫ישעיהו תדמור – חינוך אקזיסטנציאליסטי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ופוסט‪-‬מוד‬
‫יוסי יונה – פדגוגיה ביקורתית לשינוי חברתי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫רניים‬
‫חגית גור – שינוי חברתי ופדגוגיה ביקורתית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בחינוך‬
‫רוני אבירם – לנווט בסערה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫מדריך למידה‪ :‬שער חמישי עמ' ‪113 - 89‬‬ ‫שער‬

‫חמישי‪:‬‬
‫ספר קורס (נודינגס)‪:‬‬
‫פילוסופיה‬
‫פרק ‪ – 8‬אתיקה וחינוך מוסרי‪ .‬עמ' ‪.165 – 143‬‬ ‫‪‬‬
‫חברתית‪-‬פו‬
‫פרק ‪ – 9‬פילוסופיה חברתית ופוליטית‪ .‬עמ' ‪185 – 167‬‬ ‫‪‬‬ ‫ליטית‬
‫פרק ‪ – 10‬בעיות ברפורמה של בתי ספר‪ .‬עמ' ‪.199 – 187‬‬ ‫‪‬‬
‫פרק ‪ – 11‬פמיניזם‪ ,‬פילוסופיה וחינוך‪ .‬עמ' ‪.220 – 201‬‬ ‫‪‬‬
‫מקראה ‪ -‬מאמרים‪:‬‬
‫יצחק קשתי – לקראת חינוך רב‪-‬תרבותי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אלפרט ברכה ‪ -‬הדיאלוג הנודינגיאני‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מאמר – חוברת הקורס‪ :‬רולס – צדק כהבניה הוגנת‪...‬‬