‫שרונה דיבון בירנבאום‬

‫‪032178626‬‬

‫ממ"ן ‪11‬‬

‫שאלה ‪1‬‬

‫א‪ .‬הצהרת סלמנקה – נקראת כך יזם אותה ארגון אונסק"ן בעיר סלמנקה שבספרד‪ ,‬נושא הועידה היה‬
‫‪.‬חינוך לבעלי צרכים מיוחדים‪ .‬ובעצם חינוך לכל‬

‫לאחר ועידה בנושא חינוך לבעלי צרכים מיוחדים‪ -‬נגישות ואיכות‪ .‬להלן עיקרי ההצהרה‪ -‬המהוות ציון של‬
‫‪:‬הנקודות המרכזיות שעליהן מתבססת תנועת השילוב‬
‫לכל ילד זכות בסיסית לחינוך ולהשכלה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מערכת החינוך צריכה לתת מענה לשונות שבין התלמידים )שכן לכל ילד מאפיינים‪ ,‬יכולות‪ ,‬תחומי‬ ‫‪‬‬
‫עניין וצרכי למידה ייחודיים(‪.‬‬
‫על החינוך הרגיל להיות נגיש לילדים עם צרכים מיוחדים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫בתי ספר רגילים משלבים‪ -‬זהו האמצעי היעיל ביותר להילחם בעמדות שליליות ובאפליית השונה‪ .‬הם‬
‫‪.‬ישפרו את האפקטיביות של מערכת החינוך כולה ויהוו מקום חינוכי יעיל למרבית הילדים‬

‫חשיבותה של הצהרת סלמנקה היא לשלב את השונה בחברה ובמעגלי החיים המרכזיים‪ .‬התפתחות‬
‫התנועה התהוותה בעקבות מהלכים והתפתחויות בקרב קבוצות שונות של בעלי עניין בתלמידים אלו‬
‫)ממורים והורים לילדים אלו ועד לתנועות שקידמו זכויות אזרחיות כאלה ואחרות(‪ ,‬כאשר השילוב נתפס‬
‫כביטוי לצדק חברתי ושוויון הזדמנויות‪ -‬דבר המונע אפליה והדרה חברתית שמתרחש כאשר מפנים את‬
‫ילדים אלו למערכת חינוך מקבילה ונפרדת‪ .‬ישנם מס' גישות‪/‬פרספקטיבות להגדרת מהות השילוב‪,‬‬
‫‪.‬שהמשותף לכולן הינו הרעיון כי ביה"ס צריך להוות מקום לכל התלמידים באשר הם‬

‫ב‪ .‬תיוג – מארגן את הציפיות שלנו מאחרים‪ .‬ציפיות אלה הן תוצאה של ארגון המידע הקיים על תכונות‪,‬‬
‫נטיות ואפיונים‪ .‬תהליך תיוג מביא להצמדת סטיגמה לאדם או לקבוצה‪ .‬סטיגמה היא תווית שלילית‬
‫‪.‬מבחינה חברתית – אות קלון משום שהאדם נושא מאפיין שנתפס כ"אחר" כשונה יוצא דופן‬

‫סיווג ‪ -‬הוא תהליך הקשור בלמידה‪ .‬טבע האדם הוא למיין את העולם סביבו ולארגן אותו בקבוצות או‬
‫‪.‬בקטגוריות‬

‫‪.‬תיוג ‪ -‬הוא הפעולה של מתן שם לכל קבוצה‬

‫סיווג ותיוג הם שני צדדים של אותו המטבע וההבחנה ביניהם היא הבחנה תאורטית ולוגית‪ ,‬לכל אחד‬
‫‪.‬מהתהליכים יש משמעות כבדת משקל מבחינה חברתית‬
 ‫יתרון בסיווג – היתרון בסיווג מאפשר קביעת זכאות לקבלת שירותים‪ .‬סיווג נכון יעזור להכין תוכנית‬
‫התערבות דרך הוראה וטיפול‪ ,‬זיהוי היקף התופעה והזדמנות להיכרות מעמיקה‪ .‬הסיווג מאפשר לקיים‬
‫תקשורת בין אנשי מקצוע מאותו התחום או מתחומים שונים‪ ,‬למושאי הסיווג מאפשר התהליך הזדמנות‬
‫‪.‬לטיפוח זהות עצמית ולהתארגנות חברתית‬

‫חסרון הסיווג – סיווג עלול להביא להכללת ייתר‪ ,‬ליצירת סטראוטיפים ולעידוד דעות קדומות‪ .‬גורם‬
‫להנמכת ציפיות בעקבות השתייכות לקטגוריה זו או אחרת‪ .‬סיווג גורם לכך שתשומת הלב שלנו תתמקד‬
‫‪.‬בלקות או במוגבלות והתעלמות מהפרט עצמו‬

‫‪.‬תיוג – אלו הם היבטים חברתיים‪ ,‬בנכונות לקבלה ולהכללה בסובלנות חברתית‬

‫תיוג חיסרון – תיוג מארגן את הציפיות שלנו מאחרים‪ .‬ציפות אלו הן תוצאה של ארגון המידע הקיים על‬
‫תכונות‪ ,‬נטיות ואפיונים‪ .‬החיסרון הגדול בתיוג הוא בהשלכות החברתיות מכיוון שתיוג מביא להצמדת‬
‫‪".‬סטיגמה – וסטיגמה היא אות קלון‪ ,‬משום שהאדם או הקבוצה נתפסים כ"אחר‬

‫‪:‬ג‪ .‬אפשרויות השמה במסגרות חינוכיות לאוכלוסיית ליקויי שמיעה‬

‫‪:‬בי"ס לחינוך מיוחד‪ -‬מסגרת חינוכית נבדלת ‪-‬‬
‫יתרונות‪ :‬בית ספר לחינוך מיוחד הוא מומחה בתחום‪ ,‬קיים בו ריכוז‪ :‬של אנשי צוות ומקצוע שונים‪ ,‬ידע‪,‬‬
‫ניסיון ומגוון משאבים ועזרים שיתמכו במוגבלותו השמיעתית ופחות "יגבילו" אותו וכמובן שהצוות בבי"ס‬
‫‪.‬ידע את שפת הסימנים מה שיקל על החירש לתקשר עם כל אדם‬
‫הם ילמדו עם תלמידים הדומים להם במגבלותיהם ולא ירגישו שונים בסביבה הלימודית‪ .‬הכשרת המורים‪,‬‬
‫החומר הלימודי והתנהלות השיעור מותאמת לצרכים הלימודיים שלהם‪ .‬הסגל בביה"ס הוא מגוון‪ ,‬ישנם‬
‫"שירותים נלווים" שיתנו מענה באופן פרטני לצרכיו השונים של הפרט ]למשל‪ :‬קלינאי תקשורת[‪ .‬הם‬
‫יקבלו מענה להקניית מיומנויות יסוד על בסיס מוגבלותם באמצעות תכנים מתאימים‪ .‬חלק מתוכנית‬
‫הלימודים מדגישה את התרפיות והתאמות למוגבלותם‪ .‬הם ילמדו בכיתה קטנה מה שיעזור להם לא‬
‫"להיבלע" בין שאר ילדי הכיתה‪ ,‬כמו כן ישנה אפשרות לעבוד בקבוצות קטנות והומוגניות‪ .‬בנוסף‪ ,‬בי"ס‬
‫מפעיל‬
‫חסרונות‪ :‬בית ספר לחינוך מיוחד בכלל והמתמחה בלקות שמיעה בפרט‪ ,‬לא בהכרח יהיה קרוב למקום‬
‫מגוריו‪ ,‬דבר העלול ליצור בידול וסטיגמה‪ ,‬הילדים הללו מסתובבים עם תגית שהם "שונים" הם יגדלו‬
‫בתחושה הזו וזה מה שיגרום להם תמיד להרגיש שונים כאשר יפגשו עם אנשים מחוץ לגבולות ביה"ס‪ .‬הם‬
‫ילמדו בסביבה מלאכותית‪ ,‬בחממה‪ ,‬שאינה דומה לקהילה‪ ,‬הם מבודלים ומבודדים מחברת השווים‪ .‬ודבר‬
‫זה יכול לפגוע באינטראקציה שלהם עם הקהילה כאשר הם יפגשו עמה אחר הצהריים‪ .‬כמעט ואין הפניה‬
‫מבי"ס המיוחד לבי"ס הרגיל דבר היכול להנציח את הסטיגמה ולהגביר את ההדרה כלפי הילד החירש‪.‬‬
‫‪.‬הידע הלימודי אקדמאי שהם יצברו יהיה מועט יותר ממסגרת רגילה כי הרמה תהיה יותר קלה‬
‫‪:‬שילוב בכיתה רגילה‪ -‬מסגרת חינוכית משלבת ‪-‬‬
‫יתרונות‪ :‬בי"ס רגיל משקף את המציאות היומיומית של הילד בעל לקות השמיעה ומאפשר הכלה וצמצום‬
‫של פערים חברתיים‪ .‬השילוב במסגרת הרגילה יאפשר לילד המשולב ללמוד יחד עם בני השווים‪ ,‬להשפיע‬
‫לטובה על הילדים "הרגילים" הם יפתחו רגישות כלפי השונה ]שבמקרה הזה הוא החירש[‪ ,‬והילד‬
‫המשולב יהיה מושפע מהם באופן חיובי מה שיאפשר לו להרחיב את טווח ההתנסויות והמגעים‬
‫החברתיים עם בני גילו‪ ,‬הוא יוכל ללמוד ולחקות התנהגויות חברתיות תקינות כתוצאה מחוץ לכותלי בי"ס‬
‫הוא לא ירגיש תלוש מהמציאות כי זה סביבה שמוכרת לו ]בניגוד ללמידה בביס לח"מ שהוא חממה[‪ .‬הידע‬
‫הלימודי שיצבור יהיה בהיקף רחב יותר והוא ירכוש מיומנויות יסוד אקדמאיות בנוסף לתמיכה ולהתאמות‬
‫שיקבל בהתאם לצרכיו השונים עקב הלקות בשמיעה‪ .‬היקף הסיוע יקבע באופן ספציפי עבורו במסגרת‬
‫תח"י‪ ,‬בו ייקבעו ההתאמות לתכני הלימוד והמטלות הלימודיות עפ"י רמתו‪ ,‬צרכיו ועפ"י המשאבים‬
‫הקיימים באופן שמאפשר מעקב ובקרה‪ ,‬במידת הצורך יקבל סייעת צמודה ]למשל‪ :‬סייעת שיודעת שפת‬
‫סימנים[‪ .‬יהיה זכאי לתמיכה בהוראה שתינתן ע"י מורת שילוב באופן אישי‪/‬קבוצתי בתוך הכיתה‬
‫הרגילה‪/‬מחוצה לה ]למשל‪ :‬הוראה מתקנת‪/‬חזרה על החומר תוך שימוש בעזרי לימוד ובאמצעי טכנולוגיה‬
‫המסייעת ללקויי שמיעה[‪ .‬הסגל החינוכי בבי"ס יכלול מורת שילוב‪ ,‬מורה משלבת מקצועית ומטפלים‬
‫שונים‪ .‬הלמידה עצמה תהיה תוך פעילות שיתופית בין הלומדים‪ ,‬יעניק לו את הכלים הדרושים לפתח‬
‫‪.‬אינטראקציות חברתיות‬

‫חסרונות‪ :‬סביבת הלימוד בכיתה רגילה לא בהכרח מותאמת לילד הלקוי שמיעה‪ .‬ולא בטוח שבבי"ס בו‬
‫ילמד יהיו כל העזרים הייחודיים הנחוצים לו ללמידה תקינה‪ .‬ההוראה בכיתה היא בקב' גדולה ומבוססת‬
‫על ת"ל סטנדרטית‪ ,‬אם לא יבין את החומר הלימודי במהלך השיעור לא בטוח שיהיה למורה פנאי לענות‬
‫על קשיו להסביר לו אישית שוב‪ ,‬או שמחוסר התמחותה בסוג לקות זו‪ ,‬אין לה את הכלים להסביר לו‬
‫בשפת הסימנים ולכתוב‪/‬לדבר לאט שיוכל לקרוא שפתיים לא יתאפשר לה‪ ,‬כי יש בכיתה עוד הרבה תל'‬
‫שלא יכולים להישאר ללא מעש‪/‬להתעכב בחומר הלימודי ]יש זמנים מוגדרים לחומר ולקצב שעליה ללמד‬
‫שמוכתבים מלמעלה[‪ ,‬כתוצאה הילד המשולב עלול לצבור פער לימודי גדול לעומת בני כיתתו‪ .‬בנוסף‬
‫קיימת האפשרות שבמצבים חברתיים מסוימים ]הפסקות‪ ,‬דיון בכיתה‪ [..‬יהיה לו קשה לנהל אינטראקציה‬
‫שותפת עם שאר חברי הכיתה ]ויכול להיות גם שבכלל לא כולם ידעו שפת סימנים[ ולמרות שהוא אמור‬
‫להרגיש שווה לשאר הילדים יש אפשרות שהילדים בכיתתו לא יקבלו אותו והוא ירגיש חריג וכל הזמן‬
‫ישווה את עצמו לילד ששומע‪ ,‬הסטטוס החברתי שלו עלול להישאר נמוך יחסית לשאר חברי הכיתה‪ .‬ויש‬
‫סיכוי שזה יגרום לו לתחושת ערך עצמי נמוך‪ ,‬ישפיע על תפיסת יכולתו האישית ועל מצבו הנפשי שיפגע‬
‫‪.‬בתפקודו בתחומים רבים בחייו‬

‫שאלה ‪2‬‬

‫תרומתו של דו"ח מרגלית)‪ (1997‬עבור אוכלוסיית התלמידים עם לקויות למידה‪ :‬וועדת מרגלית בדקה‬

‫את מצב השטח במערכת החינוך אך ורק בנוגע לאוכלוסיית התלמידים עם לקויות למידה‪ .‬הוועדה קמה‬

‫בהמשך לחוק החינוך המיוחד‪ ,‬ובעקבות קול קורא של בעלי עניין שונים‪ ,‬כדי לבדוק את הצרכים‬
 ‫הייחודיים והמענה להם של אוכלוסיית לקויי הלמידה‪ .‬הוועדה המליצה מספר המלצות ומתוכן נגזרו‬

‫חוזרי מנכ"ל המנחים את המערכת כיצד להוציא דברים אל הפועל‪.‬‬

‫הדו"ח מפרט וממליץ על שורה של המלצות לגבי תחומים שונים בהקשר הטיפול החינוכי של אוכלוסיית‬

‫תלמידים זו‪ .‬המלצות הוועדה היו מכוננות בתחום לקויי הלמידה‪ ,‬והביאו להתייחסות והכרה רשמית‬

‫וממסדית בצורכיהם המיוחדים ובקידום המענה אליהם בשדות השונים‪ .‬בעקבות ההמלצות ננקטו מספר‬

‫צעדם קונקרטיים שהחלו בשינוי ממשי של הנעשה בשדה החינוכי בכל הקשור באוכלוסייה זו‪ .‬המלצות‬

‫הוועדה העיקריות הן‪:‬‬

‫מתן העדפה לקבוצות חלשות בחברה כדי לצמצם פערים וחתירה לשוויון האפשרות לנגישות‬ ‫‪‬‬

‫לשירותי אבחון וטיפול‪ ,‬כמו כן מעקב לאורך זמן אחרי שכיחות ואפיון הליקויים‪.‬‬
‫הכשרה מובנית למורים ולפרחי הוראה בתחום לקויות הלמידה‪ .‬הקמת מערך מקצועי מומחה‬ ‫‪‬‬

‫וזמין לתמיכה במערכת החינוכית‪.‬‬

‫המלצה להקמת ועדות מקצועיות לצורך גיבוש הליכי אבחון תקינים ומעקב אחר ביצועיהם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בעקבות ההמלצות פותחו כלי אבחון נוספים‪ .‬בנוסף הוקמו תכניות להכשרת מאבחנים‬

‫דידקטיים‪.‬‬
‫הסדרת הליכי ההתאמות המיוחדות בבחינות הבגרות‪ .‬בעקבות ההמלצות פותחו נהלים‬ ‫‪‬‬

‫מקובלים למתן התאמות לתלמידים עם לקויי למידה‪ ,‬הוקמו ועדות המאשרות את ההקלות‪,‬‬

‫נקבע מדרג של רמות התאמה‪ ,‬ונערך מעקב אחרי מספר התלמידים הזכאים להקלות‪.‬‬
‫הוועדה דנה ברצף מסגרות הטיפול‪ ,‬תוך העדפה למתן מענה בתוך בתי הספר הרגילים‪ .‬לצורך‬ ‫‪‬‬

‫כך היה צורך לבצע שינויים מערכתיים ושינויים של דרכי עבודה‪.‬‬

‫הוועדה בחנה את הצרכים החינוכיים והנגישות לקבלת שירותים בקבוצות הגיל השונות‬ ‫‪‬‬

‫במסגרות החינוך השונות‪.‬‬

‫הוועדה המליצה גם להרחיב את ההנגשה החינוכית גם למוסדות להשכלה גבוהה‪ ,‬אשר‬ ‫‪‬‬

‫בעקבות המלצות אלו החלו לפתח יחידות לתמיכה בסטודנטים לקויי למידה‪ ,‬והדברים אף הובאו‬

‫לחקיקה בכנסת‪.‬‬
‫הוועדה המליצה גם להקמת רשת תמיכה במשפחות‪ ,‬מתוך הכרה בצורכיהן המיוחדים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫שאלה ‪3‬‬

‫א‪ .‬רזי לומד במסגרת החינוך הרגיל‪ .‬מסגרת חינוך זו היא מסגרת חינוך משלבת – כיתות רגילות בהן‬
‫‪.‬משולבים תלמידים עם לקויות‬
 ‫מטרתה של המסגרת המשלבת היא לאפשר שילוב של הילד עם הלקות לבין הקהילה לפעילות עם ילדים‬
‫‪.‬בני גילו‬

‫מסגרת חינוך משלבות מתייחסת לאופני החינוך המשלבים בכיתה אחת ילדים ללא מוגבלות ועם‬
‫מוגבלות‪ ,‬יישום שילובם של תלמידים עם מוגבלות בכיתה הרגילה כרוך במערך של תמיכות מסוגים‬
‫‪.‬שונים‬

‫התלמיד משולב הוא תלמיד שנמצא זכאי לתמיכה וסיוע במהלך לימודיו עקב מוגבלותו והוא לומד בכיתה‬
‫רגילה ביחד עם בני גילו‪ ,‬במקרה שלי רזי‪ ,‬אין בבית הספר הרגיל שבו הוא לומד סביבה פיזית המותאמת‬
‫אליו ולמוגבלות שלו‪ ,‬הרי רזי יושב על כסא גלגלים‪ ,‬הדבר הראשון שצריך להיות בבית הספר הוא נגישות‪,‬‬
‫אם רוצים שהילד אכן ישתלב בית הספר חייב להיות נגיש‪ .‬כל היתרונות שרזי יכל ליהנות מבית הספר‬
‫המשולב אינן שוות עם רזי לא יכול להיות שותף בכל הפעילות היומיומית‪ ,‬ולא רק זה שישנם הורים לילדים‬
‫"שמרגישים שילדם נענש ע"כ שלומד איתם ילד "שונה‬

‫היתרון שיכול להיות לרזי שהוא נמצא ולומד ונפגש עם ילדים בני גילו ולומד איתם את אותו חומר הלימוד‬
‫‪.‬ובאותו הקצב‬

‫אך שוב אני מחדדת את הנקודה שאין שום יתרון שרזי סופג בבית הספר מסוג זה אם אין נגישות מנמלית‬
‫לילד עם מוגבלות מהסוג של רזי‬

‫ישנם אסטרטגיות מעשיות שיכולות לשמש לשילוב‪ ,‬אך צריך לקונן מהפך מערכתי במע' החינוך הקיים‪" ,‬‬
‫להוראה מכלילה‪ ,‬פעולה המצריכה דרכי עבודה חדשות‪ ,‬הענקת תמיכה למורות‪ ,‬הכשרת צוות המורים‬
‫"אמור לשלב מודעות ללקויות ושימוש במודלים משולבים ואלטרנטיביים‪ ,‬אמצעים ליצירת תקשורת‪,‬‬
‫‪" .‬טכניקות חינוכיות וחומרים לתמיכה באנשים עם לקויות‬

‫ב‪ -.1 .‬יישום שילוב‬

‫הסביבה הפיזית‪ -‬נגישות לכל מקום‪ ,‬פתחים ודלתות‪ .‬חינוך משלב ובתי ספר משלבים מחייבים טיפוח‬
‫השתתפות חברתית‪ ,‬נגישות פיזית וגם נגישות לימודית חברתית‪ ,‬טיפוח אקלים בית ספרי מקבל‪ ,‬מכיל‬
‫‪.‬ומטפח‪ ,‬פיתוח הזדמנויות ואפשרויות ממשיות להשתתפות פעילה ומלאה‬

‫ישנם אסטרטגיות מעשיות שיכולות לשמש לשילוב‪ ,‬אך צריך לקונן מהפך מערכתי במע' החינוך הקיים‪" ,‬‬
‫להוראה מכלילה‪ ,‬פעולה המצריכה דרכי עבודה חדשות‪ ,‬הענקת תמיכה למורות‪ ,‬הכשרת צוות המורים‬
‫"אמור לשלב מודעות ללקויות ושימוש במודלים משולבים ואלטרנטיביים‪ ,‬אמצעים ליצירת תקשורת‪,‬‬
‫טכניקות חינוכיות וחומרים לתמיכה באנשים עם לקויות" )שזה יענה על הקושי היישומי שמורות טענו שהן‬
‫‪.‬זקוקות לגיבוי ותמיכה מקצועית שכיום לא חשות שהן מקבלות(‬

‫רזי בגלל חוסר נגישות בבית ספרו רזי נאלץ להישאר לבד בכיתה בזמן שחבריו בספרייה ובחדר מחשבים‪,‬‬
‫רזי נמצא כל היום במחסן שהוסב לכיתה‪-‬מכיוון שאלה המקומות היחידים בבית הספר שנתן להגיע אליהם‬
‫עם כסא גלגלים‪ .‬כל בוקר רזי עושה דרכו לבת הספר דרך מגרש הכדורגל והמכוניות החונות –וזאת מכיוון‬
‫‪.‬שאין רמפת נגישות‬

‫תפיסה חברתית – ניתוח השיח של אנשי הצוות החינוכי בבית הספר‪ ,‬השיח משקף אויירה בית ספרית ‪2.‬‬
‫תומכת ומקדמת יישום שילוב‪ .‬המורים מדגישים בדבריהם את היתרונות החברתים לתלמידים המשולבים‬
‫‪.‬וגם לתלמידים המשלבים‬

‫‪".‬רזי ‪" ..‬אני רוצה להגיע לחדר מחשבים ואי אפשר‪ ...‬אני מרגיש מוחרם‬

‫הורים אומרים‪".. :‬הבן שלי לא צריך לסבול בגלל רזי‪ " ..‬כשילד שילוב הופך להיות נטל לכיתה מאבדים את‬
‫כל רעיון החברתיות ויוצרים את ההפך‪ ,‬ניקור‪ ,‬שנאה ואף חוסר רצון להיות ביחד‪ ,‬נותנים לילדי הכיתה‬
‫‪.‬הרגשה שהם כרגע לומדים במחסן בגלל רזי‬

‫‪.‬ג‪ .‬לקות למידה ספציפית‬

‫סביבה פיזית – כאשר לילד יש לקות למידה ספציפית‪ ,‬לקות למידה כלשהיא‪ ,‬אך אין מוגבלות פיזית‬
‫ההשתלבות של הסביבה הפיזית לא תהווה בעייה‪ ,‬מכיוון שהילד נגיש הוא מגיע לכל מקום בעזרת רגליו‪,‬‬
‫‪.‬יכול להיטמע בחברה‪ ,‬הכיתה הרגילה לא משנה את הרגליה‪ ,‬הוא מתווסף אליהם‬

‫תפיסה חברתית – ברגע שהילד המשולב יהיה נוכח במפגשים הרגילים עם כל הכיתה‪ ,‬כמובן שאותו הילד‬
‫יקבל את העזרה אליה הוא זקוק‪ ,‬אך פיזית הוא נטמע בכל פעילות כיתתית‪ ,‬יותר קל לסביבה לקבל אותו‪,‬‬
‫‪.‬הוא הפך שותף בחוויות הילדים החיוביות והשליליות גם יחד‬

‫שאלה ‪4‬‬

‫– ‪4.4.2‬‬

‫‪.‬א – התאמות בתכנית הלימודים‬

‫‪.‬ב – התאמות בתכנית הלימודים‬

‫‪.‬ג – ארגון גמיש של הכיתה‬

‫‪.‬ד – התאמות בחומרי הלמידה‬

‫‪.‬ה – הקניית אסטרטגיות וכישורי למידה‬