‫בס''ד‬

‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪14‬‬

‫עתיה בן יוסף ‪211546874‬‬

‫שאלה ‪- 1‬‬

‫נודינגס מבחינה בשלוש צורות שיחה‪ :‬פורמלית‪ ,‬נצחית ורגילה‪ .‬אציג את ההבדלים‬ ‫א‪.‬‬
‫הקיימים בין צורות שיחה אלו‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬אתייחס להבדלים בנושאים המאפיינים כל סוג שיחה‪ .‬בצורת השיחה הפורמלית‬
‫עולות סוגיות רציניות הבנויות על עובדות‪ .‬סוגיות אלו מתעסקות בעיקר בנושאים ענייניים‬
‫הקשורים לחיים הציבוריים והאזרחיים‪ ,‬כגון‪ :‬קביעת נורמות חברתיות וכו'‪ .‬לחלופין‪ ,‬יש את‬
‫צורת השיחה הנצחית העוסקת בשאלות קיומיות גדולות‪ ,‬כמו‪ :‬מה קורה אחרי המוות? וכו'‪.‬‬
‫ולעומתן‪ ,‬יש את צורת השיחה הרגילה שבה עולים הנושאים היום יומיים של הפרט‪ .‬היא‬
‫כוללת בה נושאים סתמיים‪ ,‬אישיים וערכיים‪ .‬כמו‪ :‬שיתוף חוויות‪ ,‬מחשבות וכו'‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ישנו הבדל נוסף העוסק במטרתה של כל שיחה‪ .‬מטרת השיחה הפורמלית היא לקיים‬
‫דיונים מושכלים ומתורבתים שמביאים למסקנות המסתמכות על אמת בלבד‪ .‬בשונה מכך‪,‬‬
‫מטרת השיחה הנצחית היא לעורר לחשיבה ולהביא את האדם למסקנות שהן מעבר‬
‫לעובדות‪ .‬ואילו צורת השיחה הרגילה מטרתה היא לחיות בצורה חברותית ולא לבד‪ .‬שיחה זו‬
‫עוזרת לשתף‪ ,‬לתמוך‪ ,‬ליצור חוויות וכו'‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬נודינגס מעמיקה בדקויות שבין סוגי השיחות משום שלפי נודינגס הדיאלוג‪,‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫בכל צורותיו‪ ,‬הוא תופס מקום משמעותי בחינוך מתוך אכפתיות ודאגה‪ .‬בגישתה היא שמה‬
‫את הדיאלוג בין המרכיבים העיקריים לכך‪ .‬כל סוג של דיאלוג שהיא מציגה תורם ומוסיף‬
‫קומה בתהליך החינוכי של התלמיד‪ .‬הדיאלוג נותן מקום להבעת אכפתיות באופן ישיר ובאופן‬
‫עקיף‪ .‬בנוסף לכך הדיאלוג מוסיף לנו ידע על התלמיד‪ ,‬הוא נותן מקום לבניית אמון וקרבה בין‬
‫המורה לתלמיד ובכך מאפשר למורה לפעול בעת הצורך ולפי צורכו של התלמיד‪ .‬יתרה מזו‬
‫כמו שסוקרטס האמין שחינוך אל המקום הטוב של האדם צריך להתבצע בעזרת דיאלוג כך‬
‫גם נודינגס מציינת בגישתה‪ .‬בעזרת דיאלוג אפשר להעביר ערכים‪ ,‬דעות וגישות‪ .‬הדיאלוג‬
‫יכול לעורר חשיבה ולקדם את המושא לדאגה אל מקומו הטוב‪.‬‬

‫שאלה ‪- 2‬‬

‫בעקבות השינויים שחלו אצל הילד המורה יכולה לפעול בכמה מישורים בהתבסס על‬
‫העקרונות המרכזיים של חינוך מתוך דאגה ואכפתיות‪.‬‬
‫העקרון הראשון הוא דוגמה ‪ -‬לפיו על המחנך להוות דוגמא אישית להתנהגות חינוכית‬
‫מוסרית של אכפתיות ודאגה‪ ,‬לא מספיק רק הנמקה מוסרית שכלית לכך‪ .‬בהתאם לכך‬
‫המחנכת צריכה להביע תחושות אלו כלפי הילד ולתת לו תחושה שהוא חשוב לה והשינוי שלו‬
‫מדאיג אותה‪ .‬את התהליך הזה המחנכת תוכל לעשות בעזרת העקרון השני‪ ,‬הדיאלוג ‪-‬‬
‫הדיאלוג מאפשר גם את היכולת לדבר על הערכים הללו של דאגה ואכפתיות וגם מאפשר‬
 ‫בס''ד‬

‫הבעת תחושות אלו רק מעצם יצירת הדיאלוג עצמו עם התלמיד‪ .‬בנוסף הדיאלוג מאפשר‬
‫למורה להעביר ערכים שונים‪ .‬לכן על המורה ליצור דיאלוג עם התלמיד‪ .‬ראשית המורה‬
‫צריכה לפתוח בשיחה רגילה‪ ,‬לשאול אותו לשלומו‪ ,‬איך הוא מרגיש‪ ,‬לספר חוויות‪ ,‬תחביבים‪,‬‬
‫משפחה וכו' ובכך המורה מביעה אכפתיות ודאגה וגם לומדת להכיר יותר את הילד ובכך‬
‫תוכל להבין מה גרם לשינויו ומה יכול לעזור לו‪ .‬בנוסף המורה יכולה לפתוח עם התלמיד‬
‫בשיחה נצחית על מוסריות ובכך להביא את התלמיד לחשיבה על מעשיו ולעורר אצלו רגש‬
‫ושימת לב על התנהגותו‪.‬‬
‫העקרון השלישי הוא פרקטיקה ‪ -‬בחינוך לא מספיק רק המנטליות אלא צריך להפוך מחשבה‬
‫למעשה‪ .‬ולכן על המורה לשבת עם הילד ובהתאם לבעיותיו לבנות לו סביבת לימודים‬
‫שתתאים לו‪.‬‬
‫העקרון הרביעי הוא אישור ‪ -‬שבו המורה מביא חיזוקים חיובים על התנהגויות טובות‪.‬‬
‫בהתאם לכך המורה במהלך היום לשים לב עם התלמיד משתדל ומתנהג בכבוד לחבריו או‬
‫לא מפריע בשיעור ולתת לו אישורים על כך‪ .‬בנוסף המורה יכולה לתת אישורים ולחזק‬
‫התנהגויות טובות גם אצל תלמידים אחרים בכיתתו ובכך יוכל גם ללמוד איך נכון להתנהג‪.‬‬

‫שאלה ‪- 3‬‬

‫בעיר אחת במרכז הארץ‪ ,‬ישנן שתי משפחות ולכל אחת מהן יש ילדה העולה לחטיבת ביניים‪.‬‬
‫משפחה אחת שולחת את ביתם‪ ,‬יהל‪ ,‬לבית ספר פרטי ומשפחה אחרת שולחת את ביתם‪,‬‬
‫עדן‪ ,‬לבית ספר אזורי‪ .‬עדן לומדת בכיתה ביחד עם עוד ‪ 39‬תלמידים‪ ,‬בכיתות ממוצעות‬
‫בגודלן‪ .‬בבית ספרה ישנן שלוש קומות עם חדר שירותים אחד הנמצא בקומה למטה ליד חדר‬
‫מורים‪ .‬הכיתה מסודרת ב‪ 4‬שורות כך שבכל שורה ישנן ‪ 10‬תלמידים היושבים בצפיפות‪.‬‬
‫המזגן בכיתתה עובד רק על קור‪ ,‬כך שחצי שנה הוא לא משמש את צורכם של התלמידים‪.‬‬
‫ועם זאת בחצי שנה הנותרת הוא נהרס פעמים רבות בשל פגיעות חפצים הנזרקים לעברו‪.‬‬
‫לעומתה‪ ,‬יהל לומדת בכיתה ביחד עם עוד ‪ 19‬תלמידים‪ ,‬בכיתות מרווחות‪ .‬בבית ספרה ישנן‬
‫שלוש קומות עם שני חדרי שירותים בכל קומה‪ .‬הכיתה מסודרת ב‪ 4‬שורות כך שבכל שורה‬
‫יושבים חמישה תלמידים‪ .‬בבית הספר פזורים מרחבי ישיבה‪ ,‬בחוץ ובפנים‪ ,‬לרווחת‬
‫התלמידים בשעות הפנאי‪ .‬בכיתתה יש חלונות גדולים המכניסים אור לכיתה ומזגן שפועל לפי‬
‫הצורך במהלך השנה‪.‬‬

‫יתר על כן‪ ,‬בבית הספר של עדן יש מספר מורים מצומצם‪ .‬בבית הספר יש מנהלת אחת‪,‬‬
‫יועצת אחת‪ ,‬רכז לימודים אחד‪ ,‬לכל מקצוע ישנם שניים \ שלושה מורים לכל בית הספר‪.‬‬
‫כאשר ישנם מורים רבים המלמדים כמה מקצועות במקביל‪ .‬למשל המחנכת של עדן אחראית‬
‫ללמד אותה גם אזרחות וגם היסטוריה‪ .‬עדן פוגשת את המחנכת שלה אך ורק בשיעורים‬
‫הנלמדים בכיתה‪ ,‬משום שכשהיא לא מלמדת אותה היא בוודאי מלמדת בכיתה אחרת‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בית הספר של יהל בנוי אחרת‪ .‬בראשו עומד מנהל ומתחתיו יש שני סגנים‪,‬‬
‫האחד מתעסק בכספים ובטכני בעוד שהשני מתעסק בלימודים ובתוכן‪ .‬לכל שכבה יש יועץ‬
 ‫בס''ד‬

‫ורכזת שכבה שדואגים ללוות את צוות המחנכים‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬מידיי שנה מגיעים לבית הספר‬
‫בני ובנות שירות הנמצאים במהלך כל היום בבית הספר‪ .‬למשל‪ ,‬בכיתה של יהל יש בת‬
‫שירות שנמצאת כעזר למורה‪ ,‬היא מלווה את התלמידים בכל מה שנדרש גם בשעות הפנאי‬
‫של התלמידים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לכל מקצוע יש מלווה חינוכי שעוזר למורים המקצועיים לבנות תוכנית‬
‫למידה המתאימה לכל כיתה לפי אופייה‪ .‬יתר על כן‪ ,‬לכל מחנך\ת יש שעה נוספת במערכת‬
‫שבה הם נמצאים בכיתה ומעבירים שיעור\ פעילות בנושא לפי בחירתם‪.‬‬

‫יתרה מזו‪ ,‬עדן בבית ספרה לומדת מהשעה ‪ 8:00‬עד ‪ .14:00‬בשעות אלו היא לומדת רק את‬
‫המקצועות הרלוונטיים לבגרות מלאה ותו לא‪ .‬ואילו בבית ספרה של יהל יש מקצועות‬
‫ההעשרה‪ ,‬כמו‪ :‬אומנות‪ ,‬תיאטרון‪ ,‬קולנוע‪ ,‬ארץ‪ ,‬כימיה‪ ,‬הייטק וכו'‪ .‬בפני כל תלמיד יש את‬
‫הבחירה במקצועות אלו‪ .‬בנוסף המחנכת של יהל בתחילת השנה ישבה איתה בשיחה אישית‬
‫ושאלה באילו מקצועות‪ ,‬מתוך מקצועות החובה‪ ,‬היא מרגישה שהיא יודעת ובאילו מקצועות‬
‫היא צריכה חיזוק‪ .‬במקצועות הנזקקים לחיזוק יהל יצאה לקבוצות למידה קטנות יותר בשביל‬
‫תרגול ולמידה בקצב שונה מהרגיל‪.‬‬

‫שאלה ‪- 4‬‬

‫שוויון ‪ -‬מושג המעסיק רבות את המורים והמחנכים‪ .‬בכל ילד יש יכולות ונטיות‬ ‫א‪.‬‬
‫שונות‪ .‬ישנה דילמה בנושא זה משום שמצד אחד‪ ,‬אם בונים תוכניות לימודים מותאמות‬
‫לצרכים שונים יכול להיווצר אצל ילדים מאוכלוסיות מסוימות מצב של הסללה‪ .‬ומצד שני‬
‫תוכנית לימוד אחידה עלולה לכבות בתלמידים כישורים שונים‪ .‬לדעת נודינגס‪ ,‬שיוון זה אומר‬
‫שכל ילד זכאי לבחור בין המקצועות השונים התואמים את כישוריו‪ ,‬ולמצות את הפוטנציאל‬
‫הטמון בו‪ .‬לכן צריך לספק לילדים סביבה תומכת ועשירה מבחינה אינטלקטואלית‪.‬‬

‫אחריותיות ‪ -‬מושג זה נלקח מעולם העסקים בו אנשים נמדדים בתוצאות‪ .‬בדומה לכך פועלת‬
‫גם מערכת החינוך‪ .‬תלמידים נמדדים לפי מטרות וציונים שנקבעו ע"י המדינה‪.‬‬
‫לדעתה של נודינגס צריך למדוד לפי יעדים שונים ממה שקבע משרד החינוך ויש מטרות‬
‫חשובות יותר שכדאי להביא את התלמיד אליהן‪ .‬בנוסף היא אומרת שרוב המורים מתחילים‬
‫את דרכם כמורים מתוך שליחות ואחריות‪ ,‬ולכן צריך לחזק אותם לפתח אכפתיות ודאגה‬
‫כלפי התלמידים‪ ,‬להאריך את זמן החונכות לכמה שנים כדי להעמיק את הקשר בין‬
‫מורה לתלמיד‪ .‬בניגוד לכך המורים נתקלים ב''בית חרושת לציונים'' שמאיצה בהם לעמוד‬
‫בתוכניות הלימודים שנקבעו‪.‬‬
‫אמות מידה ‪ -‬סטנדרטים שיש להציב ללמידה‪ .‬כל מערכת החינוך היום בנויה מיעדים‬
‫ומטרות‪ .‬וכך גם כל תוכניות הלימודים מנוסחות לפי יעדים של ידע‪ ,‬מיומנות‪ ,‬ביצועים וכו'‪.‬‬
‫לדעתה של נודינגס המדידה במבחנים היא הפוכה לגמרי מהדרך של החינוך מתוך דאגה‬
‫ואכפתיות‪.‬‬