‫הנוט‪-‬סלף (הלא‪-‬עצמי)‪ -‬מה זה?

‪ /‬מאמר מאת לינדה בונל‬

‫תרגום‪ -‬מיכל לביא‬

‫מהו הנוט‪-‬סלף (בעברית‪ :‬לא‪-‬עצמי) על פי העיצוב האנושי? האם הוא רע? לא‪ .‬האם הוא טוב? לא‪.‬‬
‫הוא פשוט מה שהוא‪ .‬הוא דבר שאנחנו חיים אתו בדו קיום‪ .‬הוא חלק מאתנו‪ .‬אם "אני" על פי‬
‫העיצוב האנושי הוא הטבע שמוטבע בנו‪ ,‬אז המונח "נוט‪-‬סלף" בא לתאר בפשטות את מה שאינו‬
‫מוטבע בנו ושהמיינד מזהה בטעות כ"אני"‪ .‬יש שמפרשים אותו כדבר רע‪ .‬הם עשויים להגיד‪" :‬זה‬
‫הנוט‪-‬סלף שלך!" או‪" :‬זה הנוט‪-‬סלף שלי"‪ ,‬במשמעות שהיא‪/‬הוא‪/‬אני עשינו משהו לא בסדר‪.‬‬
‫אבל כאשר אנחנו מוציאים את השיפוטיות מהמושג נוט‪-‬סלף‪ ,‬הוא פשוט מציין עובדה‪' :‬אני'‪ ,‬או‬
‫'לא אני'‪.‬‬
‫זהו המיינד שמזדהה בטעות עם הנוט‪-‬סלף‪ .‬המיינד הופך את זה לאישי ושופט את הנוט‪-‬סלף‬
‫כדבר רע‪ .‬האמת היא‪ ,‬שהעצמי האמיתי והנוט‪-‬סלף מעורבבים שניהם במי שאנחנו‪ ,‬ויוצרים יחד‬
‫שלם אחד‪ .‬אנחנו מדברים עליהם כעל שני דברים נפרדים רק כדי שהמיינד שלנו יתחיל להיות‬
‫מסוגל להבחין בין מה שאנחנו בטבע שלנו‪ ,‬ומה שאנחנו לא‪ .‬מה שאנחנו מנסים להשיג על ידי‬
‫ההבחנה הזאת‪ ,‬הוא להיות 'שלם בריא'‪ ,‬במקום 'שלם מעוות'‪ .‬הרשו לי להסביר‪...‬‬
‫הסיבה היחידה שיש מונח כזה‪" ,‬נוט‪-‬סלף"‪ ,‬המתייחס לאופן שבו האזורים הלבנים במפה שלנו‬
‫מכניסים התניות‪ ,‬הוא כדי שנוכל להתבונן על זה מהצד באופן אובייקטיבי ולראות את המכניקה‪.‬‬
‫כך נוכל לראות את ההבדל שבין המוגדר והלא‪-‬מוגדר‪ ,‬ואת פוטנציאל העיוות של הלא‪-‬מוגדר‬
‫כשהלא‪-‬מוגדר מנוכס על ידי העצמי‪ ,‬מפורש באופן שגוי‪ ,‬ומעוות על ידי המיינד‪.‬‬

‫המילה 'מכניקה' באה לתאר עניין שמאחוריו עומדים ברגים ואומים שמסבירים אותו‪ .‬הבודי‪-‬‬
‫גרף הוא מעין שרטוט מכני של העובדות‪ .‬העובדות הללו הן לא טובות או רעות‪ ,‬הן פשוט מה שהן‪.‬‬
‫זה אנחנו שמפרשים את המונח 'נוט‪-‬סלף' כמשהו רע‪ .‬המיינד שלנו מודד ומחלק לקטגוריות‪ .‬אני‬
‫מוצאת שמוטב לא להיתפס לפרשנויות שמבוססות על התניות חברתיות‪ .‬עבורי‪ ,‬כשאני לומדת‬
‫לנתק את המונחים של העיצוב האנושי משיפוטים מוסריים זה מאתגר את החשיבה שלי‬
‫להתרחב‪ ,‬ואני די אוהבת את האתגר הזה‪.‬‬

‫כשמתבוננים בבודי‪-‬גרף רואים תשעה מרכזים וביניהם מחברים ערוצים‪ .‬חלקם צבועים וחלקם‬
‫לבנים‪ .‬האזורים הצבועים מצביעים על מה שמוטבע ומוגדר בנו‪ -‬אלה כוחות החיים שלנו אותם‬
‫אנחנו מביאים לעולם‪ .‬אנחנו משפיעים על העולם עם כוחות החיים שלנו‪ .‬הם מבטאים את המהות‬
‫של מי שאנחנו‪ .‬כשאנחנו צועדים אל תוך חדר‪ ,‬אנחנו מביאים לתוכו את כוחות החיים שלנו‪.‬‬
‫המרכזים הלבנים לעומת זאת‪ ,‬מייצגים את איך אנחנו *מכניסים לתוכנו* את האחר‪ ,‬את‬
‫הסביבה‪ .‬כשאנחנו פוגשים מישהו שאצלו מוגדר מה שאצלי פתוח‪ ,‬אז האזורים הפתוחים שלי‬
‫מכניסים את האנרגיה של האדם המוגדר לתוכם‪ .‬אותם אזורים לבנים‪ ,‬אזורים פתוחים‪ ,‬הם‬
‫איפה שאנחנו פוגשים ומרגישים אחד את השני‪ .‬זה יכול להרגיש כך או אחרת‪ ,‬כתלות בהרבה‬
‫דברים שקורים בזמן הפגישה‪ .‬ואז המיינד שלנו מנסה לעבד ולהבין מדוע הוא מרגיש כך או‬
‫אחרת‪ ,‬ומתחילה המדידה והקיטלוג של המפגש‪ .‬המדידה והקיטלוג יוצרות סיפור‪" :‬הו‪ ,‬זה הרגיש‬
‫כל כך טוב לפגוש אותו"; או‪" :‬הו‪ ,‬זה הרגיש כל כך רע לפגוש אותו"‪ ,‬וכו‪ .‬בעוד שמישהו אחר יכול‬
‫לפגוש את אותו אדם שאנחנו פגשנו‪ ,‬ובגלל שהכפתורים שלו מחווטים אחרת בהתבסס על העיצוב‬
‫המסוים שלו‪ ,‬תהיה להם חווית מפגש שונה לחלוטין‪.‬‬

‫החלקים הלא מוגדרים שלנו עוותו עם השנים בהתניות ופרשנויות שגויות של המיינד‪ .‬ה ‪DNA‬‬
‫שלנו מכוון להישרדות‪ ,‬והמיינד שלנו ספוג ועסוק בהישרדות‪ .‬המיינד שלנו מפנים את המידע‬
‫מהמפגשים שלנו במהלך השנים‪ ,‬מקטלג‪ ,‬משווה‪ ,‬ומנסה לייצר אסטרטגיות מנטליות לשרידה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך אנחנו חיים חיים המבוססים על אסטרטגיות השרידה המנטאליות המבולבלות‬
‫והמסולפות האלה‪.‬‬

‫הנקודה שלי היא שהמונח 'נוט‪-‬סלף' אומר בפשטות‪ :‬זה לא אני‪ .‬המונח מכוון לסייע להבחין בין‬
‫האני למה שהוא לא אני‪ ,‬ולשים את מה שהוא לא אני בפרספקטיבה הנכונה‪ .‬הוא לא מכוון לייצר‬
‫עצמך‪.‬‬ ‫לגבי‬ ‫רע‬ ‫להרגיש‬ ‫לך‬ ‫לגרום‬ ‫או‬ ‫האשמה‪,‬‬ ‫או‬ ‫אשמה‬
‫ברגע שמבינים מה בעיצוב שלנו הוא לא אנחנו‪ ,‬אפשר להכניס פנימה את המפגשים עם האחר בלי‬
‫הצורך לבנות סיפור מנטאלי סביבם‪ ,‬או לנסות להבין אותם‪ .‬אפשר פשוט ליהנות מההבדלים בין‬
‫העיצובים פשוט כפי שהם‪ -‬פשוט הבדלים‪.‬‬

‫האזורים הלא‪-‬מוגדרים שלנו הם בית הספר שלנו‪ ,‬ובסופו של דבר יש בהם פוטנציאל להיהפך‬
‫לחכמים‪ .‬המידע והחוויות שאנחנו מפנימים לתוכנו מבעד למרכזים הפתוחים שלנו‪ ,‬מעבירים‬
‫אותנו שיעורים‪ .‬הלא‪-‬מוגדר הוא מה שנועדנו להיות סקרנים לגביו‪ ,‬להימשך אליו‪ ,‬אבל הוא לא‬
‫אנחנו‪ .‬אנחנו נמשכים למה שאינו אנחנו‪ .‬באופן טבעי‪ ,‬אנחנו נמשכים לשונויות‪ ,‬כי זה מעניין‪.‬‬
‫השונות הזו שבאנו ללמוד אותה‪ -‬נותנת לנו פרספקטיבה חדשה על החיים‪ ,‬וכשאנחנו נפטרים מכל‬
‫הסילופים והעיוותים הפרספקטיבה הזו צלולה יותר‪.‬‬

‫אסטרטגיה וסמכות הם כלי קבלת החלטות שעוקפים ומתעלים על המיינד‪ .‬להיכנע לתודעת הגוף‬
‫שלנו‪ ,‬האסטרטגיה והסמכות שלנו‪ ,‬מאפשרת לנו‪ ,‬החלטה אחרי החלטה‪ ,‬להתיישר מחדש לנתיב‬
‫חיינו ולחיות נכון יותר כעצמנו‪ .‬בעיצוב האנושי‪ ,‬זוהי דרך הסרת ההתניות והתעוררות‪ .‬ככל‬
‫שאנחנו משתחררים מהתניות‪ ,‬אנחנו מתחילים לחיות את החיים שנועדנו לחיות‪ ,‬ולהכניס את‬
‫החיים שמחוץ לנו באמצעות המרכזים הפתוחים שלנו באופן נכון יותר עבורנו‪.‬‬
‫אנחנו מתחילים לחיות את החיים המלאים שלנו‪ ,‬המשלבים יחד את ההגדרה שלנו‪ ,‬ואת‬
‫הפתיחות שלנו באופן בריא‪ ,‬ללא עיוות‪ .‬זהו חופש! וברגע שאנחנו מצליחים להגיע למצב ההוויה‬
‫הזה‪ ,‬יש לנו את הפוטנציאל להיות סמכות חיצונית נקיה וצלולה‪ ,‬ולשתף את עצמנו עם אחרים‪.‬‬