‫‪mikud 2024‬‬

‫שאלון‬
‫‪saritsamuel2016@gmail.com‬‬
‫‪war "Iron‬‬
‫"‪Swords‬‬

‫(‪ 5‬יח״ל‪)806 ,‬‬

‫‪5.12.23‬‬

‫(‪ 5‬יח״ל‪)806 ,‬‬

‫מהדורת ‪2023-2024‬‬

‫פסיכומטרי‪ ,‬בגרות‪,GMAT, MY.GEVA ,‬‬

‫הוצאת ספרים יואל גבע‬

‫עדכני ל‪2023-2024 -‬‬

 ‫הקדמה‬
‫מורים ותלמידים יקרים‪,‬‬
‫אנו שמחים להגיש לכם חוברת הכנה ל קראת ה בגרות במתמטיקה‬
‫לשאלון ‪ 5 ) 581‬יחידות לימוד(‪.‬‬
‫ב ח וברת תמצאו את ‪ 49‬מבחני הבגרות שנערכו עד היום בשאלון ‪581‬‬
‫)מועדי חורף וקיץ(‪ ,‬עד ו כולל מועד ב ' ‪ ,‬קיץ ‪. 2023‬‬

‫מה מיוחד בחוברת זו?‬

‫לכל השאלות בחוב רת קיימים סרטוני וידאו הכוללים פתרונות מלאים‬
‫באתר ‪my.geva.co.il‬‬

‫כיצד צופים בסרטון פתרון?‬

‫נכנסים לאתר ‪my.geva.co.il‬‬

‫בוחרים את מספר יחידות הלימוד ונכנסים לפתרונות וידאו למבחני‬
‫בגרות ‪. 581‬‬
‫כעת ניתן לראות את פתרונות הווידאו לכל השאלות ממבחני הבגרות‪.‬‬
‫ה פתרונות לשני המבחנים הראשונים הם בחינם!‬

‫כיצד אנו ממליצים להיעזר בסרטוני הפתרון שבאתר ‪? my.geva‬‬

‫בכל שאלה שבה אתם מתקשים ‪ ,‬או שהתשובה הסופית שקיבלתם‬
‫אינה תואמת את התשובות המופיעות בסוף המבחן ‪ ,‬מומלץ לצפות‬
‫בסרטון ה פתרון המתאים ‪ .‬כ מו כן‪ ,‬אם קיים נושא שבו אתם מרגישים‬
‫צורך בחיזוק נוסף‪ ,‬מומלץ לצפות בכל סרטוני ה פתרו ן באותו נושא‪.‬‬
‫) מיון שאלות המבחנים לפי נושאים מופיע בהמשך החוברת ‪( .‬‬

‫בנוסף‪ ,‬ניתן לרכוש באתר ‪ my.geva.co.il‬מנוי לסרטוני פתרון‬

‫לשאלות מתוך ספרי הלימוד לשאלון ‪ , 581‬בהוצאת יואל גבע‪.‬‬
 ‫לתשומת ליבכם!‬

‫החל ממועד קיץ תשע"ד‪ , 2014 ,‬שאלון ‪ 581‬כולל ‪ 8‬שאלות ולא ‪ 9‬שאלות כפי‬
‫שהיה בעבר ‪.‬‬
‫)הפרק השני בשאלון כולל ‪ 2‬שאלות במקום ‪( . 3‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ה נושאים אינדוקציה מתמטית‪ ,‬בעיות תערובת וסדרות מעורבות‬
‫אינ ם נכלל ים עוד בתכנית הלימודים‪ .‬כדי להתאים את מבחנ י הבגרות למבנה‬
‫הבחינה העדכני ולתכנית הלימודים החלפנו את השאלות בנושא ים הנ"ל‬
‫בשאלות אחרות הנכללות בתכנית הלימודים‪.‬‬

‫זכו ת היוצרים על שאלות הלקוחות ממ בחני בגרות שמורות למדינת ישראל‪.‬‬

‫כל הזכויות על השאלות האחרות שמורות להוצאת הספרים יואל גבע‪.‬‬

‫אנו מאחלים ל כם הצלחה רבה בבחינת הבגרות‪.‬‬

‫יואל גבע – הוצאת הספרים‪ ,‬צוות האתר ‪my.geva.co.il‬‬
 ‫המבנה של שאלון ‪581‬‬
‫תלמידי ‪ 5‬יחידות לימוד נבחנים בשני שאלונים‪.‬‬
‫השאלון הראשון הוא ‪ 035581‬והשאלון השני הוא ‪. 035582‬‬

‫בשאלון ‪ 581‬שלושה פרקים‪.‬‬

‫משך הבחינה‪ :‬שלוש שעות ו חצי‪.‬‬
‫בסך הכול צריך לענות על ‪ 5‬שאלות מתוך ‪ 8‬שאלות‪.‬‬

‫המבנה של שאלון ‪: 035581‬‬

‫פרק ראשון – בעיות מילוליות‪ ,‬סדרות ‪ ,‬הסתבר ות‬
‫) ‪ 40‬נקודות(‪.‬‬
‫הפרק כולל ‪ 3‬שאלות‪ ,‬מתוכן יש לענות על ‪ 2‬שאלות‬
‫)לכל שאלה – ‪ 20‬נקודות(‪.‬‬

‫פרק שני – גיאומטריה וטריגונומטריה במישור ) ‪ 20‬נקודות( ‪.‬‬

‫הפרק כולל ‪ 2‬שאלות‪ ,‬מתוכן יש לענות על שאלה אחת‬
‫)לכל שאלה – ‪ 20‬נקודות(‪.‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות עם שורשים ריבועיים ‪,‬‬
‫ושל פונקציות טריגונומטריות ) ‪ 40‬נקודות( ‪.‬‬
‫הפרק כולל ‪ 3‬שאלות‪ ,‬מ תוכן יש לענות על ‪ 2‬שאלות‪.‬‬
‫)לכל שאלה – ‪ 20‬נקודות(‪.‬‬
‫בעמוד הבא מצור ף דף ההוראות לנבחן כפי שמופיע בטופס הבגרות של‬
‫שאלון ‪. 581‬‬
 ‫מיון שאלות המבחנים לפי נושאים‬

‫בעיות מילוליות‬
‫בעיות תנועה‬
‫‪ 1‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 5‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 13‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 18‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 22‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 30‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 35‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 43‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 47‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 61‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 66‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 70‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 84‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 89‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 94‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 99‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 115‬שאל ה ‪ , 1‬עמוד ‪ 120‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 132‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 139‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 161‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 168‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 175‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 184‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 191‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 199‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 207‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 217‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 226‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 235‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 245‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 255‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 265‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 276‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 287‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 295‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 303‬שאלה ‪. 1‬‬ ‫עמוד‬

‫בעיות הספק‬
‫‪ 9‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 26‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 39‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 52‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 57‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 75‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 80‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 104‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 109‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 126‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 147‬שאלה ‪, 1‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 154‬שאלה ‪. 1‬‬ ‫עמוד‬
 ‫סדרות‬
‫סדרה חשבונית‬
‫‪ 1‬שאלה ‪ 2‬סעיף ב‪ ,‬עמוד ‪ 13‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 18‬שאלה ‪, 2‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 35‬שאלה ‪ 2‬סעיף א‪ ,‬עמוד ‪ 39‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 47‬שאלה ‪ 2‬סעיף ב‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 52‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 66‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 70‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 75‬שאלה ‪, 2‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 104‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 126‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 148‬שאלה ‪, 2‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 169‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 218‬שאלה ‪ 2‬סעיף א ‪ ,‬עמוד ‪ 227‬שאלה ‪, 2‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 245‬שאלה ‪ , 1‬עמוד ‪ 304‬שאלה ‪. 2‬‬ ‫עמוד‬

‫סדרה הנדסית‬
‫עמוד ‪ 5‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 9‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 94‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 115‬שאלה ‪, 2‬‬
‫עמוד ‪ 121‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 155‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 176‬שאלה ‪ 2‬סעיפים א‪ ,‬ב ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 185‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 208‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 256‬שאלה ‪. 2‬‬

‫סדרה הנדסית אינסופית מתכנסת‬

‫עמוד ‪ 1‬שאלה ‪ 2‬סעיף א‪ ,‬עמוד ‪ 26‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 30‬שאלה ‪ 2‬סעיף א‪ ,‬עמוד‬
‫‪ 57‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 61‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 84‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 132‬שאלה ‪, 2‬‬
‫ע מוד ‪ 176‬שאלה ‪ 2‬סעיף ג ‪ ,‬עמוד ‪ 192‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 200‬שאלה ‪, 2‬‬
‫עמוד ‪ 208‬שאלה ‪ 2‬סעיף ב ‪ ,‬עמוד ‪ 218‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 236‬שאלה ‪, 2‬‬
‫עמוד ‪ 266‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 278‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 288‬שאלה ‪, 2‬‬
‫עמוד ‪ 296‬שאלה ‪. 2‬‬

‫סדר ות כלליות וכלל נסיגה‬

‫‪ 22‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 30‬שאלה ‪ 2‬סעיף ב‪ ,‬עמוד ‪ 35‬שאלה ‪ 2‬סעיף ב‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 43‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 47‬שאלה ‪ 2‬סעיף א‪ ,‬עמוד ‪ 80‬שאלה ‪, 2‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 89‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 99‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 110‬שאלה ‪ , 2‬עמוד ‪ 140‬שאלה ‪, 2‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 162‬שאלה ‪. 2‬‬ ‫עמוד‬
 ‫הסתברות‬
‫טבלה דו ממדית‬
‫עמוד ‪ 36‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 58‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 100‬שאלה ‪ 3‬סעיף א ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 297‬שאלה ‪ 3‬ללא סעיף ד ‪.‬‬

‫כפל וחיבור הסתברויות‪ ,‬דיאגרמת עץ‬

‫‪ 2‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 5‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 40‬שאלה ‪ 3‬סעיף א‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 48‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 53‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 85‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 121‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 169‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 177‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 237‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 247‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 257‬שאלה ‪. 3‬‬ ‫עמוד‬

‫נוסחת ברנולי – התפלגות בינומית‬

‫עמוד ‪ 22‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 40‬שאלה ‪ 3‬סעיף ב ‪ ,‬עמוד ‪ 81‬שאלה ‪, 3‬‬
‫עמוד ‪ 116‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 127‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 140‬שאלה ‪, 3‬‬
‫עמוד ‪ 155‬שאלה ‪. 3‬‬

‫בעיות המשלבות טבלה דו ממדית או דיאגרמת עץ‬

‫עם נוסחת ברנולי‬
‫‪ 10‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 14‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 19‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 26‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 31‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 43‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 62‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 66‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 71‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 76‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 90‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 95‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 163‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 100‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 105‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 110‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 133‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 148‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 185‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 193‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 201‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 209‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 219‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 228‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 267‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 279‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 288‬שאלה ‪, 3‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 297‬שאלה ‪ , 3‬עמוד ‪ 304‬שאלה ‪. 3‬‬ ‫עמוד‬
 ‫גאומטריה‬
‫בעיות עם משולשים ומרובעים )עם או בלי פרופורציה ודמיון(‬
‫עמוד ‪ 6‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 14‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 19‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 27‬שאלה ‪, 4‬‬
‫עמוד ‪ 36‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 48‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 95‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 100‬שאלה ‪, 4‬‬
‫עמוד ‪ 122‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 134‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 141‬שאלה ‪, 4‬‬
‫עמוד ‪ 258‬שאלה ‪ 4‬סעיפים א‪ -‬ג‪ ,‬עמוד ‪ 280‬שאלה ‪ 4‬ללא סעיף ה ) ‪. ( 2‬‬

‫בעיות עם מעגל )ללא פרופורציה ודמיון(‬

‫‪ 2‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 53‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 58‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 62‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 116‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 194‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 202‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 210‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 229‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 238‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 248‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 258‬שאלה ‪ 4‬סעיף ד‪ ,‬עמוד ‪ 268‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫עמוד ‪ 280‬שאלה ‪ 4‬סעיף ה ) ‪. ( 2‬‬

‫בעיות עם מעגל )כולל פרופורציה ודמיון(‬

‫‪ 10‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 23‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 31‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 40‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 44‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 67‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 71‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 76‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 81‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 85‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 90‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 105‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 111‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 127‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 149‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 156‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 164‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 170‬שאלה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 178‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 186‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 221‬שאל ה ‪, 4‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 289‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 298‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 305‬שאלה ‪. 4‬‬ ‫עמוד‬
 ‫טריגונומטריה‬
‫הערה‪ :‬ברוב הבעיות נדרש ידע בזהויות ומשוואות טריגונומטריות‪.‬‬

‫בעיות עם משולשים ומרובעים‬

‫‪ 2‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 6‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 15‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 20‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 44‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 49‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 76‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 81‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 86‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 100‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 164‬שא לה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 179‬שאלה ‪. 5‬‬ ‫עמוד‬

‫בעיות עם מעגל‬
‫‪ 10‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 23‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 27‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 31‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 36‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 40‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 54‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 58‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 63‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 67‬שאלה ‪ , 5‬עמו ד ‪ 72‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 91‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 96‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 106‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 111‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 116‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 122‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 128‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 134‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 142‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 149‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 156‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 170‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 186‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 194‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 202‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 211‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 221‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 229‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 239‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 249‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 259‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 269‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 280‬שאלה ‪ , 4‬עמוד ‪ 289‬שאלה ‪ , 5‬עמוד ‪ 298‬שאלה ‪, 5‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 305‬שאלה ‪. 5‬‬ ‫עמוד‬
 ‫חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי‬
‫חקירת פונקציות‬
‫פולינומים‬
‫עמוד ‪ 87‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 123‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 182‬שאלה ‪, 8‬‬
‫עמוד ‪ 187‬שאלה ‪ 6‬סעיף א ‪ ,‬עמוד ‪ 195‬שאלה ‪, 6‬‬
‫עמוד ‪ 290‬שאלה ‪ 6‬ללא סעיף ה ‪.‬‬

‫פונקציות רציונליות‬
‫‪ 7‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 11‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 20‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 24‬שאלה ‪, 6‬‬ ‫עמ וד‬
‫‪ 73‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 87‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 102‬שאלה ‪, 8‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 112‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 123‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 129‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 150‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 166‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 172‬שאלה ‪ 7‬סעיף א ‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 182‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 187‬שאלה ‪ 6‬סעיפים ב‪ ,‬ג ‪ ,‬עמוד ‪ 222‬שאלה ‪, 6‬‬ ‫עמוד‬
‫עמוד ‪ 250‬שאלה ‪ 6‬ללא סעיף ה ) ‪ , ( 2‬עמוד ‪ 260‬שאלה ‪ 6‬ללא סעיף ד ) ‪, ( 2‬‬
‫עמוד ‪ 292‬שאלה ‪ 8‬ללא סעיף ד‪ ,‬עמוד ‪ 299‬שאלה ‪ 6‬ללא סעיף ה‪,‬‬
‫עמוד ‪ 306‬שאלה ‪ 6‬ללא סעיף ב ) ‪. ( 2‬‬

‫פונקציות עם שורשים‬
‫‪ 28‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 37‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 55‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 72‬שאלה ‪, 6‬‬ ‫עמ וד‬
‫‪ 77‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 82‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 112‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 117‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 135‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 157‬שאלה ‪, 6‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 172‬שאלה ‪ 7‬סעיפים ב‪ -‬ד ‪ ,‬עמוד ‪ 180‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 188‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 203‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 213‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 223‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 230‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 240‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 251‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 282‬שאלה ‪ 6‬סעיפים א‪ -‬ב ‪ ,‬עמוד ‪ 300‬שאלה ‪ 7‬ללא סעיף ה‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 307‬שאלה ‪ 7‬ללא סעיף ד ‪.‬‬ ‫עמוד‬
 ‫פונקציות ללא תבנית אלגברי ת מפורשת‬
‫עמוד ‪ 3‬שאלה ‪ 6‬סעיפים א‪ -‬ג ‪ ,‬עמוד ‪ 41‬שאלה ‪, 6‬‬
‫עמוד ‪ 45‬שאלה ‪ 8‬סעיפים א‪ ,‬ב ‪ ,‬עמוד ‪ 64‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 69‬שאלה ‪ 8‬סעיף א‪,‬‬
‫עמוד ‪ 92‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 143‬שאלה ‪. 6‬‬

‫פונקציות טריגו נומטריות‬

‫‪ 3‬שאלה ‪ 7‬סעיפים א ‪ ,‬ב‪ ,‬עמוד ‪ 11‬שאלה ‪ 7‬סעיפים א‪ -‬ג‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 25‬שאלה ‪ 8‬סעיף א‪ ,‬עמוד ‪ 28‬שאלה ‪ 7‬סעיפים א ‪ ,‬ב‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 32‬שאלה ‪ 6‬סעיפים א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ה‪ ,‬עמוד ‪ 44‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 50‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 91‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 101‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 117‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 128‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 136‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 144‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 151‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 158‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 165‬שאלה ‪, 6‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 171‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 181‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 196‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 204‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 212‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 231‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 241‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 261‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 272‬שאלה ‪ 7‬סעיפים א‪ -‬ג ‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 283‬שאלה ‪ 7‬סעיפים א‪ -‬ה ‪ ,‬עמוד ‪ 291‬שאלה ‪ 7‬סעי ף ה ‪.‬‬ ‫עמוד‬
 ‫בעיות קיצון‬
‫בעיות קיצון גאומטריות‬
‫עמוד ‪ 3‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 37‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 50‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 107‬שאלה ‪, 8‬‬
‫עמוד ‪ 136‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 165‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 262‬שאלה ‪. 8‬‬

‫בעיות קיצון בפונקציות וגרפים‬

‫‪ 7‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 11‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 97‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 118‬שאלה ‪, 8‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 124‬שאלה ‪ 7‬סעיף ג‪ ,‬עמוד ‪ 130‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 145‬שאלה ‪, 8‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 159‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 172‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 182‬שאלה ‪ 8‬סעיף ד ‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 197‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 205‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 214‬שאלה ‪, 8‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 232‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 242‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 273‬שאלה ‪, 8‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 284‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 292‬שאלה ‪ 8‬סעיף ד ‪.‬‬ ‫עמוד‬

‫בעיות קיצון עם בעיות תנועה‬

‫עמוד ‪ 29‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 60‬שאלה ‪. 8‬‬

‫בעיות קיצון עם פונקציות טריגונומטריות‬

‫‪ 54‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 64‬תרגיל ‪ , 7‬עמוד ‪ 73‬תרגיל ‪ , 8‬עמוד ‪ 77‬תרגיל ‪, 6‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 82‬תרגיל ‪ , 6‬עמוד ‪ 101‬שאלה ‪ 6‬סעיף א ‪ ,‬עמוד ‪ 113‬שאלה ‪, 8‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 151‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 188‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 224‬שאלה ‪, 8‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 252‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 300‬שאל ה ‪ , 8‬עמוד ‪ 307‬שאלה ‪. 8‬‬ ‫עמוד‬
 ‫אינטגרלים‬
‫הערה‪ :‬חלק מהסעיפים בנושא זה נרשמו גם תחת הכותרת חקירת פונקציות‪.‬‬

‫פולינומים‬
‫עמוד ‪ 55‬שאלה ‪ , 7‬עמו ד ‪ 59‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 78‬שאלה ‪, 8‬‬
‫עמוד ‪ 172‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 195‬שאלה ‪ 6‬סעיף ג ‪ ,‬עמוד ‪ 290‬שאלה ‪ 6‬סעיף ה ‪.‬‬

‫פונקציות רציונליות‬
‫עמוד ‪ 49‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 63‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 69‬שאלה ‪, 8‬‬
‫עמוד ‪ 299‬שאלה ‪ 6‬סעיף ה‪ ,‬עמוד ‪ 300‬שאלה ‪ 7‬סעיף ה‪,‬‬
‫עמוד ‪ 306‬שאלה ‪ 6‬סעיף ב ) ‪. ( 2‬‬

‫פונקציות עם שורשים‬
‫עמוד ‪ 16‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 33‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 45‬שאלה ‪ , 7‬עמו ד ‪ 68‬שאלה ‪, 7‬‬
‫עמוד ‪ 112‬שאלה ‪ 7‬סעיף ו‪ ,‬עמוד ‪ 135‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 203‬שאלה ‪ 6‬סעיף ו ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 230‬שאלה ‪ 6‬סעיף ו ‪ ,‬עמוד ‪ 307‬שאלה ‪ 7‬סעיף ד ‪.‬‬

‫חילוק פולינומים‬
‫עמוד ‪ 15‬שאלה ‪. 6‬‬

‫פונקצי ות ללא תבנית אלגברית מפורשת‬

‫עמוד ‪ 3‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 45‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 107‬שאלה ‪, 7‬‬
‫עמוד ‪ 187‬שאלה ‪ 6‬סעיף ג ) ‪. ( 2‬‬
 ‫פונקציות טריגונומטריות‬
‫‪ 3‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 11‬שאלה ‪ 7‬סעיף ד‪ ,‬עמוד ‪ 16‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 25‬שאלה ‪ 8‬סעיף ב‪ ,‬עמוד ‪ 28‬שאלה ‪ 7‬סעיף ג‪ ,‬עמוד ‪ 41‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 59‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 68‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 96‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 106‬שאלה ‪, 6‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 124‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 128‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 151‬שאלה ‪, 7‬‬ ‫ע מוד‬
‫‪ 165‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 181‬שאלה ‪ 7‬סעיף ב ‪ ,‬עמוד ‪ 196‬שאלה ‪ 7‬סעיף ג ‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 204‬שאלה ‪ 7‬סעיף ו ‪ ,‬עמוד ‪ 212‬שאלה ‪ 6‬סעיף ד ‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 272‬שאלה ‪ 6‬סעיף ד‪ ,‬עמוד ‪ 283‬שאלה ‪ 6‬סעיף ו ‪,‬‬ ‫עמוד‬
‫‪ 291‬שאלה ‪ 7‬סעיף ה ‪.‬‬ ‫עמוד‬
 ‫אינטגרל הכולל את זיהוי הנגזרת הפנימית של פונקציה מורכבת‬
‫הערה‪ :‬חלק זה כולל פולינומים‪ ,‬פונקציות רציונליות‪ ,‬פונקציות עם שורשים‬
‫ופונקציות טריגונומטריות ‪ ,‬שבה ן לצורך מציאת האינטגרל יש לזהות‬
‫את הנגזרת הפנימית של פונקציה מורכבת‪.‬‬
‫עמוד ‪ 7‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 21‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 37‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 83‬שאלה ‪, 8‬‬
‫עמוד ‪ 86‬שאלה ‪ , 6‬עמוד ‪ 92‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 97‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 101‬שאלה ‪, 7‬‬
‫עמוד ‪ 112‬שאלה ‪ 6‬סעיף ה‪ ,‬עמוד ‪ 117‬שאלה ‪ 7‬סעיף ג‪ ,‬עמוד ‪ 157‬שאלה ‪, 6‬‬
‫עמוד ‪ 166‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 222‬שאלה ‪ 6‬סעיף ד ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 230‬שאלה ‪ 6‬סעיפים ג‪ -‬ד ‪ ,‬עמוד ‪ 250‬שאלה ‪ 6‬סעיף ה ) ‪, ( 2‬‬
‫עמוד ‪ 260‬שאלה ‪ 6‬סעיף ד ) ‪ , ( 2‬עמוד ‪ 270‬שאלה ‪. 6‬‬

‫נפח גוף סיבוב‬

‫עמוד ‪ 24‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 32‬שאלה ‪ 6‬סעיף ד ‪ ,‬עמוד ‪ 159‬שאלה ‪. 8‬‬

‫בעיות קיצון עם אינטגרלים‬

‫עמוד ‪ 20‬שאלה ‪ , 7‬עמוד ‪ 33‬שאלה ‪ , 8‬עמוד ‪ 41‬שאלה ‪. 8‬‬

‫פונקציות עם ערך מוחלט‬

‫הערה‪ :‬השאלות הבאות נרשמו גם תחת כותרות אחרות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬שאלה ‪ 6‬סעיף ג‪ ,‬עמוד ‪ 83‬שאלה ‪ 8‬סעיף ב ‪,‬‬
‫עמוד ‪ 282‬שאלה ‪ 6‬סעי פים ג‪ -‬ד ‪.‬‬
 ‫תוכן עניינים‬
‫מבחני בגרות – שאלון ‪581‬‬
‫‪1‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 1‬קיץ תשס"ט‪ , 2009 ,‬מועד א ‪. ........ . .... ...............‬‬
‫‪5‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 2‬קיץ תשס"ט‪ , 2009 ,‬מועד ב ‪. . .. . .............. .. ........‬‬
‫‪9‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 3‬חורף תש"ע‪.......... . .. . ........ . .................. 2010 ,‬‬
‫‪13‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 4‬קיץ תש"ע‪ , 2010 ,‬מועד א ‪.......... . .....................‬‬
‫מבחן בגרות מ ספר ‪ – 5‬קיץ תש"ע‪ , 2010 ,‬מועד ב ‪18 ........... .. ....................‬‬
‫‪22‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 6‬חורף תשע"א‪....... . ................................ 2011 ,‬‬
‫‪26‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 7‬קיץ תשע"א‪ , 2011 ,‬מועד א ‪.... . . . .......................‬‬
‫‪30‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 8‬קיץ תשע"א‪ , 2011 ,‬מ ועד ב ‪..... . . . ......................‬‬
‫‪35‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 9‬חורף תשע"ב‪.... .. .................................. 2012 ,‬‬
‫‪39‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 10‬קיץ תשע"ב‪ , 2012 ,‬מועד א ‪... . .... . ....................‬‬
‫‪43‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 11‬קיץ תשע"ב‪ , 2012 ,‬מועד ב ‪....... ......................‬‬
‫‪47‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 12‬חורף תשע"ג‪. . . ......... ........................... 2013 ,‬‬
‫‪52‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 13‬קיץ תשע"ג‪ , 2013 ,‬מועד א ‪. ........ .... . ...............‬‬
‫‪57‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 14‬קיץ תשע"ג‪ , 2013 ,‬מועד ב ‪... .... ......................‬‬
‫‪61‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 15‬חורף תשע"ד‪.. ...... ...... .. ..... . ................ 2014 ,‬‬
‫‪66‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 16‬קיץ תשע"ד‪ , 2014 ,‬מועד א‪... ...... .......... . ....... .‬‬
‫‪70‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 17‬קיץ תשע"ד‪ , 2014 ,‬מועד ב‪... ...... ........... . ....... .‬‬
‫‪75‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 18‬קיץ תשע"ד‪ , 2014 ,‬מועד ג‪... ...... ........... . ... .... .‬‬
‫‪80‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 19‬חורף תשע" ה ‪.. ...... ........... . .................. 2015 ,‬‬
‫‪84‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 20‬קיץ תשע" ה ‪ , 2015 ,‬מועד א‪... ...... ........... . ...... .‬‬
‫‪89‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 21‬קיץ תשע" ה ‪ , 2015 ,‬מועד ב‪... ...... ........... . ....... .‬‬
‫‪94‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 22‬חורף תשע" ו ‪.. ...... ......... . .. . .................. 2016 ,‬‬
‫‪99‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 23‬קיץ תשע" ו ‪ , 2016 ,‬מועד א‪... ...... ....... . .... . ...... .‬‬
‫‪104‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 24‬קיץ תשע" ו ‪ , 2016 ,‬מועד ב‪... ...... .......... . ....... .‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 25‬חורף תשע" ז ‪109 .. ...... ......... . .. . .................. 2017 ,‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 26‬קיץ תשע" ז ‪ , 2017 ,‬מועד א‪115 ... ...... ....... . .... . ...... .‬‬
‫‪120‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 27‬קיץ תשע" ז ‪ , 2017 ,‬מועד ב‪... ...... .......... . ....... .‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 28‬חורף תשע" ח ‪126 .. ...... . .... .... .. . .................. 2018 ,‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 29‬קיץ תשע" ח ‪ , 2018 ,‬מועד א‪132 ... ...... . ...... .... . ...... .‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 30‬קיץ תשע" ח ‪ , 2018 ,‬מועד ב‪139 ... ...... .......... . ....... .‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 31‬חורף תשע" ט ‪147 .. ...... . ........ .. . .................. 2019 ,‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 32‬קיץ תשע" ט ‪ , 2019 ,‬מועד א‪154 ... ...... . ...... .... . ...... .‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 33‬קיץ תשע" ט ‪ , 2019 ,‬מועד ב‪161 ... ...... .......... . ....... .‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 34‬חורף תש "ף ‪.......... . ........ .. . .................. 2020 ,‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 35‬קיץ תש "ף ‪ , 2020 ,‬מועד א‪........... . ...... .... . ...... .‬‬
‫מבחן בגרות מספר ‪ – 36‬קיץ תש "ף ‪ , 2020 ,‬מועד ב‪... .. ...... .......... . ....... .‬‬
‫‪191‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 37‬חורף תשפ"א‪.... .. ................................ 2021 ,‬‬
‫‪199‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 38‬חורף תשפ"א‪ , 2021 ,‬מועד נבצרים‪.... .. ............‬‬
‫‪207‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 39‬חורף תשפ"א‪ , 2021 ,‬מועד מאוחר‪..... .. ............‬‬
‫‪217‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 40‬קיץ תשפ"א‪ , 2021 ,‬מועד א‪.......... .. ................‬‬
‫‪226‬‬ ‫מב חן בגרות מספר ‪ – 41‬קיץ תשפ"א‪ , 2021 ,‬מועד מיוחד‪... .. .................‬‬
‫‪235‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 42‬קיץ תשפ"א‪ , 2021 ,‬מועד ב ‪. ........... .. ...............‬‬
‫‪245‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 43‬חורף תשפ" ב ‪.. . .................. .................. 202 2 ,‬‬
‫‪255‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 44‬חורף תשפ" ב ‪ , 202 2 ,‬מועד נבצרים‪.. .. ................‬‬
‫‪265‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 4 5‬קיץ תשפ" ב ‪ , 202 2 ,‬מועד א‪..... .. .......................‬‬
‫‪276‬‬ ‫מ בחן בגרות מספר ‪ – 4 6‬קיץ תשפ" ב ‪ , 202 2 ,‬מועד ב‪...... .. .......................‬‬
‫‪287‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 47‬חורף תשפ"ג‪........................................ 2023 ,‬‬
‫‪295‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 48‬קיץ תשפ"ג‪ , 2023 ,‬מועד א‪............................ ..‬‬
‫‪303‬‬ ‫מבחן בגרות מספר ‪ – 49‬קיץ תשפ"ג‪ , 2023 ,‬מועד ב‪...............................‬‬

‫דף נוסחאות – ‪ 5‬יחידות לימוד‬

 ‫מבחן בגרות מספר ‪1‬‬
‫קיץ תשס"ט‪ ,2009 ,‬מועד א‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫רוכב אופניים יצא בשעה ‪ 08 : 00‬מעיר ‪ , A‬ורוכב אופניים שני יצא‬ ‫‪.1‬‬
‫בשעה ‪ 09 : 00‬מעיר ‪ . A‬כל אחד מהרוכבים רכב במהירות קבועה לעיר ‪. B‬‬
‫המרחק בין ‪ A‬ל‪ B -‬הוא ‪ 45‬ק"מ‪ .‬כאשר הרוכב הראשון הגיע לעיר ‪, B‬‬
‫הרו כב השני עדיין לא הגיע לעיר ‪ B‬והיה במרחק של ‪ 25‬ק"מ ממנה‪.‬‬
‫מהירות הרוכב הראשון גדולה ב‪ m -‬קמ"ש ממהירות הרוכב השני‪,‬‬
‫וידוע כי ‪. 0 < m < 5‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ m‬את שני הפתרונות האפשריים למהירות הרוכב השני‪.‬‬
‫ב‪ .‬נסמן את שני הפתרונות שהבעת בסעיף א' ב‪ x1 -‬וב‪. x 2 -‬‬
‫מצא עבור אילו ערכי ‪ m‬מתקיים ‪. x1 − x 2 < 11‬‬

‫א‪ .‬נתונות שתי סדרות הנדסיות אינסופיות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ a1 , a 2 , a 3 , ...‬ו‪. b1 , b 2 , b3 , ... -‬‬
‫מנת הסדרה האחת היא ‪ q1‬ומנת הסדרה השנייה היא ‪. q 2‬‬
‫נסמן‪. M = a1b1 + a 2 b 2 + a 3b3 + ... , K = b1 + b 2 + b3 + ... , S = a1 + a 2 + a 3 + ... :‬‬
‫= ‪. q1 + q 2‬‬‫= ‪ . S ⋅ K‬הוכח‪2q1q 2 :‬‬ ‫נתון‪M :‬‬

‫ב ‪ .‬בסדרה חשבונית האיבר התשיעי גדול פי ‪ 4‬מהאיבר הראשון‪.‬‬

‫אם מחלקים את האיבר השישי באיבר השני מקבלים ‪ 2‬ושארית ‪. 1‬‬
‫מצא את האיבר הראשון ואת הפרש הסדרה‪.‬‬
‫הערה ‪ :‬אין קשר בין סעיף א לסעיף ב‪.‬‬

‫‪1‬‬
 ‫ידוע כי בכפר מסוים ‪ 20%‬מהתושבים חולים במחלת מעיים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫רופא הכפר בדק את כל התושבים‪.‬‬
‫‪ 90%‬מהחולים בכפר אובחנו על ידו כחולים‪ ,‬ו‪ 10% -‬מהבריאים בכפר‬
‫אובחנו על ידו כ חולים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו אחוז התושבים בכפר שלגביהם הרופא ביצע אבחנה שגויה?‬
‫הרופא נתן תרופה לכל מי שאובחן על ידו כחולה‪.‬‬
‫התרופה גרמה לפריחה אצל ‪ 60%‬מהחולים שאובחנו כחולים‪,‬‬
‫ואצל ‪ 25%‬מהבריאים שאובחנו כחולים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי ההסת ברות שתושב בכפר הוא חולה‪ ,‬אם ידוע שיש לו פריחה?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪A‬‬
‫‪N‬‬
‫‪ ABC‬הוא משולש שווה‪ -‬צלעות החסום במעגל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪ N‬ו‪ P -‬הן נקודו ת על המעגל‪.‬‬
‫‪S‬‬
‫‪ BN‬ו‪ AP -‬נפגשים בנקודה ‪) S‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪ . PC  BN :‬הוכח כי‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫א‪ .‬המשולש ‪ BSP‬הוא שווה‪ -‬צלעות‪.‬‬
‫‪P‬‬
‫ב‪ .‬המרובע ‪ SPCN‬הוא מקבילית‪.‬‬
‫ג‪. AN = PC .‬‬

‫בטרפז שווה‪ -‬שוקיים ‪(AB  DC) ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪B‬‬ ‫אורך הבסיס הגדול ‪ CD‬הוא ‪, a‬‬
‫אורך הבסיס הקטן ‪ AB‬הו א ‪b‬‬
‫‪d‬‬ ‫ואורך השוק הוא ‪. d‬‬
‫‪β‬‬ ‫הזווית ליד הבסיס הגדול ‪DC‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪C‬‬ ‫היא ‪) β‬ראה ציור(‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי אורך אלכסון הטרפז הוא ‪. ab + d 2‬‬
‫ב‪ .‬הזווית בין אלכסון הט רפז ובין הבסיס הגדול של הטרפז היא ‪. α‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪sin α = a 2 − ab‬‬ ‫הוכח כי אם ‪ , α + β = 90‬אז‬
‫)‪sin(β − α‬‬ ‫‪2b 2‬‬

‫‪2‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪y‬‬ ‫בציור שלפניך מוצגות סקיצות‬ ‫‪.6‬‬

‫של שני גרפים‪ :‬גרף ‪ I‬וגרף ‪. II‬‬
‫אחד הגרפים הוא הגרף של פונקציית‬
‫‪II I‬‬
‫הנגזרת )‪ , f '(x‬והגרף הא חר הוא הגרף‬
‫של פונקציית הנגזרת השנייה )‪. f "(x‬‬
‫א‪ .‬איזה גרף הוא של )‪, f '(x‬‬
‫‪−1 −0.6‬‬ ‫‪x‬‬
‫‪0.4‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ואיזה גרף הוא של )‪ ? f "(x‬נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את שיעורי ה‪ x -‬של נקודות הקיצון‬
‫של הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את שיעורי ה‪ x -‬של נקודות הפיתול של הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוכח שהשטח המוגבל על ידי גרף ‪ II‬וציר ה‪) x -‬השטח המקווקו בציור(‬
‫שווה לשטח המוגבל על ידי גרף ‪ II‬והצירים )השטח המנוקד בציור(‪.‬‬

‫‪y‬‬
‫נתונה הפונקציה )‪. f (x)= x − sin(2x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬הראה כי ‪. f '(x) = 2sin 2 x‬‬
‫נקודות קיצון?‬ ‫ב‪ ( 1 ) .‬האם לפונקציה )‪ f (x‬יש‬
‫‪x‬‬ ‫נמק ‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬האם לפונקציה )‪ f (x‬יש נקודות פיתול? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בציור שלפניך מוצג הגרף של הפונקציה‬
‫‪ g(x)= x + sin 2 x‬בתחום ‪. −π ≤ x ≤ π‬‬
‫בתחום הנתון מצא את כל השטח המוגבל‬
‫על ידי הגרף של )‪ g(x‬ועל ידי הישר ‪. y = x‬‬

‫נתון משולש שאחת מצלעותיו היא ‪ 10‬ס"מ‪ ,‬וגובה המשולש לצלע זו‬ ‫‪.8‬‬
‫הוא ‪ 5‬ס"מ ‪) .‬המשולש אינו קהה‪ -‬זווית ‪(.‬‬
‫א‪ .‬מבין כל המשולשים שהם כאלה‪ ,‬מצא את צלע ות המשולש‬
‫שהיקפו מינימלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הן תכונות המשולש שאת צלעותיו מצאת בסעיף א'?‬

‫‪3‬‬
‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 1‬קיץ תשס"ט‪ , 2009 ,‬מועד א ‪:‬‬

‫‪ . 1‬א‪. x 2 = 25 − m − m − 130m + 625 , x1 = 25 − m + m − 130m + 625 .‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ב‪. 4 < m < 5 .‬‬
‫‪ . 2‬ב‪. d = 3 , a1 = 8 .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 10% .‬ב‪27 .‬‬
‫‪. 32‬‬
‫‪ . 6‬א‪ .‬גרף ‪ , f '(x) – I‬גרף ‪. f "(x) – II‬‬
‫ב‪ x = 0 .‬מינימום‪ x = −1 ,‬מקסימום‪.‬‬
‫ג‪. x = −0.6 , x = 0.4 , x = 1 .‬‬
‫‪ . 7‬ב‪ ( 1 ) .‬לא‪ ( 2 ) .‬כן‪ .‬ג‪. π .‬‬
‫‪ . 8‬א‪ 10 .‬ס"מ‪ 5 2 ,‬ס"מ‪ 5 2 ,‬ס"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשולש הוא ישר זווית ושווה‪ -‬שוקיים‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪2‬‬
‫קיץ תשס"ט‪ ,2009 ,‬מועד ב‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬
‫הולך רגל יוצא כל בוקר להליכה לאורך‬ ‫‪.1‬‬
‫הדרך חזרה‬ ‫מסלול שאורכו הכולל הוא ‪ 24‬ק"מ‪.‬‬
‫הוא יוצא מביתו לכיוון מזרח והולך ‪ m‬ק"מ‪.‬‬
‫אחר כך הוא פונה צפונה והולך ‪ 1.5‬שעות‪.‬‬
‫צפונה‬
‫לאחר מכן הוא חוזר לביתו בדרך הקצרה‬
‫ביותר )ראה ציור(‪ .‬בדרכו חזרה הוא הולך‬
‫יציאה‬
‫מזרחה‬ ‫‪ 60‬דקות פחות מהזמן שבו הוא הולך‬
‫בשני הכיוונים יחד‪ ,‬מזרחה וצפונה‪.‬‬
‫בכל קטעי הדרך הוא הולך באותה מהירות קבועה‪ .‬חשב את ‪. m‬‬

‫נתונה סדרה הנדסית שכל ‪ n‬האיברים שלה הם חיוביים‪ .‬סכום ‪n − 3‬‬ ‫‪.2‬‬
‫האיברים האחרונים גדול פי ‪ 8‬מסכום ‪ n − 3‬האיברים הראשונים‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את מנת הסדרה‪.‬‬
‫‪Sn = a1 + a 2 + a 3 + ... +a n‬‬ ‫ב‪ .‬נתון כי ‪ n‬הוא מספר זוגי‪ .‬נסמן‪:‬‬
‫‪Tn = a1 − a 2 + a 3 − ... − a n‬‬
‫‪Sn‬‬
‫‪.‬‬ ‫) ‪ a1 , a 2 , a 3 , ... , a n‬הם איברי הסדרה הנתונה(‪ .‬חשב את היחס‬
‫‪Tn‬‬

‫בשכבה י"א יש שתי כיתות‪ :‬י"א ‪ 1‬ו‪ -‬י"א ‪. 2‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בכית ה י"א ‪ 1‬יש ‪ 40‬תלמידים‪ ,‬ולמחציתם יש מחשב נישא‪.‬‬
‫בכיתה י"א ‪ 2‬יש ‪ 35‬תלמידים‪ ,‬ול‪ 40% -‬מהם יש מחשב נישא‪.‬‬
‫א‪ .‬בחרו באקראי תלמיד משכבה י"א‪ ,‬ונמצא שיש לו מחשב נישא‪.‬‬
‫מהי ההסתברות ש הוא לומד בכיתה י"א ‪? 2‬‬
‫ב‪ .‬בחרו באקראי בזה אחר זה )בלי החזרה( ‪ 2‬תלמידים מכיתה י"א‪, 1 -‬‬
‫ובאותו אופן בחרו ‪ 2‬תלמידים מכיתה י"א ‪. 2‬‬
‫מהי ההסתברות ש ל‪ 2 -‬התלמידים מכיתה י"א ‪ 1‬וגם ל‪ 2 -‬התלמידים‬
‫מכיתה י"א ‪ 2‬אין מחשב נישא?‬

‫‪5‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫במשולש שווה‪ -‬שוקיים ‪(AC = AB) ABC‬‬ ‫‪.4‬‬

‫חסום מלבן ‪ GFED‬כך שהקדקודים ‪ D‬ו‪E -‬‬
‫‪A‬‬ ‫מונחים על הצלע ‪ , AB‬והקדקודים ‪ F‬ו‪G -‬‬
‫‪D‬‬
‫מונחים על הצלעות ‪ BC‬ו‪ CA -‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪G‬‬ ‫נקודה ‪ , L‬הנמצאת על צלע המלבן ‪, GF‬‬
‫היא מפגש התיכונים במשולש ‪. ABC‬‬
‫‪L‬‬ ‫‪E‬‬ ‫דרך הנקודה ‪ L‬העבירו אנך לצלע ‪, BC‬‬
‫החותך את ‪ BC‬בנקודה ‪) K‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪B‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. ∆KAB  ∆KLF  ∆EFB :‬‬

‫אם נתון‪ 18 :‬ס"מ = ‪ 15 , BC‬ס"מ = ‪, AB‬‬

‫חשב‪:‬‬
‫ב‪ .‬את אורך הקטע ‪ . KF‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬את אורך הקטע ‪ . FE‬נמק‪.‬‬

‫בטרפז שווה‪ -‬שוקיים ‪ ABCD‬הזווית שליד הבסיס הגדול היא ‪. α‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ E‬היא נקודה על השוק ‪ AD‬כך ש‪) ECD = β -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון כי אורך השוק של הטרפז שווה לאורך הבסיס הקטן ‪. AB‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את היחס‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫בין שטח המשולש ‪ DEC‬לשטח‬

‫‪. ‬‬
‫‪S∆DEC ‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪ BDC‬‬ ‫המשולש‬
‫‪ S∆BDC ‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ , AEC = 90 :‬אורך האלכסון הטרפז‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫גדול פי ‪ 1.5‬מא ורך הבסיס הקטן ‪. AB‬‬
‫‪S∆DEC‬‬
‫‪.‬‬ ‫חשב את היחס‬
‫‪S∆BDC‬‬

‫‪6‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= )‪f (x‬‬ ‫‪cos x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪y‬‬
‫‪1 − sin x‬‬
‫בחלק מהתחום ‪) − 32π < x < π2‬ראה ציור(‪.‬‬
‫מעבירים משיק לגרף הפונקציה‬
‫בנקודת החיתוך של הגרף עם ציר ה‪. y -‬‬
‫‪x‬‬
‫מצא את השטח המוגבל על ידי גרף‬
‫הפונקציה‪ ,‬על ידי המשיק ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪. a ≠ b ; a , b > 0 ; f (x) = x − a‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪x−b‬‬
‫המשיקים לגרף הפונקציה בנקודת החיתוך עם הצירים מקבילים זה לזה‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכ ח כי ‪. a = 2b‬‬
‫הצב ‪ , a = 2b‬וענה על הסעיפים ב‪ -‬ז )הבע באמצעות ‪ b‬במידת הצורך(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f (x‬המקבילות לצירים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא תחומי עלייה וירידה של הפונקציה )‪) f (x‬אם יש כאלה(‪ .‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא נקודות חיתוך של הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫ה‪ .‬מצא תחומי קעירות כלפי מעלה ∪ וכלפי מטה ∩ ‪.‬‬
‫ו‪ .‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ז‪ .‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עבור ‪. b < 0‬‬
‫נמק את שיקוליך בשרטוט הגרף עבור תחומי עלייה וירידה‬
‫ועבור תחומי קעירות כלפי מעלה וכלפי מטה‪.‬‬

‫=‪. f‬‬
‫)‪(x‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪x 2 − 24‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪y‬‬
‫העבירו ישר המשיק לגרף הפונקציה‬
‫בנקודה ‪ A‬שבה ‪ . x = t‬מנקודה ‪A‬‬
‫העבירו ישר המקביל לציר ה‪x -‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬ ‫וחותך את גרף הפונקציה בנקודה ‪. B‬‬
‫בנקודה ‪ B‬העבירו עוד משיק לגרף‬
‫‪x‬‬
‫הפונקציה‪ .‬המשיקים נפגשים בנקודה ‪C‬‬
‫‪C‬‬ ‫שעל ציר ה‪) y -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫א‪ .‬הראה כי הפונקציה זוגית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ה שטח המינימלי של המשולש ‪. ABC‬‬

‫‪7‬‬
 ‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 2‬קיץ תשס"ט‪ , 2009 ,‬מועד ב ‪:‬‬
‫‪. m = 8 .1‬‬
‫‪ . 2‬א‪ . 2 .‬ב‪. −3 .‬‬
‫‪ . 17‬ב‪. 221 = 0.086 .‬‬
‫‪19‬‬ ‫‪ . 3‬א‪7 = 0.4118 .‬‬

‫‪ . 4‬ב‪ 3 .‬ס"מ‪ .‬ג ‪ 4.8 .‬ס"מ‪.‬‬

‫‪sin1 12 α sin β‬‬
‫= ‪ . (1 + 2cos α)sin β‬ב‪. 0.1562 .‬‬ ‫‪ . 5‬א‪.‬‬
‫)‪sin(α + β‬‬ ‫)‪sin α sin(α + β‬‬
‫‪2‬‬

‫= ‪. 3− 2 2‬‬ ‫‪0.1716 . 6‬‬

‫‪ . 7‬ב‪ . y = 1 , x = b .‬ג‪ .‬עלייה‪ x > b :‬או ‪ ; x < b‬ירידה‪ :‬אין‪ .‬ד‪. (2b;0) , (0;2) .‬‬
‫ה‪. x > b : ∩ ; x < b : ∪ .‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫ז‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪ . 8‬ב‪. 216 = 62.35 .‬‬

‫‪12‬‬

‫‪8‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪3‬‬
‫חורף תש"ע‪2010 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫שני צינורות‪ ,‬צינור ‪ I‬וצינור ‪ , II‬ממלאים יחד במים את כל הנפח‬ ‫‪.1‬‬

‫של בריכה במשך ‪ 6‬ש עות )קצב הזרמת המים של כל אחד מהצינורות‬
‫אינו משתנה(‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬צינור ‪ I‬מילא לבדו רבע מנפח הבריכה‪ ,‬וצינור ‪ II‬מילא‬
‫לבדו עוד רבע מנפח הבריכה‪ ,‬וכך התמלא חצי מנפח הבריכה במשך‬
‫‪ m‬שעות‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ m‬את הזמן הדרוש לצינור ‪ I‬למלא את כל נפח‬
‫הבריכה לבדו‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא עבור איזה ערך של ‪ m‬יש פתרון אחד לבעיה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי כאשר כמות המים בבריכה היא ‪ 70%‬מנפח הבריכה‪ ,‬צינור ‪I‬‬
‫ממלא לבדו את נפח הבריכה הנותר במשך ‪ 3‬שעות‪.‬‬
‫מצא את ‪ m‬במקרה זה‪.‬‬

‫‪a1 , a 2‬‬ ‫נתונות שתי סדרות הנדסיות‪, ... , a n :‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪b1 , b 2‬‬ ‫‪, ... , b n‬‬
‫הסדרות מקיימות‪. b 4 = a11 , b1 = a 2 :‬‬
‫א‪ .‬הראה כי לכל ‪ n‬טבעי מתקיים‪. bn = a 3n −1 :‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי מנת הסדרה ‪ a1 , a 2 , a 3 , ...‬היא ‪. 2‬‬
‫= ‪. a1 + a 2 + a 3 + ... +a 3n‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מתקיים‪k :‬‬
‫הבע באמצעות ‪ k‬את הסכום ‪. b1 + b 2 + b3 + ... + b n‬‬

‫‪9‬‬
 ‫בוחרים באקראי ‪ 3‬אנשים מעיר גדולה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ההסתברות ששלושתם הם בעלי השכלה גבוהה היא ‪. 0.064‬‬
‫ההסתברות לבחור באקראי אדם שמרכיב משקפיים מבין בעלי השכלה‬
‫גבוהה בעיר קטנה פי ‪ 2‬מההסתברות לבחור באקראי אדם שמרכיב‬
‫משקפיים מבין אלו שאינם בעלי השכלה גבוהה‪.‬‬
‫א‪ .‬ידוע שאדם מהעיר מרכיב משקפיים‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהוא בעל השכל ה גבוהה?‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי ‪ 4‬אנשים מבין תושבי העיר שאינם בעלי השכלה‬
‫‪. 256‬‬
‫גבוהה‪ .‬ההסתברות שארבעתם אינם מרכיבים משקפיים היא ‪81‬‬

‫מהי ההסתברות שאדם בעיר מרכיב משקפיים והוא גם בעל השכלה‬

‫גבוהה?‬

‫פ רק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪E‬‬ ‫במעגל שמרכזו ‪ O‬חסום מרובע ‪. ABCD‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ DC‬הוא קוטר‪ .‬המשכי הצלעות ‪DA‬‬
‫‪A‬‬
‫‪B‬‬ ‫ו‪ CB -‬נפגשים בנקודה ‪) E‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪. BOC = α , OB  DE :‬‬
‫‪D‬‬
‫‪O‬‬
‫‪C‬‬ ‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬את ‪. ABO‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי שטח המשולש ‪ OBC‬שווה לש טח‬
‫המשולש ‪. BEA‬‬
‫הוכח כי ‪. ∆OBC ≅ ∆BEA‬‬

‫‪ B , A‬ו‪ C -‬הן נקודות על מעגל שמרכזו ‪. M‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ AC‬ו‪ BM -‬נחתכים בנקודה ‪) D‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪M‬‬ ‫נתון‪, CBM = 2ACB :‬‬
‫‪C‬‬ ‫שטח המשולש ‪ CBD‬גדול פי ‪1.5‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪A‬‬
‫משטח המשולש ‪. CDM‬‬
‫‪B‬‬ ‫חשב א ת ‪. CBM‬‬

‫‪10‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪. b > 2 , f (x) = (x 2− b‬‬

‫‪2‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪x −4‬‬
‫א‪ .‬מצא )הבע באמצעות ‪ b‬במידת הצורך(‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬את תחום ההגדרה של הפונקציה‪ ,‬ואת האסימפטוטות שלה‬
‫המקבילות לצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את השיעורים של נקודות החיתוך של הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬את השיעורים של נקודות הקיצון של הפונקציה‪ ,‬ו קבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬על פי הסקיצה של גרף הפונקציה‪ ,‬מצא את התחום שבו פונקציית‬
‫הנגזרת )‪ f '(x‬שלילית וגם פונקציית הנגזרת השנייה )‪ f ''(x‬שלילית‬
‫‪ ,‬אם ידוע כי ל‪ f (x) -‬יש נקוד ת פיתול אחת בלבד‪ .‬נמק‪.‬‬

‫= )‪ f (x‬בתחום ‪. −3π ≤ x ≤ 3π‬‬

‫) (‬
‫‪2cos 2 x2 − 1‬‬
‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬
‫) ‪2cos 2 ( x2‬‬
‫א‪ .‬הראה כי הפונקציה )‪ f (x‬היא זוגית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את האסימפטוטות האנכיות של הפונקציה בתחום הנתון‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפונקציה יש שלוש נקודות מקסימום בת חום הנתון‪.‬‬
‫מצא את השיעורים של נקודות אלה‪.‬‬
‫ד‪ .‬העבירו ישר דרך נקודות המקסימום של הפונקציה‪.‬‬
‫מצא בתחום ‪ −π ≤ x ≤ π‬את השטח המוגבל על ידי הישר‪ ,‬על ידי גרף‬
‫הפונקציה‪ ,‬על ידי שתי האסימפטוטות של הפונקציה ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬

‫‪y‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪. a > 0 , f (x) = ax‬‬ ‫‪.8‬‬

‫מנקודה )‪ ( b > 0 ) B(b;0‬העבירו אנך לציר ה‪. x -‬‬
‫‪ C‬היא נקודה כלשהי על גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫מנקודה ‪ C‬העבירו ישר המקביל לציר ה‪x -‬‬
‫וחותך את האנך בנקודה ‪. D‬‬
‫‪E‬‬
‫הנקודה ‪ E‬היא אמצע הקטע ‪) BD‬ראה ציור( ‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪x‬‬ ‫נתון כי ע בור )‪ C(2;4‬שטח המשולש ‪CBE‬‬
‫הוא מקסימלי‪.‬‬
‫מצא את הערך של ‪ a‬ואת הערך של ‪. b‬‬

‫‪11‬‬
 ‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 3‬חורף תש"ע‪: 2010 ,‬‬
‫‪ . 1‬א‪ . 2m ± 2 m 2 − 6m ( 1 ) .‬הפתרון ק יים בתנאי ש‪. m = 6 ( 2 ) . m ≥ 6 -‬‬
‫ב‪. m = 6.25 .‬‬
‫‪ . 2‬ב‪. 72 k .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 0.25 .‬ב‪. 0.05 .‬‬
‫‪ . 4‬א‪. 90 − α2 .‬‬
‫‪. CBM = 41.41 . 5‬‬
‫‪y‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ ( 1 ) .‬תחום הגדרה‪. x ≠ −2 , x ≠ 2 :‬‬
‫אסימפטוטות‪. y = 1 , x = −2 , x = 2 :‬‬

‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪x‬‬ ‫) ‪.  0; − b  , (b;0) ( 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ 4 4 − b2 ‬‬
‫מקסימום‪.‬‬ ‫‪ b; 4 ‬‬ ‫) ‪ (b;0) ( 3‬מינימום‪,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪. 4 < x < 2 .‬‬
‫‪b‬‬
‫( ‪ .‬ד‪. 2 .‬‬ ‫‪−2π; 12‬‬ ‫(‪) ,( ) ,‬‬
‫‪0; 12‬‬ ‫‪2π; 12‬‬ ‫)‬ ‫‪ . 7‬ב‪ . x =−3π , x = −π , x = π , x = 3π .‬ג‪.‬‬
‫‪. b = 6 , a = 8 .8‬‬

‫‪12‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪4‬‬
‫קיץ תש"ע‪ ,2010 ,‬מועד א‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫רוכב אופניים אחד יצא ממקום ‪ A‬אל מקום ‪ , B‬ובאותה שעה בדיוק‬ ‫‪.1‬‬
‫יצא רוכב אופניים אחר ממקום ‪ B‬אל מקום ‪. A‬‬
‫כעבור ‪ 4‬שעות נפגשו רוכבי האופניים‪ .‬הזמן‪ ,‬שנדרש לרוכב האופניים‬
‫שיצא מ‪ A -‬לעבור את הדרך שבין ‪ A‬ל‪ , B -‬גד ול ב‪ 108 -‬דקות מהזמן‬
‫שנדרש לרוכב האופניים שיצא מ‪ B -‬לעבור דרך זו‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את היחס בין המהירות של רוכב האופניים שיצא מ‪ B -‬לבין‬
‫המהירות של רוכב האופניים שיצא מ‪. A -‬‬
‫ב‪ .‬מצא בכמה שעות עבר כל אחד מרוכבי האופניים את הדרך‬
‫שבין ‪ A‬ל‪. B -‬‬

‫נתונה סדרה חשבונית שיש בה ‪ n‬איברים )‪. (n > 1‬‬ ‫‪.2‬‬

‫האיבר הראשון בסד רה הוא ‪) a1‬שונה מאפס(‪ ,‬והפרש הסדרה הוא ‪. d‬‬
‫בונים סדרה חדשה שגם בה ‪ n‬איברים‪.‬‬
‫האיבר הראשון בסדרה החדשה גדול פי ‪ 4‬מהאיבר הראשון בסדרה‬
‫הנתונה‪ ,‬והפרש הסדרה החד שה גם הוא ‪. d‬‬
‫סכום הסדרה החדשה גדול פי ‪ 2‬מסכום הסדרה הנתונה‪.‬‬
‫א‪ .‬בטא את ‪ a1‬באמצעות ‪ d‬ו‪. n -‬‬
‫ב‪ .‬אם מגדילים את הפרש הסדרה הנתונה ב‪) 3 -‬בלי לשנות את ‪ a1‬ואת ‪,( n‬‬
‫מקבלים סדרה חשבונית שסכומה גדול פי ‪ 2‬מסכום הסדרה הנתונה‪.‬‬
‫הראה כי הפרש הסדרה הנתונה הוא ‪. 2‬‬

‫‪13‬‬
 ‫באחד הדוכנים בלונה פארק אפשר להשתתף במשחק שבו מסובבים‬ ‫‪.3‬‬
‫שני גלגלים‪ A ,‬ו‪ . B -‬כל גלגל מחולק ל‪ 20 -‬גזרות שוות )לכל אחת‬
‫מהגזרות יש אותה הסתברות שהגלגל ייעצר עליה‪ ,‬והגל גל אינו נעצר‬
‫בגבול שבין הגזרות(‪.‬‬
‫בגלגל ‪ A‬יש ‪ 2‬גזרות אדומות והשאר שחורות‪.‬‬
‫בגלגל ‪ B‬יש ‪ 4‬גזרות אדומות והשאר שחורות‪.‬‬
‫תור אחד במשחק מורכב משני שלבים‪:‬‬
‫בשלב ה ראשון‪ :‬משתתף במשחק מסובב את הגלגל ‪. A‬‬
‫בשלב השני‪ :‬אם הגלגל ‪ A‬נעצר על גזרה אדומה בשלב הראשון‪,‬‬
‫המשתתף מסובב את הגלגל ‪ . B‬אם הגלגל ‪ A‬נעצר על גזרה שחורה‬
‫בשלב הר אשון‪ ,‬המשתתף מסובב שוב את הגלגל ‪. A‬‬
‫א‪ .‬ידוע שבתור אחד בשלב הראשון נעצר הגלגל ‪ A‬על גזרה אדומה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שבתור זה התקבלה בשלב השני גזרה שחורה?‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מהי ההסתברות שבתור אחד תתקבל לפחות גזרה אדומה אחת?‬
‫) ‪ ( 2‬אם ידוע כי בתור אחד הייתה לפחות אחד מהגזרות אדומה‪,‬‬
‫מהי ההסתברות שבתור זה התקבלה רק גזרה אדומה אחת?‬
‫ג‪ .‬משתתף משחק ‪ n‬תורות‪.‬‬
‫הבע באמצעות ‪ n‬את ההסתברות שלא תתקבל כלל גזרה אדומה‪.‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתון משולש ‪ ABC‬חד‪ -‬זוויות‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪ BE‬הוא גובה לצלע ‪ , AC‬ו‪ AD -‬הו א גובה לצלע ‪. BC‬‬
‫‪E‬‬
‫הגבהים נפגשים בנקודה ‪. N‬‬
‫‪F‬‬
‫‪ FM‬הוא אנך אמצעי לצלע ‪, AC‬‬
‫‪N‬‬ ‫ו‪ GM -‬הוא אנך אמצעי לצלע ‪) BC‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪M‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. BAC = GFC ( 1 ) :‬‬
‫) ‪. ABN = MFG ( 2‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪G‬‬ ‫‪C‬‬
‫) ‪. ∆ANB  ∆GMF ( 3‬‬

‫ב‪ .‬מצא את היחס ‪ . BN‬נמק‪.‬‬

‫‪FM‬‬

‫‪14‬‬
 ‫‪B‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪C‬‬ ‫בטרפז ‪ (AD  BC) ABCD‬נתון‪, AC ⊥ BD :‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪. (d > b) , AD = d , AB = a , BC = b , CD = c‬‬
‫‪a‬‬
‫אלכסוני הטרפז נפגשים בנקודה ‪. O‬‬
‫‪c‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. a 2 + c2 = b 2 + d 2 :‬‬
‫ב‪ .‬דרך קדקוד ‪ B‬מעבירים ישר‬
‫המקביל לשוק ‪ . CD‬הישר חותך‬
‫‪A‬‬ ‫‪d‬‬ ‫‪D‬‬
‫את הבסיס ‪ AD‬בנקודה ‪. M‬‬
‫נתון‪ . ABM = α :‬הוכח‪. cos α = bd :‬‬
‫‪ac‬‬
‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ b , d‬ו‪ ( 1 ) : α -‬את שטח המשולש ‪. ABM‬‬
‫) ‪ ( 2‬את שטח הטרפז ‪. ABCD‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪. x ≠ −2 , f (x) = 2x + 4x + 2x − 8‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪x+2‬‬
‫א‪ .‬בציור מוצגת סקיצה של גרף הפונקציה‬
‫)‪f (x‬‬
‫עבור ‪ . x ≥ 0‬מעבירים ישר המשיק לגרף‬
‫הפונקציה )‪ f (x‬בנקודה שבה ‪. x = 1‬‬
‫מצא את השטח המו גבל על ידי הגרף של )‪, f (x‬‬
‫על ידי המשיק ועל ידי ציר ה‪ y -‬עבור ‪. x ≥ 0‬‬
‫‪x‬‬ ‫ב‪ ( 1 ).‬מצא תחומי עלייה וירידה‬
‫של הפונקציה )‪) f (x‬אם יש כאלה(‪,‬‬
‫עבור כל תחום ההג דרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה עבור כל תחום‬
‫ההגדרה שלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתונה הפונקציה )‪ . g(x) = f (x‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬

‫‪15‬‬
 ‫= )‪ f (x‬בתחום ‪. −π ≤ x ≤ π‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪2 − cos x − sin 2 x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫עבור התחום הנתון ענה על סעיפים א'‪ -‬ד'‪:‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות הקיצון המוחלט של הפונקציה )‪ , f (x‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ ( 1 ) .‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬שרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪) f '(x‬הפונקציה )‪f (x‬‬
‫גזירה גם בקצות התחום הנתון(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את השטח המוגבל על ידי הגרף של פונקציית הנג זרת )‪f '(x‬‬
‫ועל ידי ציר ה‪ x -‬בתחום ‪. − π3 ≤ x ≤ π3‬‬
‫= )‪ g(x‬משיק לציר ‪ x‬בתחום‬‫ד‪ .‬נתון כי גרף הפונקציה ‪a − cos x − sin 2 x‬‬
‫הנתון בנקודה אחת בלבד‪ .‬מהו הע רך של ‪ ? a‬נמק‪.‬‬

‫)‪ f '(x‬היא פונקציית הנגזרת של )‪ . f (x‬בציור מוצג הגרף של )‪. f '(x‬‬ ‫‪.8‬‬
‫)‪ f (x‬היא פונקציה רציפה המוגדרת בתחום ‪. x ≥ −4‬‬
‫נתון‪. f '(x) = 6x + 16x :‬‬
‫‪2‬‬

‫‪y‬‬
‫‪x 3 + 4x 2‬‬
‫)‪f '(x‬‬ ‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של )‪. f '(x‬‬
‫ב‪ .‬מצא את האסימפטוטה האנכית של )‪. f '(x‬‬
‫ג‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של נקודת המקסימום‬
‫של הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא את תחומי העלייה והירידה‬
‫‪x‬‬ ‫של הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫ה‪ .‬נתון‪. −2 3 < a < 0 , f (a) = 4 3 :‬‬
‫‪2‬‬

‫השטח‪ ,‬המוגבל על ידי הגרף של )‪, f '(x‬‬

‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪ , x = a‬הוא ‪. 28 3‬‬
‫‪9‬‬
‫מצא את ערך הפונקציה )‪ f (x‬בנקודת המקסימום שלה‪.‬‬
‫אין צורך למצוא את )‪ , f (x‬ואין צורך למצוא את ‪. a‬‬
‫בתשובתך תוכל להשאיר ‪ 3‬או לדייק עד שתי ספרות אחרי הנקודה‬
‫העשרונית‪.‬‬

‫‪16‬‬
 ‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 4‬קיץ תש"ע‪ , 2010 ,‬מועד א ‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ . 1.25 .‬ב‪ .‬הרוכב שיצא מ‪ 9 : A -‬שעות‪ .‬הרוכב שיצא מ‪ 7.2 : B -‬שעות‪.‬‬

‫‪ . 2‬א‪. a1 = d(n − 1) .‬‬

‫‪4‬‬
‫ג‪. 0.81 .‬‬
‫‪n‬‬
‫‪. 17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 0.8 .‬ב‪( 2 ) . 0.19 ( 1 ) .‬‬
‫‪ . 4‬ב‪. 2 .‬‬
‫‪ . 5‬ג‪. bd(d + b) tan α ( 2 ) . bd tan α ( 1 ) .‬‬
‫)‪2(d − b‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ . 6‬א‪. 1 12 .‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪( 2‬‬ ‫ב‪ ( 1 ) .‬עלייה‪ x > −2 :‬או ‪ ; x < −2‬ירידה‪ :‬אף ‪. x‬‬
‫‪y‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪ . 7‬א‪ . (0;1) .‬ב‪ (π;3) .‬מקסימום מוחלט‪ (−π;3) ,‬מקסימום מוחלט‪.‬‬

‫) ‪ ( π3 ; 43‬מינימום מוחלט‪ (− π3 ; 34 ) ,‬מינימום מוחלט‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ג‪( 1) .‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫) ‪. 12 ( 3‬‬
‫ד‪. a = 1 .‬‬
‫‪ . 8‬א‪ . x ≠ 0 , x > −4 .‬ב‪ . x = −4 .‬ג‪. x = −2 23 .‬‬
‫ד‪ .‬על ייה‪ −4 < x < −2 32 :‬או ‪ ; x > 0‬ירידה‪. −2 23 < x < 0 :‬‬
‫ה‪. 64 3 = 12.317 .‬‬
‫‪9‬‬

‫‪17‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪5‬‬
‫קיץ תש"ע‪ ,2010 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫‪E‬‬ ‫רוכב אופניים רכב מעיר ‪ A‬לעיר ‪. B‬‬ ‫‪.1‬‬

‫במסלול שבין שתי הערים יש תחילה‬
‫‪A‬‬
‫עלייה ואחר כך ירידה )ראה ציו ר(‪.‬‬
‫מהירות הרוכב בירידה היא קבועה‪,‬‬
‫‪B‬‬
‫וגדולה ב‪ 10 -‬קמ"ש ממהירותו בעלייה‪.‬‬
‫הרוכב עבר את הדרך מ‪ A -‬ל‪ B -‬ב‪ 4.5 -‬שעות‪.‬‬
‫בדרך חזור עבר הרוכב את הדרך מ‪ B -‬ל‪ A -‬ב‪ 6 -‬שעות‪.‬‬
‫מהירות הרוכב בעלייה שבדרך מ‪ A -‬ל‪ B -‬שווה למהירות הרוכב בעלייה‬
‫שבדרך מ‪ B -‬ל‪ , A -‬וגם מ הירות הרוכב בירידה בכל אחת מהדרכים היא‬
‫אותה מהירות‪ .‬אורך המסלול בין שתי הערים הוא ‪ 70‬ק"מ‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את מהירות הרוכב בעלייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את אורך המסלול מ‪ E -‬ל‪. B -‬‬

‫‪ a n‬ו‪ a k -‬הם שני איברים בסדרה חשבונית במקום ה‪ n -‬ובמקום ה‪k -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בהתאמה‪ .‬הפרש הסדרה הוא ‪ , d‬והאיבר הראשון בסדרה הוא ‪, a1 = md‬‬
‫‪ – m‬מספר טבעי‪. d ≠ 0 ,‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬הראה כי מתקיים )‪. a n + a k = a1 + d(n + k + m − 2‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע באמצעות ‪ k , n‬ו‪ m -‬את המקום בסדרה של איבר השווה‬
‫לסכום של שני האיברים ‪ a n‬ו‪. a k -‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ d , a1‬ו‪ m -‬את הסכום ‪. a 34 + a 65‬‬
‫= ‪ , a 34 + a 65‬סכום ‪ 79‬האיברים הראשונים בסדרה‬ ‫) ‪ ( 2‬נתון‪a109 :‬‬
‫הוא ‪ . 7900‬מצא את ‪ d‬ואת ‪. a1‬‬

‫‪18‬‬
 ‫ברשותנו שתי קוביות משחק הנראות זהות‪ .‬קובייה אחת מאוזנת‬ ‫‪.3‬‬
‫והאחרת לא מאוזנת‪ .‬בהטלת הקובייה המאוזנת ההסתברות לקבל אחד‬
‫מהמספרים הרשומים על פאות הקובייה היא אותה הסתברות עבור כל‬
‫אחד מהמספרים‪.‬‬
‫בהטלת הקובייה הלא‪ -‬מאוזנת ההסתברות לקבל את המספר שש היא ‪. 3‬‬
‫‪1‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬זורקים ‪ 3‬פעמים את הקובייה המאוזנת‪.‬‬
‫מהי ההסתברות לקבל בדיוק ‪ 2‬פעמים את המספר שש?‬
‫) ‪ ( 2‬זורקים ‪ 3‬פעמים את הקובייה הלא‪ -‬מאוזנת‪.‬‬
‫מהי ההסתברות לקבל בדיוק ‪ 2‬פעמים את המספר שש?‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי אחת משתי הקוביות‪ ,‬וזורקים ‪ 3‬פעמים‬
‫את הקובייה שבוחרים‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬מהי ההסתברות לקבל בדיוק ‪ 2‬פעמים את המספר שש?‬
‫) ‪ ( 2‬ידוע כי המספר שש התקבל בדיוק ‪ 2‬פעמים‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שנבחר ה הקובייה הלא‪ -‬מאוזנת?‬
‫ג‪ .‬זורקים ‪ n‬פעמים את הקובייה הלא‪ -‬מאוזנת‪ .‬הבע באמצעות ‪n‬‬
‫את ההסתברות לקבל לפחות פעם אחת את המספר שש‪.‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתון טרפז שווה‪ -‬שוקיים ‪. (BC  AD) ABCD‬‬ ‫‪.4‬‬

‫דרך הקדקוד ‪ D‬העבירו אנך ל‪AD -‬‬
‫‪M‬‬
‫‪F‬‬
‫וישר המקביל לשוק ‪. AB‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫האנך חותך את המשך האלכסון ‪AC‬‬
‫בנקודה ‪, M‬‬
‫והישר המקביל חותך את המשך‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬
‫האלכסון בנקודה ‪) F‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נסמן‪. CAD = β , BAC = α :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי‪. ∆ABC  ∆FDA :‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי‪. CDM = MDF :‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי‪. AC = MC :‬‬
‫‪AF‬‬ ‫‪MF‬‬

‫‪19‬‬
 ‫בציור שלפניך טרפז שווה‪ -‬שוקיים ‪. (AD  BC) ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נתון‪. BDC = β , CAD = α :‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪ :‬היחס בין שטח המשולש ‪AED‬‬
‫‪E‬‬ ‫לשטח המשולש ‪BEC‬‬
‫)‪S∆AED sin 2 (2α + β‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫הוא‬
‫‪S∆BEC‬‬ ‫‪sin 2 β‬‬
‫‪S∆AED 1‬‬
‫‪ .‬מצא את ‪. β‬‬ ‫=‬ ‫ב‪ .‬נתון גם‪, α =30 :‬‬
‫‪S∆BEC 4‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪x 2 + 6x + 12‬‬
‫= )‪. f (x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x 2 − 6x + 9‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f (x‬המקבילות לצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את נקודות הח יתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מצא את האסימפטוטות של פונקציית ה נגזרת )‪ f '(x‬המקבילות‬
‫לצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪ . f '(x‬נמק‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪ f (x) = sin x‬בתחום ‪) 0 ≤ x ≤ π‬ראה ציור(‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫מעבירים שני ישרים שמשוואותיהם‪:‬‬
‫‪.( 0 < a < π2 ) , x= a + π2 , x = a‬‬
‫‪ S1‬הוא השטח המוגבל על ידי שני‬
‫‪a‬‬ ‫‪a + π2‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪f‬‬ ‫)‪(x‬‬ ‫הישרים‪ ,‬על ידי גרף הפונקציה‬
‫ועל ידי ציר ה‪) x -‬השטח המקווקו בציור(‪.‬‬
‫‪ S2‬הוא סכום של שני שטחים‪ ,‬שכל אחד מהם מוגבל על ידי גרף‬
‫הפונקציה )‪ , f (x‬על ידי אחד הישרים ועל ידי ציר ה‪) x -‬סכום השטחים‬
‫‪S1‬‬
‫הוא מקסימלי‪.‬‬ ‫המנוקדים בציור(‪ .‬מצא עבור אי זה ערך של ‪ a‬היחס‬
‫‪S2‬‬

‫‪20‬‬
 ‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x − 15‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים‪.‬‬
‫ג‪ .‬על סמך סעיפים א' ו‪ -‬ב' שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪,‬‬
‫אם נתון כי הפונקציה יורדת בכל התחום שבו היא מוגדרת‪.‬‬
‫= ‪ , k > 0 , y‬אינו חותך את גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬‫ד‪ .‬נתון כי הישר ‪−kx + 8k‬‬
‫הישר מחלק את השטח‪ ,‬המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x = 4‬ו‪ , x = 8 -‬לשני שטחים שווים‪.‬‬
‫מצא את הערך של ‪. k‬‬

‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 5‬קיץ תש"ע‪ , 2010 ,‬מועד ב ‪:‬‬

‫‪ . 1‬א‪ 10 .‬קמ"ש‪ .‬ב‪ 50 .‬ק"מ‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪ . n + k + m − 1 ( 2 ) .‬ב‪. a1 = 22 , d = 2 ( 2 ) . a1 + (97 + m)d ( 1 ) .‬‬
‫‪ . 16‬ג‪. 1− ( 23 ) .‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 9 ( 2 ) . 72 ( 1 ) .‬ב‪21 ( 2 ) . 48 ( 1 ) .‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ . 5‬ב‪. β =106.1 .‬‬

‫‪y‬‬
‫‪ . 6‬א‪. y = 1 , x = 3 ( 1 ) .‬‬
‫)‪( 4‬‬ ‫) ‪. (0;1 13 ) ( 2‬‬
‫) ‪ ( 3‬עלייה‪; −3.5 < x < 3 :‬‬
‫‪x‬‬
‫ירידה‪ x > 3 :‬או ‪. x < −3.5‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪( 2 ) . y = 0 , x = 3 ( 1 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫‪ . a = π4 . 7‬הערה‪ :‬שים לב שכאשר ‪ S1‬הוא מקסימלי‪ ,‬היחס‬

‫‪S1‬‬
‫הוא‬
‫‪S2‬‬
‫‪y‬‬ ‫מקסימלי‪.‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫‪ . 8‬א‪ x > 15 .‬או ‪. x < − 15‬‬
‫ב‪. y = −1 , y = 1 , x = − 15 , x = 15 .‬‬
‫‪x‬‬
‫ד‪. k = 83 .‬‬

‫‪21‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪6‬‬
‫חורף תשע"א‪2011 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫נהג יצא מעיר ‪ A‬לכיוון עיר ‪ . B‬המרחק בין שתי הערים הוא ‪ 120‬ק"מ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫בהתחלה נסע הנהג במהירות קבועה כפי שתכנן‪ ,‬אבל כעבור ‪ 34‬שעה‬
‫מתחילת נסיעתו הייתה תקלה ברכבו‪.‬‬
‫הנהג חזר מיד לכיוון ‪ , A‬ונסע ‪ 10‬ק"מ במהירות של ‪ 50‬קמ"ש עד‬
‫למוסך הנמצא בדרך ל‪. A -‬‬
‫המוסך טיפל בתקלה במשך ‪ 33‬דקות‪ ,‬ומיד לאחר הטיפול יצא הנהג‬
‫לכיוון ‪ B‬במהירות הקטנה ב‪ 10 -‬קמ"ש ממהירות נסיעתו עד התקלה‪.‬‬
‫הוא הגיע ל‪ B -‬באי חור של שעה אחת לעומת השעה המתוכננת‪.‬‬
‫מה הייתה מהירות הנסיעה של הנהג עד התקלה?‬

‫בסדרה שכל איבריה שונים מאפס ומאחד נתון כי סכום של כל שני‬ ‫‪.2‬‬
‫איברים עוקבים שווה למכפלתם‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא נוסחת נסיגה המביעה את ‪ a n +1‬באמצעות ‪. a n‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי עבור כל ‪ n‬טבעי מתקיים‪. a n +2 = a n :‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי ‪ n , a 31 = 3‬הוא מספר זוגי‪.‬‬
‫מצא נוסחה לסכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה‪.‬‬

‫משפחה יצאה לטיול במכונית הנוסעת על ‪ 4‬גלגלים חדשים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בתא המטען של המכונית יש גלגל רזרבי אחד‪.‬‬
‫ההסתברות שיהיה נקר )פנצ'ר( בגלגל חדש בזמן הטיול היא ‪. 0.05‬‬
‫ההסתברות שיהיה נקר בגלגל הרזרבי בזמן הטיול היא ‪. 0.25‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שיהיה נקר בדיוק בגלגל אחד מבין ארבעת הגלגלים‬
‫החדשים?‬

‫‪22‬‬
 ‫ב‪ .‬בתחילת הטיול היה נקר בגלגל אחד‪ ,‬והמשפחה החליפה את הגלגל‬
‫בגלגל הרזרבי‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬מהי ההסתברות שאחרי ההחלפה יהיה נקר רק בגלגל הרזרבי‬
‫מבין ארבעת הגלגלים?‬
‫) ‪ ( 2‬מהי ההסתברות שאחרי ההחלפה יהיה נקר רק בגלגל אחד מבין‬
‫ארבעת הגלגלים?‬
‫) ‪ ( 3‬ידוע כי אחרי ההחלפה היה נקר רק בגלגל אחד מבין ארבעת‬
‫הגלגלים‪.‬‬
‫מהי ה הסתברות שהנקר היה בגלגל הרזרבי?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫מנקודה ‪ A‬יוצאים למעגל חותך ‪AF‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪A‬‬
‫וישר המשיק למעגל בנקודה ‪. N‬‬
‫‪D‬‬ ‫החותך נפג ש עם המעגל בנקודות ‪ D‬ו‪. E -‬‬
‫‪E‬‬
‫מנקודה ‪ F‬יוצא ישר המשיק למעגל‬
‫בנקודה ‪ , M‬ונפגש עם המשך המשיק ‪AN‬‬
‫‪N‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪. AD‬‬
‫‪= DE‬‬ ‫בנקודה ‪) B‬ראה צ יור(‪ .‬נתון‪= EF :‬‬
‫‪M‬‬ ‫א‪ .‬הוכח‪. AN = MF :‬‬
‫‪B‬‬
‫ב‪ .‬הוכח‪. ∆ADN ≅ ∆FEM :‬‬
‫ג‪ .‬הוכח‪ :‬במרובע ‪ MNDE‬יש שתי צלעות מקבילות זו לזו‪.‬‬

‫משולש חד‪ -‬זוויות ‪ ABC‬חסום במעגל‬ ‫‪.5‬‬

‫שמר כזו ‪ CF . O‬הוא קוטר במעגל‪,‬‬
‫והמשך הרדיוס ‪ BO‬חותך את הצלע ‪AC‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬ ‫בנקודה ‪ , D‬כמתואר בציור‪ .‬נתון‪. ABD = α :‬‬
‫‪O‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ BC‬ארוכה פי ‪ 2‬מהקשת ‪‬‬
‫‪. FB‬‬ ‫הקשת ‪‬‬
‫‪F‬‬
‫א‪ .‬חשב את גודל הזווית ‪. BAC‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬את היחס בין שטח‬
‫‪B‬‬ ‫המשולש ‪ BAD‬לשטח המשולש ‪. BAC‬‬
‫ג‪ .‬נתון גם כי‪ . AD = 23 :‬מצא את ‪. α‬‬
‫‪AB‬‬

‫‪23‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪x2 − a‬‬
‫= ‪ a‬הוא פרמטר‪. a > 0 ,‬‬
‫)‪. f (x‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪− 1‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x 2 + 3a‬‬
‫הצורך(‪:‬‬ ‫א‪ .‬מצא )הבע באמצעות ‪ a‬במידת‬
‫) ‪ ( 1‬את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬תחומי עלייה וירידה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬את שיעורי ה‪ x -‬של נקודות הפיתול של הפונקציה‪ .‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬נקודות חיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 5‬אסימפטוטות של הפונקציה המאונכות לצירים )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ג‪ .‬הסבר את השינויים בגרף הפונקציה )‪ f (x‬עבור ‪a < 0‬‬
‫לעומת גרף הפונקציה עבור ‪: a > 0‬‬
‫) ‪ ( 1‬בתחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬בנקודות הפיתול של הפונקציה‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫נתונות הפונקצי ות ‪, f (x) = − x − 4‬‬ ‫‪.7‬‬

‫= )‪) g(x‬ראה ציור(‪.‬‬ ‫‪− x−4‬‬
‫‪x‬‬ ‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של‬
‫כל אחת מהפונקציות הנתונות‪.‬‬

‫לפונקציות יש משיק משותף‪ ,‬המשיק‬

‫לגרף הפונקציה )‪ f (x‬בנקודה שבה ‪. x = x 0‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬ה בע באמצעות ‪ x 0‬את השיעורים של הנקודה שבה המשיק‬
‫המשותף משיק לגרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את השיעורים של נקודת ההשקה שהבעת בתת‪ -‬סעיף ב' ) ‪( 1‬‬
‫)ערכים מספריים(‪.‬‬
‫ג‪ .‬השטח המוגבל על ידי המשיק המשותף‪ ,‬על ידי הג רף של‬
‫הפונקציה )‪ g(x‬ועל ידי ציר ה‪ , x -‬מסתובב סביב ציר ה‪. x -‬‬
‫מצא את הנפח של גוף הסיבוב שנוצר‪.‬‬

‫‪24‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪ f (x) = 2 tan 2 x‬בתחום ‪. − 32π ≤ x ≤ 32π‬‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬בתחום הנתון‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא את ערכי ה‪ x -‬שעבורם הפונקציה )‪ f (x‬אינה מוגדרת‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f (x‬המקבילות לצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את השיעורים של נ קודות הקיצון של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫)‪. g(x‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מצא את פונקציית הנגזרת של הפונקציה ‪= tan x − x‬‬
‫) ‪ ( 2‬בתחום ‪ 0 ≤ x ≤ π2‬מצא את השטח המוגבל על ידי הישר ‪, y = 3‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ , x = π‬על ידי הגרף של הפונקציה )‪f (x‬‬ ‫על ידי הישר ‪2‬‬
‫ועל ידי ציר ה‪ . x -‬היעזר בפונקציית הנגזרת של )‪. g(x‬‬

‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 6‬חורף תשע"א‪: 2011 ,‬‬

‫‪an‬‬
‫= ‪ . a n +1‬ג‪. 2.25n .‬‬ ‫‪ 80 . 1‬קמ"ש‪ . 2 .‬א‪.‬‬
‫‪an −1‬‬

‫‪ . 3‬א‪ . 40000 .‬ב‪28 ( 3 ) . 8000 ( 2 ) . 32000 ( 1 ) .‬‬

‫‪. 19‬‬ ‫‪2527‬‬ ‫‪6859‬‬ ‫‪6859‬‬

‫‪ .‬ג‪. 40.89 .‬‬ ‫‪sin α cos α‬‬ ‫‪ . 5‬א‪ . 60 .‬ב‪.‬‬

‫)‪sin(30 + α)sin(120 − α‬‬

‫‪y‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ ( 1 ) .‬כל ‪. x‬‬

‫) ‪ ( 2‬עלייה‪ ; x > 0 :‬ירידה‪. x < 0 :‬‬
‫‪x‬‬
‫) ‪. (0; −1 13 ) ( 4 ) . x = − a , x = a ( 3‬‬
‫)‪. y = 0 (5‬‬
‫ג‪ ( 2 ) . x ≠ − −3a , x ≠ −3a ( 1 ) .‬אין נקודות פ יתול‪.‬‬
‫‪ . 7‬א‪. x ≥ 4 : g(x) . x ≤ −4 : f (x) .‬‬
‫ב‪ . (8; −2) ( 2 ) . ( − x 0 ; − − x 0 − 4 ) ( 1 ) .‬ג‪. 2 23 π .‬‬
‫‪ . 8‬א‪. x = − 32π , x = − π2 , x = π2 , x = 32π ( 2 ) . x = − 32π , x = − π2 , x = π2 , x = 32π ( 1 ) .‬‬
‫) ‪ (−π;0) ( 3‬מינ ימום‪ (0;0) ,‬מינימום‪ (π;0) ,‬מינימום‪.‬‬
‫= ‪. 2 − π9‬‬
‫‪y‬‬
‫) ‪0.8056 ( 2‬‬ ‫ב‪. g '(x) = tan 2 x ( 1 ) .‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫‪3‬‬

‫‪x‬‬

‫‪25‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪7‬‬
‫קיץ תשע"א‪ ,2011 ,‬מועד א‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬
‫במפעל לייצור מחשבונים עובדים פועלים ותיקים ופועלים חדשים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫פועל ותיק ופועל חדש התבקשו להרכיב מחשבונים‪.‬‬
‫לו פועל ותיק היה עובד ‪ 13‬מהזמן שנדרש לעובד חדש לבצע לבד עבודה זו‪,‬‬
‫ופועל חדש היה עובד ‪ 13‬מהזמן שנדרש לעובד ותיק לבצע לבד עבודה זו‪,‬‬
‫‪ 18‬מעבודה זו‪ .‬פועל ותיק מבצע לבד את העבודה‬ ‫אז יחד הם היו מבצעים ‪13‬‬
‫במספר שעות קטן יותר מ זה הדרוש לפועל חדש‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא פי כמה גדול מספר השעות הדרוש לפועל חדש לבצע לבד‬
‫את העבודה‪ ,‬ממספר השעות הדרוש לפועל ותיק לבצע לבד את העבודה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי פועל ותיק מרכיב ‪ 9‬מחשבונים בשעה‪.‬‬
‫בצוות עבודה יש פועל אחד חדש וש ני פועלים ותיקים‪.‬‬
‫מצא בכמה שעות הצוות מרכיב ‪ 168‬מחשבונים‪.‬‬

‫נתונה סדרה הנדסית אין‪ -‬סופית יורדת‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫כל איבר בסדרה זו קטן פי ‪ 2‬מסכום כל האיברים שאחריו‪.‬‬
‫סכום הסדרה ההנדסית הנתונה הוא ‪. 4‬‬
‫מצא את סכום כל האיברים שאחרי האיבר העשירי בסדרה‪.‬‬

‫בחברת תקשורת גדולה נבדקו הרגלי הצפייה של הלקוחות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫נמצא כי מספר הלקוחות שצופים בערוצי אקטואליה גדול פי ‪ 4‬ממספר‬
‫הלקוחות שאינם צופים בהם‪ 56 .‬מהלקוחות שצופים בערוצי סרטים‪,‬‬
‫צופים בערוצי אקטואליה‪.‬‬
‫‪ 75%‬מהלקוחות שאינם צופים בערוצי סרטים‪ ,‬צופים בערוצי אקטואליה‪.‬‬
‫בוחרים באקראי לקוח מבין הלקוחות שהרגלי הצפייה שלהם נבדקו‪.‬‬
‫ההסתברות שהוא צופה בערוצי סרטים היא ‪. P‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ P‬את ההסתברות שהלקוח שנבחר צופה בערוצי‬
‫סרטים וגם בערוצי אקטואליה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את ‪. P‬‬

‫‪26‬‬
 ‫ב‪ ( 1 ) .‬נמצא שהלקוח שנבחר אינו צופה בערוצי סרטים‪.‬‬
‫מהי ה הסתברות שהוא אינו צופה בערוצי אקטואליה?‬
‫) ‪ ( 2‬בחרו באקראי ‪ 5‬לקוחות שאינם צופים בערוצי סרטים‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות אחד מהם צופה בערוצי אקטואליה?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השא לות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתון משולש ‪ . ABC‬הנקודות ‪ , E , D‬ו‪F -‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪A‬‬ ‫נמצאות על הצלעות ‪ , AC , AB‬ו‪ BC -‬בהתא מה‬
‫כך ש‪ DE  BC -‬ו‪) FE  BA -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫א‪ .‬נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ ADE‬הוא ‪, S1‬‬
‫‪D‬‬
‫שטח המשולש ‪ EFC‬הוא ‪. S2‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫הבע באמצעות ‪ S1‬ו‪S2 -‬‬
‫‪F‬‬
‫את היחס ‪ . BF‬נמק‪.‬‬
‫‪FC‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי שטח המשולש ‪ BEF‬שווה ל‪. S1 ⋅ S2 -‬‬

‫לשני מעגלים יש משיק משותף המשיק לשניהם בנקודה ‪. P‬‬ ‫‪.5‬‬

‫נקודות ‪ C‬ו‪ D -‬נמצאות על מעגל אחד‬
‫‪C‬‬ ‫ונקודות ‪ A‬ו‪ B -‬נמצאות על המעגל‬
‫‪A‬‬ ‫האחר כך שהקטעים ‪ AD‬ו‪CB -‬‬
‫‪P‬‬ ‫נפגשים בנקודה ‪) P‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪ :‬רדיוס המעגל העובר דרך הנקודות‬
‫‪B‬‬ ‫‪ D , C‬ו‪ P -‬הוא ‪ 4.5‬ס"מ‪, CD = 3 ,‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪. DCP = β , BAP = α‬‬
‫א‪ .‬מצא את רדיוס המעגל העובר דרך הנקודות ‪ B , A‬ו‪. P -‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את אורך הקטע ‪. BD‬‬
‫ג‪ .‬אם נתון גם כי ‪ , PD = 3‬הראה כי ‪= 3sin α ⋅ 1 + 24sin 2 α‬‬
‫‪. BD‬‬
‫‪PB‬‬ ‫‪2‬‬
‫) ‪ α‬ו‪ β -‬הן זוויות חדות‪(.‬‬

‫‪27‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= )‪ a . f (x‬הוא פרמטר שונה מאפס‪.‬‬ ‫‪ax‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪x − a2‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬עבור ‪ a > 0‬מצא )הבע באמצעות ‪ a‬במידת הצורך(‪:‬‬

‫) ‪ ( 1‬את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬תחומי עלייה וירידה של הפונקציה )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬נקודות חיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף ה פונקציה עבור ‪. a > 0‬‬
‫)‪. a > 0 , g(x‬‬
‫ג‪ .‬נתונה הפונקציה ‪= f (x) − a‬‬
‫) ‪ ( 1‬מה הן האסימפטוטות של הפונקציה )‪? g(x‬‬
‫)הבע באמצעות ‪ a‬במידת הצורך( ‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מה הם הערכים שהפונקציה )‪ g(x‬יכולה לקבל?‬
‫)הבע באמצעות ‪ a‬במידת הצורך(‪.‬‬

‫=בתחום ‪. −0.5 ≤ x ≤ 2.5‬‬ ‫נתונה הפונקציה )‪f (x) cos(x 2 − 2x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬בתחום הנתון מצא את השיעורים של נקודו ת הקיצון של הפונקציה‪,‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתחום הנתון שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתחום ‪ 0 ≤ x ≤ 2‬מצא את השטח המוגבל על ידי הגרף של פונקציית‬
‫הנגזרת )‪ f '(x‬ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬
‫תוכל להיעזר בסקיצה של פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬

‫בתשובותיך דייק במידת הצורך עד שתי הספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫‪28‬‬
 ‫נתונה מדשאה בצורת מלבן ‪. ABCD‬‬ ‫‪.8‬‬
‫לאורך צלעות המלבן ‪ BA‬ו‪ CD -‬יש שבילי הליכה‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪F‬‬ ‫שביל‬ ‫‪B‬‬
‫אורך הצלע ‪ BA‬הוא ‪ 0.4‬ק"מ‪,‬‬
‫ואורך הצלע ‪ BC‬הוא ‪ 0.3‬ק"מ‪.‬‬
‫אדם עומד בקדקוד ‪ C‬של המדשאה‬
‫ורוצה להגיע לקד קוד ‪ . A‬הוא הולך‬
‫‪D‬‬ ‫שביל‬ ‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬
‫לאורך הקטע ‪ CE‬שעל השביל ‪, CD‬‬
‫אחר כך הולך לאורך הקטע ‪ EF‬שעל המדשאה‬
‫וממשיך לאורך הקטע ‪ FA‬שעל השביל ‪) BA‬ראה ציור(‪.‬‬
‫האדם הולך במהירות של ‪ 6‬קמ"ש לאורך השבילים‪,‬‬
‫ועל המדשאה הוא הולך במהירות של ‪ 4‬קמ"ש‪.‬‬
‫מה צריך להיות אורך הקטע ‪ , EF‬כדי שהאדם יגיע ל‪ A -‬בזמן הקצר‬
‫ביותר? בתשובתך דייק עד שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 7‬קיץ תשע"א‪ , 2011 ,‬מועד א ‪:‬‬

‫‪ . 1‬א‪ .‬פי ‪ . 1.5‬ב‪ 7 .‬שעות‪4096 . 2 .‬‬
‫‪. 59049‬‬
‫‪S1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ . 4 . 1024‬א‪.‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . P = 0.6 ( 2 ) . 5 p ( 1 ) .‬ב‪1023 ( 2 ) . 0.25 ( 1 ) .‬‬
‫‪6‬‬
‫‪S2‬‬

‫‪. BD‬‬
‫=‬ ‫‪ . 5‬א‪ 3 .‬ס"מ‪ .‬ב‪36sin 2 α + 81sin 2 β − 108sin α sin β cos(α + β) .‬‬
‫) ‪. y = −a , y = a , x = −a , x = a ( 2‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ x > a ( 1 ) .‬או ‪. x < −a‬‬

‫) ‪ ( 3‬עלייה‪ :‬אף ‪ ; x‬ירידה‪ x > a :‬או ‪ ( 4 ) . x < −a‬אין חיתוך עם הצירים‪.‬‬

‫‪y‬‬
‫ב‪ .‬עבור ‪: a > 0‬‬

‫‪x‬‬

‫ג‪ g(x) > 0 ( 2 ) . y = −2a , y = 0 , x = −a , x = a ( 1 ) .‬או ‪. g(x) < −2a‬‬

‫‪ . 7‬א‪ (−0.5;0.315) .‬מינימום‪ (0;1) ,‬מקסימום‪ (1;0.54) ,‬מינימום‪ (2;1) ,‬מקסימום‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫)‪ (2.5;0.315‬מינימום‪.‬‬
‫ג‪. 0.92 .‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪ 0.4025 . 8‬ק"מ‪.‬‬

‫‪29‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪8‬‬
‫קיץ תשע"א‪ ,2011 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫שעה יצא רוכב‬ ‫‪1‬‬

‫‪2‬‬ ‫רוכב אופניים יצא ממושב ‪ A‬אל מושב ‪ , B‬ולאחר‬ ‫‪.1‬‬
‫אופניים שני ממושב ‪ B‬אל מושב ‪. A‬‬
‫הרוכבים נפגשו לאחר שהרוכב השני עבר ‪ 14‬מהמרחק שבין ‪ B‬ל‪. A -‬‬
‫ביום אחר יצא רוכב האופניים הראשון ממושב ‪ A‬למושב ‪ 12 B‬שעה‬
‫אחרי שרוכב האופניים השני יצא ממושב ‪ B‬אל מושב ‪ . A‬הרוכבים‬
‫נפגשו באמצע הדרך שבין ‪ A‬ל‪ . B -‬מהירויות הרוכבים לא השתנו‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את היחס בין מהירות הרוכב הראשון ובין מהירות הרוכב השני‪.‬‬
‫ב‪ .‬ידוע שאם שני הרוכבים יוצאים באותו רגע זה לקראת זה‪,‬‬
‫הם נפגשים במרחק ‪ b‬ק"מ מאמצע הדרך שבין ‪ A‬ל‪. B -‬‬
‫הבע באמצעות ‪ b‬את הדרך שבין ‪ A‬ל‪. B -‬‬

‫א‪ .‬סכום כל האיברים בסדרה הנדסית אינסופית הוא ‪, 112‬‬ ‫‪.2‬‬

‫וסכום האיברים במקומ ות הראשון‪ ,‬הרביעי‪ ,‬השביעי וכו' של סדרה‬
‫זו הוא ‪ . 64‬מצא את ‪ a1‬ואת ‪. q‬‬

‫ב‪ .‬בסדרה נתון‪ . a n +1 = a n + 4n + 6 :‬בסדרה ישנם ‪ K‬איברים ) ‪ K‬זוגי(‪.‬‬

‫הבע באמצעות ‪ K‬את ההפרש בין סכום האיברים במקומות הזוגיים‬
‫לבין סכום האיברים במקומות האי‪ -‬זוגיים‪.‬‬

‫הערה‪ :‬אין קשר בין סעיף א לסעיף ב‪.‬‬

‫‪30‬‬
‫בקבוצה של ‪ 40‬אנשים יש ‪ 16‬גברים והשאר נשים‪ .‬ל‪ 12 -‬גברים בקבוצה‬ ‫‪.3‬‬
‫יש רישיון נהיגה‪ ,‬ול‪ 16 -‬נשים בקבוצה יש רישיון נהיגה‪.‬‬
‫א‪ .‬בוחרים באקראי אדם מהקבוצה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שייבחר אדם שיש לו רישיון נהיגה?‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי אדם מ הקבוצה‪ .‬לאחר שהאדם חוזר לקבוצה‪,‬‬
‫שוב בוחרים באקראי אדם מהקבוצה‪ .‬מהי ההסתברות שלפחות פעם‬
‫אחת ייבחר אדם שיש לו רישיון נהיגה?‬
‫ג‪ .‬האם המאורע "לבחור מהקבוצה גבר" והמאורע "לבחור מהקבוצה‬
‫אדם שיש לו רישיון נהיגה" הם מאורעות בלתי תלויים? נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬לכמה נשים בקבוצה צריך שיהיה רישיון נהיגה כדי לקבוע שבקבוצה‬
‫הנתונה של ‪ 40‬האנשים אין תלות בין מין האדם לכך שיש לו רישיון‬
‫נהיגה? )מספר הגברים והנשים בקבוצה אינו משתנה‪ ,‬ומספר הגברים‬
‫ב עלי רישיון אינו משתנה(‪.‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪C‬‬ ‫במשולש ישר‪ -‬זווית ‪(CAB = 90 ) CAB‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪P‬‬
‫הניצב ‪ AB‬הוא קוטר במעגל שמרכזו ‪. O‬‬
‫‪E‬‬ ‫היתר ‪ BC‬חותך את המעגל גם בנקודה ‪. P‬‬
‫המשיק למעגל בנקודה ‪ P‬חותך את הניצב‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪ CA‬בנקודה ‪) E‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪O‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. CE = EA‬‬
‫ב‪ .‬אם נתון כי ‪ , CP = 23‬וכי שטח המשולש ‪CPE‬‬
‫‪EA‬‬
‫נמק‪.‬‬ ‫הוא ‪ 2‬סמ"ר‪ ,‬מצא את שטח המשולש ‪. PAB‬‬

‫נתון טרפז שווה‪ -‬שוקיים ‪(AB  DC) ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪B‬‬
‫החוסם מעגל שמרכזו ‪ AB . O‬ו‪ DC -‬משיקים‬
‫למעגל בנקודות ‪ E‬ו‪ F -‬בהתאמה‪ EF .‬הוא קוטר‬
‫‪O‬‬ ‫במעגל )ראה ציור(‪ .‬האורך של שוק הטרפז הוא ‪. b‬‬
‫נתון כי )‪C) 2 sin(90 − C‬‬
‫=‪ . (sin‬הבע באמצעות ‪: b‬‬
‫א‪ .‬את רדיוס המעגל החסום בטרפז‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪C‬‬
‫ב‪ .‬את אורך הבסיס הקטן ‪. AB‬‬
‫בתשובותיך השאר שלוש ספרו ת אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪. f (x) = 1‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪cos x‬‬
‫א‪ .‬מצא אם הפונקציה )‪ f (x‬היא זוגית או אי‪ -‬זוגית או לא זוגית ולא‬
‫אי‪ -‬זוגית‪ .‬נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬בתחום ‪: 0 ≤ x ≤ 2π‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪ ,‬ואת האסימפטוטות‬
‫של הפונקציה המקבילות לצירים )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצ א את השיעורים של נקודות הקיצון של הפונקציה‪,‬‬
‫וקבע את סוגן‪ .‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשרטוט ששרטטת בתת‪ -‬סעיף ב) ‪ ( 3‬הוסף סקיצה של גרף‬
‫בתחום ‪. −2π ≤ x ≤ 0‬‬ ‫הפונקציה )‪f (x‬‬
‫ד‪ .‬השטח ברביע הראשון המוגבל על ידי הגרף של )‪, f (x‬‬
‫‪ , x = π‬על ידי ציר ה‪x -‬‬ ‫על ידי הישר ‪ , y = 2‬על ידי הישר ‪2‬‬
‫ועל ידי ציר ה‪ , y -‬מס תובב סביב ציר ה‪. x -‬‬
‫מצא את הנפח של גוף הסיבוב שנוצר‪.‬‬
‫ה‪ .‬בתחום שבין ∞ ל‪ , −∞ -‬רשום בצורה כללית את השיעורים‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬של נקודות המינימום של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬של נקודות המקסימום של הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫‪32‬‬
 ‫נתונה הנגזרת השנייה של הפונקציה )‪. f ''(x) = −6x − 3x + 3 : f (x‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪(1 + x 2 )5‬‬ ‫הפונקציה )‪ f (x‬מוגדרת לכל ‪. x‬‬

‫א‪ .‬מבין הגרפים ‪ IV , III , II , I‬שלפניך‪ ,‬איזה גרף מתאר את פונקציית‬

‫הנגזרת )‪ ? f '(x‬נמק‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪IV‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫∪‬ ‫ב‪ ( 1 ) .‬מצא תחומי קעירות כלפי מטה ∩ ותחומי קעירות כלפי מעלה‬
‫של הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬היעזר בגרף של )‪ f '(x‬שבסעיף א'‪ ,‬ומצא בין אילו שני מספרים‬
‫שלמים עוקבים נמצא שיעור ה‪ x -‬של נקודת הקיצון של )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ , f (x‬אם ידוע כי הגרף חותך‬
‫את ציר ה‪ x -‬רק בנקודה אחת שבה ‪. x = 3‬‬
‫‪y‬‬
‫לפניך סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת‬
‫)‪f '''(x‬‬ ‫השלישית )‪. f '''(x‬‬
‫ג‪ .‬מצא את השטח המוגבל על ידי הגרף‬
‫‪−1.5‬‬ ‫‪−0.1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪x‬‬ ‫של )‪ , f '''(x‬על ידי ציר ה‪ x -‬וציר ה‪y -‬‬
‫ועל ידי הישר ‪ x = 2‬בתחום ‪. x ≥ 0‬‬
‫ד‪ .‬על פי הגרף של )‪ f '(x‬שבסעיף א'‪,‬‬
‫הסבר מדוע הגרף של פונקציית הנגזרת‬
‫הש לישית )‪ f '''(x‬חותך את ציר ה‪ x -‬בשלוש נקודות‪.‬‬

‫)‪. g(x‬‬
‫נתונות המשוואות של שתי פרבולות‪= x 2 − x , f (x) = −a 2 x 2 :‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ a‬הוא פרמטר שונה מ‪. 0 -‬‬
‫הפרבולות נפגשות בנקודות ‪ O‬ו‪ – O ) A -‬ראשית הצירים(‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את השיעורים של הנקודה ‪. A‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השיעורים של הנקודה ‪ A‬שעבורה השטח‪ ,‬המוגבל על ידי‬
‫הגרף של )‪ , f (x‬על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי האנך לציר ה‪ x -‬העוב ר דרך‬
‫הנקודה ‪ , A‬הוא מקסימלי‪.‬‬

‫‪33‬‬
 ‫תשו בות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 8‬קיץ תשע"א‪ , 2011 ,‬מועד ב ‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ . 53 .‬ב‪ 8b .‬ק"מ ‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪ . q = 0.5 , a1 = 56 .‬ב‪. K 2 + 3K .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 0.7 .‬ב‪ . 0.91 .‬ג‪ .‬לא‪ .‬המאורעות תלויים‪ .‬ד‪. 18 .‬‬
‫‪ . 4‬ב‪ 32 .‬סמ"ר‪.‬‬
‫‪ . 5‬א‪ . 0.393b .‬ב‪. 0.382b .‬‬
‫‪ . 6‬א‪ .‬הפונקציה )‪ f (x‬היא זוגית‪.‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬תחום הגדרה‪. x ≠ 2 , x ≠ 2 , 0 ≤ x ≤ 2π :‬‬
‫‪3‬‬

‫אסימפטוטות מקבילות לצירים‪. x = 32π , x = π2 :‬‬

‫) ‪ (0;1) ( 2‬מינימום‪ (π; −1) ,‬מקסימום‪ (2π;1) ,‬מינימום‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫)‪(3‬‬

‫‪x‬‬
‫‪x‬‬

‫ד‪. 23 π2 + 3π =12.02 .‬‬

‫ה‪ (2πk;1) ( 1 ) .‬מינימום‪ (π + 2πk; −1) ( 2 ) .‬מקסימום‪ .‬הערה‪ k :‬מספר שלם‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪ . 7‬א‪. IV .‬‬

‫)‪( 3‬‬ ‫‪ x > 12‬או ‪; x < −1‬‬
‫ב‪: ∩ ( 1 ) .‬‬
‫‪. −1 < x < 12‬‬
‫∪‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫) ‪ ( 2‬בין ‪ −1‬ל‪. 0 -‬‬
‫ג‪. 4.638 .‬‬
‫ד‪ .‬הפונקציה )‪ f '''(x‬היא למעשה הנגזרת השנייה של )‪. f '(x‬‬
‫בגרף של )‪ f '(x‬שבסעיף א'‪ ,‬יש ‪ 3‬נקודות פיתול ולכן הנגזרת הש נייה‬
‫של )‪ f '(x‬מתאפסת ב‪ 3 -‬נקודות ומכאן שבגרף של )‪ f '''(x‬יש ‪ 3‬נקודות‬
‫חיתוך עם ציר ה‪. x -‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . 8‬א‪ . A  1 2 ; −a 2 2  .‬ב ‪. A( 23 ; − 92 ) .‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1+ a‬‬ ‫‪(1 + a ) ‬‬

‫‪34‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪9‬‬
‫חורף תשע"ב‪2012 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫משאית יצאה מעיר ‪ A‬לעיר ‪. B‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בדיוק באותו רגע יצאה מכונית מעיר ‪ B‬לעיר ‪. A‬‬
‫כאשר הגיעה המכונית ל‪ A -‬היא חזרה מיד ל‪ , B -‬וכאשר הגיעה ל‪B -‬‬
‫היא מיד שוב יצאה ל‪ . A -‬המכונית פגשה בדרכה את המשאית שלוש‬
‫פעמים‪ ,‬לפני שהמשאי ת הגיעה ל‪. B -‬‬
‫הפגישה הראשונה הייתה כעבור ‪ 2‬שעות מרגע היציאה של המכונית‬
‫והמשאית לדרך‪ .‬הפגישה השנייה הייתה כעבור ‪ 4 23‬שעות מרגע היציאה‪.‬‬
‫הפגישה השלישית הייתה במרחק ‪ 40‬ק"מ מ‪. B -‬‬
‫מצא את המהירות של המשאית )המהירויות של המשאית והמכונית‬
‫אינן משתנות(‪.‬‬

‫א‪ .‬בסדרה חשבונית ישנם ‪ 2n − 1‬איברים‪ .‬סכום ‪ n‬איברים הראשונים‬ ‫‪.2‬‬

‫הוא ‪ 760‬וסכום ‪ n‬האיברים האחרונים הוא ‪. 1960‬‬
‫מצא את ‪ n‬אם האיבר הראשון בסדרה הוא ‪. 10‬‬

‫‪bn‬‬
‫= ‪b n +1‬‬ ‫ב‪ .‬נתונה סדרה המקיימת לכל ‪ n‬טבעי ‪:‬‬
‫‪bn − 1‬‬
‫‪4.5 , b19 > 2‬‬
‫= ‪b19 + b 20‬‬
‫‪bn + 2 = bn‬‬
‫מ צא את ‪. b10‬‬

‫הערה ‪ :‬אין קשר בין סעיף א לסעיף ב‪.‬‬

‫‪35‬‬
 ‫חברה מייצרת טלפונים ניידים חדשניים עם "מסך תלת ממד"‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כדי לבדוק את הביקוש לטלפונים אלה‪ ,‬ערכה החברה סקר טלפוני‪.‬‬
‫בסקר השתתפו צעירים ומבוגרים‪ .‬חלק מהמשתתפים בסקר הצהירו‬
‫שלא י קנו את הטלפון החדשני והשאר הצהירו שיקנו אותו‪ .‬נמצא כי ‪50%‬‬
‫מהמבוגרים הצהירו כי יקנו את הטלפון החדשני‪ 23 .‬מבין אלה שהצהירו‬
‫כי לא יקנו את הטלפון החדשני‪ ,‬היו צעירים‪ 15 .‬מהמשתתפים בסקר היו‬
‫צעירים שגם טענו כי לא יקנו את הטלפון החדשני‪.‬‬
‫א‪ .‬בסקר השתתפו ‪ 2, 000‬איש‪ .‬כמה צעירים השתתפו בסקר?‬
‫ב‪ .‬כמה צעירים‪ ,‬מבין הצעירים שהשתתפו בסקר‪ ,‬הצהירו שיקנו‬
‫את הטלפון החדשני?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫במשולש ‪ ABC‬הנקודות ‪ D‬ו‪E -‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪A‬‬ ‫נמצאות על הצלעות ‪ AB‬ו‪ AC -‬בהתאמה‬
‫כך ש‪ CD . DE  BC -‬ו‪ BE -‬נחתכים בנקודה ‪. F‬‬
‫‪ AF‬חותך את ‪ DE‬בנקודה ‪ , M‬והמשכו חותך‬
‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪E‬‬ ‫את ‪ BC‬בנקודה ‪) N‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪F‬‬ ‫הוכח‪ :‬א‪. DM = EM .‬‬
‫‪BN CN‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪EM = DM‬‬
‫‪N‬‬
‫‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪BN CN‬‬
‫ג‪ DM = EM .‬ו‪. BN = CN -‬‬

‫במשולש ישר‪ -‬זווית ‪, (AFC = 90 ) AFC‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪F‬‬ ‫הנקודה ‪ K‬נמצאת על הגובה ליתר‬
‫כך ש‪ FAK = β -‬ו‪. KAC = α -‬‬
‫‪K‬‬ ‫‪ B‬היא נקודה על היתר ‪AC‬‬
‫כך ש‪) AKB = 90 -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪AFC‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫הוא ‪ , R‬ורדיוס המעגל החוסם‬
‫את המשולש ‪ AKB‬הוא ‪. r‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪AF‬‬ ‫א‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את היחס‬
‫‪AK‬‬
‫‪.R‬‬ ‫) ‪ ( 2‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את היחס‬
‫‪r‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬ו‪ r -‬בלבד את רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪. AKF‬‬

‫‪36‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪2x − 2‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את ה אסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את השיעורים של נקודות הקיצון של הפונקציה‪,‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫) ‪ ( 5‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתונה הפונקציה )‪ , g(x‬המוגדרת בתחום ההגדרה של )‪. f (x‬‬
‫)‪. g '(x‬‬
‫הנגזרת של )‪ g(x‬מקיימת‪= f (x) ⋅ f '(x) :‬‬
‫מצא את תחום הירידה של הפונקציה )‪ . g(x‬נמק‪.‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ f (x) = −a ⋅16cos x‬בתחום ‪. − π6 ≤ x ≤ 76π‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪16sin x + 9‬‬
‫‪ a‬הוא פרמטר גדול מ‪ . 0 -‬הפונקציה מוגדרת לכל ‪ x‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫א‪ .‬בתחום הנתון מצא עבור אילו ערכי ‪: x‬‬
‫) ‪ . f (x) > 0 ( 1‬נמק‪ . f (x) < 0 ( 2 ) .‬נמק‪.‬‬
‫‪7π‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫ב‪ .‬מצא את ערך האינטגרל ‪f (x) dx‬‬
‫‪−π‬‬
‫‪6‬‬

‫ה‪x -‬‬ ‫ג‪ .‬נתון כי השטח‪ ,‬המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , f (x‬על ידי ציר‬
‫ועל ידי הישרים ‪ x = − π6‬ו‪ , x = 76π -‬שווה ל‪ . 8 -‬מצא את הערך של ‪. a‬‬

‫‪A‬‬
‫‪ CD‬הוא קוטר במעגל ש רדיוסו ‪. R‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪ AB‬הוא מיתר במעגל המאונך‬
‫לקוטר ‪ CD‬וחותך אותו בנקודה ‪E‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬
‫‪E‬‬ ‫כך ש‪) CE > R -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫הבע באמצעות ‪ R‬את השט ח המקסימלי‬
‫‪B‬‬ ‫של המשולש ‪. ABC‬‬

‫‪37‬‬
 ‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 9‬חורף תשע"ב ‪: 2012 ,‬‬
‫‪ 40 . 1‬קמ"ש‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪ . n = 16 .‬ב‪. b10 = 1 12 .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ 1600 .‬צעירים ‪ .‬ב‪. 1200 .‬‬
‫= ‪ . R‬ב‪. R r .‬‬ ‫‪cos 2 α‬‬ ‫= ‪( 2 ) . AF‬‬ ‫‪cos α‬‬ ‫‪ . 5‬א‪( 1 ) .‬‬
‫‪r‬‬ ‫)‪cos 2 (α + β‬‬ ‫‪AK‬‬ ‫)‪cos(α + β‬‬

‫‪y‬‬
‫)‪( 5‬‬ ‫‪ . 6‬א‪. (0;0) ( 3 ) . x = 2 ( 2 ) . x ≠ 2 , x ≥ 0 ( 1 ) .‬‬
‫) ‪ (0;0) ( 4‬מקסימום‪ (8;4) ,‬מינימום‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫ב‪. 2 < x < 8 .‬‬
‫‪. a = 12‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪ . 7‬א‪ . − 6 ≤ x < 2 ( 2 ) . 2 < x ≤ 76π ( 1 ) .‬ב‪ . 0 .‬ג‪.‬‬
‫‪π‬‬

‫‪. 3 3 R 2 .8‬‬
‫‪4‬‬

‫‪38‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪10‬‬
‫קיץ תשע"ב ‪ ,2012‬מועד א‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫לברכה ‪ 10‬מ"ק מים בקצב קבוע‪.‬‬‫צינור הזרים ‪..‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לאחר הפסקה של ‪ 13‬שעה הוגבר קצב ההזרמה של הצינור ב‪ 3 -‬מ"ק לשעה‪.‬‬
‫בקצב המוגבר הזרים הצינור עוד ‪ 20‬מ"ק מים‪.‬‬
‫הזמן שהצינור הזרים את המים‪ ,‬כולל ההפסקה‪ ,‬זהה לזמן שהיה נדרש‬
‫לצינור‪ ,‬לו היה מזרים ‪ 30‬מ"ק מים בלי הפסקה בקצב שלפני ההגברה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב כמה זמן הזרים הצינור את המים עד ההפסקה‪.‬‬
‫ברכה ריקה ב‪ 18 -‬שעות‪,‬‬‫ב‪ .‬נתון גם כי הצינור ממלא ‪ 3‬מנפח ‪..‬‬
‫‪1‬‬
‫כאשר הוא מזרים מים בקצב שלפני ההגברה‪.‬‬
‫לברכה הריקה באו תו קצב‪.‬‬‫שני צינורות מזרימים יחד מים ‪..‬‬
‫קצב זה קטן מהקצב המוגבר של הצינור הנתון וגדול מהקצב שלפני‬
‫ההגברה‪.‬‬
‫הברכה?‬
‫‪..‬‬ ‫את‬ ‫ימלאו‬ ‫הצינורות‬ ‫שני‬ ‫שבו‬ ‫הזמן‬ ‫יהיה‬ ‫שעות‬ ‫תחום‬ ‫באיזה‬

‫נתונה הסדרה ‪. −2 , 5 , −8 , 11 , −14 , 17 ,...‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הסימנים של איברי הסדרה מתחלפים לסירוגין‪ ,‬והערכים המוחלטים‬
‫של האיברים מהווים סדרה חשבונית‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ n‬את הסכום של‪:‬‬
‫) ‪ 2n ( 1‬האיברים הראשונים של הסדרה‪.‬‬
‫) ‪ 2n + 1 ( 2‬האיברים הראשונים של הסדרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬בסדרה הנתונה יש מספר אי‪ -‬זוגי של איברים‪,‬‬
‫וסכום כל איברי הסדרה הוא ‪. −65‬‬
‫מצא את סכום האיברים העומדים במקומות האי‪ -‬זוגיים‪.‬‬

‫‪39‬‬
 ‫א‪ .‬מחלקים ‪ 2‬כדורים לבנים וכדור ‪ 1‬שחור בין שני כדים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בכל כד חייב להיות לפחות כדור אחד‪.‬‬
‫בוחרים באקראי כד ומוציאים ממנו כדור אחד‪.‬‬
‫מצא באיזה אופן צריך לחלק את הכדורים בין שני הכדים‪,‬‬
‫כדי שהסיכוי להוציא כדור לבן יהיה הגדול ביותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכד אחד יש ‪ 5‬כדורים‪ 2 :‬לבנים ו‪ 3 -‬שחורים‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬מוציאים באקראי ‪ 5‬פ עמים כדור מהכד עם החזרה‬
‫)בכל פעם מחזירים לכד את הכדור שהוצא(‪.‬‬
‫מהי ההסתברות להוציא בדיוק פעמיים כדור לבן?‬
‫) ‪ ( 2‬מוציאים באקראי ‪ 6‬פעמים כדור מהכד עם החזרה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות להוציא בדיוק ‪ 3‬פעמים כדור לבן כך שהכדור‬
‫הלבן השלישי ⋅יוצא בפעם השישית?‬

‫הערה ‪ :‬אין קשר בין סעיף א לסעיף ב‪.‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪A‬‬ ‫נתון כי במשולש ‪ AEF‬חוצה‪ -‬זווית ‪ EAF‬הוא ‪. AD‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪,‬‬ ‫‪ D‬היא נקודת ההשקה של הצלע ‪ EF‬למעגל‬
‫החותך את הצלעות ‪ AE‬ו‪ AF -‬בנקודות ‪ B‬ו‪C -‬‬
‫בהתאמה‪ .‬המעגל עובר גם דרך קדקוד ‪A‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪F‬‬
‫הוכח‪ :‬א‪. BC  EF .‬‬
‫ב‪. ∆ABD  ∆DCF .‬‬
‫ג‪. AD ⋅ BD = DF ⋅ AB .‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪C‬‬ ‫טרפז שווה‪ -‬ש וקיים ‪(DC  AB) ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬
‫חסום במעגל שמרכזו ‪. M‬‬
‫‪L‬‬ ‫הבסיס ‪ AB‬הוא קוטר במעגל זה‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪M‬‬ ‫אלכסוני הטרפז נפגשים בנקודה ‪. L‬‬
‫המשך ‪ ML‬חותך את ‪ DC‬בנקודה ‪K‬‬
‫)ראה ציור(‪ .‬נתון כי ‪. BAD = α‬‬
‫הבע באמצעות ‪ α‬את היחס ‪. KL‬‬
‫‪LM‬‬

‫‪40‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונק ציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫א‪ .‬נתון כי הפונקציה )‪ f (x‬היא פונקציה רציונלית המקיימת‪:‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ -‬לפונקציה יש שלוש אסימפטוטות‪. y = 0 , x = −1 , x = 4 :‬‬
‫‪ -‬הפונקציה מוגדרת לכל ‪ x ≠ −1‬ו‪. x ≠ 4 -‬‬
‫‪f (0) > 0 -‬‬
‫‪f (1.5) = 0 -‬‬
‫‪ f '(x) < 0 -‬רק עבור ‪−1 < x < 4‬‬
‫‪ f (x) < 0 -‬עבור ‪ x > 4‬ו‪ f (x) > 0 -‬עבור ‪. x < −1‬‬
‫) ‪ ( 1‬על פי הנתונים שבסעיף זה‪ ,‬סרטט סקיצה אפשרית של גרף‬
‫הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬על פי הגרף שסרטטת‪ ,‬הראה כי לפונקציית הנגזרת )‪f '(x‬‬
‫יש נקודת קיצון בתחום ‪ , −1 < x < 4‬וקבע את סוגה‪ .‬נמק‪.‬‬
‫אין צורך למצוא את השיעורים של נקודת הקיצון‪.‬‬

‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪3a − 3bx‬‬ ‫ב‪ .‬נתון גם כי הפונקציה )‪ f (x‬מקיימת‬

‫‪(x − ax − 4) 2‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ a‬ו‪ b -‬הם פרמטרים‪ .‬מצא את הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫=בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ π‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪f (x) 4sin 2 x ⋅ cos 2 x‬‬ ‫‪.7‬‬

‫בתחום הנתון‪:‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ , f (x‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫)‪. g(x‬‬
‫=‬ ‫ד‪ ( 1 ) .‬נתונה הפונקציה‬
‫)‪1 x − 1 sin(4x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪8‬‬
‫הראה כי )‪. g '(x) = f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬בתחום הנתון מצא את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬

‫ישר משיק לפרבולה ‪ y = x 2‬בנקודה שבה ‪. 0 < x < 1‬‬ ‫‪.8‬‬

‫המשיק יוצר משולש עם ציר ה‪ x -‬ועם הישר ‪. x = 1‬‬
‫מצא את השטח המקסימלי של המשולש הנוצר באופן שתואר‪.‬‬

‫‪41‬‬
 ‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 10‬קיץ תשע"ב ‪ , 2012‬מועד א' ‪:‬‬
‫שעות‪ ,‬כלומר ‪ 50‬דקות‪ .‬ב‪ .‬בין ‪ 21.6‬שעות ל‪ 27 -‬שעות‪.‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪ . 1‬א‪.‬‬
‫= ‪ . S2n +1‬ב‪. −1430 .‬‬‫‪ . 2‬א‪−3n − 2 ( 2 ) . S2n = 3n ( 1 ) .‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪432‬‬
‫‪3125‬‬
‫‪(2) .‬‬ ‫‪216‬‬
‫‪625‬‬
‫‪ . 3‬א‪ .‬כד א'‪ 1 :‬לבן; כד ב'‪ 1 :‬לבן ו‪ 1 -‬שחור‪ .‬ב‪( 1 ) .‬‬
‫‪. − cos 2α . 5‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ . 6‬א‪( 1 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫) ‪ ( 2‬קיימת נקודת קיצון מסוג מקסימום‪.‬‬

‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪9 − 6x‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪(x 2 − 3x − 4) 2‬‬

‫‪ . 7‬א‪. (π;0) , ( π2 ;0 ) , (0;0) .‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫ב‪ (0;0) .‬מינימום‪ ( π4 ;1) ,‬מקסימום‪ ( π2 ;0) ) ,‬מינימום‪ 34π ;1 ,‬מקסימום‪,‬‬

‫)‪ (π;0‬מינימום‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫ד‪. π2 ( 2 ) .‬‬
‫‪8 .8‬‬
‫‪. 27‬‬

‫‪42‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪11‬‬
‫קיץ תשע"ב‪ ,2012 ,‬מועד ב‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫רוכב אופנוע יצא מ‪ , A -‬ובאותה שעה יצא רוכב אופניים מ‪. B -‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הם רכבו זה לקראת זה ונפגשו בדרך‪ .‬רוכב האופנוע הגיע ל‪B -‬‬
‫כעבור ‪ 14‬שעה מרגע הפגישה‪ ,‬ורוכב האופניים הגיע ל‪A -‬‬
‫כעבור ‪ 4‬שעות מרגע הפגישה )מהירויות הרוכבים היו קבועות(‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את היחס בין המהירות ש ל רוכב האופנוע למהירות של רוכב‬
‫האופניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי המרחק בין ‪ A‬ל‪ B -‬גדול מ‪ 90 -‬ק"מ‪.‬‬
‫מצא באיזה תחום מספרים נמצאת המהירות של כל אחד מהרוכבים‪.‬‬
‫)מהירות רוכב האופנוע אינה עולה על ‪ 120‬קמ"ש(‪.‬‬

‫‪an‬‬
‫= ‪. a n +1‬‬ ‫סדרה מוגדרת על‪ -‬ידי כלל הנסיגה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪1− an‬‬
‫‪a −3‬‬
‫= ‪. bn +1 − bn‬‬
‫‪ . b n = n‬הוכח‪3 :‬‬ ‫א‪ .‬מגדירים סדרה חדשה לפי‬
‫‪an‬‬
‫= ‪ . b 2 + b 4 + b6 + ... + b30‬חשב את ‪. a1‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪667.5 :‬‬

‫נערך סקר בקרב מספר גדול של סטודנטים )בנים ובנות(‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫חצי מהסטודנטים המשתתפים בסקר היו בנים‪.‬‬
‫בסקר נמצא כי מספר הבנות הסובלות מרעש גדול פי ‪ 3‬ממספר הבנים‬
‫הסובלים מרעש‪ .‬נמצא גם כי ‪ 5%‬מבין הבנים סובלים מרעש‪.‬‬
‫א‪ .‬ידוע כי אחד המשתתפים בסקר שנבחר באקראי‪ ,‬סובל מרעש‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהנבחר הוא בת?‬
‫ב‪ .‬בחרו באקראי ‪ 5‬סטודנטים מבין משתתפי הסקר‪.‬‬
‫ידוע כי לכל היותר ‪ 2‬מבין הסטודנטים שנבחרו באקראי‪,‬‬
‫סובלים מרעש‪ .‬מהי ההסתברות שבדיוק אחד מהם סובל מרעש?‬

‫‪43‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫שני מעגלים ‪ I‬ו‪ II -‬נחתכים בנקוד ות ‪ G‬ו‪. F -‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫‪F‬‬
‫הישר ‪ ST‬משיק למעגל ‪ I‬בנקודה ‪, S‬‬
‫ולמעגל ‪ II‬בנקודה ‪. T‬‬
‫המשך ‪ SF‬חותך את המעגל ‪ II‬בנקודה ‪, B‬‬
‫‪B‬‬ ‫והמשך ‪ TF‬חותך את מעגל ‪ I‬בנקודה ‪A‬‬
‫‪A‬‬
‫‪G‬‬ ‫‪II‬‬ ‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ST‬‬ ‫=‬ ‫‪TB‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי‬
‫‪I‬‬
‫‪AS‬‬ ‫‪ST‬‬
‫=‪. ‬‬
‫) ‪ ( 1‬הוכח כי ‪AGF SFA + SAF‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי אם הנקודות ‪ G , A‬ו‪ B -‬נמצאות על ישר אחד‪,‬‬
‫אז ‪. SFA = 60‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫נתון מעוין ‪ E . ABCD‬ו‪ F -‬הן נקודות‬ ‫‪.5‬‬
‫על הצלעות ‪ AD‬ו‪ AB -‬בהתאמה‬
‫כך ש‪ AE = AF -‬ו‪. FB = 2AF -‬‬
‫‪E‬‬ ‫נתון כי ‪. DCB = 60‬‬
‫א‪ .‬מצא את גודל הזווית ‪. FCB‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪F‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ב‪ .‬נתון כי אורך האלכסון ‪ AC‬הוא ‪. b‬‬
‫הבע באמצעות ‪ b‬את היקף המרובע ‪. AECF‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= המוגדרת לכל ‪. x‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪, f (x) cos3 (3x − π‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬בתחום ‪ 0 ≤ x ≤ 23π‬מצא‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את השיעורים של נקודות הקיצון של הפונקציה‪ ,‬וקבע את סוגן‪.‬‬

‫‪44‬‬
 ‫ב‪ ( 1 ) .‬הוכח כי הפונקציה זוגית‪.‬‬
‫‪. − 23π ≤ x ≤ 23π‬‬ ‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה בתחום‬
‫ג‪ .‬ר שום את משוואות הישרים המשיקים לגרף הפונקציה‬
‫בתחום ‪ − 23π ≤ x ≤ 23π‬ומאונכים לציר ה‪. y -‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪. f (x) = x + 1‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪x2 − 9‬‬
‫א‪ .‬מצא‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬את האסימפטוטות של הפונקציה המקבילות לצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫‪t‬‬
‫)‪, (k < t‬‬ ‫‪∫ f '(x) dx‬‬ ‫ג‪ .‬מצא את הסימן של האינטגרל המסוים‬
‫‪k‬‬ ‫אם נתון כי ‪ k‬ו‪ t -‬גדולים מ‪ . 3 -‬נמק‪.‬‬

‫הפונקציה )‪ f (x‬היא פונקציית מנה‬ ‫‪.8‬‬

‫‪y‬‬ ‫המוגדרת עבור ‪. x ≠ −1‬‬
‫בציור מוצג הגרף של פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫א‪ .‬מצא את תחומי הקעירות כלפי מעלה ∪‬
‫וכלפי מטה ∩ של הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי לפו נקציה )‪ f (x‬יש שתי‬
‫‪−1‬‬ ‫‪x‬‬
‫אסימפטוטות בלבד‪. y = 1 , x = −1 :‬‬
‫גרף הפונקציה )‪ f (x‬חותך את ציר ה‪y -‬‬
‫בנקודה שבה ‪ . y = −1‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫על פי תשובתך לסעיף א' ועל פי הנתונים שבסעיף ב'‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון גם ‪ c , b , a . f (x) = ax + b‬ו‪ d -‬הם פרמטרים שונים מאפס‪.‬‬
‫‪cx + d‬‬
‫) ‪ ( 1‬הבע באמצעות ‪ a‬את ‪ c , b‬ו‪. d -‬‬
‫) ‪ ( 2‬חשב את השטח המוגבל על ידי הגרף של פונקציית הנגזרת )‪, f '(x‬‬
‫על ידי הישר ‪ x = 1‬ועל ידי הצירים‪.‬‬

‫‪45‬‬
 ‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 11‬קיץ תשע"ב‪ , 2012 ,‬מועד ב ‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ .‬היחס הוא ‪. 4‬‬
‫ב‪ .‬מהירות רוכב האופנוע גדולה מ‪ 72 -‬קמ"ש וקט נה או שווה ל‪ 120 -‬קמ"ש‪.‬‬
‫מהירות רוכב האופניים גדולה מ‪ 18 -‬קמ"ש וקטנה או שווה ל‪ 30 -‬קמ"ש‪.‬‬
‫‪ . 2‬ב‪. a1 = 2 .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 34 .‬ב‪. 136 .‬‬
‫‪45‬‬

‫‪ . 5‬א‪ . 23.41 .‬ב‪. 2.063b .‬‬

‫‪ . 6‬א‪. ( π2 ;0 ) , ( π6 ;0 ) , (0; −1) ( 1 ) .‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫) ‪ (0; −1) ( 2‬מינימום‪ ( π3 ;1) ,‬מקסימום‪ 23π ; −1 ,‬מינימום‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫ב‪( 2 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫ג‪. y = 0 , y = −1 , y = 1 .‬‬
‫‪y‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 7‬א‪ x > 3 ( 1 ) .‬או ‪. x < −3‬‬
‫) ‪ ( 2‬אין‪.‬‬
‫) ‪. y = −1 , y = 1 , x = −3 , x = 3 ( 3‬‬
‫‪x‬‬
‫) ‪ ( 4‬עלייה‪; x < −9 :‬‬
‫ירידה‪ x > 3 :‬או ‪. −9 < x < −3‬‬
‫ג‪ .‬הסימן שלילי‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 8‬א‪. x > −1 : ∩ , x < −1 : ∪ .‬‬

‫‪x‬‬

‫ג‪. 1 ( 2 ) . d = a , c = a , b = −a ( 1 ) .‬‬

‫‪46‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪12‬‬
‫חורף תשע"ג‪2013 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫דן יצא מתל אביב להרצליה על אופניו‪ ,‬ורכב במהירות קבועה‬ ‫‪.1‬‬
‫של ‪ v‬קמ"ש‪ .‬כעבור ‪ 12‬שעה מרגע היציאה של דן‪ ,‬גם אילנית יצאה‬
‫על אופניה מתל אביב להרצליה‪ ,‬ורכבה באותו מסלול במהירות הגדולה‬
‫ב‪ 2 -‬קמ"ש ממהירותו של דן‪.‬‬
‫אילנית ודן נפגשו בדרך להרצליה‪ ,‬ו‪ 2 -‬שעה לאחר הפגישה הגיעה‬
‫‪1‬‬
‫אילנית להרצליה‪.‬‬
‫מצא באיזה תחום מספרים נמצאת המהיר ות ‪ , v‬אם נתון כי מסלול‬
‫הרכיבה מתל אביב להרצליה קטן מ‪ 25 -‬ק"מ וגדול מ‪ 9 -‬ק"מ‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪3 , 6 , 12 , 24 ,‬‬

‫א‪ .‬נתונה סדרה הנדסית ‪...‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪6 , 12‬‬ ‫מסדרים את איברי הסדרה בשורות כך‬
‫‪24 , 48‬‬ ‫‪, 96‬‬ ‫שבשורה הראשונה יש איבר אחד ובכל‬
‫‪...............‬‬ ‫שורה אחרת מספר האיברים גדול באחד‬
‫‪...............‬‬ ‫מזה שבשורה הקודמת‪ .‬הבע באמצעות ‪n‬‬
‫את סכום האיברים ב‪ n -‬השורות הראשונות‪.‬‬

‫‪58 , 62 , 66 ,‬‬ ‫ב‪ .‬נתונה סדרה חשבונית שאיבריה הם‪... , (4n + 6) :‬‬
‫הבע את סכום הסדרה באמצעות ‪. (n > 12) n‬‬

‫הערה‪ :‬אין קשר בין סעיף א לסעיף ב‪.‬‬

‫‪47‬‬
 ‫בחדר ‪ I‬נמצאים ‪ k‬נשים ו‪ k -‬גברים )‪. (k > 1‬‬ ‫‪.3‬‬
‫בחדר ‪ II‬נמצאים ‪ k‬נשים ו‪ 3k -‬גברים‪.‬‬
‫מטילים קובייה מאוזנת‪.‬‬
‫אם מתקבל מספר המתחלק ב‪ , 3 -‬בוחרים בזה אחר זה בלי החזרה‪,‬‬
‫‪ 2‬אנשים מחדר ‪. I‬‬
‫אם מתקבל מספר שאינו מתחלק ב‪ , 3 -‬בוחרים בזה אחר זה בלי החזרה‪,‬‬
‫‪ 2‬אנשים מחדר ‪. II‬‬
‫כאשר בוחרים באופן זה‪ ,‬הסתברות לבחור ‪ 2‬נשים מחדר ‪ I‬גדולה פי ‪15‬‬
‫‪7‬‬
‫מההסתברות לבחור ‪ 2‬נשים מחדר ‪. II‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪. k‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ההסתברות לבחור ‪ 2‬נשי ם באופן שתואר‪.‬‬
‫ג‪ .‬ידוע שנבחר לפחות גבר אחד באופן שתואר‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שנבחרו בדיוק ‪ 2‬גברים מחדר ‪? I‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתון משולש ‪ . KHE‬נקודות ‪ M‬ו‪G -‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪K‬‬
‫נמצאות על הצלעות ‪ KH‬ו‪ EH -‬בהתאמה‬
‫כך ש‪. GM  EK -‬‬
‫‪F‬‬
‫נקודה ‪ F‬נמצאת על הצלע ‪. EH‬‬
‫המשכי הקטעים ‪ GM‬ו‪FK -‬‬
‫‪M‬‬
‫‪L‬‬
‫‪G‬‬ ‫ציור(‪.‬‬ ‫נפגשים בנקודה ‪) L‬ראה‬
‫נתון‪. KML = KFH :‬‬
‫‪H‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי ‪. ∆KHE  ∆FLG‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם‪ 12.5 , EF = 53 :‬ס"מ = ‪ 5 , EH‬ס"מ = ‪. LG‬‬
‫‪GE‬‬

‫) ‪ ( 1‬מצא את האורך של ‪. EK‬‬

‫) ‪ ( 2‬מצא את היחס ‪. MH‬‬
‫‪KH‬‬

‫‪48‬‬
 ‫‪A‬‬
‫נתון משול ש שווה‪ -‬צלעות ‪. ABC‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נקודה ‪ T‬נמצאת בתוך המשולש )ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪ n , TBC = α :‬ס"מ = ‪, CT‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪t‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪ d‬ס"מ = ‪ t , BT‬ס"מ = ‪. AT‬‬
‫אורך צלע המשולש הוא ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. sin(α − 30 ) = n − t‬‬
‫‪d‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪T‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪4d‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ATC‬‬ ‫ב‪ .‬הבע את שטח המשולש‬
‫באמצעות ‪ α‬ו‪. d -‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= )‪ a . f (x‬הוא פרמטר‪. a > 0 ,‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪x + 3a 2‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬מצא )הבע באמצעות ‪ a‬במידת הצורך(‪:‬‬

‫) ‪ ( 1‬את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירי ם‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬את האסימפטוטות המאונכות לצירים של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬אם נקודות הקיצון של הפונקציה )‪) f (x‬אם יש כאלה(‪,‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ג‪ .‬ידוע שלפונקציה )‪ f (x‬יש שתי נקודות פיתול בלבד ובהן ‪. x = ±a‬‬
‫) ‪ ( 1‬היעזר בגרף של )‪ , f (x‬והבע באמצעות ‪ a‬את התחום‬
‫שבו פונקציית הנגזרת השנייה )‪ f "(x‬חיובית‪ ,‬ואת התחום‬
‫שבו היא שלילית‪ .‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע באמצעות ‪ a‬את שיעורי ה‪ x -‬של נקודות הקיצון של )‪, f '(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, f '(x‬‬
‫על ידי הישר ‪ x = a‬ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬
‫סמן במערכת צירים את השטח המבוקש‪.‬‬

‫‪49‬‬
 ‫= )‪ f (x‬בקטע ‪. 0 ≤ x ≤ 3π‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪− sin x + 12 sin x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬בקטע הנתון מצא‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬עבור אילו ערכי ‪ x‬הפונקציה מוגדרת‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את השיעורים של נקודות הקיצון ש ל הפונקציה‪ ,‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬שרטט סקיצה של גרף הפונקציה בקטע הנתון‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא משוואת ישר המשיק לגרף הפונקציה בשתי נקודות בדיוק‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם יש ערכים של ‪ x‬בקטע הנתון שעבורם מתקיים האי‪ -‬שוויון‬
‫‪ / 12 sin x > sin x‬נמק‪.‬‬

‫מחלקים חוט שאורכו ‪ k‬לשני חלקים ) לאו דווקא חלקים שווים(‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מחלק אחד של החוט יוצרים מעגל ומהחלק האחר יוצרים ריבוע‪.‬‬
‫סכום השטחים של שתי הצורות הוא מינימלי כאשר היקף המעגל‬
‫הוא ‪ . 5π‬מצא את הער ך של ‪. k‬‬
‫‪π+4‬‬

‫‪50‬‬
 ‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 12‬חורף תשע"ג‪: 2013 ,‬‬
‫‪. 4 < v < 8 .1‬‬
‫‪1 n2 + 1 n‬‬
‫‪ . 3 ⋅ (2 2‬ב‪. 2n 2 + 8n − 384 .‬‬ ‫‪2‬‬ ‫)‪− 1‬‬ ‫‪ . 2‬א‪.‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . k = 4 .‬ב‪ . 11 .‬ג‪15 .‬‬
‫‪. 188‬‬ ‫‪105‬‬
‫‪ . 4‬ב‪ 7.5 ( 1 ) .‬ס"מ = ‪. MH = 52 ( 2 ) . EK‬‬
‫‪KH‬‬
‫‪ . 5‬ב‪ 3 − d sin(60 − α) + sin α  .‬או )‪. 3 − d cos(30 − α‬‬

‫‪y‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ ( 1 ) .‬כל ‪. x‬‬

‫) ‪.  0; 22  ( 2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a ‬‬
‫)‪. y = 0 (3‬‬
‫‪x‬‬
‫) ‪  0; 22  ( 4‬מקסימום‪.‬‬
‫‪‬‬ ‫‪a ‬‬
‫ג‪ f "(x) > 0 ( 1 ) .‬כאשר ‪ x > a‬או ‪ f "(x) < 0 . x < −a‬כאשר ‪. −a < x < a‬‬
‫) ‪ x = a ( 2‬מינימום‪ x = −a ,‬מקסימום‪.‬‬
‫ד‪. 1 2 .‬‬
‫‪2a‬‬

‫‪ . 7‬א‪ 0 ≤ x ≤ π ( 1 ) .‬או ‪. 2π ≤ x ≤ 3π‬‬

‫) ‪ (0;0) ( 2‬מקסימום‪ ( 12 π; − 12 ) ,‬מינימום‪ (π;0) ,‬מקסימום‪,‬‬
‫)‪ (2π;0‬מקסימום‪ ( 2 12 π; − 12 ) ,‬מינימום‪ (3π;0) ,‬מקסימום‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫ב‪( 1 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫) ‪. y = − 12 ( 2‬‬
‫ג‪ .‬לא‪.‬‬
‫‪. k = 5 .8‬‬

‫‪51‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪13‬‬
‫קיץ תשע"ג‪ ,2013 ,‬מועד א‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫פועל ‪ I‬ופועל ‪ II‬עובדים במפעל לייצור חלקי חילוף‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫שני הפועלים מבצעים יחד עבודה מסוימת‪.‬‬
‫קצב העבודה הרגיל של פועל ‪ I‬שונה מקצב העבודה הרגיל של פועל ‪. II‬‬
‫אם כל אחד מהפועלים יגביר את קצב העבודה הרגיל שלו ב‪, 50% -‬‬
‫ההפרש בין זמן העבודה של שני הפועלים יחד בקצב הרגיל ובין זמן‬
‫‪ 15‬מהזמן שנדרש לפועל ‪I‬‬ ‫העבודה שלהם יחד בקצב המוגבר יהיה ‪2‬‬
‫לבצע לבד את העבודה בקצב הרגיל שלו‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את היחס בין הזמן שבו פועל ‪ I‬מבצע לבד את העבודה‬
‫ובין הזמן שבו פועל ‪ II‬מבצע לבד עבודה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬העבודה ששני הפועלים מבצעים יחד היא הכנה של ‪ 300‬חלקי חילוף‪.‬‬
‫הפועלים ביצעו יחד עבודה זו בקצב הרגיל שלהם ב‪ 6 -‬ימים‪.‬‬
‫כמה חלקי חילוף ביום מכין לבד פועל ‪ I‬בקצב הרגיל שלו?‬

‫נתונה סדרה ‪ . a n‬סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה הוא‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫])‪. Sn = n 2 − 5n + [2 + 6 + 10 + ... +(4n − 2‬‬
‫א‪ .‬מצא נוסחה לאיבר הכללי ‪ a n‬בסדרה הנתונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מתבוננים באיברים של הסדרה הנתונה‪ ,‬שערך כל אחד מהם‬
‫קטן מ‪. 102 -‬‬
‫חשב את הערך הגדול ביותר שיכול להתקבל עבור סכום מסוים‬
‫של איברים כ אלה )לאו דווקא הסכום של כל האיברים(‪.‬‬

‫‪52‬‬
 ‫הוועדה המארגנת של תחרות "נולד לשיר" מתלבטת אם ישפוט בתחרות‬ ‫‪.3‬‬
‫רק שופט א' או יצטרפו אליו שני שופטים נוספים‪ :‬שופט ב' ושופט ג'‪.‬‬
‫ההצבעה של שופט א' לא תשתנה אם הוא ישפוט לבד או אם ישפוט‬
‫עם האחרים‪ .‬ההצבעה של כל אחד מהשופטים אינה תלויה בהצבעה‬
‫של השופטים האחרים‪.‬‬
‫אם ישפוט בתחרות רק שופט א' – יעבור המתחרה לשלב נוסף בתחרות‬
‫אם השופט יצביע בעדו‪.‬‬
‫אם ישפטו שלושת השופטים – יעבור המתחרה לשלב נוסף בתחרות אם‬
‫לפחות ‪ 2‬מהשופטים יצביעו בעדו‪ .‬יוסי הוא אחד ה מתמודדים בתחרות‪.‬‬
‫נתון כי ההסתברות ששופט א' יצביע בעד יוסי שווה להסתברות ששופט ב'‬
‫יצביע בעדו‪ .‬ההסתברות ששופט ג' יצביע בעד יוסי היא ‪. 0.5‬‬
‫א‪ .‬האם ההסתברות‪ ,‬שיוסי יעבור לשלב נוסף בתחרות אם ישפוט‬
‫בתחרות רק שופט א'‪ ,‬שווה להסתברות שיוס י יעבור לשלב נוסף‬
‫בתחרות אם ישפטו בתחרות שלושת השופטים? נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬לבסוף הוחלט שבתחרות ישפטו שלושת השופטים‪ .‬נתון כי ההסתברות‪,‬‬
‫ששופט א' הצביע בעד יוסי אם ידוע כי יוסי עבר לשלב נוסף בתחרות‪,‬‬
‫גדולה מ‪. 0.8 -‬‬
‫מצא את תחום הערכים של ההסתברות ששופט א' הצביע בעד יוסי‪.‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי אם במשולש שני תיכונים שווים זה לזה‪,‬‬ ‫‪.4‬‬

‫המשולש הוא שווה‪ -‬שוקיים‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫ב‪ .‬במשולש ‪ ABC‬הנקודות ‪ M , L‬ו‪K -‬‬
‫הן אמצעי הצלעות ‪ CA , CB‬ו‪, AB -‬‬
‫בהתאמה‪ .‬הנקודה ‪ P‬היא נקודת‬
‫מפגש של התיכונים במשולש‪,‬‬
‫‪M‬‬ ‫‪L‬‬
‫ונתון שהיא נמצאת על מעגל העובר‬
‫‪P‬‬ ‫דרך הנקודות ‪ M , L‬ו‪) C -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון גם כי ‪. AL = BM‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪B‬‬ ‫) ‪ ( 1‬הוכח כי ‪. BM ⊥ AC‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי ‪. AK = AM‬‬

‫‪53‬‬
 ‫הנקודה ‪ O‬היא מרכז המעגל החסום במשולש ‪. ABC‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪C‬‬ ‫המשך ‪ AO‬חותך את הצלע ‪ BC‬ב נקודה ‪. E‬‬
‫המשך ‪ CO‬חותך את הצלע ‪ AB‬בנקודה ‪F‬‬
‫‪E‬‬ ‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪. ABC = β , BAC = α :‬‬
‫‪O‬‬ ‫‪B‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את היחס ‪. AE‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪CF‬‬
‫‪A‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם‪. β =60 , AE = 12 :‬‬
‫‪CF‬‬
‫‪.‬‬ ‫ל‪1 BC -‬‬
‫‪2‬‬
‫הראה כי רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪ ACB‬שווה‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫(‬ ‫)‬
‫נתונה הפונקציה ‪g(x) sin 23π − x‬‬
‫=בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ 73 π‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬מצא את נקודו ת החיתוך של גרף הפונקציה )‪ g(x‬עם הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השיעורים של נקודות החיתוך של גרף הפונקציה‬
‫)‪g(x‬‬
‫עם גרף הפונקציה ‪. f (x) = sin x‬‬
‫ג‪ .‬הנקודה ‪ A‬נמצאת על גרף הפונקציה )‪ g(x‬והנקודה ‪ B‬נמצאת‬
‫על גרף הפונקציה )‪ f (x‬כך שהקטע ‪ AB‬מקביל לציר ה‪. y -‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא את האורך המקסימלי של הקטע ‪. AB‬‬
‫) ‪ ( 2‬כמה קטעים כמו ‪ AB‬שאורכם מקסימלי מתקבלים בתחום הנתון?‬
‫נמק‪.‬‬

‫‪54‬‬
 ‫נתונות שתי פונקציות‪f (x) = x 2 + 4x + b :‬‬ ‫‪.7‬‬
‫= )‪g(x‬‬ ‫‪−x 2 + c‬‬
‫‪ b‬ו‪ c -‬הם פרמטרים גדולים מ‪. 0 -‬‬
‫לגרפים של שתי הפונקציות יש משיק משותף בנקודה משותפת ‪. P‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪) b‬במידת הצורך( את השיעורים של הנקודה ‪. P‬‬
‫ב‪ .‬סרטט במערכת צירים אחת סקיצה של גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫וסקיצה של גרף הפונקציה )‪ , g(x‬אם ידוע כי ‪. b > 4‬‬

‫)‪f (x‬‬ ‫הישר ‪ x = a‬חותך את המשיק המשותף בנקודה ‪ , D‬את הגרף של‬
‫בנקודה ‪ A‬ואת הגרף של )‪ g(x‬בנקודה ‪ A , D ) B‬ו‪ B -‬הן שלוש‬
‫נקודות שונות(‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראה כי הישר ‪ PD‬הוא תיכון במשולש ‪. PAB‬‬
‫ד‪ .‬השטח המוגבל על ידי הגרף של )‪ , f (x‬על ידי המשיק המשותף‬
‫ועל ידי הישרים ‪ x = a‬ו‪ , x = −a -‬הוא ‪. S‬‬
‫הבע באמצעות ‪ S‬את השטח המוגבל על ידי הגרף של )‪, f (x‬‬
‫על ידי הגרף של )‪ g(x‬ועל ידי הישרים ‪ x = a‬ו‪. x = −a -‬‬

‫נתון כי הפונקציה הזוגית ‪ f (x) = 8 − ax + bx 2 + c‬מוגדרת בתחום‬ ‫‪.8‬‬

‫‪ −2 ≤ x ≤ 2‬בלבד‪.‬‬
‫‪ b , a‬ו‪ c -‬הם פרמטרים‪. c > 0 ,‬‬
‫א‪ .‬מצא את הערך של הפרמטר ‪ a‬ואת הערך של הפרמטר ‪. b‬‬

‫הצב את הערך של ‪ a‬ואת הערך של ‪ , b‬וענה על הסעיפים ב‪ -‬ג‪.‬‬

‫ב‪ .‬מעבירים ישר המשיק לגרף הפונקציה )‪ f (x‬בנקודה שבה ‪, x = 2‬‬
‫ומעבירים ישר המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה ‪. x = − 2‬‬
‫השטח המוגבל על ידי שני המשיקים ועל ידי ציר ה‪ x -‬הוא ‪. 49 2‬‬
‫‪2‬‬
‫מצא את ה ערך של הפרמטר ‪. c‬‬

‫ג‪ .‬בתחום ‪ −2 ≤ x ≤ 2‬נתונה הפונקציה )‪ g(x‬המקיימת‪. g(x) = −f (x) :‬‬

‫מעבירים ישר המשיק לגרף הפונקציה )‪ g(x‬בנקודה שבה ‪, x = 2‬‬
‫ומעבירים ישר המשיק לגרף הפונקציה בנקודה שבה ‪. x = − 2‬‬
‫מהו סוג המרובע שנוצר על ידי שני הישרים המשיקים לגרף‬
‫הפונקציה )‪ f (x‬ושני הישרים המשיקים לגרף הפונקציה )‪ ? g(x‬נמק‪.‬‬

‫‪55‬‬
‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 13‬קיץ תשע"ג‪ , 2013 ,‬מועד א ‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ .‬היחס הוא ‪ . 32‬ב‪ 20 .‬חלקי חילוף‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪n 6n − 8 .‬‬
‫=‪ . a‬ב‪. 884 .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ .‬הסתברות שווה‪ .‬ב‪. 0.6 < P ≤ 1 .‬‬

‫= ‪. AE‬‬
‫‪sin(α + β) cos‬‬ ‫‪ .5‬א‪( α 2− β ) .‬‬
‫‪CF‬‬
‫(‬ ‫)‬
‫‪sin α + β sin α‬‬
‫‪2‬‬

‫‪‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪ 3‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪3 2 ‬‬
‫‪‬‬
‫) ‪(3 ) (3‬‬
‫‪ . 5π ;0 , 2π ;0‬ב‪.  7π ; 3  ,  4π ; − 3  ,  π ; 3  .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ . 6‬א‪,  0; 3  .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2 ‬‬
‫ג‪ ( 2 ) . 1 ( 1 ) .‬שני קטעים‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪ . 7‬א‪ . (−1; b − 3) .‬ב‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫ד‪. 2S .‬‬
‫‪ . 8‬א‪ . b = −2 , a = 0 .‬ב‪ . c = 3 .‬ג‪ .‬מעוין‪.‬‬

‫‪56‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪14‬‬
‫קיץ תשע"ג‪ ,2013 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫ראובן ושמעון חופרים יחד תעלה אחת ב‪ 12 -‬שעות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫אם ראובן חופר לבד ‪ 13‬מהתעלה‪ ,‬ולאחר שהוא מסיים את חלקו‬
‫שמעון חופר לבד את יתר התעלה‪ ,‬החפירה מסתיימת כעבור ‪ 23 13‬שעות‪.‬‬
‫כמה תעלות שלמות לכל היותר יחפור ראובן לבד בפחות מ‪ 100 -‬שעות?‬
‫התעלות זהות לתעלה הנתונה‪.‬‬
‫הספקי העבודה של שמעון ושל ראובן אינם משתנים‪.‬‬

‫‪a1 , a 2 , a 3 , ... , a n , ...‬‬ ‫נתונה סדרה ‪: a n‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ונתונה סדרת הסכומים ‪S1 , S2 , S3 , ... , Sn , ... : Sn‬‬
‫‪ Sn‬הוא סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה ‪. a n‬‬
‫סדרת הסכומים ‪ Sn‬מקיימת לכל ‪ n‬טבעי‪. b ≠ 0 , S1 = 3 , Sn +1 =b ⋅ Sn + 3 :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי הסדרה ‪ a n‬היא סדרה הנדסית שהמנה שלה היא ‪. b‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי ‪. | b | < 1‬‬
‫בונים מהסדרה ‪ a n‬שתי סדרות הנדסיות‪ I ,‬ו‪: II -‬‬
‫‪I. a 3 , a 7 , a11 , a15 , ...‬‬
‫‪II. a1 , −a 3 , a 5 , −a 7 , ...‬‬
‫‪ T‬הוא הסכום של אין‪ -‬סוף אי ברי הסדרה ‪, I‬‬
‫‪ M‬הוא הסכום של אין‪ -‬סוף איברי הסדרה ‪. II‬‬
‫הבע באמצעות ‪ b‬את היחס ‪ . M‬פשט את הביטוי ככל האפשר‪.‬‬
‫‪T‬‬

‫‪57‬‬
 ‫מבין כל תלמידי י"ב בעיר מסוימת מאתרים תלמידים שיתאימו‬ ‫‪.3‬‬
‫לקורס ייחודי‪ .‬הקורס מתאים לתלמידים שיש להם יכולת טכנית‪.‬‬
‫הבוחנות מאבחנות ‪ 80%‬מבין התלמידים שאכן יש להם יכולת טכנית‬
‫כבעלי יכולת טכנית‪ ,‬ומאבחנות ‪ 10%‬מבין התלמידים שאין להם יכולת‬
‫טכנית כבעלי יכולת טכנית‪.‬‬
‫מבין התלמידים שאובחנו כבעלי יכולת טכנית‪ ,‬אחוז התלמידים‬
‫שאכן יש להם יכולת טכנית גדול פי ‪ 4‬מאחוז התלמידים )בקבוצה זו(‬
‫שאין להם יכולת זו‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שלתלמיד י"ב בעיר זו אכן יש יכולת טכנית?‬
‫ב‪ .‬באותה עיר כל אלה שאובחנו כבעלי יכולת טכנית השתתפו בקורס‪,‬‬
‫ורק הם‪ .‬בעיר יש ‪ 600‬תלמידי י"ב‪.‬‬
‫מבין המשתתפים בקורס לכמה תלמידים אין יכולת טכנית?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השא לות ‪. 5 - 4‬‬
‫נתונה מקבילית ‪. ABCD‬‬ ‫‪.4‬‬
‫הצלע ‪ AB‬משיקה למעגל שמרכזו ‪O‬‬
‫‪O‬‬
‫בנקודה ‪ . F‬המשך הצלע ‪ CB‬משיק‬
‫‪G‬‬ ‫למעגל בנקודה ‪) G‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫נתון‪. AF = AD :‬‬
‫‪B‬‬
‫‪F‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי הנקודה ‪ F‬נמצאת על הישר ‪. DG‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם‪. FC ⊥ DC , BO = BC :‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫) ‪ ( 1‬הוכח כי ‪. OF = FC‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי ‪. FB = 12 BO‬‬

‫‪A B‬‬ ‫נתון טרפז שווה‪ -‬שוקיים ‪. (AD = BC) ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬
‫השוק ‪ AD‬היא קוטר במעגל שמרכזו ‪. O‬‬
‫‪F‬‬
‫השוק ‪ BC‬משי קה למעגל בנקודה ‪. F‬‬
‫‪O‬‬ ‫המעגל חותך את הבסיס ‪ DC‬בנקודה ‪E‬‬
‫)ראה ציור(‪ .‬נתון‪. BCD = α :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬את גודל הזווית ‪. FOD‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ב‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ α‬את גודל הזווית ‪. ODF‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע באמצעות ‪ α‬את היחס ‪. DE‬‬
‫‪DC‬‬

‫‪58‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונלי ות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪= x 2 − cos x‬‬

‫)‪ f (x‬בתחום ‪. 2π ≤ x ≤ 5π‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪f '(x‬‬‫א‪ ( 1 ) .‬מצא תחומי עלייה וירידה של פונקציית הנגזרת‬
‫)אם יש כאלה( בתחום הנתון‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬הראה כי פונקציית הנגזרת )‪ f '(x‬חיובית בתחום הנתון‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬רק על פי התשובות לתת‪ -‬סעיפים ) ‪ ( 1‬ו‪ ,( 2 ) -‬סרטט סקיצה‬
‫של פונקציית הנגזרת )‪ , f '(x‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬כמה פתרונות יש למשוואה ‪ f '(x) = 40‬בתחום הנתון? נמק‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬רשום את הערך המקסימלי של פונקציית הנגזרת השנייה )‪f "(x‬‬
‫בתחום הנתון‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬האם השטח‪ ,‬המוגבל על ידי הגרף של פונקציית הנגזרת )‪f '(x‬‬
‫ועל ידי הגרף של פונקציית הנגזרת השנייה )‪ f "(x‬בתחום הנתון‪,‬‬
‫‪5π‬‬
‫שווה לערך של האינטגרל המסוים ‪ ? ∫ (f '(x) − f "(x)) dx‬נמק‬
‫‪2π‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪ f (x‬המוגדרת לכל ‪ , x‬ונתונה הפונקציה )‪. g(x‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪1‬‬
‫נתון‪ k . ∫ g(x) dx = 0 , g(x)= k + 2x :‬הוא פרמטר‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫א‪ .‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ g(x‬עם הצירים‪.‬‬

‫ב‪ .‬נתון גם כי בתחום ‪ x ≥ 0‬מתקיים‪. f (0) = k , f "(x) > 0 , f (x) ≥ g(x) :‬‬
‫סרטט באותה מערכת צירים סקיצה של הפונקציה )‪g(x‬‬
‫וסקיצה של הפונקציה )‪ f (x‬בתחום ‪ . x ≥ 0‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בתחום ‪ x ≥ 0‬איזה שטח גדול יותר‪ :‬השטח המוגבל על ידי גרף‬
‫הפונקציה )‪ f (x‬והצירים או השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, g(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪ ? x = 1‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬נתון גם‪ a , f (x) = x 3 + 3x 2 + ax + f (0) :‬הוא פרמטר‪,‬‬
‫הגרף של )‪ g(x‬משיק לגרף של )‪ f (x‬בנקודה הנמצאת בתחום ‪. x ≥ 0‬‬
‫מצא את הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫‪59‬‬
 ‫דני יצא מנקודה ‪ , A‬הנמצאת בשדה‬ ‫‪.8‬‬
‫‪A‬‬ ‫במרחק ‪ 1‬ק"מ מהכביש ‪. BC‬‬
‫הוא הלך בשדה בקו‬
‫‪ 1‬ק"מ‬
‫אלכסוני במהירות‬
‫קבועה ‪, v‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪C‬‬
‫והגיע לכביש ‪BC‬‬
‫בנקודה כלשהי ‪) N‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪ 12‬מהמהירות שבה הלך בשדה‪,‬‬ ‫דני הלך בכביש במהירות הגדולה פי ‪13‬‬
‫והגיע לנקודה ‪ C‬בכ ביש‪ .‬המרחק בין ‪ B‬ל‪ C -‬הוא ‪ 6‬ק"מ‪.‬‬
‫מהו אורך המסלול ‪ ANC‬אם ידוע שדני עבר אותו בזמן המינימלי?‬

‫תשובות ל מבחן בגרות מספר ‪ – 14‬קיץ תשע"ג‪ , 2013 ,‬מועד ב ‪:‬‬

‫‪ . 1‬לכל היותר ‪ 3‬תעלות שלמות‪ . 2 .‬ב‪. M = 1 − 2b .‬‬
‫‪2‬‬

‫‪T‬‬ ‫‪b‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 13 .‬ב‪ 40 .‬תלמידים‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪sin α cos α‬‬ ‫‪ . 5‬א‪ . 270 − 2α /‬ב‪= sin 2α ( 2 ) . α − 45 ( 1 ) .‬‬
‫‪sin(135 − α)sin(α + 45 ) 1 + sin 2α‬‬

‫‪y‬‬ ‫)‪( 3‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ ( 1 ) .‬תחום עלייה‪; 2π < x < 5π :‬‬

‫תחום ירידה‪ :‬אין‪.‬‬

‫‪x‬‬
‫) ‪ ( 4‬אין פתרונות בתחום הנתון‪.‬‬
‫ב‪ ( 2 ) . 2.25 ( 1 ) .‬כן‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 7‬א‪. ( 12 ;0 ) , (0; −1) .‬‬

‫‪x‬‬

‫ה‪x -‬‬ ‫ג‪ .‬השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , g(x‬על ידי ציר‬
‫ועל ידי הישר ‪ x = 1‬הוא גדול יותר‪.‬‬
‫ד‪. f (x) = x 3 + 3x 2 + 2x − 1 .‬‬
‫‪ 6.2 . 8‬ק"מ‪.‬‬

‫‪60‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪15‬‬
‫חורף תשע"ד‪2014 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫נמל ‪ A‬ונמל ‪ B‬נמצאים על אותה גדה של נהר‪ ,‬שכיוון הזרם שלו‬ ‫‪.1‬‬
‫הוא מ‪ A -‬ל‪ . B -‬רפסודה הפליגה בשעה ‪ 9 : 00‬בבוקר מנמל ‪ A‬אל נמל ‪, B‬‬
‫והיא נישאה על גבי הזרם של הנהר כך שמהירות הרפסודה היא מהירות‬
‫הזרם‪ .‬באותה שעה הפליגה סירה מנמל ‪) B‬נגד כיוון הזרם( לכיוון‬
‫נמל ‪ . A‬מהירות הסירה במים עומדים היא ‪ 15‬קמ"ש‪.‬‬
‫הסירה הגיעה לנמל ‪ , A‬ומיד חזרה אל נמל ‪. B‬‬
‫ידוע כי הרפסודה והסירה י גיעו לנמל ‪ B‬באותה שעה‪.‬‬
‫נתון כי הרפסודה והסירה נפגשו לראשונה כעבור ‪ 5‬שעות מרגע הפלגתן‪.‬‬
‫האם הסירה והרפסודה יגיעו לנמל ‪ B‬עד לשעה ‪ 9 : 00‬בערב באותו יום?‬
‫נמק‪.‬‬
‫מהירות הזרם ומהירות הס ירה במים עומדים הן קבועות‪.‬‬

‫הערה‪ :‬בחישוביך דייק עד שתי ספרות אחרי הנקודה עשרונית‪.‬‬

‫נתונה סדרה הנדסית אין‪ -‬סופית יורדת‪. a1 , a 2 , a 3 , a 4 , ... :‬‬ ‫‪.2‬‬

‫סכום כל אי ברי הסדרה בלי האיבר הראשון הוא ‪. 6‬‬
‫מחליפים את הסימנים של כל האיברים הנמצאים במקומות ה זוגיים‬
‫בסדרה‪ ,‬ומתקבלת סדרה הנדסית חדשה‪. a1 , −a 2 , a 3 , − a 4 , ... :‬‬
‫סכום כל איברי הסדרה החדשה בלי האיבר הראשון הוא ‪. −3‬‬
‫מהאיברים של הסדרה הנתונה בנו סדרה שלישית‪. 1 , 1 , 1 , :‬‬
‫‪a2‬‬ ‫‪a3‬‬ ‫‪a4‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי הסדרה השלישית היא סדרה הנדסית‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה השלישית הוא ‪. 273.25‬‬
‫מצא את ‪. n‬‬

‫‪61‬‬
 ‫בעיר מסוימת יש תושבים המשתתפים בחוג לריקוד י עם‪ ,‬יש תושבים‬ ‫‪.3‬‬
‫המשתתפים בחוג לתאטרון ויש תו שבים המשתתפים בשני החוגים‪.‬‬
‫נמצא כי המאורע "תושב העיר המשתתף בחוג לריקודי עם"‬
‫והמאורע "תושב העיר משתתף בחוג לתאטרון" הם מאורעות‬
‫בלתי תלויים‪.‬‬
‫מספר התושבים שמשתתפים בחוג לריקודי עם גדול פי ‪ 2‬ממספר‬
‫התושבים שמשתתפים בחוג לתאטרון‪ .‬מ בין התושבים שמשתתפים בחוג‬
‫לתאטרון‪ 60% ,‬משתתפים בחוג לריקודי עם‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו אחוז התושבים בעיר שמשתתפים בחוג לריקודי עם וגם‬
‫בחוג לתאטרון?‬
‫ב‪ .‬יום אחד נערך בעיר כנס שהשתתפו בו כל התושבים המשתתפים‬
‫בחוג לריקודי עם‪ ,‬ורק הם‪.‬‬
‫עיתונאי ראיין ‪ 6‬משתתפים בכנס שנבחרו באקראי‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות ‪ 2‬מהם משתתפים בחוג לתאטרון?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪L‬‬ ‫משולש שווה‪ -‬צ לעות ‪ ABC‬חסום במעגל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫נקודות ‪ D‬ו‪ L -‬נמצאות על המעגל‬
‫כך ש‪. BD  LC -‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬ ‫המיתרים ‪ AL‬ו‪ BD -‬נחתכים בנקודה ‪E‬‬
‫‪E‬‬
‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי המרובע ‪ LEDC‬הוא מקבילית‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הוכח כי ‪ ∆ADE‬הוא משולש שווה‪ -‬צלעות‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫= ‪. LC + LB‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי ‪LA‬‬

‫‪62‬‬
 ‫‪F‬‬ ‫שני מעגלים‪ ,‬גדול וקטן‪ ,‬משיקים‬ ‫‪.5‬‬
‫מבפנים בנק ודה ‪ . A‬נקודה ‪ F‬נמצאת‬
‫על המעגל הגדול כך ש קטע המרכזים‬
‫של שני המעגלים נמצא על ‪. AF‬‬
‫‪ AF‬חותך את המעגל הקטן בנקודה ‪. E‬‬
‫‪E‬‬ ‫דרך נקודה ‪ B‬שעל המעגל הקטן‬
‫‪B‬‬
‫העבירו ישר המקביל למשיק המשותף‬
‫‪C‬‬ ‫לשני המעגלים‪ .‬המקביל חותך את‬
‫המעגל הגדול בנקודה ‪) C‬ראה ציור(‪.‬‬
‫רדיוס המעגל הגדול הוא ‪, R‬‬
‫‪A‬‬
‫ורדיוס המעגל הקטן הוא ‪. r‬‬
‫נתון‪. FAB = β , BAC = α :‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את ‪ . BCA‬נמק‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪AC‬‬ ‫) ‪ ( 2‬הבע רק באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את היחס‬
‫‪AB‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ β -‬את היחס ‪. R‬‬
‫‪r‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טר יגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ a . f (x) = x 2 + x − a‬הוא פרמטר גדול מ‪. 1 -‬‬

‫‪2‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪x −x+a‬‬
‫הפונקציה )‪ f (x‬מוגדרת לכל ‪. x‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את האסימפטוטות של )‪ f (x‬המקבילות לצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את השיעורים של נקודות הקיצון של )‪ , f (x‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫)הבע באמצעות ‪ a‬במידת הצורך‪(.‬‬
‫) ‪ ( 3‬ידוע כי גרף ה פונקציה )‪ f (x‬חותך את ציר ה‪ x -‬בשתי נקודות‬
‫בדיוק‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ .‬בתחום ‪ , x ≤ 0‬השטח המוגבל על ידי הגרף של )‪, f '(x‬‬
‫על ידי הישר ‪ x = −1‬ועל ידי ציר ה‪ , x -‬שווה ל‪. 12 -‬‬
‫חשב את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם ציר ה‪x -‬‬
‫)מצא ערכים מספריים(‪.‬‬

‫‪63‬‬
 ‫במשולש שווה‪ -‬שוקיים ‪ (AB = AC) ABC‬אורך השוק הוא ‪. b‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ BD‬הוא גובה לשוק ‪ DE . AC‬הוא אנך לבסיס ‪. BC‬‬
‫סמן ‪ , BAC = 2x‬ומצא מה צריך להיות הגודל של ‪, BAC‬‬
‫כדי שאורך האנך ‪ DE‬יהיה מקסימלי‪.‬‬
‫בתשובתך דייק עד שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫)‪f (x‬‬ ‫בטבלה שלפניך מוצגי ם ערכים מסוימים של הפונקציה‬ ‫‪.8‬‬

‫בקטע ‪. 1 < x < 2‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪1.1‬‬ ‫‪1.2‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪1.4‬‬

‫)‪f (x‬‬ ‫‪1.19‬‬ ‫‪1.28‬‬ ‫‪1.36‬‬ ‫‪1.43‬‬

‫הפונקציה )‪ f (x‬חיובית בקטע הנתון‪ ,‬ואין לה נקודות קיצון פנימיות‬

‫בקטע זה‪ .‬נתון כי פונקציית הנגזרת השנייה )‪ f "(x‬שלילית בקטע הנתון‪.‬‬
‫א‪ .‬קבע מהו הסימן של )‪ . f '(1.2‬נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬קבע אם הטענה )‪ f '(1.3) < f '(1.2) < f '(1.1‬נכונה‪ .‬נמק‪.‬‬

‫בקטע ‪. 1 < x < 2‬‬ ‫נתונה הפונקציה )‪g(x) = f (x‬‬

‫ג‪ .‬בקטע הנתון מצא תחומי עלייה וירי דה של הפונקציה )‪g(x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪ .‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬הראה כי בתחום ‪ 1.1 ≤ x ≤ 1.3‬אין פתרון למשוואה )‪. g '(x) = f '(x‬‬

‫‪64‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 15‬חורף תשע"ד‪: 2014 ,‬‬
‫‪ . 1‬לא‪ .‬הם יגיעו לנמל ‪ 12.07 B‬שעות לאחר יציאתם‪.‬‬
‫‪ . 2‬ב‪. n = 7 .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 18% .‬ב‪. 0.579825 .‬‬
‫‪cos 2 β‬‬ ‫‪cos β‬‬
‫‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ . 5‬א‪( 2 ) . 90 − (α + β) ( 1 ) .‬‬
‫)‪cos 2 (α + β‬‬ ‫)‪cos(α + β‬‬

‫(‬ ‫‪4a − 1‬‬ ‫)‬

‫) ‪ (0; −1) ( 2‬מינימום‪ 2a; 4a + 1 ,‬מקסימום‪.‬‬ ‫א‪. y = 1 ( 1 ) .‬‬ ‫‪.6‬‬
‫)‪(3‬‬
‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫ב‪. (−2;0) , (1;0) .‬‬

‫‪. 109.47 . 7‬‬

‫‪ . 8‬א‪ .‬הסימן הוא חיובי‪ .‬ב‪ .‬הטענה נכונה‪ .‬ג‪ .‬עלייה‪ ; 1 < x < 2 :‬ירידה‪ :‬אין‪.‬‬

‫‪65‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪16‬‬
‫קיץ תשע"ד‪ ,2014 ,‬מועד א‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬
‫משאית יצאה מעיר ‪ , A‬וכעבור ‪ 6‬שעות מרגע יציאתה הגיעה לעיר ‪. B‬‬ ‫‪.1‬‬
‫זמן מה אחרי יציאת המשאית יצאה מכונית מעיר ‪, A‬‬
‫והגיעה לעיר ‪ 2 B‬שעות לפני המשאית‪.‬‬
‫המשאית והמכונית נפגשו כעבור שעה מרגע היציאה של המכונית‪.‬‬
‫המהירויות של המשאית ושל המכונית היו קבועות‪.‬‬
‫מצא כמה שעות אחרי רגע היציאה של המשאית יצאה המכונית‬
‫)מצא את שני הפתרונות(‪.‬‬

‫בסדרה חשבונית יש ‪ 3n‬איברים‪ .‬סכום ‪ n‬האיברים האחרונים גדול פי‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ 2‬מסכום ‪ n‬האיבר ים הקודמים להם‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח שסכום ‪ n‬האיברים הראשונים הוא ‪. 0‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם שסכום האיברים החמישי והשביעי הוא ‪. 0‬‬
‫סכום כל איברי הסדרה הוא ‪ . 726‬מצא את הפרש הסדרה‪.‬‬

‫אבא ודני משחקים בזריקת כדור לסל‪ .‬בכל משחק שני סיבובים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫המנצח בסיבוב מקבל נקודת אחת‪ .‬אם הסיבוב מסתיים בתיקו‪,‬‬
‫כל אחד מקבל חצי נקודה‪.‬‬
‫נתון‪ :‬ההסתברות שדני ינצח בסיבוב היא ‪, 0.1‬‬
‫ההסתברות שאבא ינצח בסיבוב היא ‪, 0.2‬‬
‫ההסתברות שהסיבוב יסתיים בתיקו היא ‪. 0.7‬‬
‫הסיבובים אינם תלויים זה בזה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שאבא יצבור בשני הסיבובים יותר מנקודה אחת?‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שדני יצבור בשני הסיבובים לפחות נקודה אחת?‬
‫ג‪ .‬ידוע כי דני צבר בשני הסיבוב ים לפחות נקודה אחת‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שאחד הסיבובים הסתיים בתיקו והאחר הסתיים‬
‫בניצחון של דני?‬

‫‪66‬‬
 ‫ד‪ .‬אבא ודני משחקים ‪ 4‬פעמים את המשחק שמתואר בפתיח‪.‬‬
‫)בכל משחק שני סיבובים‪(.‬‬
‫מהי ההסתברות שדני יצבור לפחות נקודה אחת ‪ 2‬פעמים בדיוק?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫מנקודה ‪ A‬יוצא ישר המשיק למעגל בנקודה ‪, B‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ויוצא ישר אחר החותך את המעגל בנקודות ‪ C‬ו‪. D -‬‬
‫הנקודה ‪ E‬היא אמצע המיתר ‪. DC‬‬
‫הנקודה ‪ M‬היא מרכז המעגל )ראה ציור(‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי המרובע ‪AEMB‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪A‬‬
‫הוא בר חסימה ב מעגל‪.‬‬
‫‪T‬‬
‫ב‪ .‬אלכסוני המרובע ‪, AEMB‬‬
‫‪M‬‬
‫שהוא בר חסימה במעגל‪,‬‬
‫נפגשים בנקודה ‪. T‬‬
‫‪B‬‬ ‫נתון כי הנקודה ‪ T‬היא מפגש התיכונים‬
‫‪. TB‬‬
‫=‬ ‫‪2‬‬
‫במשולש ‪ . BDC‬הוכח כי ‪2MT ⋅ TA‬‬
‫ג‪ .‬נתון ‪ 10‬ס"מ = ‪ 1 , TE‬ס"מ = ‪. MT‬‬
‫‪2‬‬
‫מצא את רדיוס המעגל החוסם את המרובע ‪. AEMB‬‬

‫‪A‬‬ ‫במשולש שווה‪ -‬ש וקיים ‪, (AB = AC) ABC‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪D‬‬ ‫‪ BM‬הוא תיכון לשוק )ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪. BAC = 50 :‬‬
‫א‪ .‬חשב את גודל הזווית הקהה ‪. AMB‬‬
‫‪M‬‬
‫ממשיכים את ‪ BM‬עד הנ קודה ‪. D‬‬
‫נתון גם‪:‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬
‫רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪ABC‬‬
‫הוא ‪ 10‬ס"מ‪ .‬רדיוס המעגל החוסם‬
‫את המשולש ‪ ABD‬הוא ‪ 14‬ס"מ‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את זוויות המש ולש ‪. AMD‬‬

‫‪67‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונות שתי פונקציות‪ , g(x) = sin(2x) , f (x) = 2sin 2 x :‬בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ π‬‬ ‫‪.6‬‬
‫א‪ .‬בתחום הנתון מצא‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬את שיעורי ה‪ x -‬של נקודות החיתוך בין הגרפים‬
‫של שתי הפונקציות‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את נקודות החיתוך של כל אחת משתי הפונקציות עם ציר ה‪. x -‬‬

‫ב‪ ( 1 ) .‬נתונה הפונקציה )‪. h(x)= x − sin(2x‬‬

‫‪2‬‬
‫הראה כי )‪. h '(x) = f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬בתחום ‪ 0 ≤ x ≤ π‬מצא את השטח הכלוא בין הגרפים‬
‫של שתי הפונקציות )‪ f (x‬ו‪. g(x) -‬‬

‫= ‪ a .‬הוא פרמטר גדול מ‪. 0 -‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪ax 2 + 9‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬הראה כי לפונקציה )‪ f (x‬אין נ קודות פיתול‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מהו תחום ההגדרה של פונקציית הנגזרת )‪? f '(x‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע באמצעות ‪ a‬את האסימפטוטות האופקיות של פונקציית‬
‫הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא תחומי עלייה וירידה של פונקציית הנגזרת )‪f '(x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫ג‪ .‬השטח‪ ,‬המוגבל על ידי הגרף של פונקציית הנגזרת )‪, f '(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪ , x = − 4‬שווה ל‪. 2 -‬‬
‫)‪f (− 4‬‬ ‫של‬ ‫המספרי‬ ‫בלי לחשב את הערך של ‪ , a‬חשב את הערך‬
‫ואת הערך המספרי של )‪. f (4‬‬

‫‪68‬‬
 ‫בציור שלפניך מוצג הגרף של פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬ ‫‪.8‬‬
‫האסימפטוטה היחידה‬
‫‪y‬‬ ‫)‪f '(x‬‬ ‫של הפונקציה )‪ f (x‬היא ‪. x = 0‬‬
‫נתון כי יש פתרון אחד בלבד‬
‫למשוואה ‪ f (x) = 2‬ופתרון‬
‫‪−1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪x‬‬ ‫אחד בלבד למשוואה ‪. f (x) = −2‬‬
‫א‪ .‬רק על פי נתוני השאלה‪,‬‬
‫סרטט סקיצה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם כי פונקציית הנגזרת )‪ f '(x‬היא ‪, f '(x) = ax −2 b‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ax‬‬
‫‪ a‬ו‪ b -‬הם פרמטרים שונים מ‪. 0 -‬‬
‫מצא את הפונקציה )‪) f (x‬בלי פרמטרים(‪.‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 16‬קיץ תשע"ד‪ , 2014 ,‬מועד א‪:‬‬

‫‪ . 1‬שעה או שעתיים‪.‬‬
‫‪ . 2‬ב‪ . 3 . d = 2 .‬א‪ . 0.32 .‬ב‪ . 0.68 .‬ג‪7 .‬‬
‫‪ . 34‬ד‪. 0.2841 .‬‬

‫‪ . 5‬א‪ . 100.56 .‬ב‪. 40.34 , 79.44 , 60.22 .‬‬ ‫‪ . 4‬ג‪ 3 .‬ס"מ‪.‬‬

‫‪ . 6‬א‪. (π;0) , (0;0) : f (x) ( 2 ) . x = π , x = π4 , x = 0 ( 1 ) .‬‬

‫)‪. (π;0) , ( π2 ;0 ) , (0;0) : g(x‬‬

‫ב‪. 2 + π2 ( 2 ) .‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪( 4‬‬ ‫‪ . 7‬א‪ ( 1 ) .‬כל ‪ . x‬ב‪ ( 1 ) .‬כל ‪. x‬‬
‫)‪. y = − a , y = a (2‬‬
‫‪x‬‬ ‫) ‪ ( 3‬עלייה‪ :‬כל ‪ ; x‬ירידה‪ :‬אין‪.‬‬
‫= )‪. f (− 4‬‬
‫ג‪5 , f (4) = 5 .‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪. f (x)= x + 1 .‬‬ ‫‪ . 8‬א‪.‬‬
‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪69‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪17‬‬
‫קיץ תשע"ד‪ ,2014 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬
‫רץ ‪ I‬ורץ ‪ II‬יצאו באותו רגע מאותו מקום‪ .‬הם רצו במהירות קבועה‬ ‫‪.1‬‬
‫ובאותו כיוון‪.‬‬
‫המהירות של רץ ‪ I‬הייתה ‪ 6‬קמ"ש‪ ,‬והמהירות של רץ ‪II‬‬
‫הייתה ‪ 7.5‬קמ"ש‪ .‬כעבור ‪ 20‬דקות מרגע היציאה של שני הרצים‪,‬‬
‫יצא רץ ‪ III‬מ אותו מקום ובאותו כיוון‪ ,‬והוא רץ במהירות קבועה‪.‬‬
‫רץ ‪ III‬פגש בדרך את רץ ‪ , I‬ושעה אחר כך הוא פגש את רץ ‪. II‬‬
‫מצא כמה שעות עברו מרגע היציאה של רץ ‪ III‬עד לפגישתו עם רץ ‪. II‬‬

‫נתונה סדרה חשבונית‪a1 , a 2 , a 3 , ... :‬‬ ‫‪.2‬‬

‫שלושה איברים עוקבים בסדרה‪, a n , a n +1 , a n +2 ,‬‬
‫= ‪a n2 + 2 − a n2‬‬
‫‪216‬‬ ‫מקיימים‪:‬‬
‫= ‪a n + a n +1 + a n + 2‬‬
‫‪54‬‬
‫א‪ .‬מצא את האיבר ‪. a n‬‬
‫ב‪ .‬לקחו חלק מהאיברים בסדרה הנתונה ובנו סדרה חשבונית חדשה‪:‬‬
‫‪a 5 , a 9 , a13 , ... , a 4k +1‬‬
‫סכום כל האיברים בסדרה החדשה הוא ‪. 450‬‬
‫האיבר הראשון בסדרה ה נתונה בפתיח הוא ‪. a1 = −21‬‬
‫מצא את הערך של ‪. k‬‬

‫‪70‬‬
 ‫בעיר גדולה כל אחד מתלמידי כיתות י"ב בשנה מסוימת בוחר באחד‬ ‫‪.3‬‬
‫משני המסלולים לטיול שנתי‪ :‬מסלול א' או מסלול ב'‪.‬‬
‫נמצא‪ 75% :‬מן התלמידים שבחרו במסלול א' הן בנות‪.‬‬
‫‪ 10%‬מן הבנו ת בחרו במסלול ב'‪.‬‬
‫‪ 40%‬מן התלמידים הם בנות‪.‬‬
‫א‪ .‬בוחרים באקראי תלמיד י"ב )בן‪/‬בת(‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהוא בחר במסלול א'?‬
‫ב‪ .‬כאשר בוחרים באקראי תלמיד )בן‪/‬בת(‪ ,‬האם המאורע‬
‫"התלמיד הוא בת" והמאורע "התלמיד )בן‪/‬בת( בחר במסלול א' "‬
‫הם מאורעות בלתי תלויים? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחרו באקראי כמה בנות מבין התלמידים‪.‬‬
‫נמצא שההסתברות שלפחות אחת מהן בחרה במסלול א' היא ‪. 0.99‬‬
‫)הבחירות של המסלולים על ידי הבנות שנבחרו הן בלתי תלויות(‪.‬‬
‫כמה בנות נבחרו?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪ AC‬הוא קוטר במעגל שמרכזו ‪. O1‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪ BD‬הוא קוטר במעגל שמרכזו ‪. O2‬‬
‫‪D‬‬
‫ישר משיק למעג לים ‪ O1‬ו‪O 2 -‬‬
‫‪O1‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪O2‬‬ ‫בנקודות ‪ A‬ו‪ B -‬בהתאמה‪.‬‬
‫המשיק חותך את קטע המרכזים‬
‫‪B‬‬ ‫‪ O1O2‬בנקודה ‪) E‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫נתון‪ :‬רדיוס ה מעגל ‪ O1‬הוא ‪ 30‬ס"מ‪,‬‬
‫רדיוס המעגל ‪ O2‬הוא ‪ 20‬ס"מ‪,‬‬
‫אורך קטע המרכזים ‪ O1O2‬הוא ‪ 90‬ס"מ‪.‬‬
‫‪O1E‬‬
‫‪ .‬נמק‪.‬‬ ‫א‪ ( 1 ) .‬מ צא את היחס‬
‫‪O1C‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי ‪. ∆EO1C  ∆EO2 D‬‬
‫הישר ‪. CD‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח כי הנקודה ‪ E‬נמצאת על‬

‫‪71‬‬
 ‫‪A‬‬
‫במשולש ישר‪ -‬זווית ‪(ACB = 90 ) ACB‬‬ ‫‪.5‬‬
‫נקודה ‪ G‬היא אמצע הניצב ‪. AC‬‬
‫נקודה ‪ P‬נמצאת על ‪ GB‬כך ש‪BG= 4 ⋅ PG -‬‬
‫)ראה ציור(‪ .‬רדיוס המעגל החוסם‬
‫‪G‬‬
‫‪P‬‬
‫את המשולש ‪ CGB‬הוא ‪ . R‬נתון‪. GC = BC :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬את רדיוס המעגל‬
‫החוסם את המשולש ‪. ACB‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬את מרחק הנקודה ‪P‬‬
‫ממרכז המעגל החוסם את המשולש ‪. ACB‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪B‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונות שתי פונקציות‪(x) x 8 − x 2 :‬‬

‫=‪f‬‬ ‫‪.6‬‬
‫=‬
‫)‪g(x‬‬ ‫‪8x − x‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫א‪ ( 1 ) .‬לשתי הפונקציות יש אותו תחום הגדרה‪ .‬מצא את תחום ההגדרה‪.‬‬

‫) ‪ ( 2‬מצא את נקודות החיתוך של כל אחת מהפונקציות )‪ f (x‬ו‪g(x) -‬‬
‫עם הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השיעורים של נקודות הקיצון המוחלט של כל אחת‬
‫מהפונקציות‪ ,‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬על פי הסעיפים א ו‪ -‬ב‪ ,‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫וסרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫ד‪ .‬לפניך ארבעה גרפים‪. IV − I ,‬‬
‫איזה מהגרפים מתאר את פונקציית הנגזרת )‪ ? g '(x‬נמק‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪I‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪III‬‬ ‫‪IV‬‬

‫‪72‬‬
 ‫נתונה הפונקציה )‪. f (x) = (x 2− 2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪x −1‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f (x‬המקבילות לצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את השיעורים של נקודות הקיצון של ה פונקציה )‪, f (x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬רק על פי סעיף א‪ ,‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ג‪ .‬רק על פי הסקיצה של גרף הפונקציה )‪ f (x‬שסרטטת‪,‬‬
‫מצא את התחום שבו מתקיים‪ :‬פונקציית הנגזרת )‪ f '(x‬שלילית‬
‫ופונקציית הנגזרת השנייה )‪ f "(x‬חיובית‪.‬‬
‫נמק‪.‬‬
‫ֹ‬

‫נתון מלבן ‪. ABCD‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫הצלע ‪ DC‬מונחת על הקוטר של חצי מעגל‬
‫שהרדיו ס שלו ‪ R‬ומרכזו ‪ M‬כך ש‪. DC ≥ R -‬‬
‫הצלע ‪ AD‬משיקה לחצי המעגל בנקודה ‪, D‬‬
‫•‬
‫‪D‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪C‬‬ ‫והקדקוד ‪ B‬נמצא על המעגל )ראה ציור(‪.‬‬
‫נס מן‪BMC = x :‬‬
‫)‪ – S(x‬שטח המלבן ‪. ABCD‬‬
‫א‪ .‬מצא מה צריך להיות ‪ , x‬כדי ששטח המלבן )‪ S(x‬יהיה מקסימלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪S(x‬‬
‫ועל ידי ציר ה‪ x -‬בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ π2‬‬

‫‪73‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 17‬קיץ תשע"ד‪ , 2014 ,‬מועד ב ‪:‬‬
‫‪ 1 23 . 1‬שעות )שעה ו‪ 40 -‬דקות(‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪ . a n = 15 .‬ב‪. k = 10 .‬‬
‫ג‪ .‬שתי בנות‪.‬‬ ‫‪ . 3‬א‪ . 0.48 .‬ב‪ .‬לא‪ ,‬המאורעות הם מאורעות תלויים‪.‬‬
‫‪ . 4‬א‪. 95 ( 1 ) .‬‬

‫‪ . 5‬א‪ . 10 R .‬ב‪. R .‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪ . 6‬א‪. − 8 ≤ x ≤ 8 ( 1 ) .‬‬
‫) ‪. (− 8;0) , (0;0) , ( 8;0) : f (x) ( 2‬‬
‫)‪. (− 8;0) , (0;0) , ( 8;0) : g(x‬‬
‫ב‪ (2;4) : f (x) .‬מקסימום מוחלט‪ (−2; − 4) ,‬מינימום מוחלט‪.‬‬
‫)‪ (2;4) : g(x‬מקסימום מוחלט‪ (−2;4) ,‬מקסימום מוחלט‪.‬‬
‫)‪ ( 8;0‬מינימום מוחלט‪ (0;0) ,‬מינימום מוחלט‪,‬‬
‫)‪ (− 8;0‬מינימום מוחלט‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪g(x‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫)‪f (x‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪y‬‬ ‫ד‪ .‬גרף ‪. I‬‬

‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 7‬א‪. x ≠ −1 , x ≠ 1 ( 1 ) .‬‬
‫) ‪. y = 1 , x = −1 , x = 1 ( 2‬‬
‫‪x‬‬ ‫) ‪. (2;0) , (0; − 4) ( 3‬‬
‫מקסימום‪.‬‬ ‫מינימום‪( 12 ; −3) ,‬‬ ‫)‪(2;0‬‬ ‫)‪(4‬‬
‫ג‪. 1 < x < 2 .‬‬
‫‪ . 8‬א‪ . π3 .‬ב‪. 1 12 R 2 .‬‬

‫‪74‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪18‬‬
‫קיץ תשע"ד‪ ,2014 ,‬מועד ג‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫שני פועלים‪ ,‬פועל ‪ I‬ופועל ‪ , II‬מתקנים כביש‪ .‬ההספק של כל אחד משני‬ ‫‪.1‬‬
‫הפועלים קבוע‪ .‬ביום הראשון עבד פועל ‪ I‬לבד ‪ 4‬שעות‪ ,‬ואז הצטרף אליו‬
‫פועל ‪ , II‬והם עבדו יחד עוד ‪ 3‬שעות‪.‬‬
‫התברר כי ביום הראשון ביצעו הפועלים סך הכול ‪ 60%‬מהתיקון כולו‪.‬‬
‫ביום השני עבדו הפועלים יחד כל הזמן כך שסך הכול בשני ימי העבודה‬
‫ביצע כל אחד מהפועלים בדיוק מחצית מהתיקון כולו‪.‬‬
‫מצא כמה שעות עבדו הפועלים יחד ביום השני‪.‬‬

‫נתונה סדרה חשבונית שיש בה ‪ n‬איברים )‪: (n > 2‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪a1 , a 2 , a 3 , ... , a n −1 , a n‬‬
‫הפרש הסדרה הנתונה הוא ‪. d‬‬
‫מהסדרה הנתונה בנו סדרה חדשה של הפרשי ריבועים‪:‬‬

‫‪a 22 − a 21 , a 32 − a 22‬‬ ‫‪, ... , a n2 − a n2 −1‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי הסדרה החדשה היא סדרה חשבונית שההפרש שלה הוא ‪. 2d 2‬‬
‫= ‪. a 22 − a 21‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪64 :‬‬
‫הבע את האיבר האחרון בסדרה החדשה באמצעות ‪ n‬ו‪. d -‬‬
‫= ‪d 2 > 1 , a n2 − a n2 −1‬‬‫ג‪ .‬נתון גם‪192 :‬‬
‫מצא את תחום הערכים של ‪. n‬‬

‫‪75‬‬
 ‫מבין העובדים בחברה גדולה בוחרים באקראי ‪ 4‬עובדים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪.‬‬ ‫ההסתברות שלכל היותר ל‪ 3 -‬עובדים יש השכלה גבוהה היא‬
‫‪255‬‬
‫‪256‬‬
‫א‪ .‬לאיזה אחוז מהעובדים יש השכלה גבוהה?‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שמבין ‪ 4‬עובדים שבוחרים באקראי‪,‬‬
‫ל‪ 3 -‬אין השכלה גבוהה?‬
‫ג‪ 40% .‬מעובדי החברה הן נשים‪ .‬ל‪ 4 -‬מהנשים יש השכלה גבוהה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫מבין העובדים שיש להם השכלה גבוהה בחרו באקראי שני עובדים‪.‬‬
‫מהי ההסתברות ששני העובדים הם נשים?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪C‬‬ ‫‪ BD‬ו‪CE -‬‬ ‫במרובע ‪ BDEC‬המשכי הצלעות‬ ‫‪.4‬‬

‫‪E‬‬ ‫נפגשים בנקודה ‪ , A‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫נתון כי המרובע ‪BDEC‬‬
‫הוא בר‪ -‬חסימה במעגל‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. ∆ADE  ∆ACB‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬

‫נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ ACB‬גדול פי ‪ 4‬משטח המשולש ‪. ADE‬‬

‫נקודה ‪ F‬נמצאת על הצלע ‪ ED‬כך ש‪. EAF = DAF -‬‬
‫המשך ‪ AF‬חותך את ‪ BC‬בנקודה ‪. G‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הוכח כי ‪. ∆AEF  ∆ABG‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את היחס ‪. EF‬‬
‫‪BG‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי ‪. GC = AD‬‬
‫‪BG‬‬ ‫‪AE‬‬

‫‪D‬‬ ‫נתון משולש שווה‪ -‬שוקיים ‪ ADC‬שבו ‪. AD = AC‬‬ ‫‪.5‬‬

‫נקודה ‪ B‬נמצאת על הצלע ‪DC‬‬
‫כך ש‪ AB = BC -‬ו‪) DC = 3BC -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫א‪ .‬מצא את גודל הזוויות במשולש ‪. ADC‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם כי שטח המשולש ‪ADC‬‬
‫הוא ‪ 16 3‬סמ"ר‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪C‬‬
‫‪ BT‬הוא גובה לצלע ‪ AC‬במשולש ‪. ABC‬‬
‫מצא את האורך של הקטע ‪. DT‬‬

‫‪76‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪= 2x + cos x‬‬

‫)‪ f (x‬בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ π‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪sin x‬‬
‫א‪ .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? f (x‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מצא את האסימפטוטות האנכיות של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ , f (x‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬סר טט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ג‪ .‬העבירו משיק לגרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫השיפוע של משיק זה הוא המקסימלי מבין השיפועים של כל המשיקים‬
‫לגרף הפונקציה בתחום הנתון‪.‬‬
‫מצא את הזווית שמשיק זה יוצר עם הכיוון החיובי של ציר ה‪. x -‬‬

‫‪y‬‬
‫בציור שלפניך מוצגת סקיצה של גרף‬ ‫‪.7‬‬
‫הפונקציה ‪, f (x) = 12x − x‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪x‬‬
‫שתחום ההגדרה שלה‬
‫‪x‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫≤‬ ‫‪−‬‬‫הוא ‪2 3 , 0 < x ≤ 2 3‬‬
‫א‪ .‬הישר ‪ y = k‬חותך את גרף‬
‫הפונקציה )‪ f (x‬בשתי נקודות בדיוק‪.‬‬
‫מצא את תחום הערכים של ‪. k‬‬
‫)‪, g(x‬‬
‫ב‪ .‬נתונה הפונקציה ‪= 12x − x 3‬‬
‫שתחום ההג דרה שלה הוא ‪. x ≤ −2 3 , 0 ≤ x ≤ 2 3‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫) ‪ ( 3‬עבור הערכים של ‪ k‬שמצאת בסעיף א'‪ ,‬מצא בכמה נקודות‬
‫חותך הישר ‪ y = k‬את גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬

‫‪77‬‬
 ‫נתון כי הפונקציה )‪ f (x‬מוגדרת לכל ‪ , x‬ומקיימת‪. f '(x) = x 2 − 6x + 5 :‬‬ ‫‪.8‬‬

‫א‪ .‬הישר ‪ y = 10 23‬משיק לגרף הפונקציה )‪ f (x‬בנקודת המקסימום שלה‪.‬‬

‫מצא את השיעורים של נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬

‫נתון כי הפונקציה )‪ g(x‬מוגדרת לכל ‪ , x‬ומקיימת‪. f '(x) = g '(x) :‬‬

‫ב‪ .‬המרחק בין נקודת המקסימום של )‪ f (x‬לנקודת המקסימום של )‪g(x‬‬
‫הוא ‪ . 1‬מצא את השיעורי ם של נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, g(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪ .‬מצא את שתי האפשרויות‪.‬‬
‫ג‪ ( 1 ) .‬סרטט באותה מערכת צירים סקיצה של גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫וסקיצות של שני הגרפים האפשריים של )‪. g(x‬‬
‫) ‪ ( 2‬כמה נקודות פגישה עם ציר ה‪ x -‬יש לכל אחד משלושת הגרפים‬
‫שסרטטת?‬

‫‪78‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 18‬קיץ תשע"ד‪ , 2014 ,‬מועד ג ‪:‬‬
‫‪ 3 . 1‬שעות‪ . 2 .‬ב‪ . 64 + (n − 2) ⋅ 2d 2 .‬ג‪. 2 < n < 66 .‬‬
‫‪ . 27‬ג‪ . 4 . 0.16 .‬ב‪. 12 ( 2 ) .‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 25% .‬ב‪.‬‬

‫‪ . 5‬א‪ . 120 , 30 , 30 .‬ב‪ 10.58 .‬ס"מ = ‪ 4 7‬ס"מ ‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ . 0 < x < π .‬ב‪. x = π , x = 0 ( 1 ) .‬‬
‫) ‪ ( π4 ; π2 + 1) ( 2‬מינימום‪ ( 34π ; 32π − 1) ,‬מקסימום‪( 3 ) .‬‬

‫ג‪. 45 .‬‬

‫‪x‬‬
‫א‪. 0 ≤ k < 4 .‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫ב‪ ( 1 ) .‬עלייה‪; 0 < x < 2 :‬‬
‫ירידה‪ 2 < x < 2 3 :‬או ‪. x < −2 3‬‬

‫) ‪ ( 3‬ב‪ 3 -‬נקודות‪.‬‬
‫‪x‬‬ ‫א‪ (1;10 23 ) .‬מקסימום‪ (5;0) ,‬מינימום‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ב‪ .‬אפשרות א'‪ (1;11 23 ) :‬מקסימום‪ (5;1) ,‬מי נימום‪.‬‬
‫אפשרות ב'‪ (1;9 23 ) :‬מקסימום‪ (5; −1) ,‬מינימום‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫ג‪( 1 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫) ‪ ( 2‬לגרף של )‪) f (x‬המצויר בקו מלא( יש שתי נקודות פגישה‬

‫עם ציר ה‪. x -‬‬
‫לגרף העליון של )‪) g(x‬המצויר בקו מקווקו( יש נקודת פגישה‬
‫אחת עם ציר ה‪. x -‬‬
‫לגרף התחתון של )‪) g(x‬המצויר בקו מקווקו( יש ‪ 3‬נקודות‬
‫פגישה עם ציר ה‪. x -‬‬

‫‪79‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪19‬‬
‫חורף תשע"ה‪2015 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫צַ ָבּ עים ותיקים ו צַ ָבּ עים מתלמדים צריכים לצבוע מספר מסוים של דלתות‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫צַ ָבּ ע אחד ותיק ו‪ 2 -‬צַ ָבּ עים מתלמדים יסיימו את הצביעה בזמן הארוך‬
‫ב‪ 25% -‬מהזמן שבו יסיימו את הצביעה ‪ 2‬צַ ָבּ עים ותיקים ו צַ ָבּ ע אחד‬
‫מתלמד‪ .‬לכל צבע ותיק אותו קצב עבודה בלתי משתנה‪ ,‬ולכל צבע‬
‫מתלמד אותו קצב עבודה בלתי משתנה‪.‬‬
‫)צבע ותיק עובד מהר יותר מצבע מתלמד ‪(.‬‬
‫א ‪ .‬מצא את היחס בין הזמן שצבע מתלמד יסיים לבדו את צביעת הדלתות‬
‫לבין הזמן שצבע ותיק יסיים לבדו את צביעת הדלתות‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא כמה צבעים מתלמדים צריכים לעבור עם צבע אחד ותיק‪,‬‬
‫כדי שהם יסיימו את צביעת הדלתות במשך אותו הזמן שבו יסיימו‬
‫את הצביעה ‪ 2‬צבעים ותיקים וצבע אחד מתלמד‪.‬‬

‫‪a1 = 4‬‬ ‫סדרה מוגדרת לכל ‪ n‬טבעי על ידי הכלל‪:‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪a n + a n +1 =4n + 2‬‬

‫א‪ .‬אם בסדרה יש ‪ 100‬א יברים‪ ,‬מצא את הסכום של שני האיברים‬

‫העומדים במקומות האמצעיים בסדרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי איברי הסדרה העומדים במקומות אי‪ -‬זוגיים מהווים‬
‫סדרה חשבונית‪ ,‬וגם איברי הסדרה העומדים במקומות זוגיים‬
‫מהווים סדרה חשבונית‪.‬‬

‫אם בסדרה יש ‪ 101‬א יברים‪ ,‬מצא‪:‬‬

‫ג‪ .‬את האיבר העומד באמצע הסדרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬את הסכום של כל איברי הסדרה‪.‬‬

‫‪80‬‬
 ‫ביישוב גדול ‪ 13‬מהתושבים הם נשים‪ ,‬והשאר הם גברים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מבין התושבים בוחרים באקראי שתי קבוצות‪:‬‬
‫קבוצה של ‪ 4‬אנשים )נשים‪/‬גברים( לר יאיון ברדיו‬
‫וקבוצה של ‪ 4‬אנשים )נשים‪/‬גברים( לריאיון בטלוויזיה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שבכל קבוצה יש בדיוק ‪ 2‬גברים?‬
‫ב‪ .‬ידוע כי בקבוצה שנבחרה לריאיון ברדיו היו לכל היותר ‪ 2‬גברים‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהיו בקבוצה זו בדיוק ‪ 2‬גברים?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪A‬‬ ‫במקבילית ‪ ABCD‬הנקודה ‪ E‬נמצאת‬

‫‪B‬‬ ‫‪.4‬‬
‫על הצלע ‪ . AD‬המשך ‪ BE‬חותך‬
‫‪E‬‬
‫את המשך ‪ CD‬בנקודה ‪) F‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ABE‬‬
‫‪F‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫הוא ‪ 27‬סמ"ר‪.‬‬
‫שטח המשולש ‪ DFE‬הוא ‪ 48‬סמ"ר‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את שטח המשולש ‪. BED‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם כי המרובע ‪ BCDE‬הוא בר חסימה במעגל‪.‬‬
‫מצא את היחס ‪. AB‬‬
‫‪EF‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫אלכסוני הטרפז ‪ ABCD‬מאונכים זה לזה‬ ‫‪.5‬‬

‫ונפגשים בנקודה ‪. M‬‬
‫‪M‬‬
‫‪ E‬היא אמצע השוק ‪) BC‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫נתון‪. DC = a , ACB = β , ACD = α :‬‬
‫‪β‬‬ ‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α , a‬ו‪β -‬‬
‫‪α‬‬ ‫את האורך של ‪. ME‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬

‫נתון‪ 6.6 , tan β = 1 :‬ס"מ = ‪. a‬‬

‫‪tan α‬‬ ‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬מצא את האורך של ‪. AB‬‬

‫נתון גם‪ 1.3 :‬ס"מ = ‪. BM‬‬

‫ג‪ .‬מצא את הזווית ‪. DCB‬‬

‫‪81‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטר יות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪y‬‬ ‫=‬‫‪f (x) 0.5sin(2x) + cos x‬‬ ‫נתונות שתי פונקציות‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫)‪g(x) = sin(2x‬‬
‫בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ 2π‬‬
‫בתחום הנתון הגרפים‬
‫של הפונקציות נפגשים‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫בשתי נקודות‪ A ,‬ו‪B -‬‬
‫הנמצאות על ציר ה‪, x -‬‬
‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫א‪ .‬דרך נקודה על ציר ה‪, x -‬‬
‫הנמצאת בין הנקודות ‪ A‬ו‪ , B -‬מעבירים אנך לציר ה‪. x -‬‬
‫האנך חותך את הגרפים של הפונקציות )‪ f (x‬ו‪ g(x) -‬בנקודות ‪ M‬ו‪. N -‬‬
‫מצא את האורך המקסימלי של הקטע ‪. MN‬‬
‫‪π‬‬
‫ב‪ .‬דרך נקודה על ציר ה‪ , x -‬הנמצאת בתחום ‪ , 0 ≤ x ≤ 2‬מעבירים אנך‬
‫לציר ה‪. x -‬‬
‫האנך חותך את הגרפים של הפונ קציות )‪ f (x‬ו‪ g(x) -‬בנקודות ‪ K‬ו‪. L -‬‬
‫מצא את האורך המקסימלי של הקטע ‪. KL‬‬

‫= )‪f (x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫נתונות הפונקציות‬ ‫‪.7‬‬

‫‪1+ x2‬‬

‫= )‪g(x‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪3x 2 + 2‬‬

‫א‪ .‬מצא עבור כל אחת מהפונקציות‪:‬‬

‫) ‪ ( 1‬את תחום ההגדרה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את האסימפטוטות המאונכות לצירים )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬את השיעורים של נקודות הקיצון )אם יש כאלה(‪ ,‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט במערכת צירים אחת סקיצה ש ל גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫וסקיצה של גרף הפונקציה )‪ , g(x‬אם ידוע כי הפונקציות נחתכות‬
‫בנקודה אחת בלבד‪.‬‬
‫)‪. k > 0 , h(x‬‬
‫ג‪ .‬נתונה הפונקציה ‪= g(x) − k‬‬
‫עבור אילו ערכים של ‪ k‬אין לפונקציה )‪ h(x‬נקודות חיתוך עם‬
‫הפונקציה )‪ ? f (x‬נמק‪.‬‬

‫‪82‬‬
 ‫)‪f '(x‬‬ ‫נתון כי הפונקציה )‪ f (x‬ופונקציית הנגזרת שלה‬ ‫‪.8‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪f '(x‬‬
‫‪.‬‬ ‫⋅‪∫ 2‬‬ ‫)‪f (x‬‬
‫‪dx = 3‬‬ ‫מקיימות‬
‫‪0‬‬

‫)‪ k . f (0) = 1 , f '(x‬הוא פרמטר‪.‬‬

‫נתון גם‪= kx + 2 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את הערך המספרי של )‪ , f (3‬ומצא את הפונקציה )‪f (x‬‬
‫)בלי פרמטרים(‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפונקציה )‪ g(x‬מקיימת )‪. g(x) = f (x‬‬
‫) ‪ ( 1‬הראה כי |‪. g(x)= | x + 1‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט במערכת צירים אחת סקיצה של גרף הפונקציה )‪g(x‬‬
‫וסקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 19‬חורף תשע"ה‪: 2015 ,‬‬

‫‪ . 1‬א‪ .‬יחס הזמנים הוא ‪ . 2‬ב‪ 3 .‬צבעים מתלמדים‪.‬‬
‫= ‪ . a 50 + a 51‬ב‪4 .‬‬
‫= ‪ . a n +2 − a n‬ג‪ . a 51 = 104 .‬ד‪. S101 = 10,304 .‬‬ ‫‪ . 2‬א‪202 .‬‬
‫‪ . 4‬א‪ 36 .‬סמ"ר‪ .‬ב‪. AB = 34 .‬‬ ‫‪ . 3‬א‪ . 64 .‬ב‪8 .‬‬
‫‪. 11‬‬ ‫‪729‬‬
‫‪EF‬‬
‫‪ . 6‬א‪ . 3 3 ≈ 1.299 .‬ב‪. 1 .‬‬ ‫‪ . 5‬א‪ . ME = a cos α .‬ב‪ 2.2 .‬ס"מ = ‪ . AB‬ג‪. 49.94 .‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪2cos β‬‬

‫‪y‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 7‬א‪ : g(x) , x ≥ 0 : f (x) ( 1 ) .‬כל ‪. x‬‬
‫) ‪. y = 0 : g(x) , y = 0 : f (x) ( 2‬‬
‫)‪g(x‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫) ‪ (0;0) : f (x) ( 3‬מינימום‪,‬‬

‫‪x‬‬
‫‪ 1; 1‬מקסימום‪.‬‬ ‫)‪( 2‬‬
‫‪ 0; 1‬מקסימום‪.‬‬ ‫)‪( 2 ) : g(x‬‬
‫ג‪. k > 1 .‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ . 8‬א‪. f (x) = x 2 + 2x + 1 , f (3) = 16 .‬‬

‫= )‪. g(x‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫= ‪x 2 + 2x + 1‬‬ ‫ב‪(x + 1) 2 = | x + 1| ( 1 ) .‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪(2‬‬
‫)‪f (x‬‬

‫)‪g(x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪83‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪20‬‬
‫קיץ תשע"ה‪ ,2015 ,‬מועד א‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫מכונית ‪ I‬ומכונית ‪ II‬יצאו באותו זמן מאותו מקום ולאותו כיוון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המהי רות של מכונית ‪ I‬הייתה ‪ 50‬קמ"ש‪ ,‬והמהירות של מכונית ‪II‬‬
‫הייתה ‪ 40‬קמ"ש‪ .‬כעבור חצי שעה מרגע היציאה של שתי המכוניות‪,‬‬
‫יצאה גם מכונית ‪ III‬מא ותו מקום ולאותו כיוון‪.‬‬
‫ברגע שמכונית ‪ III‬פגשה במכונית ‪ , II‬המרחק בין מכונית ‪ I‬למכונית ‪II‬‬
‫היה ‪ 15‬ק"מ‪ .‬המהירויות של כל המכוניות היו קבועו ת‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את המהירות של מכונית ‪. III‬‬
‫ב‪ .‬האם ייתכן שאחרי הפגישה בין מכונית ‪ III‬למכונית ‪ , II‬יהיה המרחק‬
‫בין מכונית ‪ III‬למכונית ‪ I‬שווה ל מרחק בין מכונית ‪ II‬למכונית ‪? I‬‬
‫נמק‪.‬‬

‫נתונה סדרה הנדסית אין‪ -‬סופית יורדת‬ ‫‪.2‬‬

‫שכל איבריה חיוביים‪. a1 , a 2 , a 3 , ... , a n , ... :‬‬
‫כל איבר בסדרה זו )חוץ מהראשון( הוא ‪5‬‬
‫‪2‬‬

‫מסכום שני האיברים הסמוכים לו‪ ,‬אחד לפניו ואחד אחריו‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את המנה של הסדרה ‪. a n‬‬
‫‪a n +1‬‬
‫= ‪. bn‬‬ ‫ב‪ .‬נתונה הסדרה‬
‫‪(a n ) 2‬‬
‫) ‪ ( 1‬הוכח כי הסדרה ‪ b n‬היא סדרה הנדסית‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬סכום עשרת האיברים הראשונים בסדרה ‪ b n‬הוא ‪. 20, 460‬‬
‫מצא את סכום כל האיברים בסדרה ‪. a n‬‬

‫‪84‬‬
 ‫נתונה קבוצה של ספרות שונ ות‪:‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 3‬ספרות הן זוגיות )שונות מ‪ ( 0 -‬והשאר הן ספרות אי‪ -‬זוגיות‪.‬‬
‫יוני יוצר מספר דו ספרתי מן הספרות שבקבוצה הנתונה באופן זה‪:‬‬
‫הספרה הראשונה שיוני בוחר באקראי היא ספרת העשרות‪,‬‬
‫והספרה השנייה שהוא בוחר באקראי היא ספרת היחידות‪.‬‬
‫יוני בוחר כל ספרה בדיוק פעם אחת בלי החזרה‪.‬‬
‫א‪ .‬נתון כי ההסתברות שיוני ייצור מספר אי‪ -‬זוגי היא ‪. 7‬‬
‫‪4‬‬
‫מהו מספר הספרות האי‪ -‬זוגיות בקבוצה הנתונה?‬
‫ב‪ .‬אם ידוע שהמספר שנוצר הוא זוגי‪ ,‬מהי ההסתברות ששתי הספרות‬
‫שיוני בחר הן זוגיות?‬

‫אמילי יוצרת מספר תלת‪ -‬ספרתי מן הספרות שבקבוצה הנתונה באופן זה‪:‬‬
‫הספרה הראשונה שאמילי בוחרת באקראי היא ספרת המאות‪,‬‬
‫הספרה השנייה שהיא בוחרת באקראי היא ספרה העשרות‪,‬‬
‫והספרה השלישית שהיא בוחרת באקראי היא ספרת היחידות‪.‬‬
‫אמילי בוחרת כל ס פרה בדיוק פעם אחת בלי החזרה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ידוע כי הספרה הראשונה שאמילי בחרה היא זוגית‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שבמספר התלת‪ -‬ספרתי שאמילי יצרה‪,‬‬
‫סכום הספרות היה זוגי?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪P‬‬
‫‪ PA‬ו‪ PB -‬משיקים למעגל שמרכזו ‪. O‬‬ ‫‪.4‬‬
‫המשך ‪ BO‬חותך את המעגל בנקודה ‪D‬‬
‫‪A‬‬ ‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. PO  AD :‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪B‬‬
‫‪O‬‬ ‫הנקודה ‪ C‬נמצאת על הקוטר ‪ DB‬כך ש‪. AC ⊥ DB -‬‬
‫ב‪ .‬הוכח‪. ∆ADC  ∆POB :‬‬

‫‪ PD‬חותך את ‪ AC‬בנקודה ‪. E‬‬

‫ג‪ .‬הוכח‪. ∆DEC  ∆DPB :‬‬
‫ד‪ .‬הוכח‪. AC = 2EC :‬‬

‫‪85‬‬
 ‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫נתון טרפז ‪. (BC  AD) ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬
‫הנקודה ‪ E‬נמצאת על המשך‬
‫‪AD‬‬
‫כך ש‪) CE  BD -‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪, CAD = 2DBC :‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪. DB = 1.8AC‬‬
‫א‪ .‬מצא את גודל הזווית ‪. CEA‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם כי שטח המשולש ‪ ACE‬הוא ‪ 87.873‬סמ"ר‪.‬‬
‫מצא את גובה הטרפז‪.‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפר נציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪y‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪ f (x) = sin x‬ונתון התחום ‪0 ≤ x ≤ 3π‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪cos 2x‬‬
‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫ענה על הסעיפים א‪ ,‬ב ו‪ -‬ג עבור התחום הנתון‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ).‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטות האנכיות‬
‫של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את השיעורים של נקודות הקיצון‬
‫של הפונקציה )‪ , f (x‬וקבע את סוגן על פי הציור‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫=‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתונה הפונקציה )‪ g(x‬המקיימת )‪g(x) 2f (x) ⋅ f '(x‬‬
‫מצא את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, g(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪. x = π6‬‬

‫‪86‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪. f (x) = (x + 2)3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.7‬‬
‫)‪(x − 1‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה המאונכות לצירים ‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה‪ ,‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫) ‪ ( 5‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפונקציה )‪ f (x‬יש שתי נקודות פיתול בלבד‪.‬‬
‫על סמך הגרף של הפונקציה )‪ , f (x‬ציין באיזה תחום נמצאת כל אחת‬
‫מנקודות אלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם השטח‪ ,‬המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ f (x‬ועל ידי הצירים‪,‬‬
‫גדול מ‪ , 4 -‬קטן מ‪ 4 -‬או שווה ל‪ ? 4 -‬נמק‪.‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ a , f (x) = 13 x 3 − a 2 x + a 2‬הוא פרמטר גדול מ‪. 0 -‬‬ ‫‪.8‬‬

‫א‪ .‬הראה כי המקסימום של הפונקציה מתקבל בנקודה שבה ‪. y > 0‬‬
‫ב‪ .‬מצא עבור איזה ערך‪/‬איזה תחום ערכים של ‪ a‬נקודת המינימום‬
‫של הפונקציה‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬נמצאת על ציר ה‪. x -‬‬
‫) ‪ ( 2‬נמצאת מעל ציר ה‪. x -‬‬
‫) ‪ ( 3‬נמצאת מתחת לציר ה‪. x -‬‬
‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונק ציה עבור כל אחד משלושת המקרים‬
‫שבסעיף ב‪.‬‬
‫ד‪ .‬כמה פתרונות יש למשוואה ‪ ? 13 x 3 − x + 1 =0‬נמק‪.‬‬

‫‪87‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 20‬קיץ תשע"ה‪ , 2015 ,‬מועד א ‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ 60 .‬קמ"ש‪ .‬ב‪ .‬לא ייתכן‪.‬‬
‫‪. 20‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪ . 2‬א‪ . 12 .‬ב‪ ( 1 ) .‬הוכחה‪ .‬מנת הסדרה ‪ b n‬היא ‪( 2 ) . 2‬‬
‫‪. 15‬‬
‫ג‪7 .‬‬ ‫‪ . 3‬א‪ 4 .‬ספרות אי‪ -‬זוגיות‪ .‬ב‪. 13 .‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ . 5‬א‪ . 25.84 .‬ב‪ 7.845 .‬ס"מ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ 0 ≤ x < π4 ( 1 ) .‬או ‪. π4 < x < 34π‬‬
‫) ‪. x = 34π , x = π4 ( 2‬‬
‫‪x‬‬ ‫) ‪ (0;0) ( 3‬מינימום‪ ( π2 ; −1) ,‬מקסימום‪.‬‬
‫ג‪. 1 .‬‬

‫‪ . 7‬א‪. (0; − 4) , (−2;0) ( 3 ) . y = 0 , x = 1 ( 2 ) . x ≠ 1 ( 1 ) .‬‬

‫‪ (−8; − 81‬מינימום‪.‬‬ ‫)‬

‫) ‪ (−2;0) ( 4‬מקסימום‪4 ,‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪(5‬‬

‫‪x‬‬

‫ב‪ .‬נקודת פיתול אחת נמצאת בתחום ‪, x < −8‬‬

‫ונקודת פיתול שנייה בתחום ‪. −8 < x < −2‬‬
‫ג‪ .‬השטח קטן מ‪. 4 -‬‬
‫א‪ .‬שיעור ה‪ y -‬בנקודת המקסימום הוא ‪. 23 a 3 + a 2‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מאחר ו‪ a > 0 -‬שיעור ה‪ y -‬הוא חיובי‪.‬‬
‫ב‪. a > 1.5 ( 3 ) . 0 < a < 1.5 ( 2 ) . a = 1.5 ( 1 ) .‬‬
‫עבור ‪: a > 1.5‬‬ ‫עבור ‪: 0 < a < 1.5‬‬ ‫ג‪ .‬עבור ‪: a = 1.5‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪x‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫ד‪ .‬פתרון אחד‪.‬‬

‫‪88‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪21‬‬
‫קיץ תשע"ה‪ ,2015 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫בזמן ה נסיעה באוטובוס הבחין יוסי ברגע מסוים באימא שלו‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ה הולכת ליד האוטובוס בכיוון הפוך לכיוון הנסיעה של האוטובוס‪.‬‬
‫כעבור ‪ 10‬שניות מ ה רגע שיוסי הבחין באימו‪ ,‬עצר האוטובוס בתחנה‪,‬‬
‫ויוסי רץ מיד כדי להשיג את אימו‪.‬‬
‫מהירות הריצה של יוסי גדולה פי ‪ 2‬ממהירות ההליכה של אימו‪,‬‬
‫והיא ‪ 17‬ממהירות הנסיעה של האוטובוס‪.‬‬
‫כל המהירויות הן קבוע ות‪.‬‬
‫א‪ .‬כמה זמן רץ יוסי כדי להשיג את אימו?‬

‫ברגע שיוסי השיג את אימו‪ ,‬הם הלכו יחד ‪ 3‬דקות במהירות ההליכה‬
‫של אימו )בכיוון ההליכה שלה(‪.‬‬
‫מיד בתום ‪ 3‬הדקות רץ יוסי בחזרה לתחנת האוטובוס שירד בה‪.‬‬
‫)מהירות הריצה של יוסי היא כמו בסעיף א‪(.‬‬
‫ב‪ .‬כמה זמן רץ יוסי בחזרה לתחנת האוטובוס?‬

‫‪1‬‬
‫= ‪. bn +1‬‬ ‫נתונה סדרה ‪ bn‬המקיימת את הכלל‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2n ⋅ b n‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי האיברים העומדים במקומות האי‪ -‬זוגיים בסדרה מהווים‬
‫סדרה הנדסית‪ ,‬וגם האיברים העומד ים במקומות הזוגיים מהווים‬
‫סדרה הנדסית‪.‬‬
‫‪. 3 16‬‬
‫ב‪ .‬סכום ‪ 8‬האיברים הראשונים בסדרה ‪ b‬שווה ל‪7 -‬‬
‫‪n‬‬
‫מצא את ‪) b1‬מצא את שתי האפשרויות(‪.‬‬

‫‪89‬‬
 ‫חוקר עורך מחקר על הרגלי האכילה של סטודנטים באוניברסיטה גדולה‬ ‫‪.3‬‬
‫במשך יום לימודים‪.‬‬
‫חלק מהסטודנטים מביאים תמיד אוכל מהבית‪ ,‬והשאר אינם מביאים‬
‫אוכל מהבית‪ .‬כל הסטודנטים שמביאים אוכלים מהבית אוכלים אותו‬
‫במשך היום ואינם אוכלים בקפטריה‪.‬‬
‫הסטודנטים שאינם מביאים אוכל מהבית אוכלים בק פטריה או אינם‬
‫אוכלים במשך היום‪.‬‬
‫א‪ .‬נמצא כי אם בוחרים באקראי ‪ 4‬סטודנטים‪ ,‬ההסתברות שבדיוק ‪2‬‬
‫מהם מביאים אוכל מהבית גדולה פי ‪ 6‬מההסתברות שבדיוק ‪ 1‬מהם‬
‫מביא אוכל מהבית‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬מהו אחוז הסטודנטים שמביאים אוכל מהבית?‬
‫) ‪ ( 2‬החוקר בחר באקראי ‪ 8‬סטודנטים באוניברסיטה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות אחד מהם מביא אוכל מהבית‪,‬‬
‫אבל לא כולם?‬
‫ב‪ .‬נמצא כי ‪ 60%‬מהסטודנטים שאינם מביאים אוכל מהבית אינם אוכלים‬
‫במשך היום‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬מהו אחוז הסטודנטים באוניברסיטה שאוכלים בקפטריה?‬
‫) ‪ ( 2‬מהי ההסתברות לבחור סטודנט שמביא אוכל מהבית‬
‫מבין הסטודנטים שאוכלים במשך היום?‬

‫פרק שני – ג אומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫מרובע ‪ ABCD‬חסום במעגל שמרכזו ‪. O‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪B‬‬ ‫הצלע ‪ AB‬היא קוטר‪.‬‬
‫‪O‬‬
‫‪ E‬היא נקודה על המשך ‪ AD‬כך ש‪. CE ⊥ AE -‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. ∆CDE  ∆ABC :‬‬
‫‪C‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪S∆CDE 1‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫נתון גם‪, OD ⊥ AC :‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪S∆ABC 4‬‬
‫‪E‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי ‪. OC  AD‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי ‪ CE‬משיק למעגל‪.‬‬

‫‪90‬‬
 ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫מעגל שרדיוסו ‪ r‬חסום בטרפז שווה‪ -‬שוקיים‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ , (AB  DC) ABCD‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫נתון‪. BCD = 70 :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪: r‬‬
‫) ‪ ( 1‬את הבסיס הגדול של הטרפז‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬את שוק הטרפז‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫) ‪ ( 3‬את אלכסון הטרפז‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את היחס בין רדיוס המעגל החסום בטרפז‬
‫ובין רדיוס המעגל החוסם את הטרפז‪.‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= )‪ , f (x‬ונתון התחום ‪. − π2 ≤ x ≤ π2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪sin x cos x‬‬
‫בתחום הנתון ענה על הסעיפים א ו‪ -‬ב‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬האם הפונקציה )‪ f (x‬היא פונקציה זוגית או אי‪ -‬זוגית? נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את השיעורים של נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫)‪. g(x‬‬
‫ב‪ .‬נתונה הפונקציה ‪= f (x) − a‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא את הערכים האפשריים של ‪ a‬שעבורם יש למשוואה‬
‫= ‪ f (x) − a‬פתרון אחד בלבד‪.‬‬‫‪0‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ g(x‬עבור כל אחד מהערכים‬
‫של ‪ a‬שמצאת בתת סעיף ב ) ‪.( 1‬‬

‫‪91‬‬
 ‫‪x‬‬
‫= )‪. f '(x‬‬ ‫נתונה פונקציית הנגזרת‬ ‫‪.7‬‬
‫‪x +9‬‬‫‪2‬‬

‫= חותך את הגרף של הפונקציה )‪ f (x‬בנקודה שבה ‪. x = 0‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪1 x +3‬‬
‫‪3‬‬
‫הישר‬
‫א‪ .‬מצא את הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מהו תחום ההגדרה של פונקציית הנגזרת )‪ f '(x‬ושל הפונקציה )‪? f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטות המקבילות לצירים של פונקציית‬
‫הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את נקודות החיתוך של גרף פונקציית הנגזרת )‪f '(x‬‬
‫עם הצירים )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את תחומי העלייה והירידה של פונקציית הנגזרת )‪f '(x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 5‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫) ‪ ( 6‬הוסף לסקיצה שסרטט ת בתת‪ -‬סעיף ב ) ‪ ( 5‬סקיצה של גרף‬
‫הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫= ‪II. x + 9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪k , I.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ג‪ .‬נתונות שתי משוואות‪ I ,‬ו‪= k : II -‬‬
‫‪x2 + 9‬‬
‫נתון כי ‪. k > 0‬‬
‫‪I‬‬ ‫מצא את תחום הערכים של ‪ k‬שעבורם אין פתרון למשוואה‬
‫וגם אין פתרון למשוואה ‪. II‬‬

‫)‪ f '(x‬ו‪f "(x) -‬‬ ‫נתונה הפונקציה )‪ , f (x‬ונתון כי כל אחת מהפונקציות )‪, f (x‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מוגדרת בתחום ‪. x > 0‬‬
‫נתון גם‪ :‬הגרף של )‪ f '(x‬חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה שבה ‪, x = 1‬‬
‫)‪ f '(x‬עולה בתחום ‪ , 0 < x < 3‬ויורדת בתחום ‪, x > 3‬‬
‫האסימפטוטות של )‪ f '(x‬הן ‪ x = 0‬ו‪. y = 0 -‬‬
‫א‪ .‬סרטט סקיצה של פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬

‫נתון גם כי לפונקציה )‪ f (x‬יש אסימפטוטה אחת שמשוואתה ‪. x = 0‬‬

‫ב‪ .‬מצא את שיעורי ה‪ x -‬של נקודות הקיצון של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪ ,‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את תחומי הקעירות כלפי מעלה ∪ וכלפי מטה ∩‬
‫של הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬הפונקציה )‪ f (x‬מקבלת את כל הערכים בטווח ‪ y ≥ 4‬ורק אותם‪.‬‬
‫סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ציין על ציר ה‪ x -‬ועל ציר ה‪ y -‬את הערכים שמצאת‪.‬‬
‫ה‪ .‬נתונה הפונקציה ‪. g(x) = − [ f (x)]3‬‬
‫מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. g(x‬‬

‫‪92‬‬
‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 21‬קיץ תשע"ה‪ , 2015 ,‬מועד ב‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ 150 .‬שניות‪ .‬ב‪ 240 .‬שניות‪.‬‬
‫‪. b = 1 12‬‬ ‫‪ . 2‬א‪ .‬הוכחה ) ‪ . (q = 12‬ב‪ b = 13 .‬או‬
‫‪. 10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 0.8322 ( 2 ) . 80% ( 1 ) .‬ב‪( 2 ) . 8% ( 1 ) .‬‬
‫‪ . 5‬א‪ . 2.92r ( 3 ) . 2.128r ( 2 ) . 2.856r ( 1 ) .‬ב‪. 0.6435 .‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ 0 < x < π2 ( 1 ) .‬או ‪ ( 2 ) . − π2 < x < 0‬אי‪ -‬זוגית‪( 4 ) .‬‬
‫) ‪ ( π4 ;2 ) ( 3‬מינימום‪ ( − π4 ; −2 ) ,‬מקסימום‪.‬‬

‫‪x‬‬
‫‪a = −2‬‬ ‫‪a=2‬‬ ‫ב‪( 2 ) . a = −2 , a = 2 ( 1 ) .‬‬
‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫=‪. f‬‬
‫)‪(x‬‬ ‫א‪x 2 + 9 .‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ב‪ - f '(x) ( 1 ) .‬כל ‪ - f (x) ; x‬כל ‪. (0;0) ( 3 ) . y = −1 , y = 1 ( 2 ) . x‬‬
‫) ‪ ( 4‬עלייה‪ :‬כל ‪ ; x‬ירידה‪ :‬אין‪.‬‬
‫‪y‬‬ ‫)‪(6‬‬ ‫‪y‬‬ ‫)‪(5‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬ ‫ג‪. 1 ≤ k < 3 .‬‬

‫‪y‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫‪ . 8‬א‪.‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪x‬‬

‫ב‪ x = 1 .‬מינימום‪.‬‬
‫ג‪. x > 3 : ∩ ; 0 < x < 3 : ∪ .‬‬
‫ה‪ .‬עלייה‪ ; 0 < x < 1 :‬ירידה‪. x > 1 :‬‬

‫‪93‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪22‬‬
‫חורף תשע"ו‪2016 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫רוכב אופניים ורוכב אופנוע יצאו באותו רגע זה לקראת זה משני‬ ‫‪.1‬‬
‫יישובים שונים‪ .‬הם נפגשו כעבור ‪ 3‬שעות‪.‬‬
‫רוכב האופנוע עובר ‪ 23‬מהדרך שבין שני היישובים ב‪ 1.25 -‬שעות פחות‬
‫מהזמן שרוכב האופניים עובר ‪ 14‬מהדרך שבין שני היישובים‪.‬‬
‫מהירויות הרוכבים אינן משתנות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא פי כמה המהירות של רוכב האופנוע גדולה מן המהירות‬
‫של רוכב האופניים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא בכמה שעות עובר רוכב האופנוע את כל הדרך שבין שני היישובים‪.‬‬

‫נתונה סדרה הנדסית עולה‪a1 , a 2 , a 3 , ... , a n , ... :‬‬ ‫‪.2‬‬

‫ההפרש בין האי בר הרביעי בסדרה לאיבר השלישי גדול פי ‪4‬‬
‫מההפרש בין האיבר השני לאיבר הראשון‪.‬‬
‫האיבר השישי בסדרה גדול ב‪ 31 -‬מהאיבר הראשון‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את מנת הסדרה‪ ,‬ואת האיבר הראשון בסדרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהסדרה הנתונה בנו שתי סדרות חדשות‪ I ,‬ו‪: II -‬‬

‫‪I. a1 ⋅ a 2 , a 2 ⋅ a 3 , a 3 ⋅ a 4 , ... , a n ⋅ a n +1 , a n +1 ⋅ a n + 2‬‬

‫‪a 2 a3‬‬ ‫‪a3 a 4 a 4 a5‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬

‫‪II.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪, +‬‬ ‫‪, ... , n +1 + n +2‬‬
‫‪a1 a 2‬‬ ‫‪a 2 a3 a3 a 4‬‬ ‫‪an‬‬ ‫‪a n +1‬‬

‫) ‪ ( 1‬האם כל אחת מהסדרות החדשות היא סדרה ה נדסית עולה? נמק‪.‬‬

‫הסכום של כל האיברים בסדרה ‪ I‬הוא ‪. 2730‬‬

‫) ‪ ( 2‬מצא את מספר האיברים בסדרה ‪. I‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את הסכום של כל האיברים בסדרה ‪. II‬‬

‫‪94‬‬
 ‫במכונת מזל אפשר לזכות ב‪ 50 -‬שקל‪ ,‬ב‪ 100 -‬שקל או לא לזכות כלל‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫דן משחק ‪ 5‬משחקים במכונה זו‪.‬‬
‫ההסתברות שדן יזכה ב‪ 50 -‬שקל בדיוק פעמיים שווה להסתברות‬
‫שהוא יזכה ב‪ 50 -‬שקל בדיוק פעם אחת‪.‬‬
‫)ההסתברות לזכות ב‪ 50 -‬שקל שונה מאפס‪(.‬‬
‫‪. 32‬‬
‫ההסתברות שדן לא יזכה באף משחק היא ‪1‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שדן יזכה ב‪ 50 -‬שקל במשחק בודד?‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שדן יז כה ב‪ 100 -‬שקל במשחק בודד?‬
‫ג‪ .‬ידוע כי לאחר שדן שיחק שני משחקים הוא זכה סך הכול ב‪ 100 -‬שקל‬
‫בדיוק‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהוא לא זכה ב‪ 50 -‬שקל באף אחד משני המשחקים?‬

‫פרק שני – גאו מטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫בריבוע ‪ ABCD‬הנקודה ‪E‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נמצאת על הצלע ‪) AD‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫מעגל העובר דרך הנקודות ‪ D , E‬ו‪C -‬‬
‫חותך את האלכסון ‪ BD‬בנקודה ‪, M‬‬
‫ואת הצלע ‪ BC‬בנקודה ‪. N‬‬
‫הנקודה ‪ M‬נמצאת בין הקדקוד ‪B‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫ובין נקודת החיתוך של ‪ BD‬עם ‪. CE‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. CD = EN‬‬
‫ב‪ .‬האם הקטע ‪ DM‬קצר מהקטע ‪ , CE‬ארוך ממנו או שווה לו? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי ‪. BM ⋅ BD = AE ⋅ AD‬‬

‫‪95‬‬
 ‫במשולש שווה‪ -‬שוקיים ‪ (AB = AC) ABC‬זווית הבסיס היא ‪. 2α‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪A‬‬ ‫הנקודה ‪ E‬היא מפגש חוצי‪ -‬הזווית‬
‫במשולש ‪ . ABC‬המשך ‪ CE‬חותך‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫ציור(‪.‬‬ ‫את הצלע ‪ AB‬בנקודה ‪) D‬ראה‬
‫= ‪. BAC > 90 , EC‬‬ ‫נתון‪3 :‬‬
‫‪DE‬‬ ‫‪2sin α‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫א‪ .‬מצא את ‪. α‬‬
‫ב‪ .‬מצא את היחס בין רדיוס המעגל החוסם את המש ולש ‪ABC‬‬
‫ובין רדיוס המעגל החסום במשולש ‪. ABC‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי ההפרש בין רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪ABC‬‬
‫ובין רדיוס המעגל החסום במשולש ‪ ABC‬הוא ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫מצא את אורך הקטע ‪. AE‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪ f (x) = a ⋅ sin 2 x + b ⋅ cos(4x‬בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ 2π‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ a‬ו‪ b -‬הם פרמטרים‪.‬‬
‫לפונקציה )‪ f (x‬יש קיצון בנקודה שבה ‪ . x = π3‬נתון כי ‪. b < 0‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪) b‬במידת הצורך( את השיעורים של נקודות הקיצון‬
‫של הפונקציה )‪ f (x‬בתחום הנתון‪ ,‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ f (x‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪ f '(x‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫‪2π‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪f "(x) dx‬‬ ‫ד‪ ( 1 ) .‬מצא את הערך של האינטגרל‬
‫‪π‬‬
‫‪2‬‬

‫)‪f "(x‬‬ ‫) ‪ ( 2‬בתחום ‪ , π2 ≤ x ≤ 2π‬הגרף של פונקציית הנגזרת השנייה‬

‫‪3‬‬
‫חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה אחת שבה ‪. x = k‬‬
‫בתחום ‪ , π2 ≤ x ≤ k‬השטח המוגבל על ידי הגרף של )‪, f "(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪ , x = π2‬שווה ל‪. S -‬‬
‫הבע באמצעות ‪ S‬את השטח המוגבל על ידי הגרף של )‪, f "(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪ x = 2π‬בתחום ‪ . k ≤ x ≤ 2π‬נמק‪.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫הערה‪ :‬אין צורך למצוא את )‪. f "(x‬‬

‫‪96‬‬
 ‫‪y‬‬ ‫= )‪f (x‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נתונות הפונקציות‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪3− x‬‬

‫= )‪g(x‬‬ ‫‪2x − 3‬‬

‫)‪x(3 − x‬‬
‫)ראה ציור(‪.‬‬

‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה‬

‫‪x‬‬
‫של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫ואת תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטות המאונכות לצירים‬
‫של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫ואת האסימפטוטות המאונכות לצירים‬
‫של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫ב‪ .‬מצא את השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות )‪ f (x‬ו‪, g(x) -‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪. x = 1‬‬
‫=‬ ‫)‪, t(x‬‬ ‫= ‪2x − 3 + 2‬‬ ‫)‪, h(x‬‬ ‫ג‪ .‬נתונות הפונקציות ‪1 + 2‬‬
‫)‪x(3 − x‬‬ ‫‪3− x‬‬
‫)‪ f (x‬ו‪g(x) -‬‬‫‪ S1‬הוא השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות‬
‫ועל ידי הישר ‪. x = 2.5‬‬
‫‪ S2‬הוא השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות )‪ h(x‬ו‪t(x) -‬‬
‫ועל ידי הישר ‪. x = 2.5‬‬
‫האם השטח ‪ S1‬גדול מהשטח ‪ , S2‬קטן ממנו או שווה לו? נמק‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪) f (x) = x − 1‬ראה ציור(‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪x +1‬‬
‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪,‬‬
‫ואת האסימפטוטות של הפונקציה‬
‫המקבילות לצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬העבירו ישר המקביל לציר ה‪. x -‬‬
‫‪x‬‬
‫הישר חותך את גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫בנקודה ‪ C‬ואת הישר ‪ y = 2x‬בנקודה ‪. D‬‬
‫נסמן את שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪ C‬ב‪. t -‬‬
‫מצא מה צריך להיות הערך של ‪, t‬‬
‫כדי שהאורך של הקטע ‪ CD‬יהיה מינימלי‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬עבור ‪ ( 2 ) . t > −1‬עבור ‪. t < −1‬‬
‫ג‪ .‬מצא את האורך המינימ לי של הקטע ‪ CD‬עבור כל ‪. t ≠ −1‬‬

‫‪97‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 22‬חורף תשע" ו ‪: 2016 ,‬‬
‫‪ . 1‬א‪ .‬פי ‪ . 4‬ב‪ 3.75 .‬שעות‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪. a1 = 1 , q = 2 .‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬סדרה ‪ Ι‬הנדסית עולה )המנה שלה היא ‪,( 4‬‬
‫סדרה ‪ ΙΙ‬היא סדרה קבועה‪ ,‬אינה סדרה הנדסית עולה‪.‬‬
‫) ‪ 6 ( 2‬איברים‪. 20 ( 3 ) .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 13 .‬ב‪ . 16 .‬ג‪. 53 .‬‬
‫‪ . 4‬ב‪ DM .‬קצר מ‪. CE -‬‬
‫‪ . 5‬א‪ . α =20 .‬ב‪ . 2.79 .‬ג‪ 1.459 .‬ס"מ‪.‬‬

‫) ‪(2‬‬ ‫‪(3‬‬ ‫)‬

‫‪ . 6‬א‪ (0;b) .‬מינימום‪ π ; −3 12 b ,‬מקסימום‪ π ; −3b ,‬מינימום‪,‬‬

‫מקסימום‪.‬‬ ‫) ‪( 32 π ; −3 12 b‬‬
‫ג‪.‬‬ ‫‪y‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪y‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫ד‪. S ( 2 ) . 0 ( 1 ) .‬‬
‫‪ . 7‬א‪. 0 < x < 3 : g(x) , x < 3 : f (x) ( 1 ) .‬‬
‫) ‪. x = 3 , y = 0 : f (x) ( 2‬‬
‫)‪. x = 3 , x = 0 : g(x‬‬
‫ב‪. 0.6945 .‬‬
‫ג‪. S1 = S2 .‬‬
‫‪ . 8‬א‪ .‬תחום הגדרה‪. x ≠ −1 :‬‬
‫אסימפטוטה אנכית‪. x = −1 :‬‬
‫אסימפטוטה אופקית‪. y = 1 :‬‬
‫ב‪. t = −2 ( 2 ) . t = 0 ( 1 ) .‬‬
‫ג‪. 12 .‬‬

‫‪98‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪23‬‬
‫קיץ תשע"ו‪2016 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫שתי מכוניות יצאו באותו זמן מעיר א' לעיר ב'‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫המרחק בין שתי הערים הוא ‪ 300‬ק"מ‪.‬‬
‫המכונית הראשונה נסעה במהירות הגדולה ב‪ 25 -‬קמ"ש מהמהירות‬
‫של המכונית השנייה‪ .‬כעבור ‪ 1.5‬שעות מרגע היציאה מעיר א'‪,‬‬
‫הקטינה המכונית הראשונה את מהירותה לחצי ממהירותה הקודמת‪,‬‬
‫והגיעה לעיר ב' ‪ 12‬שעה אחרי המכונית השנייה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את המהירות של המכונית השנייה אם ידוע שמהירותה‬
‫גדולה מ‪ 60 -‬קמ"ש‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא כעבור כמה שעות מרגע היציאה מעיר א' ו לפני שהמכונית‬
‫השנייה השיגה את המכונית הראשונה‪ ,‬היה המרחק בין שתי‬
‫המכוניות ‪ 12.5‬ק"מ‪) .‬מצא את שתי האפ שרויות(‪.‬‬

‫= ‪. a 4 + a 8 + a12 + a16‬‬
‫נתונה סדרה חשבונית ‪ a n‬המקיימת‪224 :‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬מצא את ה סכום של ‪ 19‬האיברים הראשונים בסדרה ‪. a n‬‬

‫‪S1 , S2 , S3 ,‬‬ ‫הסדרה ‪ Sn‬היא סדרת הסכומים החלק יים של הסדרה ‪... : a n‬‬
‫נתון כי ‪ Sn= n ⋅ a n‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי הפרש הסדרה ‪ a n‬הוא ‪. 0‬‬
‫ג‪ .‬היעזר בסעיפים הקודמים‪ ,‬ומצא את ‪. a1‬‬

‫טבעי‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫נתונה סדרה ‪ bn‬המקיימת את הכלל‪ bn +1 − bn = a n + Sn :‬לכל‬

‫ד‪ .‬היעזר בסעיפים הקודמים‪ ,‬ומצא את ה סכום‬
‫) ‪. (b 2 − b1 ) + (b3 − b 2 ) + (b 4 − b3 ) + ... +(b 20 − b19‬‬

‫‪99‬‬
 ‫במבחן כניסה למכללה ‪ 20%‬מן הנבחנים היו מקיבוצים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ 40%‬היו ממושב י ם ו‪ 40% -‬היו מערים‪ 70% .‬מן הנבחנים הצליחו במבחן‪.‬‬
‫‪ 18‬מן הנבחנים שהיו ממושבים נכשלו במבחן‪.‬‬
‫ההסתברות לבחור באקראי מבין כל הנבחנים נבחן שהיה מעיר וגם‬
‫הצליח במבחן‪ ,‬גדולה פי ‪ 2.5‬מן ההסתברות לבחור באקראי מבין‬
‫כל ה נבחנים נבחן שהיה מקיבוץ וגם הצליח במבחן‪.‬‬
‫א‪ .‬מבין הנבחנים שנכשלו במבחן‪ ,‬מהי ההסתברות לבחור באקראי‬
‫נבחן שלא היה מעיר?‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬משה הצליח במבחן‪ .‬מהי ההסתברות שהוא לא היה ממושב?‬
‫) ‪ ( 2‬חמישה נבחנים הצליחו במבחן‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות א חד מהם היה ממושב?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫נתון טרפז ‪. (AB  EC) ABCE‬‬ ‫‪.4‬‬
‫‪F‬‬
‫הנקודה ‪ F‬נמצאת על האלכסון ‪BE‬‬
‫כך ש‪. CF ⊥ BE -‬‬
‫הנקודה ‪ D‬היא אמצע הבסיס ‪CE‬‬
‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪E‬‬
‫נתון‪. ED = 3a , EA = 4a , CEB = AEB :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. ∆EAB  ∆EDF‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי שטח המשולש ‪ EAB‬הוא ‪. S‬‬
‫הבע באמצעות ‪ S‬את שטח המשולש ‪. CEF‬‬
‫ג‪ .‬המשך ‪ DF‬חותך את ‪ AB‬בנקודה ‪. G‬‬
‫הבע באמצעות ‪ S‬את שטח המשולש ‪. BFG‬‬

‫‪A‬‬ ‫נתון משולש שווה‪ -‬שוקיים ‪. (AB = AC) ABC‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ AE‬הוא גובה לבסיס ‪, BC‬‬
‫)ראה ציור(‪.‬‬ ‫‪AC‬‬ ‫ו‪ BT -‬הוא תיכון לשוק‬
‫‪T‬‬ ‫נתון‪. BC = 2k , TBC = α , ACB = β :‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬הבע את האורך של ‪TC‬‬
‫באמצעות ‪ k‬ו‪ β -‬בלבד‪.‬‬
‫‪α‬‬ ‫‪β‬‬ ‫) ‪ ( 2‬היעזר בתת‪ -‬סעיף א) ‪ ,( 1‬והראה כי‬
‫‪B‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬
‫=‪. sin(α +‬‬
‫‪β) 4sin α ⋅ cos β‬‬
‫‪2k‬‬
‫ב‪ .‬נתון גם‪ 5 :‬ס"מ = ‪ 4 , TE‬ס"מ = ‪. k‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא את ‪ ( 2 ) . β‬מצא את ‪. α‬‬

‫‪100‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫)‪ f (x‬בתחום ‪. − π ≤ x ≤ 0‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪= x 2 − sin(2 x‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪2‬‬
‫ענה על הסעיפים שלפניך עבור התחום הנתון‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את השיפוע הגדול ביותר ואת השיפוע הקטן ביותר‬
‫של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫∩‬ ‫מטה‬ ‫וכלפי‬ ‫ג‪ ( 1 ) .‬מצא את תחומי הקעירות כלפי מעלה ∪‬
‫של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪ax 3 + 2ax‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬

‫‪x 4 + 4x 2 + 4‬‬
‫‪ a‬הוא פרמטר גדול מ‪. 0 -‬‬
‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ .‬האם הפונקציה )‪ f (x‬היא זוגית או אי‪ -‬זוגית? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬ה שטח‪ ,‬המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , f (x‬על ידי ציר ה‪x -‬‬
‫ועל ידי הישרים ‪ x = 1‬ו‪ , x = −1 -‬שווה ל‪. 4 -‬‬
‫מצא את הערך של ‪. a‬‬
‫ד‪ .‬נתון כי הפונקציה )‪ g(x‬מקיימת )‪. f (x) = g '(x‬‬
‫אחת מנקודות החיתוך בין הגרפים של הפונקציות )‪ f (x‬ו‪g(x) -‬‬
‫היא נקודה שבה ‪. x = 0‬‬
‫) ‪ ( 1‬הראה כי הפונקציה )‪ g(x‬מקיימת‪. g(x) = 2x :‬‬
‫‪2‬‬

‫) ‪ ( 2‬מצא את התחום שבו מתקיים )‪. f (x) > g(x‬‬

‫‪101‬‬
 ‫)‪( x‬‬
‫‪n‬‬
‫הוא מספר ט בעי גדול מ‪. 1 -‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪. x ≠ 0 , f (x)= 1 + 1‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ .‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f (x‬המאונכות לצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי עבור ‪ n‬אי‪ -‬זוגי ‪ f '(x) ≤ 0‬לכל ‪. x ≠ 0‬‬

‫לפניך שני גרפים‪ I ,‬ו‪) . II -‬בגרפים מוצגות כל נקודות הקיצון(‪.‬‬

‫‪y‬‬ ‫‪y‬‬
‫)‪f '(x‬‬ ‫)‪f '(x‬‬
‫‪I‬‬ ‫‪II‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫זוגי‪,‬‬ ‫אחד הגרפים מייצג סקיצה של פונקציית הנגזרת )‪ f '(x‬עבור‬

‫‪n‬‬
‫אי‪ -‬זוגי‪.‬‬ ‫והגרף האחר מייצג סקיצה של פונקציית הנגזרת )‪ f '(x‬עבור‬
‫‪n‬‬
‫היעזר בגרפים ‪ I‬ו‪ , II -‬וענה על הסעיפים ג‪ ,‬ד‪ ,‬ו‪ -‬ה‪.‬‬
‫ג‪ .‬עבור ‪ n‬אי‪ -‬זוגי‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא כמה נקודות קיצון )אם יש כאלה( יש לפונקצ יה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא כמה נקודות פיתול יש לפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬עבור ‪ n‬זוגי‪:‬‬
‫) ‪ ( 1‬מצא כמה נקודות קיצון )אם יש כאלה( יש לפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא כ מה נקודות פיתול יש לפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫)‪( x‬‬ ‫)‪( x‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. h(x)= 1 + 1‬‬ ‫‪, g(x) = 1 + 1‬‬ ‫ה‪ .‬נתונות הפונקציות‪:‬‬
‫מהו הסימן של המכפלה )‪ g"(x) ⋅ h"(x‬עבור ‪ ? x > 0‬נמק‪.‬‬

‫‪102‬‬
‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 23‬קיץ תשע" ו ‪: 2016 ,‬‬
‫שעה‪ 2.5 ,‬שעות‪.‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪ . 1‬א‪ 75 .‬קמ"ש‪ .‬ב‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪ . 1,064 .‬ג‪ . a1 = 56 .‬ד‪. 11,704 .‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . 1 .‬ב‪31 ( 2 ) . 1 ( 1 ) .‬‬
‫‪. 32‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ . 4‬ב‪ . 9 S .‬ג‪1 S .‬‬
‫‪. 16‬‬ ‫‪8‬‬

‫= ‪ . TC‬ב‪. α =37.37 ( 2 ) . β =66.42 ( 1 ) .‬‬ ‫‪k‬‬ ‫‪ . 5‬א‪.‬‬

‫‪2cos β‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ .‬השיפוע הגדול ביותר הוא ‪; −0.886‬‬
‫‪x‬‬
‫השיפוע הקטן ביותר הוא ‪. −2.255‬‬

‫ג‪. − 5π < x < − π : ∩ ; − π < x < 0 , − π < x < − 5π : ∪ ( 1 ) .‬‬

‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪( 2‬‬

‫‪x‬‬

‫‪ . 7‬א‪ .‬כל ‪ . x‬ב‪ .‬אי‪ -‬זוגית‪ .‬ג‪ . a = 4 .‬ד‪. 0 < x < 2 ( 2 ) .‬‬
‫‪ . 8‬א‪ . x = 0 .‬ב‪. y = 1 .‬‬
‫ג‪ ( 1 ) .‬אין‪ ( 2 ) .‬שתי נקודות פיתול‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪( 3‬‬ ‫ד‪ ( 1 ) .‬נקודת קיצון אחת‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬נקודת פיתול אחת‪.‬‬
‫ה‪ .‬חיובי‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫‪103‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪24‬‬
‫קיץ תשע"ו‪ ,2016 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫שני הטכנאים גל ודני עבדו בהרכבת מחשבים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫קצב העבודה של כל אחד מהם קבוע‪.‬‬
‫א‪ .‬ביום העבודה הראשון הרכיבו שני הטכנאים אותו מספר של מחשבים‪.‬‬
‫גל התחיל לעבוד בשעה ‪ , 8 : 00‬וסיים לעבוד בשעה ‪. 15 : 00‬‬
‫דני התחיל לעבוד לאחר השעה ‪ 8 : 00‬ולפני השעה ‪ , 9 : 00‬וסיים לעבוד‬
‫בשעה ‪. 13 : 00‬‬
‫ידוע שגל ודני ה רכיבו אותו מספר של מחשבים מהרגע שכל אחד‬
‫מהם התחיל לעבוד ועד השעה ‪. 9 : 00‬‬
‫כמה זמן אחרי השעה ‪ 8 : 00‬התחיל דני לעבוד?‬
‫ב‪ .‬ביום העבודה השני‪ ,‬התחילו גל ודני לעבוד באותה שעה וסיימו‬
‫לעבוד באותה שעה‪ .‬בי ום זה הם הרכיבו סך הכול יחד את אותו מספר‬
‫מחשבים שהרכיבו יחד ביום העבודה הראשון‪.‬‬
‫כמה זמן עבדו הטכנאים ביום העבודה השני?‬

‫נתונה סדרה חשבונית שיש בה ‪ n‬איברים‪ .‬הפרש הסדרה הנתונה הוא ‪. 3‬‬ ‫‪.2‬‬
‫א‪ .‬בין כל שני איברים עוקבים הכניסו איבר אחד נוסף‪ ,‬ונוצרה סדרה‬
‫חשבונית חדשה‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬הראה כי היחס בין סכום האיברים בסדרה החדשה לסכום‬
‫האיברים בסדרה הנתונה הוא ‪. 2n − 1‬‬
‫‪n‬‬
‫) ‪ ( 2‬נתון כי היחס שמופיע בתת‪ -‬סעיף ) ‪ ( 1‬שווה ל‪. 1.9 -‬‬
‫ה סכום של כל האיברים שהכניסו לסדרה הנתונה הוא ‪. 130.5‬‬
‫מצא את האיבר הראשון בסדרה הנתונה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יוצרים סדרה חשבונית נוספת על ידי הכנסת ‪ k‬איברים בין כל‬
‫שני איברים עוקב ים של הסדרה הנתונה ‪.‬‬
‫הבע באמצעות ‪ k‬את הפרש הסדרה המתקבלת‪.‬‬

‫‪104‬‬
 ‫שחמט הוא משחק בין שני שחקנים שיכול להסתיים בניצחון של אחד‬ ‫‪.3‬‬
‫מהם או בתיקו‪.‬‬
‫יעל ואנה משחקות זו מול זו בטורניר שחמט בשני סבבים‪.‬‬
‫ההסתברות של כל אחת מן השחקניות לנצח במשחק בודד היא קבועה‬
‫בכל הטורניר‪.‬‬
‫א‪ .‬בסבב הראשון יש ‪ 4‬משחקים‪.‬‬
‫ההסתברות שיעל תנצח ב‪ 2 -‬משחקים או ב‪ 3 -‬משחקים גדולה פי ‪10‬‬
‫מן ההסתברות שיעל תנצח ב‪ 4 -‬משחקים‪.‬‬
‫חשב את ההסתברות שיעל תנצח במשחק בודד‪.‬‬

‫בסבב השני יש ‪ 2‬משחקים‪.‬‬

‫ההסתברות שתוצאת הסבב השני תהיה שוויון – היא ‪. 0.34‬‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שאנה תנצח במשחק בודד?‬
‫ג‪ .‬חש ב את ההסתברות שאנה תנצח במשחק השני‪ ,‬אם ידוע שתוצאת‬
‫סבב זה היא שוויון‪.‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתון משולש ‪. PDC‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪P‬‬ ‫הנקודות ‪ B‬ו‪ L -‬מונחות על הצלע ‪. PC‬‬
‫הנקודות ‪ A‬ו‪ K -‬מונחות על הצלע ‪, PD‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫נתון כי המרובע ‪ABLK‬‬
‫‪K‬‬ ‫הוא בר חסימה במעגל‬
‫וגם המרובע ‪KLCD‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫הוא בר חסימה במעגל‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח ‪. AB  DC‬‬

‫נתון‪ 3 :‬ס"מ = ‪ 4 , PA‬ס"מ = ‪ , PB‬שטח המשולש ‪ ABP‬הוא ‪ S‬סמ"ר‪,‬‬

‫שטח המרובע ‪ ABCD‬הוא ‪ 24S‬סמ"ר‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם אפשר לחסום במעגל את המרובע ‪ ? ABCD‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את אורך הצלע ‪. PD‬‬
‫ד‪ .‬נתון גם‪ 5 :‬ס "מ = ‪. BL‬‬
‫היעזר בדמיון משולשים והבע באמצעות ‪ S‬את שטח המרובע ‪. KLCD‬‬

‫‪105‬‬
 ‫‪C‬‬ ‫‪D‬‬ ‫במעגל חסום טרפז ‪. (AB  DC) ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬
‫מרכז המעגל ‪ O‬בתוך הטרפז )ראה ציור(‪.‬‬
‫רדיוס המעגל הוא ‪ R‬וגובה הטרפז הוא ‪. h‬‬
‫‪O‬‬ ‫נתון‪. BOA = 3α , COD = α :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬את ‪. DAB‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫הטרפז‬ ‫ב‪ .‬הב ע את האורך של שוק‬
‫באמצעות ‪ α‬ו‪. R -‬‬
‫ג‪ .‬הבע את האורך של שוק הטרפז באמצעות ‪ α‬ו‪. h -‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪h2‬‬ ‫ד‪ .‬נתון כי שטח המשולש ‪ COD‬הוא‬

‫‪12cos 2 α‬‬
‫‪2‬‬ ‫מצא את ‪. α‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקצי ה ‪. f (x) = 2cos x2 − 1‬‬

‫‪2‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪2cos x‬‬
‫‪: 0 ≤ x ≤ π2‬‬
‫א‪ .‬בתחום‬
‫) ‪ ( 1‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫המאונכות לציר ה‪) x -‬אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את נקודות החיתוך של הפונקציה )‪ f (x‬עם ציר ה‪x -‬‬
‫)אם יש כאלה( ‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את נקודות הקיצון של הפונקציה )‪) f (x‬אם יש כאלה(‪,‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬

‫ב‪ .‬בתחום ‪: − π2 < x < π2‬‬

‫) ‪ ( 1‬הראה שפונקציה )‪ f (x‬היא זוגית‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ג‪ .‬מצא את השטח ברביע הראשון המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי ציר ה‪. y -‬‬

‫‪106‬‬
 ‫‪y‬‬ ‫בסרטוט שלפניך מתואר גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫הפונקציות )‪g"(x) , g '(x) , g(x‬‬
‫)‪g(x‬‬
‫מוגדרת לכל ‪ x‬השונה מ‪, 0 -‬‬
‫ואין להן נקודות קיצון או נקודות פיתול‪.‬‬
‫הישר ‪ x = 0‬הוא האסימפטוטה האנכית‬
‫‪x‬‬ ‫לכל אחד מן הגרפים של הפונקציות האלה‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית‬
‫הנגזרת )‪ . g '(x‬נמק את שיקולך‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית‬
‫הנגזרת )‪ . g"(x‬נמק את שיקולך‪.‬‬

‫נתון כי השטח המוגבל על ידי הגרף של פונקציית הנגזרת השנייה )‪, g"(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x = 1‬ו‪ x = 2 -‬שווה ל‪. 5.25 -‬‬
‫ב‪ .‬הישר ‪ x = 1‬חותך את הגרף של פונקציית הנגזרת )‪ g '(x‬בנקודה ‪, A‬‬
‫והישר ‪ x = 2‬חותך גרף זה בנקודה ‪. B‬‬
‫מצא את ההפרש בין שיעור ה‪ y -‬של הנקודה ‪ A‬ובין שיעור ה‪y -‬‬
‫של הנקודה ‪ . B‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬הביטוי ‪ y = a3‬מתאר אחת מן הפונקציות )‪. g"(x) , g '(x) , g(x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ a‬הוא פרמטר גדול מ‪. 0 -‬‬
‫) ‪ ( 1‬קבע איזו מן הפונקציות הביטוי מתאר‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את הערך של ‪. a‬‬

‫במשולש ישר‪ -‬זווית ‪ (ABC = 90 ) ABC‬אורך היתר הוא ‪ k‬ס"מ‬ ‫‪.8‬‬
‫) ‪ k‬הוא פרמטר(‪.‬‬
‫הניצב ‪ AB‬הוא גם יתר במשולש ‪, ADB‬‬
‫שהוא שווה‪ -‬שוקיים וישר זווית ) ‪. (ADB = 90‬‬
‫א‪ .‬סמן ‪ AB = x‬והבע את ‪ BC‬באמצעות ‪ x‬ו‪. k -‬‬
‫ב‪ .‬נתון כי הערך המקסימלי של המכפלה ‪ BC ⋅ AD2‬הוא ‪. 3 3‬‬
‫מצא את שטח המשולש ‪) ADB‬ערך מספרי(‪ ,‬כאשר המכפלה ‪BC ⋅ AD 2‬‬
‫היא מק סימלית‪.‬‬

‫‪107‬‬
‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 24‬קיץ תשע" ו ‪ , 2016 ,‬מועד ב ‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ 20 .‬דקות‪ .‬ב‪ 5.6 .‬שעות‪.‬‬
‫‪.d= 3‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 2‬א‪. a1 = 1 ( 2 ) .‬‬
‫‪k +1‬‬
‫‪.‬‬ ‫ג‪15 .‬‬
‫‪34‬‬
‫ב‪. 0.3 .‬‬ ‫‪ . 3‬א‪. 12 .‬‬
‫ד‪ 16S .‬סמ"ר‪.‬‬ ‫ג‪ 15 .‬ס"מ‪.‬‬ ‫‪ . 4‬ב‪ .‬לא‪.‬‬
‫‪ . h‬ד ‪. 30 .‬‬ ‫‪ . 5‬א‪ . 90 − α .‬ב‪ . 2R cos α .‬ג‪.‬‬
‫‪cos α‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬

‫) (‬
‫ג‪ (0; 12 ) , π ;0 .‬מקסימום‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ . 6‬א‪. x = π ( 2 ) . 0 ≤ x < π ( 1 ) .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪y‬‬ ‫ב‪( 2 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫= ‪. π − 12‬‬
‫ג‪0.2854 .‬‬
‫‪4‬‬

‫‪y‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪(2‬‬ ‫‪ . 7‬א‪( 1 ) .‬‬

‫‪x‬‬
‫‪x‬‬

‫ב‪. 5.25 .‬‬

‫)‪. a = 6 (2‬‬ ‫ג‪. g '(x) ( 1 ) .‬‬

‫‪ . 8‬א‪ . k 2 − x 2 .‬ב‪ 1.5 .‬סמ"ר‪.‬‬

‫‪108‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪25‬‬
‫חורף תשע"ז‪2017 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫שני צינורות א' ו‪ -‬ב' מזרימים מים לב ֵר כה בקצב קבוע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בר כה הריקה מתמלאת לגמרי ב‪ m -‬שעות‪.‬‬ ‫כאשר צינור א' בלבד פתוח‪ ,‬ה ֵ‬
‫הבר כה הריקה מתמלאת לגמרי ב‪ 2m -‬שעות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫כאשר צינור ב' בלבד פתוח‪,‬‬
‫הבר כה הריקה מתמלאת לגמרי‬ ‫ֵ‬ ‫כאשר שני הצינורות פתוחים במקביל‪,‬‬
‫ביותר מ‪ 4 -‬שעות‪.‬‬
‫הבר כה הייתה ריקה‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫ביום מסוים‬
‫פתחו את צינור א' בלבד למשך שעתיים‪.‬‬
‫אחר כך פתחו גם את צינור ב'‪ ,‬ושני הצינורות היו פתוחים בו בזמן‬
‫שעתיים נוספות‪.‬‬
‫הבר כה הייתה מלאה‪.‬‬
‫ֵ‬ ‫בתום אותן שעתיים נוספות יותר מ‪1 -‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ .‬מצא את תחום הערכים האפשריים של ‪. m‬‬
‫הבר כה הייתה מלאה‪ .‬פתחו את שני הצינורות‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫ב‪ .‬ביום אחר ‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫הבר כה במקום למלא‬‫ֵ‬ ‫אלא שבשל תקלה טכנית צינור ב' רוקן מים מן‬
‫בה מים‪ .‬שני הצינורות היו פתוחים בו בזמן במשך שעה אחת‪,‬‬
‫בר כה וצינור ב' רוקן ממנה מים‪.‬‬ ‫ובמהלכה צינור א' מילא מים ב ֵ‬
‫בתום אותה שעה תוקנה התקלה‪ ,‬ושני הצינורות החלו למלא‬
‫הבר כה יחד‪ ,‬עד שהיא התמלאה לגמרי כעבור שעתיים וחצי נוספות‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫את‬
‫הבר כה שווה לקצב שבו הוא‬
‫נתון שהקצב שבו צינור ב' מרוקן מים מ ֵ‬
‫ממלא אותה במים‪ .‬מצא את ‪. m‬‬

‫‪109‬‬
 ‫‪an‬‬
‫= ‪. a1 = −1 , a n +1‬‬ ‫נתונ ה סד רה ‪ a n‬המקיימת את כלל הנסיגה‪:‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪4 ⋅ an + 3‬‬
‫=‪. b‬‬ ‫נגדיר סדרה חדשה ‪1 + 2 : b‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪an‬‬ ‫‪n‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי ‪ bn‬היא סדרה הנדסית‪.‬‬

‫‪. 1 + 1 + ... + 1‬‬ ‫ב‪ .‬הבע באמצעו ת ‪ n‬את הסכום‪:‬‬
‫‪a1‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪an‬‬
‫ג‪ .‬נתון‪ n :‬הוא מספר זוגי‪.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪1 − 1 + 1 − 1 +‬‬ ‫‪...‬‬ ‫‪1 − 1‬‬ ‫הבע באמצעות ‪ n‬את הסכו ם‪:‬‬
‫‪a1 a 2 a 3 a 4‬‬ ‫‪a n −1 a n‬‬

‫אביגיל משתתפת במשחק של זריקת חצים למטרה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הסיכוי שלה לפגוע במטרה בניסיון בודד הוא ‪, (P > 0) P‬‬
‫ואינו תלוי בניסיונותיה הקודמים ‪.‬‬
‫כל משתתף זורק ‪ 5‬זריקות רצופות‪.‬‬
‫ה סיכוי של אביגיל לפגוע במטרה בארבע זריקות מתוך החמש גדול פי ‪3‬‬
‫מן הסיכוי שלה לפגוע בה בכל חמש הזריקות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪. P‬‬

‫משתתף מנצ ח במשחק אם מתוך ‪ 5‬זריקות רצופות‪,‬‬

‫מספר הפגיעות שלו במטרה גדול ממספר ההחטאות שלו‬
‫במשחק(‪.‬‬ ‫)יכול להיות יותר ממנצח אחד‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שאביגיל תנצח במשחק?‬
‫ג‪ ( 1 ) .‬אם אביגיל תחטיא את המטרה בזריקה השנייה‪ ,‬מהי ההסתברות‬
‫שהיא תנצח במשחק?‬
‫) ‪ ( 2‬גם תמר משתתפת ַבּ משחק ‪ ,‬וגם הסיכוי שלה לפגוע במ טרה בניסיון‬
‫בודד שווה ל‪ P -‬ואינו תלוי בניסיונותיה הקודמים‪.‬‬
‫תמר החטיאה בזריקה הראשונה‪.‬‬
‫מה ההסתברות שהיא תנצח במשחק?‬

‫‪110‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מ בין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתונים שני מעגלים בעלי רדיוס שונה‪,‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪E‬‬ ‫המשיקים זה לזה מבחוץ בנקודה ‪. F‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪ AC‬משיק לשני המעגלים‬
‫‪A‬‬ ‫‪F‬‬
‫בנקודות ‪ B‬ו‪, C -‬‬
‫‪ AE‬משיק לשני המעגלים‬
‫‪B‬‬
‫בנקודות ‪ D‬ו‪, E -‬‬
‫‪C‬‬
‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח שהמרובע ‪BDEC‬‬
‫הוא טרפז שווה שוקיים‪.‬‬
‫ב‪ .‬המשיק המשותף למעגלים עובר בנקודה ‪ F‬חותך את שוקי הטרפז‪,‬‬
‫‪ BC‬ו‪ , DE -‬בנקודות ‪ G‬ו‪ H -‬בהתאמה‪.‬‬
‫הוכח‪ GH :‬הוא קטע אמצעים בטרפז‪.‬‬
‫ג‪ .‬נסמן ב‪ R -‬את רדיוס המעגל הגדול וב‪ r -‬את רדיוס המעגל הקטן‪.‬‬
‫= ‪. R ⋅ BD‬‬
‫הוכח כי ‪r ⋅ CE‬‬

‫‪E‬‬
‫נתון טרפז ‪ (BC  AD) ABCD‬החסום‬ ‫‪.5‬‬
‫בחצי מעגל שמרכזו ‪ O‬ורדיוסו ‪R‬‬
‫כך ש‪ AD -‬הוא קוטר של חצי המעגל‪.‬‬
‫המשכי השוקיים ‪ AB‬ו‪ DC -‬נפגשים‬
‫מחוץ למעגל בנקודה ‪) E‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪C‬‬ ‫נתון‪. EAD = α :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬ו‪ α -‬את אורך הקטע ‪. BC‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪O‬‬ ‫‪D‬‬ ‫ב‪ .‬מהו התחום של כל הערכים האפשריים‬
‫עבור הזווית ‪ ? α‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי שטח המשולש ‪ AED‬גדול פי ‪ 9‬משטח משולש ‪. COD‬‬
‫מהו היחס בין רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪ AED‬לבין ‪? R‬‬

‫‪111‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫ש ל פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪. f (x) = ax‬‬

‫‪2‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪+ 4x‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪x + 3x + b‬‬
‫‪ a‬ו‪ b -‬הם פרמטרים‪.‬‬
‫נתון‪ y = 1 , x = 1 :‬הן אסימפטוטות של הפו נ קציה‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪ a‬ואת ‪. b‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם הצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬האם יש ל פונקציה אסימפטוטות נוספות המאונכות לצירים‬
‫)מלבד ‪ x = 1‬ו‪ ?( y = 1 -‬הסבר‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה‪.‬‬
‫ד‪ .‬עבור אילו ערכי ‪ x‬מתקיים‪ . | f (x) | = − f (x) :‬נמק‪.‬‬
‫)‪ . g(x‬הראה כי השטח המוגבל על ידי ציר ה‪, x -‬‬ ‫ה‪ .‬נגדיר )‪= f 2 (x) ⋅ f '(x‬‬
‫על ידי גרף הפונקציה )‪ g(x‬ועל ידי הישר ‪ x = 0.5‬הוא ‪. 13‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬

‫= )‪ a , f (x‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬

‫‪x − a2‬‬
‫‪2‬‬

‫ענה על הסעיפים א‪ -‬ו עבור ‪. a > 0‬‬

‫הבע את תשובותיך באמצעות ‪ a‬במידת הצורך‪.‬‬
‫א‪ .‬מ צא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה המאונכות לצירים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )אם יש כאלה(‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ה‪ ( 1 ) .‬רשום את האסימפטוטות המאונכות לצירים של גרף הנגזר ת )‪. f '(x‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הנגזרת )‪. f '(x‬‬
‫‪3a‬‬ ‫‪− 2a‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪f (x) dx +‬‬ ‫∫‬ ‫‪f (x) dx‬‬ ‫ו‪ .‬מצא את ערך הביטוי‪:‬‬
‫‪2a‬‬ ‫‪−3a‬‬
‫ענה על סעיף ז עבור ‪. a = 0‬‬
‫ז‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫‪112‬‬
 ‫‪B‬‬ ‫מעיגול‬
‫נתונה גזרת עיגול ‪ BAC‬שהיא‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.8‬‬
‫שרדיוסו ‪ R‬ומרכזו ‪. A‬‬
‫‪P‬‬ ‫מנקודה כלשהי ‪ , P‬הנמצאת על הקשת ‪, BC‬‬
‫הורידו אנך ל‪ AC -‬החותך‬
‫את הרדיוס ‪ AC‬בנקודה ‪) L‬ראה ציור(‪.‬‬
‫השטח האפור שבציור הוא השטח הכלוא‬
‫‪A‬‬ ‫‪L C‬‬ ‫בין הקשת ‪ BC‬ו בין הרדיוסים ‪ AB‬ו‪, AP -‬‬
‫והקטעים ‪ LP‬ו‪. LC -‬‬
‫נתון שהשטח האפור המינימלי הוא ‪. 24π − 36‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את הזווית ‪ PAC‬שעבורה השטח האפור שמתקבל‬
‫הוא מינימלי‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את ‪. R‬‬
‫ב‪ .‬מהו השטח המקסימלי של המשולש ‪ ? APL‬נמק‪.‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 25‬חורף תשע" ז ‪: 2017 ,‬‬

‫‪ . 1‬א‪ . 6 < m < 10 .‬ב‪. m = 8.5 .‬‬
‫‪ . 2‬א‪ .‬הוכחה‪ . (q = 3) :‬ב‪. Sn 3 − 1 − 2n .‬‬
‫= ג‪. Sn = 1 − 3 .‬‬
‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ . 3‬א‪ . P = 85 .‬ב‪ . 0.7248 .‬ג‪. 0.5188 ( 2 ) . 0.5188 ( 1 ) .‬‬
‫= ‪ . BC‬ב‪ . 45 < α < 90 .‬ג‪. 1.59 .‬‬ ‫‪ . 5‬א‪−2R cos 2α .‬‬
‫‪ . 6‬א‪. b = − 4 , a = 1 .‬‬
‫ב‪. x ≠ 1 , x ≠ − 4 ( 1 ) .‬‬
‫) ‪. (0;0) ( 2‬‬
‫) ‪ ( 3‬אין‪ .‬יש "חור" ב‪. ( − 4; 54 ) -‬‬
‫) ‪ ( 4‬ירידה‪ 1 < x :‬או ‪ −4 < x < 1‬או ‪x < − 4‬‬
‫עלייה‪ :‬אין‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫ג‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫‪113‬‬
 ‫ד‪. 0 ≤ x < 1 .‬‬
‫‪ . 7‬א‪ x > a .‬או ‪ . x < −a‬ב‪. y = −1 , y = 1 , x = −a , x = a .‬‬
‫ג‪ .‬ירידה‪ x > a :‬או ‪ ; x < −a‬עלייה‪ :‬אין‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫‪y‬‬

‫)‪( 2‬‬ ‫ה‪. y = 0 , x = −a , x = a ( 1 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫ו‪ .‬ערך הביטוי שווה ל‪. 0 -‬‬

‫ז‪.‬‬
‫‪y‬‬

‫‪x‬‬

‫ב‪. 36 .‬‬ ‫‪ . 8‬א‪. R = 12 ( 2 ) . π4 ( 1 ) .‬‬

‫‪114‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪26‬‬
‫קיץ תשע"ז‪ ,2017 ,‬מועד א‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫נֹ גה רכבה על אופניים במסלול באורך מסוים‪ ,‬בארבע מהירויות קבועות‬ ‫‪.1‬‬
‫שונות‪ .‬בכל פעם‪ ,‬לאחר שעבר ה ִמ ְק טע שאורכו רבע מן מהמסלול‪,‬‬
‫היא הגבירה את מהי רותה‪ ,‬ורכבה במהירות הגדולה פי ‪ 2‬מן המהירות‬
‫הקודמת‪ .‬במקטע האחרון היא רכבה במהירות של ‪ 40‬קמ"ש‪.‬‬
‫נֹגה יצאה לדרך בשעה ‪ 8 : 00‬בבוקר וסיימה את המסלול בשעה ‪11: 45‬‬
‫בבוקר ‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו אורך המסלול?‬
‫ב‪ .‬דניאל יצא לדרך באותו מסלול בשעה ‪ , 9 : 45‬ונסע במהירות קבועה‬
‫לאורך כל המסלול‪ .‬גם הוא הגיע לסוף המסלול בשעה ‪. 11: 45‬‬
‫באיזה מארבעת מִ קְ טָ ֵע י המסלול פגש דניאל את נֹגה בפעם הראשונה‪,‬‬
‫ובאיזו שעה?‬

‫‪. a n = (2 + 1)(2‬‬ ‫)‪− 1‬‬

‫‪n‬‬ ‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫נתונ ה סדרה‬ ‫‪.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ bn‬ו‪ cn -‬הן סדרות הנדסיות שכל איבריהן חיוביים‪,‬‬
‫=‪ . a‬נתון‪. b6 = 64 , c3 = 18 :‬‬
‫המקיימות לכל ‪ n‬טבעי‪n b n − c n :‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את ‪ b1‬ואת המנה של הסדרה ‪. b n‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את ‪ c1‬ואת המנה של הסדרה ‪. cn‬‬

‫את סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה ‪ a n‬נסמן ב‪, A n -‬‬

‫את סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה ‪ b n‬נסמן ב‪, Bn -‬‬
‫ואת סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה ‪ cn‬נסמן ב‪. Cn -‬‬
‫=‪. C‬‬
‫ב‪ .‬הראה ש‪n Bn − A n -‬‬
‫ג‪ .‬עבור אילו ערכי ‪ n‬מתקיים האי‪ -‬שוויון‪? 0.9 < Bn − A n < 1 :‬‬

‫‪115‬‬
 ‫בבית אבות גדול יש לכמה מן הדיירים קלנועית‪ ,‬ולשאר אין‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫אם בוחרים באקראי ‪ 9‬דיירים מבית האבות הזה‪,‬‬
‫ההסתברות שלְ ‪ 4 -‬מהם בדיוק יש קלנועית גדולה פי ‪24‬‬
‫מן ההסתברות שלְ ‪ 6 -‬מהם בדיוק יש קלנועית‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שלדייר שנבחר באקראי יש קלנועית?‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי ‪ 6‬דיירים מבית האבות‪.‬‬
‫ידוע שלפחות ל‪ 3 -‬מהם יש קלנועית‪.‬‬
‫מהי ההסתברות ש ְל‪ 4 -‬מהם בדיוק יש קלנועית?‬
‫ג‪ .‬בוחרים באקראי דיירים מבית האבות‪ ,‬בזה אחר זה‪,‬‬
‫עד שלְ ‪ 3 -‬מהם בדיוק יש קלנועית‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שיי ָבּ חרו בדרך זו בדיוק ‪ 6‬דיי רים?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתון מעגל שמרכזו ‪. O‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪‬‬
‫‪ ABCD‬הוא טרפז ישר זווית ) ‪. (ADC = 90 , AB  DC‬‬
‫הצלע ‪ AD‬משיקה למעגל בנקודה ‪, E‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫והנקודות ‪ B‬ו‪ C -‬נמצאות על המעגל‬
‫כך ש‪ BC -‬הוא קוטר‪.‬‬
‫הצלע ‪ DC‬חותכת את המעגל בנקודה ‪, F‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪O‬‬ ‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. BCD = 2DEF :‬‬
‫ב‪ .‬הוכח‪. ∆ABE ≅ ∆DFE :‬‬
‫‪D F‬‬ ‫‪C‬‬ ‫‪. BC‬‬
‫ג‪ .‬הוכח‪= DF + DC :‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪ ABC‬הוא משולש שווה‪ -‬שוקיים )‪. (AB = BC‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ CE , AF‬ו‪ BD -‬הם תיכונים במשולש‪.‬‬
‫הנחתכים בנקודה ‪) O‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪E‬‬ ‫‪F‬‬
‫‪O‬‬ ‫א‪ .‬הוכח‪. S∆BOE = S∆COD :‬‬

‫‪AC‬‬‫מעגל שמרכזו ‪ O‬משיק לצלע‬

‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬
‫בנקודה ‪. D‬‬
‫נתון כי שטח העיגול שווה לשטח המשולש ‪. AOC‬‬
‫ב‪ .‬חשב את גודל הזווית ‪. ACE‬‬
‫ג‪ .‬הבע את אורך הקטע ‪ OE‬באמצעו ת רדיוס המעגל‪.‬‬

‫‪116‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪x −5‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪x − 10x + 24‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפו נקציה )‪. f (x‬‬

‫) ‪ ( 2‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f (x‬המאונכות לצירים ‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את תחומי העליי ה והירידה של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 5‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫)‪. g(x‬‬
‫נתונה הפונקציה )‪ g(x‬המקיימת‪= f (x + 5) :‬‬

‫ב‪ ( 1 ) .‬הוכח ש‪ g(x) -‬היא פונקציה אי‪ -‬זוגית‪.‬‬

‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫‪b‬‬ ‫‪b +5‬‬
‫= ‪. ∫ g(x) dx‬‬ ‫∫‬ ‫ג‪ .‬הסבר מדוע לכל ‪ 1 < a < b‬מתקיים השוויון‪f (x) dx :‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a +5‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪. f (x) = 2sin3 x‬‬ ‫‪.7‬‬

‫‪cos x‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את האסימפטוטות האנכיות של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את תחומי העלייה והי רידה של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬

‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ f (x‬בתחום ‪. − π2 ≤ x ≤ 32π‬‬

‫ג‪ .‬נתון‪. 0 < a < π2 :‬‬
‫השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , f (x‬הישר ‪ x = a‬וציר ה‪x -‬‬
‫שווה ל‪ . 1 -‬מצא את ‪. a‬‬

‫‪117‬‬
 ‫)‪f (x‬‬ ‫בציור שלפניך מתואר גרף‬ ‫‪.8‬‬
‫= )‪f (x‬‬‫הפונקציה ‪− x 2 + 2x + c‬‬
‫‪K‬‬ ‫בתחום ה אי‪ -‬שליליות שלה‪.‬‬
‫‪ A‬ו‪ B -‬הן נקודות החיתוך‬
‫של הפונקציה )‪ f (x‬עם ציר ה‪. x -‬‬
‫נתון‪. (t > 0) x B = 2t , x A = − t :‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪M‬‬ ‫‪L B‬‬ ‫‪x‬‬ ‫א‪ .‬מצא את ‪ t‬ואת ‪. c‬‬

‫‪ M‬היא נקודת החיתוך של ציר הסימטריה של הפרבולה עם ציר ה‪. x -‬‬

‫‪ K‬היא נקודה כלשהי על גרף הפונקציה )‪ f (x‬מעל ציר ה‪. x -‬‬
‫מהנקודה ‪ K‬הורידו אנך לציר ה‪ , x -‬החותך את הקטע ‪ AB‬בנקודה ‪. L‬‬
‫ב‪ .‬מצא עבור אילו שיעורי ‪ x‬של הנקודה ‪ K‬שטח המשולש ‪KLM‬‬
‫הוא מקסימלי‪.‬‬
‫מצא את שני הפתרונות האפשריים‪.‬‬
‫תוכל להשאיר שורש בתשובתך‪.‬‬

‫‪118‬‬
‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 26‬קיץ תשע" ז ‪ , 2017 ,‬מועד א‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ 40 .‬ק"מ‪ .‬ב‪ .‬במקטע השני בשעה ‪. 10 : 30‬‬
‫ג‪. n ≥ 4 .‬‬ ‫‪ . 2‬א‪. c1 = 12 , q c = 12 ( 2 ) . q b = 2 , b1 = 2 ( 1 ) .‬‬

‫‪. 15625‬‬
‫ג‪64 = 0.004096 .‬‬ ‫‪ . 3‬א‪ . p = 1 .‬ב‪16 = 0.15534 .‬‬
‫‪. 103‬‬ ‫‪5‬‬

‫=‬ ‫‪1 + π2 1.648R‬‬

‫=‪. OE R‬‬ ‫‪ . 5‬ב‪ . ACE = 17.66 .‬ג‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫)‪( 5‬‬ ‫‪ . 6‬א‪ x > 6 ( 1 ) .‬או ‪. x < 4‬‬
‫) ‪. (0; −1.02) ( 2‬‬
‫) ‪. y = −1 , y = 1 , x = 6 , x = 4 ( 3‬‬
‫‪x‬‬ ‫) ‪ ( 4‬ירידה‪ x < 4 :‬או ‪. x > 6‬‬
‫עלייה‪ :‬אף ‪. x‬‬
‫‪y‬‬ ‫ב‪( 2 ) .‬‬

‫‪x‬‬

‫‪ . 7‬א‪. x= π2 + πk ( 3 ) . ( πk;0 ) ( 2 ) . x ≠ π2 + πk ( 1 ) .‬‬

‫) ‪ f (x) ( 4‬עולה לכל ‪ x‬בתחום ההגדרה שלה‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫ג‪. a = π4 .‬‬

‫‪ . 8‬א‪ . c = 8 , t = 2 .‬ב‪ x = 1 + 3 .‬או ‪. x = 1 − 3‬‬

‫‪119‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪27‬‬
‫קיץ תשע"ז‪ ,2017 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫סירת מנוע‬ ‫רפסודה‬ ‫העיירות ‪ A‬ו‪ B -‬נמצאות על גדת נהר‬ ‫‪.1‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪A‬‬
‫הזורם במהירות קבועה‪.‬‬
‫כיוון הזרם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪B‬‬ ‫כיוון הזרם הוא מ‪ A -‬ל‪-‬‬
‫מן העיירה ‪ B‬יצאה סירת מנוע‬
‫לכיוון העיירה ‪. A‬‬
‫הסירה שטה נגד כיוון הזרם‪.‬‬
‫באותו הזמן יצאה רפסודה מן העיירה ‪ A‬לכיוון העיירה ‪. B‬‬
‫הרפסודה שטה עם כיוון הזרם‪.‬‬

‫מהירות סירת המנוע במים עומדים היא קבועה וגדולה פי ‪ 4‬ממהירות‬

‫הזרם של הנהר‪ .‬מהירות הרפסודה במים עומדים היא אפס‪.‬‬
‫במים זורמים הרפסודה שטה עם הזרם‪.‬‬

‫הסירה והרפסודה נפגשו ‪ 3‬שעות ו‪ 45 -‬דקות אחרי יציאתן לדרך‬

‫והמשיכו בדרכן‪ .‬סירת המנוע הגיעה לעיירה ‪ A‬ומיד הסתובבה ושטה‬
‫בחזרה לעיירה ‪ . B‬כאשר סירת המנוע הגיעה לעיירה ‪ , B‬הרפסודה הייתה‬
‫במרחק של ‪ 35‬ק"מ מן העיירה ‪. B‬‬

‫א‪ .‬חשב את מהירות הזרם ואת מהירות סירת המנוע במים עומדים‪.‬‬

‫ב‪ .‬בדרך חזרה לעיירה ‪ B‬פגשה סירת המנוע את הרפסודה בפעם השנייה‪.‬‬
‫כמה זמן עבר מרגע יציאתה של הרפסודה מן העיירה ‪ A‬עד שהסירה‬
‫והרפסודה נפגשו בפעם השנייה?‬

‫‪120‬‬
 ‫נתונ ה סדרה כללית ‪. a n‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נסמן ב‪ Sn -‬את סכום ‪ n‬האיבר ים הראשונים בסדרה ‪. a n‬‬
‫נתון‪ Sn= k − n1+1 :‬לכל ‪ n‬טבעי‪ k .‬הוא מספר קבוע‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ n‬ו‪k -‬‬‫א‪ .‬הבע את ‪ a1‬ואת האיבר הכללי ‪ a n‬עבור ‪ 1 < n‬באמצעות‬
‫במידת הצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ‪ k‬שעבורו הסדרה ‪ a n‬היא סדרה הנדסית‪ .‬נמק‪.‬‬
‫נגדיר‪T = a 2 2 + a 52 + a 82 + ... :‬‬
‫)סכום ריבו ֵע י כל איבר שלישי בסדרה ‪ a n‬החל ב‪.( a 2 -‬‬
‫ג‪ .‬חשב את ‪. T‬‬

‫בקופסה ‪ I‬יש ‪ 10‬כדורים‪ ,‬כמה מהם כחולים והשאר א דומים‪,‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בקופסה ‪ II‬יש ‪ 7‬כדורים כחולים ו‪ 3 -‬כדורים אדומים‪.‬‬
‫מוציאים באקראי כדור מקופסה ‪. I‬‬
‫אם יצא כדור אדום‪ ,‬מעבירים אותו לקופסה ‪. II‬‬
‫אם יצא כדור כחול‪ ,‬מחזירים אותו לקופסה ‪. I‬‬
‫שוב מוציאים באקראי כדור מקופסה ‪ , I‬ושוב‪,‬‬
‫אם יצא כדור אדום‪ ,‬מעבירים אותו לקופסה ‪, II‬‬
‫ואם יצא כדור כחול‪ ,‬מחזירים אותו לקופסה ‪. I‬‬
‫לאחר מכן מוציאים באקראי כדור אחד מקופסה ‪. II‬‬
‫א‪ .‬נתון כי ההסתברות שאחרי שתי ההוצאות מקופסה ‪I‬‬
‫‪. 19‬‬
‫‪36‬‬
‫היא‬ ‫יועבר כדור אדום אחד בלבד מקופסה ‪ I‬לקופסה ‪II‬‬
‫חשב את מספר הכדורים הכחולים שהיו בקופסה ‪ I‬לפני ההוצאה‬
‫הראשונה‪.‬‬

‫ענה על הסעיפים ב‪ -‬ג עבור מספר הכדורים הכחולים שחישבת בסעיף א‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שהכדור שהוציאו מקופסה ‪ II‬הוא כדור אדום?‬
‫ג‪ .‬ידוע שהכדור שהוציאו מקופסה ‪ II‬הוא כדור אדום‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שאחרי שהוציאו את הכדור האדום מקופסה ‪II‬‬
‫נשארו בה שלושה כדורים אדומים בדיוק?‬

‫‪121‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪B‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪E‬‬ ‫‪C‬‬ ‫המרובע ‪ ABCD‬הוא מקבילית‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪M‬‬ ‫הזווית ‪ A‬היא זווית חדה‪.‬‬
‫הנקודה ‪ E‬היא אמצע הצלע ‪BC‬‬
‫‪F‬‬
‫והנקודה ‪ F‬אמצע הצלע ‪CD‬‬
‫)ראה ציור(‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪N‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪S‬‬ ‫הוא‬ ‫‪ECF‬‬ ‫המשולש‬ ‫א‪ .‬השטח‬
‫הבע את שטח המקבילית ‪ABCD‬‬
‫באמצעות ‪ . S‬נמק את תשו בתך‪.‬‬
‫ב‪ .‬הנקודה ‪ L‬היא אמצע הקטע ‪. BE‬‬
‫דרך הנקודה ‪ L‬העבירו ישר המקביל ל‪ AB -‬וחותך את ‪ BF‬ואת ‪AD‬‬
‫בנ קודות ‪ M‬ו‪ N -‬בהתאמה‪ .‬חשב את היחס ‪. LM‬‬
‫‪MN‬‬
‫במעגל?‬ ‫המרובע ‪ABFD‬‬ ‫ג‪ .‬נתון ‪ . BE = EF‬האם אפשר לחסום את‬
‫נמק את קביעתך‪.‬‬

‫‪ ABCD‬הוא טרפז חסום במעגל )‪. (AB  DC‬‬ ‫‪.5‬‬

‫נתון‪. (a < b) CD = b , AB = a :‬‬
‫‪. C = 60‬‬
‫א‪ .‬הבע את שוקי הטרפז‪ BC ,‬ו‪ , AD -‬באמצעות ‪ a‬ו‪. b -‬‬

‫נתון‪ , a = 4 :‬אורך האלכסון ‪ BD‬הוא ‪. 4 7‬‬

‫ב‪ .‬חשב את ‪. b‬‬
‫ג‪ R ( 1 ) .‬הוא רדיוס המעגל החוסם את הטרפז‪ .‬מצא את ‪. R‬‬
‫) ‪ ( 2‬הסבר מדוע אפשר לחסום מעגל בטרפז ‪. ABCD‬‬
‫) ‪ r ( 3‬הוא רדיוס המעגל החסום בטרפז‪ .‬מצא את ‪. r‬‬

‫‪122‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪a− 2 +‬‬
‫= )‪ a . f (x‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x−2‬‬ ‫‪(x − 2) 2‬‬
‫ענה על סעיף א‪ .‬הבע את תשובותיך באמצעות ‪ a‬במידת הצורך‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את המשוואות של האסימפטוטות המאונכות לצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את שיעורי נק ודות הקיצון של הפונקציה )‪) f (x‬אם יש כאלה(‪,‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫נתון כי גרף הפונקציה )‪ f (x‬משיק לציר ה‪. x -‬‬

‫ב‪ .‬מצא את ‪. a‬‬
‫הצב את הערך של ‪ a‬שמצאת וענה על הסעיפים ג‪ -‬ד‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫)‪. g(x‬‬
‫ד‪ .‬נתונה הפונקציה | ‪= | f (x) + k‬‬
‫ידוע שגרף הפונקציה )‪ g(x‬משיק לאסימפטוטה האופקית של גרף‬
‫הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫מצא את ‪) k‬מצא את שתי האפשרויות(‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪y‬‬
‫לפניך הגרפים של הפונקציות )‪ f (x‬ו‪. f '(x) -‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬התאם בין הגרפים ‪ I‬ו‪II -‬‬
‫לבין הפונקציות )‪ f (x‬ו‪. f '(x) -‬‬
‫‪C‬‬ ‫נמק‪.‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪x‬‬
‫)‪. f '(x‬‬
‫נתון‪= x(x + b)3 :‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪ b > 1‬הוא פרמטר‪.‬‬
‫לגרף הפונקציה )‪ f (x‬יש נקודת פיתול ב‪. x = −1 -‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ‪. b‬‬
‫‪ C‬ו‪ D -‬הן נקודות החיתוך של הפונקציות )‪ f (x‬ו‪ f '(x) -‬בתחום ‪, x < 0‬‬
‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫הנקודות ‪ A‬ו‪ B -‬נמצאות על הגרפים ‪ I‬ו‪ II -‬בהתאמה‪,‬‬
‫כך הי שר ‪ AB‬מאונך לציר ה‪. x -‬‬

‫‪123‬‬
 ‫נתון‪. x D = 1 − 5 , x C = − 4 , x C < x A < x D :‬‬
‫ג‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של הנקודות ‪ A‬ו‪ B -‬שעבורו אורך הקטע ‪AB‬‬
‫הוא מקסימלי )אפשר לפתור את הסעיף בלי למצוא את הפונקציה )‪.( f (x‬‬

‫)‪ f (x‬היא פונקציה המוגדרת לכל ‪. x‬‬ ‫‪.8‬‬

‫גרף הפונקציה )‪ f (x‬חותך את ציר ה‪ y -‬בחלקו השלילי‪.‬‬
‫נקודת החיתוך היחידה של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם ציר ה‪x -‬‬
‫היא ) ‪) ( π2 ;0‬ראה ציור(‪.‬‬
‫נתון‪ :‬השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , f (x‬על ידי הצירים‬
‫ועל ידי הישר ‪) x = 2π‬השטח האפור בציור( שווה ל‪. 10π2 + 16 -‬‬
‫)‪f (x‬‬

‫‪2π‬‬
‫‪S2‬‬
‫‪.‬‬ ‫∫‬ ‫‪f (x) dx = 8π2‬‬ ‫נתון גם‪:‬‬
‫‪S1‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪2π‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬מצא את השטח המוגבל על ידי ג רף הפונקציה )‪ f (x‬ועל ידי הצירים‬

‫)שטח ‪ S1‬המסומן בציור(‪.‬‬
‫הפונקציה )‪ F(x‬היא פונקציה קדומה לפונקציה )‪ . f (x‬נתון‪. F(0) = 0 :‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ) ‪. F ( π2‬‬

‫=‪.‬‬
‫נתון‪f '(x) 8sin x + 8 :‬‬
‫ג‪ .‬מצא את )‪. f (x‬‬

‫‪124‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות – קיץ תשע" ז ‪ , 2017 ,‬מועד ב‪:‬‬
‫‪ . 1‬א‪ .‬מהירות הזרם‪ 5 :‬קמ"ש‪ ,‬מהירות הסירה‪ 20 :‬קמ"ש‪ .‬ב‪ 6 14 .‬שעות‪.‬‬

‫‪ . 2‬א‪ . a = 2 , a = k − 1 .‬ב‪ . k = 1 .‬ג‪1 .‬‬

‫‪. T = 182‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪n‬‬ ‫‪n +1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9‬‬
‫‪3‬‬
‫ב‪ . 0.3595 .‬ג‪. 0.5338 .‬‬ ‫‪ . 3‬א‪ .‬מספר הכדורים הכחולים הוא ‪. 5‬‬
‫‪ . 4‬א‪ . SABCD = 8S .‬ב‪ . LM = 17 .‬ג‪ .‬לא ניתן לחסום את המרובע ‪ ABFD‬במעגל‪.‬‬
‫‪MN‬‬

‫)‪. r = 2 3 ( 3‬‬ ‫‪ . 5‬א‪ . AD= BC= b − a .‬ב‪ . b = 12 .‬ג‪. R = 6.11 ( 1 ) .‬‬

‫‪ . 6‬א‪. x ≠ 2 ( 1 ) .‬‬
‫)‪. y = a , x = 2 (2‬‬
‫) ‪ (3;a − 1) ( 3‬מינימום‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬עלייה‪ x > 3 :‬או ‪ ; x < 2‬ירידה‪. 2 < x < 3 :‬‬
‫ב‪. a = 1 .‬‬
‫‪y‬‬
‫ג‪.‬‬

‫‪x‬‬

‫ד‪ k = 1 .‬או ‪. k = −1‬‬

‫‪ . 7‬א‪ . f '(x) : I , f (x) : II .‬ב‪ . b = 4 .‬ג‪. x A = x B = −2 .‬‬
‫ג‪. f (x) =−8cos x + 8x − 4π .‬‬ ‫‪ .‬ב‪. f ( π2 ) = −π2 − 8 .‬‬ ‫‪ . 8‬א‪S1 =π2 + 8 .‬‬

‫‪125‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪28‬‬
‫חורף תשע"ח‪2018 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫בכפר נופש יש שתי בריכות‪ :‬בריכה א' ובריכה ב'‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הנפח של בריכה א' הוא ‪ V1‬והנפח של בריכה ב' הוא ‪. V2‬‬
‫את הבריכות ממלאים באמצעות ‪ 4‬צינורות בעלי אותו הֶ ספק‪.‬‬
‫ביום כלשהו שתי הבריכות היו ריקות‪.‬‬
‫התחילו למלא את בריכה א' באמצעות ארבעת הצינורות‪.‬‬
‫כאשר התמלאה בריכה א' לכדי ‪ 16‬מנפחה‪ ,‬העבירו אחד מן הצינורות‬
‫לבריכה ב' וה תחילו למלא אותה באמצעותו‪ .‬כאשר התמלאה בריכה א'‬
‫עד מחציתה‪ ,‬העבירו עוד שני צינורות למילוי בריכה ב'‪.‬‬
‫מילוי שתי הבריכות הסתיים באותו הזמן‪.‬‬
‫כל הצינורות הזרימו מים ללא הפסקה עד שהתמלאו שתי הבריכות‪.‬‬
‫‪. V2‬‬
‫חשב את היחס ‪V1‬‬

‫‪ a n‬היא סדרה חשבונית שההפרש שלה‪ , d ,‬שונה מ‪. 0 -‬‬ ‫‪.2‬‬

‫נתון‪. a 7 = −a17 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪. a12‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬האם קיים בסדרה איבר שערכו שווה ל‪ ? −a1 -‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא מספר טבעי ‪ n‬שעבורו סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה‬
‫שווה ל‪. 0 -‬‬
‫ג‪ .‬האם קיים ‪ n‬טבעי שעבורו‪ ? a n • a n +1 < 0 :‬אם כ ן — מצא ‪ n‬כזה‪,‬‬
‫אם לא — נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם אפשר לדעת כמה איברים שליליים יש בסדרה? נמק‬
‫)הבחן בין מקרים שונים(‪.‬‬

‫‪126‬‬
 ‫למיכל יש קובייה מאוזנת‪ .‬על שלוש מפאות הקובייה שלה כתוב המספר‬ ‫‪.3‬‬
‫‪ , 2‬ועל שלוש הפאות האחרות כתוב המספר ‪. 4‬‬
‫לגלית יש קובייה מאוזנת אחרת‪ .‬על כל אחת מפאות הקובייה של גלית‬
‫כתוב אחד מן המספרים‪ 1 :‬או ‪. 3‬‬
‫מיכל וגלית משחקות משחק בן חמישה סיבובים‪ .‬המשתתפת שתנצח‬
‫במספר סיבוב ים רב יותר מחברתה‪ ,‬תנצח במשחק‪.‬‬
‫בכל סיבוב של המשחק כל אחת מהן מטילה את הקובייה שלה פעם אחת‪.‬‬
‫המנצחת בסיבוב היא השחקנית שהמספר שהתקבל על הקובייה שלה‬
‫גבוה יותר‪.‬‬
‫נתון שבסיבוב יחיד הסיכוי של מיכל לנצח את גלית הוא ‪. 12‬‬
‫‪7‬‬

‫א‪ .‬על כמה פאות בקוב ייה של גלית כתוב המספר ‪ ? 1‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו הסיכוי שגלית תנצח במשחק?‬
‫ג‪ .‬מהו הסיכוי של גלית לנצח במשחק‪ ,‬אם ידוע שהיא ניצחה בסיבוב‬
‫הראשון?‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫המרובע ‪ ABCD‬חסום במעגל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪C‬‬
‫‪G‬‬ ‫הנקודה ‪ G‬נמצאת על הצלע ‪CD‬‬
‫‪B‬‬ ‫כך ש‪ AB = AG -‬וגם ‪. CB = CG‬‬
‫‪D‬‬ ‫המשיק למעגל בנקודה ‪ A‬חותך את‬
‫‪K‬‬ ‫המשך הצלע ‪ CD‬בנקודה ‪, L‬‬
‫‪A‬‬ ‫וחותך את המשך הצלע ‪CB‬‬
‫בנקודה ‪) K‬ראה ציור(‪.‬‬
‫‪L‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי ‪. AD = AG‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הוכח כי ‪. ∆ABK ~ ∆CDA‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי ‪. AD2 = BK • CD‬‬
‫‪S‬‬
‫‪. S∆LDA = AK‬‬
‫ג‪ .‬הראה כי ‪LA‬‬
‫‪∆KAB‬‬

‫‪127‬‬
 ‫‪B‬‬
‫נתונה מקבילית ‪. ABCD‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪C‬‬
‫‪ AC‬הוא האלכסון הארוך‪,‬‬
‫‪O‬‬
‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫במשולש ‪ ABC‬חסום מעגל שמרכזו ‪. O‬‬
‫נתון‪ :‬הנקודה ‪ O‬נמצאת במרחקים‬
‫‪A‬‬ ‫‪D‬‬ ‫‪ 6‬ו‪ 3 -‬מן הישרים ‪ AD‬ו‪ AC -‬בהתאמה;‬
‫‪. OA = 10‬‬
‫א‪ .‬חשב את גודלי זוויות המקבילית‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשב את אורך האלכסון ‪. AC‬‬
‫ג‪ .‬חשב את שטח המקבילית‪.‬‬

‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬

‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונות הפונקציות ‪. g(x) = cos x , f (x) = sin x‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪sin x‬‬ ‫‪cos x‬‬
‫‪π‬‬
‫ענה על סעיף א עבור התחום‪. − ≤ x ≤ π :‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את המשוואות של האסימפטוטות של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫המאונכות לציר ה‪. x -‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪) f (x‬אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪π‬‬
‫ענה גם על סעיף ב עבור תחום‪. − ≤ x ≤ π :‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫= )‪g(x‬‬ ‫) (‬
‫‪−f x − π‬‬
‫‪2‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח‪:‬‬ ‫‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫תוכל להיעזר בתשובותיך על הסעיפים הקודמ ים‪.‬‬
‫‪π‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫∫‬ ‫ג‪ .‬מצא את ערך הביטוי ‪f (x) dx‬‬
‫‪−π‬‬
‫‪4‬‬

‫‪128‬‬
 ‫‪(x − 2) 2‬‬
‫= )‪ a . f (x‬הוא פרמטר‪. a ≠ 4 , a ≠ 0 ,‬‬ ‫נתונה משפחת הפונקציות‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪x2 − a‬‬
‫ענה על סעיף א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬במידת הצורך‪.‬‬
‫הבחן בין ‪ a > 0‬ובין ‪ a < 0‬במידת הצורך‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫עם הצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את משוואת האסימפטוטה של הפונקציה )‪ f (x‬המקבילה‬
‫לציר ה‪. x -‬‬
‫) ‪ ( 4‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫המאונכות לציר ה‪ ) x -‬אם יש כאלה ( ‪.‬‬

‫ענה על סעיף ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬במידת הצורך‪.‬‬

‫הבחן בין ‪ a > 4‬ובין ‪ a < 4‬במידת הצורך‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא א ת שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ , f (x‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לפניך שלושה גרפים אפשריים של הפונקציה )‪ , f (x‬כל אחד עבור‬
‫ערך אחר של ‪. a‬‬
‫כתוֹב מהו תחום הערכים של ‪ a‬המתאים לכל אחד מן הגרפים ‪. III − I‬‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬

‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f (x‬‬ ‫)‪f (x‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪III‬‬ ‫‪II‬‬ ‫‪I‬‬

‫‪129‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪. f (x) = 13‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x‬‬
‫העבירו ישר המשיק לגרף הפונקציה )‪ f (x‬בנקודה שבה ‪. x = t‬‬
‫נתון‪. 1 ≤ t ≤ 5 :‬‬
‫המשיק חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪ A‬ואת ציר ה‪ y -‬בנקודה ‪. B‬‬
‫הנקודה ‪ O‬היא ראשית הצירים ‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של נקודת ההשקה שעבורו סכום ניצבי‬
‫המשולש ‪ AOB‬הוא מינימלי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את שיעור ה‪ x -‬של נקודת ההשקה שעבורו סכום ניצבי‬
‫המשולש ‪ AOB‬הוא מקסימלי‪.‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 28‬חורף תשע" ח ‪: 2018 ,‬‬

‫‪V1 18‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪.1‬‬
‫‪V2 29‬‬

‫‪ . 2‬א‪ . a12 = 0 .‬ב‪ (1) .‬כן‪ . n = 23 (2) . a 23 = −a1 ,‬ג‪ .‬לא‪.‬‬

‫ד‪ .‬אם האיבר הראשון שלילי‪ ,‬הסדרה עולה‪ 11 :‬איברים שליליים‪.‬‬
‫אם האיבר הראשון חיובי‪ ,‬הסדרה יורדת‪ :‬לא ניתן לדעת‪.‬‬

‫‪ . 3‬א‪ .‬על פאה אחת‪ .‬ב‪ . 0.3466 .‬ג‪. 0.5533 .‬‬

‫‪ . 5‬א‪ . 54.33° , 125.67° .‬ב‪ . AC = 27.08 .‬ג‪. SABCD = 171.73 .‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪.x = −‬‬ ‫= ‪,x‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫<‪. − <x‬‬ ‫‪ .6‬א‪(1) .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫< ‪ . − < x‬ירידה‪ :‬אין‪.‬‬ ‫)‪ (3‬עלייה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪(4‬‬

‫‪130‬‬
 ‫ב‪. 0 < x < π (1) .‬‬
‫)‪(3‬‬ ‫)‪ (2‬הוכחה‪.‬‬

‫ג‪. 0 .‬‬

‫‪ . 7‬א‪ (1) .‬עבור ‪ : a < 0‬כל ‪. x‬‬

‫עבור ‪. x ≠ − a , x ≠ a : a > 0‬‬
‫‪4‬‬
‫)‪. y = 1 (3‬‬ ‫)‪. (0, − ) , (2, 0) (2‬‬
‫‪a‬‬
‫)‪ (4‬עבור ‪ : a < 0‬אין‪.‬‬
‫עבור ‪. x = − a , x = a : a > 0‬‬
‫‪a a−4‬‬
‫‪ ( ,‬מינימום‪.‬‬ ‫)‬ ‫ב‪ .‬עבור ‪ (2, 0) : a > 4‬מקסימום‪,‬‬
‫‪2 a‬‬
‫‪a a−4‬‬
‫‪ ( ,‬מקסימום‪.‬‬ ‫)‬ ‫עבור ‪ (2, 0) : a < 4‬מינימום‪,‬‬
‫‪2 a‬‬
‫ג‪. a > 4 : I .‬‬
‫‪. a < 0 : II‬‬
‫‪. 0 < a < 4 : III‬‬

‫‪ . 8‬א‪ . x = 3 .‬ב‪. x = 5 .‬‬

‫‪131‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪29‬‬
‫קיץ תשע"ח‪ , 2018 ,‬מועד א‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫שני רוכבי אופניים‪ ,‬אמיר ומשה‪ ,‬יצאו בשעה ‪ 06 : 00‬זה לכיוונו של זה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אמ י ר רכב במהירות קבועה מעיר א לעיר ב‪ ,‬ומשה רכב במהירות קבועה‬
‫מעיר ב לעיר א‪.‬‬
‫אמיר ומשה עברו זה על פני זה ו המשיכו כל אחד ליעדו‪.‬‬
‫אמיר הגיע לעיר ב שעתיים אחרי שעבר על פני משה‪ ,‬ואילו משה הגיע‬
‫לעיר א ‪ 8‬שעות אחרי שעבר על פני אמיר‪.‬‬
‫א‪ .‬באיזו שעה עברו אמיר ומשה זה על פני זה?‬
‫נסמן את מהירות נסיעתו של אמיר באות ‪. V‬‬
‫בדיוק כאשר עברו אמיר ומשה זה על פני זה יצאה יסמין‪ ,‬רכובה על‬
‫אופנוע‪ ,‬מעיר א לעיר ב‪ ,‬במהירות קבועה‪.‬‬
‫נתון שיסמין הגיעה לעיר ב אחרי אמיר‪ ,‬אך לפני שמשה הגיע לעיר א‪.‬‬
‫ב‪ ) 1 ( .‬הבע באמצעות ‪ V‬את המרחק בין עיר א לעיר ב‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬הבע באמצעות ‪ V‬את טווח המהירויות האפשרי של יסמין‪.‬‬

‫‪ a n‬היא סדרה הנדסית אין ‪ -‬סופית מתכנסת שסכומה שלילי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ a1‬הוא האיבר הראשון בסדרה‪ ,‬ו ‪ q -‬היא מנת הסדרה‪.‬‬
‫א‪ .‬לפניך ארבע טענות )‪ . (IV  I‬רק אחת מהן בהכרח נכונה‪.‬‬
‫ציין את מספרה ונמק‪.‬‬
‫‪. q  0 (I‬‬
‫‪ a1  0 (II‬וגם ‪. q  0‬‬
‫‪. a1  0 (III‬‬
‫‪ a1  0 (IV‬או ‪. q  0‬‬

‫‪132‬‬
 ‫נסמן ב ‪ T -‬את סכום האיברים במקומות האי ‪ -‬זוגיים בסדרה ‪, a n‬‬
‫ונסמן ב ‪ R -‬את סכום האיברים במקומות הזוגיים בסדרה ‪. a n‬‬
‫‪ p‬הוא פרמטר‪.‬‬
‫נתון‪. T  p  R  0 :‬‬
‫ב‪ .‬הבע את ‪ p‬באמצעות ‪. q‬‬

‫‪ b n‬היא סדרה הנדסית שהמנה שלה היא ‪. p‬‬

‫ג‪ .‬האם ‪ b n‬היא סדרה מתכנסת ? נמק‪.‬‬
‫ד‪ .‬נתון‪ p :‬שלילי‪ .‬הראה שלכל ‪ n‬טבעי ‪a n 1  a n‬‬
‫(כלומר הראה שהסדרה ‪ a n‬היא סדרה עולה)‪.‬‬

‫בעיר גדולה נערך מבחן לכל תלמידי התיכון‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪ 37%‬מן התלמידים שניגשו למבחן נעזרו בחבריהם כדי להתכונן למב חן‪.‬‬
‫‪ 37‬מהם עברו את המבחן‪.‬‬‫‪35‬‬

‫מספר התלמידים שלא נעזרו בחבריהם ולא עברו את המבחן קטן פי ‪5‬‬
‫ממספר התלמידים שנעזרו בחבריהם ועברו את המבחן‪.‬‬
‫א‪ .‬בחרו באקראי תלמיד שניגש למבחן‪ ,‬והתברר שהוא לא עבר את המבחן‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהוא נעזר בחבריו?‬
‫ב‪ .‬יעל והדס ניגשו למבחן‪ .‬ידוע שיעל נעזרה בחבריה כדי להתכונן‬
‫למבחן‪ ,‬והדס לא נעזרה בחבריה כדי להתכונן למבחן‪.‬‬
‫האם ההסתברות שיעל עברה את המבחן גבוהה מההסתברות שהדס‬
‫עברה את המבחן? נמק‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחרו באקראי ‪ 6‬תלמידים שניגשו למבחן‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שבדיוק שליש מהם לא נעזרו בחבריהם ועברו את‬
‫המבחן?‬
‫ד‪ .‬בחרו באקראי תלמיד שניגש למבחן‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהוא מקיים לפחות אחת משתי הטענות ‪: II  I‬‬
‫‪ (I‬התלמיד נעזר בחבריו‪.‬‬
‫‪ (II‬התלמיד לא עבר את המבחן‪.‬‬

‫‪133‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪G‬‬ ‫‪ ABCD‬הוא מעוין‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ E‬ו ‪ F -‬הן אמצעי צלעות ‪ AB‬ו ‪ BC -‬בהתאמה‪.‬‬
‫הנקודה ‪ K‬היא מפגש האלכסונים של המעוין‪.‬‬
‫מן הנקודה ‪ E‬העלו אנך ל ‪, AB -‬‬
‫החותך את המשך האלכסון ‪BD‬‬
‫בנקודה ‪( G‬ראה ציור)‪.‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫א‪ .‬הוכח‪ :‬הנקודה ‪ G‬היא מרכז‬
‫המעגל החוסם את המשולש ‪. ABC‬‬
‫‪K‬‬
‫‪F‬‬ ‫הקטע ‪ GF‬חותך את האלכסון ‪AC‬‬
‫בנקודה ‪, M‬שהיא מרכז המעגל החוסם‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫את המשולש ‪. BDC‬‬
‫ב‪ .‬הוכח שהמשולשים ‪ BKC , MFC‬ו ‪BFG -‬‬
‫דומים זה לזה‪.‬‬
‫נסמן ב ‪ R -‬את רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪, ABC‬‬
‫וב ‪ r -‬את רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪. BDC‬‬
‫‪. MF‬‬ ‫‪ MC‬וכי ‪ BK‬‬
‫‪CF CK‬‬ ‫‪GB‬‬
‫‪ MF‬‬
‫‪CF‬‬
‫ג‪ ) 1 ( .‬הוכח כי‬
‫( ‪ ) 2‬הראה כי היחס בין אלכסוני המעוין שווה ל ‪. Rr -‬‬

‫‪ ABC‬הוא משולש ישר זווית ) ‪. ( ABC  90‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ M‬היא נקודה על היתר כל ש ‪. AM : MC  3 : 4 -‬‬
‫נתון‪. BM  8 , ABM  30 :‬‬
‫א‪ ) 1 ( .‬סמן‪ MC  4x :‬וחשב את זווי ו ת המשולש ‪. ABC‬‬
‫( ‪ ) 2‬חשב את הרדיוסים של המעגלים החוסמים את המשולשים‬
‫‪ ABM‬ו ‪. CMB -‬‬
‫ב‪ .‬נסמן את מרכזי המעגלים החוסמים את המשולשים ‪ABM‬‬
‫ו ‪ CBM -‬ב ‪ O1 -‬ו ‪ O 2 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫( ‪ ) 1‬הסבר מדוע המרובע ‪ BO1MO2‬הוא דלתון‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬חשב את אורך הקטע ‪. O1O2‬‬

‫‪134‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪ a , f (x) ‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫‪ax  1‬‬ ‫נת ונ ה הפונקצי ה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ax 2  2x  1‬‬
‫נתון‪ :‬הפונקציה )‪ f (x‬מוגדרת לכל ‪. x‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. a  1 :‬‬
‫ענה על סעיף ב ‪ .‬אם יש צורך‪ ,‬הבע באמצעות ‪. a‬‬
‫ב‪ ) 1 ( .‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫עם הצירים‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬כתוב את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫המקבילות לציר ה ‪. x -‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫הפונקציה‬ ‫של‬ ‫והירידה‬ ‫העלייה‬ ‫( ‪ ) 3‬מצא את תחומי‬
‫(אם יש כאלה)‪.‬‬
‫( ‪ ) 4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫נתון‪. a  3 :‬‬
‫ג‪ .‬חשב את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , f (x‬על ידי ציר ה ‪, x -‬‬
‫ועל ידי הישרים ‪ x  32‬ו ‪. x  2 -‬‬
‫ד‪ g(x) .‬היא פונקציה רציפה המוגדרת לכל ‪. x‬‬
‫נסמן ב ‪ S -‬את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , f (x‬על ידי‬
‫ציר ה ‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x  13‬ו ‪. (b  13 ) x  b -‬‬
‫נתון‪ :‬השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪ , f (x‬על ידי גרף הפונקציה‬
‫)‪ g(x‬ועל ידי הישרים ‪ x  13‬ו ‪ x  b -‬שווה ל ‪ 2S -‬ב עבור כל ‪. b‬‬
‫הבע את )‪ g(x‬באמצעות )‪ f (x‬בתחום ‪( x  13‬כתוב את שתי האפשרויות)‪.‬‬
‫אין צורך להוכיח את תשובתך‪.‬‬

‫‪135‬‬
 ‫)‪ f (x‬היא פונ קציה גזירה‪ ,‬המוגדרת לכל ‪ , x‬כך ש ‪ f (x)  0 -‬לכל ‪. x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ .‬הוכח שאם הפונקציה )‪ f (x‬עולה בקטע מסוים‪ ,‬אז הפונקציה ‪1‬‬
‫)‪f (x‬‬
‫יורדת באותו הקטע ; ואם הפונקציה )‪ f (x‬יורדת בקטע מסוים‪,‬‬
‫אז הפונקציה ‪1‬‬
‫)‪ f (x‬עולה באותו הקטע‪.‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ , g(x)  sin 2 x  cos x  2‬המוגדרת לכל ‪. x‬‬

‫ב‪ .‬האם קיים ‪ x‬שב עבורו ‪ ? g(x)  0‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ ) 1 ( .‬האם הפונקציה )‪ g(x‬היא פונקציה זוגית? נמק‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬הראה שלכל ‪ x‬מתקיים‪. g(x)  g(x  2) :‬‬
‫( ‪ ) 3‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ g(x‬בתחום‬
‫‪ , 0  x  ‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫( ‪ ) 4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ g(x‬בתחום ‪.   x  3‬‬

‫‪. h(x) ‬‬ ‫‪1‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬

‫‪sin 2 x cos x  2‬‬
‫ענה על סעיף ד‪ .‬תוכל להיעזר בתשובותיך על הסעיפים הקודמים‪.‬‬
‫ד‪ ) 1 ( .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪ ? h(x‬נמק‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ h(x‬בתחום ‪   x  ‬באותה‬
‫מערכת צירים שבה סרטטת א ת גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬

‫‪ ABCD‬הוא ריבוע שאורך צלעו ‪ 6‬ס"מ‪.‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪E‬‬ ‫‪ K‬ו ‪ L -‬הן נקודות על הצלע ‪. AB‬‬
‫נתון כי הישרים ‪ CK‬ו ‪ DL -‬חותכים זה‬
‫‪A‬‬ ‫‪L‬‬ ‫‪K‬‬ ‫‪B‬‬
‫את זה בנקודה ‪, E‬‬
‫הנמצאת מחוץ לריבוע ‪( ABCD‬ראה ציור)‪.‬‬
‫נסמן‪. LK  x :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ x‬את גובה המשולש ‪. KLE‬‬
‫ב‪ .‬עבור איזה ערך של ‪ x‬סכום שטחי‬
‫המשולשים ‪ ADL , BCK‬ו ‪KLE -‬‬
‫‪D‬‬ ‫‪C‬‬ ‫הוא מינימלי? נמק‪.‬‬
‫תוכל להשאיר שורש בתשובתך‪.‬‬

‫‪136‬‬
‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 29‬קיץ תשע" ח ‪ , 2018 ,‬מועד א‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬אמיר ומשה עברו זה על פני זה בשעה ‪. 10 : 00‬‬
‫ב‪ : x )2( . 6V )1( .‬מהירותה של יסמין‪. 34 V  x  3V ,‬‬

‫‪a‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬טענה ‪( III‬סכום הסדרה הוא ‪ , 11q‬כמו כן ‪ , 1  q  1‬לכן כש‪ a1 -‬שלילי‬
‫הסכום שלילי)‪.‬‬
‫ב‪ . P   q1 .‬ג‪ .‬לא מתכנסת ( ‪ p  1  1  q  1‬או ‪ .) p  1‬ד‪ .‬הוכחה‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ . 2 .‬ב‪ .‬כן ) ‪35  56‬‬

‫‪ . ( 37‬ג‪ . 0.1763 .‬ד‪. 0.44 .‬‬ ‫‪63‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪ .5‬א‪. R CBM  6 23 , R ABM  5 )2( . 90 , 36.87 , 53.13 )1( .‬‬

‫ב‪. 8 13 )2( . BO2  MO 2  6 23 , BO1  MO1  5 )1( .‬‬

‫‪ .6‬א‪ .‬הוכחה‪.‬‬
‫ב‪ )3( . y   a , y  a )2( . (0, 1) ( 1a , 0) )1( .‬עולה לכל ‪. x‬‬
‫(‪)4‬‬

‫ג‪ . 2 .‬ד‪. g(x)  3f (x) , g(x)  f (x) .‬‬

‫‪ .7‬א‪ .‬הוכחה‪.‬‬
‫ב‪ .‬לא ( ‪ cos x  1 , 2  sin 2 x  2‬לכן סכומם גדול מ‪ 1 -‬או שווה לו ולכן לא יכול‬
‫להיות שווה ‪.) 0‬‬
‫ג‪ )1( .‬כן ( ‪ sin 2 x‬ו‪ cos x -‬הן פונקציות זוגיות)‪ )2( .‬הוכחה‪.‬‬
‫(‪ (0,3) )3‬מינימום‪ ( 3 ,3 14 ) ,‬מקסימום‪ (,1) ,‬מינימום‪.‬‬

‫‪137‬‬
 )4(

. x ‫) כל‬1( .‫ד‬
)2(

. 6  3 2 .‫ ב‬. 66x
x
.‫ א‬.8

138
 ‫מבחן בגרות מספר ‪30‬‬
‫קיץ תשע"ח‪ ,2018 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫המרחק מביתה של רננה עד בית הספר הוא ‪ 500‬מטרים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫רננה יצאה מביתה אל בית הספר והלכה במהירות קבועה‪.‬‬
‫‪ 3‬דקות לאחר שיצאה מביתה‪ ,‬יצא משם אביה בעקבותיה כדי להביא‬
‫לה כריך ששכחה‪ .‬הוא רץ במהירות קבועה של ‪ 2.5‬מטרים לשנייה‪.‬‬

‫כאשר הגיע האב לרננה הם עמדו ושוחחו במשך ‪ 2‬דקות והוא נתן לה את‬
‫הכריך‪ ,‬ולאחר מכן הלך כ ל אחד מהם לדרכו – רננה לבית הספר והאב‬
‫בחזרה אל הבית‪ .‬רננה המשיכה ללכת באותה המהירות שהלכה לפני כן‪,‬‬
‫והאב הלך במהירות של ‪ 1.5‬מטרים לשנייה‪.‬‬
‫אביה של רננה הגיע אל הבית בדיוק באותו הזמן שהגיעה רננה אל בית‬
‫הספר‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את מהירות ההליכה של רננה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמה זמן עבר מן הרגע שרננה יצאה מביתה ועד שהגיעה אל בית‬
‫הספר?‬

‫‪139‬‬
 ‫‪n −2‬‬
‫הסדרה ‪ a n‬מוגדרת לכל ‪ n‬טבעי על ידי כלל הנסיגה‪, a n +1 = − ca :‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪n‬‬

‫‪ . a1 = − 1c‬נתון‪. c > 0 :‬‬

‫א‪ .‬הוכח כי האיברים בסדרה ‪ a n‬הנמצאים במקומות האי‪ -‬זוגיים‬
‫מהווים סדרה הנדסית‪ ,‬וכי האיברים בסדרה ‪ a n‬הנמצאים‬
‫במקומות הזוגיים גם הם סדרה הנדסית‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬רשו ם את ‪ 7‬האיברים הראשונים בסדרה ‪. a n‬‬
‫הבע את תשובתך באמצעות ‪ c‬אם יש צורך‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע באמצעות ‪ c‬את סכום ‪ 7‬ה איברים הראשונים בסדרה ‪. a n‬‬
‫) ‪ ( 3‬הוכח שלכל ‪ n‬טבעי‪ ,‬הסכום של ‪ 2n − 1‬האיברים הראשונים‬
‫בסדרה ‪ a n‬אינו תלוי ב‪. n -‬‬
‫ג‪ .‬הסדרה ‪ b n‬מוגדרת באופן הזה‪. b n = − a n ⋅2a :‬‬
‫‪n +1‬‬
‫) ‪ ( 1‬הראה כי ‪ b n‬היא סדרה הנדסית‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מהו תחום הערכים של ‪ c‬שבעבורם ‪ b n‬היא סדרה יורדת?‬
‫) ‪ ( 3‬נתון שהסדרה האין‪ -‬סופית ‪ b n‬היא סדרה יורדת‪.‬‬
‫הבע באמצעות ‪ c‬את סכומה‪.‬‬

‫במבחן רב‪ -‬ברירה )"אמריקני"( יש ‪ 5‬שאלות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫לכל שאלה מוצגות ‪ 4‬תשובות‪ ,‬אך רק אחת מהן נכונה‪.‬‬
‫התלמידים צריכים לסמן תשובה אחת מבין ‪ 4‬התשובות המוצגות‪.‬‬
‫תלמיד שמסמן את התשובה הנכונה על השאלה מקבל ‪ 20‬נקודות‬
‫לשאלה זו‪.‬‬
‫תלמיד שמסמן תשובה לא נכונה על השא לה אינו מקבל נקודות לשאלה‪.‬‬
‫כדי לעבור את המבחן יש לצבור לפחות ‪ 60‬נקודות סך הכול‪.‬‬
‫א‪ .‬על ‪ 2‬מן השאלות ידע שחר בוודאות לענות את התשובות הנכונות‪,‬‬
‫וסימן אותן‪.‬‬
‫בשאר השאלות הוא סימן באקראי תשוב ה אחת בכל שאלה‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬מהי ההסתברות ששחר יצבור במבחן בדיוק ‪ 60‬נקודות?‬
‫) ‪ ( 2‬מהי ההסתברות ששחר יעבור את המבחן?‬

‫‪140‬‬
‫ב‪ .‬על ‪ 2‬מן השאלות ידע דניאל בוודאות לענות את התשובות הנכונות‪,‬‬
‫וסימן א ותן‪.‬‬
‫בכל אחת משלוש השאלות האחרות ידע דניאל בוודאות שתשובה‬
‫אחת‪ ,‬מבין ‪ 4‬התשובות המוצגות‪ ,‬אינה נכונה‪ ,‬ולכן סימן באקראי‬
‫אחת מן התשובות האחרות בכל שאלה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שדניאל יצבור במבחן בדיוק ‪ 60‬נקודות?‬

‫ג‪ .‬על ‪ 3‬מן השאלות ידעה הדס בוודאות לענות את התשובות הנכונות‪,‬‬
‫וסימנה אותן‪.‬‬
‫בכל אחת משתי השאלות האחרות היא ידעה בוודאות ש‪ k -‬מבין ‪4‬‬
‫התשובות המוצגות אינן נכונות‪ ,‬וסימנה באקראי אחת מן התשובות‬
‫האחרות בכל שאלה‪.‬‬
‫ידוע שההסתברות שהדס תצבור בדיוק ‪ 60‬נקודות במבחן שווה‬
‫להסתברות שהיא תצבור ‪ 100‬נקודות במבחן‪.‬‬
‫מצא את ‪ . k‬נמק‪.‬‬

‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪ ABC‬הוא משולש שווה שוקיים )‪. (AB = BC‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ AK‬ו‪ CL -‬הם תיכונים במשולש‪,‬‬
‫החותכים זה את זה בנקודה ‪. D‬‬
‫נתון‪. AK ⊥ CL :‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. BD = AC :‬‬
‫‪S‬‬
‫ב‪ .‬חשב את היחס ‪. SBLDK‬‬
‫‪∆ABC‬‬
‫ג‪ M .‬הוא מרכז המעגל החוסם את‬
‫המרובע ‪. ALKC‬‬
‫) ‪ ( 1‬הוכח‪. AML = 90 :‬‬
‫‪. AM‬‬
‫‪AD‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את היחס‬
‫תוכל להשאיר שורש בתשובתך‪.‬‬

‫‪141‬‬
 ‫‪ ABC‬הוא משולש שווה שוקיים )‪. (AB = AC‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ BD‬הוא חוצה זווית במשולש ‪. ABC‬‬
‫המשך הקטע ‪ BD‬חותך את המעגל החוסם את המשולש ‪ ABC‬בנקודה ‪. E‬‬
‫גודל הזווית ‪ ABC‬הוא ‪. 2β‬‬
‫‪S‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ β‬את ‪ , S∆ABC‬היחס בין שטח המשולש ‪ ABC‬ובין‬
‫‪∆ADE‬‬
‫שטח המשולש ‪. ADE‬‬
‫אין צורך לפשט את הביטוי שקיבלת‪.‬‬

‫נתון‪ BE :‬שווה באורכו לרדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪. ABC‬‬

‫‪S‬‬
‫ב‪ .‬חשב את היחס ‪. S∆ABC‬‬
‫‪∆ADE‬‬

‫נסמן ב‪ a -‬את אורך השוק ‪. AB‬‬

‫ג‪ .‬הב ע באמצעות ‪ a‬את רדיוס המעגל החסום על ידי המשולש ‪. ABC‬‬

‫בתשובותיך השאר שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫‪142‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫לפניך הגרפים של הפונקציות )‪ f '(x‬ו‪) f ''(x) -‬פונקציית הנגזרת‬ ‫‪.6‬‬

‫הראשונה ופונקציית הנגזרת השנייה של הפונקציה )‪ ( f (x‬בתחום‬
‫‪. −2.5 ≤ x ≤ 2.5‬‬
‫שני הגרפים עוברים בראשית הצירים‪.‬‬

‫א‪ .‬התאם בין הגרפים ‪ I‬ו‪ II -‬ובין הפונקציות )‪ f '(x‬ו‪ . f ''(x) -‬נמק‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬כמה נקו דות קיצון פנימיות יש לפונקציה )‪ f (x‬בתחום המתואר‬
‫בגרף? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬כמה נקודות פיתול יש לפונקציה )‪ f (x‬בתחום המתואר בגרף?‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬
‫ג‪ .‬עבור איזה ערך של ‪ x‬בתחום ‪ − 3 ≤ x ≤ 3‬שיפוע המשיק לגרף‬
‫פונקציית הנגזרת‪ , f '(x) ,‬הוא מינימלי?‬

‫נתון‪ f (x) :‬היא פונקציה אי‪ -‬זוגית‪.‬‬

‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫‪143‬‬
 ‫נתון ‪ :‬ערך הפונקציה )‪ f (x‬בנקודת המקסימום שלה הוא ‪. t‬‬
‫ה‪ .‬הבע באמצעות ‪ t‬את השטח המוגבל על ידי גרף ‪ II‬ועל ידי החלק‬
‫השלילי של ציר ה‪ ) x -‬השטח המקווקו בציור(‪.‬‬
‫ו‪ .‬נתון‪ :‬קיימים ‪ b , a‬ו‪ c -‬ממשיים כך ש‪. f (x) = ax + bx 3 + c -‬‬
‫‪5‬‬

‫מצא את ‪ c‬ואת היחס ‪. ab‬‬

‫נת ונה הפונקציה ) ‪. f (x) = sin( πx‬‬ ‫‪.7‬‬

‫א‪ .‬מה ו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? f (x‬‬

‫ענה על הסעיפים ב‪ -‬ה עבור התחום ‪. x ≥ 72‬‬

‫ב‪ .‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ג‪ .‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ , f (x‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפונקציה )‪ f (x‬יש אסימפטוטה אופקית‪.‬‬
‫מצא את משוואת האסימפטוטה האופקית של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ה‪ .‬ס רטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫ענה על סעיף ו עבור התחום ‪. x > 0‬‬

‫ו‪ .‬נסתכל על נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם ציר ה‪. x -‬‬
‫לפניך ‪ 3‬טענות )‪ . (iii − i‬אחת מהן נכונה‪ .‬איזו מהן היא הנכונה? נמק‪.‬‬
‫‪ (i‬ככל שמתקרבים ל‪ , x = 0 -‬המרחק בין שתי נקודות חיתוך סמוכות‬
‫הולך וקטן‪.‬‬
‫‪ (ii‬המר חק בין כל שתי נקודות חיתוך סמוכות נשאר קבוע‪.‬‬
‫‪ (iii‬ככל שמתקרבים ל‪ , x = 0 -‬המרחק בין שתי נקודות חיתוך סמוכות‬
‫הולך וגדל‪.‬‬

‫‪144‬‬
 ‫בציור שלפניך מתואר גרף הפונקציה ‪ f (x) = 12‬בת חום ‪, x > 0‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x‬‬
‫ומלבן ששתיים מצלעותיו נמצאות על הצירים‬
‫)‪f (x‬‬ ‫והוא נמצא ברביע הראשון‪.‬‬
‫נתון‪ :‬שטח המלבן הוא ‪. 4‬‬
‫נסמן ב‪ a -‬את אורך צלע המלבן שנמצאת‬
‫על ציר ה‪ . x -‬נתון‪. a ≥ 14 :‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את השטח המוגבל‬
‫על ידי הצירים‪ ,‬על ידי צלעות‬
‫המלבן ועל ידי גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫)השטח המקווקו בציור(‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫ב‪ .‬עבור איזה ערך של ‪ a‬השטח שמצאת‬
‫בסעיף א הוא מקסימלי?‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 30‬קיץ תשע" ח ‪ , 2018 ,‬מועד ב ‪:‬‬

‫‪ .1‬א‪ 1 .‬מטר לשניה‪ .‬ב‪ 620 .‬שניות ) ‪ 10 13‬דקות(‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬הוכחה‪.‬‬
‫ב‪. a1 = − 1c , a 2 = 1 , a 3 = −1 , a 4 = c , a 5 = − c , a 6 = c2 , a 7 = − c2 (1) .‬‬

‫)‪ (3) . S7 = − 1c (2‬הוכחה‪.‬‬

‫‪2‬‬
‫‪. S = 2c‬‬
‫‪c−1‬‬
‫ג‪ (1) .‬הוכחה‪(3) . c > 1 (2) .‬‬

‫‪ . 37‬ב‪ . 94 .‬ג‪. k = 2 .‬‬

‫‪64‬‬
‫‪(2) . 27‬‬
‫‪64‬‬
‫‪ .3‬א‪(1) .‬‬

‫‪S‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . BLDK = 1 .‬ג‪ (1) .‬הוכחה‪5 0.79 (2) .‬‬
‫‪. AM‬‬
‫= =‬
‫‪AD 2 2‬‬ ‫‪SABC 3‬‬

‫‪145‬‬
 ‫‪ .5‬א‪ . S∆ABC = sin2βsin43 βsin3β .‬ב‪ . 20.99 .‬ג‪. r = 0.165a .‬‬
‫‪S‬‬
‫‪∆ADE‬‬ ‫‪sin β‬‬

‫‪ .6‬א‪. f '(x) : II , f ''(x) : I .‬‬

‫ב‪) 2 (1) .‬כמספר נקודות החיתוך של )‪ f '(x‬עם ציר ‪.( x‬‬
‫)‪) 3 (2‬כמספר נקודות החיתוך של )‪ f ''(x‬עם ציר ‪.( x‬‬
‫ד‪.‬‬ ‫ג‪. x = 1 .‬‬

‫ה‪. S = t .‬‬
‫‪. ab = − 10‬‬
‫ו‪1 , c = 0 .‬‬

‫ב‪. ( 13 , 0) , ( 12 , 0) , (1, 0) .‬‬ ‫‪ .7‬א‪. x ≠ 0 .‬‬

‫ג‪ (2,1) .‬מקסימום‪ ( 23 , −1) ,‬מינימום‪ ( 52 ,1) ,‬מקסימום‪ ( 72 , −1) ,‬מינימום‪.‬‬

‫ה‪.‬‬ ‫ד‪. y = 0 .‬‬

‫ו‪ .‬אפשרות ‪. i‬‬

‫נימוק בפתרון המלא‪.‬‬

‫‪ .8‬א‪ . S = 4 aa −1 .‬ב‪. a = 14 .‬‬

‫‪146‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪31‬‬
‫חורף תשע"ט‪2019 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫קבוצת פועלים‪ ,‬חוטבי עצים מנוסים‪ ,‬תכננה לכרות ‪ 216‬מ"ק עץ במספר‬ ‫‪.1‬‬
‫ימים מסוים (ההספק של הפועלים הוא קבוע)‪.‬‬
‫בשלושת הימים הראשונים עבדו הפועלים על פי ההספק המתוכנן‪ .‬החל מן‬
‫היום הרביעי הם הגבירו את קצב עבודתם ומדי יום כרתו ‪ 8‬מ"ק עץ יותר מן‬
‫המתוכנן‪ .‬הם עבדו בפועל יום אחד פחות ממספר הימים המתוכנן‪ ,‬וכרתו‬
‫‪ 232‬מ"ק עץ סך הכול‪.‬‬
‫א‪ )1( .‬על פי התכנון‪ ,‬כמה מ"ק עץ היו אמורים הפועלים לכרות ביום?‬
‫(‪ )2‬כמה ימים עבדו הפועלים בפועל?‬ ‫א‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מן הכמות‬ ‫ב‪ .‬במהלך איזה יום מתחילת העבודה סיימו הפועלים לכרות‬
‫‪3‬‬
‫המתוכננת?‬
‫לאחר מכן הוצמד פועל מתלמד לכל פועל מנוסה בקבוצה‪ ,‬וכך נוצרה קבוצה‬
‫חדשה ובה ‪ 2m‬פועלים סך הכול (‪ m‬מנוסים ו ‪ m -‬מתלמדים)‪.‬‬
‫ההספק היומי של הפועלים המנוסים הוא ההספק היומי המתוכנן‪ .‬כל‬
‫הפועלים המנוסים עובדים באותו הספק יומי‪ .‬ההספק היומי של פועל‬
‫מתלמד קטן ב ‪ 1 -‬מ"ק מן ההספק היומי של פועל מנוסה‪ .‬הקבוצה החדשה‬
‫עבדה ‪ 8‬ימים‪.‬‬
‫ג‪ )1( .‬בטא את ההספק היומי של פועל מנוסה יחיד ושל פועל מתלמד יחיד‬
‫באמצעות ‪. m‬‬
‫(‪ )2‬כמה פועלים יש בקבוצה החדשה אם ידוע שהם כרתו ‪ 336‬מ"ק עץ סך‬ ‫ג‪.‬‬
‫הכול?‬

‫‪147‬‬
 ‫נתונה סדרה חשבונית ‪ a1 , a 2 ,..., a 2n 3‬ובה ‪ 2n  3‬איברים ( ‪ n‬הוא‬ ‫‪.2‬‬
‫מספר טבעי)‪.‬‬
‫סכום הסדרה גדול פי ‪ 43‬מן האיבר האמצעי‪ .‬האיבר האמצעי שונה מ ‪. 0 -‬‬
‫א‪ )1( .‬הראה כי סכום הסדרה שווה ל‪. (2n  3) a n  2 -‬‬
‫‪ )2( .‬מצא את מספר האיברים בסדרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬ידוע כי בסדרה הנתונה סכום האיברים הנמצאים במקומות האי ‪ -‬זוגיים‬
‫גדול ב ‪ 40 -‬מסכום האיברים הנמצאים במקומות הזוגיים ‪.‬‬
‫(‪ )1‬מצא את האיבר האמצעי‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצא את סכום הסדרה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫נתון כי הפרש הסדרה הנתונה הוא ‪. a1‬‬
‫ג‪ .‬קבע אם הסדרה עולה או יורדת‪.‬‬
‫מכל איברי הסדרה הנתונה בונים סדרה חדשה על ידי חיבור של כל ‪k‬‬
‫איברים סמוכים ( ‪ k‬הוא מספר טבעי ) באופן הזה‪:‬‬
‫‪(a1  a 2  ...  a k ), (a 2  a 3  ...  a k 1 ), (a 3  a 4  ...a k  2 ),...‬‬
‫ד‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את מספר האיברים בסדרה החדשה‪.‬‬

‫בבית ספר תיכון ניגשים תלמידי שכבת י"ב לבחינת המתכונת באזרחות‬ ‫‪.3‬‬
‫ולאחר מכן לבחינת הבגרות באזרחות‪ .‬נתון‪ :‬גם בשנת ‪ 2017‬וגם בשנת‬
‫‪ 2018‬מספר התלמידים שעברו את בחינת המתכונת ונכשלו בבחינת הבגרות‬
‫היה שווה למספר התלמידים שנכשלו בבחינת המתכונת ועברו את בחינת‬
‫הבגרות‪.‬‬
‫א‪ .‬בשנת ‪ 2017‬ניגשו ‪ 250‬תלמידים לבחינת המתכונת ולאחר מכן לבחינת‬
‫הבגרות באזרחות‪ .‬ידוע שאם תלמיד עבר את בחינת המתכונת‪,‬‬
‫ההסתברות שהוא עבר את בחינת הבגרות היא ‪ . 0.9‬שיעורם של הנכשלים‬
‫בבחינת הבגרות מכלל התלמידים שניגשו לבחינות בשנה זו היה ‪. 20%‬‬
‫(‪ )1‬מהו מספר התלמידים שעברו גם את בחינת המתכונת וגם את בחינת‬
‫הבגרות?‬
‫(‪ )2‬ידוע שתלמיד מסוים נכשל בבחינת המתכונת‪ .‬מהי ההסתברות שאותו‬
‫תלמיד עבר את בחינת הבגרות?‬
‫(‪ )3‬בוחרים באקראי (עם החזרה) שני תלמידים שנכשלו בבחינת הבגרות‪.‬‬
‫מהי ההסתברות ששניהם נכשלו גם בבחינת המתכונת?‬
‫ב‪ .‬נתון כי בשנת ‪ 2018‬לא הייתה תלות בין המאורע "עובר את בחינת‬
‫המתכונת" לבין המאורע "עובר את בחינת הבגרות"‪ ,‬וכי ההסתברות‬
‫שתלמיד עבר את בחינת הבגרות בשנה זו היא ‪a‬‬
‫(‪ . )0 > a > 1‬הבע באמצעות ‪ a‬את ההסתברות שתלמיד עבר את בחינת‬
‫המתכונת ונכשל בבחינת הבגרות בשנה זו‪.‬‬

‫‪148‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫המשולש ‪ BCF‬חסום במעגל שמרכזו ‪ O‬ורדיוסו ‪ BF . R‬הוא קוטר המעגל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מן הנקודה ‪ A‬יוצאים שני משיקים למעגל ‪ -‬האחד משיק למעגל בנקודה ‪B‬‬
‫והאחר חותך את המשך הצלע ‪ CF‬בנקודה ‪ , D‬כמתואר‬
‫בציור שלפניך‪.‬‬
‫נתון‪. AD  CD :‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪BFC  BAD :‬‬
‫נתון‪ K:‬היא נקודה על הצלע ‪ , BC‬כך ש ‪ FK -‬חוצה‬
‫את ‪. BFC‬‬
‫‪CF BO‬‬
‫‪. KC ‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח‪:‬‬
‫‪AB‬‬
‫ג‪ .‬הוכח‪. KB AB  2R 2 :‬‬
‫ד‪ .‬הסבר מדוע שטח ‪ BFK‬גדול משטח ‪. KFC‬‬

‫‪ ABC‬הוא משולש החסום במעגל שרדיוסו ‪. R‬‬ ‫‪.5‬‬

‫הנקודות ‪ D‬ו ‪ E -‬נמצאות על הצלעות ‪ AB‬ו ‪ AC -‬בהתאמה‪,‬‬
‫והנקודה ‪ F‬נמצאת על הקשת ‪ BC‬כך שהמרובע ‪ ADFE‬הוא‬
‫מעוין (ראה ציור)‪.‬‬
‫נתון‪. ABC  , BAC   :‬‬
‫א‪ )1( .‬הבע באמצעות ‪ ‬ו‪  -‬את ‪. ABF‬‬
‫(‪ )2‬הבע באמצעות ‪  , R‬ו‪  -‬את אורך האלכסון ‪. AF‬‬ ‫א‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪  , R‬ו‪  -‬את אורך צלע המעוין ‪.‬‬
‫נתון כי ‪ AF‬הוא קוטר במעגל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪2R 2 tan‬‬ ‫ג‪ .‬הראה כי שטח המעוין הוא‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪.‬‬ ‫נתון כי רדיוס המעגל החסום במעוין ‪ ADFE‬הוא ‪R‬‬
‫‪5‬‬

‫ד‪ .‬חשב את ‪. ‬‬

‫‪149‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪18‬‬ ‫‪18‬‬
‫‪ g ''(x)  ‬היא פונקציית הנגזרת השנייה‬ ‫‪‬‬ ‫נתון‪ :‬הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪(x  4) 4‬‬

‫של הפונקציה )‪. g(x‬‬

‫הפונקציות )‪ g ''(x), g '(x), g(x‬מוגדרות באותו התחום‪.‬‬

‫נתון כי משוואת המשיק לפונקציה )‪ g(x‬בנקודת הפיתול שלה היא‬
‫‪3‬‬
‫‪. y  x 3‬‬
‫‪2‬‬
‫א‪ )1( .‬מצא את הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )2‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? g(x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )3‬מצא את תחומי העלייה ואת תחומי הירידה של הפונקציה )‪. g(x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫(‪ )4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬ ‫א‪.‬‬
‫נגדיר‪h(x)  g(x) :‬‬
‫ב‪ .‬באותה מערכת צירים שבה סרטטת סקיצה של גרף הפונקציה )‪, g(x‬‬
‫הוסף בקו מקווקו סקיצה של גרף הפונקציה )‪. h(x‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪ .‬נתון כי ‪ t , 0  a  2 ,  g(x)dx  t‬הוא פרמטר‪.‬‬
‫‪a‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪  h(x)  g(x) dx‬‬ ‫הבע באמצעות ‪ t‬את‬
‫‪a‬‬

‫‪150‬‬
 ‫‪‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. ‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪ f (x)  2sin x  cos 2x  1‬בתחום ‪ x  ‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫א‪ )1( .‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם‬
‫הצירים‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ f (x‬וקבע את סוגן‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫‪ )3( .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬ ‫א‬
‫‪‬‬
‫כך שהתקבלה פונקציה )‪g(x‬‬ ‫גרף הפונקציה )‪ f (x‬הוזז שמאלה ב‬
‫‪2‬‬
‫המוגדרת בתחום ‪.   x  ‬‬
‫ב‪ )1( .‬בטא את הפונקציה )‪ g(x‬באמצעות הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫(‪ )2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫(‪ )3‬הוכח כי )‪ g(x‬היא פונקציה זוגית‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫לפניך שלושה ביטויים‪:III - I ,‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫‪ f (x  2 )dx‬‬ ‫‪: III‬‬ ‫‪ f (x  2 )dx : II  f (x  )dx‬‬ ‫‪:I‬‬
‫‪0‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪0‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ f (x)dx‬‬ ‫ג‪ .‬ציין איזה מן הביטויים ‪ III - I‬שווה ל ‪-‬‬
‫‪0‬‬
‫נמק את תשובתך‪ .‬אין צורך בחישוב‪.‬‬

‫במשולש ‪ ABC‬נתון‪.AC = 20 , AB = 30 :‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪  . CAB  ‬הוא קבוע‪.‬‬
‫הנקודה ‪ D‬נמצאת על הצלע ‪ AB‬והנקודה ‪E‬‬
‫נמצאת על הצלע ‪( AC‬ראי ציור)‬
‫נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ ADE‬שנוצר באופן הזה‬
‫הוא רבע משטח המשולש ‪ABC‬‬
‫סמן את אורך הקטע ‪ AD‬ב ‪. x -‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ x‬את אורך הקטע ‪. AE‬‬
‫ב‪ )1( .‬הבע באמצעות ‪ ‬את האורך המינימלי של הקטע ‪.DE‬‬
‫‪DE‬‬
‫(‪ )2‬הסק מתת ‪ -‬סעיף ב(‪ )1‬את הערך של ‪ x‬שבעבורו היחס ‪ BC‬הוא‬ ‫ב‪.‬‬
‫מינימלי‪ .‬הסבר‪.‬‬

‫‪151‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 31‬חורף תשע" ט ‪: 2019 ,‬‬
‫ב‪ .‬במהלך היום השישי‪.‬‬ ‫‪ . 1‬א‪ 8 ) 2 ( , 24 )1( .‬ימים‪.‬‬
‫‪24‬‬ ‫‪24‬‬
‫הספק יומי של פועל מתלמד‬ ‫הספק יומי של פועל מנוסה‪ 1 ,‬‬ ‫ג‪)1( .‬‬
‫‪m‬‬ ‫‪m‬‬
‫( ‪ 12 ) 2‬פועלים‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪ )1( .‬הוכחה‪ . 43 )2( .‬ב‪ . 1720 )2( . 40 )1( .‬ג‪ .‬עולה‪ .‬ד‪44  k .‬‬

‫‪ . 3‬א‪ 180 )1( .‬תלמידים‪ 0.36 )3( . 0.4 )2( .‬ב‪. a  a 2 .‬‬
‫‪ . 4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬הו כחה‪ .‬ג‪ .‬הוכחה‪.‬‬
‫ד‪ SBFK  SKFC .‬כיוון שלשני המשולשים יש גובה משותף לצלעות ‪ KB‬ו ‪KC‬‬

‫בנוסף לפי משפט חוצה זווית ‪. KC  KB‬‬

‫‪‬‬
‫‪R sin( ‬‬ ‫)‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬
‫ג‪ .‬הוכחה‪ .‬ד‪53.13 .‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫) ‪2R sin( ‬‬ ‫‪)2( .  ‬‬ ‫‪ . 5‬א‪)1( .‬‬
‫‪‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪cos‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪. x  0 , x  4 )2( . g(x)  ‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .6‬א‪)1( .‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(x  4) 2‬‬

‫( ‪)4‬‬ ‫(‪ )3‬ירידה‪ . x  0, 4  x :‬עליה‪. 0  x  4 :‬‬

‫ג‪. 2t .‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪ . 7‬א‪: (0, 0) ( , 0) (, 0) )1( .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫‪ 1‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪5 1‬‬ ‫‪3‬‬
‫(‪. min( , 4) max( , ) min( , 0) max‬‬ ‫)‪, ) min( ,  4‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪6 2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6 2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪152‬‬
 )3(


.‫ ) הוכחה‬3 ( )2( . g(x)  f (x  ) )1( .‫ב‬
2

.II ‫ גרף‬.‫ג‬

150
150 ) 2 ( . 300  300 cos  )1( .‫ב‬ . .‫ א‬. 8
x

153
 ‫מבחן בגרות מספר ‪32‬‬
‫קיץ תשע"ט‪ ,2019 ,‬מועד א‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫במאפייה יש שתי מכונות לייצור עוגות‪ :‬מכונה ‪ I‬ומכונה ‪. II‬‬ ‫‪.1‬‬

‫כל אחת מן המכונות מייצרת עוגות בקצ ב קבוע משלה‪.‬‬
‫ביום ראשון זמן העבודה של שתי המכונות היה שווה‪.‬‬
‫ביום ראשון מכונה ‪ I‬ייצרה ‪ 80‬עוגות יותר ממספר העוגות שייצרה‬
‫מכונה ‪. II‬‬
‫ביום שני ייצרה מכונה ‪ II‬את אותו מספר עוגות שייצרה מכונה ‪ I‬ביום‬
‫ראשון‪ ,‬ומכונה ‪ I‬ייצרה את אותו מספר עוגות שייצרה מכונה ‪ II‬ביום‬
‫ראשון‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫מזמן העבודה של‬ ‫ביום שני היה זמן העבודה של מכונה ‪ II‬ארוך פי‬
‫‪9‬‬
‫מכונה ‪ I‬באותו יום‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב כמה עוגות סך הכל ייצרו שתי המכונות ביום ראשון‪.‬‬

‫נסמן‪ - T1 :‬הזמן הדרוש למכונה ‪ I‬לייצר עוגה אחת‪,‬‬

‫‪ - T2‬ה זמן הדרוש למכונה ‪ II‬לייצר עוגה אחת‪.‬‬
‫‪T1‬‬
‫‪ .‬נמק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את היחס‬
‫‪T2‬‬
‫ג‪ ( 1 ) .‬בפרק זמן מסוים מכונה ‪ I‬ייצרה בדיוק ‪ 47‬עוגות‪.‬‬
‫כמה עוגות שלמות ייצרה מכונה ‪ II‬בפרק הזמן הזה? הסבר‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬ידוע ששתי המכונות עבדו אותו פרק זמן‪ ,‬וכל אחת מהן ייצרה‬
‫מספר שלם של עוגות‪ .‬האם ייתכן שבפרק הזמן הזה שתי המכונות‬
‫יחד ייצרו ‪ 26‬עוגות? נמק‪.‬‬

‫‪154‬‬
 ‫‪ a n‬היא סדרה הנדסית אין‪ -‬סופית שהמנה שלה היא ‪. q ≠ 1 . q‬‬ ‫‪.2‬‬
‫= ‪. a3 ⋅ a7‬‬ ‫נתון‪1 :‬‬
‫א‪ .‬חשב את ‪) a 5‬מצא את שתי האפשרויות(‪.‬‬
‫נתון‪. a 5 > 0 :‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הבא את ‪ a1‬באמצעות ‪. q‬‬
‫) ‪ ( 2‬האם קיים ‪ n‬טבעי שעבורו ‪ ? a n = 1‬אם כן‪ -‬מצא אותו‪.‬‬
‫‪a1‬‬
‫אם לא‪ -‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬האם קיים ‪ n‬טבעי שעבורו ‪ ? a n = 1‬אם כן‪ -‬מצא אותו‪.‬‬
‫‪a13‬‬
‫אם לא‪ -‬נמק‪.‬‬
‫ג‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ q‬את ‪ 7‬האיברים הראשונים של הסדרה ‪. a n‬‬
‫= ‪ k ) a1 ⋅ a 2 ⋅ ... ⋅ a k‬הוא מספר טבעי(‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬נתון‪1 :‬‬
‫מצא את הערך של ‪ , k‬ו הסבר מדוע הוא הערך האפשרי היחיד‬
‫של ‪. k‬‬

‫גלי ונטע משחקות משחק ובו אפשר לקבוע את מספר הסיבובים‪ .‬בכל‬ ‫‪.3‬‬
‫סיבוב אחת מהן זוכה והאחרת מפסידה‪ .‬המנצחת במשחק כולו תהיה זו‬
‫שתזכה ביותר סיבובים מחברתה‪.‬‬
‫אם לשתיהן מספר שווה של זכיות בסיבובים‪ ,‬התוצאה במשחק כולו‬
‫תהיה תיקו‪.‬‬
‫נתון‪ :‬בכל סיבוב הסיכוי של נטע לזכות הוא ‪. 1‬‬
‫‪3‬‬
‫א‪ .‬ביום ראשון שיחקו גלי ונטע ‪ 4‬סיבובים במשחק‪.‬‬
‫) ‪ ( 1‬מהי ההסתברות שנטע נצחה במשחק כולו?‬
‫) ‪ ( 2‬מהי ההסתברות לתוצאת תיקו במשחק כולו?‬

‫ב‪ .‬גם ביום שני שיחקו גלי ונטע ‪ 4‬סיבובים במשחק‪ .‬הפעם הן החליטו‬
‫מראש שאם התוצאה במשחק של ‪ 4‬ה סיבובים תהיה תיקו‪ -‬הן ישחקו‬
‫עוד ‪ 3‬סיבובים כדי להכריע את תוצאת המשחק‪ ,‬ומי שתזכה ביותר‬
‫סיבובים‪ ,‬תנצח במשחק כולו‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שנטע תנצח במשחק כולו?‬

‫ג‪ .‬ידוע שנטע ניצחה במשחק כ ולו בדיוק באחד משני הימים‪ :‬רא שון או‬
‫שני‪ .‬מהו הסיכוי שהיא ניצחה במשחק כולו ביום שני?‬

‫‪155‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪ EG‬הוא מיתר במעגל שמרכזו ‪ M‬ורדיוסו ‪. r‬‬ ‫‪.4‬‬

‫דרך נקודות ‪ E‬ו‪ G -‬העבירו משיקים למעגל‪.‬‬
‫דרך מרכז המעגל‪ , M ,‬העבירו ישר המקביל למיתר ‪EG‬‬
‫וחותך את המשיקים בנקודות ‪ K‬ו‪, L -‬‬
‫‪H‬‬ ‫כמתואר בציור‪.‬‬
‫דרך מרכז המעגל‪ , M ,‬העבירו אנך‬
‫ל‪ KL -‬אשר חותך את המיתר‬
‫‪ EG‬בנקודה ‪ T‬ואת המעגל בנקודות‬
‫‪ H‬ו‪ , I -‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫נסמן‪. TG = a :‬‬
‫= ‪. TG ⋅ ML‬‬ ‫א‪ ( 1 ) .‬הוכח‪MG 2 :‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע את אורך הקטע ‪KL‬‬
‫באמצעות ‪ a‬ו‪. r -‬‬
‫ד רך הנקודות ‪ H‬ו‪ I -‬העבירו משיקים למעגל כך שנוצר טרפז שווה‬
‫שוקיים ‪ ABCD‬שחוסם את המעגל‪ ,‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הוכח ‪. BC = KL‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע את היקף הטרפז ‪ ABCD‬באמצעות ‪ a‬ו‪. r -‬‬
‫ג‪ .‬האם היחס בין היקף הטרפז ‪ ABCD‬והיקף המעגל יכול להיות קטן‬
‫מ‪ ? 4 -‬נמק‪.‬‬
‫‪π‬‬

‫‪ ABCD‬הוא מעוין שאורך צלעו הוא ‪. a‬‬ ‫‪.5‬‬

‫נתון‪. BAD= 60° :‬‬
‫במשולש ‪ ABD‬חסום מעגל‬
‫שמרכזו ‪. M‬‬
‫מן הקודקוד ‪ C‬העבירו משיק‬
‫למעגל שהמשכו חותך את הצלע‬
‫‪ AB‬בנקודה ‪ F‬והוא משיק למעגל‬
‫בנקודה ‪) K‬ראה ציור(‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את רדיוס‬
‫א‪ .‬המעגל‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הסבר מדוע הנקודה ‪M‬‬
‫נמצאת על אלכסון ה מעוין ‪. AC‬‬
‫) ‪ ( 2‬חשב את גודל הזווית ‪. ACF‬‬
‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את שטח המשולש ‪. ACF‬‬

‫‪156‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬ש ל פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונ ה משפחת הפונקציות ‪ a . f (x) = x + x − 2‬הוא פרמטר‬

‫‪2‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪2x − a‬‬
‫המקיים ‪. −4 < a < 2‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫א‪ ( 2 ) .‬הסבר מדוע לפונקציה )‪ f (x‬אין אסימפטוטה מקבילה‬
‫לציר ה‪. y -‬‬
‫) ‪ ( 3‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫המקבילות לציר ה‪. x -‬‬
‫) ‪ ( 4‬מה הם שיעורי נקודות החיתוך ש ל גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם‬
‫הצירים‪.‬‬
‫) ‪ ( 5‬מצא את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הבע באמצעות ‪ a‬את שיעורי ה‪ x -‬שבעבורם ‪f '(x) = 0‬‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את הערך של ‪ a‬שבעבורו ‪ f '(x) ≠ 0‬לכל ‪ x‬בתחום‬
‫ההגדרה‪.‬‬

‫הצ ב ‪ a = −1‬במשוואת הפונקציה )‪ f (x‬וענה על הסעיפים ג‪ -‬ד‪.‬‬

‫ג‪ ( 1 ) .‬מה הם תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫)אם יש כאלה(?‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪4‬‬
‫ד‪ .‬חשב את ‪ . ∫ 1 dx‬תוכל להשאיר שורש בתשובתך‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫)‪f (x‬‬

‫‪157‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪ f (x) = x 3 sin x‬המוגדרת בתחום ‪−π ≤ x ≤ π‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬קבע אם הפונקציה )‪ f (x‬היא זוגית או אי‪ -‬זוגית או לא זוגית‬
‫ולא אי‪ -‬זוגית‪ .‬נמק‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם‬
‫ציר ה‪ x -‬בתחום הנתון‪.‬‬
‫) ‪ ( 3‬הסבר מדוע הפונקציה )‪ f (x‬היא אי‪ -‬שלילית בתחום הנתון‪.‬‬
‫) ‪ ( 4‬קבע אם פונקציית הנגזרת‪ , f '(x) ,‬היא זוגית או אי‪ -‬זוגית או‬
‫לא זוגית ולא אי‪ -‬זוגית‪ .‬נמק‪.‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬הראה ששיעורי ה‪ x -‬שבעבורם ‪ f '(x) = 0‬מקיימים ‪tan x = − 1 x‬‬
‫‪3‬‬
‫) ‪ ( 2‬בציור שלפניך מתוארים הגרפים של הפונקציות‬
‫‪ h(x) = − 1 x‬ו‪g(x) = tan x -‬‬
‫‪3‬‬
‫בתחום ‪. −π ≤ x ≤ π‬‬
‫היעזר בציור‪,‬‬
‫וקבע כמה נקודות בתחום ‪−π ≤ x ≤ π‬‬
‫מקיימ ו ת ‪. f '(x) = 0‬‬

‫נתון שיעור ה‪ x -‬של אחת מנקודות הקיצון של הפונקציה )‪ f (x‬הוא‬

‫‪ 2.46‬בקירוב ‪.‬‬
‫ענה על הסעיפים ג‪ -‬ד בעבור התחום ‪. −π ≤ x ≤ π‬‬
‫ג‪ ( 1 ) .‬מהם שיעורי ה‪ x -‬של כל נקודות הקיצון של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫בתחום? נמק וקבע את סוגן‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ f (x‬בתחום‪.‬‬
‫ד‪ ( 1 ) .‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת‪ , f '(x) ,‬בתחום‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬כמה נקודות פיתול לכל הפחות יש לפונקציה )‪ f (x‬בתחום?‬
‫נמק‪.‬‬

‫‪158‬‬
 ‫בציור שלפניך מתוארים הגרפים של הפונקציות ‪f (x) = − x 2 + 7x‬‬ ‫‪.8‬‬
‫ו‪= 14 − 2x -‬‬
‫)‪. g(x‬‬
‫גרף הפונקציה )‪ f (x‬חות ך את ציר ה‪ x -‬בראשית הצירים ובנקודה‬
‫‪ , B‬ואת גרף הפונקציה )‪ g(x‬הוא חותך בנקודות ‪ B‬ו‪ , D -‬כמתואר‬
‫בציור‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬מצא את תחומי ההגדרה של הפונקציות )‪ f (x‬ו‪. g(x) -‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את שיעורי ה‪ x -‬של הנקודות ‪ B‬ו‪. D -‬‬

‫‪ a‬הוא פרמטר המקיים ‪. 1 ≤ a ≤ 2‬‬

‫השטח המוגבל על ידי הגרפים של‬
‫הפונקציות )‪ f (x‬ו‪, g(x) -‬‬
‫על ידי האנכים ‪ x = a‬ו‪x= a + 1 -‬‬
‫ועל ידי ציר ה‪ , x -‬מסתובב סביב ציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ ( 1 ) .‬חשב את ‪ a‬שבעבורו נפח גוף הסיבוב המתקבל הוא המקסימלי‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את ‪ a‬שבעבורו נפח גוף הסיבוב המתקבל הוא המינימלי‪.‬‬
‫אם צריך‪ ,‬השאר בתשובותיך שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 32‬קיץ תשע" ט ‪ , 2019 ,‬מועד א‪:‬‬

‫‪T1 3‬‬
‫)‪ (2‬לא ייתכן‪.‬‬ ‫ג‪ 28 (1) .‬עוגות שלמות‪:‬‬ ‫=‬ ‫‪ .1‬א‪ 320 .‬עוגות ‪ .‬ב‪.‬‬
‫‪T2 5‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ (3‬אין כזה‪.‬‬ ‫)‪. n = 9 (2‬‬ ‫= ‪. a1‬‬ ‫ב‪(1) .‬‬ ‫‪ .2‬א‪ a 5 = 1 .‬או ‪a 5 = −1‬‬
‫‪q4‬‬
‫‪1 1 1 1‬‬
‫)‪. k = 9 (2‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪, ,‬‬ ‫‪, ,1 , q , q 2‬‬ ‫ג‪(1) .‬‬
‫‪q 4 q3 q 2 q‬‬

‫‪137‬‬ ‫‪137‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪ .3‬א‪(1) .‬‬
‫‪211‬‬ ‫‪729‬‬ ‫‪27‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8r 2‬‬ ‫‪2r 2‬‬

‫= ‪ . PABCD‬ג‪ .‬לא‪.‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫= ‪ . KL‬ב‪ (1) .‬הוכחה‪.‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪ .4‬א‪ (1) .‬הוכחה‪.‬‬
‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪a 3‬‬
‫‪SACF = 0.267a 2‬‬ ‫)‪ . ACF = 14.478° (2‬ג‪.‬‬ ‫ב )‪ (1‬הוכחה‪.‬‬ ‫=‪R‬‬ ‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫‪159‬‬
 ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫=‪.y‬‬ ‫‪,y = −‬‬ ‫)‪(3‬‬ ‫)‪ (2‬הוכחה‪.‬‬ ‫‪ .6‬א‪. x ≤ −2 , x ≥ 1 (1) .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫)‪ f (x) < 0 (5‬עבור ‪ f (x) > 0 . x < −2‬עבור ‪. x > 1‬‬ ‫)‪. (−2, 0) , (1, 0) (4‬‬
‫‪8−a‬‬
‫)‪ . a = −1 (2‬ג‪ f (x) (1) .‬עולה לכל ‪ x‬בתחום ההגדרה‪.‬‬ ‫= ‪.x‬‬ ‫ב‪(1) .‬‬
‫‪2a + 2‬‬

‫)‪(2‬‬

‫= ‪. 6 2 − 2 10‬‬
‫ד‪ 2.16 .‬יח"ר‬

‫‪ .7‬א‪ f (x) (1) .‬זוגית‪ (3) . (−π, 0) , (0, 0) , (π, 0) (2) .‬הוכחה‪ f '(x) (4) .‬אי זוגית‪.‬‬
‫ב‪ (1) .‬הוכחה‪ (2) .‬שלוש נקודות‪.‬‬
‫ג‪ x = π (1) .‬מינימום קצה‪ x = 2.46 ,‬מקסימום‪ x = 0 ,‬מינימום‪,‬‬
‫‪ x = −2.46‬מקסימום‪ x = −π ,‬מינימום קצה‪.‬‬
‫ד‪(1) .‬‬ ‫)‪(2‬‬

‫ד‪ 2 (2).‬נקודות פיתול לפחות‪.‬‬

‫=‪. x B 7‬‬
‫=‬ ‫‪, xD 2‬‬ ‫)‪(2‬‬ ‫‪ .8‬א‪. x ≤ 7 : g(x) , 0 ≤ x ≤ 7 : f (x) (1) .‬‬
‫)‪. a = 1 (2‬‬ ‫ב‪. a = 1.63 (1) .‬‬

‫‪160‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪33‬‬
‫קיץ תשע"ט‪ ,2019 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫בציור שלפניך מתואר מסלול לרכיבה באופניים בצורת משולש שווה‬ ‫‪.1‬‬
‫צלעות ‪ , ABC‬שאורך צלעו ‪ a‬מטר‪.‬‬
‫ביום מסוים יצאו שני רוכבי אופניים באותו הזמן מן הנקודה ‪ A‬לכיוון‬
‫הנקודה ‪. B‬‬
‫הם רכבו לאותו הכיוון לאורך המסלול המשולש‪.‬‬
‫כל אחד מהם רכב במהירות קבועה‪ .‬המהירות של רוכב א‬
‫גדולה ב‪ 2 -‬מטרים לשנייה מן המהירות של רוכב ב‪.‬‬
‫כאשר הגיע רוכב א אל הנקודה ‪ A‬לאחר שהשלים‬
‫פעמיים את המסלול המשולש‪ ,‬הגיע רוכב ב אל‬
‫הנקודה ‪ B‬בפעם השנייה‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את המהירות של כל אחד מרוכבי האופניים‪.‬‬

‫ב‪ .‬באיזו נקודה על המשולש יהיה רוכב ב‪,‬‬
‫כאשר יגיע רוכב א אל הנקודה ‪ A‬אחרי‬
‫שהשלים ‪ 5‬פעמים א ת המסלול המשולש?‬

‫כאשר הגיע רוכב א אל הנקודה ‪ A‬אחרי שהשלים ‪ 5‬פעמים את המסלול‪,‬‬

‫הוא הסתובב והחל לרכוב לכיוון הנגדי‪ -‬מן הנקודה ‪ A‬לכיוון הנקודה‬
‫‪ - C‬בלי לשנות את מהירותו‪.‬‬
‫רוכב ב המשיך לרכוב בכיוון הנסיעה המקורי‪ ,‬בלי לשנות את מהירותו‪.‬‬
‫הרוכבים נפגשו בנקודה ‪. M‬‬
‫ג‪ .‬מצא על איזו צלע של המשולש נמצאת הנקודה ‪ , M‬ומצא באיזה יחס‬
‫הנקודה ‪ M‬מחלקת את הצלע שמצאת‪.‬‬

‫‪161‬‬
 ‫‪B‬‬ ‫למחרת שוב יצאו הרוכבים מן הנקודה ‪ , A‬רכבו לכיוון הנקודה‬
‫והמשיכו לרכוב במסלול המשולש‪ ,‬כל אחד מהם רכב באותה המהירות‬
‫שרכב ביום שלפני כן‪ .‬רוכב א חלף על פני רוכב ב בפעם הראשונה ‪6‬‬
‫דקות אחרי שיצאו לדרך ‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא את היקף המשולש‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬

‫נתונה סדרה ‪ a n‬המקיימת לכל ‪ n‬את הכלל‪:‬‬

‫‪a n +1 + a n = 6n + 5‬‬ ‫‪.2‬‬
‫=‪ c ) a n +‬הוא מספר קבוע(‪ ,‬ומצא את ‪. c‬‬
‫‪2‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי מתקיים ‪a n + c‬‬
‫ב‪ .‬כתוב דוגמה לסדרה ‪ a n‬המקיימת את הכלל‪ ,‬והיא אינה סדרה‬
‫חשבונית )כתוב לפחות ‪ 4‬איברים ראשונים בסדרה(‪.‬‬

‫נתון כי הסדרה ‪ a n‬כולה היא חשבונית‪.‬‬

‫ג‪ .‬חשב את ‪. a1‬‬

‫בנו סדרה חדשה בת ‪ 2n + 1‬איברים‪:‬‬

‫)‪a1 − 1 , a 2 − 2 , a 3 − 3 , ... , a 2n +1 − ( 2n + 1‬‬
‫האיבר האמצעי בסדרה החדשה הוא ‪. 43‬‬
‫ד‪ .‬חשב את סכום הסדרה החדשה‪.‬‬

‫‪162‬‬
 ‫בקופסה יש ‪ 12‬כדורים כחולים‪ 20 ,‬כדורים אדומים ו‪ 8 -‬כדורים‬ ‫‪.3‬‬
‫צהובים‪ .‬על ‪ 28‬מן הכדורים רשומה הספרה ‪ , 1‬ועל השאר רשומה‬
‫הספרה ‪. 0‬‬
‫‪ 1‬מן הכדורים שרשומה עליהם הספרה ‪ 1‬הם צהובים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מספר הכדורים האדומים שרשומה עליהם הספרה ‪ 1‬גדול פי ‪ 4‬ממספר‬
‫הכדורים הכחולים שרשומה עליהם הספרה ‪. 0‬‬

‫דני מוציא באקראי כדור מן הקופסה‪.‬‬

‫א‪ .‬מה ההסתברות שהכדור שהוציא דני הוא כדור כחול ושרשומה עליו‬
‫הספרה ‪? 1‬‬
‫ב‪ .‬אם ידוע שדני הוציא באקראי כדור כחול או כדור שרשומה עליו‬
‫הספרה ‪ , 1‬מהי ההסתברו ת שהוא הוציא כדור שרשומה עליו‬
‫הספרה ‪? 0‬‬

‫דני החזיר את הכדור לקופסה‪ ,‬וכעת הוא משחק במשחק‪ :‬הוא מוציא‬
‫באקראי כדור מן הקופסה‪ ,‬רושם לעצמו את הספרה שעליו ומחזיר את‬
‫הכדור לקופסה‪.‬‬
‫בכל פעם שהוא מוציא כדור שרשומה עליו הספרה ‪ 1‬הוא צובר נ קודה‪.‬‬
‫הוא יפסיק לשחק כאשר יצבור ‪ 5‬נקודות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי ההסתברות שדני יצבור ‪ 5‬נקודות אחרי ‪ 6‬פעמים בדיוק‪.‬‬

‫‪163‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪ AB‬הוא קוטר במעגל‪ CD .‬ו‪ AF -‬הם שני מיתרים במעגל המקבילים‬ ‫‪.4‬‬
‫זה לזה‪ AB .‬ו‪ CD -‬נחתכים בנקודה ‪) K‬ראה ציו ר(‪.‬‬
‫‪ = AF‬‬
‫‪CA‬‬ ‫נתון כי ‪‬‬
‫)הקשתות המסומנות בציור(‪.‬‬
‫א‪ ( 1 ) .‬ה וכח כי ‪. FAB = CAB‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי ‪. BK = BD‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי המרובע ‪ AFKC‬הוא מעוין‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתון גם כי ‪. BD ⋅ AB = CD ⋅ AC‬‬
‫) ‪ ( 1‬הוכח כי ‪∆BDC  ∆CAB‬‬
‫) ‪ ( 2‬הוכח כי ‪ CD‬הוא קוטר במעגל‪.‬‬

‫נתון מלבן ‪ . ABCD‬הנקודה ‪ E‬נמצאת על האלכסון ‪) AC‬ראה ציור( ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫נתון כי ‪, DAC = α‬‬
‫‪. ADE = β‬‬
‫‪ R1‬הוא רדיוס המעגל החוסם את המלבן ‪. ABCD‬‬
‫‪ R 2‬הוא רדיוס המעגל החוסם את המשולש ‪. ADE‬‬
‫‪R1‬‬
‫א‪ .‬הבע את היחס‬
‫‪R2‬‬
‫באמצעות ‪ α‬ו‪. β -‬‬
‫‪α =β‬‬ ‫ב‪ .‬הראה כי כאשר‬
‫‪R1‬‬
‫‪.‬‬ ‫מתקיים ‪< 2‬‬
‫‪R2‬‬

‫ג‪ .‬נתון כי ‪. β= 15° , α= 60°‬‬

‫) ‪ ( 1‬הראה כי ‪ ∆DEC‬הוא משולש‬
‫שווה שוקיים‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬הבע את ‪ BE 2‬באמצעות ‪. R1‬‬

‫‪164‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונל יות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫= ) ‪ f ( x‬המוגדרת בתחום ‪. −π ≤ x ≤ π‬‬ ‫נתונה הפונקציה ‪a ⋅ cos 2x + sin 2 x‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪ a‬הוא פרמטר‪.‬‬
‫א‪ .‬האם הפונקציה ) ‪ f ( x‬היא זוגית או אי‪ -‬זוגית או אף לא אחת מהן?‬
‫נמק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הם שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה ) ‪f ( x‬‬
‫)הבע באמצעות ‪ a‬אם צריך(‪ ,‬אם נתון כי הפונקציה אינה קבועה?‬
‫קבע את סוגן בהתאם לערך של ‪) a‬התייחס לשתי האפשרויות‬
‫עבור ‪.( a‬‬
‫ג‪ .‬מצא את הערך של ‪ a‬שעבורו הפונקציה ) ‪ f ( x‬היא קבועה‪ .‬נמק‪.‬‬

‫נתון ‪. a > 1‬‬

‫ד‪ ( 1 ) .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה ) ‪. f ( x‬‬
‫) ‪ ( 2‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת ) ‪. f ' ( x‬‬
‫ה‪ .‬נתון כי השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת ) ‪ f ' ( x‬ועל ידי‬
‫ציר ה‪ x -‬שווה ל‪ . 12 -‬מצא את ‪. a‬‬

‫נתון מעגל ובו קוטר ‪ . AB‬רדיוס המעגל הוא ‪ . 10‬הנקודה ‪ P‬נמצאת על‬ ‫‪.7‬‬
‫הקוטר ‪ AB‬בין מרכז המעגל ובין הנקודה ‪. B‬‬
‫דרך הנקודה ‪ P‬מעבירים אנך ל‪ AB -‬החותך את המעגל בנקודות ‪ C‬ו‪. D -‬‬
‫מצא את השטח המקסימלי של המשולש ‪. ACD‬‬

‫‪165‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪ c . f ( x ) = x +2 bx − c‬ו‪ b -‬הם פרמטרים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪x −4‬‬
‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה ) ‪. f ( x‬‬
‫נתון כי הפונקציה ) ‪ f ( x‬היא זוגית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ‪. b‬‬

‫נתון‪ :‬לגרף הפונקציה ) ‪ f ( x‬יש שתי נקודות חיתוך עם ציר ה‪ x -‬בין שתי‬
‫האסימפטוטות האנכיות שלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את תחום הערכים של ‪. c‬‬
‫ד‪ ( 1 ) .‬מצא את שיעורי נקוד ת הקיצון של הפונקציה ) ‪ , f ( x‬וקבע את סוגה‬
‫)הבע באמצעות ‪ c‬אם צריך(‪.‬‬
‫) ‪ ( 2‬מצא את האסימפטוטה האופקית של הפונקציה ) ‪ , f ( x‬וסרטט‬
‫סקיצה של גרף הפונקציה ) ‪. f ( x‬‬
‫ה‪ .‬נתונה הפונקציה ) ‪( x ) f ( x ) ⋅ f ' ( x‬‬
‫=‪ g‬המוגדרת באותו תחום שבו‬
‫מוגדרות הפונקציות ) ‪ f ( x‬ו‪. f ' ( x ) -‬‬
‫לפניך גרפים ‪. ΙΙΙ − Ι‬‬
‫) ‪ ( 1‬איזה מן הגרפים‪ , ΙΙΙ − Ι ,‬הוא גרף הפ ונקציה ) ‪ ? g ( x‬נמק‬
‫) ‪ ( 2‬הבע באמצעות ‪ c‬את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה ) ‪g ( x‬‬
‫ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 33‬קיץ תשע" ט ‪ , 2019 ,‬מ ועד ב ‪:‬‬
‫‪ .1‬א‪ .‬מהירות רוכב א'‪ 6 :‬מ'‪/‬שנייה‪ .‬מהירות רוכב ב'‪ 4 :‬מ'‪/‬שנייה‬
‫‪BM 4‬‬
‫‪ M ,‬נמצאת בין ‪ B‬ל ‪. C -‬‬ ‫=‬ ‫ב‪ .‬רוכב ב' יהיה על נקודה ‪ . B‬ג‪.‬‬
‫‪MC 1‬‬
‫ד‪ 720 .‬מ' = ‪. PABC‬‬

‫‪166‬‬
. 1, 763 :‫ סכום הסדרה החדשה הוא‬.‫ ד‬. a1 = 4 .‫ ג‬. 0,11, 6,17,.... .‫ ב‬. c = 6 .‫ א‬.2
3 9
. 0.252105 .‫ ג‬. .‫ ב‬. .‫ א‬.3
31 40
‫( הוכחה‬2) .‫( הוכחה‬1) .‫ ג‬.‫ הוכחה‬.‫ ב‬.‫( הוכחה‬2) .‫( הוכחה‬1) .‫ א‬.4
R1 sin(α + β )
.=
BE 2 R12 (4 − 3) (2) .‫( הוכחה‬1).‫ ג‬.‫ הוכחה‬.‫ב‬ = .‫ א‬. 5
R2 sin α

1
: a< ‫ עבור‬.‫ב‬ .‫ זוגית‬f (x) .‫ א‬.6
2
π π
min(−π , a) , max(− ,1 − a) , min(0, a) , max( ,1 − a) , min(π , a)
2 2
1
: a> ‫עבור‬
2
π π
max(−π , a) , min(− ,1 − a) , max(0, a) , min( ,1 − a) , max(π , a)
2 2
y y 1
(2 ) (1) .‫ד‬ .a = .‫ג‬
2

x
x

. a = 2 .‫ה‬
S ACD = 75 3 .7

c
. max(0, ) (1) .‫ ד‬0 < c < 4 .‫ ג‬. b = 0 .‫ ב‬. x ≠ −2 , x ≠ 2 .‫ א‬.8
4
y . y = 1 (2)

C2
.S= ( 2) . ΙΙΙ ( 1 ).‫ה‬
16

167
 ‫מבחן בגרות מספר ‪34‬‬
‫חורף תש"ף‪2020 ,‬‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫המרחק בין עיר א' ובין עיר ב' הוא ‪ 96‬ק"מ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מכונית ומשאית יצאו באותו הזמן מעיר א' ונסעו לכיוון עיר ב'‪.‬‬
‫בתחילה נסעה המכונית במהירות קבועה של ‪ V1‬קמ"ש‪.‬‬
‫לאחר שעברה ‪ 15‬ק"מ מן הדרך‪ ,‬היא עצרה בצד הדרך למשך חצי שעה‪,‬‬
‫לצורך תיקון תקלה‪.‬‬
‫לאחר שתוקנה התקלה‪ ,‬המשיכה המכונית בדרכה במהירות קבועה של ‪90‬‬
‫קמ"ש‪.‬‬
‫המשאית נסעה כל הדרך במהירות קבועה של ‪ V2‬קמ"ש‪.‬‬
‫היא חלפה על פני המכונית ‪ 3‬דקות לאחר שהמכונית עצרה בצד הדרך‪.‬‬
‫המכונית והמשאית הגיעו לעיר ב' באותו הזמן‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪ V1‬ואת ‪. V2‬‬
‫ב‪ .‬כמה זמן אחרי שהמכונית והמשאית יצאו לדרך היה המרחק ביניהן ‪3‬‬
‫ק"מ? (מצא שניים משלושת המקרים)‪.‬‬

‫‪168‬‬
 ‫‪ a n‬היא סדרה חשבונית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫‪ k‬ו‪ p -‬הם מספרים טבעיים ‪. k  p‬‬
‫נתון‪. a p  k , a k  p :‬‬

‫א‪ )1( .‬הוכח שהפרש הסדרה ‪ a n‬הוא ‪. 1‬‬

‫(‪ )2‬הבע את ‪ a 1‬באמצעות ‪ k‬ו‪. p -‬‬
‫הסדרה ‪ c n‬מוגדרת כך‪. c n  a n  n :‬‬
‫נתון כי סכום ‪ 6‬האיברים הראשונים בסדרה ‪ c n‬הוא ‪. 0‬‬
‫ב‪ )1( .‬מצא את ‪. a 1‬‬
‫(‪ )2‬מה הם ערכי ‪ k‬ו‪ ? p -‬מצא את כל האפשרויות‪.‬‬

‫ג‪ .‬חשב את הסכום ‪ .  c1  c 2    c3  c 4   ...  c99  c100 ‬נמק‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫בקופסה יש ‪ 12‬כדורים‪ .‬רובם כחולים והשאר אדומים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫הוציאו באקראי כדור מן הקופסה‪ ,‬החזירו אותו לקופסה‪ ,‬ושוב הוציאו‬
‫באקראי כדור והחזירו אותו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ההסתברות ששני הכדורים שהוציאו היו בצבעים שונים היא ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫א‪ .‬מצא כמה כדורים כחולים יש בקופסה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוסיפו לקופסה כדורים צהובים‪.‬‬
‫לאחר ההוספה הוציאו באקראי כדור‪ ,‬החזירו אותו‪,‬‬
‫ושוב הוציאו באקראי כדור והחזירו אותו‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ההסתברות שהוציאו שני כדורים בצבעים שונים נשארה ‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫כמה כדורים צהובים הוסיפו לקופסה?‬
‫העבירו את כל הכדורים הצהובים לכלי אחר והשאירו בקופסה רק את‬
‫הכדורים הכחולים והאדומים‪.‬‬
‫ג‪ .‬הוציאו באקראי מן הקופסה כדור אחרי כדור שוב ושוב (ללא החזרה)‪ ,‬עד‬
‫שהוציאו כדור אדום‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מהי ההסתברות שמספר ההוצאות היה גדול מ‪? -‬‬

‫‪169‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין ה שאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫‪ AD‬ו‪ CE -‬הם חוצי זווית במשולש ‪, ABC‬‬ ‫‪.4‬‬

‫ונקודת החיתוך שלהם היא ‪. F‬‬
‫נתון‪. ABC  60 :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי אפשר לחסום את המרובע ‪ BDFE‬במעגל‪.‬‬
‫נתון‪ FB :‬הוא קוטר במעגל החוסם את המרובע ‪. BDFE‬‬
‫ב‪ .‬הוכח שהמשולש ‪ ABC‬הוא משולש שווה צלעות‪.‬‬
‫המשך הקטע ‪ BF‬חותך את הצלע ‪ AC‬בנקודה ‪. G‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי הקטע ‪ FG‬שווה באורכו לרדיוס המעגל החוסם את‬
‫המרובע ‪. BDFE‬‬
‫בנקודה ‪ F‬מעבירים משיק למעגל החוסם את המרובע ‪. BDFE‬‬
‫המשיק חותך את הצלעות ‪ BA‬ו‪ BC -‬בנקודות ‪ K‬ו‪ L -‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪KL‬‬
‫‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מצא את היחס‬
‫‪AC‬‬

‫במשולש ‪ ABC‬הנקודות ‪ D‬ו‪ F -‬נמצאות על הצלעות ‪ BA‬ו‪BC -‬‬ ‫‪.5‬‬

‫בהתאמה כך ש‪. DF AC -‬‬
‫הנקודות ‪ G‬ו‪ N -‬נמצאות על הצלע ‪ AC‬כך שהמרובע ‪ DFNG‬הוא‬
‫טרפז שווה שוקיים‪ ,‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫נסמן‪. FNC   , BAC   :‬‬
‫נתון‪. FCN  2 , FC  4 , AD  7 :‬‬
‫‪FN‬‬ ‫‪AD‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫א‪ )1( .‬הראה כי‪:‬‬
‫‪sin  sin ‬‬
‫(‪ )2‬חשב את ‪. ‬‬
‫נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ BDF‬הוא ‪. 56‬‬
‫ב‪ .‬מצא את אורך הקטע ‪. DF‬‬
‫ג‪ .‬מהו היחס בין רדיוס המעגל החוסם‬
‫את המשולש ‪ FCN‬ובין רדיוס המעגל‬
‫החוסם את המשולש ‪ ? DAG‬נמק‪.‬‬

‫‪170‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫‪6‬‬
‫‪ f  x  ‬בתחום ‪. 0  x  2‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪2cos x  5cos x  3‬‬
‫‪2‬‬

‫ענה על הסעיפים א ‪ -‬ג בעבור התחום הנתון‪.‬‬

‫א‪ ) 1 ( .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה ‪. f  x ‬‬
‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה ‪ , f  x ‬וקבע את סוגן‪.‬‬
‫(‪ )3‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה ‪. f  x ‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ , h  x   f  x   2‬שתחום ההגדרה שלה זהה לתחום‬

‫ההגדרה של הפונקציה ‪. f  x ‬‬
‫ב‪ )1( .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה ‪. h  x ‬‬
‫(‪ k )2‬הוא פרמטר‪ .‬מצא את כל הערכים של ‪ k‬שבעבורם הישר ‪y  k‬‬
‫חותך את גרף הפונקציה ‪ h  x ‬בארבע נקודות שונות‪.‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ , g  x   f  x   2‬שתחום ההגדרה שלה זהה לתחום‬

‫ההגדרה של הפונקציה ‪. f  x ‬‬
‫ג‪ .‬האם לכל ‪ x‬בתחום ההגדרה ‪ ? h  x   g  x ‬נמק‪.‬‬

‫‪171‬‬
 ‫‪1‬‬ ‫‪3x‬‬
‫‪.x  ‬‬ ‫‪ f (x)  2‬שתחום הגדרתה הוא‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4x  1‬‬
‫א‪ )1( .‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪( f (x‬אם יש כאלה)‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצא את תחומי החיוביות והשליליות של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪3x‬‬
‫‪. g(x) ‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬
‫‪4x 2  1‬‬
‫ב‪ )1( .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? g(x‬‬
‫(‪ )2‬מה הן משוואות האסימפטוטות של הפונקציה )‪ g(x‬המאונכות‬
‫לצירים?‬
‫נתון כי לפונקציה )‪ g(x‬יש בדיוק נקודת פיתול אחת‪ .‬שיעור ה‪ x -‬של‬
‫נקודה זו קטן מאפס‪.‬‬
‫ג‪ )1( .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )2‬סרטט סקיצה של גרף הנגזרת‪. g '(x) ,‬‬
‫‪3x‬‬
‫‪? h(x) ‬‬ ‫ד‪ .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה‬
‫‪4x 2  1‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪. f  x    x 2  1‬‬ ‫‪.8‬‬

‫‪ t‬הוא פרמטר‪ .‬נתון‪. 0  t  1 :‬‬
‫בנקודה שבה ‪ x  t‬העבירו משיק לגרף הפונקציה ‪ ( f  x ‬ראה ציור)‪.‬‬
‫א‪ .‬הראה כי משוואת המשיק היא ‪. y  2tx  t 2  1‬‬
‫נסמן ב‪ S -‬את השטח המקווקו בציור (השטח המוגבל‬
‫על ידי גרף הפונקציה ‪ , f  x ‬על ידי המשיק ועל ידי הצירים)‬
‫ב‪ .‬מצא בעבור איזה ערך של ‪ t‬השטח ‪ S‬הוא מינימלי‪.‬‬
‫תוכל להשאיר שורש בתשובתך‪.‬‬
‫נסמן ב‪ A -‬את השטח המנוקד‬
‫(השטח ברביע הראשון המוגבל‬
‫על ידי גרף הפונקציה ‪ f  x ‬ועל ידי הצירים)‪.‬‬
‫ג‪ .‬קבע בעבור כל אחת משתי הטענות שלפניך ( ‪) ii-i‬‬
‫אם היא נכונה או לא נכונה‪ .‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫הוא מקסימלי‪.‬‬ ‫‪ (i‬קיים ערך של ‪ t‬שבעבורו‬
‫‪S‬‬

‫‪172‬‬
 ‫‪A‬‬
‫הוא מינימלי‪.‬‬ ‫‪ (ii‬קיים ערך של ‪ t‬שבעבורו‬
‫‪S‬‬
‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 34‬חורף תש" ף ‪: 2020 ,‬‬
‫‪ . 1‬א‪ V1  75 .‬קמ"ש‪ V2  60 ,‬קמ"ש ‪ .‬ב‪ 12 .‬דק' או ‪ 18‬דק' או ‪ 90‬דק'‪.‬‬
‫‪ . 2‬א‪ )1( .‬הוכחה‪ . a1  p  k  1 )2( .‬ב‪ p  6, k  1 )2( . a1  6 )1( .‬או ‪p  5, k  2‬‬

‫או ‪ . p  4, k  3‬ג‪. 200 .‬‬

‫‪14‬‬
‫ב‪ . 30 .‬ג‪.‬‬ ‫א‪8 .‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪55‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ . 4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ .‬הוכחה‪ .‬ד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ . 5‬א‪ )1( .‬הוכחה‪   28.995 )2( .‬ב‪ . DF  16.51 .‬ג‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪2 2‬‬ ‫‪4 4‬‬
‫‪ (0, 1) )2( . 0  x ‬מקסימום‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ x  2‬‬ ‫‪ .6‬א‪)1( .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫) ‪ ( ,‬מינימום‪ (2 , 1) ,‬מקסימום‪)3( .‬‬
‫‪2‬‬

‫(‪ 3.5  k )2‬או ‪ . 0  k  1‬ג‪ .‬לא‪.‬‬ ‫ב‪)1( .‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.x ‬‬ ‫‪   x ‬או‬ ‫‪ x ‬או‬ ‫‪ . 7‬א‪ )1( .‬עלייה‪ :‬אין ‪ ,‬ירידה‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.x ‬‬ ‫‪ 0  x ‬או‬ ‫‪ x ‬או ‪ ,   x  0‬שליליות‪:‬‬ ‫(‪ )2‬חיוביות‪:‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫(‪. y  0 , x   , x  )2‬‬ ‫‪ x ‬או ‪.   x  0‬‬ ‫ב‪)1( .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪173‬‬
 ‫(‪)2‬‬ ‫ג‪)1( .‬‬

‫‪1‬‬
‫‪x‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪2‬‬

‫‪1‬‬
‫‪  ii ‬הטענה לא נכונה‪.‬‬ ‫ג‪ (i) .‬הטענה נכונה‪.‬‬ ‫‪t‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ . 8‬א‪ .‬הוכחה‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪174‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪35‬‬
‫קיץ תש" ף‪ ,2020 ,‬מועד א‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 3 - 1‬‬

‫רויטל מתאמנת ברכיבה על אופניים‪ ,‬וזיוה מתאמנת‬ ‫‪.1‬‬

‫בהליכה ובריצה‪ .‬שתיהן יצאו באותו הזמן מן הנקודה ‪A‬‬
‫לכיוון הנקודה ‪ . B‬רויטל רכבה במהירות קבועה‪ ,‬וזיוה‬
‫הלכה במהירות קבועה‪ .‬רויטל הגיעה לנקודה ‪ B‬כאשר זיוה‬
‫הגיעה לנקודה ‪ , C‬הנמצאת בין הנקודה ‪ A‬לנקודה ‪B‬‬
‫‪AC 3‬‬
‫‪.‬‬ ‫כך ש ‪ -‬‬
‫‪AB 8‬‬
‫א ‪ .‬מ הו היחס בין מהירות‬
‫ההליכה של זיוה למהירות‬
‫הרכיבה של רויטל? נמק‪.‬‬
‫מייד לאחר מכן המשיכה זיוה ללכת מהנקודה ‪ C‬לכיוון‬
‫הנקודה ‪ B‬במהירות ההתחלתית שלה‪ ,‬ואילו רויטל חזרה‬
‫ברכיבה מהנקודה ‪ B‬לכיוון הנקודה ‪ A‬במהירות שגבוהה ב ‪3 -‬‬
‫קמ"ש ממהירותה ההתחלתית‪ .‬רויטל וזיוה נפגשו בנקודה ‪D‬‬
‫‪CD 6‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הנמצאת בין הנקודה ‪ C‬לנקודה ‪( B‬ראה איור)‪ .‬נתון‪:‬‬
‫‪DB 19‬‬

‫ב ‪ .‬חשב את המהירות ההתחלתית של רויטל‪ ,‬ואת המהירות‬

‫ההתחלתית של זיוה‪.‬‬
‫מייד אחרי שרויטל וזיוה נפגשו בנקודה ‪ , D‬הן יצאו לכיוון‬
‫הנקודה ‪ : A‬רויטל המשיכה לרכוב באותה המהירות שבה רכבה‬

‫‪175‬‬
 ‫לכיוון הנקודה ‪ , A‬ואילו זיוה הגבירה את מהירותה ב ‪k -‬‬
‫קמ"ש ( ‪ k‬הוא מספר חיובי)‪.‬‬
‫רויטל הגיעה אל הנקודה ‪ A‬לפני שזיוה הספיקה לעבור את‬
‫מחצית הדרך מ ‪ D -‬ל ‪. A -‬‬
‫ג ‪ .‬מהו תחום הערכים האפשריים בעבור ‪ ? k‬נמק‪.‬‬

‫‪ a n‬היא סדרה הנדסית בעלת ‪ n‬איברים שהמנה שלה היא ‪. q‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כל האיברים בסדרה ‪ a n‬הם מספרים טבעיים‪.‬‬
‫נתון‪ :‬סכום ‪ n  4‬האיברים הראשונים של הסדרה קטן פי ‪16‬‬
‫מסכום איברי הסדרה ה ח ל באיבר החמישי (כולל)‪.‬‬
‫א ‪ ) 1 ( .‬הבע את סכום איברי הסדרה ‪ a n‬ה ח ל באיבר החמישי‬
‫(כולל) באמצעות ‪ a 5‬ו ‪. q -‬‬
‫( ‪ ) 2‬מצא את מנת הסדרה‪.‬‬
‫נגדיר סדרה חדשה‪ , b k ,‬בת ‪ n  2‬איברים‪ ,‬שבה מתקיים‪:‬‬
‫‪ b k  a k  a k 1  a k  2‬לכל ‪. k  n  2‬‬

‫ב ‪ ) 1 ( .‬הוכח שהסדרה ‪ b k‬היא סדרה הנדסית‪.‬‬

‫( ‪ ) 2‬הוכח כי כל אחד מאיברי הסדרה ‪ b k‬מתחלק ב ‪ 7 -‬ללא‬
‫שארית‪.‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. c2 ‬‬ ‫‪ c1 ‬ו ‪-‬‬ ‫‪ c n‬היא סדרה הנדסית אין ‪ -‬סופית שבה‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪b2‬‬ ‫‪b1‬‬

‫סכום הסדרה ‪ c n‬שווה ל ‪. 1 -‬‬

‫‪91‬‬
‫חשב את ‪. a1‬‬

‫‪176‬‬
 ‫בכד יש ‪ 11‬כדורים הממוספרים בסדר עולה‪ ,‬מ ‪ 1 -‬עד ‪. 11‬‬ ‫‪.3‬‬
‫מוציאים באקראי כדור מן הכד ורושמים את המספר שעל‬
‫הכדור‪.‬‬
‫אם המספר שעל הכדור הוא אי ‪ -‬זוגי‪ ,‬מחזירים אותו לכד‪ ,‬ואם‬
‫הוא זוגי‪ ,‬לא מחזירים אותו‪.‬‬
‫לאחר מכן שוב מוציאים באקראי כדור מן הכד ורושמים את‬
‫המספר שעליו‪.‬‬
‫א ‪ .‬מהי ההסתברות שנרשמו שנ י מספרים שמכפלתם זוגית?‬
‫ב ‪ .‬ידוע שהמכפלה ש ל שני המספרים שנרשמו היא זוגית‪.‬‬
‫מצא את ההסתברות שהמספר שעל הכדור הראשון‬
‫שהוציאו הוא אי ‪ -‬זוגי ‪.‬‬
‫בכד אחר יש מספר זוגי של כדורים הממוספרים בסדר עולה‬
‫( ‪.).. 3 , 2 , 1‬‬
‫מוציאים באקראי כדור מן הכד ורושמים את המספר שעל‬
‫הכדור‪ ,‬מחזירים אותו לכד‪ ,‬ולאחר מכן שוב מוציאים באקראי‬
‫כדור מן הכד ורושמים את המספר שעליו‪.‬‬
‫ג ‪ ) 1 ( .‬מצא את ההסתברות שמכפלת שני המספרים שנרשמו‬
‫היא זוגית‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬מוציאים מן הכד ‪ k‬כדורים‪ .‬בכל פעם שמוציאים כדור‪,‬‬
‫רושמים את המ ס פר שעליו ומחזירים אותו לכד‪ .‬הבע‬
‫באמצעות ‪ k‬את ההסתברות שמכפלת כל המספרים‬
‫שנרשמו היא זוגית‪.‬‬

‫‪177‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין השאלות ‪. 5 - 4‬‬

‫נתונים ש ני מעגלים‪ ,‬המשיקים זה‬ ‫‪.4‬‬

‫לזה מבחוץ בנקודה ‪. T‬‬
‫דרך הנקודה ‪ T‬העבירו משיק‬
‫המשותף לשני המעגלים‪.‬‬
‫מן הנקודה ‪ M‬שעל המשיק העבירו‬
‫שני ישרים החותכים את המעגלים‬
‫בנקודות ‪ , C , B , A‬ו ‪ , D -‬כמתואר‬
‫בציור‪.‬‬
‫א ‪ ) 1 ( .‬הוכח‪. MA  MB  MC  MD :‬‬
‫( ‪ ) 2‬הוכח כי המרובע ‪ ABDC‬הוא‬
‫בר חסימה ב מעגל‪.‬‬
‫נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ MAC‬שווה‬
‫לשטח המרובע ‪. ABDC‬‬

‫ב ‪ .‬מצא את היחס ‪. BD‬‬

‫‪AC‬‬

‫נתון‪ :‬אלכסוני המרובע ‪ ABDC‬מאונכים זה לזה‪ AD ,‬הוא קוטר‬

‫במעגל החוסם את המרובע ‪. ABDC‬‬
‫ג ‪ .‬הוכח כי המשולש ‪ ABC‬הוא משולש שווה שוקיים‪.‬‬

‫‪178‬‬
‫‪ ABC‬הוא משולש שווה שוקיים שבו ‪( AB  AC  a‬ראה ציור)‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ BD‬הוא תיכון במשולש ‪ . ABC‬נתו ן‪. BD  a :‬‬

‫הנקודה ‪ M‬היא מפגש‬
‫התיכונים במשולש ‪. ABC‬‬
‫א ‪ .‬הבע את ‪ BC‬באמצעות ‪. a‬‬
‫ב ‪ .‬חשב את זוויות המשולש‬
‫‪. BMC‬‬
‫ג ‪ .‬נתון‪. AM  6 :‬‬
‫חשב את שטח המשולש ‪. ABC‬‬

‫‪179‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬
‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫)‪(x  1)(x  a‬‬

‫‪ a  2 . f (x) ‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x2‬‬
‫ענה על סעיף א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬אם צריך‪.‬‬
‫א ‪ ) 1 ( .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? f (x‬‬
‫( ‪ ) 2‬מה הם שיעור י נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫עם הצירים?‬
‫( ‪ ) 3‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה )‪f (x‬‬
‫המאונכות לצירים‪.‬‬
‫נתון‪. f (a  2)  f (2  a) :‬‬
‫ב ‪ .‬מצא את ‪. a‬‬
‫הצב ‪ a  5‬וענה על הסעיפים ג ‪ -‬ד‪.‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫ג ‪ ) 1 ( .‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‬
‫(אם יש כאלה)‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x  2‬‬

‫‪180‬‬
 ‫לפניך חלק מן הגרף של הפונקציה המחזורית )‪. f (x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫גרף הפונקציה )‪ f (x‬עובר בראשית הצירים‪ ,‬וחותך את ציר ה ‪x -‬‬
‫גם בנקודות שבהן ‪ x  x 0‬ו ‪ , x  x1 -‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫אחת המשוואות שלפניך )‪ (IV  I‬מתארת את הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪ a  0‬הוא פרמטר‪.‬‬
‫‪y  a 2 sin x . I‬‬
‫‪y  a sin 2x . II‬‬
‫‪y  a 2 cos x . III‬‬
‫‪y  a cos 2x . IV‬‬
‫א ‪ ) 1 ( .‬קבע איזו מן המשוואות‬
‫‪ IV  I‬היא משוואת‬
‫הפונקציה )‪ . f (x‬נמק‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬קב ע מהו תחום הערכים האפשריים עבור‬
‫הפרמטר ‪ . a‬נמק‪.‬‬
‫( ‪ ) 3‬מה הם הערכים של ‪ x 0‬ושל ‪? x1‬‬
‫ב ‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה‬
‫)‪ f (x‬ועל ידי ציר ה ‪ x -‬בתחום ‪. x 0  x  x1‬‬
‫‪t‬‬
‫נסמן‪ . S(t)   f (x)dx :‬נתון‪. x 0  t  x1 :‬‬
‫‪x0‬‬

‫ג ‪ .‬לפניך ארבעה גרפים )‪ . (IV  I‬איזה מן הגרפים ‪ IV  I‬מתאר‬

‫את הפונקציה )‪ ? S(t‬נמק‪.‬‬

‫‪181‬‬
 ‫‪x 4  2x 3  21x 2  22x  40‬‬
‫‪. f (x) ‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x2‬‬
‫א ‪ ) 1 ( .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? f (x‬‬
‫( ‪ ) 2‬האם לפונקציה )‪ f (x‬יש אסימפטוטה אנכית? נמק‪.‬‬
‫נתונה הפונקציה ‪. g(x)  x 3  21x  20‬‬
‫ב ‪ ) 1 ( .‬עבור אילו ערכים של ‪ ? f (x)  g(x) x‬נמק‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬

‫נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f (x‬עם ציר ה ‪ x -‬הן ( ‪, ) 4,0‬‬

‫( ‪ ) 1,0‬ו ‪.) - 5,0 ( -‬‬
‫ג ‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫‪t‬‬

‫‪ f (x)dx‬‬ ‫הביטוי‬ ‫‪t‬‬ ‫ד ‪ t  0 .‬הוא פרמטר‪ .‬עבור איזה ערך של‬
‫‪0‬‬

‫מקבל ערך מינימלי? נמק‪.‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ -35‬קיץ תש"ף ‪ ,2020 ,‬מועד א‬

‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬זיוה‪ 6 :‬קמ"ש‪ ,‬רויטל‪ 16 :‬קמ"ש‪ .‬ג‪. 0  k  3.5 .‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫‪8‬‬

‫‪ .2‬א‪)1( .‬‬

‫(‪ )2‬הוכחה‪ .‬ג‪. a1  26 .‬‬ ‫(‪ . q  2 )2‬ב‪ )1( .‬הוכחה‪. q  2 ,‬‬

‫‪k‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪ .‬ב‪ . .‬ג‪. 1    )2( . 1     )1( .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪85‬‬
‫‪ .3‬א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪121‬‬

‫‪ .4‬א‪ )1( .‬הוכחה‪ )2( .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . 2 .‬ג‪ .‬הוכחה‪.‬‬

‫‪182‬‬
 . 23.28 , 23.28 , 133.44 .‫ ב‬. 1.5  a  1.2247a .‫ א‬.5
81 15
. 62.74  .‫ג‬
5

. y  1 , y  1 )3( . (a, 0) , (1, 0) )2( . x  1 , a  x )1( .‫ א‬.6

. ‫ אין‬:‫ ירידה‬, x  1 , 5  x :‫) עלייה‬1( .‫ ג‬. a  5 .‫ב‬

)2(

.‫ד‬


. x1   , x 0  )3( . a0 )2( . y  a sin 2x ,II ‫) משוואה‬1( .‫ א‬.7
2
.I ‫ גרף‬.‫ ג‬. a .‫ב‬

,‫מינימום‬ ( 7, 17.04) )2( . x  2 )1( .‫ ב‬.‫) לא‬2( . x  2 )1( .‫ א‬.8

.‫( מקסימום‬ 7,57.04)

.‫ג‬

. t  4 .‫ד‬

183
 ‫מבחן בגרות מספר ‪36‬‬
‫קיץ תש"ף‪ ,2020 ,‬מועד ב‬

‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪.3-1‬‬

‫טל ואלון הם ספורטאים המשתתפים בתחרות טריאתלון‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫התחרות מורכבת משלושה מקצים רצופים‪ :‬המקצה הראשון הוא‬
‫שחייה‪ ,‬המקצה השני הוא רכיבה על אופניים ואורכו ‪ 180‬קילומטרים‪,‬‬
‫והמקצה השלישי הוא ריצה ואורכו ‪ 42‬קילומטרים‪.‬‬
‫בפתרון השאלה‪ ,‬הנח שמהירות השחייה‪ ,‬מהירות הרכיבה ומהירות‬
‫הריצה של כל אחד מן הספורטאים‪ ,‬טל ואלון‪ ,‬הן קבועות לאורך כל‬
‫אחד מן המקצים‪.‬‬

‫נתון‪ :‬טל התחיל את מקצה הריצה בשעה ‪ 13:30‬ואלון התחיל את‬

‫מקצה הריצה בשעה ‪ .15:00‬טל הגיע לקו הסיום של הטריאתלון חצי‬
‫שעה לפני אלון‪ .‬מהירות הריצה של אלון גדולה ב‪ 1-‬קמ"ש ממהירות‬
‫הריצה של טל‪.‬‬
‫א‪ .‬באיזו שעה סיים אלון את מקצה הריצה?‬
‫באותו היום התחיל אלון את מקצה השחייה בשעה ‪ 6:00‬וסיים אותו‬
‫לפני השעה ‪.10:00‬‬
‫ב‪ .‬לפניך שני היגדים ‪ . II  I‬קבע בנוגע לכל אחד מהם אם הוא‬
‫אפשרי או אינו אפשרי‪.‬‬
‫‪ . I‬מהירות הרכיבה על אופניים של אלון היא ‪ 18‬קמ"ש‪.‬‬
‫‪ . II‬מהירות הרכיבה על אופניים של אלון היא ‪ 25‬קמ"ש‪.‬‬

‫‪184‬‬
 ‫בסדרה ‪ a n‬נתון כי לכל ‪ n‬טבעי‪ ,‬סכום ‪ n‬האיברים הראשונים של‬ ‫‪.2‬‬
‫הסדרה הוא ‪. Sn  2  3n  2‬‬
‫א‪ )1( .‬מצא את ‪ a 1‬ואת האיבר הכללי של הסדרה ‪ a n‬בעבור ‪. n  1‬‬
‫(‪ )2‬הראה כי ‪ a n‬היא סדרה הנדסית‪ ,‬ומצא את המנה שלה‪.‬‬

‫נתונה הסדרה ‪. c n  Sn 1  Sn‬‬

‫ב‪ )1( .‬הראה כי הסדרה ‪ c n‬היא סדרה הנדסית‪.‬‬
‫(‪ )2‬הראה כי לכל ‪ k‬טבעי הסכום של ‪ k‬האיברים הראשונים‬
‫בסדרה ‪ c n‬גדול פי ‪ 3‬מן הסכום של ‪ k‬האיברים הראשונים‬
‫בסדרה ‪. a n‬‬

‫יעדי הטיסות של חברת תעופה מסוימת הם היבשות‪ :‬אירופה‪,‬‬ ‫‪.3‬‬

‫אמריקה ואסיה בלבד (אין טיסות ללא נוסעים)‪ .‬נתון כי מבין הנוסעים‬
‫‪3‬‬
‫ממספר הנוסעים לאירופה‪.‬‬ ‫בחברה‪ ,‬מספר הנוסעים לאמריקה הוא‬
‫‪5‬‬
‫בוחרים באקראי נוסע מבין הנוסעים בחברה‪ .‬נסמן ב‪ P -‬את‬
‫ההסתברות שנוסע זה טס לאירופה‪.‬‬
‫בוחרים באקראי ‪ 2‬נוסעים מבין הנוסעים בחברה‪ .‬נתון כי ההסתברות‬
‫ש‪ 2-‬הנוסעים שנבחרו אינם טסים לאותה היבשת היא ‪.0.62‬‬
‫נתון‪. P  0.4 :‬‬
‫א‪ .‬מצא את ‪. P‬‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי ‪ 5‬נוסעים מבין הנוסעים בחברה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות ‪ 2‬מן הנוסעים שנבחרו טסים‬
‫לאמריקה וגם לפחות ‪ 2‬מהם אינם טסים לאמריקה?‬
‫ג‪ .‬באוטובוס לנמל התעופה היו ‪ 50‬נוסעים שטסים בחברה זו‪.‬‬
‫התפלגות יעדי הטיסה של הנוסעים באוטובוס זהה להתפלגות‬
‫יעדי הטיסה של כל הנוסעים בחברת התעופה‪ .‬בחרו באקראי ‪2‬‬
‫נוסעים מן האוטובוס זה אחר זה (ללא החזרה)‪ ,‬והתברר‬
‫ששניהם טסים לאותה היבשת‪ .‬מהי ההסתברות ש‪ 2-‬הנוסעים‬
‫שנבחרו טסים לאמריקה?‬

‫‪185‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬
‫ענה על אחת מבין השאלות ‪.5-4‬‬

‫‪ AB‬הוא מיתר במעגל שמרכזו ‪ . O‬הרדיוס‬ ‫‪.4‬‬

‫‪ OC‬מקביל למיתר ‪ , AB‬כמתואר בציור‪.‬‬
‫‪ BD‬הוא קוטר במעגל‪.‬‬
‫הנקודה ‪ E‬היא מפגש הישרים ‪ AB‬ו‪DC -‬‬
‫(ראה ציור)‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. AED  CDO :‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי ‪ CO‬חוצה את הזווית ‪. DCA‬‬
‫‪EB‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫‪BA‬‬

‫ג‪ .‬הוכח כי המשולש ‪ ABO‬הוא שווה צלעות‪.‬‬

‫ד‪ .‬נתון‪ :‬שטח הטרפז ‪ COBE‬הוא ‪.9‬‬
‫מצא את סכום שטחי המשולשים ‪ COD‬ו‪.) SCOD  SABO ( ABO -‬‬

‫‪ ABC‬הוא משולש שווה שוקיים ( ‪ ) AB  AC‬ששניים מקודקודיו‪A ,‬‬ ‫‪.5‬‬

‫ו‪ , B -‬נמצאים על מעגל שרדיוסו ‪ , r‬כמתואר בציור‪ .‬המעגל חותך את‬
‫הצלעות ‪ AC‬ו‪ BC -‬בנקודות ‪ E‬ו‪ K -‬בהתאמה‪.‬‬
‫נסמן‪. KAC   , BAK   :‬‬
‫א‪ )1( .‬הראה כי רדיוס המעגל‬
‫החוסם את המשולש ‪AKC‬‬
‫שווה ל‪. r -‬‬
‫‪sin  BK‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫(‪)2‬הוכח‪:‬‬
‫‪sin  KC‬‬

‫ידוע‪, ABK   :‬נתון‪.     120 :‬‬

‫ב‪ .‬הראה כי ‪ ‬היא זווית קהה‪.‬‬

‫נתון‪. BK  55 , AK  28 :‬‬

‫ג‪ .‬חשב את ‪ ‬ואת אורך הקטע ‪. BC‬‬

‫‪186‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ‪ ,‬של פונקציות שורש ושל פונקציות‬
‫טריגונומטריות‬

‫ענה על שתיים מבין השאלות ‪. 8 - 6‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪ f (x)  (x  3)4 (2  x‬המוגדרת לכל ‪. x‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א ‪ ) 1 ( .‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה‬
‫)‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫( ‪ ) 2‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫(‪ )3‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f (x‬‬

‫‪1‬‬
‫‪. g(x) ‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬
‫)‪f (x  3‬‬

‫ב ‪ ) 1 ( .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? g(x‬‬

‫( ‪ ) 2‬האם הפונקציה )‪ g(x‬חותכת את הצירים‪ ,‬ואם כן‪,‬‬
‫באילו נקודות? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫( ‪ ) 3‬מה הם ת חומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪? g(x‬‬
‫( ‪ ) 4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬

‫ג ‪ ) 1 ( .‬הראה כי ‪ f (x)  48‬לכל ‪. 1  x  1‬‬

‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.  g(x)dx ‬‬ ‫( ‪ ) 2‬הסבר מדוע‬
‫‪2‬‬
‫‪24‬‬

‫‪187‬‬
 ‫‪x2  a‬‬
‫‪ a  0 . f (x) ‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬
‫‪x2‬‬
‫ענה על סעיף א‪ .‬אם צריך‪ ,‬הבע את תשובותיך באמצעות ‪, a‬‬
‫והבחן בין ‪ a  0‬ובין ‪. a  0‬‬
‫א ‪ ) 1 ( .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f (x‬‬
‫( ‪ ) 2‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫עם הצירים (אם יש כאלה)‪.‬‬
‫( ‪ ) 3‬הראה שהפונקציה )‪ f (x‬היא פונקציה זוגית‪.‬‬
‫( ‪ ) 4‬מצא את משווא ו ת האסימפטוטות של הפונקציה‬
‫)‪ f (x‬המאונכות לצירים (אם יש כאלה)‪.‬‬
‫( ‪ ) 5‬מצא את תחומי העלי י ה והירידה של הפונקציה‬
‫)‪. f (x‬‬

‫ב ‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ f (x‬בעבור ‪ a  0‬וסקיצה‬

‫של גרף הפונקציה )‪ f (x‬בעבור ‪. a  0‬‬
‫בעבור כל גרף שסרטטת כתוב את התחום המתאים של‬
‫הפרמטר ‪. a‬‬
‫ג ‪ .‬מצא בעבור אילו ערכים של הפרמטר ‪ a‬גרף הפונקציה )‪f (x‬‬
‫חותך את הישר ‪ y  1‬או משיק לו‪.‬‬

‫חסום במעגל‪.‬‬ ‫המשולש‬

‫‪ABC‬‬ ‫‪.8‬‬
‫נתון‪. AC  2 , AB  1 :‬‬
‫נסמן‪. BAC  x :‬‬
‫שווה‬ ‫‪ABC‬‬ ‫א ‪ ) 1 ( .‬הראה כי רדיוס המעגל החוסם את המשולש‬
‫‪5  4 cos x‬‬
‫‪.‬‬ ‫ל‪-‬‬
‫‪2sin x‬‬

‫( ‪ ) 2‬מצא את הערך של ‪ x‬שבעבורו רדיוס המעגל החוסם את‬

‫המשולש ‪ ABC‬הוא מינימלי‪.‬‬
‫ב ‪ .‬מצא את קוטר המעגל בעבור ערך ה ‪ x -‬שמצאת בסעיף א( ‪.) 2‬‬

‫‪188‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 36‬קיץ תש"ף‪ ,2020 ,‬מועד ב‬
‫‪ .1‬א‪ .21:00 .‬ב‪ )I( .‬אינו אפשרי‪ )II( .‬אפשרי‪.‬‬

‫‪4‬‬
‫‪ .2‬א‪ )2( . a1  4 , a n   3n  4  3n 1 )1( .‬הוכחה‪. q  3 ,‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Cn 1‬‬
‫‪ )2( .‬הוכחה‪.‬‬ ‫ב‪ )1( .‬הוכחה‪ 3 ,‬‬
‫‪Cn‬‬
‫‪7‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ .3‬א‪ . p  0.5 .‬ב‪ .0.441 .‬ג‪.‬‬
‫‪30‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ .‬הוכחה‪ .‬ד‪.6.‬‬

‫‪ .5‬א‪ )1(.‬הוכחה‪ )2( .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪.‬‬

‫‪.   100.844 , BC  73.376‬‬

‫‪ .6‬א‪. (0,162) , (2, 0) , (3, 0) )1(.‬‬

‫(‪)3( . (3, 0) min , (1, 256) max )2‬‬

‫ב‪ )2( . x  0 , x  5 )1(.‬לא חותכת‪.‬‬

‫(‪ )3‬תחומי עלייה‪ , x  0 , 4  x  5 , 5  x :‬תחומי ירידה‪. 0  x  4 :‬‬
‫(‪)4‬‬

‫ג‪ )1(.‬הוכחה‪ )2( .‬הוכחה‪.‬‬

‫‪ .7‬א‪. x  0 : a  0 , x   a , a  x : 0  a )1(.‬‬
‫(‪ : a  0 ( a , 0) , ( a , 0) : 0  a )2‬אין‪ )3( .‬הוכחה ‪.‬‬

‫‪189‬‬
 . y  0 , x  0 : a  0 , y  0 : 0  a )4(
x   2a , a  x  2a :‫ תחומי עלייה‬: 0  a )5(

 2a  x   a , 2a  x :‫תחומי ירידה‬
. x  0 :‫ תחומי ירידה‬, x  0 :‫ תחומי עלייה‬: a  0

: 0  a .‫ב‬

:a  0

1
.a  0 ,0  a  .‫ג‬
4

.2 .‫ב‬ . x  60 )2( .‫) הוכחה‬1(.‫ א‬.8

190
 ‫מבחן בגרות מספר ‪37‬‬
‫חורף תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד א‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫שני שליחים‪ ,‬אייל וברק‪ ,‬יצאו בשעה ‪ 8 : 00‬זה לקראת זה‬ ‫‪.1‬‬
‫כדי למסור חבילה‪ .‬אייל יצא מעיר ‪ A‬וברק יצא מעיר ‪. B‬‬
‫‪1‬‬
‫מן הדרך לכיוון עיר ‪ , B‬הוא גילה כי‬ ‫לאחר שאייל עבר‬
‫‪6‬‬
‫שכח את החבילה בעיר ‪ . A‬הוא חזר לעיר ‪ , A‬אסף את‬
‫החבילה‪ ,‬ומייד יצא שוב לכיוון עיר ‪ . B‬אייל נסע כל הזמן‬
‫במהירות קבועה‪.‬‬
‫ברק נסע גם הוא במהירות קבועה‪ ,‬הגבוהה ב‪20% -‬‬
‫ממהירות הנסיעה של אייל‪.‬‬
‫ברק ואייל נפגשו בנקודה הנמצאת ‪ 75‬ק"מ מעיר ‪. A‬‬
‫א‪ .‬מצא את אורך הדרך שבין שתי הערים‪.‬‬

‫אייל וברק נסעו בכבישים בין‪-‬עירוניים‪ ,‬שמהירות הנסיעה‬

‫המותרת בהם היא מ‪ 50 -‬עד ‪ 110‬קמ"ש‪ .‬גם אייל וגם ברק‬
‫נסעו במהירות מותרת‪.‬‬

‫ב‪ )1( .‬האם ייתכן שאייל וברק נפגשו בשעה ‪ ? 9 : 40‬נמק‪.‬‬

‫(‪ )2‬האם ייתכן שאייל וברק נפגשו בשעה ‪ ? 10 : 00‬נמק‪.‬‬

‫‪191‬‬
 ‫‪ a n‬היא סדרה הנדסית אין‪-‬סופית שהמנה שלה היא ‪. q‬‬ ‫‪.2‬‬
‫נתון‪. 0  q  1 , 0  a1 :‬‬
‫‪ bn‬היא סדרה הנדסית אין‪-‬סופית עולה שהמנה שלה היא ‪. r‬‬
‫נתון‪. b1 = a 6 :‬‬

‫‪a n+5‬‬
‫= ‪. cn‬‬ ‫הסדרה ‪ c n‬מוגדרת כך ‪:‬‬
‫‪bn‬‬

‫א‪ .‬הסבר מדוע כל איברי הסדרות ‪ bn , a n‬ו‪ c n -‬הם‬

‫חיוביים‪.‬‬
‫היא סדרה הנדסית‪ ,‬ומצא את ‪. c1‬‬ ‫‪cn‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח כי‬
‫(‪ )1‬הסבר מדוע המנה של ‪ c n‬גדולה מ‪ 0 -‬וקטנה מ‪. 1 -‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪b2‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪= 18 ,‬‬ ‫(‪ )2‬נתון‪ :‬סכום הסדרה של ‪ c n‬הוא‬
‫‪a8‬‬ ‫‪5‬‬
‫מצא את ‪ q‬ואת ‪. r‬‬

‫‪192‬‬
‫ההסתברות שלילד שנולד במשפחת לוי יהיה שיער מתולתל‬ ‫‪.3‬‬
‫היא ‪ . x‬ההסתברות שלילד שנולד במשפחת לוי יהיו עיניים‬
‫חומות היא ‪ . 2 x‬ההסתברות שעיניו של ילד שנולד במשפחת‬
‫לוי יהיו חומות‪ ,‬אם ידוע ששערו מתולתל‪ ,‬קטנה פי ‪ 1.5‬מן‬
‫ההסתברות ששערו לא יהיה מתולתל אם ידוע שעיניו‬
‫חומות‪ .‬יונתן הוא אחד הילדים במשפחת לוי‪.‬‬
‫א‪ )1( .‬הראה שההסתברות שעיניו של יונתן הן חומות‬
‫‪1‬‬
‫ושערו מתולתל היא ‪. x‬‬
‫‪2‬‬
‫(‪ )2‬מצא את ההסתברות ששערו של יונתן הוא מתולתל‪,‬‬
‫אם ידוע שעיניו חומות‪.‬‬

‫ב‪ )1( .‬הבעת באמצעות ‪ x‬את ההסתברות ששערו של יונתן‬

‫אינו מתולתל וגם עיניו אינן חומות‪.‬‬
‫(‪ )2‬נתון‪. x = 0.2 :‬‬
‫במשפחת לוי נולדו ארבעה ילדים בדיוק‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות לשלושה מארבעת הילדים‬
‫במשפחת לוי יש שיער מתולתל ועיניים חומות?‬

‫‪193‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫הישר ‪ AD‬משיק למעגל בנקודה ‪. A‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הנקודה ‪ B‬נמצאת על המעגל כך שהקטע‬
‫‪ BD‬עובר דרך מרכז המעגל‪, O ,‬‬
‫וחותך את המעגל בנקודה נוספת‪. E ,‬‬
‫הנקודה ‪ C‬נמצאת על המעגל כך ש‪. BC AD -‬‬
‫הישרים ‪ BD‬ו‪ AC -‬חותכים זה את זה‬
‫בנקודה ‪( M‬ראה ציור)‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח‪. AB = AC :‬‬

‫נתון‪ AE :‬חוצה את הזווית ‪. MAD‬‬

‫ב‪ .‬הוכח‪. BM  AC :‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי הקטע ‪ AE‬שווה לרדיוס המעגל‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוכח כי ‪ ABCD‬הוא מעוין‪.‬‬

‫‪ ABC‬הוא משולש קהה זווית )‪. ( BAC  90‬‬ ‫‪.5‬‬

‫נתון‪ a ( AB+ AC = 4a :‬הוא פרמטר)‪,‬‬
‫‪, AB : AC = 3: 5‬‬
‫‪15 3 2‬‬
‫‪.‬‬ ‫שטח המשולש ‪ ABC‬הוא ‪a‬‬
‫‪16‬‬
‫א‪ )1( .‬חשב את גודל הזווית ‪. BAC‬‬
‫(‪ )2‬חשב את גודלי הזווית ‪ ABC‬ו‪. ACB -‬‬

‫במעגל החוסם את משולש ‪ ABC‬אפשר לחסום מחומש‬

‫משוכלל ששטחו הוא ‪. 100‬‬
‫ב‪ .‬חשב את ‪. a‬‬

‫‪194‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪ ,‬של‬
‫פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫נתונה הפונקציה ‪ , f(x) = 6 x(x 3  1)3‬המוגדרת לכל ‪. x‬‬ ‫‪.6‬‬

‫ענה על הסעיפים א‪-‬ג‪ .‬אם צריך‪ ,‬השאר בתשובותיך שתי‬
‫ספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬
‫א‪ )1( .‬מה הם שיעורי נקודות החיתוך של גרף‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬עם הצירים?‬
‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן (אם יש כאלה)‪.‬‬
‫(‪ )3‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫(‪ )4‬בעבור אלו ערכי ‪ k‬הישר ‪ y = k‬משיק לגרף‬
‫הפונקציה )‪? f(x‬‬

‫ב‪ .‬נתונה המשוואה ‪ m . 6 x(x 3  1)3  m‬הוא פרמטר‪.‬‬

‫הסתמך על גרף הפונקציה )‪ , f(x‬וקבע בעבור אילו‬
‫ערכי ‪ m‬למשוואה הנתונה יש בדיוק שני פתרונות‬
‫חיוביים שונים‪,‬‬
‫ובעבור אילו ערכי ‪ m‬יש לה פיתרון אחד שלילי ואחד‬
‫חיובי‪.‬‬
‫נמק עת תשובותיך‪.‬‬
‫ג‪ .‬היעזר בסרטוט וקבע אם קיים ‪ a  0‬שבעבורו‬
‫‪a‬‬
‫האינטגרל ‪  f(x) dx‬מקבל ערך מינימלי‪.‬‬
‫‪0‬‬

‫אם כן‪ ,‬מהו ערכו של ‪ a‬זה?‬

‫נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪195‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪ , f(x) = 2sin 2 x  1‬המוגדרת לכל ‪. x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫ענה על הסעיפים א‪-‬ג בעבור התחום ‪. π  x  π‬‬
‫א‪ )1( .‬הראה כי הפונקציה )‪ f(x‬היא פונקציה זוגית‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬עם הצירים‪.‬‬
‫(‪ )3‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬

‫)‪cos 2 x(1  sinx‬‬

‫= )‪. g(x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬
‫‪sinx  1‬‬
‫ב‪ )1( .‬מהו תחום ההגדה של הפונקציה )‪? g(x‬‬
‫(‪ )2‬בעבור אילו ערכים של ‪ ? f(x) = g(x) x‬נמק‪.‬‬
‫(‪ )3‬האם לפונקציה )‪ g(x‬יש אסימפטוטות אנכיות? נמק‪.‬‬
‫(‪ )4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫ג‪ .‬נתונה הפונקציה ‪ b ( h(x) =  f(x) + b‬הוא פרמטר)‪,‬‬
‫שתחום הגדרתה זהה לתחום ההגדרה של‬
‫הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫‪0‬‬
‫‪3π‬‬
‫‪ .‬מצא את ערכו של הפרמטר ‪. b‬‬ ‫= ‪ h(x) dx‬‬ ‫‪2‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪‬‬

‫‪196‬‬
 ‫‪4‬‬
‫= )‪, f(x‬‬ ‫בסרטוט שלפניך מתואר גרף הפונקציה‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x‬‬

‫שתחום הגדרתה הוא ‪. x > 0‬‬

‫מבין כל הנקודות שעל גרף הפונקציה‬
‫)‪ , f(x‬הנקודה ‪ A‬היא הקרובה ביותר‬
‫לראשית הצירים‪. O ,‬‬
‫א‪ )1( .‬מצא את שיעורי הנקודה ‪. A‬‬
‫(‪ )2‬האם הישר ‪ AO‬מאונך לישר המשיק לגרף‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה ‪ ? A‬נמק‪.‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪ , g(x) =  f( x‬המוגדרת בתחום ‪. x < 0‬‬

‫ענה על סעיף ב בעבור ‪. 4  x  1‬‬
‫)‪g(x‬‬ ‫ב‪ )1( .‬מבין כל הנקודות הנמצאות על גרף הפונקציה‬
‫בתחום הנתון‪ ,‬מה הם שיעורי הנקודה הקרובה ביותר‬
‫לראשית הצירים?‬
‫(‪ )2‬מצא את שיעורי הנקודה הרחוקה ביותר מראשית‬
‫הצירים‪ ,‬מבין כל הנקודות הנמצאות על גרף‬
‫הפונקציה )‪ g(x‬בתחום הנתון‪.‬‬

‫‪197‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 37‬חורף תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד א‪:‬‬

‫‪ .1‬א‪ 275 .‬ק"מ ב‪ )1( .‬לא (‪ )2‬כן ‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫=‪. r=2 , q‬‬ ‫ג‪ )1( .‬הסבר (‪)2‬‬ ‫ב‪ .‬הוכחה‪c1 = 1 ,‬‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬הוכחה‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪. 0.0037 )2( 1  2 x )1( .‬‬ ‫‪ .3‬א‪ )1( .‬הוכחה (‪)2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫ד‪ .‬הוכחה ‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הוכחה‬ ‫ב‪ .‬הוכחה‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‬

‫‪.‬‬ ‫‪ACB  21.79 ,‬‬ ‫(‪ABC = 38.21 , )2‬‬ ‫‪ .5‬א‪BAC  120 )1( .‬‬
‫ב‪. a  3.21 .‬‬
‫‪ .6‬א‪ (0.464, 2.03) )2( (1, 0) , (0, 0) )1( .‬מינימום (‪)3‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪k = 2.03‬‬ ‫או‬ ‫‪k=0‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫ב‪ .‬שני פתרונות חיוביים‪. 2.03  m  0 :‬‬
‫פתרון אחד שלילי ואחד חיובי‪. m  0 :‬‬
‫ג‪. a  1 .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫‪ .7‬א‪ )1( .‬הוכחה (‪. (0, 1) , ( π, 0) , ( π, 0) , ( π, 0) , ( π, 0) )2‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫(‪ (π, 1) )3‬מינימום‪ ( π,1) ,‬מקסימום‪ (0, 1) ,‬מינימום ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫)‪ ( π,1‬מקסימום ‪ ( π, 1) ,‬מינימום‪. .‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫ב‪ )3( x  π , π  x  π )2( x  π , π  x  π )1( .‬לא ‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫(‪)4‬‬

‫‪1‬‬
‫ג‪. b  1 .‬‬
‫‪2‬‬

‫‪ .8‬א‪ )2( A (2, 2 2) )1( .‬כן ב‪. (4, 2) )2( (2, 2 2) )1( .‬‬

‫‪198‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪38‬‬
‫חורף תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד נבצרים‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫יואב ואודי רכבו על אופניים מיישוב ‪ A‬ליישוב ‪ , B‬באותה הדרך‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫יואב יצא מיישוב ‪ , A‬וכעבור ‪ 3‬שעות הגיע ליישוב ‪. B‬‬
‫זמן מה לאחר יציאתו של יואב מיישוב ‪ , A‬יצא גם אודי‬
‫מיישוב ‪ A‬והגיע ליישוב ‪ B‬רבע שעה לפני יואב‪.‬‬
‫יואב ואודי נפגשו בדרך ליישוב ‪ B‬כעבור שעה וחצי מרגע יציאתו‬
‫של אודי מיישוב ‪. A‬‬
‫מהירות הרכיבה של יואב ומהירות הרכיבה של אודי היו קבועות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא כמה זמן עבר מרגע יציאתו של יואב מיישוב ‪ A‬ועד רגע‬
‫יציאתו של אודי מיישוב ‪( A‬מצא את שתי האפשרויות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתון‪ :‬יואב ואודי נפגשו במרחק ‪ 12‬ק"מ מיישוב ‪. B‬‬
‫מהירות הרכיבה של אודי גדולה מ‪ 20 -‬קמ"ש‪.‬‬
‫מצא מהי מהירות הרכיבה של יואב ומהי מהירות הרכיבה‬
‫של אודי‪.‬‬

‫‪199‬‬
 ‫‪a1‬‬ ‫נתונה סדרה הנדסית אין סופית יורדת‪, a 2 , a 3 , a 4 , ... :‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סכום כל איברי הסדרה בלי האיבר הראשון הוא ‪. 4‬‬
‫מחליפים את הסימנים של כל האיברים הנמצאים במקומות‬
‫הזוגיים בסדרה‪ ,‬ומתקבלת סדרה הנדסית חדשה‪:‬‬
‫‪a1‬‬ ‫‪,  a 2 , a 3 ,  a 4 , ...‬‬
‫סכום כל איברי הסדרה החדשה בלי האיבר הראשון הוא ‪. 2.4‬‬
‫‪an‬‬ ‫א‪ .‬מצא את האיבר הראשון ואת המנה של הסדרה‬
‫(הסדרה המקורית)‪.‬‬

‫מן האיברים של הסדרה הנתונה בנו סדרה שלישית‪:‬‬

‫‪a2‬‬ ‫‪a3‬‬ ‫‪a4‬‬ ‫‪a n+1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪, ... ,‬‬ ‫‪, ...‬‬
‫‪a1‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪a3‬‬ ‫‪an2‬‬

‫נסמן את הסדרה השלישית ב‪. c n -‬‬

‫ב‪ .‬הוכח כי הסדרה ‪ c n‬היא סדרה הנדסית‪ ,‬מצא את המנה שלה‬
‫ואת ‪. c1‬‬
‫‪ck+1 + ck+2 + ... + c3k‬‬ ‫ג‪ .‬נתון כי הסכום‬
‫מסכום ‪ 2 k‬האיברים הראשונים בסדרה ‪. c n‬‬ ‫‪4, 096‬‬ ‫גדול פי‬
‫מצא את ‪. k‬‬

‫‪200‬‬
 ‫בחברת תקשורת גדולה נבדקו הרגלי הצפייה של הלקוחות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫נמצא כי מספר הלקוחות שצופים בערוצי מוזיקה גדול פי‬
‫ממספר הלקוחות שאינם צופים בהם‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מן הלקוחות שצופים בערוצי ספורט‪ ,‬צופים בערוצי מוזיקה‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ 40%‬מן הלקוחות שאינם צופים בערוצי ספורט‪ ,‬צופים בערוצי‬

‫מוזיקה‪.‬‬
‫בוחרים באקראי לקוח מן הלקוחות של החברה‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שהלקוח שנבחר צופה גם בערוצי ספורט‬
‫וגם בערוצי מוזיקה?‬
‫ב‪ .‬נמצא שהלקוח שנבחר צופה בערוצי מוזיקה או בערוצי‬
‫ספורט‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהוא אינו צופה בערוצי מוזיקה?‬
‫ג‪ .‬מן הלקוחות שאינם צופים בערוצי ספורט‪,‬‬
‫בחרו באקראי ‪ 4‬לקוחות‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות ‪ 2‬מהם צופים בערוצי מוזיקה?‬

‫‪201‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫הנקודות ‪ A‬ו‪ B -‬נמצאות על מעגל שמרכזו ‪. O‬‬ ‫‪.4‬‬

‫‪A‬‬ ‫המשיקים למעגל בנקודות‬
‫ו‪ B -‬נפגשים בנקודה ‪. P‬‬
‫ההמשך של ‪ AO‬חותך את‬
‫המעגל בנקודה ‪( C‬ראה סרטוט)‪.‬‬
‫‪. PO‬‬ ‫‪BC‬‬ ‫א‪ .‬הוכח‪:‬‬

‫‪PO‬‬
‫= ‪.k‬‬ ‫נסמן‪:‬‬
‫‪BC‬‬

‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את היחס בין שטח המשולש ‪ PBC‬ובין שטח‬
‫המשולש ‪. OPC‬‬
‫ג‪ .‬נסמן ב‪ S -‬את שטח המשולש ‪. PAO‬‬
‫הבע באמצעות ‪ S‬ו‪ k -‬את שטח המרובע ‪. PACB‬‬

‫‪ ABCD‬הוא טרפז חסום במעגל )‪. (AB DC‬‬ ‫‪.5‬‬

‫)‪. (a  b‬‬ ‫‪CD = b‬‬ ‫נתון‪, AB = a :‬‬
‫‪BCD = 60‬‬

‫ו‪. b -‬‬ ‫‪a‬‬ ‫א‪ .‬הבע את אורך שוקי הטרפז‪ BC ,‬ו‪ , AD -‬באמצעות‬

‫נתון‪ , a = 6 :‬אורך האלכסון ‪ BD‬הוא ‪. 6 7‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪b‬‬ ‫ב‪ .‬חשב את‬
‫ג‪ R )1( .‬הוא רדיוס המעגל החוסם את הטרפז‪ .‬מצא את ‪. R‬‬
‫(‪ )2‬הסבר מדוע אפשר לחסום מעגל בטרפז ‪. ABCD‬‬
‫(‪ r )3‬הוא רדיוס המעגל החסום בטרפז‪ .‬מצא את ‪. r‬‬

‫‪202‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‪.‬‬

‫‪ax‬‬
‫= )‪ a  0 , f(x‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x 2  16‬‬
‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫ענה על סעיפים ב‪-‬ד בעבור ‪. a > 0‬‬

‫ב‪ .‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f(x‬המאונכות‬
‫לצירים (אם יש צורך‪ ,‬הבע באמצעות ‪.) a‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫ג‪ .‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‬
‫(אם יש כאלה)‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫ה‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ f(x‬בעבור ‪. a < 0‬‬

‫נתונה הפונקציה )‪ g(x) = f(x)  f (x‬המוגדרת בתחום שבו מוגדרות‬

‫הפונקציות )‪ f(x‬ו‪ . f (x) -‬נתון‪. a = 1 :‬‬
‫ו‪ )1( .‬מצא את תחום השליליות של הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫(‪ )2‬חשב את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, g(x‬‬
‫הישר ‪ , x = 5‬הישר ‪ x = 6‬וציר ה‪. x -‬‬

‫‪203‬‬
 ‫‪1‬‬
‫= )‪. f(x‬‬ ‫‪4‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬
‫‪cos2 x‬‬

‫‪3π‬‬ ‫‪3π‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪x‬‬ ‫ענה על הסעיפים א‪-‬ה בעבור התחום‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫א‪ )1( .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫(‪ )2‬מצא את האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f(x‬המאונכות‬
‫לציר ה‪. x -‬‬
‫ב‪ .‬הראה כי הפונקציה )‪ f(x‬היא זוגית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫הוא פרמטר‪.‬‬ ‫‪b‬‬ ‫ה‪ .‬נתונה הפונקציה ‪. g(x) =  f( x) + b‬‬
‫נתון כי גרף הפונקציה )‪ g(x‬משיק לציר ה‪. x -‬‬
‫מצא את ‪. b‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬
‫‪   x ‬את השטח המוגבל על ידי גרף‬ ‫ו‪ .‬מצא בתחום‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫הפונקציה )‪ f(x‬ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬

‫‪204‬‬
 ‫‪2‬‬
‫‪. f(x) = 1 ‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x+1‬‬
‫א‪ )1( .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪ , f(x‬ואת‬
‫האסימפטוטות של הפונקציה )‪ f(x‬המאונכות לצירים‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫(‪ )2‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‬
‫(אם יש כאלה)‪.‬‬
‫(‪ )3‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫ב‪ .‬העבירו ישר המקביל לציר ה‪. x -‬‬
‫‪A‬‬ ‫הישר חותך את גרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה‬
‫‪1‬‬
‫ואת הישר ‪ y = x‬בנקודה ‪. B‬‬
‫‪2‬‬
‫נסמן את שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪ A‬ב‪ . t -‬נתון‪. t < 1 :‬‬
‫‪AB‬‬ ‫מצא את הערך של ‪ t‬שבעבורו האורך של הקטע‬
‫הוא מינימלי‪.‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 38‬חורף תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד נבצרים‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬יואב‪ 16 :‬קמ"ש‪ ,‬אודי‪ 24 :‬קמ"ש ‪.‬‬ ‫=‪t‬‬ ‫= ‪ t‬או‬ ‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪k6‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫= ‪c1‬‬ ‫ב‪, q c = 4 .‬‬ ‫=‪q‬‬ ‫‪, a1  12‬‬ ‫‪ .2‬א‪.‬‬
‫‪48‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪328‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.‬‬ ‫ג‪ 0.5248 .‬‬ ‫=‪p‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫=‪p‬‬ ‫‪ .3‬א‪.‬‬
‫‪625‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2 k+1‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪S‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪R = 2 21‬‬ ‫ג‪)1( .‬‬ ‫‪b = 18‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪b a‬‬ ‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫(‪. r = 3 3 )3‬‬ ‫‪AB+ CD = AD+ BC = 24‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫ב‪ .‬אנכית‪. x  4 , x  4 :‬‬ ‫‪x  4‬‬ ‫‪ .6‬א‪ x  4 .‬או‬
‫אופקית‪. y =  a , y = a :‬‬

‫‪205‬‬
 ‫ג‪ .‬עליה‪ :‬אין‪ ,‬ירידה‪ x  4 :‬או ‪. x  4‬‬
‫ה‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬

‫‪22‬‬
‫‪.‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫‪x4‬‬ ‫ו (‪)1‬‬
‫‪45‬‬

‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪3π‬‬ ‫‪3π‬‬

‫‪. x‬‬ ‫‪, x‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪ .7‬א‪)1( .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪3π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪3π‬‬
‫‪. x‬‬ ‫‪, x‬‬ ‫‪, x‬‬ ‫‪, x‬‬ ‫א‪)2( .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ג‪ (π, 3) .‬מינימום ‪ (0, 3) ,‬מינימום ‪ ( π, 3) ,‬מינימום ‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הוכחה‬
‫ד‪.‬‬

‫ו‪. 4.91 .‬‬ ‫‪b = 3‬‬ ‫ה‪.‬‬

‫‪ .8‬א‪ , x  1 )1( .‬אסימפטוטות‪. y = 1 , x  1 :‬‬
‫(‪ )2‬עלייה‪ 1 < x :‬או ‪ , x  1‬ירידה‪ :‬אין ‪.‬‬
‫(‪)3‬‬

‫ב‪. t = 3 .‬‬

‫‪206‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪39‬‬
‫חורף תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד מאוחר‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫יואב ודני יצאו באותו הזמן לרכוב על אופניים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הם רכבו במסלול ישר שהחל בנקודה ‪ A‬והסתיים בנקודה ‪. B‬‬
‫לאורך המסלול רכב כל אחד מהם במהירות קבועה‪.‬‬
‫יואב הגיע לנקודה ‪ , B‬ומייד חזר באותו המסלול לנקודה ‪. A‬‬
‫כאשר היה יואב בדרכו חזרה מ‪ B -‬ל‪ A -‬והגיע לאמצע‬
‫המסלול ‪ , AB‬הגיע דני לנקודה ‪. B‬‬
‫א‪ .‬מהו היחס בין המהירות של יואב ובין המהירות של דני? נמק‪.‬‬

‫דקות לאחר שהתחילו לרכוב‪ ,‬כאשר יואב היה בדרכו חזרה‬ ‫‪40‬‬

‫מ‪ B -‬ל‪ , A -‬נפגשו יואב ודני‪.‬‬

‫ב‪ .‬הבע את אורך המסלול ‪ AB‬באמצעות המהירות של דני‪.‬‬

‫דקות לאחר שהתחילו לרכוב‪ ,‬יואב עדיין לא הגיע לנקודה ‪, B‬‬ ‫‪30‬‬

‫והמרחק של דני מן הנקודה ‪ A‬היה גדול ב‪ 5 -‬ק"מ מן המרחק של‬

‫יואב מן הנקודה ‪. B‬‬
‫ג‪ .‬מצא את אורך המסלול ‪. AB‬‬
‫ד‪ .‬כמה זמן עבר מרגע יציאתם של יואב ודני מן הנקודה ‪A‬‬
‫עד שהמרחק ביניהם היה ‪ 2‬ק"מ?‬
‫מצא שתיים מבן שלוש האפשרויות‪.‬‬

‫‪207‬‬
 ‫טבעי את הכלל‪:‬‬ ‫‪n‬‬ ‫הסדרה ‪ a n‬היא סדרה המקיימת לכל‬ ‫‪.2‬‬
‫‪. 3a n+2 + 5a n+1  2 a n = 0‬‬
‫א‪ .‬מצא את שני הערכים האפשריים למנת הסדרה ‪. a n‬‬

‫נסמן את איבריה של הסדרה המקיימת את הכלל ולא מתכנסת‬

‫ב‪. b1 , b2 , b3 ,... -‬‬
‫נסמן את איבריה של הסדרה המקיימת את הכלל ומתכנסת‬
‫ב‪. c1 , c 2 , c3 ,... -‬‬
‫‪b1c1 , b 2 c 2 , b3 c3‬‬ ‫ב‪ .‬הסבר מדוע הסדרה ‪,...‬‬
‫היא סדרה הנדסית מתכנסת‪.‬‬

‫נתון‪, b1c1  b2 c2  b3c3  ...  15 :‬‬

‫‪b1 = c1 = m‬‬

‫(רשום את שתי האפשרויות)‪.‬‬ ‫‪m‬‬ ‫ג‪ .‬מצא את‬

‫הקטן מבין שתי האפשרויות‬ ‫ענה על סעיף ד בעבור ה‪m -‬‬

‫שמצאת בסעיף ג‪.‬‬

‫‪b1  b2  b3  ...  bk  1, 705‬‬ ‫ד‪ .‬נתון‪:‬‬
‫מצא את ‪. k‬‬

‫‪208‬‬
 ‫בכד יש כדורים בשלושה צבעים בלבד‪ :‬אדום‪ ,‬צהוב‪ ,‬כחול‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬ ‫ההסתברות להוציא כדור אדום היא‬
‫‪8‬‬
‫ממספר הכדורים הכחולים‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מספר הכדורים הצהובים גדול פי‬
‫‪8‬‬ ‫‪4‬‬
‫מן הכדורים הצהובים שבכד‬ ‫מן הכדורים האדומים שבכד ו‪-‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪5‬‬
‫מחוספסים‪ ,‬וכל שאר הכדורים שבכד חלקים‪.‬‬
‫הוציאו באקראי כדור מן הכד והחזירו אותו לכד‪ .‬את הפעולה‬
‫פעמים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫הזאת (הוצאה באקראי והחזרה) עשו‬
‫מן הכדורים שהוציאו הם‬ ‫‪3‬‬ ‫א‪ .‬מהי ההסתברות שבדיוק‬
‫מחוספסים?‬

‫כדורים‪.‬‬ ‫‪32‬‬ ‫ענה על סעיף ב בעבור כד שבו‬

‫ב‪ .‬הוציאו באקראי בזה אחר זה ‪ 2‬כדורים מן הכד‬
‫(ללא החזרה)‪.‬‬
‫(‪ )1‬מהי ההסתברות ששני הכדורים שהוציאו היו בצבעים‬
‫שונים?‬
‫(‪ )2‬ידוע ששני הכדורים שהוציאו היו בצבעים שונים‪ .‬מהי‬
‫ההסתברות שהכדור הראשון שהוציאו היה בצבע אדום?‬

‫כדורים‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ענה על סעיף ג בעבור כד שבו‬

‫נתון‪. 50 < n < 100 :‬‬
‫(את שתי האפשרויות)‪.‬‬ ‫‪n‬‬ ‫ג‪ .‬מצא את‬

‫‪209‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫בציור שלפניך מתוארים שני מעגלים המשיקים זה לזה מבחוץ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מרכזי המעגלים הם הנקודות ‪ O1‬ו‪ , O2 -‬והרדיוסים שלהם הם‬
‫‪ R 1‬ו‪ R 2 -‬בהתאמה‪.‬‬
‫מן הנקודה ‪ , M‬הנמצאת מחוץ לשני המעגלים‪,‬‬
‫יוצאים שני ישרים המשיקים למעגל ‪ O1‬בנקודות ‪A‬‬

‫ו‪ , B -‬ולמעגל ‪ O2‬בנקודות ‪ D‬ו‪ , C -‬כמתואר בציור‪.‬‬

‫המשיק בנקודה המשותפת לשני המעגלים חותך את‬
‫בנקודות ‪ P‬ו‪ Q -‬בהתאמה‪.‬‬ ‫‪ MD‬ו‪MC -‬‬ ‫הישרים‬
‫הוא טרפז שווה שוקיים‪.‬‬ ‫‪ABCD‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי המרובע‬
‫ב‪ .‬הוכח כי ‪ PQ‬שווה לשוק הטרפז ‪. ABCD‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי ‪. O1QO 2 = 90‬‬

‫נתון‪. R1 = 4 , R 2 = 9 :‬‬
‫ד‪ .‬מצא את ‪. PQ‬‬

‫‪210‬‬
‫‪ABC‬‬ ‫בציור שלפניך מתואר משולש חד‪-‬זווית‬ ‫‪.5‬‬
‫החסום במעגל שהרדיוס שלו ‪. R‬‬
‫‪C‬‬ ‫המשיק למעגל בנקודה‬
‫חותך את המשך הקטע ‪ AB‬בנקודה ‪. D‬‬
‫נתון כי רדיוס המעגל החוסם‬
‫הוא ‪. 2R‬‬ ‫‪ACD‬‬ ‫את המשולש‬
‫‪.‬‬ ‫‪BAC = α‬‬ ‫נסמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הבע את ‪ BD‬באמצעות ‪ R‬ו‪. α -‬‬

‫‪CD 3‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫נתון‪:‬‬
‫‪BD 2‬‬

‫ב‪ .‬מצא את ‪. α‬‬

‫הוא ‪. 27‬‬ ‫‪CBD‬‬ ‫נתון‪ :‬שטח המשולש‬

‫ג‪ .‬מצא את ‪. R‬‬

‫‪211‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫נתונה הפונקציה )‪ f(x) = cos3 (x)  sin(x‬בתחום ‪. 0  x  π‬‬ ‫‪.6‬‬

‫א‪ .‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫הוא פרמטר‪.‬‬ ‫)‪a > 0 . g(x) = a f(x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬

‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ a‬את משוואת הישר המשיק‬
‫לגרף הפונקציה )‪ g(x‬בנקודה שבה ‪. x = 0‬‬

‫)‪g(x‬‬ ‫הישר שמצאת בסעיף ג אינו חותך את גרף הפונקציה‬

‫בנקודה נוספת‪ .‬נתון כי השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, g(x‬‬

‫‪π‬‬
‫= ‪ x‬שווה ל‪-‬‬ ‫על ידי הישר שמצאת בסעיף ג ועל ידי הישר‬
‫‪2‬‬

‫‪ π2‬‬ ‫‪‬‬

‫‪. ‬‬ ‫‪ 1‬‬
‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬

‫ד‪ .‬מצא את ‪. a‬‬

‫‪212‬‬
 ‫‪x+ a‬‬
‫= )‪ a . f(x‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬
‫‪x‬‬

‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫ב‪ )1( .‬בעבור אילו ערכים של הפרמטר ‪ a‬אין לפונקציה נקודות‬
‫קיצון? נמק‪.‬‬
‫(‪ )2‬במקרים שיש לפונקציה )‪ f(x‬נקודת קיצון‪ ,‬הבע באמצעות‬
‫‪ a‬את שיעוריה וקבע את סוגה‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטט בנפרד סקיצה של גרף הפונקציה )‪ f(x‬לכל אחד מן‬
‫התחומים ‪ iii-i‬של הפרמטר ‪ a‬שלפניך‪:‬‬

‫‪a>0‬‬ ‫‪i‬‬

‫‪a<0‬‬ ‫‪ii‬‬

‫‪a=0‬‬ ‫‪iii‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ b . g(x) = f(x)  b‬הוא פרמטר‪.‬‬

‫נתון כי גרף הפונקציה )‪ g(x‬חותך את ציר ה‪ x -‬בשתי נקודות‪.‬‬
‫ד‪ )1( .‬מצא את התחום של הפרמטר ‪ . a‬נמק‪.‬‬
‫(‪ )2‬הבע את התחום של הפרמטר ‪ b‬באמצעות ‪ . a‬נמק‪.‬‬

‫‪213‬‬
 ‫‪a > 0 . f(x) = x a  x‬‬
‫‪2‬‬
‫הוא פרמטר‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ )1( .‬הבע באמצעות ‪ a‬את תחום ההגדרה של‬
‫הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫(‪ )2‬הוכח שהפונקציה )‪ f(x‬היא אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫(‪ )3‬בסרטוט שלפניך מתואר חלק מגרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫העתק את הסרטוט למחברתך והשלם אותו‬
‫כך שיתאר את גרף הפונקציה )‪ f(x‬כולו‪.‬‬

‫דרך הנקודה ‪ A‬הנמצאת על גרף הפונקציה )‪ f(x‬ברביע הראשון‬

‫מעבירים אנך לציר ה‪ . x -‬האנך חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪. B‬‬

‫ישר העובר דרך נקודה ‪ A‬ודרך ראשית הצירים‪, O ,‬‬
‫חותך את גרף הפונקציה )‪ f(x‬בנקודה נוספת‪. C ,‬‬

‫מעבירים אנך לציר ה‪. x -‬‬ ‫‪C‬‬ ‫דרך הנקודה‬

‫האנך חותך את ציר ה‪ x -‬בנקודה ‪. D‬‬
‫‪ AOB‬ו‪COD -‬‬ ‫נתון‪ :‬הסכום המקסימלי של שטחי המשולשים‬

‫הוא ‪. 4 2‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ‪. a‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 39‬חורף תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד מאוחר‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫דקות‪ 44 ,‬דקות ‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫דקות‪,‬‬ ‫‪20‬‬ ‫ג‪ 10 .‬ק"מ ד‪.‬‬ ‫ב‪v .‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫‪6‬‬

‫‪1‬‬
‫ד‪. k = 10 .‬‬ ‫‪m = 5‬‬ ‫או‬ ‫ג‪m = 5 .‬‬ ‫ב‪ .‬הוכחה‬ ‫‪q = 2‬‬ ‫‪ .2‬א‪ q = .‬או‬
‫‪3‬‬

‫‪40‬‬ ‫‪267‬‬ ‫‪189‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪n = 96‬‬ ‫או‬ ‫ג‪n = 64 .‬‬ ‫(‪)2‬‬ ‫ב‪)1(.‬‬ ‫‪ .3‬א‪.‬‬
‫‪89‬‬ ‫‪496‬‬ ‫‪8,192‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה ב‪ .‬הוכחה ג‪ .‬הוכחה ד‪. PQ = 12 .‬‬

‫‪214‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪5.696‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫‪α = 36.34‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫‪2 Rsin α 5  4 cos α‬‬ ‫‪ .5‬א‪.‬‬
‫‪π 3 3‬‬
‫‪ ( ,‬מקסימום‪,‬‬ ‫‪ .6‬א‪ (0, 0) .‬מינימום‪) ,‬‬
‫‪6 16‬‬

‫‪5π 3 3‬‬
‫( מינימום‪ (π, 0) ,‬מקסימום ‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‬
‫‪6‬‬ ‫‪16‬‬
‫ב‪.‬‬

‫‪.‬‬ ‫ד‪a = 4 .‬‬ ‫‪y = ax‬‬ ‫ג‪.‬‬

‫(‪ (a, 2 a ) )2‬מינימום ‪.‬‬ ‫‪a0‬‬ ‫ב‪)1(.‬‬ ‫‪0<x‬‬ ‫‪ .7‬א‪.‬‬
‫‪II‬‬ ‫ג‪I .‬‬

‫‪III‬‬

‫(‪. 2 a < b )2‬‬ ‫‪0<a‬‬ ‫ד‪)1(.‬‬

‫‪215‬‬
. ‫) הוכחה‬2(  a  x  a )1(.‫ א‬.8
)3(

. a=6 .‫ב‬

216
 ‫מבחן בגרות מספר ‪40‬‬
‫קיץ תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד א‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫בבית מלון יש שתי מעליות‪ ,‬מעלית א ומעלית ב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫שתי המעליות התחילו לעלות מקומת הקרקע (גובה ‪ ) 0‬באותו‬
‫מעלית א עצרה בדרכה עצירת ביניים שנמשכה ‪ 14‬שניות‪,‬‬ ‫זמן‪.‬‬
‫ולאחר מכן המשיכה לעלות עד שהגיעה לקומה שגובהה‬
‫‪ 33‬מטרים‪ .‬מעלית ב עצרה בדרכה עצירת ביניים שנמשכה‬
‫‪ 7‬שניות‪ ,‬ולאחר מכן המשיכה לעלות עד שהגיעה לקומה שגובהה‬
‫‪ 81‬מטרים‪.‬‬
‫מעלית א הגיעה לקומה שגובהה ‪ 33‬מטרים בדיוק באותו זמן שבו‬
‫הגיעה מעלית ב לקומה שגובהה ‪ 81‬מטרים‪.‬‬
‫לאחר מכן התחילו שתי המעליות לרדת בדיוק באותו זמן‪.‬‬
‫מעלית א ירדה ‪ 15‬מטרים‪ ,‬ובדרכה עצרה עצירת ביניים‪,‬‬
‫שנמשכה ‪ 9‬שניות‪ .‬בזמן שירדה מעלית א‪ ,‬ירדה מעלית ב‬
‫‪ 63‬מטרים ברציפות‪ ,‬ללא עצירות ביניים‪.‬‬
‫ידוע כי המהירות של כל אחת מן המעליות בעלייה שווה‬
‫למהירות של כל אחת מהן בירידה‪.‬‬
‫כמו כן ידוע כי המעליות נעות במהירויות קבועות‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את המהירות של כל אחת משתי המעליות‪.‬‬
‫מעלית א הייתה בקומה הקרקע של בית המלון‪ ,‬ואילו מעלית ב‬
‫הייתה בקומה הנמצאת מעל קומה שגובהה ‪ 42‬מטרים‪.‬‬
‫שתי המעליות התחילו לנוע באותו זמן לכיוון הקומה שגובהה‬
‫‪ 42‬מטרים‪ .‬מעלית א עלתה לקומה זו מקומת הקרקע ללא‬
‫עצירות ביניים‪ .‬מעלית ב ירדה לקומה זו מן הקומה שבה היא‬
‫הייתה ובדרכה עצרה עצירת ביניים אחת‪ ,‬שנמשכה ‪ 6‬שניות‪.‬‬
‫שתי המעליות הגיעו לקומה שגובהה ‪ 42‬מטרים בדיוק באותו זמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מעלית ב הייתה בקומה העליונה של בית המלון‬
‫כאשר היא התחילה לרדת? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪217‬‬
 ‫נתונה סדרה ‪ a n‬שסכום ‪ n‬האיברים הראשונים שלה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫לכל ‪ n‬טבעי‪ ,‬הוא‪:‬‬
‫‪ k > 0 , p > 0 . Sn = k n 2  p n‬הם פרמטרים‪.‬‬
‫א‪ )1( .‬הבע את האיבר הכללי של הסדרה באמצעות ‪ k , p‬ו‪, n -‬‬
‫בעבור ‪. n  2‬‬
‫(‪ )2‬הנוסחה שמצאת בתת‪-‬סעיף א(‪ )1‬נכונה בעבור כל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫הסבר מדוע‪.‬‬
‫(‪ )3‬הוכח כי הסדרה היא סדרה חשבונית והבע את ‪ , d‬ההפרש‬
‫של הסדרה‪ ,‬באמצעות ‪. k‬‬

‫נתונות שתי סדרות הנדסיות ‪ bn‬ו‪ . c n -‬מנת הסדרה ‪ bn‬שווה‬

‫ל‪( d -‬הפרש הסדרה החשבונית ‪ .) a n‬הסדרה ‪ c n‬היא סדרה‬
‫‪2‬‬
‫הנדסית אינסופית שהמנה שלה שווה ל‪. -‬‬
‫‪d‬‬

‫נתון‪. p = 4.5 , k = 1.5 , a1 = b1 = c1 :‬‬

‫ב‪ .‬הסבר מדוע ‪ c n‬היא סדרה מתכנסת‪.‬‬

‫‪bn‬‬ ‫נתון כי היחס בין סכום ‪ m‬האיברים הראשונים של הסדרה‬

‫‪1‬‬
‫ובין סכום כל אברי הסדרה האינסופית ‪ c n‬הוא ‪. 40‬‬
‫‪3‬‬

‫ג‪ .‬חשב את ‪. m‬‬

‫ד‪ .‬האם הסדרה ‪ c n‬היא סדרה עולה‪ ,‬סדרה יורדת או סדרה לא‬
‫עולה ולא יורדת? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪218‬‬
 ‫בבית ספר תיכון גדול מאוד‪ ,‬מספר התלמידים גדול פי ‪ 9‬ממספר‬ ‫‪.3‬‬
‫המורים‪ .‬בבית הספר נערך סקר שהשתתפו בו כל המורים‬
‫והתלמידים בבית הספר‪ ,‬והם בלבד‪.‬‬
‫המשתתפים בסקר נשאלו אם הם נבדקו לגילוי קורונה‪.‬‬
‫נמצא כי ‪ 80%‬מן המורים בבית הספר נבדקו לגילוי קורונה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מכלל המשתתפים בסקר (מורים ותלמידים)‪,‬‬ ‫כמו כן נמצא כי‬
‫‪15‬‬
‫שנבדקו לגילוי קורונה‪ ,‬היו תלמידים‪.‬‬
‫א‪ .‬מהי ההסתברות שמבין כלל המשתתפים בסקר ייבחר‬
‫באקראי תלמיד שלא נבדק לגילוי קורונה?‬

‫בחרו באקראי בזה אחר זה ‪ 5‬משתתפים מבין כלל משתתפי‬

‫הסקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהי ההסתברות שלפחות ‪ 4‬מהם נבדקו לגילוי קורונה?‬
‫ג‪ .‬ידוע כי מבין החמישה שנבחרו‪ ,‬לפחות משתתף אחד נבדק‬
‫לגילוי קורונה‪ .‬מהי ההסתברות שלפחות ‪ 4‬מן המשתתפים‬
‫שנבחרו נבדקו לגילוי קורונה?‬
‫ד‪ .‬ידוע כי מבין החמישה שנבחרו‪ ,‬בדיוק ‪ 2‬נבדקו לגילוי קורונה‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהאחרון שנבחר נבדק לגילוי קורונה?‬

‫‪219‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫שני מעגלים משיקים זה לזה בנקודה ‪( A‬ראה סרטוט)‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

‫הנקודה ‪ O‬היא מרכז המעגל השמאלי‪.‬‬
‫מעבירים בנקודה ‪ A‬משיק משותף לשני המעגלים‪.‬‬
‫‪ B‬ו‪ C -‬הן נקודות ההשקה של ישר נוסף‬
‫שמשיק לשני המעגלים‪.‬‬
‫שני המשיקים נחתכים בנקודה ‪. M‬‬
‫ישרה‪.‬‬ ‫‪BAC‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי הזווית‬
‫‪4  AM 2 = AC2 + AB2‬‬ ‫ב‪ .‬הוכח כי‬

‫נתון‪. AB = 8 , AC = 6 :‬‬
‫ג‪ .‬חשב את רדיוס המעגל שמרכזו הוא בנקודה ‪. O‬‬
‫‪S OBM‬‬
‫‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חשב את יחס השטחים‬
‫‪S AMC‬‬

‫‪220‬‬
 ‫‪ DB‬ו‪ DC -‬משיקים למעגל שמרכזו ‪ , O‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪OC‬‬ ‫רדיוס המעגל‪ . R :‬המשך ‪ BD‬חותך את המשך‬
‫בנקודה ‪ . A‬הקטע ‪ OD‬והמיתר ‪ BC‬נחתכים בנקודה ‪. M‬‬
‫הקטע ‪ CE‬מאונך ל‪ . AB -‬נסמן‪:‬‬
‫‪. ABC = α‬‬
‫א‪ .‬הסבר מדוע אפשר לחסום במעגל‪:‬‬
‫(‪ )1‬את המרובע ‪. OBDC‬‬
‫(‪ )2‬את המרובע ‪. MDEC‬‬

‫נסמן‪ d1 :‬הוא קוטר המעגל החוסם את המרובע ‪ d 2 . OBDC‬הוא‬

‫קוטר המעגל החוסם את המרובע ‪. MDEC‬‬
‫‪ d 3‬הוא קוטר המעגל החוסם את המשולש ‪. AOD‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬ו‪ R -‬את ‪ , d1‬את ‪ d 2‬ואת ‪. d 3‬‬
‫‪d2 d1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מצא את הערך של ‪ α‬שבעבורו מתקיים‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪d1 d3‬‬

‫‪221‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬
‫= )‪. f(x‬‬ ‫= )‪, g(x‬‬ ‫נתונות הפונקציות‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫)‪(x  2‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪(x  2)3‬‬
‫‪2‬‬

‫א‪ .‬ענה על תת סעיפים (‪ )4(-)1‬בעבור כל‬

‫אחת משתי הפונקציות )‪ f(x‬ו‪. g(x) -‬‬
‫(‪ )1‬מצא את תחום ההגדרה של‬
‫הפונקציה‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצא את משוואות האסימפטוטות‬
‫של הפונקציה המאונכות לצירים‪.‬‬
‫(‪ )3‬הראה כי אין לפונקציה נקודות קיצון‪.‬‬
‫(‪ )4‬הוכח כי הפונקציה אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫ב‪ )1( .‬הגרף שלפניך מתאר את אחת הפונקציות )‪. f(x) , g(x‬‬
‫קבע איזה מן הפונקציות הגרף מתאר‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬
‫(‪ )2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה האחרת‪.‬‬

‫נתונה פונקציה )‪ h(x‬שמקיימת )‪. h (x)  f(x‬‬

‫)‪ f(x‬ו‪ h(x) -‬מוגדרות באותו תחום‪.‬‬

‫ג‪ .‬מה הם תחומי העלייה והירידה של )‪? h(x‬‬

‫ד‪ .‬חשב את‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫(‪ .  f(x) dx )1‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫‪-1‬‬

‫(‪ )2‬השטח הכלוא בין גרף הפונקציה )‪, f(x‬‬

‫ציר ה‪ x -‬והישרים ‪. x  1 , x  1‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ b  0 . k(x) = f(x) + b‬הוא פרמטר‪.‬‬

‫ה‪ .‬האם הפונקציה )‪ k(x‬זוגית‪ ,‬אי‪-‬זוגית או לא זוגית ולא‬
‫אי‪-‬זוגית? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪222‬‬
 ‫‪3 x2  4 a‬‬
‫= )‪ a > 0 . f(x‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪x3‬‬
‫בסעיפים א‪-‬ה‪ ,‬בטא את תשובותיך באמצעות ‪ , a‬לפי הצורך‪.‬‬
‫א‪ .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? f(x‬‬
‫ב‪ .‬הוכח שהפונקציה )‪ f(x‬אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫ג‪ )1( .‬מה הם שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה‬
‫עם הצירים?‬
‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫‪1‬‬
‫= )‪. g(x‬‬ ‫נתונה גם הפונקציה‪:‬‬
‫)‪f(x‬‬

‫ה‪ )1( .‬מהו תחום ההגדרה של הפונקציה )‪? g(x‬‬

‫(‪ )2‬מה הן משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים של‬
‫הפונקציה )‪ , g(x‬אם יש כאלה?‬

‫)‪f(x‬‬ ‫ידוע כי בכל אחת מנקודות הקיצון הפנימיות של הפונקציות‬

‫ו‪ , g(x) -‬יש לגרף של )‪ f(x‬ולגרף של )‪ g(x‬משיק משותף‪.‬‬

‫)‪g(x‬‬ ‫ו‪ )1( .‬הוסף לסרטוט שבמחברתך סקיצה של גרף הפונקציה‬

‫פרט את שיקוליך‪.‬‬
‫(‪ )2‬מהו הערך של ‪ ? a‬נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪223‬‬
 ‫‪BAC = α‬‬ ‫במשולש ‪ ABC‬אורך הצלע ‪ BC‬הוא ‪ . a‬נתון‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫)‪. (0 < x < π  α‬‬ ‫‪ABC = x‬‬ ‫( ‪ α‬ברדיאנים)‪ .‬נסמן‪:‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ , a , x‬ו‪ α -‬את היקף המשולש ‪. ABC‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬את ערך ה‪ x -‬שבעבורו היקף המשולש ‪ABC‬‬
‫הוא מקסימלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הסבר מדוע מתקיים המשפט הזה‪ :‬מכל המשולשים בעלי צלע‬
‫נתונה וזווית מולה נתונה‪ ,‬המשולש בעל ההיקף המקסימלי‬
‫הוא משולש שווה שוקיים‪.‬‬

‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 40‬קיץ תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד א‪:‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬מעלית א ‪ 3 -‬מטרים בשניה ‪ ,‬מעלית ב ‪ 4.5 -‬מטרים בשניה ב‪ .‬לא ‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪ .2‬א‪ )2( a n = 2 kn  k  p )1(.‬הוכחה (‪ d = 2 k )3‬ב‪ .‬הסבר ) = ‪. (q‬‬
‫‪3‬‬

‫ג‪ m = 5 .‬ד‪ .‬עולה ‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ 0.38 .‬ב‪ 0.33696 .‬ג‪ 0.340446 .‬ד‪. 0.4 .‬‬
‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬
‫‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה ב‪ .‬הוכחה ג‪.‬‬
‫‪18‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬
‫= ‪. d3‬‬ ‫= ‪, d 2 = tan α , d1‬‬ ‫‪ .5‬א‪ )1(.‬הוכחה (‪ )2‬הוכחה ב‪.‬‬
‫‪cos α  cos 2α‬‬ ‫‪cos α‬‬
‫ג‪. α = 30 .‬‬
‫‪ .6‬א‪. x   2 : g(x) , x   2 : f(x) )1(.‬‬
‫(‪ f(x) )2‬ו‪ )3( y = 0 , x  2 , x   2 : g(x) -‬הוכחה (‪ )4‬הוכחה ‪.‬‬
‫ב‪)2( f(x) )1(.‬‬

‫‪224‬‬
 ‫ג‪ .‬עליה‪ 2  x :‬או ‪ , 0  x  2‬ירידה‪  2  x  0 :‬או ‪. x   2‬‬
‫‪1‬‬
‫ה‪ .‬לא זוגית ולא אי זוגית ‪.‬‬ ‫ד‪)2( 0 )1( .‬‬
‫‪2‬‬

‫‪4a‬‬ ‫‪4a‬‬ ‫‪4a‬‬ ‫‪4a‬‬

‫‪. (‬‬ ‫( ‪, 0) ,‬‬ ‫‪ x  ‬ב‪ .‬הוכחה ג‪,0) )1(.‬‬ ‫או‬ ‫‪ .7‬א‪ x .‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪4a‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫( מינימום ‪,‬‬ ‫(‪ ( 2a , ) )2‬מקסימום ‪ ( 2a ,  ) ,‬מינימום ‪,0) ,‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪2a‬‬ ‫‪2a‬‬

‫‪4a‬‬
‫‪ (‬מקסימום ‪.‬‬ ‫)‪, 0‬‬
‫‪3‬‬
‫ד‪.‬‬

‫‪4a‬‬ ‫‪4a‬‬ ‫‪4a‬‬ ‫‪4a‬‬

‫‪. x‬‬ ‫‪, x‬‬ ‫‪)2( x  ‬‬ ‫או‬ ‫ה‪ x )1(.‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫ו‪)1(.‬‬

‫‪1‬‬
‫=‪. a‬‬ ‫(‪)2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪πa‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪a‬‬
‫ג‪ .‬הוכחה ‪.‬‬ ‫‪ a+‬ב‪.‬‬ ‫‪ sinx+‬‬ ‫‪ .8‬א‪ sin(α + x) .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪sin α‬‬ ‫‪sin α‬‬

‫‪225‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪41‬‬
‫קיץ תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד מיוחד‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ביום ראשון יצא אודי ברכיבה על אופניים ממטולה לכיוון טבריה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫באותה שעה בדיוק יצאה רעות ברכיבה על אופניים מטבריה לכיוון‬
‫מטולה‪ ,‬ורכבה באותה הדרך‪ .‬כל אחד מן הרוכבים רכב במהירות‬
‫קבועה‪ .‬כעבור ‪ 2‬שעות נפגשו שני רוכבי האופניים‪ .‬הזמן שנדרש‬
‫לאודי כדי לעבור את הדרך ממטולה לטבריה גדול ב‪ 54 -‬דקות מן‬
‫הזמן שנדרש לרעות לעבור דרך זו‪.‬‬
‫א‪ .‬מצא את היחס בין מהירות הרכיבה של רעות ובין מהירות‬
‫הרכיבה של אודי‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא כמה זמן נדרש לכל אחד מן הרוכבים כדי לעבור את כל‬
‫הדרך שבין מטולה לבין טבריה‪.‬‬

‫ביום שני יצאו ‪ 2‬רוכבי האופניים יחד מטבריה לכיוון מטולה‬

‫באותו הזמן‪ .‬הם רכבו באותה הדרך ובאותן מהירויות כמו ביום‬
‫ראשון‪ .‬רעות הגיעה למטולה ומייד הסתובבה וחזרה לכיוון‬
‫טבריה‪ .‬היא נפגשה עם אודי לאחר שעברה מרחק של ‪ 7‬ק"מ‬
‫ממטולה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את אורך הדרך בין מטולה ובין טבריה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצא את המהירות שבה רכב כל אחד משני הרוכבים‪.‬‬

‫‪226‬‬
 ‫נתונה סדרה חשבונית ובה ‪ 2n+1‬איברים ( ‪ n‬הוא מספר טבעי)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫איברי הסדרה הם ‪ a 1 , a 2 , a 3 , ... , a 2 n+1‬והפרש הסדרה הוא ‪. d‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ההפרש בין סכום האיברים הנמצאים במקומות‬
‫האי‪-‬זוגיים ובין סכום האיברים הנמצאים במקומות הזוגיים‬
‫שווה לאיבר האמצעי בסדרה‪.‬‬

‫נסמן ב‪ T -‬את ההפרש בין סכום האיברים ב‪ n -‬המקומות‬

‫האחרונים ובין סכום האיברים ב‪ n -‬המקומות הראשונים‪.‬‬

‫ב‪ .‬הבע את ‪ T‬באמצעות ‪ d‬ו‪. n -‬‬

‫נתון‪:‬‬

‫סכום כל איברי הסדרה שווה לסכום האיברים‬ ‫‪-‬‬

‫ב‪ 2n -‬המקומות האחרונים‪.‬‬
‫סכום האיברים הראשון והאחרון הוא ‪. 204‬‬ ‫‪-‬‬
‫‪. T  3, 468‬‬ ‫‪-‬‬
‫ג‪ .‬מצא כמה איברים יש בסדרה‪.‬‬

‫‪227‬‬
 ‫בחממה גדולה של פרחים יש אך ורק פרחים לבנים וסגולים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫ההסתברות לבחור באקראי שני פרחים לבנים גדולה פי ‪ 2.25‬מן‬
‫ההסתברות לבחור באקראי שני פרחים סגולים‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את אחוז הפרחים הסגולים בחממת הפרחים‪.‬‬

‫בחממה זו‪ ,‬לכמה מן הפרחים הלבנים‪ ,‬ורק להם‪ ,‬יש עלים גדולים‪.‬‬
‫לשאר הפרחים יש עלים קטנים‪ .‬ירדן בחרה באקראי שני פרחים‪.‬‬
‫ההסתברות שירדן בחרה פרח אחד שיש לו עלים קטנים ופרח אחד‬
‫שיש לו עלים גדולים היא ‪. 0.455‬‬
‫ב‪ )1( .‬חשב את אחוז הפרחים בחממה שיש להם עלים גדולים‪.‬‬
‫(‪ )2‬חשב את ההסתברות שירדן בחרה פרח סגול‪ ,‬אם ידוע שרק‬
‫לאחד מן הפרחים שהיא בחרה יש עלים גדולים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כינרת הכינה זר מ‪ 7 -‬פרחים לבנים בדיוק‪ ,‬שנבחרו באקראי‬
‫בחממה‪ .‬חשב את ההסתברות שיש בזר פרח אחד לפחות שיש‬
‫לו עלים גדולים ופרח אחד לפחות שיש לו עלים קטנים‪.‬‬

‫‪228‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫מקודה ‪ A‬יוצאים שני ישרים‪,‬‬ ‫‪.4‬‬

‫המשיקים למעגל בנקודות ‪ B‬ו‪C -‬‬

‫(ראה סרטוט)‪ .‬נתון כי ‪. CAB = 90‬‬

‫‪ BE‬ו‪ CE -‬הם מיתרים במעגל‪.‬‬
‫המעגל החוסם את המשולש ‪ ABC‬חותך‬
‫את המיתר ‪ CE‬בנקודה ‪. D‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. BD = DE‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי ‪.  ADB  CEB‬‬
‫ג‪ .‬הוכח כי ‪. S CEB = 2  S ADB‬‬

‫משולש ‪ ABC‬חסום במעגל שמרכזו ‪ O‬ורדיוסו‬ ‫‪.5‬‬

‫‪ .‬נסמן את הזווית ‪AOB‬‬ ‫‪BAC = 80‬‬ ‫‪ . R‬נתון כי‬
‫ב‪ , α -‬ואת הצלע ‪ AB‬ב‪. k -‬‬
‫‪k2‬‬
‫‪. cos α = 1 ‬‬ ‫א‪ .‬הוכח כי‬
‫‪2 R2‬‬

‫‪3‬‬
‫נתון כי ‪. k = R‬‬
‫‪4‬‬

‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪( R‬בלבד) את שטח המשולש ‪. ABC‬‬

‫נסמן ב‪ r -‬את רדיוס מהמעגל החסום במשולש ‪. AOB‬‬

‫‪R‬‬
‫‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חשב את היחס‬
‫‪r‬‬
‫בתשובתך השאר שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬

‫‪229‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫‪1 2 x‬‬
‫= )‪. f(x‬‬ ‫נתונה הפונקציה‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x2  x‬‬
‫א‪ )1( .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה‬
‫עם הצירים (אם יש כאלה)‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫(‪ )3‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה‬
‫המאונכות לצירים‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫(‪ )4‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה‬
‫(אם יש כאלה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫נתון‪ t , t < k , f(k) = 1 :‬הוא פרמטר‪.‬‬

‫ג‪ .‬קבע איזה מן הביטויים שלפניך גדול יותר‪ .‬נמק את קביעתך‪.‬‬
‫‪k‬‬ ‫‪k‬‬

‫‪ f(x) dx‬‬ ‫))‪ (f(x‬‬

‫‪2‬‬
‫או‬ ‫‪dx‬‬
‫‪t‬‬ ‫‪t‬‬

‫ד‪ .‬חשב את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה ‪, (f(x))2‬‬

‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x = 8‬ו‪. x = 1 -‬‬

‫‪230‬‬
 ‫נתונה הפונקציה )‪ , f(x) = cos(mx) + cos(2 x‬המוגדרת לכל ‪. x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪π‬‬
‫‪,x ‬‬ ‫‪ m‬הוא פרמטר השונה מאפס‪ .‬נתון כי בנקודה שבה‬
‫‪4‬‬
‫שיפוע המשיק לגרף הפונקציה )‪ f(x‬הוא ‪. 2‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪ m‬הוא מספר שלם שמתחלק ב‪ 4 -‬ללא שארית‪.‬‬

‫הצב ‪ m = 4‬וענה על סעיפים ב‪-‬ד שלפניך‪.‬‬

‫ענה על סעיף ב בתחום ‪. 0  x  π‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫ב‪ )1( .‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה‬
‫עם הצירים‪.‬‬
‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬

‫ענה על סעיפים ג‪-‬ד בתחום ‪. π  x  π‬‬

‫ג‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ . f(x‬הסבר את שיקוליך‪.‬‬

‫נתונה פונקציה )‪ k(x‬המקיימת‪. k(0)  0 , k (x) = f(x) :‬‬

‫ד‪ .‬אחד מן הגרפים א‪-‬ד שלפניך מתאר את הפונקציה )‪. k(x‬‬

‫היעזר בתשובתך על סעיף ג וקבע איזה מן הגרפים שלפניך‬
‫מתאים לגרף הפונקציה )‪ . k(x‬נמק את קביעתך‪.‬‬

‫‪231‬‬
 ‫נתונות הפונקציות‪:‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪x 3‬‬ ‫‪x1‬‬
‫= )‪. g(x‬‬ ‫= )‪, f(x‬‬
‫‪x1‬‬ ‫‪x 3‬‬

‫ענה על סעיף א בעבור כל אחת משתי‬

‫הפונקציות )‪ f(x‬ו‪. g(x) -‬‬

‫א‪ )1( .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה‪.‬‬

‫(‪ )2‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה עם‬
‫הצירים‪.‬‬

‫בסרטוט שלפניך מתואר חלק מן הגרף של הפונקציה )‪ , f(x‬חלק מן‬

‫הגרף של הפונקציה )‪ , g(x‬ומלבן החסום ביניהם ובין ציר ה‪. x -‬‬
‫צלע ‪ BC‬של המלבן מונחת על ציר ה‪ , x -‬והצלע הנגדית‪, AD ,‬‬
‫מחברת בין נקודה על הגרף של )‪ f(x‬ובין הנקודה על הגרף‬
‫של )‪ , g(x‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫נסמן ב‪ t -‬את שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪. A‬‬

‫ב‪ .‬קבע מהו תחום הערכים האפשרי של ‪. t‬‬

‫ג‪ )1( .‬הבע באמצעות ‪ t‬את אורך הצלע ‪. AB‬‬
‫(‪ )2‬הוכח ששיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪ D‬הוא ‪. 4  t‬‬
‫(‪ )3‬הבע באמצעות ‪ t‬את שטח המלבן ‪. ABCD‬‬
‫ד‪ .‬מצא את ‪ t‬שבעבורו שטח המלבן ‪ ABCD‬הוא מקסימלי‪.‬‬

‫‪232‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 41‬קיץ תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד מיוחד‪:‬‬

‫‪5‬‬
‫ב‪ .‬רעות‪ 3.6 :‬שעות ‪ ,‬אודי‪ 4.5 :‬שעות ג‪ 63 .‬ק"מ ‪.‬‬ ‫‪ .1‬א‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ד‪ .‬רעות‪ 17.5 :‬קמ"ש ‪ ,‬אודי‪ 14 :‬קמ"ש ‪.‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬הוכחה ב‪ T = n(n+1) d .‬ג‪. 67 .‬‬
‫‪8‬‬
‫ג‪. 0.9748 .‬‬ ‫‪ .3‬א‪ 40% .‬ב‪)2( 35% )1(.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה ב‪ .‬הוכחה ג‪ .‬הוכחה ‪.‬‬
‫‪ .5‬א‪ .‬הוכחה ב‪ 0.72 R 2 .‬ג‪. 3.96 .‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪. y = 0 , x = 0 )3( ( , 0) )2( x  0 , x ‬‬ ‫‪ .6‬א‪)1(.‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫< ‪ 0 < x‬או ‪ , x < 0‬ירידה‪ :‬אין ‪.‬‬ ‫(‪ )4‬עליה‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪.‬‬

‫‪k‬‬
‫‪35‬‬
‫‪.‬‬
‫‪72‬‬
‫גדול יותר ד‪.‬‬ ‫‪ f(x) dx‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪t‬‬

‫‪5π‬‬ ‫‪π‬‬ ‫‪π‬‬

‫( עם ‪. (0, 2) : y‬‬ ‫‪ .7‬א‪ .‬הוכחה ב‪ )1(.‬עם ‪,0) , ( , 0) , ( ,0) : x‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬

‫‪π‬‬
‫(‪ (0, 2) )2‬מקסימום ‪ (0.29π, 1.12) ,‬מינימום ‪ ( , 0) ,‬מקסימום ‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪ (0.71π, 1.12‬מינימום ‪ (π, 2) ,‬מקסימום ‪.‬‬

‫‪233‬‬
 .‫ג‬

. ‫ גרף א‬.‫ד‬
. x  1 : g(x) , x  3 : f(x) )1( .‫ א‬.8
1
. (0,3) , (3, 0) : g(x) , (0, ) , (1, 0) : f(x) )2(
3
. 2 < t < 3 .‫ב‬
(2 t  4)(3  t) 3 t
. t = 2.41 .‫ד‬ )3( ‫) הוכחה‬2( )1(.‫ג‬
t1 t1

234
 ‫מבחן בגרות מספר ‪42‬‬
‫קיץ תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד ב‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫נטע‪ ,‬דניאלה ורוני מתאמנות בהליכה ובריצה במסלול ‪AB‬‬ ‫‪.1‬‬

‫שאורכו ‪ 40‬ק"מ‪ .‬בשעה ‪ 8 : 00‬יצאה נטע מנקודה ‪ A‬והלכה‬
‫במהירות של ‪ 4‬קמ"ש לכיוון נקודה ‪. B‬‬
‫בשעה ‪ 9 : 36‬יצאה דניאלה מנקודה ‪ B‬ורצה לכיוון נקודה ‪. A‬‬
‫שעתיים לאחר צאתה של נטע‪ ,‬יצאה רוני מנקודה ‪ B‬ורצה‬
‫במהירות של ‪ 12‬קמ"ש לכיוון נקודה ‪. A‬‬
‫נטע ורוני נפגשו ולאחר מכן המשיכו בדרכן‪.‬‬
‫שעה ו‪ 36 -‬דקות אחרי שנטע ורני נפגשו‪,‬‬
‫הגיעה דניאלה לנקודה ‪. A‬‬
‫המהירות של כל אחת מן המתאמנות היא קבועה באימון כולו‪.‬‬
‫א‪ .‬באיזו שעה נפגשו נטע ורוני?‬
‫ב‪ .‬מהי מהירות הריצה של דניאלה? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם שלוש מהתאמנות נפגשו בנקודה אחת לאורך המסלול?‬
‫נמק את תשובתך‪.‬‬

‫כל מתאמנת שמגיעה לקצה המסלול מייד מסתובבת וחוזרת‬

‫לנקודה שממנה היא יצאה‪.‬‬

‫ד‪ .‬באיזה מרחק מן הנקודה ‪ B‬נפגשו נטע ורוני בפעם השנייה?‬

‫נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪235‬‬
‫נתונה סדרה הנדסית אין‪-‬סופית‪ , a n ,‬שאיבריה ‪, a 1 , a 2 , a 3 , ...‬‬ ‫‪.2‬‬
‫והמנה שלה ‪. q‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ a 1‬ו‪ q -‬את ערכי הסכומים שלפניך‪.‬‬
‫‪A = a 2 + a 4 + a 6 + ... + a 40‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫‪B = a 4 + a 8 + a12 + ... + a 40‬‬ ‫(‪)2‬‬

‫‪A 10‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫נתון כי ‪ a n‬היא סדרה עולה וכי‬
‫‪B 9‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ערכו של ‪. q‬‬

‫‪bn‬‬ ‫בונים מן הסדרה ‪ a n‬הנתונה סדרה הנדסית אין‪-‬סופית‬

‫המקיימת לכל ‪ n‬טבעי‪. b n = 3  a n+1 :‬‬

‫ג‪ .‬מצא את המנה של הסדרה ‪. bn‬‬

‫‪1 1‬‬ ‫‪1 1‬‬

‫‪.‬‬ ‫בונים סדרה הנדסית אין‪-‬סופית חדשה‪, ,  , ,... :‬‬
‫‪b1 b2 b3 b4‬‬

‫ד‪ .‬הבע את הסכום של כל איברי הסדרה החדשה באמצעות ‪. a 1‬‬

‫‪1‬‬
‫‪.‬‬ ‫נתונה הסדרה‪, a1 , b1 :‬‬
‫‪a1‬‬

‫ה‪ )1( .‬האם ייתכן שסדרה זו חשבונית? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫(‪ )2‬האם ייתכן שסדרה זו הנדסית? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪236‬‬
 ‫בתחרות ספורט שנערכת בבית ספר משתתפים תלמידים רבים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל משתתף צריך להצליח לעבור ‪ 3‬מכשולים בזה אחר זה לפי‬
‫הסדר‪ .‬משתתף שלא מצליח לעבור מכשול מודח מייד מן‬
‫התחרות‪ .‬ההסתברות לעבור מכשול שונה ממכשול למכשול‪,‬‬
‫אך שווה לכל המשתתפים‪.‬‬
‫משתתף שמצליח לעבור את שלושת המכשולים עולה לשלב חצי‬
‫הגמר‪ 28% .‬מן המשתתפים בתחרות הצליחו לעבור את שני‬
‫המכשולים הראשונים‪ .‬ההסתברות שמשתתף שמצליח לעבור‬
‫את שני המכשולים הראשונים יודח מן התחרות גדולה פי ‪ 3‬מן‬
‫ההסתברות שהוא יעלה לשלב חצי הגמר‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את ההסתברות שמשתתף בתחרות יעלה לשלב חצי‬
‫הגמר‪.‬‬

‫ההסתברות שמשתתף יצליח לעבור את המכשול הראשון ולא‬

‫יעבור את המכשול השני הוא ‪. 0.42‬‬

‫ב‪ .‬חשב את ההסתברות שמשתתף בתחרות לא יצליח לעבור את‬

‫המכשול הראשון‪.‬‬
‫ג‪ .‬בחרו באקראי שלושה משתתפים‪ :‬עומר‪ ,‬גל וליאור‪.‬‬
‫ידוע ששלושתם הצליחו לעבור את המכשול הראשון‪.‬‬
‫(‪ )1‬חשב את ההסתברות שבדיוק שניים מהם יעלו לשלב חצי‬
‫הגמר‪.‬‬
‫(‪ )2‬חשב את ההסתברות שמבין השלושה‪ ,‬רק עומר וגל יעלו‬
‫לשלב חצי הגמר‪.‬‬

‫‪237‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫שני מעגלים משיקים זה לזה מבפנים‬ ‫‪.4‬‬

‫בנקודה ‪( P‬ראה סרטוט)‪.‬‬
‫מרכזי המעגלים הם הנקודות ‪ M‬ו‪, N -‬‬
‫‪ R 1‬ו‪R 2 -‬‬ ‫והרדיוסים שלהם הם‬
‫בהתאמה‪ . R 2  R1 ,‬מעבירים משיק‬
‫משותף לשני המעגלים דרך הנקודה ‪. P‬‬
‫מן הנקודה ‪ M‬יוצאים שני ישרים‬
‫המשיקים למעגל שמרכזו ‪ N‬בנקודות ‪ A‬ו‪. B -‬‬
‫ישרים אלה חותכים את המשיק המשותף לשני המעגלים‬
‫בנקודות ‪ C‬ו‪ , D -‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. AB  MN‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי ‪. AB DC‬‬
‫‪DC‬‬
‫‪. NB MC = MN‬‬ ‫ג‪ .‬הוכח כי‬
‫‪2‬‬

‫‪R1 7‬‬
‫‪. MN = 8 ,‬‬ ‫נתון‪ :‬‬
‫‪R2 3‬‬

‫ד‪ )1( .‬מצא את ‪ R 1‬ואת ‪. R 2‬‬

‫(‪ )2‬מצא את ‪. DC‬‬

‫‪238‬‬
 ‫המרובע ‪ ABCD‬הוא מלבן ששתיים‬ ‫‪.5‬‬
‫מצלעותיו‪ AB ,‬ו‪ , AD -‬משיקות למעגל‬
‫שרדיוסו ‪ R‬בנקודות ‪ E‬ו‪ K -‬בהתאמה‬
‫(ראה סרטוט)‪ .‬הנקודה ‪ C‬נמצאת על‬
‫המעגל‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי ‪. KCE = 45‬‬

‫‪. 0 < α < 45 ,‬‬ ‫נתון‪KCD  α :‬‬

‫את הזוויות של המשולש ‪. KCE‬‬ ‫‪α‬‬ ‫ב‪ )1( .‬הבע באמצעות‬

‫(‪ )2‬הבע באמצעות ‪ R‬ו‪ α -‬את האורכים של צלעות‬
‫המשולש ‪. KCE‬‬
‫‪EB‬‬
‫‪.‬‬ ‫את היחס‬ ‫‪α‬‬ ‫ג‪ .‬הבע באמצעות‬
‫‪AE‬‬

‫‪EB‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪‬‬ ‫נתון‪:‬‬
‫‪AE‬‬ ‫‪2‬‬

‫ד‪ .‬חשב את ‪. α‬‬

‫‪239‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫‪x2‬‬
‫‪ a > 0 , f(x) ‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x2  a2‬‬

‫הבע את תשובותיך באמצעות ‪ , a‬אם יש צורך‪.‬‬

‫א‪ .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי הפונקציה )‪ f(x‬היא זוגית‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫ג‪ )1( .‬מצא את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקציה‬
‫עם הצירים (אם יש כאלה)‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫(‪ )2‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה‬
‫המאונכות לצירים (אם יש כאלה)‪.‬‬
‫(‪ )3‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫(‪ )4‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫נתונה הפונקציה ‪ (f(x))2‬שתחום ההגדרה שלה זהה לתחום‬

‫ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫ד‪ .‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה ‪, (f(x))2‬‬

‫וקבע את סוגן‪.‬‬

‫‪1‬‬
‫‪ . g(x) ‬תחום ההגדרה של‬ ‫נתונה הפונקציה‬
‫‪(f(x))2‬‬

‫הפונקציה )‪ g(x‬זהה לתחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫ה‪ .‬הסתמך על הסעיפים הקודמים וסרטט סקיצה של גרף‬
‫הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫הצב‪. a = 2 :‬‬
‫ו‪ .‬חשב את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה )‪, g(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x = 3‬ו‪. x = 4 -‬‬

‫‪240‬‬
 ‫)‪cos 2 (x‬‬
‫= )‪. f(x‬‬ ‫‪3‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.7‬‬
‫)‪sin(x‬‬

‫ענה על הסעיפים שלפניך בתחום ‪. 0  x  2π‬‬

‫א‪ )1( .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫(‪ )2‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה‬
‫המאונכות לצירים‪.‬‬
‫(‪ )3‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫(‪ )4‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ב‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫נתונות שתי פונקציות‪. g(x) = f(x)  3 , k(x) = f(x)  3 :‬‬

‫ג‪ .‬אחד מן הגרפים א‪-‬ד שלפניך מתאר את הפונקציה )‪, k(x‬‬
‫ואחד מן הגרפים מתאר את הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫קבע איזה מן הגרפים מתאר כל אחת מן הפונקציות‪ ,‬ונמק את‬
‫קביעתך‪.‬‬

‫‪241‬‬
 ‫בסרטוט שלפניך מוצגת הפונקציה ‪. f(x) = a x 4 + b x 3‬‬ ‫‪.8‬‬
‫נתון שתחום ההגדרה של הפונקציה )‪ f(x‬הוא ‪. 0  x  4‬‬

‫א‪ )1( .‬הוכח כי ‪. b = 4  a‬‬

‫(‪ )2‬לפניך שתי טענות ‪ .II-I‬רק אחת מהן נכונה‪ .‬קבע מהי‬
‫הטענה הנכונה‪ ,‬ונמק את קביעתך‪.‬‬
‫‪.a > 0 , b < 0‬‬ ‫‪.I‬‬
‫‪.a 0 , b  0‬‬ ‫‪.II‬‬

‫הנקודה ‪ P‬נמצאת על גרף הפונקציה ‪ (f(x))2‬המוגדרת גם בתחום‬

‫‪ . 0  x  4‬מנקודה ‪ P‬מעבירים ישר המאונך לציר ה‪ M . x -‬היא‬

‫נקודת החיתוך של האנך עם ציר ה‪ , x -‬ו‪ O -‬היא ראשית הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מהו שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪ P‬שבעבורו שטח המשולש ‪PMO‬‬
‫הוא מקסימלי? נמק את תשובתך‪.‬‬
‫את‬ ‫‪a‬‬ ‫ג‪ .‬בעבור שיעור ה‪ x -‬שמצאת בסעיף ב‪ ,‬בטא באמצעות‬
‫השטח המקסימלי של המשולש ‪. PMO‬‬
‫ד‪ .‬אם ידוע כי שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪ P‬נמצא בתחום שבו‬
‫הפונקציה ‪ (f(x))2‬אינה יורדת‪ ,‬מהו שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪P‬‬

‫שבעבורו שטח המשולש ‪ PMO‬הוא מקסימלי? נמק את‬

‫תשובתך‪.‬‬

‫‪242‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 42‬קיץ תשפ"א‪ ,2021 ,‬מועד ב‪:‬‬

‫‪ .1‬א‪ 12 : 00 .‬ב‪ 10 .‬קמ"ש ג‪ .‬כן ד‪ 8 .‬קמ"ש ‪.‬‬

‫‪1‬‬ ‫)‪a q3 (q 40  1‬‬ ‫)‪a q(q 40  1‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪ 1 4‬ב‪ q = 3 .‬ג‪ q = 3 .‬ד‪.‬‬ ‫‪)2( 1 2‬‬ ‫‪ .2‬א‪.)1(.‬‬
‫‪12a1‬‬ ‫‪q 1‬‬ ‫‪q 1‬‬

‫ה‪ )1(.‬לא (‪ )2‬כן ‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ 0.07 .‬ב‪ 0.3 .‬ג‪. 0.009 )2( 0.027 )1(.‬‬
‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה ב‪ .‬הוכחה ג‪ .‬הוכחה ד‪. DC = 12 7 )2( R 2 = 6 , R1 = 14 )1(.‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪KCE = 45 ,‬‬ ‫‪CEK = 90  α ,‬‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬הוכחה ב‪CKE = 45  α )1(.‬‬

‫(‪. KE = 2 R , CK = 2 Rcos α , CE = 2 Rsin(45 + α) )2‬‬

‫‪EB‬‬
‫ד‪. 22.5 .‬‬ ‫‪= 2sin(45 + α)  sin(45  α) = sin(90 + 2α) = cos 2α‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪AE‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪x = a‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪x=a‬‬ ‫‪ .6‬א‪ a < x .‬או ‪ x <  a‬ב‪ .‬הוכחה ג‪ )1(.‬אין (‪)2‬‬
‫(‪ ( 2 a, 2 a) )3‬מינימום ‪ ( 2 a, 2 a) ,‬מינימום ‪.‬‬
‫ד‪. ( 2 a, 4 a 2 ) , ( 2 a, 4 a 2 ) .‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫‪71‬‬
‫‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪1, 296‬‬

‫‪243‬‬
 ‫‪. x=0 ,‬‬ ‫‪x=π‬‬ ‫‪ .7‬א‪, x = 2π )2( x  0 , 0  x  2π .)1(.‬‬
‫‪π‬‬
‫‪,‬‬ ‫‪xπ‬‬ ‫(‪ )3‬עליה‪ π  x  1.5π :‬או‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪. 0x‬‬ ‫ירידה‪ 1.5π  x <2π :‬או‬
‫‪2‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪3π‬‬
‫( מקסימום ‪ ( ,3) ,‬מינימום ‪.‬‬ ‫)‪,3‬‬ ‫(‪)4‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫ג‪ : k(x) .‬גרף ג' ‪ : g(x) ,‬גרף א' ‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫‪ .8‬א‪ )1(.‬הוכחה (‪ II )2‬ב‪ x = 3.2 .‬ג‪ 41.94a .‬ד‪. x = 3 .‬‬

‫‪244‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪43‬‬
‫חורף תשפ"ב‪ ,2022 ,‬מועד א‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫שלושה שחיינים – איתן‪ ,‬גל ויעקב – מתאמנים בשחייה בבריכה‬ ‫‪.1‬‬

‫שאורכה ‪ 50‬מטרים‪ .‬כל שחיין מתחיל את שחייתו בתחילת‬
‫הבריכה‪ ,‬שוחה עד סוף הבריכה‪ ,‬ומייד מסתובב ושוחה חזרה‬
‫לתחילת הבריכה‪ .‬מהירות השחייה של כל אחד מן השחיינים‬
‫היא קבועה‪ .‬ביום א' התחיל כל אחד משלושת השחיינים את‬
‫שחייתו בזמן אחר‪ .‬גל התחיל לשחות ‪ 10‬שניות אחרי איתן‪.‬‬
‫יעקב התחיל לשחות ‪ 15‬שניות אחרי איתן‪ 15 .‬שניות אחרי‬
‫שהתחיל יעקב לשחות‪ ,‬עברו כל השחיינים את אותו המרחק‬
‫מתחילת הבריכה‪ ,‬אך עדיין לא הגיעו לסוף הבריכה‪.‬‬
‫מייד לאחר שהגיע גל לסוף הבריכה‪ ,‬הוא הסתובב והתחיל לשחות‬
‫חזרה לתחילת הבריכה‪ .‬בדרכו חזרה‪ ,‬הוא פגש את איתן במרחק‬
‫של ‪ 4‬מטרים מסוף הבריכה‪.‬‬
‫א‪ .‬חשב את המהירות של כל אחד משלושת השחיינים‪.‬‬
‫ב‪ .‬במרחק של כמה מטרים מסוף הבריכה נפגשו איתן ויעקב‬
‫בפעם השנייה?‬

‫ביום ב' התחילו גל ויעקב את שחייתם באותו זמן בתחילת‬

‫הבריכה‪ ,‬וכל אחד מהם שחה באותה מהירות שבה שחה ביום א'‪.‬‬
‫כשהגיע כל אחד משני השחיינים לסוף הבריכה‪,‬‬
‫הוא הסתובב מייד ושחה לכיוון תחילת הבריכה‪ ,‬וכשהגיע לשם‪,‬‬
‫הסתובב שוב ושחה לכיוון סוף הבריכה‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫שני השחיינים הפסיקו לשחות ברגע שהם נפגשו בתחילת הבריכה‪.‬‬
‫ג‪ .‬כמה מטרים שחה יעקב ביום זה?‬

‫‪245‬‬
 ‫נתונה סדרה חשבונית ‪ A‬עולה שאיבריה הם ‪, a1 , a 2 , a 3 ,...‬‬ ‫‪.2‬‬
‫והפרשה ‪. d‬‬
‫מסמנים ב‪ S n -‬את סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה ‪, A‬‬
‫לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫מגדירים סדרה נוספת‪ , B ,‬שאיבריה הם ‪. b1 , b 2 , b3 ,...‬‬
‫איברי הסדרה ‪ B‬מקיימים ‪ , b n = Sn+1 − Sn‬לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬
‫א‪ (1) .‬האם הסדרה ‪ B‬היא סדרה חשבונית? נמק‪.‬‬
‫)‪ (2‬האם הסדרה ‪ B‬זהה לסדרה ‪ ? A‬נמק‪.‬‬

‫מסמנים ב‪ Tn -‬את סכום ‪ n‬האיברים הראשונים של הסדרה ‪, B‬‬

‫לכל ‪ n‬טבעי‪.‬‬

‫ב‪ .‬הוכח כי לכל ‪ n‬טבעי זוגי מתקיים‪:‬‬

‫) ‪(b1 + b 2 )(b1 − b 2 ) + (b3 + b 4 )(b3 − b 4 ) + ... + (b n −1 + b n )(b n −1 − b n‬‬

‫= ‪. Tn‬‬
‫‪−d‬‬

‫נתון‪, b12 − b 22 + b32 − b 42 + ... + b392 − b 402 = −95 :‬‬

‫‪. T5 = −20‬‬
‫ג‪ .‬חשב את ‪ b1‬ואת ‪) d‬אפשר להיעזר בסעיף ב(‪.‬‬

‫מחברים בזה אחר זה את איברי הסדרה ‪ A‬הנמצאים במקומות‬

‫האי‪-‬זוגיים‪ ,‬החל באיבר הראשון‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהו המספר המינימלי של איברים שיש לחבר באופן זה‬
‫כדי שהסכום שיתקבל יהיה מספר חיובי שלם? נמק‪.‬‬

‫‪246‬‬
 ‫בקופסה יש שלוש סוכריות בטעם תות‬ ‫‪.3‬‬
‫ושתי סוכריות בטעם מנטה‪.‬‬
‫ליאור מוציא באקראי סוכרייה מן הקופסה‪.‬‬
‫אם הסוכרייה היא בטעם מנטה – הוא מחזיר אותה לקופסה‪,‬‬
‫ואם היא בטעם תות – הוא אוכל אותה מייד‪.‬‬
‫א‪ .‬ליאור מוציא מן הקופסה שלוש סוכריות בזו אחר זו באופן‬
‫המתואר בתחילת השאלה‪.‬‬
‫)‪ (1‬חשב את ההסתברות שליאור יאכל בדיוק סוכרייה אחת‪.‬‬
‫)‪ (2‬חשב את ההסתברות שליאור אכל את הסוכרייה השנייה‬
‫שהוא הוציא‪ ,‬אם ידוע כי ליאור אכל בדיוק סוכרייה אחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬ליאור מוציא מן הקופסה ‪ n‬סוכריות בזו אחר זו באופן‬
‫המתואר בתחילת השאלה‪ .‬הבע בעזרת ‪ n‬את ההסתברות‬
‫שליאור יאכל סוכרייה אחת לפחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬ליאור קיבל שתי קופסאות סוכריות‪ ,‬כל אחת מהן זהה‬
‫לקופסה המתוארת בתחילת השאלה‪.‬‬
‫ליאור מוציא שלוש סוכריות מכל אחת משתי הקופסאות‪,‬‬
‫באופן המתואר בתחילת השאלה‪.‬‬
‫חשב את ההסתברות שליאור יאכל בדיוק שלוש סוכריות‪,‬‬
‫שלושתן מאותה קופסה‪.‬‬

‫‪247‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫משולש ‪ ABC‬חסום במעגל‬ ‫‪.4‬‬

‫שרדיוסו ‪) R‬ראה סרטוט(‪.‬‬
‫הצלע ‪ BC‬היא קוטר‬
‫במעגל‪.‬‬
‫‪ AG‬הוא המשך הצלע ‪. CA‬‬
‫הקטע ‪ GB‬חותך את המעגל בנקודה ‪. D‬‬
‫נתון‪. GA = AC :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי הישר ‪ AB‬חוצה את ‪.  GBC‬‬
‫ב‪ .‬הוכח כי ‪. ∆ GBC  ∆ GAD‬‬

‫‪SDBCA‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪= 15‬‬ ‫נתון כי‬
‫‪SGAD‬‬

‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬את אורך הצלע ‪. AC‬‬

‫דרך הנקודה ‪ C‬העבירו משיק למעגל שחותך את המשך‬

‫הקטע ‪ BA‬בנקודה ‪. E‬‬
‫ד‪ .‬חשב פי כמה גדול שטח המשולש ‪ CBE‬משטח המשולש ‪. ABC‬‬

‫‪248‬‬
 ‫‪R‬‬ ‫‪ AB‬הוא קוטר במעגל שרדיוסו‬ ‫‪.5‬‬
‫ומרכזו ‪. O‬‬
‫‪AB‬‬ ‫המיתר ‪ CD‬חותך את הקוטר‬
‫בנקודה ‪. F‬‬
‫המשיק למעגל בנקודה ‪ D‬חותך‬
‫את המשך הקוטר ‪ AB‬בנקודה ‪E‬‬
‫)ראה סרטוט(‬
‫נסמן‪.  ADE = α :‬‬
‫א‪ .‬הראה כי ‪= 90 − α‬‬
‫‪.  BAD‬‬

‫נתון כי ‪. ED = FD‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ α‬את גודל ‪.  CDA‬‬
‫ג‪ .‬הבע באמצעות ‪ R‬ו‪ α -‬את שטח המשולש ‪. AFD‬‬
‫‪SAFD‬‬
‫‪.‬‬ ‫ד‪ (1) .‬הבע באמצעות ‪ α‬את יחסי השטחים‬
‫‪SAED‬‬

‫‪SAFD‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪= 1+ 3‬‬ ‫)‪ (2‬נתון כי‬
‫‪SAED‬‬
‫מצא את ‪. α‬‬

‫‪249‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫= )‪ m , f(x‬הוא פרמטר חיובי‪.‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫נתונה הפונקציה‬ ‫‪.6‬‬

‫‪(x − m) 2‬‬
‫‪3‬‬

‫א‪ .‬הבע את תשובותיך באמצעות ‪ , m‬אם יש צורך‪.‬‬

‫)‪ (1‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫)‪ (2‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה‬
‫המאונכות לצירים‪.‬‬

‫ידוע כי לפונקציה )‪ f(x‬יש נקודת קיצון בנקודה שבה )‪. x = (−1‬‬

‫ב‪ .‬מצא את הערך של ‪. m‬‬

‫הצב בפונקציה )‪ f(x‬את הערך של ‪ m‬שמצאת‪,‬‬

‫וענה על הסעיפים ג‪-‬ה‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫ד‪ .‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫ה‪ .‬נתונה הפונקציה )‪ k , g(x) = k⋅ f(x‬הוא פרמטר שלילי‪.‬‬
‫)‪ (1‬סרטט סקיצה אפשרית של גרף הפונקציה )‪. g(x‬‬
‫)‪ (2‬דרך נקודת הקיצון השמאלית של )‪ g(x‬מעבירים אנך‬
‫לציר ה‪. x -‬‬
‫נתון כי השטח המוגבל על ידי האנך‪ ,‬על ידי גרף הפונקציה‬
‫)‪ g(x‬ועל ידי ציר ה‪ x -‬הוא ‪) 1‬השטח שמימין לאנך(‪.‬‬
‫מצא את הערך של ‪. k‬‬

‫‪250‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪. f(x) = 3 x+ 2 ⋅ x 2 − 2 x‬‬ ‫‪.7‬‬
‫א‪ (1) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫)‪ (2‬מצא תחום ההגדרה של פונקציית הנגזרת )‪. f ′(x‬‬
‫)‪ (3‬מצא את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים‬
‫של פונקציית הנגזרת )‪. f ′(x‬‬
‫)‪ (4‬מצא את שיעורי נקודת החיתוך של גרף פונקציית‬
‫הנגזרת )‪ f ′(x‬עם ציר ה‪. x -‬‬
‫בתשובתך דייק שתי ספרות אחרי הנקודה העשרונית‪.‬‬
‫)‪ (5‬סרטט סקיצה של גרף פונקציית הנגזרת )‪, f ′(x‬‬
‫אם ידוע כי לפונקציית הנגזרת )‪ f ′(x‬אין נקודות קיצון‪.‬‬
‫ב‪ (1) .‬מצא את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f(x‬‬
‫וקבע את סוגן‪.‬‬
‫)‪ (2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫ג‪ .‬האם ייתכן שישר שמשוואתו ‪ c ) y = 4 x+ c‬פרמטר(‬
‫ישיק לגרף הפונקציה )‪ ? f(x‬נמק‪.‬‬

‫‪251‬‬
 ‫תעלת מים ראשית ברוחב קבוע ‪a‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מחוברת בניצב לתעלה משנית‬
‫ברוחב קבוע ‪. b‬‬
‫הנקודה ‪ C‬היא נקודת המפגש בין‬
‫דופן של התעלה הראשית ובין דופן‬
‫של התעלה המשנית )ראה סרטוט(‪.‬‬
‫מהנדסת מתכננת סכר ישר‪,‬‬
‫שיצא מן הנקודה ‪A‬‬
‫שבדופן התעלה הראשית‪,‬‬
‫יעבור דרך הנקודה ‪ C‬ויגיע עד הנקודה ‪ B‬שבדופן התעלה‬
‫המשנית‪ .‬הסכר ייצור זווית שגודלה ‪ x‬עם הדופן ‪ CD‬של התעלה‬
‫המשנית‪ ,‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ b , a‬ו‪ x -‬את אורך הסכר ‪. AB‬‬

‫נתון כי ‪. a = 2 b‬‬
‫ב‪ .‬מצא את ‪ x‬שבעבורו אורך הסכר ‪ AB‬יהיה מינימלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬ידוע כי האורך המינימלי של הסכר הוא ‪ . 8‬מצא את ‪. b‬‬

‫‪252‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 43‬חורף תשפ"ב‪ ,2022 ,‬מועד א‪:‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬איתן‪ 1 :‬מטר לשנייה ‪ ,‬גל‪ 1.5 :‬מטר לשנייה ‪ ,‬יעקב‪ 2 :‬מטר לשנייה‪.‬‬
‫ב‪ 6 2 .‬מטרים‪ .‬ג‪ 400 .‬מטרים‪.‬‬
‫‪3‬‬

‫‪ .2‬א‪ (1).‬כן‪ (2) .‬לא‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ . d = 1 , b1 = −5 .‬ד‪ 14 .‬איברים‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫) ‪(5‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ . 1 − 2‬ג‪. 0.0128 .‬‬ ‫‪ .3‬א‪ . 0.32787 (2) . 0.366 (1).‬ב‪.‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ . AC = 1 R .‬ד‪ .‬פי ‪. 16‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪2‬‬
‫‪ .5‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . 3α .‬ג‪. R sin α sin 2α sin 3α .‬‬
‫‪cos 2α‬‬

‫ד‪. 15° (2) . sin 3α (1).‬‬

‫‪sin α‬‬

‫‪ .6‬א‪ . y = 0 , x = 3 m (2) . x ≠ 3 m (1).‬ב‪. m = 2 .‬‬

‫‪ −1, 1‬מקסימום‪.‬‬ ‫)‪( 9‬‬ ‫ג‪ (0, 0) .‬מינימום ‪,‬‬

‫ד‪.‬‬

‫‪253‬‬
 ‫ה‪(1).‬‬

‫)‪. k = −18 (2‬‬

‫‪ .7‬א‪ x ≥ 2 (1).‬או ‪ x > 2 (2) . x ≤ 0‬או ‪. x < 0‬‬

‫)‪. (−0.342, 0) (4) . y = 1 , y = 5 , x = 0 , x = 2 (3‬‬
‫)‪(5‬‬

‫ב‪ ( −0.342, 0.764 ) (1).‬מקסימום ‪ ( 2, 6 ) ,‬מינימום ‪ ( 0, 0 ) ,‬מינימום‪.‬‬

‫)‪(2‬‬

‫ג‪ .‬לא‪.‬‬

‫‪ . AB = b + a‬ב‪ . x = 38.44° .‬ג‪. b = 1.922 .‬‬ ‫‪ .8‬א‪.‬‬

‫‪sinx‬‬ ‫‪cosx‬‬

‫‪254‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪44‬‬
‫חורף תשפ"ב‪ ,2022 ,‬מועד נבצרים‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫בין הבית של תמר ויואב לבין ביתו של דן יש שביל אופניים‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫לאורך שביל האופניים‪ ,‬בין שני הבתים‪ ,‬נמצא חדר כושר‪.‬‬
‫המרחק בין חדר הכושר ובין הבית של תמר ויואב הוא ‪ 24‬ק"מ‪.‬‬
‫תמר יצאה מן הבית בשעה ‪ 6 : 00‬ורכבה על אופניים במהירות‬
‫קבועה לעבר ביתו של דן‪.‬‬
‫בשעה ‪ 7 : 00‬יצא יואב גם הוא מן הבית ורכב על אופניו לעבר‬
‫ביתו של דן במהירות שגבוהה ב‪ 5 -‬קמ"ש ממהירות הרכיבה‬
‫של תמר‪.‬‬
‫בשעה ‪ 7 : 30‬יצא דן מחדר הכושר ורכב על אופניו במהירות‬
‫קבועה לעבר ביתו‪.‬‬
‫תמר‪ ,‬יואב ודן רכבו שלושתם על אותו שביל אופניים‪.‬‬
‫תמר השיגה את דן וחלפה על פניו בשעה ‪. 8 : 00‬‬
‫יואב ודן הגיעו שניהם לביתו של דן בשעה ‪. 9 :15‬‬
‫א‪ .‬מצא את המהירות של כל אחד משלושת הרוכבים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה היה המרחק בין יואב ובין דן כאשר תמר הגיעה‬
‫לביתו של דן?‬

‫‪255‬‬
 ‫נתונה סדרה הנדסית ‪ A‬שאיבריה הם ‪, a1 , a 2 , a 3 ,...‬‬ ‫‪.2‬‬
‫ומנתה היא ‪ . q‬כל איברי הסדרה ‪ A‬שונים מאפס‪.‬‬

‫א‪ .‬האם הסדרה ‪ 1 , 1 , 1 ,...‬היא סדרה הנדסית?‬

‫‪a1 a 2 a 3‬‬
‫הוכח את תשובתך‪.‬‬
‫ב‪ (1) .‬מסמנים ב‪ Sn -‬את הסכום של ‪ n‬האיברים הראשונים‬
‫של הסדרה ‪ n ) A‬טבעי(‪.‬‬
‫‪Sn‬‬
‫הוכח כי לכל ‪ n‬מתקיים‪= 1 + 1 + 1 + ... + 1 :‬‬
‫‪a1 ⋅ a n a1 a 2 a 3‬‬ ‫‪an‬‬

‫)‪ (2‬נתון‪. q = 3 , a1 = 1 :‬‬

‫‪6561‬‬ ‫סכום ‪ n‬האיברים הראשונים בסדרה ‪ A‬גדול פי‬
‫מן הסכום‪. 1 + 1 + 1 + ... + 1 :‬‬
‫‪a1‬‬ ‫‪a2‬‬ ‫‪a3‬‬ ‫‪an‬‬

‫מצא את ‪. n‬‬

‫הסדרה ‪ B‬מתקבלת מן הסדרה ‪ A‬על ידי הפיכת הסימנים‬

‫של האיברים הנמצאים במקומות הזוגיים בסדרה ‪. A‬‬
‫איברי הסדרה ‪ B‬הם ‪. b1 , b 2 , b3 ,...‬‬
‫נסמן ב‪ Tm -‬את הסכום של ‪ m‬האיברים הראשונים‬
‫של הסדרה ‪ . B‬נתון כי ‪ m‬הוא מספר טבעי אי‪-‬זוגי‪.‬‬

‫‪Tm‬‬
‫ג‪ .‬נתונה נוסחה‪= 1 − 1 + 1 − ... + 1 :‬‬
‫‪b1 ⋅ b m a1 a 2 a 3‬‬ ‫‪am‬‬
‫קבע אם הנוסחה הנתונה נכונה‪ .‬הוכח את תשובתך‪.‬‬

‫‪256‬‬
 ‫כדי להתקבל ללימודים במכללה מסוימת יש לעבור מבחן קבלה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫כל השאלות במבחן הן מתוך מאגר שיש בו ‪ n‬שאלות שונות‪.‬‬
‫לנבחנים יש גישה למאגר והם יכולים להתכונן למבחן באמצעותו‪.‬‬
‫ביום הבחינה‪ ,‬כל נבחן מוציא באקראי מתוך קופסה מלאה‬
‫בפתקים שלושה פתקים בזה אחר זה‪ ,‬ללא החזרה‪.‬‬
‫בכל אחד מן הפתקים כתובה שאלה אחת מתוך מאגר השאלות‪.‬‬
‫מספר הפתקים שבקופסה שווה למספר השאלות שבמאגר‪,‬‬
‫ובכל פתק כתובה שאלה אחרת‪.‬‬
‫לאחר שהוציא הנבחן שלושה פתקים מן הקופסה וקרא את שלוש‬
‫השאלות‪ ,‬הוא מחזיר את שלושת הפתקים לקופסה‪.‬‬
‫הנבחן יתקבל למכללה אם הוא יענה נכון על שתי שאלות לפחות‬
‫מתוך שלוש השאלות שבפתקים שהוא הוציא‪.‬‬
‫נתנאל התכונן למבחן באמצעות מאגר השאלות‪.‬‬
‫הוא ידע לענות נכון רק על ‪ 20‬שאלות מתוך ‪ n‬השאלות שבמאגר‪.‬‬
‫על שאר השאלות הוא לא ידע לענות נכון‪.‬‬
‫ידוע כי ההסתברות של נתנאל לענות נכון על שאלה אחת לפחות‬
‫מבין שתי השאלות שבשני הפתקים הראשונים שהוא הוציא‬
‫היא ‪. 34‬‬
‫‪69‬‬
‫א‪ (1) .‬מצא את ‪. n‬‬
‫)‪ (2‬מהי ההסתברות שנתנאל יתקבל למכללה?‬
‫ב‪ .‬אם ידוע כי נתנאל התקבל למכללה‪ ,‬מהי ההסתברות שהוא‬
‫לא ענה נכון על השאלה שבפתק הראשון שהוא הוציא?‬

‫רמי התכונן גם הוא למבחן באמצעות מאגר השאלות‪.‬‬

‫הוא ידע לענות נכון על ‪ 40‬שאלות מתוך ‪ n‬השאלות שבמאגר‪.‬‬
‫על שאר השאלות הוא לא ידע לענות נכון‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם ההסתברות שרמי יענה נכון על כל שלוש השאלות‬
‫שבפתקים שהוא הוציא באקראי גדולה פי ‪ 2‬מן ההסתברות‬
‫שנתנאל יענה נכון על כל שלוש השאלות שבפתקים שהוא‬
‫הוציא באקראי? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪257‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫בציור שלפניך מתואר משולש‬ ‫‪.4‬‬

‫שווה‪-‬שוקיים ‪. BA = BC , ABC‬‬
‫‪BC‬‬ ‫מנקודה ‪ D‬הנמצאת על השוק‬
‫הורידו אנך לבסיס‪,‬‬
‫והוא חותך אותו בנקודה ‪. K‬‬
‫מנקודה ‪ E‬הנמצאת על השוק ‪BA‬‬
‫הורידו אנך לבסיס‪ ,‬והוא חותך אותו בנקודה ‪. L‬‬
‫‪. AL‬‬ ‫נתון‪= KC :‬‬
‫‪= LK‬‬

‫א‪ .‬חשב את ‪. BD‬‬

‫‪DC‬‬

‫הקטעים ‪ DL‬ו‪ EK -‬נפגשים בנקודה ‪. G‬‬

‫ב‪ .‬הוכח כי המרובע ‪ BDGE‬הוא דלתון‪.‬‬

‫נתון‪. AC = 45 :‬‬
‫היקף המרובע ‪ EDKL‬הוא ‪. 54‬‬
‫ג‪ .‬חשב את אורך הקטע ‪. BG‬‬
‫ד‪ .‬האם קיימת נקודה ‪ F‬שנמצאת על הישר ‪ BG‬שעבורה‬
‫המרובע ‪ BDFE‬הוא בר‪-‬חסימה במעגל? נמק את תשובתך‪.‬‬

‫‪258‬‬
 ‫בציור שלפניך מתואר משולש שווה‪-‬שוקיים ‪, ABC‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ , AB = AC‬שחסום במעגל שרדיוסו ‪. R‬‬
‫האריכו את הבסיס ‪ BC‬עד לנקודה ‪D‬‬
‫והעבירו ישר מנקודה ‪ D‬לנקודה ‪. A‬‬
‫נתון‪.  BAC = 2α ,  CAD = α :‬‬
‫א‪ .‬הוכח כי רדיוס המעגל החוסם‬
‫את משולש ‪ ABD‬שווה לרדיוס‬
‫המעגל החוסם את משולש ‪. ACD‬‬
‫ב‪ .‬הבע את שטח משולש ‪ ACD‬באמצעות ‪ R‬ו‪. α -‬‬

‫נסמן ב‪ m -‬את היחס בין שטח המשולש ‪ ACD‬לבין שטח‬

‫המשולש ‪. ABC‬‬
‫ג‪ (1) .‬האם ייתכן כי ‪ ? m = 0.5‬נמק את תשובתך‪.‬‬
‫)‪ (2‬נתון כי ‪ . m = 0.6‬מצא את גודלי זוויות המשולש ‪. ABC‬‬

‫‪259‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫נתונה פונקציה )‪ f(x‬המוגדרת בתחום‬ ‫‪.6‬‬

‫‪x<b , b<x<c , c<x‬‬
‫וגזירה בכל תחום הגדרתה‪.‬‬
‫בסרטוט שלפניך מתואר הגרף‬
‫של פונקציית הנגזרת )‪. f ′(x‬‬
‫לפונקציית הנגזרת )‪ f ′(x‬יש נקודת קיצון‬
‫אחת בלבד ושלוש אסימפטוטות‬
‫המאונכות לצירים‪:‬‬
‫‪.x =c , x =b , y=0‬‬
‫שיעור ה‪ x -‬של נקודת הקיצון של פונקציית הנגזרת )‪ f ′(x‬הוא ‪. a‬‬

‫‪ b , a‬ו‪ c -‬הם פרמטרים‪.‬‬

‫א‪ .‬הבע את תשובותיך באמצעות ‪ b , a‬ו‪ , c -‬אם יש צורך‪.‬‬
‫)‪ (1‬מצא את תחומי העלייה והירידה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫)‪ (2‬מצא את תחומי הקעירות כלפי מעלה )‪ (‬ואת תחומי הקעירות‬
‫כלפי מטה )‪ (‬של הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫נתון כי גרף הפונקציה )‪ f(x‬עובר בנקודה )‪. (a, 0‬‬

‫ב‪ .‬סרטט סקיצה אפשרית של גרף הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫‪. f(x) = 18‬‬

‫‪2‬‬
‫נתון גם כי ‪− 36 x‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪(x − x − 6‬‬

‫ג‪ .‬מצא את ‪ b , a‬ו‪. c -‬‬

‫ד‪ (1) .‬הראה כי בתחום ‪ b < x < c‬מתקיים‪. f ′(x) ⋅ (f(x))2 ≤ 0 :‬‬

‫)‪ (2‬חשב את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה ‪, f ′(x) ⋅ (f(x)) 2‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x = 0‬ו‪. x = 2 a -‬‬

‫‪260‬‬
 ‫נתונה הפונקציה ‪. f(x) = tan(x) + 1‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪x‬‬

‫ענה על הסעיפים א‪-‬ב בעבור התחום ‪. 0 ≤ x ≤ 3π‬‬

‫‪2‬‬
‫א‪ (1) .‬מצא את תחום ההגדרה של הפונקציה )‪. f(x‬‬
‫)‪ (2‬מצא את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה )‪f(x‬‬
‫המאונכות לציר ה‪. x -‬‬

‫גרף הפונקציה )‪ f(x‬חותך את ציר ה‪ x -‬בתחום הנתון בנקודה אחת‬

‫בלבד ששיעוריה )‪ (2.798, 0‬בקירוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצא את תחומי החיוביות ואת תחומי השליליות‬
‫של הפונקציה )‪. f(x‬‬

‫נתונה גם הפונקציה )‪ , g(x) = cos(x‬המוגדרת לכל ‪. x ≠ 0‬‬

‫‪x‬‬
‫ג‪ .‬האם הפונקציה )‪ g(x‬היא זוגית‪ ,‬אי‪-‬זוגית‪ ,‬או לא זוגית ולא‬
‫אי‪-‬זוגית? הוכח את תשובתך‪.‬‬

‫ד‪ (1) .‬הראה כי בתחום ‪ 0 ≤ x ≤ 3π‬שיעור ה‪ x -‬של אחת מנקודות‬

‫‪2‬‬
‫הקיצון של הפונקציה )‪ g(x‬שווה לשיעור ה‪ x -‬של נקודת‬
‫החיתוך של גרף הפונקציה )‪ f(x‬עם ציר ה‪ , x -‬וקבע את סוגה‬
‫של נקודת קיצון זו‪.‬‬

‫)‪ (2‬סרטט סקיצה של גרף הפונקציה )‪ g(x‬בתחום ‪. − 3π ≤ x ≤ 3π‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪261‬‬
 ‫חותכים חוט שאורכו ‪ k‬לשני חלקים‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫מחלק אחד של החוט יוצרים משולש שווה‪-‬צלעות‬
‫ומן החלק האחר יוצרים מעגל‪.‬‬
‫נסמן ב‪ x -‬את אורך צלע המשולש‪.‬‬
‫א‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את תחום ההגדרה של ‪. x‬‬
‫ב‪ .‬הבע באמצעות ‪ k‬את אורך צלע המשולש‪,‬‬
‫שעבורו סכום השטחים של שתי הצורות הוא מינימלי‪.‬‬
‫ג‪ .‬הראה כי כאשר סכום השטחים של שתי הצורות הוא מינימלי‪,‬‬
‫אי אפשר לחסום את המשולש שהתקבל במעגל שהתקבל‪.‬‬

‫‪262‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 44‬חורף תשפ"ב‪ ,2022 ,‬מועד נבצרים‪:‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬תמר ‪ 15 -‬קמ"ש ‪ ,‬יואב ‪ 20 -‬קמ"ש ‪ ,‬דן ‪ 12 -‬קמ"ש‪ .‬ב‪ 2 .‬ק"מ‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬כן‪ .‬ב‪ (1).‬הוכחה‪ . n = 9 (2) .‬ג‪ .‬הנוסחה נכונה‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ . 76 (2) . n = 70 (1).‬ב‪ . 25 .‬ג‪ .‬ההסתברות אינה גדולה פי ‪. 2‬‬

‫‪84‬‬ ‫‪391‬‬

‫‪ .4‬א‪ . 1 .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪ . 12 .‬ד‪ .‬כן‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫‪ .5‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪. R 2 cos 2 α tan 2α .‬‬

‫ג‪ (1).‬לא ייתכן‪. 33.56° , 73.22° (2) .‬‬

‫‪ ,‬ירידה‪. b < x < c :‬‬ ‫‪x<b‬‬ ‫או‬ ‫‪x>c‬‬ ‫‪ .6‬א‪ (1).‬עלייה‪:‬‬

‫‪.c < x‬‬ ‫‪ a < x < c : ∩ ,‬או‬ ‫‪b<x<a‬‬ ‫)‪ x < b : ∪ (2‬או‬
‫ב‪.‬‬

‫‪. c=3 ,‬‬ ‫‪b = −2‬‬ ‫ג‪, a = 1 .‬‬

‫‪2‬‬

‫ד‪ (1).‬הוכחה‪. 1 (2) .‬‬

‫‪12‬‬

‫‪263‬‬
 ‫‪ .7‬א‪ π < x < 3π (1).‬או ‪. x = 0 , x = π , x = 3π (2) . 0 < x < π‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ב‪ .‬תחומי החיוביות של )‪ 2.798 < x < 3π : f(x‬או ‪. 0 < x < π‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫תחומי השליליות של )‪. π < x < 2.798 : f(x‬‬

‫‪2‬‬
‫ג‪ g(x) .‬הינה פונקציה אי‪-‬זוגית‪ .‬ד‪ (1).‬הוכחה‪ .‬סוג הקיצון הוא מינימום ‪.‬‬
‫)‪(2‬‬

‫‪ .8‬א‪ . 0 < x < K .‬ב‪ . 0.21K .‬ג‪ .‬הוכחה‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫‪264‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪45‬‬
‫קיץ תשפ"ב‪ ,2022 ,‬מועד א‬
‫גרסה ‪1‬‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫מכונית יצאה מבאר שבע לחיפה במהירות קבועה ‪ . v1‬באותו הזמן‬ ‫‪.1‬‬
‫בדיוק יצאה משאית מחיפה לבאר שבע במהירות קבועה ‪. v 2‬‬
‫המרחק בין חיפה לבאר שבע הוא ‪ 210‬ק"מ‪.‬‬
‫המשאית נעצרה בצד הדרך עקב תקלה‪ ,‬לפני שחלפה המכונית על‬
‫פניה‪ .‬באותו הזמן המרחק בין המשאית לבין המכונית‬
‫היה ‪ 96‬ק"מ‪.‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ v1‬ו‪ v 2 -‬את הזמן שחלף מרגע תחילת‬
‫הנסיעה ועד שנעצרה המשאית בצד הדרך‪.‬‬

‫זמן שהיית המכונית בצד הדרך היה גדול פי ‪ 1.5‬מן הזמן שחלף‬
‫מרגע יציאתה מחיפה עד לרגע עצירתה‪.‬‬
‫המשאית יצאה שוב לדרך באותה המהירות‪ , v 2 ,‬בדיוק ברגע שבו‬
‫חלפה המכונית על פניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את היחס בין מהירות המכונית לבין מהירות המשאית‪.‬‬

‫‪ 128‬דקות לאחר שיצאה המשאית שוב לדרך‪,‬‬

‫היא הגיעה לבאר שבע‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את מהירות המכונית ואת מהירות המשאית‪.‬‬

‫‪265‬‬
 ‫‪a1 , a 2 , a 3 ,...‬‬ ‫סדרה ‪ I‬היא סדרה הנדסית אין‪-‬סופית שאיבריה הם‬ ‫‪.2‬‬
‫ומנתה היא ‪. 9 ⋅ r 2‬‬
‫נתון‪. 0 < r < 1 :‬‬
‫‪3‬‬
‫בין כל שני איברים בסדרה ‪ I‬הכניסו איבר נוסף‪ ,‬ונוצרה סדרה‬
‫הנדסית חדשה יורדת‪ ,‬סדרה ‪ , II‬שאיבריה הם ‪ b1 , b 2 , b3 ,...‬ומנתה‬
‫היא ‪. q‬‬
‫א‪ (1) .‬הביעו את ‪ q‬באמצעות ‪. r‬‬
‫)‪ (2‬הסבירו מדוע שתי הסדרות ‪ I‬ו‪ II -‬מתכנסות‪.‬‬

‫נתון כי סכום סדרה ‪ II‬גדול פי ‪ 4‬מסכום סדרה ‪. I‬‬

‫‪3‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את ‪. q‬‬

‫נתון כי סכום האיברים במקומות הזוגיים בסדרה ‪ II‬הוא ‪. 12‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את סכום כל האיברים של סדרה ‪ II‬במקומות‬
‫שמתחלקים ב‪. (b5 , b10 , b15 ,...) 5 -‬‬
‫ד‪ .‬מצאו בסדרה ‪ II‬את היחס בין האיבר החמישי לבין סכום כל‬
‫האיברים שאחרי איבר זה‪.‬‬
‫ה‪ .‬הוכיחו כי בכל סדרה הנדסית מתכנסת היחס בין איבר כלשהו‬
‫לבין סכום כל האיברים שאחריו אינו תלוי במיקום של‬
‫האיבר בסדרה‪.‬‬

‫‪266‬‬
 ‫נטע משחקת במשחק מסוים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫במשחק זה יש בדיוק שלוש תוצאות אפשריות‪ :‬ניצחון‪ ,‬תיקו‬
‫והפסד‪ .‬ההסתברות שנטע תנצח במשחק גדולה פי ‪ 3‬מן‬
‫ההסתברות שהיא תפסיד במשחק‪.‬‬
‫נסמן ב‪ p -‬את ההסתברות שנטע תפסיד במשחק )‪. (p > 0‬‬
‫בשאלה כולה תוצאות המשחקים אינן תלויות זו בזו‪.‬‬
‫נתון שאם נטע משחקת ‪ 2‬משחקים בזה אחר זה‪ ,‬ההסתברות‬
‫שהיא תנצח במשחק אחד לפחות היא ‪. 4.5 p‬‬
‫א‪ .‬מצאו את הערך של ‪. p‬‬

‫נטע שיחקה ‪ 5‬משחקים בזה אחר זה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מצאו את ההסתברות שנטע תנצח ב‪ 3 -‬משחקים לפחות‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את ההסתברות שנטע תנצח בשלושת המשחקים‬
‫הראשונים לפחות‪.‬‬
‫ד‪ (1) .‬מצאו את ההסתברות שנטע לא תפסיד בשום משחק‪.‬‬
‫)‪ (2‬ידוע כי נטע הפסידה במשחק אחד לפחות‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שהיא ניצחה בשלושת המשחקים‬
‫הראשונים וקיבלה תוצאת תיקו במשחק האחרון?‬

‫‪267‬‬
 ‫פרק שני – גאומטרייה וטריגונומטרייה במישור‬

‫נתון מעגל שרדיוסו ‪ R‬ומרכזו ‪. O‬‬ ‫‪.4‬‬

‫מנקודה ‪ A‬שמחוץ למעגל יוצאים‬
‫שלושה ישרים‪:‬‬
‫הישר ‪ AB‬משיק למעגל בנקודה ‪, B‬‬
‫‪O‬‬ ‫הישר ‪ AD‬עובר דרך מרכז המעגל‬
‫וחותך את המעגל בנקודות ‪ C‬ו‪, D -‬‬
‫והישר ‪ AG‬מאונך לישר ‪AD‬‬
‫)ראו סרטוט(‪.‬‬
‫הנקודות ‪ B , D‬ו‪ G -‬נמצאות על ישר אחד‪,‬‬
‫כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫נסמן‪.  ADB = α :‬‬
‫א‪ .‬הביעו את כל זוויות המשולש ‪ ABG‬באמצעות ‪. α‬‬

‫ב‪ .‬הוכיחו‪. AB = DB :‬‬

‫‪AC‬‬ ‫‪BC‬‬

‫נתון‪. AG = 8 , AC = 1 DC :‬‬
‫‪2‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את ‪. R‬‬

‫נסמן ב‪ S -‬את שטח המשולש ‪. BDC‬‬

‫ד‪ (1) .‬הוכיחו‪. ∆ ADG  ∆ BDC :‬‬
‫)‪ (2‬הביעו את שטח המשולש ‪ ADG‬באמצעות ‪. S‬‬

‫‪268‬‬
 ‫מרובע ‪ ABCD‬חסום במעגל שרדיוסו ‪R‬‬ ‫‪.5‬‬
‫ומרכזו ‪) O‬ראו סרטוט(‪.‬‬
‫נסמן‪ α ,  DAB = α :‬היא זווית חדה‪.‬‬
‫א‪ .‬הביעו את אורך האלכסון ‪BD‬‬
‫באמצעות ‪ α‬ו‪. R -‬‬

‫נתון‪. CD = R 2 , BC = R :‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את ‪. α‬‬

‫נתון‪ BD :‬הוא חוצה זווית ‪. ABC‬‬

‫ג‪ .‬חשבו את גודל הזווית ‪. ABD‬‬

‫נסמן ב‪ h1 -‬את הגובה שיורד מקודקוד ‪ A‬במשולש ‪, ABD‬‬

‫וב‪ h 2 -‬את הגובה שיורד מקודקוד ‪ O‬במשולש ‪. BOD‬‬
‫‪h1‬‬
‫‪.‬‬ ‫ד‪ .‬חשבו את‬
‫‪h2‬‬

‫‪269‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫נתונה הפונקצייה ‪. f(x) = 2 x + 2‬‬ ‫‪.6‬‬

‫‪x‬‬
‫א‪ (1) .‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪. f(x‬‬
‫)‪ (2‬האם הפונקצייה )‪ f(x‬היא זוגית‪ ,‬אי‪-‬זוגית או לא זוגית‬
‫ולא אי‪-‬זוגית? הוכיחו את התשובה‪.‬‬
‫)‪ (3‬מצאו את תחומי העלייה ואת תחומי הירידה‬
‫של הפונקצייה )‪. f(x‬‬

‫נתונות שתי פונקציות‪ f ′(x) :‬ו‪. g(x) -‬‬

‫)‪f(x‬‬ ‫)‪ f ′(x‬היא פונקציית הנגזרת של‬
‫ו‪ g(x) -‬מקיימת )‪. g(x) = f(x) ⋅ f ′(x‬‬
‫הפונקציות )‪ f ′(x‬ו‪ g(x) -‬מוגדרות באותו התחום כמו‬
‫הפונקצייה )‪. f(x‬‬
‫ב‪ .‬כל אחד מן הגרפים ‪ III- I‬שלפניכם מתאר את אחת‬
‫הפונקציות )‪ f ′(x) , f(x‬ו‪ . g(x) -‬לכל אחת מן הפונקציות כתבו‬
‫איזה גרף מתאר אותה‪ .‬נמקו את התשובה‪.‬‬

‫‪270‬‬
‫)‪g(x‬‬ ‫ג‪ .‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של הפונקצייה‬
‫עם ציר ה‪. x -‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את השטח המוגבל על ידי הפונקצייה )‪, g(x‬‬

‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x = 1‬ו‪. x = 4 -‬‬

‫‪4‬‬
‫‪a‬‬
‫ה‪ .‬נתון‪ 1 < a :‬הוא פרמטר‪ .‬חשבו את ‪. ∫ g(x) dx‬‬
‫‪1‬‬
‫‪a‬‬

‫‪x‬‬
‫נתונה הפונקצייה ‪. h(x) = ∫ f ′(t) dt‬‬
‫‪1‬‬

‫נתון כי הפונקצייה )‪ h(x‬מוגדרת בתחום ‪. 1 ≤ x‬‬

‫ו‪ .‬מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקצייה )‪, h(x‬‬
‫וקבעו את סוגה‪.‬‬

‫‪271‬‬
 ‫‪2‬‬
‫נתונה הפונקצייה ‪ f(x) = 2(cosx) + sin 2 x‬בתחום ‪. 0 ≤ x ≤ 2π‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪2 cosx‬‬
‫א‪ (1) .‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪. f(x‬‬
‫)‪ (2‬הסבירו מדוע לפונקצייה )‪ f(x‬אין אסימפטוטות‬
‫המאונכות לציר ה‪. x -‬‬
‫)‪ (3‬מצאו את נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה )‪ f(x‬עם‬
‫הצירים‪.‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫ב‪ (1) .‬הראו כי לכל ‪ x‬בתחום ההגדרה של הפונקצייה‬
‫מתקיים‪. f ′(x) = cos x − sin x :‬‬
‫)‪ (2‬מצאו את שיעורי נקודות הקיצון‬
‫של הפונקצייה )‪ , f(x‬וקבעו את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ (1) .‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה )‪. f(x‬‬
‫)‪ k (2‬הוא מספר‪ .‬מצאו את כל ערכי ‪ k‬שבעבורם יש‬
‫למשוואה ‪ f(x) = k‬פתרון יחיד )בתחום ‪.( 0 ≤ x ≤ 2π‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את השטח המוגבל על ידי פונקציית הנגזרת )‪, f ′(x‬‬

‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי שני הישרים ‪ x = 3 π‬ו‪. x = 5 π -‬‬

‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫‪272‬‬
 ‫נתונות שתי פונקציות‪. g(x) = f(x) , f(x) = x 3 :‬‬ ‫‪.8‬‬
‫א‪ (1) .‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪ f(x‬ואת תחום‬
‫ההגדרה של הפונקצייה )‪. g(x‬‬
‫)‪f(x‬‬ ‫)‪ (2‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה‬
‫עם גרף הפונקצייה )‪. g(x‬‬

‫נמצאת‬ ‫‪B‬‬ ‫הנקודה ‪ A‬נמצאת על גרף הפונקצייה )‪ , f(x‬והנקודה‬

‫על גרף הפונקצייה )‪ g(x‬כך שהקטע ‪ AB‬מקביל לציר ה‪. x -‬‬
‫נתון כי שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪ A‬נמצא בין שיעורי ה‪ x -‬של נקודות‬
‫החיתוך של הפונקצייה )‪ f(x‬עם הפונקצייה )‪. g(x‬‬
‫נסמן ב‪ t -‬את שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪ t . A‬הוא פרמטר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הביעו באמצעות ‪ t‬את אורך הקטע ‪. AB‬‬
‫ג‪ .‬הנקודה ‪ O‬היא ראשית הצירים‪.‬‬
‫מצאו את השטח המקסימלי של המשולש ‪. OAB‬‬
‫ד‪ .‬האם השטח המקסימלי של המשולש ‪ OAB‬מתקבל כאשר‬
‫אורך הקטע ‪ AB‬הוא מקסימלי? נמקו את התשובה‪.‬‬

‫‪273‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ –45‬קיץ תשפ"ב‪ ,‬מועד א‪ – 2022 ,‬גרסה ‪:1‬‬

‫‪v1 32‬‬
‫‪.‬‬ ‫=‬ ‫‪ .1‬א‪ . t = 114 .‬ב‪.‬‬
‫‪v 2 25‬‬ ‫‪v1 + v 2‬‬

‫ג‪ .‬מהירות המכונית ) ‪ 96 : ( v1‬קמ"ש ; מהירות המשאית ) ‪ 75 : ( v2‬קמ"ש ‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ (2) . q = 3r (1).‬להסביר‪ .‬ב‪ . q = 1 .‬ג‪. S 48 ≈ 0.397 .‬‬

‫= ד‪. 2 .‬‬
‫‪121‬‬ ‫‪3‬‬
‫ה‪ .‬להוכיח ‪.‬‬

‫‪ .3‬א‪ . 1 .‬ב‪ . 1 .‬ג‪ . 1 .‬ד‪. 54 ≈ 0.0116 (2) . 3125 ≈ 0.4019 (1).‬‬

‫‪4651‬‬ ‫‪7776‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪ .  AGB‬ב‪ .‬להוכיח‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪= 90 − α ,  BAG = 2α .‬‬
‫‪=  ABG‬‬

‫ג‪ . R = 8 ≈ 4.619 .‬ד‪ (1).‬להוכיח‪. SADG = 3S (2) .‬‬

‫‪3‬‬
‫‪ .5‬א‪ . BD = 2 Rsin(α) .‬ב‪ . α = 75° .‬ג‪.  ABD= 45° .‬‬
‫‪h1‬‬
‫‪.‬‬ ‫ד‪3 3 ≈ 4.732 .‬‬
‫‪=+‬‬
‫‪h2‬‬
‫‪ .6‬א‪ (2) . x ≠ 0 (1).‬אי זוגית‪.‬‬
‫)‪ (3‬תחומי עלייה‪1 < x , 1 < x :‬‬
‫תחומי ירידה‪. -1 < x < 0 , 0 < x < 1 :‬‬
‫ב‪ - f(x) .‬גרף ‪ - f ′(x) , II‬גרף ‪ - g(x) , III‬גרף ‪ . I‬ג‪. (1, 0) , (−1, 0) .‬‬
‫ד‪ . 56.25 .‬ה‪ . 0 .‬ו‪ .‬מינימום‪. (1, 0 ) :‬‬

‫‪274‬‬
 ‫‪3π‬‬
‫)‪ (2‬להסביר ‪.‬‬ ‫‪< x ≤ 2π‬‬ ‫‪ .7‬א‪, π < x < 3π , 0 ≤ x < π (1).‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫)‪ (2‬מינימום‪, ( 0,1) :‬‬ ‫ב‪ (1) .‬להראות‬ ‫‪( 0,1) ,‬‬ ‫)‪( 34π , 0) , ( 74π , 0) (3‬‬
‫‪ ,‬מקסימום‪. ( 2π,1) :‬‬ ‫מינימום‪( 54π , − 2 ) :‬‬ ‫מקסימום‪, ( π , 2 ) :‬‬
‫‪4‬‬
‫ג‪(1) .‬‬

‫‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫‪k= 2‬‬ ‫)‪, k = − 2 , k = −1 (2‬‬

‫)‪. ( 0,0 ) , (1,1) (2‬‬ ‫‪0≤x‬‬ ‫‪ .8‬א‪ (1) .‬תחום של )‪ : f(x‬כל ‪ , x‬תחום של )‪: g(x‬‬

‫ד‪ .‬לא ‪.‬‬ ‫=‪S‬‬ ‫ג‪128 ≈ 0.04096 .‬‬ ‫‪AB = t- t 2‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪OAB‬‬
‫‪3125‬‬

‫‪275‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪46‬‬
‫קיץ תשפ"ב‪ ,2022 ,‬מועד ב‬
‫גרסה ‪1‬‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ארבעה רצים משתתפים במרוץ שליחים במסלול שאורכו ‪1, 440‬‬ ‫‪.1‬‬
‫מקטעים שווים ובתחילת כל מקטע‬ ‫מטר‪ .‬המסלול מחולק ל‪4 -‬‬
‫עומד אחד מן הרצים‪.‬‬

‫כאשר נשמעת יריית הזינוק הרץ הראשון יוצא לדרך‪.‬‬

‫מייד כשהוא מגיע לסוף המקטע הראשון‪ ,‬הרץ השני יוצא לדרך‪,‬‬
‫וכך הלאה עד שהרץ הרביעי מגיע לסוף המקטע שלו‪.‬‬

‫מהירות הרץ השני גדולה פי ‪ 1.5‬ממהירות הרץ הראשון‪.‬‬

‫מהירות הרץ השלישי קטנה פי ‪ 2‬ממהירות הרץ השני‪,‬‬
‫ומהירות הרץ הרביעי שווה למהירות הרץ השלישי‪.‬‬
‫המהירות של כל אחד מן הרצים קבועה לאורך המקטע שלו‪.‬‬
‫ארבעת הרצים השלימו יחד את המסלול כולו‬
‫בשלוש דקות ו‪ 54 -‬שניות סך הכול‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את מהירות הריצה של כל אחד מן הרצים‪.‬‬

‫‪276‬‬
 ‫הרץ השלישי והרץ הרביעי התאמנו כדי להגדיל את מהירות‬
‫הריצה שלהם‪ .‬כעבור זמן שוב השתתפו ארבעת הרצים במרוץ‬
‫שליחים‪ ,‬באותו המסלול‪ .‬כל אחד מהם רץ באותו מקטע שבו רץ‬
‫בפעם הקודמת‪ .‬סך זמן הריצה של הרץ השלישי והרץ הרביעי היה‬
‫גדול פי ‪ 1.5‬מסך זמן הריצה של שני הרצים הראשונים‪.‬‬
‫הרץ הראשון והרץ השני רצו באותה המהירות שבה רצו בפעם‬
‫הקודמת‪ .‬הרץ השלישי עבר כל ‪ 100‬מטר ב‪ 2.5 -‬שניות פחות מן‬
‫הרץ הרביעי‪.‬‬

‫ב‪ (1) .‬מצאו בכמה שניות זמן הריצה של הרץ השלישי קטן מזמן‬
‫הריצה של הרץ הרביעי‪.‬‬
‫)‪ (2‬האם כל אחד משני הרצים האלה‪ ,‬השלישי והרביעי‪,‬‬
‫הגדיל את מהירות הריצה שלו? נמקו את התשובה‪.‬‬

‫‪277‬‬
‫‪an‬‬ ‫שהאיבר הכללי שלה הוא‬ ‫‪A‬‬ ‫נתונה סדרה הנדסית אין‪-‬סופית‬ ‫‪.2‬‬
‫ומנתה היא ‪. q‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו כי לכל ‪ n‬טבעי מתקיים ‪. a1 ⋅ a 2n =a n ⋅ a n +1‬‬

‫מתקיים כי‬ ‫‪A‬‬ ‫בעבור ‪ 2k‬האיברים הראשונים בסדרה‬

‫מכפלת שני האיברים האמצעיים בסדרה שווה ‪. 10,935 ⋅ a1‬‬
‫נתון‪. a 2k − 2 = 1, 215 :‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את ‪) q‬שתי אפשרויות(‪.‬‬

‫נתון‪. a1 = 5 :‬‬
‫ג‪ (1) .‬קבעו אם הסדרה ‪ A‬היא סדרה עולה‪ ,‬סדרה יורדת‬
‫או סדרה לא עולה ולא יורדת‪ .‬נמקו את התשובה‪.‬‬
‫)‪ (2‬מצאו את ‪. k‬‬

‫באופן הזה‪:‬‬ ‫‪B‬‬ ‫בונים את הסדרה האין סופית‬ ‫‪A‬‬ ‫מן הסדרה‬
‫‪.‬‬ ‫‪1 , 1 , 1 , 1 ,...‬‬
‫‪a1 a 2 a 3 a 4‬‬

‫היא סדרה הנדסית‪.‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ד‪ .‬הוכיחו שהסדרה‬

‫מחליפים את הסימן של כל האיברים במקומות‬ ‫‪B‬‬ ‫בסדרה‬

‫האי‪ -‬זוגיים כך שמתקבלת הסדרה ‪ C‬שלפניכם‪:‬‬

‫‪. − 1 , 1 , − 1 , 1 ,...‬‬
‫‪a1 a 2‬‬ ‫‪a3 a 4‬‬

‫ה‪ .‬מצאו את סכום הסדרה ‪. C‬‬

‫‪278‬‬
 ‫בעיר גדולה בישראל נערך סקר ובו נבדקה רמת השליטה בשפה‬ ‫‪.3‬‬
‫האנגלית בקרב תושבי העיר‪.‬‬
‫בסקר השתתפו אנשים רבים ‪ -‬מבוגרים וצעירים‪.‬‬
‫בסקר נמצא שמספר המבוגרים ששולטים באנגלית גדול פי ‪3‬‬
‫ממספר הצעירים ששולטים בה‪ ,‬ומספר המבוגרים שלא שולטים‬
‫באנגלית גדול פי ‪ 2 2‬ממספר המבוגרים ששולטים בה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫נסמן ב‪ p -‬את ההסתברות לבחור באקראי צעיר ששולט באנגלית‬
‫מבין כלל המשתתפים בסקר‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את ההסתברות לבחור באקראי מבוגר ששולט באנגלית‬
‫מבין כלל המבוגרים שהשתתפו בסקר‪.‬‬
‫ב‪ .‬בוחרים באקראי שלושה מבוגרים מבין המבוגרים שהשתתפו‬
‫בסקר‪ .‬מצאו את ההסתברות שבדיוק שניים מהם שולטים‬
‫באנגלית‪.‬‬
‫ג‪ (1) .‬הביעו באמצעות ‪ p‬את ההסתברות לבחור באקראי צעיר‬
‫שלא שולט באנגלית מבין כלל המשתתפים בסקר‪.‬‬
‫)‪ (2‬הראו כי תחום הערכים האפשרי בעבור ‪p‬‬

‫הוא ‪. 0 < p < 1‬‬

‫‪12‬‬

‫ידוע כי ההסתברות לבחור באקראי מבוגר מבין משתתפי הסקר‬

‫שלא שולטים באנגלית שווה להסתברות לבחור באקראי צעיר‬
‫מבין משתתפי הסקר שלא שולטים באנגלית‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את הערך של ‪. p‬‬
‫ה‪ .‬האם המאורעות "לשלוט באנגלית" ו"להיות מבוגר" תלויים‬
‫זה בזה? נמקו את תשובתכם‪.‬‬

‫‪279‬‬
 ‫פרק שני – גאומטריה וטריגונומטריה במישור‬

‫‪E‬‬ ‫במלבן ‪ , ABCD‬הנקודה‬ ‫‪.4‬‬

‫נמצאת על הצלע ‪. AD‬‬
‫הקטע ‪ CE‬חותך את האלכסון‬
‫‪ BD‬בנקודה ‪. F‬‬
‫המרובע ‪ EABF‬הוא בר חסימה‬
‫במעגל‪.‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו‪. ∆DAB ~ ∆BFC :‬‬

‫נתון‪. DE = EA :‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את היחס ‪. EF‬‬
‫‪FC‬‬

‫נסמן את שטח המשולש ‪ DEF‬ב‪. S -‬‬

‫ג‪ .‬הביעו את שטחי המשולשים ‪ DFC‬ו‪ BFC -‬באמצעות ‪. S‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את יחס הדמיון בין המשולש ‪DAB‬‬
‫ובין המשולש ‪. BFC‬‬

‫נסמן‪. DE = a :‬‬
‫ה‪ (1) .‬הביעו את אורך האלכסון ‪ BD‬באמצעות ‪. a‬‬
‫)‪ (2‬הביעו את קוטר המעגל החוסם את המרובע ‪EABF‬‬
‫באמצעות ‪. a‬‬

‫‪280‬‬
 ‫נתון מעגל שמרכזו בנקודה ‪O‬‬ ‫‪.5‬‬
‫‪ .‬מנקודה ‪ , A‬שמחוץ‬ ‫ורדיוסו ‪R‬‬
‫למעגל‪ ,‬העבירו ישר שמשיק למעגל‬
‫בנקודה ‪ D‬וישר אחר‪ ,‬שחותך את המעגל‬
‫בנקודה ‪ B‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫נסמן‪. AOB = β , AOD = α :‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ β , α‬ו‪ , R -‬אם יש צורך‪ ,‬את‪:‬‬
‫)‪ (1‬אורך הקטע ‪. AO‬‬
‫)‪ (2‬אורך הקטע ‪. AB‬‬

‫נתון‪. AB = 2R :‬‬
‫‪2‬‬
‫ב‪ .‬הוכיחו כי ‪. cos β = sin α‬‬
‫‪2 cos α‬‬

‫משולש ‪ ADO‬חסום במעגל אחר‪ ,‬שרדיוסו ‪. r‬‬

‫נתון‪. R = 2 7 :‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪5‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את גודלי הזוויות ‪ α‬ו‪. β -‬‬

‫‪281‬‬
‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪ ,‬של פונקציות שורש‪,‬‬
‫של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫‪2‬‬
‫נתונה הפונקצייה ‪ a , f (x) = x − 9‬הוא פרמטר חיובי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x+a‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ a‬את תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪. f (x‬‬

‫נתון כי לפונקצייה )‪ f (x‬אין אסימפטוטות מאונכות לצירים‪.‬‬

‫ב‪ (1) .‬מצאו את ‪. a‬‬
‫)‪ (2‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של‬
‫גרף הפונקצייה )‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫)‪ (3‬מצאו את שיעורי נקודת הקיצון של הפונקצייה )‪, f (x‬‬
‫וקבעו את סוגה‪.‬‬
‫)‪ (4‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה )‪. f (x‬‬

‫= )‪. h(x) = f (x) , g(x‬‬

‫נתונות הפונקציות )‪−f (x + 2‬‬

‫)‪g(x‬‬ ‫ג‪ (1) .‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה‬

‫ואת תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪. h(x‬‬
‫)‪ (2‬האם שיעור ה‪ y -‬של נקודת המקסימום‬
‫)‪ g(x‬גדול משיעור ה‪y -‬‬ ‫של הפונקצייה‬
‫של נקודת המקסימום של הפונקצייה )‪, h(x‬‬
‫קטן ממנו או שווה לו? נמקו את התשובה‪.‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪k‬‬
‫נתון כי ‪. k > −3 , ∫ h(x)dx = ∫ g(x)dx‬‬
‫‪−1‬‬ ‫‪−3‬‬

‫ד‪ .‬מצאו את ‪ . k‬הסבירו את התשובה‪.‬‬

‫‪282‬‬
 ‫נתונה הפונקצייה ‪, f (x) = sin 2 (x) − cos 2 (x) − 1‬‬ ‫‪.7‬‬
‫המוגדרת לכל ‪. x‬‬
‫א‪ .‬האם הפונקצייה )‪ f (x‬זוגית? נמקו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוכיחו כי לכל ‪ x‬מתקיים‪. −2 ≤ f (x) ≤ 0 :‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫ג‪ .‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה‬
‫עם הצירים בתחום ‪. −π ≤ x ≤ π‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫ד‪ .‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה‬
‫בתחום ‪. −π ≤ x ≤ π‬‬

‫נתונה הפונקצייה )‪ , g(x) = f (2x‬המוגדרת לכל ‪. x‬‬

‫)‪g(x‬‬ ‫ה‪ .‬מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקצייה‬

‫בתחום ‪ , − π ≤ x ≤ π‬וקבעו את סוגן‪.‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫‪π‬‬
‫‪8‬‬
‫ו‪ .‬נתון כי ‪S‬‬
‫= ‪. ∫ (g '(x) − f '(x))dx‬‬
‫‪0‬‬

‫‪0‬‬
‫הביעו באמצעות ‪ S‬את ‪. ∫ (g '(x) − f '(x))dx‬‬
‫‪−π‬‬
‫‪8‬‬

‫הסבירו את התשובה‪.‬‬

‫‪283‬‬
 ‫נתונה הפונקצייה ‪= x 3 + 4x 2‬‬
‫)‪, f (x‬‬ ‫‪.8‬‬
‫המוגדרת לכל ‪. x‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫נמצאת על גרף הפונקצייה‬ ‫‪B‬‬ ‫הנקודה‬
‫‪B‬‬ ‫ברביע השני )ראו סרטוט(‪ .‬מן הנקודה‬
‫מעבירים משיק לגרף הפונקצייה )‪ . f (x‬המשיק‬
‫חותך את ציר ה‪ y -‬בנקודה ‪. C‬‬
‫נסמן ב‪ t -‬את שיעור ה‪ x -‬של הנקודה ‪. B‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ t‬את משוואת המשיק לגרף‬
‫הפונקצייה )‪ f (x‬בנקודה ‪. B‬‬

‫ידוע כי הנקודה ‪ C‬נמצאת מתחת לציר ה‪. x -‬‬

‫ב‪ .‬מהו תחום הערכים של ‪? t‬‬

‫הנקודה ‪ O‬היא ראשית הצירים‪.‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את השטח המקסימלי של המשולש ‪. OBC‬‬

‫‪284‬‬
‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ – 46‬קיץ תשפ"ב מועד ב‪ – 2022 ,‬גרסה ‪:1‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬מהירות הרץ הראשון‪ 6 2 :‬מטר לשנייה‬

‫‪3‬‬
‫מהירות הרץ השני ‪ 10 :‬מטר לשנייה‬
‫מהירות הרץ השלישי ‪ 5 :‬מטר לשנייה‬
‫מהירות הרץ הרביעי ‪ 5 :‬מטר לשנייה‪.‬‬
‫ב‪ (1) .‬ב‪ 9 -‬שניות‪ (2) .‬הרץ השלישי הגדיל את המהירות שלו‬
‫הרץ הרביעי לא הגדיל את המהירות שלו‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . q1 = −3 , q 2 = 3 .‬ג‪ (1) .‬הסדרה עולה‪. k = 4 (2) .‬‬

‫ד‪ .‬הוכחה‪ .‬ה‪. SC = − 3 .‬‬

‫‪20‬‬

‫‪ .3‬א‪ . 3 .‬ב‪ . 216 .‬ג‪ (2) . 1 − 12p (1).‬הוכחה‪ .‬ד‪. 1 .‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪1331‬‬ ‫‪11‬‬
‫ה‪ .‬המאורעות תלויים זה בזה‪.‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . 1 .‬ג‪ . S∆BFC = 4S , S∆DFC = 2S .‬ד‪. 1.5 .‬‬

‫‪2‬‬

‫ה‪. 3a (2) . 6a (1) .‬‬

‫=ב‪ .‬הוכחה‪.‬‬
‫‪. AB R‬‬ ‫‪1 + 1 − 2 cos β‬‬ ‫‪ .5‬א‪(2) . AO = R (1) .‬‬
‫‪cos 2 α‬‬ ‫‪cos α‬‬ ‫‪cos α‬‬

‫‪. β 47.13°‬‬
‫=‬ ‫=‪,‬‬
‫ג‪. α 58.05° .‬‬

‫‪285‬‬
 ‫‪ .6‬א‪ . x > −a .‬ב‪. (0, −3 3) , (3, 0) (2) . a = 3 (1).‬‬

‫)‪ (−1, −4 2 (3‬מינימום‪.‬‬

‫)‪(4‬‬

‫ג‪ (1) .‬תחום ההגדרה של )‪x > −5 : g(x‬‬

‫תחום ההגדרה של )‪ (2) . x > −3 : h(x‬שווה לו‪ .‬ד‪. k = 1 .‬‬

‫‪ π  π ‬‬
‫‪ .7‬א‪ .‬כן‪ .‬ב‪ .‬הוכחה‪ .‬ג‪. ( 0, −2 ) ,  − , 0  ,  , 0  .‬‬
‫‪ 2  2 ‬‬
‫ד‪.‬‬

‫‪ π ‬‬ ‫‪ π‬‬ ‫‪‬‬

‫ה‪  − , −2  .‬מינימום ‪  − , 0  ,‬מקסימום ‪ ( 0, −2 ) ,‬מינימום‪,‬‬
‫‪ 4 ‬‬ ‫‪ 2‬‬ ‫‪‬‬
‫‪π‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪π ‬‬
‫‪  , 0 ‬מקסימום ‪  , −2  ,‬מינימום‪ .‬ו‪. −S .‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪4 ‬‬

‫‪ .8‬א‪ . y = (3t 2 + 8t)x − 2t 3 − 4t 2 .‬ב‪ . −2 < t < 0 .‬ג‪. S∆OBC = 27 .‬‬

‫‪16‬‬

‫‪286‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪47‬‬
‫חורף תשפ"ג‪2023 ,‬‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬
‫ענו על שתיים מבין השאלות ‪.3-1‬‬

‫ותחנה ‪ C‬שנמצאת בנקודה‬ ‫‪B‬‬‫לאורך גדת נהר יש שלוש תחנות‪ :‬תחנה ‪ , A‬תחנה‬ ‫‪.1‬‬
‫מסוימת בין תחנה ‪ A‬ובין תחנה ‪. B‬‬
‫הנהר זורם מכיוון תחנה ‪ A‬לכיוון תחנה ‪ B‬במהירות קבועה‪.‬‬
‫שתי סירות‪ ,‬סירה ‪ I‬וסירה ‪ , II‬יצאו בשעה ‪ 8 : 00‬מנקודה ‪C‬‬
‫ושטו לכיוונים הפוכים‪:‬‬
‫סירה ‪ I‬שטה )נגד הזרם( אל תחנה ‪ , A‬וסירה ‪ II‬שטה )עם הזרם( אל תחנה ‪. B‬‬
‫מייד לאחר שכל אחת מן הסירות הגיעה לתחנה המתאימה‪ ,‬היא הסתובבה ושטה‬
‫בכיוון ההפוך‪.‬‬
‫נתון כי המהירות של כל אחת מן הסירות במים עומדים היא קבועה‪.‬‬
‫המהירות של סירה ‪ I‬כאשר היא שטה עם הזרם הייתה גדולה פי ‪ 1.5‬ממהירותה‬
‫כאשר היא שטה נגד הזרם‪.‬‬
‫המהירות של סירה ‪ II‬כאשר היא שטה עם הזרם הייתה גדולה פי ‪ 4‬ממהירותה‬
‫של סירה ‪ I‬כאשר היא שטה נגד הזרם‪.‬‬
‫נסמן ב‪ x -‬את מהירות הזרם בנהר‪.‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ x‬את המהירות של סירה ‪ I‬במים עומדים ואת המהירות‬
‫של סירה ‪ II‬במים עומדים‪.‬‬
‫סירה ‪ I‬הגיעה לתחנה ‪ A‬לאחר ‪ 3‬שעות מרגע היציאה לדרך‪ ,‬ומייד הסתובבה‬
‫ושטה לכיוון תחנה ‪ . B‬סירה ‪ II‬הגיעה לתחנה ‪ B‬לאחר ‪ 7‬שעות מרגע היציאה‬
‫לדרך‪ ,‬ומייד הסתובבה ושטה לכיוון תחנה ‪. A‬‬
‫ב‪ (1) .‬באיזו שעה נפגשו הסירות?‬
‫)‪ (2‬האם הסירות נפגשו בין תחנה ‪ A‬לתחנה ‪ C‬או בין תחנה ‪ B‬לתחנה ‪? C‬‬
‫נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫הסירות נפגשו במרחק של ‪ 84‬ק"מ מתחנה ‪. C‬‬
‫ג‪ .‬מהי מהירות הזרם בנהר?‬

‫‪287‬‬
‫שהאיבר הכללי שלה הוא ‪ a n‬ומנתה היא ‪. q‬‬ ‫‪A‬‬ ‫נתונה סדרה הנדסית אין סופית‬ ‫‪.2‬‬
‫‪n −1‬‬
‫=‪. b‬‬
‫‪n‬‬ ‫בונים סדרה חדשה ‪ B‬שהאיבר הכללי שלה הוא‬
‫‪an ⋅ q‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו שגם סדרה ‪ B‬היא סדרה הנדסית‪.‬‬
‫ב‪ .‬בנוגע לכל אחד מן ההיגדים )‪ (2) − (1‬שלפניכם קבעו האם הוא נכון או לא‬
‫נכון‪ ,‬ונמקו את קביעתכם‪.‬‬
‫)‪ (1‬אם הסדרה ‪ A‬לא מתכנסת – בהכרח גם הסדרה ‪ B‬לא מתכנסת‪.‬‬
‫יורדת – בהכרח היא גם מתכנסת‪.‬‬ ‫‪A‬‬ ‫)‪ (2‬אם הסדרה‬
‫‪B‬‬ ‫נתון כי שתי הסדרות מתכנסות‪ ,‬וכי היחס בין הסכום של כל איברי הסדרה‬
‫הוא ‪. 3‬‬ ‫‪A‬‬ ‫לסכום של כל איברי הסדרה‬
‫‪5‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את ‪. q‬‬
‫‪b1 b 2 b3‬‬ ‫‪b‬‬ ‫‪2059‬‬
‫‪.‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫= ‪+ ... + n‬‬ ‫נתון‪ n :‬הוא מספר טבעי המקיים‬
‫‪a1 a 2 a 3‬‬ ‫‪an‬‬ ‫‪729‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את ‪. n‬‬

‫בחנות פירות יש ארגזים ובתוכם פירות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫בארגז א' יש ‪ a‬פירות‪ 3 :‬תפוחים והשאר אגסים‪.‬‬
‫בארגז ב' יש ‪ b‬פירות‪ 5 :‬תפוחים והשאר אגסים‪.‬‬
‫מוציאים באקראי פרי אחד מארגז א'‪ .‬אם יצא תפוח – מעבירים אותו לארגז ב'‪,‬‬
‫ואם יצא אגס – מחזירים אותו לארגז א'‪.‬‬
‫לאחר מכן מוציאים באקראי פרי אחד מארגז ב'‪.‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ a‬ו‪ b -‬את ההסתברות שיצאו ‪ 2‬תפוחים‪.‬‬

‫תפוחים היא ‪. 9‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נתון‪ :‬ההסתברות להוציא באופן המתואר‬

‫‪65‬‬

‫ההסתברות להוציא באופן המתואר תפוח אחד ואחר כך אגס אחד היא ‪. 21‬‬
‫‪130‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את ‪ a‬ואת ‪. b‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את ההסתברות שמארגז ב' יצא אגס‪ ,‬אם ידוע כי מארגז א' יצא תפוח‪.‬‬
‫מעבירים את כל הפירות משני הארגזים לארגז אחר שהיה ריק‪ ,‬ומוציאים ממנו‬
‫באקראי פרי ‪ 6‬פעמים‪ ,‬עם החזרה‪.‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את ההסתברות שב‪ 4 -‬מן הפעמים יצא תפוח‬
‫או שבכל ‪ 6‬הפעמים יצא אגס‪.‬‬
‫ה‪ .‬ידוע שב‪ 4 -‬מן הפעמים בדיוק יצא תפוח‪ .‬מצאו את ההסתברות שהתפוחים‬
‫יצאו ברציפות‪ ,‬בזה אחר זה‪.‬‬

‫‪288‬‬
‫פרק שני – גאומטרייה וטריגונומטרייה במישור‬
‫ענו על אחת מבין השאלות ‪.5-4‬‬

‫‪ A‬ו‪B -‬‬ ‫שני מעגלים נחתכים בנקודות‬ ‫‪.4‬‬

‫)ראו סרטוט(‪.‬‬
‫המיתר ‪ AC‬במעגל השמאלי חותך‬
‫את המעגל הימני בנקודה ‪. D‬‬
‫המיתר ‪ AE‬במעגל הימני חותך‬
‫את המעגל השמאלי בנקודה ‪. F‬‬
‫הקטע ‪ CE‬עובר דרך הנקודה ‪. B‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו כי ‪. ∆ACE  ∆BCD‬‬

‫נתון‪. DC = FE :‬‬
‫ב‪ .‬הוכיחו כי ‪. ∆BFE ≅ ∆BCD‬‬
‫ג‪ (1) .‬הוכיחו כי ‪. AC ⋅ BE = AE ⋅ BC‬‬
‫)‪ (2‬הוכיחו כי ‪ AB‬הוא חוצה זווית ‪. CAE‬‬
‫ד‪ .‬הוכיחו כי ‪. DEC = FCE‬‬

‫משולש ‪ BCD‬חסום במעגל שמרכזו‬ ‫‪.5‬‬

‫בנקודה ‪ O‬ורדיוסו ‪. R‬‬
‫הנקודות ‪ O‬ו‪ E -‬נמצאות על הצלע ‪, BD‬‬
‫כך שמתקיים ‪) OE = ED‬ראו סרטוט(‪.‬‬
‫נסמן‪. CDB = α , CD = m :‬‬
‫א‪ .‬הביעו את ‪ cos α‬באמצעות ‪ m‬ו‪. R -‬‬
‫‪. CE 1 2m 2 + R 2‬‬
‫=‬ ‫ב‪ .‬הוכיחו כי‬
‫‪2‬‬

‫נתון‪. BC = EC :‬‬
‫ג‪ .‬חשבו את ‪. α‬‬

‫מעבירים רדיוס ‪ OG‬המקביל לצלע ‪ , CD‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬

‫ד‪ .‬חשבו את גודל הזווית ‪. OEG‬‬

‫‪289‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות שורש‪ ,‬של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬
‫ענו על שתיים מבין השאלות ‪.8-6‬‬

‫הוא מספר טבעי‪.‬‬ ‫‪n > 1 . f (x) = x n ⋅ (x + 1) 2‬‬ ‫נתונה הפונקצייה‪:‬‬ ‫‪.6‬‬
‫הפונקצייה )‪ f (x‬מוגדרת לכל ‪. x‬‬
‫א‪ .‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה )‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את תחומי החיוביות ואת תחומי השליליות של הפונקצייה )‪f (x‬‬
‫)אם יש כאלה(‪ .‬הבחינו בין ‪ n‬זוגי ובין ‪ n‬אי‪-‬זוגי‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את שיעורי ה‪ x -‬של נקודות הקיצון של הפונקציה )‪, f (x‬‬
‫וקבעו את סוגן‪ .‬הביעו את תשובותיכם באמצעות ‪ , n‬אם יש צורך‪.‬‬
‫הבחינו בין ‪ n‬זוגי ובין ‪ n‬אי‪-‬זוגי‪.‬‬

‫לפניכם שלושה גרפים ‪ . III − I‬אחד מן הגרפים מתאר את הפונקצייה )‪f (x‬‬

‫ואי‪-‬זוגי‪.‬‬ ‫‪n >1‬‬ ‫עבור ‪ n‬זוגי‪ ,‬ואחד מהם מתאר את הפונקצייה )‪ f (x‬עבור‬

‫ד‪ .‬קבעו איזה גרף מתאר את הפונקצייה )‪ f (x‬עבור ‪ n‬זוגי‪ ,‬ואיזה גרף מתאר‬
‫ואי‪-‬זוגי‪ .‬נמקו את קביעותיכם‪.‬‬ ‫‪n >1‬‬ ‫את הפונקצייה )‪ f (x‬עבור‬

‫⋅= )‪ a , g(x‬הוא פרמטר חיובי‪.‬‬

‫נתונה הפונקצייה )‪a f (x − 2‬‬

‫את השטח הכלוא בין גרף הפונקצייה )‪ g(x‬ובין ציר ה‪. x -‬‬ ‫נסמן ב‪T -‬‬

‫ה‪ .‬הביעו באמצעות ‪ a‬ו‪ T -‬את השטח הכלוא בין גרף הפונקצייה )‪f (x‬‬
‫ובין ציר ה‪ . x -‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬

‫‪290‬‬
 ‫)‪2sin(x‬‬
‫= )‪ f (x‬בתחום ‪. −2π ≤ x ≤ 2π‬‬ ‫נתונה הפונקצייה‬ ‫‪.7‬‬
‫‪cos 2 (x) − 1‬‬
‫א‪ (1) .‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫)‪ (2‬מצאו את משוואת האסימפטוטות של הפונקצייה )‪f (x‬‬
‫המאונכות לציר ה‪. x -‬‬
‫)‪ (3‬האם הפונקצייה זוגית‪ ,‬אי‪-‬זוגית או לא זוגית ולא אי‪-‬זוגית?‬
‫הוכיחו את תשובתכם‪.‬‬
‫ב‪ .‬ענו על התת‪-‬סעיפים )‪ (2) − (1‬שלפניכם בעבור התחום ‪. 0 ≤ x ≤ 2π‬‬
‫)‪ (1‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה )‪ f (x‬עם הצירים‬
‫)אם יש כאלה(‪.‬‬
‫)‪ (2‬מצאו את שיעורי נקודות הקיצון של הפונקציה )‪ , f (x‬וקבעו את סוגן‪.‬‬
‫ג‪ .‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה )‪) f (x‬בתחום ‪.( −2π ≤ x ≤ 2π‬‬
‫ד‪ .‬הוכיחו כי לפונקצייה )‪ f (x‬אין נקודות פיתול‪.‬‬
‫ה‪ .‬חשבו את השטח הכלוא בין גרף פונקציית הנגזרת )‪ f ′(x‬ובין ציר ה‪, x -‬‬
‫בתחום ‪. 1.7 ≤ x ≤ 2‬‬

‫‪291‬‬
‫לפניכם שלוש פונקציות שלכל אחת מהן שני ערכי ‪ x‬שבהם היא אינה מוגדרת‪.‬‬ ‫‪.8‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬
‫= )‪g(x‬‬ ‫‪x −1‬‬ ‫‪, h(x) = x‬‬ ‫‪, k(x) = 2x − 1‬‬
‫)‪(x + 1)(x + 2‬‬ ‫)‪x(x + 2‬‬ ‫)‪x (x + 2‬‬
‫ידוע שלאחת משלוש הפונקציות יש אסימפטוטה אופקית אחת ואסימפטוטה‬
‫אנכית אחת בלבד‪.‬‬
‫א‪ .‬מבין שלוש הפונקציות הנתונות‪ ,‬קבעו איזו פונקצייה מקיימת את כל‬
‫התכונות האלה‪ .‬נמקו את קביעתכם‪.‬‬

‫ענו על סעיפים ב‪-‬ד עבור הפונקציה שקבעתם בסעיף א‪.‬‬

‫ב‪ (1) .‬מצאו את המשוואה של האסימפטוטה האופקית ואת המשוואה‬
‫של האסימפטוטה האנכית של הפונקצייה‪.‬‬
‫)‪ (2‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה עם הצירים‪.‬‬

‫נתון כי לפונקצייה זו אין נקודות קיצון‪.‬‬

‫ג‪ .‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה‪.‬‬

‫על גרף הפונקצייה‪ ,‬שעבורה ‪. −1 < t < 1 , x = t‬‬ ‫‪A‬‬ ‫נסמן נקודה‬
‫מן הנקודה ‪ A‬מעבירים שני ישרים‪ ,‬האחד מאונך לציר ה‪ x -‬והאחר מאונך‬
‫לאסימפטוטה האנכית של הפונקצייה‪ ,‬כך שנוצר מלבן על ידי שני הישרים‪,‬‬
‫על ידי האסימפטוטה האנכית ועל ידי ציר ה‪. x -‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את ערכו של ‪ t‬שבעבורו היקף המלבן המתקבל הוא מינימלי‪ .‬תוכלו‬
‫להשאיר שורש בתשובתכם‪.‬‬

‫‪292‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ - 47‬חורף תשפ"ג‪:2023 ,‬‬

‫במים עומדים היא ‪, 5x‬‬ ‫‪I‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬מהירות סירה‬

‫במים עומדים היא ‪. 15x‬‬ ‫‪II‬‬ ‫מהירות סירה‬

‫קמ"ש‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לתחנה ‪ . C‬ג‪.‬‬ ‫‪B‬‬ ‫ב‪ (1) .‬בשעה ‪ (2) . 20:00‬בין תחנה‬

‫‪b‬‬
‫‪ .2‬א‪ .‬הוכחה‪ . n +1 = q 2 .‬ב‪ .‬היגד )‪ (1‬הוא נכון ‪ ,‬היגד ) ‪ ( 2‬הוא לא נכון ‪.‬‬
‫‪bn‬‬

‫ג‪ . q = 2 .‬ד‪. n = 7 .‬‬

‫‪3‬‬

‫= ‪ . 3 ⋅ 6‬ב‪ . b = 12 , a = 10 .‬ג‪ . 7 .‬ד‪ . 0.1726 .‬ה‪. 1 .‬‬‫‪18‬‬ ‫‪ .3‬א‪.‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪a b +1‬‬ ‫)‪a(b + 1‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה ‪ .‬ב‪ .‬הוכחה ‪ .‬ג‪ (1) .‬הוכחה ‪ (2) .‬הוכחה ‪ .‬ד‪ .‬הוכחה ‪.‬‬

‫‪ .5‬א‪ . cosα = m .‬ב‪ .‬הוכחה ‪ .‬ג‪ . α =37.76° .‬ד‪. OEG=115.38° .‬‬

‫‪2R‬‬

‫‪ .6‬א‪. (0, 0) , (−1, 0) .‬‬

‫;‬ ‫‪x < −1‬‬ ‫ב‪ .‬עבור ‪ n‬זוגי‪ :‬תחום חיוביות‪ 0 < x :‬או ‪ −1 < x < 0‬או‬
‫תחום שליליות‪ :‬אין ‪.‬‬
‫עבור ‪ n‬אי‪-‬זוגי‪ :‬תחום חיוביות‪; 0 < x :‬‬
‫תחום שליליות‪ −1 < x < 0 :‬או ‪. x < −1‬‬

‫‪ x = − n‬מקסימום ‪.‬‬ ‫מינימום ‪,‬‬ ‫‪x = −1‬‬ ‫ג‪ .‬עבור ‪ n‬זוגי‪ x = 0 :‬מינימום ‪,‬‬
‫‪n+2‬‬

‫‪ x = − n‬מינימום‪.‬‬ ‫מקסימום ‪,‬‬ ‫‪x = −1‬‬ ‫עבור ‪ n‬אי‪-‬זוגי‪:‬‬

‫‪n+2‬‬

‫עבור ‪ n>1‬אי‪-‬זוגי‪ :‬גרף ‪ . II‬ה‪. T .‬‬ ‫‪III‬‬ ‫ד‪ .‬עבור ‪ n‬זוגי‪ :‬גרף‬
‫‪a‬‬

‫‪293‬‬
 ‫‪.x ≠0 ,‬‬ ‫‪x≠π‬‬ ‫‪,‬‬ ‫‪x ≠ −π , −2π < x < 2π‬‬ ‫‪ .7‬א‪(1) .‬‬
‫)‪ (3) . x = 0 , x = π , x = 2π , x =−2π , x = −π (2‬אי‪-‬זוגית ‪.‬‬

‫) ‪(2‬‬ ‫) ‪(2‬‬
‫ב‪ (1) .‬אין נקודות חיתוך עם הצירים‪ π , −2 (2) .‬מקסימום ‪ 3π , 2 ,‬מינימום‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ד‪ .‬הוכחה‪ .‬ה‪. 0.182 .‬‬

‫‪. (0, −0.5) , (1, 0) (2) .‬‬ ‫‪x = −2‬‬ ‫‪ .8‬א‪ . g(x) .‬ב‪, y = 1 (1) .‬‬

‫ג‪.‬‬

‫ד‪. t =−2 + 3 =−0.268 .‬‬

‫‪294‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪48‬‬
‫קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד א‪2023 ,‬‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענו על שתיים מבין השאלות ‪.3-1‬‬

‫שני רוכבי אופניים‪ ,‬רוכב א' ורוכב ב'‪ ,‬יצאו משני מקומות‪ A ,‬ו‪ , B -‬בהתאמה‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ורכבו זה לקראת זה‪.‬‬
‫המרחק בין המקומות ‪ A‬ו‪ B -‬הוא ‪ 3d‬ק"מ ) ‪ d‬הוא פרמטר חיובי(‪.‬‬
‫רוכב ב' יצא לדרך ‪ 2.5‬שעות אחרי שרוכב א' יצא לדרך‪.‬‬
‫בשעה ‪ 15 : 30‬התברר שכל אחד מן הרוכבים עבר שליש מן המרחק בין‬
‫המקומות ‪ A‬ו‪ . B -‬המהירות של כל אחד מן הרוכבים הייתה קבועה‪.‬‬
‫למוחרת שוב יצאו הרוכבים מאותם המקומות‪ A ,‬ו‪ , B -‬ורכבו זה לקראת זה‪.‬‬
‫כל אחד מן הרוכבים רכב באותה המהירות שבה רכב ביום הראשון‪.‬‬
‫הפעם הם יצאו באותו הזמן ונפגשו כעבור ‪ 9‬שעות‪.‬‬
‫א‪ (1) .‬באיזו שעה ביום הראשון יצא רוכב א' ממקום ‪? A‬‬
‫)‪ (2‬הביעו באמצעות ‪ d‬את המהירות של כל אחד מן הרוכבים‪.‬‬

‫הזמן שנדרש לרוכב א' לעבור קילומטר אחד גדול ב‪ 1.25 -‬דקות מן הזמן שנדרש‬
‫לרוכב ב' לעבור קילומטר אחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את המרחק בין ‪ A‬ל‪. B -‬‬

‫‪295‬‬
 ‫נתונות שתי סדרות הנדסיות אין‪-‬סופיות מתכנסות‪ A ,‬ו‪, B -‬‬ ‫‪.2‬‬
‫שכל איבריהן שונים מ‪. 0 -‬‬
‫האיבר הכללי של הסדרה ‪ A‬הוא ‪ a n‬ומנתה היא ‪. q A‬‬
‫האיבר הכללי של הסדרה ‪ B‬הוא ‪ b n‬ומנתה היא ‪. q B‬‬
‫משתי הסדרות ההנדסיות ‪ A‬ו‪ , B -‬בונים סדרה הנדסית אין‪-‬סופית מתכנסת‬
‫‪a1 a 2 a 3‬‬ ‫‪a‬‬
‫‪.‬‬ ‫חדשה‪ ,‬שאיבריה הם‪, , ,..., n ,... :‬‬
‫‪b1 b 2 b3‬‬ ‫‪bn‬‬
‫כל שלוש הסדרות‪ ,‬הסדרה ‪ , A‬הסדרה ‪ B‬והסדרה החדשה אינן קבועות‪.‬‬
‫א‪ .‬הביעו את המנה של הסדרה החדשה באמצעות ‪ q A‬ו‪. q B -‬‬

‫הסדרה ‪ A‬אינה עולה ואינה יורדת והסדרה ‪ B‬עולה‪.‬‬

‫ב‪ .‬בנוגע לכל אחד משני ההיגדים )‪ (2) − (1‬שלפניכם‪ ,‬קבעו אם הוא נכון או לא‬
‫נכון ונמקו את קביעתכם‪.‬‬
‫)‪ (1‬מנת הסדרה החדשה היא חיובית‪.‬‬
‫)‪ (2‬כל איברי הסדרה ‪ B‬הם שליליים‪.‬‬

‫המספרים ‪ c2 , c1‬ו‪ c3 -‬הם שלושה איברים ראשונים בסדרה חשבונית‪.‬‬

‫‪c1 ⋅ c 2‬‬
‫‪.‬‬ ‫נתון כי ‪ c 2‬שווה ל‪ , −c1 -‬ומתקיים גם‪= − 1 :‬‬
‫‪c3‬‬ ‫‪45‬‬

‫ג‪ .‬מצאו את ‪. c1‬‬

‫נתון כי המנה של הסדרה ‪ A‬שווה ל‪, c1 -‬‬

‫‪a1 a 2 a 3‬‬ ‫‪a + a + a + ...‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪+ + ... =1 2 3‬‬ ‫ומתקיים גם‪:‬‬
‫‪b1 b 2 b3‬‬ ‫‪b1 + b 2 + b3 + ...‬‬

‫ד‪ .‬מצאו את הערך של ‪. q B‬‬

‫‪296‬‬
 ‫במכללה גדולה‪ ,‬הועלתה הצעה לקצר את הפסקת הצוהריים כדי לסיים מוקדם‬ ‫‪.3‬‬
‫יותר את יום הלימודים‪.‬‬
‫בעקבות זאת ערכו משאל ובו השתתפו כל תלמידי שנה א' וכל תלמידי שנה ב'‪.‬‬
‫על פי תוצאות המשאל התברר כי ‪ 80%‬מן המשתתפים שבעד ההצעה הם תלמידי‬
‫שנה א'‪ .‬עוד התברר כי מספר תלמידי שנה א' שבעד ההצעה שווה למספר תלמידי‬
‫שנה ב' שנגד ההצעה‪ .‬מבין המשתתפים במשאל לא היו נמנעים‪.‬‬
‫נסמן ב‪ p -‬את ההסתברות לבחור באקראי תלמיד שבעד ההצעה מבין כל‬
‫התלמידים שהשתתפו במשאל‪.‬‬
‫א‪ .‬בחרו באקראי אחד מתלמידי שנה ב'‪ .‬מהי ההסתברות שהוא נגד ההצעה?‬

‫ידוע כי ההסתברות שתלמיד שנבחר באקראי מבין תלמידי שנה א' הוא בעד‬
‫ההצעה‪ ,‬גדולה ב‪ 13 -‬מן ההסתברות שתלמיד שנבחר באקראי מבין תלמידי שנה‬
‫‪35‬‬
‫ב' הוא בעד ההצעה‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את הערך של ‪. p‬‬
‫ג‪ .‬בחרו באקראי אחד מן המשתתפים במשאל‪.‬‬
‫חשבו את ההסתברות שמתקיים לפחות אחד משני התנאים האלה‪:‬‬
‫‪ .I‬המשתתף שנבחר הוא תלמיד שנה ב'‪.‬‬
‫‪ .II‬המשתתף שנבחר הוא בעד ההצעה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בחרו באקראי ‪ 5‬מן המשתתפים במשאל‪.‬‬
‫ידוע כי כל החמישה שנבחרו הם תלמידי שנה ב'‪.‬‬
‫מהי ההסתברות שלפחות שניים מהם בעד ההצעה וגם לפחות שניים מהם‬
‫נגד ההצעה?‬

‫‪297‬‬
 ‫פרק שני – גאומטרייה וטריגונומטרייה במישור‬
‫ענו על אחת מבין השאלות ‪.5-4‬‬
‫הנקודות ‪ B , A‬ו‪ C -‬נמצאות על מעגל‪.‬‬ ‫‪.4‬‬
‫נקודה ‪ E‬היא אמצע הקשת ‪, BC‬‬
‫כמתואר בסרטוט שלפניכם‪.‬‬
‫בנקודה ‪ E‬מעבירים משיק למעגל‪.‬‬
‫המשיק חותך את המשך המיתר ‪ AB‬בנקודה ‪. G‬‬
‫המיתרים ‪ AE‬ו‪ BC -‬נחתכים בנקודה ‪. F‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו‪. ∆ACE  ∆AEG :‬‬
‫נתון‪. AE = 3 6 , AG = 6 :‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את אורך המיתר ‪. AC‬‬
‫ג‪ .‬הוכיחו‪. BC  GE :‬‬
‫נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ ABF‬גדול פי ‪ 2‬משטח המשולש ‪. BFE‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את אורך המיתר ‪. AB‬‬
‫ה‪ .‬מהו היחס בין שטח המשולש ‪ ABF‬ובין שטח המשולש ‪ ? AFC‬נמקו‪.‬‬

‫דלתון ‪ ABCD‬חסום במעגל שרדיוסו ‪. R‬‬ ‫‪.5‬‬

‫המיתר ‪ AC‬הוא האלכסון הראשי של הדלתון‪.‬‬
‫הנקודה ‪ O‬היא מרכז המעגל החסום‬
‫במשולש ‪) ABC‬ראו סרטוט(‪.‬‬
‫נסמן‪. CAB = α :‬‬
‫א‪ (1) .‬מצאו את זוויות המשולש ‪AOC‬‬
‫)הביעו באמצעות ‪ α‬במידת הצורך(‪.‬‬
‫)‪ (2‬הביעו את אורך הקטע ‪AO‬‬
‫באמצעות ‪ α‬ו‪. R -‬‬
‫נתון כי אורך הקטע ‪ AO‬הוא ‪. R 2‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את גודל הזווית ‪. α‬‬
‫נתון כי שטח הדלתון הוא ‪. 25 3‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את ‪. R‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את המרחק בין מרכז המעגל החוסם את הדלתון לבין מרכז המעגל‬
‫החסום במשולש ‪. ABC‬‬

‫‪298‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות שורש‪ ,‬של פונקציות רציונליות‬
‫ושל פונקציות טריגונומטריות‬

‫ענו על שתיים מבין השאלות ‪.8-6‬‬

‫‪2‬‬
‫נתונה הפונקצייה ‪ , f (x) = 2a − x‬המוגדרת עבור ‪ a . x ≠ 0‬הוא פרמטר חיובי‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫‪x‬‬
‫א‪ .‬הביעו את תשובותיכם באמצעות ‪ , a‬אם יש צורך‪.‬‬
‫)‪ (1‬מצאו את משוואות האסימפטוטות של הפונקצייה )‪f (x‬‬
‫המאונכות לצירים‪ ,‬אם יש כאלה‪.‬‬
‫)‪ (2‬הראו שהפונקצייה )‪ f (x‬היא פונקצייה אי‪-‬זוגית‪.‬‬
‫)‪ (3‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה )‪ f (x‬עם הצירים‪,‬‬
‫אם יש כאלה‪.‬‬
‫)‪ (4‬מצאו את תחומי העלייה ואת תחומי הירידה של הפונקצייה )‪, f (x‬‬
‫אם יש כאלה‪.‬‬
‫)‪ (5‬מצאו את תחום הקעירות כלפי מעלה )∪(‬
‫ואת תחום הקעירות כלפי מטה )∩( של הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ .‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה )‪. f (x‬‬

‫)‪ b , g(x‬הוא פרמטר חיובי‪.‬‬

‫נתונה גם הפונקצייה ‪= f (x) − b‬‬

‫הפונקצייה )‪ g(x‬מוגדרת באותו תחום כמו הפונקצייה )‪. f (x‬‬

‫ג‪ .‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה )‪. g(x‬‬

‫ידוע כי אחת מנקודות הקיצון של הפונקצייה )‪ g(x‬היא‪. (2, −3) :‬‬

‫ד‪ .‬מצאו את הערכים של ‪ a‬ו‪. b -‬‬

‫‪x‬‬
‫נתונה גם הפונקצייה ‪ , s(x) = ∫ g(t)dt‬המוגדרת בתחום ‪. 1 < x‬‬
‫‪1‬‬

‫ה‪ .‬מהו סוג נקודת הקיצון של )‪ ? s(x‬נמקו את תשובתכם‪.‬‬

‫‪299‬‬
 ‫נתונה הפונקצייה )‪ , f (x‬המוגדרת בתחום ‪. x ≠ 0 , x ≤ a‬‬ ‫‪.7‬‬
‫‪ a‬הוא פרמטר חיובי‪.‬‬
‫בסרטוט שלפניכם מתואר גרף של פונקציית הנגזרת )‪. f ′(x‬‬
‫פונקציית הנגזרת )‪ f ′(x‬מוגדרת בתחום‪. x < a , x ≠ 0 :‬‬
‫לפונקציית הנגזרת )‪ f ′(x‬יש שלוש אסימפטוטות‬
‫המאונכות לצירים שמשוואותיהן‪:‬‬
‫‪.x =0 , x =a , y=0‬‬
‫בתחום ‪ x < 0‬פונקציית הנגזרת )‪ f ′(x‬עולה‪.‬‬
‫הישר ‪ x = 0‬הוא אסימפטוטה‬
‫גם לגרף הפונקצייה )‪. f (a) = 0 . f (x‬‬
‫)‪f (x‬‬ ‫א‪ (1) .‬מצאו את תחום העלייה ואת תחום הירידה של הפונקצייה‬
‫)הביעו את תשובתכם באמצעות ‪ , a‬אם יש צורך(‪ .‬נמקו‪.‬‬
‫)‪ (2‬כמה נקודות פיתול יש לפונקציה )‪ ? f (x‬נמקו‪.‬‬
‫נתון כי הישר ‪ y = 0‬הוא אסימפטוטה של גרף הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ .‬סרטטו סקיצה אפשרית של גרף הפונקצייה )‪, f (x‬‬
‫בהתאם לתשובתכם בתת‪-‬סעיף א)‪.(2‬‬

‫נתון כי אחד מן הביטויים ‪ IV − I‬שלפניכם מייצג את הפונקצייה )‪. f (x‬‬

‫‪x − a .IV‬‬ ‫‪a − x .III‬‬ ‫‪x −a‬‬ ‫‪.II‬‬ ‫‪a−x‬‬ ‫‪.I‬‬
‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬ ‫‪x2‬‬ ‫‪x2‬‬
‫ג‪ .‬איזה מן הביטויים ‪ IV − I‬מייצג את הפונקציה )‪ ? f (x‬נמקו‪.‬‬

‫ידוע כי שיפוע המשיק לגרף הפונקצייה )‪ f (x‬בנקודה שבה )‪ , x = (−2‬הוא‪. 7 :‬‬

‫‪16‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את הערך של ‪. a‬‬
‫‪2‬‬
‫ה‪ .‬הציבו ‪ , a = 2‬וחשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הפונקצייה ) )‪, ( f (x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישר ‪. x = 1‬‬

‫נתון מעוין ‪ , ABCD‬נקודה ‪ E‬היא אמצע הצלע ‪. BC‬‬ ‫‪.8‬‬

‫נסמן‪ . ECD = x :‬נתון‪ :‬שטח המשולש ‪ ECD‬הוא ‪. 18‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ x‬את אורך צלע המעוין‪.‬‬
‫ב‪ .‬חשבו את האורך המינימלי של הקטע ‪. DE‬‬

‫‪300‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ - 48‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד א‪:2023 ,‬‬

‫‪ .1‬א‪ (2) . 08 : 00 (1) .‬מהירות רוכב א'‪ , 2 d :‬מהירות רוכב ב'‪. 1 d :‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪15‬‬

‫ב‪ 360 .‬ק"מ ‪.‬‬

‫‪q‬‬
‫‪ .2‬א‪ . A .‬ב‪ .(1) .‬לא נכון‪ (2) .‬נכון‪ .‬ג‪ . − 1 .‬ד‪. 1 .‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪qB‬‬

‫‪ .3‬א‪ . 0.8 .‬ב‪ . p = 5 .‬ג‪ . 3 .‬ד‪. 32 = 0.256 .‬‬

‫‪125‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . AC = 9 .‬ג‪ . .‬הוכחה ד‪ . AB = 4 .‬ה‪. 4 .‬‬

‫‪9‬‬

‫=‬‫)‪. AO 2 2R sin(45° − 1 α‬‬ ‫‪ .5‬א‪(2) . 45° − 1 α , 1 α , 135° (1) .‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ב‪ . α= 30° .‬ג‪ . R = 5 .‬ד‪. 2.59 .‬‬

‫‪ .6‬א‪ (2) . x = 0 (1) .‬הוכחה‪. (− 2a , 0) , ( 2a , 0) (3) .‬‬

‫)‪ (4‬תחומי עלייה‪ :‬אין ‪ ,‬תחומי ירידה‪ x < 0 :‬או ‪. x > 0‬‬

‫)‪ (5‬קעירות כלפי מעלה )∪( ‪ , x > 0 :‬קעירות כלפי מטה )∩( ‪. x < 0 :‬‬

‫ג‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫ד‪ . b = 3 , a = 2 .‬ה‪ .‬מינימום‪.‬‬

‫‪301‬‬
‫‪ .7‬א‪ (1) .‬תחום עלייה‪ , x < 0 :‬תחום ירידה‪ (2) . 0 < x < a :‬נקודת פיתול אחת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬

‫ה‪. 5 .‬‬ ‫ג‪ . I .‬ד‪. a = 2 .‬‬

‫‪24‬‬

‫‪ .‬ב‪. 54 .‬‬ ‫‪72‬‬ ‫‪ .8‬א‪.‬‬

‫‪sin x‬‬

‫‪302‬‬
 ‫מבחן בגרות מספר ‪49‬‬
‫קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד ב‪2023 ,‬‬
‫פרק ראשון – אלגברה והסתברות‬

‫ענו על שתיים מבין השאלות ‪.3-1‬‬

‫נמצאת מדרום לנקודה ‪. O‬‬ ‫‪B‬‬ ‫נמצאת מצפון לנקודה ‪ O‬והנקודה‬ ‫‪A‬‬ ‫הנקודה‬ ‫‪.1‬‬
‫הנקודה ‪ C‬נמצאת ממזרח לנקודה ‪, O‬‬
‫במרחק של ‪ 15‬ק"מ ממנה‪ ,‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫‪O‬‬‫ביום ראשון יצא אורי להליכה מן הנקודה‬
‫לכיוון הנקודה ‪ . A‬באותו הזמן יצאה סמדר לריצה‬
‫מן הנקודה ‪ C‬לכיוון הנקודה ‪. O‬‬
‫מהירות הריצה של סמדר גדולה פי ‪3‬‬
‫ממהירות ההליכה של אורי‪.‬‬
‫נתון כי ברגע שהגיע אורי לנקודה ‪ , A‬המרחק האווירי בינו לבין סמדר‬
‫היה ‪ 145‬ק"מ‪ .‬המהירויות של אורי ושל סמדר קבועות‪.‬‬
‫א‪ .‬מצאו את המרחק שהלך אורי ואת המרחק שרצה סמדר ביום ראשון‪,‬‬
‫אם נתון שסמדר חלפה בריצתה על פני הנקודה ‪. O‬‬
‫באותו יום יצא בועז להליכה מן הנקודה ‪ O‬לכיוון הנקודה ‪. B‬‬
‫בועז יצא להליכה ‪ 20‬דקות לאחר שיצא אורי להליכה‪ .‬מהירות ההליכה של בועז‬
‫הייתה קבועה וגדולה ב‪ 50% -‬ממהירות ההליכה של אורי‪ .‬כאשר הגיע אורי‬
‫לנקודה ‪ , A‬המרחק בינו לבין בועז היה ‪ 18‬ק"מ‪ ,‬ובאותו רגע שניהם עצרו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את מהירות ההליכה של אורי ואת מהירות ההליכה של בועז‪.‬‬
‫ביום שני יצאו אורי ובועז להליכה באותו הזמן‪ .‬כל אחד מהם יצא מאותה‬
‫הנקודה שבה עצר ביום ראשון‪ ,‬והמשיך ללכת באותו הכיוון שהלך ביום ראשון‪.‬‬
‫בועז הקטין את מהירות הליכתו ב‪ v -‬קמ"ש‪ ,‬ואורי הגדיל את מהירות הליכתו‬
‫ב‪ v -‬קמ"ש‪ .‬שניהם עצרו כאשר המרחק ביניהם היה ‪ 24‬ק"מ‪.‬‬
‫ג‪ .‬מצאו כמה דקות הלך אורי ביום שני‪.‬‬

‫‪303‬‬
 ‫נתונה סדרה חשבונית ‪ a1 , a 2 ,...a 3n‬שבה ‪ 3n‬איברים‪ ,‬וההפרש שלה הוא ‪. d‬‬ ‫‪.2‬‬
‫את הסכום של ‪ n‬האיברים האמצעיים של הסדרה‪.‬‬ ‫נסמן ב‪Sn* -‬‬

‫א‪ .‬הוכיחו כי ‪. Sn*= 1 ⋅ S3n‬‬

‫‪3‬‬
‫נתון כי האיבר הראשון של הסדרה הוא חיובי וכי הסכום של ‪ n‬האיברים‬
‫האמצעיים שווה ל‪. 0 -‬‬
‫ב‪ .‬האם הפרש הסדרה הוא חיובי או שלילי? נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫ידוע כי מתקיים | ‪. a1= 19⋅ | d‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את מספר האיברים בסדרה‪.‬‬
‫מוחקים כמה מן האיברים בסדרה הנתונה‪ ,‬ונוצרת סדרה חשבונית חדשה‪:‬‬
‫‪ . a 2 , a 5 , a 8 ,..., a 3n − 4‬סכום האיברים של הסדרה החדשה הוא ‪. 36‬‬
‫ד‪ .‬מצאו את ‪. d‬‬

‫עיתון יומי המופץ למנויים שגרים בחיפה או בתל אביב בלבד‪ ,‬אמור להישלח אל‬ ‫‪.3‬‬
‫ביתם בכל יום עד השעה ‪ . 6 : 00‬מערכת העיתון ערכה סקר בקרב המנויים‪,‬‬
‫ושאלה בנוגע ליום מסוים אם הם קיבלו את העיתון בזמן‪.‬‬
‫כל המנויים השתתפו בסקר וכל אחד מהם ענה כן או לא‪.‬‬
‫מתוצאות הסקר עולה כי ההסתברות לבחור באקראי מנוי שקיבל את העיתון‬
‫בזמן מבין המנויים שגרים בחיפה היא ‪ , 3‬וההסתברות לבחור באקראי מנוי שגר‬
‫‪4‬‬
‫בחיפה מבין המנויים שקיבלו את העיתון בזמן היא ‪. 5‬‬
‫‪9‬‬
‫נסמן ב‪ p -‬את ההסתברות שמנוי שנבחר באקראי מבין כל המנויים גר בחיפה‪.‬‬
‫בוחרים באקראי אחד מן המנויים‪.‬‬
‫א‪ .‬הביעו באמצעות ‪ p‬את ההסתברות שהמנוי שנבחר גר בתל אביב וקיבל את‬
‫העיתון בזמן‪.‬‬
‫‪1.5‬‬ ‫נתון כי מספר המנויים שגרים בתל אביב ולא קיבלו את העיתון בזמן גדול פי‬
‫ממספר המנויים שגרים בתל אביב וקיבלו את העיתון בזמן‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמה אחוזים מן המנויים קיבלו את העיתון בזמן?‬
‫מבין המנויים שלא קיבלו את העיתון בזמן‪ ,‬בוחרים באקראי שני מנויים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מהי ההסתברות שהראשון שנבחר גר בתל אביב והשני שנבחר גר בחיפה?‬
‫באותו היום התקשרו למערכת העיתון ‪ 6‬מנויים שלא קיבלו את העיתון בזמן‪.‬‬
‫ד‪ .‬מהי ההסתברות שלכל היותר ‪ 4‬מהם גרים בחיפה?‬

‫‪304‬‬
 ‫פרק שני – גאומטרייה וטריגונומטרייה במישור‬
‫ענו על אחת מבין השאלות ‪.5-4‬‬

‫מנקודה ‪ , B‬שמחוץ למעגל‪ ,‬העבירו ישר שמשיק למעגל בנקודה ‪, C‬‬ ‫‪.4‬‬
‫וישר אחר שחותך את המעגל בנקודות ‪ E‬ו‪ , A -‬כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫הנקודה ‪ D‬נמצאת על המעגל כך שהמיתר ‪ CD‬מקביל למיתר ‪. EA‬‬
‫המיתרים ‪ ED‬ו‪ AC -‬נחתכים בנקודה ‪. K‬‬
‫א‪ .‬הוכיחו‪. ∆CEB  ∆DCE :‬‬
‫נתון‪. ED = 7 , AK = 3 :‬‬
‫נסמן את שטח המשולש ‪ CEK‬ב‪. S -‬‬

‫ב‪ .‬הביעו באמצעות ‪ S‬את שטח המשולש ‪. CKD‬‬

‫‪B‬‬
‫נתון‪. BC = 35 :‬‬
‫‪32‬‬
‫ג‪ .‬הביעו באמצעות ‪ S‬את שטח המשולש ‪. CEB‬‬
‫הנקודה ‪ O‬היא מרכז המעגל‪.‬‬
‫ד‪ .‬הוכיחו‪. COE = CKE :‬‬
‫נתון‪. CAE= 45° :‬‬
‫ה‪ .‬הסבירו מדוע הנקודות ‪ E , C , O‬ו‪ K -‬נמצאות על מעגל אחד‪.‬‬

‫נתון טרפז ‪ , (AB || DC) ABCD‬החסום במעגל‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫המשכי הצלעות ‪ AD‬ו‪ BC -‬נפגשים בנקודה ‪, E‬‬
‫כמתואר בסרטוט‪ .‬נתון‪. ACB= 60° :‬‬
‫נסמן‪. CDE = α , AC = k :‬‬
‫א‪ (1) .‬מצאו את זוויות המשולש ‪ACE‬‬
‫)הביעו באמצעות ‪ α‬אם יש צורך(‪.‬‬
‫)‪ (2‬הביעו באמצעות ‪ α‬ו‪ k -‬את אורכי‬
‫הצלעות ‪ AB‬ו‪. DC -‬‬
‫נתון כי שטח המשולש ‪ ABE‬גדול פי ‪ 3‬משטח המשולש ‪. DCE‬‬
‫ב‪ .‬מצאו את גודל הזווית ‪. α‬‬
‫ג‪ .‬מצאו את הערך של ‪ k‬שבעבורו אורך התיכון לצלע ‪EC‬‬
‫במשולש ‪ AEC‬הוא ‪. 7‬‬

‫‪305‬‬
 ‫פרק שלישי – חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פולינומים‪,‬‬
‫של פונקציות שורש ‪,‬של פונקציות רציונליות ושל פונקציות טריגונומטריות‬
‫ענו על שתיים מבין השאלות ‪.8-6‬‬
‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬
‫נתונה הפונקצייה ‪ 0 < a < 4 , f (x) = x − a 2‬הוא פרמטר‪.‬‬ ‫‪.6‬‬
‫)‪(x − 4‬‬
‫‪a‬‬ ‫א‪ .‬ענו על התת‪-‬סעיפים )‪ . (5) − (1‬הביעו את תשובותיכם באמצעות‬
‫אם יש צורך‪.‬‬
‫)‪ (1‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫)‪ (2‬מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים‬
‫של הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫)‪ (3‬מצאו את שיעורי נקודות החיתוך של גרף הפונקצייה )‪ f (x‬עם הצירים‪.‬‬
‫)‪ (4‬מצאו את שיעור ה‪ x -‬של נקודת הקיצון של הפונקצייה )‪, f (x‬‬
‫וקבעו את סוגה‪.‬‬
‫)‪ (5‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה )‪. f (x‬‬

‫‪x2‬‬
‫= )‪ , g(x‬המוגדרת באותו התחום שבו מוגדרת‬ ‫נתונה הפונקצייה‬
‫‪(x − 4) 2‬‬
‫הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫ב‪ (1) .‬הוכיחו כי גרף הפונקצייה )‪ g(x‬נמצא כולו מעל גרף הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫)‪ (2‬הביעו באמצעות ‪ a‬את השטח המוגבל על ידי הגרפים של הפונקציות‬
‫)‪ f (x‬ו‪ , g(x) -‬על ידי הישר ‪ x = 1‬ועל ידי ציר ה‪. y -‬‬

‫‪306‬‬
 ‫= )‪. f (x‬‬ ‫‪2x‬‬ ‫נתונה הפונקצייה‬ ‫‪.7‬‬
‫‪x2 + x‬‬
‫א‪ (1) .‬מצאו את תחום ההגדרה של הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫)‪ (2‬האם גרף הפונקצייה )‪ f (x‬חותך את הצירים? נמקו את תשובתכם‪.‬‬
‫)‪ (3‬מצאו את משוואות האסימפטוטות המאונכות לצירים‬
‫של הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫)‪ (4‬מצאו את תחומי העלייה והירידה של הפונקצייה )‪. f (x‬‬

‫נתון כי לפונקצייה )‪ f (x‬אין נקודות פיתול‪.‬‬

‫ב‪ .‬סרטטו סקיצה של גרף הפונקצייה )‪. f (x‬‬
‫ג‪ .‬היעזרו בגרף הפונקצייה )‪ , f (x‬וקבעו איזה מן הגרפים ‪ ΙV − Ι‬שבסוף השאלה‬
‫מתאר את גרף הנגזרת השנייה )‪ . f ''(x‬נמקו את קביעתכם‪.‬‬
‫ד‪ .‬חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף פונקציית הנגזרת השנייה )‪, f ''(x‬‬
‫על ידי ציר ה‪ x -‬ועל ידי הישרים ‪ x = 1‬ו‪. x = 2 -‬‬

‫הנקודה ‪ E‬היא אמצע הקטע ‪. AB‬‬ ‫‪.8‬‬

‫על הקטע ‪ AB‬בונים מלבן ‪ABCD‬‬
‫ומשולש ישר זווית ‪, AFB= 90° , AFB‬‬
‫כמתואר בסרטוט‪.‬‬
‫נתון‪. FAB = 2x , ECB = x :‬‬
‫נסמן את אורך הקטע ‪ AB‬ב‪. h -‬‬
‫א‪ .‬מהו תחום הערכים האפשרי בעבור ‪ ? x‬הסבירו את תשובתכם‪.‬‬
‫‪. AF‬‬ ‫ב‪ .‬הביעו באמצעות ‪ x‬ו‪ h -‬את ההפרש בין אורך הקטע ‪ CE‬לאורך הקטע‬
‫ג‪ .‬מצאו את הערך של ‪ x‬שבעבורו ההפרש בין אורך הקטע ‪CE‬‬
‫לאורך הקטע ‪ AF‬הוא מינימלי‪.‬‬
‫ד‪ .‬בעבור הערך של ‪ x‬שמצאתם בסעיף ג‪ ,‬מצאו את היחס‬
‫בין שטח המלבן ‪ ABCD‬לשטח המשולש ‪. AFB‬‬

‫‪307‬‬
 ‫תשובות למבחן בגרות מספר ‪ - 49‬קיץ תשפ"ג‪ ,‬מועד ב‪:2023 ,‬‬
‫קמ"ש ‪ ,‬בועז ‪ 6 -‬קמ"ש‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ק"מ‪ .‬ב‪ .‬אורי ‪-‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬אורי ‪ 8 -‬ק"מ ‪ ,‬סמדר ‪-‬‬
‫ג‪ 36 .‬דקות‪.‬‬

‫‪ .2‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ .‬שלילי‪ .‬ג‪ . 39 .‬ד‪. −2 .‬‬

‫‪ .3‬א‪ . 3 p .‬ב‪ . 54% .‬ג‪ . 90 .‬ד‪. 0.998 .‬‬

‫‪529‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬הוכחה‪ .‬ב‪ . 4 S .‬ג‪ . 175 S .‬ד‪ .‬הוכחה‪ .‬ה‪ .‬הסבר‪.‬‬

‫‪96‬‬ ‫‪3‬‬

‫)‪k ⋅ sin(2α − 120°‬‬

‫= ‪. DC‬‬ ‫‪ .5‬א‪, AB = 3k (2) . 2α − 120° , 180° − 2α , 120° (1) .‬‬
‫‪sin α‬‬ ‫‪2sin α‬‬

‫ב‪ . α= 75° .‬ג‪. k = 2 .‬‬

‫)‪(5‬‬ ‫‪ .6‬א‪. y = 1 , x = 4 (2) . x ≠ 4 (1) .‬‬

‫‪2‬‬
‫)‪. (−a, 0) , (a, 0) , (0, − a ) (3‬‬
‫‪16‬‬

‫‪2‬‬
‫)‪ , x = a (4‬מינימום‪.‬‬
‫‪4‬‬

‫‪2‬‬
‫ב‪ .(1) .‬הוכחה‪. a (2) .‬‬
‫‪12‬‬

‫ב‪.‬‬ ‫או ‪ (2) . 0 < x‬לא‪.‬‬ ‫‪x < −1‬‬ ‫‪ .7‬א‪(1) .‬‬

‫‪,‬‬ ‫∞→‪x‬‬ ‫‪ y = 2 ,‬עבור‬ ‫‪x = −1‬‬ ‫)‪(3‬‬

‫‪ y = −2‬עבור ∞‪. x → −‬‬

‫)‪ (4‬עלייה‪ , x > 0 :‬ירידה‪. x < −1 :‬‬

‫ג‪ .‬גרף ‪ . Ι‬ד‪. 0.217 .‬‬

‫‪ .8‬א‪ . 0 < x < 45° .‬ב‪ . 0.5h − h ⋅ cos(2x) .‬ג‪ . x= 30° .‬ד‪. 4 .‬‬
‫‪sin x‬‬

‫‪308‬‬